גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
104 יחסים: ממצוא חפצך, ממלכת ישראל, ממזר, מאיר קצנלנבוגן, מנוח, מסכת טהרות, מסכת דמאי, מעמד האישה ביהדות, מעשה שבת, מרקו מטראצי, מרדכי פינחס טייץ, משגיח כשרות, מגילות מדבר יהודה, מוניטין (ירחון), מילים יחידאיות בתנ"ך, אמון (מלך יהודה), ארבעת השבויים, אברך, אברהם פורטדו, אד הומינם, אדם ברוך, איסתרא בלגינא קיש קיש קריא, איסור אכילת קטניות בפסח, איסור הסתכלות בערווה, נחום, נדר (יהדות), ספורט ביוון העתיקה, סוחרי שביעית, עמאי, עם (פירושונים), ענבי הגפן בענבי הגפן, עיתונות עברית, פרושים, פלאח, פלסטינים, צדיק, קדש עצמך במותר לך, קודש (הלכה), רש"ר הירש, רב (אמורא), רב עמרם חסידא, רב יהודה, רבי מאיר, רבי אליעזר בן הורקנוס, רבי פרידא, רבי שמעון שזורי, רבי יהושע בן חנניה, רבי יוסי הגלילי, רבי יוחנן, רבי יוחנן בן החורני, ..., שנאה, שלוש השבועות, שוחט, שימוש חכמים, תנא דבי אליהו, תפילין, תקנות אושא, תרומה (הלכה), תלמוד תורה (מצווה), ל"ו צדיקים, טבל, טומאת היסט, טומאה וטהרה, ז'טל, זרוע, לחיים וקיבה, זבודה בת פדיה, זימון, חמור הבית, חנניה בן נדבאי, חזקה (הלכה), חבר, חומרא דרבי זירא, חולין על טהרת הקודש, בר כוכבא, בת כהן, בת יפתח, גרשון אדלשטיין, גלגול נשמות, גבאי צדקה, גדעון בן יואש, גיור, דמאי, דמי שביעית, דרכי שלום, דרכי לימוד התלמוד, דיני ממונות, המשביר המרכזי, התראה (הלכה), התרת נדרים, התירו סופן משום תחילתן, הלכה ואין מורין כן, הדרך המתומנת הנאצלת, הומר סימפסון, והדרת פני זקן, כשל לוגי, כבוד הכהנים, כהן מוחזק, ירושלים בהלכה, יחסי אישות (הלכה), יהדות תימן, יהודה החסיד (ירושלים), יהוידע הכהן, יוסף חיים זוננפלד, יוחנן כהן גדול. להרחיב מדד (54 יותר) »
ממצוא חפצך
האיסור ממצוא חפצך הוא איסור הלכתי בהלכות שבת האוסר לעשות ביום השבת מעשים כהכנה לדברים האסורים בשבת, גם אם המעשים האסורים עצמם יַעָשוּ בחול בלבד.
חָדָשׁ!!: עם הארץ וממצוא חפצך · ראה עוד »
ממלכת ישראל
ממלכת ישראל הוא שמה המקובל כיום של ממלכה שהתקיימה בחלקים מארץ ישראל בתחילת האלף הראשון לפני הספירה, במשך כמאתיים שנים (מ-928 לפנה"ס ועד 722 לפנה"ס) לפי הכרונולוגיה המקובלת.
חָדָשׁ!!: עם הארץ וממלכת ישראל · ראה עוד »
ממזר
לפי ההלכה, ממזר הוא יהודי שנולד מגילוי עריות חמור, מאיסורי כריתות.
חָדָשׁ!!: עם הארץ וממזר · ראה עוד »
מאיר קצנלנבוגן
מצבתו של המהר"ם בבית העלמין היהודי העתיק בפדובה הרב מאיר קצנלנבוגן, (מכונה מהר"ם פדובה ובקיצור מהרמ"פ) מפדובה (בכתיב לועזי: Katzenellenbogen; 1473, – 12 בינואר 1565, י' בשבט ה'שכ"ה, פדובה), מגדולי הפוסקים האשכנזים במאה ה-16.
חָדָשׁ!!: עם הארץ ומאיר קצנלנבוגן · ראה עוד »
מנוח
המוזיאון לאמנות יפה בבודפשט אשתו העקרה מעלים קורבן בתנ"ך, מָנוֹחַ היה אביו של שמשון הגיבור.
חָדָשׁ!!: עם הארץ ומנוח · ראה עוד »
מסכת טהרות
מסכת טְהָרות היא המסכת החמישית בסדר טהרות.
חָדָשׁ!!: עם הארץ ומסכת טהרות · ראה עוד »
מסכת דמאי
מסכת דְּמַאי היא המסכת השלישית בסדר זרעים, שהוא הסדר הראשון בשישה סדרי משנה.
חָדָשׁ!!: עם הארץ ומסכת דמאי · ראה עוד »
מעמד האישה ביהדות
מרים הנביאה, מאת אנסלם פוירבאך, 1862. יפיפיות. מעמד האישה ביהדות עבר תמורות ושינויים במהלך הדורות, והושפע הן מתהליכים פנימיים ביהדות והן מתהליכים חיצוניים.
חָדָשׁ!!: עם הארץ ומעמד האישה ביהדות · ראה עוד »
מעשה שבת
מעשה שבת הוא מאכל או מעשה אחר שנוצר במהלך השבת תוך כדי חילול שבת.
חָדָשׁ!!: עם הארץ ומעשה שבת · ראה עוד »
מרקו מטראצי
מרקו מטראצי (נולד ב-19 באוגוסט 1973) הוא כדורגלן עבר איטלקי ששיחק בעמדת הבלם.
חָדָשׁ!!: עם הארץ ומרקו מטראצי · ראה עוד »
מרדכי פינחס טייץ
הרב מרדכי פינחס טייץ (ח' בתמוז ה'תרס"ח, 7 ביולי 1908 - ד' בטבת ה'תשנ"ו, 26 בדצמבר 1995) היה רב אמריקאי, רבה של אליזבת, ניו ג'רזי.
חָדָשׁ!!: עם הארץ ומרדכי פינחס טייץ · ראה עוד »
משגיח כשרות
משגיח הכשרות הוא אדם העוסק בפיקוח על שמירת הכשרות בגופים שונים בענף המזון.
חָדָשׁ!!: עם הארץ ומשגיח כשרות · ראה עוד »
מגילות מדבר יהודה
קצר.
חָדָשׁ!!: עם הארץ ומגילות מדבר יהודה · ראה עוד »
מוניטין (ירחון)
מוניטין היה ירחון ישראלי שיצא לאור בין השנים 1978 עד 1993, עסק במגוון נושאים ונחשב חדשני בתקופתו.
חָדָשׁ!!: עם הארץ ומוניטין (ירחון) · ראה עוד »
מילים יחידאיות בתנ"ך
רשימת יחידאיות ובצמוד תרגומן (תרגום המלך ג'יימס) לאנגלית. בעריכתו של אליהו ציפר סטטיסטיקה אודות המילים היחידאיות בתנ"ך. בעריכתו של אליהו ציפר מילים יחידאיות בתנ"ך, הנקראות גם מילים שאין להן אח במקרא, הן מילים המופיעות פעם אחת בלבד בתנ"ך.
חָדָשׁ!!: עם הארץ ומילים יחידאיות בתנ"ך · ראה עוד »
אמון (מלך יהודה)
אָמוֹן, מלך יהודה הוא דמות מקראית, מלך יהודה במשך שנתיים (641 לפנה"ס – 642 לפנה"ס) ממותו של מנשה אביו ועד לרציחתו.
חָדָשׁ!!: עם הארץ ואמון (מלך יהודה) · ראה עוד »
ארבעת השבויים
ארבעת השבויים הם ארבעה תלמידי חכמים, אשר על פי הרב הראב"ד הראשון, נשבו על ידי שודדי ים לקראת סוף תקופת הגאונים, סביב שנת 990 לספירה, ונפדו על ידי קהילות יהודיות בארצות שונות – מצרים, קירואן שבתוניסיה, ספרד וארץ נוספת אשר מיקומה אינו ברור.
חָדָשׁ!!: עם הארץ וארבעת השבויים · ראה עוד »
אברך
אַבְרֵךְ בעולם הישיבות הוא אדם אשר מקדיש חלק ניכר מיומו ללימוד תורה בישיבה או בכולל.
חָדָשׁ!!: עם הארץ ואברך · ראה עוד »
אברהם פורטדו
אברהם פוּרְטַדוֹ (נכתב גם: פורטאדו) (Furtado; 30 ביולי 1756 – 29 בינואר 1817) היה בנקאי, איל ספנות, פוליטיקאי ומדינאי יהודי-צרפתי.
חָדָשׁ!!: עם הארץ ואברהם פורטדו · ראה עוד »
אד הומינם
טיעון אַד הוֹמִינֶם (מלטינית, argumentum ad hominem - "טיעון לגופו של אדם") הוא כשל לוגי שבו משיבים לטיעון או לקביעה באמצעות התייחסות לאדם המציג את הטיעון או את הקביעה, במקום להציג טיעון אחר המתייחס לטענה עצמה.
חָדָשׁ!!: עם הארץ ואד הומינם · ראה עוד »
אדם ברוך
אדם ברוך היה שם העט של ברוך מאיר רוזנבלום (כ"ו בניסן ה'תש"ה, 9 באפריל 1945 – י"ט באייר ה'תשס"ח, 24 במאי 2008) היה משפטן, עיתונאי, עורך, סופר, אוצר ומבקר אמנות ישראלי.
חָדָשׁ!!: עם הארץ ואדם ברוך · ראה עוד »
איסתרא בלגינא קיש קיש קריא
תכלכל נוצר בשל תגובת המתכת לחומרים בקרקע ובאוויר; מראה אופייני (צולם 2009) "אִסְתְּרָא בִּלְגִינָא קִישׁ קִישׁ קָרְיָא" הוא פתגם בארמית שמופיע בתלמוד הבבלי.
חָדָשׁ!!: עם הארץ ואיסתרא בלגינא קיש קיש קריא · ראה עוד »
איסור אכילת קטניות בפסח
חותמת כשרות המיידעת כי המוצר כשר לפסח גם לנוהגים לא לאכול קטניות איסור אכילת קטניות בפסח הוא מנהג שהתקבל בחלק מקהילות ישראל כתוספת הרחקה מאכילת חמץ בחג הפסח, על אף שקטניות עצמן אינן נחשבות לחמץ.
חָדָשׁ!!: עם הארץ ואיסור אכילת קטניות בפסח · ראה עוד »
איסור הסתכלות בערווה
חסידי חובש מסכה על עיניו בנמל התעופה בן-גוריון הנחשב למקום פרוץ. איסור הסתכלות בערווה חל בהלכה היהודית על גברים ביחס לכל מראה שעלול לעורר מחשבות מיניות אסורות, המכונות הרהורים רעים.
חָדָשׁ!!: עם הארץ ואיסור הסתכלות בערווה · ראה עוד »
נחום
פסל של נחום, בזיליקת בום ז'זוס דה מטוזיניוס, קונגוניאס, ברזיל נַחוּם הָאֶלְקֹשִׁי הוא נביא מתקופת התנ"ך.
חָדָשׁ!!: עם הארץ ונחום · ראה עוד »
נדר (יהדות)
ביהדות, נֶדֶר הוא התחייבות שאדם נוטל על עצמו, פעמים רבות במשמעות דתית.
חָדָשׁ!!: עם הארץ ונדר (יהדות) · ראה עוד »
ספורט ביוון העתיקה
תחרויות ספורטיביות התנהלו בתוך גימנסיון והתקיימו מיפגשים בין-גימנסיוניים.
חָדָשׁ!!: עם הארץ וספורט ביוון העתיקה · ראה עוד »
סוחרי שביעית
סוחרי שביעית הם אנשים העושים מסחר בפירות שביעית, חרף האיסור לסחור בהם.
חָדָשׁ!!: עם הארץ וסוחרי שביעית · ראה עוד »
עמאי
עמאי בנצרות הוא אדם מאמין שאינו איש כמורה מוסמך, או חבר במסדר נזירים.
חָדָשׁ!!: עם הארץ ועמאי · ראה עוד »
עם (פירושונים)
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: עם הארץ ועם (פירושונים) · ראה עוד »
ענבי הגפן בענבי הגפן
ענבי הגפן בענבי הגפן (דבר נאה ומתקבל), היא אמרת חז"ל שנשתרשה בשפה העברית המתארת שידוך הולם בין גבר לאישה.
חָדָשׁ!!: עם הארץ וענבי הגפן בענבי הגפן · ראה עוד »
עיתונות עברית
דפי שער של עיתונים עבריים מכל התקופות שער "הצפירה" משנת תרכ"ב (1862), מהיומונים העבריים ארוכי החיים ביותר עיתונות עברית, כלומר עיתונות כתובה בשפה העברית, החלה עם הוצאת כתב העת העברי הראשון, פרי עץ חיים, שיצא לאור באמסטרדם, החל מ-1691 ובמשך יותר ממאה שנים וכלל בעיקר קובץ שו"ת תורני.
חָדָשׁ!!: עם הארץ ועיתונות עברית · ראה עוד »
פרושים
"הפרושים מאשימים את ישוע", דוצ'ו, בערך 1310. פרושים היו אחת מהכיתות היהודיות העיקריות במחצית השנייה של תקופת בית שני.
חָדָשׁ!!: עם הארץ ופרושים · ראה עוד »
פלאח
ציור של שלושה פלאחים משנת 1835 פלאח (בערבית: فلاح) הוא כינוי בערבית לעובד אדמה.
חָדָשׁ!!: עם הארץ ופלאח · ראה עוד »
פלסטינים
פלסטינים (בערבית: فلسطينيون; תעתיק מדויק: פלסטינִיּוּן) הם האוכלוסייה שמוצאה באוכלוסייה הערבית שגרה בשטחי המנדט הבריטי על ארץ ישראל המערבית.
חָדָשׁ!!: עם הארץ ופלסטינים · ראה עוד »
צדיק
צדיק הוא אדם המתנהג על פי הצדק והמוסר.
חָדָשׁ!!: עם הארץ וצדיק · ראה עוד »
קדש עצמך במותר לך
קדש עצמך במותר לך הוא מונח מרכזי בהגות היהודית, שמופיע בספרות חז"ל במסכת יבמות, ולפיו על האדם לעשות בקדושה גם דברים שמותרים לו, ובאמצעות כך להתקדש ולהתעלות.
חָדָשׁ!!: עם הארץ וקדש עצמך במותר לך · ראה עוד »
קודש (הלכה)
בהלכות טומאה וטהרה, קודש הוא כל דבר מן החי ומן הצומח, שלפחות חלק ממנו עלה או הוקדש להקרבה בבית המקדש (ונכלל גם בקודשי מזבח).
חָדָשׁ!!: עם הארץ וקודש (הלכה) · ראה עוד »
רש"ר הירש
הרב שמשון בן רפאל הירש (רש"ר הירש, בגרמנית: Samson Raphael Hirsch; כ"ד בסיוון ה'תקס"ח, 20 ביוני 1808 – כ"ז בטבת ה'תרמ"ט, 31 בדצמבר 1888) היה רב גרמני, מאבות הנאו־אורתודוקסיה במאה ה־19 וממנהיגי יהדות גרמניה בתקופה זו.
חָדָשׁ!!: עם הארץ ורש"ר הירש · ראה עוד »
רב (אמורא)
אבא בר אייבו (175 (לערך)–247; נודע גם בשמות: רב, אבא אריכא, רבינו) היה חכם תלמודי מחשובי האמוראים, ומייסד ישיבת סורא.
חָדָשׁ!!: עם הארץ ורב (אמורא) · ראה עוד »
רב עמרם חסידא
רב עמרם חסידא (.
חָדָשׁ!!: עם הארץ ורב עמרם חסידא · ראה עוד »
רב יהודה
רב יהודה בר יחזקאל (194 או 220–299) היה מגדולי האמוראים בבבל במאה השלישית.
חָדָשׁ!!: עם הארץ ורב יהודה · ראה עוד »
רבי מאיר
רבי מאיר היה מגדולי התנאים בדור הרביעי, מתלמידי רבי עקיבא, וממנהיגי הדור בתקופת מעבר הסנהדרין לגליל לאחר מרד בר כוכבא.
חָדָשׁ!!: עם הארץ ורבי מאיר · ראה עוד »
רבי אליעזר בן הורקנוס
רבי אליעזר בן הוּרקנוּס (במקורות חז"ל - רבי אליעזר או רבי אליעזר הגדול) היה מגדולי התנאים בדור השני, בתקופת חורבן בית שני ולאחריו, ומבכירי תלמידיו של רבן יוחנן בן זכאי, אשר כינה אותו "בור סוּד שאינו מאבד טיפה" בשל יכולות הלימוד שלו.
חָדָשׁ!!: עם הארץ ורבי אליעזר בן הורקנוס · ראה עוד »
רבי פרידא
רבי פרידא היה אמורא ארץ ישראלי בדור השלישי.
חָדָשׁ!!: עם הארץ ורבי פרידא · ראה עוד »
רבי שמעון שזורי
רבי שמעון שזורי היה תנא בדור הרביעי.
חָדָשׁ!!: עם הארץ ורבי שמעון שזורי · ראה עוד »
רבי יהושע בן חנניה
רבי יהושע בן חנניה הלוי (נקרא לפעמים רבי יהושע) היה תנא בדור השני, ראש ישיבה בפקיעין ומתלמידי רבן יוחנן בן זכאי.
חָדָשׁ!!: עם הארץ ורבי יהושע בן חנניה · ראה עוד »
רבי יוסי הגלילי
חזית קברו של רבי יוסי הגלילי רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי היה מגדולי וחשובי התנאים שבדור השלישי (תחילת המאה השנייה), ביבנה.
חָדָשׁ!!: עם הארץ ורבי יוסי הגלילי · ראה עוד »
רבי יוחנן
רבי יוחנן (מכונה גם בר נפחא; 180–280 לספירה לערך) היה מגדולי האמוראים, בכיר אמוראי ארץ ישראל בדור ראשון, וראש ישיבת טבריה במשך עשרות שנים.
חָדָשׁ!!: עם הארץ ורבי יוחנן · ראה עוד »
רבי יוחנן בן החורני
רבי יוחנן בן החורני (ת) (לעיתים נקרא רבי יוחנן החורני) הוא תנא שחי בדור שבין תקופת הזוגות לתקופת התנאים.
חָדָשׁ!!: עם הארץ ורבי יוחנן בן החורני · ראה עוד »
שנאה
250 פיקסלים שנאה היא רגש עז של דחייה, התנגדות, שלילה, אויבות או אנטיפתיות אינטנסיבית כנגד יחיד, קבוצה, חפץ או רעיון.
חָדָשׁ!!: עם הארץ ושנאה · ראה עוד »
שלוש השבועות
שלוש השְׁבוּעוֹת הוא כינוי מקובל לדברי חז"ל בתלמוד הבבלי ועוד, הנדרשים על פסוקים בשיר השירים העוסקים בשבועות שהשביעה הרעיה את בנות ירושלים בצביים ואיילות השדה, שעל פי הנמשל מיוחסות לשבועות שהשביע ה' את ישראל ואת אומות העולם.
חָדָשׁ!!: עם הארץ ושלוש השבועות · ראה עוד »
שוחט
שוחט בעבודתו שוחט ובודק (בקיצור שו"ב) הוא מקצוע מהמקצועות המסורתיים בקהילה היהודית והיה נחשב אחד מכלי הקודש.
חָדָשׁ!!: עם הארץ ושוחט · ראה עוד »
שימוש חכמים
שימוש חכמים (או בקצרה שימוש) הוא ביטוי המציין מעין חניכה בלימוד תורה ונמנה בפרק קניין תורה בין ארבעים ושמונה דברים שהתורה נקנית בהם.
חָדָשׁ!!: עם הארץ ושימוש חכמים · ראה עוד »
תנא דבי אליהו
תנא דבי אליהו הידוע גם בשם סדר אליהו הוא מדרש אגדה המיוחס לאליהו הנביא.
חָדָשׁ!!: עם הארץ ותנא דבי אליהו · ראה עוד »
תפילין
תיק לתפילין תפילין הן תשמיש קדושה יהודי העשוי מקלף עליו רשומות ארבע פרשיות מהתורה ומחופה בית מעור, ומשמש לקיומה של מצוות הנחת תפילין.
חָדָשׁ!!: עם הארץ ותפילין · ראה עוד »
תקנות אושא
תקנות אושא הן תקנות שתיקנה הסנהדרין בעיר אושא, אחרי שגלתה מירושלים בעקבות חורבן בית המקדש השני ושינתה את מיקומה מספר פעמים.
חָדָשׁ!!: עם הארץ ותקנות אושא · ראה עוד »
תרומה (הלכה)
בהלכה, תרומה היא שם כולל למאכלים הבאים מהצומח שניתנים לכהן כחלק ממתנות כהונה ונאכלים בטהרה, הכוללים: תרומה גדולה, תרומת מעשר, חלה וביכורים.
חָדָשׁ!!: עם הארץ ותרומה (הלכה) · ראה עוד »
תלמוד תורה (מצווה)
חדר בבני ברק, 1965 מצוות תלמוד תורה היא מצוות עשה מהתורה ללמוד את התורה, שבכתב ושבעל פה, על כל רבדיה, וללמדה לאחרים.
חָדָשׁ!!: עם הארץ ותלמוד תורה (מצווה) · ראה עוד »
ל"ו צדיקים
על-פי ההגיוגרפיה והמסורת היהודית, בכל דור ודור קיימים ל"ו (36) צדיקים, חלקם נסתרים, שבזכותם קיים העולם.
חָדָשׁ!!: עם הארץ ול"ו צדיקים · ראה עוד »
טבל
טֶבֶל הוא כינוי הלכתי לתוצרת שלא הופרשו ממנה תרומות ומעשרות, וכן עיסה שלא הופרשה ממנה חלה.
חָדָשׁ!!: עם הארץ וטבל · ראה עוד »
טומאת היסט
בהלכה היהודית, טומאת היסֶט הוא כינוי לקבלת טומאה על ידי הזזה קלה (נדנוד) של חפץ טמא - הנגרם הן על ידי נשיאה (על אף שלא נגע בחפץ) והן על ידי נגיעה.
חָדָשׁ!!: עם הארץ וטומאת היסט · ראה עוד »
טומאה וטהרה
בהלכה, טֻמְאָה היא הגדרה למצב שבו נמצא אדם או חפץ בעקבות התרחשות מסוימת, שבגללו נאסר על אותו פרט טמא להתקרב לכל דבר קודש.
חָדָשׁ!!: עם הארץ וטומאה וטהרה · ראה עוד »
ז'טל
ז'טל (בלארוסית: Дзятлава, דזיאטלבה; בליטאית: Zietela, זייטלה; בפולנית: Zdzięcioł, זדז'נצ'ול; ברוסית: Дятлово, דיאטלובו; ביידיש: זשעטל) היא עיירה בבלארוס במחוז גרודנו כ-165 קילומטר מדרום-מזרח לגרודנו.
חָדָשׁ!!: עם הארץ וז'טל · ראה עוד »
זרוע, לחיים וקיבה
מצוות זְרוֹעַ לְחָיַיִם וְקֵיבָה היא מצוות עשה מדאורייתא המחייבת את השוחט לתת לכהן חלקים מסוימים מכל בהמה טהורה שנשחטה.
חָדָשׁ!!: עם הארץ וזרוע, לחיים וקיבה · ראה עוד »
זבודה בת פדיה
חורבת רומא בבקעת נטופה בגליל התחתון המזוהה על ידי כמה מהחוקרים עם מקום מוצאה של זבודה בת פדיה זְבוּדָּה בַת-פְּדָיָה (כתיב: זבידה) היא דמות מקראית הנזכרת בספר מלכים, אימו של יהויקים, מלך יהודה בסוף המאה ה-7 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: עם הארץ וזבודה בת פדיה · ראה עוד »
זימון
זימון בהלכה היהודית היא ברכה מיוחדת שמברכים (לפחות) שלושה סועדים יהודים שאכלו יחדיו לפני ברכת המזון.
חָדָשׁ!!: עם הארץ וזימון · ראה עוד »
חמור הבית
אתון חמור מושך עגלה חמור מושך עגלה עמוסה בגיאורגיה קבוצת חמורים באיטליה חמור במדבר יהודה חמורים באגמון חולה חמור הבית (שם מדעי: Equus africanus asinus) הוא תת-מין של חמור שבוית לפני כ-7,000 שנה מן הערוד.
חָדָשׁ!!: עם הארץ וחמור הבית · ראה עוד »
חנניה בן נדבאי
חנניה בן נדבאי או נבדאי (בתלמוד: יוחנן בן נדבאי או נרבאי; מת בשנת 66 לספירה) היה כהן גדול בבית המקדש השני ואביו של אלעזר בן חנניה, ממנהיגי המרד הגדול.
חָדָשׁ!!: עם הארץ וחנניה בן נדבאי · ראה עוד »
חזקה (הלכה)
חֲזָקָה היא סוג של כלל הלכתי המתבסס על הנחת סבירות, בין אם בנוגע לעולם הטבע ובין אם בנוגע לנפש האדם, כדי להכריע מצבי ספק.
חָדָשׁ!!: עם הארץ וחזקה (הלכה) · ראה עוד »
חבר
קטגוריה:שמות משפחה.
חָדָשׁ!!: עם הארץ וחבר · ראה עוד »
חומרא דרבי זירא
בהלכה היהודית, חומרא דרבי זירא היא מנהג מחמיר שנוצר בתקופת האמוראים על ידי בנות ישראל (ועל כן נקרא לעיתים חומרת בנות ישראל), ומשמעו: חיוב על כל אשה לספור שבעה נקיים בתום כל ראיית דם כלשהי.
חָדָשׁ!!: עם הארץ וחומרא דרבי זירא · ראה עוד »
חולין על טהרת הקודש
בהלכות טומאה וטהרה, חולין על טהרת הקודש הוא כינוי הלכתי לאוכל שאין עליו קדושת תרומה או קודש, אבל בעליו החליט להתייחס אליו כאוכל קדוש, שאסור לטמאו ואסור לאכלו בטומאה, כדי להרגיל את עצמו לשמור את אוכלי הקדשים בטהרה, כך שגם אוכלי הקדשים שברשותו, יישארו בטהרה.
חָדָשׁ!!: עם הארץ וחולין על טהרת הקודש · ראה עוד »
בר כוכבא
ישוע בן גלגולה, נמצאה במערת האגרות. נפתחת במילים "משמעון בן כוסבה" שמעון בן כוסבה (מוכר בשמות בר כוכבא או בר כוזיבא; ? – 135 לספירה) היה מנהיגו של המרד היהודי הגדול השלישי נגד האימפריה הרומית, שקרוי כיום על שמו: מרד בר כוכבא.
חָדָשׁ!!: עם הארץ ובר כוכבא · ראה עוד »
בת כהן
בת כהן במקרא היא בתו של כהן.
חָדָשׁ!!: עם הארץ ובת כהן · ראה עוד »
בת יפתח
3.
חָדָשׁ!!: עם הארץ ובת יפתח · ראה עוד »
גרשון אדלשטיין
הרב גרשון אדלשטיין הרב ירחמיאל גרשון אדלשטיין (ב' באייר ה'תרפ"ג, 18 באפריל 1923 — י' בסיוון ה'תשפ"ג, 30 במאי 2023) היה ראש ישיבת פוניבז' בבני ברק, מנהיג הציבור החרדי־ליטאי, נשיא מועצת גדולי התורה של דגל התורה ונשיא ועד הישיבות.
חָדָשׁ!!: עם הארץ וגרשון אדלשטיין · ראה עוד »
גלגול נשמות
הודי גלגול נשמות הוא תהליך אותו עוברת הנשמה, על פי אמונה רווחת, לאחר המוות.
חָדָשׁ!!: עם הארץ וגלגול נשמות · ראה עוד »
גבאי צדקה
גבאי צדקה הוא כינוי במסורת היהודית-הלכתית לממונה (ייתכנו גם כמה ממונים) בקהילה היהודית על הצדקה הכוללת קופה לכסף ולאוכל הדרוש למחיה, ותמחוי למצרכים בסיסיים – אך הכרחיים פחות.
חָדָשׁ!!: עם הארץ וגבאי צדקה · ראה עוד »
גדעון בן יואש
גִּדְעוֹן בֶּן יוֹאָשׁ הוא דמות מקראית, שעל פי המסופר בספר שופטים היה השופט החמישי ששפט את ישראל בתקופת השופטים גדעון הציל את ישראל מיד מדיין, עמלק ובני קדם.
חָדָשׁ!!: עם הארץ וגדעון בן יואש · ראה עוד »
גיור
גיוּר או גירות הוא הליך של המרת דתו של גוי ליהדות.
חָדָשׁ!!: עם הארץ וגיור · ראה עוד »
דמאי
דְמאי הם תבואה או פירות שנלקחו מעם הארץ, שאין ודאות שאכן הופרשו מהם תרומות ומעשרות.
חָדָשׁ!!: עם הארץ ודמאי · ראה עוד »
דמי שביעית
דמי שביעית הם כספים שהתקבלו ממכירת פירות שביעית - פירות שגדלו בשנת השמיטה.
חָדָשׁ!!: עם הארץ ודמי שביעית · ראה עוד »
דרכי שלום
גילוי דעת בירושלים בנושא דרכי שלום ביחס לגוי, 2011 דַרְכֵי שָׁלוֹם הוא מונח הלכתי המשמש להנמקת פסיקות מדרבנן שנועדו לשמור על השלום.
חָדָשׁ!!: עם הארץ ודרכי שלום · ראה עוד »
דרכי לימוד התלמוד
"קושיא בתלמוד", ציור מאת קרל שלייכר, בערך 1870. התלמוד הבבלי הוא הטקסט הנלמד ביותר מתוך התורה שבעל פה מאז נכתב ועד ימינו.
חָדָשׁ!!: עם הארץ ודרכי לימוד התלמוד · ראה עוד »
דיני ממונות
בהלכה, דיני ממונות הם תחום נרחב של חוקים העוסקים בנושאים שיש להם משמעות כלכלית.
חָדָשׁ!!: עם הארץ ודיני ממונות · ראה עוד »
המשביר המרכזי
550px המשביר המרכזי הוא גוף כלכלי של ההסתדרות הכללית שנועד לרכישה ואספקת ציוד בתחומי הקמעונאות, החקלאות והציוד הטכני וההנדסי לחברי אגודות צרכניות ומשקים חקלאיים (קיבוצים, מושבים שיתופיים ומשקים אחרים, בהם כפרי נוער, קואופרטיבים לבניין ותעשייה וכדומה) וזאת ברווח נמוך מאוד, על מנת לסייע למפעל ההתיישבות ולתמוך בפועלים.
חָדָשׁ!!: עם הארץ והמשביר המרכזי · ראה עוד »
התראה (הלכה)
התראה הוא מונח הלכתי המתאר מצב בו חוטא העומד לבצע עבירה מוזהר על ידי אחרים (יש שטוענים כי אלו העדים) כי הדבר אסור, עליו לחדול ממנו וכי הוא עלול להיענש.
חָדָשׁ!!: עם הארץ והתראה (הלכה) · ראה עוד »
התרת נדרים
ציור של התרת נדרים בעשרה, הולנד, 1774 הַתָּרַת נְדָרִים או הֶתֵּר נְדָרִים הוא הליך בהלכה, שבו אדם שנדר נדר ומתחרט עליו יכול לבטל את נדרו.
חָדָשׁ!!: עם הארץ והתרת נדרים · ראה עוד »
התירו סופן משום תחילתן
התירו סופן משום תחילתן הוא כלל הלכתי לפי חכמים התירו לבצע פעולה מסוימת כדי שעל ידי כך תתבצע פעולה מוקדמת.
חָדָשׁ!!: עם הארץ והתירו סופן משום תחילתן · ראה עוד »
הלכה ואין מורין כן
הלכה ואין מורין כן היא קביעה המופיעה בכמה מקומות בתלמוד ובפוסקים על אודות הלכות מסוימות שאמנם נכונות, אך מסיבות שונות אין להורות אותן.
חָדָשׁ!!: עם הארץ והלכה ואין מורין כן · ראה עוד »
הדרך המתומנת הנאצלת
גלגל הדהרמה המסמל את הדרך המתומנת הדרך המתומנת הנאצלת (סנסקריט: אָרְיָאשְׁתָּאנְגה-מָארְגַה आर्याष्टाङ्गमार्ग, פאלי: אַרִיוֹ אַתַנְגִיקוֹ מַגוֹ) היא אחד העקרונות המרכזיים בתורתו של גאוטמה הבודהה, אשר תיאר אותה כדרך המובילה לסיום הסבל (דוקהה) ולהארה.
חָדָשׁ!!: עם הארץ והדרך המתומנת הנאצלת · ראה עוד »
הומר סימפסון
הד'או! של הומר הומר ג'יי סימפסון (באנגלית: Homer Jay Simpson) הוא דמות בסדרת הטלוויזיה המצוירת האמריקנית "משפחת סימפסון".
חָדָשׁ!!: עם הארץ והומר סימפסון · ראה עוד »
והדרת פני זקן
וְהָדַרְתָּ פְּנֵי זָקֵן היא מצוות עשה מתוך תרי"ג מצוות, לפיה יש לכבד ולהדר פני חכמים וזקנים, כמופיע בפסוק: "מפני שיבה תקום והדרת פני זקן".
חָדָשׁ!!: עם הארץ ווהדרת פני זקן · ראה עוד »
כשל לוגי
כשל לוגי הוא שגיאה בתהליך הסקת מסקנות מטיעון לוגי כאשר אמיתותה של המסקנה אינה תלויה בנכונותן של ההנחות שהיא מבוססת עליהן.
חָדָשׁ!!: עם הארץ וכשל לוגי · ראה עוד »
כבוד הכהנים
כבוד הכהנים היא מצוות עשה מתוך תרי"ג מצוות המחייבת את עם ישראל לכבד את שבט הכהנים שבתוכם.
חָדָשׁ!!: עם הארץ וכבוד הכהנים · ראה עוד »
כהן מוחזק
כהן מוחזק (או כהני חזקה) הוא אדם שייחוסו המשפחתי ככהן מבוסס על חזקה אך לא על בירור ודאי.
חָדָשׁ!!: עם הארץ וכהן מוחזק · ראה עוד »
ירושלים בהלכה
אזורי הקדושה השונים בהר הבית, לפי השיטה המרכזית הממקמת את קודש הקדשים במקום כיפת הסלע. עיר העתיקה בהלכה ישנם דינים מיוחדים לעיר ירושלים, הנובעים מקדושתה ומהמצוות הרבות שיש לקיים דווקא בה.
חָדָשׁ!!: עם הארץ וירושלים בהלכה · ראה עוד »
יחסי אישות (הלכה)
יחסי אישות (או בלשון חז"ל: תשמיש המיטה) הם יחסי מין בעגה יהודית הלכתית.
חָדָשׁ!!: עם הארץ ויחסי אישות (הלכה) · ראה עוד »
יהדות תימן
כתובה מתימן יהדות תימן היא קהילה יהודית עתיקת יומין.
חָדָשׁ!!: עם הארץ ויהדות תימן · ראה עוד »
יהודה החסיד (ירושלים)
רבי יהודה חסיד (סג"ל; ה'ת"כ, 1660, דוּבְּנוֹ – ו' בחשוון ה'תס"א, 1700, ירושלים) היה דרשן בליטא.
חָדָשׁ!!: עם הארץ ויהודה החסיד (ירושלים) · ראה עוד »
יהוידע הכהן
יְהוֹיָדָע היה דמות מקראית, כהן גדול ואמרכל בתקופת המלכים, שמוזכר בעיקר בעניין המלכתו של יואש מלך יהודה והריגתה של עתליה.
חָדָשׁ!!: עם הארץ ויהוידע הכהן · ראה עוד »
יוסף חיים זוננפלד
ד"ר משה ואלאך הרב זוננפלד מקבל את פניו של נשיא צ’כוסלובקיה, טומאש מסריק בעת ביקורו בירושלים, בשנת 1927. מצבת הרב יוסף חיים זוננפלד בבית העלמין בהר הזיתים. לצדו מצבת רבו הרב אברהם חיים שאג בית ישראל בירושלים הרב יוסף חיים זוֹננפלד (בכתיב יידי: זאנענפעלד; ו' בכסלו תר"ט, 1 בדצמבר 1848 – י"ט באדר ב' תרצ"ב, 27 במרץ 1932) היה רבה הראשון של העדה החרדית בירושלים.
חָדָשׁ!!: עם הארץ ויוסף חיים זוננפלד · ראה עוד »
יוחנן כהן גדול
יוחנן כהן גדול היה כהן גדול בבית המקדש השני שתיקן תקנות חשובות ומוזכר מספר פעמים בספרות התנאים.
חָדָשׁ!!: עם הארץ ויוחנן כהן גדול · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/עם_הארץ
