גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
296 יחסים: Commerce One, H-II (סדרת משגרים), ממחרת השבת, מאחז הבלאדים, מאחזים, מאיר בן אורי, מאיר ברנדסדורפר, מנשה מאירוביץ, מנחם מנדל מקאמיניץ, מנחם קרקובסקי, מנחם שם טוב הכהן חסיד, מנחם זמבה, מנורת הכנסת, מעמד הר סיני, מעיין שטוב, מצה, מקדש אסגילה, מרד גטו ורשה, מרדוך-אפלה-אידינה השני, מרדכי בריסק, מרורים, מרכז חסידי נדבורנה, משלי, משה מטראני, משה מיכאלשוילי, משה אביגדור עמיאל, משה שמואל גלזנר, משה הררי, משה הגולה מקיוב (השני), מזל שור, מזל טלה, מחצית השקל, מחלוקת רב סעדיה גאון ובן מאיר, מהרי"ל, מוחרם, מימונה, א' בניסן, אמל-מרדוך, אף ברי אותת, ארבע פרשיות, ארבע התקופות, אריה ליב פרומקין, אלעזר בן יאיר, אלימלך לאווי, אליעזר קשאני, אליעזר גרשון פרידנזון, אלישע מפאנו, אליהו בקשי דורון, אברהם מרדכי אלתר, אברהם אלנדאף, ..., אברהם קסטנבוים, אברהם שטרן (רב), אברהם בן דוד מפושקירה, אברהם הרופא פורטלאונה, אברהם יצחק בלוך, אברהם יצחק הכהן קוק, אבלות (יהדות), אבטליון (חיבור), אדר א', אהרן אבן חיים, אהרן ווירמש, אהרון אתקין, אהוד אביבי, אכילת מצה, אין מוקדם ומאוחר בתורה, איסור שתיית מים בחילופי תקופות, איסיים, אירועים בחודש ניסן, נפלאות, נתן אורטנר, נחמן מברסלב, נדודי בני ישראל במדבר, נורית, נורית אסיה, ניסן (פירושונים), ניסני, ניגון נשים, ניגוני בעלז, סאלם אלג'מאל, ספר מקבים א', ספר עזרא, ספירת העומר, סלאוקוס השלישי, סוכות, עשרת בני המן, עשרה בטבת, עלות השחר, עזרא (תנועת נוער), עבדאללה סומך, עולם שנה נפש, פצאל, פרשת פקודי, פרשת שמיני, פרשת השבוע, פרשת ויקרא, פולמוס הנפיחה, פולמוס השבת ביפן, פוטהנדו, צפר (חודש), צבי וינברג (חוקר תנ"ך), צבי וינברגר, צום גדליה, קרן אחד לאחד, קבר רבי נחמן מברסלב, קומיקסבא, קוסטא דחיותא, קורבנות הנשיאים, קול ישראל (עיתון), קיטא, רמדאן, ראש השנה, רפאל מילדולה (ליבורנו), רפאל יוסף חרוש, רפאל יוסף חזן, רב רחומי השלישי, רב יהודה, רבא, רבקה לוביץ, רביע א-ת'אני, רביע אל-אוול, רג'ב, רוהאטין, שמעון דסברג, שמואל (אמורא), שמואל קמנצקי, שמואל דוד אונגר, שנאת ישראל בעולם היווני-רומי, שנת בשז, שנת גכז, שנת הכז, שנה, שנה מעוברת, שנה ליטורגית, שעבאן, שלמה משיח (רב), שלמה צופיוף, שלמה יחזקאל יהודה, שלום משאש, שלום אליהו ננקנסקי, שלום נתן רענן, שלום דובער וולפא, שלוש רגלים, שבעת ימי המילואים, שבעה עשר בתמוז, שבת, שבתי (שם פרטי), שבחי הבעש"ט, שבועות, שוואל, תמוז, תמוז (אל), תענית, תענית בכורות, תשעה באב, תחנון, ל' בניסן, ל' בכסלו, לוח אירועים שנתי, לוח גזר, לוח השנה במגילות קומראן, לוח השנה הערבי הטרום-אסלאמי, לוח השנה השומרוני, לימוד בעל פה, ט"ז בניסן, ט"ו בניסן, ט"ו בשבט (מועד), ט' בניסן, טעמי המנהגים ומקורי הדינים, טבת (פירושונים), טיטוס, ז' בניסן, זמן (ישיבות), זמרוני ציק, זאב חיימוני, זושא (להקה), זכירת יציאת מצרים, ח' בניסן, חמש מגילות, חמת טבריה, חנניה גבריאל, חנוכת המקדש, חסידות קרלין, חזון איש, חבורת שומר אמונים, חגי ישראל ומועדיו, חומש (יישוב), חורשת אוסישקין, חודש ניסן, חודש האביב, חיה שטייר, חיים דב פרידברג, חיים דוידזון, ב' בניסן, בן ציון אלקלעי, בן ציון אברהם שפירא, בן ציון חזן, בניית המשכן, בסיסה, ברוך אדהנן, ברוך פוזנר, ברכת האילנות, ברכת החמה, ברכות הנהנין, ברית החשמונאים, בית המקדש, ג' בניסן, ג'ומאדא א-ת'אניה, ג'ומאדא אל-אולא, גשם, גשור (ממלכה), גלגל המזלות, גלגל המזלות בבתי כנסת עתיקים, גלות בבל, גליקל מהמלין, ד' בניסן, ד'ו אל-קעדה, ד'ו אל-חיג'ה, דגלנו (פולין), דוד פארדו, דוד רפאל בן-עמי, דוד טברסקי (ניו סקוור), דייסה, ה' בניסן, ה'שפ"ז, ה'שצ"ב, המצור על ירושלים (588 לפנה"ס), המרד הגדול, המרכז החרדי להכשרה מקצועית בישראל, המשכן, המתיבתא (ורשה), המבול, הספד, הקסטל, הרפתקאות אליס בארץ הפלאות, השמות הערביים של חודשי לוח השנה הגרגוריאני, הלוח העברי, הלוח הקראי, הלוח הבבלי, הלכות ליל הסדר, החרות, הבל, הונא גאון, הכרונולוגיה המקראית והמסורתית, ו' בניסן, ושננתם, וכתבתם, ויקטור הראשון, ויליאם מילר, כ"א בניסן, כ"ט בניסן, כ"ז בניסן, כ"ח בניסן, כ"ב בניסן, כ"ג בניסן, כ"ד בניסן, כ"ה בניסן, כ"ו בניסן, כ' בניסן, כפר התימנים בשילוח, כורש, כיבוש העי, י"א בניסן, י"ט בניסן, י"ז בניסן, י"ח בניסן, י"ב בניסן, י"ג בניסן, י"ד בניסן, י' בניסן, י' בתשרי, יעה, יצחק אייזיק מטירנא, ירחמיאל אונגרישר, ירוחם הירשקוביץ כהנא, ישמעאל בן פנחס הכהן, ישראל רוזנסון, ישכר שלמה ביסטריצקי, ישיבת נתיב הדעת, ישיבת בית ישראל ודמשק אליעזר, ישיבת הר המור, ישיבת ירושלים לצעירים, יזידים, יחזקאל קצינאלפוגין, ידית דלת, יהדות קראית, יהדות ג'רבה, יהושע השיל (מגיני שלמה), יום טוב שני של גלויות, יום הזיכרון לשואה ולגבורה, יום הכיפורים, יונתן זקס, יונה שטנצל, יוסף משאש, יוסף אבן סהל, יוסף חיים בן סאמון, יוסף גרשון הורביץ. להרחיב מדד (246 יותר) »
Commerce One
Commerce One הייתה חברה שנוסדה ב-1994 ועסקה בפיתוח כלים בתחום המסחר האלקטרוני, בעיקר בנושא B2B.
חָדָשׁ!!: ניסן וCommerce One · ראה עוד »
H-II (סדרת משגרים)
H-II היא סדרה של משגרים בעלי מנוע דלק נוזלי, אשר שימשו את יפן לשיגור חלליות ולוויינים.
חָדָשׁ!!: ניסן וH-II (סדרת משגרים) · ראה עוד »
ממחרת השבת
קציר תבואה בחג העומר, צולם בקיבוץ גבעת חיים בין השנים 1945-1935. מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת הוא הזמן הנקוב בתורה למנחת עומר התנופה ותחילת ספירת העומר, שבסופה מתקיים חג השבועות.
חָדָשׁ!!: ניסן וממחרת השבת · ראה עוד »
מאחז הבלאדים
"גבעת הבלאדים" או "משכנות הרועים" או "אעירה שחר" הוא כינויו של מאחז אשר נמצא סמוך להתנחלות כוכב השחר.
חָדָשׁ!!: ניסן ומאחז הבלאדים · ראה עוד »
מאחזים
להלן רשימת המאחזים ביהודה ושומרון, מצפון לדרום, על פי האזור בו הם נמצאים ויישוב-האם שלהם, שלרוב מספק להם שירותים מנהליים.
חָדָשׁ!!: ניסן ומאחזים · ראה עוד »
מאיר בן אורי
מאיר בן אוּרי (ח' באדר ב' תרס"ח, 21 במרץ 1908 – כ"ב באייר תשמ"ג, 5 במאי 1983) היה אדריכל, במאי, צייר, מאייר, מוזיקאי, מנצח ומלחין ישראלי.
חָדָשׁ!!: ניסן ומאיר בן אורי · ראה עוד »
מאיר ברנדסדורפר
מודעות אבל על פטירתו ברחוב ירושלמי הרב מאיר בְּרַנְדְסְדוֹרְפֶר (בכתיב יידי: בראנדסדארפער, כונה גם ר' מאַיֵיר) (כ"ה באלול ה'תרצ"ד - כ' באייר ה'תשס"ט, 5 בספטמבר 1934 - 14 במאי 2009) היה דיין, פוסק ומוהל, רב קהילת "תולדות אברהם יצחק" וחבר הבד"ץ של העדה החרדית.
חָדָשׁ!!: ניסן ומאיר ברנדסדורפר · ראה עוד »
מנשה מאירוביץ
קברם של מנשה ומרים מאירוביץ בבית הקברות הישן בראשון לציון מנשה מאירוביץ (תר"ך, 1860 – י"ב בתמוז תש"ט, 9 ביולי 1949) היה מאנשי ביל"ו, אגרונום, סופר ומראשי ההתיישבות היהודית בארץ ישראל בתקופת העלייה הראשונה ואחריה.
חָדָשׁ!!: ניסן ומנשה מאירוביץ · ראה עוד »
מנחם מנדל מקאמיניץ
מנחם מנדל (מנדלבוים) מקאמיניץ דליטא ("מנחם-מנדל ב"ר אהרן (בוים) קאמיניץ"; בריסק, 1800 - 10 במאי 1873, י"ג באייר תרל"ג) היה המלונאי הראשון בארץ-ישראל ובעליו של מלון קאמיניץ שפעל בירושלים בתקופה העות'מאנית בישראל.
חָדָשׁ!!: ניסן ומנחם מנדל מקאמיניץ · ראה עוד »
מנחם קרקובסקי
הרב עם שלושת ילדיו נשותיהם ונכדו הבכור 1928 הרב מנחם קרקובסקי (ה'תרכ"ט, 1870 – י"ד בחשון ה'תר"ץ, 17 בנובמבר 1929) היה רבן של טימקוביץ' חסלביץ' ונובהרדוק, מורה צדק ומגיד מישרים בוילנה וראש ישיבת "תורה ודעת" בנובהרדוק.
חָדָשׁ!!: ניסן ומנחם קרקובסקי · ראה עוד »
מנחם שם טוב הכהן חסיד
הרב מנחם שם טוב הכהן חסיד קטע טקסט בכתב יד ספרדי רהוט ("חצי קולמוס"), פרי עטו של הרב מנחם שם טוב הכהן חסיד. תחתיו מתנוססת חתימתו המסוגננת. הרב מנחם שם טוב הכהן חסיד (1851–1911) היה איש ציבור, דיין ופוסק, ממייסדי בית החולים משגב לדך ומנהלו, חבר ועד העדה הספרדית בירושלים וחבר בית הדין של העדה בעיר, ממנהלי בית המדרש דורש ציון ומהרבנים הבולטים בקהילה הספרדית בירושלים.
חָדָשׁ!!: ניסן ומנחם שם טוב הכהן חסיד · ראה עוד »
מנחם זמבה
הרב מנחם זֵמְבָּה (נכתב גם זמבא; י"ג באלול תרמ"ג, 15 בספטמבר 1883 – י"ט בניסן תש"ג, 24 באפריל 1943) היה מגדולי רבני יהדות פולין וממנהיגיה קודם השואה.
חָדָשׁ!!: ניסן ומנחם זמבה · ראה עוד »
מנורת הכנסת
מנורת הכנסת תבליטי המנורה בנו אלקן בסטודיו בלונדון במהלך עבודתו, 1953 ההזמנה לטקס חנוכת מנורת הכנסת, 1956 טקס חנוכת המנורה, 1956. משמאל - יו"ר הכנסת, יוסף שפרינצק הסקיצה שצירף אלקן לתדפיס שמסר לכנסת, המתאר את החלל שבתוכו על המנורה להיות מוצגת מנורת הכנסת היא אנדרטת ברונזה בגובה כחמישה מטרים, הניצבת בקצה גן הוורדים, מול משכן הכנסת בירושלים.
חָדָשׁ!!: ניסן ומנורת הכנסת · ראה עוד »
מעמד הר סיני
מעמד הר סיני, תחריט מ-1723, יוצר יאן לאוקן מַעֲמַד הַר סִינָי (מכונה גם מתן תורה) הוא סיפור מקראי מכונן, שבו מתגלה אלוהים לבני ישראל בהר סיני, נותן להם את התורה ומצווה אותם במצוות, ובראשן עשרת הדיברות שנשמעות מפי האל עצמו.
חָדָשׁ!!: ניסן ומעמד הר סיני · ראה עוד »
מעיין שטוב
מעיין שטוב, 1941 מעיין שטוב לאחר שניזוק על ידי פורעים ערבים, 1947 מעיין שטוב, 2011 הסמל של "מעיין שטוב" מעיין שְטוּבּ היא חנות כלבו ותיקה בירושלים.
חָדָשׁ!!: ניסן ומעיין שטוב · ראה עוד »
מצה
צלחת מצות עם נוסח הברכה על אכילת מצה. מצה שמורה שנאפתה בעבודת יד עבודת מכונה מַצָּה היא מאפה העשוי מבצק של אחד מחמשת מיני דגן שלא החמיץ.
חָדָשׁ!!: ניסן ומצה · ראה עוד »
מקדש אסגילה
תוכנית אתר חפירות של מקדש אסגילה (למטה, דרום) ומקדש הזיגוראת אתמנאנקי בצפונו מפה של בבל משנת 1829. מקדש אסגילה מסומן באות E מימין לחידקל בתל ארמן-אבן-עלי לבנת חרס בבלית מהמאה השישית לפני הספירה נושאת כתובת בכתב יתדות "נבוכדנצר מלך בבל תומך מקדש אסגילה ומקדש אֵ-זִידָה (בורסיפה) בנו בכורו של נבופלאסר מלך בבל. מוזיאון הכט חיפה מקדש אֶסַגִילַה היה מקדש לאל הבבלי מרדוך שהיה ראש פנתאון האלים הבבלי והאל המגן על העיר בבל.
חָדָשׁ!!: ניסן ומקדש אסגילה · ראה עוד »
מרד גטו ורשה
מרד גטו ורשה (19 באפריל – 16 במאי 1943, י"ד בניסן - י"א באייר ה'תש"ג) היה המרד היהודי הגדול ביותר שפרץ בתקופת השואה, והפך לסמלה המובהק של ההתנגדות היהודית בשואה.
חָדָשׁ!!: ניסן ומרד גטו ורשה · ראה עוד »
מרדוך-אפלה-אידינה השני
מרדוך-אפלה-אידינה השני, הידוע גם בשמו התנכ"י מְרֹדַךְ בַּלְאֲדַן וגם בְּרֹאדַךְ בַּלְאֲדָן, היה נסיך כשדי שמלך על השבט הכשדי בית יַכִּין והפך למלך בבל.
חָדָשׁ!!: ניסן ומרדוך-אפלה-אידינה השני · ראה עוד »
מרדכי בריסק
הרב מרדכי בריסק (ידוע בכינוי מהר"ם בריסק; אביב ה'תרמ"ו, 1886 - י"א בסיוון ה'תש"ד, 2 ביוני 1944) היה מרבני טרנסילבניה בדור שלפני השואה שבה נספה.
חָדָשׁ!!: ניסן ומרדכי בריסק · ראה עוד »
מרורים
שדה של חסה – ה"חזרת" המקובלת מרורים הוא המונח המקראי למיני הירקות שניתן לצאת בהם ידי חובת מצוות מרור בליל הסדר בחג הפסח.
חָדָשׁ!!: ניסן ומרורים · ראה עוד »
מרכז חסידי נדבורנה
מרכז חסידי נדבורנה - היכלי רוזנטל הוא שמו הרשמי של בניין בית המדרש ובית הכנסת המרכזי ומוסדותיה של חסידות נדבורנה בקריית נדבורנה בבני ברק.
חָדָשׁ!!: ניסן ומרכז חסידי נדבורנה · ראה עוד »
משלי
ספר מִשְלֵי הוא מספרי התנ"ך, הספר השני בספרי הכתובים ומופיע לאחר ספר תהילים, והוא אחד מספרי אמ"ת, ותכליתו לחנך לדרך ארץ ומידות טובות, כשמחברו מנסה להוביל את הקורא לנהוג בדרך הנכונה.
חָדָשׁ!!: ניסן ומשלי · ראה עוד »
משה מטראני
מצבת קבורת המבי"ט בבית העלמין העתיק בצפת. רבי משה בר יוסף מִטְרָאנִי (המבי"ט; 1500 – 1580; ה'ר"ס – ה'ש"ם), היה ראש ישיבה ופוסק, מחכמי צפת במאה ה-16.
חָדָשׁ!!: ניסן ומשה מטראני · ראה עוד »
משה מיכאלשוילי
הרב חכם משה מיכאלשוילי (י"א באלול ה'תרצ"ג קולאשי גיאורגיה, 2 בספטמבר 1933 - כ"ג באייר ה'תשע"ד, 23 במאי 2014 קריית מלאכי ישראל), היה נשיא איגוד רבני גאורגיה.
חָדָשׁ!!: ניסן ומשה מיכאלשוילי · ראה עוד »
משה אביגדור עמיאל
הרב משה אביגדור עמיאל מברך בסיום המחזור הראשון של בית הספר העברי לטיסה, לוד, 1939 הרב משה אביגדור עמיאל (י"ב בניסן תרמ"ב, 1 באפריל 1882 – י"ג בניסן תש"ה, 27 במרץ 1945) היה רב והוגה דעות, מראשי תנועת המזרחי והציונות הדתית.
חָדָשׁ!!: ניסן ומשה אביגדור עמיאל · ראה עוד »
משה שמואל גלזנר
הרב משה שמואל גלזנר (כ"א באדר א' תרט"ז, 27 בפברואר 1856 – כ"ב בתשרי תרפ"ה, 19 באוקטובר 1924) היה מרבני טרנסילבניה, שימש כרב הקהילה האורתודוקסית של קלויזנבורג.
חָדָשׁ!!: ניסן ומשה שמואל גלזנר · ראה עוד »
משה הררי
הרב משה הררי (נולד בט"ו באב תשט"ו, 3 באוגוסט 1955) הוא רב, אברך ותיק בישיבת מרכז הרב ומחבר סדרת הספרים מקראי קודש בהלכות חגי ישראל, קדושת השבת בהלכות חשמל בשבת, וקדושת השביעית בהלכות השמיטה.
חָדָשׁ!!: ניסן ומשה הררי · ראה עוד »
משה הגולה מקיוב (השני)
רבי משה הגולה מקיוב (ט"ו בכסלו ה'ר"ט, 12 בנובמבר 1448 - ה'ר"ף בערך) היה רב בתקופת התפר שבין הראשונים לאחרונים אשר עסק בקבלה ואף כתב מספר ספרים בנושא.
חָדָשׁ!!: ניסן ומשה הגולה מקיוב (השני) · ראה עוד »
מזל שור
סמל מזל שור שור בול ישראלי המוקדש למזל שור מזל שור הוא אחד משנים עשר המזלות שבגלגל המזלות.
חָדָשׁ!!: ניסן ומזל שור · ראה עוד »
מזל טלה
סמל מזל טלה טלה בול ישראלי המוקדש למזל טלה מזל טלה הוא אחד משנים עשר המזלות שבגלגל המזלות.
חָדָשׁ!!: ניסן ומזל טלה · ראה עוד »
מחצית השקל
מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל היא מצווה מהתורה על כל איש בישראל לשלם מדי שנה כופר נפש להקדש.
חָדָשׁ!!: ניסן ומחצית השקל · ראה עוד »
מחלוקת רב סעדיה גאון ובן מאיר
בסתיו שנת ד'תרפ"ב למניין השנים בלוח העברי (סוף 921 לספירת הנוצרים), פרצה מחלוקת בין רב סעדיה גאון ובין רבי אהרן הכהן בן מאיר, ראש ישיבת גאון יעקב, על אודות קביעת לוח השנה וקביעת המועדים.
חָדָשׁ!!: ניסן ומחלוקת רב סעדיה גאון ובן מאיר · ראה עוד »
מהרי"ל
רבי יעקב הלוי בן משה מולין (נקרא גם מהר"י סגל ומהר"י מולין; נולד במגנצא סביב שנת, 1355 – כ"ב באלול, 1427, וורמייזא), היה רבה של מגנצא וראש הישיבה בה.
חָדָשׁ!!: ניסן ומהרי"ל · ראה עוד »
מוחרם
מוּחָרָם (בערבית: مـُحـَرَّم) הוא החודש הראשון בלוח השנה המוסלמי.
חָדָשׁ!!: ניסן ומוחרם · ראה עוד »
מימונה
טקסט.
חָדָשׁ!!: ניסן ומימונה · ראה עוד »
א' בניסן
ראש חודש ניסן שימש בתקופת התנ"ך ובתקופת התלמוד, כראש השנה למלכים, ובו התחילו למנות את שנות מלכי יהודה.
חָדָשׁ!!: ניסן וא' בניסן · ראה עוד »
אמל-מרדוך
אָמֵל מְרדוך או אָמֵל מְרֹדַךְ או בכינויו המקראי אֱוִיל מְרֹדַךְ, היה בנו ויורשו של נבוכדנצר השני.
חָדָשׁ!!: ניסן ואמל-מרדוך · ראה עוד »
אף ברי אותת
אַף בְּרִי אֻתַּת היא שבעתת-גשם המיועדת לתפילת מוסף של שמיני עצרת וכוללת את תפילת הגשם.
חָדָשׁ!!: ניסן ואף ברי אותת · ראה עוד »
ארבע פרשיות
אַרְבַּע פָּרָשִׁיּוֹת הן פרשות מיוחדות שתקנו חז"ל לקרוא בנוסף לפרשת השבוע בארבע שבתות לאורך חודש אדר הסמוך לניסן, דהיינו בשנה רגילה חודש אדר ובשנה מעוברת אדר ב'.
חָדָשׁ!!: ניסן וארבע פרשיות · ראה עוד »
ארבע התקופות
ארבע התקופות הוא המושג המקביל ביהדות לארבע עונות השנה המקובלות ברוב העולם.
חָדָשׁ!!: ניסן וארבע התקופות · ראה עוד »
אריה ליב פרומקין
הרב אריה ליב פְרוּמְקִין (תר"ה, 1845 – ה' בסיוון תרע"ו, 1916) היה רב ומורה, מחבר ספרים וחוקר תולדות ארץ ישראל, ממייסדי המושבה פתח תקווה.
חָדָשׁ!!: ניסן ואריה ליב פרומקין · ראה עוד »
אלעזר בן יאיר
מצדה". אלעזר בן יאיר (המאה ה-1 לספירה) היה ממנהיגי הסיקריים בתקופת המרד הגדול של היהודים ברומא, ומנהיג המעוז האחרון של המרד – מצדה.
חָדָשׁ!!: ניסן ואלעזר בן יאיר · ראה עוד »
אלימלך לאווי
הרב אלימלך סג"ל לאווי (נולד בניסן תשכ"ב, 1962) הוא האדמו"ר הנוכחי של חסידות טאהש והחמישי בשושלת.
חָדָשׁ!!: ניסן ואלימלך לאווי · ראה עוד »
אליעזר קשאני
אליעזר קשאני (18 במרץ 1923 – 16 באפריל 1947), מעולי הגרדום, היה לוחם מחתרת האצ"ל שנתפס על ידי הבריטים, נידון למוות והוצא להורג בתלייה.
חָדָשׁ!!: ניסן ואליעזר קשאני · ראה עוד »
אליעזר גרשון פרידנזון
אליעזר גרשון פרידנזון (י"ז בחשוון תר"ס, אוקטובר 1899 – ניסן ה'תש"ג, 1943) היה עסקן חרדי, ממנהיגי אגודת ישראל בפולין, ממייסדי תנועת בית יעקב וביטאונה.
חָדָשׁ!!: ניסן ואליעזר גרשון פרידנזון · ראה עוד »
אלישע מפאנו
אלישע (אלסנדרו) מפאנו (באיטלקית: Alessandro Da Fano. 20 בפברואר 1847 – 15 באפריל 1935) היה רב איטלקי, שכיהן כרב בקהילות היהודיות באודינה, אורבינו, רג'יו אמיליה וקורפו וכרבה הראשי של מילאנו למשך כ-48 שנה.
חָדָשׁ!!: ניסן ואלישע מפאנו · ראה עוד »
אליהו בקשי דורון
הרב אליהו בקשי דורון (ח' בניסן ה'תש"א, 5 באפריל 1941 – י"ט בניסן ה'תש"ף, 12 באפריל 2020) היה הראשון לציון והרב הראשי לישראל בשנים 1993–2003, שימש כראש מוסדות "בנין אב" ברמת שלמה "תורת אימך" בבר אילן ו"דבי אליהו" בבית וגן בירושלים.
חָדָשׁ!!: ניסן ואליהו בקשי דורון · ראה עוד »
אברהם מרדכי אלתר
לוחית זיכרון לרב אברהם מרדכי אלתר ליד ישיבת אמרי אמת בבני ברק מימין לשמאל: מאיר אלתר, אברהם מרדכי אלתר, חנוך צבי הכהן לוין, ישראל אלתר רבי אברהם מרדכי אַלְתֶּר (ז' בטבת ה'תרכ"ו, 25 בדצמבר 1865 – שבועות תש"ח, 3 ביוני 1948), היה בנו הבכור של רבי יהודה אריה לייב אלתר, ה"שפת אמת".
חָדָשׁ!!: ניסן ואברהם מרדכי אלתר · ראה עוד »
אברהם אלנדאף
מארי אברהם אלנדאף (ה'תרכ"ו – י"ב באדר א' ה'ת"ש; 1866 – 21 בפברואר 1940) היה ממנהיגי קהילת יהודי תימן בארץ ישראל, ראש ישיבה, דיין, שד"ר ומראשוני חוקרי ספרות יהודי תימן מבין יוצאי תימן.
חָדָשׁ!!: ניסן ואברהם אלנדאף · ראה עוד »
אברהם קסטנבוים
אברהם (אברהם אהרן) קסטנבוים (קסטנבאום) (כ"ט באלול תרנ"ו, 1896, דרוהוביץ' – י"ב בניסן תשט"ז, 24 במרץ 1956, ירושלים), הקים יישובים וישיבות רבים, ושימש בתפקידים ציבוריים רבים: ממייסדי תנועת הפועל המזרחי, גזבר הפועל המזרחי, חבר הדירקטוריון של הקרן הקיימת לישראל, חבר ההנהלה המייסדת של האנציקלופדיה התלמודית ועוד.
חָדָשׁ!!: ניסן ואברהם קסטנבוים · ראה עוד »
אברהם שטרן (רב)
הרב אברהם שטרן (ניסן ה'תרמ"ד, 1884 – כ"ו בסיון ה'תש"ד, 17 ביוני 1944) היה מורה הוראה הונגרי ומחבר פורה שנספה בשואה.
חָדָשׁ!!: ניסן ואברהם שטרן (רב) · ראה עוד »
אברהם בן דוד מפושקירה
רבי אברהם בן דוד מפּוֹשְקְיֶרָה (ראב"ד, 1110 לערך – כ"ו בכסלו ד'תתקנ"ט, 1198) היה רב וראש ישיבה בעיר פּוֹסְקְיֶיר (בצרפתית: Posquières, בימינו וָוּבֶֿרט), שבחבל פרובאנס בצרפת, פרשן תלמוד ומקובל.
חָדָשׁ!!: ניסן ואברהם בן דוד מפושקירה · ראה עוד »
אברהם הרופא פורטלאונה
רבי אברהם הרופא פורטלאונה (א' בניסן ה'ש"ב, 1542 – כ"ט בתמוז ה'שע"ב, 29 ביולי 1612) היה רב, איש אשכולות ורופא באיטליה.
חָדָשׁ!!: ניסן ואברהם הרופא פורטלאונה · ראה עוד »
אברהם יצחק בלוך
הרב אברהם יצחק בלוך (תר"ן, 1890-כ' בתמוז תש"א, 1941) היה ראש אב בית דין טלז וראש ישיבת טלז בליטא.
חָדָשׁ!!: ניסן ואברהם יצחק בלוך · ראה עוד »
אברהם יצחק הכהן קוק
הרב אברהם יצחק הכהן קוּק (ט"ז באלול ה'תרכ"ה, 7 בספטמבר 1865 – ג' באלול ה'תרצ"ה, 1 בספטמבר 1935. מכונה גם הראי"ה ועל ידי ממשיכי דרכו מרן הרב זצ"ל או רק הרב סתם) היה הרב הראשי האשכנזי הראשון בארץ ישראל, פוסק, מקובל והוגה דעות.
חָדָשׁ!!: ניסן ואברהם יצחק הכהן קוק · ראה עוד »
אבלות (יהדות)
אבלים אומרים קדיש בבית הקברות בהר הזיתים אֲבֵלוּת היא מצב הלכתי של האָבֵל, מי שמת אחד מקרובי משפחתו.
חָדָשׁ!!: ניסן ואבלות (יהדות) · ראה עוד »
אבטליון (חיבור)
"אבטליון" הוא ספר שחובר על ידי אהרן בן וואלף (אהרן וולפסון-האלה) ויצא לאור בחודש ניסן תק"ן (1790), בברלין.
חָדָשׁ!!: ניסן ואבטליון (חיבור) · ראה עוד »
אדר א'
אדר א' הוא כינויו של חודש בלוח העברי (שמו הרשמי הוא אדר ראשון), אותו מוסיפים בשנה מעוברת.
חָדָשׁ!!: ניסן ואדר א' · ראה עוד »
אהרן אבן חיים
רבי אהרן אבן חיים (1555 בקירוב - 1632) היה מחכמי מרוקו במאה ה-16 וה-17.
חָדָשׁ!!: ניסן ואהרן אבן חיים · ראה עוד »
אהרן ווירמש
רבי אהרן ווירמש (נהגה: ווֹרְמְס או וֶרְמְס; י"ח באב ה'תקי"ד, 7 ביולי 1754 – ט"ו באייר ה'תקצ"ו, 2 במאי 1836) היה רבה של יהדות מץ, דיין, מקובל וראש ישיבה במץ, ומחבר ספרי "מאורי אור" על תלמוד בבלי ועל שולחן ערוך.
חָדָשׁ!!: ניסן ואהרן ווירמש · ראה עוד »
אהרון אתקין
אהרון אתקין - תבליט מתכת שיצר משה ציפר בכניסה לחדר הזיכרון בקבוצת גבע לוח זיכרון לזכר אהרון אתקין חיים שטורמן ודוד מוסינזון ב"כיכר דוד" על שם דוד מוסינזון בעפולה אהרון אתקין (אטקין) (ניסן תרנ"ח, אפריל 1898 – י"ח באלול תרצ"ח, 14 בספטמבר 1938) היה חלוץ, מאנשי העלייה השנייה וממתגייסי הגדודים העבריים.
חָדָשׁ!!: ניסן ואהרון אתקין · ראה עוד »
אהוד אביבי
טקס הנחת אבן הפינה לבית-הכנסת העל-עדתי ובית המדרש נתיבי-עם בהנחיית אהוד אביבי, באר שבע 1970 בית הכנסת העל-עדתי, טקס חנוכה ופתיחת בתי-הכנסת. אהוד אביבי, נושא דברים ומברך בחג האורים, תשל"ג אהוד אביבי (אבורביע) (7 בספטמבר 1930 – 21 באפריל 2023) היה פרופסור למטלורגיה, מחלוצי מדעני הגרעין בישראל וממייסדי הקריה למחקר גרעיני – נגב (קמ"ג).
חָדָשׁ!!: ניסן ואהוד אביבי · ראה עוד »
אכילת מצה
לצאת ידי חובת מצוות אכילת מצה דווקא במצה שמורה שנאפתה בעבודת יד אכילת מצה היא מצוות עשה הנוהגת בחג הפסח.
חָדָשׁ!!: ניסן ואכילת מצה · ראה עוד »
אין מוקדם ומאוחר בתורה
"אין מוקדם ומאוחר בתורה" הוא ביטוי אשר משמש פרשני מקרא רבים כאשר הם נתקלים במאורע המופיע במקרא לאחר מאורע אחר שלפי ההיגיון והסדר הכרונולוגי היה אמור להופיע לפניו.
חָדָשׁ!!: ניסן ואין מוקדם ומאוחר בתורה · ראה עוד »
איסור שתיית מים בחילופי תקופות
ביהדות, תקופה היא אחת מארבע התקופות - ארבעת חלקיה של שנת החמה (שנקראים גם "עונות השנה").
חָדָשׁ!!: ניסן ואיסור שתיית מים בחילופי תקופות · ראה עוד »
איסיים
חורבות מחיצת המגורים בעתיקות קומראן. הגן הלאומי קומראן, ישראל. האִיסִיִּים היו קבוצה יהודית סגפנית מתקופת בית שני ששמה נודע מכתביהם של שלושה מחברים שחיברו ספרים במאה הראשונה לספירה ביוונית או לטינית: פילון, פליניוס הזקן ויוסף בן מתתיהו (יוספוס פלביוס).
חָדָשׁ!!: ניסן ואיסיים · ראה עוד »
אירועים בחודש ניסן
#הפניה ניסן.
חָדָשׁ!!: ניסן ואירועים בחודש ניסן · ראה עוד »
נפלאות
נפלאות הוא עלון שבת בן עשרות עמודים המכיל סיכומים משיעורי תורה והתוועדויות חסידיות של הרב יצחק גינזבורג.
חָדָשׁ!!: ניסן ונפלאות · ראה עוד »
נתן אורטנר
הרב נתן אורטנר נואם בפתיחת גן ילדים בלוד, סוף שנות ה-80 הרב נתן אורטנר ממונה לרב הראשי בלוד, תחילת שנות ה-80 הרב נתן יהודה אורטנר (תרצ"ה, 1935 - ב' בסיוון תשע"ח, 15 במאי 2018) היה רבה האשכנזי של העיר לוד וחבר מועצת הרבנות הראשית.
חָדָשׁ!!: ניסן ונתן אורטנר · ראה עוד »
נחמן מברסלב
רבי נחמן מברסלב (א' בניסן ה'תקל"ב, 4 באפריל 1772 – י"ח בתשרי ה'תקע"א, 16 באוקטובר 1810) היה מייסד חסידות ברסלב והאדמו"ר היחיד שלה.
חָדָשׁ!!: ניסן ונחמן מברסלב · ראה עוד »
נדודי בני ישראל במדבר
מפה משוערת של מסלול נדודי בני ישראל במדבר נדודי בני ישראל במדבר נמשכו לפי המסופר בתורה ארבעים שנה, מתום יציאת מצרים ועד לכניסתם לארץ כנען.
חָדָשׁ!!: ניסן ונדודי בני ישראל במדבר · ראה עוד »
נורית
נורית אסיה בצבע אדום נורית (שם מדעי: Ranunculus) היא סוג של צמחים במשפחת הנוריתיים המונה מעל 400 מינים ונפוץ בכל היבשות.
חָדָשׁ!!: ניסן ונורית · ראה עוד »
נורית אסיה
נורית אסיה צהובה בדרך נוף כרמל נוּרִית אַסְיָה (שם מדעי: Ranunculus asiaticus) היא מין צמח גאופיט רב-שנתי מסוג נורית.
חָדָשׁ!!: ניסן ונורית אסיה · ראה עוד »
ניסן (פירושונים)
קטגוריה:שמות פרטיים עבריים לגברים קטגוריה:שמות משפחה.
חָדָשׁ!!: ניסן וניסן (פירושונים) · ראה עוד »
ניסני
קטגוריה:שמות משפחה עבריים.
חָדָשׁ!!: ניסן וניסני · ראה עוד »
ניגון נשים
סמליל ניגון נשים ניגון נשים הוא מרכז ליהדות ומגדר, הפועל משנת תשנ"ט 1999 כחלק מהמדרשה במכללת אורנים.
חָדָשׁ!!: ניסן וניגון נשים · ראה עוד »
ניגוני בעלז
תשע"ה ניגוני בעלז הם ניגונים חסידיים שהולחנו על ידי מלחינים מחסידות בעלז, רבים מתוכם הפכו ללהיטים ברחבי הציבור החרדי והדתי.
חָדָשׁ!!: ניסן וניגוני בעלז · ראה עוד »
סאלם אלג'מאל
מארי סאלם בן יחיא אלג'מאל (ה'תרי"ט – תחילת חודש ניסן ה'תרצ"ד, 1859 – מרץ 1934) היה רב תימני, שימש כדיין בבית דינו של מארי סלימאן קארה, וכחכם באשי החמישי בצנעא שבתימן.
חָדָשׁ!!: ניסן וסאלם אלג'מאל · ראה עוד »
ספר מקבים א'
ספר מקבים א', נקרא גם בשם ספר חשמונאים א', הוא אחד מן הספרים החיצוניים, המספר על מרד החשמונאים בממלכה הסלאוקית, ועל ימיה הראשונים של ממלכת החשמונאים, תקופה התחומה בין גזירות אנטיוכוס לבין עלייתו של יוחנן הורקנוס.
חָדָשׁ!!: ניסן וספר מקבים א' · ראה עוד »
ספר עזרא
ספר עֶזְרָא הוא ספר בתנ"ך הנמצא בסדר כתובים, ומקומו אחרי ספר דניאל ולפני ספר נחמיה.
חָדָשׁ!!: ניסן וספר עזרא · ראה עוד »
ספירת העומר
סְפִירַת הָעוֹמֶר היא מצוות עשה מתוך תרי"ג מצוות, לספור כל יום במשך 49 ימים, החל מהקרבת מנחת העומר.
חָדָשׁ!!: ניסן וספירת העומר · ראה עוד »
סלאוקוס השלישי
סלאוקוס השלישי סוֹטֶר ("המושיע"), הקרוי גם סלאוקוס קראונוס ("הרעם") (ביוונית: Σέλευκος Γ' Σωτὴρ ו-Σέλευκος Κεραυνός; 243 לפנה"ס – 223 לפנה"ס) היה שליטה של הממלכה הסלאוקית, בנו בכורו של סלאוקוס השני ולאודיקה השנייה.
חָדָשׁ!!: ניסן וסלאוקוס השלישי · ראה עוד »
סוכות
יהודים מתפללים בחג הסוכות עם ארבעת המינים. ציור של ליאופולד פיליכובסקי, 1894 חג הסוכות בציורו של שלום קובושווילי, 1938 סֻכּוֹת הוא חג מקראי הנחוג במשך שבעה ימים, בין ט"ו לכ"א בתשרי.
חָדָשׁ!!: ניסן וסוכות · ראה עוד »
עשרת בני המן
דימוי של עשרת בני המן תלויים על העץ. מתוך מגילת אסתר מאויירת שנוצרה בעיר פרארה שבאיטליה בשנת 1617. מאוספי הספרייה הלאומית לפי מגילת אסתר, עֲשֶׂרֶת בְּנֵי הָמָן היו עשרה מבניו של המן האגגי וסופם היה שנהרגו בי"ג באדר ונתלו למחרת היום על העץ עליו היה תלוי אביהם (שנתלה אחד עשר חודשים קודם לכן, בניסן של השנה שקדמה).
חָדָשׁ!!: ניסן ועשרת בני המן · ראה עוד »
עשרה בטבת
ד עשרה בטבת הוא אחד מארבע התעניות שנקבעו לזכר חורבן בית המקדש החל בי' בטבת.
חָדָשׁ!!: ניסן ועשרה בטבת · ראה עוד »
עלות השחר
השמיים בהירים לאחר שקיעת השמש, באופן דומה נראים השמים בעלות השחר. זריחת השמש עלות השחר או עַמוּד הַשַׁחַר הוא זמן תחילת היום בהלכה.
חָדָשׁ!!: ניסן ועלות השחר · ראה עוד »
עזרא (תנועת נוער)
חניכי תנועת עזרא בוירצבורג, גרמניה, 1923 עזרא - תנועת הנוער התורני לאומי בארץ ישראל היא תנועת נוער דתית לאומית, הרביעית בגודלה מבין תנועות הנוער הציוניות במדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: ניסן ועזרא (תנועת נוער) · ראה עוד »
עבדאללה סומך
הרב עובדיה אברהם יוסף סומך (ידוע בכינויו רבי עבדאללה סומך) (ה'תקע"ג, 1813 – י"ח באלול ה'תרמ"ט, 13 בספטמבר 1889) היה פוסק, איש חינוך, ראש ישיבה ומנהיגה של יהדות בבל של המאה ה-19.
חָדָשׁ!!: ניסן ועבדאללה סומך · ראה עוד »
עולם שנה נפש
עולם, שנה, נפש (או - בראשי תיבות - עש"ן) הוא מושג בקבלה (וגם בפילוסופיה היהודית) המציין את אחידות שלושת המֵמדים או הצירים המרכזיים של הבריאה: ציר המרחב (עולם), ציר הזמן (שנה) וציר האנושות (או בעלי החיים) (נפש).
חָדָשׁ!!: ניסן ועולם שנה נפש · ראה עוד »
פצאל
חמורים רועים על רקע חממות המושב פְּצָאֵל היא התנחלות ומושב עובדים שיתופי בבקעת פצאל אשר בבקעת הירדן השייכת למועצה אזורית בקעת הירדן.
חָדָשׁ!!: ניסן ופצאל · ראה עוד »
פרשת פקודי
הכנת בגדי הכהונה פרשת פְּקוּדֵי היא פרשת השבוע האחת-עשרה והאחרונה בספר שמות.
חָדָשׁ!!: ניסן ופרשת פקודי · ראה עוד »
פרשת שמיני
חטאם של נדב ואביהוא פָּרָשַׁת שְׁמִינִי היא פרשת השבוע השלישית בספר ויקרא.
חָדָשׁ!!: ניסן ופרשת שמיני · ראה עוד »
פרשת השבוע
פרשת השבוע היא קטע נבחר מתוך חמשת חומשי התורה המיועד לקריאה שבועית, במטרה להשלים את לימוד התורה כולה במשך שנה אחת.
חָדָשׁ!!: ניסן ופרשת השבוע · ראה עוד »
פרשת ויקרא
קצר.
חָדָשׁ!!: ניסן ופרשת ויקרא · ראה עוד »
פולמוס הנפיחה
פולמוס הנפיחה הוא מחלוקת הלכתית חריפה שפרצה ביהדות פאס, בין קהילות התושבים לקהילות המגורשים, אודות היתר הנפיחה, וגלשה ליריבות קשה בין הקהילות.
חָדָשׁ!!: ניסן ופולמוס הנפיחה · ראה עוד »
פולמוס השבת ביפן
פולמוס השבת ויום כיפור ביפן הוא פולמוס תורני, הלכתי, שהתנהל בין גדולי הרבנים, על זמן שמירת השבת ויום הכיפורים ביפן, ושיאו בתקופת מלחמת העולם השנייה.
חָדָשׁ!!: ניסן ופולמוס השבת ביפן · ראה עוד »
פוטהנדו
שמאל פוטהנדו (בטמילית: தமிழ்ப்புத்தாண்டு, באנגלית Puthandu), הוא ראש השנה הטאמילי.
חָדָשׁ!!: ניסן ופוטהנדו · ראה עוד »
צפר (חודש)
צַפַר בערבית:(صَفَر ההגייה: סַפַר ב-ס נחצית) הוא החודש השני בלוח השנה המוסלמי.
חָדָשׁ!!: ניסן וצפר (חודש) · ראה עוד »
צבי וינברג (חוקר תנ"ך)
צבי וינברג (אפריל 1913 – 16 במאי 2011) היה ממייסדי קיבוץ חפץ חיים, היה מראשוני המתיישבים בכפר הרא"ה.
חָדָשׁ!!: ניסן וצבי וינברג (חוקר תנ"ך) · ראה עוד »
צבי וינברגר
הרב צבי אפרים וינברגר - (נולד 31 במאי 1933) הוא פיזיקאי, נשיא בדימוס של המרכז האקדמי לב, היה מהוגי המרכז החרדי להכשרה מקצועית.
חָדָשׁ!!: ניסן וצבי וינברגר · ראה עוד »
צום גדליה
צום גדליה (או צום גדליהו) הוא יום תענית ביהדות החל בג' בתשרי, יום לאחר ראש השנה (אם יום זה חל ביום שבת - כ-31.9% מהשנים - הצום נדחה ליום המחרת).
חָדָשׁ!!: ניסן וצום גדליה · ראה עוד »
קרן אחד לאחד
קרן אחד לאחד היא ארגון הפועל במטרה לתמוך באברכים מהציבור הדתי-לאומי, כדי "לחזק ולבסס את עולם התורה ואת המצוינות והנהגה התורנית בקרב בני הציונות הדתית" כהגדרתו.
חָדָשׁ!!: ניסן וקרן אחד לאחד · ראה עוד »
קבר רבי נחמן מברסלב
קבר רבי נחמן מברסלב (מכונה בקרב חסידי ברסלב "הציון הקדוש") נמצא בעיר אוּמַן שבאוקראינה ומהווה מוקד עלייה לרגל לחסידי ברסלב ולאוהדים.
חָדָשׁ!!: ניסן וקבר רבי נחמן מברסלב · ראה עוד »
קומיקסבא
קומיקסבא היא סדרת ספרי קומיקס לילדים שנכתבה על ידי הסופר החרדי מאיר למברסקי בשם העט מ.
חָדָשׁ!!: ניסן וקומיקסבא · ראה עוד »
קוסטא דחיותא
קוּסְטָא דְּחַיּוּתָא דְּלִבָּא (בתרגום מארמית: מידת החיים של הלב) או בקיצור קוסטא דחיותא, הוא ביטוי של מיסטיקה יהודית, המתאר חלק קטן של הנשמה, שנותרת בגוף בזמן השינה.
חָדָשׁ!!: ניסן וקוסטא דחיותא · ראה עוד »
קורבנות הנשיאים
קורבנות הנשיאים הן קורבנות שהקריבו נשיאי שבטי ישראל בעת חנוכת המשכן.
חָדָשׁ!!: ניסן וקורבנות הנשיאים · ראה עוד »
קול ישראל (עיתון)
קול ישראל - אורגן היהדות החרדית היה שבועון של ארגון צעירי אגודת ישראל שיצא לאור בתקופת המנדט הבריטי, במשך קרוב ל-30 שנה.
חָדָשׁ!!: ניסן וקול ישראל (עיתון) · ראה עוד »
קיטא
הקיטָא באמהרית (ቂጣ) והקיצ'א בתגרית (ቂጫ) היא המצה אותה נהגו ביתא ישראל להכין לפסח לפי מנהגים ומסורות מיוחדות.
חָדָשׁ!!: ניסן וקיטא · ראה עוד »
רמדאן
חודש רמדאן (בערבית: رَمَضَان, תעתיק מדויק: רַמַצַ'אן) הוא החודש התשיעי בשנה המוסלמית.
חָדָשׁ!!: ניסן ורמדאן · ראה עוד »
ראש השנה
ראש השנה הוא חג יהודי מהתורה ואחד מראשי השנה העבריים.
חָדָשׁ!!: ניסן וראש השנה · ראה עוד »
רפאל מילדולה (ליבורנו)
הרב רפאל מלדולה (1685 - 17 באפריל 1748) היה רבן של קהילות ליבורנו, פיזה ובאיון.
חָדָשׁ!!: ניסן ורפאל מילדולה (ליבורנו) · ראה עוד »
רפאל יוסף חרוש
הרב רפאל יוסף חרוש (ה'תקע"ב, 1812 - ניסן ה'תרנ"ח 1898) היה דרשן, פוסק הלכה, דיין בבית הדין של ועד העדה המערבית בירושלים.
חָדָשׁ!!: ניסן ורפאל יוסף חרוש · ראה עוד »
רפאל יוסף חזן
הרב רפאל יוסף חזן (מכונה היר"ח או החק"ל; ה'תק"א, 1741 – 31 באוקטובר 1820, כ"ג בחשוון ה'תקפ"א) היה פוסק הלכה, מגדולי חכמי איזמיר, חברון וירושלים שכיהן כראשון לציון לאחר שעלה לארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: ניסן ורפאל יוסף חזן · ראה עוד »
רב רחומי השלישי
רב רחומי (רב ריחומי) היה מראשוני הסבוראים, שעסקו בעריכת התלמוד הבבלי ובהשלמתו אחרי האמוראים.
חָדָשׁ!!: ניסן ורב רחומי השלישי · ראה עוד »
רב יהודה
רב יהודה בר יחזקאל (194 או 220–299) היה מגדולי האמוראים בבבל במאה השלישית.
חָדָשׁ!!: ניסן ורב יהודה · ראה עוד »
רבא
רָבָא (280 בקירוב - 352), היה מראשי הדור הרביעי של אמוראי בבל במאה הרביעית.
חָדָשׁ!!: ניסן ורבא · ראה עוד »
רבקה לוביץ
רבקה לוביץ (נולדה ב-13 בספטמבר 1960) היא פעילה פמיניסטית - דתייה, ממייסדות בית המדרש ניגון נשים.
חָדָשׁ!!: ניסן ורבקה לוביץ · ראה עוד »
רביע א-ת'אני
רַבִּיעֻ (אל)תַ'אנִי או רביע אל-אַאחַ'ר בערבית:(رَبِيعُ ٱلثَّانِي، ربيع الآخر) הוא החודש הרביעי בלוח השנה המוסלמי.
חָדָשׁ!!: ניסן ורביע א-ת'אני · ראה עוד »
רביע אל-אוול
רַבִּיעֻ (א)לְאַוַּל (בערבית: رَبِيعُ ٱلأَوَّل) הוא החודש השלישי בלוח השנה המוסלמי.
חָדָשׁ!!: ניסן ורביע אל-אוול · ראה עוד »
רג'ב
רַגַּ'בּ בערבית:(رَجَب) הוא החודש השביעי בלוח השנה המוסלמי.
חָדָשׁ!!: ניסן ורג'ב · ראה עוד »
רוהאטין
חבורת כלייזמר חסידית מרוהטין רוהאטין (באוקראינית: Рогатин; בפולנית: Rohatyn; ברוסית: Rogatin) היא עיירה באזור גליציה המזרחית באוקראינה.
חָדָשׁ!!: ניסן ורוהאטין · ראה עוד »
שמעון דסברג
הרב שמעון דַסְבֶּרְג (דסברק) (Dasberg; תרס"ב, 1902 – י"א באדר תש"ה, 24 בפברואר 1945) היה רב ומחנך, ממנהיגי "המזרחי" בהולנד.
חָדָשׁ!!: ניסן ושמעון דסברג · ראה עוד »
שמואל (אמורא)
שמואל (165 לספירה לערך, נהרדעא - 257 לספירה לערך) היה אמורא מפורסם בן הדור הראשון של אמוראי בבל, כהן ומנהיג הקהילה היהודית בנהרדעא.
חָדָשׁ!!: ניסן ושמואל (אמורא) · ראה עוד »
שמואל קמנצקי
הרב קמינצקי עם הרב שטיינמן והרב שווי הרב שמואל קמנצקי (נולד בחשוון ה'תרפ"ה, 12 בנובמבר 1924) הוא רב חרדי ליטאי, ראש ישיבת פילדלפיה ונשיא מועצת גדולי התורה בארצות הברית, בנו של הרב יעקב קמנצקי.
חָדָשׁ!!: ניסן ושמואל קמנצקי · ראה עוד »
שמואל דוד אונגר
הרב שמואל דוד הלוי אונגר (ה'תרמ"ו, 1886 – ט' באדר ה'תש"ה, 1945) היה ראש ישיבה ורב העיר נייטרה בסלובקיה.
חָדָשׁ!!: ניסן ושמואל דוד אונגר · ראה עוד »
שנאת ישראל בעולם היווני-רומי
הפילוסוף הרומי סנקה. כינה את היהודים "שבט נפשע" שנאת ישראל בעולם היווני-רומי היא שנאת ישראל שהייתה קיימת בעת העתיקה בשטחי הרפובליקה והאימפריה הרומית, ובשטחי העולם ההלניסטי בקרב הפגנים.
חָדָשׁ!!: ניסן ושנאת ישראל בעולם היווני-רומי · ראה עוד »
שנת בשז
שנת בשז היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע.
חָדָשׁ!!: ניסן ושנת בשז · ראה עוד »
שנת גכז
שנת גכז היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע.
חָדָשׁ!!: ניסן ושנת גכז · ראה עוד »
שנת הכז
שנת הכז היא אחת מארבעה-עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע.
חָדָשׁ!!: ניסן ושנת הכז · ראה עוד »
שנה
שנה היא פרק זמן שאורכו מבוסס על זמן ההקפה של כדור הארץ סביב השמש, והוא משמש כאלמנט בתאריך ברוב התרבויות האנושיות.
חָדָשׁ!!: ניסן ושנה · ראה עוד »
שנה מעוברת
שנה מעוברת בלוח ירחי-שמשי היא שנה שנוסף לה חודש אחד ובלוח שנה שמשי היא שנה שנוסף לה יום או מספר ימים.
חָדָשׁ!!: ניסן ושנה מעוברת · ראה עוד »
שנה ליטורגית
שנה ליטורגית הוא מונח הבא לתאר התנהלות על פי תאריכים המופיעים בלוח השנה, בהם יש הנחיות בדבר התנהגות דתית.
חָדָשׁ!!: ניסן ושנה ליטורגית · ראה עוד »
שעבאן
שַׁעְבַּאן (בערבית: شَعْبَان) הוא החודש השמיני בלוח השנה המוסלמי.
חָדָשׁ!!: ניסן ושעבאן · ראה עוד »
שלמה משיח (רב)
הרב שלמה משיח יחד עם הרב עובדיה יוסף בטקס בר מצווה הרב שלמה משיח (1872 - 24 ביוני 1956) היה רבם של קהילת אנוסי משהד בירושלים מקובל ומחבר פיוטי תפילה.
חָדָשׁ!!: ניסן ושלמה משיח (רב) · ראה עוד »
שלמה צופיוף
שלמה צופיוף (1876 – 1936) היה סוחר ואיש ציבור, ממנהיגי ומנכבדי העדה הבוכרית בירושלים, מייסד "בית צופיוף" בשכונת הבוכרים בעיר ומו"ל ספרי יהדות.
חָדָשׁ!!: ניסן ושלמה צופיוף · ראה עוד »
שלמה יחזקאל יהודה
רבי שלמה יחזקאל יהודה (ה'תקע"ט, 1819- כ"ב תשרי ה'תרל"ב, 1871) היה רב ספרדי יליד בגדאד, ממנהיגי הקהילה היהודית בירושלים במאה ה-19 וראש ישיבת חסד אל בירושלים.
חָדָשׁ!!: ניסן ושלמה יחזקאל יהודה · ראה עוד »
שלום משאש
הרב שלום מְשָׂאשׂ (כ"ב בשבט ה'תרס"ט, 13 בפברואר 1909, מקנס – י' בניסן ה'תשס"ג, 12 באפריל 2003, ירושלים) היה רב מרוקאי וישראלי, כיהן כרבה הראשי של קזבלנקה, הרב הראשי למרוקו במשך שש שנים ורבה הראשי הספרדי של ירושלים במשך 25 שנה.
חָדָשׁ!!: ניסן ושלום משאש · ראה עוד »
שלום אליהו ננקנסקי
הרב שלום אליהו ננקנסקי. מאחור: הרב יהושע הוטנרתמונה להחלפה הרב שלום אליהו ננקנסקי (ננקובסקי) (בערך תרס"ה - ד' בחשוון תשל"ז, 28 באוקטובר 1976) היה מחברי הצוות הראשון של מכון הרי פישל לדרישת התלמוד ומהעובדים ב"מפעל הש"ס הישראלי השלם" של מכון התלמוד הישראלי השלם.
חָדָשׁ!!: ניסן ושלום אליהו ננקנסקי · ראה עוד »
שלום נתן רענן
הרב שלום נתן רענן (רב נוֹסוֹן - בפי תלמידיו; כ"ו באב תר"ס, 21 באוגוסט 1900 - י' בניסן תשל"ב, 25 במרץ 1972) היה ר"מ בישיבת מרכז הרב ומנהלה.
חָדָשׁ!!: ניסן ושלום נתן רענן · ראה עוד »
שלום דובער וולפא
הרב שלום דובער הלוי וולפא (נולד בי"א באדר א' ה'תש"ח, 21 בפברואר 1948) הוא ראש כולל עיוני ו'מכון הרמב"ם השלם' בביתר עילית.
חָדָשׁ!!: ניסן ושלום דובער וולפא · ראה עוד »
שלוש רגלים
שָׁלשׁ רְגָלִים הם שלושה חגים מקראיים – פסח, שבועות וסוכות – שבהם מצווה מהתורה לעלות לרגל לבית המקדש בירושלים.
חָדָשׁ!!: ניסן ושלוש רגלים · ראה עוד »
שבעת ימי המילואים
משה נותן מדם איל המילואים על תנוך האוזן הימנית, האגודל הימני והבוהן הימני של אהרון ובניו. שבעת ימי המילואים הם כינוי לשבעה ימים שקדמו לחנוכת המשכן שאירעה ביום א' בניסן.
חָדָשׁ!!: ניסן ושבעת ימי המילואים · ראה עוד »
שבעה עשר בתמוז
י"ז בתמוז (שִׁבְעָה עָשָׂר בְּתַמּוּז) הוא אחד מארבעת ימי התענית שנקבעו ביהדות לזכר חורבן בתי המקדש.
חָדָשׁ!!: ניסן ושבעה עשר בתמוז · ראה עוד »
שבת
נרות שבת, חלות מכוסות וגביע קידוש. שתי חלות מכוסות שבר מחורבת עוצה של כן לנר שבת שעליו חרותה המילה "שבת" נמצא בשכבה 8, מתוארך לשנים 340–410 לספירה ביהדות, הַשַּׁבָּת היא יום של קדוּשה, שביתה ממלאכה ומנוחה, והמועד הראשון במועדים הקבועים מהתורה.
חָדָשׁ!!: ניסן ושבת · ראה עוד »
שבתי (שם פרטי)
שַׁבְּתַי (לעיתים שַׁבְּתַאי ובכתיב קדום גם שבתיי) הוא שם פרטי יהודי ותיק.
חָדָשׁ!!: ניסן ושבתי (שם פרטי) · ראה עוד »
שבחי הבעש"ט
שבחי הבעל שם טוב (בדרך כלל בקיצור: שבחי הבעש"ט, נהגה על דרך ההגייה האשכנזית: "בֶּשְׁט") הוא קובץ סיפורים על חייו ופועלו של מניח היסודות לתנועת החסידות במאה ה-18, רבי ישראל בן אליעזר, הבעל שם טוב.
חָדָשׁ!!: ניסן ושבחי הבעש"ט · ראה עוד »
שבועות
טקס ביכורים בקק"ל בירושלים בתחילת שנות ה-50 ריקוד בשמלות לבנות בשבועות תשי"ד קיבוץ נחשון טקס שבועות בבית הכנסת המרכזי בגבעת עדה חג השבועות (המכונה במקרא גם חג הקציר או יום הביכורים) הוא חג ביהדות, השני מבין שלוש הרגלים.
חָדָשׁ!!: ניסן ושבועות · ראה עוד »
שוואל
שַׁוַאל (בערבית: شَوَّال) הוא החודש העשירי בלוח השנה המוסלמי.
חָדָשׁ!!: ניסן ושוואל · ראה עוד »
תמוז
תמוז (מאכדית: dumuzu), הוא חודש בלוח הבבלי ובלוח העברי, הרביעי במספר לפי המסורת המקראית והעשירי לפי המסורת החז"לית.
חָדָשׁ!!: ניסן ותמוז · ראה עוד »
תמוז (אל)
תַּמּוּז (שומרית: דּוּמוּ-זִיד, "ילד טוב") הוא אל הפריון במיתולוגיה המסופוטמית.
חָדָשׁ!!: ניסן ותמוז (אל) · ראה עוד »
תענית
ביהדות, תַּעֲנִית היא יום צום בעל משמעות דתית.
חָדָשׁ!!: ניסן ותענית · ראה עוד »
תענית בכורות
מכת בכורות תענית בכורות היא מנהג יהודי שבו בכורים צמים בערב פסח (י"ד בניסן) מהבוקר עד ליל הסדר.
חָדָשׁ!!: ניסן ותענית בכורות · ראה עוד »
תשעה באב
חורבן בית המקדש בציורו של פרנצ'סקו אייץ (ונציה, 1867) יהודים מתפללים בבית הכנסת בליל תשעה באב. צייר: מאוריצי טרמבץ'. אוסף התצלומים, הספרייה הלאומית. תשעה באב הוא יום תענית מדרבנן ושיא תקופת האבלות של ימי בין המצרים.
חָדָשׁ!!: ניסן ותשעה באב · ראה עוד »
תחנון
נפילת אפיים תחנון או נפילת אפיים הוא אוסף קטעי תפילה (בקשת תחנונים) שנאמרים לאחר תפילת שמונה עשרה (במניין: לאחר חזרת הש"ץ).
חָדָשׁ!!: ניסן ותחנון · ראה עוד »
ל' בניסן
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ניסן ול' בניסן · ראה עוד »
ל' בכסלו
ל' בכסלו הוא היום השלושים בחודש השלישי (למניין החודשים מתשרי, שהוא החודש התשיעי למניין החודשים מניסן) בשנה העברית.
חָדָשׁ!!: ניסן ול' בכסלו · ראה עוד »
לוח אירועים שנתי
אירועים בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: ניסן ולוח אירועים שנתי · ראה עוד »
לוח גזר
צילום לוח גזר המקורי באוסף המוזיאונים לארכאולוגיה של איסטנבול לוח גזר הוא לוח אבן גיר המתוארך למאה העשירית עד השמינית לפנה"ס, שנמצא בשנת 1908 בתל גזר על ידי הארכאולוג הבריטי רוברט מקאליסטר.
חָדָשׁ!!: ניסן ולוח גזר · ראה עוד »
לוח השנה במגילות קומראן
לוח השנה במגילות קומראן הוא לוח שנה סכמטי-שבתי שבו אורך השנה קבוע ל-364 יום.
חָדָשׁ!!: ניסן ולוח השנה במגילות קומראן · ראה עוד »
לוח השנה הערבי הטרום-אסלאמי
בערב הטרום-אסלאמית נעשה שימוש במספר לוחות שנה.
חָדָשׁ!!: ניסן ולוח השנה הערבי הטרום-אסלאמי · ראה עוד »
לוח השנה השומרוני
לוח השנה השומרוני הוא לוח שנה הנוהג בקרב עדת השומרונים.
חָדָשׁ!!: ניסן ולוח השנה השומרוני · ראה עוד »
לימוד בעל פה
לימוד בעל פה היא שיטת לימוד שבה מתמקדים בשינון החומר כך שהתלמיד יהיה מסוגל לחזור על החומר הנלמד בדיוק בדרך שבה הוא נקרא או נשמע, בדרך כלל על חשבון הבנה עמוקה או טובה יותר של הטקסט.
חָדָשׁ!!: ניסן ולימוד בעל פה · ראה עוד »
ט"ז בניסן
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ניסן וט"ז בניסן · ראה עוד »
ט"ו בניסן
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ניסן וט"ו בניסן · ראה עוד »
ט"ו בשבט (מועד)
עץ שקד (השקדייה) מסמלת את בוא החג שדרות קרן קיימת לישראל בתל אביב (כיום שדרות בן-גוריון) בט"ו בשבט תרצ"ו (1936) מי שהציע את רעיון התהלוכה היה מורה הגימנסיה העברית נפתלי הרץ טור-סיני: מוזכר על ידי יצחק יעקבי בפרק שכתב "עבודתי בגימנסיה" כחלק מן הספר אותו ערך ח. מרחביה, "הגמנסיה העברית בירושלים - ספר היובל: תרס"ט - תשי"ט", ירושלים תשכ"ב, עמ' 29 ט"וּ בשבט, חמישה-עשר בשבט, ראש השנה לאילנות או ראש השנה לאילן (בלשון המשנה) הוא מועד בלוח העברי המצוין ביום ט"ו בחודש שבט, תקופה שבה כבר ירדו רוב גשמי השנה, והפירות שחונטים מכאן ואילך גדלים בעיקר מכוח גשמי השנה.
חָדָשׁ!!: ניסן וט"ו בשבט (מועד) · ראה עוד »
ט' בניסן
פרשת בר המצוה של ילד שנולד ט' בניסן היא ברוב מהשנים הפשוטות פרשת צו, אך בשנים פשוטות מקביעות (הכז) פרשת בר המצוה תהיה חול המועד פסח.
חָדָשׁ!!: ניסן וט' בניסן · ראה עוד »
טעמי המנהגים ומקורי הדינים
טעמי המנהגים ומקורי הדינים (נקרא גם בקיצור: טעמי המנהגים) הוא ספר עממי שמרכז מנהגים יהודיים רבים, בעיקר מעדות אשכנז, ומפרט את מקורותיהם ונימוקיהם.
חָדָשׁ!!: ניסן וטעמי המנהגים ומקורי הדינים · ראה עוד »
טבת (פירושונים)
קטגוריה:שמות משפחה עבריים.
חָדָשׁ!!: ניסן וטבת (פירושונים) · ראה עוד »
טיטוס
טִיטוּס פְלַאוְויוּס אַסְפַּסְיָאנוּס (30 בדצמבר 39 – 13 בספטמבר 81), היה קיסר רומא משנת 79 לספירה ועד שנת מותו.
חָדָשׁ!!: ניסן וטיטוס · ראה עוד »
ז' בניסן
פרשת בר המצווה של ילד שנולד בז' ניסן היא ברוב השנים הפשוטות פרשת צו, אך בשנים פשוטות בהן פסח חל ביום ראשון (שנים מקביעות זחא או השא) היא פרשת ויקרא.
חָדָשׁ!!: ניסן וז' בניסן · ראה עוד »
זמן (ישיבות)
בעולם הישיבות, זמן הוא כינוי לתקופת לימודים רציפה (בדומה לסמסטר).
חָדָשׁ!!: ניסן וזמן (ישיבות) · ראה עוד »
זמרוני ציק
לקח (הימני בתמונה) הרב זמרוני זליג ציק (כ"ט בחשוון ה'תש"ט, 1948 – ט"ז בסיוון ה'תשע"ח, 30 במאי 2018) היה משפיע, שליח ומנהל בית חב"ד בבת ים, עורך עלון "שיחת הגאולה", יו"ר "האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה" ויקיר העיר בת ים.
חָדָשׁ!!: ניסן וזמרוני ציק · ראה עוד »
זאב חיימוני
זאב חיימוני היה לוחם הפלי"ם והפלמ"ח וראש המועצה המקומית השני של ערד בין 1965 ל-1967.
חָדָשׁ!!: ניסן וזאב חיימוני · ראה עוד »
זושא (להקה)
זושא (באנגלית: Zusha) היא להקת פולק\סול חסידית יהודית-אמריקאית ממנהטן, ניו יורק. הלהקה, שהוקמה ב-2013 וקרויה על שם רבי זושא מאניפולי, משלבת ניגונים חסידיים עם אלמנטים של ג'אז, פולק, רגאיי ומוזיקה אלקטרונית.
חָדָשׁ!!: ניסן וזושא (להקה) · ראה עוד »
זכירת יציאת מצרים
בני ישראל יוצאים ממצרים. ציור מאת דייוויד רוברטס משנת 1828. זכירת יציאת מצרים היא אחת ממצוות הזכירה שבתורה, לפיהם חובה על כל יהודי לזכור את נס יציאת מצרים.
חָדָשׁ!!: ניסן וזכירת יציאת מצרים · ראה עוד »
ח' בניסן
פרשת בר המצוה של ילד שנולד בח' ניסן היא תמיד בשנים פשוטות פרשת צו, בשנים מעוברות, פרשת בר המצווה, ברוב השנים, היא פרשת מצורע, אבל בשנים מקביעות (החא והשג) פרשת בר המצוה היא פרשת אחרי מות.
חָדָשׁ!!: ניסן וח' בניסן · ראה עוד »
חמש מגילות
ארון ובו ארבע מהמגילות בבית הכנסת ביקיר חמש מגילות הוא הכינוי לחטיבה של חמישה ספרים המופיעים, על פי נוסח המסורה, בחלק הכתובים של התנ"ך.
חָדָשׁ!!: ניסן וחמש מגילות · ראה עוד »
חמת טבריה
גלגל המזלות ברצפת הפסיפס של בית הכנסת פסיפס ובו כיתוב ביוונית (צולם ב-2007) שרידי בית המרחץ הרומי "חמאם סולימאן" - בית המרחץ העות'מאני הסמוך לכניסה לגן הלאומי חמת טבריה הוא אתר ארכאולוגי וגן לאומי אשר נמצא על שפת הכנרת, בכניסה הדרומית לטבריה.
חָדָשׁ!!: ניסן וחמת טבריה · ראה עוד »
חנניה גבריאל
הרב חנניה גבריאל יהושע (ה'תרל"ה, 1875 - ה'תשט"ז, 1955) אב בית דין ונשיא מועצת הרבנות בקהיר שבמצרים, אב בית דין העדה הספרדית בירושלים, ומחבר שו"ת מנחת הח"ג.
חָדָשׁ!!: ניסן וחנניה גבריאל · ראה עוד »
חנוכת המקדש
שלמה המלך חונך את בית המקדש הראשון חֲנֻכַּת המקדש הוא שמו של אירוע חגיגי שנערך עם סיום בנייתו של בית המקדש או המשכן, ובו הוקרבו קורבנות מיוחדים ונערכו חגיגות שמחה.
חָדָשׁ!!: ניסן וחנוכת המקדש · ראה עוד »
חסידות קרלין
חסידות קרלין היא חצר חסידית שנוסדה בעיירה קרלין (היום פרוור של העיר פינסק בבלארוס) על ידי רבי אהרן ("הגדול") מקרלין, תלמידו של המגיד ממזריטש.
חָדָשׁ!!: ניסן וחסידות קרלין · ראה עוד »
חזון איש
סדרת "חזון איש", המהדורה הקלאסית בצורתה העדכנית חזון איש הוא שמה של סדרת הספרים של הרב אברהם ישעיהו קרליץ, שעל שמה הוא מכונה "החזון איש".
חָדָשׁ!!: ניסן וחזון איש · ראה עוד »
חבורת שומר אמונים
חבורת שומר אמונים (או השם הנפוץ אך השגוי שומרי אמונים).
חָדָשׁ!!: ניסן וחבורת שומר אמונים · ראה עוד »
חגי ישראל ומועדיו
רימון ושופר. מסמלי החג היהודי ראש השנה סרטונים מעגל החגים הישראלי בסדר כרונולוגי (החל מתשרי) - וידאו כרטיס ברכה לראש השנה מגרמניה, שנת 1900. ביום זה מתחילים עשרת ימי תשובה, לכן מאחלים "לשנה טובה תכתבו". הפסוק בתחתית מתייחס לארבעת המינים, אותם אוחזים בחג הסוכות (ראו תמונה). חגי ישראל ומועדיו הם כלל החגים והמועדים היהודיים הקיימים.
חָדָשׁ!!: ניסן וחגי ישראל ומועדיו · ראה עוד »
חומש (יישוב)
חומש – העלייה ההמונית ביום העצמאות תשס"זבריכת המיםההתנחלות חֹמֶש שוכנת על תוואי כביש 60, פחות מ-5 קילומטר מצפון לשבי שומרון וכ-8 קילומטר צפונית-מערבית לשכם.
חָדָשׁ!!: ניסן וחומש (יישוב) · ראה עוד »
חורשת אוסישקין
חורשת אוסישקין (מכונה גם "יער אוסישקין") היא חורשת עצי אקליפטוס הנמצאת על הגבול בין כפר סבא להוד השרון, סמוך לבית הספר היסודי על שם מנחם אוסישקין.
חָדָשׁ!!: ניסן וחורשת אוסישקין · ראה עוד »
חודש ניסן
#הפניה ניסן.
חָדָשׁ!!: ניסן וחודש ניסן · ראה עוד »
חודש האביב
#הפניה ניסן.
חָדָשׁ!!: ניסן וחודש האביב · ראה עוד »
חיה שטייר
חיה שטייר (נולדה ב-19 במרץ 1950, א' בניסן תש"י) היא סוציולוגית, פרופסור אמריטה וחוקרת בתחום לימודי עבודה באוניברסיטת תל אביב.
חָדָשׁ!!: ניסן וחיה שטייר · ראה עוד »
חיים דב פרידברג
חיים דב (דובר או דובעריש) (ברנרד) פרידברג (נכתב גם פריעדבערג; בלועזית: Bernard (Haim Dov) Friedberg; כ"ה בכסלו, תרל"א, 19 בדצמבר 1870 – י' בשבט, תשכ"א, 27 בינואר 1961) היה ביבליוגרף, ביוגרף של משפחות רבנים ומחבר הספר הנודע "בית עקד ספרים".
חָדָשׁ!!: ניסן וחיים דב פרידברג · ראה עוד »
חיים דוידזון
הרב חיים דוידזון (בכתיב היידי שהיה נהוג בזמנו: דוידזאהן; ה'תק"ל, 1770, פינצ'וב – י"ז באדר ה'תרי"ד, 1854, ורשה) היה רבה הראשי השני של ורשה.
חָדָשׁ!!: ניסן וחיים דוידזון · ראה עוד »
ב' בניסן
פרשת בר המצוה של ילד שנולד ב' ניסן היא ברוב השנים הפשוטות פרשת ויקרא, אך בשנים פשוטות מקביעות הכז היא פרשת צו.
חָדָשׁ!!: ניסן וב' בניסן · ראה עוד »
בן ציון אלקלעי
הרב בן ציון אלקלעי (1858–1913) היה שד"ר מטבריה, מורה צדק בחברון ומחבר ספרים רבים.
חָדָשׁ!!: ניסן ובן ציון אלקלעי · ראה עוד »
בן ציון אברהם שפירא
רבי בן ציון אברהם שפירא (תרל"ג; 1873 – י"ג בשבט תש"ז; 1947) היה מקובל, תלמיד חכם וצדיק ירושלמי.
חָדָשׁ!!: ניסן ובן ציון אברהם שפירא · ראה עוד »
בן ציון חזן
הרב בן ציון מרדכי חזן (ניסן ה'תרל"ז, מרץ 1877 – י"ב בחשוון ה'תשי"ב, 11 בנובמבר 1951) היה רבו הספרדי של הרובע היהודי שבעיר העתיקה, מייסד ומנהל הישיבות פורת יוסף ו"שושנים לדוד", ועורך ספרי הרב יוסף חיים מבגדאד ורבנים נוספים.
חָדָשׁ!!: ניסן ובן ציון חזן · ראה עוד »
בניית המשכן
בניית המשכן היא תהליך בנייתו של המשכן בזמן שהייתם של עם ישראל תחת הר סיני.
חָדָשׁ!!: ניסן ובניית המשכן · ראה עוד »
בסיסה
תערובת בסיסה בסיסה (בערבית: بسيسة, תעתיק: בסיסה. עם זאת, ביהדות תוניסיה: בשישא; ביהדות ג'רבה: פשישא) היא תערובת הנאכלת במדינות לוב, תוניסיה ואלג'יריה.
חָדָשׁ!!: ניסן ובסיסה · ראה עוד »
ברוך אדהנן
ברוך אדהנן, 1908 דבתרה ברוך אדהנן (1850 – 1936) היה ליקה כהנת בביתא ישראל, אחיו התאום של דניאל אדהנן.
חָדָשׁ!!: ניסן וברוך אדהנן · ראה עוד »
ברוך פוזנר
ישראל ברוך פוזנר (ביידיש: פוזנער; ידוע בכינוי ר' ברוך; נפטר ב-6 באוקטובר 1791) היה מחסידי הבעל שם טוב.
חָדָשׁ!!: ניסן וברוך פוזנר · ראה עוד »
ברכת האילנות
נוסח ברכת האילנות תלוי על עץ, קיבוץ לוטן הרב פינחס מנחם אלתר, הרב זלמן ברוך מלמד ויעקב כץ (כצל'ה) בברכת האילנות בבית אל בִּרְכַּת הָאִילָנוֹת היא אחת מברכות הראייה הנאמרת פעם אחת בשנה בחודש ניסן כשרואים את פריחתם של אילנות מאכל.
חָדָשׁ!!: ניסן וברכת האילנות · ראה עוד »
ברכת החמה
ברכת החמה ברחבת הכותל המערבי – 8 באפריל 2009, ערב פסח תשס"ט. רחובה הראשי של בני ברק, 8 באפריל 2009, ערב פסח תשס"ט. ברכת החמה בכפר מימון, 8 באפריל 2009. בהלכה, ברכת החמה (נקראת גם: קידוש החמה) היא ברכת ראייה שמברכים כשרואים את השמש בתחילת כל מחזור בן 28 שנים, שבו לפי המסורת השמש חוזרת למקומה המקורי בבריאת העולם באותה שעה ובאותו יום בשבוע כבזמן הבריאה.
חָדָשׁ!!: ניסן וברכת החמה · ראה עוד »
ברכות הנהנין
בהלכה, בִּרְכוֹת הַנֶּהֱנִין הן ברכות שחובה לאמרן לפני או אחרי הנאות חושיות שונות (ובמקרים מסוימים, הן לפניהן והן לאחריהן).
חָדָשׁ!!: ניסן וברכות הנהנין · ראה עוד »
ברית החשמונאים
ברית הנוער חשמונאים או בקיצור "ברית החשמונאים" (ברי"ח) הייתה תנועת נוער ציונית דתית שפעלה בעיקר בארץ ישראל בתקופת השנים 1937–1949.
חָדָשׁ!!: ניסן וברית החשמונאים · ראה עוד »
בית המקדש
דגם בית המקדש וחומותיו במוזיאון ישראל כלי המשכן והכהנים בֵּית הַמִּקְדָּשׁ היה, על פי המקרא, מקום השראת השכינה, ומתוך כך שימש כמרכז הפולחן הדתי הקבוע של עם ישראל.
חָדָשׁ!!: ניסן ובית המקדש · ראה עוד »
ג' בניסן
הגירוש של יהודי ספרד פרשת בר המצוה של ילד שנולד בג' ניסן היא ברוב השנים הפשוטות פרשת ויקרא, אך בשנים פשוטות מקביעות הכז היא פרשת צו.
חָדָשׁ!!: ניסן וג' בניסן · ראה עוד »
ג'ומאדא א-ת'אניה
גֻ'מַאדַא א-תַ'אנִיָה או ג'מאדא אל-אַאחִ'רַה (בערבית: جُمَادَى ٱلثَّانِيَة، جُمَادَى ٱلآخِرَة) הוא החודש השישי בלוח השנה המוסלמי.
חָדָשׁ!!: ניסן וג'ומאדא א-ת'אניה · ראה עוד »
ג'ומאדא אל-אולא
גֻ'מַאדַא (א)לְאוּלַא (בערבית: جُمَادَى ٱلأُولَى) הוא החודש החמישי בלוח השנה המוסלמי.
חָדָשׁ!!: ניסן וג'ומאדא אל-אולא · ראה עוד »
גשם
גשם יורד בפרת', אוסטרליה עדשות מרכזות גשם יורד ברחובות קולקטה, שבהודו עלים מד גשם של האוניברסיטה העברית בירושלים בבקעת ים המלח גֶּשֶׁם או מָטָר הוא משקע הנופל מהעננים כטיפות מים.
חָדָשׁ!!: ניסן וגשם · ראה עוד »
גשור (ממלכה)
כנרת גְּשׁוּר הייתה ממלכה קטנה ששכנה באזור הגולן הדרומי, לאורך חופהּ המזרחי של הכנרת והגדה הצפונית של נחל הירמוך.
חָדָשׁ!!: ניסן וגשור (ממלכה) · ראה עוד »
גלגל המזלות
פסיפס בית הכנסת בבית אלפא, המציג את גלגל המזלות. המאה ה-5 לספירה בית הכנסת העתיק בציפורי, המציג את גלגל המזלות. Ophiuchus (astrology) גלגל המזלות או זודיאק (מיוונית: Ζῳδιακός κύκλος, "גלגל החיות") הוא דימוי ציורי של כוכבי השמים, למעין גלגל הנחלק ל-12 מערכי כוכבים או "מזלות".
חָדָשׁ!!: ניסן וגלגל המזלות · ראה עוד »
גלגל המזלות בבתי כנסת עתיקים
מתוך פסיפס מבית הכנסת בבית אלפא גלגל המזלות בבתי כנסת עתיקים הופיע בדרך כלל על רצפת הפסיפס של בית הכנסת.
חָדָשׁ!!: ניסן וגלגל המזלות בבתי כנסת עתיקים · ראה עוד »
גלות בבל
ז'אק טיסו – "בריחת האסירים". תיאור מסע הגלות. מפת ארץ ישראל לאחר גלות בבל, מפה משנת 1784 של הצרפתי, ז'ולי ז'וזף רומיין גלות בבל היא תקופה בהיסטוריה של העם היהודי המתחילה בהגליית תושבי ממלכת יהודה לממלכת בבל וחורבן ממלכת יהודה במאה השישית לפנה"ס עד תקופת שיבת ציון, שבה התהוותה הנהגה לאומית ודתית בפחוות יהודה.
חָדָשׁ!!: ניסן וגלות בבל · ראה עוד »
גליקל מהמלין
מרת גליקל בת ר' יהודה לייב, הידועה כגליקל האמיל (בלועזית Glickl או Glückel, בעברית מודרנית: גליקל מהמלין; ה'ת"ה, 1645 – ב' דראש השנה תפ"ה, 19 בספטמבר 1724) הייתה אשת עסקים וכותבת זיכרונות יהודייה אשכנזייה.
חָדָשׁ!!: ניסן וגליקל מהמלין · ראה עוד »
ד' בניסן
פרשת בר המצוה של ילד שנולד ד' ניסן היא בחלק מהשנים הפשוטות פרשת ויקרא, אך בשנים פשוטות מקביעות (הכז, בשה וגכה) פרשת בר המצוה היא פרשת צו.
חָדָשׁ!!: ניסן וד' בניסן · ראה עוד »
ד'ו אל-קעדה
ד'וּ אֶלְ-קַעְדָה (תעתיק מדויק: ד'וּ (א)לְקַעְדָה; בערבית: ذُو ٱلْقَعْدَة) הוא החודש האחד עשר בלוח השנה המוסלמי והראשון בארבעת החודשים הקדושים: ד'ו אל-קעדה, ד'ו אל-חיג'ה, מוחרם ורג'ב.
חָדָשׁ!!: ניסן וד'ו אל-קעדה · ראה עוד »
ד'ו אל-חיג'ה
ד'וּ אל-חִיגָ'ה (בערבית: ذُو ٱلْحِجَّة, תעתיק מדויק: ד'וּ (א)לְחִגָּ'ה) הוא החודש השנים-עשר והאחרון בלוח השנה המוסלמי.
חָדָשׁ!!: ניסן וד'ו אל-חיג'ה · ראה עוד »
דגלנו (פולין)
דגלנו היה ביטאון של אגודת "צעירי אמוני ישראל", שיצא לאור בוורשה בירת פולין בשנים תרפ"א-תרצ"ג.
חָדָשׁ!!: ניסן ודגלנו (פולין) · ראה עוד »
דוד פארדו
רבי דוד חיים פַּארְדוֹ כינויו בספרי האחרונים הרד"פ (ראש חודש ניסן א' בניסן תע"ח, 1718, ונציה – י"ב בסיוון תק"נ, 1790, ירושלים) היה פרשן ספרות חז"ל, ראש ישיבה, פוסק ומשורר.
חָדָשׁ!!: ניסן ודוד פארדו · ראה עוד »
דוד רפאל בן-עמי
דדי בן-עמי בהתוועדות עם הרב יצחק גינזבורג, ניסן תשע"ג דוד (דדי) רפאל פיינשיל (בן עמי) (כ"ז בתשרי תשי"א, 8 באוקטובר 1950 – כ"א בתשרי תשפ"א, 9 באוקטובר 2020) היה זמר, במאי ויוצר ישראלי חוזר בתשובה חסיד ברסלב.
חָדָשׁ!!: ניסן ודוד רפאל בן-עמי · ראה עוד »
דוד טברסקי (ניו סקוור)
הרב דוד טברסקי (נולד ב-כ"ו בתשרי ה'תש"א - 28 באוקטובר 1940) הוא האדמו"ר הנוכחי מסקווירה שמרכזה ניו סקוור שבניו יורק.
חָדָשׁ!!: ניסן ודוד טברסקי (ניו סקוור) · ראה עוד »
דייסה
דייסת שיבולת-שועל דייסה היא תבשיל פשוט העשוי בדרך כלל משיבולת-שועל (לעיתים קמח שיבולת-שועל) או מסולת, שבושלו במים או חלב או שניהם גם יחד, מתובלת לרוב במלח או סוכר.
חָדָשׁ!!: ניסן ודייסה · ראה עוד »
ה' בניסן
פרשת בר המצוה של ילד שנולד ה' ניסן היא בחלק מהשנים הפשוטות פרשת ויקרא, אך בשנים פשוטות מקביעות (הכז, בשה וגכה) פרשת בר המצוה היא פרשת צו.
חָדָשׁ!!: ניסן וה' בניסן · ראה עוד »
ה'שפ"ז
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ניסן וה'שפ"ז · ראה עוד »
ה'שצ"ב
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ניסן וה'שצ"ב · ראה עוד »
המצור על ירושלים (588 לפנה"ס)
נבוכדנאצר על ירושלים, מתוך כתב יד ספרדי, שלהי המאה ה-10 מפת המצור משנת 1732, אוירה בידי הנזיר הצרפתי אוגוסטין אנטואן קלמה. מתוך אוסף המפות ע"ש ערן לאור, הספרייה הלאומית המצור על ירושלים על ידי נבוכדנאצר בימי צדקיהו המלך החל בעשרה בטבת, בינואר שנת 587 (או דצמבר 589) לפנה"ס, והסתיים בט' בתמוז, יוני 586 לפנה"ס בחורבן ירושלים ובית המקדש הראשון.
חָדָשׁ!!: ניסן והמצור על ירושלים (588 לפנה"ס) · ראה עוד »
המרד הגדול
המרד הגדול, או מרד החורבן, היה המרד המשמעותי הגדול הראשון של העם היהודי נגד האימפריה הרומית בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: ניסן והמרד הגדול · ראה עוד »
המרכז החרדי להכשרה מקצועית בישראל
שמאל המרכז החרדי להכשרה מקצועית הוא מוסד להכשרה מקצועית המיועד למגזר החרדי.
חָדָשׁ!!: ניסן והמרכז החרדי להכשרה מקצועית בישראל · ראה עוד »
המשכן
איור המשכן, 1919 המשכן (או בשמו הנפוץ הנוסף: "אוהל מועד", או 'מקדש המדבר' (לשון הרמב"ם)), הוא מעין אוהל, שעל פי המסורת, הקימו בני ישראל בציווי האל בעת ששהו במדבר סיני.
חָדָשׁ!!: ניסן והמשכן · ראה עוד »
המתיבתא (ורשה)
המתיבתא (או: MESYVTA, כפי שכונתה במכתבים רשמיים) הייתה ישיבה גבוהה שפעלה בוורשה שבפולין בין השנים תרע"ט–תרצ"ט (1919–1939).
חָדָשׁ!!: ניסן והמתיבתא (ורשה) · ראה עוד »
המבול
המבול ותיבת נוח מאוירים בכתב יד משנת 975, ספרד הַמַּבּוּל הוא סיפור המתואר בספר בראשית ובו אלוהים מחליט למחות את בריאתו, על ידי שיטפון כלל עולמי אדיר, "כי השחית כל בשר את דרכו על הארץ".
חָדָשׁ!!: ניסן והמבול · ראה עוד »
הספד
נשיא ישראל, ראובן ריבלין, בדברי הספד בהלווייתו של נרצח בפיגוע ירי נשיא ארצות הברית, ברק אובמה, נושא הספד הספד הוא נאום לביטוי אבל על מותו של אדם.
חָדָשׁ!!: ניסן והספד · ראה עוד »
הקסטל
הקסטל ב-1955 מצפור דב פייט בקסטל מדינת ישראל בשנת 1951 ומתאר את אתר הקרב בקסטל ימין קַסְטֶל הוא שמה של גבעה ואתר לאומי בקצהו של הר מעוז, מעל כביש 1 (כביש תל אביב–ירושלים), בשטחה של מבשרת ציון.
חָדָשׁ!!: ניסן והקסטל · ראה עוד »
הרפתקאות אליס בארץ הפלאות
הרפתקָאות אליס בארץ הפלאות (במקור באנגלית: Alice's Adventures in Wonderland; בעברית ידוע גם בשמות "אליס בארץ הפלאות", "עליסה בארץ הפלאות" או "עליזה בארץ הפלאות") מאת לואיס קרול, הוא מספרי הילדים הפופולריים בכל הזמנים.
חָדָשׁ!!: ניסן והרפתקאות אליס בארץ הפלאות · ראה עוד »
השמות הערביים של חודשי לוח השנה הגרגוריאני
לוח השנה הגרגוריאני (בערבית: تقويمميلادي; תעתיק מדויק: תקוים מילאדי) נמצא בשימוש כמעט בכל מדינות העולם הערבי, והוא שונה מלוח השנה המוסלמי (בערבית: تقويمهجري; תעתיק מדויק: תקוים הג'רי), שעל פיו נקבעים חגי האסלאם ומועדיו.
חָדָשׁ!!: ניסן והשמות הערביים של חודשי לוח השנה הגרגוריאני · ראה עוד »
הלוח העברי
אדר ב' בשנים המעוברות משנת ה'תרפ"ז לשנת ה'תש"ח דמות המופיעה בלוח עברי מימי הביניים ומזכירה ליהודים בחודש תשרי לרכוש ארבעת המינים לקראת חג הסוכות. הלוח העברי הוא לוח שנה המבוסס על שילוב מחזור הירח ומחזור השמש (לוח ירחי-שמשי) עם התחשבות בימות השבוע.
חָדָשׁ!!: ניסן והלוח העברי · ראה עוד »
הלוח הקראי
הלוח הקראי הוא גרסה של לוח השנה העברי המקובלת בקהילות היהודים הקראים, המבוסס על שילוב של מחזור ירח ומחזור שמש.
חָדָשׁ!!: ניסן והלוח הקראי · ראה עוד »
הלוח הבבלי
הלוח הבבלי היה לוח שנה המבוסס על שילוב של מחזור הירח ומחזור השמש.
חָדָשׁ!!: ניסן והלוח הבבלי · ראה עוד »
הלכות ליל הסדר
שולחן הסדר מתוך ההגדה הלכות ליל הסדר הן מקבץ הלכות, דינים ומנהגים, המורה כיצד יש לקיים את לילו הראשון של חג הפסח, המכונה "ליל הסדר".
חָדָשׁ!!: ניסן והלכות ליל הסדר · ראה עוד »
החרות
עיתון החרות היה עיתון עברי בעל נטייה לאומית, שהופיע בירושלים בין השנים 1909–1917.
חָדָשׁ!!: ניסן והחרות · ראה עוד »
הבל
בתורה, הֶבֶל היה הבן השני של אדם וחוה, אשר נרצח על ידי אחיו הבכור קין.
חָדָשׁ!!: ניסן והבל · ראה עוד »
הונא גאון
רב הונאי (הונא) גאון היה מראשוני גאוני ישיבת סורא, שכיהן כגאון לאחר פטירתו של רב חנינא גאון בשנת ד'ת' (640) במשך כעשר שנים.
חָדָשׁ!!: ניסן והונא גאון · ראה עוד »
הכרונולוגיה המקראית והמסורתית
הכרונולוגיה המקובלת במסורת היהודית מבוססת על התנ"ך ואחריו על ספרים מסורתיים נוספים - בעיקר על מדרשי האגדה, כפי שרוכזו וסודרו בספר "סדר עולם" - ולא על ממצאים ארכאולוגיים או מחקרים היסטוריים.
חָדָשׁ!!: ניסן והכרונולוגיה המקראית והמסורתית · ראה עוד »
ו' בניסן
פרשת בר המצוה של ילד שנולד ו' ניסן היא ברוב מהשנים הפשוטות פרשת צו, אך בשנים פשוטות מקביעות (השא וזחא) פרשת בר המצוה היא פרשת ויקרא.
חָדָשׁ!!: ניסן וו' בניסן · ראה עוד »
ושננתם
סמל הארגון "ושננתם" הוא ארגון עולמי לשינון וחזרה על התלמוד הבבלי, כדי להקנות בקיאות וידע מקיף יותר בתלמוד לבחורי הישיבות.
חָדָשׁ!!: ניסן וושננתם · ראה עוד »
וכתבתם
ממלכת התורה "וכתבתם" הוא ארגון חרדי-ליטאי, שמטרתו עידוד כתיבת חידושי תורה.
חָדָשׁ!!: ניסן ווכתבתם · ראה עוד »
ויקטור הראשון
ויקטור הראשון (בלטינית: Victor I; נפטר בשנת 199) כיהן כאפיפיור בין השנים 189 ו-199 (לפי תיארוך הוותיקן, בין 186 או 189 עד 197 או 201).
חָדָשׁ!!: ניסן וויקטור הראשון · ראה עוד »
ויליאם מילר
חישובים לפי שיטות שונות המציגים את שנת הגאולה כ-1843 ויליאם מילר (באנגלית: William Miller; 15 בפברואר 1782 – 20 בדצמבר 1849) היה כומר בפטיסטי, שייסד זרם אסכטולוגי-משיחי בנצרות הפרוטסטנטית ממנו צמחו הכנסיות האדוונטיסטיות, המציבות בראש מעייניהן את הביאה השנייה של ישו כאירוע ריאלי העתיד לקרות בזמן קרוב.
חָדָשׁ!!: ניסן וויליאם מילר · ראה עוד »
כ"א בניסן
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ניסן וכ"א בניסן · ראה עוד »
כ"ט בניסן
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ניסן וכ"ט בניסן · ראה עוד »
כ"ז בניסן
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ניסן וכ"ז בניסן · ראה עוד »
כ"ח בניסן
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ניסן וכ"ח בניסן · ראה עוד »
כ"ב בניסן
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ניסן וכ"ב בניסן · ראה עוד »
כ"ג בניסן
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ניסן וכ"ג בניסן · ראה עוד »
כ"ד בניסן
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ניסן וכ"ד בניסן · ראה עוד »
כ"ה בניסן
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ניסן וכ"ה בניסן · ראה עוד »
כ"ו בניסן
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ניסן וכ"ו בניסן · ראה עוד »
כ' בניסן
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ניסן וכ' בניסן · ראה עוד »
כפר התימנים בשילוח
כפר התימנים, או בשם הנוסף כפר השילוח, היא שכונה יהודית בירושלים, בתוך שכונת בטן אלהווא אשר בסילואן, במקום אשר שימש את היהודים עולי תימן בירושלים בין סוף המאה ה-19 ועד למאורעות 1936–1939.
חָדָשׁ!!: ניסן וכפר התימנים בשילוח · ראה עוד »
כורש
כורש השני (מוכר גם בשם כורש הגדול או בקיצור: כורש) היה המלך הראשון של ממלכת פרס האחמנית, בנו של המלך כנבוזי הראשון ממשפחת הרוניאן, מייסד הממלכה האחמנית.
חָדָשׁ!!: ניסן וכורש · ראה עוד »
כיבוש העי
כיבוש הָעָי הוא סיפור מקראי המופיע ב–.
חָדָשׁ!!: ניסן וכיבוש העי · ראה עוד »
י"א בניסן
פרשת בר המצוה של ילד שנולד י"א בניסן היא בחלק מהשנים הפשוטות פרשת צו, בשנים פשוטות מקביעות (הכז, גכה, בשה) פרשת בר המצוה תהיה חול המועד פסח.
חָדָשׁ!!: ניסן וי"א בניסן · ראה עוד »
י"ט בניסן
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ניסן וי"ט בניסן · ראה עוד »
י"ז בניסן
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ניסן וי"ז בניסן · ראה עוד »
י"ח בניסן
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ניסן וי"ח בניסן · ראה עוד »
י"ב בניסן
פרשת בר המצוה של ילד שנולד י"ב בניסן היא בחלק מהשנים הפשוטות פרשת צו, בשנים פשוטות מקביעות (הכז, גכה, בשה) פרשת בר המצוה תהיה חול המועד פסח.
חָדָשׁ!!: ניסן וי"ב בניסן · ראה עוד »
י"ג בניסן
צמח צדק" – האדמו"ר השלישי לחסידות חב"ד פרשת בר המצוה של ילד שנולד י"ג בניסן היא ברוב מהשנים הפשוטות חול המועד פסח ויהיו שידחו את בר המצווה לשבת שאחרי הפסח בה קוראים בשנים פשוטות את פרשת שמיני, בשנים פשוטות מקביעות (השא, זחא) פרשת בר המצוה תהיה פרשת צו.
חָדָשׁ!!: ניסן וי"ג בניסן · ראה עוד »
י"ד בניסן
פרשת בר המצוה של ילד שנולד י"ד בניסן היא ברוב מהשנים הפשוטות חול המועד פסח ויהיו שידחו את בר המצווה לשבת שאחרי הפסח בה קוראים בשנים פשוטות את פרשת שמיני, בשנים פשוטות מקביעות (השא, זחא) פרשת בר המצוה תהיה פרשת צו.
חָדָשׁ!!: ניסן וי"ד בניסן · ראה עוד »
י' בניסן
פרשת בר המצוה של ילד שנולד י' בניסן היא ברוב השנים הפשוטות פרשת צו, אך בשנים פשוטות מקביעות (הכז) פרשת בר המצוה תהיה חול המועד פסח.
חָדָשׁ!!: ניסן וי' בניסן · ראה עוד »
י' בתשרי
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ניסן וי' בתשרי · ראה עוד »
יעה
יעה ידני יעה (נקרא לעיתים כף אשפה), הוא כלי עזר לניקוי, ושימושו העיקרי נעשה בדרך כלל עם מטאטא.
חָדָשׁ!!: ניסן ויעה · ראה עוד »
יצחק אייזיק מטירנא
רבי יצחק אייזיק מטירנא (? – סביבות ה'קפ"ה, 1425) מגדולי אשכנז בימי הביניים, מחבר "ספר המנהגים" שהשפיע מאוד על נוסח אשכנז המזרחי ועל ארחות יהדות מזרח אירופה לעתיד, כש'מנהגי המהרי"ל', ספר מנהגים לפי מנהגיו של המהרי"ל שהיה חברו של רבי יצחק אייזיק, השפיע על נוסח אשכנז המערבי ואורחות יהדות מערב אירופה.
חָדָשׁ!!: ניסן ויצחק אייזיק מטירנא · ראה עוד »
ירחמיאל אונגרישר
הרב ירחמיאל אוּנְגְרִישֶר (נולד בי' באלול תש"ז, 26 באוגוסט 1947) הוא ראש ישיבת בית מדרש עליון בבני ברק.
חָדָשׁ!!: ניסן וירחמיאל אונגרישר · ראה עוד »
ירוחם הירשקוביץ כהנא
רבי ירוחם ישראל בן שבתי הכהן הירשקוביץ כהנא (תר"ג – י' באדר א' תרס"ח המכונה ירוחם הכהן, 1908) היה רב מורה צדק ואב בית דין בערים הונטשעשט קאושאני איזמאיל ודובסרי בבסרביה (כיום אוקראינה ומולדובה).
חָדָשׁ!!: ניסן וירוחם הירשקוביץ כהנא · ראה עוד »
ישמעאל בן פנחס הכהן
חתימת ידו של ר' ישמעאל הכהן. טיריה אדר תרס"ז (מרס 1907). הרב ישמעאל הכהן (1851 – 1929) היה שד"ר מצפת, אב בית דין וחכם באשי בטירה (במקורות: תירייא. אנ') שבטורקיה, ולאחר מכן ראש הרבנים, אב בית דין ורבה הראשי הספרדי של צפת.
חָדָשׁ!!: ניסן וישמעאל בן פנחס הכהן · ראה עוד »
ישראל רוזנסון
ישראל רוזנסון (נולד בניסן ה'תש"ט, אפריל 1949) הוא פיזיקאי, איש חינוך וחוקר ארץ ישראל, יושב ראש המכללה המאוחדת אמונה-אפרתה בירושלים לשעבר וכיום נשיא מכללת תלפיות.
חָדָשׁ!!: ניסן וישראל רוזנסון · ראה עוד »
ישכר שלמה ביסטריצקי
הרב ישכר שלמה ביסטריצקי (נולד בי"ח בתמוז ה'תשל"ז, 4 ביולי 1977) הוא רבה הראשי של המבורג שבגרמניה ושליח חב"ד בעיר.
חָדָשׁ!!: ניסן וישכר שלמה ביסטריצקי · ראה עוד »
ישיבת נתיב הדעת
ישיבת נתיב הדעת (נקראת גם ישיבת קפלן על שם ראש הישיבה והמשגיח) היא ישיבה ליטאית בשכונת רמות פולין בירושלים.
חָדָשׁ!!: ניסן וישיבת נתיב הדעת · ראה עוד »
ישיבת בית ישראל ודמשק אליעזר
ישיבת בית ישראל ודמשק אליעזר (מכונה בראשי תיבות ביוד"א) היא הישיבה המרכזית של חסידות ויז'ניץ בבני ברק.
חָדָשׁ!!: ניסן וישיבת בית ישראל ודמשק אליעזר · ראה עוד »
ישיבת הר המור
בית המדרש הקודם במתחם כרמית, תש"ע בניין הישיבה ישיבת הר המור היא ישיבה גבוהה השייכת לזרם התורני לאומי.
חָדָשׁ!!: ניסן וישיבת הר המור · ראה עוד »
ישיבת ירושלים לצעירים
ישיבת ירושלים לצעירים שעל יד מרכז הרב (מכונה גם בקיצור "ישל"צ" - ראשי תיבות של "ישיבה לצעירים"), היא ישיבה תיכונית עם פנימייה בשכונת קריית משה בירושלים, בצמוד לישיבת מרכז הרב.
חָדָשׁ!!: ניסן וישיבת ירושלים לצעירים · ראה עוד »
יזידים
יזידים (בכורדית-קורמאנג'י: Êzidî; סוראני: ئيزيدي), או "אזידים", על-פי המינוח המודרני הנהוג בפיהם, הם מאמיני דת מזרח תיכונית מונותאיסטית ואתנית בעלת שורשים עתיקים.
חָדָשׁ!!: ניסן ויזידים · ראה עוד »
יחזקאל קצינאלפוגין
רבי יחזקאל קצינאלפוגין (או: קצנלנבוגן; בריסק, כסלו ה'תכ"ח, 1667, אלטונה - כ"ג בתמוז ה'תק"ט, 1749) היה רבן של קהילות אה"ו, מחבר ספרים, פוסק, מנהיג ולוחם נגד כת השבתאות.
חָדָשׁ!!: ניסן ויחזקאל קצינאלפוגין · ראה עוד »
ידית דלת
ידית לדלת ידית הדלת היא ידית המשמשת לפתיחה של מנגנון ההברחה של דלת.
חָדָשׁ!!: ניסן וידית דלת · ראה עוד »
יהדות קראית
מזוזה קראית ממוזער רובע היהודי בירושלים היכל שלמה, בית המרכז העולמי של היהדות הקראית, ברמלה יהדות קָרָאִית, היא זרם ביהדות הנקרא גם קראות, ופרטיו ידועים בשם קראים.
חָדָשׁ!!: ניסן ויהדות קראית · ראה עוד »
יהדות ג'רבה
יהדות האי ג'רבה, שלחופי דרום תוניסיה, נחשבת לאחת מן הקהילות היהודיות העתיקות בעולם, יש המייחסים אותה לתקופת בית ראשון.
חָדָשׁ!!: ניסן ויהדות ג'רבה · ראה עוד »
יהושע השיל (מגיני שלמה)
רבי יהושע העשיל (מכונה המגיני שלמה על שם ספרו, או הרב יהושע חריף, וילנה של"ח, לערך 1578 – קראקא כ"ז מנחם אב ת"ח, 1648) היה מרבני פולין וליטא.
חָדָשׁ!!: ניסן ויהושע השיל (מגיני שלמה) · ראה עוד »
יום טוב שני של גלויות
יום טוב שני של גלויות הוא יממה נוספת שמצרפים מחוץ לארץ ישראל, מאז ימי חז"ל, לכל אחד מן הימים הטובים.
חָדָשׁ!!: ניסן ויום טוב שני של גלויות · ראה עוד »
יום הזיכרון לשואה ולגבורה
יום הזיכרון לשואה ולגבורה, המכונה בקיצור גם יום השואה, מצוין בישראל מדי שנה בכ"ז בניסן ומוקדש לזכר השואה שהמיטו הנאצים ועוזריהם על העם היהודי בשנים 1933–1945 וזכר הגבורה היהודית באותה תקופה.
חָדָשׁ!!: ניסן ויום הזיכרון לשואה ולגבורה · ראה עוד »
יום הכיפורים
יום הכיפורים (מכוּנה גם יום כיפור או בקצרה כיפור) הוא אחד ממועדי ישראל אשר חל בעשרה בתשרי, וביום זה העוונות מתכפרים.
חָדָשׁ!!: ניסן ויום הכיפורים · ראה עוד »
יונתן זקס
הרב יעקב צבי זקס (הברון זקס; באנגלית: Jonathan Henry Sacks, Baron Sacks; 8 במרץ 1948 כ"ז באדר ה'תש"ח – 7 בנובמבר 2020 כ' בחשוון ה'תשפ"א) היה הוגה דעות יהודי-בריטי, כיהן כרב הראשי של הקהילות העבריות המאוחדות בחבר העמים הבריטי בין 1991 ל-2013.
חָדָשׁ!!: ניסן ויונתן זקס · ראה עוד »
יונה שטנצל
הרב משה פיינשטיין מימין, עם הרב שטנצל סנדק בברית מילה, תל אביב, הרב שטנצל מברך על כוס היין הרב יונה שטנצל (כ"ב באב ה'תרס"ד, 3 באוגוסט 1904 - י"ט בתמוז תשכ"ט, 5 ביולי 1969) היה רב בתל אביב, מייסד מפעל לימוד משנה יומית והלכה יומית.
חָדָשׁ!!: ניסן ויונה שטנצל · ראה עוד »
יוסף משאש
רבי יוסף משאש בביתו במקנס הרב יוסף מְשָׂאשׂ (י"ב בסיוון ה'תרנ"ב, 7 ביוני 1892 – ב' בשבט ה'תשל"ד, 25 בינואר 1974) היה רבה של תלמסאן שבאלג'יריה, דיין במקנס ואב בית הדין הרבני לערעורים במרוקו, ורבה הספרדי של חיפה.
חָדָשׁ!!: ניסן ויוסף משאש · ראה עוד »
יוסף אבן סהל
רבי יוסף בן יעקב אִבְּן סַהְל (בערבית אבו עמר; נפטר בניסן ד'תתפ"ד בקורדובה, ספרד המוסלמית) היה חכם תלמודי, דיין ופייטן בספרד בסוף המאה ה-11 וראשית המאה ה-12.
חָדָשׁ!!: ניסן ויוסף אבן סהל · ראה עוד »
יוסף חיים בן סאמון
רבי יוסף חיים בן סאמון (נפטר כ"א בניסן ה'תק"ם, אפריל 1780) היה רב, דיין, ור"מ מרוקאי, בן המאה ה-18, מחבר הספר "עדות ביהוסף".
חָדָשׁ!!: ניסן ויוסף חיים בן סאמון · ראה עוד »
יוסף גרשון הורביץ
הרב יוסף גרשון הורביץ (תרכ"ט, 1869-י"ד בניסן תשי"א, אפריל 1951) היה רבה של שכונת מאה שערים וראש ישיבת מאה שערים בירושלים במשך כ-46 שנים.
חָדָשׁ!!: ניסן ויוסף גרשון הורביץ · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/ניסן
