סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
הורד
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

עיצורים סותמים

מַדָד עיצורים סותמים

עיצורים סותמים (באנגלית: stops) או פוצצים (plosives) הם עיצורים ריאתיים אוראליים בניגוד לעיצורים האפיים, כלומר במהלך הגיית העיצורים הסותמים האוויר משתחרר דרך הפה ולא דרך האף. [1]

222 יחסים: מאנית, מאורית, מנצ'ורית, מצרית, מראטהית, מרשלית, מרים (שפה), מריה (שפה), מלאיאלאם, מלטית, מלגשית, מבטא הומוסקסואלי, מגרלית, מהרי, מונגולית, מינואית, אמהרית, אנגלית, אסאמית, אסטונית, ארמנית, ארמית חדשה צפון-מזרחית, אלאוטית, אלפבית יווני, אטרוסקית, אזרית, אבנקית, אבזית, אבחזית, אדיגית, אוסטים, אוסטית, אופן חיתוך, אוקראינית, אורדו, אורומו (שפה), אותיות השימוש, אוזבקית, אוביחית, אודמורטית, אווסטית, אויגורית, אינגושית, אינוקטיטוט, אינוכטון, איסלנדית, אירית, אידו (שפה), איינו (שפה), נאסי (שפה), ..., נאורית, נאוואטל, ננצית יערות, נורדית עתיקה, נורווגית, ניקוד טברני, ניקוד העברית בת ימינו, ניבחית, סנסקריט, ספרדית, ספרדית אנדלוסית, סרבו-קרואטית, סומלית, סונוריות, סונינקה (שפה), סוקוטרית, סוואנית, סוואהילי, סינדית, סילטית, עפרית (שפה), עברית, עברית מקראית, עברית ישראלית, עיצור, עיצור מכתשי, סותם, אטום, עיצור סדקי, סותם, אטום, עיצור סותם, עיצור ענבלי, סותם, אטום, עיצור ענבלי, סותם, קולי, עיצור פוצץ, עיצור שיני, סותם, אטום, עיצור שיני, סותם, קולי, עיצור חיכי, סותם, אטום, עיצור חיכי, סותם, קולי, עיצור דו-שפתי, סותם, אטום, עיצור דו-שפתי, סותם, קולי, עיצור וילוני, סותם, אטום, עיצור וילוני, סותם, קולי, עיצור כיסוי-גרוני, סותם, אטום, עיצורים מנושפים, עיצורים מסודקים, עיצורים מפונמים, עיצורים מצוצים, עיצורים מקישים, עיצורים מחוככים, עיצורים מכתשיים, עיצורים מכתשיים-חיכיים, עיצורים אפיים, עיצורים סדקיים, עיצורים ענבליים, עיצורים פוצצים, עיצורים ריאתיים, עיצורים שפתיים, עיצורים שיניים, עיצורים לועיים, עיצורים חוסמים, עיצורים חיכיים, עיצורים בתר-מכתשיים, עיצורים וילוניים, עיצורים כפופים, עיצורים כיסוי-גרוניים, פארואזית, פאלי, פנג'אבי, פרסית, פרוטו-שמית, פרוטו-הודו-אירופית, פשטו, פלאווה קאני, פונטיקה - מונחים, פונולוגיה אינואיטית, פונולוגיה רומנית, פונולוגיה יפנית, פורמנט, פורטוגזית, פולנית, צ'חה (שפה), צ'כית, צרפתית, קאפונג (שפה), קאת (צמח), קצ'ואה, קרי (שפה), קטלאנית, קזחית, קברדינית, קונקאני, קוסה (שפה), קורסיקאית, קווניה, קימנת (שפה), קירגיזית, קירונדי, קידוד חיזוי ליניארי, רפה, רשימת עיצורים, רומנית, רוסית, שאיין (שפה), שפת פור, שפות נוסטרטיות, שפות סו, שפות דרום-ערב העתיקות, שחרית (שפה), שבאית, שגיאת כתיב, תאית (שפה), תשכיל, תיקון יתר, תיגרה, תיגרינית, לאזית, לאדינו, לאית, לקוטה (שפה), לטבית, לטינית, לדינית, לוגנדה, לישאניד נושאן, ליבונית, טאגאלוג, טאינו (שפה), טלוגו, טטרית, טטרית של קרים, טג'יקית, טופי עתיקה, טורקמנית, טורקית עות'מאנית, טובאנית, טיבטית, זנבון, זוג מינימלי, ח'ולאנית, חרסוסית, חוק גרים, במבאסי (שפה), באצבית, באלינזית, בסקית, ברטונית, בשקירית, בתנוראית יהודית, בורושסקי, בולגרית, ג'והורי, גאורגית, גרמנית, גרמנית עילית עתיקה, גרינלנדית, גותית, גוג'ראטית, דנית, דחלקית, דגש קל, דגש חזק, דומרית, האלפבית הפונטי האוראלי, האלפבית הבשקירי, האוסה (שפה), הגייה אשכנזית, הונגרית, הולנדית, הכפלת עיצור, הידמות, וולאיטה (שפה), וייטנאמית, כורדית, יפנית, ع. להרחיב מדד (172 יותר) »

מאנית

מאנית, גאלית מאנית או מאנקס (מאנית: Gaelg Vanninagh או Gailck Vanninagh; אנגלית: Manx Gaelix) היא שפה קלטית.

חָדָשׁ!!: עיצורים סותמים ומאנית · ראה עוד »

מאורית

מאורית היא שפה ממשפחת השפות האוסטרונזיות, היא מדוברת על ידי בני העם המאורי, ומשמשת כאחת השפות הרשמיות בניו זילנד.

חָדָשׁ!!: עיצורים סותמים ומאורית · ראה עוד »

מנצ'ורית

מנצ'ורית היא שפה ממשפחת השפות הטונגוסיות, המדוברת בצפון סין.

חָדָשׁ!!: עיצורים סותמים ומנצ'ורית · ראה עוד »

מצרית

פפירוס אברס הכתוב בכתב היראטי (1550 לפנה"ס בקירוב) השפה המצרית היא שפה אפרו-אסיאתית אשר דוברה במצרים העתיקה.

חָדָשׁ!!: עיצורים סותמים ומצרית · ראה עוד »

מראטהית

מַרַאטְהִית (मराठी, Marāṭhī) היא שפה הודו-ארית המדוברת בעיקר במדינת מהאראשטרה שבמערב הודו.

חָדָשׁ!!: עיצורים סותמים ומראטהית · ראה עוד »

מרשלית

מרשלית (Kajin M̧ajeļ) היא שפה אוסטרונזית שמשמשת כאחת משתי השפות הרשמיות של רפובליקת איי מרשל.

חָדָשׁ!!: עיצורים סותמים ומרשלית · ראה עוד »

מרים (שפה)

מֵרְיָם, המכונה גם שפת מזרח מצר טוֹרֵס (בשפת מֵרְיָם: Meriam Mìr, וגם Miriam, Meryam, Mer, Mir, Miriam–Mir, או Eastern, Isten, Esten וכן Able Able), היא השפה הילידית של האנשים החיים באיים הקטנים מֶר (האי מוריי), װָּאײֵר וְדָאװָּאר, אֵרוּבּ (האי דַארְנְלי), ואוּגָר (האי סטיבנס) במזרח מצר טורס, במדינת קווינסלנד באוסטרליה.

חָדָשׁ!!: עיצורים סותמים ומרים (שפה) · ראה עוד »

מריה (שפה)

מריה או מדיה (Madiya / Maria) היא שפה דראווידית המדוברת בהודו.

חָדָשׁ!!: עיצורים סותמים ומריה (שפה) · ראה עוד »

מלאיאלאם

מלאיאלאם (മലയാളം) היא שפה דראווידית, אחת מהשפות הרשמיות בהודו.

חָדָשׁ!!: עיצורים סותמים ומלאיאלאם · ראה עוד »

מלטית

מלטית או מלטזית (Malti) היא שפה שמית תיכונה-דרומית מתוך קבוצת השפות השמיות של משפחת השפות האפרו-אסיאתיות, המדוברת במלטה.

חָדָשׁ!!: עיצורים סותמים ומלטית · ראה עוד »

מלגשית

מלגשית (Malagasy; בצרפתית: Malgache) היא השפה הרשמית של מדגסקר, ומדוברת גם על ידי מיעוט בקומורו, ראוניון ומאיוט.

חָדָשׁ!!: עיצורים סותמים ומלגשית · ראה עוד »

מבטא הומוסקסואלי

מבטא הומוסקסואלי גברי הוא נושא העומד במרכזם של סטריאוטיפים מודרניים רבים, וכמו כן במוקד של מחקרים סוציו-בלשניים.

חָדָשׁ!!: עיצורים סותמים ומבטא הומוסקסואלי · ראה עוד »

מגרלית

מֶגרֶלִית (მარგალური ნინა - מארגאלוּרי נינה; גאורגית: მეგრული ენა' - מֶגרוּלי אֶנה) היא השפה המדוברת בצפון-מערב גאורגיה.

חָדָשׁ!!: עיצורים סותמים ומגרלית · ראה עוד »

מהרי

מהרי (Mehri או Mahri) היא שפה בענף שפות דרום-ערב החדשות, במשפחת השפות השמיות, המדוברת בפי מיעוטים מבודדים במזרח תימן ובמערב עומאן.

חָדָשׁ!!: עיצורים סותמים ומהרי · ראה עוד »

מונגולית

השפות המונגוליות (בכתב מונגולי) (בכתב קירילי: Монгол хэл) הן קבוצת שפות המדוברות במרכז אסיה.

חָדָשׁ!!: עיצורים סותמים ומונגולית · ראה עוד »

מינואית

מינואית היא שם מוסכם לשפה הנכחדת (אחת או יותר) ששימשה את התרבות המינואית העתיקה בכרתים, וכתובה בהירוגליפים של כרתים ומאוחר יותר בכתב ההברתי המכוּנה כתב קווי א'.

חָדָשׁ!!: עיצורים סותמים ומינואית · ראה עוד »

אמהרית

אמהרית (አማርኛ – אַמַרִנְיַה) היא שפה ממשפחת השפות השמיות, שהתפתחה בקרן אפריקה במהלך המאה ה־10.

חָדָשׁ!!: עיצורים סותמים ואמהרית · ראה עוד »

אנגלית

אנגלית (באנגלית: English) היא שפה ממשפחת השפות הגרמאניות שמקורה באנגליה, והיא אחת השפות המדוברות ביותר בעולם.

חָדָשׁ!!: עיצורים סותמים ואנגלית · ראה עוד »

אסאמית

אסאמית (באסאמית: অসমীয়া, בתעתיק: אוֹהוֹמִיָּה) היא שפה מקבוצת השפות ההודו-איראניות במשפחת השפות ההודו-אירופיות המדוברת במדינות אסאם וארונאצ'ל פרדש, בצפון מזרח הודו.

חָדָשׁ!!: עיצורים סותמים ואסאמית · ראה עוד »

אסטונית

אסטונית (Eesti keel - IPA) היא שפתה הרשמית של אסטוניה והיא מדוברת בפי כ-1.1 מיליון איש.

חָדָשׁ!!: עיצורים סותמים ואסטונית · ראה עוד »

ארמנית

שפות ארמניות הן שתי שפות שמוצאן מהתפלגות השפה הארמנית.

חָדָשׁ!!: עיצורים סותמים וארמנית · ראה עוד »

ארמית חדשה צפון-מזרחית

ארמית חדשה צפון-מזרחית (או בלעז North Eastern Neo-Aramaic, ובקיצור NENA) הוא המונח האקדמי המשמש לתיאור קבוצת ניבים של ארמית חדשה, אשר דוברו באזור כורדיסטן ואזרבייג'ן האיראנית במדינות עיראק, איראן וטורקיה.

חָדָשׁ!!: עיצורים סותמים וארמית חדשה צפון-מזרחית · ראה עוד »

אלאוטית

אלאוטית (Unangam Tunuu) היא שפה במשפחת השפות האסקימו-אלאוטיות.

חָדָשׁ!!: עיצורים סותמים ואלאוטית · ראה עוד »

אלפבית יווני

האלפבית היווני הוא אלפבית המשמש לכתיבת השפה היוונית מאז המאה ה-8 לפנה"ס לערך.

חָדָשׁ!!: עיצורים סותמים ואלפבית יווני · ראה עוד »

אטרוסקית

Cippus Perusinus, לוח אבן ובה כתובת אטרוסקית בת 46 שורות, אחת הכתובות האטרוסקיות הארוכות ביותר. המאה ה־3 או ה־2 לפנה"ס.אטרוסקית הייתה שפתם של האטרוסקים, עם עתיק אשר חי ברובו באטרוריה שבצפון איטליה המודרנית.

חָדָשׁ!!: עיצורים סותמים ואטרוסקית · ראה עוד »

אזרית

אַזֶרית, או אזרבייג'נית (Azərbaycanca, Azərbaycan dili), הוא מונח המתייחס לכמה ניבים קרובים המדוברים בקווקז ובאיראן.

חָדָשׁ!!: עיצורים סותמים ואזרית · ראה עוד »

אבנקית

אֶבֶנְקִית (Эвэды̄ турэ̄н) היא שפת האבנקים, והגדולה שבשפות הטונגוסיות הצפוניות, ומדברים בה כ־30,000 איש ברוסיה, בסין ובמונגוליה.

חָדָשׁ!!: עיצורים סותמים ואבנקית · ראה עוד »

אבזית

אַבָּזִית (Абаза Бызшва, Abaza Byzšwa; אדיגית: Абазэбзэ), או אַבָּזָה, היא שפה המדוברת על ידי האבזים בקאראצ'אי-צ'רקסיה.

חָדָשׁ!!: עיצורים סותמים ואבזית · ראה עוד »

אבחזית

אַבְּחָזִית (аҧсуа бызшǝа, аҧсшǝа) היא השפה המדוברת במחוז הבדלני אבחזיה שבגאורגיה.

חָדָשׁ!!: עיצורים סותמים ואבחזית · ראה עוד »

אדיגית

שלט בכניסה לכפר כמא בעברית, אנגלית ואדיגית. אדיגית (Адыгабзэ "אדיגאבזה") או צ'רקסית מערבית (КӀахыбзэ) הידועה בישראל גם בשם צ'רקסית.

חָדָשׁ!!: עיצורים סותמים ואדיגית · ראה עוד »

אוסטים

ריקוד האוסורי בבתומי הכפר נוּזאל, דרום אוסטיה 1900 הכפר דרגוואס, צפון אוסטיה אוסטים בלבוש צ'וחה, 1881 האוֹסֶטים (אוסטית: ирæттæ, irættæ) הם קבוצה אתנית היושבים בעיקר בקווקז - בחבלי צפון אוסטיה ודרום אוסטיה.

חָדָשׁ!!: עיצורים סותמים ואוסטים · ראה עוד »

אוסטית

אוסטית היא שפה הודו-איראנית מזרחית המדוברת בחבל אוסטיה השוכן במורדות הרי הקווקז.

חָדָשׁ!!: עיצורים סותמים ואוסטית · ראה עוד »

אופן חיתוך

אופן חיתוך הוא מידת החסימה של מעבר האוויר בבסיס החיתוך שהוא המקום בו מספר איברי הגייה סותמים באופן מלא או חלקי את חלל הפה או הגרון וגורמים להפקת העיצורים כתוצאה מתזוזתם של איברי הגייה מסוימים כלפי אחרים ומזרימת האוויר ביניהם.

חָדָשׁ!!: עיצורים סותמים ואופן חיתוך · ראה עוד »

אוקראינית

אוקראינית (Українська мова) היא שפה סלאבית מזרחית מתוך קבוצת השפות הסלאביות במשפחת השפות ההודו־אירופיות וככזו דומה במידה רבה לרוסית ולבלארוסית.

חָדָשׁ!!: עיצורים סותמים ואוקראינית · ראה עוד »

אורדו

אֻרְדוּ (IPA:; אורדו),לסירוגין לאשקרי (מְבוּטָא: Laškarī ˈləʃkəri כתיב: لشکری), היא ניב של הינדוסטנית, המזוהה עם מוסלמים בדרום אסיה.

חָדָשׁ!!: עיצורים סותמים ואורדו · ראה עוד »

אורומו (שפה)

אורומו, או אוֹרוֹמִיפָה (Afaan Oromoo), היא השפה המדוברת בעיקר בפיהם של בני אורומו.

חָדָשׁ!!: עיצורים סותמים ואורומו (שפה) · ראה עוד »

אותיות השימוש

אותיות השימוש הן שבע מתוך עשרים ושתיים האותיות באלפבית העברי, שמצטרפות אל מילות היסוד בראשן באופן חבור.

חָדָשׁ!!: עיצורים סותמים ואותיות השימוש · ראה עוד »

אוזבקית

left אוזבקית (אלפבית לטיני: O‘zbek tili; אלפבית קירילי: Ўзбек тили), הנמנית במשפחת השפות הטורקיות, היא שפתה הרשמית של אוזבקיסטן.

חָדָשׁ!!: עיצורים סותמים ואוזבקית · ראה עוד »

אוביחית

אוּבִּיחִית (אדיגית: Убыхбзэ) הייתה שפה ששויכה לקבוצת השפות הקווקזיות הצפון-מערביות ודוברה על ידי האוביחים, שחיו לאורך חופו המזרחי של הים השחור לפני שגורשו בגלות הצ'רקסים לטורקיה.

חָדָשׁ!!: עיצורים סותמים ואוביחית · ראה עוד »

אודמורטית

אוּדְמוּרְטִית (удмурт кыл; ברוסית: Удмуртский язык) היא שפה אוראלית המדוברת על ידי האודמורטים ברפובליקה אודמורטיה שבפדרציה הרוסית, שם היא שפה רשמית לצד הרוסית.

חָדָשׁ!!: עיצורים סותמים ואודמורטית · ראה עוד »

אווסטית

אָוֶסְטִית היא שפה איראנית מזרחית הידועה רק משימוש כשפת כתבי הקודש הזורואסטריים, כלומר האווסטה, ומשם גם קיבלה את שמה.

חָדָשׁ!!: עיצורים סותמים ואווסטית · ראה עוד »

אויגורית

אויגורית היא שפה ממשפחת השפות הטורקיות, שרוב דובריה חיים במחוז שינג'יאנג בצפון־מערב הרפובליקה העממית של סין.

חָדָשׁ!!: עיצורים סותמים ואויגורית · ראה עוד »

אינגושית

אינגושית היא שפה המדוברת בפי המתיישבים בחבלי צ'צ'ניה ואינגושטיה המכונים גם חבל צ'צ'נו-אינגושיה הנמצא באזור הקווקז.

חָדָשׁ!!: עיצורים סותמים ואינגושית · ראה עוד »

אינוקטיטוט

אינוקטיטוט (ᐃᓄᒃᑎᑐᑦ) או בשמה המלא האינוקטיטוט של קנדה המזרחית, ושפת האינואיטים המזרח-קנדיים, הוא שמן של מספר שפות אינואיטיות המדוברות בצפון-מזרח קנדה.

חָדָשׁ!!: עיצורים סותמים ואינוקטיטוט · ראה עוד »

אינוכטון

אִינוּכְּטוּן (Inuktun, בגרינלנדית: avanersuarmiutut, בדנית: nordgrønlandsk, polarskimoisk, thulesproget) היא שפתם של האינוגואיטים, עם אינואיטי החי בצפון גרינלנד (קאנאק והכפרים הסמוכים לה).

חָדָשׁ!!: עיצורים סותמים ואינוכטון · ראה עוד »

איסלנדית

אִיסְלַנְדִית היא שפה צפון גרמאנית המדוברת באיסלנד.

חָדָשׁ!!: עיצורים סותמים ואיסלנדית · ראה עוד »

אירית

אחוז בעלי הידע בשפה האירית לפי אזורים, נכון לשנת 2011 אירית או גֵאלית אירית (באירית: Gaeilge או Gaeilge na hEireann; באנגלית: Irish או Irish Gaelic) היא שפה ממשפחת השפות הקלטיות, שנוצרה באי אירלנד ומדוברת על ידי העם האירי.

חָדָשׁ!!: עיצורים סותמים ואירית · ראה עוד »

אידו (שפה)

אִידוֹ (Ido, באספרנטו: צאצא) היא שפה מתוכננת שמקורה באספרנטו, ותוכננה באופן דומה במטרה להיות שפת עזר בינלאומית לאנשים בעלי רקע מגוון.

חָדָשׁ!!: עיצורים סותמים ואידו (שפה) · ראה עוד »

איינו (שפה)

שפת אַיְנוּ (アイヌ イタク אַיְנוּ אִיטַק; ביפנית: アイヌ語) היא שפתם של בני האיינו, קבוצה אתנית שמרכזה בחלק הצפוני של האי הוקאידו שביפן.

חָדָשׁ!!: עיצורים סותמים ואיינו (שפה) · ראה עוד »

נאסי (שפה)

נאסי היא שפה המורכבת מאוסף ניבים שונים, המשמשת את בני עם הנאסי החיים בדרום-מערב סין.

חָדָשׁ!!: עיצורים סותמים ונאסי (שפה) · ראה עוד »

נאורית

נאורית (Dorerin Naoero) היא שפה אוסטרונזית המשמשת כאחת משתי השפות הרשמיות ברפובליקת נאורו.

חָדָשׁ!!: עיצורים סותמים ונאורית · ראה עוד »

נאוואטל

נָאווַאטְל (IPA:; תעתיק לטיני: Náhuatl) הוא שם כולל למספר שפות אצטקיות ממרכז מקסיקו.

חָדָשׁ!!: עיצורים סותמים ונאוואטל · ראה עוד »

ננצית יערות

ננצית יערות (ברוסית, השפה נקראת Ненецкий лесной) הוא ניב בשפה הננצית.

חָדָשׁ!!: עיצורים סותמים וננצית יערות · ראה עוד »

נורדית עתיקה

נורדית עתיקה היא שפה גרמאנית עתיקה שדוברה על ידי הנורדים במהלך התקופה הוויקינגית, ועד לשנת 1300 בערך, ממנה התפתחו השפות הצפון גרמניות המודרניות כגון שוודית, נורווגית, דנית ואיסלנדית.

חָדָשׁ!!: עיצורים סותמים ונורדית עתיקה · ראה עוד »

נורווגית

האזורים בנורווגיה בהם דומיננטיים ארבעת הניבים העיקריים: ניב מזרח נורווגיה מסומן בתכלת, ניב מערב נורווגיה מסומן באדום, ניב צפון נורווגיה מסומן בצהוב, וניב טרונדשק מסומן בכחול כהה נורווגית (בנורווגית: Norsk) היא שפה סקנדינבית מקבוצת השפות הגרמאניות של משפחת השפות ההודו־אירופיות המדוברת בפי כ־4.6 מיליון איש, רובם ככולם בנורווגיה, שם היא משמשת כשפה הרשמית.

חָדָשׁ!!: עיצורים סותמים ונורווגית · ראה עוד »

ניקוד טברני

שמות כ, א-ה בניקוד טברני. מתוך כתב יד מימי הביניים, השמור כעת בלונדון "ניקוד טבריני" יצירה של הפסל דוד פיין. המוזיאון הפתוח טבריה הַנִּקּוּד הַטַּבְרָנִי (וגם טְבֶרְיָנִי) הוא שיטה גרפית לסימון ההגייה של הטקסט המקראי בפי יהודי העיר טבריה בראשית ימי הביניים.

חָדָשׁ!!: עיצורים סותמים וניקוד טברני · ראה עוד »

ניקוד העברית בת ימינו

ניקוד העברית בת ימינו הוא הניקוד המשמש בתמלילים של העברית בת ימינו.

חָדָשׁ!!: עיצורים סותמים וניקוד העברית בת ימינו · ראה עוד »

ניבחית

נִיבְחִית היא שפת העם הניבחי המדוברת בצפון האי סחלין ובאגן הנהר אמגוּן הנשפך אל הנהר אמור.

חָדָשׁ!!: עיצורים סותמים וניבחית · ראה עוד »

סנסקריט

סנסקריט (בסנסקריט: संस्कृतम्; מילולית: "השפה המלוטשת" או "השפה שחוברה נכון") היא שפה הודו-ארית.

חָדָשׁ!!: עיצורים סותמים וסנסקריט · ראה עוד »

ספרדית

דוברי הספרדית בעולם ספרדית (בספרדית: Español אֶספָּנְיוֹל) או קסטילית (Castellano קַסְטֶלְיַאנוֹ), היא שפה איברו-רומאנית מתוך קבוצת השפות הרומאניות במשפחת השפות ההודו־אירופיות וקרובה במיוחד לפורטוגזית וגליסית.

חָדָשׁ!!: עיצורים סותמים וספרדית · ראה עוד »

ספרדית אנדלוסית

מפה המראה את השטח שבו נפוץ השימוש באנדלוסית. הניב האנדלוסי של ספרדית (בספרדית: andaˈluθ - andaluz) מדובר באנדלוסיה, סאוטה, מלייה ובקרב תושבי אותם האזורים אשר היגרו לערים ספרדיות אחרות.

חָדָשׁ!!: עיצורים סותמים וספרדית אנדלוסית · ראה עוד »

סרבו-קרואטית

סרבו-קרואטית בשנת 2005 סרבו-קרואטית היא שפה סלאבית דרומית המשתייכת למשפחת השפות ההודו-אירופית.

חָדָשׁ!!: עיצורים סותמים וסרבו-קרואטית · ראה עוד »

סומלית

סומלית (בכתב לטיני: Af-Soomaali, בכתב עוסמניה: 𐒖𐒍 𐒈𐒝𐒑𐒛𐒐𐒘, ב-IPA) היא שפה אפרו-אסיאתית, ממשפחת השפות הכושיות.

חָדָשׁ!!: עיצורים סותמים וסומלית · ראה עוד »

סונוריות

בפונטיקה ובפונולוגיה, סונוריות (בעברית: צליליות) היא מונח המתייחס לעוצמת הצליל שנוצר בעת הפקת הגה מסוים.

חָדָשׁ!!: עיצורים סותמים וסונוריות · ראה עוד »

סונינקה (שפה)

שפת הסונינקה (בסונינקה: sooninkanxanne.

חָדָשׁ!!: עיצורים סותמים וסונינקה (שפה) · ראה עוד »

סוקוטרית

סוֹקוֹטְרית (גם סוֹקוֹטְרי; בסוקוטרית: مثل دسقطري méthel d-saqátri; בערבית: اللغة السقطرية; בכתב לטיני: Soqotri) היא שפה שמית דרומית בסכנת הכחדה, המדוברת בפי בני העם הסוקוטרי בתימן – באי סוקוטרה ובשני האיים הסמוכים לו, עבד אל-כּוּרי וסַמְחה, בארכיפלג סוקוטרה הממוקם במצר גוּאַרְדאפוי שבין סומליה לתימן.

חָדָשׁ!!: עיצורים סותמים וסוקוטרית · ראה עוד »

סוואנית

סוואנית (ლუშნუ ნინ/შკა̈ნ - לוּשנוּ נין; גאורגית: სვანური ენა - סוואנוּרי אֶנה) היא השפה המדוברת בצפון-מערב גאורגיה.

חָדָשׁ!!: עיצורים סותמים וסוואנית · ראה עוד »

סוואהילי

סוואהילי, קיסוואהילי או סוואהילית (Swahili או Kiswahili) היא שפה ממשפחת שפות הבנטו ("בנטו צר"), שהתפתחה במזרח אפריקה במהלך האלף השני לספירה, תוך מגע הדוק עם השפה הערבית.

חָדָשׁ!!: עיצורים סותמים וסוואהילי · ראה עוד »

סינדית

סינדית (ערבית: سنڌي; דוונגארי: सिन्धी; אנגלית: Sindhi) היא השפה הרשמית הראשונה במחוז סינד בפקיסטן והשפה הרשמית השנייה במחוז בלוצ'יסטן בפקיסטן.

חָדָשׁ!!: עיצורים סותמים וסינדית · ראה עוד »

סילטית

סילטית (בסילטית: ስልጥኘ "סילְטִ'ינְיה", או שפת סילטה የስልጤ አፍ "יְסִילְטֶ'ה אַף") היא שפה אתיו-שמית המדוברת במרכז אתיופיה, והיא משתייכת לענף השמי הדרומי במשפחה השמית.

חָדָשׁ!!: עיצורים סותמים וסילטית · ראה עוד »

עפרית (שפה)

עפרית (Qafár af) היא שפה ממשפחת השפות הכושיות המזרחיות המדוברת באתיופיה, באריתריאה ובג'יבוטי.

חָדָשׁ!!: עיצורים סותמים ועפרית (שפה) · ראה עוד »

עברית

עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסייתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים.

חָדָשׁ!!: עיצורים סותמים ועברית · ראה עוד »

עברית מקראית

עברית מקראית (המכונה גם "עברית תנ"כית" או "לשון המקרא" או "יהודית") היא הניב של השפה העברית כפי שדובר בסוף האלף השני לפני הספירה ולאורך האלף הראשון לפני הספירה ברחבי ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: עיצורים סותמים ועברית מקראית · ראה עוד »

עברית ישראלית

אזורים בהם עברית אינה מדוברת כלל עברית או עברית ישראלית (על שמות נוספים ראו להלן) היא הניב של השפה העברית המדוברת במדינת ישראל, ובחלק מהקהילות היהודיות-ציוניות ברחבי העולם, החל מתחילת המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: עיצורים סותמים ועברית ישראלית · ראה עוד »

עיצור

בבלשנות, בתת-תחומי הפונטיקה והפונולוגיה, עיצור הוא אחד משני סוגי ההגאים, הקיימים בכל שפה טבעית.

חָדָשׁ!!: עיצורים סותמים ועיצור · ראה עוד »

עיצור מכתשי, סותם, אטום

עיצור מכתשי סותם אטום הוא צליל עיצורי הנפוץ בשפות מדוברות רבות.

חָדָשׁ!!: עיצורים סותמים ועיצור מכתשי, סותם, אטום · ראה עוד »

עיצור סדקי, סותם, אטום

עיצור סדקי סותם אטום נפוץ בשפות מדוברות רבות.

חָדָשׁ!!: עיצורים סותמים ועיצור סדקי, סותם, אטום · ראה עוד »

עיצור סותם

#הפניה עיצורים סותמים.

חָדָשׁ!!: עיצורים סותמים ועיצור סותם · ראה עוד »

עיצור ענבלי, סותם, אטום

עיצור ענבלי סותם אטום הוא צליל עיצורי הנפוץ בשפות מדוברות רבות.

חָדָשׁ!!: עיצורים סותמים ועיצור ענבלי, סותם, אטום · ראה עוד »

עיצור ענבלי, סותם, קולי

עיצור ענבלי סותם קולי הוא צליל עיצורי הנדיר בשפות מדוברות מעטות.

חָדָשׁ!!: עיצורים סותמים ועיצור ענבלי, סותם, קולי · ראה עוד »

עיצור פוצץ

#הפניה עיצורים סותמים.

חָדָשׁ!!: עיצורים סותמים ועיצור פוצץ · ראה עוד »

עיצור שיני, סותם, אטום

עיצור שיני סותם אטום הוא צליל עיצורי המצוי בחלק מהשפות המדוברות.

חָדָשׁ!!: עיצורים סותמים ועיצור שיני, סותם, אטום · ראה עוד »

עיצור שיני, סותם, קולי

עיצור שיני סותם קולי הוא צליל עיצורי המצוי בחלק מהשפות המדוברות.

חָדָשׁ!!: עיצורים סותמים ועיצור שיני, סותם, קולי · ראה עוד »

עיצור חיכי, סותם, אטום

עיצור חיכי סותם אטום הוא צליל עיצורי המצוי בחלק מהשפות המדוברות.

חָדָשׁ!!: עיצורים סותמים ועיצור חיכי, סותם, אטום · ראה עוד »

עיצור חיכי, סותם, קולי

עיצור חיכי סותם קולי הוא צליל עיצורי המצוי בחלק מהשפות המדוברות.

חָדָשׁ!!: עיצורים סותמים ועיצור חיכי, סותם, קולי · ראה עוד »

עיצור דו-שפתי, סותם, אטום

עיצור דו־שפתי סותם אטום (עִצּוּר דּוּ-שְׂפָתַי סוֹתֵם אָטוּם) הוא צליל עיצורי המצוי בשפות מדוברות רבות.

חָדָשׁ!!: עיצורים סותמים ועיצור דו-שפתי, סותם, אטום · ראה עוד »

עיצור דו-שפתי, סותם, קולי

עיצור דו־שפתי סותם קולי הוא צליל עיצורי הנפוץ בשפות מדוברות רבות.

חָדָשׁ!!: עיצורים סותמים ועיצור דו-שפתי, סותם, קולי · ראה עוד »

עיצור וילוני, סותם, אטום

עיצור וילוני סותם אטום הוא צליל עיצורי המצוי בשפות מדוברות רבות.

חָדָשׁ!!: עיצורים סותמים ועיצור וילוני, סותם, אטום · ראה עוד »

עיצור וילוני, סותם, קולי

עיצור וילוני סותם קולי הוא צליל עיצורי המצוי בשפות מדוברות רבות.

חָדָשׁ!!: עיצורים סותמים ועיצור וילוני, סותם, קולי · ראה עוד »

עיצור כיסוי-גרוני, סותם, אטום

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: עיצורים סותמים ועיצור כיסוי-גרוני, סותם, אטום · ראה עוד »

עיצורים מנושפים

נישוף (אנגלית: Aspiration) הוא תכונה של עיצורים אשר בעת הגייתם מיתרי הקול מצויים במצב סדקי חוכך כאשר זרם האוויר עובר דרכם בטרם מגיע לבסיס החיתוך כמו בקוליות עיצורים, כך שבסיס החיתוך הוא לא מיתרי הקול בניגוד לעיצורים הסדקיים.

חָדָשׁ!!: עיצורים סותמים ועיצורים מנושפים · ראה עוד »

עיצורים מסודקים

עיצורים מסודקים (Ejective) הם עיצורים סותמים לא ריאתיים שבמהלך הגייתם זרם האוויר מווסת באמצעות פיקת הגרון ולא באמצעות הריאות.

חָדָשׁ!!: עיצורים סותמים ועיצורים מסודקים · ראה עוד »

עיצורים מפונמים

עיצורים מפונמים (באנגלית: Implosive) הם עיצורים סותמים (או מחוככים) שהמעורר העיקרי שלהם הוא מעורר סדקי של יניקה ובו בזמן יכול להתאפשר גם מעורר ריאתי הגורם למפונם להיות הגה קולי.

חָדָשׁ!!: עיצורים סותמים ועיצורים מפונמים · ראה עוד »

עיצורים מצוצים

עיצורים מצוצים (Click) הם עיצורים סותמים לא ריאתיים שבמהלך הגייתם זרם האוויר מווסת באמצעות תנועת הווילון ולא באמצעות תנועת הסרעפת.

חָדָשׁ!!: עיצורים סותמים ועיצורים מצוצים · ראה עוד »

עיצורים מקישים

עיצורים מקישים (flap) הם עיצורים המופקים תוך התכווצות שרירים יחידה כך שאיבר חיתוך אחד מושלך כנגד איבר חיתוך אחר.

חָדָשׁ!!: עיצורים סותמים ועיצורים מקישים · ראה עוד »

עיצורים מחוככים

עיצורים מחוּכָּכים הם עיצורים המופקים באמצעות חסימת זרם האוויר בחלל הפה, ושחרורו האיטי תוך הפקת צליל חיכוך, אלו הם למעשה שני עיצורים הנהגים כעיצור אחד כאשר הראשון סותם והשני חוכך.

חָדָשׁ!!: עיצורים סותמים ועיצורים מחוככים · ראה עוד »

עיצורים מכתשיים

עיצורים מכתשיים (Alveolar) הם עיצורים הנחתכים בין קדמת, קצה או צד הלשון לבין המכתש או סביבתו.

חָדָשׁ!!: עיצורים סותמים ועיצורים מכתשיים · ראה עוד »

עיצורים מכתשיים-חיכיים

עיצורים מכתשיים חיכיים (alveolopalatal) הם עיצורים הנחתכים בין האזור שבין המכתש לבין החלק הקדמי של הלשון כאשר הלשון שטוחה.

חָדָשׁ!!: עיצורים סותמים ועיצורים מכתשיים-חיכיים · ראה עוד »

עיצורים אפיים

עיצורים אפיים הם עיצורים סותמים אפיים בניגוד לסותמים הפומיים, כלומר בעיצורים האפיים האוויר משתחרר דרך האף ולא דרך הפה אף שחלל הפה עדיין משמש כתיבת תהודה עבור צליל העיצור.

חָדָשׁ!!: עיצורים סותמים ועיצורים אפיים · ראה עוד »

עיצורים סדקיים

עיצורים סדקיים (Glottal) הם עיצורים הנהגים ב"סדק הקול" (glottis), המוכר יותר בשם מיתרי הקול (vocal cords).

חָדָשׁ!!: עיצורים סותמים ועיצורים סדקיים · ראה עוד »

עיצורים ענבליים

עיצורים ענבליים (באנגלית: Uvular) נהגים באמצעות הענבל, הלשונית הנמצאת בקצה הווילון (החך הרך), בפתח הלוע.

חָדָשׁ!!: עיצורים סותמים ועיצורים ענבליים · ראה עוד »

עיצורים פוצצים

#הפניה עיצורים סותמים.

חָדָשׁ!!: עיצורים סותמים ועיצורים פוצצים · ראה עוד »

עיצורים ריאתיים

עיצורים ריאתיים (pulmonic) הם עיצורים, שבמהלך הפקתם זרימת האוויר יוצאת מהריאות ונחסמת בשלב מסוים, באופן מלא או חלקי, על ידי התקרבות איבר ההגייה הפעיל לאיבר ההגייה הסביל, בחלל הפה או בגרון.

חָדָשׁ!!: עיצורים סותמים ועיצורים ריאתיים · ראה עוד »

עיצורים שפתיים

בסיס חיתוך עיצורים שְׂפָתיים הם עיצורים המופקים אגב שימוש בשפתיים בלבד או בשפתיים בשילוב אמצעי הגייה אחר.

חָדָשׁ!!: עיצורים סותמים ועיצורים שפתיים · ראה עוד »

עיצורים שיניים

עיצורים שיניים (Dental) הם עיצורים הנחתכים בין קצה או קדמת הלשון לבין השיניים העליונות.

חָדָשׁ!!: עיצורים סותמים ועיצורים שיניים · ראה עוד »

עיצורים לועיים

עיצורים לועיים (פַֿרִינְגֵיאלִיִּים) נהגים על ידי כיווץ הלוע שהוא החלק שבין הענבל למכסה הגרון.

חָדָשׁ!!: עיצורים סותמים ועיצורים לועיים · ראה עוד »

עיצורים חוסמים

עיצורים חוסמים (באנגלית: Obstruents, מילולית "מפריעים") הם עיצורים שבעת הגייתם, זרימת האוויר נחסמת או מופרעת במידה משמעותית, כך שבבסיס החיתוך נוצרת תהודה ("רעש") המתפרש כהגה בעל משמעות בדיבור.

חָדָשׁ!!: עיצורים סותמים ועיצורים חוסמים · ראה עוד »

עיצורים חיכיים

עיצורים חיכיים (Palatal) הם עיצורים הנחתכים בבסיס החיתוך הנוצר בין גב הלשון לבין החך הקשה.

חָדָשׁ!!: עיצורים סותמים ועיצורים חיכיים · ראה עוד »

עיצורים בתר-מכתשיים

עיצורים בָּתַר-מכתשיים (postalveolar) הם עיצורים הנחתכים באזור שבין המכתש ובין החלק הקדמי של הלשון כאשר הלשון מכונסת לצורת כיפה או מעגל.

חָדָשׁ!!: עיצורים סותמים ועיצורים בתר-מכתשיים · ראה עוד »

עיצורים וילוניים

עיצורים וילוניים (Velar) הם עיצורים המופקים בבסיס החיתוך הנוצר בין גב הלשון לווילון (החך הרך).

חָדָשׁ!!: עיצורים סותמים ועיצורים וילוניים · ראה עוד »

עיצורים כפופים

עיצורים כפופים (באנגלית: Retroflex) הם עיצורים הנחתכים בין האזור שבין המכתש לבין קצה החלק הקדמי של הלשון כאשר הלשון מוטה אחורנית.

חָדָשׁ!!: עיצורים סותמים ועיצורים כפופים · ראה עוד »

עיצורים כיסוי-גרוניים

עיצורים כיסוי-גרוניים (בלעז: אפיגלוטיים) הם עיצורים הנחתכים בין מכסה הגרון (האפיגלוטיס) לבין גב הלוע.

חָדָשׁ!!: עיצורים סותמים ועיצורים כיסוי-גרוניים · ראה עוד »

פארואזית

פארואזית (Føroyskt) היא שפה צפון-גרמאנית אינסולרית מקבוצת השפות הגרמאניות של משפחת השפות ההודו-אירופאיות המדוברת באיי פארו, וגם במדינות נוספות כגון דנמרק ונורווגיה.

חָדָשׁ!!: עיצורים סותמים ופארואזית · ראה עוד »

פאלי

פאלי היא שפה הודו-ארית המפורסמת בעיקר עקב היותה השפה הליטורגית בה נכתבו הכתבים הבודהיסטים הראשונים.

חָדָשׁ!!: עיצורים סותמים ופאלי · ראה עוד »

פנג'אבי

פנג'אבי (גורמוקהי: ਪੰਜਾਬੀ; שאהמוקהי: پنجابی) היא שפה הודו-אירופית המדוברת בעיקר באזור ההיסטורי חבל פנג'אב, הנמצא כיום בהודו (מדינת פנג'אב) ובפקיסטן (פרובינציית פנג'אב).

חָדָשׁ!!: עיצורים סותמים ופנג'אבי · ראה עוד »

פרסית

left פרסית (פַֿארְסִי) היא שפה איראנית.

חָדָשׁ!!: עיצורים סותמים ופרסית · ראה עוד »

פרוטו-שמית

פרוטו-שמית (לפעמים: אֵם-שמית) היא השפה-האם (פרוטו-שפה) המשוערת של השפות השמיות.

חָדָשׁ!!: עיצורים סותמים ופרוטו-שמית · ראה עוד »

פרוטו-הודו-אירופית

פרוטו־הודו־אירופית (באנגלית: Proto-Indo-European; בראשי תיבות: PIE) היא השפה האם המשוערת של כל השפות ההודו־אירופיות.

חָדָשׁ!!: עיצורים סותמים ופרוטו-הודו-אירופית · ראה עוד »

פשטו

פשטו (IPA) היא שפה איראנית המדוברת בפי הפתאנים בדרומה ובמזרחה של אפגניסטן ובצפון-מערב פקיסטן, וכן בקרב קהילות פתאניות ברחבי העולם.

חָדָשׁ!!: עיצורים סותמים ופשטו · ראה עוד »

פלאווה קאני

פלאווה קאני (palawa kani) היא שפה שהוחייתה באופן יזום ומתוכנן, ונמצאת בשימוש מוגבל בפי הטסמנים הילידים במדינת האי טסמניה, באוסטרליה.

חָדָשׁ!!: עיצורים סותמים ופלאווה קאני · ראה עוד »

פונטיקה - מונחים

ערך זה הוא מונחון עבור תחום הפונטיקה.

חָדָשׁ!!: עיצורים סותמים ופונטיקה - מונחים · ראה עוד »

פונולוגיה אינואיטית

ברוב הדיאלקטים האינואיטים יש 15 עיצורים ושלוש תנועות (עם הבחנה פונמית בין תנועות קצרות וארוכות).

חָדָשׁ!!: עיצורים סותמים ופונולוגיה אינואיטית · ראה עוד »

פונולוגיה רומנית

ערך זה דן בפונולוגיה הסטנדרטית של השפה הרומנית (הקרויה גם "דאקו-רומנית") ובשינויים הפונטיים שעברה שפה זו בתהליך התפתחותה מהשפה הלטינית.

חָדָשׁ!!: עיצורים סותמים ופונולוגיה רומנית · ראה עוד »

פונולוגיה יפנית

פונולוגיית השפה היפנית מכילה, על פי מרבית הניבים היפניים, כ-15 פונמות עיצוריות, מערכת תנועות הכוללת חמש תנועות: a, e, i, o, u, והתפלגות פונוטקטית פשוטה יחסית של פונמות, המאפשרת מספר צירופים עיצוריים.

חָדָשׁ!!: עיצורים סותמים ופונולוגיה יפנית · ראה עוד »

פורמנט

תנועות i, u, a, המראה את שני הפורמנטים הראשונים f1 ו- f2 פורמנט (בעברית: מעצב) הוא שיא בספקטרום התדרים של צליל הנובע מתדרי התהודה של מערכת אקוסטית.

חָדָשׁ!!: עיצורים סותמים ופורמנט · ראה עוד »

פורטוגזית

דוברי הפורטוגזית בעולם פורטוגזית (על-פי מתקני לשון: פורטוגלית) היא שפה איברו-רומאנית מתוך קבוצת השפות הרומאניות במשפחת השפות ההודו־אירופיות וקרובה במיוחד לספרדית וגליסית.

חָדָשׁ!!: עיצורים סותמים ופורטוגזית · ראה עוד »

פולנית

פולנית היא שפה סלאבית מערבית במשפחת השפות ההודו־אירופיות הקרובה יחסית לצ'כית, סלובקית וסורבית.

חָדָשׁ!!: עיצורים סותמים ופולנית · ראה עוד »

צ'חה (שפה)

צ'חה או צ'אחה (ቸሃ, בתעתיק: čehā או čexā) הוא ניב של שפת סבת-בית, אחת משפות גוראגה המדוברת במרכז במרכז אתיופיה, בעיקר באזור גוראגה שבמדינת האומות, הלאומים ועמי הדרום בדרום אתיופיה.

חָדָשׁ!!: עיצורים סותמים וצ'חה (שפה) · ראה עוד »

צ'כית

צ'כית (מכונה לפעמים גם "בוהמית") היא שפה סלאבית מערבית, מקבוצת השפות הסלאביות במשפחת השפות ההודו-אירופיות.

חָדָשׁ!!: עיצורים סותמים וצ'כית · ראה עוד »

צרפתית

הדיאלקטים של השפה הצרפתית צרפתית (בצרפתית: Français, פְרָאנְסֶה) היא השפה הרומאנית השנייה בתפוצתה בעולם (ממנה מדוברת יותר רק הספרדית).

חָדָשׁ!!: עיצורים סותמים וצרפתית · ראה עוד »

קאפונג (שפה)

קָאפּוֹנְג (מילולית "עם השמיים") היא שפה ממשפחת-השפות קאריב, המדוברת בעיקר בגיאנה, בעיקר במעלה נהר מָזָרוּנִי, וכן בוונצואלה ובברזיל.

חָדָשׁ!!: עיצורים סותמים וקאפונג (שפה) · ראה עוד »

קאת (צמח)

קאת נאכלת (שם עממי: גת. שם מדעי: Catha edulis) בישראל מוכר יותר בשם גת כנראה כהשפעה שמיעתית מהמילה הערבית القات:חאט או אפילו מוקדם יותר מהמילה האמהרית ጫት:חאט.

חָדָשׁ!!: עיצורים סותמים וקאת (צמח) · ראה עוד »

קצ'ואה

קצ'ואה, או בשם אחר רונסימי (Quechua או Runasimi) היא קבוצת שפות, שבעבר שימשה כשפה הרשמית של אימפריית האינקה.

חָדָשׁ!!: עיצורים סותמים וקצ'ואה · ראה עוד »

קרי (שפה)

שפתי, רשום בקרי, באנגלית ובצרפתית, קוויבק, קנדה קְרִי (Cree) היא שפה ילידית קנדית, המכילה למעשה מספר ניבים נפרדים אך קרובים.

חָדָשׁ!!: עיצורים סותמים וקרי (שפה) · ראה עוד »

קטלאנית

קַטַלַאנִית (Català) היא שפה ממשפחת השפות הרומאניות.

חָדָשׁ!!: עיצורים סותמים וקטלאנית · ראה עוד »

קזחית

קזחית היא שפה טורקית, השפה הרשמית של קזחסטן וכ-18.5 מיליון תושביה רואים בה שפת אם.

חָדָשׁ!!: עיצורים סותמים וקזחית · ראה עוד »

קברדינית

קברדינית (באדיגית: Къэбэртайбзэ "קברתאיבזה", בקברדינית: Къэбэрдейбзэ "קברדיבזה") המכונה גם צ'רקסית מזרחית היא ניב השפה הצ'רקסית המדובר בעיקר ברפובליקת קברדינו-בלקריה שברוסיה, משתייכת תחת הגדרה זאת למשפחת השפות הקווקזיות הצפון-מערביות.

חָדָשׁ!!: עיצורים סותמים וקברדינית · ראה עוד »

קונקאני

קונקאני (מראטהית: कोंकणी) היא שפה המדוברת בעיקר במדינת גואה שבמערב הודו ובשאר החוף קונקן.

חָדָשׁ!!: עיצורים סותמים וקונקאני · ראה עוד »

קוסה (שפה)

קוסה היא שפה משפות בנטו הכוללת עיצורים מצוצים, והיא אחת השפות הרשמיות של דרום אפריקה וזימבבואה.

חָדָשׁ!!: עיצורים סותמים וקוסה (שפה) · ראה עוד »

קורסיקאית

קורסיקאית (Lingua corsa,Corsu) היא שפה מקבוצת השפות הרומאניות במשפחת השפות ההודו אירופיות.

חָדָשׁ!!: עיצורים סותמים וקורסיקאית · ראה עוד »

קווניה

קְוֶנְיָה (נהגה; באנגלית: Quenya; בטֶנְגְוָּר) היא שפה מתוכננת, אחת מכמה שפיתח הבלשן והסופר ג'. ר. ר. טולקין עבור העלפים בלגנדריום שלו.

חָדָשׁ!!: עיצורים סותמים וקווניה · ראה עוד »

קימנת (שפה)

שפת קימנת (בכתב געז: ቅማንት קִמַנְת או ክማንት כִּמַנְת, וגם כֵּמַנְתְנֵיי) היא שפה בסכנת הכחדה חמורה המדוברת בפי חלק זעום ומבוגר מאוד של אנשי קמנת בצפון אתיופיה, בעיקר בנפת צ'ילגה באזור צפון גונדר, שבין הערים גונדר ומטמה.

חָדָשׁ!!: עיצורים סותמים וקימנת (שפה) · ראה עוד »

קירגיזית

קירגיזית (Кыргыз тили, Кыргызча, قىرعىزچا, قىرعىز تىلى) היא שפה טורקית ושפתה הרשמית של קירגיזסטן.

חָדָשׁ!!: עיצורים סותמים וקירגיזית · ראה עוד »

קירונדי

קירונדי (נכתב גם רונדי) היא שפת בנטו המדוברת על ידי כ-6 מיליון איש בבורונדי ובחלקים הסמוכים לה בטנזניה, קונגו ואוגנדה.

חָדָשׁ!!: עיצורים סותמים וקירונדי · ראה עוד »

קידוד חיזוי ליניארי

קידוד חיזוי ליניארי (באנגלית: Linear Predictive Coding או בקיצור LPC) הוא כלי המשמש בעיקר לעיבוד אותות אודיו ולעיבוד דיבור לייצוג המעטפה הספקטראלית של אות דיבור דיגיטלי בצורה דחוסה, תוך שימוש במידע של מודל חיזוי ליניארי.

חָדָשׁ!!: עיצורים סותמים וקידוד חיזוי ליניארי · ראה עוד »

רפה

בדקדוק העברי ובספרות המסורה, רָפֶֿה מסמן כמה דברים שונים, שהמשותף להם הוא הגייה "חלשה".

חָדָשׁ!!: עיצורים סותמים ורפה · ראה עוד »

רשימת עיצורים

להלן רשימה של מגוון העיצורים המוכרים על ידי האלפבית הפונטי הבינלאומי.

חָדָשׁ!!: עיצורים סותמים ורשימת עיצורים · ראה עוד »

רומנית

רומנית (Română) היא שפה רומאנית מזרחית מתוך קבוצת השפות הרומאניות ("לטיניות") של משפחת השפות ההודו־אירופיות.

חָדָשׁ!!: עיצורים סותמים ורומנית · ראה עוד »

רוסית

רוסית (ברוסית: Русский רוסקי) היא שפתה הרשמית של מדינת רוסיה ושל ברית המועצות לשעבר.

חָדָשׁ!!: עיצורים סותמים ורוסית · ראה עוד »

שאיין (שפה)

שאיין, או בשמה הילידי צֵהֶסֶנֵסְצֶסְטוֹצֶה (Tsėhésenėstsestȯtse), היא השפה הילידית המדוברת בפי בני אומת שאיין, בשטחי המדינות מונטנה ואוקלהומה בארצות הברית.

חָדָשׁ!!: עיצורים סותמים ושאיין (שפה) · ראה עוד »

שפת פור

מפת סודאן שפת פֿוּר, או "פורית", היא שפתו של עם הפור היושב בדארפור.

חָדָשׁ!!: עיצורים סותמים ושפת פור · ראה עוד »

שפות נוסטרטיות

משפחת השפות הנוסטרטיות (Nostratic languages) היא מאקרו-משפחה היפותטית, הכוללת רבות ממשפחות-השפות של ילידי אירואסיה, על אף שההרכב והמבנה המדויקים שלה משתנים בין דעותיהם של הוגי ההיפותזה. היא בדרך כלל כוללת את השפות הכרתווליות, ההודו-אירופיות והאורליות; כמה שפות ממשפחת השפות האלטאיות השנויה במחלוקת; השפות האפרו-אסיאתיות המדוברות בצפון אפריקה, בקרן אפריקה, בחצי האי ערב ובמזרח הקרוב, וכן השפות הדרווידיות בתת היבשת ההודית (ואחרים מוסיפים גם את, המחברות בין הודו לרמה האיראנית). שפת המוצא הקדומה המשוערת של המשפחה הנוסטרטית נקראת פרוטו-נוסטרטית (Proto-Nostratic). ההנחה היא שפרוטו-נוסטרטית דוברה בין 15,000 ל-12,000 לפני הספירה, בתקופה האפיפלאוליתית, קרוב לסוף עידן הקרח האחרון. הראשון שכתב על ההיפותזה הנוסטרטית היה הבלשן הולגר פדרסן בראשית המאה העשרים. את השם "נוסטרטי" גזר ב-1903 מהמילה הלטינית "nostrates", שמשמעותה "בני עמנו, מִשֶלָנו". ההשערה הורחבה באופן משמעותי בשנות ה-60 של המאה העשרים בידי בלשנים סובייטים, והבולטים בהם ולדיסלב איליץ'-סביטיץ' ואהרן דולגופולסקי. קבוצת חוקרים זאת כוּנתה "אסכולת מוסקבה" בידי אלן בומהרד (2008, 2011 ו-2014) וזכתה לתשומת לב מחודשת באקדמיה דוברת האנגלית מאז שנות התשעים. היפותזה זו שנויה במחלוקת, וזוכה לדרגות שונות של קבלה בקרב בלשנים ברחבי העולם – רובם דוחים אותה ביתר תוקף וכן דוחים השערות רבות אחרות על מאקרו-משפחות. ישנם בלשנים הנוקטים עמדה אַגנוסטית בנושא. מקבץ דומה של שפות, המשפחה האירו-אסיאתית, הציע ג'וזף גרינברג (2000); זו אומצה בידי מריט רולן, בעוד שבומהרד (2008) מחשיב אותה כמשפחה-בת של המשפחה הנוסטרטית.

חָדָשׁ!!: עיצורים סותמים ושפות נוסטרטיות · ראה עוד »

שפות סו

שפות סוּ (Siouan) או שפות סוּ-קָטָװָּבָּה (Siouan–Catawban) הן משפחת שפות גדולה באמריקה הצפונית, הממוקמת בעיקר בעמקי המישורים הגדולים, בעמק נהר אוהיו ובעמק נהר מיסיסיפי, בדרום-מזרח אמריקה הצפונית, וכן כמה שפות נוספות במשפחה – במזרח היבשת.

חָדָשׁ!!: עיצורים סותמים ושפות סו · ראה עוד »

שפות דרום-ערב העתיקות

מפתח תעתוק לכתב הדרום-ערבי העתיק מול מספר כתבים שמיים ואחרים מהאזור שפות דרום-ערב העתיקותhttp://e-learning.tsu.ge/pluginfile.php/5868/mod_resource/content/0/dzveli_armosavluri_enebi_-ugarituli_punikuri_arameuli_ebrauli_arabuli.pdf (נקראות גם דרום-ערבית עתיקה, צַײְהַדית ותימנית) הן קבוצה של ארבע שפות שמיות, שדוּבּרו בעיקר בקצה הדרומי של חצי האי ערב בין המאה ה-12 לפני הספירה למאה ה-6 לספירה, ונכחדו כולן.

חָדָשׁ!!: עיצורים סותמים ושפות דרום-ערב העתיקות · ראה עוד »

שחרית (שפה)

שֵחְרית (شحرية שחְרִיה), הידועה גם בשם גִ'בָּאלִי (جبالية גִ'בָּאלִיה, "הררית" בערבית עומאנית), היא שפה שמית מתת-המשפחה של שפות דרום-ערב המודרניות, המצויה בסכנת הכחדה.

חָדָשׁ!!: עיצורים סותמים ושחרית (שפה) · ראה עוד »

שבאית

שבאית היא שפה שמית דרום-ערבית עתיקה שדוברה על ידי הסבאים (הקשורים, לפי המסורת, למלכת שבא) באזור תימן של ימינו עד המאה ה-8 לספירה.

חָדָשׁ!!: עיצורים סותמים ושבאית · ראה עוד »

שגיאת כתיב

מזוודות' באיות 'מזבדות'. יו"ד עיצורית המופיעה באמצע מילה, אך כלל זה אינו חל כאשר אות זו מופיעה לאחר אם קריאה או לפניה). שגיאת כתיב היא רצף של סימני כתב שנועד לייצג מילה או צירוף לשוני, השונה באיותו מהכתיב התקני בשפה, ולכן מהווה שגיאה.

חָדָשׁ!!: עיצורים סותמים ושגיאת כתיב · ראה עוד »

תאית (שפה)

left תָּאִית (ภาษาไทย, - IPA) היא השפה הלאומית והרשמית בתאילנד, ושפת האם של בני התאי - הקבוצה האתנית המהווה את הרוב בתאילנד.

חָדָשׁ!!: עיצורים סותמים ותאית (שפה) · ראה עוד »

תשכיל

תַשְׁכִּיל (בערבית: تشكيل; מילולית: ניקוד) הוא מערכת הניקוד הערבית.

חָדָשׁ!!: עיצורים סותמים ותשכיל · ראה עוד »

תיקון יתר

בבלשנות, תיקון יתר (בלעז: הִיפֶּרְקוֹרֶקְצִיָּה) הוא מבע שגוי לעומת השפה התקנית, שנוצר תוך ניסיון להימנע משגיאה נפוצה אחרת.

חָדָשׁ!!: עיצורים סותמים ותיקון יתר · ראה עוד »

תיגרה

תְגְרֵה (בגעז: ትግረ לפעמים מכונה תְגְרָיִת (ትግራይት) היא שפה שמית וביחד עם תיגרינית נחשבת כצאצא ישיר לשפה העתיקה געז (חבשית) שנכחדה כשפת דיבור אך משמשת כשפה ליטורגית בכנסייה האתיופית ובכנסייה האריתראית. רוב דוברי התיגרה חיים במערב אריתריאה, והיתר בסודאן.

חָדָשׁ!!: עיצורים סותמים ותיגרה · ראה עוד »

תיגרינית

תִיגרִינית (ትግርኛ, תִגרִניה בתעתיק לעברית) היא שפה שמית ושפתם של התִגְרַים היושבים במחוז תיגראי שבצפון אתיופיה, ובמרכז אריתריאה (הללו מכונים תגרניה) שם היא גם אחת משתי השפות הרשמיות של המדינה.

חָדָשׁ!!: עיצורים סותמים ותיגרינית · ראה עוד »

לאזית

לאזית (ლაზური, לאזוּרי או לאזוּרי נֶנה, ლაზური ნენა; גאורגית: ლაზური, לאזורי או צ'אנוּרי, ჭანური; טורקית: Lazca) היא שפה המדוברת בצפון-מזרח טורקיה ובדרום-מערב גאורגיה, על ידי הלאזים.

חָדָשׁ!!: עיצורים סותמים ולאזית · ראה עוד »

לאדינו

לאדינו היא שפה רומאנית יהודית המדוברת על ידי צאצאי מגורשי ספרד (בעיקר יהדות הבלקן), וידועה גם בשמות "ספאניולית" (בעברית), "ג'ודיזמו", "Judeoespañol" (ג'ודאו-איספניול), ספרדית־יהודית או רק אספאניול בשפת הלאדינו המדוברת.

חָדָשׁ!!: עיצורים סותמים ולאדינו · ראה עוד »

לאית

לאית או לאו (IPA), היא שפה המדוברת בפי כשבעה מיליון איש במדינת לאוס וכן במחוז איסאן בתאילנד ומשתייכת למשפחת השפות התאי-קדאיות היא יוצרת רצף ניבים יחד עם השפה התאית.

חָדָשׁ!!: עיצורים סותמים ולאית · ראה עוד »

לקוטה (שפה)

לקוטה (באנגלית: Lakota, בלקוטה: Lakȟótiyapi), המכונה גם טטון וטטון סו, היא שפת סו שמדוברת בידי בני הלקוטה, אחד מענפי שבט הסו.

חָדָשׁ!!: עיצורים סותמים ולקוטה (שפה) · ראה עוד »

לטבית

לטבית (Latviešu valoda, לַטְבִֿיֵאשוּ וַלוּאוֹדַּה) היא השפה הרשמית של לטביה.

חָדָשׁ!!: עיצורים סותמים ולטבית · ראה עוד »

לטינית

כתובת באנגלית ובלטינית, בתחנת הרכבת וולסנד שבטיין אנד ור שבצפון אנגליה. כתובת דואנוס, אחד הטקסטים הקדומים ביותר בלטינית, המאה השביעית לפנה"ס לטינית (Lingua latīna, תעתיק: "לִינְגְּוַּה לַטִינַה"), או בשמה האחר רומית, היא שפה אחת מתוך קבוצת השפות האיטליות של משפחת השפות ההודו-אירופאיות.

חָדָשׁ!!: עיצורים סותמים ולטינית · ראה עוד »

לדינית

לאדינית (Ladin) היא שפה רומאנית המדוברת בצפון איטליה באזור הרי הדולומיטים (דרום טירול).

חָדָשׁ!!: עיצורים סותמים ולדינית · ראה עוד »

לוגנדה

לוּגַנְדַה, לעיתים מוכרת כ"גַנְדַה", היא אחת השפות העיקריות של אוגנדה.

חָדָשׁ!!: עיצורים סותמים ולוגנדה · ראה עוד »

לישאניד נושאן

אינטר-זב יהודית נאו-ארמי, או לישאניד נושאן, היא ניב מודרני של הארמית היהודית, גרסה של נאו-ארמית צפון-מזרחית.

חָדָשׁ!!: עיצורים סותמים ולישאניד נושאן · ראה עוד »

ליבונית

לִיבוֹנִית (līvõ kēļ נקראת גם ליווית) היא שפה נכחדת ממשפחת השפות האוראליות אשר דוברה בפי העם הליבוני, כיום נמצא בצפון-מערב לטביה.

חָדָשׁ!!: עיצורים סותמים וליבונית · ראה עוד »

טאגאלוג

טָגָלִית (ידועה גם כטאגאלוג; Tagalog) היא שפה אוסטרונזית המדוברת בפיליפינים על ידי כ-22 מיליון איש.

חָדָשׁ!!: עיצורים סותמים וטאגאלוג · ראה עוד »

טאינו (שפה)

טאינו היא שפת אראוואק, שדוברה בפי אנשי טאינו באיים הקריביים ונכחדה.

חָדָשׁ!!: עיצורים סותמים וטאינו (שפה) · ראה עוד »

טלוגו

טֶלוּגוּ (తెలుగు) היא שפה דראווידית שמדברים בה בעיקר תושבי מדינות אנדרה פרדש וטלנגאנה שבהודו.

חָדָשׁ!!: עיצורים סותמים וטלוגו · ראה עוד »

טטרית

טטרית היא שפה טורקית המדוברת בפי הטטרים במזרח אירופה ובמרכז אסיה.

חָדָשׁ!!: עיצורים סותמים וטטרית · ראה עוד »

טטרית של קרים

טטרית של קרים היא שפה טורקית המדוברת בעיקר בחצי האי קרים על ידי הטטרים של קרים.

חָדָשׁ!!: עיצורים סותמים וטטרית של קרים · ראה עוד »

טג'יקית

טג'יקית (тоҷикӣ או تاجیکی) היא שפה המהווה את אחד מניבי השפה הפרסית המודרניים.

חָדָשׁ!!: עיצורים סותמים וטג'יקית · ראה עוד »

טופי עתיקה

טוּפִּי עתיקה או טופי קלאסית היא שפה מתה שדוברה בפי בני הטופינמבה, קבוצת שבטים אינדיאנית, באזור ברזיל היום, בעיקר לחוף הים, עד הכחדתה בתחילת המאה ה-18 על ידי הפורטוגלים.

חָדָשׁ!!: עיצורים סותמים וטופי עתיקה · ראה עוד »

טורקמנית

טורקמנית (türkmençe,türkmen dili; כתב ערבי-פרסי: تورکمن ﺗﻴﻠی, تورکمنچه; כתב קירילי:түркменче, түркмен дили) היא שפה מהקבוצה הדרום-מערבית של השפות הטורקיות, השפה הלאומית של העם הטורקמני והרשמית בטורקמניסטן.

חָדָשׁ!!: עיצורים סותמים וטורקמנית · ראה עוד »

טורקית עות'מאנית

"תחריר דפתרי"- רשימות מיסוי של העיר פטולמאידה (כיום ביוון) מתקופתו של הסולטאן סלים השני בול עות'מאני מ-1901 ובמרכזו נראית הטורה טורקית עוֹתְ'מָאנִית (בטורקית: Osmanlıca או Osmanlı Türkçesi; בטורקית עות'מאנית: لسان عثمانی או عثمانليجة ובתעתיק לטיני מודרני Lisan-ı Osmani) היא רובד היסטורי של השפה הטורקית, אשר דובר בשטחיה של טורקיה המודרנית ובשטחים נוספים של האימפריה העות'מאנית, ואשר שימש כשפת המִנהל, הספרות והתרבות ברחבי האימפריה העות'מאנית כולה.

חָדָשׁ!!: עיצורים סותמים וטורקית עות'מאנית · ראה עוד »

טובאנית

טובאנית (тыва дыл, ידועה גם כטוביאנית, טיבאן או טובין) היא אחת השפות הטורקיות.

חָדָשׁ!!: עיצורים סותמים וטובאנית · ראה עוד »

טיבטית

אבנים עם תפילה בטיבטית, במקדש בדרמסאלה שבצפון הודו טיבטית (Bod skad) היא השפה הרשמית בטיבט ומדוברת גם כן על ידי הפזורה הטיבטית ברחבי סין, הודו נפאל ובהוטן.

חָדָשׁ!!: עיצורים סותמים וטיבטית · ראה עוד »

זנבון

Ogonek סימון הזנב או זנבון (פולנית Ogonek - זנב קטן) הממוקם בפינה הימנית תחתונה של תנועה באלפבית הלטיני, הוא סימן דיאקריטי המסמן אנפוף (נזאליזציה) של התנועה בפולנית, וחנכוך (פלטליזציה) בליטאית.

חָדָשׁ!!: עיצורים סותמים וזנבון · ראה עוד »

זוג מינימלי

בפונולוגיה, זוג מִינִימָלִי (גם: זוּג מִזְעָרִי, נוֹגְדוֹת) הוא זוג מילים (לעיתים גם ביטויים) בשפה מסוימת, שנבדלות זו מזו באלמנט פונולוגי אחד בלבד, כמו עיצור אחד או תנועה אחת, ויש לכל אחת מהן משמעות שונה.

חָדָשׁ!!: עיצורים סותמים וזוג מינימלי · ראה עוד »

ח'ולאנית

ח'ולאנית (בערבית: الخولانية אל-ח'ולאניה) היא שפה שמית אשר נראה שייכת לענף השמי הדרומי במשפחה.

חָדָשׁ!!: עיצורים סותמים וח'ולאנית · ראה עוד »

חרסוסית

חַרְסוּסִית (חרסוסית: חֶרְסִײֵת, בערבית: لغة حرسوسية לֻע'ה חַרְסוּסִיּה) היא אחת משפות דרום-ערב החדשות, בענף הדרומי של משפחת השפות השמיות.

חָדָשׁ!!: עיצורים סותמים וחרסוסית · ראה עוד »

חוק גרים

חוק גְרים (ידוע גם כ"מעתק ההגאים הגרמאני הראשון") הוא מעתק ההגאים ששינה את השפות הגרמאניות משאר השפות ההודו אירופיות, הוא גם החוק ההגאים השיטתי הראשון שנתגלה.

חָדָשׁ!!: עיצורים סותמים וחוק גרים · ראה עוד »

במבאסי (שפה)

בַּמְבָּאסִי (שם ילידי: Màwés Aas'è) היא שפה המדוברת באתיופיה במדינת-המחוז בנישנגול-גומאז, מזרחית לבירת המדינה אסוסה, סביב הערים במבאסי ודִידֵסָה.

חָדָשׁ!!: עיצורים סותמים ובמבאסי (שפה) · ראה עוד »

באצבית

בּאצבּית (בגאורגית: ბაცბური ენა, באצבּוּלי אֶנה) או צובה-תושית (წოვათუშური ენა) היא אחת מהשפות הקווקזיות ובמסגרת זו היא משתייכת לשפות הקווקזיות הצפון-מרכזיות.

חָדָשׁ!!: עיצורים סותמים ובאצבית · ראה עוד »

באלינזית

באלינזית (באנגלית: Balinese, בבאלינזית: Aksara Bali) היא שפה מלאיו-פולינזית, המדוברת על ידי 3.9 מיליון תושבי האי באלי, תושבי צפון האי נוסה פנידה, מזרח האי לומבוק, ומערב האי ג'אווה שבארכיפלג האינדונזי.

חָדָשׁ!!: עיצורים סותמים ובאלינזית · ראה עוד »

בסקית

בסקית (Euskara) היא שפתו של העם הבסקי.

חָדָשׁ!!: עיצורים סותמים ובסקית · ראה עוד »

ברטונית

ברטונית (Brezhoneg - "בְּרֵזוֹנֵק") היא שפה ממשפחת השפות הקלטיות.

חָדָשׁ!!: עיצורים סותמים וברטונית · ראה עוד »

בשקירית

בשקירית (башҡорт теле - IPA) היא שפתה הרשמית של הרפובליקה הבשקירית והעם הבשקירי.

חָדָשׁ!!: עיצורים סותמים ובשקירית · ראה עוד »

בתנוראית יהודית

הבתנוראית היהודית היא להג של יהודי בית תנורא בכורדיסטן העיראקית, הוא בין הניבים הנדירים ביותר ובסכנת הכחדה חמורה ביותר של ארמית יהודית.

חָדָשׁ!!: עיצורים סותמים ובתנוראית יהודית · ראה עוד »

בורושסקי

בורושסקי (אורדו: بروشسکی - burū́šaskī) היא השפה של בני בורושו החיים בגילגיט-בלטיסטן הנשלטים על ידי פקיסטן ונמצאים במחלוקת בינה לבין הודו ובג'אמו וקשמיר שבהודו.

חָדָשׁ!!: עיצורים סותמים ובורושסקי · ראה עוד »

בולגרית

בולגרית היא שפה סלאבית דרומית, מקבוצת השפות הסלאביות במשפחת השפות ההודו-אירופיות.

חָדָשׁ!!: עיצורים סותמים ובולגרית · ראה עוד »

ג'והורי

ג'וּהוּרי (çuhuri, жугьури, ז׳אוּהאוּראִ), הידועה גם כ"טאטית יהודית", היא שפתם של יהודי ההרים בקהילות שבצפון הקווקז ובמזרחו.

חָדָשׁ!!: עיצורים סותמים וג'והורי · ראה עוד »

גאורגית

גאורגית או גרוזינית (ქართული - כּארתוּלי; ქართული ენა - כּארתוּלי אֶנה, השפה הגאורגית) היא השפה המדוברת בגאורגיה והשפה הרשמית שלה.

חָדָשׁ!!: עיצורים סותמים וגאורגית · ראה עוד »

גרמנית

גרמנית (- דּוֹיְטְש) היא שפה גרמאנית מערבית השייכת לקבוצת השפות הגרמאניות במשפחת השפות ההודו־אירופיות.

חָדָשׁ!!: עיצורים סותמים וגרמנית · ראה עוד »

גרמנית עילית עתיקה

גרמנית עילית עתיקה (בגרמנית: Althochdeutsch; או בקיצור: Ahd) היא השלב המוקדם ביותר בהתפתחותה של השפה הגרמנית.

חָדָשׁ!!: עיצורים סותמים וגרמנית עילית עתיקה · ראה עוד »

גרינלנדית

גרינלנדית (Kalaallisut - IPA: - שפת הכלשׂיט) היא השפה המדוברת והרשמית בגרינלנד.

חָדָשׁ!!: עיצורים סותמים וגרינלנדית · ראה עוד »

גותית

גותית היא שפה שנכחדה, המשתייכת לענף המזרחי של השפות הגרמאניות במשפחת השפות ההודו־אירופיות.

חָדָשׁ!!: עיצורים סותמים וגותית · ראה עוד »

גוג'ראטית

גוּגַ'ראטית (ગુજરાતી) היא שפה הודו-ארית.

חָדָשׁ!!: עיצורים סותמים וגוג'ראטית · ראה עוד »

דנית

דנית (בדנית: Dansk) היא שפה סקנדינבית המדוברת בפי כ־6 מיליון בני אדם בעיקר בדנמרק, שם היא השפה הרשמית.

חָדָשׁ!!: עיצורים סותמים ודנית · ראה עוד »

דחלקית

דַחְלַקית (בדחלקית: ዳሃሊክ בתעתיק וקרויה גם דַחָאלִיקית, דַחְלַק, דַחָאלִיק, דַחְלִיק) היא שפה שמית המדוברת רק בארכיפלג דַחְלַק שבאריתריאה.

חָדָשׁ!!: עיצורים סותמים ודחלקית · ראה עוד »

דגש קל

בדקדוק עברי, דגש קל הוא סימן ניקוד בצורת נקודה במרכז האות, המסמן את ההבחנה בין שתי דרכי ההגייה של ההגאים באותיות: ב, ג, ד, כ, פ, ת (אותיות בג״ד כפ״ת).

חָדָשׁ!!: עיצורים סותמים ודגש קל · ראה עוד »

דגש חזק

דגש חזק, המכונה גם "מִכְפָּל" או "כַּפְלָן", הוא סימן ניקוד בעברית, המורה להכפיל את האות שבה הוא נמצא.

חָדָשׁ!!: עיצורים סותמים ודגש חזק · ראה עוד »

דומרית

דומרית (או דומארי) היא שפה הודו-ארית בסכנת הכחדה, המדוברת בפי אנשים מבוגרים בקבוצה האתנית דום, עם נוודים שהיגרו במקור מתת היבשת ההודית וכיום חי ברחבי המזרח התיכון וצפון אפריקה.

חָדָשׁ!!: עיצורים סותמים ודומרית · ראה עוד »

האלפבית הפונטי האוראלי

האלפבית הפונטי האוּראלי (באנגלית: Uralic Phonetic Alphabet; בראשי תיבות: UPA) או שיטת התעתיק הפינו-אוגרית (באנגלית: Finno-Ugric transcription system) הוא שיטת טרנסקריפציה המשמשת בעיקר לתעתיק השפות הפינו-אוגריות.

חָדָשׁ!!: עיצורים סותמים והאלפבית הפונטי האוראלי · ראה עוד »

האלפבית הבשקירי

האלפבית הבשקירי (בשקירית: Башҡорт әлифбаһы, הגייה מקורבת: בַּשְׁקוֹרְתְּ אֶלִיפְבַּהֻו) הוא גרסה של האלפבית הקירילי שבו נכתבת השפה הבשקירית.

חָדָשׁ!!: עיצורים סותמים והאלפבית הבשקירי · ראה עוד »

האוסה (שפה)

שמאל האוסה (בכתיב לטיני: Hausa; בכתיב ערבי: هَوْسَ) היא שפתם של למעלה מ-30 מיליון איש בצפון ניגריה ובאזורים סמוכים.

חָדָשׁ!!: עיצורים סותמים והאוסה (שפה) · ראה עוד »

הגייה אשכנזית

ההגייה האשכנזית של העברית (במינוח ארכאי: הברה אשכנזית) היא דרך הגיית השפה העברית בפי יהודי אשכנז בתקופת הביניים של העברית.

חָדָשׁ!!: עיצורים סותמים והגייה אשכנזית · ראה עוד »

הונגרית

קודקס מינכן - ביבליה בהונגרית הונגרית (magyar) היא שפה השייכת למשפחת השפות הפינו-אוגריות במשפחת השפות האורליות הגדולה יותר.

חָדָשׁ!!: עיצורים סותמים והונגרית · ראה עוד »

הולנדית

הולנדית (בהולנדית: Nederlands) היא שפה אירופית, המשתייכת לענף השפות הגרמאניות המערביות במשפחת השפות ההודו-אירופיות.

חָדָשׁ!!: עיצורים סותמים והולנדית · ראה עוד »

הכפלת עיצור

הכפלת עיצור (נקראת גם מִכְפָּל או הארכת עיצור) היא תופעה פונטית, לעיתים פונולוגית, שבה עיצור נהגה למשך זמן ארוך יותר מן הרגיל.

חָדָשׁ!!: עיצורים סותמים והכפלת עיצור · ראה עוד »

הידמות

בבלשנות, הידַּמּוּת (או אָסִימִילַצְיָה) היא תופעה פונטית שבה הגה מסוים (עיצור או תנועה) מקבל תכונה או תכונות פונטיות (כגון: בסיס חיתוך, אופן חיתוך) של הגה אחר המצוי בסביבתו.

חָדָשׁ!!: עיצורים סותמים והידמות · ראה עוד »

וולאיטה (שפה)

וולאיטה היא שפה אומוטית בקבוצת-השפות אומטו, המדוברת באתיופיה באזור וולאיטה ובחלקים אחרים במדינת האומות, הלאומים ועמי הדרום.

חָדָשׁ!!: עיצורים סותמים ווולאיטה (שפה) · ראה עוד »

וייטנאמית

וייטנאמית (tiếng Việt), אשר הייתה ידועה גם תחת השם אנמזית בזמן השלטון הקולוניאלי הצרפתי, היא השפה הרשמית של וייטנאם.

חָדָשׁ!!: עיצורים סותמים ווייטנאמית · ראה עוד »

כורדית

עיתון כורדי באלפבית לטיני (אזרי). עיתון כורדי באלפבית ערבי. השפה הכורדית (كوردی, Kurdî) היא שפתם של הכורדים, ובעיקר המוסלמים שבהם (אין לבלבל עם הארמית החדשה, המכונה לעיתים בפי דובריה בישראל "כורדית" או "כורדית-יהודית", ומדוברת בפי יהודי ונוצרי כורדיסטן ויוצאי כורדיסטן בישראל).

חָדָשׁ!!: עיצורים סותמים וכורדית · ראה עוד »

יפנית

יפנית (קאנג'י: 日本語; ביפן קרויה השפה:,"Nihongo" "נִיהוֹנְגּוֹ", Nihon: יפן, Go: שפה) היא השפה המדוברת בפי 130 מיליון איש ביפן, ובקהילות מהגרים יפניות.

חָדָשׁ!!: עיצורים סותמים ויפנית · ראה עוד »

ع

האות עין (ערבית: عين) היא האות ה-18 באלפבית הערבי.

חָדָשׁ!!: עיצורים סותמים וع · ראה עוד »

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/עיצורים_סותמים

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »