תוכן עניינים
49 יחסים: מתקפת הטרור בגבול ישראל–מצרים (ספטמבר 2012), אצל חמדת, אז טרם נמתחו, אדון מועד כתקח, אדון בפקדך, אהרן מנחם מנדל גוטרמן, אודהליה ברלין, נסירה (קבלה), נדר (יהדות), סמוך ונראה, סעודת מצווה, סעודה מפסקת, סליחות, עמנואל מנדל באומגרטן, עמרם בלוי, ערב חג, ערב יום כיפור, פנחס מיכאל גרויסלייט, פתיחה לקדיש, פלימו, פיגוע מצובה, צומת גוש קטיף, קרפלך, קבר רבי שמעון בר יוחאי, קהילת יהודי ברלין, רבי עקיבא, שבתי צבי, שומר ישראל, תפילת מנחה, תחנון, תגובת החברה הדתית לרצח רבין, טומאה וטהרה, זרח ראובן ברוורמן, חמדת (דמות), חנוך גד יוסטמן, בית הכנסת אגודת הקהילות, ג'יימס ו' פרידמן, גטו סקורני, דוד שלמה גרודזנסקי, התרת נדרים, כפרה עליך, כפרות, ימים נוראים (עגנון), יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק, יצחק יעקב ריינס, יהונתן אייבשיץ, יום שמחת כהן, יום הכיפורים, יוסף בכור שור.
מתקפת הטרור בגבול ישראל–מצרים (ספטמבר 2012)
מתקפת הטרור בגבול ישראל–מצרים נערכה ב־21 בספטמבר 2012 בדרום רצועת עזה כאשר שלושה חמושים מצרים לבושים בבגדים אזרחיים עם חגורות נפץ, רובי AK-47, ומשגרי RPG, התקרבו לגבול מצרים-ישראל באזור בו בניית גדר הגבול עדיין לא הושלמה, ופתחו באש על קבוצת חיילי צה"ל שמפקחת על העובדים האזרחיים שבנו את גדר הגבול.
לִרְאוֹת ערב יום הכיפורים ומתקפת הטרור בגבול ישראל–מצרים (ספטמבר 2012)
אצל חמדת
אצל חמדת הוא סיפור קצר בן אחד עשר פרקים מאת ש"י עגנון, שהתפרסם לראשונה בלוח הארץ בעיתון הארץ בשנת ה'תש"ג, ולאחר מכן נדפס בכרך סמוך ונראה שהופיע בהוצאת שוקן בשנת תשי"א (1950).
לִרְאוֹת ערב יום הכיפורים ואצל חמדת
אז טרם נמתחו
אז טרם נמתחו הוא פיוט מאת רש"י, שנאמר כחלק ממנהג הסליחות בעשרת ימי תשובה בקרב יהדות אשכנז.
לִרְאוֹת ערב יום הכיפורים ואז טרם נמתחו
אדון מועד כתקח
אדון מועד כתקח (או אדון כתיקח מועד) הוא פיוט מסוג סליחה לפי סדר אלפביתי המיוחס לרבי יוסף ברבי יצחק מאורליאנש, מבעלי התוספות.
לִרְאוֹת ערב יום הכיפורים ואדון מועד כתקח
אדון בפקדך
אדון בפקדך הוא פיוט מסוג סליחה (מהתת-סוג "שנייה") לפי סדר אלפאביתי שחובר על ידי הפייטן רבינו יצחק הכהן, ובו מתאר המחבר את שפלות האדם הגורמת לו לחטוא ומבקש שהקדוש ברוך הוא יתחשב בכך ויסלח לחטאי ישראל.
לִרְאוֹת ערב יום הכיפורים ואדון בפקדך
אהרן מנחם מנדל גוטרמן
רבי אהרן מנחם מנדל גּוּטֶרְמַן (בכתיב ארכאי: גוטערמאן; י"ח באלול ה'תר"ך – ט' באלול ה'תרצ"ד, 20 באוגוסט 1934) היה אדמו"ר פולני, השלישי מראדזימין, ממנהיגי היהדות האורתודוקסית בפולין בין שתי מלחמות העולם ומהאדמו"רים הבולטים בה, היה פעיל רבות בענייני ציבור ובענייני יישוב ארץ ישראל, כיהן כנשיא כולל פולין, וייסד ישיבה בראדזימין בשם "ארחות חיים".
לִרְאוֹת ערב יום הכיפורים ואהרן מנחם מנדל גוטרמן
אודהליה ברלין
אודהליה ברלין (נולדה ב-1981, ניסן תשמ"א) היא פסנתרנית וזמרת-יוצרת ישראלית, כלת פרס שר החינוך לתרבות יהודית לשנת 2017.
לִרְאוֹת ערב יום הכיפורים ואודהליה ברלין
נסירה (קבלה)
נסירה היא מונח בקבלה היהודית, המתאר את תהליך הבריאה של אדם הראשון ואשתו (אדם וחווה) מראשית בריאתם ועד מצבם הסופי.
לִרְאוֹת ערב יום הכיפורים ונסירה (קבלה)
נדר (יהדות)
ביהדות, נֶדֶר הוא התחייבות שאדם נוטל על עצמו, פעמים רבות במשמעות דתית.
לִרְאוֹת ערב יום הכיפורים ונדר (יהדות)
סמוך ונראה
סמוך ונראה הוא הכרך השישי בסדרת כל סיפוריו של ש"י עגנון.
לִרְאוֹת ערב יום הכיפורים וסמוך ונראה
סעודת מצווה
מאיר רוזנבוים בסעודת מצווה בשמחה משפחתית סעודת מצווה לכבוד ברית מילה ביהדות, סעודת מצווה היא סעודה שמצווה לאכול בה כזית לחם.
לִרְאוֹת ערב יום הכיפורים וסעודת מצווה
סעודה מפסקת
סעודה מפסקת היא הסעודה האחרונה הנאכלת לפני יום תענית מלא ביהדות.
לִרְאוֹת ערב יום הכיפורים וסעודה מפסקת
סליחות
כותל המערבי רחבת הכותל המערבי מלאה במעמד אמירת סליחות בערב יום הכיפורים תשע"א 2010 סליחות הן קטעי פסוקים, תפילות ופיוטים, שנאמרים ביום הכיפורים ולקראתו (בחודש אלול ובעשרת ימי תשובה), ובתעניות ציבור.
לִרְאוֹת ערב יום הכיפורים וסליחות
עמנואל מנדל באומגרטן
עמנואל מנדל באומגרטן (ביידיש: מנחם בוימגארטען;15 בינואר 1828, קרמזיר, מוראביה – 1908, וינה) היה סופר, משורר, עיתונאי ואיש ציבור עברי-אוסטרי.
לִרְאוֹת ערב יום הכיפורים ועמנואל מנדל באומגרטן
עמרם בלוי
עמרם בלוי (בלויא; 1900 - ט"ו בתמוז תשל"ד, 5 ביולי 1974) היה מנהיג ומייסד נטורי קרתא.
לִרְאוֹת ערב יום הכיפורים ועמרם בלוי
ערב חג
ערב חג הוא היום שלפני חג מחגי ישראל.
לִרְאוֹת ערב יום הכיפורים וערב חג
ערב יום כיפור
#הפניה ערב יום הכיפורים.
לִרְאוֹת ערב יום הכיפורים וערב יום כיפור
פנחס מיכאל גרויסלייט
הרב פנחס מיכאל גרויסלייט (תקס"ח, 1808 בערך-ליל י"ז באדר תר"ן, 8 או 9 במרץ 1890) היה הרב של אנטופול במחוז ברסט ברוסיה הלבנה ומחבר ספרים.
לִרְאוֹת ערב יום הכיפורים ופנחס מיכאל גרויסלייט
פתיחה לקדיש
"פתיחה לקדיש - אחר מיטתם של הרוגי ארץ ישראל" הוא חיבור קצר מאת ש"י עגנון, שפורסם לראשונה בגיליון ערב יום הכיפורים ה'תש"ח של העיתון "הארץ" ובהמשך נדפס אחרון בקובץ סיפוריו "סמוך ונראה", שיצא לאור בשנת 1950 (ה'תשי"א).
לִרְאוֹת ערב יום הכיפורים ופתיחה לקדיש
פלימו
פְּלִימוֹ היה תנא בדור החמישי המוזכר מספר פעמים בברייתות שבתלמוד הבבלי.
לִרְאוֹת ערב יום הכיפורים ופלימו
פיגוע מצובה
פיגוע מצובה היה פיגוע ירי שביצעו מחבלים בגבול הצפון ב־12 במרץ 2002 ובו נרצחו שישה ישראלים.
לִרְאוֹת ערב יום הכיפורים ופיגוע מצובה
צומת גוש קטיף
צומת גוש קטיף (כונה לפעמים צומת האורחאן) היה צומת בכניסה לגוש קטיף ששימש את הבאים לגוש.
לִרְאוֹת ערב יום הכיפורים וצומת גוש קטיף
קרפלך
קרפלך (ביידיש: קרעפלאך או קרעפלעך) הם כיסונים שמקורם במטבח היהודי האשכנזי.
לִרְאוֹת ערב יום הכיפורים וקרפלך
קבר רבי שמעון בר יוחאי
מקום קברו של רבי שמעון בר יוחאי (רשב"י), תנא בן המאה ה-2, הוא נושא שנוי במחלוקת.
לִרְאוֹת ערב יום הכיפורים וקבר רבי שמעון בר יוחאי
קהילת יהודי ברלין
בית הכנסת החדש, בברלין-Neue Synagoge ב-1865 יהודים חיו בברלין ובסביבתה כבר מהימים שהעיר הוקמה במאה ה-13.
לִרְאוֹת ערב יום הכיפורים וקהילת יהודי ברלין
רבי עקיבא
מתחם קבר רבי עקיבא והרמח"ל בטבריה רבי עקיבא בן יוסף (נולד במאה ה-1, ככל הנראה לפני חורבן בית המקדש השני, ונהרג בערך ב-136 לספירה, ג'תתצ"ו), מגדולי חכמי ישראל, היה תנא ארץ ישראלי, בן הדור השלישי של התנאים, מתומכי מרד בר כוכבא, מקובל כי נהרג על קידוש השם כאחד מעשרת הרוגי מלכות, אך יש שפיקפקו על כך.
לִרְאוֹת ערב יום הכיפורים ורבי עקיבא
שבתי צבי
שַׁבְּתַי צְבִי (ט' באב ה'שפ"ו, 1 באוגוסט 1626 – י' בתשרי ה'תל"ז, 17 בספטמבר 1676) היה יהודי יליד איזמיר, שנחשב לאחד ממשיחי השקר המפורסמים ביותר בהיסטוריה של עם ישראל.
לִרְאוֹת ערב יום הכיפורים ושבתי צבי
שומר ישראל
רחבת הכותל המערבי מלאה במעמד אמירת סליחות בערב יום הכיפורים תשע"א 2010 שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל הוא פיוט הנאמר בתפילת הסליחות, לפני אמירת הקדיש.
לִרְאוֹת ערב יום הכיפורים ושומר ישראל
תפילת מנחה
ללא.
לִרְאוֹת ערב יום הכיפורים ותפילת מנחה
תחנון
נפילת אפיים תחנון או נפילת אפיים הוא אוסף קטעי תפילה (בקשת תחנונים) שנאמרים לאחר תפילת שמונה עשרה (במניין: לאחר חזרת הש"ץ).
לִרְאוֹת ערב יום הכיפורים ותחנון
תגובת החברה הדתית לרצח רבין
תגובת החברה הדתית לרצח רבין לרוב כללה ההסתייגות ברורה ממעשה הרצח, למרות התנגדות המגזרית לממשלתו, ועל אף שהרוצח יגאל עמיר היה חלק מציבור זה.
לִרְאוֹת ערב יום הכיפורים ותגובת החברה הדתית לרצח רבין
טומאה וטהרה
בהלכה, טֻמְאָה היא הגדרה למצב שבו נמצא אדם או חפץ בעקבות התרחשות מסוימת, שבגללו נאסר על אותו פרט טמא להתקרב לכל דבר קודש.
לִרְאוֹת ערב יום הכיפורים וטומאה וטהרה
זרח ראובן ברוורמן
הרב זרח ראובן ברוורמן (בראווערמאן) (ה'תרי"ז (1856-7) – ו' בשבט ה'תרצ"ח (8 בינואר 1938)) היה ממייסדי החינוך התורני בארץ ישראל בעת החדשה וממייסדי וראש ישיבת מאה שערים ומגדולי הרבנים בירושלים.
לִרְאוֹת ערב יום הכיפורים וזרח ראובן ברוורמן
חמדת (דמות)
חמדת הוא דמות ספרותית המופיעה באחדים מסיפוריו של שמואל יוסף עגנון, והגישה המקובלת בקרב חוקרי הספרות היא שחמדת הוא בן דמותו של עגנון עצמו.
לִרְאוֹת ערב יום הכיפורים וחמדת (דמות)
חנוך גד יוסטמן
רבי חנוך גד יוסטמן מפילץ (תרמ"ד, 1884–י"ד בתשרי תש"ג, 1942) היה רב, אדמו"ר וראש ישיבה בפולין.
לִרְאוֹת ערב יום הכיפורים וחנוך גד יוסטמן
בית הכנסת אגודת הקהילות
מראה בית הכנסת מרחוב פאווה בית הכנסת אגודת הקהילות הוא בית כנסת ברחוב פאווה (rue Pavée) באזור המארה ברובע הרביעי של פריז צרפת.
לִרְאוֹת ערב יום הכיפורים ובית הכנסת אגודת הקהילות
ג'יימס ו' פרידמן
ג'יימס ו' פרידמן (שם עברי: חיים זאב; 25 בספטמבר 1935, ערב יום הכיפורים ה'תרצ"ז – 17 בפברואר 2016, ח' באדר ה'תשע"ו) היה כלכלן יהודי-אמריקאי.
לִרְאוֹת ערב יום הכיפורים וג'יימס ו' פרידמן
גטו סקורני
גטו סקורני (ברומנית: Secureni) היה הגטו המרכזי במחוז חוטין שבחבל בסרביה ושימש בשנים 1941–1944 כגטו פתוח ומחנה מעבר בעיירה סקורני שברומניה.
לִרְאוֹת ערב יום הכיפורים וגטו סקורני
דוד שלמה גרודזנסקי
רבי דוד שלמה גרודזנסקי (ה'תקפ"א, 1821 - י' בתמוז ה'תרס"ד, 23 ביוני 1904) היה רב ליטאי, רבה של העיירה היהודית איוויה שבפלך וילנה במשך קרוב לחמישים שנה.
לִרְאוֹת ערב יום הכיפורים ודוד שלמה גרודזנסקי
התרת נדרים
ציור של התרת נדרים בעשרה, הולנד, 1774 הַתָּרַת נְדָרִים או הֶתֵּר נְדָרִים הוא הליך בהלכה, שבו אדם שנדר נדר ומתחרט עליו יכול לבטל את נדרו.
לִרְאוֹת ערב יום הכיפורים והתרת נדרים
כפרה עליך
כַּפָּרָה עָלֶיךָ (או כַּפָּרָה עָלַיִךְ, כַּפָּרָה עֲלֵיכֶם בקיצור: כַּפָּרָה או כפרע - כשבכל המקרים המילה "כפרה" נהגית במלעיל) הוא ביטוי בעברית ישראלית שמקורו במרוקאית יהודית.
לִרְאוֹת ערב יום הכיפורים וכפרה עליך
כפרות
משפחה יהודית באירופה מבצעת את מנהג הכפרות. ליתוגרפיה, סוף המאה ה-19/ראשית המאה ה-20 כפרות הוא מנהג יהודי עתיק שנערך בערב יום הכיפורים (ובעת הצורך גם בעשרת ימי תשובה).
לִרְאוֹת ערב יום הכיפורים וכפרות
ימים נוראים (עגנון)
ימים נוראים היא אנתולוגיה שליקט וערך הסופר ש"י עגנון.
לִרְאוֹת ערב יום הכיפורים וימים נוראים (עגנון)
יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק
הרב יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק (ידוע בשם הגרי"ז, או הרב מבריסק או ר' וועלוול; כ' בתשרי תרמ"ז, 19 באוקטובר 1886 – ט' בתשרי תש"ך, 11 באוקטובר 1959) היה רב העיר בריסק וראש הישיבה בבריסק, ואחר כך בירושלים.
לִרְאוֹת ערב יום הכיפורים ויצחק זאב הלוי סולובייצ'יק
יצחק יעקב ריינס
הרב יצחק יעקב ריינס (ט' בחשוון ת"ר, 1839 – י' באלול תרע"ה, 1915) היה רב ליטאי.
לִרְאוֹת ערב יום הכיפורים ויצחק יעקב ריינס
יהונתן אייבשיץ
ציור דיוקן של רבי יהונתן אייבשיץ מצבתו של רבי יהונתן אייבשיץ (2022) רבי יהונתן אייבשיץ (~ה'תנ"ד, 1694 – כ"א באלול ה'תקכ"ד, 18 בספטמבר 1764) היה רב, מקובל, ראש ישיבה ודרשן, ומגדולי פוסקי ההלכה ביהדות אשכנז בזמנו.
לִרְאוֹת ערב יום הכיפורים ויהונתן אייבשיץ
יום שמחת כהן
יום שמחת כהן (ביהדות ג'רבה ויהדות מרוקו) או יום שמחת כוהנים (ביהדות לוב) הוא יום חג יהודי-עממי המקובל במסורת יהדות צפון אפריקה בי"א בתשרי.
לִרְאוֹת ערב יום הכיפורים ויום שמחת כהן
יום הכיפורים
יום הכיפורים (מכוּנה גם יום כיפור או בקצרה כיפור) הוא אחד ממועדי ישראל אשר חל בעשרה בתשרי, וביום זה העוונות מתכפרים.
לִרְאוֹת ערב יום הכיפורים ויום הכיפורים
יוסף בכור שור
פירוש ר' יוסף בכור שור לתורה, מהדורת מוסד הרב קוק רבי יוסף בכור שור (נקרא גם ריב"ש או ר"י מאורליאנס), מבעלי התוספות, פרשן מקרא מקורי ופשטן, פרשן התלמוד ופייטן צרפתי בן המאה ה-12.
לִרְאוֹת ערב יום הכיפורים ויוסף בכור שור