תוכן עניינים
36 יחסים: מאיר פישלס, מוטקה חב"ד, אנקדוטה, אריה לייב הלר, אלתר דרויאנוב, אלוף בצלות ואלוף שום, אלכסנדר מאכט, איגרון, סעדיה שושני, ספר הבדיחה והחדוד, עקיבא איגר, עיר של טיפשים, פולקלור, קרפלך, רש"ר הירש, שק לי בתחת, שרה בת-טובים, שומר פתאים ה', שירי המעלות, להרוג טורקי ולנוח, חכמי חלם, בדיחה, הרשל'ה אוסטרופולר, הגדרה מעגלית, הומור, הומור בתרבות היהודית, הוצאה לאור, וועקער, יעקב קרנץ, יעל דרויאנוב, ישיבת וולוז'ין, יהונתן אייבשיץ, יהושע יצחק שפירא, יהודה אופאטוב, יום המגבת, יוסף זכריה שטרן.
מאיר פישלס
רבי מֵאִיר פִישֶׁלְס (~ה'תס"ג, 1713 - י"ז בכסלו ה'תק"ל, 16 בדצמבר 1769) היה רב, ראש ישיבה ודיין אשכנזי, ראב"ד פראג וראש הישיבה בה במשך ארבעים שנה.
לִרְאוֹת ספר הבדיחה והחידוד ומאיר פישלס
מוטקה חב"ד
כריכת המהדורה ה-11 של קובץ הבדיחות של מוטקה חב"ד (ניו יורק: היברו פאבלישינג קומפאני, 1911) מרדכי (מוֹטקֶה) חב"ד (לעיתים נכתב: כאַבּאַד) (1820, וילנה – 1880, שם) היה בדחן יידיש בווילנה וגיבור בדיחות ידוע.
לִרְאוֹת ספר הבדיחה והחידוד ומוטקה חב"ד
אנקדוטה
אֲנֵקְדוֹטָה היא סיפור קצרצר שבא להמחיש היבט כלשהו בתיאורה של אישיות או בתיאור של מאורע היסטורי.
לִרְאוֹת ספר הבדיחה והחידוד ואנקדוטה
אריה לייב הלר
הרב אריה לייב בן רבי יוסף הכהן הלר (ידוע גם בכינויו הנפוצים על שם ספריו הקצות החושן או בקיצור הקצות, האבני מילואים והשב שמעתתא) (ה'תק"ה, 1745 – י"ט בטבת ה'תקע"ג, 22 בדצמבר 1812), היה רב, פוסק וראש ישיבה.
לִרְאוֹת ספר הבדיחה והחידוד ואריה לייב הלר
אלתר דרויאנוב
דרויאנוב (באמצע, שני משמאל) עם חבורת הסופרים העברים שהותרה יציאתם מרוסיה הסובייטית בשנת 1921, בהנהגת חיים נחמן ביאליק אַלְתֶר אשר אברהם אבא דרוּיאָנוֹב (ברוסית: А́лтер Друя́нов; 6 ביולי 1870, ז' בתמוז תר"ל, דרויה, מחוז וילנה, האימפריה הרוסית (ליטא) – 10 במאי 1938, ט' באייר ה'תרצ"ח, תל אביב, פלשׂתינה-א"י) היה סופר, עורך, מתרגם ועיתונאי עברי ופעיל ציוני.
לִרְאוֹת ספר הבדיחה והחידוד ואלתר דרויאנוב
אלוף בצלות ואלוף שום
תחילת הסיפור "אלוף בצלות ואלוף שום", בספר "ויהי היום" מאת חיים נחמן ביאליק, עם איורים מאת נחום גוטמן, הוצאת דביר, תשכ"התמונה להחלפה אלוף בַּצְלוּת ואלוף שוּם היא מקאמה עברית בת 12 פרקים קצרים מאת חיים נחמן ביאליק שראתה אור בשנת 1928 כספר מאויר על ידי נחום גוטמן בהוצאת דביר.
לִרְאוֹת ספר הבדיחה והחידוד ואלוף בצלות ואלוף שום
אלכסנדר מאכט
אלכסנדר מאכט (בליטאית: Aleksandras Machtas; 6 באוקטובר 1892 – 14 בינואר 1973) היה שחמטאי ובנקאי יהודי ליטאי, אלוף ליטא בשחמט, המנהל הראשון של הבנק לתעשייה, מחלוצי הבנקאות הישראלית ומראשוני הבנקאים בתל אביב הקטנה.
לִרְאוֹת ספר הבדיחה והחידוד ואלכסנדר מאכט
איגרון
איגרון אנגלי למכתבי אהבה משנת 1780 בערך שער הספר "אגרון לבני הנעורים" מאת ישראל חיים טביוב, 1906 אִגְּרוֹן (מלשון איגרת) הוא ספר עזר לכתיבת מכתבים.
לִרְאוֹת ספר הבדיחה והחידוד ואיגרון
סעדיה שושני
סעדיה שושני (י"ט באדר א' ה'תרמ"ט, 20 בפברואר 1889 – כ"ה בכסלו ה'תשל"ב, 13 בדצמבר 1971) היה איש ציבור מימי היישוב וראשית ימי מדינת ישראל.
לִרְאוֹת ספר הבדיחה והחידוד וסעדיה שושני
ספר הבדיחה והחדוד
#הפניהספר הבדיחה והחידוד.
לִרְאוֹת ספר הבדיחה והחידוד וספר הבדיחה והחדוד
עקיבא איגר
רבי עקיבא איגר. ציור במוזיאון וולף באייזנשטט רבי עֲקִיבָא (גינְז) אֵיגֶר (מכונה בקיצור גם: רעק"א, רע"א או רע"ק איגר; א' בחשוון ה'תקכ"ב, 29 באוקטובר 1761 – י"ג בתשרי ה'תקצ"ח, 12 באוקטובר 1837) היה רב, ראש ישיבה ופוסק הלכה רב-השפעה.
לִרְאוֹת ספר הבדיחה והחידוד ועקיבא איגר
עיר של טיפשים
עיר של טיפשים היא עיר שמתוארת בפולקלור כמאכלסת טיפשים שאין כדוגמתם.
לִרְאוֹת ספר הבדיחה והחידוד ועיר של טיפשים
פולקלור
הפתגמים ההולנדיים, ציור מאת פיטר ברויגל האב, 1559 המונח פוּלקלוֹר (באנגלית: folklore, הלחם של המונחים folk שמשמעותו עם, ו-lore שמשמעותו מסורת או לימוד בעל פה) הוא מונח שטבע החוקר האנגלי (William John Thoms) בשנת 1846, כאשר ייסד את תחום הפולקלור כתחום אקדמי.
לִרְאוֹת ספר הבדיחה והחידוד ופולקלור
קרפלך
קרפלך (ביידיש: קרעפלאך או קרעפלעך) הם כיסונים שמקורם במטבח היהודי האשכנזי.
לִרְאוֹת ספר הבדיחה והחידוד וקרפלך
רש"ר הירש
הרב שמשון בן רפאל הירש (רש"ר הירש, בגרמנית: Samson Raphael Hirsch; כ"ד בסיוון ה'תקס"ח, 20 ביוני 1808 – כ"ז בטבת ה'תרמ"ט, 31 בדצמבר 1888) היה רב גרמני, מאבות הנאו־אורתודוקסיה במאה ה־19 וממנהיגי יהדות גרמניה בתקופה זו.
לִרְאוֹת ספר הבדיחה והחידוד ורש"ר הירש
שק לי בתחת
שַׁק לִי בַּתַּחַת, או בקיצור שַׁק לִי, או שַׁק בַּתַּחַת, הוא סלנג עממי, המביע סירוב מוחלט ובוטה לפנייה או לבקשה או לחלופין זלזול בדבריו וביטול דעתו של הפונה.
לִרְאוֹת ספר הבדיחה והחידוד ושק לי בתחת
שרה בת-טובים
שרה בת-טובים (בהגייה אשכנזית: "שׂוֹרֶה בַּס טוֹיְבִים"; סוף המאה ה-17 – ראשית המאה ה-18) היא מחברת שניים מספרי התחינות הנפוצים ביותר בקרב נשות יהדות אשכנז.
לִרְאוֹת ספר הבדיחה והחידוד ושרה בת-טובים
שומר פתאים ה'
שומר פתאים ה' הוא ניב שמקורו ב, שם נאמר:.
לִרְאוֹת ספר הבדיחה והחידוד ושומר פתאים ה'
שירי המעלות
שִׁירֵי המַעֲלוֹת הם קובץ של חמישה-עשר מזמורי תהילים המתייחדים בפתיחה 'שִׁיר הַמַּעֲלוֹת' - למעט מזמור אחד (השני, בסדר עולה) והוא מזמור קכ"א, המובדל במילת הייחוס שבפתיחתו - "שיר למעלות" ('אשא עיני אל ההרים').
לִרְאוֹת ספר הבדיחה והחידוד ושירי המעלות
להרוג טורקי ולנוח
להרוג טורקי ולנוח הוא ביטוי בעברית מדוברת שמשמעו להתקדם אט־אט, שלב אחר שלב, בביצוע משימה.
לִרְאוֹת ספר הבדיחה והחידוד ולהרוג טורקי ולנוח
חכמי חלם
חכמי חלם (ביידיש: די כעלמער חכמים) - ביטוי שנוצר בפולקלור היהודי במזרח אירופה, לפיה הפכה בזמנו העיר חלם שבפולין למושא של בדיחות בתור עיר של טיפשים.
לִרְאוֹת ספר הבדיחה והחידוד וחכמי חלם
בדיחה
בדיחה היא אמרה שמטרתה להצחיק.
לִרְאוֹת ספר הבדיחה והחידוד ובדיחה
הרשל'ה אוסטרופולר
הרשל'ה מאוסטרופולי (או הרשלה מאוסטרופוליה, וכן הרשלה מאוסטרופוליא; בכתיב יידיש: הערשעלע אָסטראָפּאָלער) היה בדחן חסידי שחי באוקראינה, בפלך ווהלין, במחצית השנייה של המאה ה-18.
לִרְאוֹת ספר הבדיחה והחידוד והרשל'ה אוסטרופולר
הגדרה מעגלית
הגדרה מעגלית היא הגדרה המשתמשת במושג שאותו מבקשים להגדיר, באופן המונע מההגדרה להיות אינפורמטיבית.
לִרְאוֹת ספר הבדיחה והחידוד והגדרה מעגלית
הומור
הפסל "צחוק מדהים" בוונקובר, קנדה הומור הוא צורת תקשורת המשמשת לגרימת צחוק.
לִרְאוֹת ספר הבדיחה והחידוד והומור
הומור בתרבות היהודית
ההומור הוא תלוי תרבות ותלוי נסיבות הזמן והמקום.
לִרְאוֹת ספר הבדיחה והחידוד והומור בתרבות היהודית
הוצאה לאור
הוצאה לאור היא תהליך הבאתה של יצירה כתובה (רומן, סיפור, מאמר, כתבה עיתונאית וכדומה) מרשות היחיד של מחבר היצירה לרשות הרבים של הקוראים, בצורה של ספר, עיתון, כתב עת, אתר אינטרנט וכדומה.
לִרְאוֹת ספר הבדיחה והחידוד והוצאה לאור
וועקער
וועקער (נהגה: "וֶקֶר"; בעברית: מעורר) היה כינויו של הממונה להעיר את בני העיירה לתפילת שחרית, ובפרט לאמירת סליחות.
לִרְאוֹת ספר הבדיחה והחידוד ווועקער
יעקב קרנץ
רבי יעקב קרנץ (בכתיב יידי: קראַנץ), המגיד מדוּבנא (ביידיש: דובנער מגיד) (תק"א – י"ז בטבת תקס"ה; 1741 – 19 בדצמבר 1804) היה דרשן יהודי נודע בן המאה ה-18.
לִרְאוֹת ספר הבדיחה והחידוד ויעקב קרנץ
יעל דרויאנוב
יעל דרויאנוב (2 בנובמבר 1939 – 12 באוקטובר 1998) הייתה שחקנית התיאטרון הלאומי "הבימה" ופעילה חברתית.
לִרְאוֹת ספר הבדיחה והחידוד ויעל דרויאנוב
ישיבת וולוז'ין
מבנה הישיבה כיום ישיבת וולוז'ין (בשמה הרשמי ישיבת עץ חיים, וכונתה תדיר בשם אם הישיבות) הייתה ישיבה שפעלה במאה ה-19, והייתה הראשונה שפעלה באופן עצמאי ובלתי־תלוי בקהילה המקומית.
לִרְאוֹת ספר הבדיחה והחידוד וישיבת וולוז'ין
יהונתן אייבשיץ
ציור דיוקן של רבי יהונתן אייבשיץ מצבתו של רבי יהונתן אייבשיץ (2022) רבי יהונתן אייבשיץ (~ה'תנ"ד, 1694 – כ"א באלול ה'תקכ"ד, 18 בספטמבר 1764) היה רב, מקובל, ראש ישיבה ודרשן, ומגדולי פוסקי ההלכה ביהדות אשכנז בזמנו.
לִרְאוֹת ספר הבדיחה והחידוד ויהונתן אייבשיץ
יהושע יצחק שפירא
הרב יהושע יצחק שפירא (ה'תקס"א, 1801 – ד' בטבת ה'תרל"ג, 3 בינואר 1873) הוא רב ליטאי-בלארוסי, נודע כאב בית דין סלונים וכמחבר ספרים תורניים.
לִרְאוֹת ספר הבדיחה והחידוד ויהושע יצחק שפירא
יהודה אופאטוב
יהודה (יוּדְל) אוֹפָּאטוֹב (בכתיב יידי: אָפּאטאּוו; 1797 – י' בתמוז תרכ"ח, 30 ביוני 1868), הידוע בכינויו "התקיף הידוע", היה אחד העשירים שביהודי האימפריה הרוסית וממנהיגי קהילת יהודי וילנה.
לִרְאוֹת ספר הבדיחה והחידוד ויהודה אופאטוב
יום המגבת
כרזות לכבוד יום המגבת באינסברוק, אוסטריה יום המגבת חל ב-25 במאי, לזכרו של הסופר דאגלס אדמס (1952-2001), מחבר מדריך הטרמפיסט לגלקסיה.
לִרְאוֹת ספר הבדיחה והחידוד ויום המגבת
יוסף זכריה שטרן
הרב יוסף זכריה שטרן (מכונה הרב הזוכר והגאון מווילנא השאוולאי, ה'תקצ"א – י"א בתשרי ה'תרס"ד, 1831 – 1903) רב בשאוולי שבליטא ומחבר פורה (המכונה בדרך כלל על שם ספרו הידוע 'זכר יהוסף').
לִרְאוֹת ספר הבדיחה והחידוד ויוסף זכריה שטרן