גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
326 יחסים: ISO 259, Singular they, ل, ממלכת החשמונאים, ממלכת ישראל, ממלכת ישראל המאוחדת, ממלכת יהודה, מאיר מאזוז, מנחם צבי קדרי, מנדל לפין, מנדלי מוכר ספרים, מנהג (יהדות), מסע סנחריב בלבנט, מעוז עזריהו, מצרים (עם), מצבת מישע, מצווה, מקאמה, מקרא לישראל, מרדכי מיכאלי, משה פלורנטין, משה צבי סגל, משה בר-אשר, משה יאיר וינשטוק, מלאך, מלונה, מליצה, מחברת מנחם בן סרוק, מגדר בלשון, מגילת קהלת, מגילות מדבר יהודה, מגילות שפירא, מדקדקי העברית בימי הביניים, מהיות טוב אל תקרא רע, מואבית, מוראה (פירושונים), מוחרם, מודוס (בלשנות), מכון פוליס, מין דקדוקי, מילה נרדפת, מילון עברי, מילון בן-יהודה, מילים יחידאיות בתנ"ך, מייק גל, מיילס קאברדייל, אאומורי (מחוז), אם קריאה, אנגלית, אנוש, ..., אפרסמון (בושם), אפרים מירוויס, ארמית בבלית, ארתור שפנייר, ארון אחירם, ארון קבורת אשמונעזר השני, ארכיון אבלה, אשורולוגיה, אל-בירוני, אלעזר בירבי קליר, אלפבית עברי, אלקטרום, אלכסנדר המילטון, אלכסנדר ינאי, אלימלך וכסלר (איש נעמי), אליעזר רובינשטיין, אליעזר בן-יהודה, אליקום צונזר, אחנתון (אופרה), אבא בנדויד, אברהם מאפו, אבו אל-פרג' הארון, אבי הורביץ, אדומית, אדוארד רובינסון, אדום (עם), אדירי התכלת, אהרן האלה-וולפסון, אהבת תפוח הזהב, אוסטרקון, אוצר מילים, אות קלון, אוי ווי, אכזר מכול המלך, אכדית, אירוסים, אירופה, אירופה (מיתולוגיה), איש מצליח (סידור), איגרות צפון, נאום רבשקה, נפתלי הרץ וייזל, נקבת השילוח, נשמה, נתן מרומי, נתיבות השלום, נחל, נגיעה, נועם מזרחי, נישואים, נילוס, סמל העיר בית שאן, ספר מקבים ב', ספר עזרא, ספר חגי, ספר דניאל, ספר המושיעים, ספר הישר (אגדה), ספר ירמיהו, ספר יונה, ספיחה תחילית, סופר (פירושונים), סורית, סול קריפקי, סוטה (הלכה), סיידר, ע. הלל, עמרי שרת, עמל (פירושונים), עמון, עמונית, ענבר, ערבית, עלילות בעל וענת, עברים, עברית, עברית (פירושונים), עברית תנ"כית, עברית ישראלית, עיצור, עיצור מכתשי, מסודק, עיצור מכתשי, מקיש, עיצור מכתשי, חוכך צידי, אטום, עיצור ענבלי, סותם, אטום, עיצור שיני, חוכך, אטום, עיצור שיני, חוכך, קולי, עיצור לועי, חוכך, אטום, עיצור לועי, חוכך, קולי, עיצור הומופוני, עיצור וילוני משופתת, מקורב, עיצור וילוני, מסודק, עיצור וילוני, סותם, אטום, עיתונות עברית, פרקי דרבי אליעזר, פרש, פרודיות לפורים, פיניקית, פיליפ גלאס, פיוט, צפורה טלשיר, צרעת הבתים, צירות, ציווי, קלמן שולמן, קבוצת eTeacher, קוצו של יוד (שיר), קול המון כקול שדי, קידה שעירה, ראובן מרקין, רש"י, רלב"ג, רחל (פירושונים), רב סעדיה גאון, רות לבנית, רות בורשטיין, רוכל, ש. שפרה, שמלה (פירושונים), שמחה קוגוט, שמואל פסברג, שמואל שבח קנטורוביץ, שאילת מילים, שם קיבוצי, שם תאופורי, שסו, שפות שמיות, שפות באימפריה הרומית, שפות כנעניות, שפות יהודיות, שלמה מורג, שלמה סולימן אלסנג'ארי, שלמה זלמן הנאו, שלמה בן היתום, שלמה יזרעאל, שלום עליכם (ברכה), שביט, שומרונים, שואה (מונח), שורש (שפות שמיות), שורש מחומש, שווא, שיכול עיצורים, תנ"ך, תנ"ך רם, תעוזה, תקופת הביניים של העברית, תרגומי הקוראן לעברית, תרגומי התנ"ך, תרגום הברית החדשה והתנ"ך לעברית, תרומת התרגום לתחיית העברית המודרנית, תל אשדוד, תחת התות, תחיית הלשון העברית, תימנית-יהודית, תיארוך ספרי התנ"ך, לשון קודש, לשון חז"ל, לשון הקודש, לשוננו, לבלר, לוח ארש, לינגואה פרנקה, טורקית עות'מאנית, זד, זה היה בחנוכה, זוגי (בלשנות), חקר התרגום, חתול הבית, חלקי הדיבר, חז"ל, חזון גבריאל, חדר ייחוד, חובב חותן משה, חכמת שלמה (ספר חיצוני), חידת שמשון, בן סירא, בנג'מין לי וורף, בנדיקטוס השישה עשר, בניין בית המשפט העליון, בניינים בעברית, בער, בראון דרייוור ובריגס, ברכת בורא פרי הגפן, ברכת האילנות, בלהה ניצן, בדמי ימיה, בורגול, ביקורת המקרא, בית עור א-תחתא, ג'ון מילינגטון סינג, גצל זליקוביץ, גרירה (בלשנות), גזרת נפי"ו, גזרת נל"א, גזרה (דקדוק), גדי, גוטהלף ברגשטרסר, דן מכמן, דאון, דניאל סיבוני, דפנה בר ציון, דקדוק, דקדוק עברי - מונחים, דרוגולין (גופן), דברי הימים של משה רבנו, דברים זוטא, דגש קל, דגש חזק, דור שרוכין, דורית שילה, דוד טלשיר, דיפתונג, דיר עלא, ה"א המגמה, ה"א השאלה, ה"א הידיעה, המאסף, המקור הכהני, הנס באואר, הערוך, העברית של התנ"ך, העברית בתקופת בית שני, העברית המקראית, הפסק, הפלאה, הציווי החדש, הקוראן, הרמן רקנדורף, הרפתקאות אליס בארץ הפלאות, השומרון, התלכדות עיצורים, הגה (פונטיקה), הגיית העברית, הגייה ספרדית, הכפלת עיצור, הכתב העברי הקדום, היסטוריה של ממלכת ירדן, היסטוריה של אזרבייג'ן, ו, וולגטה, וילהלם גזניוס, כנען, כתב יד קאופמן, כתבי אוגרית, כתובת השילוח, כתובות נדר פיניקיות, כתובות עמוניות, כתובות פיניקיות-יווניות אתונאיות, כתובות חורבת תימן, כתובות כנעניות וארמיות, כתיב עברי, כונתילת עג'רוד, כופר, כוירילוס מסאמוס, כינוי גוף, יצחק ארטר, יצחק אייזיק בן יעקב, יצחק סלקינסון, יצחק סטנוב, יצחק בן קפרון, ירדן, ישראל בנימין לבנר, יחסה, יחיאל קארה, יהדות ישראל, יהושע שטיינברג, יהושע בלאו, יהודה אבן קריש, יהודה ליב בן-זאב, יהודית, יואן אלכסנדרו, יונים, יוסף הלוי, יוסף יהלום, יימח שמו, 11 (מספר). להרחיב מדד (276 יותר) »
ISO 259
ISO 259 היא סדרה של תקני ISO לליטון (רומניזציה) של תווי האלפבית העברי לתווים לטיניים.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית וISO 259 · ראה עוד »
Singular they
באנגלית, Singular they (בעברית: they בלשון יחיד) הוא כינוי הגוף "they", על כלל הטיותיו – them, their, theirs ו-themselves (או themself) – כאשר הוא משמש כגוף שלישי יחיד ולא כגוף שלישי רבים.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית וSingular they · ראה עוד »
ل
לאם (בערבית: لام) היא האות העשרים ושלוש באלפבית הערבי.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית וل · ראה עוד »
ממלכת החשמונאים
ממלכת החשמונאים הייתה מדינה יהודית עצמאית, שהתקיימה בסוף התקופה ההלניסטית בארץ ישראל, משנת 140 לפנה"ס ועד לשנת 63 לפנה"ס (כ-77 שנים), עד השתלטותה של האימפריה הרומית על ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית וממלכת החשמונאים · ראה עוד »
ממלכת ישראל
ממלכת ישראל הוא שמה המקובל כיום של ממלכה שהתקיימה בחלקים מארץ ישראל בתחילת האלף הראשון לפני הספירה, במשך כמאתיים שנים (מ-928 לפנה"ס ועד 722 לפנה"ס) לפי הכרונולוגיה המקובלת.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית וממלכת ישראל · ראה עוד »
ממלכת ישראל המאוחדת
ממלכת ישראל המאוחדת הייתה, על פי המקרא, ממלכה בה היו מאוגדים כל שבטי ישראל תחת שלטון אחד בארץ ישראל, והתקיימה במשך כמאה שנים, ממשיחת שאול למלך ועד להתפלגות הממלכה לאחר פטירת שלמה לשתי ממלכות נפרדות: ישראל ויהודה.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית וממלכת ישראל המאוחדת · ראה עוד »
ממלכת יהודה
ממלכת יהודה הייתה הממלכה הדרומית מבין שתי הממלכות העבריות שהתקיימו בארץ ישראל במהלך תקופת הברזל השנייה, החל מהשליש האחרון של המאה ה-10 לפנה"ס ועד לחורבן בית המקדש הראשון על ידי האימפריה הנאו-בבלית בשנת 586 לפני הספירה.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית וממלכת יהודה · ראה עוד »
מאיר מאזוז
הרב מאיר נסים מאזוז (מכונה נאמ"ן; נולד בי"ג בניסן ה'תש"ה, 27 במרץ 1945) הוא פוסק תוניסאי, ראש "ישיבת כסא רחמים" ומוסדותיה.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית ומאיר מאזוז · ראה עוד »
מנחם צבי קדרי
מנחם צבי קדרי (שוורץ) (Kaddari; 18 במאי 1925 – 17 באוגוסט 2011) היה פרופסור לבלשנות עברית, רקטור אוניברסיטת בר-אילן וחתן פרס ישראל.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית ומנחם צבי קדרי · ראה עוד »
מנדל לפין
ספר "חשבון הנפש", שער המהדורה שהודפסה בדפוס ראם, וילנה תר"ה (1845) בעידודו של ר' ישראל מסלנט רבי מנחם מֶנְדְל לֶפִין מסָטָנוב ("סָטָנוֹבֶר"; לעיתים: ממיקולאייב; בכתיב יידי: מענדל או מענדיל לעפין (סאַטאַנאָווער או מיקאָלאַיעווער), בקיצור רמ"ל; 1749, סטנוב, פודוליה, האיחוד הפולני-ליטאי – ו' בתמוז תקפ"ו, 9 ביולי 1826, טארנופול, גליציה, האימפריה האוסטרית) היה מראשוני תנועת ההשכלה היהודית בפולין, מתרגם ומחבר ספרות עממית בעברית וביידיש.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית ומנדל לפין · ראה עוד »
מנדלי מוכר ספרים
מימין לשמאל: חיים נחמן ביאליק, מרדכי בן עמי, שלום עליכם, מנדלי מוכר ספרים (אודסה 1910) חוג הסופרים היהודים באודסה (1916). מימין לשמאל: שמעון פרוג, חיים נחמן ביאליק, מנדלי מוכר ספרים, ש. אנ-סקי ויהושע חנא רבניצקי מנדלי מוכר ספרים מונצח בשמות רחובות ברבות מערי ישראל. בתמונה שלט רחוב בירושלים. שלום יעקב אברמוביץ', הידוע בשם העט מנדלי מוכר ספרים (ביידיש: מענדעלע, קרי "מֶנְדֶלֶה מוֹיְכֶֿר סְפֿוֹרִים", בינואר 1836 יוליאני: 21 בדצמבר 1835 – 8 בדצמבר יוליאני: 25 בנובמבר 1917), היה מחשובי סופרי היידיש והעברית בעת החדשה.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית ומנדלי מוכר ספרים · ראה עוד »
מנהג (יהדות)
בהלכה, מִנְהָג (או מִנְהַג יִשְֹרָאֵל) הוא הנהגה דתית הנפוצה בין היהודים.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית ומנהג (יהדות) · ראה עוד »
מסע סנחריב בלבנט
המסע השלישי של סנחריב למערב היה מסע עונשין של האימפריה האשורית החדשה בראשות סנחריב לארץ חֿתי (הלבנט) נגד קואליציה של מדינות בשנת 701 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית ומסע סנחריב בלבנט · ראה עוד »
מעוז עזריהו
מעוז עזריהו (נולד בספטמבר 1955) הוא גאוגרף תרבותי, פרופסור מן המניין בחוג לגאוגרפיה ולימודי סביבה באוניברסיטת חיפה, מכהן כראש מוסד הרצל לחקר הציונות.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית ומעוז עזריהו · ראה עוד »
מצרים (עם)
חצי-האי סיני, מצרים, אופים פיתות על הסאג' מִצְרִים (בערבית מצרית: مَصريين, בערבית: مِصريون, בקופטית: ϩⲁⲛⲣⲉⲙ̀ⲛⲭⲏⲙⲓ) הם עם וקבוצה אתנית בעלי קשר למדינת מצרים אשר חולקים תרבות, היסטוריה ושפה משותפת.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית ומצרים (עם) · ראה עוד »
מצבת מישע
מַצֶּבֶת מֵישַׁע היא מצבת זיכרון שמתוארכת לאזור שנת 840 לפנה"ס שהוצבה מטעם מישע, מלך מואב, בעיר דיבון.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית ומצבת מישע · ראה עוד »
מצווה
ביהדות, מצווה היא חובה הלכתית על האדם, ובעיקר לעם ישראל.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית ומצווה · ראה עוד »
מקאמה
מקאמה (בערבית: مقامة, אספת שבט, סיפור שמספרים באספתו, ומכאן השם העברי 'מחברת', במובן חבורה) היא יצירה שירית-סיפורית מגוונת, המשלבת בתוכה פרוזה מחורזת בעלת ברק רטורי ושירים שקולים.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית ומקאמה · ראה עוד »
מקרא לישראל
מקרא לישראל הוא מפעל פרשנות ישראלי מדעי-מודרני לתנ"ך.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית ומקרא לישראל · ראה עוד »
מרדכי מיכאלי
מרדכי מיכאלי (נולד בשם: מרדכי פריזנט; י"ז בתמוז ה'תרנ"ד, 21 בספטמבר 1894 — י"ט באדר ב' ה'תשי"ז, 22 במרץ 1957) היה איש רוח, מחנך, פדגוג וסופר עברי.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית ומרדכי מיכאלי · ראה עוד »
משה פלורנטין
משה פלורנטין (נולד ב-16 בפברואר 1950) הוא בלשן ומשמש כפרופסור מן המניין בחוג ללימודי התרבות העברית באוניברסיטת תל אביב וחבר האקדמיה ללשון העברית.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית ומשה פלורנטין · ראה עוד »
משה צבי סגל
הרב פרופ' משה צבי סגל (באנגלית: Moses Hirsch Segal) (ה' בתשרי תרל"ז - י' בטבת תשכ"ח, 23 בספטמבר 1876 - 11 בינואר 1968) היה רב, פרופסור למקרא, פילולוג, חוקר מקרא וספרות עברית.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית ומשה צבי סגל · ראה עוד »
משה בר-אשר
משה בר-אשר משה בר-אשר (בלידתו: בן הרוש; נולד בי"ב בתמוז תרצ"ט, 29 ביוני 1939, מרוקו) הוא בלשן ישראלי, שכיהן כנשיא האקדמיה ללשון העברית בשנים 1993–2022.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית ומשה בר-אשר · ראה עוד »
משה יאיר וינשטוק
הרב בנציון משה יאיר וינשטוק (י"ג באדר תרנ"ט, 23 בפברואר 1899-ט' באב תשמ"ב, 29 ביולי 1982) היה מקובל נודע ומחברם של 84 חיבורים כמניין שנות חייו, ברובם המכריע ספרי קבלה וחסידות, ספרי שירת קודש, וכמה חיבורים היסטוריים על תולדות חכמי ישראל ובהם על תולדות חסידות ללוב ובפרט על סבו, ר' דוד צבי שלמה בידרמן, האדמו"ר הרביעי של חסידות ללוב, שכונה בירושלים "ר' דוד'ל".
חָדָשׁ!!: עברית מקראית ומשה יאיר וינשטוק · ראה עוד »
מלאך
נוצרית. יעקב נאבק עם המלאך (ציור של גוסטב דורה) ציור נוצרי, המלאך רפאל מבשר על תחייתו של ישו המלאך מיכאל מכניע את השטן, ציור מאת גווידו רני, משנת 1631 מלאכים מנגנים מאת פיירו די ג'ובאני טדסקו, משנת 1386 במוזיאון הדואומו מוזיאון הישן בברלין מלאך אוחז בסופרסקריפט מאת ג'ובאני לורנצו ברניני מלאך הוא ישות על-טבעית לרוב טרנסצנדנטלי, הקיימת לפי האמונה בדתות השונות, בהן יהדות, נצרות ואסלאם.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית ומלאך · ראה עוד »
מלונה
כלבה רובצת במלונה שלה מְלוּנָה היא צריף מסוכך וקטן, הנבנה בדרך כלל בצורת בית, ונועד לשכן כלבים, לרוב בחצרות של בעליהם.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית ומלונה · ראה עוד »
מליצה
מליצה – לשון גבוהה, פיוטית, שאינה נמצאת בשימוש יומיומי בדרך כלל, ומאפיינת את הלשון המקראית ולשון השירה והספרות.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית ומליצה · ראה עוד »
מחברת מנחם בן סרוק
מחברת מנחם בן סרוק היא מילון ללשון המקרא שנכתב בידי מנחם בן יעקב אבן סרוק בשנים 960-950 בעידודו של חסדאי אבן שפרוט.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית ומחברת מנחם בן סרוק · ראה עוד »
מגדר בלשון
בשפות שונות קיימים כללי דקדוק שונים ביחס למגדר.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית ומגדר בלשון · ראה עוד »
מגילת קהלת
מְגִלַּת קֹהֶלֶת היא ספר מספרי המקרא.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית ומגילת קהלת · ראה עוד »
מגילות מדבר יהודה
קצר.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית ומגילות מדבר יהודה · ראה עוד »
מגילות שפירא
העתק אחד מקטעי מגילת ספר דברים, לונדון 1883מגילות שפירא הן 15 מגילות קלף שהכילו יחדיו את ספר דברים המקראי.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית ומגילות שפירא · ראה עוד »
מדקדקי העברית בימי הביניים
חומש עם הערות מסורה בשולי הטקסט שער "ספר השרשים" מאת יונה בן ג'נאח, כפי שהודפס בברלין תרנ"ו מדקדקי העברית בימי הביניים הם שורה של מלומדים יהודים, החל מרב סעדיה גאון (רס"ג) במאה העשירית, אשר חקרו את הדקדוק ואוצר המילים של השפה העברית.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית ומדקדקי העברית בימי הביניים · ראה עוד »
מהיות טוב אל תקרא רע
מהיות טוב אל תִּקָּרֵא (או: תקרי) רע הוא ביטוי תלמודי.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית ומהיות טוב אל תקרא רע · ראה עוד »
מואבית
מואבית היא ניב כנעני נכחד אשר דובר בממלכת מואב הקדומה, והיא קרובה מאוד לעברית מקראית.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית ומואבית · ראה עוד »
מוראה (פירושונים)
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית ומוראה (פירושונים) · ראה עוד »
מוחרם
מוּחָרָם (בערבית: مـُحـَرَّم) הוא החודש הראשון בלוח השנה המוסלמי.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית ומוחרם · ראה עוד »
מודוס (בלשנות)
מוֹדוּס (באנגלית: mode או mood, בעברית היה נהוג בעבר להשתמש במונח "דרך") הוא מונח בבלשנות שמתייחס למעמדו של מצב או אירוע בתודעתו של הדובר, כפי שהוא מביע אותו במשפט בשפה.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית ומודוס (בלשנות) · ראה עוד »
מכון פוליס
פוליס – המכון ללשונות ולמדעי הרוח בירושלים הוא מלכ"ר אקדמי שמטרתו הפצת השפות העתיקות והשמיות.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית ומכון פוליס · ראה עוד »
מין דקדוקי
מין דקדוקי הוא מונח בבלשנות המתייחס לחלוקה של שמות עצם למספר קבוצות בשפה נתונה.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית ומין דקדוקי · ראה עוד »
מילה נרדפת
בתחומי המילונאות והסמנטיקה הלקסיקלית, מילים נרדפות או סינונימים (מיוונית עתיקה) הן קבוצת מילים בשפה מסוימת שיש להן משמעות שקולה או דומה מאוד.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית ומילה נרדפת · ראה עוד »
מילון עברי
מילונים עבריים "האוצר", מילון השפה העברית, 1903 דף מתוך מילון בן יהודה מילון עברי או מילון עברי-עברי או מילון עברי-בעברית הוא מילון המכיל מילים בעברית ופירושיהן.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית ומילון עברי · ראה עוד »
מילון בן-יהודה
מילון הלשון העברית הישנה והחדשה, הידוע יותר בכינויו מילון בן־יהודה, הוא מילון עברי היסטורי חשוב של השפה העברית.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית ומילון בן-יהודה · ראה עוד »
מילים יחידאיות בתנ"ך
רשימת יחידאיות ובצמוד תרגומן (תרגום המלך ג'יימס) לאנגלית. בעריכתו של אליהו ציפר סטטיסטיקה אודות המילים היחידאיות בתנ"ך. בעריכתו של אליהו ציפר מילים יחידאיות בתנ"ך, הנקראות גם מילים שאין להן אח במקרא, הן מילים המופיעות פעם אחת בלבד בתנ"ך.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית ומילים יחידאיות בתנ"ך · ראה עוד »
מייק גל
מיכאל גל (גצוביץ') (14 בפברואר 1928 - 20 במאי 2008) היה קצין חיל הים בדרגת סגן-אלוף.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית ומייק גל · ראה עוד »
מיילס קאברדייל
מַיילְס קַאבֶרְדֵיל (באנגלית: Myles Coverdale, או גם Miles Coverdale; 1488 – 20 בינואר 1569) היה מלומד אנגלי, מתרגם הביבליה שהוציא לאור את התרגום המודפס הראשון לאנגלית של הברית הישנה והחדשה.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית ומיילס קאברדייל · ראה עוד »
אאומורי (מחוז)
מְחוֹז אָאוֹמוֹרִי (ביפנית: 青森県) הוא מחוז ביפן השוכן בחבל טוהוקו.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית ואאומורי (מחוז) · ראה עוד »
אם קריאה
אֵם קְרִיאָה (בלטינית: Mater lectionis; ברבים: אימוֹת קריאה) היא אות במערכות כתב עיצוריות (הרווחות בשפות שמיות), ובפרט בעברית, המופיעה במילה בתפקיד שבו היא מציינת תנועה ואינה נהגית כעיצור כבתפקידה המקורי.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית ואם קריאה · ראה עוד »
אנגלית
אנגלית (באנגלית: English) היא שפה ממשפחת השפות הגרמאניות שמקורה באנגליה, והיא אחת השפות המדוברות ביותר בעולם.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית ואנגלית · ראה עוד »
אנוש
אֱנוֹשׁ הוא דמות מקראית; נכדם של אדם וחוה, בנו של שת ואביו של קינן.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית ואנוש · ראה עוד »
אפרסמון (בושם)
אפרסמון מקראי, בתערוכה "הנס והמגפה: ירושלים - גיליון רפואי", במוזיאון מגדל דוד. שיח Commiphora gileadensis בגן הבוטאני של קיבוץ עין-גדי. ענפים ופירות של Commiphora gileadensis. השיח בספרו של לודוויק ניס פון אסנבק Plantae officinales, oder Sammlung officineller Pflanzen, דיסלדורף 1821-1833. אפרסמון, על פי מקורות יהודיים קדומים, הוא שמו של צמח שגדל בבקעת ים המלח ובאזור הגלעד בעבר הירדן.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית ואפרסמון (בושם) · ראה עוד »
אפרים מירוויס
הרב סר אפרים יצחק מירוויס KBE (באנגלית: Sir Ephraim Mirvis; נולד ב-ב' בתשרי ה'תשי"ז, 7 בספטמבר 1956) הוא הרב הראשי של בריטניה.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית ואפרים מירוויס · ראה עוד »
ארמית בבלית
עברית וחלקו ארמית בבלית ארמית בבלית היא ניב ארמי, שדובר בפי יהודי בבל בין המאה ה-3 והמאה ה-11 לספירה.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית וארמית בבלית · ראה עוד »
ארתור שפנייר
ארתור אברהם שְׁפַּנְיֶיר (בתעתיק ארכאי: שפּאניער; שמו העברי: אברהם; בגרמנית: Arthur Spanier; 17 בנובמבר 1889, מגדבורג, פרובינציית סקסוניה, ממלכת פרוסיה, גרמניה – 30 במרץ 1944, ברגן-בלזן) היה ספרן וחוקר מדעי היהדות יהודי-גרמני.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית וארתור שפנייר · ראה עוד »
ארון אחירם
מוזיאון הלאומי של ביירות ארון אחירם (פיניקית: 𐤀𐤓𐤍 𐤀𐤇𐤓𐤌 ארן אחרם) הוא סרקופג שהתגלה בנקרופוליס המלכותי של העיר הקדומה גבל שבלבנון.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית וארון אחירם · ראה עוד »
ארון קבורת אשמונעזר השני
ראש ארון הקבורה וחלק מהכתובת ארון קבורת אשמונעזר השני ארון אשמונעזר השני (אֶשמֻנעַזָר השני), מלך צידון הפיניקי ובנו של המלך תַּבּנִת, נוצר במאה ה־5 לפנה"ס (יש חוקרים המשערים שחי במאות ה־3–4 לפנה"ס).
חָדָשׁ!!: עברית מקראית וארון קבורת אשמונעזר השני · ראה עוד »
ארכיון אבלה
לוח מארכיון אבלה ארכיון אֶבְּלָה הוא אוסף של כ-1,800 לוחות חימר שלמים וכ-4,700 שברי לוחות חימר ואלפי שברים אחרים שנתגלו בארמון הארכיונים של עיר המדינה העתיקה אבלה, הנמצאת כיום בשטחה של סוריה.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית וארכיון אבלה · ראה עוד »
אשורולוגיה
מפת מסופוטמיה בעת העתיקה לוח בכתב שומרי מהמאה ה-26 לפנה"ס מפה של אתרים בהם נמצאים כתובות בכתב יתדות. שימו לב לקיום ממצאים לא רק בשטח של עיראק וסוריה, כי אם גם בשטחן של פרס, בטורקיה וכן במצרים (בתל-עמארנה) אשורולוגיה היא תחום מחקר, שבמקור עסק בהיסטוריה, בארכאולוגיה ובלשונות מסופוטמיה ובשכנותיה ובתרבויות הקרובות להן, אשר אף הן השתמשו בכתב יתדות.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית ואשורולוגיה · ראה עוד »
אל-בירוני
אבו רייחאן מוחמד אבן אחמד אל-בירוני (פרסית:ا بوریحان بیرونی, ערבית: أبو الريحان البيروني) (נולד- 973, חי-עד בערך 1050), הידוע בשם אל-בירוני, היה חוקר ואיש אשכולות ממוצא איראני ח'וואראזמי בתקופת תור הזהב האסלאמי.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית ואל-בירוני · ראה עוד »
אלעזר בירבי קליר
רבי אלעזר בירבי קליר (גם קיליר), או רבי אלעזר הקליר (המאה ה-6 – המאה ה-7) היה פייטן ארץ ישראלי שחי כנראה בסוף התקופה הביזנטית ובשנותיו הראשונות של השלטון המוסלמי בארץ ישראל, ומחשובי הפייטנים הקלאסיים.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית ואלעזר בירבי קליר · ראה עוד »
אלפבית עברי
בסמל של אוניברסיטת ייל האמריקאית נעשה שימוש גם באותיות עבריות האלפבית העברי הנוכחי נמצא בשימוש מאז תקופת בית שני, במקום הכתב העברי העתיק.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית ואלפבית עברי · ראה עוד »
אלקטרום
מטבעות אלקטרום מממלכת לידיה מהמאה השישית לפנה"ס מטבעות אלקטרום של אלכסיוס הראשון, קיסר האימפריה הביזנטית התקופה הרומית. אלקטרום (ידוע יותר בשם "זהב לבן") הוא שמה היווני של סגסוגת טבעית של כסף וזהב המוכרת באנגלית בשם "זהב ירוק", לעיתים עם שרידי נחושת ומתכות אחרות.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית ואלקטרום · ראה עוד »
אלכסנדר המילטון
אלכסנדר המילטון (באנגלית: Alexander Hamilton; 11 בינואר 1755 או 1757 – 12 ביולי 1804) היה פוליטיקאי ומדינאי אמריקאי, שהיה אחד מהאבות המייסדים של ארצות הברית.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית ואלכסנדר המילטון · ראה עוד »
אלכסנדר ינאי
יהונתן אלכסנדר ("ינאי") (127 לפנה"ס – ב' בשבט, 76 לפנה"ס) היה מלך וכהן גדול נצר לשושלת המלוכה היהודית של החשמונאים, וכיהן בתקופת הבית השני בין השנים 103 לפנה"ס עד מותו בשנת 76 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית ואלכסנדר ינאי · ראה עוד »
אלימלך וכסלר (איש נעמי)
אלימלך וכסלר-בֶּזְרֶדְקָה (בכתיב יידי: וועקסלער-בעזרעדקאַ; ברוסית: Векслер-Безредка; י"ב בטבת תר"ג, 16 בדצמבר 1842, קריבה אוזרו, מחוז באלטה, פלך פודוליה, רוסיה – 1919, אודסה) שאימץ לעצמו את השם הספרותי "איש נעמי" - היה משכיל, מורה, עיתונאי, בלשן ומתרגם עברי, והיה ידוע בהקפדתו היתירה על שימוש בעברית המקראית הטהורה.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית ואלימלך וכסלר (איש נעמי) · ראה עוד »
אליעזר רובינשטיין
אליעזר רובינשטיין (5 במאי 1926 – 29 ביולי 1989) היה פרופסור לבלשנות באוניברסיטת תל אביב.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית ואליעזר רובינשטיין · ראה עוד »
אליעזר בן-יהודה
אליעזר בן־יהודה (כ"א בטבת ה'תרי"ח, 7 בינואר 1858 – כ"ו בכסלו ה'תרפ"ג, 16 בדצמבר 1922) היה מחוללה המרכזי של החייאת הדיבור העברי בארץ ישראל החל מסוף המאה ה־19 ועד תחילת המאה ה־20, והדמות המזוהה ביותר עם תהליך זה.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית ואליעזר בן-יהודה · ראה עוד »
אליקום צונזר
אֶליָקוּם צוּנְזֶר (בכתיב יידי: צונזער; 13 באוקטובר 1836, ב' בחשוון תקצ"ז?, וילנה – 22 בספטמבר 1913, כ' באלול תרע"ג, ניו יורק), שנודע בכינויו אליקום בדחן, היה בדחן ומשורר יידי ידוע במזרח אירופה ובהמשך בארצות הברית.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית ואליקום צונזר · ראה עוד »
אחנתון (אופרה)
כרזת האופרה מהופעת הבכורה בארצות הברית אחנתון היא אופרה בשלוש מערכות שנכתבה על ידי המלחין המינימליסטי פיליפ גלאס ב-1983.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית ואחנתון (אופרה) · ראה עוד »
אבא בנדויד
אַבָּא בֶּנְדָּוִיד (פָאיֶרְשְׁטֵין, י"ב בכסלו ה'תרע"א, 3 בדצמבר 1911 – כ"ה בטבת ה'תשנ"ה, 28 בדצמבר 1994) היה חוקר הלשון העברית, יועץ הלשון של קול ישראל בשנים 1959–1982.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית ואבא בנדויד · ראה עוד »
אברהם מאפו
אברהם מַאפּוּ (י' בטבת ה'תקס"ח, 9 בינואר 1808, סְלובּודְקָה, קובנה, האימפריה הרוסית – י' בתשרי (יום הכיפורים) ה'תרכ"ח, 9 באוקטובר 1867, קניגסברג, פרוסיה) היה סופר ומשורר עברי בן תנועת ההשכלה, אשר ספריו נתנו השראה לתחיית הלשון העברית, ללימוד תנ"ך, לעלייה לא"י, ואף שימשו בסיס רעיוני לתנועת הציונות בימים ששאפה להיות חברת מופת מוסרית.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית ואברהם מאפו · ראה עוד »
אבו אל-פרג' הארון
אַבּוּ אלְ-פַרַג' הַארוּן אִבְּן אלְ-פַרַג' (מחצית שנייה של המאה ה-10–מחצית ראשונה של המאה ה-11), או בשמו העברי אַהֲרֹן בֶּן יְשׁוּעָה, היה מדקדק ומילונאי קראי, פעל בירושלים.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית ואבו אל-פרג' הארון · ראה עוד »
אבי הורביץ
אָבִי הוּרְבִיץ (נולד ב-30 באוגוסט 1936 ברמת גן) הוא פרופסור אמריטוס בחוגים ללשון עברית ולמקרא באוניברסיטה העברית בירושלים.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית ואבי הורביץ · ראה עוד »
אדומית
אדומית היא ניב כנעני נכחד אשר דובר על ידי האדומים, בארץ אֱדוֹם (סביב הרי אדום, בחלקים של ישראל ודרום מערב ירדן של ימינו).
חָדָשׁ!!: עברית מקראית ואדומית · ראה עוד »
אדוארד רובינסון
קשת רובינסון אדוארד רובינסון (באנגלית: Edward Robinson; 1794–1863) היה כומר וחוקר מקרא אמריקאי.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית ואדוארד רובינסון · ראה עוד »
אדום (עם)
באדום בהיר: ארץ אדום; באדום כהה: שטחי אידומיאה בה ישבו האדומים בימי בית שני, בעקבות דחיקתם מארצם על־ידי הנבטים אֱדוֹם ((באדומית: 𐤀𐤃𐤌 – אדם (בכתיב חסר); באוגריתית 𐎜𐎄𐎎 – אֻדם; באשורית ú-du-mu) הוא שמו של עם קדום וממלכה, ששכנה בהרי אדום שבדרום עבר הירדן ובאזורים נרחבים ממזרח וממערב להם. חפירות ארכאולוגיות באזור מצאו כי הייתה זו תרבות יישובית-חקלאית עשירה שהוקמה בין המאה ה-13 לפנה"ס למאה ה-11 לפנה"ס. השפה האדומית היא שפה כנענית, כמעט זהה לעברית מקראית, שנכחדה. בכתובות בולט הרכיב התאופורי "קוס", הוא האל האדומי. עם חורבן ממלכת יהודה בידי הבבלים, גלו האדומים מארץ מכורתם בשל לחץ הנבטים, והתיישבו באזור דרום הר חברון, שאוכלוסייתו היהודית הידללה. במקורות מימי בית שני נודע אזור זה בשם אִידוּמיאָה, ועריו הראשיות היו מרשה ואדורים. בימי החשמונאים, חבל אידומיאה סופח לממלכתם והאדומים גוירו, ולבסוף נטמעו בעם ישראל. בתרבות היהודית מתחילת הגלות נעשה "אדום" כינוי לקיסרות הרומית ובהמשך לכלל העמים הנוצרים. על פי ספר בראשית עשו הוא אדום, וצאצאיו וארצו נקראים על שמו.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית ואדום (עם) · ראה עוד »
אדירי התכלת
אדירי התכלת הם דמויות קומיקס ישראלי אשר מככבים בכותר קומיקס שקרוי על שמם.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית ואדירי התכלת · ראה עוד »
אהרן האלה-וולפסון
אהרן בן וולף מהאלה (בכתיב שנהג בזמנו: אהרן בן וואָלף מהאללי, מאוחר יותר גורמן לאהרן האללי וואָלפסזאָהן, בגרמנית: Aaron Halle-Wolfssohn; תקי"ד, 1754 – י"ט באדר ה'תקצ"ה, 20 במרץ 1835) היה סופר, מתרגם הוגה ומחזאי יהודי יליד פרוסיה, מחשובי משכילי ברלין בדור שאחרי משה מנדלסון.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית ואהרן האלה-וולפסון · ראה עוד »
אהבת תפוח הזהב
אהבת תפוח-הזהב הוא קובץ שירים מאת דליה רביקוביץ.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית ואהבת תפוח הזהב · ראה עוד »
אוסטרקון
אתונאי אוֹסְטְרָקוֹן (מיוונית: ὄστρακον) הוא שבר של כלי חרס שנמצאה עליו כתובת כלשהי.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית ואוסטרקון · ראה עוד »
אוצר מילים
דף ממילון בן יהודה, 1908. מילונים מאגדים אוצר מילים, למשל של שפה או תחום מקצועי למושג אוצר מילים שתי משמעויות סמוכות.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית ואוצר מילים · ראה עוד »
אות קלון
אות קלון הוא ניב שנוצר בעברית החדשה (אף ששני רכיביו מקורם בלשון המקרא), הבא לבטא את החומרה של מושא הביטוי, פעמים רבות תוך ייחוס לחומרה השפעה לזמן רב, לעיתים כזה שאינו ניתן לכפרה, או להיקף רחב יותר מהמושא המצומצם.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית ואות קלון · ראה עוד »
אוי ווי
שלט על גשר ויליאמסבורג היוצא מברוקלין אוי ווי (ביידיש: אוי וויי) הוא ביטוי ביידיש המביע אימה או התלהמות.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית ואוי ווי · ראה עוד »
אכזר מכול המלך
כרזה של הצגת הבכורה, 1953 אכזר מכול המלך (בכתיב המקורי: אכזר מכֹּל המלך; נכתב לעיתים בתוספת קו מפריד במקום אוגד: אכזר מכל – המלך) הוא מחזה הביכורים של נסים אלוני.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית ואכזר מכול המלך · ראה עוד »
אכדית
תבנית אבן ובה חלק מ"עלילות גילגמש" אחד ממכתבי אל-עמארנה הכתוב באכדית אכדית (או אשורית, לִישַׁאנֻם אַכַּדִּיתֻּם) היא שפה עתיקה ממשפחת השפות השמיות השייכת לענף השמי-מזרחי.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית ואכדית · ראה עוד »
אירוסים
טבעת האירוסים שלה אירוסים (מקובל השימוש במילה הארמית אירוסין), הם הסכמה לחתונה, והתקופה שבין הצעת הנישואים לחתונה נקראת 'תקופת האירוסים'.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית ואירוסים · ראה עוד »
אירופה
תמונת לוויין של יבשת אירופה אֵירוֹפָּה היא יבשת מבחינה היסטורית ותרבותית ותת-יבשת מבחינה גאוגרפית.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית ואירופה · ראה עוד »
אירופה (מיתולוגיה)
אירופה (ביוונית: Ευρώπη, אֵוּרוֹפֵּה) הייתה נסיכה פיניקית ומלכת כרתים במיתולוגיה היוונית, והאפונים של יבשת אירופה.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית ואירופה (מיתולוגיה) · ראה עוד »
איש מצליח (סידור)
איש מצליח הוא סידור תפילה נפוץ, בהוצאת מכון הרב מצליח שעל יד ישיבת כסא רחמים, בעריכת הרב אדיר עמרוצי ע"פ שיטתו ונוסחאותיו של הרב מאיר מאזוז, אביו הרב מצליח מאזוז, ושיטתו בדקדוק של אחד מזקני רבני ג'רבא, הרב שאול הכהן בספרו לחם הביכורים.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית ואיש מצליח (סידור) · ראה עוד »
איגרות צפון
איגרות צפון (בגרמנית: Neunzehn Briefe über Judenthum, בתרגום מילולי: תשעה עשר מכתבים על היהדות) הוא ספר הגות יהודית של הרש"ר הירש שיצא לאור בשנת ה'תקצ"ו (1836) באלטונה (כיום בגרמניה).
חָדָשׁ!!: עברית מקראית ואיגרות צפון · ראה עוד »
נאום רבשקה
נאום רַבשָׁקֵה, על פי המסופר במקרא, היה נאום שנשא רבשקה, שר צבא בכיר בממלכת אשור במסגרת מסע סנחריב בארץ ישראל בשנת 701 לפנה"ס בסמוך לבירה ירושלים.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית ונאום רבשקה · ראה עוד »
נפתלי הרץ וייזל
נפתלי הֶרְץ וַייזֶל (לעיתים ויזל; שמו הלועזי: הארטוויג וסלי, Hartwig Wessely; בראשי תיבות: נה"ו, רנה"ו או רנ"ו; ה' בטבת ה'תפ"ו – אור לא' באדר ב' ה'תקס"ה, 9 בדצמבר 1725 – 28 בפברואר 1805) היה בלשן ומשורר עברי, מאבות תנועת ההשכלה היהודית.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית ונפתלי הרץ וייזל · ראה עוד »
נקבת השילוח
המחשה טופוגרפית של עיר דוד וסביבתה בימי חזקיהו הנקבה בשנת 1900 נִקְבַּת הַשִּׁלֹחַ, הידועה גם כנִקְבַּת חזקיהו, היא מנהרה בירושלים, שדרכה הועברו מי מעיין הגיחון תחת בתי עיר דוד ממזרח למערב, לאורך יותר מחצי קילומטר.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית ונקבת השילוח · ראה עוד »
נשמה
בהשקפות רוחניות, הנשמה היא הצד הרוחני של האדם.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית ונשמה · ראה עוד »
נתן מרומי
רבי נתן בר יחיאל מרומי (המאה ה-11, איטליה) היה תלמיד חכם ויוצר חשוב בתקופת הראשונים, בן למשפחת חכמים ומנהיגי ציבור ברומא, פוסק ומחבר ספר "הערוך", מספרי היסוד בפרשנות התלמוד.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית ונתן מרומי · ראה עוד »
נתיבות השלום
נתיבות השלום (הביאור) היא מהדורה של חמישה חומשי תורה שיצאה לאור בין השנים 1780–1783 בברלין בהובלת משה מנדלסון.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית ונתיבות השלום · ראה עוד »
נחל
פארק הלאומי קהורנג'י, ניו זילנד ילדים בנחל אלכסנדר ציור של אישה וילדה על שפת הנחל ביום קייצי נַחַל הוא מוביל מים טבעי, שגבולותיו הם קרקעית הנחל ושתי גדותיו.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית ונחל · ראה עוד »
נגיעה
נגיעה היא מפגש בין שני גופים, ובלשון המקרא מתארת גם פגיעה פיזית.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית ונגיעה · ראה עוד »
נועם מזרחי
נועם מזרחי (נולד ב-1975) הוא חוקר מקרא וספרות בית שני, פרופסור חבר בחוג למקרא באוניברסיטה העברית בירושלים.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית ונועם מזרחי · ראה עוד »
נישואים
נישואים (מקובלת גם המילה הארמית "נישואין") הוא מערכת חיים זוגית ממוסדת על מנת לחיות יחדיו ולהקים משפחה, ותחולתו הוא בטקס משפטי, דתי, או חברתי.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית ונישואים · ראה עוד »
נילוס
הלבן (משמאל) מתמזגים בסמוך לאי תותי (קצהו הצפוני בתחתית התמונה) שבסודאן נילוס (מיוונית עתיקה: Νεῖλος; בערבית: النيل, אַ-נִּיל; באנגלית וסוואהילי: Nile; בלוגנדה: Kiira, קִירַה; באמהרית: አባይ ወንዝ, אֶבַּיי וֶנְז; בנוביאנית: Áman Dawū; בקופטית: Ⲫⲓⲁⲣⲟ, פִיאַרוֹ; בעברית מקראית: יְאוֹר) הוא נהר הזורם ביבשת אפריקה.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית ונילוס · ראה עוד »
סמל העיר בית שאן
סמל העיר בית שאן הוא סמל רשמי של העיר בית שאן והעייריה.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית וסמל העיר בית שאן · ראה עוד »
ספר מקבים ב'
ספר מקבים ב', הידוע גם בשם ספר חשמונאים ב' או קיצור מעשה יהודה, הוא אחד מן הספרים החיצוניים.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית וספר מקבים ב' · ראה עוד »
ספר עזרא
ספר עֶזְרָא הוא ספר בתנ"ך הנמצא בסדר כתובים, ומקומו אחרי ספר דניאל ולפני ספר נחמיה.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית וספר עזרא · ראה עוד »
ספר חגי
חַגַּי הוא אחד מספרי התנ"ך.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית וספר חגי · ראה עוד »
ספר דניאל
ספר דָּנִיֵּאל הוא אחד מהספרים בסדר כתובים בתנ"ך.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית וספר דניאל · ראה עוד »
ספר המושיעים
בביקורת המקרא, ספר המושיעים הוא כינוי לחיבור קדום משוער, שלדעת חלק מחוקרי המקרא היווה את המסד לספר שופטים ולמיעוטו של ספר שמואל כפי שהם מוכרים בימינו.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית וספר המושיעים · ראה עוד »
ספר הישר (אגדה)
שער ספר הישר במהדורה הראשונה, ונציה, שפ"ה (1625) סֵפֶר הַיָּשָׁר הוא חיבור מימי הביניים שלא נודע מי חיברו.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית וספר הישר (אגדה) · ראה עוד »
ספר ירמיהו
ספר ירמיהו בכתר ארם צובא חורבן המקדש", ציור מעשה ידי רמברנדט משנת 1630 לערך ספר יִרְמְיָהוּ הוא השני מבין ספרי נביאים אחרונים, והספר ה-11 בתנ"ך.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית וספר ירמיהו · ראה עוד »
ספר יונה
יונה תחת עץ הקיקיון, סוף המאה ה-3 לספירה ספר יוֹנָה הוא הספר החמישי בספרי תרי עשר שבתנ"ך.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית וספר יונה · ראה עוד »
ספיחה תחילית
בבלשנות, סְפִיחָה תְּחִלִּית (בלועזית: פְּרוֹתֵזָה או פְּרוֹסְתֵזָה), או סְפִיחַת הֶגֶה תְּחִלִּי, היא הוספה של צליל או הברה לפני מילה מבלי לשנות את משמעותה של המילה.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית וספיחה תחילית · ראה עוד »
סופר (פירושונים)
קטגוריה:שמות משפחה עבריים.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית וסופר (פירושונים) · ראה עוד »
סורית
כתב יד מהמאה ה-11 קובץ קול: תפילת "אבון דבשמיא" (אבינו שבשמים) בסורית כנסייתית כיתוב בסורית על מצבה משפחתית בבית הקברות המרוני בכפר בירעם: "כל דמהימן בי מותא לא נטעם" ("כל אשר מאמין בי לא יטעם מוות") סורית או ארמית סורית (ܠܸܫܵ݁ܢܵܐ ܣܘܼܪܝܵܝܵܐ או ܠܶܫܳ݁ܢܳܐ ܣܽܘܪܝܳܝܳܐ לֶשָּׁנָא סוּרְיָיָא) היא שם מקובל למספר ניבים של השפה הארמית שהתפתחו מן הארמית הבינונית ושדוברו במקור בסוריה ובסביבתה.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית וסורית · ראה עוד »
סול קריפקי
סול (שאול) אהרון קריפקי (באנגלית: Saul Aaron Kripke; 13 בנובמבר 1940 – 15 בספטמבר 2022) היה פילוסוף יהודי-אמריקאי, פרופסור במרכז ללימודים מתקדמים ב-CUNY ופרופסור באוניברסיטת פרינסטון.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית וסול קריפקי · ראה עוד »
סוטה (הלכה)
בהלכה, סוטה (בעברית מקראית: שֹוטה) היא אישה נשואה שהתייחדה עם גבר זר לאחר שבעלה התריע בה.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית וסוטה (הלכה) · ראה עוד »
סיידר
סיידר מוגש לרוב בכוס של מחצית הליטר, המשמשת גם לבירה. סיידר הוא משקה אלכוהולי העשוי ממיצי פירות.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית וסיידר · ראה עוד »
ע. הלל
הלל עומר עם הוריו בנימין ושולמית, בסוף שנות ה-20 הלל עומר בילדותו 226x226 פיקסלים דניאל מוריץ 34 בתל אביב הלל עומר (4 באוגוסט 1926 – 30 ביוני 1990) היה סופר, משורר ואדריכל נוף ישראלי, נודע בשם העט ע.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית וע. הלל · ראה עוד »
עמרי שרת
עמרי שרת (נולד ב-25 באוקטובר 1989) הוא משורר ויוצר ישראלי.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית ועמרי שרת · ראה עוד »
עמל (פירושונים)
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית ועמל (פירושונים) · ראה עוד »
עמון
830 לפנה"ס, ממלכת עמון מימין לגבולותיה של ממלכת ישראל, בצבע לילך דמות של איש עמוני, פסל מהמאה ה-8 לפנה"ס בני עמון (בעמונית: 𐤁𐤍𐤏𐤌𐤍 – בנעמן; באשורית: וכן או ba-an-am-ma-na) הם עם שמי צפון־מערבי קדום שחי בממלכה הקרויה על שמו בעבר הירדן, שבירתה היתה רבת עמון, בעיקר בתקופת הברזל.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית ועמון · ראה עוד »
עמונית
עמונית היא ניב כנעני נכחד אשר דובר על ידי בני עמון.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית ועמונית · ראה עוד »
ענבר
תליוני ענבר צבעים שונים של ענבר בלטי עִנְבָּר היא אבן חן הנוצרת מהתאבנות שרף עצים מסוימים במעבה האדמה.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית וענבר · ראה עוד »
ערבית
ערבית (בערבית: اللغة العربية; תעתיק חופשי: א-לוּעַ'ה אל-עַרַבִּיַּה; תעתיק מדויק: אללע'ה אלערביה) היא שפה בענף הדרומי של השפות השמיות המערביות בתוך קבוצת השפות השמיות של משפחת השפות האפרו-אסיאתיות.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית וערבית · ראה עוד »
עלילות בעל וענת
צלמית ברונזה של בעל מהמאות ה-14 עד ה-12 לפני הספירה, שנמצאה בחפירות באוגרית. האפוסים האוגריתיים. רשימה של אלי אוגרית עלילות בעל וענת (ידועות גם בשמות עלילות בעל וכן עלילות בעל ומות) הן אפוס מיתולוגי קדום, המספר את סיפורם של אלי כנען ואוגרית ונחשב למיתוס האוגריתי המרכזי והחשוב ביותר בשירה האוגריתית מהמאות ה-15 עד ה-12 לפנה"ס (תקופת הברונזה המאוחרת).
חָדָשׁ!!: עברית מקראית ועלילות בעל וענת · ראה עוד »
עברים
שמיים (עברים?) בציור מקבר בני חסן במצרים העליונה מתוארך לתקופת הברונזה התיכונה II עִבְרִים הוא כינוי מקראי לבני ישראל או לאבותיהם, לרוב בהקשרים ספציפיים, או לקבוצות מסוימות מתוכם.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית ועברים · ראה עוד »
עברית
עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסייתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית ועברית · ראה עוד »
עברית (פירושונים)
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית ועברית (פירושונים) · ראה עוד »
עברית תנ"כית
#הפניה עברית מקראית.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית ועברית תנ"כית · ראה עוד »
עברית ישראלית
אזורים בהם עברית אינה מדוברת כלל עברית או עברית ישראלית (על שמות נוספים ראו להלן) היא הניב של השפה העברית המדוברת במדינת ישראל, ובחלק מהקהילות היהודיות-ציוניות ברחבי העולם, החל מתחילת המאה ה-20.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית ועברית ישראלית · ראה עוד »
עיצור
בבלשנות, בתת-תחומי הפונטיקה והפונולוגיה, עיצור הוא אחד משני סוגי ההגאים, הקיימים בכל שפה טבעית.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית ועיצור · ראה עוד »
עיצור מכתשי, מסודק
עיצור שיני מסודק הוא צליל עיצורי קיים בכמה של שפות מדוברות.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית ועיצור מכתשי, מסודק · ראה עוד »
עיצור מכתשי, מקיש
עיצור מכתשי מקיש הוא צליל עיצורי הנפוץ בשפות מדוברות רבות.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית ועיצור מכתשי, מקיש · ראה עוד »
עיצור מכתשי, חוכך צידי, אטום
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית ועיצור מכתשי, חוכך צידי, אטום · ראה עוד »
עיצור ענבלי, סותם, אטום
עיצור ענבלי סותם אטום הוא צליל עיצורי הנפוץ בשפות מדוברות רבות.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית ועיצור ענבלי, סותם, אטום · ראה עוד »
עיצור שיני, חוכך, אטום
עיצור שיני, חוכך, אטום הוא צליל עיצורי המצוי בחלק מהשפות המדוברות.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית ועיצור שיני, חוכך, אטום · ראה עוד »
עיצור שיני, חוכך, קולי
עיצור שיני, חוכך, קולי הוא צליל עיצורי המצוי בחלק מהשפות המדוברות.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית ועיצור שיני, חוכך, קולי · ראה עוד »
עיצור לועי, חוכך, אטום
עיצור לועי חוכך אטום הוא צליל עיצורי המצוי במספר שפות מדוברות.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית ועיצור לועי, חוכך, אטום · ראה עוד »
עיצור לועי, חוכך, קולי
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית ועיצור לועי, חוכך, קולי · ראה עוד »
עיצור הומופוני
עִיצוּר הוֹמוֹפוֹנִי בעברית, (מיוונית: חד-קולי), הוא עיצור שווה צליל לעיצור אחר הדומה לו, בהגייה הנפוצה של השפה העברית בימינו.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית ועיצור הומופוני · ראה עוד »
עיצור וילוני משופתת, מקורב
עיצור וילוני משופתת מקורב הוא צליל עיצורי הנפוץ בשפות מדוברות רבות, כדוגמת העברית (בהגייה התימנית ובמילים שאולות).
חָדָשׁ!!: עברית מקראית ועיצור וילוני משופתת, מקורב · ראה עוד »
עיצור וילוני, מסודק
עיצור וילוני מסודק הוא צליל עיצורי קיים בכמה של שפות מדוברות; בעברית המקראית היה זה צלילה של האות ק, ובערבית הקדומה צלילה של האות ق.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית ועיצור וילוני, מסודק · ראה עוד »
עיצור וילוני, סותם, אטום
עיצור וילוני סותם אטום הוא צליל עיצורי המצוי בשפות מדוברות רבות.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית ועיצור וילוני, סותם, אטום · ראה עוד »
עיתונות עברית
דפי שער של עיתונים עבריים מכל התקופות שער "הצפירה" משנת תרכ"ב (1862), מהיומונים העבריים ארוכי החיים ביותר עיתונות עברית, כלומר עיתונות כתובה בשפה העברית, החלה עם הוצאת כתב העת העברי הראשון, פרי עץ חיים, שיצא לאור באמסטרדם, החל מ-1691 ובמשך יותר ממאה שנים וכלל בעיקר קובץ שו"ת תורני.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית ועיתונות עברית · ראה עוד »
פרקי דרבי אליעזר
פִּרְקֵי דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר (בראשי תיבות: פדר"א) הוא ספר מדרשים ואגדות על התורה, והוא מן החיבורים הנפוצים שבספרות האגדה היהודית.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית ופרקי דרבי אליעזר · ראה עוד »
פרש
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית ופרש · ראה עוד »
פרודיות לפורים
עמוד מתוך '''חבקבוק הנביא''', פיזרו ה'רע"ג. פָּרוֹדְיוֹת לפורים הן פרודיות המיועדות לקריאה בחג הפורים, הנפוצות בגרסאות שונות בקרב היהודים החל מתקופת הראשונים.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית ופרודיות לפורים · ראה עוד »
פיניקית
פיניקית היא שם כולל למשפחת ניבים כנעניים שדוברו במהלך האלף ה־1 לפנה"ס לאורך אזורי החוף הצפוני של כנען, מארוד שבצפון ועד יפו ודור שבדרום, ובייחוד בערים צור, צידון וגבל, כמו גם באזורים מסוימים בקפריסין ובאנטוליה.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית ופיניקית · ראה עוד »
פיליפ גלאס
פיליפ מוריס גלאס (באנגלית: Philip Morris Glass; נולד ב-31 בינואר 1937) הוא מלחין יהודי-אמריקאי, נחשב לאחד המלחינים רבי ההשפעה של סוף המאה ה-20.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית ופיליפ גלאס · ראה עוד »
פיוט
הפיוט אקדמות לשבועות מאת רבי מאיר ש"ץ כפי שנכתב במחזור וורמייזא הפיוט לך אלי תשוקתי המיוחס לרבי אברהם אבן עזרא פיוט שנכתב לכבוד רבי אפרים אנקווה ב־1909 הפִּיוּט הוא שירת קודש יהודית, שבמקורה נועדה להוות נוסח חלופי שירי לתפילות, במקום נוסח הקבע, בדרך כלל בימים מיוחדים (שבתות וחגים) אך גם בימי חול ובשמחות.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית ופיוט · ראה עוד »
צפורה טלשיר
צִפורה (ציפי) טַלְשִׁיר (1946 – 3 באוקטובר 2016) הייתה פרופסור מן המניין במחלקה למקרא, ארכאולוגיה והמזרח הקדום באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית וצפורה טלשיר · ראה עוד »
צרעת הבתים
הכהן משלח את הציפור החיה. איור מאת פול הארדי צרעת הבתים הוא מושג בהלכה היהודית המדבר על נגע אשר בהופיעו על כותל הבית גורם לו להיות טמא לאחר תהליך ממושך, אדם וכלים שנמצאים בתוכו נטמאים גם הם.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית וצרעת הבתים · ראה עוד »
צירות
תל אביב. צירות (באנגלית: Legation) הוא מושג בדיפלומטיה המתאר נציגות דיפלומטית בדרגה נמוכה משגרירות.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית וצירות · ראה עוד »
ציווי
הציווי (imperative) הוא מודוס המביע הוראה, דרישה ולפעמים גם בקשה או הצעה, המכוונות באופן ישיר מן הדובר אל הנמען.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית וציווי · ראה עוד »
קלמן שולמן
קַלמַן שוּלמַן (שולמאן; 1819 – 2 בינואר 1899) היה סופר ומתרגם עברי, מאנשי תנועת ההשכלה היהודית בווילנה.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית וקלמן שולמן · ראה עוד »
קבוצת eTeacher
סמלילה הקודם של החברה קבוצת eTeacher היא חברה ישראלית פרטית אשר עוסקת בהקמת והפעלת בתי ספר בין-לאומיים וירטואליים סינכרוניים באמצעות רשת האינטרנט.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית וקבוצת eTeacher · ראה עוד »
קוצו של יוד (שיר)
קוֹצוֹ שֶׁל יוּד הוא פואמה עברית רחבת-יריעה של יהודה ליב גורדון (יל"ג), שהתפרסמה בהמשכים בכתב העת "השחר" שבעריכת פרץ סמולנסקין בשנת תרל"ו (1876), ואחר-כך שוכללה על ידי המשורר וקיבלה את צורתה הסופית בחודש אב תרל"ח (1878).
חָדָשׁ!!: עברית מקראית וקוצו של יוד (שיר) · ראה עוד »
קול המון כקול שדי
קוֹל הָמוֹן כְּקוֹל שַׁדַּי (כלומר: "קולם של הרבים - הוא כמו קולו של האלוהים"; "אל שדי" הוא אחד משמות האל) הוא הנוסח העברי של האמרה הלטינית VOX POPULI, VOX DEI - אמרה המורה שיש לייחס משקל רב לדעת הציבור ואין לזלזל בה.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית וקול המון כקול שדי · ראה עוד »
קידה שעירה
קידה שעירה (שם מדעי: Calicotome villosa) היא מין של שיח קוצני ענף וסבוך ממשפחת הפרפרניים.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית וקידה שעירה · ראה עוד »
ראובן מרקין
מרקין באפריל 2016 ראובן מֶרקין (נכתב פעמים רבות כ"ראובן מירקין"; 7 בנובמבר 1934 – 15 במאי 2017) היה בלשן ישראלי, פרופסור לבלשנות עברית באוניברסיטת בר-אילן.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית וראובן מרקין · ראה עוד »
רש"י
רבנו שלמה יצחקי, הנודע בכינויו רש"י (ה' באדר ד'ת"ת, 1040 בערך – כ"ט בתמוז ד'תתס"ה, 13 ביולי 1105) היה תלמיד חכם צרפתי נודע, וממכונני יהדות צרפת בימי הביניים.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית ורש"י · ראה עוד »
רלב"ג
רבי לוי בן גרשום (או בן גרשוןבראשי תיבות: רלב"ג, ובכינויו הלועזי: מגיסטר ליאו הבריאוס – Magister Leo Hebraeus או גרסונידס - Gersonides; 1288–1344) היה תלמיד חכם צרפתי בתקופת הראשונים, פרשן מקרא, אסטרונום, מתמטיקאי, מדען, מהנדס, ממציא, איש אשכולות, רופא ומחשובי הפילוסופים היהודים.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית ורלב"ג · ראה עוד »
רחל (פירושונים)
רחל היא מילה נרדפת לכבשה בעברית מקראית וכן שמה של דמות מקראית.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית ורחל (פירושונים) · ראה עוד »
רב סעדיה גאון
רב סעדיה בן יוסף אלפיומי גאון (יולי 882, תמוז ד'תרמ"ב – 16 במאי 942, כ"ו באייר ד'תש"ב), המכונה גם בקיצור: רס"ג, היה איש אשכולות, מגאוני בבל.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית ורב סעדיה גאון · ראה עוד »
רות לבנית
רות לבנית (22 בדצמבר 1917 – 20 בפברואר 2003) הייתה מתרגמת ישראלית.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית ורות לבנית · ראה עוד »
רות בורשטיין
רות בורשטיין, 2015 רות בורשטיין (נולדה ב-9 בספטמבר 1945) היא בלשנית עברית.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית ורות בורשטיין · ראה עוד »
רוכל
טקסט.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית ורוכל · ראה עוד »
ש. שפרה
"ש.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית וש. שפרה · ראה עוד »
שמלה (פירושונים)
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית ושמלה (פירושונים) · ראה עוד »
שמחה קוגוט
שמחה קוֹגוּט (נולד ב-1937 בתל אביב) הוא פרופסור אמריטוס בחוגים ללשון העברית ולמקרא באוניברסיטה העברית בירושלים וחבר האקדמיה ללשון העברית.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית ושמחה קוגוט · ראה עוד »
שמואל פסברג
שמואל (סטיב) פסברג (נולד ב-1956) הוא פרופסור בחוג ללשון העברית באוניברסיטה העברית בירושלים וחבר האקדמיה ללשון העברית.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית ושמואל פסברג · ראה עוד »
שמואל שבח קנטורוביץ
שמואל שֶבַח בן זאב קַנטורוביץ (נכתב לעיתים קנטרוביץ) (בכתיב יידי: קאַנטאָראָוויטץ (נכתב גם קאנטאראוויץ, קאנטאראוויטש); ברוסית: С. Ш. Канторовичъ (כתיב שלפני הרפורמה); בפולנית: Sz. Sz. Kantorowicz; תרל"א, 1871, מריאמפולה – כ"ז/כ"ח בטבת תרצ"א, 16/17 בינואר 1931 ורשה) היה מורה, מדקדק עברי ומחברי ספרי דקדוק.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית ושמואל שבח קנטורוביץ · ראה עוד »
שאילת מילים
בבלשנות, במילונאות ובאטימולוגיה, שאילת מילים היא הליך בו דוברי שפה אחת מוסיפים מילים ללקסיקון (אוצר מילים) של שפתם מלקסיקון של שפה אחרת.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית ושאילת מילים · ראה עוד »
שם קיבוצי
בבלשנות, שם עצם קיבוצי הוא שם עצם ביחיד המתאר אוסף של עצמים.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית ושם קיבוצי · ראה עוד »
שם תאופורי
שם תֵּאוֹפוֹרִי (ביוונית: θεόφορος, נושא אלוה) הוא כינוי של אדם, מקום או מושג, המכיל בתוכו שם של אלוהות.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית ושם תאופורי · ראה עוד »
שסו
שסו (במצרית קדומה או שוסו) היו קבוצה אתנית שהתקיימה, על פי מקורות מצריים ואכדיים במזרח הקדום החל מתקופת הברונזה המאוחרת באמצע האלף השני עד אמצע האלף הראשון לפנה"ס בתקופת הברזל.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית ושסו · ראה עוד »
שפות שמיות
השפות השמיות הן ענף צפון-מזרחי במשפחת-העל האפרו-אסייאתית (כונתה בעבר "שמית-חמית").
חָדָשׁ!!: עברית מקראית ושפות שמיות · ראה עוד »
שפות באימפריה הרומית
300x300 פיקסלים שפות באימפריה הרומית היו השפות והניבים השונים שלהן אשר דוברו בתוך שטחי האימפריה הרומית, החל משלהי המאה ה-1 לפנה"ס, עת שקמה האימפריה הרומית ועד סוף המאה ה-5 לספירה, עת שהאימפריה הרומית המערבית חדלה מלהתקיים.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית ושפות באימפריה הרומית · ראה עוד »
שפות כנעניות
אסטלת כלמו של המלך הארמי כלמו מהמאה ה-9 לפנה"ס, כתובה בפיניקית באלפבית פיניקי השפות הכנעניות הן משפחת שפות קרובה של להגים מהשלוחה הצפון-מערבית של השפות השמיות, הכוללת בין השאר את העברית והפיניקית.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית ושפות כנעניות · ראה עוד »
שפות יהודיות
דף מ'''שמות דברים''', מילון עברית-יידיש-לטינית-גרמנית שהוציא לאור אליהו בחור בשנת 1542 שפות יהודיות (או לשונות היהודים) הן ניבים מיוחדים של שפות ששימשו לדיבור של יהודים במהלך תקופת הביניים של העברית ובעת החדשה, כגון גרמנית-יהודית (עברי-טייטש, יידיש), ספרדית-יהודית (לאדינו, ספאניולית, ז'ודזמו), ערבית-יהודית, פרסית-יהודית, ג'והורי (שפת היהודים שבצפון הקווקז) ועוד ועוד.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית ושפות יהודיות · ראה עוד »
שלמה מורג
שלמה מורג (17 ביולי 1926 – 4 בספטמבר 1999) היה פרופסור בחוג ללשון עברית שבאוניברסיטה העברית וחתן פרס ישראל במדעי היהדות לשנת תשכ"ו.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית ושלמה מורג · ראה עוד »
שלמה סולימן אלסנג'ארי
התמונה לקוחה מכתב יד אוקספורד MS Heb. d. 41/1, דף 4b (https://hebrew.bodleian.ox.ac.uk/fragments/full/MS_HEB_d_41_4b.jpg הסריקה המלאה באתר הספרייה הבודליינית), באדיבות אתר כתבי היד העבריים של הספרייה הבודליינית באוניברסיטת אוקספורד (https://hebrew.bodleian.ox.ac.uk/catalog/volume_66 תיאור כתב היד). רבי שלמה סולימן בן עמר אלסנג'ארי (המאה ה-9 והמאה ה-10) היה פייטן, שפיוטיו נאמרו בקהילות שונות במזרח ונמצאו בגניזה הקהירית.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית ושלמה סולימן אלסנג'ארי · ראה עוד »
שלמה זלמן הנאו
ספר "צוהר התיבה", ברלין תצ"ג 1733 הרב שלמה זלמן הכהן הנאו כ"ץ בן יהודה ליב כ"ץ (המכונה זלמן הענא, ובראשי תיבות: רז"ה; 1687–1746) היה מדקדק עברי בנוסח התפילה ומחדש כללים בלשון העברית וטעמי המקרא.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית ושלמה זלמן הנאו · ראה עוד »
שלמה בן היתום
רבי שלמה בן היתום היה מחכמי יהדות איטליה בסביבות המאה ה-12, שחיבר פירוש לתלמוד, אשר שרד ממנו פירוש למסכת משקין (מועד קטן) בלבד.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית ושלמה בן היתום · ראה עוד »
שלמה יזרעאל
שלמה יזרעאל (נולד ב-1949) הוא בלשן ישראלי, חוקר שפות שמיות ועברית, פרופסור אמריטוס במחלקה לבלשנות שמית שבפקולטה למדעי הרוח של אוניברסיטת תל אביב.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית ושלמה יזרעאל · ראה עוד »
שלום עליכם (ברכה)
שלום עליכם היא ברכה יהודית עברית מסורתית בעת מפגש בין אנשים, שפירושה: יהי שלום עליכם.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית ושלום עליכם (ברכה) · ראה עוד »
שביט
שביט הייל-בופ בשנת 1997רוזטה המקיפה אותו דיאגרמת אוילר לסיווג גרמי השמיים במערכת השמש, על שם לאונרד אוילר הדגמת מסלול טיפוסי של שביט שביט או כוכב שביט (באנגלית: Comet), הוא גוף שמימי קטן הדומה לאסטרואיד, אך מורכב בעיקר מקרח.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית ושביט · ראה עוד »
שומרונים
בית הכנסת השומרוני בחולון שומרונים (בעברית שומרונית: ࠔࠠࠌࠝࠓࠩࠉࠌ שָׁמֶרִים, במשמעות שומרי התורה, בערבית: السامريون, א-סאמיריוּן) הם עם וקבוצה אתנו-דתית ייחודית שחיה במשך מעל אלפיים שנה בשומרון, וטוענת להיותה המשך ישיר של בני ישראל.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית ושומרונים · ראה עוד »
שואה (מונח)
שׁוֹאָה היא מילה שמקורהּ בעברית המקראית, ובה משמעותה חורבן, כיליון.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית ושואה (מונח) · ראה עוד »
שורש (שפות שמיות)
בדקדוק של שפות שמיות, בהן עברית, מקובל להתייחס לישות מורפולוגית המכונה שורש.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית ושורש (שפות שמיות) · ראה עוד »
שורש מחומש
שורש מחומש (או שורש חֲמָשִי) הוא שורש בעל חמישה רדיקלים, כלומר חמישה עיצורי שורש.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית ושורש מחומש · ראה עוד »
שווא
השווא שתחת האות כ' הוא שווא נח, ולכן האות ת' שאחריו דגושה בדגש קל; תחת האות ת' יש שווא נע, ולכן האות ב' שאחריו אינה דגושה השווא העברי (בניקוד הטברני: סימן הניקוד " ְ") הוא כינוי כולל למספר תופעות בדקדוק המסורתי של השפה העברית: שני סוגי השווא העיקריים הם שווא נע, המתייחס לתנועה שנחטפה, כלומר התקצרה, ושווא נח, המתייחס להיעדר תנועה (עיצור שאחריו אין תנועה).
חָדָשׁ!!: עברית מקראית ושווא · ראה עוד »
שיכול עיצורים
בפונולוגיה, שׂיכּוּל עיצורים הוא תופעה לשונית שבה שני עיצורים סמוכים מתחלפים במקומותיהם.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית ושיכול עיצורים · ראה עוד »
תנ"ך
הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים), או המקרא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית ותנ"ך · ראה עוד »
תנ"ך רם
תנ"ך רם, עמוד מספר בראשית תנ"ך רם - התורה ספרוני תנ"ך רם לבתי הספר תנ"ך רם הוא תרגום של התנ"ך מעברית מקראית לעברית ישראלית, שנעשה על ידי חוקר המקרא והמחנך אברהם אהוביה ביוזמת המו"ל רפי מוזס, והתנ"ך נקרא כראשי התיבות של שמו.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית ותנ"ך רם · ראה עוד »
תעוזה
תעוזה (או חוסר מורא) היא ההפך מפחד.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית ותעוזה · ראה עוד »
תקופת הביניים של העברית
תקופת הביניים של העברית היא התקופה שבין הפסקת השימוש בשפה העברית כשפה המדוברת, במאה השנייה לספירה, לבין תחיית הלשון העברית בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית ותקופת הביניים של העברית · ראה עוד »
תרגומי הקוראן לעברית
הקוראן, הספר המרכזי המקודש בדת האסלאם, תורגם לעברית מספר פעמים, החל מן המאה ה-19.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית ותרגומי הקוראן לעברית · ראה עוד »
תרגומי התנ"ך
קרניים" תרגומי התנ"ך הם מפעל תרגום התנ"ך מעברית לשפות אחרות.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית ותרגומי התנ"ך · ראה עוד »
תרגום הברית החדשה והתנ"ך לעברית
תרגומי הברית החדשה לעברית נערכו מהטקסטים המקוריים הכתובים ביוונית קוינה או מתרגומי ביניים.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית ותרגום הברית החדשה והתנ"ך לעברית · ראה עוד »
תרומת התרגום לתחיית העברית המודרנית
תרומת התרגום לעיצוב השפה העברית החדשה התבטאה באיתור מחסרים לשוניים, בהפצת חידושי הלשון ובניסיון מתמיד לשיפור סגנון הכתיבה, במטרה להשתחרר מהמליצות של השפה המקראית המסורבלת.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית ותרומת התרגום לתחיית העברית המודרנית · ראה עוד »
תל אשדוד
אשדוד היא אחת מחמש ערי הפלשתים המוזכרות פעמים רבות בתנ"ך.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית ותל אשדוד · ראה עוד »
תחת התות
"תחת התות" הוא רומן מאת יצחק שלו שיצא לאור בשנת 1971.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית ותחת התות · ראה עוד »
תחיית הלשון העברית
תחיית הלשון העברית היא תהליך שהתחולל באירופה ובארץ ישראל בסוף המאה התשע עשרה ובתחילת המאה העשרים, ובמהלכו הפכה השפה העברית מלשון כתובה וליטורגית, המשמשת בעיקר לצרכים דתיים או ספרותיים, ללשון מדוברת, רב-מערכתית ולאומית.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית ותחיית הלשון העברית · ראה עוד »
תימנית-יהודית
תימנית־יהודית היא דיאלקט של ערבית יהודית שמדובר על ידי יהודי תימן.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית ותימנית-יהודית · ראה עוד »
תיארוך ספרי התנ"ך
אחת ממגילות מדבר יהודה. בממצא חשוב זה נמצאו עדויות לכך שקטעים נרחבים מן המקרא כבר הועלו לכתב בתקופת פעילות הכת. תיארוך התנ"ך הוא הניסיון למצוא את מקורו של כל אחד מן הספרים המרכיבים את התורה, את הנביאים ואת הכתובים.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית ותיארוך ספרי התנ"ך · ראה עוד »
לשון קודש
לשון קודש היא שפה, לעיתים שפה מתה, המשמשת לצרכים דתיים, ואינה משמשת כשפת דיבור יומיומית.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית ולשון קודש · ראה עוד »
לשון חז"ל
לשון חז"ל או עברית משנאית (נקראת גם לשון חכמים) היא ניב של השפה העברית, שהגיע לשיא תפוצתו בקרב יהודים שחיו בין המאה הראשונה למאה החמישית לספירה.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית ולשון חז"ל · ראה עוד »
לשון הקודש
קריאה בתורה ביהדות, לשון הקודש היא שפה קדושה וכינוי לשפה העברית, שבה נכתבו כתבי הקודש, וששימשה (לאחר הפסקת השימוש בשפה העברית כשפה מדוברת במאה השנייה לספירה), בזמן תקופת הביניים של העברית, לצורכי ענייני הדת, הליטורגיה וההלכה - בניגוד ללשון החול ששימשה לצורכי יום-יום, כגון יידיש.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית ולשון הקודש · ראה עוד »
לשוננו
לשוננו הוא כתב עת מדעי לחקר הלשון העברית והתחומים הסמוכים לה.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית ולשוננו · ראה עוד »
לבלר
לבלר כותב קודקס בחצר שליט, ימי הביניים פסל הלבלר היושב, מצרים העתיקה לַבְלָר היה איש מקצוע שידע קרוא וכתוב ועסק לפרנסתו בכתיבת מכתבים רשמיים, כרוניקות, טקסטים ארוכים, כמו גם מסמכים משפטיים כגון חוזים, צוואות וחוקים.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית ולבלר · ראה עוד »
לוח ארש
לוח ארש הוא ספר דקדוק שנכתב על ידי רבי יעקב ישראל בן צבי אשכנזי עֶמְדין (נודע בכינוי יַעְבֵ"ץ) במטרה להגן על הנוסח הקדום של התפילה בנוסח אשכנז מול השינויים הדקדוקיים שהכניס בו רבי שלמה זלמן הנאו בן יהודה ליב כ"ץ (רז"ה).
חָדָשׁ!!: עברית מקראית ולוח ארש · ראה עוד »
לינגואה פרנקה
לינגואה פרנקה (מאיטלקית: Lingua franca) היא כינוי לשפה בינלאומית המשמשת לתקשורת בין אנשים שאינם מדברים באותה שפת אם, בעיקר לצורך מסחר בינלאומי, דיפלומטיה או מפגשים בין תרבויות שונות.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית ולינגואה פרנקה · ראה עוד »
טורקית עות'מאנית
"תחריר דפתרי"- רשימות מיסוי של העיר פטולמאידה (כיום ביוון) מתקופתו של הסולטאן סלים השני בול עות'מאני מ-1901 ובמרכזו נראית הטורה טורקית עוֹתְ'מָאנִית (בטורקית: Osmanlıca או Osmanlı Türkçesi; בטורקית עות'מאנית: لسان عثمانی או عثمانليجة ובתעתיק לטיני מודרני Lisan-ı Osmani) היא רובד היסטורי של השפה הטורקית, אשר דובר בשטחיה של טורקיה המודרנית ובשטחים נוספים של האימפריה העות'מאנית, ואשר שימש כשפת המִנהל, הספרות והתרבות ברחבי האימפריה העות'מאנית כולה.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית וטורקית עות'מאנית · ראה עוד »
זד
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית וזד · ראה עוד »
זה היה בחנוכה
זה היה בחנוכה או: נס גדול היה פה היא יצירה ספרותית מאת המשורר נתן אלתרמן שראתה אור במוסף "דבר לילדים" בחנוכה 1933.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית וזה היה בחנוכה · ראה עוד »
זוגי (בלשנות)
זוגי הוא סוג של מספר דקדוקי, המציין כמות של 2 בדיוק, ובא לידי ביטוי בדרך כלל באמצעות נטייה מורפולוגית.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית וזוגי (בלשנות) · ראה עוד »
חקר התרגום
עמוד מתרגום השבעים חקר התרגום או מחקר התרגום (באנגלית:Translatology,Translation Studies) הוא ענף בין-תחומי העוסק בתיאוריות תרגום (בכתב ועל-פה), בתיאור שיטותיו ובאופן יישומן.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית וחקר התרגום · ראה עוד »
חתול הבית
חתול הבית (שם מדעי: Felis silvestris catus) הוא יונק טורף מבוית, מהסוג חתול ממשפחת החתוליים.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית וחתול הבית · ראה עוד »
חלקי הדיבר
בבלשנות, החלוקה לחלקי דיבר (או חלקי הדיבור), או במינוח מקצועי יותר לקטגוריות לקסיקליות, היא סיווג כל מילה בלקסיקון של שפה לפי מאפיינים מורפולוגיים.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית וחלקי הדיבר · ראה עוד »
חז"ל
חָזָ"ל (ראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה. כינוי נפוץ פחות: רז"ל - רבותינו זכרונם לברכה) היו המנהיגים הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל לאחר חתימת המקרא, מימי אנשי כנסת הגדולה, ובעיקר מתקופת בית שני (החל מתחילת תקופת הזוגות במאה ה-3 לפנה"ס), עד לחתימת התלמוד הבבלי בתחילת המאה ה-6.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית וחז"ל · ראה עוד »
חזון גבריאל
כתובת חזון גבריאל חזון גבריאל הוא טקסט אפוקליפטי יהודי שמקורו בימי בית שני, ומתוארך למאה ה-1 לפני הספירה.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית וחזון גבריאל · ראה עוד »
חדר ייחוד
270x270 פיקסליםחדר ייחוד הוא נוהג בנישואים הלכתיים לפיו חתן והכלה שוהים לבדם במקום מסוים לאחר החופה וקידושין.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית וחדר ייחוד · ראה עוד »
חובב חותן משה
חֹבָב חותן משה הוא אדם הנזכר פעמיים במקרא, כחותנו של משה רבנו.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית וחובב חותן משה · ראה עוד »
חכמת שלמה (ספר חיצוני)
חכמת שלמה הוא אחד מן הספרים החיצוניים לתנ"ך, שנכתב ככל הנראה באלכסנדריה שבמצרים באמצע המאה הראשונה לפני הספירה.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית וחכמת שלמה (ספר חיצוני) · ראה עוד »
חידת שמשון
"חתונת שמשון", ציור של רמברנדט, 1638. שמשון, בעל השיער הארוך, משוחח עם אורחיו בימין התמונה. חידת שמשון היא חידה המופיעה בתנ"ך כחלק מסיפור עלילותיו של שמשון.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית וחידת שמשון · ראה עוד »
בן סירא
מהדורה של ספר בן סירא, 1912 הספר בן סירא, הידוע גם בשם "חכמת בן סירא" או "משלי בן סירא", הוא מהספרים הידועים ביותר בין הספרים החיצוניים, כתיבת הספר מיוחסת לשמעון בן ישוע בן אלעזר בן סירא בירושלים במאה השנייה לפני הספירה.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית ובן סירא · ראה עוד »
בנג'מין לי וורף
בנג'מין לי וורף (באנגלית: Benjamin Lee Whorf; 24 באפריל 1897 – 26 ביולי 1941) היה בלשן ומהנדס מניעת שרפות.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית ובנג'מין לי וורף · ראה עוד »
בנדיקטוס השישה עשר
שלט האצולה של בנדיקטוס השישה עשר בנדיקטוס השישה עשר (בלטינית: Benedictus XVI; נולד כיוזף אלויס רצינגר; בגרמנית: Joseph Alois Ratzinger; 16 באפריל 1927 – 31 בדצמבר 2022) היה פרלט (כומר בכיר) של הכנסייה הקתולית שכיהן כאפיפיור ה-265 בהיסטוריה של הכנסייה הרומית-קתולית וראש קריית הוותיקן.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית ובנדיקטוס השישה עשר · ראה עוד »
בניין בית המשפט העליון
צילום אווירי בעת שלג, 1998 מסדרון מסוגנן בקומת הכניסה פסיפס בית הכנסת מחמת גדר, המוצג במבואה מבט אל שביל הכניסה בית המשפט העליון של ישראל שוכן בגבעת רם שבירושלים.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית ובניין בית המשפט העליון · ראה עוד »
בניינים בעברית
הבניין הוא תבנית שנותנת משמעות שונה למילים מאותו שורש.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית ובניינים בעברית · ראה עוד »
בער
קטגוריה:שמות פרטיים לגברים.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית ובער · ראה עוד »
בראון דרייוור ובריגס
לקסיקון עברי ואנגלי של הברית הישנה (באנגלית: A Hebrew and English Lexicon of the Old Testament), הידוע יותר בכינויו בראון-דרייבר–בריגס או BDB (משמות שלושת מחבריו) היא האסמכתא הסטנדרטית לעברית המקראית וארמית, שפורסמה לראשונה בשנת 1906.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית ובראון דרייוור ובריגס · ראה עוד »
ברכת בורא פרי הגפן
על היין אומר בורא פרי הגפן ברכת בורא פרי הגפן היא אחת מברכות הנהנין החשובות, ונתקנה קודם שתיית יין.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית וברכת בורא פרי הגפן · ראה עוד »
ברכת האילנות
נוסח ברכת האילנות תלוי על עץ, קיבוץ לוטן הרב פינחס מנחם אלתר, הרב זלמן ברוך מלמד ויעקב כץ (כצל'ה) בברכת האילנות בבית אל בִּרְכַּת הָאִילָנוֹת היא אחת מברכות הראייה הנאמרת פעם אחת בשנה בחודש ניסן כשרואים את פריחתם של אילנות מאכל.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית וברכת האילנות · ראה עוד »
בלהה ניצן
בלהה ניצן (13 ביולי 1933 – נובמבר 2022) הייתה פרופסור בחוג למקרא שבאוניברסיטת תל אביב; תחום התמחותה היה ספרות קומראן.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית ובלהה ניצן · ראה עוד »
בדמי ימיה
בִּדְמִי ימיה היא נובלה עברית מאת ש"י עגנון, הפותחת את הקובץ "על כפות המנעול", בהוצאת שוקן.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית ובדמי ימיה · ראה עוד »
בורגול
טורקית בגרמניה בורגול מבושל. הצבע האדום הוא תוצאה של תבלינים וירקות שהוספו לתבשיל. בּוּרְגוּל (מערבית: بُرْغُل, תעתיק מדויק: בֻרְעֻ'ל; בעברית מקראית: רִיפוֹת) הוא מוצר מזון ים-תיכוני העשוי מגרגרי חיטה מבושלת, שיובשה ונגרסה.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית ובורגול · ראה עוד »
ביקורת המקרא
עמוד השער של ריצ'רד סיימון ''היסטוריה ביקורתית'' (1685), יצירה מוקדמת של ביקורת המקרא. ביקורת המקרא היא תחום מחקר אקדמי של המקרא והספרות הקשורה בו: התנ"ך, הספרים החיצוניים והברית החדשה.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית וביקורת המקרא · ראה עוד »
בית עור א-תחתא
בית עור א־תחתא (בערבית: بيت عور التحتى, מעברית מקראית: בית חורון תחתוןאהרן אמיר, "חורון בארץ־העברים", בתוך: ע. ג. חורון, קדם וערב, דביר, 2000, עמ' 17) הוא יישוב עתיק, כיום בשטח B ברשות הפלסטינית הסמוך לכביש 443 בשיפולים המערביים של הרי בנימין, ושוכן באזור הנקרא בני מאלך.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית ובית עור א-תחתא · ראה עוד »
ג'ון מילינגטון סינג
ממוזער אדמונד ג'ון מילינגטון סינג (באנגלית: Edmund John Millington Synge; 16 באפריל 1871 - 24 במרץ 1909) היה מחזאי, משורר, סופר ואספן פולקלור אירי, דמות מובילה בתחייה של הספרות האירית ואחד ממייסדי תיאטרון אבי בדבלין.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית וג'ון מילינגטון סינג · ראה עוד »
גצל זליקוביץ
גצל זליקוביץ (נהגה זליקוביץ'; נכתב גם גציל; בכתיב יידי: געצל זעליקאָוויץ, גם זעליקאָוויטש; באנגלית: George (Getzel) Selikovitsch; חג השבועות, ו' בסיוון תרכ"ה, 23 במאי 1855 – כ"ב בכסלו תרפ"ז, 27 בנובמבר 1926) היה יהודי עילוי, אגיפטולוג, מתורגמן לערבית, מחבר רומנים רומנטיים ביידיש, כתב ועורך בעיתונות יידיש בארצות הברית.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית וגצל זליקוביץ · ראה עוד »
גרירה (בלשנות)
גרֵירה או גררה היא תופעה פונולוגית הקיימת בניבים עבריים, שבה מילה אחת בניב משפיעה על המילה האחרת וגוררת אותה להגייה שונה התואמת את צורת הגייתה של חברתה.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית וגרירה (בלשנות) · ראה עוד »
גזרת נפי"ו
גזרת נפי"ו (נחי פ' הפועל י' ו') היא גזרת פעלים השייכת לשפות השמיות.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית וגזרת נפי"ו · ראה עוד »
גזרת נל"א
גזרת נל"א (נחי ל' הפועל א') היא גזרת פעלים השייכת לשפות השמיות.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית וגזרת נל"א · ראה עוד »
גזרה (דקדוק)
בדקדוק של השפות השמיות, המונח גִזרה מתייחס לקבוצה של שורשים שכללי הנטייה שלהם שונים מכללי הנטייה הרגילים.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית וגזרה (דקדוק) · ראה עוד »
גדי
גדי של יעל במכתש רמון גְדִי הוא הצאצא של עז הבית בעברית מודרנית, עם זאת בעברית מקראית משמעותו גור של כל בהמה.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית וגדי · ראה עוד »
גוטהלף ברגשטרסר
גוֹטהֶלְף בֶּרְגְשְׁטְרֶסֶר (בגרמנית: Gotthelf Bergsträsser; 5 באפריל 1886 - 16 באוגוסט 1933) היה בלשן גרמני שנחשב לאחד מגדולי הבלשנים השמיים במאה ה-20.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית וגוטהלף ברגשטרסר · ראה עוד »
דן מכמן
דן מכמן (נולד ב-28 ביוני 1947) הוא פרופסור אמריטוס במחלקה לתולדות ישראל וראש המכון לחקר השואה ע"ש ארנולד וליאונה פינקלר באוניברסיטת בר-אילן, ומכהן כראש המכון הבינלאומי לחקר השואה ביד ושם.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית ודן מכמן · ראה עוד »
דאון
דָּאוֹן הוא כלי טיס כבד מן האוויר שאין בו אמצעי הנעה.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית ודאון · ראה עוד »
דניאל סיבוני
דניאל סיבוני (נולד ב-22 באוגוסט 1942) הוא פילוסוף ופסיכואנליטיקאי יהודי-צרפתי יליד מרוקו.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית ודניאל סיבוני · ראה עוד »
דפנה בר ציון
דפנה בר ציון (23 באוקטובר 1964 – 14 באוגוסט 2014) הייתה זמרת רוק ומסעדנית ישראלית.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית ודפנה בר ציון · ראה עוד »
דקדוק
דִּקְדּוּק הוא אוסף הכללים המנחה את הדיבור והכתיבה בשפה מסוימת, טבעית או מלאכותית.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית ודקדוק · ראה עוד »
דקדוק עברי - מונחים
__ללא_תוכן__ בדף הזה מרוכזים מונחים מתחום דקדוק הלשון העברית.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית ודקדוק עברי - מונחים · ראה עוד »
דרוגולין (גופן)
ההבדלים בין המשקל השמן למשקל הרגיל של גופן דרוגולין (אופיס) דְּרוּגוּלִין (Drugulin) הוא שמו של גופן עברי שעוצב במאה ה-19 בגרמניה.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית ודרוגולין (גופן) · ראה עוד »
דברי הימים של משה רבנו
דברי הימים של משה רבנו הוא חיבור מסוגת המקרא המשוכתב (כתיבת סיפורי המקרא עם תוספות), העוסק בחיי משה רבנו.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית ודברי הימים של משה רבנו · ראה עוד »
דברים זוטא
דברים זוטא או דברים זוטי הוא מדרש על ספר דברים.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית ודברים זוטא · ראה עוד »
דגש קל
בדקדוק עברי, דגש קל הוא סימן ניקוד בצורת נקודה במרכז האות, המסמן את ההבחנה בין שתי דרכי ההגייה של ההגאים באותיות: ב, ג, ד, כ, פ, ת (אותיות בג״ד כפ״ת).
חָדָשׁ!!: עברית מקראית ודגש קל · ראה עוד »
דגש חזק
דגש חזק, המכונה גם "מִכְפָּל" או "כַּפְלָן", הוא סימן ניקוד בעברית, המורה להכפיל את האות שבה הוא נמצא.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית ודגש חזק · ראה עוד »
דור שרוכין
פסל למסו שנמצא בחפירה של בוטה (כיום בלובר) דוּר שָׁרוּכִּין (באשורית: Dūr-Šarrukīn או Dūr-Šarrukēn, "מצודת סרגון") היתה עיר הבירה של האימפריה האשורית החדשה, שבנה סרגון השני מלך אשור.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית ודור שרוכין · ראה עוד »
דורית שילה
דורית שילה (נולדה דורית שוילי ב-27 באוגוסט 1969) היא מתרגמת, סופרת, עורכת, מבקרת, וחוקרת ספרות ישראלית.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית ודורית שילה · ראה עוד »
דוד טלשיר
דוד טַלְשִׁיר (תש"ה, 1944 – ז' בטבת תשע"ז, 5 בינואר 2017) היה פרופסור בחוגים ללשון העברית באוניברסיטה העברית בירושלים ובאוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית ודוד טלשיר · ראה עוד »
דיפתונג
דיפתונג (בעברית: דו־תנועה) הוא מונח בפונטיקה, שמתייחס לרצף של שתי תנועות הנהגות כהברה אחת.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית ודיפתונג · ראה עוד »
דיר עלא
דיר עלא (בערבית: دير علا) היא עיר בממלכת ירדן בבקעת הירדן המזרחית (ע'ור) במחוז בלקא, כ-18 ק"מ צפון-מערבית לבירת המחוז, א-סלט וכ-30 ק"מ מזרחית לשכם.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית ודיר עלא · ראה עוד »
ה"א המגמה
בדקדוק העברי ה"א המגמה היא מוספית מסוג סופית שמציינת יעד או מגמה.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית וה"א המגמה · ראה עוד »
ה"א השאלה
ה"א השאלה (גם: ה"א הַתֵּמַהּ), בדקדוק עברי, באה בראש מילת שאלה במשפט שאלה ומשמשת לציון שאלה או תמיהה.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית וה"א השאלה · ראה עוד »
ה"א הידיעה
בדקדוק של השפה העברית, ה"א הידיעה או ה"א היידוע היא האות ה' כאשר היא משמשת כתווית יידוע לשם עצם או לשם תואר.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית וה"א הידיעה · ראה עוד »
המאסף
גיליון המאסף מחודש אב תקמ"ד (1784) נפתח בשיר שחיבר נפתלי הרץ וייזל לכבוד הקיסר יוזף השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה. שער המאסף, 1789 "הַמְאַסֵּף" היה כתב העת של אנשי תנועת ההשכלה היהודית בסוף המאה ה-18 בגרמניה.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית והמאסף · ראה עוד »
המקור הכהני
אנליזה של ארבעת ספרי התורה הראשונים לפי ארבעת המקורות המקור הכהני (בקיצור: ס"כ; באנגלית: the Priestly source, או בקיצור P) לפי השערת התעודות, הוא אחד מארבעת מקורות התורה, ארבע תעודות ששילב עורך מאוחר כדי ליצור יחידה אחת.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית והמקור הכהני · ראה עוד »
הנס באואר
הנס באואר (בגרמנית: Hans Bauer; 16 בינואר 1878 - 6 במרץ 1937) היה בלשן גרמני שעסק בחקר השפות השמיות.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית והנס באואר · ראה עוד »
הערוך
ספר הערוך הוא מילון שנכתב במאה ה-11 בידי רבי נתן מרומי, ובו מפורשות מילים קשות בתלמודים ובמדרשים.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית והערוך · ראה עוד »
העברית של התנ"ך
#הפניה עברית מקראית.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית והעברית של התנ"ך · ראה עוד »
העברית בתקופת בית שני
העברית בתקופת בית שני היא שלב בלשון העברית הנמצא מבחינה כרונולוגית בתווך בין העברית המקראית לבין לשון חז"ל.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית והעברית בתקופת בית שני · ראה עוד »
העברית המקראית
#הפניה עברית מקראית.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית והעברית המקראית · ראה עוד »
הפסק
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית והפסק · ראה עוד »
הפלאה
קטגוריה:פירושון ספרים.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית והפלאה · ראה עוד »
הציווי החדש
הציווי החדש הוא מונח שטבע הבלשן שמואל בולוצקי לתיאור נטיית ציווי חדשה שהתפתחה בעברית מודרנית.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית והציווי החדש · ראה עוד »
הקוראן
כתב צנעא, כתב היד הקדום ביותר של הקוראן שנמצא ומתוארך לאמצע המאה ה-7 הקֻרְאַן (בערבית: القـُرْآن או القـُرْآن الكَريم, בתעתיק: "אלקֻראַאן אלכַּרים" - "הקוראן הנכבד"), נקרא גם "הקוראן הגדול" (בערבית: القُرْآن العَظيمْ), הוא ספר הקודש העיקרי של דת האסלאם.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית והקוראן · ראה עוד »
הרמן רקנדורף
הרמן (צבי חיים) רֶקֶנדורף (בן שלמה) (בגרמנית: Hermann Reckendorf; 1825 – 1875) היה סופר והבראיסט יהודי-גרמני, מומחה להיסטוריה של עם ישראל ולשפות שמיות.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית והרמן רקנדורף · ראה עוד »
הרפתקאות אליס בארץ הפלאות
הרפתקָאות אליס בארץ הפלאות (במקור באנגלית: Alice's Adventures in Wonderland; בעברית ידוע גם בשמות "אליס בארץ הפלאות", "עליסה בארץ הפלאות" או "עליזה בארץ הפלאות") מאת לואיס קרול, הוא מספרי הילדים הפופולריים בכל הזמנים.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית והרפתקאות אליס בארץ הפלאות · ראה עוד »
השומרון
חבל השומרון (בערבית: السامرة, תעתיק: א-סאמרה) הוא שמו של אזור גאוגרפי במרכז ארץ ישראל, אשר מהווה חלק משדרת ההר המרכזי.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית והשומרון · ראה עוד »
התלכדות עיצורים
התלכדות עיצורים או הבלעה הם מונחים המקובלים בדקדוק הלשון העברית הנלמד בבתי הספר בהתייחסות לדגש המשלים, שהוא סוג של דגש חזק.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית והתלכדות עיצורים · ראה עוד »
הגה (פונטיקה)
הגה (ברבים: הגאים או הגיים) הוא צליל יחיד המופק בתקשורת הלשונית המדוברת.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית והגה (פונטיקה) · ראה עוד »
הגיית העברית
הגיית העברית היא האופן שבו העברית באה לידי ביטוי בפי דובריה.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית והגיית העברית · ראה עוד »
הגייה ספרדית
הגייה ספרדית (או הברה ספרדית) היא הגיית השפה העברית כפי שהתקיימה אצל יהודי ארצות האסלאם, מתקופת הגאונים ועד ימינו.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית והגייה ספרדית · ראה עוד »
הכפלת עיצור
הכפלת עיצור (נקראת גם מִכְפָּל או הארכת עיצור) היא תופעה פונטית, לעיתים פונולוגית, שבה עיצור נהגה למשך זמן ארוך יותר מן הרגיל.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית והכפלת עיצור · ראה עוד »
הכתב העברי הקדום
כתב עברי מרובע (נקרא גם: כתב אשורי) ובכתב העברי הקדום הכתב העברי הקדום, המכונה גם כתב דַעַץ (וכן רעץ, דחץ, כתב ליבונאה), הוא כתב של האלפבית העברי שהיה נהוג בקרב תושבי ממלכת יהודה וממלכת ישראל במחצית הראשונה של האלף הראשון לפני הספירה.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית והכתב העברי הקדום · ראה עוד »
היסטוריה של ממלכת ירדן
צילום אוויר של ירדן האזור שברבות הימים נקרא ירדן הוא חלק מהאזור בעל ההיסטוריה העשירה, שנודע בשם הסהר הפורה.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית והיסטוריה של ממלכת ירדן · ראה עוד »
היסטוריה של אזרבייג'ן
ההיסטוריה של אזרבייג'ן היא ארוכת שנים והחלה עוד מימי ההתיישבות האנושית מצפון הקווקז ועבר הקווקז ועד אל המדינה העצמאית של אזרבייג'ן בימינו.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית והיסטוריה של אזרבייג'ן · ראה עוד »
ו
ו' (שם האות: וָיו) היא האות השישית באלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית וו · ראה עוד »
וולגטה
קטע מהבשורה על-פי יוחנן (פרקים ט"ז-י"ז) בקודקס סאנגלנסיס 1395, כתב-היד העתיק ביותר הקיים של הוולגטה שנוצר סביב 450. "הירונימוס בעבודה", פרסקו מעשה ידי דומניקו גירלנדיו, 1480 וולגטה (בלטינית: Vulgata, " הנפוצה") היא התרגום החשוב ביותר של כתבי הקודש הנוצריים, הביבליה, ללטינית.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית ווולגטה · ראה עוד »
וילהלם גזניוס
היינריך פרידריך וילהלם גֵּזֶנִיּוּס (בגרמנית: Heinrich Friedrich Wilhelm Gesenius; 3 בפברואר 1786, נורדהאוזן – 23 באוקטובר 1842, האלה) היה תאולוג, חוקר לשונות שמיות וחוקר מקרא גרמני.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית ווילהלם גזניוס · ראה עוד »
כנען
מפת המזרח התיכון בתקופת אל עמרנה כנען היה בתקופת הברונזה המאוחרת שמו של חבל ארץ שבהמשך נודע בעברית כארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית וכנען · ראה עוד »
כתב יד קאופמן
קטע מכתב יד קאופמן של המשנה, מסכת אבות, פרק א' משנה ו'. שימו לב לצורות מַתַּיִי, עשה לָךְ, אָדָן, תִּתְיוֹאַש, המיוחדות ללשון חז"ל. כתב יד קאופמן (או קויפמן) הוא כתב יד של המשנה אשר כיום מניחים שנכתב במאה ה-11 או ה-12, כנראה באיטליה.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית וכתב יד קאופמן · ראה עוד »
כתבי אוגרית
לוח באכדית שנמצא באוגרית כתבי אוגרית הם אוסף של טקסטים עתיקים שנכתבו בכתבי יתדות בשמונה שפות לפחות, והתגלו משנת 1928 באוגרית, באתרים ראס שמרה וראס אבן האני.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית וכתבי אוגרית · ראה עוד »
כתובת השילוח
מוזיאון לארכאולוגיה של איסטנבול נקבת השילוח העתק הכתובת, המוצב במקום בו עמדה הכתובת המקורית בנקבת השילוח, 2010 כתובת השילוֹחַ, שהתגלתה בשנת 1880, היא כתובת בכתב עברי קדום, שנחצבה על כותל נקבת השילוח ומנציחה את רגע המפגש בין שתי קבוצות חוצבים, עם פריצת הנקבה שהוליכה את מי הגיחון שממזרח ומחוץ לחומת עיר דוד אל בריכת השילוח שבדרום-מערבהּ של עיר דוד ובתחום החומה בה הקיף חזקיהו את ירושלים.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית וכתובת השילוח · ראה עוד »
כתובות נדר פיניקיות
קירתא, עם סמל סהר, כתובת הקדשה, יד מורמת, סמל תנת וקדוקאוס כתובות נדר פיניקיות, או כתובות אש נדר, הן כתובות חרותות על מצבות שהוקמו על ידי הפיניקים, רובן בעיר קרתחדשת.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית וכתובות נדר פיניקיות · ראה עוד »
כתובות עמוניות
כתובת מצודת רבת עמון, כתובת עמונית מהחשובות שהתגלו כתובות עמוניות הן כתובות הכתובות בעמונית, ניב כנעני כמעט זהה לעברית מקראית, שנמצאו ברובן בתחום ארץ עמון.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית וכתובות עמוניות · ראה עוד »
כתובות פיניקיות-יווניות אתונאיות
מצבת שם־אנטיפטרוס האשקלוני, ועליה אפיטף, תבליט ואפיגרמה הכתובות הפיניקיות־יווניות האתונאיות הן 18 כתובות עתיקות שנמצאו באזור אתונה (ארץ אטיקה).
חָדָשׁ!!: עברית מקראית וכתובות פיניקיות-יווניות אתונאיות · ראה עוד »
כתובות חורבת תימן
ציור זוג הדמויות על פיטס א', מעליהן נכתב "ליהוה שמרן ולאשרתה" (ליהוה שומרון ולאשרתו). הציור, והכתובות המתייחסות ליהוה ואשרתו, זכו להתייחסות יוצאת דופן במחקר כתובות חורבת תימן הן קבוצת כתובות עבריות עתיקות שנמצאו באתר חורבת תימן (כונתילת עג'רוד).
חָדָשׁ!!: עברית מקראית וכתובות חורבת תימן · ראה עוד »
כתובות כנעניות וארמיות
כתובות כנעניות וארמיות (בגרמנית: Kanaanäische und Aramäische Inschriften, או בראשי תיבות: KAI) הוא ספר קטלוג המהווה את המקור הסטנדרטי לטקסט המקורי של כתובות כנעניות וארמיות שאינן כלולות בתנ"ך.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית וכתובות כנעניות וארמיות · ראה עוד »
כתיב עברי
הכתיב העברי הוא הדרך שבה משתמשים באותיות האלפבית העברי לשם יצירת הטקסט הכתוב בעברית.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית וכתיב עברי · ראה עוד »
כונתילת עג'רוד
כונתילת עג'רוד (בערבית: كونتيلة عجرود, מילולית: "תל מבודד של בארות"), הידוע גם כחורבת תימן, הוא אתר ארכאולוגי ישראלי קדום במזרח סיני.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית וכונתילת עג'רוד · ראה עוד »
כופר
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית וכופר · ראה עוד »
כוירילוס מסאמוס
פפירוס מהמאה ה-2, הנושא את שמות שלוש היצירות האפיות של כוירילוס על המלחמה הפרסית: ברבריקה, מדיקה ופרסיקה (P.Oxy. XI 1399). כוירילוס מסאמוס (ביוונית: Χοιρίλος ὁ Σάμιος) היה משורר אפי מהאי סאמוס, שיצר בסוף המאה ה-5 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית וכוירילוס מסאמוס · ראה עוד »
כינוי גוף
כינויי הגוף הם תת־קבוצה של שמות עצם, המשמשים תחליף לשם עצם ממשי.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית וכינוי גוף · ראה עוד »
יצחק ארטר
יצחק אֶרְטֶר (בכתיב יידי: ערטער, בפולנית: Izaak Erter; 1791 – 20 באפריל 1851), סופר וסאטיריקן עברי, מאנשי תנועת ההשכלה בגליציה, מחבר "הצופה לבית ישראל".
חָדָשׁ!!: עברית מקראית ויצחק ארטר · ראה עוד »
יצחק אייזיק בן יעקב
יצחק אייזיק בן יעקב (בליטאית: Isaak Benjakob; כ"ה בטבת תקס"א, 10 בינואר 1801, רמיגאלה, האימפריה הרוסית (ליטא) – ט"ו בתמוז תרכ"ג, 2 ביולי 1863, וילנה) היה ביבליוגרף יהודי ליטאי, שגם עסק בסחר והוצאה לאור של ספרים.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית ויצחק אייזיק בן יעקב · ראה עוד »
יצחק סלקינסון
יצחק אדוארד סַלְקִינְסוֹן (זלקינסון; בכתיב היידי, שנהג בזמנו: יצחק עדוארד זאַלקינסאָן; בראשי תיבות: יע"ס; 1820 – 5 ביוני 1883) היה מתרגם עברי בן תקופת ההשכלה, יהודי מומר.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית ויצחק סלקינסון · ראה עוד »
יצחק סטנוב
ספר "משלי אסף" מאת יצחק סטנוב, ברלין תקמ"ט 1789 יצחק (איציק) הלוי סָטָנוֹב (סאטנוב, סטאנוב, סאטאנוב; ד' באלול תצ"ב, 5 בספטמבר 1732 - כ"ג בטבת תקס"ה, 25 בדצמבר 1804) היה סופר עברי, מן הפעילים בדור המאספים של תנועת ההשכלה בברלין.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית ויצחק סטנוב · ראה עוד »
יצחק בן קפרון
יצחק בן (אבן) קפרון היה מדקדק יהודי שחי באל-אנדלוס במאה העשירית.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית ויצחק בן קפרון · ראה עוד »
ירדן
ממלכת ירדן (בערבית: الأردنّ אל-אֻרְדֻן, השם הרשמי: المملكة الأردنّيّة الهاشميّة אַלְמַמְלַכַּה (א)לְאֻרְדֻנִּיָּה (א)לְהַאשִמִיָּה, הממלכה הירדנית ההאשמית) היא מדינה במזרח התיכון.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית וירדן · ראה עוד »
ישראל בנימין לבנר
ישראל בנימין לֶבנֶר (נכתב גם ליונר, ליוונר; בכתיב יידי: לעוונער; ברוסית: Израиль Беньямин Левнер; אב תרכ"ב, אוגוסט 1862, טרודיליובובקה, פלך יקטרינוסלב, רוסיה – כסלו תרע"ז, דצמבר 1916, לוגנסק, רוסיה) היה מחנך עברי, מחבר ספרי לימוד ומקראות, סופר ילדים ונוער, מתרגם, מעבד ועורך עיתוני ילדים, ורב מטעם בלוגנסק.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית וישראל בנימין לבנר · ראה עוד »
יחסה
בדקדוק, יַחֲסָה (ברבים: יְחָסוֹת, באנגלית: case, בספרדית: caso) היא סימון של מילים או צירופים מחלקי דיבר מסוימים בהתאם למעמדם התחבירי במשפט.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית ויחסה · ראה עוד »
יחיאל קארה
יחיאל קארה (ח' בשבט ה'תש"ה, 22 בינואר 1945, תימן) הוא בלשן ישראלי שכיהן כראש המדור לספרות הגאונים במפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית ויחיאל קארה · ראה עוד »
יהדות ישראל
יהדות ישראל היא הקהילה היהודית הגדולה בעולם המהווה פחות משלושת־רבעי מכלל אוכלוסיית ישראל.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית ויהדות ישראל · ראה עוד »
יהושע שטיינברג
יהושע שטיינברג (בכתיב יידי: שטיינבערג; ברוסית: Осий (Иошуа) Штейнберг; 1839, וילנה, האימפריה הרוסית – מרץ 1908) היה בלשן עברי, מילונאי ומדקדק נודע, משורר, סופר ומתרגם, מחנך, מפקח בסמינר למורים יהודיים בווילנה ופעיל בהקמת בתי ספר ממשלתיים יהודיים, רב מטעם הממשלה בביאליסטוק ובווילנה, וצנזור עברי מטעם שלטונות רוסיה.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית ויהושע שטיינברג · ראה עוד »
יהושע בלאו
יהושע בלאו (22 בספטמבר 1919 – 20 באוקטובר 2020) היה בלשן ישראלי, פרופסור בחוג לשפה וספרות ערבית באוניברסיטה העברית בירושלים, הנשיא השלישי של האקדמיה ללשון העברית, חבר חוץ של האקדמיה הבריטית, חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, חתן פרס רוטשילד, וחתן פרס ישראל לשנת תשמ"ה (1985).
חָדָשׁ!!: עברית מקראית ויהושע בלאו · ראה עוד »
יהודה אבן קריש
יהודה אבן קֻרַיְש (בכתיב מלא: קורייש; בערבית: قريش) היה מדקדק עברי שחי ופעל בצפון אפריקה במפנה המאה העשירית בקירוב, מחלוצי הבלשנות השמית.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית ויהודה אבן קריש · ראה עוד »
יהודה ליב בן-זאב
200px יהודה ליב בן-זאב (כ' באב ה'תקכ"ד, 18 באוגוסט 1764 – כ"ג בשבט ה'תקע"א, 17 בפברואר 1811) היה בלשן, חוקר ויוצר עברי, בן דור "המאספים" - הדור הראשון של תנועת ההשכלה היהודית.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית ויהודה ליב בן-זאב · ראה עוד »
יהודית
קטגוריה:שמות פרטיים עבריים לנשים.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית ויהודית · ראה עוד »
יואן אלכסנדרו
יואן אלכסנדרו (ברומנית: Ioan Alexandru, שמו במקור יון שאנדור Ion Şandor; 25 בדצמבר 1941 טופה מיקה, מחוז קלוז' – 16 בספטמבר 2000 בון, גרמניה) היה משורר, מסאי, מתרגם, פילולוג ופוליטיקאי רומני.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית ויואן אלכסנדרו · ראה עוד »
יונים
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית ויונים · ראה עוד »
יוסף הלוי
פרופסור יוסף הלוי (בצרפתית: Joseph Halévy; 15 בדצמבר 1827 – 7 בפברואר 1917) היה יהודי-צרפתי ממוצא טורקי ששימש כמחנך ומורה לעברית, משורר, חוקר מקרא, בלשן, מזרחן, ארכאולוג ונוסע נודע, מראשוני המכירים ביהדותם של יהודי אתיופיה ומבין אלו שקדמו לאליעזר בן-יהודה בהחייאת השפה העברית.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית ויוסף הלוי · ראה עוד »
יוסף יהלום
יוסף יהלום (נולד ב-11 באפריל 1941) הוא פרופסור אמריטוס בחוג לספרות עברית שבאוניברסיטה העברית בירושלים וחבר האקדמיה ללשון העברית וקליר הול קולג', קיימברידג'.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית ויוסף יהלום · ראה עוד »
יימח שמו
יִמַּח שְׁמוֹ או יִמַּח שְׁמוֹ וְזִכְרוֹ היא קללה עברית עתיקה, המופנית כביטוי לוואי לרָשע, או נגד אויבי העם היהודי.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית ויימח שמו · ראה עוד »
11 (מספר)
11 (במילים בלשון זכר: אחד-עשר; בלשון נקבה: אחת-עשרה) הוא המספר הטבעי הבא אחרי 10 והבא לפני 12.
חָדָשׁ!!: עברית מקראית ו11 (מספר) · ראה עוד »
מפנה מחדש כאן:
עברית עתיקה, עברית תנכית, לשון המקרא.
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/עברית_מקראית
