תוכן עניינים
90 יחסים: Gh (צירוף אותיות), ISO 259, O, ق, О (כתב קירילי), מספר אותיות התורה, משקלים סגוליים, מועצת יש"ע, אני רואה אותה בדרך לגימנסיה, אריק גיל, אלעזר החורני, אלפבית עברי, אלפבית פרוטו-כנעני, אלפבית צלילי, אלפבית יווני, אהרן אמיר, אהל מכון בניני, אומיקרון, אות, אות גרונית, אותיות סת"ם, איזוגרף, נח בשבע שגיאות, ספר הושע, ספרות עבריות, סטטיסטיקות של התנ"ך, סוואהילי, ענח', עקילס הגר, ערבית, עברית, עברית מקראית, עברית ישראלית, עד עולם, עיפה, עיצור, עיצור סדקי, סותם, אטום, עיצור הומופוני, עיצורים מלועלעים, עיצורים חוככים, פרוטו-שמית, פרוטו-הודו-אירופית, פתח גנובה, קורן (גופן), קובוץ ושורוק, רשימת עיצורים, שמע ישראל, שגיאת כתיב, שדה (תשכיל), שורש משושה, ... להרחיב מדד (40 יותר) »
Gh (צירוף אותיות)
Gh הוא צירוף אותיות המופיע בחלק מהשפות הנכתבות באותיות לטיניות, וכן בייצוגים באותיות לטיניות של שפות שעל פי רוב נכתבות באותיות אחרות.
לִרְאוֹת ע וGh (צירוף אותיות)
ISO 259
ISO 259 היא סדרה של תקני ISO לליטון (רומניזציה) של תווי האלפבית העברי לתווים לטיניים.
לִרְאוֹת ע וISO 259
O
O (או) היא האות החמש עשרה באלפבית הלטיני.
לִרְאוֹת ע וO
ق
האות קאף (בערבית: قاف) היא האות העשרים ואחת באלפבית הערבי.
לִרְאוֹת ע וق
О (כתב קירילי)
מקלדת עם אותיות קיריליות, בגלל הדמיון הרב שבין האות 'О' לספרה '0', הושמטה לעיתים הספרה 0 מן המקלדת והשתמשו באות О במקום. אוֹ היא אות באלפבית הקירילי שמקורה הוא האות היוונית אומיקרון וצורתה זהה לה, וכן גם לאות הלטינית O בשתי צורותיה.
לִרְאוֹת ע וО (כתב קירילי)
מספר אותיות התורה
הנתונים בתרשים לפי "מקראות גדולות הכתר" ולפיהם סיכום האותיות הוא 304,801. מספר האותיות המרכיבות את ספר התורה (הכולל את חמישה חומשי התורה) נדון רבות במשך הדורות, בעקבות דברי ספר הזוהר שכתב שמספרם של אותיות התורה הוא שישים ריבוא (.
לִרְאוֹת ע ומספר אותיות התורה
משקלים סגוליים
משקלים סֶגוֹלִיִּים הוא הכינוי הנפוץ למשקלים המלעיליים בעברית.
לִרְאוֹת ע ומשקלים סגוליים
מועצת יש"ע
מועצת יש"ע, בשמה המלא מועצת היישובים היהודים ביהודה, שומרון וחבל עזה, היא עמותה בה חברים ראשי הערים, המועצות המקומיות והאזוריות הישראליות שבתחומי יהודה והשומרון ובעבר גם בגוש קטיף, וכן מספר אישי ציבור.
לִרְאוֹת ע ומועצת יש"ע
אני רואה אותה בדרך לגימנסיה
אני רואה אותה בדרך לגימנסיה הוא פזמון מאת יענקל'ה רוטבליט שהלחין מיקי גבריאלוב, והתפרסם בביצועו של אריק איינשטיין, שכלל אותו בשנת 1971 באלבומו "בדשא אצל אביגדור".
לִרְאוֹת ע ואני רואה אותה בדרך לגימנסיה
אריק גיל
תבליט שנעשה על ידי גיל ב-1928 תבליט יוסף המשביר מעל הכניסה לבנק ברקליס (כיום-מרכנתיל) ברח' אלנבי בתל אביב. מיוחס לאריק גיל ארת'ור אֶריק רואוטון גיל (באנגלית: Arthur Eric Rowton Gill; 22 בפברואר 1882 – 17 בנובמבר 1940) היה פסל, מגלף באבן, טיפוגרף, קליגרף ודפס אנגלי.
לִרְאוֹת ע ואריק גיל
אלעזר החורני
מחיצת אלעזר על ידי הפיל, איור מתוך תנ"ך מקלין משנת 1815. אלעזר החורני (בנוסח המקור היווני: Αυραν אֲוָרָן; נהרג בשנת 162 לפנה"ס) היה בנו של מתתיהו החשמונאי ואחיו של יהודה המכבי.
לִרְאוֹת ע ואלעזר החורני
אלפבית עברי
בסמל של אוניברסיטת ייל האמריקאית נעשה שימוש גם באותיות עבריות האלפבית העברי הנוכחי נמצא בשימוש מאז תקופת בית שני, במקום הכתב העברי העתיק.
לִרְאוֹת ע ואלפבית עברי
אלפבית פרוטו-כנעני
האלפבית הפרוטו-כנעני (בעבר כונה גם אלפבית פרוטו-סינאי) הוא כתב קדום.
לִרְאוֹת ע ואלפבית פרוטו-כנעני
אלפבית צלילי
מיצג מהתערוכה באתר ההנצחה לחללי חיל הקשר והתקשוב המפרט את האלפבית הצלילי בעברית. אָלֶפְבֵּית צְלִילִי, הנקרא גם "איות פונטי", הוא שיטה בה משתמשים במילה כדי לציין אות או ספרה.
לִרְאוֹת ע ואלפבית צלילי
אלפבית יווני
האלפבית היווני הוא אלפבית המשמש לכתיבת השפה היוונית מאז המאה ה-8 לפנה"ס לערך.
לִרְאוֹת ע ואלפבית יווני
אהרן אמיר
לוחית זיכרון בכניסה לביתו של אהרון אמיר בתל אביב אהרן אמיר (7 במאי 1923 – 28 בפברואר 2008) היה משורר, מתרגם, עורך וסופר עברי ישראלי.
לִרְאוֹת ע ואהרן אמיר
אהל מכון בניני
אהל מכון בניני (ידוע גם כשיר האותיות או אותיות לרבינו סעדיה) הוא פיוט המפרט כמה פעמים מופיעה בתורה כל אחת מכ"ב האותיות.
לִרְאוֹת ע ואהל מכון בניני
אומיקרון
אומיקרון (אות גדולה: Ο, אות קטנה: ο, ביוונית: όμικρον), ביוונית: "או קטנה", היא האות החמש עשרה באלפבית היווני.
לִרְאוֹת ע ואומיקרון
אות
האות P מעוטרת, בספר תנ"ך בלטינית משנת 1407 אות היא סימן המייצג צליל בכתיבה בראשי תיבות (להבדיל משיטות כתב שבהן סימנים מיצגים הברות או מילים שלמות).
לִרְאוֹת ע ואות
אות גרונית
בעברית, אותיות גרוניות הן האותיות אהח"ע – ארבע האותיות המייצגות את העיצורים שמוצאם מן הגרון (בהבחנה מקבוצות העיצורים בומ"ף, גיכ"ק, דטלנ"ת, זסשר"ץ).
לִרְאוֹת ע ואות גרונית
אותיות סת"ם
כתב סת"ם מבוסס על מסורת הבית יוסף. כתב זה למעלה אינו הכתב בבית יוסף אלא מהוה התפתחות שלו.אותיות סת"ם או כתב אשורי הוא גופן אותיות האלפבית של הכתב העברי.
לִרְאוֹת ע ואותיות סת"ם
איזוגרף
איזוגרף, ובעברית גם תכונה מבחינה או תופעה מבחינה, הוא קו הגבול, שניתן למתוח על מפה גאורפית, שעד אליו מערכות כתב מסוימות מציגות תכונה או תופעה מסוימת, ומעבר לקו זה מערכות הכתב לא מקיימות את התכונה או התופעה הזו.
לִרְאוֹת ע ואיזוגרף
נח בשבע שגיאות
"נֹחַ בשבע שגיאות" הוא ביטוי המתאר כתיבה רצופת שגיאות.
לִרְאוֹת ע ונח בשבע שגיאות
ספר הושע
ספר הושע הוא הראשון בקובץ התרי עשר.
לִרְאוֹת ע וספר הושע
ספרות עבריות
השעון התחתון בבניין הקהילה היהודית בפראג, המשתמש בספרות עבריות. מערכת הסְפָרות העבריות משמשת בשיטת ספירה שהספרות מסומנות בה באותיות האלפבית העברי, בדומה לספרות יווניות.
לִרְאוֹת ע וספרות עבריות
סטטיסטיקות של התנ"ך
ממוזער מילים היחידאיות בתנ"ך. בעריכתו של אליהו ציפר סטטיסטיקות של התנ"ך הכוללות ספירת הפסוקים, המילים, והאותיות שבתנ"ך, ידועות עוד מימי התלמוד (בסביבות המאה ה-3).
לִרְאוֹת ע וסטטיסטיקות של התנ"ך
סוואהילי
סוואהילי, קיסוואהילי או סוואהילית (Swahili או Kiswahili) היא שפה ממשפחת שפות הבנטו ("בנטו צר"), שהתפתחה במזרח אפריקה במהלך האלף השני לספירה, תוך מגע הדוק עם השפה הערבית.
לִרְאוֹת ע וסוואהילי
ענח'
ענח' על מצבתו של פלינדרס פיטרי בהר ציון ירושלים ענח' כחלק מסמל האגודה התאוסופית - עיטור דלת בבודפשט הענח' (מפתח החיים, או מפתח הנילוס) היה הירוגליף מצרי דמוי צלב שפירושו "חיי נצח".
לִרְאוֹת ע וענח'
עקילס הגר
עקילס הגר היה גר צדק שהתגייר לפני מרד בר כוכבא, בתקופת התנאים.
לִרְאוֹת ע ועקילס הגר
ערבית
ערבית (בערבית: اللغة العربية; תעתיק חופשי: א-לוּעַ'ה אל-עַרַבִּיַּה; תעתיק מדויק: אללע'ה אלערביה) היא שפה בענף הדרומי של השפות השמיות המערביות בתוך קבוצת השפות השמיות של משפחת השפות האפרו-אסיאתיות.
לִרְאוֹת ע וערבית
עברית
עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסייתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים.
לִרְאוֹת ע ועברית
עברית מקראית
עברית מקראית (המכונה גם "עברית תנ"כית" או "לשון המקרא" או "יהודית") היא הניב של השפה העברית כפי שדובר בסוף האלף השני לפני הספירה ולאורך האלף הראשון לפני הספירה ברחבי ארץ ישראל.
לִרְאוֹת ע ועברית מקראית
עברית ישראלית
אזורים בהם עברית אינה מדוברת כלל עברית או עברית ישראלית (על שמות נוספים ראו להלן) היא הניב של השפה העברית המדוברת במדינת ישראל, ובחלק מהקהילות היהודיות-ציוניות ברחבי העולם, החל מתחילת המאה ה-20.
לִרְאוֹת ע ועברית ישראלית
עד עולם
עד עולם הוא סיפור קצר, בן ארבעה פרקים, מאת ש"י עגנון.
לִרְאוֹת ע ועד עולם
עיפה
עֵיפָה הוא דמות מקראית, בנו בכורו של מדין ונכדם של אברהם וקטורה.
לִרְאוֹת ע ועיפה
עיצור
בבלשנות, בתת-תחומי הפונטיקה והפונולוגיה, עיצור הוא אחד משני סוגי ההגאים, הקיימים בכל שפה טבעית.
לִרְאוֹת ע ועיצור
עיצור סדקי, סותם, אטום
עיצור סדקי סותם אטום נפוץ בשפות מדוברות רבות.
לִרְאוֹת ע ועיצור סדקי, סותם, אטום
עיצור הומופוני
עִיצוּר הוֹמוֹפוֹנִי בעברית, (מיוונית: חד-קולי), הוא עיצור שווה צליל לעיצור אחר הדומה לו, בהגייה הנפוצה של השפה העברית בימינו.
לִרְאוֹת ע ועיצור הומופוני
עיצורים מלועלעים
עיצורים מלועלעים (Pharyngealized) הם עיצורים הנחתכים בלוע בנוסף לבסיס החיתוך הראשי כך שבעת הגיית העיצורים ישנה התכווצות של שרירי הלוע (מעין הגיית ע במקביל להגיית העיצור).
לִרְאוֹת ע ועיצורים מלועלעים
עיצורים חוככים
עיצורים חוככים הם עיצורים המופקים תוך זרימת האוויר בערוץ צר הנוצר באמצעות מיקום אמצעי ההגייה בסמיכות גדולה.
לִרְאוֹת ע ועיצורים חוככים
פרוטו-שמית
פרוטו-שמית (לפעמים: אֵם-שמית) היא השפה-האם (פרוטו-שפה) המשוערת של השפות השמיות.
לִרְאוֹת ע ופרוטו-שמית
פרוטו-הודו-אירופית
פרוטו־הודו־אירופית (באנגלית: Proto-Indo-European; בראשי תיבות: PIE) היא השפה האם המשוערת של כל השפות ההודו־אירופיות.
לִרְאוֹת ע ופרוטו-הודו-אירופית
פתח גנובה
פַּתַּח גנוּבה (מכונה גם: פתח גנוּב) הוא סימן הניקוד פַּתָּח, המסמן את תנועת העזר הבאה לפני העיצורים הגרוניים בניקוד טברני.
לִרְאוֹת ע ופתח גנובה
קורן (גופן)
תחילתו של ספר בראשית, בתנ"ך קורן, תוך שימוש ב'''גופן קורן''' הגופן קורן עוצב על ידי אליהו קורן (קורנגולד) בהוצאת קורן, לצורך הוצאת מהדורת התנ"ך שלו.
לִרְאוֹת ע וקורן (גופן)
קובוץ ושורוק
קובוץ (קֻבּוּץ; על פי האקדמיה ללשון העברית: קִבּוּץ) ושׁוּרוּק (גם: שׁוּרֻק) הם שני סימני ניקוד המציינים בעברית החדשה את התנועה.
לִרְאוֹת ע וקובוץ ושורוק
רשימת עיצורים
להלן רשימה של מגוון העיצורים המוכרים על ידי האלפבית הפונטי הבינלאומי.
לִרְאוֹת ע ורשימת עיצורים
שמע ישראל
מוגדלות. יהודי הודו אומרים שמע ישראל, איור על כריכת הספר "The History of the Bene-Israel of Indian" של חיים שמואל קהימקר שמע ישראל הוא כינוי של פסוק בספר דברים:, הנתפס ביהדות כהצהרת האמונה הבסיסית ביותר, ולכן היא נאמרת בהזדמנויות שונות, בין שגרתיות - בכל בוקר וערב בקריאת שמע וכן לפני השינה (קריאת שמע שעל המיטה) - ובין קיצוניות, למשל במקרים של מוות.
לִרְאוֹת ע ושמע ישראל
שגיאת כתיב
מזוודות' באיות 'מזבדות'. יו"ד עיצורית המופיעה באמצע מילה, אך כלל זה אינו חל כאשר אות זו מופיעה לאחר אם קריאה או לפניה). שגיאת כתיב היא רצף של סימני כתב שנועד לייצג מילה או צירוף לשוני, השונה באיותו מהכתיב התקני בשפה, ולכן מהווה שגיאה.
לִרְאוֹת ע ושגיאת כתיב
שדה (תשכיל)
סימן השדה שַדַّה (בערבית: الشَّدَّة, בתעתיק מדויק: אלשַּדַّה) היא אחת מסימני התשכיל.
לִרְאוֹת ע ושדה (תשכיל)
שורש משושה
שורש משושה הוא שורש בעל שישה רדיקלים, כלומר שישה עיצורי שורש.
לִרְאוֹת ע ושורש משושה
שורש מחומש
שורש מחומש (או שורש חֲמָשִי) הוא שורש בעל חמישה רדיקלים, כלומר חמישה עיצורי שורש.
לִרְאוֹת ע ושורש מחומש
שכיחות אותיות בעברית
כבכל שפה, גם בעברית שכיחות האותיות אינה אחידה - ישנן אותיות הנמצאות בשימוש נרחב בשפה, ויש שהשימוש בהן מועט.
לִרְאוֹת ע ושכיחות אותיות בעברית
תשלום דגש
תשלום דגש הוא כלל בדקדוק העברי, שעל פיו תנועה עשויה להתארך לפני אות שצריכה להיות מנוקדת בדגש חזק, אך אינה מקבלת דגש.
לִרְאוֹת ע ותשלום דגש
תשבץ היגיון
תשבץ היגיון (באנגלית: Cryptic crossword, "תשבץ מוצפן") הוא תשבץ, שבו כל הגדרה היא מעין חידה לשונית בזעיר אנפין, אשר על פי רוב מכוונת את הפותר אל הפתרון בשתי דרכים שונות.
לִרְאוֹת ע ותשבץ היגיון
תל זית
תל זַית (בערבית: תֵל זֵיתַא) הוא תל קטן באזור השפלה, כ-5 ק"מ מצפון-מזרח לקריית גת ומספר קילומטרים ממערב לקיבוץ גלאון בסמוך לכביש מס' 335.
לִרְאוֹת ע ותל זית
לשון חז"ל
לשון חז"ל או עברית משנאית (נקראת גם לשון חכמים) היא ניב של השפה העברית, שהגיע לשיא תפוצתו בקרב יהודים שחיו בין המאה הראשונה למאה החמישית לספירה.
לִרְאוֹת ע ולשון חז"ל
טורקית עות'מאנית
"תחריר דפתרי"- רשימות מיסוי של העיר פטולמאידה (כיום ביוון) מתקופתו של הסולטאן סלים השני בול עות'מאני מ-1901 ובמרכזו נראית הטורה טורקית עוֹתְ'מָאנִית (בטורקית: Osmanlıca או Osmanlı Türkçesi; בטורקית עות'מאנית: لسان عثمانی או عثمانليجة ובתעתיק לטיני מודרני Lisan-ı Osmani) היא רובד היסטורי של השפה הטורקית, אשר דובר בשטחיה של טורקיה המודרנית ובשטחים נוספים של האימפריה העות'מאנית, ואשר שימש כשפת המִנהל, הספרות והתרבות ברחבי האימפריה העות'מאנית כולה.
לִרְאוֹת ע וטורקית עות'מאנית
ח
ח' היא האות השמינית באלפבית העברי.
לִרְאוֹת ע וח
חטף
חטף הוא סימן בניקוד העברי, שמשמעותו קיצור הברה - תנועה חטופה.
לִרְאוֹת ע וחטף
ביקורת נוסח המקרא
דף מעוטר בסוף כתב יד לנינגרד, מחשובי כתבי היד השלמים של נוסח המסורה והעתיק שבהם ביקורת נוסח המקרא (מכונה לעיתים הביקורת הנמוכה, כדי להבדילה מהשיטה ההיסטורית-ביקורתית המכונה גם "הביקורת הגבוהה") היא מדע עזר בחקר המקרא ופרשנותו המתחקה אחר התהוות נוסח המקרא, העתקתו ומסירתו וכן אחר התהליכים שהולידו גרסאות וטקסטים של המקרא במשך הדורות.
לִרְאוֹת ע וביקורת נוסח המקרא
בית הכנסת הפורטוגזי באמסטרדם
חזית בית הכנסת הפורטוגזי באמסטרדם בית הכנסת הפורטוגזי באמסטרדם (בהולנדית: De Portugees-Israëlietische Synagoge van Amsterdam, בלדינו: La Esnoga de Amsterdam) הוא בית כנסת של קהילת יוצאי ספרד ופורטוגל, שהיגרו להולנד בעקבות רדיפות האינקוויזיציה, וצאצאיהם.
לִרְאוֹת ע ובית הכנסת הפורטוגזי באמסטרדם
גזרה (דקדוק)
בדקדוק של השפות השמיות, המונח גִזרה מתייחס לקבוצה של שורשים שכללי הנטייה שלהם שונים מכללי הנטייה הרגילים.
לִרְאוֹת ע וגזרה (דקדוק)
גימטריה
גִּימַטְרִיָּה (בספרות הרבנית: גִּימַטְרִיָּא, ובהתאם לזאת לעיתים בלשון רבים: גִּימַטְרִיאוֹת) היא שיטת מספור על פי אותיות.
לִרְאוֹת ע וגימטריה
דמאי
דְמאי הם תבואה או פירות שנלקחו מעם הארץ, שאין ודאות שאכן הופרשו מהם תרומות ומעשרות.
לִרְאוֹת ע ודמאי
דקדוק עברי - מונחים
__ללא_תוכן__ בדף הזה מרוכזים מונחים מתחום דקדוק הלשון העברית.
לִרְאוֹת ע ודקדוק עברי - מונחים
ה
ה' היא האות החמישית באלפבית העברי, ושמה ה"א (הֵא).
לִרְאוֹת ע וה
האוניברסיטה העברית בירושלים
האוניברסיטה העברית בירושלים היא האוניברסיטה הציבורית הראשונה שהוקמה בארץ ישראל (בשנת 1925) והמוסד האקדמי השני שנוסד בה (אחרי הטכניון).
לִרְאוֹת ע והאוניברסיטה העברית בירושלים
האותיות בבחירות לכנסת
פתקי הצבעה בישראל (הכנסת ה-18) בשיטת הבחירות לכנסת כל רשימה מיוצגת באמצעות כינוי הרשימה ואות אחת או עד שלוש אותיות שונות זו מזו באלפבית העברי (מכונה גם סימן הרשימה).
לִרְאוֹת ע והאותיות בבחירות לכנסת
הצ'ופצ'יק של הקומקום
הצ'ופצ'יק של הקומקום הוא מערכון קומי של הגשש החיוור.
לִרְאוֹת ע והצ'ופצ'יק של הקומקום
התעתיק מעברית ללועזית
כללי התעתיק מעברית לאותיות לטיניות הם מערכת להעברת מילים מהאל"ף־בי"ת העברי לאל"ף־בי"ת הלטיני.
לִרְאוֹת ע והתעתיק מעברית ללועזית
הגיית העברית
הגיית העברית היא האופן שבו העברית באה לידי ביטוי בפי דובריה.
לִרְאוֹת ע והגיית העברית
הגייה אשכנזית
ההגייה האשכנזית של העברית (במינוח ארכאי: הברה אשכנזית) היא דרך הגיית השפה העברית בפי יהודי אשכנז בתקופת הביניים של העברית.
לִרְאוֹת ע והגייה אשכנזית
הגייה ספרדית
הגייה ספרדית (או הברה ספרדית) היא הגיית השפה העברית כפי שהתקיימה אצל יהודי ארצות האסלאם, מתקופת הגאונים ועד ימינו.
לִרְאוֹת ע והגייה ספרדית
ויקונן ירמיהו על יאשיהו
ויקונן ירמיהו על יאשיהו, ידוע גם כאיכה אלי קוננו, היא קינה שחוברה על ידי רבי אלעזר הקליר, שנאמרת במנהגי אשכנז בתשעה באב.
לִרְאוֹת ע וויקונן ירמיהו על יאשיהו
כתב מרובע
כתב מרובע, המכונה גם הכתב המרובע היהודי, הכתב היהודי או כתב אשורי, הוא כתב של אלפבית עברי המשמש עד ימינו בכתיבת טקסטים בעברית ובשפות יהודיות כמו יידיש וערבית יהודית.
לִרְאוֹת ע וכתב מרובע
כתב עברי רהוט
בעל שם טוב כתב רהוט עברי, כתב יד עברי או כתב עגול בספרות התורנית היהודית מכונה גם כתב מְשִיטָא הוא אלפבית עברי חלופי המשמש בעיקר לכתיבה מהירה, לצד הכתב המרובע (האלפבית התקני של העברית ושפות יהודיות אחרות), המשמש בעיקר לדפוס.
לִרְאוֹת ע וכתב עברי רהוט
כתב רש"י
כתב רש"י שימוש בכתב רש"י להערות שוליים בעיתון החבצלת, 1870 כְּתַב רַשִׁ"י הוא גופן של אותיות האלפבית העברי שמקורו באחד הסגנונות של הכתב הספרדי.
לִרְאוֹת ע וכתב רש"י
כתב ברייל
אצבע ממששת קטע שנכתב בכתב ברייל לשם קריאתו כְּתַב בְּרָייל הוא כתב, שסימניו מורכבים מנקודות בולטות ממשטח הדף כלפי מעלה, המאפשר קריאה של טקסט באמצעות חוש המישוש.
לִרְאוֹת ע וכתב ברייל
כתב ברייל עברי
כתב ברייל עברי כתב ברייל עברי הוא אלפבית הברייל בעברית.
לִרְאוֹת ע וכתב ברייל עברי
ישיבת כסא רחמים
250px ישיבת כסא רחמים היא ישיבה חרדית ספרדית בבני ברק.
לִרְאוֹת ע וישיבת כסא רחמים
יהדות תימן
כתובה מתימן יהדות תימן היא קהילה יהודית עתיקת יומין.
לִרְאוֹת ע ויהדות תימן
יהושע בלאו
יהושע בלאו (22 בספטמבר 1919 – 20 באוקטובר 2020) היה בלשן ישראלי, פרופסור בחוג לשפה וספרות ערבית באוניברסיטה העברית בירושלים, הנשיא השלישי של האקדמיה ללשון העברית, חבר חוץ של האקדמיה הבריטית, חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, חתן פרס רוטשילד, וחתן פרס ישראל לשנת תשמ"ה (1985).
לִרְאוֹת ע ויהושע בלאו
יהודה ושומרון וחבל עזה
יהודה ושומרון וחבל עזה (בירוק) יהודה ושומרון וחבל עזה (יש"ע) הוא השם הרשמי שנתנה מדינת ישראל לשטחים שהיו חלק מהמנדט הבריטי עד להקמת המדינה, נכבשו על ידי ירדן ומצרים במהלך מלחמת העצמאות ומאוחר יותר נכבשו בידי צה"ל במהלך מלחמת ששת הימים, למעט מזרח ירושלים שהוחל עליה החוק הישראלי.
לִרְאוֹת ע ויהודה ושומרון וחבל עזה
יוונית אטית
יוונית אַטִית היא אחד הניבים הקדומים ביוונית עתיקה.
לִרְאוֹת ע ויוונית אטית
ض
האות ד֗אד (בערבית: ضاد) היא האות החמש-עשרה באלפבית הערבי.
לִרְאוֹת ע וض
ط
האות טַא (בערבית: طاء) היא האות השש-עשרה באלפבית הערבי.
לִרְאוֹת ע וط
ظ
האות טַ'א (בערבית: ظاء) היא האות השבע-עשרה באלפבית הערבי.
לִרְאוֹת ע וظ
ع
האות עין (ערבית: عين) היא האות ה-18 באלפבית הערבי.
לִרְאוֹת ע וع
غ
האות ע'ין (בערבית: غين; נכתבת לעיתים "גֿין" או "ר'ין") היא האות התשע-עשרה באלפבית הערבי.
לִרְאוֹת ע וغ
ص
האות צאד (בערבית: صاد) היא האות הארבע-עשרה באלפבית הערבי.
לִרְאוֹת ע וص
אזכור
ידוע גם בשם עי"ן.