תוכן עניינים
86 יחסים: מנחם פרידמן, מנדל לפין, מקס ליליינטל, מרק ורשבסקי, מרדכי אהרן גינצבורג, מרדכי זלקין, משה רוסמן, משה שוקד, משכילים מוקדמים, מחקרי ירושלים במחשבת ישראל, מגילת סתרים (ברסלב), מורידין ולא מעלין, מיכאל הד, אנציקלופדיית ייווא ליהודי מזרח אירופה, אריה ליב פרומקין, אריה לייב שפירא, אלימלך מליז'נסק, אבא בלושר, אברהם הרצפלד, אגודות סתר ציוניות בישיבת וולוז'ין, אדל (ספר), אהוד פראוור, נפוליאון והיהודים, נושאים במחלוקת במשנתו של גרשם שלום, סדר (ישיבה), עלמא בית לתרבות עברית, עליית תלמידי הגר"א, עגינות, עדה רפפורט-אלברט, פניה עוז-זלצברגר, פרס שזר לחקר תולדות ישראל, פרס ביאליק, ציון (כתב עת), קופת מעות ארץ הקודש, קול התור, רבקה פלדחי, שמואל פיינר, שמואל בן עלי, שניאור זלמן מלאדי, שלמה טיקוצ'ינסקי, שבחי הבעש"ט, תנועת המוסר, תנועת החסידות, תנועת ההשכלה היהודית, לשון כנען, ליטאים (זרם), זלמן אפשטיין, חסידות סלונים, חוה טורניאנסקי, חיים מוולוז'ין, ... להרחיב מדד (36 יותר) »
מנחם פרידמן
מנחם פרידמן (י"ט בכסלו תרצ"ז – כ' באדר ה'תש"פ, 2 בדצמבר 1936 – 16 במרץ 2020) היה פרופסור במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת בר-אילן.
לִרְאוֹת עמנואל אטקס ומנחם פרידמן
מנדל לפין
ספר "חשבון הנפש", שער המהדורה שהודפסה בדפוס ראם, וילנה תר"ה (1845) בעידודו של ר' ישראל מסלנט רבי מנחם מֶנְדְל לֶפִין מסָטָנוב ("סָטָנוֹבֶר"; לעיתים: ממיקולאייב; בכתיב יידי: מענדל או מענדיל לעפין (סאַטאַנאָווער או מיקאָלאַיעווער), בקיצור רמ"ל; 1749, סטנוב, פודוליה, האיחוד הפולני-ליטאי – ו' בתמוז תקפ"ו, 9 ביולי 1826, טארנופול, גליציה, האימפריה האוסטרית) היה מראשוני תנועת ההשכלה היהודית בפולין, מתרגם ומחבר ספרות עממית בעברית וביידיש.
לִרְאוֹת עמנואל אטקס ומנדל לפין
מקס ליליינטל
הרב מקס (מנחם) ליליינטל (גרמנית: Max Lilienthal; 6 בנובמבר 1815, מינכן – 5 באפריל 1882, סינסינטי, אוהיו) היה יהודי גרמני ששימש יועץ לשלטונות האימפריה הרוסית בתוכניתם לכפות השכלה על יהודי תחום המושב, ולאחר מכן רב רפורמי בארצות הברית.
לִרְאוֹת עמנואל אטקס ומקס ליליינטל
מרק ורשבסקי
מרק מרקוביץ ורשבסקי (בכתיב יידי: מאַרק וואַרשאַווסקי; ברוסית: Марк Маркович Варшавский) היה משורר, מלחין וזמר יידיש עממי רוסי-יהודי.
לִרְאוֹת עמנואל אטקס ומרק ורשבסקי
מרדכי אהרן גינצבורג
מרדכי אהרן גִינְצְבּוּרְג רמא"ג; (ברוסית: Мордехай Аарон Гинцбург; בלטבית: Mordechajus Aronas Gincburgas; כ"א בכסלו תקנ"ו, 3 בדצמבר 1795 – ט"ז בחשוון תר"ז, 5 בנובמבר 1846), היה מראשי המשכילים בווילנה, תרגם לעברית וחיבר ספרי השכלה.
לִרְאוֹת עמנואל אטקס ומרדכי אהרן גינצבורג
מרדכי זלקין
מרדכי (מוטי) זַלקין (נולד ב-17 בנובמבר 1952 (כ"ט בחשוון ה'תשי"ג) בירושלים) הוא היסטוריון ישראלי שמחקריו עוסקים בהיסטוריה החברתית של יהודי מזרח אירופה ובתולדות החינוך היהודי, פרופסור אמריטוס באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
לִרְאוֹת עמנואל אטקס ומרדכי זלקין
משה רוסמן
משה רוֹסְמן (נולד ב-4 ביולי 1949) הוא פרופסור אמריטוס במחלקה לתולדות ישראל באוניברסיטת בר-אילן.
לִרְאוֹת עמנואל אטקס ומשה רוסמן
משה שוקד
משה שוקד (נולד בדצמבר 1936) הוא פרופסור אמריטוס לאנתרופולוגיה באוניברסיטת תל אביב ומכהן במכללת רופין כראש תוכנית מ.א. בהגירה ושילוב חברתי.
לִרְאוֹת עמנואל אטקס ומשה שוקד
משכילים מוקדמים
רפאל לוי בשם משכילים מוקדמים או מבשרי ההשכלה מכנים ההיסטוריונים של תנועת ההשכלה היהודית קבוצה של יהודים בגרמניה, בפולין ובמזרח אירופה, שהחלו במהלך המאה השמונה עשרה לעסוק בתחומים של פילוסופיה ומדעים ולהחזיק בהשקפות שעד אז לא היו מקובלות ביהדות אשכנז.
לִרְאוֹת עמנואל אטקס ומשכילים מוקדמים
מחקרי ירושלים במחשבת ישראל
עטיפת החוברת הראשונה של '''מחקרי ירושלים במחשבת ישראל''' מחקרי ירושלים במחשבת ישראל הוא כתב עת מחקרי בתחומי מחשבת ישראל, הפילוסופיה היהודית ותורת הסוד היהודית, שנוסד על ידי פרופסור יוסף דן, בשנת תשמ"א.
לִרְאוֹת עמנואל אטקס ומחקרי ירושלים במחשבת ישראל
מגילת סתרים (ברסלב)
מגילת סתרים הוא שמה של מגילה שתוכנה נשמר בסוד במשך מאתיים שנה, ובה נכתב חזונו המשיחי הסודי של רבי נחמן מברסלב.
לִרְאוֹת עמנואל אטקס ומגילת סתרים (ברסלב)
מורידין ולא מעלין
מורידין ולא מעלין הוא כינוי להלכה המורה היתר לגרימת מוות למוסר, מין ומשומד.
לִרְאוֹת עמנואל אטקס ומורידין ולא מעלין
מיכאל הד
מיכאל הד (Heyd; 14 במרץ 1943 – 24 בפברואר 2014) היה פרופסור מן המניין בחוג להיסטוריה באוניברסיטה העברית בירושלים, יושב ראש החברה ההיסטורית הישראלית וממייסדי כתב העת "היסטוריה".
לִרְאוֹת עמנואל אטקס ומיכאל הד
אנציקלופדיית ייווא ליהודי מזרח אירופה
אנציקלופדיית ייווא ליהודי מזרח אירופה (באנגלית: The YIVO Encyclopedia of Jews in Eastern Europe; ביידיש: ייִוואָ-ענציקלאָפּעדיע פֿון די יִידן אין מיזרח-אייראָפּע) היא אנציקלופדיה העוסקת בתולדות יהדות מזרח אירופה ותרבותה.
לִרְאוֹת עמנואל אטקס ואנציקלופדיית ייווא ליהודי מזרח אירופה
אריה ליב פרומקין
הרב אריה ליב פְרוּמְקִין (תר"ה, 1845 – ה' בסיוון תרע"ו, 1916) היה רב ומורה, מחבר ספרים וחוקר תולדות ארץ ישראל, ממייסדי המושבה פתח תקווה.
לִרְאוֹת עמנואל אטקס ואריה ליב פרומקין
אריה לייב שפירא
הרב אריה לֶייבּ שפירא (ידוע בכינוי: ר' לייבלי קובנר; תקמ"ז, 1787 - י"ח בשבט ה'תרי"ג, 26 בינואר 1853) היה רבה של קובנה ואב בית הדין הראשון שלה.
לִרְאוֹת עמנואל אטקס ואריה לייב שפירא
אלימלך מליז'נסק
רבי אלימלך (וייסבלום) מלִיזֶ'נְסְק (ה'תע"ז – כ"א באדר ה'תקמ"ז; 1717 – 1787) היה אדמו"ר בדור השלישי לחסידות.
לִרְאוֹת עמנואל אטקס ואלימלך מליז'נסק
אבא בלושר
אַבָּא בָּלוֹשֶׁר (ברוסית: Аба Балошер; 1873 סוויר, פלך וילנה, האימפריה הרוסית – 1944, אושוויץ) היה אינטלקטואל, סופר, ספרן ופעיל ציוני.
לִרְאוֹת עמנואל אטקס ואבא בלושר
אברהם הרצפלד
אברהם הרצפלד בביקור בקיבוץ עין השופט, שנות ה-40 הרצפלד פותח את הברז הראשי בעת חנוכת תחנת השאיבה המרכזית בנגב, 1951, בנו רותנברג, אוסף מיתר, הספרייה הלאומית קברו של הרצפלד בבית הקברות כנרת אברהם הֶרצפֶלד (פוסטרלקו) (נולד: ה' בסיוון תרמ"ו, 8 ביוני 1886.
לִרְאוֹת עמנואל אטקס ואברהם הרצפלד
אגודות סתר ציוניות בישיבת וולוז'ין
בשנות ה-80 וה-90 של המאה ה-19 פעלו בישיבת וולוז'ין אגודות סתר ציוניות, על פי יוזמת תלמידים מסוימים, אך נגד רצון ראשי הישיבה.
לִרְאוֹת עמנואל אטקס ואגודות סתר ציוניות בישיבת וולוז'ין
אדל (ספר)
אדל הוא רומן היסטורי מאת הסופרת הישראלית והיוצאת בשאלה יוכי ברנדס אשר מגולל את סיפורם של מייסד תנועת החסידות הבעל שם טוב ובתו אדל.
לִרְאוֹת עמנואל אטקס ואדל (ספר)
אהוד פראוור
אהוד (אודי) פראוור (נולד ב-1951) הוא איש חינוך ישראלי, כיהן בתפקידים בכירים במגזר הציבורי, ובהם סגן קצין חינוך ראשי, מנהל הגימנסיה העברית רחביה, ראש האגף לתכנון מדיניות במשרד ראש הממשלה וממלא מקום נציב שירות המדינה.
לִרְאוֹת עמנואל אטקס ואהוד פראוור
נפוליאון והיהודים
נפוליאון משווה את זכויותיהם של היהודים. נפוליאון היה גורם חשוב באמנציפציה ליהודים באירופה ושחרורם מחוקים ישנים שהגבילו אותם לגטאות יהודיים ושהגבילו את זכויותיהם בתחומי הפולחן, הקניין והעיסוק.
לִרְאוֹת עמנואל אטקס ונפוליאון והיהודים
נושאים במחלוקת במשנתו של גרשם שלום
ספרייתו גרשם שלום, אבי תחום חקר הקבלה, נחשב בעיני רבים לאחד מגדולי חוקרי הקבלה של המאה העשרים.
לִרְאוֹת עמנואל אטקס ונושאים במחלוקת במשנתו של גרשם שלום
סדר (ישיבה)
מראה אופייני של סדר. הצילום הוא מישיבת מיר בשאנגחאי בעת מלחמת העולם השנייה סדר הוא כינוי המקובל בעולם הישיבות לזמן המוקדש ללימוד במהלך היום.
לִרְאוֹת עמנואל אטקס וסדר (ישיבה)
עלמא בית לתרבות עברית
עלמא, בית לתרבות עברית בתל אביב, היא עמותה לחקר ולהוראה של התרבות והמסורת היהודית.
לִרְאוֹת עמנואל אטקס ועלמא בית לתרבות עברית
עליית תלמידי הגר"א
עליית תלמידי הגר"א או עליית הפרושים הוא גל עליות של מספר קבוצות עולים מליטא ורוסיה הלבנה שהתיישבו בארץ ישראל בתחילת המאה ה-19.
לִרְאוֹת עמנואל אטקס ועליית תלמידי הגר"א
עגינות
עגינות היא מונח ביהדות שמלכתחילה יוחד לציון מצבה של אישה שבעלה הלך למרחקים ואין ידוע מה עלה בגורלו והאם הוא חי או מת, כלומר, לאישה הנשואה כהלכה, שאבדו עקבות בעלה, ועל כן היא לא חיה עם בן זוגה, והיא אסורה להינשא לאחר.
לִרְאוֹת עמנואל אטקס ועגינות
עדה רפפורט-אלברט
עדה רפפורט-אלברט (באנגלית: Ada Rapoport-Albert; 26 באוקטובר 1945 – 18 ביוני 2020) הייתה חוקרת ישראלית, שהתגוררה בממלכה המאוחדת.
לִרְאוֹת עמנואל אטקס ועדה רפפורט-אלברט
פניה עוז-זלצברגר
פָנְיָה עוז-זלצברגר (נולדה ב-28 באוקטובר 1960) היא סופרת והיסטוריונית ישראלית, פרופסור אמריטה בפקולטה למשפטים ובמכון ללימודי גרמניה ואירופה באוניברסיטת חיפה.
לִרְאוֹת עמנואל אטקס ופניה עוז-זלצברגר
פרס שזר לחקר תולדות ישראל
נשיא מדינת ישראל יצחק הרצוג מעניק את הפרס ליעקב צ' מאיר (שלישי מימין) לשנת 2022 פרס שזר לחקר תולדות ישראל הוא פרס המוענק מדי שנה, מאז תשמ"ו (1985), במסגרת האזכרה השנתית לנשיא זלמן שזר.
לִרְאוֹת עמנואל אטקס ופרס שזר לחקר תולדות ישראל
פרס ביאליק
פרס ביאליק לספרות יפה ולחכמת ישראל הוא פרס ספרותי, המוענק ליוצרים בתחום ספרות יפה וחכמת ישראל, על ידי עיריית תל אביב-יפו.
לִרְאוֹת עמנואל אטקס ופרס ביאליק
ציון (כתב עת)
ציון הוא כתב עת העוסק בתולדות עם ישראל, למן תקופת המקרא ועד לעת החדשה, שיוצא לאור בירושלים בהוצאת החברה ההיסטורית הישראלית ומרכז שזר.
לִרְאוֹת עמנואל אטקס וציון (כתב עת)
קופת מעות ארץ הקודש
קופת מעות ארץ הקודש היה מנגנון איסוף "מעות ארץ ישראל" מאת יהודי אשכנז בארצות הגולה בעיקר מרוסיה הלבנה למען היישוב האשכנזי בארץ ישראל שהיה אז בעיקרו מקרב החסידים.
לִרְאוֹת עמנואל אטקס וקופת מעות ארץ הקודש
קול התור
קול התור הוא ספר בנושא תהליכי הגאולה על פי הקבלה.
לִרְאוֹת עמנואל אטקס וקול התור
רבקה פלדחי
רבקה פֶלְדחַי (נולדה ב-3 בספטמבר 1947) היא פרופסור אמריטה במכון להיסטוריה ופילוסופיה של המדעים והרעיונות ע"ש כהן באוניברסיטת תל אביב.
לִרְאוֹת עמנואל אטקס ורבקה פלדחי
שמואל פיינר
שמואל פיינר (נולד ב-23 בינואר 1955, בתל אביב, ישראל) הוא פרופסור מן המניין להיסטוריה יהודית מודרנית באוניברסיטת בר-אילן, מופקד הקתדרה לתולדות היהודים בגרמניה ויושב ראש החברה ההיסטורית הישראלית.
לִרְאוֹת עמנואל אטקס ושמואל פיינר
שמואל בן עלי
רבי שמואל בן עלי גאון (מכונה: אבן אל-דסתור) (נפטר 1198 בקירוב) מגאוני בבל, ראש ישיבת "גאון יעקב" בבגדאד, ראש הגולה, אסטרולוג ואב"ד.
לִרְאוֹת עמנואל אטקס ושמואל בן עלי
שניאור זלמן מלאדי
רבי שניאור זלמן מלאדי (ליוזנה, ה'תק"ה–ה'תק"ט, 1745–1749 – פני, כ"ד בטבת ה'תקע"ג, 26 בדצמבר 1812; מכונה: אדמו"ר הזקן, בעל התניא, הגר"ז או "בעל שולחן ערוך הרב") היה אדמו"ר, פוסק, מייסד חסידות חב"ד ומנהיגה הראשון עד לפטירתו.
לִרְאוֹת עמנואל אטקס ושניאור זלמן מלאדי
שלמה טיקוצ'ינסקי
שלמה טיקוצ'ינסקי (נולד בי"ז באייר תשכ"ו, 7 במאי 1966) הוא היסטוריון ישראלי.
לִרְאוֹת עמנואל אטקס ושלמה טיקוצ'ינסקי
שבחי הבעש"ט
שבחי הבעל שם טוב (בדרך כלל בקיצור: שבחי הבעש"ט, נהגה על דרך ההגייה האשכנזית: "בֶּשְׁט") הוא קובץ סיפורים על חייו ופועלו של מניח היסודות לתנועת החסידות במאה ה-18, רבי ישראל בן אליעזר, הבעל שם טוב.
לִרְאוֹת עמנואל אטקס ושבחי הבעש"ט
תנועת המוסר
תנועת המוסר היא תנועה שייסד הרב ישראל ליפקין מסלנט במזרח-אירופה באמצע המאה ה-19 במטרה לפעול באופן ציבורי למען תיקון המידות.
לִרְאוֹת עמנואל אטקס ותנועת המוסר
תנועת החסידות
תנועת החסידות היא תנועה רוחנית וחברתית יהודית שקמה באמצע המאה ה-18 במערב אוקראינה של היום, והתפשטה במהירות ביהדות מזרח אירופה.
לִרְאוֹת עמנואל אטקס ותנועת החסידות
תנועת ההשכלה היהודית
תנועת ההשכלה היהודית, ובפשטות ההשכלה, היא כינוי למגמה אינטלקטואלית שפעלה בקרב יהודי מרכז ומזרח אירופה, עם השפעה מועטה גם במערבה ובארצות האסלאם.
לִרְאוֹת עמנואל אטקס ותנועת ההשכלה היהודית
לשון כנען
לשון כנען או כנענית היה כינוי בפי יהודי אירופה לשפה סלאבית מערבית, שהייתה מדוברת בעיקר באזור בוהמיה (צ'כיה).
לִרְאוֹת עמנואל אטקס ולשון כנען
ליטאים (זרם)
ליטאים (ביידיש: ליטוואקעס) הם יהודים חרדים אשכנזים שאינם משתייכים לתנועת החסידות.
לִרְאוֹת עמנואל אטקס וליטאים (זרם)
זלמן אפשטיין
זלמן אפשטיין (בכתיב היידי, שנהג בזמנו: עפשטיין; כ"ט באלול תר"כ, 16 בספטמבר 1860, ליובאן, פלך מינסק, רוסיה (רוסיה הלבנה) – ז' בכסלו תרצ"ז, 21 בנובמבר 1936, רמת גן, ישראל) היה סופר עברי משכיל ופעיל ציוני.
לִרְאוֹת עמנואל אטקס וזלמן אפשטיין
חסידות סלונים
קבר רבי אברהם וינברג (הראשון) (באמצע), רבי ישכר לייב וינברג (מימין) ורבי אברהם וינברג (השני) (משמאל) האהל שעל קבר האדמו"ר רבי שמואל, בבית הקברות היהודי בוורשה חסידות סלונים (בכתיב יידי: סלאנים) היא חצר חסידית שנוסדה בעיר סלונים, במערב בלארוס, באמצע המאה ה-19.
לִרְאוֹת עמנואל אטקס וחסידות סלונים
חוה טורניאנסקי
חוה טורניאנסקי חוה טורניאנסקי (נולדה ב-21 ביולי 1937) היא פרופסור אמריטה בחוג ליידיש באוניברסיטה העברית, חברת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים וכלת פרס ישראל לחקר לשונות היהודים וספרויותיהם וחקר התרבות העממית (תשע"ג).
לִרְאוֹת עמנואל אטקס וחוה טורניאנסקי
חיים מוולוז'ין
הרב חיים בן יצחק (ברוסית: איצקוביץ), ידוע יותר בשם רבי חיים מוולוז'ין (ז' בסיוון ה'תק"ט, 24 במאי 1749 – י"ד בסיוון ה'תקפ"א, 14 ביוני 1821), היה תלמידו הבולט ביותר של הגאון מווילנה, מייסדה של ישיבת עץ חיים, המוכרת כישיבת וולוז'ין - "אם הישיבות", ורב העיירה וולוז'ין.
לִרְאוֹת עמנואל אטקס וחיים מוולוז'ין
חיים נחמן ביאליק
חיים נַחמן ביאליק (י' בטבת תרל"ג, 9 בינואר 1873 – כ"א בתמוז תרצ"ד, 4 ביולי 1934) היה משורר לירי, מגדולי משוררי ישראל בעת החדשה, סופר, מסאי, מתרגם, עורך ומו"ל שהשפיע רבות בשירתו ובפעליו על התרבות העברית החדשה, וזכה לתואר "המשורר הלאומי".
לִרְאוֹת עמנואל אטקס וחיים נחמן ביאליק
חיים גראדה
חיים גְרָאדֶה (בכתיב יידי: חיים גראַדע; באנגלית: Chaim Grade; 4 באפריל 1910, וילנה – 26 באפריל 1982, ניו יורק) היה משורר וסופר יידיש, מגדולי סופרי היידיש של המאה העשרים.
לִרְאוֹת עמנואל אטקס וחיים גראדה
ברוך פוזנר
ישראל ברוך פוזנר (ביידיש: פוזנער; ידוע בכינוי ר' ברוך; נפטר ב-6 באוקטובר 1791) היה מחסידי הבעל שם טוב.
לִרְאוֹת עמנואל אטקס וברוך פוזנר
בית המדרש לרבנים בברסלאו
בית המדרש לרבנים בברסלאו, או הסמינר התאולוגי היהודי – מכון פרֶנקֶל (במקור: בית מדרש הרבנים ברסלוי, בגרמנית: Jüdisch-Theologisches Seminar Fraenckel'sche Stiftung), היה בית מדרש גבוה להכשרת רבנים ומורים ולעיסוק בחכמת ישראל, שפעל בין 1854 ל–1938 בעיר ברסלאו שבפרוסיה (החל מ-1871 חלק מהרייך הגרמני).
לִרְאוֹת עמנואל אטקס ובית המדרש לרבנים בברסלאו
ביבליוגרפיה של גרשם שלום
ציור של 'עץ החיים' מהמאה ה-16, מתוך התרגום ללטינית של פאולו ריצ'יו לספר '''שערי אורה''', של רבי יוסף ג'יקטיליה. הציור הופיע על מהדורת הכריכה הרכה, משנת 1961, של ספרו של שלום באנגלית על הזוהר '''Zohar, the Book of Splendor''', Basic Readings from the Kabbalah.
לִרְאוֹת עמנואל אטקס וביבליוגרפיה של גרשם שלום
דוד אסף
דוד אסף בחדר עבודתו, 2018 דוד אסף (נולד ב-14 בפברואר 1956) הוא היסטוריון ישראלי, פרופסור מן המניין בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת תל אביב.
לִרְאוֹת עמנואל אטקס ודוד אסף
דוד גורדון
דוד גורדון (בכתיב יידי: גאָרדאָן; 28 במרץ 1831 – 21 במאי 1886) היה מתרגם, עיתונאי ועורך עברי איש ליטא, מראשוני תנועת "חיבת ציון".
לִרְאוֹת עמנואל אטקס ודוד גורדון
המתמיד
ביאליק, בערך בתקופה בה נכתב השיר. "הַמַּתְמִיד" הוא משיריו הידועים של חיים נחמן ביאליק, והוא פואמה היסטורית המתארת את דמות "המתמיד" בישיבה הליטאית של הימים ההם.
לִרְאוֹת עמנואל אטקס והמתמיד
הפולמוס שלי עם הירש ראסיינאי
הפולמוס שלי עם הירש ראסיינאי (במקור היידישאי: מײַן קריג מיט הערש ראַסיינער) הוא שמו של דיאלוג מסאי דמיוני, שחיבר חיים גראדה בעקבות הביוגרפיה האישית שלו בישיבת נובהרדוק.
לִרְאוֹת עמנואל אטקס והפולמוס שלי עם הירש ראסיינאי
הקרע ביהדות הונגריה
הקרע ביהדות הונגריה, או חלוקת הקהילות (הונגרית: ortodox–neológ szakadás, "הקרע האורתודוקסי-נאולוגי"; יידיש: די טיילונג אין אונגארן, "החלוקה בהונגריה") היה הפיצול הממסדי שחל בציבור היהודי בממלכת הונגריה בשנים 1869 עד 1871, בין קהילות האורתודוקסים, הנאולוגים, והסטטוס קוו.
לִרְאוֹת עמנואל אטקס והקרע ביהדות הונגריה
הבעל שם טוב
רבי ישראל בן אליעזר, הידוע כבעל שם טוב (בראשי תיבות: בעש"ט ולעיתים ריב"ש; בין ת"נ לת"ס, 1690 ל-1700 – ו' בסיוון ה'תק"ך, 21 במאי 1760) היה מקובל ומנהיג ציבור יהודי במזרח אירופה, הנחשב לאבי תנועת החסידות.
לִרְאוֹת עמנואל אטקס והבעל שם טוב
הגאון מווילנה
רבי אליהו בן שלמה זלמן (ט"ו בניסן ה'ת"ף, 23 באפריל 1720 – י"ט בתשרי ה'תקנ"ח, 9 באוקטובר 1797), שנודע בכינויים: הגאון מווילנה (ביידיש: דער וילנער גאון), הגאון החסיד ואף בפשטות – הגאון, או בראשי תיבות: הַגְּרָ"א (הגאון רבנו אליהו), היה פוסק, מקובל ואיש אשכולות, שבלט במעמדו החריג בתקופת האחרונים כסמכות רבנית עליונה.
לִרְאוֹת עמנואל אטקס והגאון מווילנה
ההתנגדות לחסידות
הגר"א ואחרים. ההתנגדות לתנועת החסידות היא מחלוקת שהתעוררה ביהדות אירופה במחצית השנייה של המאה ה-18, עם עלייתה של תנועת החסידות, ועיקרה בדור השני של החסידות.
לִרְאוֹת עמנואל אטקס וההתנגדות לחסידות
היסטוריה של החינוך בתקופת המשנה והתלמוד
עד לאמצע תקופת המשנה, חובת החינוך במסורת היהודית הייתה מוטלת על האב.
לִרְאוֹת עמנואל אטקס והיסטוריה של החינוך בתקופת המשנה והתלמוד
היישוב הישן
פועלים יהודים בכרם אברהם, ירושלים, 1855 מפת ארץ ישראל וסביבתה, מעשה ידי הנרי ליבו, משנת 1729 מפת ארץ ישראל, מעשי ידי י"ב אלן, משנת 1851 המושג היישוב הישן מתייחס לחברה היהודית הוותיקה בארץ ישראל, שהתעצמה דמוגרפית ברבע האחרון של המאה ה-18 ובמשך המאה ה-19 במהלך התקופה העות'מאנית בארץ ישראל.
לִרְאוֹת עמנואל אטקס והיישוב הישן
ימימה חובב
ימימה חובב (נולדה ב-1972) היא היסטוריונית, עיתונאית וסופרת ישראלית.
לִרְאוֹת עמנואל אטקס וימימה חובב
יעקב כ"ץ (היסטוריון)
יעקב כ"ץ (15 בנובמבר 1904 - 20 במאי 1998) היה חוקר תולדות עם ישראל, היסטוריון, סוציולוג ומחנך ישראלי, חתן פרס ישראל.
לִרְאוֹת עמנואל אטקס ויעקב כ"ץ (היסטוריון)
יצחק מוולוז'ין
הרב יצחק איצקוביץ מוולוז'ין, הנודע בכינוי רבי איצל'ה וולוז'ינר; (ה'תק"ם (1780) - כ"ו באייר ה'תר"ט (1849) היה רב העיירה וראש ישיבת וולוז'ין, ממנהיגי יהדות רוסיה במחצית הראשונה של המאה ה-19.
לִרְאוֹת עמנואל אטקס ויצחק מוולוז'ין
יצחק בר לווינזון
יצחק דב בר לווינזון (בכתיב יידי: יצחק בער לעווינזאהן; ריב"ל; כ"ט באלול ה'תקמ"ח, 1 באוקטובר 1788, קרמניץ, רוסיה – כ"ב בשבט ה'תר"ך, 15 בפברואר 1860, קרמניץ) היה חלוץ תנועת ההשכלה היהודית בתחומי האימפריה הרוסית.
לִרְאוֹת עמנואל אטקס ויצחק בר לווינזון
ירוחם ורהפטיג
הרב ירוחם אשר וַרְהַפְטִיג (3 באוגוסט 1875 – 1 באוקטובר 1965) היה פוסק, תלמיד חכם ומחבר ספרים בהלכה.
לִרְאוֹת עמנואל אטקס וירוחם ורהפטיג
ישראל מסלנט
רבי ישראל ליפקין מסַלַנְט (או סַלַנְטֶר; ו' בחשוון ה'תקע"א, 3 בנובמבר 1810 – כ"ה בשבט ה'תרמ"ג, 2 בפברואר 1883) היה מייסד "תנועת המוסר", שהוקמה בליטא במאה ה-19.
לִרְאוֹת עמנואל אטקס וישראל מסלנט
ישיבת פוניבז'
ישיבת פּוֹנִיבֶז' היא ישיבה גבוהה בישראל, אשר נחשבת לאחת משתי הישיבות החשובות והיוקרתיות בציבור החרדי, יחד עם ישיבת חברון בירושלים.
לִרְאוֹת עמנואל אטקס וישיבת פוניבז'
ישיבת תומכי תמימים בלובביץ'
רבי שלום דובער שניאורסון מייסד הישיבה ישיבת תומכי תמימים הייתה הישיבה החסידית הראשונה ואם רשת ישיבות תומכי תמימים ליובאוויטש הקרויות על שמה.
לִרְאוֹת עמנואל אטקס וישיבת תומכי תמימים בלובביץ'
ישיבת לומז'ה
בניין הישיבה בשנות ה-20 של המאה ה-20 הכתובת שבראש הבניין הכתובת מעל דלת הכניסה שלט ההסבר בכניסה לישיבת לומז'ה ישיבת לומז'ה - מבט על צידו של הבניין ישיבת לוֹמְזָ'ה (מבוטאת לוֹמְזֶ'ה) הייתה ישיבה שפעלה בעיר לומז'ה.
לִרְאוֹת עמנואל אטקס וישיבת לומז'ה
ישיבת טלז
ישיבת טֶלְז (טעלז) היא ישיבה שהוקמה בעיר טלז (בליטאית: טלשיאי - Telšiai) שבליטא במחצית השנייה של המאה ה-19, והועברה לאחר מלחמת העולם השנייה לעיר קליבלנד שבאוהיו.
לִרְאוֹת עמנואל אטקס וישיבת טלז
ישיבת בית יוסף (בני ברק)
ישיבת בית יוסף – נובהרדוק בבני ברק הייתה הישיבה גדולה הראשונה בבני ברק ומהישיבות הוותיקות ביישוב החדש במאה ה-20.
לִרְאוֹת עמנואל אטקס וישיבת בית יוסף (בני ברק)
ישיבת וולוז'ין
מבנה הישיבה כיום ישיבת וולוז'ין (בשמה הרשמי ישיבת עץ חיים, וכונתה תדיר בשם אם הישיבות) הייתה ישיבה שפעלה במאה ה-19, והייתה הראשונה שפעלה באופן עצמאי ובלתי־תלוי בקהילה המקומית.
לִרְאוֹת עמנואל אטקס וישיבת וולוז'ין
ישיבת כנסת ישראל (סלבודקה)
ישיבת כנסת ישראל (סלבודקה), הייתה ישיבה מוסרית בעיירה סלובודקה (כיום שכונה בעיר קובנה שבליטא).
לִרְאוֹת עמנואל אטקס וישיבת כנסת ישראל (סלבודקה)
ישיבה
ישיבת וולוז'ין - הישיבה הממוסדת הראשונה והישיבה שכונתה '''אם הישיבות''' שאנגחאי בזמן מלחמת העולם השנייה, 1942 ישיבה או מתיבתא (מארמית) היא מוסד ללימוד תורה על כל תחומיה, על פי המסורת היהודית.
לִרְאוֹת עמנואל אטקס וישיבה
יהודה ליב ברגר
יהודה לֶיְבּ בֶּרְגֶר (לעיתים בערגער; תרכ"ז, 1867 – ב' בתמוז תרע"ז, 1917) היה מחנך עברי יהודי ליטאי, פעיל למען רפורמה בחינוך היהודי ויוזם "החדר המתוקן" בפינסק, פעיל ציוני, מ"חובבי ציון" ומהפעילים הבולטים בהסתדרות הציונית.
לִרְאוֹת עמנואל אטקס ויהודה ליב ברגר
יהודה ליב דון יחיא
הרב יהודה לייב דון יחיאתמונה להחלפה יהודה ליב דון יחיא (י"ד באלול תרכ"ט, 21 באוגוסט 1869 – ו' בחשוון תש"ב, 27 בנובמבר 1941) היה רב, חסיד, תלמיד ישיבת וולוז'ין ומרבני תנועת המזרחי.
לִרְאוֹת עמנואל אטקס ויהודה ליב דון יחיא
יום-טוב לוינסקי
יום-טוב לוינסקי (בכתיב יידי: לעווינסקי; ד' באב תרנ"ט, יולי 1899 – כ"א באדר ה'תשל"ג, 23 בפברואר 1973) היה מורה וסופר ישראלי, ד"ר להיסטוריה ולתרבות המזרח וחוקר פולקלור יהודי, ממייסדי חברת "ידע עם" לפולקלור יהודי.
לִרְאוֹת עמנואל אטקס ויום-טוב לוינסקי
יוסף שלמה כהנמן
הרב יוסף שלמה כהנמן הרב יוסף שלמה כהנמן (ידוע גם בכינויו הַרַב מִּפּוֹנִבֶז', או בהגיה יידישאית: פונביז'ער-רב; ג' בסיוון תרמ"ח, 13 במאי 1888 – כ' באלול תשכ"ט, 3 בספטמבר 1969).
לִרְאוֹת עמנואל אטקס ויוסף שלמה כהנמן
יוסף שלמון
יוסף שַׂלְמוֹן (נולד ב-1939) הוא היסטוריון ישראלי, פרופסור אמריטוס בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת בן-גוריון וכיהן כראש המחלקה להיסטוריה של עם ישראל בבן-גוריון.
לִרְאוֹת עמנואל אטקס ויוסף שלמון
יוסף דן
יוסף דן (1935 – 23 ביולי 2022, כ"ה בתמוז ה'תשפ"ב) היה חוקר קבלה ומיסטיקה יהודית, פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים, מופקד הקתדרה לחקר הקבלה על שם גרשם שלום.
לִרְאוֹת עמנואל אטקס ויוסף דן
יוסף הקר
יוסף הקר (Hacker; נולד ב-1940) הוא פרופסור אמריטוס בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים.
לִרְאוֹת עמנואל אטקס ויוסף הקר