סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
להתקין
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

נפתלי הרץ אימבר

מַדָד נפתלי הרץ אימבר

הבית הראשון והפזמון בכתב ידו ועם חתימתו של נפתלי הרץ אימבר, תרס"ח-1908, נשמר באוספי הספרייה הלאומית נפתלי הרץ אימבר (בכתיב יידי: נפתלי הערץ אימבער; חנוכה תרי"ז, 27 בדצמבר 1856 – שמחת תורה תר"ע, 8 באוקטובר 1909) היה משורר עברי ומחבר ההמנון העברי "תקוותנו", שגרסה מקוצרת שלו (בתוספת לשינויים קלים) היא "התקווה" – ההמנון הלאומי של התנועה הציונית ושל מדינת ישראל. [1]

71 יחסים: מאיר טובנהויז, מנחם בן, מרדכי צבי מאנה, מרדכי חביב לובמן, משמר הריין, משמר הירדן, מתתיהו שמחה רבנר, מלחמת רוסיה–יפן, מוזיאון ראשון-לציון, אם אשכחך, אליהו שייד, אחד באפריל, אהרן ששון, אופירה גלוסקא, אוקראינה, אורי קציר, אימבר, נ"ה אימבר, נ. ה. אימבר, נפתלי הירץ אימבר, נקדימון רוגל, נבנה ארצנו, ניקי אימבר, עומר ח'יאם, ראשון לציון, שמואל כהן (חלוץ), שמירה אימבר, שביל הראשונים ראשון לציון, שירה עברית, שירים שהוקלטו על ידי נועה קירל, תקוותנו, תקווה, תקווה (פירושונים), תחזקנה, לורנס אוליפנט, טור מחורז, זלוטשוב, חנוך ילון, חבצלת (כתב עת), בן-עמי שילוני, בני משה שמעבר לסמבטיון, בטי סלומון דה רוטשילד, בית אוליפנט, בית אוליפנט (דלית אל-כרמל), בית הייסמן, גלי עטרי, גיא אוני (ספר), גיל אלדמע, דלית אל-כרמל, דב סדן, ..., דוד נובקובסקי, דוד יודילוביץ, ה'תר"ע, המאה ה-19, המצפה, הסמלים הלאומיים של מדינת ישראל, העלייה הראשונה, הקונגרס הציוני העולמי ה-15, התקווה, הללויה (שיר של חלב ודבש), היהודים באים, היהודים האדומים, כ"ג בתשרי, כל הלהיטים (אלבום של טיפקס), יעקב הרצנשטיין, יהדות יאשי, יהודה לייב מטמון-כהן, יואל שרון, יוסי טולדו, 27 בדצמבר, 8 באוקטובר. להרחיב מדד (21 יותר) »

מאיר טובנהויז

מאיר טובנהויז-מרכוס (כ"ט באדר תרכ"ה 1865 - כ"ב בחשון תרצ"ח 1938) היה רב, עיתונאי, מתרגם ופעיל חברתי, שהיה מייסד הספרייה העברית הראשונה בצפת, מייסד גן-הילדים העברי הראשון בעיר וממייסדי "בני ברית".

חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ אימבר ומאיר טובנהויז · ראה עוד »

מנחם בן

מנחם בן (31 באוקטובר 1948 – 13 במרץ 2020) היה מבקר ספרות, משורר ופובליציסט ישראלי.

חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ אימבר ומנחם בן · ראה עוד »

מרדכי צבי מאנה

מרדכי צבי מאנה (1859–1886) היה משורר, צייר ומסאי עברי; מהמשוררים הליריים המשפיעים ביותר על השירה העברית החדשה, והמסאי העברי הראשון שחיבר מאמרים על אמנות, יופי, ושירה.

חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ אימבר ומרדכי צבי מאנה · ראה עוד »

מרדכי חביב לובמן

מרדכי חביב לובמן (1857, י' בטבת ה'תרי"ח – 1895, ט' בטבת ה'תרנ"ו), מחלוצי החינוך העברי בארץ ישראל ומייסד בית הספר בראשון לציון, אשר נחשב לבית הספר העברי הראשון בעת החדשה.

חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ אימבר ומרדכי חביב לובמן · ראה עוד »

משמר הריין

אנדרטאת "משמר הריין" עם מילות השיר הממוקמת בנידרוואלד ליד רידסהיים משמר הריין (בגרמנית: Die Wacht am Rhein) הוא שיר פטריוטי לאומני גרמני אשר נכתב על ידי מקס שנקנבורגר ב-1840.

חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ אימבר ומשמר הריין · ראה עוד »

משמר הירדן

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ אימבר ומשמר הירדן · ראה עוד »

מתתיהו שמחה רבנר

מתתיהו שמחה רבנר או מתיתיהו שמחה רבענער (ברומנית: Matityahu Simcha Rabener), המוכר גם בשם העט המשביר, 1829 או,לפי מקורות אחרים, 23 בינואר 1823 לבוב – אפריל 1894, רב, דרשן, מחנך, מורה לעברית, סופר, מתרגם ועורך בשפות עברית, גרמנית ורומנית, יליד גליציה המזרחית (בימינו באוקראינה) שפעל בגליציה, בוקובינה וברומניה, מראשי המשכילים בצ'רנוביץ וביאשי.

חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ אימבר ומתתיהו שמחה רבנר · ראה עוד »

מלחמת רוסיה–יפן

מלחמת רוסיה-יפן (ברוסית: Русско-японская война; ביפנית: 日露戦争) התנהלה בין 8 בפברואר 1904 ל-5 בספטמבר 1905.

חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ אימבר ומלחמת רוסיה–יפן · ראה עוד »

מוזיאון ראשון-לציון

250px מוזיאון ראשון-לציון הוא מוזיאון ואתר המתפרש על כחמישה דונם באזור שהיווה את לב המושבה ראשון לציון בתקופת הקמתה ב-1882.

חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ אימבר ומוזיאון ראשון-לציון · ראה עוד »

אם אשכחך

אם אשכחך או ציון תמתי, הוא שירו של מנחם מנדל דוליצקי.

חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ אימבר ואם אשכחך · ראה עוד »

אליהו שייד

אֵלִי (אֱלִיָּהוּ) שֵייד (Elie Scheid; 25 באוקטובר 1841 – אוקטובר 1922) היה המפקח הראשי על המושבות בארץ ישראל מטעם הברון רוטשילד, מאז פרש עליהן הברון את חסותו, בסוף שנת 1883, ועד שהעביר אותן לניהול יק"א בדצמבר שנת 1899.

חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ אימבר ואליהו שייד · ראה עוד »

אחד באפריל

הזמנה לטקס "רחיצת האריות" השנתית במצודת לונדון - מתיחה מלונדון, בריטניה, משנת 1857 אחד באפריל הוא תאריך המוכר בארצות רבות כ"יום הכזבים הבין־לאומי" או "יום השוטים" (באנגלית: "April Fools' Day"), ובו נוהגים אנשים לספר בדותות כדי לנסות להתל באחרים.

חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ אימבר ואחד באפריל · ראה עוד »

אהרן ששון

אהרן ששון (רביעי משמאל) עם קבוצת פעילים ציונים ואנשי ציבור יהודים-עיראקים, בגדאד, 1922.ש בהם: ד"ר אריאל בן ציון (בעמידה), עו"ד סלמן שינה (ראשון משמאל) והרב ראובן פתייה (שלישי משמאל) אהרן ששון ("המורה"; 1872, בגדאד – 1962, ירושלים) היה מחנך ומשורר יהודי-עיראקי, הנחשב לאחד מאבות הציונות בעיראק.

חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ אימבר ואהרן ששון · ראה עוד »

אופירה גלוסקא

אופירה גלוסקא שגיא (נולדה ב-5 במאי 1949) היא זמרת ישראלית.

חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ אימבר ואופירה גלוסקא · ראה עוד »

אוקראינה

אוּקְרָאִינָה (באוקראינית: Україна) היא ארץ ומדינה השוכנת במזרח אירופה, ששטחה 603,628 קמ"ר ואוכלוסייתה מונה 43 מיליון נפש.

חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ אימבר ואוקראינה · ראה עוד »

אורי קציר

אורי קציר, דצמבר 2012 אורי קציר (נולד ב־22 ביולי 1968 בחיפה) הוא מורה דרך, סופר, איש תקשורת ובלוגר ישראלי.

חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ אימבר ואורי קציר · ראה עוד »

אימבר

קטגוריה:שמות משפחה אשכנזיים.

חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ אימבר ואימבר · ראה עוד »

נ"ה אימבר

#הפניה נפתלי הרץ אימבר.

חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ אימבר ונ"ה אימבר · ראה עוד »

נ. ה. אימבר

#הפניה נפתלי הרץ אימבר.

חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ אימבר ונ. ה. אימבר · ראה עוד »

נפתלי הירץ אימבר

#הפניה נפתלי הרץ אימבר.

חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ אימבר ונפתלי הירץ אימבר · ראה עוד »

נקדימון רוגל

נייר עבודה בכתב ידו של נקדימון רוגל בארכיון ההקלטות של קול ישראל, רשות השידור אולפן נקדי שנקרא על שמו נַקְדִימוֹן (נקדי) רוֹגֵל (11 באוגוסט 1925 – 8 בדצמבר 2011) היה סופר עברי, עיתונאי, מתרגם, שדרן וחוקר תולדות היישוב בארץ.

חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ אימבר ונקדימון רוגל · ראה עוד »

נבנה ארצנו

נבנה ארצנו הוא שיר לכת שנכתב והולחן על ידי משה ביק.

חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ אימבר ונבנה ארצנו · ראה עוד »

ניקי אימבר

ניקי אימבר בעבודה על אחד מפסליו פרט מיצירתו של אימבר "משואה לתקומה" המוצבת בגן הפסלים בכניסה לעיר כרמיאל איגנץ אימברמן (Ignaz Imbermann; 20 באוקטובר 1920 – 1996) הידוע בכינוי ניקי אימבר (Nicky Imber) היה פסל וצלם יהודי.

חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ אימבר וניקי אימבר · ראה עוד »

עומר ח'יאם

ע'יאת' אל דין אבו אל פתח עמר אבן אברהים ח'יאם נישאפורי (בפרסית: غیاث الدین ابو الفتح عمر بن ابراهیمخیامنیشاپوری; מכונה בקצרה עומר ח'יאם (לעיתים גם כיאם ב-כ'), בפרסית: عمر خیام; 18 במאי 1048 – 4 בדצמבר 1131) היה מתמטיקאי, אסטרונום, פילוסוף ומשורר פרסי.

חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ אימבר ועומר ח'יאם · ראה עוד »

ראשון לציון

מבט מהאוויר על ראשון לציון רִאשׁוֹן לְצִיּוֹן היא העיר הרביעית בגודלה בישראל.

חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ אימבר וראשון לציון · ראה עוד »

שמואל כהן (חלוץ)

שמואל כהן (1870 – 1940) היה חלוץ ומלחין ביישוב.

חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ אימבר ושמואל כהן (חלוץ) · ראה עוד »

שמירה אימבר

שָׁמִירָה אִימְבֶּר-גדיש (8 ביולי 1943 – 21 באוקטובר 2022) הייתה שדרנית רדיו ישראלית, שעבדה במשך כשלושים שנה כקריינית ומגישת תוכניות רדיו בקול ישראל.

חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ אימבר ושמירה אימבר · ראה עוד »

שביל הראשונים ראשון לציון

250px שביל הראשונים בראשון לציון מציין מסלול הליכה בראשון לציון העובר בין כ-30 אתרים הקשורים לתקופת ייסוד המושבה.

חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ אימבר ושביל הראשונים ראשון לציון · ראה עוד »

שירה עברית

שירה עברית נכתבה עוד מימי המקרא וממשיכה להיכתב עד ימינו.

חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ אימבר ושירה עברית · ראה עוד »

שירים שהוקלטו על ידי נועה קירל

קירל, 2023נועה קירל, שנולדה וגדלה ברעננה, ישראל, החלה את הקריירה המוזיקלית שלה בשנת 2015.

חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ אימבר ושירים שהוקלטו על ידי נועה קירל · ראה עוד »

תקוותנו

נפתלי הרץ אימבר הבית הראשון והפזמון בכתב ידו ועם חתימתו של נפתלי הרץ אימבר, משנת תרס"ח-1908 תִּקְוָתֵנוּ (בכתב ידו של המחבר (בהתאם להגייה האשכנזית): תִּקְוָתֵינוּ) הוא המנון עברי מאת המשורר נפתלי הרץ אימבר, אשר נכתב ברוח הלאומיות היהודית והציונות בדורו.

חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ אימבר ותקוותנו · ראה עוד »

תקווה

תקווה תקווה היא ציפייה להתרחשות דבר טוב, אמונה שדבר חיובי יקרה בעתיד טוב יותר מההווה.

חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ אימבר ותקווה · ראה עוד »

תקווה (פירושונים)

קטגוריה:שמות משפחה עבריים קטגוריה:שמות פרטיים עבריים לנשים.

חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ אימבר ותקווה (פירושונים) · ראה עוד »

תחזקנה

ביאליק, בערך בתקופה בה נכתב השיר. תֶּחֱזַקְנָה הוא שמו העממי ועיבודו המקוצר והמולחן של בִּרְכּת עָם, שיר מאת חיים נחמן ביאליק, שאומץ כהמנון תנועת העבודה הישראלית.

חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ אימבר ותחזקנה · ראה עוד »

לורנס אוליפנט

לורנס אוליפנט (באנגלית: Laurence Oliphant; 1829 – 23 בדצמבר 1888) היה סופר, חבר הפרלמנט הבריטי, דיפלומט, עיתונאי, מיסטיקן וחובב ציונות בריטי.

חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ אימבר ולורנס אוליפנט · ראה עוד »

טור מחורז

טור מחורז הוא סוגה עיתונאית שהיא מעין מאמר דעה הכתוב בחרוזים.

חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ אימבר וטור מחורז · ראה עוד »

זלוטשוב

רחוב סובייסקי בשנת 1916זלוטשוב (כתיב נפוץ: זלוצ'וב; באוקראינית: Золочів; בפולנית: Złoczów; ביידיש: זלאָטשאָוו) היא עיר הממוקמת במחוז לבוב במערב אוקראינה.

חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ אימבר וזלוטשוב · ראה עוד »

חנוך ילון

חנוך ילון (דיסטנפלד) ח' באייר תרמ"ו (13 במאי 1886) - י"ב באדר א' תש"ל (18 בפברואר 1970) היה בלשן ישראלי, מחשובי חוקרי לשון חז"ל ומקבל פרס ישראל למדעי היהדות לשנת 1962.

חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ אימבר וחנוך ילון · ראה עוד »

חבצלת (כתב עת)

גיליון ראשון, 3 ביולי 1863, י"ד באב תרכ"ג חיים גרשון וידאוֶור (ווידאווער) הלוי מקהילת בני ישורון בניו יורק, שפורסם בעיתון במרץ 1871 "חבצלת: מכתב עתי לבית ישראל" היה כתב עת עברי שיצא לאור בירושלים בשנת 1863 על ידי ישראל ב"ק, ובשנים 1870–1911 בעריכתו של חתנו, ישראל דב פרומקין, שניהם מאנשי היישוב הישן החסידי.

חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ אימבר וחבצלת (כתב עת) · ראה עוד »

בן-עמי שילוני

פרופסור בן-עמי שילוני (נולד ב-28 באוקטובר 1937) הוא פרופסור אמריטוס לתולדות יפן בחוגים ללימודי מזרח אסיה והיסטוריה באוניברסיטה העברית בירושלים.

חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ אימבר ובן-עמי שילוני · ראה עוד »

בני משה שמעבר לסמבטיון

סיפורים על שבט בני משה הם חלק מן המיתוס של עשרת השבטים האבודים ומתוארים בהרחבה בסיפוריו של אלדד הדני.

חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ אימבר ובני משה שמעבר לסמבטיון · ראה עוד »

בטי סלומון דה רוטשילד

בֶּטִי "בַּתְיָה" סַלוֹמוֹן דֶה רוֹטְשִׁילְד (15 ביוני 1805 – 1 בספטמבר 1886) הייתה בתו של סלומון מאיר רוטשילד, אשתו של ג'יימס מאיר רוטשילד ואמו של אדמונד ג'יימס דה רוטשילד המכונה "אבי היישוב" "הנדיב הידוע".

חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ אימבר ובטי סלומון דה רוטשילד · ראה עוד »

בית אוליפנט

בית אוליפנט המצוי במושבה הגרמנית בחיפה הוא מבנה מגורים טמפלרי אופייני שהיה שייך למשפחת אוליפנט.

חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ אימבר ובית אוליפנט · ראה עוד »

בית אוליפנט (דלית אל-כרמל)

בית אוליפנט בדלית אל-כרמל, נבנה על ידי לורנס אוליפנט בשנת 1884 כדי שישמש לו ולאשתו אליס בית למפלט בחודשי הקיץ.

חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ אימבר ובית אוליפנט (דלית אל-כרמל) · ראה עוד »

בית הייסמן

250px שרגא פייבל הייסמן, תחילת המאה ה-20 בית הייסמן - מהבתים הראשונים שהוקמו בראשון לציון ב-1882.

חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ אימבר ובית הייסמן · ראה עוד »

גלי עטרי

גלי עטרי (נולדה ב-29 בדצמבר 1953) היא זמרת, מלחינה ושחקנית ישראלית.

חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ אימבר וגלי עטרי · ראה עוד »

גיא אוני (ספר)

גיא אוני הוא ספרה החמישי והרומן הראשון של הסופרת שולמית לפיד.

חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ אימבר וגיא אוני (ספר) · ראה עוד »

גיל אלדמע

גיל אַלדֶמַע (17 בספטמבר 1928, ג' בתשרי תרפ"ט – 28 בספטמבר 2014, ד' בתשרי תשע"ה) היה מלחין ומעבד מוזיקלי ישראלי, מבכירי המעבדים בזמר העברי.

חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ אימבר וגיל אלדמע · ראה עוד »

דלית אל-כרמל

דַלְיַת אֶל-כַּרְמֶל (בערבית: دالية الكرمل, תעתיק מדויק: דאלית אלכרמל), המכונה גם בקיצור דליה (دالية), היא מועצה מקומית ערבית-דרוזית במחוז חיפה בישראל.

חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ אימבר ודלית אל-כרמל · ראה עוד »

דב סדן

דב סדן (שְׁטוֹק) (21 בפברואר 1902 – 14 באוקטובר 1989) היה חוקר ספרות, סופר, מתרגם, פובליציסט וחבר הכנסת.

חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ אימבר ודב סדן · ראה עוד »

דוד נובקובסקי

דוד נובקובסקי (בכתיב יידי: נאָוואַקאָווסקי; בלועזית: David Nowakowsky; 1848–1921) היה מלחין ומנצח יהודי-רוסי, שעסק בעיקר בכתיבת מוזיקה ליטורגית יהודית.

חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ אימבר ודוד נובקובסקי · ראה עוד »

דוד יודילוביץ

דוד יוּדֶילוֹביץ (לעיתים נכתב יודילביץ, יודלביץ; בגרסה המעוברתת: יוּדה-לֵב-אִיש) (25 ביוני 1863, יאשי, רומניה – 11 באוגוסט 1943, ראשון לציון) היה איש ביל"ו, מורה וסופר; מהמורים הראשונים בראשון לציון אשר הנהיג לימודים בבית הספר בשפה העברית.

חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ אימבר ודוד יודילוביץ · ראה עוד »

ה'תר"ע

בשל המשמעות השלילית של המילה "תרע", לעיתים נוהגים לכנות שנה זו שנת עת"ר - תוך שמירה על הערך הגימטרי.

חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ אימבר וה'תר"ע · ראה עוד »

המאה ה-19

מפת העולם בשנת 1897, האימפריה הבריטית מסומנת באדום מהפכת יולי 1830המאה ה־19 היא תקופה שהחלה בשנת 1801 והסתיימה בשנת 1900.

חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ אימבר והמאה ה-19 · ראה עוד »

המצפה

המצפה היה שבועון עברי שיצא לאור בקרקוב שבפולין בין השנים 1904–1914, 1917–1921 בעריכת שמעון מנחם לאזר.

חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ אימבר והמצפה · ראה עוד »

הסמלים הלאומיים של מדינת ישראל

נס נשיא מדינת ישראל. הסמלים הלאומיים של מדינת ישראל הם הסמלים הרשמיים של מדינת ישראל, בהם נעשה שימוש בישראל ובעולם לצורך ייצוג מדינת ישראל ותושביה.

חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ אימבר והסמלים הלאומיים של מדינת ישראל · ראה עוד »

העלייה הראשונה

העלייה הראשונה היא גל עלייה המוני של יהודים לארץ ישראל העות'מאנית משנת תרמ"ב עד שנת תרס"ד (1882–1903).

חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ אימבר והעלייה הראשונה · ראה עוד »

הקונגרס הציוני העולמי ה-15

הקונגרס הציוני ה-ט"ו בבזל (1927) במהלך דיון במליאה, ברקע תמונותו של הרצל. תעודת ציר שחולקה לנבחרי הקונגרס הציוני העולמי ה-15. תעודתו של יצחק בן-צבי. בצדה השני נכתבו הוראות השימוש בשלוש שפות: עברית, אנגלית וגרמנית. הקונגרס הציוני ה-15 התקיים ב-30 באוגוסט – 11 בספטמבר 1927 ב' באלול - י"א באלול, ה'תרפ"ז בעיר בזל בשווייץ.

חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ אימבר והקונגרס הציוני העולמי ה-15 · ראה עוד »

התקווה

"הַתִּקְוָה" הוא ההמנון הלאומי של מדינת ישראל, ועד הקמתה הייתה המנונה של התנועה הציונית.

חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ אימבר והתקווה · ראה עוד »

הללויה (שיר של חלב ודבש)

הללויה היה השיר הזוכה של אירוויזיון 1979.

חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ אימבר והללויה (שיר של חלב ודבש) · ראה עוד »

היהודים באים

היהודים באים היא סדרת טלוויזיה ישראלית סאטירית, הכוללת מערכונים בנושאים מן ההיסטוריה של עם ישראל, מראשית ימי התנ"ך ועד ימינו.

חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ אימבר והיהודים באים · ראה עוד »

היהודים האדומים

היהודים האדומים או היהודים האדמונים, (בגרמנית: Rote Juden, ביידיש: רוטן יודן או רויטע יידעלעך) הם דמויות אגדיות של יהודים החיים בארץ רחוקה.

חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ אימבר והיהודים האדומים · ראה עוד »

כ"ג בתשרי

בכ"ג בתשרי מתחילה תקופת "אחרי החגים", הבאה לאחר סדרת החגים הארוכה של חודש תשרי.

חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ אימבר וכ"ג בתשרי · ראה עוד »

כל הלהיטים (אלבום של טיפקס)

כל הלהיטים הוא אלבום האוסף הראשון של להקת טיפקס, שיצא בשנת 2003, ומאגד את עשייתה של הלהקה בשבעת האלבומים הראשונים שלה ובסינגלים שהוציאה עד אז.

חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ אימבר וכל הלהיטים (אלבום של טיפקס) · ראה עוד »

יעקב הרצנשטיין

יעקב הרצנשטיין (תרי"ח, 1858 – י"ח בכסלו תרפ"ט, 1 בדצמבר 1928) היה תעשיין ביל"ויי, מראשי הקהילה היהודית אשכנזית ביפו.

חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ אימבר ויעקב הרצנשטיין · ראה עוד »

יהדות יאשי

בית הכנסת הגדול של יאשי יאשי הייתה שנים רבות מרכז יהודי חשוב ביותר בארצות הרומניות.

חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ אימבר ויהדות יאשי · ראה עוד »

יהודה לייב מטמון-כהן

יהודה לייב מַטְמוֹן-כהן (שמו המקורי: מֶטְמַן; בלועזית: Metmann; י"ד בסיוון ה'תרכ"ט, 1869, אוסטיה, פודוליה – י"ז באדר ה'תרצ"ט, 7 במרץ 1939, תל אביב) היה מחנך ואיש ציבור עברי, מייסד גימנסיה הרצליה וממייסדי תל אביב ורמת גן.

חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ אימבר ויהודה לייב מטמון-כהן · ראה עוד »

יואל שרון

יואל שרון (נולד ב-10 באוקטובר 1949) הוא יוצר קולנוע ויזם חברתי.

חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ אימבר ויואל שרון · ראה עוד »

יוסי טולדו

יוסי טולדו ודקלה הדר, ב"מנדראגולה", בית ליסין, 2011 יוסי טולדו עם רויטל זלצמן והילה זיתון, "מנדראגולה" יוסי טולדו (נולד ב-24 באוגוסט 1968) הוא שחקן ומדבב ישראלי.

חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ אימבר ויוסי טולדו · ראה עוד »

27 בדצמבר

27 בדצמבר הוא היום ה־361 בשנה (362 בשנה מעוברת).

חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ אימבר ו27 בדצמבר · ראה עוד »

8 באוקטובר

8 באוקטובר הוא היום ה-281 בשנה (282 בשנה מעוברת).

חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ אימבר ו8 באוקטובר · ראה עוד »

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/נפתלי_הרץ_אימבר

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »