תוכן עניינים
64 יחסים: מאין באנו (ספר), מקדש אשמון (צידון), מרזח (טקס), מזל בתולה, מואב, מות, מוות, מיתוסים של מבול, מיתולוגיה מצרית, מיתולוגיה כנענית, אשרה (אלה), אשתר, אשימא, אתנה, אל (אל כנעני), אל הסער האנטולי, אלשיה, איסיס, אידליון, סת, ענאתא, ענת (אלה), ענת (עיר), ענת (פירושונים), ענתות (אתר מקראי), עשתרת, עלילת אקהת, עלילות בעל וענת, פיניקים, צור (לבנון), צידון, קינת דוד, רעמסס השני, רשף, רשימת כתובות כנעניות וארמיות, שמגר בן ענת, שמות פרטיים יהודיים בישראל, שמות יישובים בישראל, שלם (אל), שחר (אל), שירה אוגריתית, תנינאים, תקופת הברונזה המאוחרת בארץ ישראל, תלמי הראשון, לפטוס (עיר), לחש עלילת האלים הנאבקים בנחש, בעל (אל), בועיינה-נוג'ידאת, בינתענת, בית אל (אבן קדושה), ... להרחיב מדד (14 יותר) »
מאין באנו (ספר)
מאין באנו – הצופן הגנטי של התנ"ך הוא ספר מאת פרופסור ישראל קנוהל, במרכזו עומדת תאוריה בדבר השלבים הראשונים של התגבשות עם ישראל ואמונתו.
לִרְאוֹת ענת ומאין באנו (ספר)
מקדש אשמון (צידון)
מקדש אשמון (בפיניקית 𐤁𐤕 𐤀𐤔𐤌𐤍 – "בית (כלומר מקדש) אשמון") הוא מקדש פיניקי לאשמון – אל הרפואה והפטרון של צידון.
לִרְאוֹת ענת ומקדש אשמון (צידון)
מרזח (טקס)
המאה ה־8 לפנה"ס. מרזח הוא טקס סעודה ומשתה פולחני קדום שהיה נהוג בתרבויות הלבנט, ככל הנראה לפולחן מתים, בעיקר בקרב הכנענים והישראלים הקדומים.
לִרְאוֹת ענת ומרזח (טקס)
מזל בתולה
סמל מזל בתולה הבתולה בול ישראלי המוקדש למזל בתולה מזל בתולה הוא אחד המזלות שבגלגל המזלות.
לִרְאוֹת ענת ומזל בתולה
מואב
מואב וגבולותיה לפי המקרא דיבון (צולם ב-2004) מוֹאָב הוא שמו של חבל ארץ בעבר הירדן המזרחי, בתקופה הישראלית, המקבילה ברובה לתקופת הברזל, בשלהי האלף ה-6 לפנה"ס - המאה ה-2 לפנה"ס.
לִרְאוֹת ענת ומואב
מות
מוֹת הוא אל המוות והשאול במיתולוגיה הכנענית.
לִרְאוֹת ענת ומות
מוות
תמונה של מלאך המוות המוצג כשלד נושא חרמש ושעון חול. לוח מודעות אבל מוות הוא מצב שבו גוף חי חדל לחיות, כלומר חדל לשמר את הסביבה הפנימית שמאפיינת אותו, והופך לגופה.
לִרְאוֹת ענת ומוות
מיתוסים של מבול
מיתולוגיה ההינדואית, בגרסת המהאבהארטה. סיפורי מיתולוגיה ופולקלור של רבים מן העמים והקבוצות האתניות ברחבי העולם כוללים סיפרים מיתיים שבהם שיטפון גדול והרסני, דוגמת המבול בספר בראשית המקראי, מוחה את מרבית בני האדם, ולעיתים אף את בעלי החיים.
לִרְאוֹת ענת ומיתוסים של מבול
מיתולוגיה מצרית
חלק מספר המתים המצרי מהמאה ה-14 לפני הספירה מיתולוגיה מצרית היא אסופת הסיפורים הדתיים של מצרים העתיקה בתקופה הטרום-מונותאיסטית.
לִרְאוֹת ענת ומיתולוגיה מצרית
מיתולוגיה כנענית
Baal au foudre, המאות ה־15–13 לפנה"ס. המיתולוגיה הכנענית (או הפיניקית) היא אוסף המיתוסים שהתפתחו על ידי הכנענים, על קבוצותיהם השונות.
לִרְאוֹת ענת ומיתולוגיה כנענית
אשרה (אלה)
אשרה (באוגריתית: 𐎀𐎘𐎗𐎚 – אַתֿרת) היא אלה מרכזית במיתולוגיה הכנענית.
לִרְאוֹת ענת ואשרה (אלה)
אשתר
אִשְתָר (באכדית, בשומרוגרמות: dINANNA, נהגה Ištar; לעתים נכתב בעברית עִשְתָּר) היא אלה אכדית, המקבילה לאִינַנַ השומרית.
לִרְאוֹת ענת ואשתר
אשימא
אֲשִׁימָא מוזכרת בתנ"ך כאל של אנשי חמת שיושבו בשומרון על ידי מלך אשור.
לִרְאוֹת ענת ואשימא
אתנה
העתק יווני מעשה ידי אנטיוכוס מהמאה הראשונה לפנה"ס של פיסלו של פידיאס מהמאה החמישית לפנה"ס אשר עמד במקדש אתנה שעל האקרופוליס. אתנה (או אתיני, יוונית: Αθηνά) היא אלת החוכמה, המלחמה, האמנות והצדק במיתולוגיה היוונית.
לִרְאוֹת ענת ואתנה
אל (אל כנעני)
עברי עתיק אֵל (באוגריתית: 𐎛𐎍 – אִל, נהגה לעיתים אִלֻ) הוא ראש האלים בפנתאון במיתולוגיה הכנענית.
לִרְאוֹת ענת ואל (אל כנעני)
אל הסער האנטולי
מוזיאון הלאומי של חלב – התקופה החתית שנמצא ליד תיל ברסיפ. תבליט פסילאר, תבליט של אל הסער האנטולי שוכב על צידו על צלע ההר באנטוליה. מתוארך לסוף המאה ה-13 לפנה"ס בתרבויות האנטוליות הקדומות שימשו שורה של אלים כאלי סער, מזג אוויר ומים: תַרֻ, אל המים והסער בתרבות החׇאתִית-לוּוִית, תַרְחֻנְת, אל הסער בתרבות החִתִית הקדומה (מוכר גם בשמות תַרְחֻ, תַרְחֻנ ותַרְחֻנְזַס) ותֶשוּבּ, אל הסער בתרבויות החורית והחתית.
לִרְאוֹת ענת ואל הסער האנטולי
אלשיה
המזרח התיכון הקדום בתקופת אל־עמארנה אַלַשִׁיָּה (באכדית: A-la-ši-ia;לוח KTU2 4.102; לפירוש ראו גם לוח UT 119 ועמ' 262 באוגריתית: 𐎀𐎍𐎘𐎊, אַלתֿי; בפיניקית: 𐤀𐤋𐤔𐤉, אלשי; במצרית: AAsA, מבוסס על אנציקלופדיה מקראית כרך א', עמ' 352, ערך) היא שם עתיק לאי קפריסין שהיה שגור בפי אנשי הלבנט, מסופוטמיה ומצרים העתיקה בתקופת הברונזה, ושרד אף עד התקופה ההלניסטית.
לִרְאוֹת ענת ואלשיה
איסיס
מחוות אבל טיפוסית. הפסל מוצג במוזיאון הלובר, פריז. אָסֶת (במצרית עתיקה: ꜣst, בקופטית: Ⲏⲥⲉ, אֵסֶה, בפיניקית: 𐤀𐤎 – אס, או 𐤀𐤎𐤉 – אסי), הידועה כיום בשמה היווני אִיסִיס (Ίσις) או אִיזִיס, היא אלת הרפואה, הקסם והטבע במיתולוגיה המצרית, שנחשבה לבעלת כוחות ריפוי מופלאים.
לִרְאוֹת ענת ואיסיס
אידליון
אידליון (ביוונית: באלפבית יווני – Ιδάλιον, בכתב קיפרי הברתי – 𐠁𐠭𐠑𐠃𐠚 (e-ta-li-o-ne), כלומר Ἐδάλιον או Ἐδαλίōν) או אדיל (בפיניקית: 𐤀𐤃𐤉𐤋, באכדית: Ed-di-al) הייתה עיר ממלכה בקפריסין, באזור העיירה המודרנית דאלי.
לִרְאוֹת ענת ואידליון
סת
סת הוא אל עתיק במיתולוגיה המצרית, שבמקור היה אל המדבר.
לִרְאוֹת ענת וסת
ענאתא
ענאתא בתחילת המאה ה-20 צילום אוויר של ענתא ענאתא (בערבית: عناتا) היא עיירה פלסטינית המשתייכת לנפת אל-קודס של הרשות הפלסטינית.
לִרְאוֹת ענת וענאתא
ענת (אלה)
#הפניה ענת.
לִרְאוֹת ענת וענת (אלה)
ענת (עיר)
ענת הייתה עיר עתיקה, בקרבת העיר המודרנית עאנה שבצפון עיראק.
לִרְאוֹת ענת וענת (עיר)
ענת (פירושונים)
קטגוריה:שמות פרטיים עבריים לנשים.
לִרְאוֹת ענת וענת (פירושונים)
ענתות (אתר מקראי)
ענתות (ענאתא), תחריט מאמצע המאה התשע עשרה עֲנָתוֹת היא אתר מקראי, צפונית מירושלים, אשר מזוהה ככפר הכלולה בפרברי העיר נוב.
לִרְאוֹת ענת וענתות (אתר מקראי)
עשתרת
עַשְׁתָּרְתּ (באוגריתית: 𐎓𐎘𐎚𐎗𐎚 – עתֿתרת, בפיניקית: 𐤏𐤔𐤕𐤓𐤕 – עשתרת) הידועה בניקוד המקרא כעַשְׁתֹּרֶת, ומכונה גם מלכת השמים (בפיניקית: 𐤌𐤋𐤊𐤕) היא אלה חשובה במיתולוגיה הכנענית והפיניקית, שאומצה גם בתרבויות שכנות.
לִרְאוֹת ענת ועשתרת
עלילת אקהת
פתח קבר באוגרית עלילת אקהת היא אפוס עלילתי קדום, המהווה חלק מהשירה הספרותית האוגריתית, שנמצא בעיר אוגרית.
לִרְאוֹת ענת ועלילת אקהת
עלילות בעל וענת
צלמית ברונזה של בעל מהמאות ה-14 עד ה-12 לפני הספירה, שנמצאה בחפירות באוגרית. האפוסים האוגריתיים. רשימה של אלי אוגרית עלילות בעל וענת (ידועות גם בשמות עלילות בעל וכן עלילות בעל ומות) הן אפוס מיתולוגי קדום, המספר את סיפורם של אלי כנען ואוגרית ונחשב למיתוס האוגריתי המרכזי והחשוב ביותר בשירה האוגריתית מהמאות ה-15 עד ה-12 לפנה"ס (תקופת הברונזה המאוחרת).
לִרְאוֹת ענת ועלילות בעל וענת
פיניקים
עיקר המושבות הפיניקיות באגן הים התיכון (בצהוב)Ship Sarcophagus)פיניקים (מיוונית: Φοίνικες, פֿוֹינִיקֶס) הוא שם יווני לכנענים שישבו על חוף הלבנט.
לִרְאוֹת ענת ופיניקים
צור (לבנון)
צוֹר (מפיניקית: 𐤑𐤓, צר; ביוונית: Τύρος – טִירוֹס; בצרפתית: Tyr, טִיר; בערבית: صُوْر, צוּר) היא עיר עתיקה, מהערים הפיניקיות המרכזיות ביותר, והעיר הרביעית בגודלה בלבנון.
לִרְאוֹת ענת וצור (לבנון)
צידון
צִידוֹן (בפיניקית: 𐤑𐤃𐤍, צדן; בסורית: ܨܝܕܘܢ, צידון; בערבית صَيْدونْ צַיְדון או صيدﺍ צַיְדָא) היא העיר השלישית בגודלה בלבנון.
לִרְאוֹת ענת וצידון
קינת דוד
אנדרטת "הצבי ישראל" שעל עמדת הסנטוריום ליד קיבוץ קריית ענבים. יצירה של הפסל מיכאל כץ. השלט ליד אנדרטת "הצבי ישראל" קינת דוד היא הקינה שנשא דוד על שאול ויהונתן לאחר מותם בקרב מול הפלשתים שנערך על הר הגלבוע.
לִרְאוֹת ענת וקינת דוד
רעמסס השני
רַעְמְסֵס הַשֵּׁנִי (1303 לפנה"ס - 1213 לפנה"ס, לפי הכרונולוגיה הנמוכה; 1337 לפנה"ס - 1247 לפנה"ס לפי הכרונולוגיה הגבוהה), היה פרעה ומלך מצרים בשנים 1213-1279 לפנה"ס, במשך כ-66 שנה.
לִרְאוֹת ענת ורעמסס השני
רשף
האל מין רֶשֶף (בפיניקית: 𐤓𐤔𐤐, באוגריתית: 𐎗𐎌𐎔) הוא אל אמורי וכנעני הנזכר בכתובות פיניקיות וארמיות, בכתבים אכדיים ומצריים ובכתבי אוגרית.
לִרְאוֹת ענת ורשף
רשימת כתובות כנעניות וארמיות
quote.
לִרְאוֹת ענת ורשימת כתובות כנעניות וארמיות
שמגר בן ענת
שַׁמְגַּר בֶּן עֲנָת לפי המקרא, היה השופט השלישי ששפט את ישראל בתקופת השופטים.
לִרְאוֹת ענת ושמגר בן ענת
שמות פרטיים יהודיים בישראל
בשנותיה הראשונות של מדינת ישראל, התאפיינו שמות פרטיים יהודיים בישראל בעיקר בשמות תנ"כיים.
לִרְאוֹת ענת ושמות פרטיים יהודיים בישראל
שמות יישובים בישראל
התרגום העברי של נחום סוקולוב לשם ספרו של הרצל, "אלטנוילנד" הוא מקור שמה של תל אביב, בעוד שמשמעות שמה של יפו, מערי הנמל העתיקות בעולם, הוא יופי. שמו העברי של הספר "אלטנוילנד", כמו גם שם העיר נשען על פסוק מספר יחזקאל (ראו שמות ערים מביטויי התנ"ך) קרב תל חי: שניאור שפושניק, אהרון שר, דבורה דרכלר, בנימין מונטר, זאב וולף שרף, שרה צ'יזיק, יעקב טוקר ויוסף טרומפלדור מבין חמש ערי הפלשתים המוזכרות בתנ"ך, רק בעזה נשמר המיקום הקדום, אך שמות ארבע הערים האחרות נישאים בשמות ארבעה יישובים שעלו לקרקע לאחר הקמת המדינה - אשדוד, אשקלון, קריית גת וקריית עקרון האטימולוגיה של שמות ערי ישראל היא מגוונת.
לִרְאוֹת ענת ושמות יישובים בישראל
שלם (אל)
שָׁלֶם (באוגריתית 𐎌𐎍𐎎) הוא אל השקיעה במיתולוגיה הכנענית, ותאומו של שחר אל הזריחה.
לִרְאוֹת ענת ושלם (אל)
שחר (אל)
שחר (באוגריתית 𐎌𐎈𐎗) הוא אל הזריחה במיתולוגיה הכנענית, ותאומו של שלם אל השקיעה.
לִרְאוֹת ענת ושחר (אל)
שירה אוגריתית
לוח חרס מאוגרית ועליו אגדת אקהת האלפבית האוגריתי הוא כתב יתדות, שבו נכתבו האפוסים האוגריתיים. השירה האוגריתית היא ספרות האפוסים שהתגלתה באוגרית החל מ־1928, צפונית ללטקיה בסוריה של ימינו.
לִרְאוֹת ענת ושירה אוגריתית
תנינאים
תנין היאור הוא התנינאי הידוע והקטלני ביותר. גולגולת של תנין הים, התנינאי הגדול ביותר כיום. תנינאים (שם מדעי: Crocodilia או Crocodylia) היא סדרה של בעלי חיים זוחלים בענף הארכוזאוריה, תת-קבוצה של הזאורופסידה.
לִרְאוֹת ענת ותנינאים
תקופת הברונזה המאוחרת בארץ ישראל
יוחנן אהרוני, תולדות ארץ ישראל, הוצאת משרד הביטחון, תל אביב 1986, עמוד 112 תקופת הברונזה המאוחרת היא אחת התקופות החשובות בהיסטוריה של ארץ ישראל.
לִרְאוֹת ענת ותקופת הברונזה המאוחרת בארץ ישראל
תלמי הראשון
תַּלְמַי הראשון, המכונה גם תלמי סוטר (ביוונית עתיקה: Πτολεμαῖος Σωτήρ, "תלמי המושיע"; 367 לפנה"ס – 283 לפנה"ס), היה דיאדוך ומלך מצרים התלמיית, מייסד שושלת תלמי.
לִרְאוֹת ענת ותלמי הראשון
לפטוס (עיר)
לפטוס (בפיניקית: 𐤋𐤐𐤔 – לפש; ביוונית: Λάπαθος, וגם Λάπηθος,תלמי, Γεωγραφικὴ Ὑφήγησις, כרך 5.14.4 Ληπηθίς, Λάπιθος) הייתה עיר עתיקה על החוף הצפוני של קפריסין.
לִרְאוֹת ענת ולפטוס (עיר)
לחש עלילת האלים הנאבקים בנחש
לחש עלילת האלים הנאבקים בנחש הוא יצירה מהשירה האוגריתית, הכוללת השבעה או לחש עלילתי ובו אלים כנענים, בהובלת האלה שמש (באוגריתית "שפש"), נאבקים בנחש ארסי והרסני.
לִרְאוֹת ענת ולחש עלילת האלים הנאבקים בנחש
בעל (אל)
בעל (באלפבית אוגריתי: 𐎁𐎓𐎍, באלפבית כנעני: 𐤁𐤏𐤋) או בעל הַדֻּ הוא אל הגשמים, הסערות, הברקים והרעמים, אל החיים, שמרווה את פני האדמה, במיתולוגיה הכנענית (והאמורית, הפיניקית והישראלית הקדומה).
לִרְאוֹת ענת ובעל (אל)
בועיינה-נוג'ידאת
בועיינה-נוג'ידאת (בערבית: بعينة-نجيدات) היא מועצה מקומית בגליל התחתון, במחוז הצפון בישראל.
לִרְאוֹת ענת ובועיינה-נוג'ידאת
בינתענת
בינתענת הייתה בתו הראשונה של המלך המצרי רעמסס השני, לאחר מכן הפכה לאשתו וקיבלה את התואר "אישה ראשית".
לִרְאוֹת ענת ובינתענת
בית אל (אבן קדושה)
קוני השחור, במקדש אלאגבאלוס בעיר חומס Lapis Niger שבפורום רומאנום ברומא אבני פולחן באי סרדיניה שבאיטליה תחרית אבן של שיירה הנושאת בית אל מהעיר תדמור עולי רגל מנסים לנשק את האבן השחורה שבמכה בית אל (נכתב גם ביתאל; ביוונית: βαίτυλος; תעתיק: ביתילוס, בלטינית: Baetulus וגם Baetylus), שמשמעותו בשפות שמיות "ביתו של האל", הוא אבן או מערך של אבנים מקודשות הקשורות באלוהות.
לִרְאוֹת ענת ובית אל (אבן קדושה)
בית אל (יישוב מקראי)
בֵּית אֵל היא מקום ויישוב קדום מצפון לירושלים אשר נזכר במקרא, ומזוהה על סמך המיקום ושימור השם עם התל שבתוך הכפר ביתין, אשר צפונית לירושלים.
לִרְאוֹת ענת ובית אל (יישוב מקראי)
בית ענת
בית ענת ליד חרם, קרתן ואזנות תבור במפה מהמאה ה-17 צלמית של האלה ענת בֵּית עֲנָת הייתה עיר מקראית בנחלת שבט נפתלי, הנזכרת במספר מקורות היסטוריים, ומיקומה המשוער הוא בגליל העליון המזרחי, בתחום דרום לבנון.
לִרְאוֹת ענת ובית ענת
בית-אל (אל)
בית-אל, שפירושו 'הבית של אל' או 'בית אלוהים' בעברית, פיניקית וארמית, נחשב על ידי אחדים כשם של אל או היבט של אל בכמה טקסטים עתיקים במזרח התיכון המתוארכים לתקופות האשוריות, הפרסיות, וההלניסטיות.
לִרְאוֹת ענת ובית-אל (אל)
גלגל השנה
'''גלגל השנה''' עם התאריכים כפי שנחגגים בחצי הכדור הצפוני. פגאנים החיים בחצי הכדור הדרומי מקדמים את המועדים האלה שישה חודשים לפני כדי שיתאימו לעונות השנה.
לִרְאוֹת ענת וגלגל השנה
האלה העבריה
האלה העבריה הוא ספר משנת 1967 מאת ההיסטוריון והאנתרופולוג היהודי רפאל פטאי, שבו טוען המחבר שמבחינה היסטורית, לדת היהודית בתקופת המקרא היו אלמנטים של פוליתיאיזם, בעיקר פולחן אלות ופולחן של האלה האם, ושאלוהי ישראל נעבד יחד עם "אשתו", האלה אשרה, בפולחן משותף.
לִרְאוֹת ענת והאלה העבריה
הדד
הׇדַד (מוכר גם בשמות הׇדַה, הׇדוּ ורַמׇן, וחַדַד בשפה הארמית הסורית) הוא אל הסער ובכיר האלים בתרבויות הארמיות והאמוריות הקדומות שבצפון הלבנט.
לִרְאוֹת ענת והדד
הולדת שחר ושלם
לוח החימר שעליו נמצאה היצירה הולדת שחר ושלם או הולדת האלים הנעימים והיפים הוא מחזה בצורת שיר עלילה מהשירה האוגריתית, המתאר את הולדת האלים שחר ושלם ומעלליהם.
לִרְאוֹת ענת והולדת שחר ושלם
כתבי אוגרית
לוח באכדית שנמצא באוגרית כתבי אוגרית הם אוסף של טקסטים עתיקים שנכתבו בכתבי יתדות בשמונה שפות לפחות, והתגלו משנת 1928 באוגרית, באתרים ראס שמרה וראס אבן האני.
לִרְאוֹת ענת וכתבי אוגרית
כתובת ענת-אתנה
INSCRIPTIONS PHÉNICIENNES DE L ÎLE DE CYPRE, J. Asiatique. 1867, II, p. 121 onwards כתובת ענת־אתנה היא כתובת דו־לשונית בפיניקית וביוונית מסוף המאה הרביעית לפנה"ס על מזבח אבן שנמצאה בפאתי הכפר לרנקס טיס לפיתו, לפטוס בקפריסין.
לִרְאוֹת ענת וכתובת ענת-אתנה
כתובות בדעשתרת
שלוש מכתובות בדעשתרת (העליונה – הכתובת לעשתרת, התחתונות – שתיים מכתובות בדעשתרת לאשמון) כתובות בדעשתרת הן קבוצה של יותר מעשרים כתובות פיניקיות שנחקקו ביוזמת בדעשתרת (יש הסוברים שזהו קיצור של "בְיד עשתרת") מלך צידון במאה ה־6 לפנה"ס.
לִרְאוֹת ענת וכתובות בדעשתרת
כושר וחסיס
כושר-וחסיס (באוגריתית: 𐎋𐎘𐎗𐎟𐎆𐎃𐎒𐎒 – כתֿר וחֿסס) היה אל האוּמנויות והטכנולוגיה הכנעני, היוצר דברים נפלאים.
לִרְאוֹת ענת וכושר וחסיס
כושרות
סנונית במעופה כושרות (באוגריתית: 𐎋𐎘𐎗𐎚 – כתֿרת) הן קבוצת אלות כנעניות (ואמוריות), שלפי ההקשרים המיתולוגיים המועטים שלהן מאוגרית מזוהות כאלות הריון ולידה.
לִרְאוֹת ענת וכושרות
יופי
כדור הארץ במבט מהחלל נחשב אחד מכוכבי הלכת היפים (התצלום הוא The Blue Marble) הטווס נחשב אחד מהעופות היפים בשל זנבו המפואר והצבע הכחול העז של גופו קתדרלת נוטרדאם דה פארי בסגנון גותי קורן (Rayonnant) יופי הוא תכונה של אובייקט (כולל עצמים חיים) או מבנה מסוים: חזותי, קולי, מילולי או רעיוני, שבשל תצורתו וארגונו גורם לאדם לחוויה של נעימות ומשיכה.
לִרְאוֹת ענת ויופי
ייבום
מצוות ייבום היא מצווה מהתורה, החלה כשאדם נשוי מת מבלי להשאיר אחריו צאצאים.
לִרְאוֹת ענת וייבום