תוכן עניינים
136 יחסים: ממפיס (מצרים), מארי, מצפה ימים, מצבה, מציאת ספר התורה בימי יאשיהו, מקרינוס, מקדש אשמון (צידון), מרזח (טקס), מלקרת, מגדל סטרטון, מיתולוגיה מצרית, מיתולוגיה כנענית, מיילדות במקרא, אמר, אם סיסרא, אנימיזם, אפרודיטה, ארסלאן טאש, ארקטורוס, ארון קבורת אשמונעזר השני, ארון קבורת תבנת, אשמון, אשקלון (עיר עתיקה), אשרה (אלה), אשתר, אשימא, אתבעל הראשון, אל (אל כנעני), אל הסער האנטולי, אלשיה, אליסטר קראולי, אוגרית, אימפריית קרתגו, איסיס, אירופה (מיתולוגיה), איל פארן, איזבל, אידליון, נחל פורה, נוגה, סת, סלמבו (מאפה), עמאן, עמון, ענת, עשתרות, עשתורת, עלילת כרת, עלילות בעל וענת, עבדעשתרת הראשון, ... להרחיב מדד (86 יותר) »
ממפיס (מצרים)
פסל רעמסס השני אשר נמצא בממפיס ממפיס (ביוונית: Μέμφις, בקופטית בוהאירית: ⲙⲉⲙϥⲓ; בערבית: مَنْف, תעתיק: מַנְף) הייתה עיר במצרים העתיקה, ושרידיה שוכנים על הגדה המערבית של הנילוס, בקצה הדרומי של דלתת הנילוס, כ־20 ק"מ דרומית לקהיר, ליד העיר המצרית המודרנית מית־רחינה.
לִרְאוֹת עשתרת וממפיס (מצרים)
מארי
קטנה, אשנונה, אשור ובבל שרידי ארמונו של זמרי-לים במארי מארי (באכדית: 𒈠𒌷𒆠, ma-ri) הייתה עיר-מדינה עתיקה חשובה על גדתו המערבית של נהר הפרת.
לִרְאוֹת עשתרת ומארי
מצפה ימים
הר מצפה ימים הוא שלוחה דרומית של הר מירון, ועליה אתר ארכאולוגי מקודש פיניקי.
לִרְאוֹת עשתרת ומצפה ימים
מצבה
"מילותיו האחרונות: לא עוד מלחמות עבורי" – כיתוב על מצבה בבית הקברות הצבאי הבריטי בירושלים, בהר הצופים מצבות טוקאי, הונגריה מצבה היא לוח אבן, עץ או מתכת המשמש לשתי מטרות.
לִרְאוֹת עשתרת ומצבה
מציאת ספר התורה בימי יאשיהו
שפן מקריא ליאשיהו את הכתוב בספר, ציור משנת 1873 יאשיהו קורע את בגדיו עם גילוי ספר התורה. איור מעשה ידי יוליוס שנור פון קרולספלד. מציאת ספר התורה בימי יאשיהו הוא סיפור מקראי המופיע בספר מלכים ובספר דברי הימים.
לִרְאוֹת עשתרת ומציאת ספר התורה בימי יאשיהו
מקרינוס
מַרְקוּס אוֹפֶּלְיוּס סֶוֶורוּס מַקְרִינוּס אוֹגוּסְטוּס (בלטינית: Marcus Opellius Severus Macrinus Augustus; 165 – יוני 218 לספירה), המכונה מַקְרִינוּס, היה קיסר רומי בתקופה של ארבעה עשר חודשים בשנים 217–218 לספירה.
לִרְאוֹת עשתרת ומקרינוס
מקדש אשמון (צידון)
מקדש אשמון (בפיניקית 𐤁𐤕 𐤀𐤔𐤌𐤍 – "בית (כלומר מקדש) אשמון") הוא מקדש פיניקי לאשמון – אל הרפואה והפטרון של צידון.
לִרְאוֹת עשתרת ומקדש אשמון (צידון)
מרזח (טקס)
המאה ה־8 לפנה"ס. מרזח הוא טקס סעודה ומשתה פולחני קדום שהיה נהוג בתרבויות הלבנט, ככל הנראה לפולחן מתים, בעיקר בקרב הכנענים והישראלים הקדומים.
לִרְאוֹת עשתרת ומרזח (טקס)
מלקרת
260x260 פיקסליםמֶלְקַרְת (באלפבית פיניקי: 𐤌𐤋𐤒𐤓𐤕) היה האל הראשי של העיר הכנענית־פיניקית צור.
לִרְאוֹת עשתרת ומלקרת
מגדל סטרטון
עמ.
לִרְאוֹת עשתרת ומגדל סטרטון
מיתולוגיה מצרית
חלק מספר המתים המצרי מהמאה ה-14 לפני הספירה מיתולוגיה מצרית היא אסופת הסיפורים הדתיים של מצרים העתיקה בתקופה הטרום-מונותאיסטית.
לִרְאוֹת עשתרת ומיתולוגיה מצרית
מיתולוגיה כנענית
Baal au foudre, המאות ה־15–13 לפנה"ס. המיתולוגיה הכנענית (או הפיניקית) היא אוסף המיתוסים שהתפתחו על ידי הכנענים, על קבוצותיהם השונות.
לִרְאוֹת עשתרת ומיתולוגיה כנענית
מיילדות במקרא
המיילדות מתוארות בטקסט המקראי בצמצום, לרוב ללא ציון שמותיהן, תוך הדגשת תפקידן המקצועי בלבד.
לִרְאוֹת עשתרת ומיילדות במקרא
אמר
מפת ערי סוריה באלף השני לפנה"ס אֶמַר (באכדית: 𒂍𒈥, בתעתיק לאותיות לטיניות É-mar) הוא שמה של עיר אמורית עתיקה ששכנה על הברך הגדולה, בחלקו המרכזי של נהר הפרת.
לִרְאוֹת עשתרת ואמר
אם סיסרא
לאמו של סיסרא מביטה מבעד החלון. ציור של אלברט ג'וזף מור מהמאה ה-19 אֵם סִיסְרָא היא דמות מקראית המופיעה פעם יחידה בתנ"ך, בשירת דבורה.
לִרְאוֹת עשתרת ואם סיסרא
אנימיזם
אנימיזם (מלטינית: anima פירושה נפש או נשמה) הוא מונח בתחום האנתרופולוגיה והפסיכולוגיה המייחס נשמה לטבע בכלל כולל החי והדומם המרכיבים אותו.
לִרְאוֹת עשתרת ואנימיזם
אפרודיטה
אפרודיטֶה או אפרודיטי (ביוונית: Αφροδίτη) היא אלת האהבה, היופי והפריון במיתולוגיה היוונית.
לִרְאוֹת עשתרת ואפרודיטה
ארסלאן טאש
ארסלאן טאש (בערבית: حداتو, תעתיק: "חדאתוּ"; בטורקית: Arslan פירושו אריה, Taş פירושו אבן) הוא אתר ארכאולוגי השוכן בצפון סוריה במחוז חלב על גבול טורקיה, 30 ק"מ ממזרח לנהר הפרת וליד העיר כובאני ומדרום לכרכמיש.
לִרְאוֹת עשתרת וארסלאן טאש
ארקטורוס
אַרְקְטוּרוּס (בעברית מזוהה עם עש המקראי) הוא הכוכב הבהיר ביותר בשמי הצפון והרביעי בבהירותו בשמים.
לִרְאוֹת עשתרת וארקטורוס
ארון קבורת אשמונעזר השני
ראש ארון הקבורה וחלק מהכתובת ארון קבורת אשמונעזר השני ארון אשמונעזר השני (אֶשמֻנעַזָר השני), מלך צידון הפיניקי ובנו של המלך תַּבּנִת, נוצר במאה ה־5 לפנה"ס (יש חוקרים המשערים שחי במאות ה־3–4 לפנה"ס).
לִרְאוֹת עשתרת וארון קבורת אשמונעזר השני
ארון קבורת תבנת
ארון קבורת תבנת ארון קבורת תבנת הוא ארון הקבורה של המלך הפיניקי תַּבּנִת מצידון, אביו של המלך אשמונעזר השני.
לִרְאוֹת עשתרת וארון קבורת תבנת
אשמון
אֶשְׁמֻן (בכתיב מלא אשמון, בפיניקית: 𐤀𐤔𐤌𐤍, באשורית: Ia-su-mu-nu, באתר, מתוך Simo Parpola and Kazuko Watanabe, Neo-Assyrian Treaties and Loyalty Oaths (State Archives of Assyria, 2), 1988 ביוונית: Ἔσμουνοςדמאסקיוס, חיי איסידורוס, 302 (fr.
לִרְאוֹת עשתרת ואשמון
אשקלון (עיר עתיקה)
שער העיר הכנענית בתל אשקלון ולימינו הסוללה - מהתקופה הכנענית התיכונה (2000-1550 לפני סה"נ) מטבע כסף עם דמות אלת אשקלון אטרגטיס 1280 לפנה"ס). שברים עם כתובות בעברית ויוונית ומנורה מבית כנסת באשקלון מהמאה ה-5 עד המאה-7 במוזיאון המטרופוליטן לאמנות חורבות אשקלון, צילום מ-1921 קרב אשקלון במסע הצלב הראשון בשנת 1099 המצור על אשקלון (1153) קבר שיח' עואד, מבנה ממלוכי מהמאה ה-13 אשקלון נמנית עם הערים הקדומות ביותר בארץ ישראל העתיקה.
לִרְאוֹת עשתרת ואשקלון (עיר עתיקה)
אשרה (אלה)
אשרה (באוגריתית: 𐎀𐎘𐎗𐎚 – אַתֿרת) היא אלה מרכזית במיתולוגיה הכנענית.
לִרְאוֹת עשתרת ואשרה (אלה)
אשתר
אִשְתָר (באכדית, בשומרוגרמות: dINANNA, נהגה Ištar; לעתים נכתב בעברית עִשְתָּר) היא אלה אכדית, המקבילה לאִינַנַ השומרית.
לִרְאוֹת עשתרת ואשתר
אשימא
אֲשִׁימָא מוזכרת בתנ"ך כאל של אנשי חמת שיושבו בשומרון על ידי מלך אשור.
לִרְאוֹת עשתרת ואשימא
אתבעל הראשון
אתבעל הראשון (המוכר גם כאתבעל מלך צידונים; ביוונית: Ἰθώβαλοςיוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, (ראו גם במקור היווני) או Εἰθώβαλος) היה מלך פיניקיה בשנים 878 לפנה"ס עד 847 לפנה"ס וכהן עשתרת.
לִרְאוֹת עשתרת ואתבעל הראשון
אל (אל כנעני)
עברי עתיק אֵל (באוגריתית: 𐎛𐎍 – אִל, נהגה לעיתים אִלֻ) הוא ראש האלים בפנתאון במיתולוגיה הכנענית.
לִרְאוֹת עשתרת ואל (אל כנעני)
אל הסער האנטולי
מוזיאון הלאומי של חלב – התקופה החתית שנמצא ליד תיל ברסיפ. תבליט פסילאר, תבליט של אל הסער האנטולי שוכב על צידו על צלע ההר באנטוליה. מתוארך לסוף המאה ה-13 לפנה"ס בתרבויות האנטוליות הקדומות שימשו שורה של אלים כאלי סער, מזג אוויר ומים: תַרֻ, אל המים והסער בתרבות החׇאתִית-לוּוִית, תַרְחֻנְת, אל הסער בתרבות החִתִית הקדומה (מוכר גם בשמות תַרְחֻ, תַרְחֻנ ותַרְחֻנְזַס) ותֶשוּבּ, אל הסער בתרבויות החורית והחתית.
לִרְאוֹת עשתרת ואל הסער האנטולי
אלשיה
המזרח התיכון הקדום בתקופת אל־עמארנה אַלַשִׁיָּה (באכדית: A-la-ši-ia;לוח KTU2 4.102; לפירוש ראו גם לוח UT 119 ועמ' 262 באוגריתית: 𐎀𐎍𐎘𐎊, אַלתֿי; בפיניקית: 𐤀𐤋𐤔𐤉, אלשי; במצרית: AAsA, מבוסס על אנציקלופדיה מקראית כרך א', עמ' 352, ערך) היא שם עתיק לאי קפריסין שהיה שגור בפי אנשי הלבנט, מסופוטמיה ומצרים העתיקה בתקופת הברונזה, ושרד אף עד התקופה ההלניסטית.
לִרְאוֹת עשתרת ואלשיה
אליסטר קראולי
אליסטר קראולי (אנגלית: Aleister Crowley; 12 באוקטובר 1875 – 1 בדצמבר 1947) נולד כאדוארד אלכסנדר קראולי, נודע גם כהאב פרדורבו (Frater Perdurabo) או החיה הגדולה (The Great Beast).
לִרְאוֹת עשתרת ואליסטר קראולי
אוגרית
סוריה באלף השני לפנה"ס אוּגָרִית (באוגריתית: 𐎜𐎂𐎗𐎚, אֻגרת) הייתה עיר נמל שוקקת בימי קדם, על חוף הים התיכון בצפון הסהר הפורה (כמה קילומטרים מצפון לעיר לטקיה, בסוריה של ימינו), באתר תל ראס שמרה של ימינו.
לִרְאוֹת עשתרת ואוגרית
אימפריית קרתגו
אימפריית קַרְתְּ חַדַשְתְּ, הידועה בשמה הרומאי קַרְתָּגוֹ, הייתה מעצמה ימית ויבשתית פיניקית במערב הים התיכון, שמוצאה בעיר קרתחדשת.
לִרְאוֹת עשתרת ואימפריית קרתגו
איסיס
מחוות אבל טיפוסית. הפסל מוצג במוזיאון הלובר, פריז. אָסֶת (במצרית עתיקה: ꜣst, בקופטית: Ⲏⲥⲉ, אֵסֶה, בפיניקית: 𐤀𐤎 – אס, או 𐤀𐤎𐤉 – אסי), הידועה כיום בשמה היווני אִיסִיס (Ίσις) או אִיזִיס, היא אלת הרפואה, הקסם והטבע במיתולוגיה המצרית, שנחשבה לבעלת כוחות ריפוי מופלאים.
לִרְאוֹת עשתרת ואיסיס
אירופה (מיתולוגיה)
אירופה (ביוונית: Ευρώπη, אֵוּרוֹפֵּה) הייתה נסיכה פיניקית ומלכת כרתים במיתולוגיה היוונית, והאפונים של יבשת אירופה.
לִרְאוֹת עשתרת ואירופה (מיתולוגיה)
איל פארן
איל פארן הוא ציון מקום המופיע פעם אחת בתנ"ך, בסיפור מלחמת ארבעת המלכים את החמישה.
לִרְאוֹת עשתרת ואיל פארן
איזבל
איזבל. איור משנת 1553אִיזֶבֶל בת אתבעל מלך צידונים, הייתה גבירה, אשת של המלך אחאב, כחלק מברית הידידות שנכרתה בין מלכות צור וישראל, כפי שמסופר ב.
לִרְאוֹת עשתרת ואיזבל
אידליון
אידליון (ביוונית: באלפבית יווני – Ιδάλιον, בכתב קיפרי הברתי – 𐠁𐠭𐠑𐠃𐠚 (e-ta-li-o-ne), כלומר Ἐδάλιον או Ἐδαλίōν) או אדיל (בפיניקית: 𐤀𐤃𐤉𐤋, באכדית: Ed-di-al) הייתה עיר ממלכה בקפריסין, באזור העיירה המודרנית דאלי.
לִרְאוֹת עשתרת ואידליון
נחל פורה
נחל פורה הוא נחל אכזב במערב הנגב ואחד מיובליו של נחל שקמה.
לִרְאוֹת עשתרת ונחל פורה
נוגה
נוגה (בלועזית: Venus, ונוס) הוא כוכב הלכת השני במרחקו מהשמש.
לִרְאוֹת עשתרת ונוגה
סת
סת הוא אל עתיק במיתולוגיה המצרית, שבמקור היה אל המדבר.
לִרְאוֹת עשתרת וסת
סלמבו (מאפה)
סלמבו או בלוט (בצרפתית: Salambo או Gland) הוא מאפה צרפתי, מבצק רבוך בעל צורה מוארכת, מעליו רפרפת וניל, ואחר כך מזוגג בסוכר.
לִרְאוֹת עשתרת וסלמבו (מאפה)
עמאן
עמאן (בערבית: عمان), או בעברית רבת עמון (במקרא: רבת בני עמון, ביוונית: Ῥαββαταμμάνοιςמכתב PSI 616 מהפפירוסים של זנון, שורה 27 (ראו ב וב) או Ῥαββαταμαναפוליביוס, היסטוריות, ספר 5), היא בירת ממלכת ירדן והעיר הגדולה ביותר בה.
לִרְאוֹת עשתרת ועמאן
עמון
830 לפנה"ס, ממלכת עמון מימין לגבולותיה של ממלכת ישראל, בצבע לילך דמות של איש עמוני, פסל מהמאה ה-8 לפנה"ס בני עמון (בעמונית: 𐤁𐤍𐤏𐤌𐤍 – בנעמן; באשורית: וכן או ba-an-am-ma-na) הם עם שמי צפון־מערבי קדום שחי בממלכה הקרויה על שמו בעבר הירדן, שבירתה היתה רבת עמון, בעיקר בתקופת הברזל.
לִרְאוֹת עשתרת ועמון
ענת
ענת (באוגריתית: 𐎓𐎐𐎚, בכנענית: 𐤏𐤍𐤕KAI 42 – כתובת ענת-אתנה) היא אלת המלחמה, הציד והפריון הכנענית, שפולחנה נפוץ במזרח התיכון הקדום, ממסופוטמיה עד מצרים העתיקה.
לִרְאוֹת עשתרת וענת
עשתרות
אשורי המתאר את עשתרות עַשְׁתָּרוֹת, או עַשְׁתָּרֹת, או עַשְׁתְּרֹת קַרְנַיִם, הייתה עיר באזור הבשן בעבר הירדן המזרחי, בשליטתם של הכנענים ושבטי ישראל, בתקופת המקרא.
לִרְאוֹת עשתרת ועשתרות
עשתורת
#הפניה עשתרת.
לִרְאוֹת עשתרת ועשתורת
עלילת כרת
סיר ומכסה שנמצאו בחפירות אוגרית. עלילת כרת הוא שירה אפית קדומה, שמעורבים בה בני אדם ואלים.
לִרְאוֹת עשתרת ועלילת כרת
עלילות בעל וענת
צלמית ברונזה של בעל מהמאות ה-14 עד ה-12 לפני הספירה, שנמצאה בחפירות באוגרית. האפוסים האוגריתיים. רשימה של אלי אוגרית עלילות בעל וענת (ידועות גם בשמות עלילות בעל וכן עלילות בעל ומות) הן אפוס מיתולוגי קדום, המספר את סיפורם של אלי כנען ואוגרית ונחשב למיתוס האוגריתי המרכזי והחשוב ביותר בשירה האוגריתית מהמאות ה-15 עד ה-12 לפנה"ס (תקופת הברונזה המאוחרת).
לִרְאוֹת עשתרת ועלילות בעל וענת
עבדעשתרת הראשון
עבדעשתרת הראשון (כלומר "עבד עשתרת"; ביוונית: Στράτων A סטרטון הראשון במאה הרביעית לפנה"ס, מת ב-352 לפנה"ס) היה שליט עיר-המדינה הפיניקית צידון, בערך בשנים 365–352 לפנה"ס.
לִרְאוֹת עשתרת ועבדעשתרת הראשון
עבודה זרה
מגידו. עבודה זרה, עבודת אלילים, עבודת גילולים או עבודת כוכבים ומזלות (בראשי תיבות: ע"ז, עכו"ם או עכומ"ז) במינוח המסורתי, או פולחן פגני במינוח מודרני, הם מונחים המתארים פולחן דתי המופנה לישויות גשמיות, כפי שמתייחסת לפולחן כזה הדת היהודית.
לִרְאוֹת עשתרת ועבודה זרה
פאפוס
פאפוס (ביוונית: Πάφος; בטורקית: Baf ובעבר: بافا) היא עיר חוף בחלק הדרום-מערבי של קפריסין ובירת מחוז פאפוס.
לִרְאוֹת עשתרת ופאפוס
פר-רעמסס
מפה של מצרים התחתונה. טאניס צפונית לאווריס שעל חורבותיה ולצידה נבנתה פר-רעמסס פר-רעמסס או פי-רעמסס (במצרית עתיקה: Per-Ra-mes(i)-su, "הבית של רעמסס") הייתה עיר בירה חדשה שנבנתה על ידי המלך רעמסס השני מהשושלת ה-19 (מלך בין השנים 1213-1279 לפנה"ס).
לִרְאוֹת עשתרת ופר-רעמסס
פיניקים
עיקר המושבות הפיניקיות באגן הים התיכון (בצהוב)Ship Sarcophagus)פיניקים (מיוונית: Φοίνικες, פֿוֹינִיקֶס) הוא שם יווני לכנענים שישבו על חוף הלבנט.
לִרְאוֹת עשתרת ופיניקים
פיניקיזם
הפיניקים נושאים את לפיד התרבות מעבר לים, מתוך ספר היסטוריה לבנוני, 1949 פיניקיזם היא צורה של לאומיות לבנונית שאומצה על ידי לבנונים רבים, בזמן הקמתה של לבנון הגדולה.
לִרְאוֹת עשתרת ופיניקיזם
צלמיות במזרח הקרוב ובעולם האגאי הקדום
תקופת הברונזה התיכונה 1. צלמיות מטיפוס זה מציגות חזית של אישה עירומה, כשרגליה מופרדות בעזרת חריץ. לצלמיות נקבים רבים בפנים, אף בולט, פה חסר, ועל צווארן שרשרת. צלמיות מסוג זה אופייניות לצפון סוריה בראשית האלף השני לפנה"ס, מהשנים 1750-1900 לפנה"ס.
לִרְאוֹת עשתרת וצלמיות במזרח הקרוב ובעולם האגאי הקדום
צור (לבנון)
צוֹר (מפיניקית: 𐤑𐤓, צר; ביוונית: Τύρος – טִירוֹס; בצרפתית: Tyr, טִיר; בערבית: صُوْر, צוּר) היא עיר עתיקה, מהערים הפיניקיות המרכזיות ביותר, והעיר הרביעית בגודלה בלבנון.
לִרְאוֹת עשתרת וצור (לבנון)
צידון
צִידוֹן (בפיניקית: 𐤑𐤃𐤍, צדן; בסורית: ܨܝܕܘܢ, צידון; בערבית صَيْدونْ צַיְדון או صيدﺍ צַיְדָא) היא העיר השלישית בגודלה בלבנון.
לִרְאוֹת עשתרת וצידון
קבר ...יהו אשר על הבית
תעתיק הכתובת לעברית מודרנית, על פי פרופ' נחמן אביגד מפתח כתב עברי קדום לפענוח הכתובת קבר...יהו אשר על הבית הוא שמה הנוכחי של מערת קבורה מסוף ימי בית ראשון כשעליה כתובת בכתב עברי עתיק.
לִרְאוֹת עשתרת וקבר ...יהו אשר על הבית
קדר (שבט וממלכה)
מפת גרעין השליטה של ממלכת קדר ואזורי הפעילות והנוכחות שלה בשיא כוחה במאה ה-5 לפנה"ס קֵדָר היה שבט ערבי עתיק ששכן בצפון חצי האי ערב ובמדבר הסורי.
לִרְאוֹת עשתרת וקדר (שבט וממלכה)
קוס (אל)
קוֹס (בניב האדומי: 𐤒𐤅𐤎; באכדית: qa-uš;Hayim Tadmor, The Inscriptions of Tiglath-Pileser III, King of Assyria (Jerusalem: Israel Academy of Sciences and Humanities, 1994), p. 122-123. יש לציין שחלק זה מהמסע הראשון של אשורבניפל לא מופיע בתיאורי המסע המוקדמים, והוא נוסף לאחר שהמלך ערך מחדש את ספרי שנותיו (על כך ראו בעמ' 107).
לִרְאוֹת עשתרת וקוס (אל)
קוקליה
קוקליה (ביוונית: Κούκλια; בטורקית: Kukla) הוא כפר במחוז פאפוס שבאי קפריסין.
לִרְאוֹת עשתרת וקוקליה
קיסריה
קיסריה היא עיר נמל שהוקמה בשנים 13–25 לפנה"ס.
לִרְאוֹת עשתרת וקיסריה
קיתרה
קיתֵירה (ביוונית: Κύθηρα) הוא אחד מהאיים היוניים, בקצה הדרום־מזרחי של חצי האי פלופונסוס.
לִרְאוֹת עשתרת וקיתרה
רפורמת יאשיהו
רפורמת יאשיהו היתה רפורמה פולחנית חשובה המתוארת במקרא שנערכה בימי יאשיהו מלך יהודה, בעקבות מציאת ספר תורה קדום במקדש לכאורה.
לִרְאוֹת עשתרת ורפורמת יאשיהו
רשף
האל מין רֶשֶף (בפיניקית: 𐤓𐤔𐤐, באוגריתית: 𐎗𐎌𐎔) הוא אל אמורי וכנעני הנזכר בכתובות פיניקיות וארמיות, בכתבים אכדיים ומצריים ובכתבי אוגרית.
לִרְאוֹת עשתרת ורשף
רשימת כתובות כנעניות וארמיות
quote.
לִרְאוֹת עשתרת ורשימת כתובות כנעניות וארמיות
רודה (אל)
רודה היא אלוהות בעלת חשיבות עליונה בפנתיאון האלים הערבי שנסגדו על ידי שבטים ערבים צפוניים בתקופה הטרום האיסלמית.
לִרְאוֹת עשתרת ורודה (אל)
שאול
מועדים לשמחה ה'תשכ"א משנת 1960 בעיצובו של אשר קלדרון דוד מנגן לפני שאול, ציור מעשה ידי רמברנדט בעלת האוב, תחריט מעשה ידי גוסטב דורה שָׁאוּל בֶּן קִישׁ הוא דמות מקראית, המוזכרת בתנ"ך כמלך הראשון על ממלכת ישראל המאוחדת.
לִרְאוֹת עשתרת ושאול
שם תאופורי
שם תֵּאוֹפוֹרִי (ביוונית: θεόφορος, נושא אלוה) הוא כינוי של אדם, מקום או מושג, המכיל בתוכו שם של אלוהות.
לִרְאוֹת עשתרת ושם תאופורי
שעון השמש הפיניקי
שעון השמש הפיניקי הוא שעון שמש קעור בן 2,000 שנה שהתגלה בחמון.
לִרְאוֹת עשתרת ושעון השמש הפיניקי
שתי הבבליות
הקתולית על טקסיה השונים אינה אלא כסות מוסווית להמשכה של האלילות הבבלית שתי הבבליות (The two Babylons), בכותרת המשנית פולחן האפיפיור מוכח כפולחן נמרוד ואשתו (The Papal Worship Proved to Be the Worship of Nimrod and His Wife) הוא ספר הגות דתי שפורסם ב-1853 על ידי הכנסייה הפרסביטריאנית הסקוטית החופשית על ידי התאולוג הכומר אלכסנדר היסלופ (1865-1807).
לִרְאוֹת עשתרת ושתי הבבליות
שירה אוגריתית
לוח חרס מאוגרית ועליו אגדת אקהת האלפבית האוגריתי הוא כתב יתדות, שבו נכתבו האפוסים האוגריתיים. השירה האוגריתית היא ספרות האפוסים שהתגלתה באוגרית החל מ־1928, צפונית ללטקיה בסוריה של ימינו.
לִרְאוֹת עשתרת ושירה אוגריתית
שייח' באדר
שייח' באדר במפה מנדטורית משנת 1938 אזור בנייניי האומה ושייח' באדר בשנות ה-60. בתי שייח' באדר שימושו באותה עת את משרד החוץ, בין הבתים הערבים נבנו מבנים חד-קומתיים בבנייה טרומית (בחלק העליון של התמונה).
לִרְאוֹת עשתרת ושייח' באדר
תנת
סמל תנת (מתחת לסמל בעל חמון) על מצבה בקרתחדשת כתובת תנת־עשתרת תנת (בפיניקית: 𐤕𐤍𐤕, נהגה כנראה כ"תִנִּת") הייתה אלה במיתולוגיה הפיניקית ושימשה כאלת ירח ואלה מרכזית בעיר קרתחדשת ובאימפריה שלה.
לִרְאוֹת עשתרת ותנת
תקופת הברונזה המאוחרת בארץ ישראל
יוחנן אהרוני, תולדות ארץ ישראל, הוצאת משרד הביטחון, תל אביב 1986, עמוד 112 תקופת הברונזה המאוחרת היא אחת התקופות החשובות בהיסטוריה של ארץ ישראל.
לִרְאוֹת עשתרת ותקופת הברונזה המאוחרת בארץ ישראל
תל אל מליחה
תל אל מליחה (נכתב גם כ-"תל מלחה") הוא תל ארכאולוגי בדרום שפלת יהודה, בצד כביש 6 כ-2 ק"מ מצפון מזרח ליישוב בית קמה.
לִרְאוֹת עשתרת ותל אל מליחה
תל אל-ואויאת
תל אל-וַאוִיַּאת (שם עברי: תל וָוית) הוא אתר ארכאולוגי בדרום מערב בקעת בית נטופה שבגליל התחתון, כ-12 קילומטר מצפון לנצרת.
לִרְאוֹת עשתרת ותל אל-ואויאת
תל עירני
תל עירני הוא תל עתיקות גדול מול קריית גת, מצפון לכביש 35.
לִרְאוֹת עשתרת ותל עירני
תל שקמונה
ארגמונים על רקע התל תל שקמונה במבט מערבה משכונת עין הים תל שִׁקְמוֹנָה (בערבית: תל א-סמכ, בתרגום "תל הדגים") הוא תל קדום השוכן על חוף הים במערב העיר חיפה מול שכונת עין הים, ומדרום לשכונת בת גלים וצמוד לפארק הכט.
לִרְאוֹת עשתרת ותל שקמונה
תל חפר
תל חֵפֶר, או תל אֶל-אִיפשָר, הוא תל ואתר ארכאולוגי בשרון.
לִרְאוֹת עשתרת ותל חפר
תל חרסים
תל חרסים הוא תל הנמצא כקילומטר צפונית לכפר מנחם וניתנו לו זיהויים שונים, בהם אלתקה, צפמה ושעריים.
לִרְאוֹת עשתרת ותל חרסים
תליון פגמלין
תצלום התליון תליון פגמלין (פיגמליון), הידוע גם כמדליון דואימס (בצרפתית: Douïmès) הוא מדליון או תליון זהב קטן שנמצא ב־1894 בנקרופוליס "דואימס" בקרתחדשת העתיקה.
לִרְאוֹת עשתרת ותליון פגמלין
לחש עלילת האלים הנאבקים בנחש
לחש עלילת האלים הנאבקים בנחש הוא יצירה מהשירה האוגריתית, הכוללת השבעה או לחש עלילתי ובו אלים כנענים, בהובלת האלה שמש (באוגריתית "שפש"), נאבקים בנחש ארסי והרסני.
לִרְאוֹת עשתרת ולחש עלילת האלים הנאבקים בנחש
לבנונים
לבנונים (בערבית: الشعب اللبناني) הם האנשים הגרים בלבנון או שמקורם במדינה זו.
לִרְאוֹת עשתרת ולבנונים
לוז (עיר מקראית)
תצלום של הנוף בתל לוז אשר בבית אל המודרנית. לוּז היא עיר במקרא.
לִרְאוֹת עשתרת ולוז (עיר מקראית)
לוחיות פירגי
לוחות פירגי, הלוח הפיניקי משמאל ושני הלוחות האטרוסקי במרכז ומימין לוחיות פירגי הם שלושה לוחות זהב ועליהם כתובת הקדשה דו־לשונית פיניקית־אטרוסקית, המתוארכים לסביבות שנת 500 לפנה"ס.
לִרְאוֹת עשתרת ולוחיות פירגי
טנטלוס
גויה טנטלוס (ביוונית: Τάνταλος), דמות במיתולוגיה היוונית, מוכר בעיקר בזכות העונש שהוטל עליו על ידי האלים.
לִרְאוֹת עשתרת וטנטלוס
חמון
חמון (בפיניקית: 𐤇𐤌𐤍) היתה עיר ישראלית־פיניקית עתיקה בנחלת שבט אשר, מצפון לראש הנקרה/א־נאקורה.
לִרְאוֹת עשתרת וחמון
חורון
חורון (באוגריתית: 𐎈𐎗𐎐 – "חרן") הוא אל כנעני, מקביל לאל חור ("הורוס") המצרי.
לִרְאוֹת עשתרת וחורון
חימילקו
חמלכת, הידוע בשמו הרומאי חימילקו (בכנענית: 𐤇𐤌𐤋𐤊𐤕, כלומר "אחי-מלכת"; בלטינית: Himilco) היה ספן קרתגי, הימאי הידוע הראשון שהגיע מאזור הים התיכון לחופים הצפון-מערביים של אירופה (צפון צרפת והאיים הבריטיים).
לִרְאוֹת עשתרת וחימילקו
חירם הראשון מצור
חירם הראשון או חורם הראשון היה מלך צור בשנים 980–947 לפנה"ס.
לִרְאוֹת עשתרת וחירם הראשון מצור
באר שבע
באר שבע היא עיר במחוז הדרום המשמשת כבירת המחוז (ולעיתים מכונה "בירת הנגב").
לִרְאוֹת עשתרת ובאר שבע
בני רכב
בְּנֵי רֵכָב (נקראים גם: רֵכָבִים) הם משפחה וכת, מצאצאי יהונדב בן רכב.
לִרְאוֹת עשתרת ובני רכב
בעל (אל)
בעל (באלפבית אוגריתי: 𐎁𐎓𐎍, באלפבית כנעני: 𐤁𐤏𐤋) או בעל הַדֻּ הוא אל הגשמים, הסערות, הברקים והרעמים, אל החיים, שמרווה את פני האדמה, במיתולוגיה הכנענית (והאמורית, הפיניקית והישראלית הקדומה).
לִרְאוֹת עשתרת ובעל (אל)
בעלת גבל
בעלת גבל (בפיניקית: 𐤁𐤏𐤋𐤕 𐤂𐤁𐤋) היא אלה פיניקית מקומית לעיר גבל.
לִרְאוֹת עשתרת ובעלת גבל
בשר חזיר
חזירים שלמים בשר חזיר (נקרא גם בשר לבן) הוא בשר לאכילה, שהוכן מחזיר.
לִרְאוֹת עשתרת ובשר חזיר
בתולה (קבוצת כוכבים)
ציור מזל בתולה (Virgo) בשמיים גלקסיית הסומבררו (M104) קבוצת הכוכבים בתולה מכסה שטח ניכר משמי הקיץ.
לִרְאוֹת עשתרת ובתולה (קבוצת כוכבים)
בית אל (יישוב מקראי)
בֵּית אֵל היא מקום ויישוב קדום מצפון לירושלים אשר נזכר במקרא, ומזוהה על סמך המיקום ושימור השם עם התל שבתוך הכפר ביתין, אשר צפונית לירושלים.
לִרְאוֹת עשתרת ובית אל (יישוב מקראי)
בית המקדש הראשון
בית המקדש הראשון או מקדש שלמה (בתנ"ך נקרא בית ה') היה מקדש אשר ניצב בהר המוריה בירושלים, ועל פי המסופר במקרא נבנה על ידי שלמה המלך.
לִרְאוֹת עשתרת ובית המקדש הראשון
בית הקברות לכלבים באשקלון
תקופת השלטון הפרסי בית הקברות לכלבים באשקלון הוא מקבץ של למעלה מאלף שלדי כלבים מהתקופה הפרסית בארץ ישראל שהתגלה בשנות ה-80 של המאה ה-20 באתר הארכאולוגי אשקלון.
לִרְאוֹת עשתרת ובית הקברות לכלבים באשקלון
גרגשי
גִּרְגָּשִׁי הוא שמו המקראי של עם המוזכר כאחד משבעת עמי כנען אשר שכנו, לפי התיאור המקראי, בארץ ישראל טרם כיבושהּ, ואשר במקרא מובטח לעם ישראל שאלוהים יגרשם מהארץ לשם כיבושהּ על ידי ישראל.
לִרְאוֹת עשתרת וגרגשי
גבל
גְּבַל (בפיניקית: 𐤂𐤁𐤋) הייתה עיר נמל כנענית־פיניקית מרכזית לחוף הים התיכון.
לִרְאוֹת עשתרת וגבל
גדי
גדי של יעל במכתש רמון גְדִי הוא הצאצא של עז הבית בעברית מודרנית, עם זאת בעברית מקראית משמעותו גור של כל בהמה.
לִרְאוֹת עשתרת וגדי
גואנצ'ים
שיחזור של בני הגואנצ'וס, איקוד דה לוס וינוס, טנריפה מוזיאון ארכאולוגי של טנריפה הגואנצ'ים (Guanches) היו התושבים המקוריים של האיים הקנריים.
לִרְאוֹת עשתרת וגואנצ'ים
האלה העבריה
האלה העבריה הוא ספר משנת 1967 מאת ההיסטוריון והאנתרופולוג היהודי רפאל פטאי, שבו טוען המחבר שמבחינה היסטורית, לדת היהודית בתקופת המקרא היו אלמנטים של פוליתיאיזם, בעיקר פולחן אלות ופולחן של האלה האם, ושאלוהי ישראל נעבד יחד עם "אשתו", האלה אשרה, בפולחן משותף.
לִרְאוֹת עשתרת והאלה העבריה
הנותאיזם
הנותאיזם (מיוונית: εἷς θεός - אל אחד) הוא מונח תאולוגי המתאר פרקטיקה של אמונה בקיום אלים רבים (פוליתאיזם) אך ריכוז הפולחן בעיקר סביב אלוהות אחת או שתיים.
לִרְאוֹת עשתרת והנותאיזם
הפארק הלאומי דוניאנה
מבט מהים שטחי ביצות בפארק ליד ולבה הפארק הלאומי והטבעי דוניאנה (בספרדית: Parque nacional y natural de Doñana) הוא שמורת טבע בקהילה האוטונומית אנדלוסיה שבדרום ספרד, במחוזות (רוב שטחה), קדיס ו.
לִרְאוֹת עשתרת והפארק הלאומי דוניאנה
הקיפוסים של מלקרת
הקיפוסים של מלקרת הם שני קיפוסים פיניקיים עשויים שיש שנחשפו במלטה בנסיבות לא מתועדות ומתוארכים למאה ה־2 לפנה"ס.
לִרְאוֹת עשתרת והקיפוסים של מלקרת
הבשן
כותרת.
לִרְאוֹת עשתרת והבשן
הדד
הׇדַד (מוכר גם בשמות הׇדַה, הׇדוּ ורַמׇן, וחַדַד בשפה הארמית הסורית) הוא אל הסער ובכיר האלים בתרבויות הארמיות והאמוריות הקדומות שבצפון הלבנט.
לִרְאוֹת עשתרת והדד
הכתרת זמרי-לים
הכתרת זמרי־לים הוא ציור קיר צבעוני גדול שהתגלה בארמון המלכותי בעיר העתיקה מָרי שעל הפרת.
לִרְאוֹת עשתרת והכתרת זמרי-לים
הכוהנת (קלף טארוט)
קלף "הכוהנת"הכוהנת, הוא קלף מספר 2 בארקנה הגדולה של קלפי הטארוט.
לִרְאוֹת עשתרת והכוהנת (קלף טארוט)
היסטוריה של באר שבע
ערך זה מתעד את ההיסטוריה של העיר באר שבע.
לִרְאוֹת עשתרת והיסטוריה של באר שבע
היריון באמנות
כל עבודה המציגה היריון נחשבת לעבודת אמנות.
לִרְאוֹת עשתרת והיריון באמנות
כס עשתרת
כס עשתרת שנמצא במקדש אשמון שבצידון כסי עשתרת (או כס כרובים) הם כיסאות כרובים שהוקדשו כמִנְחָה, ונמצאו במקדשים פיניקים עתיקים, במיוחד באזורים סביב צידון, צור וחמון.
לִרְאוֹת עשתרת וכס עשתרת
כרוב (מיתולוגיה)
כרוב הוא יצור מיתי המופיע במיתולוגיות שמיות, בעל פני אדם, גוף בעל חיים (אולי שוורים) וכנפיים.
לִרְאוֹת עשתרת וכרוב (מיתולוגיה)
כתבי אוגרית
לוח באכדית שנמצא באוגרית כתבי אוגרית הם אוסף של טקסטים עתיקים שנכתבו בכתבי יתדות בשמונה שפות לפחות, והתגלו משנת 1928 באוגרית, באתרים ראס שמרה וראס אבן האני.
לִרְאוֹת עשתרת וכתבי אוגרית
כתובת מצובה
הכתובת במוזיאון הלובר כתובת מצובה או כתובת מעצוב היא כתובת פיניקית שנמצאה במצובה, ומתייחסת לבניית סטיו מקודש בשנת 221 לפנה"ס.
לִרְאוֹת עשתרת וכתובת מצובה
כתובת בנבעל
חור על התנינים". הכתובת הפיניקית של בנבעל אינה נראית בתמונה כתובת בנבעל היא כתובת פיניקית המוקדשת לעשתרת על גוש שיש ששימש בסיס למצבה מצרית, שנמצאה ליד הפירמידה של יונס במֹף בשנת 1900.
לִרְאוֹת עשתרת וכתובת בנבעל
כתובת בעלשמם
כתובת בעלשמם היא כתובת פיניקית מהעיר חמון, המקדישה שער ודלתות לאל בעל־שמים.
לִרְאוֹת עשתרת וכתובת בעלשמם
כתובת בלעם
כתובת בלעםתמונה להחלפה תעתוק של כתובת בלעםתמונה להחלפה כתובת בלעם בן בְּעור היא כתובת עתיקה (המתוארכת ל־840–760 לפנה"ס) שנמצאה בתל דיר עלא שבירדן.
לִרְאוֹת עשתרת וכתובת בלעם
כתובות נדר פיניקיות
קירתא, עם סמל סהר, כתובת הקדשה, יד מורמת, סמל תנת וקדוקאוס כתובות נדר פיניקיות, או כתובות אש נדר, הן כתובות חרותות על מצבות שהוקמו על ידי הפיניקים, רובן בעיר קרתחדשת.
לִרְאוֹת עשתרת וכתובות נדר פיניקיות
כתובות פיניקיות-יווניות מרודוס
הכתובות הפיניקיות־יווניות מרודוס הן שלוש כתובות דו־לשוניות פיניקיות־יווניות שהתגלו באי רודוס.
לִרְאוֹת עשתרת וכתובות פיניקיות-יווניות מרודוס
כתובות פיניקיות-יווניות אתונאיות
מצבת שם־אנטיפטרוס האשקלוני, ועליה אפיטף, תבליט ואפיגרמה הכתובות הפיניקיות־יווניות האתונאיות הן 18 כתובות עתיקות שנמצאו באזור אתונה (ארץ אטיקה).
לִרְאוֹת עשתרת וכתובות פיניקיות-יווניות אתונאיות
כתובות חמון
כתובות חמון הן קבוצת כתובות גדולה בפיניקית וביוונית שנמצאו בעיר חמון.
לִרְאוֹת עשתרת וכתובות חמון
כתובות חורבת תימן
ציור זוג הדמויות על פיטס א', מעליהן נכתב "ליהוה שמרן ולאשרתה" (ליהוה שומרון ולאשרתו). הציור, והכתובות המתייחסות ליהוה ואשרתו, זכו להתייחסות יוצאת דופן במחקר כתובות חורבת תימן הן קבוצת כתובות עבריות עתיקות שנמצאו באתר חורבת תימן (כונתילת עג'רוד).
לִרְאוֹת עשתרת וכתובות חורבת תימן
כתובות בדעשתרת
שלוש מכתובות בדעשתרת (העליונה – הכתובת לעשתרת, התחתונות – שתיים מכתובות בדעשתרת לאשמון) כתובות בדעשתרת הן קבוצה של יותר מעשרים כתובות פיניקיות שנחקקו ביוזמת בדעשתרת (יש הסוברים שזהו קיצור של "בְיד עשתרת") מלך צידון במאה ה־6 לפנה"ס.
לִרְאוֹת עשתרת וכתובות בדעשתרת
כתובות כנעניות וארמיות
כתובות כנעניות וארמיות (בגרמנית: Kanaanäische und Aramäische Inschriften, או בראשי תיבות: KAI) הוא ספר קטלוג המהווה את המקור הסטנדרטי לטקסט המקורי של כתובות כנעניות וארמיות שאינן כלולות בתנ"ך.
לִרְאוֹת עשתרת וכתובות כנעניות וארמיות
כתיון
כתיון או כִּתִיָ (בפיניקית: 𐤊𐤕𐤉 (כתי) או 𐤊𐤕 (כת), נהגה כִּתִּיָּה; ביוונית: Κίτιον; בלטינית: Citium) הייתה עיר־מדינה לחוף קפריסין הדרומי, בשטח לרנקה בימינו.
לִרְאוֹת עשתרת וכתיון
כלנית מצויה
כַּלָּנִית מְצוּיָה (שם מדעי: Anemone coronaria) היא מין בסוג כלנית במשפחת הנוריתיים.
לִרְאוֹת עשתרת וכלנית מצויה
כוכבים במסורות העולם העתיק
בעת העתיקה אנשים האמינו בכוחם של גרמי השמים להשפיע על הארץ והים, ובראשם השפעת האור שלהם, השפעת הירח על השפל והגאות, השפעת הברקים והרעמים ואף הגשם והסערות מן העננים שנראו להם חלק ממערכת גרמי השמים (הנקרא כך כי הוא מאגר ימי עילי וכחול הנפרץ לעיתים ומוריד את מימיו על ה"ארץ") והיו חלק מן המלחמות השמימיות בין הכוכבים (שלעיתים נחשבו אלים או שליחי האל - מלאכים) אשר הד קולם נשמע וגיצי הפגיעה שלהם נראו.
לִרְאוֹת עשתרת וכוכבים במסורות העולם העתיק
ירושלים בתקופת בית ראשון
עיר דוד וירושלים של בית ראשון ביחס לעיר העתיקה העיר ירושלים בתקופת בית ראשון המקבילה לתקופה הארכאולוגית תקופת הברזל השנייה (המחצית הראשונה של האלף הראשון לפני הספירה), והייתה, על פי התנ"ך, בירתה של ממלכת יהודה.
לִרְאוֹת עשתרת וירושלים בתקופת בית ראשון
יונו (מיתולוגיה)
מטבע מימי האימפריה הרומית; בצידו האחד של המטבע מופיעה האלה '''יונו''', ומחזיקה בידיה סמלי מלכות. מסביב לה מופיע הכיתוב IVNO REGINA, דהיינו "יונו המלכה". במיתולוגיה הרומית, יוּנוֹ (בלטינית: IVNO) הייתה מלכת האלים ומגינת המדינה הרומאית, אחת מהאלות החשובות והמכובדות בפנתאון האלים הרומי.
לִרְאוֹת עשתרת ויונו (מיתולוגיה)
יוליה מאיסה
אס רומאי מצידון. מצד אחד דמותה של יוליה מאיסה, מהצד השני האלה עשתרת במרכבה טקסית. Hermanubis עוטה כתר קרניים של אל השמש הליוס יוליה מאיסה (לטינית: Iulia Maesa; 160–224) הייתה שליטה ב שמשלה באימפריה הרומית במאה השלישית לספירה.
לִרְאוֹת עשתרת ויוליה מאיסה
יכין ובועז
יכין ובועז בחזית בית המקדש יָכִין ובֹעַז הם שמות שני עמודי הנחושת שלפי המקרא הקים שלמה המלך בפתח בית המקדש הראשון.
לִרְאוֹת עשתרת ויכין ובועז