תוכן עניינים
150 יחסים: מנחם הרן, מעלה (דרך), מצהף קדוס, מציאת אישה ליצחק, מקרא לישראל, מקראות גדולות הכתר, מרדכי זר-כבוד, משמרת מעזיהו, משמרת חזיר, מלכיה, מגדל חננאל, מגילת תענית, מולדה (אתר מקראי), מוזיקה יהודית, אמנת נחמיה, אנדרטה לחללי גדוד השריון 46, אנדוגמיה, אסף (פירושונים), אסף בן ברכיהו, ארתחששתא הראשון, ארתור ג'יימס בלפור, אלול, אליעזר קשתיאל, אחיטוב (נכד עלי), אברהם אבן עזרא, אדולף רוזנצווייג, אורים ותומים, אילת מזר, נפתלי גינתון, נחמיה, נחמיה (פירושונים), נחום, נבלט (אתר מקראי), נבוכדנצר השני, ניסן, נישואי תערובת ביהדות, סנבלט, סנהדרין, סעיפי האמונה של המתודיזם, ספר עזרא, ספר שמואל, סדר ליל ראש השנה, סיגד, ענתות (אתר מקראי), ערבים, ערביי ארץ ישראל, עזר, עזרא הסופר, עזרא החיצוני, עבר נהרה, ... להרחיב מדד (100 יותר) »
מנחם הרן
מנחם הרן (4 בדצמבר 1924 – 16 באפריל 2015) היה פרופסור בחוג למקרא באוניברסיטה העברית בירושלים וחתן פרס ישראל לחקר המקרא בשנת תש"ס (2000), חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, חבר האקדמיה הנורווגית למדעים, חבר כבוד של החברה הבריטית לחקר המקרא וחבר האקדמיה האמריקאית למדעי היהדות.
לִרְאוֹת ספר נחמיה ומנחם הרן
מעלה (דרך)
מעלה עקרבים מעלה הוא דרך, שביל או מעבר המתגבר על הבדלי גובה גאוגרפיים בתוואי המאפשר את המעבר דרכו.
לִרְאוֹת ספר נחמיה ומעלה (דרך)
מצהף קדוס
מצהף קדוס (בכתב געז: መጽሐፍ ቅዱስ (תעתיק מדויק: מֵצְחֵף קָדוּס), עברית: "ספרי הקודש") הוא הכינוי שניתן בקהילת ביתא ישראל לאוסף כתבי הקודש של הקהילה.
לִרְאוֹת ספר נחמיה ומצהף קדוס
מציאת אישה ליצחק
תוכן.
לִרְאוֹת ספר נחמיה ומציאת אישה ליצחק
מקרא לישראל
מקרא לישראל הוא מפעל פרשנות ישראלי מדעי-מודרני לתנ"ך.
לִרְאוֹת ספר נחמיה ומקרא לישראל
מקראות גדולות הכתר
ספרי 'מקראות גדולות הכתר' מקראות גדולות הכתר, הוא מיזם של אוניברסיטת בר-אילן שתכליתו ההדרה מדוקדקת של המקראות הגדולות על פי כתבי יד עתיקים, הנגשת הטקסטים לקורא באמצעות עזרי עיון, התקנתה של המהדורה בגרסה מודפסת שיצאה ב-21 כרכים, ובגרסה מקוונת, וביסוסה ככלי לימוד ומחקר.
לִרְאוֹת ספר נחמיה ומקראות גדולות הכתר
מרדכי זר-כבוד
מרדכי זר-כבוד (27 ביוני 1901–18 באוקטובר 1977) היה פרופסור חבר במחלקה לתנ"ך באוניברסיטת בר-אילן.
לִרְאוֹת ספר נחמיה ומרדכי זר-כבוד
משמרת מעזיהו
משמרת מַעַזְיָהוּ היא המשמרת האחרונה (מספר עשרים וארבע) מבין כ"ד משמרות כהונה שסידרו דוד המלך וצדוק הכהן על פי גורל שהתקיים קודם בניית בית המקדש הראשון.
לִרְאוֹת ספר נחמיה ומשמרת מעזיהו
משמרת חזיר
משמרת חֵזִיר (נקראת גם: משמרת ממלח) היא המשמרת ה-17 מבין כ"ד משמרות כהונה ששירתו בבית המקדש בתקופת בית ראשון ונזכרות בתנ"ך (ב).
לִרְאוֹת ספר נחמיה ומשמרת חזיר
מלכיה
מַלְכִּיָּה הוא קיבוץ באזור הצפון ברכס הרי נפתלי, ושייך למועצה אזורית הגליל העליון.
לִרְאוֹת ספר נחמיה ומלכיה
מגדל חננאל
מגדל חננאל הוא מגדל (או מקום) שמוזכר בספר ירמיהו כסימן גאוגרפי באזור תוך או סביבות ירושלים.
לִרְאוֹת ספר נחמיה ומגדל חננאל
מגילת תענית
מגילת תענית (במקורות קדומים כונתה גם סתם המגילה) היא חיבור קצר בשפה הארמית שחובר בסוף ימי בית שני.
לִרְאוֹת ספר נחמיה ומגילת תענית
מולדה (אתר מקראי)
נחלות שבטי ישראל מוֹלָדָה הייתה עיר בנגב יהודה בתקופת המקרא; בספר יהושע נמנתה בין היישובים והאתרים שיועדו לשבט יהודה: ואחר כך לשבט שמעון, יחד עם באר שבע: מולדה הייתה בין הערים שבהן התיישבו עולי בבל משבט יהודה בתקופת שיבת ציון; כך נכתב בספר נחמיה.
לִרְאוֹת ספר נחמיה ומולדה (אתר מקראי)
מוזיקה יהודית
לויים מנגנים "בכינורות ובנבלים ובמצילתיים ובכל כלי שיר בלא מספר", ולראות את זקני העם "מרקדים ואבוקות של אש בידם" ("שמחת בית השואבה", ציור מים מאת דפנה לבנון) מוזיקה יהודית היא המורשת המוזיקלית של העם היהודי לדורותיו, כוללת הן מוזיקה ליטורגית והן מוזיקה אמנותית ופופולרית, וכן מגוון קצבים וצלילים שהושפעו מתרבויות מוזיקליות שונות לאורך תקופה של 3,000 שנה, החל מהתרבות המזרח תיכונית העתיקה, ובהמשך בתרבויות השונות בארצות התפוצה שבהן היה העם היהודי מפוזר במשך כ-2,000 שנה, ועד הקמת מדינת ישראל וימינו אלה.
לִרְאוֹת ספר נחמיה ומוזיקה יהודית
אמנת נחמיה
עזרא הסופר קורא בתורה לפני העם במעמד קריאת התורה בראש השנה. קריאה זו היוותה את הרקע לכריתת האמנה.כריתת אמנת נחמיה היא מאורע מקראי המסופר בספר נחמיה, בו מתוארת התעוררות עממית בימי שיבת ציון לחידוש הברית בין שבי הגולה לה', שהתרחשה ביום כ"ד בתשרי.
לִרְאוֹת ספר נחמיה ואמנת נחמיה
אנדרטה לחללי גדוד השריון 46
האנדרטה לחללי גדוד השריון 46 היא אתר זיכרון, הממוקם בתחומי מושב עין הבשור שבחבל אשכול.
לִרְאוֹת ספר נחמיה ואנדרטה לחללי גדוד השריון 46
אנדוגמיה
אֶנְדּוֹגַמְיָה (באנגלית: Endogamy, בעברית: נִשּׂוּאֵי פְּנִים) היא הנוהג לבחור את בן הזוג לנישואין מתוך הקבוצה החברתית, קבוצת השארות (מוצא אתני) או אותה קטגוריה חברתית.
לִרְאוֹת ספר נחמיה ואנדוגמיה
אסף (פירושונים)
קטגוריה:שמות משפחה עבריים קטגוריה:שמות פרטיים עבריים לגברים.
לִרְאוֹת ספר נחמיה ואסף (פירושונים)
אסף בן ברכיהו
אָסָף בֶּן בֶּרֶכְיָהוּ הוא דמות מקראית מהלויים המשוררים.
לִרְאוֹת ספר נחמיה ואסף בן ברכיהו
ארתחששתא הראשון
טקסט.
לִרְאוֹת ספר נחמיה וארתחששתא הראשון
ארתור ג'יימס בלפור
הלורד ארתור ג'יימס בלפור, הרוזן ה-1 לבית בלפור (באנגלית: Arthur James Balfour, 1st Earl of Balfour; 25 ביולי 1848 – 19 במרץ 1930) היה מדינאי בריטי וראש הממשלה של הממלכה המאוחדת.
לִרְאוֹת ספר נחמיה וארתור ג'יימס בלפור
אלול
אֱלוּל (מאכדית: ulūlu), הוא חודש בלוח הבבלי ובלוח העברי, השישי במספר לפי המסורת המקראית והשנים-עשר לפי המסורת החז"לית.
לִרְאוֹת ספר נחמיה ואלול
אליעזר קשתיאל
הרב אליעזר קשתיאל הוא ראש הישיבה לבוגרי צבא במוסדות בני דוד ורב שכונת היובל ביישוב עלי.
לִרְאוֹת ספר נחמיה ואליעזר קשתיאל
אחיטוב (נכד עלי)
אחיטוב הוא דמות מקראית, בנו של פנחס בן עלי, ואביו של אחימלך.
לִרְאוֹת ספר נחמיה ואחיטוב (נכד עלי)
אברהם אבן עזרא
רבי אברהם בן מאיר אִבּן עזרא (מכונה ראב"ע; ד'תתמ"ט, 1089 – א' באדר א' ד'תתקכ"ד, 27 בינואר 1164) משורר, בלשן, פרשן מקרא, ופילוסוף בתקופת תור הזהב בספרד.
לִרְאוֹת ספר נחמיה ואברהם אבן עזרא
אדולף רוזנצווייג
הרב ד"ר אדולף רוזנצווייג (Adolf Rosenzweig; 20 באוקטובר 1850, טוורדושין, הונגריה – 16 באוגוסט 1918, קוֹלְבֶּרג, גרמניה) היה רב גרמני ליברלי מתון וחוקר מקרא ותלמוד.
לִרְאוֹת ספר נחמיה ואדולף רוזנצווייג
אורים ותומים
בתנ"ך, האורים והתומים הם פריטים מסוימים שהונחו בדרך קבע בתוך החושן שלבש הכהן הגדול על חזהו, ונועדו לקבלת מסרים מאלוהים בתשובה לשאלות.
לִרְאוֹת ספר נחמיה ואורים ותומים
אילת מזר
אֵילַת מזר (10 בספטמבר 1956 – 25 במאי 2021) הייתה ארכאולוגית ישראלית, שהתפרסמה בעיקר בשורת גילויים חשובים של שרידים ארכאולוגיים מתקופת הבית הראשון בירושלים.
לִרְאוֹת ספר נחמיה ואילת מזר
נפתלי גינתון
נפתלי גינתון נפתלי גִּינְתוֹן (גינשפארג) (6 ביולי 1916 – 13 בינואר 1971) היה מתרגם ועורך ספרותי ומדעי ומחברם של פירושים וביאורים לסיפורי ש"י עגנון.
לִרְאוֹת ספר נחמיה ונפתלי גינתון
נחמיה
"נחמיה מתבונן בהריסות של חומות ירושלים", ציורו של גוסטב דורה, משנת 1866 נְחֶמְיָה בֶּן-חֲכַלְיָה היה ממנהיגי היהודים בימי שיבת ציון שבתקופת בית שני.
לִרְאוֹת ספר נחמיה ונחמיה
נחמיה (פירושונים)
קטגוריה:שמות פרטיים עבריים לגברים.
לִרְאוֹת ספר נחמיה ונחמיה (פירושונים)
נחום
פסל של נחום, בזיליקת בום ז'זוס דה מטוזיניוס, קונגוניאס, ברזיל נַחוּם הָאֶלְקֹשִׁי הוא נביא מתקופת התנ"ך.
לִרְאוֹת ספר נחמיה ונחום
נבלט (אתר מקראי)
תצפית על הגבעה של נְבַלָּט מעבר לערוץ נחל נְבַלָּט פסיפסים וגתות עתיקות בגבעה של נְבַלָּט נְבַלָּט היה יישוב מקראי.
לִרְאוֹת ספר נחמיה ונבלט (אתר מקראי)
נבוכדנצר השני
מימין, תחריט של נבוכדנאצר השני על מה שנחשב חלק מ"עמודי מגדל בבל". לבנת חרס בבלית מהמאה השישית לפני הספירה נושאת כתובת בכתב יתדות "נבוכדנצר מלך בבל תומך מקדש אסגילה (בבל) ומקדש אֵ־זִידָה (בורסיפה) בנו בכורו של נבופלאסר מלך בבל.
לִרְאוֹת ספר נחמיה ונבוכדנצר השני
ניסן
ניסן (מאכדית: nisannu), הוא חודש בלוח הבבלי ובלוח העברי, הראשון במספר לפי המסורת המקראית והשביעי לפי המסורת החז"לית.
לִרְאוֹת ספר נחמיה וניסן
נישואי תערובת ביהדות
נישואים של יהודי עם גויה או של יהודייה עם גוי, המכונים נישואי תערובת, נחשבו במשך הדורות לטאבו בקרב יהודים ונתפסים לרוב כאיום משמעותי בשל החשש מהתבוללות.
לִרְאוֹת ספר נחמיה ונישואי תערובת ביהדות
סנבלט
סַנְבַלַּט או סנבלט החורני (סַנְבַלַּט הַחֹרֹנִי) היה הפחה מטעם ממלכת פרס של פחוות שומרון ומנהיג השומרונים, אשר ישבו בשומרון, בתקופת שיבת ציון.
לִרְאוֹת ספר נחמיה וסנבלט
סנהדרין
כינוס הסנהדרין, איור משנת 1883 סַנְהֶדְרִין (או סנהדרֵי גדולה או בית דין הגדול) היא בית דין של שבעים ואחד (ולדעת רבי יהודה שבעים) דיינים ששימש ערכאה עליונה לפסיקת הלכה ומשפט בעם היהודי.
לִרְאוֹת ספר נחמיה וסנהדרין
סעיפי האמונה של המתודיזם
סעיפי האמונה (Articles Of Religion) הם הצהרות דוקטריניות של מתודיזם אמריקני, שעובדו על ידי ג'ון וסלי מ-39 הסעיפים האנגליקנים.
לִרְאוֹת ספר נחמיה וסעיפי האמונה של המתודיזם
ספר עזרא
ספר עֶזְרָא הוא ספר בתנ"ך הנמצא בסדר כתובים, ומקומו אחרי ספר דניאל ולפני ספר נחמיה.
לִרְאוֹת ספר נחמיה וספר עזרא
ספר שמואל
ספר שְׁמוּאֵל הוא השלישי בספרי קובץ נביאים שבתנ"ך.
לִרְאוֹת ספר נחמיה וספר שמואל
סדר ליל ראש השנה
סדר ליל ראש השנה הוא מנהג יהודי הכולל אכילת מאכלים סמליים, ואמירת תפילות במהלך סעודת ליל ראש השנה.
לִרְאוֹת ספר נחמיה וסדר ליל ראש השנה
סיגד
ריקודי בנות באירועי חג הסיגד בנשר בהיכל התרבות 10 בנובמבר 2021 סִיגְד (בגעז: ስግድ, "סגידה") שמו העממי של חג המֶהֶללַה (ምህልላ, "תחינה"); הנקרא גם עמתה סו (ዐመተ ሰወ, "יום הקיבוץ"), הוא אחד מחגי ומועדי ביתא ישראל.
לִרְאוֹת ספר נחמיה וסיגד
ענתות (אתר מקראי)
ענתות (ענאתא), תחריט מאמצע המאה התשע עשרה עֲנָתוֹת היא אתר מקראי, צפונית מירושלים, אשר מזוהה ככפר הכלולה בפרברי העיר נוב.
לִרְאוֹת ספר נחמיה וענתות (אתר מקראי)
ערבים
שפת שיתוף רשמית בשל מיעוטים משמעותיים, היסטוריה, או מסיבות תרבותיות. ערבים (או העם הערבי), הם קבוצה אתנית המאכלסת את המזרח התיכון, צפון אפריקה, קרן אפריקה ואיי מערב האוקיינוס ההודי (כולל קומורו).
לִרְאוֹת ספר נחמיה וערבים
ערביי ארץ ישראל
מפת ארץ ישראל הביזנטית במאה ה-7, בעת הכיבוש הערבי ערביי ארץ ישראל, ערביי דרום-סוריה או ערביי פלשתינה (באנגלית: Arabs of Palestine; בערבית: عرب فلسطين) היו השמות המקובלים לערבים תושבי ארץ ישראל טרם השתרשות הלאומיות הפלסטינית.
לִרְאוֹת ספר נחמיה וערביי ארץ ישראל
עזר
עֶזֶר (או גבעת עֶזֶר) הוא יישוב כפרי קהילתי באזור הדרום בין אשדוד ואשקלון היישוב הוא חלק מן המועצה אזורית באר טוביה.
לִרְאוֹת ספר נחמיה ועזר
עזרא הסופר
דמותו של עזרא או ירמיהו, על ציור מהמאה ה-3 עֶזְרָא הַסּוֹפֵר בן שריה (חי במאה ה-5 לפנה"ס) היה ממנהיגי היהודים בימי שיבת ציון ובתחילת תקופת בית שני.
לִרְאוֹת ספר נחמיה ועזרא הסופר
עזרא החיצוני
קטע מפרק ב' מספר עזרא החיצוני, ביוונית, מהמאה ה-4, מתוך Codex Vaticanus המצוי בספריית הוותיקן עזרא החיצוני הוא אחד מן הספרים החיצוניים לתנ"ך המיוחס לעזרא הסופר, לצד חזון עזרא.
לִרְאוֹת ספר נחמיה ועזרא החיצוני
עבר נהרה
עמ.
לִרְאוֹת ספר נחמיה ועבר נהרה
עדו הנביא
עִדּוֹ היה נביא מקראי, שחי ופעל בראשית ימי הבית הראשון, בסוף המאה העשירית לפנה"ס.
לִרְאוֹת ספר נחמיה ועדו הנביא
עדולם
חורבות עדולם עֲדֻלָּם הייתה עיר מקראית מרכזית בשפלת יהודה, בנחלת שבט יהודה.
לִרְאוֹת ספר נחמיה ועדולם
עיר בירה
עיר בירה היא עיר המשמשת כמרכז השלטוני והפוליטי של מדינה, טריטוריה או אזור מנהלי.
לִרְאוֹת ספר נחמיה ועיר בירה
עיר דוד
עיר דוד, מתוך דגם ירושלים בסוף ימי בית שני מפת עיר דוד על תצלום אווירי ממוזער עיר דוד היא אתר ארכאולוגי שבו שכנה ירושלים הקדומה החל מראשית ימיה, בתקופת הברונזה התיכונה, ועד אמצע ימי הביניים.
לִרְאוֹת ספר נחמיה ועיר דוד
פרדס
גליל פומלה באחד מפרדסי הצפון קטיף תפוזים בפרדס ברחובות בתחילת המאה ה-20 פרדס הוא מטע שבו גדלים עצי פירות הדר.
לִרְאוֹת ספר נחמיה ופרדס
פשחור בן אמר
פַּשְׁחוּר בֶּן אִמֵּר הַכֹּהֵן היה כהן ששירת בבית המקדש הראשון, בימי המלך יהויקים.
לִרְאוֹת ספר נחמיה ופשחור בן אמר
פירוש האבן עזרא
תחילת פירושו של האבן עזרא על ספר שמות. כתב יד מנאפולי, 1488 פירוש האבן עזרא הוא פירוש לתנ"ך שנכתב על ידי רבי אברהם אבן עזרא במהלך המאה ה-12 והוא מהווה את אחד הפירושים החשובים ביותר שנכתבו לתנ"ך, הוא הודפס ברוב מוחלט של גרסאות מקראות גדולות לתנ"ך ולפירושו נכתבו מעל מאה פירושים.
לִרְאוֹת ספר נחמיה ופירוש האבן עזרא
צפורה טלשיר
צִפורה (ציפי) טַלְשִׁיר (1946 – 3 באוקטובר 2016) הייתה פרופסור מן המניין במחלקה למקרא, ארכאולוגיה והמזרח הקדום באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
לִרְאוֹת ספר נחמיה וצפורה טלשיר
צקלג
צִקְלַג היא עיר מקראית בארץ פלשתים, שדוד ישב בה בימים שברח מפני שאול, בעקבות זאת נכללה בשטחה של ממלכת יהודה.
לִרְאוֹת ספר נחמיה וצקלג
צרעה (אתר מקראי)
צָרְעָה היה יישוב בשפלת יהודה.
לִרְאוֹת ספר נחמיה וצרעה (אתר מקראי)
קאנוניזציה של כתבים
משמעותה היסודית של קאנוניזציה היא תהליך איסופם וגיבושם הסופי של כתבים לקובץ סגור שאין מוסיפים עליו ואין גורעים ממנו.
לִרְאוֹת ספר נחמיה וקאנוניזציה של כתבים
קרני פרה
קַרְנֵי פָרָ֟ה (לעיתים: פזר גדול, לעיתים נדירות: אופן ועגלה) הן מן הנדירים שבטעמי המקרא, המטעימות רק מילה אחת בתורה, בפרשת מסעי, ולפי המסורה רק 16 מילים בכל התנ"ך (מהן רק פעם אחת נוספת נקרא הטעם בציבור, במגילת אסתר).
לִרְאוֹת ספר נחמיה וקרני פרה
קרי וכתיב
קרי וכתיב במקראות גדולות במסורה (מערכת מסירת הטקסט ושימורו) של המקרא, קרי וכתיב הם ההבדלים בין מסורת הכתיב של ספרי המקרא, התנ"ך, לבין מסורת הקריאה שלו.
לִרְאוֹת ספר נחמיה וקרי וכתיב
קריאת התורה
קריאת התורה מתוך ספר תורה אשכנזי קריאת התורה מתוך ספר תורה ספרדי קריאת התורה היא הקראה של פרשה או מספר קטעים מתוך ספר תורה בפני ציבור המונה עשרה גברים לפחות, לרוב כחלק מתפילת שחרית.
לִרְאוֹת ספר נחמיה וקריאת התורה
קבר דוד המלך
280px קבר דוד המלך הוא שם רווח למבנה בהר ציון שבירושלים, שבו על פי מסורות יהודיות, הנוצריות והמוסלמיות, קבור דוד המלך.
לִרְאוֹת ספר נחמיה וקבר דוד המלך
קובור בני אסראאיל
קבר בני ישראל מרץ 2019 צילום ממתחם קֻבּוּר בני אסרָאאיל, 1950 מבט מכביש 437, צילום מ-2010 251x251 פיקסלים קוּבּ֫וּר בַּ֫נִי אִסְרַאאִ֫יל (בתרגום לעברית: קברי בני ישראל) הוא אתר ארכאולוגי בראש נחל פרת.
לִרְאוֹת ספר נחמיה וקובור בני אסראאיל
רמה (שבט אפרים)
רמה באפרים, או רמה בהר אפרים, הייתה יישוב מקראי, ועיר מרכזית, בחלק מהתקופה הישראלית.
לִרְאוֹת ספר נחמיה ורמה (שבט אפרים)
ראש השנה
ראש השנה הוא חג יהודי מהתורה ואחד מראשי השנה העבריים.
לִרְאוֹת ספר נחמיה וראש השנה
רש"י
רבנו שלמה יצחקי, הנודע בכינויו רש"י (ה' באדר ד'ת"ת, 1040 בערך – כ"ט בתמוז ד'תתס"ה, 13 ביולי 1105) היה תלמיד חכם צרפתי נודע, וממכונני יהדות צרפת בימי הביניים.
לִרְאוֹת ספר נחמיה ורש"י
רשימת ממצאים מרכזיים בארכאולוגיה מקראית
במזרח התיכון נמצאו ממצאים ארכאולוגיים רבים הנוגעים למתואר בתנ"ך.
לִרְאוֹת ספר נחמיה ורשימת ממצאים מרכזיים בארכאולוגיה מקראית
רימון (אתר מקראי)
רימון הוא אתר מקראי בצפון הנגב, בנחלת שבט יהודה.
לִרְאוֹת ספר נחמיה ורימון (אתר מקראי)
שמעון הצדיק
קבר שמעון הצדיק כיום מערת שמעון הצדיק בירושלים, 2007. (לפני השיפוצים הנרחבים במקום) שמעון הצדיק הוא כינוי שנקשר, לפי המחקר, לשתי דמויות, סב ונכדו, שהיו כהנים גדולים מבית חוניו בתקופת בית שני בירושלים, במאה השלישית לפני הספירה, הם שמעון הראשון בן חוניו הראשון, ושמעון השני בן חוניו השני.
לִרְאוֹת ספר נחמיה ושמעון הצדיק
שמואל מסנות
רבי שמואל בן נסים מסנות היה רב ומחבר מחלב במאה ה-13.
לִרְאוֹת ספר נחמיה ושמואל מסנות
שמואל שולמאן
שמואל שולמאן (1843 - 20 בספטמבר 1899; ט"ז בתשרי ה'תר"ס) היה רב, פעיל ציוני, סופר סת"ם ואמן ארץ-ישראלי, יליד האימפריה הרוסית.
לִרְאוֹת ספר נחמיה ושמואל שולמאן
שמות מספרים
למתן שמות למספרים משמשות שיטות אחדות, המאפשרות, באמצעות אבני יסוד מעטות יחסית, לתת שמות למספרים רבים, החל ממספרים מעוטי־ספרות המצויים בשימוש בחיי היום־יום, וכלה במספרים גדולים יותר, כמו מיליון ומיליארד, שגם בהם נעשה שימוש בהקשרים שונים.
לִרְאוֹת ספר נחמיה ושמות מספרים
שמיטה
קרן השביעית". שלט המודיע כי הפירות בחצר הם הפקר לרגל שנת השמיטה. שמיטה היא אוסף מצוות המתקיימות ביהדות מדי שנה שביעית, הנקראת שנת שמיטה.
לִרְאוֹת ספר נחמיה ושמיטה
שבעים הזקנים
שִׁבְעִים הַזְּקֵנִים הוא כינוי לשתי קבוצות, האחת של משה רבנו והשנייה של תלמידי יהושע בן נון.
לִרְאוֹת ספר נחמיה ושבעים הזקנים
שבט ראובן
בול המוקדש לשבט ראובן שֵׁבֶט רְאוּבֵן הוא אחד משבטי ישראל המוזכרים בתנ"ך.
לִרְאוֹת ספר נחמיה ושבט ראובן
שבט יהודה
בול המוקדש לשבט יהודה שבט יהודה הוא אחד משבטי ישראל המוזכרים בתנ"ך.
לִרְאוֹת ספר נחמיה ושבט יהודה
שומרונים
בית הכנסת השומרוני בחולון שומרונים (בעברית שומרונית: ࠔࠠࠌࠝࠓࠩࠉࠌ שָׁמֶרִים, במשמעות שומרי התורה, בערבית: السامريون, א-סאמיריוּן) הם עם וקבוצה אתנו-דתית ייחודית שחיה במשך מעל אלפיים שנה בשומרון, וטוענת להיותה המשך ישיר של בני ישראל.
לִרְאוֹת ספר נחמיה ושומרונים
שושן (עיר)
אלף השני לפנה"ס אתר בעיר שושן, המיוחס כמקום קבורתו של דניאל (קיימים עוד חמישה אתרים בעיראק, באיראן ובאוזבקיסטן המיוחסים כמקום קבורתו של דניאל) שׁוּשָׁן (בפרסית: شوش שוּש) היא עיר פרסית עתיקה באיראן של היום, כ-250 ק"מ מזרחית לחידקל.
לִרְאוֹת ספר נחמיה ושושן (עיר)
שכם
העיר שְׁכֶם (– נַ֫אבְּלֶס או נַ֫אבְּלֻס) היא בירת נפת שכם של הרשות הפלסטינית.
לִרְאוֹת ספר נחמיה ושכם
שכם הקדומה
שכם הקדומה או שכם העתיקה היא עיר קדומה, שראשיתה בתקופה הכלכוליתית, ויישובה הרציף נקטע בהחלפתה בעיר הרומאית הסמוכה נאפוליס, שזוהתה עמה בהמשך.
לִרְאוֹת ספר נחמיה ושכם הקדומה
שיבת ציון
הממלכה האחמנית הגליל של כורש שִׁיבַת צִיּוֹן היא חזרתם של היהודים מגלות בבל לארץ ישראל בעקבות הכרזת כורש, החל משנת 538 לפנה"ס.
לִרְאוֹת ספר נחמיה ושיבת ציון
תנ"ך
הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים), או המקרא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.
לִרְאוֹת ספר נחמיה ותנ"ך
תנ"ך קורן
תחילתו של ספר בראשית בתנ"ך קורן תנ"ך קורן הוא ספר תנ"ך שהודפס בהוצאת קורן ירושלים בשנת 1962, והיה לפרויקט הדגל של ההוצאה.
לִרְאוֹת ספר נחמיה ותנ"ך קורן
תרגומי המקרא לארמית
קטע מספר במדבר עם תרגום אונקלוס תרגומי המקרא לארמית כוללים קבוצת תרגומים של ספרי המקרא לארמית.
לִרְאוֹת ספר נחמיה ותרגומי המקרא לארמית
תרגום דברי הימים
תרגום דברי הימים, הידוע גם כתרגום רב יוסף, הוא תרגום ארמי לדברי הימים.
לִרְאוֹת ספר נחמיה ותרגום דברי הימים
תל שוקת
תל שוקת הוא תל ארכאולוגי בצפון הנגב, בין באר שבע למיתר, צמוד לכביש 60 ממזרח ולמחלף שוקת, הקרוי על שמו.
לִרְאוֹת ספר נחמיה ותל שוקת
תל חדיד
תל חדיד – צילום מאנדרטת חיל הלוגיסטיקה תל חדיד – צילום מכוון דרום הפסיפס שנמצא בחדיד, עם נוף של נהר הנילוס מרפסת התצפית בתל מערות קבורה בצידו הצפוני של התל עצי זית במורדותיו הצפוניים של התל "סינגל" של אופני הרים במדרון המערבי של תל חדיד תצפית צפונה מהתל לעבר כביש 6 תֵּל-חָדִיד הוא תל הנמצא מצָפון ליער בן שמן ולכביש 443 ודרומית לנחל נטוף.
לִרְאוֹת ספר נחמיה ותל חדיד
תל ירמות
תֵּל יַרְמוּת (בערבית: חִ'רבּת אל-יַרְמוּך) הוא תל גדול המשתרע על שטח של כ-180 דונם בשפלה, בתוך שטחי העיר בית שמש, בין תל בית שמש לגן לאומי תל עזקה.
לִרְאוֹת ספר נחמיה ותל ירמות
תהילים קנ"א
ממוזער תהילים קנ"א הוא מזמור המופיע בנוסחים של ספר תהילים בתרגום השבעים היווני ובתרגום הפשיטתא הסורי, ונמצא בעברית בגרסה מורחבת במגילות קומראן במגילת התהילים הגדולה, יחד עם מזמורים חיצוניים נוספים.
לִרְאוֹת ספר נחמיה ותהילים קנ"א
תיארוך ספרי התנ"ך
אחת ממגילות מדבר יהודה. בממצא חשוב זה נמצאו עדויות לכך שקטעים נרחבים מן המקרא כבר הועלו לכתב בתקופת פעילות הכת. תיארוך התנ"ך הוא הניסיון למצוא את מקורו של כל אחד מן הספרים המרכיבים את התורה, את הנביאים ואת הכתובים.
לִרְאוֹת ספר נחמיה ותיארוך ספרי התנ"ך
ט"ז באדר
פרשת בר המצוה של ילד שנולד בט"ז אדר תלויה בסוג השנה שבה בר המצווה נחוג ובסוג בשנה שבה נולד (שנה פשוטה או מעוברת).
לִרְאוֹת ספר נחמיה וט"ז באדר
טוביה העמוני
טוֹבִיָּה הָעַמּוֹנִי מופיע בספר נחמיה בתור אחד מ"צרי יהודה" ואחד המתנגדים העיקריים לנחמיה בתקופת שיבת ציון.
לִרְאוֹת ספר נחמיה וטוביה העמוני
ח'דיתה
ח'דיתה (בערבית: الحديثة) היה כפר ערבי בגבול שפלת יהודה ומישור חוף יהודה הכפר היה בנוי על תל חדיד, צפונית ליער בן שמן ולכביש 443 ועל הגדה המערבית של נחל נטוף.
לִרְאוֹת ספר נחמיה וח'דיתה
חצר שועל
נחלות שבטי ישראל חֲצַר שׁוּעָל הייתה עיר בנחלת שבט שמעון בנגב יהודה, על פי המסופר בספר דברי הימים, ובספר יהושע:בתקופת שיבת ציון הייתה חצר שועל אחת הערים שהתיישבו בהם שבי ציון, על פי המסופר בספר נחמיה:.
לִרְאוֹת ספר נחמיה וחצר שועל
חצר המטרה
חצר המטרה הייתה בית כלא בירושלים בתקופת בית המקדש הראשון.
לִרְאוֹת ספר נחמיה וחצר המטרה
חלה (מתנות כהונה)
הרב דוד צדקה בטקס הפרשת החלה במפעל לייצור מצות תרומת חלה (או נתינת חלה או הפרשת חלה) היא מצווה מהתורה להפריש מכל מאפה מחמשת מיני דגן חלק שיינתן לכהן על מנת שיאכל אותו בטהרה, בדומה לתרומה.
לִרְאוֹת ספר נחמיה וחלה (מתנות כהונה)
חיווים
לפי המקרא, הַחִוִּי הוא אחד מעמי כנען שישבו בארץ ישראל לפני כיבושה בידי בני ישראל.
לִרְאוֹת ספר נחמיה וחיווים
בארות
רמות בצפון ירושלים, מעל נחל שמואל, אשר יש המזהים אותה עם בְּאֵרוֹת המקראית שרידים צלבנים בראש ח'רבת אֶל-בּוּרְג'. במרחק מאחורי התל ניתן להבחין באתר נבי סמואל. בְּאֵרוֹת הייתה עיר גבעונית בתקופת המקרא.
לִרְאוֹת ספר נחמיה ובארות
בני עבדי שלמה
במקרא, בני עבדי שלמה הם סוג של "קבוצת יוחסין" שעלו מבבל בימי עזרא, הם מתייחסים כצאצאי העבדים שנתנום שלמה המלך למס עובד ויש משערים כי הם בעצם צאצאי שבעת העממים של ארץ כנען.
לִרְאוֹת ספר נחמיה ובני עבדי שלמה
בקעת אונו
ספורטק קריית אונו בקעת אונו היא עמק בשפלה.
לִרְאוֹת ספר נחמיה ובקעת אונו
בריכת השילוח
בריכת השילוח (1865) בריכת השילוח בראשית המאה ה-20 בריכת השילוח (1934) התעלה המזינה את הבריכה (2007) ממוזער בְּרֵכַת הַשִּׁילוֹחַ (הַשִּׁלֹחַ) היא בריכה בקצה הדרומי של הגן הלאומי "עיר דוד", העיר העתיקה בירושלים.
לִרְאוֹת ספר נחמיה ובריכת השילוח
בלעם בן בעור
אתון והמלאך, ציור מאת רמברנדט משנת 1626בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר הוא דמות מקראית שסיפורה מופיע בתורה, בספר במדבר, ומאוחר יותר נזכר בספר דברים.
לִרְאוֹת ספר נחמיה ובלעם בן בעור
בימה
בימה עשויה מאבן מתכת וזכוכית, בהיכל ישיבת איתמר, יצירת האמן אסף קדרון בימה היא מבנה או שולחן שנמצא בבית כנסת.
לִרְאוֹת ספר נחמיה ובימה
ביקורת נוסח המקרא
דף מעוטר בסוף כתב יד לנינגרד, מחשובי כתבי היד השלמים של נוסח המסורה והעתיק שבהם ביקורת נוסח המקרא (מכונה לעיתים הביקורת הנמוכה, כדי להבדילה מהשיטה ההיסטורית-ביקורתית המכונה גם "הביקורת הגבוהה") היא מדע עזר בחקר המקרא ופרשנותו המתחקה אחר התהוות נוסח המקרא, העתקתו ומסירתו וכן אחר התהליכים שהולידו גרסאות וטקסטים של המקרא במשך הדורות.
לִרְאוֹת ספר נחמיה וביקורת נוסח המקרא
בית עזמות
נחלות שבטי ישראל בֵּית עַזְמָוֶת (גם: עַזְמָוֶת) הייתה עיר מקראית בנחלת שבט בנימין.
לִרְאוֹת ספר נחמיה ובית עזמות
בית פלט
נחלות שבטי ישראל בֵּית פָּלֶט הייתה עיר בתחומי נחלת שבט יהודה בחבל ארץ יהודה בתקופת המקרא.
לִרְאוֹת ספר נחמיה ובית פלט
בית הכרם
שנות השלושים אבן זיכרון לשמעון לס במקום בו נרצח ברחוב החלוץ בבית הכרם הסמינר למורים על שם דוד ילין בית הסופר ר' בנימין בית הכרם היא שכונה ותיקה במערב העיר ירושלים.
לִרְאוֹת ספר נחמיה ובית הכרם
ביבליה
ביבליה (Biblia) היא כינוי לכתבי הקודש של היהדות או של הנצרות, כל דת לפי הקאנון שלה.
לִרְאוֹת ספר נחמיה וביבליה
ג'וזף בלנקינסופ
ג'וזף בלקינסופ (3 באפריל 1927 - 22 במרץ 2022) היה תאולוג אקדמי בתנ"ך המלומד, פרופסור למקרא בחוג לתאולוגיה באוניברסיטת נוטרדאם.
לִרְאוֹת ספר נחמיה וג'וזף בלנקינסופ
גנתון
גִּנָּתוֹן הוא מושב עובדים השוכן במועצה אזורית חבל מודיעין בסמיכות לעיר לוד ולמושב בן שמן.
לִרְאוֹת ספר נחמיה וגנתון
גרגשי
גִּרְגָּשִׁי הוא שמו המקראי של עם המוזכר כאחד משבעת עמי כנען אשר שכנו, לפי התיאור המקראי, בארץ ישראל טרם כיבושהּ, ואשר במקרא מובטח לעם ישראל שאלוהים יגרשם מהארץ לשם כיבושהּ על ידי ישראל.
לִרְאוֹת ספר נחמיה וגרגשי
גשם הערבי
גֶשֶׁם הָעַרְבִי הוא הדמות הערבית היחידה המוזכרת בתנ"ך.
לִרְאוֹת ספר נחמיה וגשם הערבי
גלות בבל
ז'אק טיסו – "בריחת האסירים". תיאור מסע הגלות. מפת ארץ ישראל לאחר גלות בבל, מפה משנת 1784 של הצרפתי, ז'ולי ז'וזף רומיין גלות בבל היא תקופה בהיסטוריה של העם היהודי המתחילה בהגליית תושבי ממלכת יהודה לממלכת בבל וחורבן ממלכת יהודה במאה השישית לפנה"ס עד תקופת שיבת ציון, שבה התהוותה הנהגה לאומית ודתית בפחוות יהודה.
לִרְאוֹת ספר נחמיה וגלות בבל
גזירת כלים
גזירת כלים בהלכות שבת, היא גזירת חכמים שנהגה בתחילת ימי בית שני, שלא לטלטל כלים ממקום למקום בשבת.
לִרְאוֹת ספר נחמיה וגזירת כלים
דרכמון
דרכמון או אדרכון היה מטבע זהב במשקל כ-8.5 גרם בו נעשה שימוש בממלכת פרס ושכנותיה.
לִרְאוֹת ספר נחמיה ודרכמון
דריווש השני
שושן הבירה. האפריז מוצג כיום במוזיאון הלובר בפריז. דריווש השני (בפרסית עתיקה: 𐎭𐎠𐎼𐎹𐎺𐎢𐏁), או דריווש אוכוס או נותוס (ביוונית: νοθος, "הממזר"), היה שליט האימפריה הפרסית במשך 19 שנים, החל מינואר-פברואר 423 לפנה"ס עד ל-404-405 לפנה"ס.
לִרְאוֹת ספר נחמיה ודריווש השני
דברי הימים
דִּבְרֵי הַיָּמִים הוא ספר מספרי המקרא שנכתב בתקופה הפרסית.
לִרְאוֹת ספר נחמיה ודברי הימים
המקור הכהני
אנליזה של ארבעת ספרי התורה הראשונים לפי ארבעת המקורות המקור הכהני (בקיצור: ס"כ; באנגלית: the Priestly source, או בקיצור P) לפי השערת התעודות, הוא אחד מארבעת מקורות התורה, ארבע תעודות ששילב עורך מאוחר כדי ליצור יחידה אחת.
לִרְאוֹת ספר נחמיה והמקור הכהני
העברית בתקופת בית שני
העברית בתקופת בית שני היא שלב בלשון העברית הנמצא מבחינה כרונולוגית בתווך בין העברית המקראית לבין לשון חז"ל.
לִרְאוֹת ספר נחמיה והעברית בתקופת בית שני
הר גריזים
הר גריזים (בערבית: جَبَل جَرِزِيم, גַ'בַּל גַ'רִזִים, או جبل الطور, ג'בל א-טור; בעברית שומרונית: ࠄࠟࠓࠂࠟࠓࠩࠆࠝࠉࠌ - הָרגָרִזֵים, ללא רווח), המכונה גם "הר הברכה", הוא שמו של רכס הררי גדול מדרום לעיר שכם ובראשו היישוב השומרוני השייך לרשות הפלסטינית, קריית לוזה.
לִרְאוֹת ספר נחמיה והר גריזים
הר גריזים (אתר ארכאולוגי)
"גבעת עולם" - במסורת השומרונית, אבן השתייה (ברקע החומה המקיפה את אתר החפירות על פסגת ההר) שרידי העיר על ההר שרידי הכנסייה המתומנת, ברקע קבר השייח' ע'אנם האתר הארכאולוגי בהר גריזים הוא אתר עתיקות השוכן בראש הר גריזים שבשומרון, בתחומי קריית לוזה.
לִרְאוֹת ספר נחמיה והר גריזים (אתר ארכאולוגי)
השנים החסרות
http://ivri.org.il/2014/03/in-search-of-lost-time-1 "בעקבות הזמן האבוד" - חלק 1 השנים החסרות הוא מונח המתייחס לפער של כ-169 שנים בין הכרונולוגיה המקראית והמסורתית לבין הכרונולוגיה המקובלת במחקר ההיסטורי המודרני.
לִרְאוֹת ספר נחמיה והשנים החסרות
התקופה הפרסית בארץ ישראל
התקופה הפרסית בתולדות ארץ ישראל החלה בשנת 539 לפנה"ס עם השלמתו של המלך כורש את השתלטותה של ממלכת פרס על שטחי האימפריה הנאו-בבלית ובתוכם גם ארץ ישראל, והסתיימה בשנת 332 לפנה"ס עם כיבושה על ידי אלכסנדר מוקדון ותחילתה של התקופה ההלניסטית בארץ ישראל.
לִרְאוֹת ספר נחמיה והתקופה הפרסית בארץ ישראל
הלוח העברי
אדר ב' בשנים המעוברות משנת ה'תרפ"ז לשנת ה'תש"ח דמות המופיעה בלוח עברי מימי הביניים ומזכירה ליהודים בחודש תשרי לרכוש ארבעת המינים לקראת חג הסוכות. הלוח העברי הוא לוח שנה המבוסס על שילוב מחזור הירח ומחזור השמש (לוח ירחי-שמשי) עם התחשבות בימות השבוע.
לִרְאוֹת ספר נחמיה והלוח העברי
הברית הישנה
הברית הישנה הוא החלק הראשון של כתבי הקודש הנוצריים.
לִרְאוֹת ספר נחמיה והברית הישנה
הבירה התלמית
הבירה התלמית (לעיתים הבריס או החקרא התלמית) היא מצודה שעמדה בירושלים בזמן שלטון מצרים התלמית על ארץ ישראל.
לִרְאוֹת ספר נחמיה והבירה התלמית
הגיא המרכזי
תוואי סכמטי של הגיא בתחומי העיר העתיקה הגיא המרכזי (ביוונית: טִירוֹפּוֹיאוֹן או טִירוֹפּוֹיוֹן - Τυροποιῶν, בתעתיק ללטינית: Tyropoeon) הוא עמק החוצה את אגן העיר העתיקה בירושלים מצפון לדרום.
לִרְאוֹת ספר נחמיה והגיא המרכזי
הדס מצוי
הֲדַס מָצוּי (שם מדעי: Myrtus communis) הוא שיח יְרוֹק־עַד ריחני, בעל פרחים לבנים, אחד מתוך שלושה בסוג הדס (שם מדעי: Myrtus).
לִרְאוֹת ספר נחמיה והדס מצוי
הדד
הׇדַד (מוכר גם בשמות הׇדַה, הׇדוּ ורַמׇן, וחַדַד בשפה הארמית הסורית) הוא אל הסער ובכיר האלים בתרבויות הארמיות והאמוריות הקדומות שבצפון הלבנט.
לִרְאוֹת ספר נחמיה והדד
היסטוריה של איראן
ציור פרסי מהמאה ה-14 בו נראה מפגש בין מלך פרס במאה השישית ח'וסרו הראשון לבין נציגים מהודו איראן הייתה בעבר אימפריה עצומה.
לִרְאוֹת ספר נחמיה והיסטוריה של איראן
היסטוריה של הסכסוך הישראלי-פלסטיני
ההיסטוריה של הסכסוך הישראלי-פלסטיני היא תיאור על ציר הזמן של הסכסוך הישראלי-פלסטיני שיש המקדימים אותו לסוף המאה ה-19, ויש הקובעים את תחילתו בצמיחת התנועה הלאומית הערבית הפלסטינית החל ב-1918 עם כיבושה של ארץ ישראל על ידי הצבא הבריטי בתום המערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה, וכינונו של הממשל הצבאי הבריטי בארץ ישראל בשלהי המלחמה.
לִרְאוֹת ספר נחמיה והיסטוריה של הסכסוך הישראלי-פלסטיני
היימנות
קסים נושאים תפילה לזכר היהודים שנפלו בסודאן בדרכם ארצה. הַיימָנוֹת (בגעז: ሃይማኖት) היא הכינוי הנפוץ לתיאור כלל חוקי ומנהגי הדת והאמונה, הלכה ומחשבה, שהיו נהוגים בעדת ביתא ישראל.
לִרְאוֹת ספר נחמיה והיימנות
כסלו
בול ישראלי לחודש כסלו כסלו או כסליו (מאכדית: kissilimu), הוא חודש בלוח הבבלי ובלוח העברי, החודש התשיעי במספר לפי המסורת המקראית והשלישי לפי המסורת החז"לית.
לִרְאוֹת ספר נחמיה וכסלו
כתובים
בחלק כתובים של התנ"ך מונים על פי המסורה אחד-עשר ספרים, והם: תהילים, משלי, איוב, שיר השירים, רות, איכה, קהלת, אסתר, דניאל, עזרא ונחמיה, ודברי הימים.
לִרְאוֹת ספר נחמיה וכתובים
כהן מוחזק
כהן מוחזק (או כהני חזקה) הוא אדם שייחוסו המשפחתי ככהן מבוסס על חזקה אך לא על בירור ודאי.
לִרְאוֹת ספר נחמיה וכהן מוחזק
ירושלים בתקופת בית ראשון
עיר דוד וירושלים של בית ראשון ביחס לעיר העתיקה העיר ירושלים בתקופת בית ראשון המקבילה לתקופה הארכאולוגית תקופת הברזל השנייה (המחצית הראשונה של האלף הראשון לפני הספירה), והייתה, על פי התנ"ך, בירתה של ממלכת יהודה.
לִרְאוֹת ספר נחמיה וירושלים בתקופת בית ראשון
ירושלים בתקופת בית שני
מראה העיר על פי דגם ירושלים בסוף ימי בית שני המוצב במוזיאון ישראל ירושלים בתקופת בית שני (538 לפנה"ס–70 לספירה) הייתה עיר הבירה של יחידות מדיניות שונות שבסיסן באזור יהודה, דוגמת פחוות יהודה הפרסית, ממלכת החשמונאים היהודית־עצמאית, ופרובינקיית יהודה הרומית.
לִרְאוֹת ספר נחמיה וירושלים בתקופת בית שני
יריחו
קזינו אואסיס. משמאל (צפון) על הרכס רואים אנטנה, זהו "מצפה דיה" הסמוך למנזר קרנטל יְרִיחוֹ (בערבית: – אַרִיחַא) היא עיר ברשות הפלסטינית בבקעת יריחו בדרום בקעת הירדן, כ-10 ק"מ מצפון לים המלח.
לִרְאוֹת ספר נחמיה ויריחו
ישראל פינקלשטיין
ישראל פינקלשטיין (נולד ב-1949) הוא ארכאולוג ישראלי פרופסור אמריטוס, וראש בית הספר לארכאולוגיה ולתרבויות ימיות באוניברסיטת חיפה.
לִרְאוֹת ספר נחמיה וישראל פינקלשטיין
ישו
יֵשׁוּ או יֵשׁוּעַ (גם ישו מנצרת; ישוע בן יוסף, או כפי הגרסה הארמית: ישוע בר יוסף; ביוונית: Ἰησοῦς, ובלטינית: Iesus; לפי המשוער סביב 4 לפנה"ס – סביב 30 או 33 לספירה) היה מטיף ומנהיג דתי יהודי בן המאה הראשונה לספירה.
לִרְאוֹת ספר נחמיה וישו
ידוע הכהן
יַדוּע הוא הכהן הגדול האחרון המוזכר במקרא (ספר נחמיה).
לִרְאוֹת ספר נחמיה וידוע הכהן
יהושע בן יהוצדק
יְהוֹשֻׁעַ (יֵשׁוּעַ) בֶּן יְהוֹצָדָק היה כהן גדול, ממייסדי בית המקדש השני.
לִרְאוֹת ספר נחמיה ויהושע בן יהוצדק
יהוד מדינתא
מטבעות הנושאים את השם "'''יהד'''" (באלפבית עברי עתיק), כשהאות ד' נכתבת כבר באלפבית ארמי מטבע יהֻד מדינתא. צד ימין: דימוי נשר או בז יהֻד או יְהוּד מְדִינְתָּא הוא שמה הארמי של פַּחְוָות יהודה - רשות ממשל עצמי יהודי בחבל יהודה בארץ ישראל בתקופה הפרסית החל מהמאה ה-6 לפנה"ס, שהייתה חלק מהאחשדרפניה (סטראפיה) "עבר נהרה" (עבר הנהר) (שבראשה עמד אחשדרפן).
לִרְאוֹת ספר נחמיה ויהוד מדינתא
יהודים
יהודים, להם נהוג להתייחס גם בשם "עם ישראל", הם לאום וקבוצה אתנו-דתית שמקורה על פי המסורת בחלק משבטי ישראל, ובממלכות העבריות ישראל ויהודה, שהיו מתושבי ארץ ישראל שב בסוף האלף השני לפנה"ס.
לִרְאוֹת ספר נחמיה ויהודים
יהויקים בן יהושע
יהויקים בן יהושע הוא דמות מקראית בנו של יהושע בן יהוצדק, כיהן ככהן גדול בין ימיו של זרובבל לימי נחמיה (כלומר במחצית הראשונה של המאה ה-5 לפנה"ס).
לִרְאוֹת ספר נחמיה ויהויקים בן יהושע
יואל הנביא
פסל ברונזה של יואל הנביא ביד השמונה יוֹאֵל בֶּן-פְּתוּאֵל, הוא דמות מקראית, נביא, אשר ספרו הוא השני בספרי תרי עשר (בתרגום השבעים הוא הרביעי, אחרי הושע, עמוס ומיכה).
לִרְאוֹת ספר נחמיה ויואל הנביא
יום הכיפורים
יום הכיפורים (מכוּנה גם יום כיפור או בקצרה כיפור) הוא אחד ממועדי ישראל אשר חל בעשרה בתשרי, וביום זה העוונות מתכפרים.
לִרְאוֹת ספר נחמיה ויום הכיפורים