גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
88 יחסים: מאיר הלוי לטריס, מנדל שטרן, מרדכי צבי מאנה, משה מנדלסון, משה מנדלסון (סופר), משה צוריאל, משכילים מוקדמים, מלבי"ם, א' באדר, אפרים לוצאטו, אלעזר פלקלס, אליקים כרמולי, אברהם קאולי, אברהם יעקב פפירנא, אהרן ווירמש, נ"ה וייזל, נפתלי הירץ ויזל, נפתלי הירץ וייזל, נתיבות השלום, נה"ו, סונטה, עיתונות עברית, פרץ בר, פולמוס רמח"ל, פילנתרופיניזם, צבי הירש לוין, קלמן שולמן, ראשית לימודים, רנ"ה וייזל, רנה"ו, רש"ר הירש, ריב ההיכל, שמואל רומאנלי, שמואל שטראשון, שמואל דוד לוצאטו, שאול ברלין, שלמה לויזון, שלמה זלמן הנאו, שלמה דובנא, שלום הכהן, שירה אפית, שירה עברית, תנועת ההשכלה היהודית, תולדות פילוסופיית הדת היהודית בזמן החדש (סדרת ספרים), חנן וינטרניץ, חברת חינוך נערים, חכמת שלמה (ספר חיצוני), בר יצחק בר, ברוך משקלוב, ברוך ייטלס, ..., בועז שכביץ, דניאל איציג, דוד פרנקו-מנדס, דוד פרידלנדר, ה' בטבת, ה'תפ"ו, ה'תקס"ה, המאסף, הספרים החיצוניים, הרץ (פירושונים), הרץ הומברג, הרץ ויזל, הרץ וייזל, הגניוס היהודי, הירש בער הורביץ, וייזל, כתב הסובלנות, יעקב צבי מקלנבורג, יעקב שמואל ביק, יצחק סטנוב, יצחק בר לווינזון, יצחק גולדמן, ישמעאל הכהן ממודנה, ישיבת ההסדר ראשון לציון, יחזקאל פייבל, יחזקאל לנדא, יהדות אורתודוקסית, יהדות רפורמית, יהדות חרדית, יהדות גרמניה, יהדות דנמרק, יהודה פרידלנדר, יהודה ליב נווחוביץ', יהודה בן מרדכי הורביץ, יוסף זכריה שטרן, יוסף האפרתי מטרופלוביץ, 28 בפברואר, 9 בדצמבר. להרחיב מדד (38 יותר) »
מאיר הלוי לטריס
מאיר הלוי (מקס) לֶטֶריס (בכתיב יידי: לעטעריס; בלועזית: Max Letteris; 13 בספטמבר 1800 ז'ולקווה, גליציה – 19 במאי 1871, וינה) היה משורר וסופר עברי ועסקן ספרותי, איש תנועת ההשכלה בגליציה ובאוסטריה.
חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ וייזל ומאיר הלוי לטריס · ראה עוד »
מנדל שטרן
מנחם מנדל בן יצחק שטרן (בכתיב יידי הנהוג אז: מענדל שטערן; 11 בנובמבר 1811 – 8 בפברואר 1873) היה סופר, משורר, מחזאי, ומתרגם, יליד אוסטרו-הונגריה.
חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ וייזל ומנדל שטרן · ראה עוד »
מרדכי צבי מאנה
מרדכי צבי מאנה (1859–1886) היה משורר, צייר ומסאי עברי; מהמשוררים הליריים המשפיעים ביותר על השירה העברית החדשה, והמסאי העברי הראשון שחיבר מאמרים על אמנות, יופי, ושירה.
חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ וייזל ומרדכי צבי מאנה · ראה עוד »
משה מנדלסון
משה מנדלסון (או מנדלסזון; מכונה גם: ר' משה בן מנחם, (ובקיצור: רמבמ"ן), או רבי משה דסאו, משה דעסוי, (ובקיצור: רמ"ד); בגרמנית: Moses Mendelssohn; י"ב באלול ה'תפ"ט, 6 בספטמבר 1729 – ה' בשבט ה'תקמ"ו, 4 בינואר 1786) היה פילוסוף יהודי-גרמני, מאבות תנועת ההשכלה היהודית.
חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ וייזל ומשה מנדלסון · ראה עוד »
משה מנדלסון (סופר)
Ohlsdorf Jewish Cemetery בהמבורג משה מנדלסון (בגרמנית: Moses Mendelsohn; ד' בניסן תקמ"ב – כ"ז בסיון ה'תרכ"א, 19 במרץ 1782 – 5 ביוני 1861) היה משורר, סופר, צייר ומתרגם יהודי-גרמני.
חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ וייזל ומשה מנדלסון (סופר) · ראה עוד »
משה צוריאל
הרב משה יחיאל הלוי צוריאל (שם לידה: וייס; ד' באייר ה'תרצ"ח, 5 במאי 1938 – כ"ד באב ה'תשפ"ג, 10 באוגוסט 2023) היה ר"מ ומשגיח בישיבות שונות, מומחה לספרי הגות ומוסר במחשבת ישראל, מחבר ספרי מחקר והגות תורניים רבים.
חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ וייזל ומשה צוריאל · ראה עוד »
משכילים מוקדמים
רפאל לוי בשם משכילים מוקדמים או מבשרי ההשכלה מכנים ההיסטוריונים של תנועת ההשכלה היהודית קבוצה של יהודים בגרמניה, בפולין ובמזרח אירופה, שהחלו במהלך המאה השמונה עשרה לעסוק בתחומים של פילוסופיה ומדעים ולהחזיק בהשקפות שעד אז לא היו מקובלות ביהדות אשכנז.
חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ וייזל ומשכילים מוקדמים · ראה עוד »
מלבי"ם
הרב מאיר לייבוש וייזר, הידוע כמלבי"ם מילון האנציקלופדי ברוקהאוס ואפרון") רבי מאיר לֵיבּוּשׁ בן יחיאל מִיכְל וֵייזֶר (המַלְבִּי"ם, גם המגיד מקמפן; י"ט באדר תקס"ט, 7 במרץ 1809 – א' בתשרי תר"מ, 18 בספטמבר 1879) היה רב יליד ווהלין, מפרשני המקרא והפוסקים האחרונים.
חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ וייזל ומלבי"ם · ראה עוד »
א' באדר
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בא' באדר א' או שבר המצווה בשנה פשוטה, היא ברוב השנים, פרשת תרומה.
חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ וייזל וא' באדר · ראה עוד »
אפרים לוצאטו
"אלה בני הנעורים", לונדון 1768 אפרים לוצאטו (באיטלקית: Ephraim Luzzatto; 1729–1792) היה רופא ומשורר יהודי-איטלקי.
חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ וייזל ואפרים לוצאטו · ראה עוד »
אלעזר פלקלס
רבי אלעזר פלקלס רבי אלעזר פלקלס (בכתיב מיושן: פלעקלש; ה'תקי"ד, 1754 - כ' בניסן ה'תקפ"ו 1826) היה רב וראש ישיבה אשכנזי.
חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ וייזל ואלעזר פלקלס · ראה עוד »
אליקים כרמולי
אליקים כַּרמוֹלי (Carmoly; תקס"ב, 5 באוגוסט 1802, זולץ, אלזס - תרל"ה, 15 בפברואר 1875, י' באדר א' התרל"ה (פרנקפורט) היה רב, ביבליוגרף ואספן של כתבי יד עבריים.
חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ וייזל ואליקים כרמולי · ראה עוד »
אברהם קאולי
אברהם קאולי (באנגלית: Abraham Cowley, נהגה:; 1618 – 28 ביולי 1667) היה משורר, סופר ומסאי בריטי יליד לונדון.
חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ וייזל ואברהם קאולי · ראה עוד »
אברהם יעקב פפירנא
אברהם יעקב פפירנא, פלוצק אברהם יעקב פפירנא (א' באלול ה'ת"ר, 30 באוגוסט 1840 – י"ח באדר א' ה'תרע"ט, 18 בפברואר 1919) היה סופר ומבקר ספרות עברית.
חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ וייזל ואברהם יעקב פפירנא · ראה עוד »
אהרן ווירמש
רבי אהרן ווירמש (נהגה: ווֹרְמְס או וֶרְמְס; י"ח באב ה'תקי"ד, 7 ביולי 1754 – ט"ו באייר ה'תקצ"ו, 2 במאי 1836) היה רבה של יהדות מץ, דיין, מקובל וראש ישיבה במץ, ומחבר ספרי "מאורי אור" על תלמוד בבלי ועל שולחן ערוך.
חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ וייזל ואהרן ווירמש · ראה עוד »
נ"ה וייזל
#הפניה נפתלי הרץ וייזל.
חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ וייזל ונ"ה וייזל · ראה עוד »
נפתלי הירץ ויזל
#הפניה נפתלי הרץ וייזל.
חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ וייזל ונפתלי הירץ ויזל · ראה עוד »
נפתלי הירץ וייזל
#הפניה נפתלי הרץ וייזל.
חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ וייזל ונפתלי הירץ וייזל · ראה עוד »
נתיבות השלום
נתיבות השלום (הביאור) היא מהדורה של חמישה חומשי תורה שיצאה לאור בין השנים 1780–1783 בברלין בהובלת משה מנדלסון.
חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ וייזל ונתיבות השלום · ראה עוד »
נה"ו
#הפניה נפתלי הרץ וייזל.
חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ וייזל ונה"ו · ראה עוד »
סונטה
סוֹנֶטָּה (או סונט, מאיטלקית: צליל קטן) היא צורת שיר לירי הנפוצה בשירה המערבית, במיוחד האיטלקית והאנגלית, וגם בשירה העברית החדשה.
חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ וייזל וסונטה · ראה עוד »
עיתונות עברית
דפי שער של עיתונים עבריים מכל התקופות שער "הצפירה" משנת תרכ"ב (1862), מהיומונים העבריים ארוכי החיים ביותר עיתונות עברית, כלומר עיתונות כתובה בשפה העברית, החלה עם הוצאת כתב העת העברי הראשון, פרי עץ חיים, שיצא לאור באמסטרדם, החל מ-1691 ובמשך יותר ממאה שנים וכלל בעיקר קובץ שו"ת תורני.
חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ וייזל ועיתונות עברית · ראה עוד »
פרץ בר
פרץ בן יצחק בֶּר (בכתיב מיושן: בער או בעער, בגרמנית: Peter Beer; 19 בפברואר 1758/1755 – 10 בנובמבר 1838) היה מחנך וכותב יהודי יליד בוהמיה, הקיצוני בין משכילי פראג.
חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ וייזל ופרץ בר · ראה עוד »
פולמוס רמח"ל
ממוזער פולמוס רמח"ל היה מחלוקת סוערת שהתרחשה ביהדות אירופה בשנות ה-30 של המאה ה-18 בשאלת הלגיטימיות של רבי משה חיים לוצאטו (רמח"ל), כתביו ובני חבורתו.
חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ וייזל ופולמוס רמח"ל · ראה עוד »
פילנתרופיניזם
מורה מלמד בכיתה בבית ספר פילנתרופינום של באזדוב בדסאו ילדים מתנסים בבועות סבון בכיתה גרמי השמיים, איור מתוך "ספר היסוד" של באזדוב פילנתרופיניזם (בגרמנית: Philanthropismus מילולית: "אהבת האדם") הייתה תנועה לרפורמה חינוכית ברוח ערכי הנאורות, עם דגש על לימוד מדעי הטבע שהחלה בצפון גרמניה בשנות ה-70 של המאה ה-18.
חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ וייזל ופילנתרופיניזם · ראה עוד »
צבי הירש לוין
רבי צבי הירש לוין תחריט דיוקן הרב צבי הירש לוין משנת 1798 הרב צבי הירש (הירשל) לוין (נקרא גם צבי הירש ברלין; ה'תפ"א, 1721 - ה' באלול ה'תק"ס, 26 באוגוסט 1800), מגדולי רבני אשכנז בדורו, רב הקהילה בברלין בימי צמיחתה של תנועת ההשכלה.
חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ וייזל וצבי הירש לוין · ראה עוד »
קלמן שולמן
קַלמַן שוּלמַן (שולמאן; 1819 – 2 בינואר 1899) היה סופר ומתרגם עברי, מאנשי תנועת ההשכלה היהודית בווילנה.
חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ וייזל וקלמן שולמן · ראה עוד »
ראשית לימודים
דף מתוך הספר לחצו לתצוגה מוגדלת ראשית לימודים (בשם הכותר: ראשית לִמודים: כולל עשר שערים בחכמות לִמודיות וטבעיות) הוא ספר מדע עברי מאת ברוך לינדא שראה אור במחצית השנייה של המאה ה-18 (חלקו הראשון ראה אור בברלין בשנת תקמ"ט-1788, והשני בדסאו בשנת 1810; שני חלקי הספר נדפסו יחדיו ב-1869 בלמברג).
חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ וייזל וראשית לימודים · ראה עוד »
רנ"ה וייזל
#הפניה נפתלי הרץ וייזל.
חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ וייזל ורנ"ה וייזל · ראה עוד »
רנה"ו
#הפניה נפתלי הרץ וייזל.
חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ וייזל ורנה"ו · ראה עוד »
רש"ר הירש
הרב שמשון בן רפאל הירש (רש"ר הירש, בגרמנית: Samson Raphael Hirsch; כ"ד בסיוון ה'תקס"ח, 20 ביוני 1808 – כ"ז בטבת ה'תרמ"ט, 31 בדצמבר 1888) היה רב גרמני, מאבות הנאו־אורתודוקסיה במאה ה־19 וממנהיגי יהדות גרמניה בתקופה זו.
חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ וייזל ורש"ר הירש · ראה עוד »
ריב ההיכל
עמוד השער של "אלה דברי הברית", הקובץ שהופץ בהמבורג ב-1819. ריב ההיכל בהמבורג (גרמנית: Hamburger Tempelstreit) הוא הכינוי שניתן לשני עימותים שנערכו סביב ההיכל בהמבורג, בית-הכנסת הרפורמי הראשון, שהקמתו עוררה התנגדות עזה מצד האורתודוקסים.
חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ וייזל וריב ההיכל · ראה עוד »
שמואל רומאנלי
שמואל רומאנלי (באיטלקית: Samuele Romanelli, גם בכתיב: רומנלי, רומנילי, רומאנילי; 19 בספטמבר 1757 – 17 באוקטובר 1814), היה סופר עברי יהודי-איטלקי, איש תנועת ההשכלה, מחבר "משא בערב".
חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ וייזל ושמואל רומאנלי · ראה עוד »
שמואל שטראשון
רבי שמואל שְׂטְרָאשׁוּן (הרש"ש; י"ח בחשון ה'תקנ"ד, 24 באוקטובר 1793 - י"א באדר ב' ה'תרל"ב, 21 במרץ 1872) היה רב ליטאי, תלמיד חכם מן הבולטים בקהילת יהודי וילנה בדורו.
חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ וייזל ושמואל שטראשון · ראה עוד »
שמואל דוד לוצאטו
שמואל דוד לוּצאטוֹ (בקיצור: שַדָּ"ל, באיטלקית: Samuele Davide Luzzatto; א' באלול ה'תק"ס, 22 באוגוסט 1800 – י' בתשרי ה'תרכ"ו, 30 בספטמבר 1865) היה פרשן מקרא, בלשן עברי, משורר, פילוסוף, חוקר ספרות ומתרגם.
חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ וייזל ושמואל דוד לוצאטו · ראה עוד »
שאול ברלין
רבי שאול ברלין בן הרב צבי הירש לוין (ת"ק, 1740 – כ"ג בחשוון תקנ"ה, 16 בנובמבר 1794) היה רב קהילה בגרמניה ומשכיל בסתר.
חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ וייזל ושאול ברלין · ראה עוד »
שלמה לויזון
שלמה לויזון (בכתיב יידיש: לעוויזאהן; 1789 – ט"ו בניסן ה'תקפ"א, 17 באפריל 1821) היה חוקר, בלשן ומשורר עברי, איש תנועת ההשכלה, מחבר "מליצת ישורון".
חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ וייזל ושלמה לויזון · ראה עוד »
שלמה זלמן הנאו
ספר "צוהר התיבה", ברלין תצ"ג 1733 הרב שלמה זלמן הכהן הנאו כ"ץ בן יהודה ליב כ"ץ (המכונה זלמן הענא, ובראשי תיבות: רז"ה; 1687–1746) היה מדקדק עברי בנוסח התפילה ומחדש כללים בלשון העברית וטעמי המקרא.
חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ וייזל ושלמה זלמן הנאו · ראה עוד »
שלמה דובנא
רבי שלמה דוּבְּנָא (או שלמה מדובנא; נהגה (ולעיתים נכתב) דוּבְּנוֹ; בראשי תיבות: רש"ד; אוקטובר 1738 – 26 ביוני 1813) היה משורר ובלשן עברי, פרשן מקרא, שותפו של משה מנדלסון בכתיבת "הביאור", היה גם אספן ספרים.
חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ וייזל ושלמה דובנא · ראה עוד »
שלום הכהן
שלום הכהן (ב' בטבת ה'תקל"ב, 23 בדצמבר 1771 – י"ד באדר א' ה'תר"ה, 21 בפברואר 1845) היה משורר עברי, איש תנועת ההשכלה; עורך "המאסף החדש", מייסד ועורך "ביכורי העתים", מחבר "עמל ותרצה", "ניר דוד" ו"קורא הדורות".
חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ וייזל ושלום הכהן · ראה עוד »
שירה אפית
לוח חרס ועליו קטע מעלילות בעל וענת, שירה אפית כנענית מאוגרית שירה אפית (או אֶפּוֹס, וכן שירת עלילה בעברית) היא סוגה (ז'אנר) של שירה נרטיבית, אשר מגוללת סיפור על חיים ומעשים של גיבור או של קבוצת גיבורים, היסטוריים או אגדיים.
חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ וייזל ושירה אפית · ראה עוד »
שירה עברית
שירה עברית נכתבה עוד מימי המקרא וממשיכה להיכתב עד ימינו.
חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ וייזל ושירה עברית · ראה עוד »
תנועת ההשכלה היהודית
תנועת ההשכלה היהודית, ובפשטות ההשכלה, היא כינוי למגמה אינטלקטואלית שפעלה בקרב יהודי מרכז ומזרח אירופה, עם השפעה מועטה גם במערבה ובארצות האסלאם.
חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ וייזל ותנועת ההשכלה היהודית · ראה עוד »
תולדות פילוסופיית הדת היהודית בזמן החדש (סדרת ספרים)
תולדות פילוסופיית הדת היהודית בזמן החדש היא סדרת ספרים מאת פרופסור אליעזר שביד.
חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ וייזל ותולדות פילוסופיית הדת היהודית בזמן החדש (סדרת ספרים) · ראה עוד »
חנן וינטרניץ
לוחית זיכרון לחנן וינטרניץ על ביתו בתל אביב חנן וינטרניץ (11 במרץ 1914 - 3 בנובמבר 1995) היה מוזיקאי, מעבד מנצח ומלחין ישראלי.
חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ וייזל וחנן וינטרניץ · ראה עוד »
חברת חינוך נערים
סמל המוסד, מתוך המקראה של פרידלנדר, 1779. חברת חינוך נערים (בטייטש: יידישע פרייאשולע, בגרמנית: Jüdische Freyschule; "בית-הספר היהודי העצמאי" וגם "החינמי") הייתה מוסד חינוכי שהוקם בקהילה היהודית בברלין ב-1778 ושנועד להעניק הוראה חופשית לילדי עניים.
חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ וייזל וחברת חינוך נערים · ראה עוד »
חכמת שלמה (ספר חיצוני)
חכמת שלמה הוא אחד מן הספרים החיצוניים לתנ"ך, שנכתב ככל הנראה באלכסנדריה שבמצרים באמצע המאה הראשונה לפני הספירה.
חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ וייזל וחכמת שלמה (ספר חיצוני) · ראה עוד »
בר יצחק בר
בֶּר יצחק בֶּר דֶה טוּרִיק (בכתיב יידי: בער אייזיק בעער דע טוריקע; בצרפתית: Berr Isaac Berr de Turique; 24 בפברואר 1744 – 5 בנובמבר 1828), היה איל הון יהודי-צרפתי, וממנהיגי יהדות צרפת.
חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ וייזל ובר יצחק בר · ראה עוד »
ברוך משקלוב
רבי ברוך שיק משקלוב (ברוסית: Барухиз Шклова, באנגלית: Baruch Schick of Shklov; 1744, תק"ד – 1808, א' באדר תקס"ח) היה רב, מקובל ודיין מן המשכילים המוקדמים, מחבר ומתרגם ספרי מדע ובהם הספר "יסודות" של אוקלידס.
חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ וייזל וברוך משקלוב · ראה עוד »
ברוך ייטלס
רבי ברוך (בנדיקט) ייטלס (בכתיב ארכאי: ייטלש; כ"ט בניסן תקכ"ב, 22 באפריל 1762 – כ"ה בכסלו תקע"ד, 18 בדצמבר 1813) מנהיג הדור הראשון של תנועת ההשכלה בפראג.
חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ וייזל וברוך ייטלס · ראה עוד »
בועז שכביץ
בועז שכביץ (7 ביוני 1924 – 17 בפברואר 2012) היה פרופסור לספרות עברית באוניברסיטת תל אביב, בלשן וחוקר ספרות, חבר האקדמיה ללשון העברית ומנהלו הראשון של מרכז קיפ לחקר הספרות והתרבות העברית.
חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ וייזל ובועז שכביץ · ראה עוד »
דניאל איציג
מדליה שהוטבעה לכבוד יום הולדתו השבעים של דניאל איציג, 1793 דניאל איציג (בגרמנית: Daniel Itzig; גם: דניאל יפה; 1723 - 21 במאי 1799), היה בנקאי וסוחר יהודי גרמני, יהודי החצר של פרידריך הגדול ושל פרידריך וילהלם השני מלכי פרוסיה, מראשי הקהילה היהודית בברלין.
חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ וייזל ודניאל איציג · ראה עוד »
דוד פרנקו-מנדס
250px דוד פרנקו-מֶנְדֶס (מינדיס, מינדיז; דוד חפשי, חופשי; 13 באוגוסט 1713 – 10 באוקטובר 1792), משורר ומחזאי עברי יהודי-הולנדי.
חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ וייזל ודוד פרנקו-מנדס · ראה עוד »
דוד פרידלנדר
דוד פְרִידְלֶנְדֶר (בתעתיק שנהג בזמנו: פרידלענדר, לעיתים נכתב פרידלענדער; Friedländer; 6 בדצמבר 1750, קניגסברג – 25 בדצמבר 1834, ברלין) היה מהרדיקליים באנשי תנועת ההשכלה היהודית וממנהיגי הקהילה היהודית בברלין.
חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ וייזל ודוד פרידלנדר · ראה עוד »
ה' בטבת
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בה' טבת היא ברוב השנים פרשת ויגש.
חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ וייזל וה' בטבת · ראה עוד »
ה'תפ"ו
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ וייזל וה'תפ"ו · ראה עוד »
ה'תקס"ה
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ וייזל וה'תקס"ה · ראה עוד »
המאסף
גיליון המאסף מחודש אב תקמ"ד (1784) נפתח בשיר שחיבר נפתלי הרץ וייזל לכבוד הקיסר יוזף השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה. שער המאסף, 1789 "הַמְאַסֵּף" היה כתב העת של אנשי תנועת ההשכלה היהודית בסוף המאה ה-18 בגרמניה.
חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ וייזל והמאסף · ראה עוד »
הספרים החיצוניים
הספרים החיצוניים הם ספרים שנכתבו בחלקם הגדול על ידי יהודים, בעיקר בתקופת בית שני, ולא נתקבלו ככתבי יד מקודשים בעת.
חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ וייזל והספרים החיצוניים · ראה עוד »
הרץ (פירושונים)
הֶרְץ (גרמנית: Hertz או Herz; לעיתים נהגה הָארְץ) הוא שם משפחה ושם פרטי גרמני נפוץ שפירושו לב.
חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ וייזל והרץ (פירושונים) · ראה עוד »
הרץ הומברג
נפתלי הרץ הומברג (בגרמנית: Herz Homberg; בכתיב אשכנזי: הערץ האָמבערג; ספטמבר 1749 – 24 באוגוסט 1841) היה איש תנועת ההשכלה, שפעל בהוראת השלטונות האוסטריים לכפות חינוך מודרני על יהודי גליציה.
חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ וייזל והרץ הומברג · ראה עוד »
הרץ ויזל
#הפניה נפתלי הרץ וייזל.
חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ וייזל והרץ ויזל · ראה עוד »
הרץ וייזל
#הפניה נפתלי הרץ וייזל.
חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ וייזל והרץ וייזל · ראה עוד »
הגניוס היהודי
מספר המדענים, שמוצאם יהודי, שזכו בפרסי נובל, לפי שנים. הגניוס היהודי הוא ביטוי המתאר תופעה, לפיה, אחוזים גבוהים מאוד בקרב מי שמוצאם יהודי מצטיינים בתחומים המצריכים אינטליגנציה גבוהה.
חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ וייזל והגניוס היהודי · ראה עוד »
הירש בער הורביץ
הִירְש בֶּער הורביץ, שמו המאוחר: "הרמן הדוויג ברנרד"; (1785 – 15 בנובמבר 1857) היה פרופסור יהודי, שנמשך לתנועת ההשכלה בצעירותו באוקראינה ושימש במשך שנים רבות מרצה לשפה העברית באוניברסיטת קיימברידג', בריטניה.
חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ וייזל והירש בער הורביץ · ראה עוד »
וייזל
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ וייזל ווייזל · ראה עוד »
כתב הסובלנות
עמוד השער של כתב הסובלנות, המפרט את עשרות תאריו של יוזף השני. כתב הסובלנות או צו הסובלנות (בגרמנית: Toleranzedikt או Toleranzpatent) הוא כינוי לסדרת צוים שהוציא יוזף השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה.
חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ וייזל וכתב הסובלנות · ראה עוד »
יעקב צבי מקלנבורג
עמוד השער של הספר "הכתב והקבלה" הרב יעקב צבי מֶקְלֶנְבּוּרג (מעקלענבורג; תקמ"ה בערך – תרכ"ה; 1785 – 1865) היה מרבני גרמניה במאה ה-19.
חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ וייזל ויעקב צבי מקלנבורג · ראה עוד »
יעקב שמואל ביק
יעקב שמואל בִּיק (ה' בתמוז תקל"ב, 6 ביולי 1772 - ט' בסיון תקצ"א, 21 במאי 1831) היה סופר עברי, איש תנועת ההשכלה בגליציה.
חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ וייזל ויעקב שמואל ביק · ראה עוד »
יצחק סטנוב
ספר "משלי אסף" מאת יצחק סטנוב, ברלין תקמ"ט 1789 יצחק (איציק) הלוי סָטָנוֹב (סאטנוב, סטאנוב, סאטאנוב; ד' באלול תצ"ב, 5 בספטמבר 1732 - כ"ג בטבת תקס"ה, 25 בדצמבר 1804) היה סופר עברי, מן הפעילים בדור המאספים של תנועת ההשכלה בברלין.
חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ וייזל ויצחק סטנוב · ראה עוד »
יצחק בר לווינזון
יצחק דב בר לווינזון (בכתיב יידי: יצחק בער לעווינזאהן; ריב"ל; כ"ט באלול ה'תקמ"ח, 1 באוקטובר 1788, קרמניץ, רוסיה – כ"ב בשבט ה'תר"ך, 15 בפברואר 1860, קרמניץ) היה חלוץ תנועת ההשכלה היהודית בתחומי האימפריה הרוסית.
חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ וייזל ויצחק בר לווינזון · ראה עוד »
יצחק גולדמן
יצחק גולדמן (בכתיב היידי, שנהג בזמנו: גאָלדמאן, גם גאָלדמאנן; ברוסית: Гольдман; בפולנית: Izaak (Icchak) Goldman; י"ד באייר תקע"ג, מאי 1813, יאשינובקה – כ"ט בטבת תרמ"ח, 13 בינואר 1888, ורשה) היה מחנך, מתרגם, מדפיס, מו"ל וצנזור עברי, מאנשי תנועת ההשכלה היהודית בוורשה.
חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ וייזל ויצחק גולדמן · ראה עוד »
ישמעאל הכהן ממודנה
רבי ישמעאל הכהן ממודינא (ה'תפ"ד, 1723 - י' בסיון ה'תקע"א, 2 ביוני 1811) רבה של מודנה ומגדולי רבני איטליה במאה ה-18 ובתחילת המאה ה-19.
חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ וייזל וישמעאל הכהן ממודנה · ראה עוד »
ישיבת ההסדר ראשון לציון
ישיבת ההסדר ראשון לציון היא ישיבת הסדר וישיבה גבוהה שהוקמה בשנת ה'תשנ"ו (1996) בעיר ראשון לציון.
חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ וייזל וישיבת ההסדר ראשון לציון · ראה עוד »
יחזקאל פייבל
שער הספר '''תולדות אדם''', כרך שני יחזקאל פייבל בן זאב וולף (1755–1833) היה רב ומגיד בווילנה בראשית המאה ה-19 ומחברם של מספר ספרים, ביניהם "תולדות אדם", הגיוגרפיה של רבי שלמה זלמן מוולוז'ין, אחיו המפורסם של רבי חיים מוולוז'ין ותלמידו של הגאון מווילנה.
חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ וייזל ויחזקאל פייבל · ראה עוד »
יחזקאל לנדא
הנודע ביהודה רבי יחזקאל לנדא (לעיתים: סג"ל לנדא; י"ח בחשוון ה'תע"ד, 7 בנובמבר 1713 – י"ז באייר ה'תקנ"ג, 29 באפריל 1793) היה רבה של העיר פראג, ומגדולי פוסקי ההלכה במאה ה-18 ובדורות האחרונים בכלל.
חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ וייזל ויחזקאל לנדא · ראה עוד »
יהדות אורתודוקסית
היהדות האורתודוקסית (בגרמנית: Orthodoxes Judentum) היא זרם מרכזי ביהדות הדוגל באמונה המסורתית שהתורה שבכתב והתורה שבעל פה ניתנו למשה בהר סיני ומדגיש את המחויבות המלאה לשלשלת הפסיקה המקובלת של ההלכה.
חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ וייזל ויהדות אורתודוקסית · ראה עוד »
יהדות רפורמית
היהדות הרפורמית (מכונה גם יהדות מתקדמת, יהדות ליברלית, יהדות פרוגרסיבית; באנגלית: Reform Judaism, Liberal Judaism, Progressive Judaism) היא אחת משלושה זרמים גדולים הקיימים כיום ביהדות, הדוגל בהשתנותה המתמדת, במרכזיות ערכי המוסר שבה לעומת היבטיה הטקסיים, ובאמונה בהתגלות מתמשכת של רצון האלוהים בעולם, שאינה ממוקדת במעמד הר סיני.
חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ וייזל ויהדות רפורמית · ראה עוד »
יהדות חרדית
היהדות החרדית היא ענף ביהדות האורתודוקסית המתאפיינת בהקפדה רבה יחסית על שמירת מצוות וקיום ההלכה, ובשמרנות מבחינת תרבותה ואורח חייה.
חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ וייזל ויהדות חרדית · ראה עוד »
יהדות גרמניה
יהדות גרמניה היא אחת הקהילות היהודיות העתיקות והמשפיעות באירופה.
חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ וייזל ויהדות גרמניה · ראה עוד »
יהדות דנמרק
יהדות דנמרק היא קהילה יהודית קטנה יחסית, הראשונה מבין קהילות סקנדינביה.
חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ וייזל ויהדות דנמרק · ראה עוד »
יהודה פרידלנדר
יהודה פרידלנדר (נולד ב-19 באוגוסט 1939) הוא פרופסור אמריטוס במחלקה לספרות עם ישראל ולספרות משווה באוניברסיטת בר-אילן.
חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ וייזל ויהודה פרידלנדר · ראה עוד »
יהודה ליב נווחוביץ'
"קול שוועת בת יהודה", שקלוב תקס"ד (1804) יהודה ליב בן-נח נווחוביץ' (או: נבחוביץ'; ברוסית: לב ניקולאייביץ' נבחוביץ', Лев Николаевич (Лейб Бен Ноах) Невахович;&רלמ; 26 ביוני 1776 - 13 באוגוסט 1831), מראשוני המשכילים באימפריה הרוסית, מחבר "קול שוועת בת יהודה"; לאחר שהמיר דתו, מחזאי ומתרגם רוסי.
חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ וייזל ויהודה ליב נווחוביץ' · ראה עוד »
יהודה בן מרדכי הורביץ
עמוד השער הראשון של "עמודי בית יהודה", אמשטרדם 1765, (מקור: אוצר החכמה) יהודה בן מרדכי הלוי הורביץ (נקרא גם: יהודה בן מרדכי הורוויץ, 1734 וילנה – 1797 גרודנו) היה רופא, איש רוח וסופר עברי, מראשוני המשכילים היהודיים.
חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ וייזל ויהודה בן מרדכי הורביץ · ראה עוד »
יוסף זכריה שטרן
הרב יוסף זכריה שטרן (מכונה הרב הזוכר והגאון מווילנא השאוולאי, ה'תקצ"א – י"א בתשרי ה'תרס"ד, 1831 – 1903) רב בשאוולי שבליטא ומחבר פורה (המכונה בדרך כלל על שם ספרו הידוע 'זכר יהוסף').
חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ וייזל ויוסף זכריה שטרן · ראה עוד »
יוסף האפרתי מטרופלוביץ
שער הספר "מלוכת שאול", וינה תקנ"ד 1794 יוסף האפרתי מטרוֹפּלוביץ (או: טרופלביץ; בכתיב יידי: טראָפּלאָוויץ או טראָפּלוויץ; 1770 בערך – 1804) היה משורר ומחזאי עברי מדור המאספים.
חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ וייזל ויוסף האפרתי מטרופלוביץ · ראה עוד »
28 בפברואר
28 בפברואר הוא היום ה-59 בשנה בשבוע ה-9 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ וייזל ו28 בפברואר · ראה עוד »
9 בדצמבר
9 בדצמבר הוא היום ה־343 בשנה (344 בשנה מעוברת), בשבוע ה־50 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ וייזל ו9 בדצמבר · ראה עוד »
מפנה מחדש כאן:
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/נפתלי_הרץ_וייזל
