סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
להתקין
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

עיצורים שפתיים

מַדָד עיצורים שפתיים

בסיס חיתוך עיצורים שְׂפָתיים הם עיצורים המופקים אגב שימוש בשפתיים בלבד או בשפתיים בשילוב אמצעי הגייה אחר. [1]

165 יחסים: מאנית, מאורית, מנצ'ורית, מצרית, מראטהית, מרשלית, מריה (שפה), מלאיאלאם, מלטית, מלגשית, מגרלית, מהרי, מונגולית, אמהרית, אנגלית, אנגלית תיכונה, אסאמית, אסטונית, ארמנית, אלאוטית, אלפבית יווני, אזרית, אבנקית, אבזית, אבחזית, אדיגית, אוסטים, אוסטית, אוקראינית, אורדו, אורומו (שפה), אותיות שמש וירח, אותיות השימוש, אוזבקית, אוביחית, אודמורטית, אווסטית, אויגורית, אינגושית, אינוקטיטוט, אינוכטון, איסלנדית, אירית, אידו (שפה), איינו (שפה), נאסי (שפה), נאורית, נאוואטל, ננצית יערות, נורדית עתיקה, ..., נורווגית, ניבחית, סאונדקס, סנסקריט, ספרדית, סרבו-קרואטית, סומלית, סונינקה (שפה), סוקוטרית, סוואנית, סוואהילי, סינדית, עפרית (שפה), עברית, עברית מקראית, עברית ישראלית, עיצור, עיצור שפתי, עיצור דו-שפתי, עיצור דו-שפתי, חוכך, קולי, עיצורים מסודקים, עיצורים מפונמים, עיצורים מצוצים, עיצורים מקורבים, עיצורים מקישים, עיצורים אפיים, עיצורים סותמים, עיצורים רוטטים, עיצורים חוככים, עיצורים דו-שפתיים, פארואזית, פאלי, פנג'אבי, פרסית, פרוטו-הודו-אירופית, פשטו, פלאווה קאני, פונטיקה - מונחים, פונולוגיה אינואיטית, פורטוגזית, פולנית, צ'חה (שפה), צ'כית, צרפתית, קצ'ואה, קרי (שפה), קטלאנית, קזחית, קברדינית, קונקאני, קוסה (שפה), קורסיקאית, קובוץ ושורוק, קווניה, קימנת (שפה), קירגיזית, קירונדי, רשימת עיצורים, רומנית, רוסית, שפות מיקרונזיות, שפות סו, שפות הודו-אריות, שחרית (שפה), שכם, תאית (שפה), תיגרה, תיגרינית, לאזית, לאדינו, לאית, לטבית, לטינית, לדינית, לוגנדה, לישאניד נושאן, ליבונית, טאגאלוג, טלוגו, טטרית, טטרית של קרים, טג'יקית, טופי עתיקה, טורקמנית, טובאנית, טיבטית, חרסוסית, חשוון, חוק גרים, באצבית, באלינזית, בסקית, בסיס חיתוך, ברטונית, בשקירית, בתנוראית יהודית, בורושסקי, בולגרית, ג'והורי, גאורגית, גרמנית, גרמנית עילית עתיקה, גרינלנדית, גותית, גוג'ראטית, דנית, דקדוק עברי - מונחים, האוסה (שפה), הונגרית, הולנדית, הידמות, וה (פירושונים), וייטנאמית, כורדית, יפנית. להרחיב מדד (115 יותר) »

מאנית

מאנית, גאלית מאנית או מאנקס (מאנית: Gaelg Vanninagh או Gailck Vanninagh; אנגלית: Manx Gaelix) היא שפה קלטית.

חָדָשׁ!!: עיצורים שפתיים ומאנית · ראה עוד »

מאורית

מאורית היא שפה ממשפחת השפות האוסטרונזיות, היא מדוברת על ידי בני העם המאורי, ומשמשת כאחת השפות הרשמיות בניו זילנד.

חָדָשׁ!!: עיצורים שפתיים ומאורית · ראה עוד »

מנצ'ורית

מנצ'ורית היא שפה ממשפחת השפות הטונגוסיות, המדוברת בצפון סין.

חָדָשׁ!!: עיצורים שפתיים ומנצ'ורית · ראה עוד »

מצרית

פפירוס אברס הכתוב בכתב היראטי (1550 לפנה"ס בקירוב) השפה המצרית היא שפה אפרו-אסיאתית אשר דוברה במצרים העתיקה.

חָדָשׁ!!: עיצורים שפתיים ומצרית · ראה עוד »

מראטהית

מַרַאטְהִית (मराठी, Marāṭhī) היא שפה הודו-ארית המדוברת בעיקר במדינת מהאראשטרה שבמערב הודו.

חָדָשׁ!!: עיצורים שפתיים ומראטהית · ראה עוד »

מרשלית

מרשלית (Kajin M̧ajeļ) היא שפה אוסטרונזית שמשמשת כאחת משתי השפות הרשמיות של רפובליקת איי מרשל.

חָדָשׁ!!: עיצורים שפתיים ומרשלית · ראה עוד »

מריה (שפה)

מריה או מדיה (Madiya / Maria) היא שפה דראווידית המדוברת בהודו.

חָדָשׁ!!: עיצורים שפתיים ומריה (שפה) · ראה עוד »

מלאיאלאם

מלאיאלאם (മലയാളം) היא שפה דראווידית, אחת מהשפות הרשמיות בהודו.

חָדָשׁ!!: עיצורים שפתיים ומלאיאלאם · ראה עוד »

מלטית

מלטית או מלטזית (Malti) היא שפה שמית תיכונה-דרומית מתוך קבוצת השפות השמיות של משפחת השפות האפרו-אסיאתיות, המדוברת במלטה.

חָדָשׁ!!: עיצורים שפתיים ומלטית · ראה עוד »

מלגשית

מלגשית (Malagasy; בצרפתית: Malgache) היא השפה הרשמית של מדגסקר, ומדוברת גם על ידי מיעוט בקומורו, ראוניון ומאיוט.

חָדָשׁ!!: עיצורים שפתיים ומלגשית · ראה עוד »

מגרלית

מֶגרֶלִית (მარგალური ნინა - מארגאלוּרי נינה; גאורגית: მეგრული ენა' - מֶגרוּלי אֶנה) היא השפה המדוברת בצפון-מערב גאורגיה.

חָדָשׁ!!: עיצורים שפתיים ומגרלית · ראה עוד »

מהרי

מהרי (Mehri או Mahri) היא שפה בענף שפות דרום-ערב החדשות, במשפחת השפות השמיות, המדוברת בפי מיעוטים מבודדים במזרח תימן ובמערב עומאן.

חָדָשׁ!!: עיצורים שפתיים ומהרי · ראה עוד »

מונגולית

השפות המונגוליות (בכתב מונגולי) (בכתב קירילי: Монгол хэл) הן קבוצת שפות המדוברות במרכז אסיה.

חָדָשׁ!!: עיצורים שפתיים ומונגולית · ראה עוד »

אמהרית

אמהרית (አማርኛ – אַמַרִנְיַה) היא שפה ממשפחת השפות השמיות, שהתפתחה בקרן אפריקה במהלך המאה ה־10.

חָדָשׁ!!: עיצורים שפתיים ואמהרית · ראה עוד »

אנגלית

אנגלית (באנגלית: English) היא שפה ממשפחת השפות הגרמאניות שמקורה באנגליה, והיא אחת השפות המדוברות ביותר בעולם.

חָדָשׁ!!: עיצורים שפתיים ואנגלית · ראה עוד »

אנגלית תיכונה

מסמך ביל אוף רייטס משנת 1689 אנגלית תיכונה או אנגלית ביניים (באנגלית: Middle English) היא שפה אשר דוברה בסביבות השנים 1100–1500 באנגליה.

חָדָשׁ!!: עיצורים שפתיים ואנגלית תיכונה · ראה עוד »

אסאמית

אסאמית (באסאמית: অসমীয়া, בתעתיק: אוֹהוֹמִיָּה) היא שפה מקבוצת השפות ההודו-איראניות במשפחת השפות ההודו-אירופיות המדוברת במדינות אסאם וארונאצ'ל פרדש, בצפון מזרח הודו.

חָדָשׁ!!: עיצורים שפתיים ואסאמית · ראה עוד »

אסטונית

אסטונית (Eesti keel - IPA) היא שפתה הרשמית של אסטוניה והיא מדוברת בפי כ-1.1 מיליון איש.

חָדָשׁ!!: עיצורים שפתיים ואסטונית · ראה עוד »

ארמנית

שפות ארמניות הן שתי שפות שמוצאן מהתפלגות השפה הארמנית.

חָדָשׁ!!: עיצורים שפתיים וארמנית · ראה עוד »

אלאוטית

אלאוטית (Unangam Tunuu) היא שפה במשפחת השפות האסקימו-אלאוטיות.

חָדָשׁ!!: עיצורים שפתיים ואלאוטית · ראה עוד »

אלפבית יווני

האלפבית היווני הוא אלפבית המשמש לכתיבת השפה היוונית מאז המאה ה-8 לפנה"ס לערך.

חָדָשׁ!!: עיצורים שפתיים ואלפבית יווני · ראה עוד »

אזרית

אַזֶרית, או אזרבייג'נית (Azərbaycanca, Azərbaycan dili), הוא מונח המתייחס לכמה ניבים קרובים המדוברים בקווקז ובאיראן.

חָדָשׁ!!: עיצורים שפתיים ואזרית · ראה עוד »

אבנקית

אֶבֶנְקִית (Эвэды̄ турэ̄н) היא שפת האבנקים, והגדולה שבשפות הטונגוסיות הצפוניות, ומדברים בה כ־30,000 איש ברוסיה, בסין ובמונגוליה.

חָדָשׁ!!: עיצורים שפתיים ואבנקית · ראה עוד »

אבזית

אַבָּזִית (Абаза Бызшва, Abaza Byzšwa; אדיגית: Абазэбзэ), או אַבָּזָה, היא שפה המדוברת על ידי האבזים בקאראצ'אי-צ'רקסיה.

חָדָשׁ!!: עיצורים שפתיים ואבזית · ראה עוד »

אבחזית

אַבְּחָזִית (аҧсуа бызшǝа, аҧсшǝа) היא השפה המדוברת במחוז הבדלני אבחזיה שבגאורגיה.

חָדָשׁ!!: עיצורים שפתיים ואבחזית · ראה עוד »

אדיגית

שלט בכניסה לכפר כמא בעברית, אנגלית ואדיגית. אדיגית (Адыгабзэ "אדיגאבזה") או צ'רקסית מערבית (КӀахыбзэ) הידועה בישראל גם בשם צ'רקסית.

חָדָשׁ!!: עיצורים שפתיים ואדיגית · ראה עוד »

אוסטים

ריקוד האוסורי בבתומי הכפר נוּזאל, דרום אוסטיה 1900 הכפר דרגוואס, צפון אוסטיה אוסטים בלבוש צ'וחה, 1881 האוֹסֶטים (אוסטית: ирæттæ, irættæ) הם קבוצה אתנית היושבים בעיקר בקווקז - בחבלי צפון אוסטיה ודרום אוסטיה.

חָדָשׁ!!: עיצורים שפתיים ואוסטים · ראה עוד »

אוסטית

אוסטית היא שפה הודו-איראנית מזרחית המדוברת בחבל אוסטיה השוכן במורדות הרי הקווקז.

חָדָשׁ!!: עיצורים שפתיים ואוסטית · ראה עוד »

אוקראינית

אוקראינית (Українська мова) היא שפה סלאבית מזרחית מתוך קבוצת השפות הסלאביות במשפחת השפות ההודו־אירופיות וככזו דומה במידה רבה לרוסית ולבלארוסית.

חָדָשׁ!!: עיצורים שפתיים ואוקראינית · ראה עוד »

אורדו

אֻרְדוּ (IPA:; אורדו),לסירוגין לאשקרי (מְבוּטָא: Laškarī ˈləʃkəri כתיב: لشکری), היא ניב של הינדוסטנית, המזוהה עם מוסלמים בדרום אסיה.

חָדָשׁ!!: עיצורים שפתיים ואורדו · ראה עוד »

אורומו (שפה)

אורומו, או אוֹרוֹמִיפָה (Afaan Oromoo), היא השפה המדוברת בעיקר בפיהם של בני אורומו.

חָדָשׁ!!: עיצורים שפתיים ואורומו (שפה) · ראה עוד »

אותיות שמש וירח

אותיות שמש (באדום) ואותיות ירח (בשחור) אותיות השמש והירח (בערבית: الحُـرُوفُ الشَّمْسِيَّـة والقَمَرِيَّـةُ; בתעתיק עברי מדויק: אַלְחֻרוּף אַלשַּמְסִיַּה ואַלקָמָרִיַּה) בדקדוק הערבי הוא כינוי לשתי קבוצות של אותיות בשפה הערבית, אשר נבדלות זו מזו בהשפעתן על הגיית האות לאם (ل) של תחילית היידוע "אל-" (ال-). הימצאות האותיות בקבוצת "אותיות השמש" בסמיכות ללאם גורמת להידמות (אסימילציה) עיצור הלאם אליהן, בעוד שלקבוצת אותיות הירח אין השפעה על הגיית הלאם.

חָדָשׁ!!: עיצורים שפתיים ואותיות שמש וירח · ראה עוד »

אותיות השימוש

אותיות השימוש הן שבע מתוך עשרים ושתיים האותיות באלפבית העברי, שמצטרפות אל מילות היסוד בראשן באופן חבור.

חָדָשׁ!!: עיצורים שפתיים ואותיות השימוש · ראה עוד »

אוזבקית

left אוזבקית (אלפבית לטיני: O‘zbek tili; אלפבית קירילי: Ўзбек тили), הנמנית במשפחת השפות הטורקיות, היא שפתה הרשמית של אוזבקיסטן.

חָדָשׁ!!: עיצורים שפתיים ואוזבקית · ראה עוד »

אוביחית

אוּבִּיחִית (אדיגית: Убыхбзэ) הייתה שפה ששויכה לקבוצת השפות הקווקזיות הצפון-מערביות ודוברה על ידי האוביחים, שחיו לאורך חופו המזרחי של הים השחור לפני שגורשו בגלות הצ'רקסים לטורקיה.

חָדָשׁ!!: עיצורים שפתיים ואוביחית · ראה עוד »

אודמורטית

אוּדְמוּרְטִית (удмурт кыл; ברוסית: Удмуртский язык) היא שפה אוראלית המדוברת על ידי האודמורטים ברפובליקה אודמורטיה שבפדרציה הרוסית, שם היא שפה רשמית לצד הרוסית.

חָדָשׁ!!: עיצורים שפתיים ואודמורטית · ראה עוד »

אווסטית

אָוֶסְטִית היא שפה איראנית מזרחית הידועה רק משימוש כשפת כתבי הקודש הזורואסטריים, כלומר האווסטה, ומשם גם קיבלה את שמה.

חָדָשׁ!!: עיצורים שפתיים ואווסטית · ראה עוד »

אויגורית

אויגורית היא שפה ממשפחת השפות הטורקיות, שרוב דובריה חיים במחוז שינג'יאנג בצפון־מערב הרפובליקה העממית של סין.

חָדָשׁ!!: עיצורים שפתיים ואויגורית · ראה עוד »

אינגושית

אינגושית היא שפה המדוברת בפי המתיישבים בחבלי צ'צ'ניה ואינגושטיה המכונים גם חבל צ'צ'נו-אינגושיה הנמצא באזור הקווקז.

חָדָשׁ!!: עיצורים שפתיים ואינגושית · ראה עוד »

אינוקטיטוט

אינוקטיטוט (ᐃᓄᒃᑎᑐᑦ) או בשמה המלא האינוקטיטוט של קנדה המזרחית, ושפת האינואיטים המזרח-קנדיים, הוא שמן של מספר שפות אינואיטיות המדוברות בצפון-מזרח קנדה.

חָדָשׁ!!: עיצורים שפתיים ואינוקטיטוט · ראה עוד »

אינוכטון

אִינוּכְּטוּן (Inuktun, בגרינלנדית: avanersuarmiutut, בדנית: nordgrønlandsk, polarskimoisk, thulesproget) היא שפתם של האינוגואיטים, עם אינואיטי החי בצפון גרינלנד (קאנאק והכפרים הסמוכים לה).

חָדָשׁ!!: עיצורים שפתיים ואינוכטון · ראה עוד »

איסלנדית

אִיסְלַנְדִית היא שפה צפון גרמאנית המדוברת באיסלנד.

חָדָשׁ!!: עיצורים שפתיים ואיסלנדית · ראה עוד »

אירית

אחוז בעלי הידע בשפה האירית לפי אזורים, נכון לשנת 2011 אירית או גֵאלית אירית (באירית: Gaeilge או Gaeilge na hEireann; באנגלית: Irish או Irish Gaelic) היא שפה ממשפחת השפות הקלטיות, שנוצרה באי אירלנד ומדוברת על ידי העם האירי.

חָדָשׁ!!: עיצורים שפתיים ואירית · ראה עוד »

אידו (שפה)

אִידוֹ (Ido, באספרנטו: צאצא) היא שפה מתוכננת שמקורה באספרנטו, ותוכננה באופן דומה במטרה להיות שפת עזר בינלאומית לאנשים בעלי רקע מגוון.

חָדָשׁ!!: עיצורים שפתיים ואידו (שפה) · ראה עוד »

איינו (שפה)

שפת אַיְנוּ (アイヌ イタク אַיְנוּ אִיטַק; ביפנית: アイヌ語) היא שפתם של בני האיינו, קבוצה אתנית שמרכזה בחלק הצפוני של האי הוקאידו שביפן.

חָדָשׁ!!: עיצורים שפתיים ואיינו (שפה) · ראה עוד »

נאסי (שפה)

נאסי היא שפה המורכבת מאוסף ניבים שונים, המשמשת את בני עם הנאסי החיים בדרום-מערב סין.

חָדָשׁ!!: עיצורים שפתיים ונאסי (שפה) · ראה עוד »

נאורית

נאורית (Dorerin Naoero) היא שפה אוסטרונזית המשמשת כאחת משתי השפות הרשמיות ברפובליקת נאורו.

חָדָשׁ!!: עיצורים שפתיים ונאורית · ראה עוד »

נאוואטל

נָאווַאטְל (IPA:; תעתיק לטיני: Náhuatl) הוא שם כולל למספר שפות אצטקיות ממרכז מקסיקו.

חָדָשׁ!!: עיצורים שפתיים ונאוואטל · ראה עוד »

ננצית יערות

ננצית יערות (ברוסית, השפה נקראת Ненецкий лесной) הוא ניב בשפה הננצית.

חָדָשׁ!!: עיצורים שפתיים וננצית יערות · ראה עוד »

נורדית עתיקה

נורדית עתיקה היא שפה גרמאנית עתיקה שדוברה על ידי הנורדים במהלך התקופה הוויקינגית, ועד לשנת 1300 בערך, ממנה התפתחו השפות הצפון גרמניות המודרניות כגון שוודית, נורווגית, דנית ואיסלנדית.

חָדָשׁ!!: עיצורים שפתיים ונורדית עתיקה · ראה עוד »

נורווגית

האזורים בנורווגיה בהם דומיננטיים ארבעת הניבים העיקריים: ניב מזרח נורווגיה מסומן בתכלת, ניב מערב נורווגיה מסומן באדום, ניב צפון נורווגיה מסומן בצהוב, וניב טרונדשק מסומן בכחול כהה נורווגית (בנורווגית: Norsk) היא שפה סקנדינבית מקבוצת השפות הגרמאניות של משפחת השפות ההודו־אירופיות המדוברת בפי כ־4.6 מיליון איש, רובם ככולם בנורווגיה, שם היא משמשת כשפה הרשמית.

חָדָשׁ!!: עיצורים שפתיים ונורווגית · ראה עוד »

ניבחית

נִיבְחִית היא שפת העם הניבחי המדוברת בצפון האי סחלין ובאגן הנהר אמגוּן הנשפך אל הנהר אמור.

חָדָשׁ!!: עיצורים שפתיים וניבחית · ראה עוד »

סאונדקס

סאונדקס הוא אלגוריתם פונטי שמאפשר לזהות שמות לפי צלילם ואופן הגייתם, ובכך להתגבר על הבדלי כתיב לא משמעותיים, העלולים לנבוע משגיאות כתיב נפוצות.

חָדָשׁ!!: עיצורים שפתיים וסאונדקס · ראה עוד »

סנסקריט

סנסקריט (בסנסקריט: संस्कृतम्; מילולית: "השפה המלוטשת" או "השפה שחוברה נכון") היא שפה הודו-ארית.

חָדָשׁ!!: עיצורים שפתיים וסנסקריט · ראה עוד »

ספרדית

דוברי הספרדית בעולם ספרדית (בספרדית: Español אֶספָּנְיוֹל) או קסטילית (Castellano קַסְטֶלְיַאנוֹ), היא שפה איברו-רומאנית מתוך קבוצת השפות הרומאניות במשפחת השפות ההודו־אירופיות וקרובה במיוחד לפורטוגזית וגליסית.

חָדָשׁ!!: עיצורים שפתיים וספרדית · ראה עוד »

סרבו-קרואטית

סרבו-קרואטית בשנת 2005 סרבו-קרואטית היא שפה סלאבית דרומית המשתייכת למשפחת השפות ההודו-אירופית.

חָדָשׁ!!: עיצורים שפתיים וסרבו-קרואטית · ראה עוד »

סומלית

סומלית (בכתב לטיני: Af-Soomaali, בכתב עוסמניה: 𐒖𐒍 𐒈𐒝𐒑𐒛𐒐𐒘, ב-IPA) היא שפה אפרו-אסיאתית, ממשפחת השפות הכושיות.

חָדָשׁ!!: עיצורים שפתיים וסומלית · ראה עוד »

סונינקה (שפה)

שפת הסונינקה (בסונינקה: sooninkanxanne.

חָדָשׁ!!: עיצורים שפתיים וסונינקה (שפה) · ראה עוד »

סוקוטרית

סוֹקוֹטְרית (גם סוֹקוֹטְרי; בסוקוטרית: مثل دسقطري méthel d-saqátri; בערבית: اللغة السقطرية; בכתב לטיני: Soqotri) היא שפה שמית דרומית בסכנת הכחדה, המדוברת בפי בני העם הסוקוטרי בתימן – באי סוקוטרה ובשני האיים הסמוכים לו, עבד אל-כּוּרי וסַמְחה, בארכיפלג סוקוטרה הממוקם במצר גוּאַרְדאפוי שבין סומליה לתימן.

חָדָשׁ!!: עיצורים שפתיים וסוקוטרית · ראה עוד »

סוואנית

סוואנית (ლუშნუ ნინ/შკა̈ნ - לוּשנוּ נין; גאורגית: სვანური ენა - סוואנוּרי אֶנה) היא השפה המדוברת בצפון-מערב גאורגיה.

חָדָשׁ!!: עיצורים שפתיים וסוואנית · ראה עוד »

סוואהילי

סוואהילי, קיסוואהילי או סוואהילית (Swahili או Kiswahili) היא שפה ממשפחת שפות הבנטו ("בנטו צר"), שהתפתחה במזרח אפריקה במהלך האלף השני לספירה, תוך מגע הדוק עם השפה הערבית.

חָדָשׁ!!: עיצורים שפתיים וסוואהילי · ראה עוד »

סינדית

סינדית (ערבית: سنڌي; דוונגארי: सिन्धी; אנגלית: Sindhi) היא השפה הרשמית הראשונה במחוז סינד בפקיסטן והשפה הרשמית השנייה במחוז בלוצ'יסטן בפקיסטן.

חָדָשׁ!!: עיצורים שפתיים וסינדית · ראה עוד »

עפרית (שפה)

עפרית (Qafár af) היא שפה ממשפחת השפות הכושיות המזרחיות המדוברת באתיופיה, באריתריאה ובג'יבוטי.

חָדָשׁ!!: עיצורים שפתיים ועפרית (שפה) · ראה עוד »

עברית

עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסייתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים.

חָדָשׁ!!: עיצורים שפתיים ועברית · ראה עוד »

עברית מקראית

עברית מקראית (המכונה גם "עברית תנ"כית" או "לשון המקרא" או "יהודית") היא הניב של השפה העברית כפי שדובר בסוף האלף השני לפני הספירה ולאורך האלף הראשון לפני הספירה ברחבי ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: עיצורים שפתיים ועברית מקראית · ראה עוד »

עברית ישראלית

אזורים בהם עברית אינה מדוברת כלל עברית או עברית ישראלית (על שמות נוספים ראו להלן) היא הניב של השפה העברית המדוברת במדינת ישראל, ובחלק מהקהילות היהודיות-ציוניות ברחבי העולם, החל מתחילת המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: עיצורים שפתיים ועברית ישראלית · ראה עוד »

עיצור

בבלשנות, בתת-תחומי הפונטיקה והפונולוגיה, עיצור הוא אחד משני סוגי ההגאים, הקיימים בכל שפה טבעית.

חָדָשׁ!!: עיצורים שפתיים ועיצור · ראה עוד »

עיצור שפתי

#הפניה עיצורים שפתיים.

חָדָשׁ!!: עיצורים שפתיים ועיצור שפתי · ראה עוד »

עיצור דו-שפתי

#הפניה עיצורים שפתיים.

חָדָשׁ!!: עיצורים שפתיים ועיצור דו-שפתי · ראה עוד »

עיצור דו-שפתי, חוכך, קולי

עיצור דו-שפתי חוכך קולי הוא צליל עיצורי המצוי בחלק מהשפות המדוברות.

חָדָשׁ!!: עיצורים שפתיים ועיצור דו-שפתי, חוכך, קולי · ראה עוד »

עיצורים מסודקים

עיצורים מסודקים (Ejective) הם עיצורים סותמים לא ריאתיים שבמהלך הגייתם זרם האוויר מווסת באמצעות פיקת הגרון ולא באמצעות הריאות.

חָדָשׁ!!: עיצורים שפתיים ועיצורים מסודקים · ראה עוד »

עיצורים מפונמים

עיצורים מפונמים (באנגלית: Implosive) הם עיצורים סותמים (או מחוככים) שהמעורר העיקרי שלהם הוא מעורר סדקי של יניקה ובו בזמן יכול להתאפשר גם מעורר ריאתי הגורם למפונם להיות הגה קולי.

חָדָשׁ!!: עיצורים שפתיים ועיצורים מפונמים · ראה עוד »

עיצורים מצוצים

עיצורים מצוצים (Click) הם עיצורים סותמים לא ריאתיים שבמהלך הגייתם זרם האוויר מווסת באמצעות תנועת הווילון ולא באמצעות תנועת הסרעפת.

חָדָשׁ!!: עיצורים שפתיים ועיצורים מצוצים · ראה עוד »

עיצורים מקורבים

עיצורים מקורבים הם עיצורים המופקים תוך יצירת ערוץ צר בו זורם האוויר ללא כל חיכוך בניגוד לעיצורים החוככים אך כאשר נהגים העיצורים המקורבים בהדגשה יכולה להיווצר מידה מסוימת של חיכוך.

חָדָשׁ!!: עיצורים שפתיים ועיצורים מקורבים · ראה עוד »

עיצורים מקישים

עיצורים מקישים (flap) הם עיצורים המופקים תוך התכווצות שרירים יחידה כך שאיבר חיתוך אחד מושלך כנגד איבר חיתוך אחר.

חָדָשׁ!!: עיצורים שפתיים ועיצורים מקישים · ראה עוד »

עיצורים אפיים

עיצורים אפיים הם עיצורים סותמים אפיים בניגוד לסותמים הפומיים, כלומר בעיצורים האפיים האוויר משתחרר דרך האף ולא דרך הפה אף שחלל הפה עדיין משמש כתיבת תהודה עבור צליל העיצור.

חָדָשׁ!!: עיצורים שפתיים ועיצורים אפיים · ראה עוד »

עיצורים סותמים

עיצורים סותמים (באנגלית: stops) או פוצצים (plosives) הם עיצורים ריאתיים אוראליים בניגוד לעיצורים האפיים, כלומר במהלך הגיית העיצורים הסותמים האוויר משתחרר דרך הפה ולא דרך האף.

חָדָשׁ!!: עיצורים שפתיים ועיצורים סותמים · ראה עוד »

עיצורים רוטטים

עיצור רוטט (Trill) הוא עיצור המופק תוך מספר התכווצויות שרירים רצופות ומהירות.

חָדָשׁ!!: עיצורים שפתיים ועיצורים רוטטים · ראה עוד »

עיצורים חוככים

עיצורים חוככים הם עיצורים המופקים תוך זרימת האוויר בערוץ צר הנוצר באמצעות מיקום אמצעי ההגייה בסמיכות גדולה.

חָדָשׁ!!: עיצורים שפתיים ועיצורים חוככים · ראה עוד »

עיצורים דו-שפתיים

#הפניה עיצורים שפתיים.

חָדָשׁ!!: עיצורים שפתיים ועיצורים דו-שפתיים · ראה עוד »

פארואזית

פארואזית (Føroyskt) היא שפה צפון-גרמאנית אינסולרית מקבוצת השפות הגרמאניות של משפחת השפות ההודו-אירופאיות המדוברת באיי פארו, וגם במדינות נוספות כגון דנמרק ונורווגיה.

חָדָשׁ!!: עיצורים שפתיים ופארואזית · ראה עוד »

פאלי

פאלי היא שפה הודו-ארית המפורסמת בעיקר עקב היותה השפה הליטורגית בה נכתבו הכתבים הבודהיסטים הראשונים.

חָדָשׁ!!: עיצורים שפתיים ופאלי · ראה עוד »

פנג'אבי

פנג'אבי (גורמוקהי: ਪੰਜਾਬੀ; שאהמוקהי: پنجابی) היא שפה הודו-אירופית המדוברת בעיקר באזור ההיסטורי חבל פנג'אב, הנמצא כיום בהודו (מדינת פנג'אב) ובפקיסטן (פרובינציית פנג'אב).

חָדָשׁ!!: עיצורים שפתיים ופנג'אבי · ראה עוד »

פרסית

left פרסית (פַֿארְסִי) היא שפה איראנית.

חָדָשׁ!!: עיצורים שפתיים ופרסית · ראה עוד »

פרוטו-הודו-אירופית

פרוטו־הודו־אירופית (באנגלית: Proto-Indo-European; בראשי תיבות: PIE) היא השפה האם המשוערת של כל השפות ההודו־אירופיות.

חָדָשׁ!!: עיצורים שפתיים ופרוטו-הודו-אירופית · ראה עוד »

פשטו

פשטו (IPA) היא שפה איראנית המדוברת בפי הפתאנים בדרומה ובמזרחה של אפגניסטן ובצפון-מערב פקיסטן, וכן בקרב קהילות פתאניות ברחבי העולם.

חָדָשׁ!!: עיצורים שפתיים ופשטו · ראה עוד »

פלאווה קאני

פלאווה קאני (palawa kani) היא שפה שהוחייתה באופן יזום ומתוכנן, ונמצאת בשימוש מוגבל בפי הטסמנים הילידים במדינת האי טסמניה, באוסטרליה.

חָדָשׁ!!: עיצורים שפתיים ופלאווה קאני · ראה עוד »

פונטיקה - מונחים

ערך זה הוא מונחון עבור תחום הפונטיקה.

חָדָשׁ!!: עיצורים שפתיים ופונטיקה - מונחים · ראה עוד »

פונולוגיה אינואיטית

ברוב הדיאלקטים האינואיטים יש 15 עיצורים ושלוש תנועות (עם הבחנה פונמית בין תנועות קצרות וארוכות).

חָדָשׁ!!: עיצורים שפתיים ופונולוגיה אינואיטית · ראה עוד »

פורטוגזית

דוברי הפורטוגזית בעולם פורטוגזית (על-פי מתקני לשון: פורטוגלית) היא שפה איברו-רומאנית מתוך קבוצת השפות הרומאניות במשפחת השפות ההודו־אירופיות וקרובה במיוחד לספרדית וגליסית.

חָדָשׁ!!: עיצורים שפתיים ופורטוגזית · ראה עוד »

פולנית

פולנית היא שפה סלאבית מערבית במשפחת השפות ההודו־אירופיות הקרובה יחסית לצ'כית, סלובקית וסורבית.

חָדָשׁ!!: עיצורים שפתיים ופולנית · ראה עוד »

צ'חה (שפה)

צ'חה או צ'אחה (ቸሃ, בתעתיק: čehā או čexā) הוא ניב של שפת סבת-בית, אחת משפות גוראגה המדוברת במרכז במרכז אתיופיה, בעיקר באזור גוראגה שבמדינת האומות, הלאומים ועמי הדרום בדרום אתיופיה.

חָדָשׁ!!: עיצורים שפתיים וצ'חה (שפה) · ראה עוד »

צ'כית

צ'כית (מכונה לפעמים גם "בוהמית") היא שפה סלאבית מערבית, מקבוצת השפות הסלאביות במשפחת השפות ההודו-אירופיות.

חָדָשׁ!!: עיצורים שפתיים וצ'כית · ראה עוד »

צרפתית

הדיאלקטים של השפה הצרפתית צרפתית (בצרפתית: Français, פְרָאנְסֶה) היא השפה הרומאנית השנייה בתפוצתה בעולם (ממנה מדוברת יותר רק הספרדית).

חָדָשׁ!!: עיצורים שפתיים וצרפתית · ראה עוד »

קצ'ואה

קצ'ואה, או בשם אחר רונסימי (Quechua או Runasimi) היא קבוצת שפות, שבעבר שימשה כשפה הרשמית של אימפריית האינקה.

חָדָשׁ!!: עיצורים שפתיים וקצ'ואה · ראה עוד »

קרי (שפה)

שפתי, רשום בקרי, באנגלית ובצרפתית, קוויבק, קנדה קְרִי (Cree) היא שפה ילידית קנדית, המכילה למעשה מספר ניבים נפרדים אך קרובים.

חָדָשׁ!!: עיצורים שפתיים וקרי (שפה) · ראה עוד »

קטלאנית

קַטַלַאנִית (Català) היא שפה ממשפחת השפות הרומאניות.

חָדָשׁ!!: עיצורים שפתיים וקטלאנית · ראה עוד »

קזחית

קזחית היא שפה טורקית, השפה הרשמית של קזחסטן וכ-18.5 מיליון תושביה רואים בה שפת אם.

חָדָשׁ!!: עיצורים שפתיים וקזחית · ראה עוד »

קברדינית

קברדינית (באדיגית: Къэбэртайбзэ "קברתאיבזה", בקברדינית: Къэбэрдейбзэ "קברדיבזה") המכונה גם צ'רקסית מזרחית היא ניב השפה הצ'רקסית המדובר בעיקר ברפובליקת קברדינו-בלקריה שברוסיה, משתייכת תחת הגדרה זאת למשפחת השפות הקווקזיות הצפון-מערביות.

חָדָשׁ!!: עיצורים שפתיים וקברדינית · ראה עוד »

קונקאני

קונקאני (מראטהית: कोंकणी) היא שפה המדוברת בעיקר במדינת גואה שבמערב הודו ובשאר החוף קונקן.

חָדָשׁ!!: עיצורים שפתיים וקונקאני · ראה עוד »

קוסה (שפה)

קוסה היא שפה משפות בנטו הכוללת עיצורים מצוצים, והיא אחת השפות הרשמיות של דרום אפריקה וזימבבואה.

חָדָשׁ!!: עיצורים שפתיים וקוסה (שפה) · ראה עוד »

קורסיקאית

קורסיקאית (Lingua corsa,Corsu) היא שפה מקבוצת השפות הרומאניות במשפחת השפות ההודו אירופיות.

חָדָשׁ!!: עיצורים שפתיים וקורסיקאית · ראה עוד »

קובוץ ושורוק

קובוץ (קֻבּוּץ; על פי האקדמיה ללשון העברית: קִבּוּץ) ושׁוּרוּק (גם: שׁוּרֻק) הם שני סימני ניקוד המציינים בעברית החדשה את התנועה.

חָדָשׁ!!: עיצורים שפתיים וקובוץ ושורוק · ראה עוד »

קווניה

קְוֶנְיָה (נהגה; באנגלית: Quenya; בטֶנְגְוָּר) היא שפה מתוכננת, אחת מכמה שפיתח הבלשן והסופר ג'. ר. ר. טולקין עבור העלפים בלגנדריום שלו.

חָדָשׁ!!: עיצורים שפתיים וקווניה · ראה עוד »

קימנת (שפה)

שפת קימנת (בכתב געז: ቅማንት קִמַנְת או ክማንት כִּמַנְת, וגם כֵּמַנְתְנֵיי) היא שפה בסכנת הכחדה חמורה המדוברת בפי חלק זעום ומבוגר מאוד של אנשי קמנת בצפון אתיופיה, בעיקר בנפת צ'ילגה באזור צפון גונדר, שבין הערים גונדר ומטמה.

חָדָשׁ!!: עיצורים שפתיים וקימנת (שפה) · ראה עוד »

קירגיזית

קירגיזית (Кыргыз тили, Кыргызча, قىرعىزچا, قىرعىز تىلى) היא שפה טורקית ושפתה הרשמית של קירגיזסטן.

חָדָשׁ!!: עיצורים שפתיים וקירגיזית · ראה עוד »

קירונדי

קירונדי (נכתב גם רונדי) היא שפת בנטו המדוברת על ידי כ-6 מיליון איש בבורונדי ובחלקים הסמוכים לה בטנזניה, קונגו ואוגנדה.

חָדָשׁ!!: עיצורים שפתיים וקירונדי · ראה עוד »

רשימת עיצורים

להלן רשימה של מגוון העיצורים המוכרים על ידי האלפבית הפונטי הבינלאומי.

חָדָשׁ!!: עיצורים שפתיים ורשימת עיצורים · ראה עוד »

רומנית

רומנית (Română) היא שפה רומאנית מזרחית מתוך קבוצת השפות הרומאניות ("לטיניות") של משפחת השפות ההודו־אירופיות.

חָדָשׁ!!: עיצורים שפתיים ורומנית · ראה עוד »

רוסית

רוסית (ברוסית: Русский רוסקי) היא שפתה הרשמית של מדינת רוסיה ושל ברית המועצות לשעבר.

חָדָשׁ!!: עיצורים שפתיים ורוסית · ראה עוד »

שפות מיקרונזיות

השפות המיקרונזיות הן ענף במשפחת השפות האוקיאניות הכולל 21 שפות עם כ-295,000 אלף דוברים.

חָדָשׁ!!: עיצורים שפתיים ושפות מיקרונזיות · ראה עוד »

שפות סו

שפות סוּ (Siouan) או שפות סוּ-קָטָװָּבָּה (Siouan–Catawban) הן משפחת שפות גדולה באמריקה הצפונית, הממוקמת בעיקר בעמקי המישורים הגדולים, בעמק נהר אוהיו ובעמק נהר מיסיסיפי, בדרום-מזרח אמריקה הצפונית, וכן כמה שפות נוספות במשפחה – במזרח היבשת.

חָדָשׁ!!: עיצורים שפתיים ושפות סו · ראה עוד »

שפות הודו-אריות

קיבוץ השפות באזורים לפי צבעים שפות הֹדוּ־אַרִיוֹת (हिन्द-आर्य भाषाएँ; גם "הענף ההודי") הן ענף-משנה של ענף השפות ההודו-איראניות במשפחת השפות ההודו-אירופיות, ומדוברות בעיקר בדרום אסיה.

חָדָשׁ!!: עיצורים שפתיים ושפות הודו-אריות · ראה עוד »

שחרית (שפה)

שֵחְרית (شحرية שחְרִיה), הידועה גם בשם גִ'בָּאלִי (جبالية גִ'בָּאלִיה, "הררית" בערבית עומאנית), היא שפה שמית מתת-המשפחה של שפות דרום-ערב המודרניות, המצויה בסכנת הכחדה.

חָדָשׁ!!: עיצורים שפתיים ושחרית (שפה) · ראה עוד »

שכם

העיר שְׁכֶם (– נַ֫אבְּלֶס או נַ֫אבְּלֻס) היא בירת נפת שכם של הרשות הפלסטינית.

חָדָשׁ!!: עיצורים שפתיים ושכם · ראה עוד »

תאית (שפה)

left תָּאִית (ภาษาไทย, - IPA) היא השפה הלאומית והרשמית בתאילנד, ושפת האם של בני התאי - הקבוצה האתנית המהווה את הרוב בתאילנד.

חָדָשׁ!!: עיצורים שפתיים ותאית (שפה) · ראה עוד »

תיגרה

תְגְרֵה (בגעז: ትግረ לפעמים מכונה תְגְרָיִת (ትግራይት) היא שפה שמית וביחד עם תיגרינית נחשבת כצאצא ישיר לשפה העתיקה געז (חבשית) שנכחדה כשפת דיבור אך משמשת כשפה ליטורגית בכנסייה האתיופית ובכנסייה האריתראית. רוב דוברי התיגרה חיים במערב אריתריאה, והיתר בסודאן.

חָדָשׁ!!: עיצורים שפתיים ותיגרה · ראה עוד »

תיגרינית

תִיגרִינית (ትግርኛ, תִגרִניה בתעתיק לעברית) היא שפה שמית ושפתם של התִגְרַים היושבים במחוז תיגראי שבצפון אתיופיה, ובמרכז אריתריאה (הללו מכונים תגרניה) שם היא גם אחת משתי השפות הרשמיות של המדינה.

חָדָשׁ!!: עיצורים שפתיים ותיגרינית · ראה עוד »

לאזית

לאזית (ლაზური, לאזוּרי או לאזוּרי נֶנה, ლაზური ნენა; גאורגית: ლაზური, לאזורי או צ'אנוּרי, ჭანური; טורקית: Lazca) היא שפה המדוברת בצפון-מזרח טורקיה ובדרום-מערב גאורגיה, על ידי הלאזים.

חָדָשׁ!!: עיצורים שפתיים ולאזית · ראה עוד »

לאדינו

לאדינו היא שפה רומאנית יהודית המדוברת על ידי צאצאי מגורשי ספרד (בעיקר יהדות הבלקן), וידועה גם בשמות "ספאניולית" (בעברית), "ג'ודיזמו", "Judeoespañol" (ג'ודאו-איספניול), ספרדית־יהודית או רק אספאניול בשפת הלאדינו המדוברת.

חָדָשׁ!!: עיצורים שפתיים ולאדינו · ראה עוד »

לאית

לאית או לאו (IPA), היא שפה המדוברת בפי כשבעה מיליון איש במדינת לאוס וכן במחוז איסאן בתאילנד ומשתייכת למשפחת השפות התאי-קדאיות היא יוצרת רצף ניבים יחד עם השפה התאית.

חָדָשׁ!!: עיצורים שפתיים ולאית · ראה עוד »

לטבית

לטבית (Latviešu valoda, לַטְבִֿיֵאשוּ וַלוּאוֹדַּה) היא השפה הרשמית של לטביה.

חָדָשׁ!!: עיצורים שפתיים ולטבית · ראה עוד »

לטינית

כתובת באנגלית ובלטינית, בתחנת הרכבת וולסנד שבטיין אנד ור שבצפון אנגליה. כתובת דואנוס, אחד הטקסטים הקדומים ביותר בלטינית, המאה השביעית לפנה"ס לטינית (Lingua latīna, תעתיק: "לִינְגְּוַּה לַטִינַה"), או בשמה האחר רומית, היא שפה אחת מתוך קבוצת השפות האיטליות של משפחת השפות ההודו-אירופאיות.

חָדָשׁ!!: עיצורים שפתיים ולטינית · ראה עוד »

לדינית

לאדינית (Ladin) היא שפה רומאנית המדוברת בצפון איטליה באזור הרי הדולומיטים (דרום טירול).

חָדָשׁ!!: עיצורים שפתיים ולדינית · ראה עוד »

לוגנדה

לוּגַנְדַה, לעיתים מוכרת כ"גַנְדַה", היא אחת השפות העיקריות של אוגנדה.

חָדָשׁ!!: עיצורים שפתיים ולוגנדה · ראה עוד »

לישאניד נושאן

אינטר-זב יהודית נאו-ארמי, או לישאניד נושאן, היא ניב מודרני של הארמית היהודית, גרסה של נאו-ארמית צפון-מזרחית.

חָדָשׁ!!: עיצורים שפתיים ולישאניד נושאן · ראה עוד »

ליבונית

לִיבוֹנִית (līvõ kēļ נקראת גם ליווית) היא שפה נכחדת ממשפחת השפות האוראליות אשר דוברה בפי העם הליבוני, כיום נמצא בצפון-מערב לטביה.

חָדָשׁ!!: עיצורים שפתיים וליבונית · ראה עוד »

טאגאלוג

טָגָלִית (ידועה גם כטאגאלוג; Tagalog) היא שפה אוסטרונזית המדוברת בפיליפינים על ידי כ-22 מיליון איש.

חָדָשׁ!!: עיצורים שפתיים וטאגאלוג · ראה עוד »

טלוגו

טֶלוּגוּ (తెలుగు) היא שפה דראווידית שמדברים בה בעיקר תושבי מדינות אנדרה פרדש וטלנגאנה שבהודו.

חָדָשׁ!!: עיצורים שפתיים וטלוגו · ראה עוד »

טטרית

טטרית היא שפה טורקית המדוברת בפי הטטרים במזרח אירופה ובמרכז אסיה.

חָדָשׁ!!: עיצורים שפתיים וטטרית · ראה עוד »

טטרית של קרים

טטרית של קרים היא שפה טורקית המדוברת בעיקר בחצי האי קרים על ידי הטטרים של קרים.

חָדָשׁ!!: עיצורים שפתיים וטטרית של קרים · ראה עוד »

טג'יקית

טג'יקית (тоҷикӣ או تاجیکی) היא שפה המהווה את אחד מניבי השפה הפרסית המודרניים.

חָדָשׁ!!: עיצורים שפתיים וטג'יקית · ראה עוד »

טופי עתיקה

טוּפִּי עתיקה או טופי קלאסית היא שפה מתה שדוברה בפי בני הטופינמבה, קבוצת שבטים אינדיאנית, באזור ברזיל היום, בעיקר לחוף הים, עד הכחדתה בתחילת המאה ה-18 על ידי הפורטוגלים.

חָדָשׁ!!: עיצורים שפתיים וטופי עתיקה · ראה עוד »

טורקמנית

טורקמנית (türkmençe,türkmen dili; כתב ערבי-פרסי: تورکمن ﺗﻴﻠی, تورکمنچه; כתב קירילי:түркменче, түркмен дили) היא שפה מהקבוצה הדרום-מערבית של השפות הטורקיות, השפה הלאומית של העם הטורקמני והרשמית בטורקמניסטן.

חָדָשׁ!!: עיצורים שפתיים וטורקמנית · ראה עוד »

טובאנית

טובאנית (тыва дыл, ידועה גם כטוביאנית, טיבאן או טובין) היא אחת השפות הטורקיות.

חָדָשׁ!!: עיצורים שפתיים וטובאנית · ראה עוד »

טיבטית

אבנים עם תפילה בטיבטית, במקדש בדרמסאלה שבצפון הודו טיבטית (Bod skad) היא השפה הרשמית בטיבט ומדוברת גם כן על ידי הפזורה הטיבטית ברחבי סין, הודו נפאל ובהוטן.

חָדָשׁ!!: עיצורים שפתיים וטיבטית · ראה עוד »

חרסוסית

חַרְסוּסִית (חרסוסית: חֶרְסִײֵת, בערבית: لغة حرسوسية לֻע'ה חַרְסוּסִיּה) היא אחת משפות דרום-ערב החדשות, בענף הדרומי של משפחת השפות השמיות.

חָדָשׁ!!: עיצורים שפתיים וחרסוסית · ראה עוד »

חשוון

בול ישראלי לחודש מרחשון, מזל עקרב. ציפורי חשוון או חשון, בשמו המלא נקרא מרחשוון או מרחשון (מאכדית: waraḫsamna), הוא חודש בלוח הבבלי ובלוח העברי, השמיני במספר לפי המסורת המקראית, והשני לפי מסורת חז"ל.

חָדָשׁ!!: עיצורים שפתיים וחשוון · ראה עוד »

חוק גרים

חוק גְרים (ידוע גם כ"מעתק ההגאים הגרמאני הראשון") הוא מעתק ההגאים ששינה את השפות הגרמאניות משאר השפות ההודו אירופיות, הוא גם החוק ההגאים השיטתי הראשון שנתגלה.

חָדָשׁ!!: עיצורים שפתיים וחוק גרים · ראה עוד »

באצבית

בּאצבּית (בגאורגית: ბაცბური ენა, באצבּוּלי אֶנה) או צובה-תושית (წოვათუშური ენა) היא אחת מהשפות הקווקזיות ובמסגרת זו היא משתייכת לשפות הקווקזיות הצפון-מרכזיות.

חָדָשׁ!!: עיצורים שפתיים ובאצבית · ראה עוד »

באלינזית

באלינזית (באנגלית: Balinese, בבאלינזית: Aksara Bali) היא שפה מלאיו-פולינזית, המדוברת על ידי 3.9 מיליון תושבי האי באלי, תושבי צפון האי נוסה פנידה, מזרח האי לומבוק, ומערב האי ג'אווה שבארכיפלג האינדונזי.

חָדָשׁ!!: עיצורים שפתיים ובאלינזית · ראה עוד »

בסקית

בסקית (Euskara) היא שפתו של העם הבסקי.

חָדָשׁ!!: עיצורים שפתיים ובסקית · ראה עוד »

בסיס חיתוך

בסיס חיתוך הוא המקום שבו מספר איברי הגייה סותמים באופן חלקי או מלא את חלל הפה או הגרון ויוצרים את אופן החיתוך שהוא מידת החסימה של מעבר האוויר ביניהם.

חָדָשׁ!!: עיצורים שפתיים ובסיס חיתוך · ראה עוד »

ברטונית

ברטונית (Brezhoneg - "בְּרֵזוֹנֵק") היא שפה ממשפחת השפות הקלטיות.

חָדָשׁ!!: עיצורים שפתיים וברטונית · ראה עוד »

בשקירית

בשקירית (башҡорт теле - IPA) היא שפתה הרשמית של הרפובליקה הבשקירית והעם הבשקירי.

חָדָשׁ!!: עיצורים שפתיים ובשקירית · ראה עוד »

בתנוראית יהודית

הבתנוראית היהודית היא להג של יהודי בית תנורא בכורדיסטן העיראקית, הוא בין הניבים הנדירים ביותר ובסכנת הכחדה חמורה ביותר של ארמית יהודית.

חָדָשׁ!!: עיצורים שפתיים ובתנוראית יהודית · ראה עוד »

בורושסקי

בורושסקי (אורדו: بروشسکی - burū́šaskī) היא השפה של בני בורושו החיים בגילגיט-בלטיסטן הנשלטים על ידי פקיסטן ונמצאים במחלוקת בינה לבין הודו ובג'אמו וקשמיר שבהודו.

חָדָשׁ!!: עיצורים שפתיים ובורושסקי · ראה עוד »

בולגרית

בולגרית היא שפה סלאבית דרומית, מקבוצת השפות הסלאביות במשפחת השפות ההודו-אירופיות.

חָדָשׁ!!: עיצורים שפתיים ובולגרית · ראה עוד »

ג'והורי

ג'וּהוּרי (çuhuri, жугьури, ז׳אוּהאוּראִ), הידועה גם כ"טאטית יהודית", היא שפתם של יהודי ההרים בקהילות שבצפון הקווקז ובמזרחו.

חָדָשׁ!!: עיצורים שפתיים וג'והורי · ראה עוד »

גאורגית

גאורגית או גרוזינית (ქართული - כּארתוּלי; ქართული ენა - כּארתוּלי אֶנה, השפה הגאורגית) היא השפה המדוברת בגאורגיה והשפה הרשמית שלה.

חָדָשׁ!!: עיצורים שפתיים וגאורגית · ראה עוד »

גרמנית

גרמנית (- דּוֹיְטְש) היא שפה גרמאנית מערבית השייכת לקבוצת השפות הגרמאניות במשפחת השפות ההודו־אירופיות.

חָדָשׁ!!: עיצורים שפתיים וגרמנית · ראה עוד »

גרמנית עילית עתיקה

גרמנית עילית עתיקה (בגרמנית: Althochdeutsch; או בקיצור: Ahd) היא השלב המוקדם ביותר בהתפתחותה של השפה הגרמנית.

חָדָשׁ!!: עיצורים שפתיים וגרמנית עילית עתיקה · ראה עוד »

גרינלנדית

גרינלנדית (Kalaallisut - IPA: - שפת הכלשׂיט) היא השפה המדוברת והרשמית בגרינלנד.

חָדָשׁ!!: עיצורים שפתיים וגרינלנדית · ראה עוד »

גותית

גותית היא שפה שנכחדה, המשתייכת לענף המזרחי של השפות הגרמאניות במשפחת השפות ההודו־אירופיות.

חָדָשׁ!!: עיצורים שפתיים וגותית · ראה עוד »

גוג'ראטית

גוּגַ'ראטית (ગુજરાતી) היא שפה הודו-ארית.

חָדָשׁ!!: עיצורים שפתיים וגוג'ראטית · ראה עוד »

דנית

דנית (בדנית: Dansk) היא שפה סקנדינבית המדוברת בפי כ־6 מיליון בני אדם בעיקר בדנמרק, שם היא השפה הרשמית.

חָדָשׁ!!: עיצורים שפתיים ודנית · ראה עוד »

דקדוק עברי - מונחים

__ללא_תוכן__ בדף הזה מרוכזים מונחים מתחום דקדוק הלשון העברית.

חָדָשׁ!!: עיצורים שפתיים ודקדוק עברי - מונחים · ראה עוד »

האוסה (שפה)

שמאל האוסה (בכתיב לטיני: Hausa; בכתיב ערבי: هَوْسَ) היא שפתם של למעלה מ-30 מיליון איש בצפון ניגריה ובאזורים סמוכים.

חָדָשׁ!!: עיצורים שפתיים והאוסה (שפה) · ראה עוד »

הונגרית

קודקס מינכן - ביבליה בהונגרית הונגרית (magyar) היא שפה השייכת למשפחת השפות הפינו-אוגריות במשפחת השפות האורליות הגדולה יותר.

חָדָשׁ!!: עיצורים שפתיים והונגרית · ראה עוד »

הולנדית

הולנדית (בהולנדית: Nederlands) היא שפה אירופית, המשתייכת לענף השפות הגרמאניות המערביות במשפחת השפות ההודו-אירופיות.

חָדָשׁ!!: עיצורים שפתיים והולנדית · ראה עוד »

הידמות

בבלשנות, הידַּמּוּת (או אָסִימִילַצְיָה) היא תופעה פונטית שבה הגה מסוים (עיצור או תנועה) מקבל תכונה או תכונות פונטיות (כגון: בסיס חיתוך, אופן חיתוך) של הגה אחר המצוי בסביבתו.

חָדָשׁ!!: עיצורים שפתיים והידמות · ראה עוד »

וה (פירושונים)

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: עיצורים שפתיים ווה (פירושונים) · ראה עוד »

וייטנאמית

וייטנאמית (tiếng Việt), אשר הייתה ידועה גם תחת השם אנמזית בזמן השלטון הקולוניאלי הצרפתי, היא השפה הרשמית של וייטנאם.

חָדָשׁ!!: עיצורים שפתיים ווייטנאמית · ראה עוד »

כורדית

עיתון כורדי באלפבית לטיני (אזרי). עיתון כורדי באלפבית ערבי. השפה הכורדית (كوردی, Kurdî) היא שפתם של הכורדים, ובעיקר המוסלמים שבהם (אין לבלבל עם הארמית החדשה, המכונה לעיתים בפי דובריה בישראל "כורדית" או "כורדית-יהודית", ומדוברת בפי יהודי ונוצרי כורדיסטן ויוצאי כורדיסטן בישראל).

חָדָשׁ!!: עיצורים שפתיים וכורדית · ראה עוד »

יפנית

יפנית (קאנג'י: 日本語; ביפן קרויה השפה:,"Nihongo" "נִיהוֹנְגּוֹ", Nihon: יפן, Go: שפה) היא השפה המדוברת בפי 130 מיליון איש ביפן, ובקהילות מהגרים יפניות.

חָדָשׁ!!: עיצורים שפתיים ויפנית · ראה עוד »

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/עיצורים_שפתיים

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »