תִקשׁוֹרֶת

1540 יחסים: מ"ץ, מן השמים, מן ההר, ממזר, מאבד עצמו לדעת (הלכה), מאיר מאזוז, מאיר מלובלין, מאיר אליהו (רב), מאיר איזנשטטר, מאיר איזקסון, מאיר פוזנר, מאיר קצנלנבוגן, מאיר ברנדסדורפר, מאיר גאויזון, מאיר די בוטון, מאיר הלר, מאיר הלוי אבולעפיה, מאיר הכהן (אבי הש"ך), מנשה אייכנשטיין, מנחם מנדל מקוצק, מנחם מנדל אביגדורש, מנחם מנדל אוירבך, מנחם מנדל אייזנשטאדט, מנחם מנדל שפרן, מנחם מנדל טייטלבוים, מנחם מנדל הלברשטאם, מנחם נחום קפלן, מנחם עמנואל דייץ, מנחם עזריה מפאנו, מנחם פרידמן, מנחם רקנאטי, מנחם לורברבוים, מנחם בן חלבו, מנחם בנימין פומרנץ, מנחם גרינוולד, מנחת חינוך (ספר), מנהגי אבלות בימי ספירת העומר, מנוח הנדל, מניעת היריון בהלכה, מניות בהלכה, מסעוד אלחדד, מסעוד רפאל אלפסי, מסיבת גויים, מסייע אין בו ממש, מעמד האישה ביהדות, מעמיד (סוכה), מערבית, מעשר כספים, מעשה שבת, מעלית שבת, ..., מעוז צור, מצליח מאזוז, מצה, מצה שמורה, מצוות עשה שהזמן גרמן, מצוות שבין אדם לחברו, מצוות זכירת מעשה עמלק, מקרא מגילה, מרא דאתרא, מרדכי אצבאן, מרדכי אלישיב, מרדכי אליהו, מרדכי סגרון, מרדכי פרידלנדר, מרדכי פוגלמן, מרדכי קלעי, מרדכי שמואל אשכנזי, מרדכי בן ג'ו, מרדכי בריסק, מרדכי גרוס, מרדכי דב איידלברג, מרדכי הצרפתי, מרדכי הלוי, מרדכי יעקב ברייש, מרדכי יפה, מרכז עולמי לתורה וחסידות בעלז, משנה ברורה, משפחת אלישר, משפחת סופר, משפחת פורמון, משפחת קופשיץ, משפחת חן, משפחת הענוים, משפחת הרצל, משפחת כהן-סקלי, משלוח מנות, משה מטראני, משה מטראצ'ינה, משה מישל שמואל שפירא, משה מיזלמן, משה אסבאג, משה אלשקר, משה אלשיך, משה אבן זברה, משה אבן דנאן, משה אוירבך, משה איסרליש, משה נחום ירושלמסקי, משה ניימן, משה סופר (ערלוי), משה סוויד, משה פרידמן, משה פירירה, משה פיינשטיין, משה צארום, משה צבי פוקס, משה שמשון בכרך, משה שאול קליין, משה שטרן (דברצן), משה שטרנבוך, משה שיק, משה תורג'מן, משה לוי (רב), משה טולידאנו, משה טוויל, משה זאב מרגליות, משה זקס, משה זבולון מרגליות, משה חלאווה, משה חיים מבגדאד, משה חיים שמרלר, משה גאלנטי (הראשון), משה דאנון, משה דריהם, משה דימנטמן, משה הלברשטאם, משה יצחק אביגדור, משה יהושע יהודה לייב דיסקין, משה יהודה עבאס, משולם איגרא, משולם פייבוש הלר, משולם זלמן אשכנזי, משולם בן משה ממגנצא, משולם בן קלונימוס, מתנות לאביונים, מתתיה גרג'י, מתוך שהותרה לצורך הותרה שלא לצורך, מלאכת מעמר, מלאכת מבשל, מלאכת מוחק, מלאכת לש, מלאכת בורר, מלאכי רחמים, מלבי"ם, מלווה מלכה, מחיקת השם, מגיד מישרים (ספר), מדעי הרוח הדיגיטליים, מדרש בית זלכה, מדרשה תורנית לנשים, מהר"ם, מהר"ם מרוטנבורג, מהר"ם א"ש, מהר"ל מפראג, מהר"י, מהרי"ץ (פירושונים), מו"ץ, מוסא בן דוד וחיון, מוצר חד-פעמי, מורה צדק, מורה הוראה, מכנסיים, מכנסיים כלבוש נשים, מכלוף אוחיון, מכלוף עידאן, מכון מחקר תורני, מכון מורשת אשכנז, מכון פוע"ה, מי כמוך ואין כמוך, מימון בירדוגו, מיניות ביהדות, מיל (יחידת מידה תלמודית), א' באדר, א' בתשרי, אמנון יצחק, אמדן, אמה (יחידת מידה), אמימר, אמירה לנוכרי, אנציקלופדיה מאיר נתיב, אנציקלופדיה הלכתית רפואית, אסאד, אסנת ברזאני, אסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא, אסוד (יישוב), אעדיף כל שמונה, אפפונו מים, אפרים מרגנסבורג, אפרים אשרי, אפרים נבון, אפרים פישל הרשקוביץ, אפרים שלום אנקאווא, אפרים זלמן מרגליות, אפרים זלמן הלוי סלוצקי, אפרים בן יעקב מבון, אפרים גרינבלט, אפיקומן, אפילו חרב חדה מונחת על צווארו של אדם אל ימנע עצמו מן הרחמים, אקרמן (פירושונים), אקדמות, ארנסט וייל, ארחות שבת, ארבע פרשיות, ארבע כוסות, ארבעת המינים, אריאל (פירושונים), אריה לייב מאלין, אריה לייב צינץ, אריה לייב גינצבורג, אריה לייב הלר, אשר, אשר אנשל יונגרייז (מנוחת אשר), אשר צבי מאוסטראה, אשר קובו, אשר וייס, אתרא קדישא, אלעזר מנחם מן שך, אלעזר מגרמייזא, אלעזר פלקלס, אלעזר קאליר, אלעזר הורוויץ, אלעזר הכהן מפולטוסק, אלעזר יצחק אייזיק הורוביץ, אלשיך, אלתר שפירא, אלתר הילביץ, אלטער בחור, אלכסנדר סנדר מרגליות, אלכסנדר סנדר שור, אלכסנדרי זוסלין הכהן, אלי מזרחי, אליעזר סג"ל מישל, אליעזר פאפו, אליעזר בן יואל, אליעזר דן רלב"ג, אליעזר די אבילה, אליעזר דינר, אליעזר יפה, אליעזר יהודה ולדנברג, אליקום דבורקס, אלישע דנגור, אלישיב, אליה שפירא, אליהו, אליהו מנחם מלונדריש, אליהו מזרחי, אליהו אליעזר גרודזינסקי, אליהו פרדס, אליהו קלצקין, אליהו ראם, אליהו רחמים זייני, אליהו רגולר, אליהו ריינה, אליהו שלזינגר, אליהו שטרנבוך, אליהו בן משה חיים, אליהו בן גיגי, אליהו הצרפתי, אליהו הזקן, אליהו ילוז, אזולאי, אזכרה אלהים ואהמיה, אחריות נכסים, אבא צברה, אבא שאול (פירושונים), אבנר ישראל הצרפתי, אברהם משה פינגרהוט, אברהם אנקווה, אברהם אסולין, אברהם אשכנזי, אברהם אלקנה כהנא שפירא, אברהם אזולאי, אברהם אבן מוסה, אברהם אבן טוואה, אברהם אבלי פאסוועלער, אברהם אבולעפיה, אברהם איבלאגון, אברהם נח גרבוז, אברהם סלים, אברהם עבר הירשוביץ, אברהם פונטרימולי, אברהם פינסו, אברהם פינטו (הקטן), אברהם צבי הירש אייזנשטט, אברהם קורקוס, אברהם לנדא, אברהם לופטביר, אברהם חמוי, אברהם חיים רודריגס, אברהם בורנשטיין, אברהם בכר, אברהם בינג, אברהם ביג'אג'ו, אברהם דנציג, אברהם דב ברומברג, אברהם דוב כהנא שפירא, אברהם דוד מבוטשאטש, אברהם דוד רוזנטל, אברהם דוד לבוט, אברהם די בוטון, אברהם הרופא פורטלאונה, אברהם הלוי אמיגו, אברהם הכהן סקלי, אברהם הכהן צבאן, אברהם היכיני, אברהם יעקב פאם, אברהם יעקב הכהן, אברהם יצחק אולמן, אברהם יצחק הכהן קוק, אברהם ישעיהו קרליץ, אברהם ישראל רובין, אברהם יואל אבלסון, אבלות (יהדות), אבו אל-חסן מצור, אבותי כי בטחו, אבולעפיה, אביגדר נבנצל, אביגדור אפטוביצר, אביגדור הכהן, אדום, אהרן ארולייא, אהרן לוין, אהרן בן חסין, אהרן בוטבול, אהרן הכהן (פירושונים), אהרן הכהן פרחיה, אהרן הימן, אהרן וולקין, אהרן ווירמש, אהרן יהודה ליב שטינמן, אהרון בוטבול, אוארבך (שם משפחה), אונאת דברים, אוננות, אורתודוקסיה פתוחה, אולמן, אודיתא, אין הולכין בממון אחר הרוב, אינדורה, איסר יהודה אונטרמן, איסור ריבית בדת, איסור לינת לילה, איסור גידול כלב רע, איסור הסתכלות בערווה, איסור הלנת המת, איסור הוראה בשכרות, איתם הנקין, איבר שהנשמה תלויה בו, אייזנשטדט, אייבשיץ, נסים קרליץ, נפתלי נוסבוים, נפתלי יוסף פריינד, נשיאת מטרייה בשבת, נתן מרומי, נתן נטע לייטר, נתן רפופורט (ראשוני כפר סבא), נתן ג'ייאן, נתן גשטטנר, נטילת ידיים, נח שפירא (כימאי ומחנך), נחמיה אלתר, נחום אליעזר רבינוביץ', נחום טרבניק, נחום ויידנפלד, נבון, נוסח ארץ ישראל, נוסח תפילה, נועם (כתב עת), נושאי כליו של השולחן ערוך, נודע ביהודה, נוה אחיעזר, ניסים הכהן (אברי"ש), ניסים הכהן (שרשרת), נישואים בהלכה, נידה, סמחון חלוואה, סאלח, סנדרה (הונגריה), סעודת פורים, ספק (הלכה), ספר מצוות גדול, ספר פוע"ה, ספר תורה, ספר הברית השלם, ספרי הגר"א, ספירת העומר, סלים זעפראני, סדר ליל ראש השנה, סוגיה, סוכנות כשרות, סידור מלא, עקרות הלכתית, עקיבא איגר, עשיית דין עצמית במשפט העברי, על ישראל אמונתו, עלם, עזרא עטייה, עזרא עבאדי-שעיו, עזרא הדאיה, עזרת נשים (בית כנסת), עזריאל בן יחיאל, עזריאל דאיינה, עזריה אריאל, עזריה פיגו, עזריה בסיס, עזה, עבר הירדן, עבדאללה סומך, עביד איניש דינא לנפשיה, עגונות מלחמת העולם השנייה, עגינות, עוסק במצווה פטור מן המצווה, עובדיה יוסף, עובדיה יוסף (1976), עוגיות יין, עיר של יחיד, פנחס גרייבסקי, פנחס הכהן רבין, פני יהושע, פנים חדשות בברכת חתנים, פסק דין הנדלס נגד קופת עם, פסקי תשובות, פסטה, פסח אליהו פאלק, פסיקת הלכה, פסיון (סוג), פראק, פראג, פרנס, פרס ירושלים לאחדות ישראל, פרץ זאבל איגר, פרץ הכהן, פרקש, פרד, פרויקט השו"ת, פרי מגדים, פרישה סמוך לווסת, פתחיה מרדכי בירדוגו, פוסק (פירושונים), פורים, פוטנוק, פינקלשטיין, פינחס מנחם זינגר, פינחס בן יהודה אלטשול, פירוש רש"י לתלמוד, פיינשטיין, צ'נטו, צמצום (הלכה), צער בעלי חיים (יהדות), צפרו, צפת, צפת במאה ה-16, צבי פסח פרנק, צבי פרידמן, צבי קינסטליכר, צבי שכטר, צבי לאס, צבי הירש (פירושונים), צבי הירש מנדבורנה, צבי הירש אשכנזי, צבי הירש רבינוביץ, צבי הירש בן עזריאל, צבי הירש בושקא, צבי הירש יאנוב, ציון בוארון, קנה סוכר, קניין כסף, קצרנות, קרן אברהם הכהן, קרמניץ, קרליץ, קריאת התורה, קריאת ההלל, קריית צאנז (ירושלים), קלונימוס, קברי צדיקים ביהדות, קבלת מצוות בגיור, קבורת איברים, קביעת היום בהלכה, קדושתא, קדיש יתום, קהילת יהודי מזצ'אט, קהילת יהודי אמדן, קהילת יהודי איבניץ, קהילת יהודי סטרי, קהילת יהודי סטשוב, קהילת יהודי סגד, קהילת יהודי טורנאליה, קהילת יהודי יזד, קו התאריך בהלכה, קו התאריך הבין-לאומי, קונפורטי, קורטוב, קושיצה, קול הברה, קוואס, קיצור שולחן ערוך, ר"ן, ר"י מיגאש, ר"י הזקן, רמב"ן, רמב"ם, רא"ם הכהן, רא"ש, ראש ישיבה, ראטה, ראובן פיינשטיין, ראובן גרוזובסקי, רפאל מייזלס, רפאל אנקווה, רפאל אהרן בן שמעון, רפאל נתן נטע רבינוביץ, רפאל סבאן, רפאל קצין, רפאל זילברמן, רפאל חיים משה בן נאים, רפאל בירדוגו, רפאל הצרפתי, רפאל הלוי, רפאל ידידיה שלמה צרור, רפאל יוסף חרוש, רפאל יוסף חזן, רפואה מונעת, רצח יצחק רבין, רקנאטי, רש"י, רשב"א, רשימת מידות, שיעורים ומשקלות בהלכה, רחל לנדאו, רחיצה בשבת, רב, רב מרי בר רב דימי, רב שמואל בן חפני גאון, רב יהודה, רבנו חננאל, רבי אלעזר חסמא, רבי אבדימי דמן חיפה, רבינוביץ, רדב"ז, רוח רעה, רי"ף, ריס (יחידת מידה), ריקבון גופה, ריב"ש (פירושונים), שמן (פירושונים), שמעון מרילס, שמעון אפרתי, שמעון קיירא, שמעון בן צמח דוראן, שמעון גלאי, שמשון אהרן פולונסקי, שמואל מרציאנו, שמואל אלתר איצינגר, שמואל אליעזר שטרן, שמואל אלישיב, שמואל אליהו, שמואל אבן אלבאז, שמואל אבוהב, שמואל נהון, שמואל סלנט, שמואל פרימו, שמואל פלורנטין (האחרון), שמואל צבי מרגליות, שמואל צבי הורוביץ, שמואל קעלין, שמואל קלעי, שמואל לנדא, שמואל זיברטנסקי, שמואל חיון, שמואל ברזאני (אדוני), שמואל גרמיזאן, שמואל דניאל, שמואל הנגיד, שמואל הלוי (פירושונים), שמואל הלוי וואזנר, שמואל יצחק מודילינו, שמואל יהודה קצנלנבוגן, שמירת נגיעה, שמירת שבת כהלכתה, שמירת הנפש, שמיטה, שאלת חכם, שאלות ותשובות, שאו שערים, שאול מאמסטרדם, שאול מטלוב עבאדי, שאול נחמיאש, שאול חיים הלוי הורוויץ, שאול בראך, שאול דוב זיסלין, שאול דוד בוצ'קו, שאול הכהן, שאול ישראלי, שני תלמידי חכמים שהיו בעירנו, שניאור זלמן מלאדי, שניאור זלמן פרדקין, שערי דורא, שפרן, שפרבר, שרגא פייבל כהן, שרגא צבי טננבוים, שריה דבליצקי, שלמה משה עמאר, שלמה מלכה, שלמה מחפוד, שלמה אסבאג, שלמה אסבאג (השני), שלמה אליעזר אלפנדרי, שלמה אליהו מילר, שלמה אבן חיים, שלמה אישון, שלמה סאגיס, שלמה צבי שטראסר, שלמה צבי שיק, שלמה קצין, שלמה קלוגר, שלמה שמשון קרליץ, שלמה שטנצל, שלמה לוריא, שלמה טנא, שלמה טל, שלמה זלמן מן-ההר, שלמה זלמן אולמן, שלמה זלמן אוירבך, שלמה זלמן ליפשיץ, שלמה בן שמעון דוראן, שלמה ברוך הלוי פראגר, שלמה ברויאר (משגיח), שלמה בלוך, שלמה בכור חוצין, שלמה גאנצפריד, שלמה גורן, שלמה דוד כהנא, שלמה הכהן (מקובל), שלמה הכהן (מהרש"ך), שלמה הכהן (רב), שלמה הכהן צבאן, שלמה הכהן צבאן (ארבי לקביר), שלמה כהן, שלמה ידידיה זעפראני, שלמה יהודה טבק, שלמה יהודה הירש, שלום מרדכי שבדרון, שלום אלחנן יפה, שלום נח ברזובסקי, שלום נגר, שלום עמאר, שלום קוטנא, שלום שמן, שלום בוזגלו, שלום דובער שניאורסון (רצ'יצה), שלום הדאיה, שלושים יום קודם החג שואלים ודורשים בהלכות החג, שליח עושה שליח, שטרן, שחיטה (הלכה), שב ואל תעשה, שבתי (שם פרטי), שבתי ליפשיץ, שבתי הכהן, שבט הלוי, שבח צבי רוזנבלט, שבבניק, שבות, שומר פתאים ה', שור, שולחן ערוך, שווה לכל נפש, שיק, שישים ריבוא, שיתין נשמין, שילה רפאל, שילוח הקן, שיכון חב"ד (ירושלים), שיכון הרבנים, שיינברג, תמר קנרי, תמונתו של הרמב"ם, תארים רבניים, תנועת דור דעה, תנועת החסידות בגליציה, תענית בכורות, תענית כ' בסיוון, תעניות וורמייזא, תפילת מעין שמונה עשרה, תפילת נשים ביהדות, תפילת בית המדרש, תפילת השל"ה, תקנות שו"ם, תקנות הקהילה, תשעה באב, תשב"ץ קטן, תלמוד בבלי, תלמיד חכם שסרח, תהילים ק"ל, תהילים ק"ב, תהילים ק"כ, תהילים קכ"א, תור הזהב של יהודי ספרד, תורת המלך, תורת האדם (ספר), תורה לשמה (ספר), תינוק שנשבה, ל' בניסן, ל' בשבט, ל' בחשוון, ל' בכסלו, לך אלי תשוקתי, לא תעמוד על דם רעך, לשם ייחוד, לחם משנה, לבוש חרדי, לוי יצחק גרינוולד, לימוד מקרא בלילה, ליפמן דוד שובקס, לייב מינצברג, ט"ז באייר, ט"ז בשבט, ט"ז בתשרי, ט"ו בשבט, ט' בניסן, ט' בשבט, ט' בטבת, טראני (פירושונים), טרונק, טל חיים, טוביה הלוי, ז' באדר, ז' בתשרי, זמד, זאב וולף לייטר, זרחיה הלוי, זלמן נחמיה גולדברג, זלמן פינחס קפלן, זה נהנה וזה לא חסר, זהר עמר, זוגות (חשש), זכריה מנדל כ"ץ, זכריה זרמתי, זילברברג, ח' בניסן, ח' בשבט, ח' בתשרי, חן, חמץ, חמר מדינה, חננאל, חננאל ניפי, חנניה חביב אזולאי, חנוך דב פאדווא, חסיד (הלכה), חסידה, חסידות סאטמר, חסידות ספינקה, חסידות פשדבורז', חסידות צאנז-קלויזנבורג, חסידות לודמיר, חסידות זווהיל, חסידות חלם, חסידות בעלז, חסידות בויאן, חסידות גור, חסידות דושינסקי, חסידות יאריטשוב, חרם (מתנות כהונה), חרוש, חתיכה אחת משתי חתיכות, חזקה (הלכה), חזקיה די סילוה, חברה (תאגיד), חומרא דרבי זירא, חופת נידה, חול המועד, חוג חזון איש, חיסון, חידושי הריטב"א, חייא פונטרימולי, חייא רופא, חייא דוד הלוי שפיצר, חיים מאדאר, חיים מאיר וואזנר, חיים מרדכי רולר, חיים מודעי, חיים אפרים באלאיטי, חיים אלעזר וקס, חיים אברהם ישראל, חיים אהרן טורצ'ין, חיים נפתלי הרץ היילפרין, חיים נחמן שפירא, חיים נחום אפנדי, חיים עוזר גרודזנסקי, חיים פלאג'י, חיים פינחס שיינברג, חיים פישל אפשטיין, חיים קיצה, חיים רפאל עטייא, חיים שאול קרליץ, חיים שאול גריינימן, חיים לייב כץ, חיים טולידאנו (מהרח"ט), חיים חובארה, חיים בן עטר, חיים בנבנישתי, חיים גאגין, חיים דוד בן סוסאן, חיים דוד הלוי, חיים דוידזון, חיים הכהן (מקובל), חיים ושלום, חיים כפוסי, חיים יעקב, חיים יעקב נפתלי זילברברג, חיים יצחק קארב, חיים יקותיאל בירדוגו, חיים יהושע אלעזר הכהן חמצי, חיים יהודה אברהם, חיים יהודה ליב ליטווין, חיים יהודה לייב אוירבך, חיים יוסף אקרמן, חיים יוסף דוד אזולאי, ב' בשבט, ב' בטבת, בן אשר, בן ציון אלקלעי, בן ציון אבא שאול, בן ציון אברהם קואינקה, בן ציון פלמן, בן ציון ליכטמן, בן ציון ידלר, בן יעקב, בן-ציון מאיר חי עוזיאל, בן-ציון כ"ץ, בנימין אהרן סלניק, בנימין זאב מארטה, בנימין זאב הרצל, בנימין בן אברהם, בנימין בראון, בנימין הכהן ויטאלי, בנימין יהושע זילבר, בסיעתא דשמיא, בעל קרי, בעל קורא, בעידנא דריתחא, בצלאל שטרן (רב), בצלאל זאב שפרן, בצלאל הכהן, ברסט (בלארוס), ברוך אברהם טולדנו, ברוך קאלומיטי, ברוך קונשטט, ברוך בן שמואל, ברוך בן יצחק, ברוך בן יצחק אבן אלבאליה, ברוך הוא וברוך שמו, ברכת מחיה המתים, ברכת ברוך ה' לעולם, ברכת בתולים, ברכת המזון, ברכה, ברכו, ברכות המצוות, ברכות השחר, ברכות התורה, בשר (פירושונים), בשר שנתעלם מן העין, בג"ץ שקדיאל נגד שר הדתות, בד"ץ מחזיקי הדת, בד"ץ העדה החרדית, בדיקת עד, בדיקת חמץ, בון, בור (אב נזיקין), בוברויסק, בוכריס, ביאה דרך איברים, ביקורת נוסח המקרא, בית שרעבי, בית דין קבוע, בית המדרש לרבנים בברלין, בית הקברות סנהדריה, בית הוראה, בית הכנסת החורבה, בית כנסת הרמ"א, ג' באדר, ג' בשבט, ג' בתשרי, גנס, גרמא בשבת, גרשון תנחום ממינסק, גרשון חן, גבאי צדקה, גבריאל צינר, גבריאל זאב מרגליות, גבינה לבנה, גדליה דוב שוורץ, גיאת, גירוש שדים, גישות למאפייניה של מדינת ישראל, גיור, ד' באייר, ד'תרמ"ב, ד'תש"ב, ד'תשע"ג, ד'תתמ"ט, ד'תתנ"ה, ד'תתס"ג, ד'תתפ"ב, ד'תתצ"ח, ד'תתצ"ב, ד'תתק"א, ד'תתק"ע, ד'תתקמ"ו, ד'תתקנ"ג, ד'תתקנ"ד, ד'תתקס"ה, ד'תתקצ"ה, ד'תתקל"ה, דניאל מהורדנה, דניאל אישטרושה, דרשנות, דרכיה דרכי נועם, דב אריה קליג, דב לנדאו, דב בריש אשכנזי, דב בריש ויידנפלד, דברים שבכתב אי אתה רשאי לאמרם בעל פה, דברים הגורמים לשכחה, דבש, דג-חרב, דה סילבה, דומ"ץ, דומ"צ, דוב ליאור, דוב בריש רפפורט, דוד משרקי, דוד מלול, דוד מועטי, דוד מושקוביץ, דוד אמאדו, דוד אופנהיים, דוד אורטנברג, דוד ניימן-לאקנבך, דוד עטר, דוד פארדו, דוד פיינשטיין, דוד צבאח, דוד צבי קצבורג, דוד צבי הופמן, דוד צדקה, דוד קונפורטי, דוד שפרבר (רב), דוד שלמה אייבשיץ, דוד לוריא, דוד לייב זילברשטיין, דוד טמקין, דוד זגורי, דוד חיים צבאח, דוד בן מאמאן, דוד בן שמואל מאישטילא, דוד בן יהודה מסר לאון, דוד באזוב, דוד הלוי סגל, דוד הורוויץ, דוד הכהן (רד"ך), דוכסוסטוס, דויטש, דין הבחנה, דינא דמלכותא דינא, דיסקין, ה' באדר, ה' באייר, ה' בכסלו, ה'מ"ד, ה'נ"ג, ה'קפ"א, ה'קל"ו, ה'ר"ס, ה'ר"ץ, ה'ר"ד, ה'רס"ט, ה'רס"ז, ה'רפ"א, ה'ש"ס, ה'ש"ח, ה'שמ"ו, ה'שנ"ז, ה'שס"ט, ה'שס"ב, ה'שס"ג, ה'שע"א, ה'שע"ח, ה'שע"ב, ה'שע"ו, ה'שפ"ב, ה'שפ"ו, ה'שצ"ז, ה'שצ"ד, ה'שצ"ו, ה'של"ז, ה'של"ב, ה'של"ד, ה'של"ו, ה'שכ"ה, ה'שי"ט, ה'ת"ף, ה'ת"ר, ה'ת"ש, ה'ת"ז, ה'ת"ג, ה'תמ"ג, ה'תנ"ט, ה'תנ"ז, ה'תנ"ג, ה'תנ"ד, ה'תנ"ה, ה'תנ"ו, ה'תע"ט, ה'תפ"ז, ה'תפ"ד, ה'תצ"ז, ה'תצ"ג, ה'תצ"ה, ה'תצ"ו, ה'תק"ך, ה'תק"ע, ה'תק"ץ, ה'תקנ"ט, ה'תקנ"ז, ה'תקנ"ח, ה'תקנ"ב, ה'תקנ"ג, ה'תקס"א, ה'תקס"ט, ה'תקס"ח, ה'תקס"ב, ה'תקס"ו, ה'תקע"ז, ה'תקע"ג, ה'תקפ"ט, ה'תקצ"ז, ה'תקצ"ד, ה'תקצ"ה, ה'תקצ"ו, ה'תקל"ב, ה'תקל"ו, ה'תקט"ו, ה'תקכ"ח, ה'תקכ"ג, ה'תקכ"ד, ה'תקי"ב, ה'תקי"ג, ה'תקי"ד, ה'תר"א, ה'תר"ם, ה'תר"ע, ה'תר"ג, ה'תרמ"ד, ה'תרמ"ה, ה'תרנ"ה, ה'תרס"ט, ה'תרס"ב, ה'תרע"ג, ה'תרע"ו, ה'תרפ"ח, ה'תרצ"ב, ה'תרצ"ד, ה'תרל"ט, ה'תרל"ב, ה'תרל"ה, ה'תרכ"ז, ה'תש"ס, ה'תש"ע, ה'תש"ף, ה'תש"ג, ה'תש"ד, ה'תשמ"ו, ה'תשנ"ה, ה'תשס"ז, ה'תשע"א, ה'תשע"ז, ה'תשע"ח, ה'תשפ"א, ה'תשכ"ג, ה'תל"ג, ה'תט"ו, ה'תכ"ח, ה'תכ"ג, ה'תכ"ד, ה'תכ"ה, ה'תי"א, ה'תי"ז, ה'ל', ה'ד', ה'כ"ט, ה'כ"ד, המאבד עצמו לדעת אין לו חלק לעולם הבא, המאה ה-10, המאה ה-12, המאה ה-13, המאה ה-15, המאה ה-16, המאה ה-20, המאה ה-21, המצור על ירושלים (70), המתת חסד, המתיבתא (ורשה), המלחמה בגלבוע, המחלוקת בציבור הליטאי, המוזיאון להיסטוריה יהודית (ז'ירונה), הנחת תפילין, הסנהדרין של פריז, הפלה מלאכותית, הצלה ישראל, הקהילה היהודית באנטופול, הקהילה היהודית בלבוב, השתנות טבעים בהלכה, התנגדות לזכויות להט"ב, התנגדות לחיסונים, התראה (הלכה), הלל מפאריץ', הלל פבזנר, הלל דוד סתהון, הלל דוד הכהן טריווש, הלבנת פנים, הלכה, הלכה ואין מורין כן, הלכה וטכנולוגיה, הלכות מדינה (ספר), הלכות ארבעת המינים, הלכות סוכה, הלכות רב אלפס, הלכות ליל הסדר, הלכות הרחקה מגויים, החתם סופר, הבערה ביום טוב, הגאון מווילנה, הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה, הדלקת נרות חנוכה, הומוסקסואליות בהלכה, הוצאת אש ביום טוב, הוצאת שם שמים לבטלה, הוצאת זרע לבטלה, הוראה (פירושונים), היסטוריה של עם ישראל, הירץ שייאר, היתר מכירה, היתר עסקה, הידרופוניקה, היימנות, ו' בניסן, ו' בתשרי, ולדנבורג, וזאת הברכה (ספר), ויסוקו, וידאל קואינקה, וידאל הצרפתי (השלישי), ויינברג, כ"א באדר, כ"א בסיוון, כ"א בחשוון, כ"ט בסיוון, כ"ט בשבט, כ"ז באב, כ"ז בניסן, כ"ז בשבט, כ"ח בניסן, כ"ח בתשרי, כ"ח בטבת, כ"ב בסיוון, כ"ב בשבט, כ"ב בטבת, כ"ב בכסלו, כ"ג בטבת, כ"ד באלול, כ"ד באב, כ"ד בטבת, כ"ה באייר, כ"ה בסיוון, כ"ה בתמוז, כ"ה בתשרי, כ"ה בכסלו, כ"ו באייר, כ"ו בניסן, כ"ו בשבט, כ"ו בכסלו, כ' באדר, כ' בשבט, כ' בטבת, כמוס פלאח, כניסת שבת, כעלה נידף, כפר חב"ד, כפייה על מצוות לא תעשה, כפייה דתית בישראל, כתב מגידות, כתבי קודש, כל דאלים גבר, כל הראוי לבילה אין בילה מעכבת בו, כלאי אילן, כלאי זרעים, כלאי בהמה, כללי מלאכת יום טוב, כביצה, כדי הילוך, כהן, כהן מוחזק, כולל קובנה, כיסוי החלות, י"א בטבת, י"ט באדר, י"ט בחשוון, י"ז באייר, י"ז בניסן, י"ז בשבט, י"ח באלול, י"ח באב, י"ח בתמוז, י"ב באדר, י"ב באייר, י"ב בסיוון, י"ב בשבט, י"ב בכסלו, י"ג באלול, י"ג באדר, י"ג בסיוון, י"ג בחשוון, י"ד באלול, י"ד בניסן, י"ד בתשרי, י"ד בכסלו, י' באייר, י' בשבט, ימי בין המצרים, יאיר חיים בכרך, יעקב מאיר (אלזס), יעקב מרגליות (נירנברג), יעקב משה טולידאנו, יעקב משה חרל"פ, יעקב ארגואיטי, יעקב אריאל, יעקב אלעזר כהנא שפירא, יעקב אטלינגר, יעקב אבן צור, יעקב אבנדנה, יעקב אבולעפיה, יעקב אבוחצירא, יעקב אדלשטיין, יעקב ניסן רוזנטל, יעקב קאשטרו, יעקב קלצקין, יעקב רוזנטל, יעקב ריישר, יעקב שאול אלישר, יעקב שכנזי, יעקב לורברבוים, יעקב לוינגר, יעקב טננבוים, יעקב טולידאנו (קהלת יעקב), יעקב טולידאנו (בן יוסף), יעקב חזן, יעקב חיים סופר, יעקב חיים בן נאים, יעקב בן אשר, יעקב בן יצחק אשכנזי, יעקב בן יקר, יעקב בנדטמן, יעקב בצלאל שניידר, יעקב בר יוסף הרופא, יעקב בריט, יעקב בלוי, יעקב בירדוגו (שופריה דיעקב), יעקב גזונדהייט, יעקב הלוי ממרויש, יעקב הלוי קופשטיין, יעקב וינרוט, יעקב וייל, יעקב כ"ץ (ראש ישיבה), יעקב כלפון, יעקב יחזקיה גרינוולד (ניו יורק), יעקב ידיד, יעקב יוסף, יעקב יוסף (פירושונים), יצחק מאיר מורגנשטרן, יצחק מאיר אלתר, יצחק מלצן, יצחק מווינה, יצחק אקריש, יצחק ארובאש, יצחק אריאלי, יצחק אלמליח (תלמסאן), יצחק אלחנן ספקטור, יצחק אלגאזי, יצחק אבן גיאת, יצחק אבן דנאן, יצחק אדרבי, יצחק אהרן איטינגא, יצחק אייזיק ליבס, יצחק אייזיק חבר, יצחק סורוצקין, יצחק עטייה, יצחק עבאדי (רב), יצחק צבי ריבלין, יצחק רצאבי, יצחק שרים, יצחק שלמה אונגר, יצחק שחיבר, יצחק שבדרון, יצחק שולזינגר, יצחק שווייגר, יצחק זאב ידלר, יצחק זלר, יצחק זילברשטיין, יצחק חרוש, יצחק חי בוכבזה, יצחק בן ראובן הברצלוני, יצחק בן שמואל (פירושונים), יצחק ברקוביץ, יצחק ברדא, יצחק בואינו, יצחק בכר דוד, יצחק גליקמן, יצחק דאנציג, יצחק דלויה (המאה ה-17), יצחק דב במברגר, יצחק הכהן רפפורט, יצחק כהן, יצחק יעקב ריינס, יצחק יעקב וייס, יצחק יהודה שמלקיש, יקותיאל פרקש, יקותיאל בירדוגו, ירקות ללא חרקים, ירחמיאל אונגרישר, ירוחם בן משולם, ירוחם הירשקוביץ כהנא, ירוחם ורהפטיג, ישעיה פיק ברלין, ישעיה די טראני, ישעיה דיין, ישעיה הלוי, ישעיה הלוי הורוביץ (השני), ישעיהו משורר, ישראל איסר איסרלין (וילנה), ישראל איסר שפירא (מזריטש), ישראל נג'ארה, ישראל ניסן קרק, ישראל ניסן קופרשטוך, ישראל פסח פיינהנדלר, ישראל טויסיג, ישראל זאב מינצברג, ישראל חיים קאהן, ישראל בלסקי, ישראל גנס, ישראל ולץ, ישראל יעקב פישר, ישראל יהושע מקוטנא, ישראל יובל, יששכר אונא, יששכר דוב קהאן, יששכר יחזקאל ריגייו, ישורון (מאסף תורני), ישכר בריש גרויברט, ישיבת נהרדעא, ישיבת עץ חיים, ישיבת פוניבז', ישיבת קול תורה, ישיבת קול תורה לצעירים, ישיבת לייקווד, ישיבת בית אברהם, ישיבת בית ישראל ודמשק אליעזר, ישיבת המתמידים, ישיבת כנסת יצחק (חדרה), יחסי אישות (הלכה), יחזקאל עזרא הלוי, יחזקאל קצינאלפוגין, יחזקאל ראטה, יחזקאל לנדא, יחזקאל ליבשיץ, יחזקאל גרובנר, יחזקיה יהושע פייבל תאומים, יחיא אמסלם, יחיא בן המו, יחיאל מיכל לייטר, יחיאל מיכל טוקצינסקי, יחיאל מיכל הלוי אפשטיין, יחיאל בן הרא"ש, יחיאל יעקב וינברג, יחיאל ישעיהו טרונק, יגאל קמינצקי, יגאל כהן (רב), יגיל הנקין, ידותון הלוי החבר, ידידיה מונסונייגו, ידידיה מונסונייגו (1906), יהדות, יהדות מץ, יהדות מרוקו, יהדות ארצות האסלאם, יהדות אוסטריה, יהדות אורתודוקסית, יהדות פראג, יהדות צרפת, יהדות לבנון, יהדות לובלין, יהדות טראני, יהדות טולדו, יהדות ברטיסלאבה, יהדות ג'יבוטי, יהדות דמשק, יהונתן מלוניל, יהונתן אייבשיץ, יהושע מאמאן, יהושע מנחם אהרנברג, יהושע אברהם קריספין, יהושע אהרן צבי ויינברגר, יהושע סיגל, יהושע שלמה ארדיט, יהושע לייפר, יהושע ברכץ, יהושע בועז, יהושע דור, יהושע השל וולהנדלר, יהושע השיל (מגיני שלמה), יהושע יצחק שפירא, יהושע ישעיה נויבירט, יהודה מסר לאון, יהודה אסאד, יהודה אריה דינר, יהודה אלבז, יהודה עמיחי (רב), יהודה עייאש, יהודה פתיה, יהודה רוזאניס, יהודה שפירא (רב), יהודה לירמה, יהודה לייב אייזנברג, יהודה טולידאנו, יהודה בן אליעזר הלוי מינץ, יהודה בן נתן, יהודה בן עטר, יהודה בן קלונימוס, יהודה בן קלונימוס ממגנצא, יהודה בן הרא"ש, יהודה בויאר, יהודה בירדוגו, יהודה ביבאס, יהודה דוד בלייך, יהודה הרצל הנקין, יהודה הכהן ליאונטין (הזקן), יהי רצון, יואל הלוי מבונא, יואב יהושע וינגרטן, יום טוב ליפמן מילהויזן, יום-טוב ליפמן הלר, יונתן שטייף, יונתן דייויד, יונה מצגר, יוסף מאיר כהנא, יוסף משאש, יוסף מולכו, יוסף אסכנדרני, יוסף ארוואץ, יוסף אלקובי, יוסף אליהו הנקין, יוסף אבן סהל, יוסף אוסעדון, יוסף סקוביץ, יוסף פורמון, יוסף צאייח, יוסף צבי רימון (רב), יוסף צבי דושינסקי, יוסף קאפח, יוסף קארו, יוסף קולון, יוסף רייזין, יוסף שנברגר, יוסף שלמה דלמדיגו, יוסף שלום אלישיב, יוסף שטיינהארט, יוסף תאומים, יוסף ליברמן, יוסף ליברמן (רב), יוסף טאיטאצאק, יוסף טוב עלם, יוסף חזן, יוסף חי פאניז'יל, יוסף חיים מבגדאד, יוסף בן לב, יוסף בן וואליד, יוסף באב"ד, יוסף בוכריץ, יוסף בכור שור, יוסף בירדוגו (רבאט), יוסף גנאסיא, יוסף דנא, יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק (בית הלוי), יוסף ישר, יוצא דופן, יוחנן טרייוויש (איטליה), ייחוד השם, ייהרג ואל יעבור, 13 בינואר, 14 ביולי, 1488, 1719, 1762, 18 במרץ, 1839, 2 בנובמבר, 20 בנובמבר, 20 בינואר, 2006 בישראל, 2012 בישראל, 2015 בישראל, 2022 בישראל, 21 באוקטובר, 21 בנובמבר, 22 בפברואר, 23 בפברואר, 24 במרץ, 24 באוקטובר, 24 בדצמבר, 24 בינואר, 26 בדצמבר, 29 ביולי, 3 באפריל, 30 באפריל, 30 באוגוסט, 30 ביולי, 31 בדצמבר, 5 בספטמבר, 6 במאי, 6 בנובמבר, 60 (מספר), 7 במרץ, 7 בנובמבר, 8 בפברואר, 8 בינואר, 9 בדצמבר. להרחיב מדד (1490 יותר) » « הפסיכולוג מדד

מ"ץ

#הפניה פוסק.

חָדָשׁ!!: פוסק ומ"ץ · ראה עוד »

מן השמים

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פוסק ומן השמים · ראה עוד »

מן ההר

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פוסק ומן ההר · ראה עוד »

ממזר

לפי ההלכה, ממזר הוא יהודי שנולד מגילוי עריות חמור, מאיסורי כריתות.

חָדָשׁ!!: פוסק וממזר · ראה עוד »

מאבד עצמו לדעת (הלכה)

מאבד עצמו לדעת הוא כינוי הלכתי לאדם המבקש להרוג את עצמו.

חָדָשׁ!!: פוסק ומאבד עצמו לדעת (הלכה) · ראה עוד »

מאיר מאזוז

הרב מאיר נסים מאזוז (מכונה נאמ"ן; נולד בי"ג בניסן ה'תש"ה, 27 במרץ 1945) הוא פוסק תוניסאי, ראש "ישיבת כסא רחמים" ומוסדותיה.

חָדָשׁ!!: פוסק ומאיר מאזוז · ראה עוד »

מאיר מלובלין

רבי מאיר מלובלין (מכונה מהר"ם לובלין) (1558 ה'שי"ח, לובלין - ט"ז באייר ה'שע"ו 1616, לובלין) היה רב, פוסק, וממפרשי התלמוד.

חָדָשׁ!!: פוסק ומאיר מלובלין · ראה עוד »

מאיר אליהו (רב)

הרב מאיר אליהו הוא רב, פוסק הלכה, דרשן ומחבר ספרים חרדי-ספרדי.

חָדָשׁ!!: פוסק ומאיר אליהו (רב) · ראה עוד »

מאיר איזנשטטר

שו"ת "אמרי אש" למהר"ם א"ש, אונגוואר, 1864, הספר העברי הראשון שנדפס בעיר זו (יחד עם הקיצור שולחן ערוך) הרב מאיר איזנשטטר (נודע בכינוי: מהר"ם אַ"ש; ה'תק"ם, 1780, - כ"ד בטבת ה'תרי"ב, 1852) היה מגדולי רבני הונגריה במאה ה-19, פוסק ומנהיג אורתודוקסי בולט, ועמד בראשות ישיבה גדולה בהונגריה.

חָדָשׁ!!: פוסק ומאיר איזנשטטר · ראה עוד »

מאיר איזקסון

הרב מאיר איזקסון (ביידיש: אייזיקזאהן; 27 באפריל 1910, י"ח בניסן ה'תר"ע – 31 באוגוסט 2000, ל' באב ה'תש"ס) היה האדמו"ר השני מרומאן, רב ופוסק.

חָדָשׁ!!: פוסק ומאיר איזקסון · ראה עוד »

מאיר פוזנר

רבי מאיר פוזנר (ה'תפ"ה, 1725 - כ"ה בשבט ה'תקס"ז, 3 בפברואר 1807), מחבר ספר בית מאיר ואב"ד קניגסברג ושוטלנד שבעיר דנציג שבפולין.

חָדָשׁ!!: פוסק ומאיר פוזנר · ראה עוד »

מאיר קצנלנבוגן

מצבתו של המהר"ם בבית העלמין היהודי העתיק בפדובה הרב מאיר קצנלנבוגן, (מכונה מהר"ם פדובה ובקיצור מהרמ"פ) מפדובה (בכתיב לועזי: Katzenellenbogen; 1473, – 12 בינואר 1565, י' בשבט ה'שכ"ה, פדובה), מגדולי הפוסקים האשכנזים במאה ה-16.

חָדָשׁ!!: פוסק ומאיר קצנלנבוגן · ראה עוד »

מאיר ברנדסדורפר

מודעות אבל על פטירתו ברחוב ירושלמי הרב מאיר בְּרַנְדְסְדוֹרְפֶר (בכתיב יידי: בראנדסדארפער, כונה גם ר' מאַיֵיר) (כ"ה באלול ה'תרצ"ד - כ' באייר ה'תשס"ט, 5 בספטמבר 1934 - 14 במאי 2009) היה דיין, פוסק ומוהל, רב קהילת "תולדות אברהם יצחק" וחבר הבד"ץ של העדה החרדית.

חָדָשׁ!!: פוסק ומאיר ברנדסדורפר · ראה עוד »

מאיר גאויזון

מאיר גאויזון (או גאביזון; 1545 - ?) היה רב, דיין ופוסק בקהיר במאה ה-16.

חָדָשׁ!!: פוסק ומאיר גאויזון · ראה עוד »

מאיר די בוטון

רבי מאיר די בוטון או מהר"ם די בוטון (נפטר בי"ג בשבט ה'ת"ט, 1649) היה רב, פוסק וראש ישיבה במאה ה-17 בשאלוניקי ובגאליפולי ובעל שו"ת מהר"ם די בוטון.

חָדָשׁ!!: פוסק ומאיר די בוטון · ראה עוד »

מאיר הלר

הרב מאיר הלר (סמניצר, תרל"ח, 1878 – ז' באלול תרצ"ט, אוגוסט 1939) היה רב הונגרי-ירושלמי.

חָדָשׁ!!: פוסק ומאיר הלר · ראה עוד »

מאיר הלוי אבולעפיה

רבי מאיר בן טודרוס הלוי אבולעפיה ובראשי תיבות שגורים: הרמ"ה (או הר"ם הלוי) (בסביבות ד'תתק"ל, 1170 או קודם לכן, בּוּרגוֹס, ספרד - י"ח בניסן ה'ד', מרץ 1244, טולדו) היה מקובל, חוקר המסורה, מפרשני התלמוד, פוסק הלכה מן הראשונים ומשורר.

חָדָשׁ!!: פוסק ומאיר הלוי אבולעפיה · ראה עוד »

מאיר הכהן (אבי הש"ך)

רבי מאיר הכהן (מכונה גם "מהר"ם כ"ץ"; נפטר בסביבות שנת ה'ת"ג, 1643), היה אב"ד באמסטיבובה ובמוהילב שבאיחוד הפולני-ליטאי.

חָדָשׁ!!: פוסק ומאיר הכהן (אבי הש"ך) · ראה עוד »

מנשה אייכנשטיין

רבי מְנַשֶּׁה אַיְּיכְנְשְׁטֵיין (כונה גם "האלפי מנשה"; ה'תרכ"ה – ט"ז בתמוז ה'תרצ"ד).

חָדָשׁ!!: פוסק ומנשה אייכנשטיין · ראה עוד »

מנחם מנדל מקוצק

רבי מנחם מנדל מורגנשטרן מקוֹצק, מכונה גם השרף מקוצק (ה'תקמ"ז, 1787 – כ"ב בשבט ה'תרי"ט; 27 בינואר 1859) היה מייסדה של חסידות קוצק, ואחד הבולטים באדמו"רי החסידות בימיו.

חָדָשׁ!!: פוסק ומנחם מנדל מקוצק · ראה עוד »

מנחם מנדל אביגדורש

הרב ישעיה מנחם ב"ר יצחק אביגדורשׂ, המכונה רבי מנחם מענדל אביגדורס ונודע בכינוי מהר"ם, שהם ראשי התיבות של מורנו הרב רבי מנחם (נפטר בכ"ה באב ה'שנ"ט, ה-16 באוגוסט 1599) היה רב, דיין ופוסק.

חָדָשׁ!!: פוסק ומנחם מנדל אביגדורש · ראה עוד »

מנחם מנדל אוירבך

הרב מנחם מנדל אוירבך (ה'ש"ף, 1620 - כ' בתמוז ה'תמ"ט, 8 ביולי 1689) היה רב ודיין בווינה מחבר ספר עטרת זקנים על שולחן ערוך.

חָדָשׁ!!: פוסק ומנחם מנדל אוירבך · ראה עוד »

מנחם מנדל אייזנשטאדט

מנחם מנדל אייזנשטאדט (סיוון ה'ת"ר, יוני 1840 - ה'תר"ס, 1900) היה רב פולני-ליטאי, רבן של קמינקא, ליסקובה, זובלין ושצ'וצ'ין.

חָדָשׁ!!: פוסק ומנחם מנדל אייזנשטאדט · ראה עוד »

מנחם מנדל שפרן

הרב מנחם מנדל הכהן שפרן (נולד ב-1947, תש"ז) הוא אב בית דין בבית הדין לענייני ממונות הישר והטוב בירושלים, פוסק וראש הישיבה הכלל חסידית "נועם התורה" שבבני ברק.

חָדָשׁ!!: פוסק ומנחם מנדל שפרן · ראה עוד »

מנחם מנדל טייטלבוים

הרב מנחם מנדל טייטלבוים (נולד י"ט באדר ב' תשכ"ז, 31 במרץ 1967) הוא בנו הבכור של רבי אהרן טייטלבוים, אחד משני אדמו"רי חסידות סאטמר.

חָדָשׁ!!: פוסק ומנחם מנדל טייטלבוים · ראה עוד »

מנחם מנדל הלברשטאם

רבי מנחם מנדל הלברשטאם מסטרופקובתמונה להחלפה רבי מנחם מנדל הלברשטאם (י"ד באדר א' תרל"ה - ו' באייר תשי"ד, 9 במאי 1954) היה האדמו"ר השני מסטרופקוב.

חָדָשׁ!!: פוסק ומנחם מנדל הלברשטאם · ראה עוד »

מנחם נחום קפלן

הרב מנחם נחום קפלן מהורודנה (תקע"ב, 1811 – ח' בחשוון תר"ם, 1879, נודע בכינוי רבי נחומ'קה מהורודנה) התפרסם כצדיק וגבאי צדקה.

חָדָשׁ!!: פוסק ומנחם נחום קפלן · ראה עוד »

מנחם עמנואל דייץ

רבי מנחם עמנואל דָיִיץ (Deutz; נכתב גם: דאוץ, דוץ, דויץ; מכונה: מנואל, מנלי או מֶנְלַיין; 1763 - 31 בינואר 1842, שבט ה'תר"ב) היה רבה של קובלנץ, מבכירי הרבנים בסנהדרין של פריז, הרב הראשי מטעם הקונסיסטוריה המרכזית של יהודי צרפת לחבל הריין והמוזל, ולאחר מכן הרב הראשי לצרפת.

חָדָשׁ!!: פוסק ומנחם עמנואל דייץ · ראה עוד »

מנחם עזריה מפאנו

רבי מנחם עזריה מפאנו, המכונה גם עמנואל דה-פאנו או בקיצור: הרמ"ע מפאנו (ה'ש"ח - ד' באב ה'ש"ף; 1548 - 3 באוגוסט 1620) היה רב, פוסק ומקובל.

חָדָשׁ!!: פוסק ומנחם עזריה מפאנו · ראה עוד »

מנחם פרידמן

מנחם פרידמן (י"ט בכסלו תרצ"ז – כ' באדר ה'תש"פ, 2 בדצמבר 1936 – 16 במרץ 2020) היה פרופסור במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת בר-אילן.

חָדָשׁ!!: פוסק ומנחם פרידמן · ראה עוד »

מנחם רקנאטי

רבי מנחם בן בנימין רקאנטי (או ריקאנטי; 1310-1250) היה מקובל ופוסק שחי בעיירה רקנאטי שבאיטליה.

חָדָשׁ!!: פוסק ומנחם רקנאטי · ראה עוד »

מנחם לורברבוים

מנחם לורברבוים מנחם לורברבוים (נולד ב-14 במרץ 1958) הוא פרופסור מן המניין בחוג לפילוסופיה יהודית באוניברסיטת תל אביב, ומייסד החוג ללימודי התרבות העברית בה.

חָדָשׁ!!: פוסק ומנחם לורברבוים · ראה עוד »

מנחם בן חלבו

רבי מנחם בר חלבו (סביבות 1070-1080) היה ראשון פרשני המקרא הצרפתיים הידועים לנו.

חָדָשׁ!!: פוסק ומנחם בן חלבו · ראה עוד »

מנחם בנימין פומרנץ

הרב מנחם בנימין פומרנץ (ביידיש: פאמעראנץ; תרמ"ז, 1887 - י"ב בכסלו תש"ב, דצמבר 1942) היה רב ופוסק הלכה, רבן של הקהילות היהודיות הנריקוב ודלוגושיודלו שבפולין.

חָדָשׁ!!: פוסק ומנחם בנימין פומרנץ · ראה עוד »

מנחם גרינוולד

רבי מנחם גרינוולד תר"ג - תר"צ רבי מנחם גרינוולד ה'תר"ג, 1842 - כ"ה בתשרי ה'תר"ץ, 1929 רב העיר שופרון בהונגריה.

חָדָשׁ!!: פוסק ומנחם גרינוולד · ראה עוד »

מנחת חינוך (ספר)

מנחת חינוך הוא ספר שנכתב בידי רבי יוסף באב"ד (תקס"א, 1801–תרל"ד, 1874), ומציע פירוש למדני לספר החינוך.

חָדָשׁ!!: פוסק ומנחת חינוך (ספר) · ראה עוד »

מנהגי אבלות בימי ספירת העומר

בין פסח לעצרת היא התקופה שבין חג הפסח לחג השבועות (הנקרא גם עצרת), בהקשר למנהגים (חלקם מכונים גם מנהגי אבלות) שקיימים באותה תקופה.

חָדָשׁ!!: פוסק ומנהגי אבלות בימי ספירת העומר · ראה עוד »

מנוח הנדל

רבי מנוח הֶנדל בן שמריה (בכתיב הרבני השגור: מנוח הענדיל. ?, ברסטצ'קה, ווהלין, פולין-ליטא – כ"ב בתמוז שע"א, 1611, וינה) היה רב ופוסק, פרשן התלמוד, מדקדק, מקובל, פילוסוף, איש אשכולות ומחבר פורה ורבגוני.

חָדָשׁ!!: פוסק ומנוח הנדל · ראה עוד »

מניעת היריון בהלכה

ההלכה מתמודדת עם רצונם של זוגות יהודים במניעת היריון באמצעות הגבלות חלקיות, במטרה לשמור על רוח המצוות הנוגעות להעמדת צאצאים.

חָדָשׁ!!: פוסק ומניעת היריון בהלכה · ראה עוד »

מניות בהלכה

תעודת בעלות משנת 1922 על מניות בחברת BMW מעמדן ההלכתי של מניות נתון בדיון מתמשך בין פוסקי ההלכה.

חָדָשׁ!!: פוסק ומניות בהלכה · ראה עוד »

מסעוד אלחדד

הרב מסעוד הכהן אלחדד (לעיתים בראשי תיבות רמה"ח; ~ה'תק"ף, 1820 - כ"ד בסיוון ה'תרפ"ז, 24 ביוני 1927) היה רב, פרשן התלמוד ומקובל.

חָדָשׁ!!: פוסק ומסעוד אלחדד · ראה עוד »

מסעוד רפאל אלפסי

הרב מסעוד (רפאל) אלפאסי (סביב ה'ת"ם, 1680 - א' טבת ה'תקל"ה, 1774) היה דרשן, פוסק הלכה ומקובל.

חָדָשׁ!!: פוסק ומסעוד רפאל אלפסי · ראה עוד »

מסיבת גויים

בהלכה מסיבת גויים היא מסיבת רעות של גויים, שבמסגרתה שותים משקאות חריפים, שעל פי פוסקים רבים נאסר על יהודי ליטול בה חלק, מחמת החשש שהדבר יביא לידי חתנות עם הגויים.

חָדָשׁ!!: פוסק ומסיבת גויים · ראה עוד »

מסייע אין בו ממש

מסייע אין בו ממש הוא כלל הלכתי המובא בתלמוד, לפיו אדם המסייע לאחר לבצע פעולה מסוימת, שיכולה הייתה להיעשות גם בלי עזרה זו, המסייע אינו נחשב אחד מעושי המלאכה, וגם אם מדובר בפעולה אסורה, אין איסור לעשות זאת.

חָדָשׁ!!: פוסק ומסייע אין בו ממש · ראה עוד »

מעמד האישה ביהדות

מרים הנביאה, מאת אנסלם פוירבאך, 1862. יפיפיות. מעמד האישה ביהדות עבר תמורות ושינויים במהלך הדורות, והושפע הן מתהליכים פנימיים ביהדות והן מתהליכים חיצוניים.

חָדָשׁ!!: פוסק ומעמד האישה ביהדות · ראה עוד »

מעמיד (סוכה)

כדי שהסכך יישען על '''מעמיד''' הכשר לסיכוך, נוהגים רבים להשעין את הסכך על גבי לייסטים מעץ, כפי המוצג בתמונה זו. בהלכה, "מעמיד" הוא דין בהלכות מבנה הסוכה, לפיו אין לסמוך את סכך הסוכה בדבר שאסור להשתמש בו לשם סיכוך עצמו, דהיינו: דבר המקבל טומאה או שאין גידולו מן הארץ.

חָדָשׁ!!: פוסק ומעמיד (סוכה) · ראה עוד »

מערבית

מערבית (לעיתים: מעריב, מערבות) היא מערכת פיוטים לברכות קריאת שמע של תפילת ערבית, שנועדה בעיקר לתפילות החגים.

חָדָשׁ!!: פוסק ומערבית · ראה עוד »

מעשר כספים

מעשר כספים הוא נוהג יהודי המחייב להפריש עשירית מהרווחים הכספיים לצדקה, תוקפו של נוהג זה נתון במחלוקת פוסקי ההלכה.

חָדָשׁ!!: פוסק ומעשר כספים · ראה עוד »

מעשה שבת

מעשה שבת הוא מאכל או מעשה אחר שנוצר במהלך השבת תוך כדי חילול שבת.

חָדָשׁ!!: פוסק ומעשה שבת · ראה עוד »

מעלית שבת

מציין פיקוד שבת למעלית מעלית שבת היא מעלית שמנגנון הפעלתה מאפשר ליהודים שומרי שבת להשתמש בה בשבת בלא שיעברו על איסור חילול שבת.

חָדָשׁ!!: פוסק ומעלית שבת · ראה עוד »

מעוז צור

מָעוֹז צוּר יְשׁוּעָתִי הוא פיוט שנהוג לזמר בימי חנוכה, לאחר הדלקת הנרות.

חָדָשׁ!!: פוסק ומעוז צור · ראה עוד »

מצליח מאזוז

הילולת הרב מצליח מזוז, שעל ידי ישיבת כסא רחמים, ה'תשע"ח (2018), במעמד כ-8,000 איש. הרב חיים כדיר מצליח מאזוז (כ"ו בחשוון ה'תרע"ב, 17 בנובמבר 1911 - כ"א בטבת ה'תשל"א, 18 בינואר 1971) היה רב בולט בתוניסיה, ששימש כדיין בתוניס, וייסד בה את ישיבת כסא רחמים, בראשה עמד עד שנרצח.

חָדָשׁ!!: פוסק ומצליח מאזוז · ראה עוד »

מצה

צלחת מצות עם נוסח הברכה על אכילת מצה. מצה שמורה שנאפתה בעבודת יד עבודת מכונה מַצָּה היא מאפה העשוי מבצק של אחד מחמשת מיני דגן שלא החמיץ.

חָדָשׁ!!: פוסק ומצה · ראה עוד »

מצה שמורה

מצה שמורה בעבודת יד מצה שמורה היא מצה שבמהלך הכנתה נעשתה שמירה מיוחדת על מנת שלא תחמיץ, ולא רק שלא החמיצה "במקרה".

חָדָשׁ!!: פוסק ומצה שמורה · ראה עוד »

מצוות עשה שהזמן גרמן

מצוות עשה שהזמן גרמן הן מצוות עשה החלות רק במועדים קבועים, ומתבטלות לאחר פרק זמן קבוע.

חָדָשׁ!!: פוסק ומצוות עשה שהזמן גרמן · ראה עוד »

מצוות שבין אדם לחברו

עשרת הדברות. מימין חמש דברות שבין אדם למקום, ומשמאל חמש דברות שבין אדם לחברו מצוות שבין אדם לחברו הן מצוות שהתורה מצווה בהן על עשיית מעשה כלפי אדם אחר, על מנת להסדיר את ההתנהגות החברתית שבין בני האדם.

חָדָשׁ!!: פוסק ומצוות שבין אדם לחברו · ראה עוד »

מצוות זכירת מעשה עמלק

מצוות זכירת מעשה עמלק היא מצווה המתייחסת לחובה לזכור את אשר עשה עמלק לבני ישראל בצאתם ממצרים.

חָדָשׁ!!: פוסק ומצוות זכירת מעשה עמלק · ראה עוד »

מקרא מגילה

מאה ה-18 יד להצבעה על המגילה. מִקְרָא מְגִלָּה היא מצווה מדרבנן לקרוא את מגילת אסתר בפורים על מנת לפרסם את הנס שנעשה ליהודים בימי החג.

חָדָשׁ!!: פוסק ומקרא מגילה · ראה עוד »

מרא דאתרא

מָרָא דְאַתְרָא, (מארמית "אדון המקום") הוא כינויו של הרב המקומי.

חָדָשׁ!!: פוסק ומרא דאתרא · ראה עוד »

מרדכי אצבאן

הרב מרדכי אצבאן היה פוסק ומקובל בן המאה ה-18 שפעל בעיר מקנס במרוקו והיה החכם הכולל בעיר חלב שבסוריה.

חָדָשׁ!!: פוסק ומרדכי אצבאן · ראה עוד »

מרדכי אלישיב

מרדכי אלישיב (פרידמן) (כ' בשבט תרנ"ח, 21 בפברואר 1898, פינסק – י"ג בטבת תשל"ח, 23 בדצמבר 1977, חולון) היה מחנך עברי בליטא ובארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: פוסק ומרדכי אלישיב · ראה עוד »

מרדכי אליהו

הרב אליהו בצעירותו, מוסר שיעור בישיבת "פורת יוסף", במשכנה הזמני שבבית־הכנסת 'צופיוף' שבירושלים, לאחר מלחמת העצמאות. הרב אליהו כאברך הרב מרדכי אליהו (כ"א באדר א' ה'תרפ"ט, 3 במרץ 1929 – כ"ה בסיוון ה'תש"ע, 7 ביוני 2010) היה פוסק, דיין, מקובל ומנהיג דתי.

חָדָשׁ!!: פוסק ומרדכי אליהו · ראה עוד »

מרדכי סגרון

הרב מרדכי סגרון (י"ד באדר ה'תרנ"ג, 2 במרץ 1893 - א' באב ה'תשכ"ט, 16 ביולי 1969) היה רב בתוניסיה ובישראל.

חָדָשׁ!!: פוסק ומרדכי סגרון · ראה עוד »

מרדכי פרידלנדר

הרב מרדכי פרידלנדר עם הרב מתתיהו דייטש, הרב מסעוד אלחדד והרב זונדל שטרן, באספת רבני רמת שלמה, חודש אב תשע"ו הרב מרדכי פרידלנדר עם הרב מתתיהו דייטש, הרב שמחה רבינוביץ והרב שאול רייכנברג, באספת רבני רמת שלמה, חודש חשון תשע"ה הרב מָרְדְּכַי פְרִידְלַנְדֶר (כ"ג בחשון תש"ד נובמבר 1943 – ח' בטבת תשע"ז ינואר 2017) היה רב וראש ישיבה וראש כולל ומנהיג קהילת שומרי החומות ברמת שלמה.

חָדָשׁ!!: פוסק ומרדכי פרידלנדר · ראה עוד »

מרדכי פוגלמן

הרב מרדכי פוגלמן (17 בספטמבר 1898 - 6 בספטמבר 1984; ראש השנה תרנ"ט - ט' באלול תשמ"ד) היה רבה של קטוביץ ולאחר מכן, של קריית מוצקין.

חָדָשׁ!!: פוסק ומרדכי פוגלמן · ראה עוד »

מרדכי קלעי

הרב מרדכי (בכור) קלעי (נפטר בט"ו בכסלו ה'ת"ז; 1647) היה פוסק וראש ישיבה בשאלוניקי.

חָדָשׁ!!: פוסק ומרדכי קלעי · ראה עוד »

מרדכי שמואל אשכנזי

הרב מרדכי שמואל אשכנזי (כ"ח באייר ה'תש"ג, 2 ביוני 1943 - כ"ג בטבת ה'תשע"ה, 14 בינואר 2015) היה רב היישוב כפר חב"ד, חבר בית דין רבני חב"ד, עורך ספרים וזוכה בפרס הרב קוק (תשס"ד) על חיבור ספרי הלכה.

חָדָשׁ!!: פוסק ומרדכי שמואל אשכנזי · ראה עוד »

מרדכי בן ג'ו

הרב מרדכי בן ג'ו (בשפת המקור: Mardo Chee Bengio; ה'תקפ"ז, 1827– כ"ו בטבת ה'תרע"ז, 1917) היה מורה צדק, אב בית הדין ורבה של טנג'יר שבמרוקו במשך כ-60 שנים.

חָדָשׁ!!: פוסק ומרדכי בן ג'ו · ראה עוד »

מרדכי בריסק

הרב מרדכי בריסק (ידוע בכינוי מהר"ם בריסק; אביב ה'תרמ"ו, 1886 - י"א בסיוון ה'תש"ד, 2 ביוני 1944) היה מרבני טרנסילבניה בדור שלפני השואה שבה נספה.

חָדָשׁ!!: פוסק ומרדכי בריסק · ראה עוד »

מרדכי גרוס

הרב מרדכי גרוס (נולד בא' בכסלו ה'תשי"א, 10 בנובמבר 1950) הוא אב"ד "חניכי הישיבות", רבן של כמה קהילות בבני ברק ובמודיעין עילית ופוסק הלכה חרדי.

חָדָשׁ!!: פוסק ומרדכי גרוס · ראה עוד »

מרדכי דב איידלברג

הרב מרדכי דב איידלברג (ה'תר"ם, 1880 - ח' בחשוון ה'תש"ב, 29 באוקטובר 1941) היה רב ליטאי של יישובים רבים בליטא, פולין ואוקראינה.

חָדָשׁ!!: פוסק ומרדכי דב איידלברג · ראה עוד »

מרדכי הצרפתי

הרב מרדכי הצרפתי (לפני ה'תקע"ב 1812 - ה'תרמ"ד 1884) היה דרשן, ראש ישיבה, פוסק הלכה, אב בית הדין ורבה של מרקש שבמרוקו במאה ה-19.

חָדָשׁ!!: פוסק ומרדכי הצרפתי · ראה עוד »

מרדכי הלוי

הרב מרדכי הלוי (נפטר תקס"ז - 1807), הידוע בכינוי הרב המלי"ץ, היה שד"ר, דיין ופוסק בירושלים.

חָדָשׁ!!: פוסק ומרדכי הלוי · ראה עוד »

מרדכי יעקב ברייש

שמאל הרב מרדכי יעקב ברייש (תרנ"ו, 1896 – י"ד בכסלו תשל"ז, 6 בדצמבר 1976) היה רב ואב"ד הקהילה החרדית ״אגודת אחים״ בציריך, שבשווייץ למעלה מארבעים שנה, פוסק הלכה נודע, מחבר סדרת הספרים שו"ת חלקת יעקב (3 חלקים).

חָדָשׁ!!: פוסק ומרדכי יעקב ברייש · ראה עוד »

מרדכי יפה

שער "לבוש מלכות" במהדורה שהודפסה בפראג, 1623 הרב מרדכי יפה (ה'ר"צ, 1530 לערך פראג – ג' באדר ב' ה'שע"ב, מרץ 1612 פוזנא), המכונה "בעל הלבושים" או "בעל הלבוש", היה רב, פוסק ומפרש "השולחן ערוך", מחבר ספרי הלכה יסודיים ומחכמי בוהמיה ופולין.

חָדָשׁ!!: פוסק ומרדכי יפה · ראה עוד »

מרכז עולמי לתורה וחסידות בעלז

מרכז עולמי לתורה וחסידות בעלזא הוא שמו הרשמי של בניין בית המדרש ובית הכנסת המרכזי של חסידות בעלז בקריית בעלז בירושלים.

חָדָשׁ!!: פוסק ומרכז עולמי לתורה וחסידות בעלז · ראה עוד »

משנה ברורה

משנה ברורה הוא חיבור הלכתי של רבי ישראל מאיר הכהן מראדין, "החפץ חיים", שיצא לאור בשישה כרכים בין 1884 ל-1907.

חָדָשׁ!!: פוסק ומשנה ברורה · ראה עוד »

משפחת אלישר

משפחת אלישר היא משפחת רבנים ועסקנים חשובה ממוצא ספרדי, שבניה שימשו כרבנים, כאישי ציבור וכעסקנים מפורסמים.

חָדָשׁ!!: פוסק ומשפחת אלישר · ראה עוד »

משפחת סופר

משפחת סוֹפֵר-שְׁרַיְיבֶּר היא משפחה יהודית מפורסמת במדינות האוסטרו-הונגריות במרכז אירופה, שהצמיחה מתוכה מאות רבנים, ראשי ישיבות ופרנסי ציבור.

חָדָשׁ!!: פוסק ומשפחת סופר · ראה עוד »

משפחת פורמון

משפחת פורמון (צורה נוספת: פירמון), הייתה משפחת רבנים בסלוניקי ובטורקיה, במאה ה-16.

חָדָשׁ!!: פוסק ומשפחת פורמון · ראה עוד »

משפחת קופשיץ

משפחת קופשיץ היא משפחה ירושלמית, שהעמידה מקרבה רבנים.

חָדָשׁ!!: פוסק ומשפחת קופשיץ · ראה עוד »

משפחת חן

משפחת חן היא משפחה ענפה מיהדות ספרד, שהייתה מובילה בקרב יהודי קטלוניה.

חָדָשׁ!!: פוסק ומשפחת חן · ראה עוד »

משפחת הענוים

סמל המשפחה משפחת הענוים (או מן הענוים, Anav, Dellmansi Piatell, degli umani, De Mansi) היא משפחה יהודית מיוחסת שחיה ופעלה ברומא.

חָדָשׁ!!: פוסק ומשפחת הענוים · ראה עוד »

משפחת הרצל

בנימין זאב הרצל בנימין זאב הרצל נולד בשנת 1860 ליעקב (1835–1902), סוחר אמיד ובנקאי ולז'אנט (1836–1911) לבית דיאמנט.

חָדָשׁ!!: פוסק ומשפחת הרצל · ראה עוד »

משפחת כהן-סקלי

כהן סקַלִי היא משפחת כהנים המיוחסת לצדוק הכהן.

חָדָשׁ!!: פוסק ומשפחת כהן-סקלי · ראה עוד »

משלוח מנות

משלוחי מנות ילדים נושאים משלוח מנות ילד מחופש בדרכו למסור משלוח מנות מִשְׁלֹחַ מָנוֹת היא אחת מן המצוות הנוהגות בחג פורים, בין מצוות מקרא מגילה, משתה ושמחה ומתנות לאביונים.

חָדָשׁ!!: פוסק ומשלוח מנות · ראה עוד »

משה מטראני

מצבת קבורת המבי"ט בבית העלמין העתיק בצפת. רבי משה בר יוסף מִטְרָאנִי (המבי"ט; 1500 – 1580; ה'ר"ס – ה'ש"ם), היה ראש ישיבה ופוסק, מחכמי צפת במאה ה-16.

חָדָשׁ!!: פוסק ומשה מטראני · ראה עוד »

משה מטראצ'ינה

משה מטראצ'ינה (טראצ'ינו) (1555- 1623) היה מחכמי איטליה במאה ה-17, רב בקהילת פרארה (Ferrara) ונחשב כפוסק מרכזי באיטליה.

חָדָשׁ!!: פוסק ומשה מטראצ'ינה · ראה עוד »

משה מישל שמואל שפירא

הרב משה מישל שמואל שפיראתמונה להחלפה הרב משה מישל שמואל שפירא (ט"ו באייר ה'תרט"ו, 1855 - ניסן ה'תרצ"ג, 1933) היה רב ליטאי, רבה של רוגובה (ליטא) במשך קרוב לחמישים שנה.

חָדָשׁ!!: פוסק ומשה מישל שמואל שפירא · ראה עוד »

משה מיזלמן

הרב משה מיזלמן (באנגלית: Moshe Meiselman נולד באלבמה, 14 במרץ 1942 - כ"ה באדר ה'תש"ב) הוא ראש ישיבת תורת משה בירושלים, אותה הקים בשנת 1982.

חָדָשׁ!!: פוסק ומשה מיזלמן · ראה עוד »

משה אסבאג

ספר 'פני משה' לרבי משה אסבאג הרב משה אסבאג (סביב ה'תק"כ, 1760 - תשרי ה'תקפ"ה, 1824) היה מקובל, פוסק הלכה ודרשן, ראש ישיבה, אב בית הדין ורבה של מרקש במאה התשע עשרה.

חָדָשׁ!!: פוסק ומשה אסבאג · ראה עוד »

משה אלשקר

משה אַלַשְקַר (כונה: מהר"ם אלשקר; 1466, סמורה – 1542, ירושלים) היה רב, פוסק ודיין ספרדי בולט בדורו - דור גירוש ספרד.

חָדָשׁ!!: פוסק ומשה אלשקר · ראה עוד »

משה אלשיך

רבי משה אלשיך (מכונה האלשיך הקדוש) (ה'רס"ז, 1506/1507 - י"ג בניסן ש"ס, 1600), היה פרשן ומחבר דרשות מפורסמות על התורה (המכונות 'אלשיך'), שד"ר, ופוסק בצפת.

חָדָשׁ!!: פוסק ומשה אלשיך · ראה עוד »

משה אבן זברה

רבי משה אבן זברה (בן זבארה, זבארו, זאברו, אבן זאברה; בערך ה'ר' 1440 - ה'ר"ס 1510), היה סופר סת"ם, מדקדק ופוסק הלכה מחכמי ספרד.

חָדָשׁ!!: פוסק ומשה אבן זברה · ראה עוד »

משה אבן דנאן

הרב משה אבן דנאן (סיוון ה'תרל"ט, 1879 – ט"ו בסיוון ה'תש"ד,ראו: 'תאמרו ליוסף' (בן נאיים) עמ' 373: "דרוש שדרשתי בפטירת הרה"ג ראב"ד כמוה"ר משה אבן דנאן זצ"ל שנתבש"מ ביום ט"ו סיון שנת תש"ד פ"ק". ולא כפי שכתוב בכמה ספרים שנפטר בתרצ"ז או בת"ש. וכן בהסכמה ל'וזאת ליהודה' אבן דנאן, חתום הוא בשנת תש"ג. ואם כן העיקר שנפטר בתש"ד. וראו עוד 'מן הגנזים' חלק יא עמ' רנד. 8 במאי 1944) היה פוסק הלכה, אב בית הדין ורבה של פאס בתחילת שנות ה-40 של המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: פוסק ומשה אבן דנאן · ראה עוד »

משה אוירבך

הרב ד"ר משה אוירבך (יידיש: אויערבאך; ד' באדר א' תרמ"א, 3 בפברואר 1881 – ט' בניסן תשל"ו, 9 באפריל 1976) היה רב ומחנך, ממייסדי החינוך הדתי המודרני בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: פוסק ומשה אוירבך · ראה עוד »

משה איסרליש

מצבת קברו של הרמ"א בבית הקברות היהודי העתיק בקרקוב שבקז'ימייז' (הרובע היהודי בעיר), 2016 בית כנסת הרמ"א בקז'ימייז' רבי משה איסרלישׂ, הידוע בכינויו הרמ"א (ה'ר"ץ, 1530 – י"ח באייר ה'של"ב, 1572), היה פוסק, ראש ישיבה, מקובל ופילוסוף.

חָדָשׁ!!: פוסק ומשה איסרליש · ראה עוד »

משה נחום ירושלמסקי

הרב משה נחום ירושלמסקי (ז' באדר תרט"ו, 1855 - כ"ט בסיוון תרע"ו, 1916) היה פוסק הלכה, שנודע בתשובותיו הרבות.

חָדָשׁ!!: פוסק ומשה נחום ירושלמסקי · ראה עוד »

משה ניימן

הרב משה ניימן (ה' בתמוז ה'תרט"ז – ט' בטבת ה'תרצ"ג; 8 ביולי 1856 – 7 בינואר 1933) היה רב הונגרי, רבה של, פוסק ומחבר תורני.

חָדָשׁ!!: פוסק ומשה ניימן · ראה עוד »

משה סופר (ערלוי)

רבי משה סופר (קרוי גם על שם חיבורו היד סופר; כ"ה באייר ה'תרמ"ה, 1885 – כ"א בסיוון ה'תש"ד, 1944) היה דיין באגר (ערלוי) שבהונגריה, ומחבר שו"ת "יד סופר", דור רביעי לחת"ם סופר.

חָדָשׁ!!: פוסק ומשה סופר (ערלוי) · ראה עוד »

משה סוויד

הרב משה הכהן סֻׂוִויד (? - כ"ט באייר התרמ"ט) היה רב, פוסק הלכה, דיין, חכם באשי, רבה של הקהילה היהודית בארם צובא ובעל שו"ת "אמת ומשפט".

חָדָשׁ!!: פוסק ומשה סוויד · ראה עוד »

משה פרידמן

רבי משה (משה'ניו) פרידמן מבויאן-קראקא (י"ד באדר ב' תרמ"א, 1881 − ג' באלול תש"ג, 1943) היה אדמו"ר, פוסק, חבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל וממנהיגי יהדות פולין בין שתי מלחמות העולם.

חָדָשׁ!!: פוסק ומשה פרידמן · ראה עוד »

משה פירירה

הרב משה פירירה (1884–1932) היה מחנך, איש ציבור ודיין, מנהיג הקהילה היהודית בוויסוקו שבבוסניה, המורה הראשי העברי בבתי הספר בסרייבו, מאישי הציבור הבולטים בעיר.

חָדָשׁ!!: פוסק ומשה פירירה · ראה עוד »

משה פיינשטיין

הרב משה פיינשטיין (ז' באדר ה'תרנ"ה, 3 במרץ 1895 – י"ג באדר ב' ה'תשמ"ו, 23 במרץ 1986) היה מגדולי פוסקי ההלכה החרדים לאחר השואה, יושב ראש מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל בארצות הברית וראש מתיבתא תפארת ירושלים בניו יורק.

חָדָשׁ!!: פוסק ומשה פיינשטיין · ראה עוד »

משה צארום

מארי משה צארום (במקור: צַארֻם; ה'תרל"ה – כ"ו באלול ה'תשי"א; 1875 – 27 בספטמבר 1951) היה רב תימני, תלמידו המובהק של מארי יחיא קאפח וממשיך דרכו.

חָדָשׁ!!: פוסק ומשה צארום · ראה עוד »

משה צבי פוקס

הרב משה צבי (הרש) פוקס (ה'תר"ג – א' בתמוז ה'תרע"א, 1843–1911) היה רב הונגרי, פוסק הלכה ומנהיג ציבור מרכזי בהונגריה ובטרנסילבניה, אשר שימש כרבה של גרוסוורדיין וראש הישיבה בה.

חָדָשׁ!!: פוסק ומשה צבי פוקס · ראה עוד »

משה שמשון בכרך

הרב משה שמשון בכרך (ה'שס"ז, 1607 – כ"ט בניסן ה'ת"ל, 19 באפריל 1670) היה דרשן, פוסק ופייטן ממשפחת הרבנים בכרך, מצאצאי מהר"ל מפראג.

חָדָשׁ!!: פוסק ומשה שמשון בכרך · ראה עוד »

משה שאול קליין

הרב משה שאול קליין (נולד בו' באדר א' תשי"ד, 9 בפברואר 1954) הוא דיין ופוסק הלכה חרדי ישראלי, רב שכונת אור החיים.

חָדָשׁ!!: פוסק ומשה שאול קליין · ראה עוד »

משה שטרן (דברצן)

הרב משה שטרן (ה'תרע"ה, 1915 – ב' באב ה'תשנ"ז, 5 באוגוסט 1997) היה פוסק הלכה שורד השואה רב קהל יסודי התורה בברוקלין.

חָדָשׁ!!: פוסק ומשה שטרן (דברצן) · ראה עוד »

משה שטרנבוך

הרב משה שטרנבוך (נולד בכ"ד בשבט ה'תרפ"ו, 8 בפברואר 1926) הוא ראב"ד העדה החרדית בירושלים, פוסק וראש ישיבה.

חָדָשׁ!!: פוסק ומשה שטרנבוך · ראה עוד »

משה שיק

הרב משה שיק (נודע בכינוי: מהר"ם שיק; כ"א אדר א' ה'תקס"ז, 1807 – א' בשבט ה'תרל"ט, 1879) היה אב"ד ירגין, גאב"ד חוסט וראש הישיבה הגדולה בעיר, גדול פוסקי הונגריה בימיו ומנהיג האורתודוקסיה בימי הקרע עם הנאולוגים.

חָדָשׁ!!: פוסק ומשה שיק · ראה עוד »

משה תורג'מן

הרב משה תורג'מן (נודע גם בכינוי באבא סִי, או באבא סִי בן יוסף) (התרי"ז - כ"ח טבת התרצ"ז) היה רב, פוסק ודיין, שימש כראש ישיבת תפילאלת, והיה למורו ורבו של באבא סאלי.

חָדָשׁ!!: פוסק ומשה תורג'מן · ראה עוד »

משה לוי (רב)

הרב משה לוי (ד' בשבט ה'תשכ"א, 21 בינואר 1961 - י"א בחשוון ה'תשס"א, 9 בנובמבר 2000) היה פוסק חרדי ספרדי, מחבר ספרי הלכה ור"מ בישיבת כסא רחמים.

חָדָשׁ!!: פוסק ומשה לוי (רב) · ראה עוד »

משה טולידאנו

רבי משה (ב"ר דניאל) טוֹלִידַאנוֹ (ה'תפ"ד, 1724 - י"ג בטבת ה'תקל"ג, 7 בינואר 1773) היה דיין, פוסק הלכה ומגדולי חכמי העיר מקנס שבמרוקו.

חָדָשׁ!!: פוסק ומשה טולידאנו · ראה עוד »

משה טוויל

הרב משה טוויל מעלי הכהן (4 בנובמבר 1895 – 1 בנובמבר 1976) היה רב, פוסק וראש ישיבה, כיהן כרבה הראשי של קהילת יהודי חלב, וכראש ישיבת 'דגל תורה'.

חָדָשׁ!!: פוסק ומשה טוויל · ראה עוד »

משה זאב מרגליות

רבי משה זאב מרגליות (לעיתים: יעב"ץ; כונה על שם עיר רבנותו: רֶבּ וועֶלוועֶלה ביאליסטוקֶר; ה'תקכ"ח, 1768 - ד' בטבת ה'תק"ץ, 30 בדצמבר 1829) היה רב ופוסק הלכה ליטאי, רבן של טיקטין וביאליסטוק ומחבר הספרים "מראות הצובאות" ו"אגודת אזוב".

חָדָשׁ!!: פוסק ומשה זאב מרגליות · ראה עוד »

משה זקס

משה זקס (נכתב גם זאקס, זאכס; בגרמנית: Moses Sachs; 1800, דריסיקאקר, דוכסות סקסוניה-מיינינגן – 5 ביולי 1870, ירושלים) היה עסקן ירושלמי ושד"ר.

חָדָשׁ!!: פוסק ומשה זקס · ראה עוד »

משה זבולון מרגליות

הרב משה זבולון מרגליותתמונה להחלפה הרב משה זבולון מרגליות (ה'תרי"א, אפריל 1851 - ז' באלול ה'תרצ"ו, 25 באוגוסט 1936) היה רב וראש ישיבה אורתודוקסי אמריקאי ממוצא פולני.

חָדָשׁ!!: פוסק ומשה זבולון מרגליות · ראה עוד »

משה חלאווה

רבי משה חלאווה (ידוע כמהר"ם חלאווה) היה רב ספרדי במאה ה-14, פרשן התלמוד הבבלי ופוסק הלכה מן הראשונים.

חָדָשׁ!!: פוסק ומשה חלאווה · ראה עוד »

משה חיים מבגדאד

הרב משה חיים מבגדאד (ה'תקי"ב, 1752 - ח סיוון ה'תקצ"ו, 11 ביוני 1836) היה פוסק ודרשן ממנהיגי הקהילה היהודית בעיראק בשלהי המאה ה-18 וראשית המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: פוסק ומשה חיים מבגדאד · ראה עוד »

משה חיים שמרלר

הרב משה חיים שמרלר (כ"ט באב תרפ"ז, אוגוסט 1927 – כ"ד בתמוז תשע"ז, יולי 2017) היה רב פוסק הלכה ואב בית דין קהילת "מחזיקי הדת" בציריך שבשווייץ למעלה מחמישים שנה, פוסק הלכה נודע, מחבר סדרת הספרים שו"ת "מחשבת חיים".

חָדָשׁ!!: פוסק ומשה חיים שמרלר · ראה עוד »

משה גאלנטי (הראשון)

הרב משה בן מרדכי גאלנטי (נקרא גם רבי משה גאלנטי הזקן, על מנת להבדילו מנכדו), נפטר אחרי 1612 (ה'שע"ב; יש אומרים בגיל 90) היה רב, פוסק ומקובל צפתי בולט.

חָדָשׁ!!: פוסק ומשה גאלנטי (הראשון) · ראה עוד »

משה דאנון

רבי משה דאנון (חי במאה ה-15 וה-16), היה חכם תלמודיסט ופוסק הלכה מחכמי פורטוגל.

חָדָשׁ!!: פוסק ומשה דאנון · ראה עוד »

משה דריהם

הרב משה הכהן דריהם (13 בספטמבר 1906, כ"ב באלול ה'תרס"ו – 31 במרץ 1966, י' בניסן ה'תשכ"ו) היה דיין ופוסק, הרב הראשי של רובע דיג'ת - ה"חארה צגירה" באי ג'רבה שבתוניסיה, מגדולי רבני ג’רבה בדורו, חבר בית הדין הרבני האזורי בטבריה ומחבר ספרים רבים.

חָדָשׁ!!: פוסק ומשה דריהם · ראה עוד »

משה דימנטמן

הרב משה חיים דימנטמן (נולד בשנת תרצ"ב) הוא ראש כולל יד ברודמן ברחובות לשעבר.

חָדָשׁ!!: פוסק ומשה דימנטמן · ראה עוד »

משה הלברשטאם

הרב משה הלברשטאם (ח' בניסן ה'תרצ"ב, 14 באפריל 1932 – כ"ח בניסן ה'תשס"ו, 26 באפריל 2006) היה מורה צדק בולט ודיין בבד"ץ של העדה החרדית בירושלים.

חָדָשׁ!!: פוסק ומשה הלברשטאם · ראה עוד »

משה יצחק אביגדור

רבי משה יצחק אביגדור (תקס"א או תקס"ב, 1801 - כ"ג באב תרכ"ה, 15 באוגוסט 1865) היה רב ופוסק ליטאי, רבן של קובנה, שקלוב וערים נוספות.

חָדָשׁ!!: פוסק ומשה יצחק אביגדור · ראה עוד »

משה יהושע יהודה לייב דיסקין

הרב משה יהושע יהודה לייב דיסקין (מכונה המהרי"ל דיסקין והרב מבריסק) (י' בכסלו ה'תקע"ט, 1818 – מוצאי שבת ליל כ"ט בטבת ה'תרנ"ח, 22 בינואר 1898) היה רב ופוסק, מרבני ירושלים בסוף המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: פוסק ומשה יהושע יהודה לייב דיסקין · ראה עוד »

משה יהודה עבאס

רבי משה יהודה עבאס היה רב, משורר, פוסק ופייטן בשאלוניקי, קושטא, ונציה ומצרים במאה ה-17.

חָדָשׁ!!: פוסק ומשה יהודה עבאס · ראה עוד »

משולם איגרא

רבי משה משולם בן שמשון איגרא מהעיר טיסמניץ (תקי"ב – י"ח בתשרי תקס"ב) היה רב, פוסק, ומגאוני דורו בגליציה.

חָדָשׁ!!: פוסק ומשולם איגרא · ראה עוד »

משולם פייבוש הלר

רבי משולם פֶייבוּש הלוי הֶלֶר מזְבַּרַז (בכתיב שנהג בזמנו: העליר, זבריזא; תק"ב, 1742 – כ' בכסלו תקנ"ה, 1794) היה מאדמו"רי החסידות בתקופתה הראשונה.

חָדָשׁ!!: פוסק ומשולם פייבוש הלר · ראה עוד »

משולם זלמן אשכנזי

רבי משולם זלמן אשכנזי (י"ז באייר ה'תקל"ב, 1772 - ל' בניסן ה'תר"ג, 1843) היה מחשובי הפוסקים בפולין, רבן של קז'ימייז דולני, נשלסק ולובלין.

חָדָשׁ!!: פוסק ומשולם זלמן אשכנזי · ראה עוד »

משולם בן משה ממגנצא

רבי משולם בן משה בן איתיאל ממגנצא (נפטר בד'תתנ"ה) היה מחכמי יהדות מגנצא במחצית השנייה של המאה ה-11.

חָדָשׁ!!: פוסק ומשולם בן משה ממגנצא · ראה עוד »

משולם בן קלונימוס

רבי משולם בן קָלוֹנִימוּס (ידוע גם בכינויים רבנו משולם, "משולם הגדול", "משולם הרומי" וגם בכתיב חסר "משלם"; סביב 950 - סביב 1010, נולד בלוּקָא, איטליה, או במגנצא, גרמניה) היה פוסק בן תקופת הגאונים, פרשן המשנה ופייטן.

חָדָשׁ!!: פוסק ומשולם בן קלונימוס · ראה עוד »

מתנות לאביונים

קופות צדקה עבור מתנות לאביונים חיילי צה"ל מחלקים מתנות לילדים בסיכון ועוזרים להם להתכונן לחג. מתנות לאביונים היא אחת מהמצוות הנוהגות בחג פורים, והיא חלה על גברים ונשים כאחד.

חָדָשׁ!!: פוסק ומתנות לאביונים · ראה עוד »

מתתיה גרג'י

ר' מתתיה גרג'יתמונה להחלפה רבי מתתיה גרג'י (1842, הראת – 29 בנובמבר 1917, ירושלים) היה פוסק, פרשן מקרא ומשנה, כרוניקאי, וממנהיגי קהילת יהודי הראת בסוף המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: פוסק ומתתיה גרג'י · ראה עוד »

מתוך שהותרה לצורך הותרה שלא לצורך

מתוך שהותרה לצורך הותרה גם שלא לצורך או כלל מתוך, הוא כלל הלכתי שתוקפו מסברת חז"ל בדברי התורה, שמכוחו הותרה עשיית מלאכות ביום טוב גם כשאינן לצורך אוכל נפש, אלא לצורך אחר של יום טוב.

חָדָשׁ!!: פוסק ומתוך שהותרה לצורך הותרה שלא לצורך · ראה עוד »

מלאכת מעמר

מלאכת מעמר, קיבוץ דבר הצומח מהקרקע, ממקום גידולו איסוף פירות, גם מבלי לקטוף אותם, לערימה אחת - נחשב למלאכת מעמר. מְלֶאכֶת הַמְּעַמֵּר היא אחת מל"ט המלאכות האסורות בשבת, ומשמעותה היא איסוף וקיבוץ צומח, לערמה מרוכזת לצורך אכילה או הסקה.

חָדָשׁ!!: פוסק ומלאכת מעמר · ראה עוד »

מלאכת מבשל

בישול אפייה צלייה מְלֶאכֶת הַמְּבַשֵּל (במקורה במשנה נקראת מְלֶאכֶת הָאוֹפֶה) היא אחת מל"ט המלאכות האסורות בשבת וביום הכיפורים על פי ההלכה.

חָדָשׁ!!: פוסק ומלאכת מבשל · ראה עוד »

מלאכת מוחק

מחיקת אות כתובה מְלֶאכֶת הַמּוֹחֵק (מוחק על מנת לכתוב) היא אחת מהמלאכות האסורות בשבת ויום טוב.

חָדָשׁ!!: פוסק ומלאכת מוחק · ראה עוד »

מלאכת לש

לישת בצק בהלכה, מְלֶאכֶת הַלָּש היא אחת מל"ט אבות מלאכה האסורות בשבת.

חָדָשׁ!!: פוסק ומלאכת לש · ראה עוד »

מלאכת בורר

מְלֶאכֶת הַבּוֹרֵר היא אחת מל"ט המלאכות האסורות בשבת, ומשמעותה היא, הפרדת דבר שאינו רצוי מדבר הרצוי.

חָדָשׁ!!: פוסק ומלאכת בורר · ראה עוד »

מלאכי רחמים

מלאכי רחמים הוא פיוט מפורסם מסוג סליחה (מהתת-סוג "פזמון") שחובר בשנת ד'תתנ"ו על ידי רבנו שמואל הכהן, פייטן אשכנזי שנרצח באותה השנה, במהלך גזירות תתנ"ו.

חָדָשׁ!!: פוסק ומלאכי רחמים · ראה עוד »

מלבי"ם

הרב מאיר לייבוש וייזר, הידוע כמלבי"ם מילון האנציקלופדי ברוקהאוס ואפרון") רבי מאיר לֵיבּוּשׁ בן יחיאל מִיכְל וֵייזֶר (המַלְבִּי"ם, גם המגיד מקמפן; י"ט באדר תקס"ט, 7 במרץ 1809 – א' בתשרי תר"מ, 18 בספטמבר 1879) היה רב יליד ווהלין, מפרשני המקרא והפוסקים האחרונים.

חָדָשׁ!!: פוסק ומלבי"ם · ראה עוד »

מלווה מלכה

האדמ"ור מלוצק במלווה מלכה מְלַוֵּה מַלְכָּה הוא כינוי לסעודה שנאכלת במוצאי שבת, ובה מלווים את שבת המלכה בצאתה בשירה ובסעודה, כדרך שמלווים מלך ומלכה בצאתם מן העיר.

חָדָשׁ!!: פוסק ומלווה מלכה · ראה עוד »

מחיקת השם

שם השם שנמחק בריסוס גרפיטי בידי אנטישמים על אנדרטה לזכר השואה בעיר אוסטי נד לבם, צ'כיה מחיקת השם הוא איסור הלכתי למחוק את אחד משבעת שמותיו הקדושים של הקב"ה.

חָדָשׁ!!: פוסק ומחיקת השם · ראה עוד »

מגיד מישרים (ספר)

מגיד מישרים הוא ספר מוסר, פרשנות המקרא וקבלה, שיצא לאור בלובלין ובוונציה בשנים ה'ת"ו–ה'ת"ט.

חָדָשׁ!!: פוסק ומגיד מישרים (ספר) · ראה עוד »

מדעי הרוח הדיגיטליים

מדעי הרוח הדיגיטליים (באנגלית: Digital Humanities) הם שדה מחקר, הוראה ויצירה, המצוי בממשק שבין מחשוב לבין תחומי מדעי הרוח השונים.

חָדָשׁ!!: פוסק ומדעי הרוח הדיגיטליים · ראה עוד »

מדרש בית זלכה

מתלמידי הרב עבדאללה סומך אשר למדו במדרש בית זלכה ושמשו ברבנות, במשרות רשמיות. מימין לשמאל: החכם יחזקאל משה הלוי, החכם אברהם הלל, הרב יצחק מג'לד, רבי דוד פאפו, הרב ששון שמוחה, חכם משה שמאש, הרב עזרא אדם והרב עזרא דנגור. מדרש בית-זלכה (מדרש אבו מנשי), היה בית מדרש מרכזי בבגדאד, המפורסם ביותר בארצות המזרח מאמצע המאה ה-19 עד אמצע המאה ה-20, ממנו יצאו רבני בגדאד הגדולים של הדורות האחרונים, ובו השתלמו רבנים מתפוצות המזרח.

חָדָשׁ!!: פוסק ומדרש בית זלכה · ראה עוד »

מדרשה תורנית לנשים

לימוד בחברותא במדרשת שיל"ת מדרשה תורנית לנשים היא מוסד תורני לנשים הכולל לימוד תורה אינטנסיבי במגוון מקצועות היהדות.

חָדָשׁ!!: פוסק ומדרשה תורנית לנשים · ראה עוד »

מהר"ם

קטגוריה:פירושון ראשי תיבות קטגוריה:פירושון אישים.

חָדָשׁ!!: פוסק ומהר"ם · ראה עוד »

מהר"ם מרוטנבורג

רבי מאיר ב"ר ברוך מרוטנבורג נודע בשם המהר"ם מרוטנבורג (אחרי ד'תתק"פ (1220) – י"ט באייר ה'נ"ג (1293)), מגדולי ראשוני אשכנז בתקופת ימי הביניים ומאחרוני בעלי התוספות.

חָדָשׁ!!: פוסק ומהר"ם מרוטנבורג · ראה עוד »

מהר"ם א"ש

בכינוי מהר"ם א"ש נודעו שני רבנים שפעלו בהפרש של כמאה שנים, אם כי השימוש בכינוי נעשה בעיקר כלפי המאוחר מביניהם.

חָדָשׁ!!: פוסק ומהר"ם א"ש · ראה עוד »

מהר"ל מפראג

רבי יהודה ליווא בן בצלאל (נולד בסביבות 1512, ה'רע"ב – ספטמבר 1609, י"ח באלול ה'שס"ט), המוכר בכינויו מהר"ל (מורנו הגדול רבי ליווא) מפראג (בספרות הגרמנית כונה "רבי לֵב הגבוה"), היה רב, פוסק הלכה, פילוסוף והוגה דעות, מגדולי ישראל הבולטים בתחילת העת החדשה.

חָדָשׁ!!: פוסק ומהר"ל מפראג · ראה עוד »

מהר"י

קטגוריה:פירושון ראשי תיבות קטגוריה:פירושון אישים.

חָדָשׁ!!: פוסק ומהר"י · ראה עוד »

מהרי"ץ (פירושונים)

קטגוריה:פירושון ראשי תיבות קטגוריה:פירושון אישים.

חָדָשׁ!!: פוסק ומהרי"ץ (פירושונים) · ראה עוד »

מו"ץ

#הפניה פוסק.

חָדָשׁ!!: פוסק ומו"ץ · ראה עוד »

מוסא בן דוד וחיון

הרב מוסא בן דוד וחיון (אוחיון, בן חיון) (סביב ה'תק"כ, 1760 – כ"ד באב ה'תקע"ז, 6 באוגוסט 1817) היה פוסק הלכה, מקובל, ראש ישיבה ודיין במרקש שבמרוקו בראשית המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: פוסק ומוסא בן דוד וחיון · ראה עוד »

מוצר חד-פעמי

ערימה של תבניות ביצים לשימוש חד-פעמימוצר חד־פעמי (חד"פ) הוא מוצר המיועד לשימוש בודד, שלאחריו הוא מועבר למיחזור או מושלך לאשפה.

חָדָשׁ!!: פוסק ומוצר חד-פעמי · ראה עוד »

מורה צדק

#הפניה פוסק.

חָדָשׁ!!: פוסק ומורה צדק · ראה עוד »

מורה הוראה

#הפניה פוסק.

חָדָשׁ!!: פוסק ומורה הוראה · ראה עוד »

מכנסיים

מכנסי ג'ינס מכנסיים הם בגד, הנלבש על חלקו התחתון של הגוף, כאשר הוא מכסה כל רגל בנפרד (בהבדל מבד המכסה את שתי הרגליים יחד כדוגמת חצאית).

חָדָשׁ!!: פוסק ומכנסיים · ראה עוד »

מכנסיים כלבוש נשים

אניטה קרון טראסת, מנהלת חברת HP בנורווגיה, לובשת מכנסי נשים נשים לא נהגו ללבוש מכנסיים עד אמצע המאה ה-19, ובאופן נרחב עד תחילת המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: פוסק ומכנסיים כלבוש נשים · ראה עוד »

מכלוף אוחיון

שער השו"ת 'חפץ נחמד וגנת ורדים'. הרב מכלוף אוחיון (מכונה גם: בן חיון; סביב ה'ת"ק, 1740 - י"ז בכסלו ה'תקס"א, 4 בדצמבר 1800), היה פוסק הלכה, אב בית הדין ורבה של העיר אספי שבמרוקו בשלהי המאה השמונה עשרה.

חָדָשׁ!!: פוסק ומכלוף אוחיון · ראה עוד »

מכלוף עידאן

הרב מכלוף עידאן (ה'תר"ם, 1880 - י"ח בכסלו ה'תש"ז, 11 בדצמבר 1946), היה רבו של רובע דיג'ת - ה"חארה צגירה" (הרובע הקטן) בג'רבה שבתוניסיה.

חָדָשׁ!!: פוסק ומכלוף עידאן · ראה עוד »

מכון מחקר תורני

מכון מחקר תורני הוא מוסד המיועד לביצוע מחקר בנושא או שטח מחקר מסוים ומוגדר בתחום התורני.

חָדָשׁ!!: פוסק ומכון מחקר תורני · ראה עוד »

מכון מורשת אשכנז

לוגו מכון מורשת אשכנז הוא מכון שנוסד בשנות ה-90 בבני ברק על ידי חוקר יהדות אשכנז הרב בנימין שלמה המבורגר.

חָדָשׁ!!: פוסק ומכון מורשת אשכנז · ראה עוד »

מכון פוע"ה

מכון פוע"ה - פוריות ורפואה על פי ההלכה משלב בין ההלכה היהודית לרפואה המודרנית, בעיקר בתחומי הפוריות, הגינקולוגיה גנטיקה, והבית היהודי.

חָדָשׁ!!: פוסק ומכון פוע"ה · ראה עוד »

מי כמוך ואין כמוך

אדון חסדך בל יחדל (מי כמוך ואין כמוך) הוא פיוט מאת רבי יהודה הלוי המתאר בצורה פיוטית את סיפור מגילת אסתר.

חָדָשׁ!!: פוסק ומי כמוך ואין כמוך · ראה עוד »

מימון בירדוגו

הרב מימון בירדוגו (מכונה: מבי"ן; כ"ג אייר ה'תקכ"ז 22 במאי 1767- ה'תקפ"ז 1827) היה דיין מקנס בראשית המאה התשע עשרה, ודרשן.

חָדָשׁ!!: פוסק ומימון בירדוגו · ראה עוד »

מיניות ביהדות

"ואת ערום ועריה", פרט מתוך הגדת רוטשילד. איור המציג דמות אישה בעירום חלקי, המלמד על גישה מתירנית לעירום נשי ביהדות איטליה של המאה ה-15, ועל לגיטימיות של הופעה כזו אף בתוך טקסים ליטורגיים. יהדות, כדת העוסקת במכלול חייו של האדם, מקדישה מקום לא מבוטל לנושאי מיניות.

חָדָשׁ!!: פוסק ומיניות ביהדות · ראה עוד »

מיל (יחידת מידה תלמודית)

מִיל הוא יחידת מידה תלמודית, המשמשת למדידת מרחק.

חָדָשׁ!!: פוסק ומיל (יחידת מידה תלמודית) · ראה עוד »

א' באדר

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בא' באדר א' או שבר המצווה בשנה פשוטה, היא ברוב השנים, פרשת תרומה.

חָדָשׁ!!: פוסק וא' באדר · ראה עוד »

א' בתשרי

במסכת ראש השנה נכתב כי א' בתשרי הוא ראש השנה שלפיו מונים את השנים בלוח השנה הכללי, וכן מונים את השנים לענייני שנת שמיטה, שנת היובל, פירות ערלה ונטע רבעי.

חָדָשׁ!!: פוסק וא' בתשרי · ראה עוד »

אמנון יצחק

אמנון יצחק (נולד ב-8 בנובמבר 1953, א' בכסלו ה'תשי"ד) הוא מרצה בנושא יהדות, שהיה בעבר מחזיר בתשובה בולט.

חָדָשׁ!!: פוסק ואמנון יצחק · ראה עוד »

אמדן

אֶמדֶן (בגרמנית: Emden; הידועה גם בשמות: Amuthon, Embda, Emda, Embden) היא עיר נמל בצפון־מערב גרמניה, בסקסוניה התחתונה, ליד נהר אמס.

חָדָשׁ!!: פוסק ואמדן · ראה עוד »

אמה (יחידת מידה)

אמה אַמָּה היא יחידת מידה קדומה לאורך.

חָדָשׁ!!: פוסק ואמה (יחידת מידה) · ראה עוד »

אמימר

אמימר היה אמורא בבלי בן הדור החמישי והשישי, מחשובי החכמים שבדורו ומראשי חכמי ישיבת נהרדעא.

חָדָשׁ!!: פוסק ואמימר · ראה עוד »

אמירה לנוכרי

אמירה לנכרי - שבות הוא מונח הלכתי שפירושו איסור מדרבנן לבקש מגוי שיעשה בשביל היהודי מלאכות האסורות לעשות בשבת או ביום טוב או בחול המועד.

חָדָשׁ!!: פוסק ואמירה לנוכרי · ראה עוד »

אנציקלופדיה מאיר נתיב

אנציקלופדיה מאיר נתיב היא חיבור אנציקלופדי לפי סדר האלף–בית העוסק במונחי יסוד ביהדות.

חָדָשׁ!!: פוסק ואנציקלופדיה מאיר נתיב · ראה עוד »

אנציקלופדיה הלכתית רפואית

אנציקלופדיה הלכתית רפואית (מהדורה חדשה) אנציקלופדיה הלכתית רפואית היא אנציקלופדיה ב-7 כרכים העוסקת בנושאי רפואה, מוסר והלכה.

חָדָשׁ!!: פוסק ואנציקלופדיה הלכתית רפואית · ראה עוד »

אסאד

אַסאָד (נהגה אַסוֹד) הוא הכתיב היידי של שם העיר אסוד.

חָדָשׁ!!: פוסק ואסאד · ראה עוד »

אסנת ברזאני

הרבנית אסנת אדוני ברזאני (מאות 16–17) הייתה למדנית, פוסקת הלכה, פייטנית עמדה בראש ישיבה בכורדיסטן.

חָדָשׁ!!: פוסק ואסנת ברזאני · ראה עוד »

אסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא

אסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא (בעברית: הסקת השמועה לפי ההלכה) או בקיצור אליבא דהלכתא, היא אחת מדרכי הלימוד של התורה שבעל פה.

חָדָשׁ!!: פוסק ואסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא · ראה עוד »

אסוד (יישוב)

אסוד (בהונגרית: Aszód) היא עיר במחוז פשט, הונגריה, מקום מושבה של נפת אסוד.

חָדָשׁ!!: פוסק ואסוד (יישוב) · ראה עוד »

אעדיף כל שמונה

אַעְדִּיף כָּל שְׁמוֹנָה הוא פיוט לחנוכה מסוג קדושתת י"ח לחזרת הש"ץ של תפילת שחרית, פרי עטו של רבי אלעזר בירבי קליר.

חָדָשׁ!!: פוסק ואעדיף כל שמונה · ראה עוד »

אפפונו מים

אֲפָפוּנוּ מַיִם עַד נֶפֶשׁ הוא פיוט מסוג סליחה שנתחבר על ידי הפייטן האיטלקי הפורה אמיתי בן שפטיה, שכיהן כרב וראש ישיבה במאה ה-9 ופיוטיו הרבים היו לאבני היסוד של הסידור ומחזור התפילה היהודי.

חָדָשׁ!!: פוסק ואפפונו מים · ראה עוד »

אפרים מרגנסבורג

רבי אפרים בר' יצחק בר' אברהם מרגנסבורג (כונה לרוב רבינו אפרים; 1110 בקירוב – ד'תתקל"ה, 1175 בקירוב) היה מבעלי התוספות ומראשוני תלמידיו של רבנו תם, וכן תלמידו של ריב"א.

חָדָשׁ!!: פוסק ואפרים מרגנסבורג · ראה עוד »

אפרים אשרי

הרב אפרים אשרי (מבוטא, ולעיתים אף נכתב כאושרי; ה'תרע"ד, 1914 - 28 בספטמבר 2003) היה תלמיד חכם, פוסק וראש ישיבה.

חָדָשׁ!!: פוסק ואפרים אשרי · ראה עוד »

אפרים נבון

הרב אפרים (בן אהרן) נבון (ה'תל"ז, 1677 - כ"ו בניסן ה'תצ"ה, 1735; איסטנבול - ירושלים - איסטנבול) היה פוסק ודיין.

חָדָשׁ!!: פוסק ואפרים נבון · ראה עוד »

אפרים פישל הרשקוביץ

הרב אפרים פישל הרשקוביץ (יום הכיפורים תרפ"ג אוקטובר 1922 - ב' סיוון תשע"ז מאי 2017) היה ידוע בתואר אב בית דין האליין (על שם העיר בה שימש כרב לאחר שנות השואה) ושימש חבר בד"צ צאנז קלויזענבורג בארצות הברית.

חָדָשׁ!!: פוסק ואפרים פישל הרשקוביץ · ראה עוד »

אפרים שלום אנקאווא

הרב אפרים אנקאווא הרב אפרים שלום אנקאווא (ה'תרמ"ו, 1886 - ט"ז אדר א' ה'תשכ"ה, 1965) היה פוסק הלכה, דיין במרקש, ולאחר מכן אב בית הדין ורבה של אוז'דא במאה העשרים.

חָדָשׁ!!: פוסק ואפרים שלום אנקאווא · ראה עוד »

אפרים זלמן מרגליות

הרב אפרים זלמן מרגליות (י"ט בכסלו ה'תקכ"א, 27 בנובמבר 1760 – כ"ד באב ה'תקפ"ח, 4 באוגוסט 1828) היה רב מחכמי ה"קלויז" בברודי, מחבר ספרות תורנית פורה ומחשובי הפוסקים בדורו.

חָדָשׁ!!: פוסק ואפרים זלמן מרגליות · ראה עוד »

אפרים זלמן הלוי סלוצקי

ספר 'אור חדש' לרבי אפרים זלמן הלוי, תרס"ה הרב אפרים זלמן הלוי סלוצקי (ה'תר"ב, 1842 - סביב ה'תרע"ח, 1918) היה פוסק הלכה ומורה צדק בוילנא, בלשן, מחבר ספרים, ממפרשי ספר 'הלכות גדולות' וספר 'הערוך', ופעיל ציוני.

חָדָשׁ!!: פוסק ואפרים זלמן הלוי סלוצקי · ראה עוד »

אפרים בן יעקב מבון

רבי אפרים ברבי יעקב מבונא (ד'תתצ"ב - ד'תתקנ"ז, 1132–1197) היה מבעלי התוספות באשכנז, פרשן, פייטן ופוסק.

חָדָשׁ!!: פוסק ואפרים בן יעקב מבון · ראה עוד »

אפרים גרינבלט

הרב אפרים גרינבלט (תרצ"ב, 1932 - ב' בשבט תשע"ד, 3 בינואר 2014) היה פוסק הלכה בארצות הברית, ובסוף ימיו בירושלים.

חָדָשׁ!!: פוסק ואפרים גרינבלט · ראה עוד »

אפיקומן

האפיקומן היא מחצית המצה האמצעית מבין שלוש המצות שעל שולחן הסדר. נרתיק אפיקומן. 1992 האֲפִיקוֹמָן הוא כינוי למצה הנאכלת לקראת סופו של ליל הסדר, בסימן "צָפוּן" (כתחליף לאכילת קורבן פסח).

חָדָשׁ!!: פוסק ואפיקומן · ראה עוד »

אפילו חרב חדה מונחת על צווארו של אדם אל ימנע עצמו מן הרחמים

אפילו חרב חדה מונחת על צווארו של אדם אל ימנע עצמו מן הרחמים הוא פתגם עברי שמקורו בדברי האמוראים.

חָדָשׁ!!: פוסק ואפילו חרב חדה מונחת על צווארו של אדם אל ימנע עצמו מן הרחמים · ראה עוד »

אקרמן (פירושונים)

אקרמן הוא שם משפחה גרמני, אנגלי ויהודי שמשמעותו במקור הגרמני היא "איש השדה", חרש או איש פלחה.

חָדָשׁ!!: פוסק ואקרמן (פירושונים) · ראה עוד »

אקדמות

פרוכת עם השורה האחרונה של אקדמות רקומה עליה אַקְדָמוּת מִלִּין הוא פיוט בשפה הארמית, הנאמר בקהילות אשכנז בחג השבועות בקריאת התורה.

חָדָשׁ!!: פוסק ואקדמות · ראה עוד »

ארנסט וייל

הרב ד"ר ארנסט נתן וייל (בצרפתית: Ernest Weill; 25 באוקטובר 1865 - 2 באפריל 1947) היה הרב הראשי של הקונסיסטוריה של מחוז או-רן.

חָדָשׁ!!: פוסק וארנסט וייל · ראה עוד »

ארחות שבת

ארחות שבת היא סדרת ספרי הלכה העוסקת בהלכות שבת.

חָדָשׁ!!: פוסק וארחות שבת · ראה עוד »

ארבע פרשיות

אַרְבַּע פָּרָשִׁיּוֹת הן פרשות מיוחדות שתקנו חז"ל לקרוא בנוסף לפרשת השבוע בארבע שבתות לאורך חודש אדר הסמוך לניסן, דהיינו בשנה רגילה חודש אדר ובשנה מעוברת אדר ב'.

חָדָשׁ!!: פוסק וארבע פרשיות · ראה עוד »

ארבע כוסות

תירוש ארבע כוסות הוא הכינוי למצוות שתיית ארבע כוסות יין בלילה הראשון של חג הפסח (אור לט"ו בניסן), הוא ליל הסדר.

חָדָשׁ!!: פוסק וארבע כוסות · ראה עוד »

ארבעת המינים

ארבעת המינים הם ארבעה צמחים שהתורה מצווה על נטילתם בחג הסוכות.

חָדָשׁ!!: פוסק וארבעת המינים · ראה עוד »

אריאל (פירושונים)

אריאל הוא שם עברי, המשמש כשם פרטי (הן לגברים והן לנשים) וכשם משפחה.

חָדָשׁ!!: פוסק ואריאל (פירושונים) · ראה עוד »

אריה לייב מאלין

הרב אריה לייב מאלין (1906 - כ"ט בטבת ה'תשכ"ב, 5 בינואר 1962) היה מייסד וראש ישיבת "בית התלמוד" בארצות הברית.

חָדָשׁ!!: פוסק ואריה לייב מאלין · ראה עוד »

אריה לייב צינץ

תמונת קברו הרב אריה לייב צינץ (~ה'תקכ"ח, 1768 – ג' באייר ה'תקצ"ג, ~22 באפריל 1833), הנודע בכינוי מהרא"ל, היה רב, דיין, פוסק, מקובל, ראש ישיבה ומחבר ספרים תורניים רבים.

חָדָשׁ!!: פוסק ואריה לייב צינץ · ראה עוד »

אריה לייב גינצבורג

רבי אריה ליב בר אשר גינצבורג (מכונה השאגת אריה או "הטורי אבן" על שם ספריו; תנ"ה – ט"ו בתמוז או כ"ה בתמוז תקמ"ה, 1695 – 23 ביוני 1785) היה רב, פרשן תלמוד ופוסק מהבולטים שבאחרונים.

חָדָשׁ!!: פוסק ואריה לייב גינצבורג · ראה עוד »

אריה לייב הלר

הרב אריה לייב בן רבי יוסף הכהן הלר (ידוע גם בכינויו הנפוצים על שם ספריו הקצות החושן או בקיצור הקצות, האבני מילואים והשב שמעתתא) (ה'תק"ה, 1745 – י"ט בטבת ה'תקע"ג, 22 בדצמבר 1812), היה רב, פוסק וראש ישיבה.

חָדָשׁ!!: פוסק ואריה לייב הלר · ראה עוד »

אשר

קטגוריה:שמות משפחה עבריים קטגוריה:שמות פרטיים עבריים לגברים.

חָדָשׁ!!: פוסק ואשר · ראה עוד »

אשר אנשל יונגרייז (מנוחת אשר)

רבי אשר אנשיל הלוי יונגרייז (ה'תקס"ו, 1806 - ה' בכסלו ה'תרל"ד, 25 בנובמבר 1873) היה רב, ראש ישיבה ופוסק הלכה מרבני יהדות הונגריה האורתודוקסית.

חָדָשׁ!!: פוסק ואשר אנשל יונגרייז (מנוחת אשר) · ראה עוד »

אשר צבי מאוסטראה

רבי אשר צבי מאוסטראה (לפני ת"ק, 1740 - ט"ז בשבט תקע"ז, 1817) היה מצדיקי תנועת החסידות בדורה השלישי, תלמיד המגיד ממזריטש.

חָדָשׁ!!: פוסק ואשר צבי מאוסטראה · ראה עוד »

אשר קובו

הרב אשר רפאל רחמים קובו (1797–1874) היה דיין, חכם באשי ורבה הראשי של סלוניקי שביוון, מגדולי הפוסקים והרבנים בעיר.

חָדָשׁ!!: פוסק ואשר קובו · ראה עוד »

אשר וייס

הרב אשר זליג וייס (נולד בט' בניסן ה'תשי"ג, 25 במרץ 1953) הוא פוסק חרדי, מייסד וראש בית המדרש "דרכי תורה" ואב בית דין "דרכי הוראה".

חָדָשׁ!!: פוסק ואשר וייס · ראה עוד »

אתרא קדישא

אַתְרָא קַדִּישָׁא (בארמית: "מקום קדוש") הוא ארגון חרדי הפועל להגנתם ושימורם של קברי יהודים בישראל ובעולם, מתוך אידאולוגיה הלכתית של כבוד המת.

חָדָשׁ!!: פוסק ואתרא קדישא · ראה עוד »

אלעזר מנחם מן שך

הרב שך (שני משמאל) בישיבה הראשונה של מועצת גדולי התורה של דגל התורה, תשמ"ט, 1989 הרב אלעזר מנחם מן שך (י"ט בטבת ה'תרנ"ט, 1 בינואר 1899 – ט"ז בחשוון ה'תשס"ב, 2 בנובמבר 2001) היה ראש ישיבת פוניבז' ונשיא מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל ולאחר מכן של דגל התורה.

חָדָשׁ!!: פוסק ואלעזר מנחם מן שך · ראה עוד »

אלעזר מגרמייזא

רבי אלעזר מגרמייזא (גם "גרמיזה", וגם "ורמייזא"; הכוונה לעיר וורמס) (ד'תתק"ך, 1160 – ד'תתק"ץ, 1230 בערך) היה מקובל ופוסק, מגדולי רבניהם של חסידי אשכנז ותלמידו של רבי יהודה החסיד.

חָדָשׁ!!: פוסק ואלעזר מגרמייזא · ראה עוד »

אלעזר פלקלס

רבי אלעזר פלקלס רבי אלעזר פלקלס (בכתיב מיושן: פלעקלש; ה'תקי"ד, 1754 - כ' בניסן ה'תקפ"ו 1826) היה רב וראש ישיבה אשכנזי.

חָדָשׁ!!: פוסק ואלעזר פלקלס · ראה עוד »

אלעזר קאליר

רבי אלעזר קאליר (ה'תצ"ח, 1738 – ט"ו בחשוון ה'תקס"ב, 1801) היה מרבני בוהמיה הבולטים, רב ברכניץ וב, פרשן תלמודי ופוסק הלכה.

חָדָשׁ!!: פוסק ואלעזר קאליר · ראה עוד »

אלעזר הורוויץ

אלעזר הלוי איש הורוויץ (א' בשבט ה'תקס"ד, ינואר 1804–כ"א בסיוון ה'תרכ"ח, 11 ביוני 1868) היה רב ופוסק אוסטרי, ורבה של וינה בין השנים 1828–1868.

חָדָשׁ!!: פוסק ואלעזר הורוויץ · ראה עוד »

אלעזר הכהן מפולטוסק

רבי אלעזר הכהן מפולטוסק (א' באב ה'תקנ"א, אוגוסט 1791 – כ"א בחשוון ה'תרמ"ב, 13 בנובמבר 1881) היה פוסק הלכה ומנהיג דתי מפורסם בפולין, ומראשי תנועת החסידות בה.

חָדָשׁ!!: פוסק ואלעזר הכהן מפולטוסק · ראה עוד »

אלעזר יצחק אייזיק הורוביץ

רבי אלעזר יצחק אייזיק הורוביץ הוא האדמו"ר מספינקא תולדות צבי.

חָדָשׁ!!: פוסק ואלעזר יצחק אייזיק הורוביץ · ראה עוד »

אלשיך

אלשיך הוא שם משפחה של שושלות רבנים תימניים המיוחסים לשבט לוי.

חָדָשׁ!!: פוסק ואלשיך · ראה עוד »

אלתר שפירא

הרב אלתר אליקים שרגא שפירא (~ ה'תרי"ד, 1854 – ח' באלול ה'תרצ"ו, 1936) היה רב רומני, רבן של וצ'רנוביץ.

חָדָשׁ!!: פוסק ואלתר שפירא · ראה עוד »

אלתר הילביץ

הרב ד"ר אלתר הלוי הילביץ (י"א באלול תרס"ו, 1 בספטמבר 1906 – ד' באלול תשנ"ד, 11 באוגוסט 1994) היה מחבר ספרי הלכה ומעורכי האנציקלופדיה התלמודית.

חָדָשׁ!!: פוסק ואלתר הילביץ · ראה עוד »

אלטער בחור

אלטער בחור (מיידיש: אלטער בחור (נהגה: אַלטֶר בּוֹחֶר), או עלטערער בוחר; בתרגום מילולי "בחור מבוגר") הוא כינוי בציבור החרדי האשכנזי לבחור ישיבה שנשאר רווק בגיל מבוגר יחסית.

חָדָשׁ!!: פוסק ואלטער בחור · ראה עוד »

אלכסנדר סנדר מרגליות

אלכסנדר סנדר מרגליות (-כ"ט בטבת תקס"ב, 1802) היה רבה של סטאנוב ופוסק הלכה בולט בתקופתו.

חָדָשׁ!!: פוסק ואלכסנדר סנדר מרגליות · ראה עוד »

אלכסנדר סנדר שור

אלכסנדר סנדר שור (סביבות ה'תל"ג, 1673-כ"ז בשבט ה'תצ"ז, 1737), רב ופוסק הלכה פולני, נודע על שם ספרו תבואות שור, מספרי היסוד של הלכות שחיטה וטרפות.

חָדָשׁ!!: פוסק ואלכסנדר סנדר שור · ראה עוד »

אלכסנדרי זוסלין הכהן

הרב אלכסנדרי הכהן (הרב גם נודע בראשי תבות מהרז"ך, רז"ך וגם מהרא"ך), פעל בפרנקפורט, היה מחשובי פוסקי חכמי ישראל במחצית הראשונה של המאה ה־14, מחבר ספר האגודה.

חָדָשׁ!!: פוסק ואלכסנדרי זוסלין הכהן · ראה עוד »

אלי מזרחי

מזרחי.

חָדָשׁ!!: פוסק ואלי מזרחי · ראה עוד »

אליעזר סג"ל מישל

הרב אליעזר הלוי סג"ל מישל (תרכ"ג-סוף אלול תרצ"ט או תחילת ת"ש) היה רב ציוני שהתפרסם כרבה של טורקה בגליציה המזרחית וכמחבר "משנת אליעזר" (פלפולים ושו"ת).

חָדָשׁ!!: פוסק ואליעזר סג"ל מישל · ראה עוד »

אליעזר פאפו

הרב אליעזר ב"ר יצחק פאפו (תקמ"ו - כ' בתשרי תקפ"ח; 1786 – 11 באוקטובר 1827) היה פוסק ומקובל.

חָדָשׁ!!: פוסק ואליעזר פאפו · ראה עוד »

אליעזר בן יואל

רבי אליעזר בן יואל הלוי, המכונה ראבי"ה; סביבות ד'תת"ק (1140~) - אחרי ד'תתק"פ (1220+), היה בן תקופת הראשונים ומחבר הספר אבי העזרי.

חָדָשׁ!!: פוסק ואליעזר בן יואל · ראה עוד »

אליעזר דן רלב"ג

הרב משה אליעזר דן רלב"ג (תקצ"ב 1832 – כ"ז באב תרנ"ה, אוגוסט 1895) היה ראש ישיבת עץ חיים בירושלים.

חָדָשׁ!!: פוסק ואליעזר דן רלב"ג · ראה עוד »

אליעזר די אבילה

הרב אליעזר די אבילה (כונה: רב אד"א; י"ד בניסן ה'תע"ד, 1714 - ג' באדר א' ה'תקכ"א - 1761) היה ראש ישיבה בעיר רבאט שבמרוקו, דיין ופוסק.

חָדָשׁ!!: פוסק ואליעזר די אבילה · ראה עוד »

אליעזר דינר

הרב אליעזר הלוי דינר (נולד ב-1939) הוא ראש ישיבה ופוסק הלכה חרדי-ליטאי ישראלי.

חָדָשׁ!!: פוסק ואליעזר דינר · ראה עוד »

אליעזר יפה

אליעזר לִיפָּא יָפֶה ("יפֶה"; י"ט בטבת תרמ"ב 10 בינואר 1882 – כ"ח באלול תש"ב 10 בספטמבר 1942) היה פעיל ציוני, מראשי ההתיישבות החקלאית בארץ ישראל, חבר בקבוצות הראשונים בדגניה, מתכנן מושב העובדים, ממייסדי נהלל, ויזם ומנהל ראשון של "תנובה".

חָדָשׁ!!: פוסק ואליעזר יפה · ראה עוד »

אליעזר יהודה ולדנברג

הרב אליעזר יהודה וולדנברג (ג' בטבת תרע"ו, 10 בדצמבר 1915 – ל' בחשון תשס"ז, 21 בנובמבר 2006) היה מחבר שו"ת ציץ אליעזר ומחשובי הפוסקים במאה העשרים.

חָדָשׁ!!: פוסק ואליעזר יהודה ולדנברג · ראה עוד »

אליקום דבורקס

הרב אליקום דבורקס, רב ומו"ץ בשארית ישראל, רב קהילה בגבעת זאב ובעל טור בעיתונות החרדית.

חָדָשׁ!!: פוסק ואליקום דבורקס · ראה עוד »

אלישע דנגור

הרב אלישע נסים ששון דנגור (? - כ"ז באדר תרנ"ה, בגדאד) היה פוסק, ראש ישיבה, אב בית דין בבגדאד, והרב הראשי ("חכם באשי") של בגדאד בין השנים תרמ"ט (1889) - תרנ"ג (1893).

חָדָשׁ!!: פוסק ואלישע דנגור · ראה עוד »

אלישיב

קטגוריה:שמות משפחה עבריים.

חָדָשׁ!!: פוסק ואלישיב · ראה עוד »

אליה שפירא

רבי אליה שפירא (ה'ת"ך, 1660 בערך – ח' בניסן ה'תע"ב, 14 באפריל 1712) היה דיין, ראש מתיבתא ודרשן מפראג, פוסק ומחבר הספרים אליה רבה ואליה זוטא על ספרי הלבושים.

חָדָשׁ!!: פוסק ואליה שפירא · ראה עוד »

אליהו

אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא (מופיע בספרות היהודית המסורתית גם בשמות אליהו התשבי ואליהו הגלעדי) הוא דמות מקראית, נביא ומחולל ניסים שפעל בממלכת ישראל בתקופת מלכותם של אחאב ואחזיה (המאה ה-9 לפנה"ס) במקרא מתואר אליהו כנביא קנאי המרבה להוכיח את העם על חטאיו.

חָדָשׁ!!: פוסק ואליהו · ראה עוד »

אליהו מנחם מלונדריש

רבי אליהו מנחם מלונדריש (לפני ד'תתק"ף, 1220 - אביב ה'מ"ד, 1284) היה רב ופוסק הלכה מן הראשונים, איש עסקים ופעיל ציבורי בולט ביהדות אנגליה בימי הביניים.

חָדָשׁ!!: פוסק ואליהו מנחם מלונדריש · ראה עוד »

אליהו מזרחי

רבי אליהו מזרחי (הרא"ם; 1435–1526, רפ"ו) היה פוסק הלכה, איש מדע, סופר קומנטר ומדינאי יהודי-טורקי.

חָדָשׁ!!: פוסק ואליהו מזרחי · ראה עוד »

אליהו אליעזר גרודזינסקי

הרב אליהו אליעזר גרודזינסקי (או: גרודננסקי; ט"ז בניסן ה'תקצ"א, 30 במרץ 1831 - כ"ח בניסן ה'תרמ"ז, 22 באפריל 1887) היה רב ואב"ד בעיר וילנה.

חָדָשׁ!!: פוסק ואליהו אליעזר גרודזינסקי · ראה עוד »

אליהו פרדס

שלט הסבר בכיכר הרב פרדס ברמת גן הרב אליהו פנחס פרדס (י"ז בתמוז ה'תרנ"ג, 1 ביולי 1893 – י"א בניסן ה'תשל"ב, 26 במרץ 1972) היה רב ישראלי, פוסק ואיש חינוך, רב העיר הספרדי של רמת גן (1953–1962) ורב העיר הספרדי של ירושלים (1960–1972).

חָדָשׁ!!: פוסק ואליהו פרדס · ראה עוד »

אליהו קלצקין

רבי אליהו קלצקין (קלאצקין; ברוסית: Елья Кляцкин; כ"ב באב תרי"ב, 8 באוגוסט 1852, אושפול, פלך קובנה, רוסיה (ליטא) – י"ז באייר תרצ"ב, 22 במאי 1932, ירושלים) היה רב ופוסק הלכה, רבה של לובלין ושל קהילות נוספות.

חָדָשׁ!!: פוסק ואליהו קלצקין · ראה עוד »

אליהו ראם

הרב אליהו רָאם (מבוטא: רוֹם; ה'תרל"ב, 1872 - ליל שבת ז' בסיוון ה'תשי"ט, 12 ביוני 1959) היה רב ודיין, ממייסדי מערכת הכשרות של בית הדין האשכנזי בירושלים בראשית המאה ה-20, ובסוף ימיו ראב"ד בית דין צדק אשכנזים פרושים בירושלים.

חָדָשׁ!!: פוסק ואליהו ראם · ראה עוד »

אליהו רחמים זייני

הרב ד"ר אליהו רחמים זיני (נולד בי"ד באב ה'תש"ו, 11 באוגוסט 1946) הוא פוסק ורב דתי לאומי, ראש ישיבת "אור וישועה" שהוקמה על ידו בחיפה ב-2001.

חָדָשׁ!!: פוסק ואליהו רחמים זייני · ראה עוד »

אליהו רגולר

רבי אליהו רגולר (נודע גם בכינויו: רבי אליהו מקאליש או: קלישר; ה'תקנ"ד, 1794 - י"ט בחשוון ה'תר"י, 1849) היה רב ליטאי, פוסק הלכה ומקובל.

חָדָשׁ!!: פוסק ואליהו רגולר · ראה עוד »

אליהו ריינה

הרב אליהו (דה לה) ריינה (8 בינואר 1866 – 14 בפברואר 1944) היה שד"ר, איש ציבור ומחנך, מורה צדק ורבה הראשי הספרדי של חיפה.

חָדָשׁ!!: פוסק ואליהו ריינה · ראה עוד »

אליהו שלזינגר

הרב אליהו שלזינגר, נואם בכנס דיני ממונות של מכון מחקר תורני פומבדיתא הרב אליהו שלזינגר (נולד בה' באדר תש"ט; 6 במרץ 1949) הוא רבה של שכונת גילה ומקור חיים בירושלים מאז שנות השבעים, פוסק, מרצה ומחבר ספרים תורניים.

חָדָשׁ!!: פוסק ואליהו שלזינגר · ראה עוד »

אליהו שטרנבוך

הרב אליהו שטרנבוך (כ"ד בחשון ה'תרצ"ב, 4 בנובמבר 1931 - כ"א בתמוז ה'תשע"ז, 7 ביולי 2017) היה ראב"ד של קהילת "מחזיקי הדת" באנטוורפן שבבלגיה במשך כחמישים שנה.

חָדָשׁ!!: פוסק ואליהו שטרנבוך · ראה עוד »

אליהו בן משה חיים

רבי אליהו בן רבי משה חיים (ה'תקס"ז, 1807 - ז באלול ה'תרי"ט, 6 בספטמבר 1859) היה מקובל, דרשן, פוסק וסוחר, ממנהיגי הקהילה היהודית בעיר בגדאד שבעיראק במאה התשע עשרה.

חָדָשׁ!!: פוסק ואליהו בן משה חיים · ראה עוד »

אליהו בן גיגי

רבי אליהו בן גיגי (ה'תר"ל, 1869 – שבט ה'תרצ"א, 1931) היה דיין ופוסק הלכה, רב העיר סעידא שבאלג'יריה.

חָדָשׁ!!: פוסק ואליהו בן גיגי · ראה עוד »

אליהו הצרפתי

רבי אליהו הצרפתי (ה'תע"ה 1715 - כ"ו אלול ה'תקס"ה 1805), היה רב ודיין בפאס שבמרוקו, פוסק הלכה, ומחבר ספרים.

חָדָשׁ!!: פוסק ואליהו הצרפתי · ראה עוד »

אליהו הזקן

רבי אליהו הזקן בן מנחם ממאנש (Le Mans), פוסק הלכה ופייטן ממנהיגי יהדות צרפת הצפונית בתקופתו.

חָדָשׁ!!: פוסק ואליהו הזקן · ראה עוד »

אליהו ילוז

הרב אליהו ילוז (ה'תר"ך, 1860 – כ"ב באלול ה'תרפ"ט, 27 בספטמבר 1929) היה רב, פוסק הלכה, אב בית דין בטבריה ושד"ר.

חָדָשׁ!!: פוסק ואליהו ילוז · ראה עוד »

אזולאי

אזולאי נודע גם כאסולי, אסולין, אזולאס ועוד.

חָדָשׁ!!: פוסק ואזולאי · ראה עוד »

אזכרה אלהים ואהמיה

אֶזְכְּרָה אֱלֹהִים וְאֶהֱמָיָה הוא פיוט סליחות אשר חובר על ידי הפייטן אמיתי בן שפטיה שחי בדרום איטליה במאה השמינית.

חָדָשׁ!!: פוסק ואזכרה אלהים ואהמיה · ראה עוד »

אחריות נכסים

משפט העברי. לפי תקנת חכמים, לנכסי הנדל"ן של הבעל יש אחריות כלפי פריעת החוב שבכתובה לאישה. הגאונים תקנו שאחריות זו תורחב גם למטלטלין. אחריות נכסים או שעבוד נכסים, הוא מונח הלכתי-משפטי, שמשמעו שעבוד של נכסים או אחריות של אדם, היוצרים ערבות משפטית.

חָדָשׁ!!: פוסק ואחריות נכסים · ראה עוד »

אבא צברה

אַבָּא צַבְּרָה היה מלקוסה (נזיר יהודי) שחי במהלך המאה ה-15, אחד מפוסקי ומחדשי ההלכה הגדולים של קהילת ביתא ישראל ומן המנהיגים הרוחניים הבולטים שפעלו לאיחוד קהילת ביתא ישראל ושימור יהדותה.

חָדָשׁ!!: פוסק ואבא צברה · ראה עוד »

אבא שאול (פירושונים)

קטגוריה:שמות פרטיים עבריים לגברים קטגוריה:שמות משפחה עבריים.

חָדָשׁ!!: פוסק ואבא שאול (פירושונים) · ראה עוד »

אבנר ישראל הצרפתי

הרב אבנר ישראל הצרפתי (כ"א בשבט ה'תקפ"ז 18 בפברואר 1827- ח' בתשרי ה'תרמ"ד 9 באוקטובר 1883) היה פוסק, דיין, מקובל וכרוניקאי מהעיר פאס שבמרוקו.

חָדָשׁ!!: פוסק ואבנר ישראל הצרפתי · ראה עוד »

אברהם משה פינגרהוט

הרב אברהם משה פינגרהוט (י' בחשוון ה'תרס"ט, 4 בנובמבר 1908, טורק, פולין - א' באייר ה'תשכ"ב, 1962, פריז, צרפת) היה הרב הראשי לקהילת יהודי אלג'יר, הרב של חיל הים הצרפתי, אביר לגיון הכבוד של צרפת, סגן יושב ראש בית הדין הרבני בפריז, מחנך ופוסק.

חָדָשׁ!!: פוסק ואברהם משה פינגרהוט · ראה עוד »

אברהם אנקווה

רבי אברהם אנקאווא (ה'תקס"ז, 1807– ה'תרנ"א 1891) היה דרשן, ופוסק הלכה בולט, רבה של אלמעסכר שבאלג'יריה במאה ה-19.

חָדָשׁ!!: פוסק ואברהם אנקווה · ראה עוד »

אברהם אסולין

חתימת רבי אברהם אסולין הרב אברהם אסולין (סביב ה'תקכ"ה, 1765 - טבת ה'תקצ"ב, 1832) היה מקובל, פוסק הלכה, אב בית הדין ורבה של מרקש בראשית המאה התשע עשרה.

חָדָשׁ!!: פוסק ואברהם אסולין · ראה עוד »

אברהם אשכנזי

הרב אברהם אשכנזי (תקע"א, 1811 - ט' בשבט תר"מ, 22 בינואר 1880), היה רב ראשי של כל יהודי ארץ ישראל בתקופת האימפריה העות'מאנית, הראשון לציון וחכם באשי.

חָדָשׁ!!: פוסק ואברהם אשכנזי · ראה עוד »

אברהם אלקנה כהנא שפירא

הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא (כונה "רֵבּ אברום"; י"ד באייר ה'תרע"א, מאי 1911 – 27 בספטמבר 2007, ט"ו בתשרי ה'תשס"ח) היה ראש ישיבת מרכז הרב, פוסק, הרב הראשי לישראל בשנים ה'תשמ"ג–ה'תשנ"ג (1983–1993), דיין ואב בית דין בבית הדין הרבני בירושלים ובבית הדין הגדול.

חָדָשׁ!!: פוסק ואברהם אלקנה כהנא שפירא · ראה עוד »

אברהם אזולאי

רבי אברהם אזולאי (ה'ש"ל, 1570 – כ"ד בחשון ה'ת"ד, 1643; יש הטוענים כי נפטר בכ"א בחשוון) היה מקובל ופוסק, סב סבו של החיד"א.

חָדָשׁ!!: פוסק ואברהם אזולאי · ראה עוד »

אברהם אבן מוסה

הרב אברהם אבן מוסה (ה'ת"כ, 1660 (משוער) - כ"א באדר ה'תצ"ג, מרץ 1733) היה רב, פייטן, פוסק ומקובל מרוקאי מהמאה ה-18, שפעל בתטואן ובתוניס.

חָדָשׁ!!: פוסק ואברהם אבן מוסה · ראה עוד »

אברהם אבן טוואה

שו"ת רבי אברהם אבן טוואה הרב אברהם אבן טוואה (סביב ה'ר"ל, 1470 - סביב ה'שט"ו, 1555) היה פייטן, דיין, פוסק הלכה, ראש ישיבה, ומנהיגה הרוחני של אלג'יר.

חָדָשׁ!!: פוסק ואברהם אבן טוואה · ראה עוד »

אברהם אבלי פאסוועלער

רבי אברהם אבא פָּאסוועלער (בעברית: פּוֹסְבֶלֶר), המכונה גם ר' אבלי, או ר' אבא'לה (פאסוואל, ה' בסיוון תקכ"ב 27 במאי 1762 - וילנה, י"ג באב תקצ"ו 27 ביולי 1836), היה רב ופוסק מגדולי דורו; רבה בפועל של וילנה בירת ליטא וראש בתי הדין שלה.

חָדָשׁ!!: פוסק ואברהם אבלי פאסוועלער · ראה עוד »

אברהם אבולעפיה

רבי אברהם אַבּוּלְעַפְיָה (ה' אלפים, 1240 - ה'נ"א, 1291 בערך) היה רב ומקובל, נחשב לרוב כנציג הבולט של זרם הקבלה האקסטטית.

חָדָשׁ!!: פוסק ואברהם אבולעפיה · ראה עוד »

אברהם איבלאגון

הרב אברהם בכור איבלאגון (1846–1933) היה פוסק, היסטוריוגרף ורבה של כרתים.

חָדָשׁ!!: פוסק ואברהם איבלאגון · ראה עוד »

אברהם נח גרבוז

הרב אברהם נח גרבוז (נולד בי"ב בשבט ה'תרצ"ג, 8 בפברואר 1933) הוא ראש כולל הר אפרים, מחבר סדרת הספרים מנחת אברהם.

חָדָשׁ!!: פוסק ואברהם נח גרבוז · ראה עוד »

אברהם סלים

הרב אברהם סלים (נולד ב-1 באוגוסט 1938) הוא ראש ישיבת מאור התורה הקטנה והגדולה בירושלים, וחבר מועצת חכמי התורה של ש"ס.

חָדָשׁ!!: פוסק ואברהם סלים · ראה עוד »

אברהם עבר הירשוביץ

הרב אברהם עבר הירשוביץ (ת"ר, 1840 - י"א בתשרי תרפ"ה, 1924) היה רב במספר קהילות בארצות הברית ובאוסטרליה.

חָדָשׁ!!: פוסק ואברהם עבר הירשוביץ · ראה עוד »

אברהם פונטרימולי

הרב אברהם פונטרימולי (ה'תר"א - י"ח בתמוז ה'תרנ"א, 1841 - 24 ביולי1891) היה רב, פרשן תפילה ומנהג, פוסק, מחנך, ובעל בית דפוס באזמיר שבטורקיה במאה ה-19.

חָדָשׁ!!: פוסק ואברהם פונטרימולי · ראה עוד »

אברהם פינסו

הרב אברהם פינסו (ת"ק – י"ח בחשוון תק"פ; 1740 – 1820) היה ראש ישיבה ואב בית דין בעיר סרייבו שבבוסניה, שחי בשנותיו האחרונות בירושלים.

חָדָשׁ!!: פוסק ואברהם פינסו · ראה עוד »

אברהם פינטו (הקטן)

הרב אברהם פינטו (הקטן) (ה'תקמ"ב, 1782 - ח' סיוון ה'תקצ"ד, 1834) היה פוסק הלכה ודרשן, אב בית הדין ורבה של מרקש שבמרוקו במאה התשע עשרה.

חָדָשׁ!!: פוסק ואברהם פינטו (הקטן) · ראה עוד »

אברהם צבי הירש אייזנשטט

הרב אברהם צבי הירש אייזנשטט (ה'תקע"ג, 1813, ביאליסטוק – ג' באלול ה'תרכ"ח, 1868, קניגסברג) היה רב ופוסק הלכה ב.

חָדָשׁ!!: פוסק ואברהם צבי הירש אייזנשטט · ראה עוד »

אברהם קורקוס

הרב אברהם קורקוס (סביב ה'ת"ע 1710 - ניסן ה'תקמ"ד 1784) היה פוסק הלכה, דרשן, אב בית הדין ורבה של מרקש במאה ה-18.

חָדָשׁ!!: פוסק ואברהם קורקוס · ראה עוד »

אברהם לנדא

רבי אברהם לנדא (ה'טשכנובר'; תקמ"ד, 1784 - ה' באדר א' תרל"ה, 1875) היה רב, פוסק ואדמו"ר במאה ה-19.

חָדָשׁ!!: פוסק ואברהם לנדא · ראה עוד »

אברהם לופטביר

הרב אברהם לופטביר (ה'תר"כ, 1860 – כ"ג ניסן ה'תרע"ח, 5 באפריל 1918) היה רב בוורשה, ידידו של הרב מנחם זמבה, ומחבר שו"ת "זרע אברהם" הכולל התכתבות ביניהם.

חָדָשׁ!!: פוסק ואברהם לופטביר · ראה עוד »

אברהם חמוי

הרב אברהם שלום חי חמוי (26 בנובמבר 1838 – 1886) (להלן הא"ח) היה פוסק הלכה, מקובל, פולמוסן ועיתונאי.

חָדָשׁ!!: פוסק ואברהם חמוי · ראה עוד »

אברהם חיים רודריגס

הרב אברהם חיים בן משה רודריגס היה רב, פוסק ומקובל איטלקי.

חָדָשׁ!!: פוסק ואברהם חיים רודריגס · ראה עוד »

אברהם בורנשטיין

רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב (חשוון ה'תקצ"ט, אוקטובר 1838 – י"א באדר א' ה'תר"ע, 20 במרץ 1910), היה אדמו"ר ומייסד חסידות סוכטשוב, מחבר הספרים: "אגלי טל" על מלאכות שבת ושו"ת "אבני נזר".

חָדָשׁ!!: פוסק ואברהם בורנשטיין · ראה עוד »

אברהם בכר

אברהם (אברמיקו) בכר (יולי 1914 - 23 בספטמבר 2004) היה רבה של קהילת יוצאי בולגריה ביפו, רב קבוצת הכדורגל מכבי יפו ודמות מרכזית בחיי העדה הבולגרית בישראל.

חָדָשׁ!!: פוסק ואברהם בכר · ראה עוד »

אברהם בינג

הרב אברהם הלוי בינג ידוע גם בתור מורנו רבי אברהם סג"ל בינגא (ה'תקי"ב, 1752, פרנקפורט – ה' באדר ה'תר"א, 26 בפברואר 1841, הכברג-וירצבורג).

חָדָשׁ!!: פוסק ואברהם בינג · ראה עוד »

אברהם ביג'אג'ו

הרב אברהם ביג'אג'ו (1858 – 12 באוגוסט 1923) היה שד"ר ודיין, רב הקהילה היהודית בפארו שבפורטוגל, ומחשובי רבני העדה הספרדית בירושלים.

חָדָשׁ!!: פוסק ואברהם ביג'אג'ו · ראה עוד »

אברהם דנציג

רבי אברהם דאנציג (ה'תק"ח, 1748 – ד' בתשרי ה'תקפ"א, 1820) היה מחברם של ספרי ההלכה חיי אדם, חכמת אדם ובינת אדם.

חָדָשׁ!!: פוסק ואברהם דנציג · ראה עוד »

אברהם דב ברומברג

הרב אברהם ברומברג, 2012 הרב אברהם דב הלוי ברומברג (נולד ~1950) הוא ראש ישיבה ופוסק הלכה אמריקאי, ראש ישיבת "שער התלמוד" בלייקווד, ניו ג'רזי.

חָדָשׁ!!: פוסק ואברהם דב ברומברג · ראה עוד »

אברהם דוב כהנא שפירא

הרב שפירא בישיבת האספה המכוננת של הסיימאס הליטאי, מאי 1920 הרב כהנא-שפירא מקובנה הרב אברהם דוב כהנא-שפירא (י"א בתשרי תרל"א, 1870 – כ"ב באדר א' תש"ג, 1943) היה רבהּ האחרון של קהילת קובנה, מגדולי הפוסקים במאה העשרים.

חָדָשׁ!!: פוסק ואברהם דוב כהנא שפירא · ראה עוד »

אברהם דוד מבוטשאטש

הרב אברהם דוד בן אשר וואהרמן מבוטשאטש (בוצ'אץ') בגליציה (1771, ו' באדר ה'תקל"א – 1840, כ"ט בתשרי ה'תר"א), המכונה גם הבוטשאטשר רב, או בעל האשל אברהם - בוטשאטש, או הצדיק מבוצ'אץ', היה רב חסידי ופוסק אחרון.

חָדָשׁ!!: פוסק ואברהם דוד מבוטשאטש · ראה עוד »

אברהם דוד רוזנטל

הרב אברהם דוד רוזנטל (ט בטבת ה'תרס"ד, 28 בדצמבר 1903 - כ"א בתמוז ה'תשנ"ט, 5 ביולי 1999) היה פוסק, דיין וראש בית דין בבית דין צדק אשכנזים פרושים בירושלים ורב שכונת שערי חסד.

חָדָשׁ!!: פוסק ואברהם דוד רוזנטל · ראה עוד »

אברהם דוד לבוט

הרב אברהם דוד לָבוֹט (או: לָבוּט; בכתיב יידי: לאַוואָט או לאוואוט; ברוסית: Лавотъ; תקע"ה, 1815 – י"ח באדר תר"נ, 1890), היה רב, פוסק ומחבר ספרים, מהבולטים ברבני חב"ד במזרח אירופה במאה התשע עשרה.

חָדָשׁ!!: פוסק ואברהם דוד לבוט · ראה עוד »

אברהם די בוטון

רבי אברהם ברבי משה די בוטון (1545, ה'ש"ה או 1548, ה'ש"ח - 1588, ה'שמ"ח) המכונה הלחם משנה היה רב, פוסק וראש ישיבה.

חָדָשׁ!!: פוסק ואברהם די בוטון · ראה עוד »

אברהם הרופא פורטלאונה

רבי אברהם הרופא פורטלאונה (א' בניסן ה'ש"ב, 1542 – כ"ט בתמוז ה'שע"ב, 29 ביולי 1612) היה רב, איש אשכולות ורופא באיטליה.

חָדָשׁ!!: פוסק ואברהם הרופא פורטלאונה · ראה עוד »

אברהם הלוי אמיגו

רבי אברהם הלוי אמיגו (ה'ש"ע 1610 (לערך), אדריאנופול - ה'תמ"ג 1683, ירושלים) היה מחכמי ארץ ישראל שבאו מטורקיה.

חָדָשׁ!!: פוסק ואברהם הלוי אמיגו · ראה עוד »

אברהם הכהן סקלי

רבי אברהם הכהן סקלי (סביב ה'תקפ"ה, 1824 - כסלו ה'תרל"א, 1870) היה רב, דיין ופוסק הלכה, רב העיר תאזה שבמרוקו ומחבר הספרים "ברית כרותה" ו"באר מים חיים".

חָדָשׁ!!: פוסק ואברהם הכהן סקלי · ראה עוד »

אברהם הכהן צבאן

רבי אברהם הכהן צבאן הוא בן למשפחת כהן סקלי, דיין, מורה הוראה, ראש ישיבה בדבדו ורב העיר מֶלִיָיה שבמרוקו.

חָדָשׁ!!: פוסק ואברהם הכהן צבאן · ראה עוד »

אברהם היכיני

הרב אברהם היכיני או היכני היה רב, פוסק, פייטן ומשורר בקושטא ובאזמיר במאה ה-17.

חָדָשׁ!!: פוסק ואברהם היכיני · ראה עוד »

אברהם יעקב פאם

הרב אברהם יעקב הכהן פאם (1913 – 2001, יליד וידזה, ה'תרע"ג - ניו יורק, כ"ח באב ה'תשס"א) היה ראש ישיבת "תורה ודעת" בברוקלין שבניו יורק, יושב ראש מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל בארצות הברית, מייסד רשת בתי הספר שובו בישראל, פוסק הלכה ודרשן.

חָדָשׁ!!: פוסק ואברהם יעקב פאם · ראה עוד »

אברהם יעקב הכהן

הרב אברהם יעקב הכהן (תרכ"ט, 1869 - כ"ז בכסלו תש"א, 1940) היה רב ומו"ץ בווילנה, ממלא מקום אביו הרב שלמה הכהן.

חָדָשׁ!!: פוסק ואברהם יעקב הכהן · ראה עוד »

אברהם יצחק אולמן

הרב אברהם יצחק אולמן (נולד בשנת 1947) הוא רב, דיין ופוסק הלכה, חבר בד"ץ העדה החרדית בירושלים, ורבה של שכונת גבעת שאול מטעם העדה החרדית.

חָדָשׁ!!: פוסק ואברהם יצחק אולמן · ראה עוד »

אברהם יצחק הכהן קוק

הרב אברהם יצחק הכהן קוּק (ט"ז באלול ה'תרכ"ה, 7 בספטמבר 1865 – ג' באלול ה'תרצ"ה, 1 בספטמבר 1935. מכונה גם הראי"ה ועל ידי ממשיכי דרכו מרן הרב זצ"ל או רק הרב סתם) היה הרב הראשי האשכנזי הראשון בארץ ישראל, פוסק, מקובל והוגה דעות.

חָדָשׁ!!: פוסק ואברהם יצחק הכהן קוק · ראה עוד »

אברהם ישעיהו קרליץ

הרב אברהם ישעיהו קַרֶלִיץ (י"א בחשוון תרל"ט, 7 בנובמבר 1878 – ט"ו בחשוון תשי"ד, 24 באוקטובר 1953), המכונה "החזון איש" על שם סדרת ספריו, היה מגדולי הדור הליטאים ומפוסקי ההלכה הבולטים במאה ה-20.

חָדָשׁ!!: פוסק ואברהם ישעיהו קרליץ · ראה עוד »

אברהם ישראל רובין

הרב אברהם ישראל רובין (נולד בל' בסיון - תש"ז, 18 ביוני 1947) הוא רב ומו"צ חסידי בעיר רחובות וראש מערך הכשרות בד"ץ מהדרין.

חָדָשׁ!!: פוסק ואברהם ישראל רובין · ראה עוד »

אברהם יואל אבלסון

רבי אברהם יואל אבלסון (ה'תר"א, 1841 - ה'תרס"ג, 1903) היה רב ליטאי, מחובבי ציון, עורך הירחון "כנסת חכמי ישראל".

חָדָשׁ!!: פוסק ואברהם יואל אבלסון · ראה עוד »

אבלות (יהדות)

אבלים אומרים קדיש בבית הקברות בהר הזיתים אֲבֵלוּת היא מצב הלכתי של האָבֵל, מי שמת אחד מקרובי משפחתו.

חָדָשׁ!!: פוסק ואבלות (יהדות) · ראה עוד »

אבו אל-חסן מצור

אַבּוּ אלְ-חַסַן מִצּוֹר (ابو الحسن الصوري), המכונה גם אב-חסדה הצורי, היה פרשן מקרא ופוסק הלכה שומרוני בן העיר צור שחי במאה ה-11.

חָדָשׁ!!: פוסק ואבו אל-חסן מצור · ראה עוד »

אבותי כי בטחו

אבותי כי בטחו הוא פיוט מסוג סליחה לתענית עשרה בטבת, המתאר את מאורעות היום ואת השלכותיו על עם ישראל עד היום הזה.

חָדָשׁ!!: פוסק ואבותי כי בטחו · ראה עוד »

אבולעפיה

אַבּוּלְעַפְיַה הוא שם משפחה יהודי ספרדי מימי הביניים (במקור: أبو العافية, אבו (א)ל־עאפיה) שפירושו בערבית: "אב־הבריאות".

חָדָשׁ!!: פוסק ואבולעפיה · ראה עוד »

אביגדר נבנצל

הרב נבנצל, עטור תפילין, מעביר שיעור בישיבת הכותל הרב נבנצל במסיבת פורים (משמאל) (מימין הרב חיים סבתו) הרב אביגדֹר יחזקאל הלוי נֶבֶּנְצָל (נולד בט"ו בניסן תרצ"ה, 18 באפריל 1935) הוא רב, דרשן ופוסק הלכה ישראלי.

חָדָשׁ!!: פוסק ואביגדר נבנצל · ראה עוד »

אביגדור אפטוביצר

אביגדור (ויקטור) אַפּטוֹבִיצֶר (Aptowitzer; 16 במרץ 1871, כ"ג באדר תרל"א, טרנופול, גליציה המזרחית – 5 בדצמבר 1942, כ"ו בכסלו תש"ג, תל אביב) היה חוקר תלמוד יהודי.

חָדָשׁ!!: פוסק ואביגדור אפטוביצר · ראה עוד »

אביגדור הכהן

הרב אביגדור בן אליהו כהן צדק (או ר' אביגדור כ"ץ, או ר' אביגדור הכהן) מווינה, היה מבעלי התוספות בסוף המאה ה-12 ובתחילת המאה ה-13.

חָדָשׁ!!: פוסק ואביגדור הכהן · ראה עוד »

אדום

אדום הוא אחד מצבעי היסוד (במערכת ההוספה).

חָדָשׁ!!: פוסק ואדום · ראה עוד »

אהרן ארולייא

הרב אהרן אברהם ארולייא (? - י"ח סיון ה'תקע"ט) יליד אדירנה, כיהן כרב ופוסק בעיר פיליפופוליס.

חָדָשׁ!!: פוסק ואהרן ארולייא · ראה עוד »

אהרן לוין

הרב אהרן לוין (י"ד בחשון תר"מ, 31 באוקטובר 1879 - ו' בתמוז תש"א, 1 ביולי 1941) היה איש ציבור חרדי, מראשי אגודת ישראל וממנהיגי היהודים בפולין, רבה של סמבור ושל ריישא (Rzeszów).

חָדָשׁ!!: פוסק ואהרן לוין · ראה עוד »

אהרן בן חסין

רבי אהרן בן חסין (ה'תרנ"א, 1891 – ה'תשכ"ד, 1964) היה רב בערים אלקצר ודבדו, ואב בית דין בעיר אסואירה שבמרוקו.

חָדָשׁ!!: פוסק ואהרן בן חסין · ראה עוד »

אהרן בוטבול

הרב אהרן בוטבול (כ"ב אדר ב' ה'תרכ"ז, 29 במרץ 1867 – ה' תשרי ה'תש"ז, 30 בספטמבר 1946) היה דרשן, פוסק הלכה, אב בית הדין ורבה של פאס באמצע שנות ה-40 של המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: פוסק ואהרן בוטבול · ראה עוד »

אהרן הכהן (פירושונים)

הכהן.

חָדָשׁ!!: פוסק ואהרן הכהן (פירושונים) · ראה עוד »

אהרן הכהן פרחיה

הרב אהרן בן חיים אברהם הכהן פרחיה (או פרחיא; 1627–1697), נכדו של הרב פרחיה הכהן, חי בסלוניקי ופעל בה כרב ופוסק.

חָדָשׁ!!: פוסק ואהרן הכהן פרחיה · ראה עוד »

אהרן הימן

הרב אהרן הימן (הימאן; בכתיב לועזי: Hyman; כ"ח בסיון ה'תרכ"ג, 15 ביוני 1863 – כ"ג בשבט ה'תרצ"ז, 3 בפברואר 1937) היה רב, חוקר דברי ימי חז"ל ומאמריהם ומחבר ספרים.

חָדָשׁ!!: פוסק ואהרן הימן · ראה עוד »

אהרן וולקין

הרב אהרן וולקין (ה'תרכ"ה, 1864 - ה'תש"ב, 1942) היה רב העיר פינסק-קארלין, ופוסק הלכה באירופה של בין מלחמות העולם.

חָדָשׁ!!: פוסק ואהרן וולקין · ראה עוד »

אהרן ווירמש

רבי אהרן ווירמש (נהגה: ווֹרְמְס או וֶרְמְס; י"ח באב ה'תקי"ד, 7 ביולי 1754 – ט"ו באייר ה'תקצ"ו, 2 במאי 1836) היה רבה של יהדות מץ, דיין, מקובל וראש ישיבה במץ, ומחבר ספרי "מאורי אור" על תלמוד בבלי ועל שולחן ערוך.

חָדָשׁ!!: פוסק ואהרן ווירמש · ראה עוד »

אהרן יהודה ליב שטינמן

קברו של הרב שטיינמן בבית הקברות פוניבז' בבני ברק בכירי דגל התורה אצל הרב שטיינמן הרב אהרן יהודה לֵיבּ שטינמן ("הגראי"ל"; י"ד בחשוון ה'תרע"ה, 3 בנובמבר 1914 – כ"ד בכסלו ה'תשע"ח, 12 בדצמבר 2017) היה רב חרדי-ליטאי ישראלי, ממנהיגיו הבולטים של הציבור החרדי במפנה המאה ה-21.

חָדָשׁ!!: פוסק ואהרן יהודה ליב שטינמן · ראה עוד »

אהרון בוטבול

הרב אהרון בוטבול (נולד בז' באייר ה'תשי"ט, 15 במאי 1959) הוא רב אזורי בחבל מודיעין, ראש בית ההוראה יביע אומר והסמכות ההלכתית של מכון דורות.

חָדָשׁ!!: פוסק ואהרון בוטבול · ראה עוד »

אוארבך (שם משפחה)

בית אוארבך, רמת גן אוארבך (בגרמנית: Auerbach, לפעמים Aurbach, ביידיש: אױערבאַך) הוא שם משפחה הנפוץ בקרב יהודים אשכנזים ואצל גרמנים.

חָדָשׁ!!: פוסק ואוארבך (שם משפחה) · ראה עוד »

אונאת דברים

אונאת דברים היא מצוות לא תעשה מתרי"ג מצוות, האוסרת לגרום צער לאדם על ידי דיבור שיפגע בו.

חָדָשׁ!!: פוסק ואונאת דברים · ראה עוד »

אוננות

איור של אישה מאוננת, מאת גוסטב קלימט, 1913 איור של גבר מאונן אוֹנָנוּת היא פעולה מינית עצמית, שבדרך כלל אין מעורבים בה בני זוג או אנשים נוספים.

חָדָשׁ!!: פוסק ואוננות · ראה עוד »

אורתודוקסיה פתוחה

אורתודוקסיה פתוחה הוא מונח שנטבע בשנת 1997 על ידי הרב אבי וייס, לתאר תנועה ביהדות המדגישה פתיחות אינטלקטואלית, רוחניות, דאגה לכל היהודים, ומתן תפקיד דתי נרחב יותר לנשים.

חָדָשׁ!!: פוסק ואורתודוקסיה פתוחה · ראה עוד »

אולמן

אולמן (בכתיב לועזי: Ullmann, ולעיתים Ulmann או Ullman) הוא שם משפחה שמקורו כנראה בצירוף "Ulmer Mann" – אדם שמוצאו בעיר אולם (Ulm) שבגרמניה.

חָדָשׁ!!: פוסק ואולמן · ראה עוד »

אודיתא

אוֹדָּיְּתָּא (מבוטא תדיר: אוֹדִּיתָּא; בעברית: הודאה) הוא אמצעי להעברת בעלות באמצעות הודאה של הנותן שהממון הוא של המקבל.

חָדָשׁ!!: פוסק ואודיתא · ראה עוד »

אין הולכין בממון אחר הרוב

אין הולכין בממון אחר הרוב הוא עיקרון הלכתי, לפיו בהכרעה לגבי עובדות הנוגעות לענייני ממונות אין משמעות לרוב ולמיעוט.

חָדָשׁ!!: פוסק ואין הולכין בממון אחר הרוב · ראה עוד »

אינדורה

אינדורה (בעבר אמדור) היא עיירה במערב בלארוס במחוז גרודנו ליד הגבול עם פולין וליטא.

חָדָשׁ!!: פוסק ואינדורה · ראה עוד »

איסר יהודה אונטרמן

הרב איסר יהודה אונטרמן (י"ד בניסן ה'תרמ"ו - 19 באפריל 1886, בריסק – כ"ד בשבט ה'תשל"ו - 26 בינואר 1976,ירושלים) היה ממנהיגי תנועת המזרחי, רבה הראשי השלישי של תל אביב, ולאחר מכן רבה הראשי האשכנזי השלישי של מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: פוסק ואיסר יהודה אונטרמן · ראה עוד »

איסור ריבית בדת

איסור ריבית בדת הוא איסור הקיים בדתות שונות על מתן או קבלת תמורה על הלוואה, במקרים מסוימים או באופן גורף.

חָדָשׁ!!: פוסק ואיסור ריבית בדת · ראה עוד »

איסור לינת לילה

בהלכות כשרות, איסור לינת לילה הוא חשש באכילת בצלים, שומים וביצים שנקלפו ועבר עליהם לילה, מפאת סכנה שרוח רעה שנכנסה בהם תעבור לאדם ותגרום למותו.

חָדָשׁ!!: פוסק ואיסור לינת לילה · ראה עוד »

איסור גידול כלב רע

עבריינים, פרנקפורט שבגרמניה איסור גידול כלב רע הוא איסור הלכתי לגדל ולהחזיק כלב מזיק, מחשש שמא יתקוף ויזיק לאנשים.

חָדָשׁ!!: פוסק ואיסור גידול כלב רע · ראה עוד »

איסור הסתכלות בערווה

חסידי חובש מסכה על עיניו בנמל התעופה בן-גוריון הנחשב למקום פרוץ. איסור הסתכלות בערווה חל בהלכה היהודית על גברים ביחס לכל מראה שעלול לעורר מחשבות מיניות אסורות, המכונות הרהורים רעים.

חָדָשׁ!!: פוסק ואיסור הסתכלות בערווה · ראה עוד »

איסור הלנת המת

איסור הלנת המת הוא מצוות לא תעשה מהתורה על עיכוב קבורת המת.

חָדָשׁ!!: פוסק ואיסור הלנת המת · ראה עוד »

איסור הוראה בשכרות

איסור הוראה בשכרות איסור הלכתי לפסוק הלכה למעשה כאשר הפוסק הוא שיכור.

חָדָשׁ!!: פוסק ואיסור הוראה בשכרות · ראה עוד »

איתם הנקין

הרב איתם שמעון הנקין (ד' באדר א' ה'תשמ"ד, 6 בפברואר 1984 – י"ט בתשרי ה'תשע"ו, 1 באוקטובר 2015) היה חוקר תורני, עורך ספרותי, היסטוריון ומחבר ספרי הלכה.

חָדָשׁ!!: פוסק ואיתם הנקין · ראה עוד »

איבר שהנשמה תלויה בו

אֵיבֶר שהנשמה תלויה בו הוא מושג הלכתי המתאר איבר בעל תפקיד ומשמעות מהותית בגוף האדם, או בגוף הבהמה.

חָדָשׁ!!: פוסק ואיבר שהנשמה תלויה בו · ראה עוד »

אייזנשטדט

אייזנשטדט או אייזנשטט (גרמנית: Eisenstat, Eisenstadt או Eisenstaedt, יידיש: אייַזנשטאָט; צורות נוספות לשם: איזנשטדט, איזנשטט, אייזנשטאט, איזנשטאט, איזנשטאדט, אייזנסטדט, אייזנשטד או אייזנשטת), הוא שם משפחה יהודי-אשכנזי.

חָדָשׁ!!: פוסק ואייזנשטדט · ראה עוד »

אייבשיץ

קטגוריה:שמות משפחה אשכנזיים קטגוריה:שמות משפחה טופונימיים.

חָדָשׁ!!: פוסק ואייבשיץ · ראה עוד »

נסים קרליץ

הרב שמריהו יוסף נסים קרליץ (י"ח באב ה'תרפ"ו, 29 ביולי 1926 – כ"ג בתשרי ה'תש"ף, 21 באוקטובר 2019) היה מבכירי פוסקי ההלכה החרדים ליטאים, מייסד וראש בית דין צדק בני ברק (כונה "גאב"ד" בית הדין), חבר מועצת גדולי התורה של דגל התורה, ראש כולל חזון איש ורב שכונת רמת אהרן.

חָדָשׁ!!: פוסק ונסים קרליץ · ראה עוד »

נפתלי נוסבוים

הרב נפתלי נוסבוים (נולד בה' באייר תש"ח, 14 במאי 1948) הוא דיין, פוסק הלכה וראש ישיבה חסידי ישראלי.

חָדָשׁ!!: פוסק ונפתלי נוסבוים · ראה עוד »

נפתלי יוסף פריינד

הרב נפתלי יוסף פריינד (נקרא גם פרוינד; י"ט אדר תר"כ,;13 במרץ 1860 - כ"ה באייר תרצ"ג, מאי 1933) היה רב ופוסק הלכה, רבן של הקהילות היהודיות בקאנדי (פולין) ורוז'אן.

חָדָשׁ!!: פוסק ונפתלי יוסף פריינד · ראה עוד »

נשיאת מטרייה בשבת

כותל המערבי נשיאת מטרייה בשבת היא סוגיה בהלכה הנתונה למחלוקות בין פוסקים רבים בספרות השו"ת.

חָדָשׁ!!: פוסק ונשיאת מטרייה בשבת · ראה עוד »

נתן מרומי

רבי נתן בר יחיאל מרומי (המאה ה-11, איטליה) היה תלמיד חכם ויוצר חשוב בתקופת הראשונים, בן למשפחת חכמים ומנהיגי ציבור ברומא, פוסק ומחבר ספר "הערוך", מספרי היסוד בפרשנות התלמוד.

חָדָשׁ!!: פוסק ונתן מרומי · ראה עוד »

נתן נטע לייטר

הרב נתן נטע לייטר (א' בחשוון ה'תרכ"ט – ה'תש"ב; 1868–1942) היה רב גליציאני ופוסק הלכה, ששימש ברבנות בזאלוז'צה (זלוזיץ), ווינה והיה רבה האחרון בפועל של לבוב.

חָדָשׁ!!: פוסק ונתן נטע לייטר · ראה עוד »

נתן רפופורט (ראשוני כפר סבא)

נתן רפופורט (יוני 1886, סיוון ה'תרמ"ו - 5 במאי 1921, כ"ז בניסן ה'תרפ"א) היה מראשוני כפר סבא.

חָדָשׁ!!: פוסק ונתן רפופורט (ראשוני כפר סבא) · ראה עוד »

נתן ג'ייאן

חתימת רבי נתן ג'ייאן הרב נתן ג'ייאן השני (סביב ה'תק"י, 1750 - סביב ה'תקפ"ה, 1825) היה פייטן, מקובל, ראש ישיבה, פוסק הלכה, אב בית הדין ורבה של תלמסאן שבאלג'יריה בשלהי המאה ה-18 ובראשית המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: פוסק ונתן ג'ייאן · ראה עוד »

נתן גשטטנר

קברו של הרב נתן גשטטנר הרב נתן גשטטנר (בכתיב יידי: געשטעטנער; כ"ח באדר א' תרצ"ב, 6 במרץ 1932 – י"ד בכסלו תשע"א, 21 בנובמבר 2010) היה רב, דיין ופוסק הלכה, ראש ישיבת פנים מאירות בבני ברק ומחבר פורה של ספרים בהלכה, בתלמוד ובאגדה.

חָדָשׁ!!: פוסק ונתן גשטטנר · ראה עוד »

נטילת ידיים

ישיבת בית אל בירושלים נטילת ידיים היא אחת משבע המצוות דרבנן, על פיה יש לרחוץ את הידיים קודם עשיית דברים שונים.

חָדָשׁ!!: פוסק ונטילת ידיים · ראה עוד »

נח שפירא (כימאי ומחנך)

נח שפירא (ט' בסיוון תר"ס, 6 ביוני 1900, סמולוביץ', פלך מינסק, רוסיה – א' באלול תשכ"ד, אוגוסט 1964, תל אביב) היה כימאי ומחנך עברי בליטא ובישראל.

חָדָשׁ!!: פוסק ונח שפירא (כימאי ומחנך) · ראה עוד »

נחמיה אלתר

הרב נחמיה אלתר (ח' באב תרל"ה - כ"ב בתמוז תש"ב) היה בנו השלישי של האדמו"ר השני מגור רבי יהודה אריה לייב אלתר בעל השפת אמת, אחיו של האדמו"ר השלישי מגור, רבי אברהם מרדכי אלתר בעל ה"אמרי אמת", חותנו של האדמו"ר החמישי מגור, רבי שמחה בונים אלתר בעל ה"לב שמחה" וסבו של האדמו"ר הנוכחי מגור רבי יעקב אריה אלתר.

חָדָשׁ!!: פוסק ונחמיה אלתר · ראה עוד »

נחום אליעזר רבינוביץ'

הרב פרופ' נחום אליעזר רבינוביץ' (בעבר כתב ראבינאוויטש; בצרפתית:Nahum Éliézer Ravinović; י' באייר ה'תרפ"ח, 30 באפריל 1928 – י"ב באייר ה'תש"פ, 6 במאי 2020) היה רב קנדי-ישראלי, ראש ישיבת ההסדר "ברכת משה" במעלה אדומים, רבן של מספר קהילות בחו"ל וראש בית המדרש לרבנים בלונדון.

חָדָשׁ!!: פוסק ונחום אליעזר רבינוביץ' · ראה עוד »

נחום טרבניק

הרב נחום טרבניק (ט' באלול ה'תרס"ד, 14 באוגוסט 1904 - ג' בתשרי ה'תשמ"ד, 10 בספטמבר 1983) היה רבו של כפר חב"ד, אב"ד בבית דין רבני חב"ד, ראש ישיבת תומכי תמימים המרכזית בכפר חב"ד ויו"ר הוועד למען שלימות העם, שלחם למען תיקון חוק מיהו יהודי.

חָדָשׁ!!: פוסק ונחום טרבניק · ראה עוד »

נחום ויידנפלד

הרב נחום ויידנפלד (תרל"ה, 1875 - ד' בכסלו ת"ש, נובמבר 1939) היה רבה של דומברובה (Dąbrowa Tarnowska) שבגליציה, מחבר שו"ת "חזון נחום", מגדולי המשיבים בגליציה בתקופתו.

חָדָשׁ!!: פוסק ונחום ויידנפלד · ראה עוד »

נבון

קטגוריה:שמות משפחה עבריים.

חָדָשׁ!!: פוסק ונבון · ראה עוד »

נוסח ארץ ישראל

נוסח ארץ ישראל הוא נוסח התפילה שהיה נהוג בארץ ישראל, ובקהילות נוספות בסביבתה באלף הראשון לספירה.

חָדָשׁ!!: פוסק ונוסח ארץ ישראל · ראה עוד »

נוסח תפילה

נוסח תפילה הוא מכלול הטקסטים של התפילה והמנהגים הנלווים אליהם.

חָדָשׁ!!: פוסק ונוסח תפילה · ראה עוד »

נועם (כתב עת)

נועם היה שנתון תורני, ששימש 'במה לבירור בעיות בהלכה'.

חָדָשׁ!!: פוסק ונועם (כתב עת) · ראה עוד »

נושאי כליו של השולחן ערוך

571x571pxנושאי כליו של השולחן ערוך הוא שמם הקיבוצי של פרשני ספר השולחן ערוך אשר חיבר רבי יוסף קארו.

חָדָשׁ!!: פוסק ונושאי כליו של השולחן ערוך · ראה עוד »

נודע ביהודה

הספר נודע ביהודה הוא ספר שאלות ותשובות מאת הרב יחזקאל לנדא.

חָדָשׁ!!: פוסק ונודע ביהודה · ראה עוד »

נוה אחיעזר

רחוב נחשוני, בית הכנסת המרכזי בנוה אחיעזר נוה אחיעזר היא שכונה בדרום־מזרח בני ברק, מהוותיקות שבעיר.

חָדָשׁ!!: פוסק ונוה אחיעזר · ראה עוד »

ניסים הכהן (אברי"ש)

הרב נסים הכהן (אברי"ש; תאריך לידה לא ידוע - כ' בחשוון ה'תקע"ד, 13 בנובמבר 1813), היה אב בית דין של ה"חארה כבירה" - הרובע הגדול באי ג'רבה שבתוניסיה.

חָדָשׁ!!: פוסק וניסים הכהן (אברי"ש) · ראה עוד »

ניסים הכהן (שרשרת)

הרב נסים הכהן (1912–1974) היה דיין, מורה הצדק ורבה הראשי של העיר בן גרדאן שבדרום תוניסיה, ורב מושב שרשרת בישראל.

חָדָשׁ!!: פוסק וניסים הכהן (שרשרת) · ראה עוד »

נישואים בהלכה

נישואים הם יחס בין בני-זוג המעוניינים למסד את הקשר ביניהם.

חָדָשׁ!!: פוסק ונישואים בהלכה · ראה עוד »

נידה

בתורה, נידה היא תקופה בת שבעה ימים שבמהלכה נחשבת האישה טמאה כתוצאה מיציאת דם הווסת.

חָדָשׁ!!: פוסק ונידה · ראה עוד »

סמחון חלוואה

הרב סמחון חלוואה (או חלואה) (סביב ה'תקפ"ה, 1835 - ה'תר"ס, 1900) היה רב, ופוסק הלכה באוראן שבאלג'יריה במאה ה-19.

חָדָשׁ!!: פוסק וסמחון חלוואה · ראה עוד »

סאלח

קטגוריה:שמות משפחה ערביים קטגוריה:שמות פרטיים ערביים לגברים.

חָדָשׁ!!: פוסק וסאלח · ראה עוד »

סנדרה (הונגריה)

סנדרה (בהונגרית: Szendrő) היא עיירה במחוז בורשוד-אבאוי-זמפלן, שבצפון מזרח הונגריה.

חָדָשׁ!!: פוסק וסנדרה (הונגריה) · ראה עוד »

סעודת פורים

צפת, המאה ה-19 סעודת פורים היא אחת ממצוות פורים.

חָדָשׁ!!: פוסק וסעודת פורים · ראה עוד »

ספק (הלכה)

ספק הוא מצב של אי ודאות.

חָדָשׁ!!: פוסק וספק (הלכה) · ראה עוד »

ספר מצוות גדול

ספר מצוות גדול (סמ"ג) הוא ספר הלכה המבאר את יסודות תרי"ג מצוות לפי התלמוד והפוסקים.

חָדָשׁ!!: פוסק וספר מצוות גדול · ראה עוד »

ספר פוע"ה

ספר פוע"ה הוא ספר הדרכה מעשי הלכתי רפואי בנושאי משפחה, טהרה, פוריות ועוד.

חָדָשׁ!!: פוסק וספר פוע"ה · ראה עוד »

ספר תורה

יד מצביעה על פסוקי חג הסוכות. שוטרי משטרת ישראל נושאים ספרי תורה ספר תורה הוא מגילת קלף או גוויל שעליה כתובה התורה בשלמותה, מתחילת ספר בראשית ועד סוף ספר דברים.

חָדָשׁ!!: פוסק וספר תורה · ראה עוד »

ספר הברית השלם

ספר הברית השלם שנכתב על ידי הרב פנחס אליהו הורביץ הוא חיבור תורני רחב יריעה הכולל נושאי אמונה, הלכה, מוסר, קבלה, טבע, פילוסופיה, מדע, וטכנולוגיה.

חָדָשׁ!!: פוסק וספר הברית השלם · ראה עוד »

ספרי הגר"א

ציור של רבי אליהו מווילנה (הגאון מווילנה) מהמאה ה-18 תורתו של רבי אליהו מווילנה הידוע בכינויו הגאון מווילנה התפרסמה דרך כתביו.

חָדָשׁ!!: פוסק וספרי הגר"א · ראה עוד »

ספירת העומר

סְפִירַת הָעוֹמֶר היא מצוות עשה מתוך תרי"ג מצוות, לספור כל יום במשך 49 ימים, החל מהקרבת מנחת העומר.

חָדָשׁ!!: פוסק וספירת העומר · ראה עוד »

סלים זעפראני

חכם שלמה (סלים) זעפראני הרב סלים (שלמה) זעפראני (31 באוקטובר 1894 – 24 בפברואר 1965) היה רב, פוסק, חזן וראש ישיבה.

חָדָשׁ!!: פוסק וסלים זעפראני · ראה עוד »

סדר ליל ראש השנה

סדר ליל ראש השנה הוא מנהג יהודי הכולל אכילת מאכלים סמליים, ואמירת תפילות במהלך סעודת ליל ראש השנה.

חָדָשׁ!!: פוסק וסדר ליל ראש השנה · ראה עוד »

סוגיה

"קושיא בתלמוד", ציור מאת קרל שלייכר, בערך 1870 שבו הדמויות מקיימות דיון סוגיה או באיות המקורי סוגיא היא מילה נרדפת לדיון, וכינוי לנידון תלמודי הכולל את המשא ומתן בגמרא, ולעיתים גם את הספרות הנוספת שנכתבה עליו.

חָדָשׁ!!: פוסק וסוגיה · ראה עוד »

סוכנות כשרות

סוכנות כשרות, או גוף כשרות הוא ארגון או רשות מאשרת המעניקה תעודת כשרות למרכיבים, מזון ארוז, משקאות וחומרים מסוימים, כמו גם נותני שירותי מזון ומתקנים בהם מכינים או מגישים אוכל כשר.

חָדָשׁ!!: פוסק וסוכנות כשרות · ראה עוד »

סידור מלא

סידור מלא הוא כינוי לנוהג הקיים בקרב בחורי ישיבה חרדים, במסגרתו הם דורשים ממשפחות של כלות פוטנציאליות דירה, כתנאי סף להסכמה לשידוך.

חָדָשׁ!!: פוסק וסידור מלא · ראה עוד »

עקרות הלכתית

"עקרות הלכתית" (לעיתים גם עקרות דתית או אי־פריון הלכתי) הוא מצב שבו אישה יהודייה בריאה ופוריה אינה יכולה להרות בשל קיום הלכות נידה.

חָדָשׁ!!: פוסק ועקרות הלכתית · ראה עוד »

עקיבא איגר

רבי עקיבא איגר. ציור במוזיאון וולף באייזנשטט רבי עֲקִיבָא (גינְז) אֵיגֶר (מכונה בקיצור גם: רעק"א, רע"א או רע"ק איגר; א' בחשוון ה'תקכ"ב, 29 באוקטובר 1761 – י"ג בתשרי ה'תקצ"ח, 12 באוקטובר 1837) היה רב, ראש ישיבה ופוסק הלכה רב-השפעה.

חָדָשׁ!!: פוסק ועקיבא איגר · ראה עוד »

עשיית דין עצמית במשפט העברי

עשיית דין עצמית משמעותה בלשון פשוטה: "לקיחת החוק לידיים", דהיינו שימוש בכוח פיסי על ידי האדם על מנת להגן על זכויותיו, מבלי לפנות לרשויות המשפט והחוק.

חָדָשׁ!!: פוסק ועשיית דין עצמית במשפט העברי · ראה עוד »

על ישראל אמונתו

על ישראל אמונתו הוא פיוט שחיבר הפוסק והפייטן בן המאה העשירית רבי משולם בן קלונימוס.

חָדָשׁ!!: פוסק ועל ישראל אמונתו · ראה עוד »

עלם

קטגוריה:שמות משפחה.

חָדָשׁ!!: פוסק ועלם · ראה עוד »

עזרא עטייה

הרב עזרא עטייה (לעיתים: עטיא; י"ז בשבט ה'תרמ"ז - י"ט באייר ה'תש"ל, 11 בפברואר 1887 - 25 במאי 1970) היה ראש ישיבת פורת יוסף, ומגדולי הדור הספרדיים ומראשי הישיבות הבולטים במאה ה-20.

חָדָשׁ!!: פוסק ועזרא עטייה · ראה עוד »

עזרא עבאדי-שעיו

הרב עזרא עבאדי שעיו (ה'תר"ל, 1870 - ד' בשבט ה'תרצ"ט, 24 בינואר 1939) היה רב, פוסק הלכה ואב בית הדין הגדול בארם צובא.

חָדָשׁ!!: פוסק ועזרא עבאדי-שעיו · ראה עוד »

עזרא הדאיה

הרב עזרא הדאיה (ה'תר"ע, 1910 – י"ד ניסן ה'תש"מ, 31 במרץ 1980) היה דרשן, פוסק הלכה, רבה של בית שמש, ואב בית הדין חיפה וראש ישיבת 'אליהו' בעיר.

חָדָשׁ!!: פוסק ועזרא הדאיה · ראה עוד »

עזרת נשים (בית כנסת)

קורדובה, ספרד מיניאטורה של נשים מתפללות בעזרת הנשים בבית הכנסת בקורדובה; מתוך המוזיאון לתולדות אנדלוסיה, קורדובה, ספרד עזרת הנשים היא המקום בבית הכנסת שנועד לנשים המתפללות, בנפרד מהמקום המיועד לגברים.

חָדָשׁ!!: פוסק ועזרת נשים (בית כנסת) · ראה עוד »

עזריאל בן יחיאל

הרב עזריאל בן יחיאל (1270 לערך – 1340 לערך) היה מחשובי הפוסקים באשכנז בדור שאחרי בעלי התוספות, תלמיד רבי מאיר בן ברוך מרוטנברג.

חָדָשׁ!!: פוסק ועזריאל בן יחיאל · ראה עוד »

עזריאל דאיינה

רבי עזריאל דאיינה (כנראה לפני ה'ר"ל, 1470 – ה'רצ"ו 1536, אחרי חודש שבט) היה רב מחכמי איטליה בראשית המאה ה-16.

חָדָשׁ!!: פוסק ועזריאל דאיינה · ראה עוד »

עזריה אריאל

הרב עזריה אריאל (נולד ב-24 באפריל 1970, י"ח ניסן ה'תש"ל) הוא פוסק הלכה וחוקר תורני דתי לאומי העוסק בעיקר בהלכות בית המקדש ועבודתו ובענייני טומאה וטהרה, ובפרט במצוות פרה אדומה.

חָדָשׁ!!: פוסק ועזריה אריאל · ראה עוד »

עזריה פיגו

רבי עזריה פיג'ו (ה'של"ט, 1579 – א' באדר א' ה'ת"ז, 1647) היה מחכמי איטליה במאה ה-17, רב, פוסק ודרשן.

חָדָשׁ!!: פוסק ועזריה פיגו · ראה עוד »

עזריה בסיס

הרב עזריה בסיס (ה'תש"ה, 1945 - כ"ד בטבת ה'תשע"ט, 31 בדצמבר 2018) היה רב ופוסק הלכה, רבה הראשי של ראש העין וחבר מועצת הרבנות הראשית.

חָדָשׁ!!: פוסק ועזריה בסיס · ראה עוד »

עזה

עַזָּה (כיום בערבית: غزة, תעתיק מדויק: עַ'זַּה, תעתיק חופשי: רַ'זַּה, גַֿזַּה; בימי קדם: באכדית: ḫa-za-ti או az-za-ti, באשורית: ḫa-az-zu-tu, ביוונית: Γαζα) היא עיר הבירה של רצועת עזה והעיר הגדולה ברשות הפלסטינית, עם אוכלוסייה של 590,481 אנשים (נכון לשנת 2017).

חָדָשׁ!!: פוסק ועזה · ראה עוד »

עבר הירדן

תצלום לוויין של ארץ ישראל, כולל עבר הירדן נחלות שבטי ישראל. נחלותיהם של חצי שבט המנשה, שבט גד ושבט ראובן נטועות בעבר הירדן המזרחי ממלכת החשמונאים בשיא התפשטותה משתרעת משני עברי נהר הירדן עבר הירדן או עבר הירדן המזרחי הוא חלקה של ארץ ישראל המקראית הנמצא ממזרח לנהר הירדן.

חָדָשׁ!!: פוסק ועבר הירדן · ראה עוד »

עבדאללה סומך

הרב עובדיה אברהם יוסף סומך (ידוע בכינויו רבי עבדאללה סומך) (ה'תקע"ג, 1813 – י"ח באלול ה'תרמ"ט, 13 בספטמבר 1889) היה פוסק, איש חינוך, ראש ישיבה ומנהיגה של יהדות בבל של המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: פוסק ועבדאללה סומך · ראה עוד »

עביד איניש דינא לנפשיה

בהלכה ובמשפט העברי, נדונה שאלת הסמכות לעשיית דין עצמית, כלומר שאלת זכותו של אדם ליטול את החוק לידיו ולהשתמש בכוח כדי לשמור על זכויותיו הממוניות והמשפטיות מבלי לפנות לבית הדין, שהוא הגוף הממונה על עשיית הצדק ועל שמירת החוק.

חָדָשׁ!!: פוסק ועביד איניש דינא לנפשיה · ראה עוד »

עגונות מלחמת העולם השנייה

עגונות מלחמת העולם השנייה או עגונות השואה היו נשים יהודיות, בדרך כלל ניצולות השואה, שהיו נשואות לפני מלחמת העולם השנייה לגברים שעקבותיהם אבדו במהלך המלחמה והשמדת יהדות אירופה ולא נותר תיעוד מספק על מותם.

חָדָשׁ!!: פוסק ועגונות מלחמת העולם השנייה · ראה עוד »

עגינות

עגינות היא מונח ביהדות שמלכתחילה יוחד לציון מצבה של אישה שבעלה הלך למרחקים ואין ידוע מה עלה בגורלו והאם הוא חי או מת, כלומר, לאישה הנשואה כהלכה, שאבדו עקבות בעלה, ועל כן היא לא חיה עם בן זוגה, והיא אסורה להינשא לאחר.

חָדָשׁ!!: פוסק ועגינות · ראה עוד »

עוסק במצווה פטור מן המצווה

העוסק במצווה פטור מן המצווה הוא כלל הלכתי, הקובע שאדם העוסק בקיום מצווה אחת פטור מקיום מצווה אחרת באותו זמן.

חָדָשׁ!!: פוסק ועוסק במצווה פטור מן המצווה · ראה עוד »

עובדיה יוסף

הרב עובדיה יוסף (י"ב בתשרי ה'תרפ"א, 23 בספטמבר 1920 – ג' בחשוון ה'תשע"ד, 7 באוקטובר 2013) היה פוסק ומחבר חרדי-ספרדי, כיהן כרב הראשי הספרדי ('הראשון לציון') בשנים 1973–1983 והיה מנהיגה הרוחני ונשיא מועצת חכמי התורה של מפלגת ש"ס מאז הקמתה.

חָדָשׁ!!: פוסק ועובדיה יוסף · ראה עוד »

עובדיה יוסף (1976)

הרב עובדיה יוסף (נולד בכ"ז באב ה'תשל"ו, 23 באוגוסט 1976) הוא ראש ישיבת היכל צבי.

חָדָשׁ!!: פוסק ועובדיה יוסף (1976) · ראה עוד »

עוגיות יין

עוגיות יין נאפות מקמח מחמשת מיני דגן שעורבב ב"מי פירות", ולכן לא נחשבות לחמץ על פי פוסקים מסוימים.

חָדָשׁ!!: פוסק ועוגיות יין · ראה עוד »

עיר של יחיד

עיר של יחיד הוא כלל בהלכות עירוב חצרות המבדיל בין עיר של יחיד שאותה ניתן לערב באופן מוחלט, לבין עיר של רבים שיש להותיר בה חלק שאינו מעורב.

חָדָשׁ!!: פוסק ועיר של יחיד · ראה עוד »

פנחס גרייבסקי

פנחס גרייבסקי פנחס מרדכי גְרָיֶיבְסקי (לעיתים נכתב גראייבסקי; בכתיב יידי: גראיעווסקי; 13 במרץ 1873, י"ד באדר תרל"ג - 12 במרץ 1941, י"ג באדר תש"א) היה סופר ומתעד חיי היהודים בירושלים.

חָדָשׁ!!: פוסק ופנחס גרייבסקי · ראה עוד »

פנחס הכהן רבין

הרב פנחס הכהן רבין (מכונה רבי פנחס 'הגדול'; סיוון ה'תקמ"ח, 1788 - כ"ט באייר ה'תרי"ח, 13 במאי 1858) היה הדיין והרב הראשי של יהדות בוכרה, וכל חבל טורקסטן, טג'קיסטן ואוזבקיסטן.

חָדָשׁ!!: פוסק ופנחס הכהן רבין · ראה עוד »

פני יהושע

"פני יהושע" הם סדרת ספרי חידושים על התלמוד בבלי שחיבר הרב יעקב יהושע פלק.

חָדָשׁ!!: פוסק ופני יהושע · ראה עוד »

פנים חדשות בברכת חתנים

פנים חדשות הוא שמו של נידון הלכתי בהלכות שבע ברכות.

חָדָשׁ!!: פוסק ופנים חדשות בברכת חתנים · ראה עוד »

פסק דין הנדלס נגד קופת עם

פסק הדין אליעזר הנדלס נגד קופת-עם היה מערכה משפטית בת שלוש ערכאות, בה נדון סכסוך אזרחי בין מוצא אבידה, אליעזר הנדלס, לבין בעלי המקום בו היא נמצאה, בנק קופת עם.

חָדָשׁ!!: פוסק ופסק דין הנדלס נגד קופת עם · ראה עוד »

פסקי תשובות

פסקי תשובות היא סדרת ספרי הלכה, האוספים פסקים מעשיים מספרי פוסקים וספרי שו"ת בעיקר מפוסקי זמנינו.

חָדָשׁ!!: פוסק ופסקי תשובות · ראה עוד »

פסטה

פסטה המכונה '''פנה''' (''penne'') ברוטב עגבניות מכונה להכנת פסטה צורות שונות של אטריות פסטה המתאימות לרטבים מסוגים שונים הכנת פסטה פסטה (באיטלקית: Pasta; מילולית: בצק) הוא שם מקובל בעברית למאכל איטלקי העשוי מקמח, מים ולפעמים גם ביצים.

חָדָשׁ!!: פוסק ופסטה · ראה עוד »

פסח אליהו פאלק

הרב פסח אליהו פאלק הרב פסח אליהו פאלק (באנגלית: Pesach Eliyahu Falk; תמוז ה'תש"ד (1944) – כ"ג בטבת ה'תש"ף (20 בינואר 2020)) היה מחנך ופוסק הלכה חרדי-בריטי.

חָדָשׁ!!: פוסק ופסח אליהו פאלק · ראה עוד »

פסיקת הלכה

פסיקת הלכה היא הכרעה של מורה הוראה בשאלה הלכתית מסופקת או נתונה במחלוקת.

חָדָשׁ!!: פוסק ופסיקת הלכה · ראה עוד »

פסיון (סוג)

פסיון (שם מדעי: Phasianus) הוא סוג של עופות ממשפחת הפסיוניים.

חָדָשׁ!!: פוסק ופסיון (סוג) · ראה עוד »

פראק

וינסטון צ'רצ'יל לובש פראק וחובש צילנדר 1912 פְרָאק (בעברית: מִכְנָף) הוא בגד עליון, מהודר ורשמי לגברים.

חָדָשׁ!!: פוסק ופראק · ראה עוד »

פראג

מבט על פראג ממגדל הקלמנטיום, מושב הספרייה הלאומית הצ'כית פראג (בצ'כית) היא בירת צ'כיה והעיר הגדולה ביותר בה.

חָדָשׁ!!: פוסק ופראג · ראה עוד »

פרנס

פַּרְנָס (או בכינוי כולל: שבעת טובי העיר; בקהילות הספרדיות – מעמד) הוא מושג רווח בספרות ההלכתית, המתאר מנהיגות אזרחית של הקהילה היהודית, באי-כוחם של הציבור שהם בעלי סמכות המוכרת על ידי ההלכה על אף שאינם בהכרח תלמידי חכמים.

חָדָשׁ!!: פוסק ופרנס · ראה עוד »

פרס ירושלים לאחדות ישראל

טקס חלוקת הפרס ב-2021 בבית הנשיא בירושלים במעמד הורי שלושת הנערים, נשיא המדינה ראובן ריבלין, יו"ר הסוכנות היהודית יצחק הרצוג, ראש העיר ירושלים משה ליאון ויו"ר ועדת הפרס ניר ברקת (במהלך מגפת הקורונה בישראל) פרס ירושלים לאחדות ישראל הוא פרס ישראלי לזכרם של שלשת הנערים שנחטפו ונרצחו ביוני 2014.

חָדָשׁ!!: פוסק ופרס ירושלים לאחדות ישראל · ראה עוד »

פרץ זאבל איגר

הרב שמואל פרץ איגר (מכונה גם הרב שמואל זנוויל או הרב פרץ זאבל; י"ג בסיוון תקכ"ח, 1768 – ל' בכסלו תר"ג, 1842) היה רב פוסק ואב"ד בעיר בראונשווייג והמחוז בגרמניה.

חָדָשׁ!!: פוסק ופרץ זאבל איגר · ראה עוד »

פרץ הכהן

רבי פרץ בן יצחק הכהן (רבנו פרץ, או הרפ"ך; ה'ס"ה 1304 - ה'ק"ל, 1370) היה מגדולי חכמי ספרד במאה ה-14, רבם של הר"ן ושל הריב"ש, כתב פירוש על התלמוד וספר דרשות בקבלה.

חָדָשׁ!!: פוסק ופרץ הכהן · ראה עוד »

פרקש

פרקש הוא שם משפחה שמקורו בהונגרית ומשמעותו זאב.

חָדָשׁ!!: פוסק ופרקש · ראה עוד »

פרד

פרד עמוס בטורקיה פרד נושא מטען בארגנטינה גדוד מובילי הפרידות במצעד צה"ל הראשון פֶּרֶד (בנקבה: פִּרְדָּה; שם מדעי: Equus mulus) הוא בן-כלאיים של זיווג חמור עם סוסה (פרד כזה נקרא באנגלית Mule) או של אתון עם סוס (Hinny).

חָדָשׁ!!: פוסק ופרד · ראה עוד »

פרויקט השו"ת

פרס ישראל לפרויקט השו"ת לשנת 2007 בספרות תורנית פרויקט השו"ת (בשמו הרשמי: מאגר היהדות הממוחשב) הוא כינוי לתוכנית ליצירת מאגר מידע ממוחשב של כתבים יהודיים תורניים עם דגש על ספרות הלכתית וספרי שאלות ותשובות (שו"ת), ופיתוח מנוע חיפוש המאפשר אחזור מידע מהמאגר על פי מילות חיפוש.

חָדָשׁ!!: פוסק ופרויקט השו"ת · ראה עוד »

פרי מגדים

פרי מגדים הוא חיבור על השולחן ערוך חלק אורח חיים ויורה דעה, שנכתב על ידי רבי יוסף תאומים שנודע בעיקר בזכות חיבורו זה, והוא אחד החיבורים הידועים והנחשבים שנדפסו על השולחן ערוך.

חָדָשׁ!!: פוסק ופרי מגדים · ראה עוד »

פרישה סמוך לווסת

מחזור וסת אופייני בהלכות טהרת המשפחה פרישה סמוך לווסת היא החיוב על בני זוג להימנע מקיום יחסי אישות, במועד שעל פי ההלכה צפוי וסת האישה להופיע.

חָדָשׁ!!: פוסק ופרישה סמוך לווסת · ראה עוד »

פתחיה מרדכי בירדוגו

הרב פתחיה מרדכי בירדוגו (ה'תקכ"ד 1764 - ה'תק"ף 1820) היה דיין מקנס ומחשובי חכמי העיר בשלהי המאה ה-18 ובראשית המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: פוסק ופתחיה מרדכי בירדוגו · ראה עוד »

פוסק (פירושונים)

קטגוריה:שמות משפחה.

חָדָשׁ!!: פוסק ופוסק (פירושונים) · ראה עוד »

פורים

אוזני המן, מאכל שנאכל בפורים ביהדות אירופה חג פּוּרִים הוא אחד מחגי ישראל, הנחוג ברוב המקומות בי"ד באדר ("פורים דפרזים"), ובערים מוקפות חומה בט"ו באדר ("פורים דמוקפים" או "שושן פורים").

חָדָשׁ!!: פוסק ופורים · ראה עוד »

פוטנוק

פוטנוק (בהונגרית: Putnok) היא עיירה במחוז בורשוד-אבאוי-זמפלן שבצפון מזרח הונגריה, הממוקמת במרחק של 40 ק"מ ממישקולץ בין הרי ביק (Bükk) לבין נהר סלאנה.

חָדָשׁ!!: פוסק ופוטנוק · ראה עוד »

פינקלשטיין

קטגוריה:שמות משפחה אשכנזיים.

חָדָשׁ!!: פוסק ופינקלשטיין · ראה עוד »

פינחס מנחם זינגר

הרב פינחס מנחם מנדל הכהן זינגר (~ה'תרל"ב, 1872 - ~ה'תש"ב, 1942) היה רב וראש ישיבה פולני, מורה הוראה ודיין, רבן של כמה ערים ורב אזור בוורשה בירת פולין.

חָדָשׁ!!: פוסק ופינחס מנחם זינגר · ראה עוד »

פינחס בן יהודה אלטשול

רבי פינחס אלטשול בן יהודה המגיד מפאָלאָצק (ה'תק"ז, 1747 - ג' בשבט ה'תקפ"ג, 15 בינואר 1823), היה רב, מגיד, מתלמידי הגר"א ומחבר ספרי מוסר ופרשנות המקרא.

חָדָשׁ!!: פוסק ופינחס בן יהודה אלטשול · ראה עוד »

פירוש רש"י לתלמוד

פירוש רש"י לתלמוד הוא הפירוש הידוע ביותר לתלמוד הבבלי, משמש כפירוש לכל לומד, וכנדבך חשוב ובעל משקל נכבד בקרב פוסקי ההלכה.

חָדָשׁ!!: פוסק ופירוש רש"י לתלמוד · ראה עוד »

פיינשטיין

פינשטיין (Feinstein; באנגלית נהגה פיינסטיין או פיינסטין) הוא שם משפחה יהודי ממקור גרמני שמשמעותו אבן חן.

חָדָשׁ!!: פוסק ופיינשטיין · ראה עוד »

צ'נטו

צ'נטו (באיטלקית: Cento) היא עיר וקומונה בנפת פרארה, כמו גם, חלק מאזור אמיליה רומאניה בצפון איטליה.

חָדָשׁ!!: פוסק וצ'נטו · ראה עוד »

צמצום (הלכה)

בהלכה, צמצום הוא מונח המתייחס לדיוק האנושי ולמגבלותיו.

חָדָשׁ!!: פוסק וצמצום (הלכה) · ראה עוד »

צער בעלי חיים (יהדות)

צער בעלי חיים הוא איסור על התעללות בבעל חיים או פגיעה בו שלא לצורך, ואף ציווי על מניעת צער מבעל חיים.

חָדָשׁ!!: פוסק וצער בעלי חיים (יהדות) · ראה עוד »

צפרו

צפרו (בערבית: صفرو, בברברית: ⵚⴻⴼⵕⵓ) היא עיר במרכז מרוקו עשרים ושמונה קילומטרים דרומית-מזרחית לעיר הגדולה פאס, השוכנת למרגלות הרי האטלס התיכונים בקצה עמק הסייס על שתי גדותיו של נחל אגאי.

חָדָשׁ!!: פוסק וצפרו · ראה עוד »

צפת

כתובת על קיר בעיר צפת, קיץ 2018 מפת העיר העתיקה של צפת סימטה בעיר העתיקה של צפת גשר העיר העתיקה של צפת 250px 250px צְפַת היא עיר במחוז הצפון בישראל, הנחשבת לבירת הגליל העליון, ושוכנת באזור הררי בחלקו המזרחי של הגליל.

חָדָשׁ!!: פוסק וצפת · ראה עוד »

צפת במאה ה-16

צפת במאה ה-16 נחשבת לתופעה מיוחדת במינה בנוף הארצי-ישראלי של אותה תקופה במובנים רבים.

חָדָשׁ!!: פוסק וצפת במאה ה-16 · ראה עוד »

צבי פסח פרנק

הרב צבי פסח פְרַנְק (נכתב גם פראנק, כ"א בטבת ה'תרל"ג, 20 בינואר 1873 – כ"א בכסלו ה'תשכ"א, 10 בדצמבר 1960) היה דיין ואב בית הדין בירושלים, פוסק בכיר ומפורסם, מחבר ספר השו"ת הר צבי.

חָדָשׁ!!: פוסק וצבי פסח פרנק · ראה עוד »

צבי פרידמן

הרב צבי פרידמן (נולד בשנת ה'תרצ"ח, 1938) הוא דיין ופוסק הלכה חרדי-ליטאי, מראשי הפלג הירושלמי וחבר במועצת גדולי עולם התורה של מפלגת בני תורה.

חָדָשׁ!!: פוסק וצבי פרידמן · ראה עוד »

צבי קינסטליכר

הרב צבי קינסטליכר (תרל"א, 1871 - ז' באדר א' תשכ"ה, 9 בפברואר 1965) היה רב ופוסק הונגרי בטרנסילבניה שלפני השואה.

חָדָשׁ!!: פוסק וצבי קינסטליכר · ראה עוד »

צבי שכטר

הרב צבי (הרשל) שכטר (Hershel Schachter; נולד בד' באב ה'תש"א, 28 ביולי 1941) הוא ראש ישיבה בישיבת רבנו יצחק אלחנן) בניו יורק, ויועץ הלכתי למחלקת הכשרות ב-OU. נחשב אחד הפוסקים הבכירים של זרם האורתודוקסיה המודרנית ביהדות ארצות הברית. הרב שכטר היה תלמידו של הרב יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק ובגיל 22 התמנה לעוזרו האישי. הוא הוסמך לרבנות בגיל 26 ובמקביל סיים תואר ראשון ושני בישיבה יוניברסיטי בספרות עברית. בשנת תשכ"ז (1967) הוא מונה להיות ראש ישיבה (מקביל לתפקיד ר"מ בישיבות אחרות), הצעיר ביותר עד אז בישיבת רבנו יצחק אלחנן, וב-1971, עם עלייתו לארץ של ראש הכולל הקודם הרב אהרן ליכטנשטיין, הפך לראש הכולל.

חָדָשׁ!!: פוסק וצבי שכטר · ראה עוד »

צבי לאס

קברו בהר הזיתים הרב צבי הירש לאס (כ"ח בכסלו ה'תר"י, 13 בדצמבר 1849 - כ"ב בניסן תרע"א, 20 באפריל 1911) היה רב ליטאי שהיגר לארצות הברית והיה מראשוני הרבנים בניו יורק.

חָדָשׁ!!: פוסק וצבי לאס · ראה עוד »

צבי הירש (פירושונים)

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פוסק וצבי הירש (פירושונים) · ראה עוד »

צבי הירש מנדבורנה

רבי צבי הירש מנדבורנה (בערך ת"ק, 1740 - כ' בסיוון תקס"ב, 1802) היה אדמו"ר חסידי בדור השלישי לחסידות.

חָדָשׁ!!: פוסק וצבי הירש מנדבורנה · ראה עוד »

צבי הירש אשכנזי

הרב צבי הירש אשכנזי א' באלול ה'תי"ח, 30 באוגוסט 1658, טרביטש, מוראביה – א' באייר ה'תע"ח, 3 במאי 1718, לבוב) היה רב ופוסק, מחשובי הרבנים בסוף מאה ה-17 ובתחילת מאה ה-18, מכונה החכם צבי על שם ספרו. אביו ורבו של רבי יעקב עמדין.

חָדָשׁ!!: פוסק וצבי הירש אשכנזי · ראה עוד »

צבי הירש רבינוביץ

קברו של רבי צבי הירש רבינוביץ לצד קבר אביו, רבי יצחק אלחנן ספקטור רבי צבי הירש רבינוביץ (תר"ח 1848, ניאסוויז' - ב' בשבט תר"ע, 12 בינואר 1910, קובנה) היה רב ליטאי, רבן של מיטאו וקובנה, מגדולי מתנגדי תנועת המוסר ומייסד ישיבת כנסת בית יצחק.

חָדָשׁ!!: פוסק וצבי הירש רבינוביץ · ראה עוד »

צבי הירש בן עזריאל

רבי צבי הירש בן עזריאל (נפטר בכ"ב באייר ה'תצ"ג, 1733) היה פוסק הלכה יהודי-פולני, ומחבר הספרים בית לחם יהודא ועטרת צבי על השולחן ערוך.

חָדָשׁ!!: פוסק וצבי הירש בן עזריאל · ראה עוד »

צבי הירש בושקא

רבי צבי הירש בושקא (בוצ'קו).

חָדָשׁ!!: פוסק וצבי הירש בושקא · ראה עוד »

צבי הירש יאנוב

רבי צבי הירש (יוסף) יאנוב (כונה צבי הירש חריף; 1733, ליסא, פולין – י"א בכסלו ה'תקמ"ו, 13 בנובמבר 1785, פיורדא) היה מרא דאתרא, אב"ד וראש ישיבה בפוזנא ובפיורדא.

חָדָשׁ!!: פוסק וצבי הירש יאנוב · ראה עוד »

ציון בוארון

הרב ציון בוארון (נולד ביום הכיפורים ה'תש"ו, 10 בספטמבר 1945) חבר בית הדין הרבני הגדול לשעבר.

חָדָשׁ!!: פוסק וציון בוארון · ראה עוד »

קנה סוכר

שוק בעכו סחיטת מיץ מקנה סוכר בברזיל קנה סוכר (שם מדעי: Saccharum) הוא צמח עשבוני רב-שנתי ממשפחת הדגניים.

חָדָשׁ!!: פוסק וקנה סוכר · ראה עוד »

קניין כסף

מטבעות כסף עתיקים קניין כסף הוא קניין בסיסי במשפט העברי המתבצע באמצעות תשלום כסף או חפץ בעל ערך.

חָדָשׁ!!: פוסק וקניין כסף · ראה עוד »

קצרנות

תפילת האדון מקוצרת בכמה שיטות קצרנות מקובלות שונות בשפה האנגלית סימני קצרנות עברית על פי שיטת יעקב מימון שני "שירי לילה של הנודד" של גתה בקצרנות בשיטת גבלסברגר הגרמנית קצרנות היא שיטת כתיבה אשר משפרת במידה ניכרת את מהירות הכתיבה, באמצעות שימוש בסמלים וסימנים.

חָדָשׁ!!: פוסק וקצרנות · ראה עוד »

קרן אברהם הכהן

קרן אברהם הכהן היא קרן חרדית המעניקה מלגות לעידוד לימוד התורה וההלכה.

חָדָשׁ!!: פוסק וקרן אברהם הכהן · ראה עוד »

קרמניץ

קרמניץ (באוקראינית: Кременець, בפולנית: Krzemieniec) היא עיר במחוז טרנופול (Ternopil Oblast), בחבל ווהלין שבמערב אוקראינה.

חָדָשׁ!!: פוסק וקרמניץ · ראה עוד »

קרליץ

קרליץ (ביידיש: קארעליץ), הוא שם משפחה אשכנזי, המעיד לרוב כי אבותיו של נושאו הגיעו מהעיירה קרליץ (בפולנית: Korelicze) כיום בבלארוס קטגוריה:שמות משפחה אשכנזיים קטגוריה:שמות משפחה טופונימיים.

חָדָשׁ!!: פוסק וקרליץ · ראה עוד »

קריאת התורה

קריאת התורה מתוך ספר תורה אשכנזי קריאת התורה מתוך ספר תורה ספרדי קריאת התורה היא הקראה של פרשה או מספר קטעים מתוך ספר תורה בפני ציבור המונה עשרה גברים לפחות, לרוב כחלק מתפילת שחרית.

חָדָשׁ!!: פוסק וקריאת התורה · ראה עוד »

קריאת ההלל

מתפללים בבית הכנסת מחזיקים את ארבעת המינים במהלך קריאת הלל בחג הסוכות, גלויה מתחילת המאה ה-20. ההלל הוא חלק בתפילה היהודית הנקרא בימי חג ומועד, כדי להודות לאל ולשבח אותו.

חָדָשׁ!!: פוסק וקריאת ההלל · ראה עוד »

קריית צאנז (ירושלים)

קריית צאנז היא שכונה חרדית בירושלים, צפונית לשכונת קריית בעלז.

חָדָשׁ!!: פוסק וקריית צאנז (ירושלים) · ראה עוד »

קלונימוס

* קטגוריה:שמות משפחה אשכנזיים קטגוריה:שמות פרטיים לגברים.

חָדָשׁ!!: פוסק וקלונימוס · ראה עוד »

קברי צדיקים ביהדות

תנא רבי יונתן בן עוזיאל בעמוקה, זיהוי משנת 1210-1211 קבר רבי יהושע דסכנין ואשתו בסכנין, זיהוי משנת 1270-1320 ביהדות, קברי צדיקים הם מקומות קבורתם (או מקומות המזוהים כמקומות קבורתם, בעקבות מסורות מאוחרות) של יהודים (בעיקר רבנים) הנחשבים דמויות מופת.

חָדָשׁ!!: פוסק וקברי צדיקים ביהדות · ראה עוד »

קבלת מצוות בגיור

קבלת המצוות בגיור היא הסכמה של הגר בעת קבלתו לעם ישראל להיות מחויב במצוות, והיא אחת מהדרישות ההלכתיות בתהליך הגיור, לצד מילה (אצל גברים) וטבילה.

חָדָשׁ!!: פוסק וקבלת מצוות בגיור · ראה עוד »

קבורת איברים

קבורת איברים הוא נידון הלכתי בדין חיוב קבורת איברי האדם שנפרדו מגופו.

חָדָשׁ!!: פוסק וקבורת איברים · ראה עוד »

קביעת היום בהלכה

קביעת היום בהלכה היא סוגה הלכתית בעידן המודרני, והגלובליזציה, בה תנועת בני אדם רבה ומהירה למקומות, וקווי אורך ורוחב, שונים על פני כדור הארץ, ונדרשת הכרעה הלכתית בשאלות וספיקות חדשים שלא היו מעשיים בעבר.

חָדָשׁ!!: פוסק וקביעת היום בהלכה · ראה עוד »

קדושתא

קדושתא (מארמית: קדושה) היא מערכת פיוטים מסוג הקרובה, המפייטת את שלוש הברכות הראשונות של תפילת העמידה עד לקדושה, ליבה של מערכת הפיוטים, שאף העניקה למערכת את שמה.

חָדָשׁ!!: פוסק וקדושתא · ראה עוד »

קדיש יתום

קדיש יתום (או קדיש יהא שלמא, על שם המילים הפותחות את התוספת לעיקר הקדיש) היא קדיש הנאמר על ידי אבלים יהודים במשך שנת האבל על הוריהם (אבא או אמא).

חָדָשׁ!!: פוסק וקדיש יתום · ראה עוד »

קהילת יהודי מזצ'אט

בית מדרשו של רבי שרגא צבי טענענבוים הנטע שורק מטשאטה מזצ'אט (בהונגרית: Mezőcsát) היא עיר במחוז בורשוד-אבאוי-זמפלן שבצפון מזרח הונגריה.

חָדָשׁ!!: פוסק וקהילת יהודי מזצ'אט · ראה עוד »

קהילת יהודי אמדן

לוח הזיכרון במקום בו עמד בית הכנסת העתיק של יהודי אמדן שנהרס עד היסוד ולא הוקם מחדש הקהילה היהודית באמדן התקיימה במשך תקופה של כ-400 שנה מהמאה ה-16 עד להשמדתה על ידי הנאצים ב-23 אוקטובר 1941.

חָדָשׁ!!: פוסק וקהילת יהודי אמדן · ראה עוד »

קהילת יהודי איבניץ

איוויינייץ (בבלארוסית – Iвяне́ц; ברוסית: Ивенец; בפולנית: Iwieniec; ביידיש: איוועניץ) היא עיירה באזור מינסק בבלארוס, השוכנת על נהר בלור, 56 קילומטר מערבית למינסק.

חָדָשׁ!!: פוסק וקהילת יהודי איבניץ · ראה עוד »

קהילת יהודי סטרי

קהילת יהודי סְטְרִי הייתה קהילה יהודית ששכנה בעיר סטרי שבמחוז לבוב, למרגלות הרי הקרפטים.

חָדָשׁ!!: פוסק וקהילת יהודי סטרי · ראה עוד »

קהילת יהודי סטשוב

סטשוב (בפולנית: Staszów) היא עיירה בנפת סנדומייז' (Sandomierz) במחוז קיילצה (Kielce) במרכז פולין.

חָדָשׁ!!: פוסק וקהילת יהודי סטשוב · ראה עוד »

קהילת יהודי סגד

בית הכנסת הגדול בסגד קהילת היהודים בסגד התקיימה מימי הכיבוש העות'מאני ועד השואה.

חָדָשׁ!!: פוסק וקהילת יהודי סגד · ראה עוד »

קהילת יהודי טורנאליה

בית הכנסת בטורנלה טוראנליה (נודעה בעבר בשם שפריקובו) היא עיירה במחוז באנסקה ביסטריצה בדרום סלובקיה, בעבר נכללה במחוז גומור-קישהונט שבהונגריה.

חָדָשׁ!!: פוסק וקהילת יהודי טורנאליה · ראה עוד »

קהילת יהודי יזד

יהדות יַזְד היא קהילה יהודית שהתמקמה, ככל הנראה בימי הביניים המוקדמים, בעיר יזד, בירת מחוז יזד, אשר באיראן.

חָדָשׁ!!: פוסק וקהילת יהודי יזד · ראה עוד »

קו התאריך בהלכה

מיקומו של קו התאריך הוא בעל משמעויות שונות בהלכה, והיה נתון במחלוקת בין הפוסקים.

חָדָשׁ!!: פוסק וקו התאריך בהלכה · ראה עוד »

קו התאריך הבין-לאומי

מפת אזורי זמן, באדום קו האורך 0° (באמצע) וקו התאריך (מימין) קו התאריך הבין-לאומי קו התאריך הוא קו דמיוני העובר בסמוך לקו האורך 180°, שהוא הנגדי לקו האורך 0°.

חָדָשׁ!!: פוסק וקו התאריך הבין-לאומי · ראה עוד »

קונפורטי

קונפורטי הוא שם משפחה יהודי ממקור יהודי ספרדי שפירושו הוא תרגום לספרדית של השמות "" ו"" שכן המילה "קונפורט" פירושה היא "נוח/נוחות".

חָדָשׁ!!: פוסק וקונפורטי · ראה עוד »

קורטוב

קוּרטוב היא יחידת מידה קטנה לנפח של נוזלים, שנהגתה בתקופת חז"ל ומשמשת בהלכה.

חָדָשׁ!!: פוסק וקורטוב · ראה עוד »

קושיצה

קוֹשִׁיצֶה (סלובקית: Košice, הונגרית: Kassa, במקורות יהודיים: קאשוי), בירת המחוז הדרומי של מזרח סלובקיה, מחוז קושיצה, והעיר השנייה בגודלה בסלובקיה.

חָדָשׁ!!: פוסק וקושיצה · ראה עוד »

קול הברה

קול הברה הוא מושג בהלכות תקיעת שופר, המתייחס לקול של תקיעה היוצא מהשופר, אלא שאינו נשמע ישיר ובאופן טבעי, אלא על ידי הד הבוקע ממקום חלול שממנו מתבצעת התקיעה, שבזה הוא נפגם ופוסל את התקיעה, והשומע אותו אינו יוצא בו ידי חובה.

חָדָשׁ!!: פוסק וקול הברה · ראה עוד »

קוואס

מוכרת קוואס מחבית בקייב שבאוקראינה קוואס ביתי במהלך תסיסה קְווַאס (ברוסית: квас; בפולנית: kwas chlebowy) הוא משקה מוגז, מיוצר מתסיסה של חיטה ושעורה, בעל אחוזי אלכוהול נמוכים מאוד (עד 1.2% ולרוב משמעותית פחות), צבעו חום עד שחור וטעמו מתוק עם חמיצות.

חָדָשׁ!!: פוסק וקוואס · ראה עוד »

קיצור שולחן ערוך

קיצור שולחן ערוך הוא ספר הלכה שחיבר הרב שלמה גאנצפריד, המתמצת את השולחן ערוך, בעיקר את החלקים "אורח חיים" ו"יורה דעה", ועוסק בהלכות היומיומיות, בתפילות, בדיני שבת וחג וכדומה.

חָדָשׁ!!: פוסק וקיצור שולחן ערוך · ראה עוד »

ר"ן

הדף הראשון במסכת נדרים, משני צידי הגמרא (הטקסט שבמרכז הדף), פירושי הרש"י וה'''ר"ן'''. רבי נסים בן ר' ראובן גִירוֹנְדִי (הר"ן או הרנב"ר) (ה'ן', 1290 בערך – ט' בשבט ה'קל"ו, 31 בדצמבר 1375 או 1 בינואר 1376), מן הראשונים בספרד.

חָדָשׁ!!: פוסק ור"ן · ראה עוד »

ר"י מיגאש

רבי יהוסף ב"ר מאיר הלוי אבן מיגאש (נודע בקיצור: ר"י מיגאש; ד'תתל"ז, 1077, ספרד – נפטר ביום ל' בניסן, ד'תתק"א, 1141, אליסנה) היה מגדולי הרבנים בספרד, ראש ישיבה ופוסק הלכה נודע.

חָדָשׁ!!: פוסק ור"י מיגאש · ראה עוד »

ר"י הזקן

רבי יצחק בן שמואל הזקן מדַמְפִּיֶיר (או דַנְפִּיֶיר; בכתיבה הרבנית המקובלת: דנפירא. בצרפתית מודרנית: Dampierre-Sur-Aube), ובכינויו הנפוץ ר"י הזקן או רבינו יצחק בעל התוספות, היה מראשוני בעלי התוספות במאה ה-12 וממייסדי המפעל אדיר-ההיקף של התוספות.

חָדָשׁ!!: פוסק ור"י הזקן · ראה עוד »

רמב"ן

רבי משה בן נחמן (ידוע בראשי התיבות רמב"ן; ד'תתקנ"ד, 1194 בערך – ה'ל' 1270 בערך) היה מגדולי חכמי ספרד, פוסק, פרשן, משורר, הוגה, מקובל ורופא.

חָדָשׁ!!: פוסק ורמב"ן · ראה עוד »

רמב"ם

רבי משה בן מימון (נולד: ד'תתצ"ח, 1138, נפטר: כ' בטבת ד'תתקס"ה, 13 בדצמבר 1204), מכונה גם בראשי תיבות רמב"ם (בערבית מוכר כמוסא בן מימון או כאבן עבד אללה, ובלשונות אירופה כמיימונידֶס) היה מגדולי הפוסקים בכל הדורות, מחשובי הפילוסופים בימי הביניים, איש אשכולות ורופא.

חָדָשׁ!!: פוסק ורמב"ם · ראה עוד »

רא"ם הכהן

הרב רא"ם הכהן (נולד בכ"ט באדר א' ה'תשי"ז, 1 במרץ 1957) הוא רב ופוסק דתי-לאומי, ראש ישיבת עתניאל (עם הרב אלחנן שרלו) ורב היישוב עתניאל.

חָדָשׁ!!: פוסק ורא"ם הכהן · ראה עוד »

רא"ש

רבי אשר בן יחיאל (ה'י', 1250 – ט' בחשוון ה'פ"ח, 1327), המכונה הרא"ש, היה מגדולי פרשני התלמוד והפוסקים ובעל השפעה מכרעת על עיצוב ההלכה היהודית.

חָדָשׁ!!: פוסק ורא"ש · ראה עוד »

ראש ישיבה

ראש ישיבה (בארמית: ריש מתיבתא; על הקיצור ר"מ) הוא תוארו של רב המנהיג ישיבה.

חָדָשׁ!!: פוסק וראש ישיבה · ראה עוד »

ראטה

קטגוריה:שמות משפחה אשכנזיים.

חָדָשׁ!!: פוסק וראטה · ראה עוד »

ראובן פיינשטיין

הרב שלום ראובן פיינשטיין (נולד באוגוסט 1937) הוא פוסק הלכה וראש ישיבה אמריקאי-אורתודוקסי.

חָדָשׁ!!: פוסק וראובן פיינשטיין · ראה עוד »

ראובן גרוזובסקי

הרב רפאל ראובן גרוזובסקי (י"א בכסלו ה'תרמ"ז, 1886, מינסק - כ"ב באדר ה'תשי"ח, 1958, ארצות הברית), היה ר"מ וראש ישיבה בישיבות כנסת בית יצחק שבליטא, תורה ודעת בניו יורק ובית מדרש עליון במונסי, ויושב ראש מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל בארצות הברית.

חָדָשׁ!!: פוסק וראובן גרוזובסקי · ראה עוד »

רפאל מייזלס

רבי רפאל מייזלס (ה'תנ"ו, 1696 בערך – ה'תקל"ח, 1777) היה רב ופוסק, מחשובי הפוסקים בהלכות שבת.

חָדָשׁ!!: פוסק ורפאל מייזלס · ראה עוד »

רפאל אנקווה

רבי רפאל אנקווה (בערבית: رفائيل عنكاوا; 16 בדצמבר 1847, ב' בטבת ה'תר"ח – 3 באוגוסט 1935, ד' באב ה'תרצ"ה) היה הוגה, פרשן ופוסק הלכה נודע במרוקו.

חָדָשׁ!!: פוסק ורפאל אנקווה · ראה עוד »

רפאל אהרן בן שמעון

הרב רפאל אהרן בן שמעון (כ' בתמוז ה'תר"ז, 4 ביולי 1847, רבאט, מרוקו – י' בחשוון ה'תרפ"ט, 24 באוקטובר 1928, תל אביב, ארץ ישראל) היה פוסק הלכה חשוב ששימש כרבה הראשי של קהיר וכנשיא בית הדין הרבני בעיר למשך כ-30 שנים.

חָדָשׁ!!: פוסק ורפאל אהרן בן שמעון · ראה עוד »

רפאל נתן נטע רבינוביץ

רפאל נתן נטע רבינוביץ (בכתיב שנהג בזמנו: ראבינאָוויטץ; בכתב לטיני: Raphaelo Nathan Nata Rabbinovicz (תקצ"ה, 1835 – כ"ד בכסלו תרמ"ט, 28 בנובמבר 1888) היה רב, פילולוג, חוקר כתבי היד של התלמוד ובעל "דקדוקי סופרים" הנודע (תרכ"ח-1867–תרנ"ז-1897).

חָדָשׁ!!: פוסק ורפאל נתן נטע רבינוביץ · ראה עוד »

רפאל סבאן

הרב רפאל דוד סבאן (ה'תרל"ז, 1877, – ה'תש"ך, 1960) היה איש ציבור, חבר מועצת העיר איסטנבול, דיין ואב בית הדין המקומי, רב הקהילה האיטלקית בעיר, ובסוף ימיו חכם באשי ורבה הראשי של טורקיה.

חָדָשׁ!!: פוסק ורפאל סבאן · ראה עוד »

רפאל קצין

הרב רפאל (ב"ר אליהו) קצין היה רב, פוסק הלכה, פילוסוף ומומחה במחשבת ישראל, רב הקהילה היהודית בבבל ומגדולי חכמי ארם צובא, ומחבר הספר "דרך החיים".

חָדָשׁ!!: פוסק ורפאל קצין · ראה עוד »

רפאל זילברמן

הרב רפאל זילברמן (ר' רפאל דיין; תקצ"ט, 1839 – ו' בטבת תרע"ח, 1917) היה רבה הראשי של עדת האשכנזים בצפת.

חָדָשׁ!!: פוסק ורפאל זילברמן · ראה עוד »

רפאל חיים משה בן נאים

הרב רפאל חיים משה בן נאים (מכונה הרחמ"ן; ז' בשבט ה'תר"ה, 15 בינואר 1845 - י"ג באב ה'תר"פ, 28 ביולי 1920) היה דיין, פוסק הלכה ומחבר ספרים.

חָדָשׁ!!: פוסק ורפאל חיים משה בן נאים · ראה עוד »

רפאל בירדוגו

רבי רפאל בירדוגו (תק"ז, 1747 – הושענא רבא תקפ"ב, 17 באוקטובר 1821), הידוע בכינוי המלאך רפאל היה מגדולי חכמי ופוסקי מרוקו, מקובל ודרשן.

חָדָשׁ!!: פוסק ורפאל בירדוגו · ראה עוד »

רפאל הצרפתי

הרב רפאל הצרפתי (ה'תרכ"ט, 1869 - אייר ה'תשט"ז, 1956) היה פוסק הלכה, רבה של מאזאגאן ואוז'דא שבמרוקו במאה העשרים.

חָדָשׁ!!: פוסק ורפאל הצרפתי · ראה עוד »

רפאל הלוי

רבי רפאל (בכור) הלוי (? - י"ד באב תקי"ב), היה רב, פוסק, מחכמי ירושלים.

חָדָשׁ!!: פוסק ורפאל הלוי · ראה עוד »

רפאל ידידיה שלמה צרור

הרב רפאל ידידיה שלמה צרור (כ"ב אלול ה'תמ"א, 1681 - כ"ז כסלו ה'תצ"ח, 1738) היה רופא, ראש ישיבה, פוסק הלכה נודע, אב בית הדין ורבה של אלג'יר בראשית המאה ה-18, ובעל השכלה כללית.

חָדָשׁ!!: פוסק ורפאל ידידיה שלמה צרור · ראה עוד »

רפאל יוסף חרוש

הרב רפאל יוסף חרוש (ה'תקע"ב, 1812 - ניסן ה'תרנ"ח 1898) היה דרשן, פוסק הלכה, דיין בבית הדין של ועד העדה המערבית בירושלים.

חָדָשׁ!!: פוסק ורפאל יוסף חרוש · ראה עוד »

רפאל יוסף חזן

הרב רפאל יוסף חזן (מכונה היר"ח או החק"ל; ה'תק"א, 1741 – 31 באוקטובר 1820, כ"ג בחשוון ה'תקפ"א) היה פוסק הלכה, מגדולי חכמי איזמיר, חברון וירושלים שכיהן כראשון לציון לאחר שעלה לארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: פוסק ורפאל יוסף חזן · ראה עוד »

רפואה מונעת

חיסון נגד שפעת כדוגמה למניעה ראשונית רפואה מונעת היא ענף רפואי שמטרתו מניעת מחלות, קידום הבריאות והארכת תוחלת החיים, יותר מאשר טיפול במחלה עצמה או בתסמיניה.

חָדָשׁ!!: פוסק ורפואה מונעת · ראה עוד »

רצח יצחק רבין

מה הכוונה ברגעים? דקות? עשרות דקות? לפני הירצחו של רבין רצח ראש ממשלת ישראל יצחק רבין הוא רצח פוליטי שאירע ב־4 בנובמבר 1995 (י"ב בחשוון ה'תשנ"ו) בכיכר מלכי ישראל בתל אביב.

חָדָשׁ!!: פוסק ורצח יצחק רבין · ראה עוד »

רקנאטי

רקנאטי (באיטלקית: Recanati) וכן ריקנטי, רקנטי וריקנאטי היא עיר באיטליה שנוסדה בסביבות שנת 1150.

חָדָשׁ!!: פוסק ורקנאטי · ראה עוד »

רש"י

רבנו שלמה יצחקי, הנודע בכינויו רש"י (ה' באדר ד'ת"ת, 1040 בערך – כ"ט בתמוז ד'תתס"ה, 13 ביולי 1105) היה תלמיד חכם צרפתי נודע, וממכונני יהדות צרפת בימי הביניים.

חָדָשׁ!!: פוסק ורש"י · ראה עוד »

רשב"א

רבי שלמה בן אברהם אבן אדרת (ובראשי תיבות נפוצים: רשב"א) (1235, ד'תתקצ"ה – 1310, ה'ע'; ברצלונה) היה מגדולי חכמי התורה בספרד בתקופת הראשונים, וראש חכמי ספרד בדורו.

חָדָשׁ!!: פוסק ורשב"א · ראה עוד »

רשימת מידות, שיעורים ומשקלות בהלכה

מידות, שיעורים ומשקלות משמשים בתחומים הלכתיים רבים.

חָדָשׁ!!: פוסק ורשימת מידות, שיעורים ומשקלות בהלכה · ראה עוד »

רחל לנדאו

רחל לנדאו (10 בנובמבר 1938 – 9 בדצמבר 2004) הייתה פרופסור לבלשנות עברית שעסקה בין היתר בתחומי רטוריקה וחקר השיח.

חָדָשׁ!!: פוסק ורחל לנדאו · ראה עוד »

רחיצה בשבת

רחיצה בשבת היא איסור של חז"ל על אדם לרחוץ את גופו ביום השבת במים חמים.

חָדָשׁ!!: פוסק ורחיצה בשבת · ראה עוד »

רב

רב הוא שם תואר שבעיקרו תיאר דמות כתלמיד חכם או פוסק הלכה אולם בהמשך התואר מופנה גם לצדיק או לסמכות הרוחנית בבית כנסת או במוסדות דתיים.

חָדָשׁ!!: פוסק ורב · ראה עוד »

רב מרי בר רב דימי

רב מרי בר רב דימי (סורגו, לחלק מהגרסות) היה ראש ישיבת פומבדיתא אחרי רב חנן מאישקיא, בתקופה שיש שרואים בה תחילת תקופת הגאונים ויש שמשייכים אותה לתקופת הסבוראים, בסביבות שנת ד'ש"ס (600).

חָדָשׁ!!: פוסק ורב מרי בר רב דימי · ראה עוד »

רב שמואל בן חפני גאון

רב שמואל בן חפני גאון (או שמואל בן חפני הכהן או בראשי תיבות רשב"ח) - הוגה, פרשן ופוסק בתקופת הגאונים.

חָדָשׁ!!: פוסק ורב שמואל בן חפני גאון · ראה עוד »

רב יהודה

רב יהודה בר יחזקאל (194 או 220–299) היה מגדולי האמוראים בבבל במאה השלישית.

חָדָשׁ!!: פוסק ורב יהודה · ראה עוד »

רבנו חננאל

רבי חננאל בר חושיאל, מכונה בדרך כלל רבנו חננאל, או בקיצור ר"ח, (ד'תשכ"ו, 965 - ד'תתט"ז, 1055) היה רב ופוסק, מפרשני התלמוד ומחכמי ישראל הבולטים בראשית תקופת הראשונים, (אם כי יש מהאחרונים שהחשיבוהו לגאון, וניתן לראות בו חוליית ביניים בין הגאונים לראשונים).

חָדָשׁ!!: פוסק ורבנו חננאל · ראה עוד »

רבי אלעזר חסמא

רבי אלעזר חסמא (נקרא גם רבי אלעזר בן חסמא או רבי אלעזר הסמא) היה תנא בדור השלישי, מתלמידיו החשובים של רבי עקיבא.

חָדָשׁ!!: פוסק ורבי אלעזר חסמא · ראה עוד »

רבי אבדימי דמן חיפה

הקבר המיוחס לרבי אבדימי דמן חיפה רבי אבדימי דמִן חיפה (בתרגום לעברית: רבי אבדימי מהעיר חיפה) היה אמורא בדור השני והשלישי לאמוראי ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: פוסק ורבי אבדימי דמן חיפה · ראה עוד »

רבינוביץ

רבינוביץ (או רבינוביץ') הוא שם משפחה אשכנזי בעל סיומת סלבית שפירושו "בנו של רב".

חָדָשׁ!!: פוסק ורבינוביץ · ראה עוד »

רדב"ז

רבי דָּוִד בֶּן שְׁלֹמֹה אִבְּן זִמְרָא (רדב"ז; ה'רל"ט, 1479 – כ"א בחשוון ה'של"ג, 1572) היה פוסק הלכה וראש ישיבה, אב בית דין ומנהיגה של יהדות מצרים, ולאחר מכן רב בצפת.

חָדָשׁ!!: פוסק ורדב"ז · ראה עוד »

רוח רעה

רוח רעה היא גורם מזיק המוזכר בתלמוד ובהמשך גם אצל פוסקי הלכה ובקבלה.

חָדָשׁ!!: פוסק ורוח רעה · ראה עוד »

רי"ף

הרי"ף - רבי יצחק בן יעקב אלפסי (ד'תשע"ג, 1013 – י' באייר ד'תתס"ג, 1103) מן הראשונים, היה מגדולי פוסקי ההלכה היהודית.

חָדָשׁ!!: פוסק ורי"ף · ראה עוד »

ריס (יחידת מידה)

ריס (או רוס) הוא אחת מיחידות המידה של חז"ל למדידת מרחק.

חָדָשׁ!!: פוסק וריס (יחידת מידה) · ראה עוד »

ריקבון גופה

נחש ריקבון גופה הוא תהליך פירוק ביולוגי המתרחש לאחר המוות.

חָדָשׁ!!: פוסק וריקבון גופה · ראה עוד »

ריב"ש (פירושונים)

קטגוריה:פירושון ראשי תיבות קטגוריה:פירושון אישים.

חָדָשׁ!!: פוסק וריב"ש (פירושונים) · ראה עוד »

שמן (פירושונים)

קטגוריה:שמות משפחה.

חָדָשׁ!!: פוסק ושמן (פירושונים) · ראה עוד »

שמעון מרילס

האוהל החדש על קברו של רבי שמעון - נבנה על ידי אגודת אהלי צדיקים, 2010 רבי שמעון מרילס (ה'תקי"ט–ט"ו בתשרי ה'תר"י, 1758–1849) מירוסלב, ידוע גם כרבי שמעון יערסלובר, היה מייסד חסידות ירוסלב.

חָדָשׁ!!: פוסק ושמעון מרילס · ראה עוד »

שמעון אפרתי

הרב שמעון אפרתי (1908–1988) היה רב, פוסק ואיש ציבור בישראל ומחוצה לה.

חָדָשׁ!!: פוסק ושמעון אפרתי · ראה עוד »

שמעון קיירא

רב שִׁמְעוֹן קַיְירָא, (חי בסביבות שנת 840) היה תלמיד חכם ופוסק שחי בתקופת הגאונים, ככל הנראה מן העיר בצרה שבבבל.

חָדָשׁ!!: פוסק ושמעון קיירא · ראה עוד »

שמעון בן צמח דוראן

רבי שמעון בן צמח דוּרָאן (הרשב"ץ; 1361–1444), היה פרשן מקראי, פוסק הלכה בולט, פילוסוף והוגה דעות, מגדולי רבני אלג'יריה.

חָדָשׁ!!: פוסק ושמעון בן צמח דוראן · ראה עוד »

שמעון גלאי

הרב שמעון גלאי (נולד ב-1 ביוני 1949, ד' בסיוון תש"ט) הוא רב מקובל חרדי ליטאי, רב אזור מתחם אוסם בבני ברק.

חָדָשׁ!!: פוסק ושמעון גלאי · ראה עוד »

שמשון אהרן פולונסקי

הרב שמשון אהרן פולונסקי (ידוע בכינוי הרב מטפליק; תרל"ו, 1876 - כ"ח בסיוון תש"ח, יולי 1948) היה פוסק בולט בירושלים ורבה של שכונת בית ישראל.

חָדָשׁ!!: פוסק ושמשון אהרן פולונסקי · ראה עוד »

שמואל מרציאנו

רבי שמואל מרציאנו דלחימר (ה'תרמ"א, 1881 – כ"ג בסיוון ה'תשכ"ב, 25 ביוני 1962) היה דיין, פוסק הלכה ורב הערים תאוריאת ואל ג'דידה במרוקו.

חָדָשׁ!!: פוסק ושמואל מרציאנו · ראה עוד »

שמואל אלתר איצינגר

שמואל אלתר איצינגר (ביידיש: שמואל אלטער איצינגער, באנגלית: Shmuel Alter Itzinger; 13 ביולי 1911 - 21 באוגוסט 1944) היה מחנך, סופר ומשורר חרדי ממנהיגי פועלי אגודת ישראל.

חָדָשׁ!!: פוסק ושמואל אלתר איצינגר · ראה עוד »

שמואל אליעזר שטרן

הרב שמואל אליעזר שטרן (נולד בכ"ה בתמוז תש"ח, 1 באוגוסט 1948) הוא דיין ופוסק הלכה ומשמש כרב במערב העיר בני ברק, מתלמידיו הבולטים של הרב שמואל הלוי וואזנר.

חָדָשׁ!!: פוסק ושמואל אליעזר שטרן · ראה עוד »

שמואל אלישיב

שמואל אלישיב (פרידמן) (11 באוקטובר 1899 – 20 ביוני 1955) היה איש ציבור בליטא וביישוב, ודיפלומט שכיהן כשגריר ישראל בברית המועצות.

חָדָשׁ!!: פוסק ושמואל אלישיב · ראה עוד »

שמואל אליהו

הרב בדרשת יום העצמאות התשע"ח בבית הכנסת היכל מנחמוב, תל אביב הרב שמואל אליהו (נולד בכ"ה בכסלו ה'תשי"ז, 29 בנובמבר 1956) הוא רב דתי לאומי, רבה של העיר צפת, אב בית הדין הרבני למניעת הטרדות מיניות במגזר החרדי-דתי, חבר מועצת הרבנות הראשית, חבר ועדת הכשרות הארצית וועדת המקוואות של הרבנות הראשית, נשיא איגוד רבני קהילות ובנו של הרב מרדכי אליהו.

חָדָשׁ!!: פוסק ושמואל אליהו · ראה עוד »

שמואל אבן אלבאז

רבי שמואל אבן אלבאז (רשב"א; ה'תנ"ז (1697) - ה'תק"ט (1749), היה רב, פוסק, דיין, מקובל, דרשן, משורר ופייטן. מחכמי מרוקו במאה ה-18.

חָדָשׁ!!: פוסק ושמואל אבן אלבאז · ראה עוד »

שמואל אבוהב

הרב שמואל אבוהב (1610 – 22 באוגוסט 1694) היה רב ופוסק הלכות בעיר ונציה ומגדולי חכמי איטליה.

חָדָשׁ!!: פוסק ושמואל אבוהב · ראה עוד »

שמואל נהון

חתימת רבי שמואל נהוןהרב שמואל נהון (לפני ה'תק"ץ, 1830 - ד' אלול ה'תר"ס, 29 באוגוסט 1900), היה משכיל, דרשן, פוסק הלכה, אב בית הדין ורבה של תטואן במחצית השנייה של המאה התשע עשרה.

חָדָשׁ!!: פוסק ושמואל נהון · ראה עוד »

שמואל סלנט

הרב שמואל סָלַנט (נכתב גם שמואל סלאנט) (ב' בשבט תקע"ו, 1 בפברואר 1816 - כ"ט באב תרס"ט, 16 באוגוסט 1909) היה מורה הוראה, רבה ומנהיגה של עדת האשכנזים בירושלים במשך כ-44 שנים.

חָדָשׁ!!: פוסק ושמואל סלנט · ראה עוד »

שמואל פרימו

רבי יהודה שמואל פרימו (לעיתים: יאודה; בראשי תיבות: רש"ף או מהרש"ף; ה'שצ"ד, 1634 - ט"ז בניסן ה'תס"ח, 6 באפריל 1708) היה רב ומקובל טורקי ממוצא מצרי.

חָדָשׁ!!: פוסק ושמואל פרימו · ראה עוד »

שמואל פלורנטין (האחרון)

רבי שמואל פלורנטין (נפטר בכ"ג באייר ה'תקי"ד, 15 במאי 1754) היה רב ופוסק הלכה מחכמי יהדות סלוניקי, מחבר ספר השו"ת עולת שמואל.

חָדָשׁ!!: פוסק ושמואל פלורנטין (האחרון) · ראה עוד »

שמואל צבי מרגליות

שמואל צבי מרגליות שמואל צבי מרגליות (בהגייה יידית: מרגוליס; Samuel Hirsch Margulies; 1858–1922) היה רב פירנצה בין השנים 1890-1922.

חָדָשׁ!!: פוסק ושמואל צבי מרגליות · ראה עוד »

שמואל צבי הורוביץ

הרב שמואל צבי הורוביץ (ר' הערשל'ה ספינקער, ט' בתמוז תרפ"א, יולי 1921 – כ"ז באב תשנ"ז, אוגוסט 1997) היה האדמו"ר מספינקא בארצות הברית.

חָדָשׁ!!: פוסק ושמואל צבי הורוביץ · ראה עוד »

שמואל קעלין

רבי שמואל הלוי קֶעלין (או קוֹלין; במקורות אחדים: שמואל לעוו, בגרמנית: Samuel Löw; תפ"ד, 1724,, בוהמיה - ראש חודש ניסן תקס"ו, 20 במרץ 1806, בוסקוביצה) היה רב ופוסק אשכנזי, פרשן התלמוד הבבלי וה"שולחן ערוך".

חָדָשׁ!!: פוסק ושמואל קעלין · ראה עוד »

שמואל קלעי

רבי שמואל קלעי (ה'ר"ס, 1500 בערך, טריקלה, יוון - ה'שמ"ה, 1585 בערך), רב ופוסק הלכה, מחכמי ורבני יהדות יוון במאה ה-16.

חָדָשׁ!!: פוסק ושמואל קלעי · ראה עוד »

שמואל לנדא

רבי שמואל לנדא הרב שמואל סג"ל לנדא (ה'תק"י, 1750 – כ"ח בתשרי תקצ"ה, 31 באוקטובר 1834), היה בנו של הנודע ביהודה ויורשו כראש בית הדין בפראג וראש הישיבה בה במפנה המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: פוסק ושמואל לנדא · ראה עוד »

שמואל זיברטנסקי

רבי שמואל זיברטנסקי (לעיתים: ר' שמואל לוּבְּצֶ'ר; ה'תקע"ח, 1818 - ח' בתמוז ה'תרנ"ח, 28 ביוני 1898) היה למדן ליטאי, רב ופוסק הלכה, כיהן במשרת "המו"צ דווילנה", תפקיד שהחליף את הרב הראשי של העיר בתקופה בה לא מונה רב באופן רשמי.

חָדָשׁ!!: פוסק ושמואל זיברטנסקי · ראה עוד »

שמואל חיון

ספר בני שמואל, שאלוניקי שע"ג הרב שמואל חיון (סביב ה'ש"כ, 1560 - ט"ז טבת ה'שס"ח, 5 בינואר 1608) היה פוסק הלכה, ראש ישיבה, אב בית הדין ורבה של סלוניקי, מחבר הספר 'בני שמואל' על חושן משפט.

חָדָשׁ!!: פוסק ושמואל חיון · ראה עוד »

שמואל ברזאני (אדוני)

כתב יד של אחד מחיבורי השחיטה של הרב שמואל. מתוך אוסף כתבי היד של הספרייה הלאומית. הרב שמואל ברזאני אדוני (מאות 16–17), פוסק הלכה, פייטן ומקובל, עמד בראש ישיבה בכורדיסטן.

חָדָשׁ!!: פוסק ושמואל ברזאני (אדוני) · ראה עוד »

שמואל גרמיזאן

הרב שמואל גרמיזאן (בקירוב 1605, ה'שס"ה – בקירוב 1675, ה'תל"ה) היה פוסק ספרדי, דרשן ומקובל, מגדולי חכמי ירושלים במאה ה-17, ומחברם של חיבורים רבים בכל מקצועות התורה.

חָדָשׁ!!: פוסק ושמואל גרמיזאן · ראה עוד »

שמואל דניאל

הרב שמואל דניאל היה פוסק הלכה, מדייני שאלוניקי ובאזמיר במאה ה-17 ומחבר ספר זקן שמואל.

חָדָשׁ!!: פוסק ושמואל דניאל · ראה עוד »

שמואל הנגיד

רבי שמואל הלוי בן יוסף הנגיד (בערבית: أبو إسحاق إسماعيل بن النغريلة, תעתיק: אבו אסחאק אסמאעיל בן א–נע'רילה; 993 – 1055-1057), היה רב, מנהיג ומדינאי שפעל בסוף תקופת הגאונים ובתחילת ימי הראשונים כראש רבני ספרד, פוסק, פרשן, פילוסוף, בלשן ומגדולי המשוררים העבריים בתקופת תור הזהב בספרד של ימי הביניים.

חָדָשׁ!!: פוסק ושמואל הנגיד · ראה עוד »

שמואל הלוי (פירושונים)

קטגוריה:פירושון אישים.

חָדָשׁ!!: פוסק ושמואל הלוי (פירושונים) · ראה עוד »

שמואל הלוי וואזנר

רבי שמואל הלוי וואזנר (קרי: ווֹזנר; ב' באלול ה'תרע"ג, 4 בספטמבר 1913 – ט"ו בניסן ה'תשע"ה, 3 באפריל 2015) היה מחשובי פוסקי ההלכה האורתודוקסים במפנה המאה ה-21.

חָדָשׁ!!: פוסק ושמואל הלוי וואזנר · ראה עוד »

שמואל יצחק מודילינו

רבי שמואל יצחק מודילינו (ה'תט"ז, 1656 – י"ג חשוון ה'תס"ד (1703), היה רב, פוסק, דרשן. מחכמי ורבני סלוניקי.

חָדָשׁ!!: פוסק ושמואל יצחק מודילינו · ראה עוד »

שמואל יהודה קצנלנבוגן

שער הספר "שנים עשר דרשות", דפוס ראשון הרב שמואל יהודה קצנלנבוגן (מהרשי"ק; רפ"א, 1521 - ו' בניסן שנ"ז, 1597) היה מחכמי איטליה במאה ה-16, רבה של ונציה, דרשן ופוסק.

חָדָשׁ!!: פוסק ושמואל יהודה קצנלנבוגן · ראה עוד »

שמירת נגיעה

שמירת נגיעה הוא מונח פופולרי בן זמננו המתאר את שמירת האיסור, המכונה גם בשם איסור נגיעה, הקיים בהלכה היהודית על מגע בין גבר ואישה האסורה עליו באיסור עריות.

חָדָשׁ!!: פוסק ושמירת נגיעה · ראה עוד »

שמירת שבת כהלכתה

שמירת שבת כהלכתה הוא ספר הלכה נפוץ העוסק בהלכות שבת ויום טוב, שכתב הרב יהושע נויבירט.

חָדָשׁ!!: פוסק ושמירת שבת כהלכתה · ראה עוד »

שמירת הנפש

התחסן מפני חצבת בנימוק של "ונשמרתם" ממוזער שמירת הנפש הוא שם כולל לכמה פסוקים במקרא המזהירים בנוגע לשמירת הנפש.

חָדָשׁ!!: פוסק ושמירת הנפש · ראה עוד »

שמיטה

קרן השביעית". שלט המודיע כי הפירות בחצר הם הפקר לרגל שנת השמיטה. שמיטה היא אוסף מצוות המתקיימות ביהדות מדי שנה שביעית, הנקראת שנת שמיטה.

חָדָשׁ!!: פוסק ושמיטה · ראה עוד »

שאלת חכם

שאלת חכם הוא מושג בהלכה האומר שבשאלות המתעוררות אצל אדם בהן אין לו יכולת להכריע בעצמו, יש לפנות לפוסק.

חָדָשׁ!!: פוסק ושאלת חכם · ראה עוד »

שאלות ותשובות

ספרי שו"ת (בתמונה, מאת ר' עקיבא איגר) בספרייה תורנית שאלות ותשובות (בראשי תיבות: שו"ת) היא אחת מהסוגות הענפות והפוריות בספרות התורנית, בעיקר בתחום ההלכה.

חָדָשׁ!!: פוסק ושאלות ותשובות · ראה עוד »

שאו שערים

ארון הקודש תוך כדי שירת "שאו שערים", בבסיס הנח"ל החרדי בבקעת הירדן שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם הוא שיר בליטורגיה היהודית.

חָדָשׁ!!: פוסק ושאו שערים · ראה עוד »

שאול מאמסטרדם

ספרו "בנין אריאל" מהדורה חדשה בשני כרכים רבי שאול לווינשטאם בן רבי אריה לייב מאמסטרדם (~ה'תע"ז, 1717 – ז' בתמוז ה'תק"ן, 19 ביוני 1790) היה רב וראש ישיבה, מגדולי יהדות אשכנז.

חָדָשׁ!!: פוסק ושאול מאמסטרדם · ראה עוד »

שאול מטלוב עבאדי

הרב שאול מטלוב עבאדי (30 ביולי 1889 - 31 בדצמבר 1969) היה רב, פוסק, דיין ומגדולי רבני חלב ומנהיג הקהילה החלבית באמריקה.

חָדָשׁ!!: פוסק ושאול מטלוב עבאדי · ראה עוד »

שאול נחמיאש

רבי שאול נחמיאש (ה'תק"ע 1810 – ה'תר"ל 1870, משוער), היה רב פוסק הלכה, מקובל, מחבר פורה וממנהגיה הרוחניים של העיר ורזאזאת שבמרוקו.

חָדָשׁ!!: פוסק ושאול נחמיאש · ראה עוד »

שאול חיים הלוי הורוויץ

קבר ר' שאול חיים הלוי הורוויץ הרב שאול חיים הלוי הורוויץ (תקפ"ח – 20 בדצמבר 1915, י"ג בטבת תרע"ו) היה ראב"ד דוברובנה שבמחוז ויטבסק ברוסיה הלבנה ואחד מגדולי התורה החשובים בדורו.

חָדָשׁ!!: פוסק ושאול חיים הלוי הורוויץ · ראה עוד »

שאול בראך

הרב שאול בראך (כ"ט בשבט ה'תרכ"ה – כ"ו בשבט ה'ת"ש; 25 בפברואר 1865 – 5 בפברואר 1940) היה פוסק הונגרי-צ'כוסלובקי, אב בית דין מאגנדורף, קרולי וקאשוי.

חָדָשׁ!!: פוסק ושאול בראך · ראה עוד »

שאול דוב זיסלין

הרב שאול דוב (דובער) זיסלין (תרמ"א, 1881 - י"ב בסיוון תשכ"ד, 23 במאי 1964) היה רב, פוסק ומשפיע חסיד חב"ד, דיין בבית הדין הרבני בתל אביב-יפו, ורב שכונת מאה שערים בתל אביב.

חָדָשׁ!!: פוסק ושאול דוב זיסלין · ראה עוד »

שאול דוד בוצ'קו

הרב שאול דוד יהודה בּוֹצ'קוֹ (נולד בשנת 1953, תשי"ג) הוא נשיא ישיבת ההסדר היכל אליהו בכוכב יעקב.

חָדָשׁ!!: פוסק ושאול דוד בוצ'קו · ראה עוד »

שאול הכהן

הרב שאול הכהן (תקל"ב, 1772 – ו' באייר תר"ח, 1848) היה פוסק, מדקדק ומחבר הספר "לחם הביכורים".

חָדָשׁ!!: פוסק ושאול הכהן · ראה עוד »

שאול ישראלי

הרב שאול ישראלי (כ"ה בתמוז ה'תרס"ט, 14 ביולי 1909 – י"ט בסיוון ה'תשנ"ה, 17 ביוני 1995) היה רב ופוסק, מן הרבנים הבולטים של הציונות הדתית; כיהן כראש ישיבת מרכז הרב, והיה תלמיד מובהק וקרוב של הראי"ה קוק והרב חרל"פ שלמד איתם בחברותא בהכנת שיעוריהם בישיבה. כיהן כדיין בבית הדין הרבני הגדול וכחבר מועצת הרבנות הראשית.; היה הרב הראשון של המושב כפר הרא"ה, נשיא מכון ארץ חמדה, וחבר הנשיאות המייסדת של איחוד הרבנים למען ארץ ישראל; היה ממקימי הארגון חבר הרבנים שעל ידי הפועל המזרחי, וכן דובר הארגון ועורך ביטאונו – "התורה והמדינה"; בשנת ה'תשנ"ב היה חתן פרס ישראל למדעי היהדות. נחשב לפוסק בעל שיעור קומה בולט ולאחד ממייסדי העיסוק המודרני בהלכות מדינה, ובעיני רבים היה לפוסק הבולט בציונות הדתית. רבים ממורי ההוראה בציונות הדתית הם תלמידיו ותלמידי תלמידיו.

חָדָשׁ!!: פוסק ושאול ישראלי · ראה עוד »

שני תלמידי חכמים שהיו בעירנו

ש"י עגנון, מחבר הסיפור הקצר. שני תלמידי חכמים שהיו בעירנו הוא סיפור קצר, בן 39 פרקים, מאת ש"י עגנון, שהתפרסם לראשונה ב"לוח הארץ" לשנת ה'תש"ז ולאחר מכן נכלל בקובץ סיפוריו סמוך ונראה שהופיע בהוצאת שוקן (תשי"א, 1950).

חָדָשׁ!!: פוסק ושני תלמידי חכמים שהיו בעירנו · ראה עוד »

שניאור זלמן מלאדי

רבי שניאור זלמן מלאדי (ליוזנה, ה'תק"ה–ה'תק"ט, 1745–1749 – פני, כ"ד בטבת ה'תקע"ג, 26 בדצמבר 1812; מכונה: אדמו"ר הזקן, בעל התניא, הגר"ז או "בעל שולחן ערוך הרב") היה אדמו"ר, פוסק, מייסד חסידות חב"ד ומנהיגה הראשון עד לפטירתו.

חָדָשׁ!!: פוסק ושניאור זלמן מלאדי · ראה עוד »

שניאור זלמן פרדקין

הרב שניאור זלמן פרדקין מלובלין (אדר ה'תק"צ, 1830 – ה' בניסן ה'תרס"ב, 11 באפריל 1902) מכונה גם הגאון מלובלין והתורת חסד על שם ספרו.

חָדָשׁ!!: פוסק ושניאור זלמן פרדקין · ראה עוד »

שערי דורא

שערי דורא הוא ספר הלכה העוסק בהלכות כשרות המזון ("איסור והיתר") וטהרת המשפחה.

חָדָשׁ!!: פוסק ושערי דורא · ראה עוד »

שפרן

שפרן הוא שם משפחה עברי יהודי אשכנזי שמקורו נפוץ ביהדות אירופה.

חָדָשׁ!!: פוסק ושפרן · ראה עוד »

שפרבר

שפרבר (גרמנית: Sperber) הוא שם משפחה גרמני שמשמעותו נץ קטגוריה:שמות משפחה אשכנזיים קטגוריה:שמות משפחה גרמניים.

חָדָשׁ!!: פוסק ושפרבר · ראה עוד »

שרגא פייבל כהן

שרגא פייבל כהן (לעיתים שרגא פייוול כהן) (1937 - חשוון ה'תשפ"ג, 20 בנובמבר 2022) היה רב ופוסק הלכה אמריקאי, מחבר הספר 'בדי השולחן'.

חָדָשׁ!!: פוסק ושרגא פייבל כהן · ראה עוד »

שרגא צבי טננבוים

רבי שרגא צבי טננבוים (נהגה גם כטענענבוים) א' באייר ה'תקפ"ו, 1826 - ד' באדר ה'תרנ"ז, 1897 היה רבה של הקהילה היהודית בסענדרא ובטשאטה, ומחבר סדרת הספרים נטע שורק, היה מגדולי רבני הונגריה במאה ה-19, פוסק ומנהיג אורתודוקסי בולט, ועמד בראשות ישיבה גדולה בהונגריה.

חָדָשׁ!!: פוסק ושרגא צבי טננבוים · ראה עוד »

שריה דבליצקי

הרב שריה דבליצקי, ה'תשע"א, בני ברק הרב שְׂרָיָה דִבְלִיצְקִי (ט"ו בשבט ה'תרפ"ו, 30 בינואר 1926 – ב' באב ה'תשע"ח, 14 ביולי 2018) היה רב חרדי ליטאי, פוסק, מקובל, מדקדק, פילולוג וסופר תורני פורה.

חָדָשׁ!!: פוסק ושריה דבליצקי · ראה עוד »

שלמה משה עמאר

תשפ"ב הרב שלמה משה עמאר (נולד בשנת ה'תש"ח, 1948) הוא הראשון לציון, כיהן כרב הראשי הספרדי של ירושלים בין השנים 2014 - 2023, כרבה הראשי של תל אביב בין השנים 2002–2003, וכן הרב הראשי הספרדי לישראל, ונשיא בית הדין הרבני הגדול, בין השנים ה'תשס"ג (2003) - ה'תשע"ג (2013).

חָדָשׁ!!: פוסק ושלמה משה עמאר · ראה עוד »

שלמה מלכה

הרב שלמה (סלמון) מלכה (14 באוגוסט 1878 – 4 באפריל 1949) היה פוסק, הוגה, דיין, פרשן מקרא ומנהיג הקהילה היהודית הקטנה של סודאן.

חָדָשׁ!!: פוסק ושלמה מלכה · ראה עוד »

שלמה מחפוד

הרב שְׁלֹמֹה יוסף מַחְפוּד (במקור: מַחְפוּץ', נולד בשנת ה'תש"א, 1941) הוא רב, ראב"ד, פוסק הלכה ומוהל, חבר מועצת חכמי התורה, ראש מערכת הכשרות של בד"ץ יורה דעה ורב השכונות נוה אחיעזר ושיכון ו' בבני ברק.

חָדָשׁ!!: פוסק ושלמה מחפוד · ראה עוד »

שלמה אסבאג

הרב שלמה אסבאג (מכונה: מהרש"א) (סביב ה'ת"ק, 1740 - ד' סיוון ה'תק"ף, 17 במאי 1820) היה מקובל, פוסק הלכה, אב בית הדין ורבה של מרקש שבמרוקו בראשית המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: פוסק ושלמה אסבאג · ראה עוד »

שלמה אסבאג (השני)

הרב שלמה אסבאג השני (סביב ה'תק"ץ, 1830 - א' אדר א' ה'תרע"ו, מרץ 1906) היה פוסק הלכה, אב בית הדין ורבה של מרקש בסוף המאה ה-19 ותחילת ה-20.

חָדָשׁ!!: פוסק ושלמה אסבאג (השני) · ראה עוד »

שלמה אליעזר אלפנדרי

הבית בו התגורר הרב אלפנדרי בשכונת מקור ברוך בירושלים. שלט רחוב בתחילת הרחוב שבו גר הרב בירושלים ונקרא על שמו לאחר פטירתו הרב שלמה אליעזר אלפנדַרי, ידוע בכינוי "הסבא קדישא", תקע"ה או ה'תקפ"ו או ה'תק"ץ בקירוב – כ"ב באייר תר"ץ, 20 במאי 1930) היה פוסק ומקובל, החכם באשי של דמשק ולאחר מכן של צפת.

חָדָשׁ!!: פוסק ושלמה אליעזר אלפנדרי · ראה עוד »

שלמה אליהו מילר

הרב שלמה מילר בשיעור הרב שלמה אליהו מילר הוא ראש כולל ופוסק הלכה חרדי קנדי-אמריקאי.

חָדָשׁ!!: פוסק ושלמה אליהו מילר · ראה עוד »

שלמה אבן חיים

חתימת הרב שלמה אבן חייםהרב שלמה אבן חיים (סביב ה'תר"כ, 1860 - כ"ה טבת ה'תרפ"ז, 30 בדצמבר 1926) היה דרשן, פייטן, פוסק הלכה ואב בית הדין ורבה של מרקש.

חָדָשׁ!!: פוסק ושלמה אבן חיים · ראה עוד »

שלמה אישון

הרב שלמה אישון (נולד ב-1960) הוא פוסק העומד בראש מכון כת"ר לכלכלה על פי התורה וחוקר תורני למשפט עברי, משמש כרב מזרח העיר רעננה, ודיין בבית הדין של ארץ חמדה גזית.

חָדָשׁ!!: פוסק ושלמה אישון · ראה עוד »

שלמה סאגיס

הרב שלמה סאגיס (חי במחצית השנייה של המאה ה-16, ונפטר ב-1587, ולפי דעה אחרת בין 87' ל-89', צפת) היה רב, מקובל ופוסק.

חָדָשׁ!!: פוסק ושלמה סאגיס · ראה עוד »

שלמה צבי שטראסר

הרב שלמה צבי הכהן שטראסר (ח' בתשרי ה'תרכ"ג, אוקטובר 1862 – כ"ג בתשרי ה'תשי"ג, אוקטובר 1952) היה רב וראש ישיבה הונגרי שכיהן כרב הקהילה האורתודקסית בדברצן.

חָדָשׁ!!: פוסק ושלמה צבי שטראסר · ראה עוד »

שלמה צבי שיק

הרב שלמה צבי שיק עם צאצאיו: משמאל: הרב מאיר שטיין ואשתו אנטוניה שיק; הרב משה אהרון שיק ואשתו הנריאטה הרב ברכיה שיק ואשתו שרה; הרב אברהם יעקב שיק ואשתו יסכה; הרב ד"ר משה שבתאי וייס ואשתו שרה שיק, 1899 הרב שלמה צבי בן נתן שיק (Schück) (נפ' כ' בתמוז ה'תרע"ו, 1844–1916) היה רב הונגרי ופוסק הלכה, אשר שימש כרבה של קהילת קרצג.

חָדָשׁ!!: פוסק ושלמה צבי שיק · ראה עוד »

שלמה קצין

הרב שלמה שאול קצין (מרץ 1909 – 23 באוקטובר 1982) היה שוחט, מוהל ומורה הוראה, רב השכונות נחלת אחים ונחלת ציון בירושלים, אב בית דין במצרים, ודיין ביפו ובתל אביב.

חָדָשׁ!!: פוסק ושלמה קצין · ראה עוד »

שלמה קלוגר

רבי שלמה יעקב יוסף קלוגר (בכתיב יידי: קלוגער; מוכר בעיקר עם שמו הראשון: רבי שלמה קלוגר), מכונה גם המהרש"ק והמגיד מברודי (מרחשון ה'תקמ"ו, 1785 – ל' בסיוון ה'תרכ"ט, 9 ביוני 1869) היה רב, מנהיג, פוסק ודרשן מפורסם, מגדולי התורה בגליציה באמצע המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: פוסק ושלמה קלוגר · ראה עוד »

שלמה שמשון קרליץ

הרב שלמה שמשון קרליץ (ט באב תר"ע, וילנה - י' בתשרי תש"ס, 20 בספטמבר 1999, בני ברק) היה רב, פוסק ותלמיד חכם ליטאי וישראלי, שימש במשך שנים רבות כאב בית דין בבית הדין הרבני בפתח תקווה.

חָדָשׁ!!: פוסק ושלמה שמשון קרליץ · ראה עוד »

שלמה שטנצל

אביו הדיין רבי חיים דוב שטנצל הרב שלמה שטנצל (בכתיב יידי: שטענציל; בפולנית: Szlama SZTENCEL; כ"ה באב תרמ"ד, 16 באוגוסט 1884 - ה' באלול תרע"ט, 31 באוגוסט 1919) שימש כראש ישיבה בסוסנוביץ וכרב של העיירה צ'לדז.

חָדָשׁ!!: פוסק ושלמה שטנצל · ראה עוד »

שלמה לוריא

חלקת הקבר של רבי שלמה לוריא בבית הקברות היהודי בלובלין. ינואר 2014 המצבה המחודשת על קברו של רבי שלמה לוריא, בבית הקברות היהודי בלובלין. משמאל, שרידי המצבה הישנה רבי שלמה לוריא (רש"ל או: מהרש"ל; ה'ר"ע 1510 – י"ב בכסלו ה'של"ד 7 בנובמבר 1573), היה מגדולי פוסקי ההלכה ופרשני התלמוד, וממנהיגי יהדות אשכנז במאה ה-16.

חָדָשׁ!!: פוסק ושלמה לוריא · ראה עוד »

שלמה טנא

הרב שלמה אליעזר טנא (במקור: טנביצקי או טנוביצקי; תרע"ד, 1914 – כ"ח בתמוז תשמ"ו, 4 באוגוסט 1986) היה אב בית דין בתל אביב ורבה הראשי של באר שבע.

חָדָשׁ!!: פוסק ושלמה טנא · ראה עוד »

שלמה טל

הרב ד"ר שלמה זלמן טל (כ"ז בשבט ה'תרס"ט, פברואר 1909 – 14 באפריל 1998) היה יקיר ירושלים, מהדיר סידור רינת ישראל.

חָדָשׁ!!: פוסק ושלמה טל · ראה עוד »

שלמה זלמן מן-ההר

הרב שלמה זלמן מן-ההר (י"ג בתמוז ה'תרע"א, 9 ביולי 1911 – כ"ו באלול ה'תש"ס, 26 בספטמבר 2000) היה רבה של שכונת בית וגן שבירושלים במשך ארבעים שנה ומחנך.

חָדָשׁ!!: פוסק ושלמה זלמן מן-ההר · ראה עוד »

שלמה זלמן אולמן

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פוסק ושלמה זלמן אולמן · ראה עוד »

שלמה זלמן אוירבך

הרב שלמה זלמן אוירבך (נכתב גם אויערבאך; כ"ג בתמוז ה'תר"ע, 30 ביולי 1910 – כ' באדר א' ה'תשנ"ה, 19 בפברואר 1995) היה ראש ישיבת קול תורה, מחשובי פוסקי ההלכה במאה העשרים.

חָדָשׁ!!: פוסק ושלמה זלמן אוירבך · ראה עוד »

שלמה זלמן ליפשיץ

קבר רבי שלמה זלמן ליפשיץ בבית הקברות בוורשהמצבת רבי שלמה זלמן ליפשיץ הרב שלמה זלמן ליפשיץ (פוזנא, ה'תקכ"ה, 1765 – ורשה, י"א בניסן ה'תקצ"ט, 26 במרץ 1839. מכונה גם ה"חמדת שלמה", על שם החשוב שבספריו), היה הרב האשכנזי הראשון של העיר ורשה בפולין ומחבר שו"ת על ארבעת חלקי שולחן ערוך.

חָדָשׁ!!: פוסק ושלמה זלמן ליפשיץ · ראה עוד »

שלמה בן שמעון דוראן

הרב שלמה בן שמעון דוראן (הרשב"ש; 1400 בערך - 1467), היה בנו של רשב"ץ, רב ופוסק באלג'יר.

חָדָשׁ!!: פוסק ושלמה בן שמעון דוראן · ראה עוד »

שלמה ברוך הלוי פראגר

הרב שלמה ברוך הלוי פראגר (כ"ו באלול תרמ"ז, 1887 - תש"ד, 1943) היה רבו של הכפר באצ'קו פטרובו סלו (פטרוביסלה) ביוגוסלביה (כיום בסרביה) וראש ישיבה.

חָדָשׁ!!: פוסק ושלמה ברוך הלוי פראגר · ראה עוד »

שלמה ברויאר (משגיח)

הרב שְׁלֹמֹה בְּרוֹיֶאר (נולד ב-ו' באב ה'תש"ו, 3 באוגוסט 1946) הוא משגיח ישיבת בית מתתיהו וישיבת יסודות התורה.

חָדָשׁ!!: פוסק ושלמה ברויאר (משגיח) · ראה עוד »

שלמה בלוך

קברו בהר הזיתים הרב שלמה זלמן בלוך (ה'תרמ"ו, 1886 - י"א בסיוון ה'תשל"ו, 9 ביוני 1976) היה רב מקובל ליטאי, מהדמויות הבולטות בתנועת המוסר בדור שלאחר מלחמת העולם השנייה, תלמידו של החפץ חיים שהתפרסם כבעל מופת.

חָדָשׁ!!: פוסק ושלמה בלוך · ראה עוד »

שלמה בכור חוצין

הרב שלמה בכור חוצין (רשב"ח; 1843-1892) היה פוסק, פייטן, עיתונאי, מתרגם, בעל בית דפוס ובין בולטי הרבנים בבבל במחצית השנייה של המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: פוסק ושלמה בכור חוצין · ראה עוד »

שלמה גאנצפריד

'''סבא'''. יצירתה של צאצאיתו צילה פרידמן רבי שלמה בן יוסף גאנצפריד (תקס"ד, 1804 – כ"ח בתמוז תרמ"ו, 31 ביולי 1886) היה פוסק הלכה וראש בית דין באונגוואר.

חָדָשׁ!!: פוסק ושלמה גאנצפריד · ראה עוד »

שלמה גורן

הרב שלמה גורן (במקור: גורונצ'יק; כ"א בשבט ה'תרע"ח, 3 בפברואר 1918 – כ"ד בחשוון ה'תשנ"ה, 29 באוקטובר 1994) היה הרב הצבאי הראשי מקום המדינה ועד תשל"א (1971).

חָדָשׁ!!: פוסק ושלמה גורן · ראה עוד »

שלמה דוד כהנא

הרב שלמה דוד כהנא (ה'תרכ"ט, 1869 – כ"ז בכסלו ה'תשי"ד, 4 בדצמבר 1953) היה רב פולני ממוצא ליטאי, ראב"ד ורשה ורבה האחרון (הלא רשמי).

חָדָשׁ!!: פוסק ושלמה דוד כהנא · ראה עוד »

שלמה הכהן (מקובל)

קבר הרב שלמה בן יהודה הכהן בהר הזיתים הרב שלמה בן יהודה הכהן (סלוניקי, סביב ה'תק"י, 1750 - ירושלים, תמוז ה'תקפ"ז, 1827) היה רב, פוסק ומקובל בסוף המאה ה-18 ובתחילת המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: פוסק ושלמה הכהן (מקובל) · ראה עוד »

שלמה הכהן (מהרש"ך)

הרב שלמה בן אברהם הכהן (נודע בראשי התיבות של שמו: מהרש"ך; ה'ש' 1540, סרס–ה'שס"ב, 1602) היה פוסק הלכה ומגדולי חכמי יוון בדור שלאחר רבי יוסף קארו.

חָדָשׁ!!: פוסק ושלמה הכהן (מהרש"ך) · ראה עוד »

שלמה הכהן (רב)

הרב שלמה הכהן מווילנה (ר' שלמה'לי מווילנה; בסביבות תקפ"ח−כ"ט בכסלו תרס"ו; 1828–1905) היה רב ומו"צ ראשי בווילנה במשך למעלה מ-40 שנה.

חָדָשׁ!!: פוסק ושלמה הכהן (רב) · ראה עוד »

שלמה הכהן צבאן

הרב שלמה הכהן צַבַּאן (מכונה: הרש"ך; ה'תרמ"א 1881 – ה' בשבט ה'תש"ט, 1949) היה, דיין הערים דבדו, מזאגאן ואזמור שבמרוקו, ואב בית דין ורבה של אוג'דה שבצפון מזרח מרוקו.

חָדָשׁ!!: פוסק ושלמה הכהן צבאן · ראה עוד »

שלמה הכהן צבאן (ארבי לקביר)

רבי שלמה הכהן צבאן – אַרְבִּי לְקַבִּיר (מכונה לעיתים: מהרש"ך; ה'תק"ס, 1799 – ה'תרמ"א, 1881) הוא צאצא למשפחת כהן סקלי, אב בית דין ופוסק הלכה ורב העיר דבדו שבמרוקו.

חָדָשׁ!!: פוסק ושלמה הכהן צבאן (ארבי לקביר) · ראה עוד »

שלמה כהן

כהן.

חָדָשׁ!!: פוסק ושלמה כהן · ראה עוד »

שלמה ידידיה זעפראני

שלום כהן בצעירותו הרב שלמה ידידיה זעפראני (נולד בי' בתמוז תשי"ד, 11 ביולי 1954) הוא פוסק הלכה חרדי-ספרדי, אב בית הדין 'כתר תורה', וראש הישיבה לצעירים 'שפתי חיים', ומחבר ספרי הלכה.

חָדָשׁ!!: פוסק ושלמה ידידיה זעפראני · ראה עוד »

שלמה יהודה טבק

רבי שלמה יהודה ליב טבק (ה'תקצ"ב – י"א בטבת ה'תרס"ח; 1832 – 16 בדצמבר 1907) היה ראב"ד סיגט, מגדולי פוסקי הונגריה בתקופתו.

חָדָשׁ!!: פוסק ושלמה יהודה טבק · ראה עוד »

שלמה יהודה הירש

הרב שלמה יהודה הירש הוא פוסק של העדה החרדית וראש כולל של חסידות סאטמר (פלג רבי זלמן לייב) בירושלים ויושב ראש ועד השחיטה של העדה החרדית לאחר פטירת הרב מאיר ברנדסדורפר, גם מונה לאחר כך לחבר הבד"ץ.

חָדָשׁ!!: פוסק ושלמה יהודה הירש · ראה עוד »

שלום מרדכי שבדרון

רבי שלום מרדכי הכהן שבדרון (כ"ז בניסן תקצ"ה, 26 באפריל 1835 - ט"ז בשבט תרע"א, 14 בפברואר 1911), ידוע בכינויו המהרש"ם מברז'אן היה רב ופוסק מפורסם בגליציה.

חָדָשׁ!!: פוסק ושלום מרדכי שבדרון · ראה עוד »

שלום אלחנן יפה

שלום אלחנן הלוי יפה (באנגלית: Shalom Elchanan Yaffe; ב' בסיוון ה'תרי"ח, 15 במאי 1858 - ז' בכסלו ה'תרפ"ד, 15 בנובמבר 1923) היה ראש ישיבה, רב ופוסק הלכה ליטאי-אמריקאי.

חָדָשׁ!!: פוסק ושלום אלחנן יפה · ראה עוד »

שלום נח ברזובסקי

רבי שלום נח ברזובסקי (י"ד באב תרע"א, 8 באוגוסט 1911 – ז' באב תש"ס, 8 באוגוסט 2000) היה האדמו"ר מסלונים, ולפני כן היה ראש ישיבת בית אברהם של חסידות סלונים, שאותה הקים.

חָדָשׁ!!: פוסק ושלום נח ברזובסקי · ראה עוד »

שלום נגר

הרב שלום נגר (נולד בי"ד באלול ה'תש"ז, 30 באוגוסט 1947) הוא פוסק ומחבר חרדי ישראלי, היה רבה של אריאל בשנים 1983–2010.

חָדָשׁ!!: פוסק ושלום נגר · ראה עוד »

שלום עמאר

הרב שלום עמאר (ט"ו בכסלו ה'תרכ"ג, 1862 – כ"ג בתשרי ה'תר"ס, 1899) היה דרשן, פוסק הלכה ומשורר.

חָדָשׁ!!: פוסק ושלום עמאר · ראה עוד »

שלום קוטנא

הרב שלום קוטנא (כ"ד באייר ה'תקפ"ו – ט"ז בשבט ה'תרס"ט, 1826–1909) היה רב הונגרי ופוסק הלכה אשר שימש בין השאר כרבה של אייזנשטאדט וראש הישיבה בה.

חָדָשׁ!!: פוסק ושלום קוטנא · ראה עוד »

שלום שמן

מארי שלום (סאלם) שמן (ה'ת"ר – סיוון ה'תרס"ה, 1840 – יוני 1905), היה מגדולי רבני צנעא שבתימן, סגן ראש הישיבה הכללית בצנעא, דיין ופוסק.

חָדָשׁ!!: פוסק ושלום שמן · ראה עוד »

שלום בוזגלו

הרב שלום בוזגלו (הרש"ב) (ה'ת"ס 1700– י"ב באב ה'תק"ם 1780), עורך הספר "מקדש מלך" ועוד.

חָדָשׁ!!: פוסק ושלום בוזגלו · ראה עוד »

שלום דובער שניאורסון (רצ'יצה)

הרב שלום דובער שניאורסון (הרשד"ב) (ה'תקצ"ו, 1836 - ה'תרס"ט, 1908) היה רב ברצ'יצה ואדמו"ר לחסידי חב"ד-קאפוסט.

חָדָשׁ!!: פוסק ושלום דובער שניאורסון (רצ'יצה) · ראה עוד »

שלום הדאיה

הרב שלום הדאיה (ה'תרכ"ד, 1864 - י"ג בכסלו ה'תש"ה, 30 באוקטובר 1944) היה אב בית הדין לעדת הספרדים בירושלים, וראש ישיבת המקובלים בית אל ומגדולי חכמי ארם צובא וירושלים.

חָדָשׁ!!: פוסק ושלום הדאיה · ראה עוד »

שלושים יום קודם החג שואלים ודורשים בהלכות החג

שלושים יום קודם החג שואלים ודורשים בהלכות החג היא הלכה הקובעת כי יש ללמוד את הלכות הפסח שלושים יום לפני חג הפסח.

חָדָשׁ!!: פוסק ושלושים יום קודם החג שואלים ודורשים בהלכות החג · ראה עוד »

שליח עושה שליח

שליח עושה שליח הוא כלל בהלכות שליחות לפיו שליח רשאי למנות שליח אחר שיבצע את השליחות במקומו.

חָדָשׁ!!: פוסק ושליח עושה שליח · ראה עוד »

שטרן

קטגוריה:שמות משפחה קטגוריה:שמות משפחה אשכנזיים.

חָדָשׁ!!: פוסק ושטרן · ראה עוד »

שחיטה (הלכה)

שחיטה ביהדות היא מצווה להכשיר בהמה, חיה או עוף טהורים באמצעות המתה על פי ההלכה.

חָדָשׁ!!: פוסק ושחיטה (הלכה) · ראה עוד »

שב ואל תעשה

שב ואל תעשה הוא מושג המוזכר בתלמוד ובספרי הפוסקים, והפך נפוץ כביטוי גם בעברית החדשה.

חָדָשׁ!!: פוסק ושב ואל תעשה · ראה עוד »

שבתי (שם פרטי)

שַׁבְּתַי (לעיתים שַׁבְּתַאי ובכתיב קדום גם שבתיי) הוא שם פרטי יהודי ותיק.

חָדָשׁ!!: פוסק ושבתי (שם פרטי) · ראה עוד »

שבתי ליפשיץ

הרב שבתי ליפשיץ (ה'תר"ה – כ' באדר ב' ה'תרפ"ט, 1929) היה ראש בית דין בקהילת אורשיווא ומחבר ספרים רבים, נודע בעיקר בעד ספרו "סגולות ישראל".

חָדָשׁ!!: פוסק ושבתי ליפשיץ · ראה עוד »

שבתי הכהן

ציור נפוץ המיוחס בטעות לש"ך (הדמות היא הרב חיים דייטשמן) המצבה שעל קברו רבי שבתי הכהן (מכונה הש"ך; 1622, ה'שפ"ב – 8 בפברואר 1663, א' באדר א' ה'תכ"ג (לפי גרסה אחרת נפטר ב-א' באדר ה'תכ"ב)) היה רב ופוסק הלכה, מחבר פירוש הש"ך על השולחן ערוך.

חָדָשׁ!!: פוסק ושבתי הכהן · ראה עוד »

שבט הלוי

שבט הלוי היא סדרת ספרי שאלות ותשובות מאת הרב שמואל הלוי וואזנר, רב שכונת זכרון מאיר בבני ברק ראש ישיבת חכמי לובלין ומגדולי הפוסקים במאה העשרים ואחת.

חָדָשׁ!!: פוסק ושבט הלוי · ראה עוד »

שבח צבי רוזנבלט

לנדא ורוזנבלט הרב שבח צבי רוזנבלט (נולד בשנת תשי"ג, 14 בדצמבר 1952) הוא רב העיר בני ברק מטעם העירייה יחד עם הרב יצחק אייזיק לנדא והרב מסעוד בן שמעון, דיין ופוסק.

חָדָשׁ!!: פוסק ושבח צבי רוזנבלט · ראה עוד »

שבבניק

ישיבת שערי יושר, הראשונה שפנתה לקהל יעד זה שבבניק הוא כינוי סלנג בציבור החרדי לנער שוליים חרדי.

חָדָשׁ!!: פוסק ושבבניק · ראה עוד »

שבות

"שבות" היא החובה ההלכתית להימנע ממעשים הפוגעים בשביתת השבת, אף שאינם חלק מל"ט מלאכות שבת או מתולדות ל"ט המלאכות.

חָדָשׁ!!: פוסק ושבות · ראה עוד »

שומר פתאים ה'

שומר פתאים ה' הוא ניב שמקורו ב, שם נאמר:.

חָדָשׁ!!: פוסק ושומר פתאים ה' · ראה עוד »

שור

קטגוריה:שמות משפחה עבריים.

חָדָשׁ!!: פוסק ושור · ראה עוד »

שולחן ערוך

שולחן ערוך, חלק אבן העזר, אמסטרדם, ה'תקס"ג שולחן ערוך הוא ספר הלכה שכתב רבי יוסף קארו בצפת בשנת 1558 (ה'שי"ח) ונדפס לראשונה בעיר ונציה, במהלך שנת 1565 (ה'שכ"ה–ה'שכ"ו).

חָדָשׁ!!: פוסק ושולחן ערוך · ראה עוד »

שווה לכל נפש

שווה לכל נפש הוא כלל הלכתי המובא בתלמוד, העוסק בהלכות יום טוב.

חָדָשׁ!!: פוסק ושווה לכל נפש · ראה עוד »

שיק

קטגוריה:שמות משפחה.

חָדָשׁ!!: פוסק ושיק · ראה עוד »

שישים ריבוא

שישים ריבּוֹא (600,000) הוא מספר החוזר מספר פעמים בתורה, ויש לו משמעויות הלכתיות ואגדתיות.

חָדָשׁ!!: פוסק ושישים ריבוא · ראה עוד »

שיתין נשמין

שנת הסוס. סוס ישן בעמידה. שִׁיתִין נִשְׁמִין או שִׁיתִין נִשְׁמֵי (מארמית - שישים נשימות) הוא שיעור זמן הלכתי למדידת שינה.

חָדָשׁ!!: פוסק ושיתין נשמין · ראה עוד »

שילה רפאל

הרב שילה רפאל (1940 – 6 בנובמבר 1994) היה דיין ופוסק, אב בית דין בירושלים ורב שכונת קריית משה בעיר.

חָדָשׁ!!: פוסק ושילה רפאל · ראה עוד »

שילוח הקן

ביהדות, מצוות "שילוח הקן" היא מצווה מן התורה, הנוגעת לדרך בה יש לנהוג כאשר נתקלים בקן ציפורים, ורוצים לקחת את הביצים והגוזלים.

חָדָשׁ!!: פוסק ושילוח הקן · ראה עוד »

שיכון חב"ד (ירושלים)

שיכון חב"ד היא שכונה חרדית בירושלים, מצפון לרחוב בר-אילן.

חָדָשׁ!!: פוסק ושיכון חב"ד (ירושלים) · ראה עוד »

שיכון הרבנים

שמאל לוח זיכרון הצמוד לחזית הבניין שיכון הרבנים הוא מבנן בתחומי שכונת רוממה בירושלים.

חָדָשׁ!!: פוסק ושיכון הרבנים · ראה עוד »

שיינברג

שיינברג הוא שם משפחה אשכנזי שמשמעותו היא "הר יפה" ביידיש.

חָדָשׁ!!: פוסק ושיינברג · ראה עוד »

תמר קנרי

תמר קנרי (שם מדעי: Phoenix canariensis) הוא מין ממשפחת הדקליים, קרוב משפחה של התמר המצוי.

חָדָשׁ!!: פוסק ותמר קנרי · ראה עוד »

תמונתו של הרמב"ם

דיוקנו המפורסם של הרמב"ם הדיוקן המקורי כפי שהופיע ב-Thesaurus antiquitatum sacrarum אישור המהימנות שהעניק יש"ר לפורטרט שהעתיק מן הדיוקן המקורי תמונתו של הרמב"ם היא דיוקן מפורסם של הרמב"ם, שמזוהה עמו, ומופיע על בולים, שטרות, מטבעות, סמלים ועוד.

חָדָשׁ!!: פוסק ותמונתו של הרמב"ם · ראה עוד »

תארים רבניים

לרבנים שונים ניתנו תארים שונים, לעיתים התואר מורה על דרגה שונה (בדומה לדרגות בפרופסורה) ולעיתים משמעות התואר דומה והשינוי הוא רק בשם המקובל.

חָדָשׁ!!: פוסק ותארים רבניים · ראה עוד »

תנועת דור דעה

תנועת דור דעה (כונתה: דְּרַאדֲּעַה, ואנשיה: דַּרְדְּעִים) הוא פלג קטן ביהדות תימן שנוסד בעיר צנעא בתחילת המאה העשרים מתוך הזרם הבלדי על ידי הרב יחיא קאפח ותלמידיו.

חָדָשׁ!!: פוסק ותנועת דור דעה · ראה עוד »

תנועת החסידות בגליציה

תנועת החסידות התפשטה בגליציה (מערב אוקראינה ודרום-מזרח פולין של היום) בדורותיה הראשונים.

חָדָשׁ!!: פוסק ותנועת החסידות בגליציה · ראה עוד »

תענית בכורות

מכת בכורות תענית בכורות היא מנהג יהודי שבו בכורים צמים בערב פסח (י"ד בניסן) מהבוקר עד ליל הסדר.

חָדָשׁ!!: פוסק ותענית בכורות · ראה עוד »

תענית כ' בסיוון

תענית כ' בסיוון היא תענית ציבור שנקבעה ליום כ' בסיוון על ידי רבנו תם לזכר עלילת הדם בבלואה, ואשר חודשה לאחר פרעות רינדפלייש, ושוב בתקופה מאוחרת על ידי מנהיגי ועד ארבע ארצות בעקבות גזירות ת"ח ות"ט.

חָדָשׁ!!: פוסק ותענית כ' בסיוון · ראה עוד »

תעניות וורמייזא

לקהילה היהודית בוורמייזא היו מספר תעניות ציבור מקומיות ייחודיות לה, שנקבעו על מאורעות שונים בתולדות הקהילה.

חָדָשׁ!!: פוסק ותעניות וורמייזא · ראה עוד »

תפילת מעין שמונה עשרה

תפילת מעין שמונה עשרה (גם תפילת הביננו) היא ברכה שמקצרת וכוללת את שלוש עשרה ברכות הבקשה שבתפילת שמונה עשרה.

חָדָשׁ!!: פוסק ותפילת מעין שמונה עשרה · ראה עוד »

תפילת נשים ביהדות

סידור תפילה לאישה, 1480 תפילת נשים התקיימה ביהדות לאורך כל הדורות, ובמקרים מסוימים, תפילתן נחשבה לתפילת מופת.

חָדָשׁ!!: פוסק ותפילת נשים ביהדות · ראה עוד »

תפילת בית המדרש

תפילת בית המדרש היא זוג תפילות יהודיות, שנועדו להיאמר עם הכניסה לבית מדרש לצורך לימוד תורה ועם היציאה ממנו.

חָדָשׁ!!: פוסק ותפילת בית המדרש · ראה עוד »

תפילת השל"ה

תפילת השל"ה היא תפילה שהובאה בספר שני לוחות הברית (של"ה), מאת הרב ישעיה הלוי הורוביץ אשר הביאה מ"אחד המדקדקים".

חָדָשׁ!!: פוסק ותפילת השל"ה · ראה עוד »

תקנות שו"ם

תקנות שו"ם הן תקנות קהילתיות מקיפות בענייני ציבור, בענייני ממונות ובעניינים נוספים, אשר תוקנו במאה ה-12 ובמאה ה-13 על ידי רבנים ופרנסים מקהילות שו"ם, הקהילות האשכנזיות הגדולות שעל גדות נהר ריין: '''ש'''פיירא, '''ו'''רמייזא ו'''מ'''גנצא (כיום: שפייר, וורמס ומיינץ).

חָדָשׁ!!: פוסק ותקנות שו"ם · ראה עוד »

תקנות הקהילה

תקנות הקהילה (לעיתים הסכמות הקהילה או הקהל) הוא מונח מקובל בספרות ההלכה והשו"ת לתקנות שתוקנו בקהילות יהודיות מקומיות או במסגרת-גג של מספר קהילות, החל מסוף תקופת הגאונים שהביאה לסיום תיקון תקנות הגאונים ופיזור מרכז התורה שבבבל.

חָדָשׁ!!: פוסק ותקנות הקהילה · ראה עוד »

תשעה באב

חורבן בית המקדש בציורו של פרנצ'סקו אייץ (ונציה, 1867) יהודים מתפללים בבית הכנסת בליל תשעה באב. צייר: מאוריצי טרמבץ'. אוסף התצלומים, הספרייה הלאומית. תשעה באב הוא יום תענית מדרבנן ושיא תקופת האבלות של ימי בין המצרים.

חָדָשׁ!!: פוסק ותשעה באב · ראה עוד »

תשב"ץ קטן

תשב"ץ קטן (או בשמו המקורי: תשב"ץ) הוא חיבור הלכתי מרבי שמשון בן צדוק (בן המאה ה-13, חי לקראת סוף תקופת בעלי התוספות), תלמידו ומשמשו של מהר"ם מרוטנבורג, שכתב וערך את תוכן הספר מתוך פסיקותיו והנהגותיו של רבו המהר"ם.

חָדָשׁ!!: פוסק ותשב"ץ קטן · ראה עוד »

תלמוד בבלי

עמוד התוכן הראשון בתלמוד הבבלי (מסכת ברכות) במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י. פורמט זה מקובל כבר למעלה מ-500 שנה מאז דפוס שונצינו. דף גמרא תַּלְמוּד בַּבְלִי נקרא גם גְּמַרַא, ובפי פרשני התלמוד יַם הַתַּלְמוּד, וכן שַּׁ"סּ, בַּבְלִי, הַבַּבְלִּי, תַּלְמוּדַא דְבַּבְלַאֵי, או תַּלְמוּדַה שֶׁל בַּבֶל הוא אחד משני התלמודים המפרטים את הגותם ההלכתית והאגדית המרכזית של האמוראים - חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, מתחילת המאה ה-3 ועד לסוף המאה ה-5, שהתגוררו בבבל ובארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: פוסק ותלמוד בבלי · ראה עוד »

תלמיד חכם שסרח

בשיח ההלכתי קיים הבדל ביחס שבין תלמיד חכם שסרח - שעבר עבירה - לבין אדם מן השורה, מכיוון שפרסום הדבר לגבי תלמיד-חכם יוצר חילול השם.

חָדָשׁ!!: פוסק ותלמיד חכם שסרח · ראה עוד »

תהילים ק"ל

תהילים ק"ל הוא המזמור ה-130 בספר תהילים.

חָדָשׁ!!: פוסק ותהילים ק"ל · ראה עוד »

תהילים ק"ב

תהילים ק"ב הוא המזמור ה-102 בספר תהילים ולא ידוע מי חיברו.

חָדָשׁ!!: פוסק ותהילים ק"ב · ראה עוד »

תהילים ק"כ

תהילים ק"כ הוא המזמור המאה ועשרים בספר תהילים (המזמור ה-119 בנוסח תרגום השבעים ובוולגטה).

חָדָשׁ!!: פוסק ותהילים ק"כ · ראה עוד »

תהילים קכ"א

תהילים קכ"א הוא המזמור ה-121 בספר תהילים.

חָדָשׁ!!: פוסק ותהילים קכ"א · ראה עוד »

תור הזהב של יהודי ספרד

צילום בתוך: Florez, Enrique, La España Sagrada, Vol. 2, Madrid 1754. היא עדות למעמדם ומקומם של היהודים בחברה הכללית בחצי האי האיברי בתור הזהב תור הזהב בספרד הוא הכינוי לתקופת פריחה תרבותית של יהודי ספרד תחת השלטון המוסלמי במהלך ימי הביניים.

חָדָשׁ!!: פוסק ותור הזהב של יהודי ספרד · ראה עוד »

תורת המלך

תורת המלך הוא ספר הלכתי מאת הרבנים יצחק שפירא ויוסף אליצור מישיבת עוד יוסף חי שביצהר.

חָדָשׁ!!: פוסק ותורת המלך · ראה עוד »

תורת האדם (ספר)

תורת האדם הוא ספר הלכה שחיבר הרמב"ן על ההלכות הנוגעות לסוף ימי האדם, בין הנושאים בספר: הלכות הנוגעות לרפואה, דיני קבורה והלכות אבלות.

חָדָשׁ!!: פוסק ותורת האדם (ספר) · ראה עוד »

תורה לשמה (ספר)

תורה לשמה הוא ספר שאלות ותשובות, שהעתיק הרב יוסף חיים מבגדד ("בן איש חי"), לדבריו על פי כתב יד עתיק שמצא.

חָדָשׁ!!: פוסק ותורה לשמה (ספר) · ראה עוד »

תינוק שנשבה

בתלמוד, תינוק שנשבה לבין הגויים הוא אדם יהודי, שכאשר היה תינוק - נפל בשבי, וגדל אצל הגויים.

חָדָשׁ!!: פוסק ותינוק שנשבה · ראה עוד »

ל' בניסן

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פוסק ול' בניסן · ראה עוד »

ל' בשבט

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בל' שבט היא, ברוב השנים, פרשת תרומה.

חָדָשׁ!!: פוסק ול' בשבט · ראה עוד »

ל' בחשוון

תאריך זה קיים רק בשנים שמוגדרות כ"שלמות", דהיינו כארבעים וחמישה אחוזים של השנים.

חָדָשׁ!!: פוסק ול' בחשוון · ראה עוד »

ל' בכסלו

ל' בכסלו הוא היום השלושים בחודש השלישי (למניין החודשים מתשרי, שהוא החודש התשיעי למניין החודשים מניסן) בשנה העברית.

חָדָשׁ!!: פוסק ול' בכסלו · ראה עוד »

לך אלי תשוקתי

לְךָ אֵלִי תְּשׁוּקָתִי הוא פיוט אשר חיבורו מיוחס לרבי אברהם אבן עזרא בן המאה ה-12.

חָדָשׁ!!: פוסק ולך אלי תשוקתי · ראה עוד »

לא תעמוד על דם רעך

לא תעמוד על דם רעך היא מצוות לא תעשה מתוך תרי"ג מצוות, לפיה האדם חייב לעזור לחברו, בעיקר כאשר הוא נתון בסכנת חיים.

חָדָשׁ!!: פוסק ולא תעמוד על דם רעך · ראה עוד »

לשם ייחוד

ביהדות, לשם ייחוד היא תפילה קצרה שיש נוהגים לאומרה לפני קיום מצוות ומטרתה לגרום לכוונת התפילה - לשם מה נאמרת התפילה.

חָדָשׁ!!: פוסק ולשם ייחוד · ראה עוד »

לחם משנה

שתי חלות לשבת מכוסות במפית. לֶחֶם מִשְׁנֶה ביהדות הוא חיוב לברך על שני כיכרות לחם או חלות בכל אחת מסעודות שבת או יום טוב.

חָדָשׁ!!: פוסק ולחם משנה · ראה עוד »

לבוש חרדי

ילדים בלבוש חסידי בשכונת מאה שערים, 2007. לראשם ירמולקה. וויליאמסבורג (ברוקלין), 2006 בקבר רבי שמעון בר יוחאי, 2007. במרכז ומימין יהודים הלבושים בקאפטן ירושלמי. אחרים בתמונה לבושים בקאפטן רגיל. הלבוש החרדי הוא צורת הלבוש המאפיינת את רוב האוכלוסייה החרדית בישראל ובתפוצות.

חָדָשׁ!!: פוסק ולבוש חרדי · ראה עוד »

לוי יצחק גרינוולד

רבי לוי יצחק גרינוולד (כ"ו באב ה'תרנ"ג, 8 באוגוסט 1893 – כ"ז בניסן ה'תש"מ, 13 באפריל 1980) היה מנהיגה של קהילת צעהלים בארצות הברית, ונשיא כולל שומרי החומות בירושלים.

חָדָשׁ!!: פוסק ולוי יצחק גרינוולד · ראה עוד »

לימוד מקרא בלילה

לימוד מקרא במהלך הלילה נאסר בידי חלק מהמקובלים, ובראשם האר"י, ובידי הפוסקים שהושפעו מהם.

חָדָשׁ!!: פוסק ולימוד מקרא בלילה · ראה עוד »

ליפמן דוד שובקס

קבר ר' ליפמאן דוד שובקס בהר הזיתים הרב ליפמן דוד (דובצ'ה) שובקס (ה'תק"צ 1830 (בקירוב) - ז' באדר ב' תרפ"ד, מרץ 1924) היה מו"צ בעיירה קוצק ואב בית דין של בד"ץ כוללות החסידים בירושלים.

חָדָשׁ!!: פוסק וליפמן דוד שובקס · ראה עוד »

לייב מינצברג

הרב נתן יהודה לייב מינצברג, (כונה לייבל; י"ב באדר ב' ה'תש"ג, 19 במרץ 1943 – ט"ז בחשוון ה'תשע"ט, 25 באוקטובר 2018) היה ראש ישיבת המתמידים ומנהיגה הרוחני של קהילת קהל עדת ירושלים.

חָדָשׁ!!: פוסק ולייב מינצברג · ראה עוד »

ט"ז באייר

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פוסק וט"ז באייר · ראה עוד »

ט"ז בשבט

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד בט"ז שבט היא, ברוב השנים, פרשת יתרו.

חָדָשׁ!!: פוסק וט"ז בשבט · ראה עוד »

ט"ז בתשרי

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פוסק וט"ז בתשרי · ראה עוד »

ט"ו בשבט

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בט"ו שבט היא ברוב השנים פרשת יתרו.

חָדָשׁ!!: פוסק וט"ו בשבט · ראה עוד »

ט' בניסן

פרשת בר המצוה של ילד שנולד ט' בניסן היא ברוב מהשנים הפשוטות פרשת צו, אך בשנים פשוטות מקביעות (הכז) פרשת בר המצוה תהיה חול המועד פסח.

חָדָשׁ!!: פוסק וט' בניסן · ראה עוד »

ט' בשבט

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד בט' שבט היא, ברוב השנים, פרשת בשלח.

חָדָשׁ!!: פוסק וט' בשבט · ראה עוד »

ט' בטבת

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בט' טבת היא פרשת ויגש אם בר המצווה חל בשנה המתחילה בשבת או בשנה חסרה המתחילה ביום שני (שנה מקביעות בחג או בחה) ופרשת ויחי אם בר המצווה חל בשנה שלמה המתחילה ביום שני, או בשנה המתחילה ביום שלישי או ביום חמישי.

חָדָשׁ!!: פוסק וט' בטבת · ראה עוד »

טראני (פירושונים)

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פוסק וטראני (פירושונים) · ראה עוד »

טרונק

קטגוריה:שמות משפחה.

חָדָשׁ!!: פוסק וטרונק · ראה עוד »

טל חיים

טל חיים היא סדרת ספרים של הרב שמואל טל, המורכבת מספרי עיון בסוגיות תלמודיות "אסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא", ומספרי שיחות.

חָדָשׁ!!: פוסק וטל חיים · ראה עוד »

טוביה הלוי

הרב טוביה הלוי היה רב, דיין, פוסק ודרשן בצפת במחצית השנייה של המאה ה-16.

חָדָשׁ!!: פוסק וטוביה הלוי · ראה עוד »

ז' באדר

פרשת בר המצווה של ילד שנולד בז' אדר א', או שבר המצווה שלו חל בשנה פשוטה, היא ברוב השנים פרשת תצוה.

חָדָשׁ!!: פוסק וז' באדר · ראה עוד »

ז' בתשרי

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פוסק וז' בתשרי · ראה עוד »

זמד

זמד (בגעז: ዘመደ) הוא מושג השארות בשפה האתיופית.

חָדָשׁ!!: פוסק וזמד · ראה עוד »

זאב וולף לייטר

רבי זאב וולף לַייטֶר (בכתיב יידי: לייטער; כ"ג בכסלו ה'תרנ"ב, 21 בדצמבר 1891 – ל' בשבט ה'תשל"ד, 22 בפברואר 1974) היה רב ופוסק הלכה בגליציה ובארצות הברית.

חָדָשׁ!!: פוסק וזאב וולף לייטר · ראה עוד »

זרחיה הלוי

רבי זרחיה הלוי מגירונה (רז"ה), מן הראשונים, למדן, פרשן, פוסק ומשורר, מחשובי חכמי פרובנס במאה ה-12.

חָדָשׁ!!: פוסק וזרחיה הלוי · ראה עוד »

זלמן נחמיה גולדברג

הרב גולדברג בכנס על קניין רוחני במשפט העברי בבית אבי חי הרב זלמן נחמיה גולדברג (כונה הגרז"ן; י' בשבט ה'תרצ"א, 28 בינואר 1931 – ל' באב ה'תש"ף, 20 באוגוסט 2020) היה פוסק, דיין בבית הדין הרבני הגדול ובבתי דין לממונות, והעורך הראשי של האנציקלופדיה התלמודית.

חָדָשׁ!!: פוסק וזלמן נחמיה גולדברג · ראה עוד »

זלמן פינחס קפלן

הרב שלמה זלמן פינחס הכהן קפלן (ו' בסיוון ה'תרי"ג, 12 ביוני 1853 - ~י"ב בניסן ה'תרפ"א, 20 באפריל 1921) היה רב ליטאי.

חָדָשׁ!!: פוסק וזלמן פינחס קפלן · ראה עוד »

זה נהנה וזה לא חסר

במשפט העברי, "זה נהנה וזה לא חסר" הוא מצב שבו אדם נהנה מנכסיו או מעשיו של אחר, בעוד האחר אינו מפסיד דבר, הכלל הוא בעצם התניה בחיוב תשלום מדין נהנה, שבמידה ובעל החפץ לא נחסר, הנהנה אינו מחויב לשלם לו על כך.

חָדָשׁ!!: פוסק וזה נהנה וזה לא חסר · ראה עוד »

זהר עמר

זֹהר עמר הלוי (נולד ב-1 בינואר 1960) הוא פרופסור מן המניין במחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה באוניברסיטת בר-אילן, אשר תחומי התמחותו הם: תולדות הטבע בעת העתיקה, זיהוי הצומח והחי של ארץ ישראל בהתאם לתיאורים במקורות ישראל; תרבות חומרית, ריאליה וחיי יום-יום בתקופת ימי הביניים כפי שבאה לידי ביטוי בחקלאות ובמסחר; תולדות הרפואה ואתנופרמקולוגיה.

חָדָשׁ!!: פוסק וזהר עמר · ראה עוד »

זוגות (חשש)

החשש מזוגות הוא אמונה יהודית המופיעה בתלמוד הבבלי, ולפיה יש להימנע מעשיית דבר מספר זוגי של פעמים מחשש שהעושה כן יוזק על ידי שדים, או כשפים.

חָדָשׁ!!: פוסק וזוגות (חשש) · ראה עוד »

זכריה מנדל כ"ץ

הרב זכריה מנדל הכהן כ"ץ (תק"צ, 1830 – כט בחשון תרנ"ז, 5 בנובמבר 1896) היה רבן של אליטה וראדין.

חָדָשׁ!!: פוסק וזכריה מנדל כ"ץ · ראה עוד »

זכריה זרמתי

הרב זכריה זרמתי (נולד בשנת ה'תשכ"ד, 1964) הוא פוסק הלכה וסופר, מייסד וראש "מכון תורת אמ"ת", עומד בראש בית דין לענייני ממונות בשכונת הר חומה בירושלים.

חָדָשׁ!!: פוסק וזכריה זרמתי · ראה עוד »

זילברברג

זילברברג (גרמנית: Silberberg) הוא שם משפחה יהודי אשכנזי.

חָדָשׁ!!: פוסק וזילברברג · ראה עוד »

ח' בניסן

פרשת בר המצוה של ילד שנולד בח' ניסן היא תמיד בשנים פשוטות פרשת צו, בשנים מעוברות, פרשת בר המצווה, ברוב השנים, היא פרשת מצורע, אבל בשנים מקביעות (החא והשג) פרשת בר המצוה היא פרשת אחרי מות.

חָדָשׁ!!: פוסק וח' בניסן · ראה עוד »

ח' בשבט

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד בח' שבט היא ברוב השנים פרשת בשלח.

חָדָשׁ!!: פוסק וח' בשבט · ראה עוד »

ח' בתשרי

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פוסק וח' בתשרי · ראה עוד »

חן

קטגוריה:ערכים שבהם תבנית בריטניקה אינה מתאימה קטגוריה:שמות משפחה עבריים קטגוריה:שמות פרטיים עבריים לגברים ולנשים.

חָדָשׁ!!: פוסק וחן · ראה עוד »

חמץ

עוגיות וכו' חמץ הוא קמח שנטחן מאחד מחמשת מיני דגן (חיטה, שעורה, כוסמין, שיבולת-שועל ושיפון) שבא במגע עם מים, וכתוצאה מכך תפח.

חָדָשׁ!!: פוסק וחמץ · ראה עוד »

חמר מדינה

בירה נחשבת לחמר מדינה חמר מדינה הוא ביטוי הלכתי למשקה חשוב ששתייתו היא לשם הנאה ולא רק להרוות את הצימאון.

חָדָשׁ!!: פוסק וחמר מדינה · ראה עוד »

חננאל

קטגוריה:שמות פרטיים עבריים לגברים.

חָדָשׁ!!: פוסק וחננאל · ראה עוד »

חננאל ניפי

רבי חֲנָנִאֵל רפאל חי נֵיפִּי (כונה החכם ח"ן; באיטלקית: Graziadio Nepi; ה'תק"כ, 1759 – כ"ח בטבת ה'תקצ"ו, 18 בינואר 1836) היה מרבני איטליה, רבה של צ'נטו, פוסק הלכה וחבר הסנהדרין של פריז.

חָדָשׁ!!: פוסק וחננאל ניפי · ראה עוד »

חנניה חביב אזולאי

רבי חנניה חביב אזולאי (ירושלים, 1876- קזבלנקה, 1935) כיהן כרב העיר לייז' שבבלגיה, מו"צ בעיר קונסטנטין שבאלג'יריה וראש ישיבת "מקור חיים" בעיר קזבלנקה שבמרוקו.

חָדָשׁ!!: פוסק וחנניה חביב אזולאי · ראה עוד »

חנוך דב פאדווא

רבי חנוך דב (העניך) פאדווא (ה'תרס"ח, 1908 - ט"ו באב ה'תש"ס, 2000) היה אב בית דין התאחדות קהילות החרדים בלונדון, ומחבר שו"ת "חשב האפוד".

חָדָשׁ!!: פוסק וחנוך דב פאדווא · ראה עוד »

חסיד (הלכה)

ביהדות ובהלכה, חסיד הוא אדם העושה מעשים טובים שאינם חובה על פי ההלכה, אלא לפנים משורת הדין על פי רוח ההלכה.

חָדָשׁ!!: פוסק וחסיד (הלכה) · ראה עוד »

חסידה

חסידה שחורה חסידה לבנה חסידת מגווארי חסידה מזרחית חסידה אבדימית חסידת סטורם חֲסִידָה (שם מדעי: Ciconia) היא סוג עוף במשפחת החסידתיים.

חָדָשׁ!!: פוסק וחסידה · ראה עוד »

חסידות סאטמר

חסידות סאטמָר (באיות המקובל בחסידות: סאטמאר) היא חצר חסידית שהוקמה על ידי הרב יואל טייטלבוים ב-1905 (תרס"ה), בעיר סאטו מארה שבטרנסילבניה (כיום ברומניה).

חָדָשׁ!!: פוסק וחסידות סאטמר · ראה עוד »

חסידות ספינקה

החקל יצחק (משמאל), האדמו"ר השני בשושלת, עם חסידיו. 1930 לערך. חסידות ספינקה הוא שמה של שושלת חסידית שמקורה בעיר ספנצה (ספינקא ביידיש) בחבל מרמורש שבגלילות סיגוט (ברומניה, בעבר בהונגריה).

חָדָשׁ!!: פוסק וחסידות ספינקה · ראה עוד »

חסידות פשדבורז'

חסידות פשדבורז' (ביידיש: פשעדבורז') הייתה חסידות פולנית.

חָדָשׁ!!: פוסק וחסידות פשדבורז' · ראה עוד »

חסידות צאנז-קלויזנבורג

חסידות צאנז-קלויזנבורג היא חצר חסידית משושלת צאנז, שהוקמה לאחר השואה על ידי האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם, שכיהן לפני המלחמה כרב בעיר קלויזנבורג.

חָדָשׁ!!: פוסק וחסידות צאנז-קלויזנבורג · ראה עוד »

חסידות לודמיר

חסידות לודמיר היא חסידות ווהלינית.

חָדָשׁ!!: פוסק וחסידות לודמיר · ראה עוד »

חסידות זווהיל

האדמו"ר רבי גדליה משה (הראשון) מזוויהל האדמו"ר רבי יעקב ישראל מזווהיל-מז'יבוז' האדמו"ר רבי שלמה גולדמן (השמיני) מזווהיל האדמו"ר רבי גדליה משה (הנוכחי) מקהילת זווהיל בהדלקת נר ראשון של חנוכה ה'תשע"ז טולנא (משמאל) חסידות זווהיל (נכתב גם זוויהל או זוועהיל, נהגה: זְוִויל) היא חצר חסידית שתחילתה בעיר זוויאהל בשלהי המאה ה-18.

חָדָשׁ!!: פוסק וחסידות זווהיל · ראה עוד »

חסידות חלם

חסידות חלם היא חסידות פולנית.

חָדָשׁ!!: פוסק וחסידות חלם · ראה עוד »

חסידות בעלז

חסידות בעלז (בכתיב מסורתי, המשמש גם בחסידות: בעלזא; הכתיב העברי התקני: בֶּלז) היא חצר חסידית שנוסדה בתחילת המאה ה-19 בעיירה בֶּלז, ובראשה עומד כיום הרב ישכר דב רוקח (השני).

חָדָשׁ!!: פוסק וחסידות בעלז · ראה עוד »

חסידות בויאן

ישיבת רוז'ין חסידות בויאן (בכתיב מסורתי: באיאן) היא חצר חסידית מהעיירה בויאן בבוקובינה (כיום באוקראינה) שנוסדה על ידי רבי יצחק פרידמן מבויאן, נכדו של רבי ישראל מרוז'ין.

חָדָשׁ!!: פוסק וחסידות בויאן · ראה עוד »

חסידות גור

קיר הנצחה בישיבת שפת אמת בירושלים, העתק של קיר החזית בבית המדרש שבגורה קלוואריה קבריהם של "חידושי הרי"ם" ונכדו, ה"שפת אמת" בבית עלמין בגורה קלוואריה האדמו"ר אברהם מרדכי אלתר בחופשה. משמאל לו בנו רבי ישראל אלתר מגור. הרב ישראל אלתר ה"בית ישראל" מגור (במרכז) רבי פנחס מנחם אלתר, "הפני מנחם" מגור, מימין הרב זלמן ברוך מלמד; משמאל יעקב כץ (כצל'ה), בעת ברכת האילנות בבית אל, בשנת 1990 חסידות גור נחשבת לחצר החסידית הגדולה בישראל.

חָדָשׁ!!: פוסק וחסידות גור · ראה עוד »

חסידות דושינסקי

בנין חסידות דושינסקי בבני ברק רבי יוסף צבי דושינסקיא רבי ישראל משה דושינסקיא חסידות דושינסקי (כתיב ארכאי: דושינסקיא) היא קהילה בעלת מוטיבים של חצר חסידית שמרכזה בירושלים.

חָדָשׁ!!: פוסק וחסידות דושינסקי · ראה עוד »

חסידות יאריטשוב

חסידת יאריטשוב היא חסידות מזרח גאליצינית.

חָדָשׁ!!: פוסק וחסידות יאריטשוב · ראה עוד »

חרם (מתנות כהונה)

חרמים הם קרקעות או מיטלטלין שהוקדשו בלשון חרם, והם ניתנים לכהנים או לבדק הבית.

חָדָשׁ!!: פוסק וחרם (מתנות כהונה) · ראה עוד »

חרוש

קטגוריה:שמות משפחה עבריים.

חָדָשׁ!!: פוסק וחרוש · ראה עוד »

חתיכה אחת משתי חתיכות

חתיכה אחת משתי חתיכות הוא נידון הלכתי בקרב הפוסקים בדיני ספקות.

חָדָשׁ!!: פוסק וחתיכה אחת משתי חתיכות · ראה עוד »

חזקה (הלכה)

חֲזָקָה היא סוג של כלל הלכתי המתבסס על הנחת סבירות, בין אם בנוגע לעולם הטבע ובין אם בנוגע לנפש האדם, כדי להכריע מצבי ספק.

חָדָשׁ!!: פוסק וחזקה (הלכה) · ראה עוד »

חזקיה די סילוה

הרב חזקיה די סילוה (~ה'תט"ז, 1656 - ~ה'תנ"ו, 1695) היה פוסק, שד"ר, ומגדולי רבני ארץ ישראל במאה ה-17.

חָדָשׁ!!: פוסק וחזקיה די סילוה · ראה עוד »

חברה (תאגיד)

חברה (בריבוי: חֲבָרוֹת, כנסמך: חֶבְרוֹת־) היא ארגון ותאגיד בעל אישיות משפטית שמאגד אנשים למען מטרה משותפת, בדרך כלל לשם הפקת רווח.

חָדָשׁ!!: פוסק וחברה (תאגיד) · ראה עוד »

חומרא דרבי זירא

בהלכה היהודית, חומרא דרבי זירא היא מנהג מחמיר שנוצר בתקופת האמוראים על ידי בנות ישראל (ועל כן נקרא לעיתים חומרת בנות ישראל), ומשמעו: חיוב על כל אשה לספור שבעה נקיים בתום כל ראיית דם כלשהי.

חָדָשׁ!!: פוסק וחומרא דרבי זירא · ראה עוד »

חופת נידה

בהלכה, חופת נידה היא מצב בו הכלה נכנסת לחופה כשהיא נידה.

חָדָשׁ!!: פוסק וחופת נידה · ראה עוד »

חול המועד

חול המועד (בראשי תיבות: חוה"מ) הוא כינוי ביהדות למועדים מהתורה, שבהם לא ציוותה התורה לקיים יום טוב.

חָדָשׁ!!: פוסק וחול המועד · ראה עוד »

חוג חזון איש

חוג חזון איש (בעגה החרדית: חזונאישניקים) הוא קבוצה בציבור החרדי ליטאי הפוסקת ומדגישה את ההליכה בדרכו של החזון איש, הרב אברהם ישעיהו קרליץ.

חָדָשׁ!!: פוסק וחוג חזון איש · ראה עוד »

חיסון

חייל בצבא ארצות הברית מתחסן 345x345 פיקסלים חיסון הוא אמצעי ריפוי מונע, שמונע השפעה של גורמים מזיקים לבריאות כמו נגיפים ומחלות שונות, לפני שהם פוגעים בגוף.

חָדָשׁ!!: פוסק וחיסון · ראה עוד »

חידושי הריטב"א

חידושי הריטב"א הוא חיבורו של רבי יום טוב בן אברהם אַשֵּׂבִילִי על התלמוד הבבלי.

חָדָשׁ!!: פוסק וחידושי הריטב"א · ראה עוד »

חייא פונטרימולי

הרב חייא פונטרימולי (נפטר ב-א' בחשון ה'תקצ"ב) היה רב, פוסק ודיין באזמיר, מחבר שו״ת צפיחת בדבש.

חָדָשׁ!!: פוסק וחייא פונטרימולי · ראה עוד »

חייא רופא

רבי חייא רופא (ה'ש"י בערך – ה'שע"ז; 1550–1617) היה פוסק ומקובל, מרבני צפת וירושלים.

חָדָשׁ!!: פוסק וחייא רופא · ראה עוד »

חייא דוד הלוי שפיצר

עזר חישוב, לשימוש עם שעון שמש, מתוך הספר "נברשת לנץ החמה" חייא דוד הלוי שפיצר (נפטר בכ"ח בתשרי תרע"ו - 6 באוקטובר 1915) היה רב בירושלים.

חָדָשׁ!!: פוסק וחייא דוד הלוי שפיצר · ראה עוד »

חיים מאדאר

הרב צבי חיים מאדאר(1933 – 3 בדצמבר 2004) היה שוחט, סופר סת"ם, מורה, פוסק ורבה הראשי של תוניסיה.

חָדָשׁ!!: פוסק וחיים מאדאר · ראה עוד »

חיים מאיר וואזנר

הרב חיים מאיר הלוי וואזנר (א' בסיוון תרצ"ח, 31 במאי 1938 – כ"ה בשבט ה'תשפ"א, 7 בפברואר 2021) היה ראש ישיבת חכמי לובלין, רב שכונת זכרון מאיר בבני ברק ורבה של קהילת שבט הלוי.

חָדָשׁ!!: פוסק וחיים מאיר וואזנר · ראה עוד »

חיים מרדכי רולר

הרב חיים מרדכי רולר (כ"ח באדר תרכ"ח, 1868–ט' בחשוון תש"ז, אוקטובר 1946) היה הרב של טרגו ניאמץ במשך כיובל שנים, מחבר שו"ת "באר חיים מרדכי".

חָדָשׁ!!: פוסק וחיים מרדכי רולר · ראה עוד »

חיים מודעי

חתימתו של רבי חיים מודעי הרב חיים מודעי (ה'ת"ף, 1720 - ה'תקנ"ד, 1794) היה ראש חכמי צפת, ורב העיר איזמיר.

חָדָשׁ!!: פוסק וחיים מודעי · ראה עוד »

חיים אפרים באלאיטי

הרב חיים אפרים באלאיטי (או באליטי; ה'תרכ"ג, 1863–כ"ד בסיוון ה'תש"ד, 15 ביוני 1944) היה אב בית דין, מורה צדק, רב קהילת יהודי טורנאליה בסלובקיה ומחבר הספרים אשל חיים וחמודי אפרים.

חָדָשׁ!!: פוסק וחיים אפרים באלאיטי · ראה עוד »

חיים אלעזר וקס

הרב חיים אלעזר וקס (בכתיב יידי: וואקס, ה'תקפ"ב, 1822 – א' בתמוז ה'תרמ"ט, 1889) היה רב ופוסק מפורסם בפולין בסוף המאה ה-19, מחבר הספר "נפש חיה", התבלט במיוחד בתמיכתו ביישוב ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: פוסק וחיים אלעזר וקס · ראה עוד »

חיים אברהם ישראל

הרב חיים אברהם ישראל (מכונה גם מהר"א ישראל) היה פוסק, שד"ר, ורב הקהילה היהודית באנקונה שבאיטליה.

חָדָשׁ!!: פוסק וחיים אברהם ישראל · ראה עוד »

חיים אהרן טורצ'ין

הרב חיים אהרן טורצ'ין (ה'תרע"ז, 1917 - י"ב בסיוון ה'תשל"א, 5 ביוני 1971) היה ראש ישיבה ממוצא ליטאי, מגדולי תלמידיו ומקורביו של הרב יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק "הרב מבריסק", וראש "הישיבה למצוינים" בירושלים.

חָדָשׁ!!: פוסק וחיים אהרן טורצ'ין · ראה עוד »

חיים נפתלי הרץ היילפרין

הרב חיים נפתלי הרץ היילפרין (ה'תר"א, 1841; קידאן, ליטא – ו' באייר ה'תרע"ט, 6 במאי 1919; ביאליסטוק, פולין), היה רב ופוסק הלכה ליטאי, שכיהן כרב וראב"ד בביאליסטוק.

חָדָשׁ!!: פוסק וחיים נפתלי הרץ היילפרין · ראה עוד »

חיים נחמן שפירא

פרופ' חיים נחמן שפירא (בליטאית: Chaimas Nachmanas Šapira; 1895 – 8 בדצמבר 1943) היה מחנך, מרצה באוניברסיטה הליטאית בקובנה, חוקר הספרות והפילוסופיה העברית, חוקר מדעי המזרח, מחבר ספרי עיון ומתרגם יהודי ופעיל ציוני, בין היתר, חבר הוועד המרכזי של רשת "תרבות" בליטא.

חָדָשׁ!!: פוסק וחיים נחמן שפירא · ראה עוד »

חיים נחום אפנדי

הרב חיים נחום אפנדי (1873 – 1960) היה דיין, פוסק, בלשן, היסטוריון ומלומד יהודי יליד מניסה, ששימש כרב הראשי (חכם באשי) של יהודי האימפריה העות'מאנית (1906 - 1920) והרב הראשי של יהודי מצרים (1925 - 1960).

חָדָשׁ!!: פוסק וחיים נחום אפנדי · ראה עוד »

חיים עוזר גרודזנסקי

הרב חיים עוזר גרודזנסקי (מימין) משוחח עם הרב שמעון שקופ. קברו של הרב חיים עוזר, בבית הקברות החדש בווילנה פנים אוהל הקבר, בו נראים גם מצבת אשתו, בתו ואחיו הרב חיים עוזר גרודזנסקי (ט' באלול תרכ"ג, 24 באוגוסט 1863 - ה' באב ת"ש, 9 באוגוסט 1940) היה מגדולי התורה בליטא בתקופה שקדמה לשואה, פוסק בולט בתקופתו, ונשיא מועצת גדולי התורה.

חָדָשׁ!!: פוסק וחיים עוזר גרודזנסקי · ראה עוד »

חיים פלאג'י

רבי חיים פלאג'י (נהגה כיום בקרב צאצאיו בכמה אופנים: פאלאצ׳י או פלסי או פלאז'ה; מכונה בספרי האחרונים החבי"פ או מוהרח"פ; י"ט בשבט ה'תקמ"ז (7 בפברואר 1787) – י"ז בשבט ה'תרכ"ח (10 בפברואר 1868)) היה פוסק, פרשן ומקובל, מגדולי חכמי איזמיר.

חָדָשׁ!!: פוסק וחיים פלאג'י · ראה עוד »

חיים פינחס שיינברג

הרב חיים פינחס שיינברג ישיבת תורה אור הרב חיים פינחס שיינברג (כ"ז באלול ה'תר"ע, 1 באוקטובר 1910 - כ"ז באדר ה'תשע"ב, 20 במרץ 2012) היה ראש ישיבת תורה אור, פוסק הלכה, רבה של קריית מטרסדורף בירושלים וחבר במועצת גדולי התורה של דגל התורה.

חָדָשׁ!!: פוסק וחיים פינחס שיינברג · ראה עוד »

חיים פישל אפשטיין

הרב חיים פישל אפשטיין (ביידיש: עפשטיין; כ"א אייר תרל"ד, 1874 - כ' תמוז תש"ב, 1942) היה רב, פוסק, ומחבר תורני.

חָדָשׁ!!: פוסק וחיים פישל אפשטיין · ראה עוד »

חיים קיצה

הרב חיים קיצה (בערך ה'תק"ל – א' בתמוז ה'תר"ט, יוני 1849) היה רב הונגרי, רבה של אירשה ומרבני וספרם.

חָדָשׁ!!: פוסק וחיים קיצה · ראה עוד »

חיים רפאל עטייא

רבי חיים רפאל עטייא הרב חיים רפאל עטייא (ה'תרכ"ד, 1864 - ד' באלול ה'תש"ט, 1949) היה פוסק הלכה, אב בית הדין ורבה של רבאט שבמרוקו במחצית הראשונה של המאה העשרים.

חָדָשׁ!!: פוסק וחיים רפאל עטייא · ראה עוד »

חיים שאול קרליץ

הרב חיים שאול קרליץ (ה' באלול ה'תרע"ב, אוגוסט 1912 - כ' בתמוז תשס"א, 11 ביולי 2001) היה פוסק, דיין, פובליציסט ומנהיג ציבורי חרדי ליטאי.

חָדָשׁ!!: פוסק וחיים שאול קרליץ · ראה עוד »

חיים שאול גריינימן

בביתו הרב חיים שאול גריינימן (א' בניסן תרפ"ו או ט"ו בטבת תרפ"ו, 16 במרץ 1926 – כ"א בניסן תשע"ה, 10 באפריל 2015) היה רב ופוסק הלכה ליטאי.

חָדָשׁ!!: פוסק וחיים שאול גריינימן · ראה עוד »

חיים לייב כץ

הרב חיים יהודה לייב כץ הוא פוסק הלכה חסידי-אמריקאי, רב קהילת סרדהלי בבורו פארק, ברוקלין.

חָדָשׁ!!: פוסק וחיים לייב כץ · ראה עוד »

חיים טולידאנו (מהרח"ט)

רבי חיים טולידאנו, המכונה "מהרח"ט בסתם", היה אב בית דין ורב העיר מקנס שבמרוקו רב, דיין, פוסק הלכה ומחבר ספר "חק ומשפט" וספרים נוספים.

חָדָשׁ!!: פוסק וחיים טולידאנו (מהרח"ט) · ראה עוד »

חיים חובארה

מארי חיים חובארה (במקור: חֻבַּארֵה, ה'תרס"ב – ז' בשבט ה'תשכ"ב, 1902 – 12 בינואר 1962) היה מרבני יהדות תימן, דיין וראש ישיבה.

חָדָשׁ!!: פוסק וחיים חובארה · ראה עוד »

חיים בן עטר

רבי חיים בן עֲטַר (או אִבְּן עטר; נודע בכינוי אור החיים או אור החיים הקדוש על שם ספרו; 2 באוגוסט 1696, ד' אב ה'תנ"ו; סלא, מרוקו – 7 ביולי 1743, ט"ו בתמוז ה'תק"ג, ירושלים) היה מגדולי פרשני המקרא בתקופת האחרונים, פרשן התלמוד, מקובל ופוסק הלכה.

חָדָשׁ!!: פוסק וחיים בן עטר · ראה עוד »

חיים בנבנישתי

רבי חיים בן ישראל בֶּנְבֶנִשְׂתִּי (החבי"ב) (איסטנבול, ה'שס"ג, 1603 – איזמיר, י"ט באלול ה'תל"ג, 31 באוגוסט 1673) היה רב ופוסק הלכה באיזמיר, מחבר ספר כנסת הגדולה על ארבעה טורים.

חָדָשׁ!!: פוסק וחיים בנבנישתי · ראה עוד »

חיים גאגין

רבי חיים גאגין (סמוך ל-1460 – לא לפני 1535) היה ראש ישיבה ופוסק הלכה, בקהילת התושבים בפאס שבמרוקו.

חָדָשׁ!!: פוסק וחיים גאגין · ראה עוד »

חיים דוד בן סוסאן

רבי חיים דוד בן סוּסאן (בן שוּשן; ה'תרמ"ה, 1885 – ה' בכסלו ה'תש"ך, 1960) היה רב, דיין ופוסק.

חָדָשׁ!!: פוסק וחיים דוד בן סוסאן · ראה עוד »

חיים דוד הלוי

הרב חיים דוד הלוי (י"ח בשבט ה'תרפ"ד – י"ב באדר ה'תשנ"ח; 24 בינואר 1924 – 10 במרץ 1998) היה פוסק והוגה דעות.

חָדָשׁ!!: פוסק וחיים דוד הלוי · ראה עוד »

חיים דוידזון

הרב חיים דוידזון (בכתיב היידי שהיה נהוג בזמנו: דוידזאהן; ה'תק"ל, 1770, פינצ'וב – י"ז באדר ה'תרי"ד, 1854, ורשה) היה רבה הראשי השני של ורשה.

חָדָשׁ!!: פוסק וחיים דוידזון · ראה עוד »

חיים הכהן (מקובל)

הרב חיים בן אברהם הכהן (או חיים הכהן מארם צובא או הרב טור ברקת) (שמ"ה - תט"ו; 1585–1655) היה רב, פוסק, משורר ומקובל שפעל בארם צובא.

חָדָשׁ!!: פוסק וחיים הכהן (מקובל) · ראה עוד »

חיים ושלום

ספר חיים ושלום הוא ספר שאלות ותשובות בנושאים השייכים לסדר אבן העזר בטור ובשולחן ערוך בשני חלקים שחיבר רבי חיים פאלאג'י.

חָדָשׁ!!: פוסק וחיים ושלום · ראה עוד »

חיים כפוסי

רבי חיים כפוסי (ה"רח"כ"; 1540 לערך – י"ב בשבט ה'שצ"א, 1631) היה פוסק הלכה ופרשן, מגדולי חכמי מצרים במאות השש עשרה והשבע עשרה.

חָדָשׁ!!: פוסק וחיים כפוסי · ראה עוד »

חיים יעקב

הרב חיים יעקב היה רב ופוסק הלכה בצפת ושד"ר במאה השמונה עשרה.

חָדָשׁ!!: פוסק וחיים יעקב · ראה עוד »

חיים יעקב נפתלי זילברברג

הרב חיים יעקב נפתלי זילברברג (כונה: ר' נפתלי וירשובר; תר"י, 1850 – י״ג באדר תר"ץ, 1930) היה מו"צ בוורשה, נודע כמו"ל ספרי מהרא"ל צינץ.

חָדָשׁ!!: פוסק וחיים יעקב נפתלי זילברברג · ראה עוד »

חיים יצחק קארב

הרב חיים יצחק קארב הרב חיים יצחק קָארב (קוֹרב; ה'תרל"ב, 1872 - ג' בסיוון ה'תשי"ז, 2 ביוני 1957) היה רב וראש ישיבה ליטאי-אמריקאי, רבן של ערים שונות בליטא ובאוקראינה, רב בהארלם, חבר "אגודת הרבנים בארצות הברית וקנדה", וראש ישיבת "בית מדרש לתורה" בשיקגו.

חָדָשׁ!!: פוסק וחיים יצחק קארב · ראה עוד »

חיים יקותיאל בירדוגו

רבי חיים יקותיאל בירדוגו (ל' באב ה'תרי"ט, 1859 – כ"ג באלול ה'ת"ש, 26 בספטמבר 1940) היה דיין ואב בית הדין של העיר רבאט, בירת מרוקו, והרב הראשי השני של מרוקו.

חָדָשׁ!!: פוסק וחיים יקותיאל בירדוגו · ראה עוד »

חיים יהושע אלעזר הכהן חמצי

הרב חיים יהושע אלעזר הכהן חמצי (1806–1881) היה רב מחכמי איזמיר שבטורקיה ובסוף ימיו מורה צדק ואב בית הדין של חיפה, שם פעל בראשית התפתחות היישוב היהודי בעיר.

חָדָשׁ!!: פוסק וחיים יהושע אלעזר הכהן חמצי · ראה עוד »

חיים יהודה אברהם

הרב חיים יהודה אברהם או רחמים חיים יהודה אברהם או בכור אליעזר (נפטר ב-13 בדצמבר 1848, י"ח בכסלו ה'תר"ט) היה אב בית דין, דרשן דיין ופוסק שחי ופעל באזמיר.

חָדָשׁ!!: פוסק וחיים יהודה אברהם · ראה עוד »

חיים יהודה ליב ליטווין

רבי חיים יהודה ליב ליטווין (ידוע בכינויו: ר' חיים יהודה ליב סוסניצר, בכתיב יידי: סאָסניצעֶר, או "העילוי מסאָסניץ"; ה'ת"ר, 1840 - י"א בסיוון ה'תרס"ג, 6 ביוני 1903) היה רב וראש ישיבה ליטאי שכיהן כרב בערים שונות בגליציה ובליטא.

חָדָשׁ!!: פוסק וחיים יהודה ליב ליטווין · ראה עוד »

חיים יהודה לייב אוירבך

הרב חיים יהודה לייב אוירבך (יפו, ד' בטבת ה'תרמ"ז – ירושלים, כ"ח באלול ה'תשי"ד; 31 בדצמבר 1886 – 26 בספטמבר 1954) היה רב, מקובל וראש ישיבה בירושלים בראשית המאה העשרים.

חָדָשׁ!!: פוסק וחיים יהודה לייב אוירבך · ראה עוד »

חיים יוסף אקרמן

הרב חיים יוסף אקרמן (נולד בכ' בתמוז תשי"ד, 21 ביולי 1954) הוא פוסק הלכה וראש ישיבה גדולה בביתר עילית.

חָדָשׁ!!: פוסק וחיים יוסף אקרמן · ראה עוד »

חיים יוסף דוד אזולאי

ציון החיד"א בהר המנוחות ירושלים הרב חיים יוסף דוד אֲזוּלַאי (בראשי תיבות: חִידָ"א; ה'תפ"ד – י"א באדר ה'תקס"ו; 1724 – 1 במרץ 1806) היה פוסק הלכה, שד"ר ומקובל.

חָדָשׁ!!: פוסק וחיים יוסף דוד אזולאי · ראה עוד »

ב' בשבט

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בב' שבט היא ברוב השנים פרשת בא.

חָדָשׁ!!: פוסק וב' בשבט · ראה עוד »

ב' בטבת

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד בב' טבת היא ברוב השנים פרשת ויגש.

חָדָשׁ!!: פוסק וב' בטבת · ראה עוד »

בן אשר

קטגוריה:שמות משפחה עבריים קטגוריה:שמות משפחה ביהדות ספרד ופורטוגל.

חָדָשׁ!!: פוסק ובן אשר · ראה עוד »

בן ציון אלקלעי

הרב בן ציון אלקלעי (1858–1913) היה שד"ר מטבריה, מורה צדק בחברון ומחבר ספרים רבים.

חָדָשׁ!!: פוסק ובן ציון אלקלעי · ראה עוד »

בן ציון אבא שאול

הרב אבא שאול (שני משמאל) עם רבותיו בישיבת פורת יוסף. מימין: הרב משה פרוש לידו הרב יוסף משה עדס הרב מנצור בן שמעון הרב עזרא עטייה הרב בן ציון אבא שאול הרב יעקב חי ציון עדס טקסט.

חָדָשׁ!!: פוסק ובן ציון אבא שאול · ראה עוד »

בן ציון אברהם קואינקה

חתימה וחותמת של בן ציון אברהם קואינקה, מתוך פסק דין משנת 1930 שער הגיליון הראשון של כתב העת התורני 'המאסף' טקסט.

חָדָשׁ!!: פוסק ובן ציון אברהם קואינקה · ראה עוד »

בן ציון פלמן

הרב שלום בן ציון פלמן (כ"ד בסיוון תרצ"ד, 7 ביוני 1934 - י"ב בשבט תשע"ה, 1 בפברואר 2015) היה פוסק הלכה חרדי-ליטאי.

חָדָשׁ!!: פוסק ובן ציון פלמן · ראה עוד »

בן ציון ליכטמן

הרב בן ציון הלוי לִיכטמן (ה'תרנ"ב, 1892 - י"ב באדר ה'תשכ"ד, 25 בפברואר 1964), היה רבה הראשי של הקהילה היהודית בביירות בירת לבנון, ואב בית הדין.

חָדָשׁ!!: פוסק ובן ציון ליכטמן · ראה עוד »

בן ציון ידלר

הרב בן ציון גולדברג-ידלר (נכתב: יאדלר; כונה "המגיד הירושלמי" ו"מגיד מישרים"; ח' בכסלו תרל"ב, נובמבר 1871 - ט"ו באב תשכ"ב, אוגוסט 1962) היה דרשן ידוע ביישוב הישן בירושלים ובמושבות.

חָדָשׁ!!: פוסק ובן ציון ידלר · ראה עוד »

בן יעקב

קטגוריה:שמות משפחה עבריים קטגוריה:שמות משפחה שמבוססים על השם יעקב.

חָדָשׁ!!: פוסק ובן יעקב · ראה עוד »

בן-ציון מאיר חי עוזיאל

הרב עוזיאל בטקס זיכרון לחיילים היהודים שנפלו במהלך מלחמת העולם השנייה, ירושלים, 1946 הרב בן-ציון מאיר חי עוּזיאל (י"ג בסיוון ה'תר"ם, 23 במאי 1880 – כ"ד באלול ה'תשי"ג, 4 בספטמבר 1953) היה אחד הרבנים הבולטים במחצית הראשונה של המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: פוסק ובן-ציון מאיר חי עוזיאל · ראה עוד »

בן-ציון כ"ץ

כריכה אחורית של הספר '''על עיתונים ואנשים''' בן ציון כ"ץ (18 בדצמבר 1875 – 2 בפברואר 1958) היה עיתונאי, סופר והיסטוריון, זוכה פרס סוקולוב.

חָדָשׁ!!: פוסק ובן-ציון כ"ץ · ראה עוד »

בנימין אהרן סלניק

הרב בנימין אהרן סלניק (ה'ר"ץ - ה'ש"פ 1530–1620), היה רב בוועד ארבע ארצות, ואב"ד בפולין במאה ה-16, מחבר הספר משאת בנימין.

חָדָשׁ!!: פוסק ובנימין אהרן סלניק · ראה עוד »

בנימין זאב מארטה

רבי בנימין בן מתתיהו, המוכר בשם רבי בנימין זאב מארטה (ה'רל"ה, 1475 בערך - ה'ש"ה, 1545 בערך) היה רב טורקי-יווני, מפוסקי ההלכה והמשיבים המפורסמים בדורו, נודע על שם ספר השו"ת שלו "'בנימין זאב" שזכה לפרסום רב בהיותו ספר השו"ת הראשון שנדפס בחיי מחברו וביוזמתו.

חָדָשׁ!!: פוסק ובנימין זאב מארטה · ראה עוד »

בנימין זאב הרצל

בנימין זאב תאודור הרצל (בגרמנית: Theodor Herzl; בהונגרית: Herzl Tivadar; י' באייר ה'תר"ך, 2 במאי 1860 – כ' בתמוז ה'תרס"ד, 3 ביולי 1904) היה עיתונאי, משפטן, סופר, מחזאי ומדינאי יהודי; מפתח רעיון הציונות המדינית ומייסד הציונות כתנועה לאומית-מדינית ממוסדת בתנועה הציונית, ואחר כך בציבוריות היהודית ביישוב בארץ ישראל וברחבי העולם, וכן בספרות, ביצירה ובמחקר.

חָדָשׁ!!: פוסק ובנימין זאב הרצל · ראה עוד »

בנימין בן אברהם

רבי בנימין בן רבי אברהם בן רבי יחיאל הרופא ממשפחת הענוים (חי ופעל במאה ה-13, סביב השנים ד'תתקנ"ה-ה'נ), היה פוסק, פרשן, משורר ופייטן יהודי רומי, ואחיו הגדול של רבי צדקיה בן אברהם.

חָדָשׁ!!: פוסק ובנימין בן אברהם · ראה עוד »

בנימין בראון

בנימין בראון (נולד בי"ג בתמוז ה'תשכ"ו, 1 ביולי 1966) הוא פרופסור מן המניין, חוקר יהדות ומחשבת ישראל, מרצה בחוג למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית וחוקר במכון הישראלי לדמוקרטיה.

חָדָשׁ!!: פוסק ובנימין בראון · ראה עוד »

בנימין הכהן ויטאלי

רבי בנימין הכהן ויטאלי (נודע בכינויו הרב"ך; ה'תי"א 1651 – ת"ץ?) היה רב, פוסק הלכה ומקובל.

חָדָשׁ!!: פוסק ובנימין הכהן ויטאלי · ראה עוד »

בנימין יהושע זילבר

הרב בנימין יהושע זילבר (תרע"ו, 1916 - כ"ה באלול תשס"ח, 25 בספטמבר 2008) היה פוסק הלכה חרדי, חבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל.

חָדָשׁ!!: פוסק ובנימין יהושע זילבר · ראה עוד »

בסיעתא דשמיא

אותיות עבריות (ובקצה השמאלי נכתב באיטלקית '''Sabato Chiuso''' - "סגור בשבת"). הביטוי בְּסִיַּעְתָּא דִשְׁמַיָּא, המוכר יותר בראשי התיבות שלו בס"ד, הוא ביטוי בארמית שמשמעותו "בסיוע השמיים", במשמעות של "בעזרת האל" או "בעזרת השם".

חָדָשׁ!!: פוסק ובסיעתא דשמיא · ראה עוד »

בעל קרי

בהלכה, בעל קרי הוא גבר שיוצא מגופו נוזל זרע ("שכבת זרע"), בין אם היה זה תוך כדי קיום יחסי אישות, בקרי לילה או באוננות.

חָדָשׁ!!: פוסק ובעל קרי · ראה עוד »

בעל קורא

קריאת התורה בבית הכנסת. ליד בעל הקורא עומד אדם המסמן לו בידיו את טעמי המקרא. בַּעַל קוֹרֵא (או בַּעַל קְרִיאָה) הוא אדם הקורא בתורה בבית הכנסת בפני ציבור המתפללים.

חָדָשׁ!!: פוסק ובעל קורא · ראה עוד »

בעידנא דריתחא

בְּעִדָּנָא דריתחא הוא ביטוי בשפה הארמית.

חָדָשׁ!!: פוסק ובעידנא דריתחא · ראה עוד »

בצלאל שטרן (רב)

הרב בצלאל שטרן (ה'תרע"א, 1911 – כ"א בחשוון ה'תשמ"ט, 1 בנובמבר 1988) היה רב ופוסק הלכה, רבן של כמה קהילות, ראש כולל אברכים ומחבר ספר השו"ת בצל החכמה.

חָדָשׁ!!: פוסק ובצלאל שטרן (רב) · ראה עוד »

בצלאל זאב שפרן

הרב בצלאל זאב שַפְרַן (שאפראן; בראשי תיבות: רַבָּ"ז; ה'תרכ"ז, 1867 – י"ד בכסלו ה'תר"ץ, 16 בדצמבר 1929) היה רב ופוסק ברומניה.

חָדָשׁ!!: פוסק ובצלאל זאב שפרן · ראה עוד »

בצלאל הכהן

הרב בצלאל הכהן (כ"ז בטבת תק"פ, 14 בינואר 1820 – י' בניסן תרל"ח, 13 באפריל 1878) היה דיין ומו"צ בוילנה ומגדולי התורה הנודעים בעיר. מחבר הגהות "מראה כהן" על הש"ס הבבלי ושו"ת "ראשית ביכורים".

חָדָשׁ!!: פוסק ובצלאל הכהן · ראה עוד »

ברסט (בלארוס)

אנדרטה לזכר יהודי בריסק, בבית הקברות בקריית שאול קולנוע 'בלארוס' שנבנה במקום בית הכנסת בְּרֶסְט (בעבר נקראה בְּרֶסְט לִיטוֹבְסְק; בלארוסית: Брэст, לעיתים גם Бе́расьце או Бярэ́сьце; רוסית: Брест; יידיש: בְּרִיסְק ובעבר בריסק דליטא; פולנית: Brześć ובעבר Brześć Litewski; ליטאית: Brestas) היא עיר בדרום-מערב בלארוס ובירת המחוז הקרוי על שמה.

חָדָשׁ!!: פוסק וברסט (בלארוס) · ראה עוד »

ברוך אברהם טולדנו

הרב ברוך אברהם טולדנו (תר"ן 1890 - תשמ"ב 1981) היה דיין ופוסק הלכה בעיר מקנס במאה העשרים.

חָדָשׁ!!: פוסק וברוך אברהם טולדנו · ראה עוד »

ברוך קאלומיטי

הרב ברוך בן יקר קאלומיטי (קאלומיטו; נפטר ב-23 ביולי 1825) היה ראש ישיבה ופוסק באזמיר ומחבר ספר אבק דרכים.

חָדָשׁ!!: פוסק וברוך קאלומיטי · ראה עוד »

ברוך קונשטט

הרב ברוך קונשטט (כ"ה בכסלו תרמ"ה, דצמבר 1885 – ט"ו בשבט תשכ"ז, 26 בינואר 1967) היה ממייסדי ישיבת קול תורה בירושלים ומראשיה.

חָדָשׁ!!: פוסק וברוך קונשטט · ראה עוד »

ברוך בן שמואל

רבי ברוך בן שמואל ממגנצא היה רב, פוסק, פרשן תלמוד ופייטן במאה ה-12 ובתחילת המאה ה-13.

חָדָשׁ!!: פוסק וברוך בן שמואל · ראה עוד »

ברוך בן יצחק

עמוד השער של החיבור "ספר התרומה", ורשה - ירושלים רבי ברוך בן רבי יצחק (1140 לערך - 1211) היה תלמיד חכם ופוסק, מבעלי התוספות.

חָדָשׁ!!: פוסק וברוך בן יצחק · ראה עוד »

ברוך בן יצחק אבן אלבאליה

הרב ברוך בן יצחק אִבְּן אלבאליה (ד'תתל"ז, 1077, ספרד – ד'תתפ"ז, 1127, ספרד) היה מגדולי תלמידי החכמים בספרד בדורו, ראש ישיבה, פוסק הלכה, ובעל ידע בפילוסופיה.

חָדָשׁ!!: פוסק וברוך בן יצחק אבן אלבאליה · ראה עוד »

ברוך הוא וברוך שמו

ברוך הוא וברוך שמו הן מילות שבח שנהוג לומר כתגובה לשמיעת שם ה'.

חָדָשׁ!!: פוסק וברוך הוא וברוך שמו · ראה עוד »

ברכת מחיה המתים

ברכת מחיה המתים היא ברכה שתיקנו חז"ל על הרואה את חברו החביב עליו, לאחר שעברו 12 חודשים מהפעם האחרונה שראה אותו.

חָדָשׁ!!: פוסק וברכת מחיה המתים · ראה עוד »

ברכת ברוך ה' לעולם

ברכת ברוך ה' לעולם (או: יראו עינינו, ברכת הפסוקים או ברכת המולך בכבודו) היא ברכה הנאמרת בחלק מנוסחי התפילה היהודיים בתפילת ערבית של חול לאחר ברכת השכיבנו או כחלק ממנה.

חָדָשׁ!!: פוסק וברכת ברוך ה' לעולם · ראה עוד »

ברכת בתולים

ברכת בתולים או אשר צג אגוז, היא ברכה שהוזכרה כבר בזמן הגאונים, שיש לבעל לברך לאחר הבעילה הראשונה שבעל חתן את אשתו הבתולה, וקרע את בתוליה.

חָדָשׁ!!: פוסק וברכת בתולים · ראה עוד »

ברכת המזון

פיוטים הפותחים את סדר ברכת המזון בשבת ויום טוב בִּרְכַּת הַמָּזוֹן היא ברכה אחרונה הנאמרת על פי ההלכה בסיום כל סעודה בה נאכל לחם בכמות משביעה (ומדברי חכמים, אפילו בכמות של כזית).

חָדָשׁ!!: פוסק וברכת המזון · ראה עוד »

ברכה

ברכת התורה מוצגת על שלט בבית-כנסת. בְּרָכָה היא תפילה קצרה שנאמרת לפני קיום מצווה, וכן בזמן מועד או חוויה יוצאת-דופן בחייו של אדם.

חָדָשׁ!!: פוסק וברכה · ראה עוד »

ברכו

ברכו הוא קטע בתפילה היהודית, בו מכריזים "בָּרְכוּ אֶת ה' הַמְּבֹרָךְ" והקהל עונה: "בָּרוּךְ ה' הַמְּבֹרָךְ לָעוֹלָם וָעֵד".

חָדָשׁ!!: פוסק וברכו · ראה עוד »

ברכות המצוות

ברכות המצוות הן ברכות שעל פי ההלכה נאמרות על עשיית המצוות.

חָדָשׁ!!: פוסק וברכות המצוות · ראה עוד »

ברכות השחר

ברכות השחר בסידור ביהדות, בִּרְכוֹת הַשַּׁחַר הן ברכות הנאמרות בבוקר לפני תפילת שחרית כדי לבטא הודיה על החיים המתחדשים מדי יום לאחר השינה.

חָדָשׁ!!: פוסק וברכות השחר · ראה עוד »

ברכות התורה

ברכות התורה ביהדות, בִּרְכוֹת הַתּוֹרָה הן ברכות הנאמרות לפני לימוד התורה, ועוסקות בלימוד תורה ובנתינת התורה, ומקובל לברכן בכל בוקר בסמוך לברכות השחר עבור כל לימוד התורה שילמד באותו יום.

חָדָשׁ!!: פוסק וברכות התורה · ראה עוד »

בשר (פירושונים)

__ללא_תוכן_עניינים__.

חָדָשׁ!!: פוסק ובשר (פירושונים) · ראה עוד »

בשר שנתעלם מן העין

דין בשר שנתעלם מן העין הוא אחד מדיני כשרות בהלכה היהודית, אשר לפיו חל איסור לאכול בשר אשר לפחות לזמן-מה לא היה בהשגחת יהודי, מחשש שמא הוחלף על ידי עורבים, עכברים או אדם, בבשר שאינו כשר.

חָדָשׁ!!: פוסק ובשר שנתעלם מן העין · ראה עוד »

בג"ץ שקדיאל נגד שר הדתות

בג"ץ 153/87 לאה שקדיאל נ' השר לענייני דתות ניתן בשנת 1987, בעקבות עתירה שהוגשה לבג"ץ על ידי לאה שקדיאל נגד השר לענייני דתות על רקע פסילת חברותה במועצה הדתית של ירוחם בשל היותה אישה.

חָדָשׁ!!: פוסק ובג"ץ שקדיאל נגד שר הדתות · ראה עוד »

בד"ץ מחזיקי הדת

חותמת הכשרות של בד"ץ מחזיקי הדת השחיטה הראשונה של 'בד"ץ מחזיקי הדת'. בתמונה אב"ד נאראל, אב"ד פרעמיסלא והרב שמואל זאב רוט אב"ד איהל. מאחור הרב שובקס ומימין הרב חיים יחיאל רויטמן ישיבה שבועית של הדיינים בד"ץ מחזיקי הדת הוא בית דין וגוף כשרות של חסידות בעלז בישראל.

חָדָשׁ!!: פוסק ובד"ץ מחזיקי הדת · ראה עוד »

בד"ץ העדה החרדית

שכונת גאולה בירושלים, בו יושבים משרדי העדה החרדית ומושב בית הדין שלה. ברחבה שלפני הבניין מתקיימות עצרות העדה החרדית בית דין צדק של העדה החרדית נקרא גם בית דין צדק לכל מקהלות האשכנזים הוא בית דין רבני ותיק, שתחת סמכותה נתונות קהילות העדה החרדית.

חָדָשׁ!!: פוסק ובד"ץ העדה החרדית · ראה עוד »

בדיקת עד

בדיקת עד היא בדיקה שמבצעת אישה לפי ההלכה היהודית, על מנת לוודא שנפסק הדימום הווסתי שלה.

חָדָשׁ!!: פוסק ובדיקת עד · ראה עוד »

בדיקת חמץ

בדיקת חמץ בדיקת חמץ היא המצווה לחפש את החמץ בערב חג הפסח כדי לבערו מהבית, כפי שנאמר במשנה:.

חָדָשׁ!!: פוסק ובדיקת חמץ · ראה עוד »

בון

נהר הריין, ההרים המקיפים את בון ומגדל הדואר (מימין) הנסיך הבוחר של קלן בּוֹן (בגרמנית: Bonn) היא עיר במדינת נורדריין-וסטפאליה שבמערב גרמניה.

חָדָשׁ!!: פוסק ובון · ראה עוד »

בור (אב נזיקין)

בור פתוח ברשות הרבים בהלכות נזיקין, בור הוא אחד מאבות הנזיקין העוסקים בנזקי ממון.

חָדָשׁ!!: פוסק ובור (אב נזיקין) · ראה עוד »

בוברויסק

בּוֹבְּרוּיְסְק (בבלארוסית: Бабруйск; ברוסית: Бобруйск; ביידיש: באָברויסק; בעברית נכתבת הצורה "בוברויסק" – בעקבות אופן הכתיבה של שם העיר ברוסית) היא עיר במחוז מוהילב בבלארוס.

חָדָשׁ!!: פוסק ובוברויסק · ראה עוד »

בוכריס

בוכריס או לחלופין במספר וריאציות שונות כמו: בוכריץ – הוא שם משפחה יהודי-תוניסאי ויהודי-לובי (או פיהם: טרבלסי) שמקורו מערבית.

חָדָשׁ!!: פוסק ובוכריס · ראה עוד »

ביאה דרך איברים

בהלכה ביאה דרך איברים היא כינוי למגע מיני שאינו "ביאה כדרכה" (יחסי אישות וגינאליים) ולא ביאה שלא כדרכה, אלא חיכוך איבר המין ושפיכת הזרע בכל מקום בגופה של האשה (שאינו הנרתיק).

חָדָשׁ!!: פוסק וביאה דרך איברים · ראה עוד »

ביקורת נוסח המקרא

דף מעוטר בסוף כתב יד לנינגרד, מחשובי כתבי היד השלמים של נוסח המסורה והעתיק שבהם ביקורת נוסח המקרא (מכונה לעיתים הביקורת הנמוכה, כדי להבדילה מהשיטה ההיסטורית-ביקורתית המכונה גם "הביקורת הגבוהה") היא מדע עזר בחקר המקרא ופרשנותו המתחקה אחר התהוות נוסח המקרא, העתקתו ומסירתו וכן אחר התהליכים שהולידו גרסאות וטקסטים של המקרא במשך הדורות.

חָדָשׁ!!: פוסק וביקורת נוסח המקרא · ראה עוד »

בית שרעבי

כניס בית אלשרעבי היה אחד ממרכזי התורה ומבתי הכנסת הוותיקים שברובע היהודים ("קאע אל-יהוד") בצנעא בירת תימן.

חָדָשׁ!!: פוסק ובית שרעבי · ראה עוד »

בית דין קבוע

בית דין קבוע הוא מוסד, שמכהנים בו דיינים קבועים הממונים לדון בכל עניין משפטי.

חָדָשׁ!!: פוסק ובית דין קבוע · ראה עוד »

בית המדרש לרבנים בברלין

בית המדרש לרבנים בברלין (Rabbinerseminar zu Berlin; עד 1882: Rabbinerseminar für das Orthodoxe Judenthum – "בית המדרש לרבנים ליהדות אורתודוקסית") הוא מוסד יהודי רבני אורתודוקסי, שהוקם בא' בחשוון תרל"ד (22 באוקטובר 1873) בברלין על ידי הרב ד"ר עזריאל הילדסהיימר (1820–1889), חוקר ומחנך, שעמד בראשו עד לפטירתו.

חָדָשׁ!!: פוסק ובית המדרש לרבנים בברלין · ראה עוד »

בית הקברות סנהדריה

צומת סנהדריה בית הקברות סנהדריה הוא בית קברות יהודי השוכן בצפון ירושלים בסמוך לשכונת סנהדריה, ובסמוך לצומת הרחובות שמואל הנביא, שדרות אשכול ובר-אילן (צומת סנהדריה).

חָדָשׁ!!: פוסק ובית הקברות סנהדריה · ראה עוד »

בית הוראה

בית הוראה של העדה החרדית ברחוב ישעיהו בירושלים. בית ההוראה "היכל הוראה" של הרב משה ברנסדורפר בשכונת מאה שערים. בית הוראה הוא בית דין, העוסק בפסיקת הלכות אורח חיים ויורה דעה.

חָדָשׁ!!: פוסק ובית הוראה · ראה עוד »

בית הכנסת החורבה

בית הכנסת "החורבה", תשע"ח-2019 בית הכנסת המשוחזר בתשעה באב, 2012 בית הכנסת המשוחזר בסוכות בית הכנסת החורבה (או חורבת רבי יהודה החסיד, מכונה בקיצור החורבה) הוא בית כנסת במרכז הרובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים, על יד כיכר החורבה ומול בית הכנסת צמח צדק.

חָדָשׁ!!: פוסק ובית הכנסת החורבה · ראה עוד »

בית כנסת הרמ"א

בית הכנסת הרמ"א (בפולנית: Synagoga Remuh; ביידיש: רמ"א שוהל) הוא בית כנסת בקרקוב, פולין, שהוקם ב־1557 ונקרא על שם רבי משה איסרליש.

חָדָשׁ!!: פוסק ובית כנסת הרמ"א · ראה עוד »

ג' באדר

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד בג' אדר א' או שבר המצווה שלו חל בשנה פשוטה, היא ברוב השנים פרשת תרומה.

חָדָשׁ!!: פוסק וג' באדר · ראה עוד »

ג' בשבט

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד בג' שבט היא, ברוב השנים, פרשת בא.

חָדָשׁ!!: פוסק וג' בשבט · ראה עוד »

ג' בתשרי

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פוסק וג' בתשרי · ראה עוד »

גנס

קטגוריה:שמות משפחה יהודיים.

חָדָשׁ!!: פוסק וגנס · ראה עוד »

גרמא בשבת

גרמא בשבת הוא מונח בהלכות שבת, המתאר עשיית אחת ממלאכות שבת האסורות - בצורה שאינה ישירה.

חָדָשׁ!!: פוסק וגרמא בשבת · ראה עוד »

גרשון תנחום ממינסק

רבי גרשון תנחום ממינסק (ראשי תיבות: הרג"ת; ה'תקס"ב, 1802 - ט"ו באדר א' ה'תרמ"א, 14 בפברואר 1881) היה ראש ישיבה, רב ופוסק הלכה ליטאי.

חָדָשׁ!!: פוסק וגרשון תנחום ממינסק · ראה עוד »

גרשון חן

הרב גרשון חן (ה'תרמ"ח, 1888 - ו' בסיוון ה'תשל"ח, יוני 1978) היה רב, דיין ופוסק חסיד חב"ד.

חָדָשׁ!!: פוסק וגרשון חן · ראה עוד »

גבאי צדקה

גבאי צדקה הוא כינוי במסורת היהודית-הלכתית לממונה (ייתכנו גם כמה ממונים) בקהילה היהודית על הצדקה הכוללת קופה לכסף ולאוכל הדרוש למחיה, ותמחוי למצרכים בסיסיים – אך הכרחיים פחות.

חָדָשׁ!!: פוסק וגבאי צדקה · ראה עוד »

גבריאל צינר

הרב גבריאל צִינֶר (בכתיב יידי: ציננער) הוא פוסק, רב בית מדרש בבורו פארק שבניו יורק ומחבר סדרת הספרים "נטעי גבריאל" הכוללת עשרות כרכים.

חָדָשׁ!!: פוסק וגבריאל צינר · ראה עוד »

גבריאל זאב מרגליות

עם הרב אברהם אהרן יודלביץ. 1925 הרב גבריאל זאב מרגליות (כונה רֶבּ וֶעלְוְול; שם המשפחה נהגה: מרגוֹליס; כ"ז בחשון תר"ח, 6 בנובמבר 1847, וילנה - י"א באלול תרצ"ה, 9 בספטמבר 1935, ניו יורק) היה רב ליטאי-אמריקאי, רבה של בוסטון, ראב"ד "עדת ישראל" בניו יורק, ונשיא כנסת הרבנים האורתודוקסית בארצות הברית ובקנדה.

חָדָשׁ!!: פוסק וגבריאל זאב מרגליות · ראה עוד »

גבינה לבנה

פולין. על ידי הפרשה של כמות רבה של מי הגבינה הגבינה המתקבלת היא יציבה ולא נוזלית גבינה לבנה היא גבינה טרייה (איננה עוברת תהליך הבשלה כחלק מתהליך הייצור של הגבינה) בעלת צבע לבן אופייני, הניתנת למריחה.

חָדָשׁ!!: פוסק וגבינה לבנה · ראה עוד »

גדליה דוב שוורץ

הרב גדליה דוב שוורץ (חותם בכתיב יידי: שווארץ; 24 בינואר 1925 – 9 בדצמבר 2020) היה פוסק הלכה אורתודוקסי אמריקאי שהתגורר בשיקגו, אילינוי.

חָדָשׁ!!: פוסק וגדליה דוב שוורץ · ראה עוד »

גיאת

גִּיאַת (غياث، ע'יאת') הוא שם משפחה יהודי-תימני ובעבר שם צפון אפריקאי משמעות המילה בערבית "תשועה".

חָדָשׁ!!: פוסק וגיאת · ראה עוד »

גירוש שדים

ישו מגרש שד מאילם, גוסטב דורה (1865) פרנציסקוס הקדוש עוסק בגירוש שדים בארצו - ציור של ג'וטו האב חוזה אנטוניו פורטאה, מגרש שדים קתולי ומחבר ספרים פופולריים על הנושא. גירוש שדים הוא טקס או תהליך שנועד לסלק השפעה מזיקה של שד, שחדר לגופו של אדם, גופו של בעל חיים, מבנה או חפץ.

חָדָשׁ!!: פוסק וגירוש שדים · ראה עוד »

גישות למאפייניה של מדינת ישראל

לאופייה והגדרתה של מדינת ישראל הוצגו מספר הגדרות המבוססות על גישות שונות ולעיתים מנוגדות.

חָדָשׁ!!: פוסק וגישות למאפייניה של מדינת ישראל · ראה עוד »

גיור

גיוּר או גירות הוא הליך של המרת דתו של גוי ליהדות.

חָדָשׁ!!: פוסק וגיור · ראה עוד »

ד' באייר

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פוסק וד' באייר · ראה עוד »

ד'תרמ"ב

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פוסק וד'תרמ"ב · ראה עוד »

ד'תש"ב

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פוסק וד'תש"ב · ראה עוד »

ד'תשע"ג

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פוסק וד'תשע"ג · ראה עוד »

ד'תתמ"ט

רבי אברהם אבן עזרא - משורר, בלשן, פרשן מקרא, ופילוסוף בתקופת תור הזהב בספרד.

חָדָשׁ!!: פוסק וד'תתמ"ט · ראה עוד »

ד'תתנ"ה

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פוסק וד'תתנ"ה · ראה עוד »

ד'תתס"ג

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פוסק וד'תתס"ג · ראה עוד »

ד'תתפ"ב

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פוסק וד'תתפ"ב · ראה עוד »

ד'תתצ"ח

הרמב"ם.

חָדָשׁ!!: פוסק וד'תתצ"ח · ראה עוד »

ד'תתצ"ב

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פוסק וד'תתצ"ב · ראה עוד »

ד'תתק"א

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פוסק וד'תתק"א · ראה עוד »

ד'תתק"ע

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פוסק וד'תתק"ע · ראה עוד »

ד'תתקמ"ו

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פוסק וד'תתקמ"ו · ראה עוד »

ד'תתקנ"ג

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פוסק וד'תתקנ"ג · ראה עוד »

ד'תתקנ"ד

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פוסק וד'תתקנ"ד · ראה עוד »

ד'תתקס"ה

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פוסק וד'תתקס"ה · ראה עוד »

ד'תתקצ"ה

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פוסק וד'תתקצ"ה · ראה עוד »

ד'תתקל"ה

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פוסק וד'תתקל"ה · ראה עוד »

דניאל מהורדנה

רבי דניאל מהורדנה (ה'ת"ק – בשביעי של פסח תקס"ז, 29 באפריל 1807) היה רב ופוסק הלכה ליטאי, מו"צ בהורדנה שבבלארוס.

חָדָשׁ!!: פוסק ודניאל מהורדנה · ראה עוד »

דניאל אישטרושה

הרב דניאל אישטרושה או איסטרוסה (ה'שמ"ב, 1584 – כ"ה בתשרי התי"ד, 16 באוקטובר 1653) היה רב, פוסק וראש ישיבה בסלוניקי ומחבר ספר מגן גיבורים.

חָדָשׁ!!: פוסק ודניאל אישטרושה · ראה עוד »

דרשנות

ביהדות, דרשנות היא נשיאת נאום (דרשה) בפני קהל בנושאי מוסר, הלכה, מקרא וכדומה, פעמים רבות תוך קישור לפרשת השבוע או לענייני דיומא.

חָדָשׁ!!: פוסק ודרשנות · ראה עוד »

דרכיה דרכי נועם

דרכיה דרכי נעם היא השקפה תלמודית המתבטאת בפרשנות ואף בפסיקה, אשר לפיה התורה לא באה לגרום לאדם סבל, ועל כן פרשנויות אפשריות לתורה שאינן נראות כ"דרכי נעם" נדחות לעיתים לטובת פרשנויות אחרות.

חָדָשׁ!!: פוסק ודרכיה דרכי נועם · ראה עוד »

דב אריה קליג

הרב דב אריה קליג (תרמ"ה, 1885 - ת"ש, 1940) היה רב בלודמיר, בריינזוב ובלבוב שבאוקראינה.

חָדָשׁ!!: פוסק ודב אריה קליג · ראה עוד »

דב לנדאו

דב לנדאו (ג' ניסן תר"ץ, 1 באפריל 1930 - ז' טבת תשע"ד, 10 בדצמבר 2013) היה פרופסור לספרות עברית ולספרות משווה באוניברסיטת בר-אילן, חוקר תרבות ואיש חינוך והוראה.

חָדָשׁ!!: פוסק ודב לנדאו · ראה עוד »

דב בריש אשכנזי

הרב דב בר (בעריש) אשכנזי (ה'תקס"ב בערך, 1800 בערך – י"ד באדר ה'תרי"ב, מרץ 1852) היה רב הקהילות היהודיות בסלונים ובלובלין, פוסק הלכה ומפרשני התלמוד הירושלמי.

חָדָשׁ!!: פוסק ודב בריש אשכנזי · ראה עוד »

דב בריש ויידנפלד

הרב דב בריש וַיידנפלד (ביידיש: דוב בעריש וויידענפעלד; ה' בשבט תרמ"א, 5 בינואר 1881 – י' בחשוון ה'תשכ"ו, 5 בנובמבר 1965), נודע בכינוי הרב מטשעבין, היה ראש ישיבה, פוסק הלכה וחבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל בישראל.

חָדָשׁ!!: פוסק ודב בריש ויידנפלד · ראה עוד »

דברים שבכתב אי אתה רשאי לאמרם בעל פה

דברים שבכתב אי אתה רשאי לאמרם בעל פה הוא איסור לומר בעל פה דבר הכתוב בתנ"ך.

חָדָשׁ!!: פוסק ודברים שבכתב אי אתה רשאי לאמרם בעל פה · ראה עוד »

דברים הגורמים לשכחה

רגילות בזיתים גורמת שכחה, על נקודה זו נכתבו פסקי הלכה רבים בשל נפיצותהדברים הגורמים לשכחה היא רשימה של פעולות שעל פי התלמוד והפוסקים עלולות לגרום לשכחה של דברי תורה.

חָדָשׁ!!: פוסק ודברים הגורמים לשכחה · ראה עוד »

דבש

דבש הוא חומר עתיר סוכר המיוצר ונאגר כמקור מזון על ידי קבוצות מסוימות של דבוראים חברתיים.

חָדָשׁ!!: פוסק ודבש · ראה עוד »

דג-חרב

דַּג–חֶרֶב כְּלַל-יַמִּי (שם מדעי: Xiphias gladius) הוא מין יחיד של דג במשפחת דְּגֵי-חֶרֶב (Xiphiidae).

חָדָשׁ!!: פוסק ודג-חרב · ראה עוד »

דה סילבה

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פוסק ודה סילבה · ראה עוד »

דומ"ץ

#הפניה פוסק.

חָדָשׁ!!: פוסק ודומ"ץ · ראה עוד »

דומ"צ

#הפניה פוסק.

חָדָשׁ!!: פוסק ודומ"צ · ראה עוד »

דוב ליאור

הרב דוב ליאור, אפריל 2013, בית הרב קוק ממוזער הרב דוב ליאור (ליינבנד; נולד בי"א בחשוון תרצ"ד, 30 באוקטובר 1933) הוא רב ציוני דתי, מן הפוסקים הבולטים בציבור הדתי לאומי, ממנהיגי הזרם המכונה "חרדי לאומי".

חָדָשׁ!!: פוסק ודוב ליאור · ראה עוד »

דוב בריש רפפורט

רבי דוב בעריש (דובעריש) רפפורט (ה'תקפ"ד, 1824 – י' בשבט ה'תרס"ו, 1906) היה פוסק בגליציה במאה ה-19, רבן של של שיניאווה ורווה-רוסקה, ומחבר הספר "דרך המלך" על משנה תורה לרמב"ם.

חָדָשׁ!!: פוסק ודוב בריש רפפורט · ראה עוד »

דוד משרקי

מארי דוד בן שלמה משרקי (לעיתים: מזרחי, מכונה גם: מהרד"ם) (ה'תנ"ו – י"ד בתמוז ה'תק"ל; 1696 – 7 ביולי 1770), היה פוסק תימני, ומחבר הספר שתילי זיתים על שולחן ערוך.

חָדָשׁ!!: פוסק ודוד משרקי · ראה עוד »

דוד מלול

הרב דוד מלול (1924 – 17 בינואר 2011) היה רב העיר "חנפירה" והכפר "בזו" שבמרוקו, רב העיירה ירוחם בישראל ומחבר ספרים רבים.

חָדָשׁ!!: פוסק ודוד מלול · ראה עוד »

דוד מועטי

רבי דוד בן שמואל מועטי (ה'תקנ"ו, 1796 – ה'תרל"ו, 1876) היה מגדולי הפוסקים באלג'יריה במאה ה-19.

חָדָשׁ!!: פוסק ודוד מועטי · ראה עוד »

דוד מושקוביץ

הרב דוד מושקוביץ (בכתיב ארכאי: מאשקאוויטש; ה'תרכ"ט, 1869 - ד' באדר א' ה'תשי"ט, 12 בפברואר 1959) היה רב חסידי ציוני דתי, פוסק הלכה ופובליציסט, רבה של נאסוד שבטרנסילבניה ובאחרית ימיו רבה של שכונת פלורנטין וחבר הרבנות הראשית לתל אביב-יפו.

חָדָשׁ!!: פוסק ודוד מושקוביץ · ראה עוד »

דוד אמאדו

הרב דוד אמאדו (1777 – 1832) היה דיין, פוסק, שליח ציבור, ראש ישיבה, דרשן ורבה של אזמיר.

חָדָשׁ!!: פוסק ודוד אמאדו · ראה עוד »

דוד אופנהיים

רבי דוד אופנהיים (יוני 1664, וורמיזא - ז' בתשרי ה'תצ"ז, 12 בספטמבר 1736, פראג) פוסק ורב של הקהילות היהודיות בערים ניקלשבורג ופראג.

חָדָשׁ!!: פוסק ודוד אופנהיים · ראה עוד »

דוד אורטנברג

רבי דוד אורטנברג (מכונה: ר' דודיה; נפטר בכ"ד באב תר"ע, 29 באוגוסט 1910, בברדיצ'ב) היה רב ופוסק הלכה, מרבני העיר ברדיצ'ב.

חָדָשׁ!!: פוסק ודוד אורטנברג · ראה עוד »

דוד ניימן-לאקנבך

מצבת קברו של רבי דוד לקנבך הרב דוד ניימן המכונה רבי דוד לאקנבך (תק"פ, 1820 – תרס"ח, 1907) היה ראב"ד בעיר פרשבורג מתלמידי החת"ם סופר והכתב סופר.

חָדָשׁ!!: פוסק ודוד ניימן-לאקנבך · ראה עוד »

דוד עטר

רבי דוד עטר הרב דוד בן עטר (ה'תרנ"א, 1891 - י"ח כסלו ה'תש"ז, 1946) היה פוסק הלכה וראש ישיבה נודע בערי מרוקו במאה העשרים.

חָדָשׁ!!: פוסק ודוד עטר · ראה עוד »

דוד פארדו

רבי דוד חיים פַּארְדוֹ כינויו בספרי האחרונים הרד"פ (ראש חודש ניסן א' בניסן תע"ח, 1718, ונציה – י"ב בסיוון תק"נ, 1790, ירושלים) היה פרשן ספרות חז"ל, ראש ישיבה, פוסק ומשורר.

חָדָשׁ!!: פוסק ודוד פארדו · ראה עוד »

דוד פיינשטיין

הרב דוד פיינשטיין (ה'תרפ"ט, 1929 – י"ט בחשוון ה'תשפ"א, 6 בנובמבר 2020) היה ראש מתיבתא תפארת ירושלים בניו יורק וחבר מועצת גדולי התורה בארצות הברית ופוסק.

חָדָשׁ!!: פוסק ודוד פיינשטיין · ראה עוד »

דוד צבאח

הרב דוד צבאח (25 ביולי 1869, י"ח באב ה'תרכ"ט – 31 בינואר 1956, י"ח בשבט ה'תשט"ז) היה דיין ופוסק חשוב ממרוקו.

חָדָשׁ!!: פוסק ודוד צבאח · ראה עוד »

דוד צבי קצבורג

הרב דוד צבי הכהן קצבורג (בכתיב יהודי אירופאי: קאטצבורג) (תרט"ז – תרצ"ו, 1857–1936) היה רב, דיין, פוסק, מחבר תורני ומוציא לאור הונגרי.

חָדָשׁ!!: פוסק ודוד צבי קצבורג · ראה עוד »

דוד צבי הופמן

רבי דוד צבי (רד"צ) הופמן (בכתיב ארכאי: האפפמאנן; David Zvi Hoffmann; א' בכסלו ה'תר"ד, 24 בנובמבר 1843 – י"ט בחשוון ה'תרפ"ב, 20 בנובמבר 1921) היה ממנהיגי יהדות גרמניה בסוף המאה ה-19 וממנהיגיה של אסכולת "תורה עם דרך ארץ".

חָדָשׁ!!: פוסק ודוד צבי הופמן · ראה עוד »

דוד צדקה

בכתיבת ספר תורה הרב דוד שלום צדקה (נולד בה'תרצ"ו, 1936) הוא רבה הספרדי של פרדס חנה-כרכור.

חָדָשׁ!!: פוסק ודוד צדקה · ראה עוד »

דוד קונפורטי

רבי דוד קונפורטי (שע"ח, 1618/1619, סלוניקי - סביבות ת"נ, 1690, קהיר) היה רב, פוסק וכרוניקאי.

חָדָשׁ!!: פוסק ודוד קונפורטי · ראה עוד »

דוד שפרבר (רב)

רבי דוד שפרבר (המכונה הגאון מבראשוב; י"ד באדר ב' תרל"ה, 21 במרץ 1875 - כ"ה באדר ב' תשכ"ב, 31 במרץ 1962) היה מגדולי הפוסקים ביהדות רומניה לפני השואה, מחבר שו"ת "אפרקסתא דעניא", אב בית דין בקהילת בראשוב, מחברי מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: פוסק ודוד שפרבר (רב) · ראה עוד »

דוד שלמה אייבשיץ

רבי דוד שלמה אייבשיץ (תקט"ו, 1755 - תקע"ד, 1813) היה אדמו"ר, פוסק ורב בכמה קהילות בגליציה ובבסרביה.

חָדָשׁ!!: פוסק ודוד שלמה אייבשיץ · ראה עוד »

דוד לוריא

רבי דוד בן יהודה לוריא (בראשי תיבות: רד"ל; תקנ"ח, 1798, ביחוב, האימפריה הרוסית (רוסיה הלבנה) – ה' בכסלו ה'תרט"ז, 15 בנובמבר 1855) היה רב, פוסק, מקובל, פרשן ובלשן, מגדולי התורה בדורו.

חָדָשׁ!!: פוסק ודוד לוריא · ראה עוד »

דוד לייב זילברשטיין

רבי דוד יהודה לייב זילברשטיין (ה'תק"פ, 1820 - ה'תרמ"ד, 1884) היה רב ופוסק הלכה הונגרי.

חָדָשׁ!!: פוסק ודוד לייב זילברשטיין · ראה עוד »

דוד טמקין

הרב מנחם דוד טֶמקִין (בכתיב יידי: טעמקין; תרכ"א – ט' בחשוון ה'תרפ"ג) היה רבה של העיר פיוטרקוב בתקופת מלחמת העולם הראשונה ולאחריה ומחשובי רבני פולין.

חָדָשׁ!!: פוסק ודוד טמקין · ראה עוד »

דוד זגורי

שער הספר 'לדוד להזכיר' הרב דוד זגורי (ה'תקס"ג, 1803 - ח' אדר ה'תרנ"ח, 2 במרץ 1898) היה פייטן, דרשן, ראש ישיבה במרקש ורבאט, פוסק הלכה ורבה של פונטה דלגדה שבאי סאו מיגל בקרבת פורטוגל.

חָדָשׁ!!: פוסק ודוד זגורי · ראה עוד »

דוד חיים צבאח

רבי דוד חיים צבאח (סביב ה'תקכ"ח, 1768 – י' בתשרי ה'תרי"ח, 28 בספטמבר 1857) היה מקובל, פוסק הלכה אב בית הדין ורבה של מרקש במאה ה-19.

חָדָשׁ!!: פוסק ודוד חיים צבאח · ראה עוד »

דוד בן מאמאן

הרב דוד בן מאמאן (סביב ה'ת"ס, 1700- ה'תקכ"ג, 1763) היה פוסק הלכה, אב בית הדין ורבה של מרקש במאה ה-18.

חָדָשׁ!!: פוסק ודוד בן מאמאן · ראה עוד »

דוד בן שמואל מאישטילא

רבי דוד בן שמואל דאישטיילא (Estella) – (או בשמו העברי ר' דוד הכוכבי), ראש ישיבה ופוסק הלכתי, חכם יהודי ופילוסוף, שחי ופעל בפרובאנס שבדרום צרפת בסוף המאה ה-13 ובמחצית הראשונה של המאה ה-14.

חָדָשׁ!!: פוסק ודוד בן שמואל מאישטילא · ראה עוד »

דוד בן יהודה מסר לאון

רבי דוד בן יהודה מסר לאון (לעיתים מסיר ליאון וכן מיסיר ליאון; נולד ב-1470 לערך) היה רב, פוסק ופילוסוף, מראשי יהדות איטליה בראשית המאה ה-16, בנו של ר' יהודה מסר לאון.

חָדָשׁ!!: פוסק ודוד בן יהודה מסר לאון · ראה עוד »

דוד באזוב

לוח הזיכרון על הבית שבו התגורר דוד באזוב בטביליסי בשנים 1945–1947 דוד בָּאַזוֹב (בגאורגית: დავით ბააზოვი, דַוית באאזוֹב; 1883 – 17 באוקטובר 1947) היה רב גאורגי ציוני, ממנהיגי הציונות הדתית בגאורגיה.

חָדָשׁ!!: פוסק ודוד באזוב · ראה עוד »

דוד הלוי סגל

הרב דוד הלוי סגל (הט"ז) (1586, ה'שמ"ו – 1667, כ"ו בשבט ה'תכ"ז) היה רבן של קהילות חשובות בפולין, אחד מנושאי כליו של השולחן ערוך ומגדולי הפוסקים האשכנזיים במאה ה-17.

חָדָשׁ!!: פוסק ודוד הלוי סגל · ראה עוד »

דוד הורוויץ

הרב דוד הלוי איש הורוויץ (כ"ט בחשוון ה'תרכ"א – ז' בתשרי ה'תרצ"ה, 1860 – 1934) היה רב בגליציה אשר שימש כרבן של וסטניסלב אשר במערב אוקראינה של היום.

חָדָשׁ!!: פוסק ודוד הורוויץ · ראה עוד »

דוד הכהן (רד"ך)

רבי דוד הכהן (מכונה רד"ך או מהרד"ך; אחרי ה'רכ"ה, 1465, קורפו, הרפובליקה של ונציה - ה'ר"צ, 1530, אדריאנופולי, האימפריה העות'מאנית), היה רב ופוסק הלכה, מחכמי ורבני יהדות טורקיה ויוון במפנה המאות ה-15 וה-16.

חָדָשׁ!!: פוסק ודוד הכהן (רד"ך) · ראה עוד »

דוכסוסטוס

עיבוד קלף מעור עז דוכסוסטוס הוא אחד משלושה סוגי קלפים, המשמשים לצורך כתיבת סת"ם.

חָדָשׁ!!: פוסק ודוכסוסטוס · ראה עוד »

דויטש

דויטש (בכתיב לועזי: Deutsch) היא המילה הגרמנית המתארת את "השפה הגרמנית" או "אדם גרמני".

חָדָשׁ!!: פוסק ודויטש · ראה עוד »

דין הבחנה

דין הבחנה הוא דין בדיני הגיור, לפיו בני זוג נוכרים המתגיירים יחד, צריכים לפרוש מקיום יחסי אישות במשך שלושת החודשים הראשונים לגיורם, מתוך הנחה שכעבור שלושה חודשים ניתן לדעת אם הגיורת הרתה טרם הגיור או לא.

חָדָשׁ!!: פוסק ודין הבחנה · ראה עוד »

דינא דמלכותא דינא

דינא דמלכותא דינא (תרגום מארמית: דין המלכות – דין (הוא)) הוא כלל הלכתי במשפט העברי הקובע שיש תוקף הלכתי-משפטי לחוקיו של ממשל השולט במדינה מסוימת, ולא רק לחוקי המשפט העברי המקובל.

חָדָשׁ!!: פוסק ודינא דמלכותא דינא · ראה עוד »

דיסקין

קטגוריה:שמות משפחה יהודיים.

חָדָשׁ!!: פוסק ודיסקין · ראה עוד »

ה' באדר

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בה' אדר א' או שבר המצווה שלו חל בשנה פשוטה, היא ברוב השנים פרשת תצוה.

חָדָשׁ!!: פוסק וה' באדר · ראה עוד »

ה' באייר

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פוסק וה' באייר · ראה עוד »

ה' בכסלו

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פוסק וה' בכסלו · ראה עוד »

ה'מ"ד

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פוסק וה'מ"ד · ראה עוד »

ה'נ"ג

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פוסק וה'נ"ג · ראה עוד »

ה'קפ"א

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פוסק וה'קפ"א · ראה עוד »

ה'קל"ו

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פוסק וה'קל"ו · ראה עוד »

ה'ר"ס

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פוסק וה'ר"ס · ראה עוד »

ה'ר"ץ

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פוסק וה'ר"ץ · ראה עוד »

ה'ר"ד

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פוסק וה'ר"ד · ראה עוד »

ה'רס"ט

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פוסק וה'רס"ט · ראה עוד »

ה'רס"ז

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פוסק וה'רס"ז · ראה עוד »

ה'רפ"א

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פוסק וה'רפ"א · ראה עוד »

ה'ש"ס

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פוסק וה'ש"ס · ראה עוד »

ה'ש"ח

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פוסק וה'ש"ח · ראה עוד »

ה'שמ"ו

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פוסק וה'שמ"ו · ראה עוד »

ה'שנ"ז

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פוסק וה'שנ"ז · ראה עוד »

ה'שס"ט

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פוסק וה'שס"ט · ראה עוד »

ה'שס"ב

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פוסק וה'שס"ב · ראה עוד »

ה'שס"ג

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פוסק וה'שס"ג · ראה עוד »

ה'שע"א

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פוסק וה'שע"א · ראה עוד »

ה'שע"ח

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פוסק וה'שע"ח · ראה עוד »

ה'שע"ב

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פוסק וה'שע"ב · ראה עוד »

ה'שע"ו

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פוסק וה'שע"ו · ראה עוד »

ה'שפ"ב

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פוסק וה'שפ"ב · ראה עוד »

ה'שפ"ו

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פוסק וה'שפ"ו · ראה עוד »

ה'שצ"ז

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פוסק וה'שצ"ז · ראה עוד »

ה'שצ"ד

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פוסק וה'שצ"ד · ראה עוד »

ה'שצ"ו

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פוסק וה'שצ"ו · ראה עוד »

ה'של"ז

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פוסק וה'של"ז · ראה עוד »

ה'של"ב

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פוסק וה'של"ב · ראה עוד »

ה'של"ד

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פוסק וה'של"ד · ראה עוד »

ה'של"ו

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פוסק וה'של"ו · ראה עוד »

ה'שכ"ה

אורח חיים, ונציה, י"ח בכסלו, ה'שכ"ה.

חָדָשׁ!!: פוסק וה'שכ"ה · ראה עוד »

ה'שי"ט

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פוסק וה'שי"ט · ראה עוד »

ה'ת"ף

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פוסק וה'ת"ף · ראה עוד »

ה'ת"ר

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פוסק וה'ת"ר · ראה עוד »

ה'ת"ש

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פוסק וה'ת"ש · ראה עוד »

ה'ת"ז

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פוסק וה'ת"ז · ראה עוד »

ה'ת"ג

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פוסק וה'ת"ג · ראה עוד »

ה'תמ"ג

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פוסק וה'תמ"ג · ראה עוד »

ה'תנ"ט

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פוסק וה'תנ"ט · ראה עוד »

ה'תנ"ז

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פוסק וה'תנ"ז · ראה עוד »

ה'תנ"ג

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פוסק וה'תנ"ג · ראה עוד »

ה'תנ"ד

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פוסק וה'תנ"ד · ראה עוד »

ה'תנ"ה

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פוסק וה'תנ"ה · ראה עוד »

ה'תנ"ו

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פוסק וה'תנ"ו · ראה עוד »

ה'תע"ט

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פוסק וה'תע"ט · ראה עוד »

ה'תפ"ז

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פוסק וה'תפ"ז · ראה עוד »

ה'תפ"ד

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פוסק וה'תפ"ד · ראה עוד »

ה'תצ"ז

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פוסק וה'תצ"ז · ראה עוד »

ה'תצ"ג

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פוסק וה'תצ"ג · ראה עוד »

ה'תצ"ה

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פוסק וה'תצ"ה · ראה עוד »

ה'תצ"ו

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פוסק וה'תצ"ו · ראה עוד »

ה'תק"ך

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פוסק וה'תק"ך · ראה עוד »

ה'תק"ע

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פוסק וה'תק"ע · ראה עוד »

ה'תק"ץ

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פוסק וה'תק"ץ · ראה עוד »

ה'תקנ"ט

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פוסק וה'תקנ"ט · ראה עוד »

ה'תקנ"ז

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פוסק וה'תקנ"ז · ראה עוד »

ה'תקנ"ח

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פוסק וה'תקנ"ח · ראה עוד »

ה'תקנ"ב

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פוסק וה'תקנ"ב · ראה עוד »

ה'תקנ"ג

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פוסק וה'תקנ"ג · ראה עוד »

ה'תקס"א

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פוסק וה'תקס"א · ראה עוד »

ה'תקס"ט

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פוסק וה'תקס"ט · ראה עוד »

ה'תקס"ח

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פוסק וה'תקס"ח · ראה עוד »

ה'תקס"ב

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פוסק וה'תקס"ב · ראה עוד »

ה'תקס"ו

לדעת רוב הראשונים זוהי שנת היובל.

חָדָשׁ!!: פוסק וה'תקס"ו · ראה עוד »

ה'תקע"ז

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פוסק וה'תקע"ז · ראה עוד »

ה'תקע"ג

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פוסק וה'תקע"ג · ראה עוד »

ה'תקפ"ט

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פוסק וה'תקפ"ט · ראה עוד »

ה'תקצ"ז

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פוסק וה'תקצ"ז · ראה עוד »

ה'תקצ"ד

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פוסק וה'תקצ"ד · ראה עוד »

ה'תקצ"ה

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פוסק וה'תקצ"ה · ראה עוד »

ה'תקצ"ו

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פוסק וה'תקצ"ו · ראה עוד »

ה'תקל"ב

שער הקונטרס זמיר עריצים וחרבות צורים, תקל"ב.

חָדָשׁ!!: פוסק וה'תקל"ב · ראה עוד »

ה'תקל"ו

י"ז בתמוז ה'תקל"ו - 4 ביולי 1776 - הכרזת העצמאות של ארצות הברית.

חָדָשׁ!!: פוסק וה'תקל"ו · ראה עוד »

ה'תקט"ו

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פוסק וה'תקט"ו · ראה עוד »

ה'תקכ"ח

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פוסק וה'תקכ"ח · ראה עוד »

ה'תקכ"ג

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פוסק וה'תקכ"ג · ראה עוד »

ה'תקכ"ד

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פוסק וה'תקכ"ד · ראה עוד »

ה'תקי"ב

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פוסק וה'תקי"ב · ראה עוד »

ה'תקי"ג

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פוסק וה'תקי"ג · ראה עוד »

ה'תקי"ד

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פוסק וה'תקי"ד · ראה עוד »

ה'תר"א

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פוסק וה'תר"א · ראה עוד »

ה'תר"ם

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פוסק וה'תר"ם · ראה עוד »

ה'תר"ע

בשל המשמעות השלילית של המילה "תרע", לעיתים נוהגים לכנות שנה זו שנת עת"ר - תוך שמירה על הערך הגימטרי.

חָדָשׁ!!: פוסק וה'תר"ע · ראה עוד »

ה'תר"ג

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פוסק וה'תר"ג · ראה עוד »

ה'תרמ"ד

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פוסק וה'תרמ"ד · ראה עוד »

ה'תרמ"ה

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פוסק וה'תרמ"ה · ראה עוד »

ה'תרנ"ה

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פוסק וה'תרנ"ה · ראה עוד »

ה'תרס"ט

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פוסק וה'תרס"ט · ראה עוד »

ה'תרס"ב

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פוסק וה'תרס"ב · ראה עוד »

ה'תרע"ג

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פוסק וה'תרע"ג · ראה עוד »

ה'תרע"ו

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פוסק וה'תרע"ו · ראה עוד »

ה'תרפ"ח

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פוסק וה'תרפ"ח · ראה עוד »

ה'תרצ"ב

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פוסק וה'תרצ"ב · ראה עוד »

ה'תרצ"ד

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פוסק וה'תרצ"ד · ראה עוד »

ה'תרל"ט

ז' בחשוון ה'תרל"ט - יסוד המושבה פתח תקווה. בתמונה - סמל העיר פתח תקווה כיום.

חָדָשׁ!!: פוסק וה'תרל"ט · ראה עוד »

ה'תרל"ב

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פוסק וה'תרל"ב · ראה עוד »

ה'תרל"ה

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פוסק וה'תרל"ה · ראה עוד »

ה'תרכ"ז

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פוסק וה'תרכ"ז · ראה עוד »

ה'תש"ס

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פוסק וה'תש"ס · ראה עוד »

ה'תש"ע

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פוסק וה'תש"ע · ראה עוד »

ה'תש"ף

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פוסק וה'תש"ף · ראה עוד »

ה'תש"ג

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פוסק וה'תש"ג · ראה עוד »

ה'תש"ד

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פוסק וה'תש"ד · ראה עוד »

ה'תשמ"ו

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פוסק וה'תשמ"ו · ראה עוד »

ה'תשנ"ה

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פוסק וה'תשנ"ה · ראה עוד »

ה'תשס"ז

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פוסק וה'תשס"ז · ראה עוד »

ה'תשע"א

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פוסק וה'תשע"א · ראה עוד »

ה'תשע"ז

ביום שחרור ירושלים ה'תשע"ז נחגגו 50 שנה לשחרור העיר במלחמת ששת הימים.

חָדָשׁ!!: פוסק וה'תשע"ז · ראה עוד »

ה'תשע"ח

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פוסק וה'תשע"ח · ראה עוד »

ה'תשפ"א

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פוסק וה'תשפ"א · ראה עוד »

ה'תשכ"ג

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פוסק וה'תשכ"ג · ראה עוד »

ה'תל"ג

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פוסק וה'תל"ג · ראה עוד »

ה'תט"ו

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פוסק וה'תט"ו · ראה עוד »

ה'תכ"ח

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פוסק וה'תכ"ח · ראה עוד »

ה'תכ"ג

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פוסק וה'תכ"ג · ראה עוד »

ה'תכ"ד

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פוסק וה'תכ"ד · ראה עוד »

ה'תכ"ה

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פוסק וה'תכ"ה · ראה עוד »

ה'תי"א

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פוסק וה'תי"א · ראה עוד »

ה'תי"ז

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פוסק וה'תי"ז · ראה עוד »

ה'ל'

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פוסק וה'ל' · ראה עוד »

ה'ד'

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פוסק וה'ד' · ראה עוד »

ה'כ"ט

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פוסק וה'כ"ט · ראה עוד »

ה'כ"ד

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פוסק וה'כ"ד · ראה עוד »

המאבד עצמו לדעת אין לו חלק לעולם הבא

קבר של יהודי מקבוצת כנרת ש"איבד את עצמו לדעת" בראשית תקופת מלחמת העולם השנייה שבוי מלחמה סובייטי מחשמל את עצמו למוות במטהאוזן. לפי הרבה מהפוסקים אף בן נח אסור באיבוד עצמו לדעת. אחרים סבורים שאינו אסור בכך המאבד עצמו לדעת אין לו חלק לעולם הבא, הוא ביטוי המציין את חומרת המאבד את עצמו לדעת ביהדות, ואת עונשו על כך.

חָדָשׁ!!: פוסק והמאבד עצמו לדעת אין לו חלק לעולם הבא · ראה עוד »

המאה ה-10

המאה ה-10 היא התקופה שהחלה בשנת 901 והסתיימה בשנת 1000 (בין התאריכים 1 בינואר 901 ל-31 בדצמבר 1000).

חָדָשׁ!!: פוסק והמאה ה-10 · ראה עוד »

המאה ה-12

טקסט.

חָדָשׁ!!: פוסק והמאה ה-12 · ראה עוד »

המאה ה-13

המאה ה-13 היא התקופה שהחלה בשנת 1201 והסתיימה בשנת 1300 (בין התאריכים 1 בינואר 1201 ל-31 בדצמבר 1300).

חָדָשׁ!!: פוסק והמאה ה-13 · ראה עוד »

המאה ה-15

המאה ה-15 היא התקופה שהחלה בשנת 1401 והסתיימה בשנת 1500 (בין התאריכים 1 בינואר 1401 ל-31 בדצמבר 1500).

חָדָשׁ!!: פוסק והמאה ה-15 · ראה עוד »

המאה ה-16

המאה ה-16 היא התקופה שהחלה בשנת 1501 והסתיימה בשנת 1600.

חָדָשׁ!!: פוסק והמאה ה-16 · ראה עוד »

המאה ה-20

המאה ה-20 היא התקופה שהחלה בשנת 1901 והסתיימה בשנת 2000 (בין התאריכים 1 בינואר 1901 ל־31 בדצמבר 2000).

חָדָשׁ!!: פוסק והמאה ה-20 · ראה עוד »

המאה ה-21

המאה ה-21 היא המאה הנוכחית, לפי מניין השנים המקובל בלוח המלכים המבוסס על ספירת השנים הנוצרית.

חָדָשׁ!!: פוסק והמאה ה-21 · ראה עוד »

המצור על ירושלים (70)

המצור על ירושלים שהתרחש בשנת 70 לספירה (י"ד בניסן - ח' באלול ג'תת"ל), היה השלב הסופי בהכנעת המרד הגדול נגד השלטון הרומאי, שהתרחש בארץ ישראל בשנים 70-66 לספירה.

חָדָשׁ!!: פוסק והמצור על ירושלים (70) · ראה עוד »

המתת חסד

המתת חסד (בלועזית: אֵיתָנַסְיָה, אֵאוּתָנַסְיָה או אוּתָנַסְיָה, באנגלית: Euthanasia, פירוש: "מיתה טובה") היא המתת אדם או בעל חיים מתוך מטרה להיטיב עמו כאשר הוא סובל ממחלה סופנית.

חָדָשׁ!!: פוסק והמתת חסד · ראה עוד »

המתיבתא (ורשה)

המתיבתא (או: MESYVTA, כפי שכונתה במכתבים רשמיים) הייתה ישיבה גבוהה שפעלה בוורשה שבפולין בין השנים תרע"ט–תרצ"ט (1919–1939).

חָדָשׁ!!: פוסק והמתיבתא (ורשה) · ראה עוד »

המלחמה בגלבוע

המלחמה בגלבוע היא מלחמה מקראית בין ישראל לפלשתים, שהתרחשה בהר הגלבוע.

חָדָשׁ!!: פוסק והמלחמה בגלבוע · ראה עוד »

המחלוקת בציבור הליטאי

המחלוקת בציבור הליטאי היא מחלוקת בין שני פלגים בציבור החרדי-ליטאי שהגיעו לידי פיצול בשנת 2012.

חָדָשׁ!!: פוסק והמחלוקת בציבור הליטאי · ראה עוד »

המוזיאון להיסטוריה יהודית (ז'ירונה)

המוזיאון להיסטוריה יהודית בז'ירונה נמצא במרכז הרובע היהודי בז'ירורנה בבניין בו שכן עד סוף המאה החמש עשרה בית הכנסת העתיק של הרובע.

חָדָשׁ!!: פוסק והמוזיאון להיסטוריה יהודית (ז'ירונה) · ראה עוד »

הנחת תפילין

ביהדות, הנחת תפילין היא מצווה המחייבת גברים בני-מצווה להניח תפילין על גופם מדי יום, למעט ימים מיוחדים.

חָדָשׁ!!: פוסק והנחת תפילין · ראה עוד »

הסנהדרין של פריז

מושב הסנהדרין של פריז "הסנהדרין של פריז" היה כינויה של אספה של רבני היהודים בצרפת, אשר הוקמה ביוזמת נפוליאון בונפרטה במטרה להגביר את הפיקוח על היהודים בקיסרותו, אך גם לרכוש את אהדתם.

חָדָשׁ!!: פוסק והסנהדרין של פריז · ראה עוד »

הפלה מלאכותית

הפלה מלאכותית, הפלה יזומה או הפסקת היריון יזומה היא הפסקה מכוונת של היריון, שלא על ידי לידת תינוק חי.

חָדָשׁ!!: פוסק והפלה מלאכותית · ראה עוד »

הצלה ישראל

יחידת הכוננים של מד"א הצלה הוקם כגוף התנדבותי המאגד כונני מגן דוד אדום דתיים וחרדיים למתן מענה רפואי ראשוני עד להגעת האמבולנס.

חָדָשׁ!!: פוסק והצלה ישראל · ראה עוד »

הקהילה היהודית באנטופול

הקהילה היהודית באנטופול, עיירה במחוז בריסק בדרום-מערב רוסיה הלבנה, כיום בלארוס, התקיימה כנראה במשך כ-340 שנים, ולפחות כ-300 שנים.

חָדָשׁ!!: פוסק והקהילה היהודית באנטופול · ראה עוד »

הקהילה היהודית בלבוב

מראה מן הרובע היהודי של לבוב, 1931 ראשיתה של הקהילה היהודית בלבוב, שנקראה למברג בפי היהודים, בגליציה המזרחית בפולין, לוטה בערפל.

חָדָשׁ!!: פוסק והקהילה היהודית בלבוב · ראה עוד »

השתנות טבעים בהלכה

סתירות בין המדע והמציאות לנאמר בחז"ל נידונו בספרות הפסיקה מאז ימי הראשונים.

חָדָשׁ!!: פוסק והשתנות טבעים בהלכה · ראה עוד »

התנגדות לזכויות להט"ב

התנגדות לזכויות להט"ב מתייחסת לתנועות, גישות ורעיונות שונים אשר מביעים התנגדות להשוואת זכויותיהם של לסביות, הומואים, ביסקסואלים וטרנסג'נדרים (להט"ב) לאלה הניתנות להטרוסקסואלים.

חָדָשׁ!!: פוסק והתנגדות לזכויות להט"ב · ראה עוד »

התנגדות לחיסונים

תאריך_וידוא.

חָדָשׁ!!: פוסק והתנגדות לחיסונים · ראה עוד »

התראה (הלכה)

התראה הוא מונח הלכתי המתאר מצב בו חוטא העומד לבצע עבירה מוזהר על ידי אחרים (יש שטוענים כי אלו העדים) כי הדבר אסור, עליו לחדול ממנו וכי הוא עלול להיענש.

חָדָשׁ!!: פוסק והתראה (הלכה) · ראה עוד »

הלל מפאריץ'

שער ספרו - פלח הרימון רבי הלל הלוי מאליסוב (ידוע בכינוי רֶבּ הלל מפאריץ; תקנ"ה - י"א באב תרכ"ד) היה רב חסידי, מקובל, מלחין ומשפיע חב"די ברוסיה הלבנה ואוקראינה במחצית הראשונה של המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: פוסק והלל מפאריץ' · ראה עוד »

הלל פבזנר

הרב הלל פֶּבְזְנר (ביידיש: פעווזנער; כ"ט בשבט תרפ"ב, 27 בפברואר 1922 - ד' בתשרי תשס"ט, 3 באוקטובר 2008) היה רב, פוסק, ומנהיג יהודי בצרפת.

חָדָשׁ!!: פוסק והלל פבזנר · ראה עוד »

הלל דוד סתהון

הלל דוד סתהון (? - י"ז באלול ה'תרס"ט, 3 בספטמבר 1909) היה רב, פוסק הלכה ומחבר ספרים, מגדולי רבני ארם צובא.

חָדָשׁ!!: פוסק והלל דוד סתהון · ראה עוד »

הלל דוד הכהן טריווש

הרב הלל דוד הכהן טריווש (תר"א-ג' בסיוון תרס"א) היה אב"ד וילקי שבאזור קובנה, מחברם של ספרים תורניים ועורך כתב העת התורני "הפסגה" ששמו שונה כמה פעמים (ראו להלן).

חָדָשׁ!!: פוסק והלל דוד הכהן טריווש · ראה עוד »

הלבנת פנים

הלבנת פנים היא השפלה נפשית של הזולת.

חָדָשׁ!!: פוסק והלבנת פנים · ראה עוד »

הלכה

תלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הֲלָכָה היא כינוי ביהדות לכלל החוקים שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג, שנקבעו על ידי התורה או על ידי הרבנים.

חָדָשׁ!!: פוסק והלכה · ראה עוד »

הלכה ואין מורין כן

הלכה ואין מורין כן היא קביעה המופיעה בכמה מקומות בתלמוד ובפוסקים על אודות הלכות מסוימות שאמנם נכונות, אך מסיבות שונות אין להורות אותן.

חָדָשׁ!!: פוסק והלכה ואין מורין כן · ראה עוד »

הלכה וטכנולוגיה

התפתחות הטכנולוגיה, שמעניקה לאדם כלים חדשים ויכולות חדשות מצריכה לעיתים התייחסות של פוסקי הלכה לחידושים אלה, כדי לקבוע את אופן שילובם בכללי ההלכה.

חָדָשׁ!!: פוסק והלכה וטכנולוגיה · ראה עוד »

הלכות מדינה (ספר)

הלכות מדינה הוא ספר מאת הרב אליעזר יהודה ולדנברג (בעל שו"ת ציץ אליעזר), העוסק במעמד ההלכתי וגדרי הסמכות של מדינת ישראל, חוקיה, כוחותיה ושופטיה, ובדרכי הנהגתם על פי ההלכה.

חָדָשׁ!!: פוסק והלכות מדינה (ספר) · ראה עוד »

הלכות ארבעת המינים

ערבות (אגודים יחד בעלה של לולב הכרוך סביבם). משמאלם - האתרוג. ערבות. הלכות ארבעת המינים הניטלים בחג הסוכות, הן הלכות העוסקות בסדרה של תנאים שלמדו חכמים מפסוקי התורה, שחסרונו של אחד מהם באחד מארבעת המינים הניטלים, פוסל את כשרותו של אותו המין לנטילה.

חָדָשׁ!!: פוסק והלכות ארבעת המינים · ראה עוד »

הלכות סוכה

סוכה בירושלים, בעלת דפנות עץ להגנה מפני הקור ולהגברת יציבות הסוכה, לשם הידור המצווה. הלכות סוכה, הן כינוי להלכות העוסקות בכשרות מבנה הסוכה כפי הנדרש על פי ההלכה, על מנת שיהיה כשר לשבת בו בחג הסוכות, כפי הציווי המופיע בתורה בכמה מקומות בספר ויקרא ובספר דברים.

חָדָשׁ!!: פוסק והלכות סוכה · ראה עוד »

הלכות רב אלפס

הלכות רב אלפס הוא חיבור הלכתי בשפה הארמית מהמאה ה-11 שכתב הרי"ף (רבי יצחק אלפסי) במרוקו.

חָדָשׁ!!: פוסק והלכות רב אלפס · ראה עוד »

הלכות ליל הסדר

שולחן הסדר מתוך ההגדה הלכות ליל הסדר הן מקבץ הלכות, דינים ומנהגים, המורה כיצד יש לקיים את לילו הראשון של חג הפסח, המכונה "ליל הסדר".

חָדָשׁ!!: פוסק והלכות ליל הסדר · ראה עוד »

הלכות הרחקה מגויים

הלכות הרחקה מגויים הן הלכות שנועדו למנוע היטמעות של יהודים בחברה הנוכרית, הידמות של יהודים לדרכי הנוכרים או קרבה לגוי באופן שעלול להביא את היהודי לעבירה בשוגג.

חָדָשׁ!!: פוסק והלכות הרחקה מגויים · ראה עוד »

החתם סופר

הרב משה סופר (שרייבר) (ז' בתשרי ה'תקכ"ג, 24 בספטמבר 1762 – כ"ה בתשרי ה'ת"ר, 3 באוקטובר 1839), נודע בכינוי החתם סופר או חת"ס (על שם ספריו) היה אב"ד פרשבורג וראש ישיבת פרשבורג, ומגדולי הרבנים והפוסקים בדורות האחרונים.

חָדָשׁ!!: פוסק והחתם סופר · ראה עוד »

הבערה ביום טוב

מלאכת הבערה, היא אחת מל"ט אבות המלאכות האסורות בשבת.

חָדָשׁ!!: פוסק והבערה ביום טוב · ראה עוד »

הגאון מווילנה

רבי אליהו בן שלמה זלמן (ט"ו בניסן ה'ת"ף, 23 באפריל 1720 – י"ט בתשרי ה'תקנ"ח, 9 באוקטובר 1797), שנודע בכינויים: הגאון מווילנה (ביידיש: דער וילנער גאון), הגאון החסיד ואף בפשטות – הגאון, או בראשי תיבות: הַגְּרָ"א (הגאון רבנו אליהו), היה פוסק, מקובל ואיש אשכולות, שבלט במעמדו החריג בתקופת האחרונים כסמכות רבנית עליונה.

חָדָשׁ!!: פוסק והגאון מווילנה · ראה עוד »

הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה

הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה (בעבר: הגימנסיון הריאלי העברי בקאוּנָס או הריאל-גימנסיון העברי; בהמשך: הגמנסיון העברי הפרטי הראשון בקאונס; בליטאית: Kauno žydų realinė gimnazija, ומאוחר יותר – Kauno žydų I gimnazija; בשנותיה הראשונות נקראה גימנסיית קרליבך, Carlebach-Gymnasium, על שם מייסדה, וגם גימנסיה ריאלית יהודית,.Jüdisches Realgymnasium I.E בגרמנית) הייתה הגימנסיה העברית הראשונה שפעלה במערכת החינוך היהודית של העיר קובנה (Kaunas) שבליטא.

חָדָשׁ!!: פוסק והגימנסיה הריאלית העברית בקובנה · ראה עוד »

הדלקת נרות חנוכה

ילד מדליק נרות בנשף חנוכה מטעם משרד החוץ, 1949 חנוכיה מונחת מול החלון בקבר רחל. נרות חנוכה דולקים בחושך תצ"ח (1738), מאוספי הספרייה הלאומית חנוכייה דולקת לצד החלון למען פרסום הנס הדלקת נרות חנוכה היא מצווה מדרבנן להדליק נר בכל לילה משמונת ימי החנוכה כדי לפרסם את ניצחון המכבים ונס פך השמן.

חָדָשׁ!!: פוסק והדלקת נרות חנוכה · ראה עוד »

הומוסקסואליות בהלכה

ההלכה היהודית אוסרת על יחסי מין בין שני גברים, אינה מכירה בנישואים חד מיניים, וכן אוסרת על יחסי מין בין שתי נשים, אם כי ברמה פחותה.

חָדָשׁ!!: פוסק והומוסקסואליות בהלכה · ראה עוד »

הוצאת אש ביום טוב

איסור הוצאת אש ביום טוב הוא איסור ליצור אש חדשה ביום טוב.

חָדָשׁ!!: פוסק והוצאת אש ביום טוב · ראה עוד »

הוצאת שם שמים לבטלה

הוצאת שם שמים לבטלה היא איסור דאורייתא לומר את שם ה' ללא צורך.

חָדָשׁ!!: פוסק והוצאת שם שמים לבטלה · ראה עוד »

הוצאת זרע לבטלה

הוצאת שכבת זרע לבטלה (בראשי תיבות: הוז"ל או שז"ל; נקרא גם כן החטא הידוע) הוא מונח הלכתי המתייחס לשפיכת נוזל זרע שלא במסגרת יחסי מין עם אישה, על ידי אוננות, קרי לילה או משגל נסוג.

חָדָשׁ!!: פוסק והוצאת זרע לבטלה · ראה עוד »

הוראה (פירושונים)

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פוסק והוראה (פירושונים) · ראה עוד »

היסטוריה של עם ישראל

היסטוריה של עם ישראל היא ההיסטוריה של העם והתרבות היהודית.

חָדָשׁ!!: פוסק והיסטוריה של עם ישראל · ראה עוד »

הירץ שייאר

אברהם נפתלי הירץ שייאר (בגרמנית: Abraham Naftali Herz Scheuer; 1753 – 1822) היה רב ומקובל גרמני שכיהן כאב בית דין וריש מתיבתא במיינץ, ומחבר ספר "תורי זהב" על שיר השירים.

חָדָשׁ!!: פוסק והירץ שייאר · ראה עוד »

היתר מכירה

דוכן ירקות. חלק מהמוצרים מסומנים ב"היתר", כלומר כשרים על פי היתר המכירה. היתר מכירה מציין מכירה של קרקע בארץ ישראל לגוי, שמטרתה להתיר מלאכות חקלאיות בשנת השמיטה.

חָדָשׁ!!: פוסק והיתר מכירה · ראה עוד »

היתר עסקה

בד"ץ בני ברק היתר עסקה הוא אמצעי הלכתי המאפשר מתן הלוואה בריבית בדרך הערמה במסגרת ההלכה.

חָדָשׁ!!: פוסק והיתר עסקה · ראה עוד »

הידרופוניקה

גידול בצלים בנאס"א באמצעות שיטת ההידרופוניקה גידול עגבניות NFT הידרופּוניקה (בעברית, "גידולי מים") היא צורת גידול צמחים במצע מנותק, ללא שימוש בהזנה באמצעות קרקע.

חָדָשׁ!!: פוסק והידרופוניקה · ראה עוד »

היימנות

קסים נושאים תפילה לזכר היהודים שנפלו בסודאן בדרכם ארצה. הַיימָנוֹת (בגעז: ሃይማኖት) היא הכינוי הנפוץ לתיאור כלל חוקי ומנהגי הדת והאמונה, הלכה ומחשבה, שהיו נהוגים בעדת ביתא ישראל.

חָדָשׁ!!: פוסק והיימנות · ראה עוד »

ו' בניסן

פרשת בר המצוה של ילד שנולד ו' ניסן היא ברוב מהשנים הפשוטות פרשת צו, אך בשנים פשוטות מקביעות (השא וזחא) פרשת בר המצוה היא פרשת ויקרא.

חָדָשׁ!!: פוסק וו' בניסן · ראה עוד »

ו' בתשרי

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פוסק וו' בתשרי · ראה עוד »

ולדנבורג

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פוסק וולדנבורג · ראה עוד »

וזאת הברכה (ספר)

ספר וזאת הברכה הוא ספר הלכה נפוץ העוסק בהלכות ברכות הנהנין כולל ליקוטי דינים ובירורים בהלכות ברכות, לבני יהדות אשכנז ולבני ספרד, מלוקט מדברי הפוסקים, עם הכרעות רבות מפוסקי זמננו, נכתב על ידי הרב אלכסנדר אריה מנדלבוים.

חָדָשׁ!!: פוסק ווזאת הברכה (ספר) · ראה עוד »

ויסוקו

וִיסוֹקוֹ (בבוסנית: Visoko) היא עיר במזרח בוסניה והרצגובינה השוכנת בשטח קנטון זניצה-דובוי.

חָדָשׁ!!: פוסק וויסוקו · ראה עוד »

וידאל קואינקה

רבי וידאל קואינקה (סלוניקי, ה'תקנ"ה – ירושלים, י"ב באדר ב' ה'תרכ"ב, 14 במרץ 1862) היה מקובל, מחכמי ישיבת המקובלים בית אל, ולאחר מכן ראש "מדרש החסידים חסד אל" ומחבר ספרי קבלה.

חָדָשׁ!!: פוסק ווידאל קואינקה · ראה עוד »

וידאל הצרפתי (השלישי)

רבי וידאל הצרפתי השלישי, (כ"ז באלול ה'שצ"א, 24 בספטמבר 1631 – י"ד בכסלו ה'תס"ד, 22 בנובמבר 1703) כיהן כרב ומורה צדק בעיר פאס, וכחבר בית הדין בעיר.

חָדָשׁ!!: פוסק ווידאל הצרפתי (השלישי) · ראה עוד »

ויינברג

ויינברג או וינברג (גרמנית: Weinberg) הוא שם משפחה יהודי אשכנזי, אשר פירושו (מגרמנית) הוא כרם או הר של יין.

חָדָשׁ!!: פוסק וויינברג · ראה עוד »

כ"א באדר

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פוסק וכ"א באדר · ראה עוד »

כ"א בסיוון

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פוסק וכ"א בסיוון · ראה עוד »

כ"א בחשוון

פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ"א חשוון היא תמיד פרשת חיי שרה.

חָדָשׁ!!: פוסק וכ"א בחשוון · ראה עוד »

כ"ט בסיוון

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פוסק וכ"ט בסיוון · ראה עוד »

כ"ט בשבט

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ"ט שבט היא ברוב השנים פרשת תרומה.

חָדָשׁ!!: פוסק וכ"ט בשבט · ראה עוד »

כ"ז באב

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פוסק וכ"ז באב · ראה עוד »

כ"ז בניסן

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פוסק וכ"ז בניסן · ראה עוד »

כ"ז בשבט

על פי הלוח העברי הקבוע, ברב השנים, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ"ז שבט היא פרשת משפטים.

חָדָשׁ!!: פוסק וכ"ז בשבט · ראה עוד »

כ"ח בניסן

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פוסק וכ"ח בניסן · ראה עוד »

כ"ח בתשרי

פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ"ח תשרי היא פרשת נח, אם בר המצווה חל בשנה המתחילה ביום שני, שלישי או חמישי, או פרשת בראשית אם בר המצווה חל בשנה המתחילה בשבת.

חָדָשׁ!!: פוסק וכ"ח בתשרי · ראה עוד »

כ"ח בטבת

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ"ח טבת היא ברוב השנים פרשת וארא.

חָדָשׁ!!: פוסק וכ"ח בטבת · ראה עוד »

כ"ב בסיוון

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פוסק וכ"ב בסיוון · ראה עוד »

כ"ב בשבט

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד כ"ב שבט היא ברוב השנים פרשת משפטים.

חָדָשׁ!!: פוסק וכ"ב בשבט · ראה עוד »

כ"ב בטבת

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ"ב טבת היא ברוב השנים פרשת וארא.

חָדָשׁ!!: פוסק וכ"ב בטבת · ראה עוד »

כ"ב בכסלו

פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ"ב כסלו היא פרשת מקץ, אם בר המצווה חל בשנה המתחילה ביום חמישי, או פרשת וישב אם בר המצווה חל בשנה המתחילה בימים שני, שלישי או שבת.

חָדָשׁ!!: פוסק וכ"ב בכסלו · ראה עוד »

כ"ג בטבת

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ"ג טבת היא פרשת שמות אם בר המצווה חל בשנה המתחילה בשבת או בשנה חסרה המתחילה ביום שני (שנה מקביעות בחג או בחה) ופרשת וארא אם בר המצווה חל בשנה שלמה המתחילה ביום שני, או בשנה המתחילה ביום שלישי או ביום חמישי.

חָדָשׁ!!: פוסק וכ"ג בטבת · ראה עוד »

כ"ד באלול

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פוסק וכ"ד באלול · ראה עוד »

כ"ד באב

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ"ד אב היא פרשת ראה.

חָדָשׁ!!: פוסק וכ"ד באב · ראה עוד »

כ"ד בטבת

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ"ד טבת היא ברוב השנים פרשת וארא.

חָדָשׁ!!: פוסק וכ"ד בטבת · ראה עוד »

כ"ה באייר

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פוסק וכ"ה באייר · ראה עוד »

כ"ה בסיוון

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פוסק וכ"ה בסיוון · ראה עוד »

כ"ה בתמוז

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פוסק וכ"ה בתמוז · ראה עוד »

כ"ה בתשרי

דגל ישראל.

חָדָשׁ!!: פוסק וכ"ה בתשרי · ראה עוד »

כ"ה בכסלו

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פוסק וכ"ה בכסלו · ראה עוד »

כ"ו באייר

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פוסק וכ"ו באייר · ראה עוד »

כ"ו בניסן

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פוסק וכ"ו בניסן · ראה עוד »

כ"ו בשבט

על פי הלוח העברי הקבוע, ברוב השנים, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ"ו שבט היא פרשת משפטים.

חָדָשׁ!!: פוסק וכ"ו בשבט · ראה עוד »

כ"ו בכסלו

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פוסק וכ"ו בכסלו · ראה עוד »

כ' באדר

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פוסק וכ' באדר · ראה עוד »

כ' בשבט

על פי הלוח העברי הקבוע, ברוב השנים, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ' שבט היא פרשת יתרו.

חָדָשׁ!!: פוסק וכ' בשבט · ראה עוד »

כ' בטבת

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ' טבת היא, ברוב השנים, פרשת שמות.

חָדָשׁ!!: פוסק וכ' בטבת · ראה עוד »

כמוס פלאח

הרב כמוס פלאח (1866, ה'תרכ"ו–19 ביולי 1941, כ"ד בתמוז ה'תש"א) היה דרשן, מקובל, דיין, מורה צדק, אב בית הדין ורבה הראשי של בנגאזי שבלוב.

חָדָשׁ!!: פוסק וכמוס פלאח · ראה עוד »

כניסת שבת

מכריז על כניסת השבת באמצעות תקיעה בחצוצרה, ברחובות תל אביב, 1935 כניסת שבת הוא פרק זמן שלפני רדת החשיכה ביום שישי, שבו מתחילה השבת.

חָדָשׁ!!: פוסק וכניסת שבת · ראה עוד »

כעלה נידף

כעלה נידף (באנגלית: As a Driven Leaf) הוא רומן היסטורי מאת הרב הרקונסטרוקציוניסטי מילטון שטיינברג, הרומן עוסק בחייו של אלישע בן אבויה ובתהליך יציאתו בשאלה.

חָדָשׁ!!: פוסק וכעלה נידף · ראה עוד »

כפר חב"ד

חרות על ניצני הקמת כפר חב"ד, פברואר 1949 בניין 770 בכפר חב"ד זלמן שזר - נשיא מדינת ישראל נואם בהתוועדות כ"ג באייר תשכ"ג, 1963 בכפר חב"ד בישיבה גדולה שבכפר חב"ד, 1970 כְּפַר-חַבַּ"ד הוא יישוב במועצה האזורית שדות דן.

חָדָשׁ!!: פוסק וכפר חב"ד · ראה עוד »

כפייה על מצוות לא תעשה

כפייה על מצוות לא תעשה מתייחסת לחובה (או להיתר) שיש לפי ההלכה, בתנאים מסויימים, לבית דין, או לכל יהודי, לכפות על יהודי אחר, באמצעות כוח פיזי, גרימת כאב, השחתת רכוש או סנקציות אחרות, להמנע מלעשות מעשה שאסור לו לעשותו (מצוות לא תעשה) והוא מתעקש לעשותו.

חָדָשׁ!!: פוסק וכפייה על מצוות לא תעשה · ראה עוד »

כפייה דתית בישראל

כפייה דתית היא הטלת נורמה דתית בכפייה על הציבור או חלקיו, תוך פגיעה בחופש הדת, בחופש מדת או במצפון של הציבור או של הפרט.

חָדָשׁ!!: פוסק וכפייה דתית בישראל · ראה עוד »

כתב מגידות

כתב מגידות הוא חוזה מינוי שהיה מקובל בקהילות היהודיות במזרח אירופה להעניק למגיד המישרים שנבחר מטעם הקהילה.

חָדָשׁ!!: פוסק וכתב מגידות · ראה עוד »

כתבי קודש

ספר תורה לרבות מהדתות יש כתבי קודש משלהן, המהווים טקסט יסוד לדת, ופעמים רבות מיוחסת כתיבתם לכוח עליון (אלוהים), שהכתיב את כתבי הקודש לנביאו.

חָדָשׁ!!: פוסק וכתבי קודש · ראה עוד »

כל דאלים גבר

כָּל דַּאֲלִים גָּבַר (בארמית: כל החזק - גובר) הוא ביטוי שמקורו בתלמוד הבבלי מסכת בבא בתרא, ביחס למקרים שבהם אין כל דרך לבית הדין לברר את האמת, ופירושו: האלים שבידיו הכוח - זוכה.

חָדָשׁ!!: פוסק וכל דאלים גבר · ראה עוד »

כל הראוי לבילה אין בילה מעכבת בו

כל הראוי לבילה אין בילה מעכבת בו הוא כלל הלכתי בתלמוד הקובע עיקרון מהותי לחלק מהמצוות.

חָדָשׁ!!: פוסק וכל הראוי לבילה אין בילה מעכבת בו · ראה עוד »

כלאי אילן

מלון על סוג דלעת כלאי אילן הם אחד מאיסורי הכלאיים, בהם התורה אסרה לערב שני מינים שכל אחד מהם בפני עצמו מותר בשימוש.

חָדָשׁ!!: פוסק וכלאי אילן · ראה עוד »

כלאי זרעים

איסור כלאי זרעים הוא אחד מאיסורי הכלאים בהם התורה אסרה לערב שני מינים שכל אחד מהם בפני עצמו מותר בשימוש.

חָדָשׁ!!: פוסק וכלאי זרעים · ראה עוד »

כלאי בהמה

פרד (מסוג mule). הוולד הנוצר מהרבעת חמור עם סוסה. זהו יציר-הכלאים השכיח ביותר. כלאי בהמה הם אחד מאיסורי הכלאיים בהם אסרה התורה לערב מינים.

חָדָשׁ!!: פוסק וכלאי בהמה · ראה עוד »

כללי מלאכת יום טוב

כללי המלאכות ביום טוב הוא מושג האוגד בתוכו את מכלול הכללים ההלכתיים המאפיינים ומגדירים את היתרי עשיית מלאכת אוכל נפש שבשונה משבת, הותרה ביום טוב.

חָדָשׁ!!: פוסק וכללי מלאכת יום טוב · ראה עוד »

כביצה

כביצה היא יחידת מידה לנפח של מוצקים שהוגדרה בתקופת חז"ל, וכמו כן היא שמו של אחד השיעורים בתורה שלו משמעות במספר תחומים הלכתיים.

חָדָשׁ!!: פוסק וכביצה · ראה עוד »

כדי הילוך

כְּדֵי הִלּוּךְ היא שיטת מדידת זמן הלכתית, המוגדרת לפי קצב ממוצע של הליכת בני אדם.

חָדָשׁ!!: פוסק וכדי הילוך · ראה עוד »

כהן

ברכת כהנים ברחבת הכותל המערבי, סוכות ה'תשע"ה כֹּהֵן הוא המעמד הגבוה ביותר בין שלושת המעמדות בעם ישראל לפי התורה.

חָדָשׁ!!: פוסק וכהן · ראה עוד »

כהן מוחזק

כהן מוחזק (או כהני חזקה) הוא אדם שייחוסו המשפחתי ככהן מבוסס על חזקה אך לא על בירור ודאי.

חָדָשׁ!!: פוסק וכהן מוחזק · ראה עוד »

כולל קובנה

כולל קובנה (או כולל הפרושים) הוא כולל אברכים, שנוסד בקובנה שבליטא, בשנת 1877 תרל"ז, על ידי רבי ישראל מסלנט.

חָדָשׁ!!: פוסק וכולל קובנה · ראה עוד »

כיסוי החלות

כיסוי לחלה כיסוי החלות הוא מנהג הלכתי עתיק לפיו יש לכסות את החלות של סעודת השבת בשעת הקידוש.

חָדָשׁ!!: פוסק וכיסוי החלות · ראה עוד »

י"א בטבת

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בי"א טבת היא ברוב השנים פרשת ויחי.

חָדָשׁ!!: פוסק וי"א בטבת · ראה עוד »

י"ט באדר

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פוסק וי"ט באדר · ראה עוד »

י"ט בחשוון

פרשת בר המצוה של ילד שנולד בי"ט חשוון היא פרשת חיי שרה, אם בר המצוה חל בשנה המתחילה בימים שני, שלישי או חמישי, או פרשת וירא אם בר המצוה חל בשנה המתחילה בשבת.

חָדָשׁ!!: פוסק וי"ט בחשוון · ראה עוד »

י"ז באייר

ר' יחזקאל לנדא.

חָדָשׁ!!: פוסק וי"ז באייר · ראה עוד »

י"ז בניסן

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פוסק וי"ז בניסן · ראה עוד »

י"ז בשבט

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד בי"ז שבט היא, ברוב השנים, פרשת יתרו.

חָדָשׁ!!: פוסק וי"ז בשבט · ראה עוד »

י"ח באלול

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פוסק וי"ח באלול · ראה עוד »

י"ח באב

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד בי"ח אב היא פרשת עקב.

חָדָשׁ!!: פוסק וי"ח באב · ראה עוד »

י"ח בתמוז

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פוסק וי"ח בתמוז · ראה עוד »

י"ב באדר

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פוסק וי"ב באדר · ראה עוד »

י"ב באייר

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פוסק וי"ב באייר · ראה עוד »

י"ב בסיוון

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פוסק וי"ב בסיוון · ראה עוד »

י"ב בשבט

על פי הלוח העברי הקבוע, ברוב השנים, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בי"ב שבט היא פרשת בשלח.

חָדָשׁ!!: פוסק וי"ב בשבט · ראה עוד »

י"ב בכסלו

סלבדור לפני טביעתה.

חָדָשׁ!!: פוסק וי"ב בכסלו · ראה עוד »

י"ג באלול

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פוסק וי"ג באלול · ראה עוד »

י"ג באדר

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פוסק וי"ג באדר · ראה עוד »

י"ג בסיוון

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פוסק וי"ג בסיוון · ראה עוד »

י"ג בחשוון

פרשת בר המצווה של ילד שנולד בי"ג חשוון היא פרשת וירא, אם בר המצווה חל בשנה המתחילה בימים שני, שלישי או חמישי, או פרשת לך לך אם בר המצווה חל בשנה המתחילה בשבת.

חָדָשׁ!!: פוסק וי"ג בחשוון · ראה עוד »

י"ד באלול

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בי"ד אלול היא לרוב פרשת כי תבא.

חָדָשׁ!!: פוסק וי"ד באלול · ראה עוד »

י"ד בניסן

פרשת בר המצוה של ילד שנולד י"ד בניסן היא ברוב מהשנים הפשוטות חול המועד פסח ויהיו שידחו את בר המצווה לשבת שאחרי הפסח בה קוראים בשנים פשוטות את פרשת שמיני, בשנים פשוטות מקביעות (השא, זחא) פרשת בר המצוה תהיה פרשת צו.

חָדָשׁ!!: פוסק וי"ד בניסן · ראה עוד »

י"ד בתשרי

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פוסק וי"ד בתשרי · ראה עוד »

י"ד בכסלו

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פוסק וי"ד בכסלו · ראה עוד »

י' באייר

שילה, המקום בו הוא פעל ונפטר.

חָדָשׁ!!: פוסק וי' באייר · ראה עוד »

י' בשבט

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד בי' שבט היא, ברוב השנים, פרשת בשלח.

חָדָשׁ!!: פוסק וי' בשבט · ראה עוד »

ימי בין המצרים

יהודים מתאבלים על חורבן בית המקדש הראשון, באיור של גוסטב דורה למגילת איכה. יְמֵי בֵּין הַמְּצָרִים הם שלושת השבועות שבין צום שבעה עשר בתמוז (היום שבו הובקעה חומת ירושלים בחורבן בית שני) לצום תשעה באב (היום שבו חרבו שני בתי המקדש).

חָדָשׁ!!: פוסק וימי בין המצרים · ראה עוד »

יאיר חיים בכרך

הרב שמעון יאיר חיים בַּכָרָךְ (מכונה על שם חיבורו חַוֹת יאיר; ה'שצ"ח, 1638 – א' בטבת ה'תס"ב, 1 בינואר 1702) שימש כרב בקובלנץ, מיינץ (מגנצא) ובסוף ימיו בוורמס (וורמייזא).

חָדָשׁ!!: פוסק ויאיר חיים בכרך · ראה עוד »

יעקב מאיר (אלזס)

רבי יעקב מאיר (מכונה גם: יעקל או יוקל, ובכינוי משפחתו - על שם מקום מוצאה - מוציג או מוציק, או - על שם עיר הולדתו - רפשוויר; בסביבות ה'תצ"ט, 1739 – ה' בסיוון ה'תק"ץ, 28 במאי 1830), רבה הראשי של שטרסבורג ושל הריין התחתון, חבר הסנהדרין של פריז ומראשי הקונסיסטוריה המרכזית של יהודי צרפת.

חָדָשׁ!!: פוסק ויעקב מאיר (אלזס) · ראה עוד »

יעקב מרגליות (נירנברג)

רבי יעקב בן משה מרגליות (או מרגלית) היה רב, פוסק וראש ישיבה מרכזי באירופה בתקופת המעבר שבין תקופת הראשונים לאחרונים.

חָדָשׁ!!: פוסק ויעקב מרגליות (נירנברג) · ראה עוד »

יעקב משה טולידאנו

הרב יעקב משה טוֹלֶידַאנוֹ (י"א באלול ה'תר"ם, 18 באוגוסט 1880 – כ"ד בתשרי ה'תשכ"א, 15 באוקטובר 1960) היה רב, פוסק ואיש ציבור ישראלי, שכיהן כרב העיר תל אביב-יפו וכשר הדתות בממשלות ישראל ה-8 וה-9.

חָדָשׁ!!: פוסק ויעקב משה טולידאנו · ראה עוד »

יעקב משה חרל"פ

הרב יעקב משה חַרלַ"פּ (כ"ט בשבט ה'תרמ"ב, 18 בפברואר 1882 – ז' בכסלו ה'תשי"ב, 6 בדצמבר 1951) היה פוסק ומקובל, ראש ישיבות "מרכז הרב" ובית זבול, ורב שכונות שערי חסד ורחביה בירושלים.

חָדָשׁ!!: פוסק ויעקב משה חרל"פ · ראה עוד »

יעקב ארגואיטי

שו"ת ירך יעקב הרב יעקב ארגואיטי (ה'תרכ"ב, 1862 - ה'תש"ד, 1944), היה דרשן, פוסק הלכה, רבה של קושטא במאה העשרים.

חָדָשׁ!!: פוסק ויעקב ארגואיטי · ראה עוד »

יעקב אריאל

הרב יעקב אריאל (נולד בי"א בחשוון ה'תרצ"ח; 16 באוקטובר 1937) הוא רב העיר רמת גן לשעבר ואב בית הדין לדיני ממונות בה.

חָדָשׁ!!: פוסק ויעקב אריאל · ראה עוד »

יעקב אלעזר כהנא שפירא

הרב יעקב אלעזר כהנא שפירא (נולד בי"ז בטבת ה'תשי"א, 26 בדצמבר 1950) הוא ראש ישיבת מרכז הרב בירושלים, פוסק, נשיא מכון הרצי"ה, חבר מועצת הרבנות הראשית מאז ה'תשס"ח ויו"ר ועדת החינוך שלה.

חָדָשׁ!!: פוסק ויעקב אלעזר כהנא שפירא · ראה עוד »

יעקב אטלינגר

הרב יעקב יוקב אֶטלינגר (בכתיב מיושן: עטטלינגער; בגרמנית: Jakob Ettlinger; כ"ט באדר ה'תקנ"ח, 17 במרץ 1798 – כ"ה בכסלו ה'תרל"ב, 7 בדצמבר 1871) היה רב, פוסק הלכה וסופר.

חָדָשׁ!!: פוסק ויעקב אטלינגר · ראה עוד »

יעקב אבן צור

רבי יעקב בן ראובן אבן צור (מכונה: יעב"ץ, מוהריב"ץ; 1673, כ"ז באייר ה'תל"ג – 1752, ב' בטבת ה'תקי"ג) היה רב, פוסק, מקובל, דרשן, משורר ופייטן.

חָדָשׁ!!: פוסק ויעקב אבן צור · ראה עוד »

יעקב אבנדנה

חכם יעקב אָבֶּנדָנָה (Jacob Abendana; 1630 בקירוב – 12 בספטמבר 1695, ג' בתשרי ה'תנ"ו) היה רב הולנדי-אנגלי ממוצא ספרדי, מרא דאתרא של הקהילה היהודית הספרדית בלונדון והרב הראשי של בריטניה.

חָדָשׁ!!: פוסק ויעקב אבנדנה · ראה עוד »

יעקב אבולעפיה

הרב יעקב אבולעפיה (נפטר בשנת ה'ש"ס בערך) כונה "המצרי", היה רב פוסק הלכה, אבי שושלת משפחת אבולעפיה, מאישיה הבולטים של צפת בתקופת האר"י, וממחדשי הסמיכה.

חָדָשׁ!!: פוסק ויעקב אבולעפיה · ראה עוד »

יעקב אבוחצירא

רבי יעקב אביחצירא (מכונה אביר יעקב; ה'תקס"ו, 1806 – כ' בטבת ה'תר"ם, 4 בינואר 1880) היה רבה של תאפילאלת שבמרוקו, מקובל, פוסק, מחבר, דרשן ופייטן, סבו של הבבא סאלי, מאבות משפחת אביחצירא ומגדולי רבני מרוקו.

חָדָשׁ!!: פוסק ויעקב אבוחצירא · ראה עוד »

יעקב אדלשטיין

אדלשטיין.

חָדָשׁ!!: פוסק ויעקב אדלשטיין · ראה עוד »

יעקב ניסן רוזנטל

הרב יעקב ניסן רוזנטל (ט"ו בסיון ה'תרפ"ד, 17 ביוני 1924 – י"ז באייר ה'תש"ע, 1 במאי 2010) היה פוסק, דיין ואב בית דין בחיפה.

חָדָשׁ!!: פוסק ויעקב ניסן רוזנטל · ראה עוד »

יעקב קאשטרו

רבי יעקב קאשֹטרו (גם קאסטרו; מכונה מהריק"ש; רפ"ה, 1525 בערך – י"ב באדר ב' ה'שע"ב, 1612) היה מרבניה הנודעים של יהדות מצרים.

חָדָשׁ!!: פוסק ויעקב קאשטרו · ראה עוד »

יעקב קלצקין

יעקב קְלַצְקין (קלאצקין; 3 באוקטובר 1882, ברזה קרטוסקה, פלך גרודנו, האימפריה הרוסית (רוסיה הלבנה) – 26 במרץ 1948, וֵוֵה, שווייץ) היה פילוסוף יהודי שפינוזיסט, פעיל ציוני, מו"ל, עורך ופובליציסט המעורה בחיי הרוח של התקופה.

חָדָשׁ!!: פוסק ויעקב קלצקין · ראה עוד »

יעקב רוזנטל

רוזנטל, יעקב.

חָדָשׁ!!: פוסק ויעקב רוזנטל · ראה עוד »

יעקב ריישר

רבי יעקב ריישר (ידוע גם כ-יעקב בַּקוֹפֶן, בכתיב מיושן: באַקאָפען; 1661, פראג – ח' בשבט ה'תצ"ג, 1733, מץ) היה מרבני אשכנז, פוסק ומחבר הספרים עיון יעקב, שבות יעקב, חק יעקב (על הלכות פסח), ועוד.

חָדָשׁ!!: פוסק ויעקב ריישר · ראה עוד »

יעקב שאול אלישר

הרב יעקב שאול אלישר (כינויו היש"א ברכה; כ"ג בסיוון ה'תקע"ז, 7 ביוני 1817 - כ"ח בתמוז ה'תרס"ו, 21 ביולי 1906) היה הראשון לציון בין השנים 1893–1906, ואב בית הדין בירושלים.

חָדָשׁ!!: פוסק ויעקב שאול אלישר · ראה עוד »

יעקב שכנזי

הרב יעקב שכנזי (נולד בי"ד בטבת ה'תשי"ג, 1 בינואר 1953), הוא מרבני העדה החרדית הספרדית.

חָדָשׁ!!: פוסק ויעקב שכנזי · ראה עוד »

יעקב לורברבוים

רבי יעקב בן יעקב משה לורברבוים מליסא (נודע גם בכנוי: הגאון מליסא או הרב מליסא וכן הנתיבות, על שם ספרו "נתיבות המשפט"; ה'תק"ל, 1770 – כ"ה באייר ה'תקצ"ב, 25 במאי 1832) היה רב, פוסק הלכה, ורבהּ של העיר ליסא (לשנו) שבפולין.

חָדָשׁ!!: פוסק ויעקב לורברבוים · ראה עוד »

יעקב לוינגר

יעקב לוינגר (3 בינואר 1928 – 5 במאי 1995) היה הוגה דעות ישראלי, ראש החוג לפילוסופיה יהודית באוניברסיטת תל אביב.

חָדָשׁ!!: פוסק ויעקב לוינגר · ראה עוד »

יעקב טננבוים

הגאון רבי יעקב טענענבוים אב"ד ור"מ פוטנאק הנהרי אפרסמון רבי יעקב טננבוים (טענענבוים) (ה'תקצ"א, 1831 - ה'תרנ"ז 1897) היה רבה של העיר פוטנוק שבהונגריה, מחבר השו"ת נהרי אפרסמון, שמן אפרסמון על התורה ועוד, היה מגדולי רבני הונגריה במאה ה-19, פוסק ומנהיג אורתודוקסי בולט, ועמד בראשות ישיבה גדולה בהונגריה.

חָדָשׁ!!: פוסק ויעקב טננבוים · ראה עוד »

יעקב טולידאנו (קהלת יעקב)

רבי יעקב טולידאנו (א' בסיון ה'תרכ"ח, 22 במאי 1868 - כ"ד בחשון ה'תרפ"ב, 25 בנובמבר 1921), היה אב בית הדין מקנס, פוסק ומשורר.

חָדָשׁ!!: פוסק ויעקב טולידאנו (קהלת יעקב) · ראה עוד »

יעקב טולידאנו (בן יוסף)

רבי יעקב טולידאנוהרב יעקב טולידאנו (תשרי ה'תרכ"ו 1865 - י' באב ה'תרצ"ב, 1932) היה פוסק הלכה, אב בית הדין ורבה של מרקש ואחר כך רבה של מקנס בתחילת המאה העשרים.

חָדָשׁ!!: פוסק ויעקב טולידאנו (בן יוסף) · ראה עוד »

יעקב חזן

יעקב חזן בוועידה העולמית הראשונה של מפ"ם בקיבוץ גלויות. שלישי משמאל. יעקב חזן (10 במאי 1899 – 22 ביולי 1992) היה פוליטיקאי ישראלי, חבר הכנסת, חבר קיבוץ ומחנך, ממייסדי "השומר הצעיר", ממייסדי מפ"ם ויו"ר שלה, ממייסדי הקיבוץ הארצי, ואחת הדמויות המרכזיות בקיבוץ הארצי בפרט ובציונות הסוציאליסטית בכלל.

חָדָשׁ!!: פוסק ויעקב חזן · ראה עוד »

יעקב חיים סופר

הרב יעקב חיים סופר (ה'תרכ"ז או ה'תר"ל 1869 - ט' בסיוון ה'תרצ"ט, 27 במאי 1939) היה מקובל, מחבר ופוסק הלכה, נולד בבגדאד ועלה לארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: פוסק ויעקב חיים סופר · ראה עוד »

יעקב חיים בן נאים

רבי יעקב חיים בן נאים (או אבן נאים; נפטר בכ"ח בתשרי ה'תקס"ד, 1803) היה מחכמי צפון-אפריקה וממנהיגיה במאה ה-18.

חָדָשׁ!!: פוסק ויעקב חיים בן נאים · ראה עוד »

יעקב בן אשר

הרב יעקב בן אשר (ה'כ"ט, 1269 בערך – ה'ק"ג, 1343) היה מחבר ספרים וסופר, פוסק הלכה, מכונה על פי רוב "בעל הטורים" על שם ספר ההלכה שכתב, "ארבעה טורים".

חָדָשׁ!!: פוסק ויעקב בן אשר · ראה עוד »

יעקב בן יצחק אשכנזי

רבי יעקב בן יצחק אשכנזי (1550–1624) היה פוסק ודרשן, שפרסם את הספר המדרשי לנשים צאינה וראינה, שהפך לחיבורו המפורסם מכולם.

חָדָשׁ!!: פוסק ויעקב בן יצחק אשכנזי · ראה עוד »

יעקב בן יקר

רבי יעקב בן יקר (בערך 990 – ד'תתכ"ד, 1064/1063), מראשוני וגדולי הראשונים שבאשכנז, רב ופוסק.

חָדָשׁ!!: פוסק ויעקב בן יקר · ראה עוד »

יעקב בנדטמן

רבי יעקב בנדטמן (ה'תק"ן, 1790 - שבת כ"ז באדר ה'תרכ"א, 9 במרץ 1861) היה רב ליטאי, רבה של בויסק שבקורלנד ומחבר הספר "זכרון יעקב".

חָדָשׁ!!: פוסק ויעקב בנדטמן · ראה עוד »

יעקב בצלאל שניידר

הרב יעקב בצלאל פייגון שניידר (1842–1916) היה מורה, רב, דיין, שוחט ובודק בעיירה בלוגורודקה שברוסיה (כיום אוקראינה).

חָדָשׁ!!: פוסק ויעקב בצלאל שניידר · ראה עוד »

יעקב בר יוסף הרופא

הרב יעקב בן רבי יוסף הרופא (נפטר בבגדאד בו' בתשרי תרי"ב, 1851) היה דיין ופוסק מפורסם בבגדאד, חיבר חיבורים תורניים רבים.

חָדָשׁ!!: פוסק ויעקב בר יוסף הרופא · ראה עוד »

יעקב בריט

רבי יעקב בריט, 1883 לערך רבי יעקב בַּרִיט (לעיתים: באריט או ברי"ט, כונה גם: רבי יעקב קובנר; כ"א באלול תקנ"ז, 12 בספטמבר 1797 - ליל כ"ז באדר א' תרמ"ג, 5 במרץ 1883) היה רב וראש ישיבה ומדינאי יהודי-ליטאי.

חָדָשׁ!!: פוסק ויעקב בריט · ראה עוד »

יעקב בלוי

הרב יעקב ישעיה בלוי (בלויא) (י"א באלול תרפ"ט, 16 בספטמבר 1929-ג' בשבט תשע"ג, 14 בינואר 2013) היה דיין ופוסק.

חָדָשׁ!!: פוסק ויעקב בלוי · ראה עוד »

יעקב בירדוגו (שופריה דיעקב)

הרב יעקב בירדוגו, (ה'תקמ"ו 1786 - כ"ט אב ה'תר"א - 16 באוגוסט 1841) אב בית הדין במקנס, רב העיר וראש הישיבה.

חָדָשׁ!!: פוסק ויעקב בירדוגו (שופריה דיעקב) · ראה עוד »

יעקב גזונדהייט

יעקב גֶזונדהייט (געזונדהייט) (כסלו ה'תקע"ו 1815– י"ג באלול ה'תרל"ח 1878) רב, פוסק, אב"ד, ורבה הראשי של ורשה.

חָדָשׁ!!: פוסק ויעקב גזונדהייט · ראה עוד »

יעקב הלוי ממרויש

רבי יעקב ב"ר לוי הלוי ממרויש (? - ד'תתקצ"ג, 1233) - רב ומקובל מחכמי יהדות פרובנס בתקופת הראשונים, מחבר הספר שו"ת מן השמים.

חָדָשׁ!!: פוסק ויעקב הלוי ממרויש · ראה עוד »

יעקב הלוי קופשטיין

יעקב קופשטיין (נפטר בי"ז תשרי תרצ"ג, 1933) היה רבה של נמנצ'ין בליטא במשך כחמישים שנה.

חָדָשׁ!!: פוסק ויעקב הלוי קופשטיין · ראה עוד »

יעקב וינרוט

יעקב וַיְנרוֹט (ט"ז באב ה'תש"ז, 2 באוגוסט 1947 – ז' בחשוון ה'תשע"ט, 16 באוקטובר 2018) היה עורך דין ישראלי מרקע חרדי, שעסק בעיקר בליטיגציה.

חָדָשׁ!!: פוסק ויעקב וינרוט · ראה עוד »

יעקב וייל

רבי יעקב בן יהודה וייל, ידוע גם כמהר"י וייל או מהרי"ו (בין 1380–1390 - לפני 1460), חי ופעל באשכנז, במחצית הראשונה של המאה ה-15 לספירה.

חָדָשׁ!!: פוסק ויעקב וייל · ראה עוד »

יעקב כ"ץ (ראש ישיבה)

הרב יעקב דב כ"ץתמונה להחלפה הרב יעקב דב הכהן כ"ץ (כונה ר׳ יענק'ל; י' בשבט ה'תרצ"א, 28 בינואר 1931 – כ"ג בחשוון ה'תשע"ה, 15 בנובמבר 2014) היה ראש ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש המרכזית בכפר חב"ד ורב בית כנסת חב"ד בבני ברק.

חָדָשׁ!!: פוסק ויעקב כ"ץ (ראש ישיבה) · ראה עוד »

יעקב כלפון

הרב יעקב כלפון (היכ"ל) (ה'תקס"ח, 1808 - י"ט באב ה'תרט"ו, 3 באוגוסט 1855) היה דרשן, ופוסק הלכה, אב בית הדין ורבה של טיטואן שבמרוקו במאה ה-19.

חָדָשׁ!!: פוסק ויעקב כלפון · ראה עוד »

יעקב יחזקיה גרינוולד (ניו יורק)

רבי יעקב יחזקיה גרינוולד (נולד בח' בניסן ה'תש"ח, 17 באפריל 1948) הוא אדמו"ר מפאפא בארצות הברית.

חָדָשׁ!!: פוסק ויעקב יחזקיה גרינוולד (ניו יורק) · ראה עוד »

יעקב ידיד

הרב יעקב ידיד (נולד בי"ז בתמוז ה'תשכ"ז, 25 ביולי 1967) הוא רב ישראלי, פוסק וראש ישיבה.

חָדָשׁ!!: פוסק ויעקב ידיד · ראה עוד »

יעקב יוסף

הרב יעקב יוסף (18 באוקטובר 1946, כ"ג בתשרי ה'תש"ז – 12 באפריל 2013, ב' באייר ה'תשע"ג) היה ראש ישיבת "חזון יעקב", רב שכונת גבעת משה בירושלים, דיין, פוסק, חבר עיריית ירושלים וחבר הכנסת מטעם מפלגת ש"ס בכנסת ה-11.

חָדָשׁ!!: פוסק ויעקב יוסף · ראה עוד »

יעקב יוסף (פירושונים)

קטגוריה:פירושון אישים.

חָדָשׁ!!: פוסק ויעקב יוסף (פירושונים) · ראה עוד »

יצחק מאיר מורגנשטרן

הרב יצחק מאיר מורגנשטרן (כתיב יידי: מאָרגְנשְטֶערְן; נולד בכ"ז בכסלו ה'תשכ"ז) הוא מנהיג עדה ומקובל חסידי, בשנים האחרנות מכונה האדמו"ר מתורת חכם.

חָדָשׁ!!: פוסק ויצחק מאיר מורגנשטרן · ראה עוד »

יצחק מאיר אלתר

הרב יצחק מאיר אלתר (רוטנברג) (תקנ"ט, 1799 – כ"ג באדר תרכ"ו, 10 במרץ 1866) היה מייסד חסידות גור, ומחבר הספר חידושי הרי"ם.

חָדָשׁ!!: פוסק ויצחק מאיר אלתר · ראה עוד »

יצחק מלצן

קברו בהר הזיתים הרב יצחק מֶלצַן (ה'תרי"ד, 1854 – ד' בתשרי ה'תרע"ז, 1 באוקטובר 1916) היה רב ליטאי מתלמידיו הצעירים של רבי ישראל מסלנט ואיש תנועת המוסר.

חָדָשׁ!!: פוסק ויצחק מלצן · ראה עוד »

יצחק מווינה

רבי יצחק בן משה מווינה, הידוע גם בשמו רבי יצחק אור זרוע (1180 ד'תתק"ם-1250 ה'י') חיבר את הספר "אור זרוע", ספר הלכה חשוב המצוטט רבות בספרי הפוסקים שאחריו.

חָדָשׁ!!: פוסק ויצחק מווינה · ראה עוד »

יצחק אקריש

הרב יצחק אקריש (ה'תקע"ח (1818), טורקיה - כ"ח באלול ה'תרמ"ו (28 בספטמבר 1886) ירושלים), היה רב בולט, ראש ישיבה, דיין ופוסק, בעיר קושטא שבטורקיה.

חָדָשׁ!!: פוסק ויצחק אקריש · ראה עוד »

יצחק ארובאש

רבי יצחק ארובאש היה משורר ופוסק הלכה שפעל במאה ה-17 בעיר תטואן שבמרוקו ובעיר ונציה שבאיטליה.

חָדָשׁ!!: פוסק ויצחק ארובאש · ראה עוד »

יצחק אריאלי

הרב יצחק אריאלי (אלול תרנ"ו, 1896 - י"ג בניסן תשל"ד, 5 באפריל 1974) היה המשגיח של ישיבת מרכז הרב ורב שכונה בירושלים, מחבר סדרת הספרים עיניים למשפט.

חָדָשׁ!!: פוסק ויצחק אריאלי · ראה עוד »

יצחק אלמליח (תלמסאן)

הרב יצחק אלמליח (ה'תרס"ו, 1906 - ה'תשל"ד, 1974) היה פוסק הלכה.

חָדָשׁ!!: פוסק ויצחק אלמליח (תלמסאן) · ראה עוד »

יצחק אלחנן ספקטור

מילון האנציקלופדי ברוקהאוס ואפרון") הרב יצחק אלחנן ספֶּקטוֹר (בכתיב היידי, שנהג בזמנו: ספעקטאָר, בניו נקראו בשם רבינוביץ' - ראַבינאָוויץ), (ה'תקע"ז, ראש - כ"א באדר ה'תרנ"ו, קובנה), היה רבה הראשי של קובנה.

חָדָשׁ!!: פוסק ויצחק אלחנן ספקטור · ראה עוד »

יצחק אלגאזי

רבי יצחק אלגאזי (ה'שפ"ה, 1625 - ה'תמ"ג, 1683) היה רב ופוסק מחכמי האימפריה העות'מאנית, רבה הראשי של איזמיר, מורה צדק בכיוס ומתלמידיו של הרב חיים בנבנישתי.

חָדָשׁ!!: פוסק ויצחק אלגאזי · ראה עוד »

יצחק אבן גיאת

רבי יצחק בן רבי יהודה אִבְּן גַיַאת (נקרא גם רי"צ גיאת או בקיצור ריצ"ג; ד'תשצ"ח, 1038 (בקירוב), לוסנה — ד'תתמ"ט (1089), קורדובה) היה מגדולי חכמי התורה בספרד בתקופת הראשונים, פוסק, ראש ישיבה, פרשן, ומשורר יהודי.

חָדָשׁ!!: פוסק ויצחק אבן גיאת · ראה עוד »

יצחק אבן דנאן

הרב יצחק אבן דנאן (20 באוגוסט 1834, ט"ו באב ה'תקצ"ד – 23 במאי 1900, כ"ד באייר ה'תר"ס) היה רב ופוסק בעיר פאס במרוקו.

חָדָשׁ!!: פוסק ויצחק אבן דנאן · ראה עוד »

יצחק אדרבי

רבי יצחק אדרבי (~ה'ר"ף, 1520 - ז' באייר ה'של"ז, 24 באפריל 1577) היה פוסק הלכה וראש ישיבה מחכמי יהדות סלוניקי, מרבני הפזורה הספרדית במאה ה-16 בשטחי האימפריה העות'מאנית בכלל וביוון בפרט.

חָדָשׁ!!: פוסק ויצחק אדרבי · ראה עוד »

יצחק אהרן איטינגא

רבי יצחק אהרן הלוי איטינגא (י"א בסיוון ה'תקפ"ז, 6 ביוני 1827 – ז' בשבט ה'תרנ"א, 16 בינואר 1891), מפוסקי ההלכה בגליציה, רבה של לבוב, ונשיא כולל חבת ירושלים.

חָדָשׁ!!: פוסק ויצחק אהרן איטינגא · ראה עוד »

יצחק אייזיק ליבס

הרב יצחק אייזיק ליבס (בכתיב יידי: ליעבעס; כ"ח באדר ה'תרס"ו, 25 במרץ 1906 - כ"ב באדר א' ה'תש"ס, 28 בפברואר 2000) היה רב ופוסק הלכה אמריקאי, ראב"ד איגוד הרבנים באמריקה ומחבר ספר השו"ת בית אב"י.

חָדָשׁ!!: פוסק ויצחק אייזיק ליבס · ראה עוד »

יצחק אייזיק חבר

רבי יצחק אייזיק חבר (וילדמן; תקמ"ט, 1789 – כ"ט בחשון תרי"ג, 11 בנובמבר 1852) היה פוסק הלכה ומקובל ליטאי בולט, רב בכמה עיירות בליטא ומחבר ספרים.

חָדָשׁ!!: פוסק ויצחק אייזיק חבר · ראה עוד »

יצחק סורוצקין

הרב אברהם יצחק סורוצקין הוא רב וסופר אורתודוקסי, שהיה ראש ישיבת טלז-קליבלנד וראש מתיבתא דלייקווד.

חָדָשׁ!!: פוסק ויצחק סורוצקין · ראה עוד »

יצחק עטייה

רבי יצחק עטיה (סביב ה'תקט"ו, 1755 - ה'תק"ץ, 1830) היה פוסק הלכה, פרשן תלמודי ומקראי, דיין וראש ישיבה בחלב שבסוריה בשלהי המאה השמונה עשרה ובתחילת המאה התשע עשרה.

חָדָשׁ!!: פוסק ויצחק עטייה · ראה עוד »

יצחק עבאדי (רב)

הרב יצחק עבאדי, 2008 הרב יצחק עבאדי (נולד ב-12 במרץ 1933) הוא פוסק הלכה אורתודקסי בולט ביהדות ארצות הברית.

חָדָשׁ!!: פוסק ויצחק עבאדי (רב) · ראה עוד »

יצחק צבי ריבלין

צילום: ארנון בוסאני, עיריית ירושלים הרב יצחק צבי ריבלין (תרי"ז, 1857 - י"ח בניסן תרצ"ד, אפריל 1934) התפרסם כאחד מגדולי ירושלים והיה ממנהיגי המזרחי בארץ ומייסד סניף המזרחי בירושלים, שהיה הסניף הראשון של התנועה בארץ.

חָדָשׁ!!: פוסק ויצחק צבי ריבלין · ראה עוד »

יצחק רצאבי

הרב יצחק רצאבי (נולד בכ"ד באלול ה'תשי"ג, 4 בספטמבר 1953) הוא פוסק תימני-ישראלי, ומחבר ספרים, מנהיג קהילת פעולת צדיק.

חָדָשׁ!!: פוסק ויצחק רצאבי · ראה עוד »

יצחק שרים

רבי יצחק שְׁרֵים (ה'תקנ"ח 1798 - ט"ו בתשרי ה'תרל"ג 17 באוקטובר 1872) היה רב, פוסק הלכה ומגדולי חכמי ארם צובא, מחבר הספר "הדר עזר" ועוד.

חָדָשׁ!!: פוסק ויצחק שרים · ראה עוד »

יצחק שלמה אונגר

מצבת הרב יצחק שלמה אונגר הרב יצחק שלמה אונגר (י"ז באדר ב' תרפ"א, 27 במרץ 1921 - כ"ב בסיוון תשס"ד, 11 ביוני 2004) היה פוסק הלכה הונגרי, רבה הראשון של קהילת חוג חת"ם סופר ברח' הרב יהודה לייב מיימון בבני ברק, וראש ישיבת חוג חת"ם סופר-מחנה אברהם בבני ברק.

חָדָשׁ!!: פוסק ויצחק שלמה אונגר · ראה עוד »

יצחק שחיבר

הרב יצחק משה שחיבר (ה'תרע"ב, 1912 - כ"ז באב ה'תש"ן, 18 באוגוסט 1990) היה רב, פוסק, משיירי חכמי ארם צובא ורבה של קהילת הספרדים בבואנוס איירס, ארגנטינה.

חָדָשׁ!!: פוסק ויצחק שחיבר · ראה עוד »

יצחק שבדרון

הרב יצחק הכהן שבדרון (תרכ"ו, 1856 - תרע"ט, 1919) היה רב בגליציה ובירושלים, פרשן התוספתא ומהדיר כתבי אביו המהרש"ם מברז'אן.

חָדָשׁ!!: פוסק ויצחק שבדרון · ראה עוד »

יצחק שולזינגר

יצחק הלוי שולזינגר (ו' באדר ה'תרס"ד, 22 בפברואר 1904 – ט"ז בטבת ה'תשי"ז, 20 בדצמבר 1956) היה רב ושוחט בכפר גנים (היום שכונה בפתח תקווה) ולאחר מכן ראש השוחטים והפוסק בענייני שחיטה בחיפה.

חָדָשׁ!!: פוסק ויצחק שולזינגר · ראה עוד »

יצחק שווייגר

מצבת ר' יצחק שווייגער הרב יצחק שווייגר (שווייגער) (תר"ט – י"ג בתשרי תרפ"ג, 5 באוקטובר 1922) היה רב קהילה ואב בית דין בעיירה טאפאלצ'אני שבסלובקיה.

חָדָשׁ!!: פוסק ויצחק שווייגר · ראה עוד »

יצחק זאב ידלר

הרב יצחק זאב גולדברג-ידלר (יידיש:יאדלר, יאדלער, תר"ג, 1843 - י"ב בסיוון תרע"ז, יוני 1917) היה ירושלמי, מחבר הפירוש "תפארת ציון" על המדרש רבה.

חָדָשׁ!!: פוסק ויצחק זאב ידלר · ראה עוד »

יצחק זלר

הרב יצחק זַלֶר (בכתיב יידי: זאַלער) היה רב חרדי בוורשה, מחבר ספרים תורניים.

חָדָשׁ!!: פוסק ויצחק זלר · ראה עוד »

יצחק זילברשטיין

הרב יצחק זילברשטיין (נולד בשנת ה'תרצ"ד, 1934) הוא רב ופוסק הלכה חרדי ליטאי, רב שכונת רמת אלחנן בבני ברק ומומחה בענייני הלכות רופאים ורפואה.

חָדָשׁ!!: פוסק ויצחק זילברשטיין · ראה עוד »

יצחק חרוש

הרב יצחק חרוש (ד' בטבת ה'ת"ף, 16 בדצמבר 1720 - ה'תקנ"ט, 1799) היה פוסק הלכה, דרשן, אב בית הדין ורבה של מרקש במאה השמונה עשרה.

חָדָשׁ!!: פוסק ויצחק חרוש · ראה עוד »

יצחק חי בוכבזה

הרב יצחק חי בוכבזה (1853–1930) היה מקובל ומשורר עברי, מחבר ספרים רבים, מורה צדק, אב בית דין ורב הערים מוכנין וגאבס שבתוניסיה, ורבה הראשי של טריפולי שבלוב.

חָדָשׁ!!: פוסק ויצחק חי בוכבזה · ראה עוד »

יצחק בן ראובן הברצלוני

רבי יצחק בן ראובן הברצלוני (נקרא גם: יצחק בר ראובן אלברצלוני או אלברגלוני, ברצלוני, ברגלוני; נולד בברצלונה ב-ד'תת"ג, נפטר בדניה, כיום במחוז אליקנטה, ספרד) היה רב ופייטן מחכמי ספרד, בן דורו של הרי"ף.

חָדָשׁ!!: פוסק ויצחק בן ראובן הברצלוני · ראה עוד »

יצחק בן שמואל (פירושונים)

קטגוריה:פירושון אישים.

חָדָשׁ!!: פוסק ויצחק בן שמואל (פירושונים) · ראה עוד »

יצחק ברקוביץ

יצחק שמואל הלוי ברקוביץ (נולד ב-1953) הוא רב יהודי אורתודוקסי ישראלי יליד ארצות הברית, ראש ישיבה, ראש כולל ופוסק.

חָדָשׁ!!: פוסק ויצחק ברקוביץ · ראה עוד »

יצחק ברדא

הרב חיים יצחק ברדא (נולד בי"ד באייר תשי"ב, 9 במאי 1952) הוא רב חרדי ספרדי, פוסק ומחבר ספרי הלכה.

חָדָשׁ!!: פוסק ויצחק ברדא · ראה עוד »

יצחק בואינו

ספר שלחן מלכים הרב יצחק בואינו (סביב ה'ש"פ, 1620 - לפני ה'תנ"ה, 1695) היה פוסק הלכה, אב בית הדין ורבה של ירושלים במאה השבע עשרה.

חָדָשׁ!!: פוסק ויצחק בואינו · ראה עוד »

יצחק בכר דוד

רבי יצחק בכר דוד (קרוב לשנת ה'ת"ן, 1690 - ה'תקט"ו, 1755) היה רב בקושטא, מחבר הספר "דברי אמת".

חָדָשׁ!!: פוסק ויצחק בכר דוד · ראה עוד »

יצחק גליקמן

הרב יצחק גליקמן (1903–1995) היה רב, פוסק, מחבר ואב בית הדין במחנה הפליטים בברגן-בלזן לאחר השואה. בית הדין עסק בעיקר בהתרת עגונות. לאחר עלייתו ארצה היה ראש מחלקת הכשרות במועצה הדתית של העיר חולון ולאחר מכן ראש מחלקת הנישואין וטהרת המשפחה.

חָדָשׁ!!: פוסק ויצחק גליקמן · ראה עוד »

יצחק דאנציג

הרב יצחק דאנציג (י"ז בשבט ה'תקצ"ז, ינואר 1837 - י"ד בטבת ה'תרע"ז, ינואר 1917) היה רב, פוסק, דרשן ונואם, בערים וקהילות שונות באירופה ובסוף ימיו בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: פוסק ויצחק דאנציג · ראה עוד »

יצחק דלויה (המאה ה-17)

הרב יצחק דלויה (סביב ה'שצ"ה 1635 - אב ה'תע"א 1711) היה תלמיד חכם, דרשן, אב בית הדין מרקש, ראש הישיבה ורב העיר, בשלהי המאה ה-17 ובראשית המאה ה-18.

חָדָשׁ!!: פוסק ויצחק דלויה (המאה ה-17) · ראה עוד »

יצחק דב במברגר

הרב יצחק דב (זֶליגמן בֶּר) הלוי בַּמבֶּרגֶר (בכתיב יידי, שנהג בזמנו: זעליגמאן בער באמבערגער; בגרמנית: Seligmann Bär Bamberger; ה' בחשוון ה'תקס"ח, 6 בנובמבר 1807 – ט"ז בתשרי ה'תרל"ט, 13 באוקטובר 1878) היה רבה של וירצבורג, פוסק הלכה, ומגדולי רבני גרמניה במאה ה-19.

חָדָשׁ!!: פוסק ויצחק דב במברגר · ראה עוד »

יצחק הכהן רפפורט

הרב יצחק הכהן רפפורט (תל"ט, 1679 – י"ז בתמוז תקט"ו, יולי 1755) היה רב ופוסק באיזמיר ובירושלים.

חָדָשׁ!!: פוסק ויצחק הכהן רפפורט · ראה עוד »

יצחק כהן

כהן.

חָדָשׁ!!: פוסק ויצחק כהן · ראה עוד »

יצחק יעקב ריינס

הרב יצחק יעקב ריינס (ט' בחשוון ת"ר, 1839 – י' באלול תרע"ה, 1915) היה רב ליטאי.

חָדָשׁ!!: פוסק ויצחק יעקב ריינס · ראה עוד »

יצחק יעקב וייס

הרב יצחק יעקב וייס (ח' באדר א' ה'תרס"ב, 15 בפברואר 1902 – י"א בסיוון ה'תשמ"ט, 14 ביוני 1989) רב ופוסק, מחבר סדרת ספרי השו"ת מנחת יצחק.

חָדָשׁ!!: פוסק ויצחק יעקב וייס · ראה עוד »

יצחק יהודה שמלקיש

הרב יצחק יהודה שמלקיש (תקפ"ח-י' בתשרי תרס"ו, 1905-1827) היה מרבני גליציה ונחשב לאחד מגדולי הפוסקים בדורו.

חָדָשׁ!!: פוסק ויצחק יהודה שמלקיש · ראה עוד »

יקותיאל פרקש

הרב פרקש, 2022 הרב יקותיאל פרקש (נולד בכ"ג בשבט תש"ח) הוא רב חסיד חב"ד, מחבר ספרי הלכה, המתפקד כמו"צ בקהילות חב"ד בירושלים.

חָדָשׁ!!: פוסק ויקותיאל פרקש · ראה עוד »

יקותיאל בירדוגו

רבי יקותיאל בירדוגו (י"ב בשבט ה'תצ"ו, 25 בינואר 1736 - י' בתשרי ה'תקס"ב 17 בספטמבר 1801) היה אב בית דין מקנס, מפוסקי מרוקו, וראש ישיבת מקנס ומייסדה.

חָדָשׁ!!: פוסק ויקותיאל בירדוגו · ראה עוד »

ירקות ללא חרקים

ירקות ללא חרקים (מוכרים גם כירקות ללא תולעים או ירקות גוש קטיף) הם ירקות (בעיקר ירקות עלים) שמשיקולי כשרות גודלו ונארזו במטרה להקטין את שכיחות החרקים בהם, זאת כדי למנוע אכילת חרקים שהם אסורים באכילה לפי התורה.

חָדָשׁ!!: פוסק וירקות ללא חרקים · ראה עוד »

ירחמיאל אונגרישר

הרב ירחמיאל אוּנְגְרִישֶר (נולד בי' באלול תש"ז, 26 באוגוסט 1947) הוא ראש ישיבת בית מדרש עליון בבני ברק.

חָדָשׁ!!: פוסק וירחמיאל אונגרישר · ראה עוד »

ירוחם בן משולם

רבנו ירוחם בן משולם (מוכר בפשטות כרבינו ירוחם או בכינויו רי"ו, 1350-1290 לערך), רב ופוסק מגדולי הראשונים.

חָדָשׁ!!: פוסק וירוחם בן משולם · ראה עוד »

ירוחם הירשקוביץ כהנא

רבי ירוחם ישראל בן שבתי הכהן הירשקוביץ כהנא (תר"ג – י' באדר א' תרס"ח המכונה ירוחם הכהן, 1908) היה רב מורה צדק ואב בית דין בערים הונטשעשט קאושאני איזמאיל ודובסרי בבסרביה (כיום אוקראינה ומולדובה).

חָדָשׁ!!: פוסק וירוחם הירשקוביץ כהנא · ראה עוד »

ירוחם ורהפטיג

הרב ירוחם אשר וַרְהַפְטִיג (3 באוגוסט 1875 – 1 באוקטובר 1965) היה פוסק, תלמיד חכם ומחבר ספרים בהלכה.

חָדָשׁ!!: פוסק וירוחם ורהפטיג · ראה עוד »

ישעיה פיק ברלין

רבי ישעיה פיק מכונה גם רבי ישעיה ברלין (ה'תע"ט, 1719 - ח' באייר ה'תקנ"ט, 1799) היה רב, פוסק ואב בית דין.

חָדָשׁ!!: פוסק וישעיה פיק ברלין · ראה עוד »

ישעיה די טראני

רבי ישעיה ב"ר מאלי די טראני - רי"ד (סביב ד'תתקכ"ה, 1165~ - סביב ה' אלפים 1240~).

חָדָשׁ!!: פוסק וישעיה די טראני · ראה עוד »

ישעיה דיין

הרב ישעיה דיין (8 באוגוסט 1833 - 11 בספטמבר 1903) היה דיין, רב, פוסק ומגדולי חכמי ארם צובא.

חָדָשׁ!!: פוסק וישעיה דיין · ראה עוד »

ישעיה הלוי

רבי ישעיה בן רבי אברהם הלוי (נפטר בג' באייר ה'תפ"ג, 8 במאי 1723) היה רב ופרשן ה"שולחן ערוך".

חָדָשׁ!!: פוסק וישעיה הלוי · ראה עוד »

ישעיה הלוי הורוביץ (השני)

רבי ישעיה הלוי הורוביץ (נפטר באדר ה'תמ"ט, 1689, פוזנא) היה אב"ד וראש ישיבה בפרנקפורט.

חָדָשׁ!!: פוסק וישעיה הלוי הורוביץ (השני) · ראה עוד »

ישעיהו משורר

הרב ישעיהו משורר (שאער; ה' בסיוון ה'תרע"ח - י' בסיוון ה'תשנ"ח, 16 במאי 1918 - 4 ביוני 1998) היה דיין, אב"ד בבית הדין הרבני בפתח תקווה וחבר בית הדין הרבני הגדול בירושלים.

חָדָשׁ!!: פוסק וישעיהו משורר · ראה עוד »

ישראל איסר איסרלין (וילנה)

הרב ישראל איסר איסרלין (בערך ה'תקפ"ז, 1827 – ה'תרמ"ט, 1889) היה מורה צדק בעיר וילנה.

חָדָשׁ!!: פוסק וישראל איסר איסרלין (וילנה) · ראה עוד »

ישראל איסר שפירא (מזריטש)

הרב רפאל ישראל איסר שפירא (ה'תקפ"ח, 1828 - ה'תרנ"ד, 1894) היה רב ופוסק הלכה ליטאי שפעל גם בפולין.

חָדָשׁ!!: פוסק וישראל איסר שפירא (מזריטש) · ראה עוד »

ישראל נג'ארה

רבי ישראל נג'ארה (דמשק, 1555 – עזה, 1628) היה רב, פרשן ומשורר.

חָדָשׁ!!: פוסק וישראל נג'ארה · ראה עוד »

ישראל ניסן קרק

הרב ישראל ניסן קרק (1863, קאמי, ליטא – 1938, תל אביב, פלשׂתינה–ארץ ישראל) היה רב ליטאי, ראש תנועת "המזרחי" בליטא.

חָדָשׁ!!: פוסק וישראל ניסן קרק · ראה עוד »

ישראל ניסן קופרשטוך

הרב ישראל ניסן קופרשטוך (בכתיב מקומי: קופערשטאך או קופרשטוק; ד' באב ה'תרי"ח, 1858 – כ"ח בטבת ה'תר"ץ, 1930) היה רב ופוסק הלכה, רבן של הקהילות היהודיות אודז'יבול, רוז'אן, פשיסחה, ומאקווא ובסוף ימיו רב של חסידי אלכסנדר בירושלים.

חָדָשׁ!!: פוסק וישראל ניסן קופרשטוך · ראה עוד »

ישראל פסח פיינהנדלר

הרב ישראל פסח פיינהנדלר (כ"ד בשבט ה'תש"ה, 7 בפברואר 1945 - י"ב בניסן ה'תשע"א, 16 באפריל 2011) היה פוסק ואיש חינוך, מחבר סדרת ספרי ההלכה אבני ישפה ורב קהילת אבני ישפה בירושלים.

חָדָשׁ!!: פוסק וישראל פסח פיינהנדלר · ראה עוד »

ישראל טויסיג

רבי ישראל טויסיג, הבית ישראל ממאטרסדארף (תרמ"ט, 1889 – ו' בתשרי תשכ"ח, 10 באוקטובר 1967) היה רב ופוסק בעיר מאטערסדארף אוסטריה אונגריה לאחר המלחמה עלה ירושלים, רבן של מאה שערים ובתי אונגרין.

חָדָשׁ!!: פוסק וישראל טויסיג · ראה עוד »

ישראל זאב מינצברג

הרב ישראל זאב מינצברג (17 בספטמבר 1872 - 23 במרץ 1962) היה רב ופוסק בעיר ירושלים ועמד בראש בית הדין החסידי בעיר, ומחבר ספר שארית ישראל, לפני קום המדינה שימש כרבה האשכנזי של העיר העתיקה עד לנפילתה במלחמת העצמאות.

חָדָשׁ!!: פוסק וישראל זאב מינצברג · ראה עוד »

ישראל חיים קאהן

הרב ישראל חיים הכהן קאהן הוא האדמו"ר מנחלת אהרן, בנו החמישי של הרב אברהם יצחק קאהן מתולדות אהרן.

חָדָשׁ!!: פוסק וישראל חיים קאהן · ראה עוד »

ישראל בלסקי

הרב חיים ישראל הלוי בלסקי (כ"ה באב תרצ"ח 22 באוגוסט 1938 - ליל י"ט בשבט ה'תשע"ו, 28 בינואר 2016) היה ראש ישיבה רב ופוסק הלכה אורתודוקסי-חרדי אמריקאי.

חָדָשׁ!!: פוסק וישראל בלסקי · ראה עוד »

ישראל גנס

הרב ישראל גנס (נולד בשנת תש"א, 1941) הוא פוסק הלכה ומו"ץ חרדי-ישראלי, מראשי הישיבה הקטנה של ישיבת קול תורה בירושלים.

חָדָשׁ!!: פוסק וישראל גנס · ראה עוד »

ישראל ולץ

הרב ישראל ולץ (וועלץ) (ה'תרמ"ז, 1886 - ז' בחשוון ה'תשל"ד, 2 בנובמבר 1973, ירושלים) היה רב, פוסק וראש ישיבה בהונגריה ובישראל, כיהן כאב"ד בבודפשט אחר השואה, ולאחר מכן כמו"צ בירושלים.

חָדָשׁ!!: פוסק וישראל ולץ · ראה עוד »

ישראל יעקב פישר

הרב ישראל יעקב פישר (1925 – 27 בפברואר 2003) היה רב שכונת זיכרון משה בירושלים, וראב"ד העדה החרדית בשנים 1996–2003.

חָדָשׁ!!: פוסק וישראל יעקב פישר · ראה עוד »

ישראל יהושע מקוטנא

הרב ישראל אליהו יהושע טרונק מקוטנא (ח' בכסלו תקפ"א - כ"ה בתמוז תרנ"ג; 1820–1893) היה פוסק חשוב בפולין במחצית השנייה של המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: פוסק וישראל יהושע מקוטנא · ראה עוד »

ישראל יובל

ישראל יעקב יובל (נולד ב-1 באוקטובר 1949) הוא היסטוריון ישראלי, פרופסור אמריטוס בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה העברית.

חָדָשׁ!!: פוסק וישראל יובל · ראה עוד »

יששכר אונא

יששכר אונא (8 במאי 1934 – 11 באוקטובר 2021) היה פיזיקאי ישראלי, פרופסור במכון רקח לפיזיקה באוניברסיטה העברית בירושלים.

חָדָשׁ!!: פוסק ויששכר אונא · ראה עוד »

יששכר דוב קהאן

הרב יששכר דוב בער קאהן (ה'תק"ץ – ג' באייר ה'תרפ"ג, 1830–1923) היה רב הונגרי ופוסק הלכה אשר שימש בין השאר כרבה של וראש הישיבה בה.

חָדָשׁ!!: פוסק ויששכר דוב קהאן · ראה עוד »

יששכר יחזקאל ריגייו

הרב יששכר יחזקאל ריגייו (באיטלקית: Reggio; ~ה'תקל"ד, 1774 - ליל ראש חודש אלול ה'תקצ"ז, 1837) היה רב ומדקדק עברי, מגדולי רבני יהדות איטליה בראשית המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: פוסק ויששכר יחזקאל ריגייו · ראה עוד »

ישורון (מאסף תורני)

ישורון הוא מאסף תורני חצי-שנתי היוצא לאור בירושלים ובניו יורק מאמצע שנות ה-90 של המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: פוסק וישורון (מאסף תורני) · ראה עוד »

ישכר בריש גרויברט

רבי ישכר בעריש גְרוֹיבַּרְט (בכתיב יידי: גרויבארט, או: גראהבארט; מאי 1847, ה'תר"ז – כ"ה בחשוון ה'תרע"ד, 12 בדצמבר 1913) היה רבה של בנדין, מחבר שו"ת "דברי יששכר" ופוסק הלכה מפורסם בפולין.

חָדָשׁ!!: פוסק וישכר בריש גרויברט · ראה עוד »

ישיבת נהרדעא

ישיבת נהרדעא הייתה אחת הישיבות הגדולות בבבל, שהתקיימה לסירוגין, בתקופות שונות מתחילת תקופת האמוראים ועד לסוף ימי הגאונים.

חָדָשׁ!!: פוסק וישיבת נהרדעא · ראה עוד »

ישיבת עץ חיים

תצלום מתחילת המאה ה-20 של מורים בישיבת "עץ חיים", כשהייתה ממוקמת בבית הכנסת 'החורבה'. ישיבת עץ חיים היא ישיבה ותיקה של היישוב הישן בירושלים, הכוללת תלמוד תורה, ישיבה וכולל.

חָדָשׁ!!: פוסק וישיבת עץ חיים · ראה עוד »

ישיבת פוניבז'

ישיבת פּוֹנִיבֶז' היא ישיבה גבוהה בישראל, אשר נחשבת לאחת משתי הישיבות החשובות והיוקרתיות בציבור החרדי, יחד עם ישיבת חברון בירושלים.

חָדָשׁ!!: פוסק וישיבת פוניבז' · ראה עוד »

ישיבת קול תורה

המשגיח הרב יצחק ירוחם ברודיאנסקי בהדלקת נרות חנוכה ישיבת קול תורה היא ישיבה חרדית-ליטאית השוכנת בשכונת בית וגן בירושלים.

חָדָשׁ!!: פוסק וישיבת קול תורה · ראה עוד »

ישיבת קול תורה לצעירים

ישיבת קול תורה לצעירים היא ישיבה קטנה חרדית-ליטאית, שהינה חלק מישיבת קול תורה, הממוקמת בשכונת בית וגן בירושלים.

חָדָשׁ!!: פוסק וישיבת קול תורה לצעירים · ראה עוד »

ישיבת לייקווד

ישיבת לייקווד (שמה הרשמי: "בית מדרש גבוה") היא ישיבה ליטאית, אחת משתי הישיבות הגדולות בעולם (יחד עם ישיבת מיר).

חָדָשׁ!!: פוסק וישיבת לייקווד · ראה עוד »

ישיבת בית אברהם

ישיבת בית אברהם היא ישיבה השייכת לחסידות סלונים, ומרכזה בשכונת מאה שערים בירושלים.

חָדָשׁ!!: פוסק וישיבת בית אברהם · ראה עוד »

ישיבת בית ישראל ודמשק אליעזר

ישיבת בית ישראל ודמשק אליעזר (מכונה בראשי תיבות ביוד"א) היא הישיבה המרכזית של חסידות ויז'ניץ בבני ברק.

חָדָשׁ!!: פוסק וישיבת בית ישראל ודמשק אליעזר · ראה עוד »

ישיבת המתמידים

ישיבת המתמידים, ובשמה הרשמי קהל עדת ירושלים, היא קהילה חרדית שמרכזה בירושלים, המורכבת מבני היישוב הישן שאינם משתייכים לעדה החרדית.

חָדָשׁ!!: פוסק וישיבת המתמידים · ראה עוד »

ישיבת כנסת יצחק (חדרה)

ישיבת כנסת יצחק היא ישיבה גדולה חרדית-ליטאית השוכנת בחדרה.

חָדָשׁ!!: פוסק וישיבת כנסת יצחק (חדרה) · ראה עוד »

יחסי אישות (הלכה)

יחסי אישות (או בלשון חז"ל: תשמיש המיטה) הם יחסי מין בעגה יהודית הלכתית.

חָדָשׁ!!: פוסק ויחסי אישות (הלכה) · ראה עוד »

יחזקאל עזרא הלוי

הרב יחזקאל עזרא הלוי (ה'תרי"ב, 1852 - ג' בטבת ה'תש"ב, 23 בדצמבר 1941), היה פוסק, מקובל, משורר וממלא מקום החכם באשי ("וכיל") בבגדאד שבעיראק.

חָדָשׁ!!: פוסק ויחזקאל עזרא הלוי · ראה עוד »

יחזקאל קצינאלפוגין

רבי יחזקאל קצינאלפוגין (או: קצנלנבוגן; בריסק, כסלו ה'תכ"ח, 1667, אלטונה - כ"ג בתמוז ה'תק"ט, 1749) היה רבן של קהילות אה"ו, מחבר ספרים, פוסק, מנהיג ולוחם נגד כת השבתאות.

חָדָשׁ!!: פוסק ויחזקאל קצינאלפוגין · ראה עוד »

יחזקאל ראטה

הרב יחזקאל ראטה (קרי רוֹט; כ"ג באדר א' תרצ"ה פברואר 1935 – כ"ג באדר ה'תשפ"א, 7 במרץ 2021) היה פוסק חסיד סאטמר, רב בית המדרש "קהל יראי ה' קרלסבורג" בשכונת בורו פארק שבניו יורק ונשיא בית תלמוד להוראה.

חָדָשׁ!!: פוסק ויחזקאל ראטה · ראה עוד »

יחזקאל לנדא

הנודע ביהודה רבי יחזקאל לנדא (לעיתים: סג"ל לנדא; י"ח בחשוון ה'תע"ד, 7 בנובמבר 1713 – י"ז באייר ה'תקנ"ג, 29 באפריל 1793) היה רבה של העיר פראג, ומגדולי פוסקי ההלכה במאה ה-18 ובדורות האחרונים בכלל.

חָדָשׁ!!: פוסק ויחזקאל לנדא · ראה עוד »

יחזקאל ליבשיץ

רבי יחזקאל ליבשיץ (לעיתים: ליבשיטץ; ה'תרכ"ב, 1862 או ה'תרכ"ד, 1864 - י"ג באדר ב' ה'תרצ"ב, 21 במרץ 1932) היה רב פולני-ליטאי, רבן של כמה ערים בליטא ובפולין.

חָדָשׁ!!: פוסק ויחזקאל ליבשיץ · ראה עוד »

יחזקאל גרובנר

רבי יחזקאל הלוי גְרוּבְּנֶר (גרובנער; ט"ו בתמוז תרע"ח, 1918 – י"ד בתמוז ה'תשס"ט, 6 ביולי 2009) היה רב ופוסק אמריקאי יליד פולין.

חָדָשׁ!!: פוסק ויחזקאל גרובנר · ראה עוד »

יחזקיה יהושע פייבל תאומים

רבי יחזקיה יהושע פייבל תאומים (? - תצ"א, 1731 בערך), היה רב ופוסק הלכה.

חָדָשׁ!!: פוסק ויחזקיה יהושע פייבל תאומים · ראה עוד »

יחיא אמסלם

הרב יחיא אמסלםהרב יחיא אמסלם (ה'תרע"ב, 1912 - כ"ג בחשון ה'תשס"ו, 2005) היה דיין באוראן, אב בית דין וממייסדי קהילת 'מחזיקי הדת' בפריז, פוסק ומחבר תורני.

חָדָשׁ!!: פוסק ויחיא אמסלם · ראה עוד »

יחיא בן המו

יחיא בן המו, זמן קצר אחרי עלייתו לישראל חכם יחיא בן המו רחמים (1870–1962) היה הדרשן הראשי של קהילת יהודי מוסול במשך למעלה מיובל שנים ואחד מוותיקי דייניה.

חָדָשׁ!!: פוסק ויחיא בן המו · ראה עוד »

יחיאל מיכל לייטר

הרב יחיאל מיכל לייטר (י' באדר ב' ה'תרכ"ד – כ"ב בשבט ה'תרצ"ג; 1864 – 1933) היה רבה של שבגליציה (ליד זלוטשוב), ולאחר מכן רב קהילת "מחזיקי הדת זלוטשוב" בניו יורק.

חָדָשׁ!!: פוסק ויחיאל מיכל לייטר · ראה עוד »

יחיאל מיכל טוקצינסקי

הרב יחיאל מיכל טוקצינסקי (נכתב ונהגה לעיתים טיקוצ'ינסקי; ט"ו בטבת ה'תרל"ב, 27 בדצמבר 1871 – ח' בניסן ה'תשט"ו, 31 במרץ 1955) היה ראש ומנהל ישיבת "עץ חיים", אבי ה"לוח לארץ ישראל" ומחברם של ספרים הלכתיים רבים.

חָדָשׁ!!: פוסק ויחיאל מיכל טוקצינסקי · ראה עוד »

יחיאל מיכל הלוי אפשטיין

הרב יחיאל מיכל הלוי אפשטיין (כ' בשבט תקפ"ט, 24 בינואר 1829 – כ"ב באדר ב' ה'תרס"ח 24 במרץ 1908) היה רבה של נובהרדוק, פוסק ומחבר הספר ערוך השולחן על ארבעת חלקי השולחן ערוך.

חָדָשׁ!!: פוסק ויחיאל מיכל הלוי אפשטיין · ראה עוד »

יחיאל בן הרא"ש

רבי יחיאל בן הרא"ש היה רב ופוסק מתקופת הראשונים.

חָדָשׁ!!: פוסק ויחיאל בן הרא"ש · ראה עוד »

יחיאל יעקב וינברג

הרב ד"ר יחיאל יעקב וינברג הנודע בכינויו השרידי אש (תרמ"ד-ה, 1884 – ד' בשבט ה'תשכ"ו, 24 בינואר 1966) היה רב, פוסק והוגה.

חָדָשׁ!!: פוסק ויחיאל יעקב וינברג · ראה עוד »

יחיאל ישעיהו טרונק

יחיאל ישעיה טרוּנק (Trunk; 15 במרץ 1887 – 7 ביולי 1961) היה סופר יידיש, היסטוריון חוקר תולדות יהדות פולין, מסאי ועורך.

חָדָשׁ!!: פוסק ויחיאל ישעיהו טרונק · ראה עוד »

יגאל קמינצקי

ממוזער הרב יגאל קמינצקי (נולד ב' בשבט ה'תש"י, 20 בינואר 1950) הוא רב השייך לזרם החרדים הלאומיים (קבוצה בציבור הדתי לאומי), ששימש כרבו של גוש קטיף עד פינויו במסגרת תוכנית ההתנתקות.

חָדָשׁ!!: פוסק ויגאל קמינצקי · ראה עוד »

יגאל כהן (רב)

הרב יגאל שלמה כהן (נולד ב-7 בנובמבר 1972, א' בכסלו ה'תשל"ג) הוא רב חרדי-ספרדי, מחזיר בתשובה, ראש מוסדות "יביע אומר" בבני ברק וראש ארגון "ענפים" לקירוב רחוקים.

חָדָשׁ!!: פוסק ויגאל כהן (רב) · ראה עוד »

יגיל הנקין

יוסף גיל (יגיל) הנקין (נולד ב-1976) הוא ד"ר להיסטוריה, סופר, חוקר במכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון ומרצה להיסטוריה צבאית במכללה לפיקוד ומטה של צה"ל.

חָדָשׁ!!: פוסק ויגיל הנקין · ראה עוד »

ידותון הלוי החבר

רבי ידותון הלוי החבר (בערבית אבו אלחסן בן אבו סהל) היה פייטן, משורר ופוסק שפעל בעיר פוסטאט שבמצרים בראשית המאה ה-13.

חָדָשׁ!!: פוסק וידותון הלוי החבר · ראה עוד »

ידידיה מונסונייגו

הרב ידידיה מונסונייגו (ה'תקנ"ט, 1799 - ה'תרכ"ח, 1867) היה דיין, פוסק, בלשן ומשורר בפאס שבמרוקו.

חָדָשׁ!!: פוסק וידידיה מונסונייגו · ראה עוד »

ידידיה מונסונייגו (1906)

תצלום מצבת קברו בבית העלמין בפאס רבי ידידיה מונסונייגו (ה'תרס"ו, 1906 – ה'תשנ"ד, 1994), היה פוסק הלכה, דיין והרב הראשי למרוקו, מחבר הספרים "פאת י"ם" ו"פרחי שושנים".

חָדָשׁ!!: פוסק וידידיה מונסונייגו (1906) · ראה עוד »

יהדות

היהדות היא רצף המסורת וההמשכיות הדתית, התרבותית והמשפטית הקולקטיבית של היהודים.

חָדָשׁ!!: פוסק ויהדות · ראה עוד »

יהדות מץ

בית הכנסת הגדול במץ, נחנך בשנת ה'תר"י הקהילה היהודית במץ (פעמים רבות מיץ, ולעיתים מעץ) היא אחת הקהילות היהודית הוותיקות והחשובות באירופה.

חָדָשׁ!!: פוסק ויהדות מץ · ראה עוד »

יהדות מרוקו

יהדות מרוקו היא הקהילה היהודית הגדולה בארצות ערב.

חָדָשׁ!!: פוסק ויהדות מרוקו · ראה עוד »

יהדות ארצות האסלאם

יהדות ארצות האסלאם (לעיתים גם יהדות ספרד, מושג החופף במידת מה) הוא שם כולל לקהילות היהודים תחת שלטון האסלאם, החל מהמאה ה-7 לספירה.

חָדָשׁ!!: פוסק ויהדות ארצות האסלאם · ראה עוד »

יהדות אוסטריה

יהדות אוסטריה היא קהילה יהודית עתיקת יומין המתקיימת בשטחה של מדינת אוסטריה המודרנית, אשר שורשיה נעוצים, ככל הנראה, בכיבוש הרומי.

חָדָשׁ!!: פוסק ויהדות אוסטריה · ראה עוד »

יהדות אורתודוקסית

היהדות האורתודוקסית (בגרמנית: Orthodoxes Judentum) היא זרם מרכזי ביהדות הדוגל באמונה המסורתית שהתורה שבכתב והתורה שבעל פה ניתנו למשה בהר סיני ומדגיש את המחויבות המלאה לשלשלת הפסיקה המקובלת של ההלכה.

חָדָשׁ!!: פוסק ויהדות אורתודוקסית · ראה עוד »

יהדות פראג

בית העירייה היהודי ברובע יוספוב בפראג, נבנה בתקופתו של מרדכי מייזל, ועליו שעון ששעותיו מצוינות באותיות עבריות אלטנוישול מסמליה הנודעים של קהילת יהודי פראג יהדות פראג הייתה אחת הקהילות העתיקות והחשובות בעולם היהודי.

חָדָשׁ!!: פוסק ויהדות פראג · ראה עוד »

יהדות צרפת

בית-כנסת בווקלוז (צולם ב-2009) יהדות צרפת היא כיום הקהילה היהודית השלישית בגודלה בעולם, אחרי ישראל וארצות הברית.

חָדָשׁ!!: פוסק ויהדות צרפת · ראה עוד »

יהדות לבנון

300px תלמידים יהודים בלבנון (1970) יהדות לבנון הייתה קהילה יהודית מהקטנות ביותר במזרח התיכון.

חָדָשׁ!!: פוסק ויהדות לבנון · ראה עוד »

יהדות לובלין

מבנה ישיבת חכמי לובלין יהדות לובלין הייתה מן הגדולות שבקהילות היהודיות בפולין.

חָדָשׁ!!: פוסק ויהדות לובלין · ראה עוד »

יהדות טראני

שלט הכוונה לבית הכנסת בסימטת בתי הכנסת יהדות טראני הייתה קהילה יהודית בעיר טרָאנִי (Trani), בנפת בארלטה-אנדריה-טראני במחוז פוליה שבאיטליה.

חָדָשׁ!!: פוסק ויהדות טראני · ראה עוד »

יהדות טולדו

פנים בית הכנסת אל טרנסיטו, שנבנה בעיר בשנת 1356 (מומלץ ברזולוציה גבוהה) Emiliano García-Page, נשיא המדינה ורעייתו היהודים בעיר טולדו, בירת ממלכת קסטיליה ובתקופות אחדות גם בירת שליטי ספרד, עמדו במוקד ההתפתחויות המדיניות, הדתיות והחברתיות בספרד.

חָדָשׁ!!: פוסק ויהדות טולדו · ראה עוד »

יהדות ברטיסלאבה

אנדרטה לזכר יהודי סלובקיה ועליה צלליתו של בית הכנסת הנאולוגי הגדול, אשר נהרס בימי השלטון הקומוניסטי הקהילה היהודית בפרשבורג (כיום מכונה ברטיסלאבה) קיימת מאז ימי הביניים, והייתה אחת הקהילות המרכזיות ביהדות הונגריה.

חָדָשׁ!!: פוסק ויהדות ברטיסלאבה · ראה עוד »

יהדות ג'יבוטי

מיקומה של ג'יבוטי באפריקה כיסוי ראש מסורתי, ג'יבוטי 1922. יהדות ג'יבוטי היא הקהילה היהודית בג'יבוטי, המהווה חלק מהקהילה היהודית התימנית הרחבה יותר, בדומה לאלה באריתריאה ובעדן.

חָדָשׁ!!: פוסק ויהדות ג'יבוטי · ראה עוד »

יהדות דמשק

משפחה יהודית בדמשק בתצלום מראשית המאה ה-20 יהדות דמשק הייתה אחת מהקהילות היהודיות הגדולות ביותר בקרב יהדות סוריה, ומנתה בשיאה כ-15 אלף נפש.

חָדָשׁ!!: פוסק ויהדות דמשק · ראה עוד »

יהונתן מלוניל

רבי יהונתן (בן רבי דוד הכהן) מלוניל (נולד במאה ה-12 (1135?) – 1211, עכו) היה מהבולטים שבחכמי פרובנס, ומחבר "פירוש רבנו יהונתן" על כל ספר ההלכות של הרי"ף.

חָדָשׁ!!: פוסק ויהונתן מלוניל · ראה עוד »

יהונתן אייבשיץ

ציור דיוקן של רבי יהונתן אייבשיץ מצבתו של רבי יהונתן אייבשיץ (2022) רבי יהונתן אייבשיץ (~ה'תנ"ד, 1694 – כ"א באלול ה'תקכ"ד, 18 בספטמבר 1764) היה רב, מקובל, ראש ישיבה ודרשן, ומגדולי פוסקי ההלכה ביהדות אשכנז בזמנו.

חָדָשׁ!!: פוסק ויהונתן אייבשיץ · ראה עוד »

יהושע מאמאן

הרב יהושע מאמאן (מכונה "הימ"ן"; י"א בטבת ה'תרע"ח, 26 בדצמבר 1917 – כ"ו בטבת ה'תשע"ח, 13 בינואר 2018) היה דיין, פוסק ומחבר.

חָדָשׁ!!: פוסק ויהושע מאמאן · ראה עוד »

יהושע מנחם אהרנברג

הרב יהושע מנחם (יהושע מנדל) אהרנברג (י"ב בטבת תרס"ה, 20 בדצמבר 1904 – כ"ד באדר ב' תשל"ו, 26 במרץ 1976) היה רב חסידי, פוסק הלכה ואב בית דין בתל אביב.

חָדָשׁ!!: פוסק ויהושע מנחם אהרנברג · ראה עוד »

יהושע אברהם קריספין

חתימת ר' יהושע אברהם קריספין הרב יהושע (יאושע) אברהם קריספין (?-1855) היה רב, פרשן, דיין, פוסק, וחכם באשי באזמיר.

חָדָשׁ!!: פוסק ויהושע אברהם קריספין · ראה עוד »

יהושע אהרן צבי ויינברגר

הרב יהושע אהרן צבי ויינברגר (תקע"ה, 1815 - כ"ח בכסלו תרנ"ג, 1892) נודע בכינוי מהריא"ץ (מורנו הרב יהושע אהרן צבי), היה מתלמידיו של החת"ם סופר בשנותיו האחרונות, כמו גם ידידו הטוב, הרב הלל ליכטנשטיין.

חָדָשׁ!!: פוסק ויהושע אהרן צבי ויינברגר · ראה עוד »

יהושע סיגל

איור תמונה של הרב יהושע סיגלתמונה להחלפה הרב יְהוֹשֻׁעַ סִיגֶל (בכתיב היידי, שנהג בזמנו: סיגעל; באנגלית: Joshua Siegel; כ"ו באב ה'תר"ו, 18 באוגוסט 1846 - י"ג באדר א' ה'תר"ע, 22 בפברואר 1910) היה רב ופוסק הלכה פולני-אמריקאי שפעל בניו יורק.

חָדָשׁ!!: פוסק ויהושע סיגל · ראה עוד »

יהושע שלמה ארדיט

חתימת ידו של הרב יהושע שלמה ארדיט (איזמיר תר"ך) הרב יהושע שלמה ארדיט (ארדיטי) מירקאדו (ה'תקמ"ט - ה' בסיון ה'תרל"ו; 1789 - 28 במאי 1876) היה ראב"ד, פרשן תלמוד, דרשן ופוסק באזמיר ובסביבותיה.

חָדָשׁ!!: פוסק ויהושע שלמה ארדיט · ראה עוד »

יהושע לייפר

הרב לייפר במהלך נאום הרב יהושע לייפר (נולד בי"ח בתמוז תשי"ז, 17 ביולי 1957) הוא דיין ומורה צדק המשמש כנשיא מכון עוז והדר במאנסי ובניו סקוור, ניו יורק.

חָדָשׁ!!: פוסק ויהושע לייפר · ראה עוד »

יהושע ברכץ

הרב יהושע ברכץ (נולד בי"א בחשוון ה'תש"ד; 1944) הוא פוסק הלכה חרדי-ספרדי, ראש כולל 'עץ חיים', ומרבני איגוד עמלי התורה.

חָדָשׁ!!: פוסק ויהושע ברכץ · ראה עוד »

יהושע בועז

הרב יהושע בועז ממשפחת ברוך (המאה השש עשרה), היה מגדולי הפוסקים האחרונים, בעל הפירוש הנודע שלטי הגיבורים על הרי"ף, וציוני מסורת הש"ס, "תורה אור" ו"עין משפט נר מצווה" על תלמוד בבלי.

חָדָשׁ!!: פוסק ויהושע בועז · ראה עוד »

יהושע דור

יהושע (שוקי) דור (נולד ב-10 באוקטובר 1945) הוא פרופסור אמריטוס לגינקולוגיה בבית הספר לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל אביב, חלוץ טיפולי ההפריה בישראל.

חָדָשׁ!!: פוסק ויהושע דור · ראה עוד »

יהושע השל וולהנדלר

רבי יהושע השל ווֹלְהֶנְדְלֶר (ה'תשי"ד-ה'תשע"ב) היה רב ופוסק חסידי, מחבר ספר גופי הלכות (משנה ברורה החדש) על הלכות נידה וטבילה ועוד ספרים.

חָדָשׁ!!: פוסק ויהושע השל וולהנדלר · ראה עוד »

יהושע השיל (מגיני שלמה)

רבי יהושע העשיל (מכונה המגיני שלמה על שם ספרו, או הרב יהושע חריף, וילנה של"ח, לערך 1578 – קראקא כ"ז מנחם אב ת"ח, 1648) היה מרבני פולין וליטא.

חָדָשׁ!!: פוסק ויהושע השיל (מגיני שלמה) · ראה עוד »

יהושע יצחק שפירא

הרב יהושע יצחק שפירא (ה'תקס"א, 1801 – ד' בטבת ה'תרל"ג, 3 בינואר 1873) הוא רב ליטאי-בלארוסי, נודע כאב בית דין סלונים וכמחבר ספרים תורניים.

חָדָשׁ!!: פוסק ויהושע יצחק שפירא · ראה עוד »

יהושע ישעיה נויבירט

הרב יהושע ישעיה נויבירט (י"ד באדר א' תרפ"ז, 16 בפברואר 1927 – ג' בתמוז תשע"ג, 11 ביוני 2013) היה רב וראש ישיבה בירושלים, מחבר הספר "שמירת שבת כהלכתה" על הלכות שבת ויום טוב.

חָדָשׁ!!: פוסק ויהושע ישעיה נויבירט · ראה עוד »

יהודה מסר לאון

עמוד השער של הספר "נופת צופים" רבי יהודה בן יחיאל מֶסֶר לאון (לעיתים מסיר ליאון וכן מיסיר ליאון; 1425? – 1498?), רופא, רב ופוסק מרכזי ביהדות איטליה במאה ה-15, אשר שילב תורה והשכלה כללית ושאף להפוך למנהיג יהדות איטליה.

חָדָשׁ!!: פוסק ויהודה מסר לאון · ראה עוד »

יהודה אסאד

רבי יהודה אַסאֹד (מבוטא: אסוֹד, ה'תקנ"ד, 1794, אסוד - כ"ג בסיון ה'תרכ"ו, 1866) היה אב"ד, ראש ישיבה, פוסק ומנהיג אורתודוקסי בהונגריה.

חָדָשׁ!!: פוסק ויהודה אסאד · ראה עוד »

יהודה אריה דינר

הרב יהודה אריה דינר הוא רב מרכז בני ברק, דיין בבית דין צדק בני ברק, ופוסק הלכה מפורסם, חבר נשיאות שובו ורב בית הכנסת דברי שיר בבני ברק.

חָדָשׁ!!: פוסק ויהודה אריה דינר · ראה עוד »

יהודה אלבז

הרב יהודה אלבז (ה'תק"ל, 1770, צפרו, מרוקו – ט"ו בשבט ה'תר"ז, 1847, צפרו, מרוקו) היה דיין פוסק ומחבר ספרים.

חָדָשׁ!!: פוסק ויהודה אלבז · ראה עוד »

יהודה עמיחי (רב)

הרב יהודה עמיחי, 2023 הרב יהודה הלוי עמיחי (נולד בתשט"ז) הוא פוסק ועורך ספרים העומד בראש מכון התורה והארץ.

חָדָשׁ!!: פוסק ויהודה עמיחי (רב) · ראה עוד »

יהודה עייאש

רבי יהודה עייאש (סביב ה'ת"ס, 1700 - תשרי ה'תקכ"א, 1760) היה דרשן, דיין ופוסק, ראש הישיבה ורבה של אלג'יר במאה השמונה עשרה ומגדולי רבני אלג'יריה.

חָדָשׁ!!: פוסק ויהודה עייאש · ראה עוד »

יהודה פתיה

הרב יהודה משה ישועה פתיה (ב' בשבט ה'תרי"ט, 7 בינואר 1859 - כ"ז באב ה'תש"ב, 10 באוגוסט 1942) היה רב ומקובל עיראקי, שבשנותיו האחרונות פעל בירושלים.

חָדָשׁ!!: פוסק ויהודה פתיה · ראה עוד »

יהודה רוזאניס

הרב יהודה רוזאניס (ה'תי"ז, 1657 – כ"ב בניסן ה'תפ"ז, 1727) היה רב ופוסק טורקי נודע, חיבר ספרים שונים, המפורסם והמשפיע שבהם הוא משנה למלך על משנה תורה לרמב"ם.

חָדָשׁ!!: פוסק ויהודה רוזאניס · ראה עוד »

יהודה שפירא (רב)

הרב יהודה שפירא (רבי יודל - בחתימותיו "יהודא") (כ"ד בתשרי תרפ"ד, 4 באוקטובר 1923 - 11 באפריל 2009, י"ז בניסן תשס"ט) היה פוסק הלכה חרדי ליטאי, מרבני חוג חזון איש ומראשי כולל חזון איש.

חָדָשׁ!!: פוסק ויהודה שפירא (רב) · ראה עוד »

יהודה לירמה

הרב יהודה לירמה (מוכר בספרות הרבנית גם כ:יהודה לירמא מבלגרד, 1580, קושטא, האימפריה העות'מאנית - 1642, בלגרד, האימפריה העות'מאנית) היה הרב הראשי של יהודי בלגרד 1617 - 1642.

חָדָשׁ!!: פוסק ויהודה לירמה · ראה עוד »

יהודה לייב אייזנברג

הרב יהודה לייב אייזנברג (תר"ן, 1890-אלול תש"ב, אוגוסט 1942) היה מגדולי הפוסקים בפולין שהתפרסם כראב"ד לאסק הסמוכה לפיוטרקוב-טריבונלסקי שבה נולד.

חָדָשׁ!!: פוסק ויהודה לייב אייזנברג · ראה עוד »

יהודה טולידאנו

רבי יהודה טולידאנו (כונה: הדוס טולידאנו; 1780 – 1840 לערך) היה פוסק הלכה, פרשן מקראי, ומחבר ספרים רבים שחי ופעל במקנס שבמרוקו.

חָדָשׁ!!: פוסק ויהודה טולידאנו · ראה עוד »

יהודה בן אליעזר הלוי מינץ

רבי יהודה הלוי מינץ (מהר"י מינץ; ה'ק"ס, 1400 ? – כ"ד בתשרי ה'רס"ט, 1508) היה ראש ישיבה ופוסק הלכה אשכנזי שחי בפאדובה שבאיטליה במאה ה-15, תקופת התפר שבין הראשונים לאחרונים.

חָדָשׁ!!: פוסק ויהודה בן אליעזר הלוי מינץ · ראה עוד »

יהודה בן נתן

רבי יהודה בן נתן (נודע בראשי תיבות: הריב"ן) היה תלמיד חכם, פרשן ופוסק צרפתי.

חָדָשׁ!!: פוסק ויהודה בן נתן · ראה עוד »

יהודה בן עטר

הרב יהודה אבן עטר (אלול ה'תט"ו, 1655 - י"ט בסיוון ה'תצ"ג, 22 במאי 1733), היה אב בית דין ודיין בערים פאס ומקנס שבמרוקו, פרשן מקרא, ומרבניה הגדולים של המדינה.

חָדָשׁ!!: פוסק ויהודה בן עטר · ראה עוד »

יהודה בן קלונימוס

קטגוריה:פירושון אישים.

חָדָשׁ!!: פוסק ויהודה בן קלונימוס · ראה עוד »

יהודה בן קלונימוס ממגנצא

רבי יהודה ב"ר קלונימוס ממגנצא (נפטר ד'תתקנ"ו, 1196) היה רב, פוסק, פייטן ומקובל מגדולי חכמי יהדות אשכנז בתקופת הראשונים.

חָדָשׁ!!: פוסק ויהודה בן קלונימוס ממגנצא · ראה עוד »

יהודה בן הרא"ש

רבי יהודה בן הרא"ש (ט' באב ה'ל', 1270 - י"ז בתמוז ה'ק"ט, 1349), פוסק הלכה מהראשונים, בנו וממלא מקומו של הרא"ש.

חָדָשׁ!!: פוסק ויהודה בן הרא"ש · ראה עוד »

יהודה בויאר

הרב יהודה בויאר (ר' יידל; נולד בשנת תרצ"ד, 1934) הוא פוסק ומחבר ספרי הלכה, מתלמידי החזון איש.

חָדָשׁ!!: פוסק ויהודה בויאר · ראה עוד »

יהודה בירדוגו

ר' יהודה בירדוגו (בסביבות ה'תמ"ט 1689 – בסביבות ה'תק"ג 1743) היה רב, דיין ופוסק בעיר מכנאס שבמרוקו.

חָדָשׁ!!: פוסק ויהודה בירדוגו · ראה עוד »

יהודה ביבאס

הרב יהודה אריה ליאון ביבאס (בסביבות ה'תק"מ 1780 - י"ב בניסן תרי"ב 1852), היה מרבני גיברלטר, רבה של קהילת קורפו, ממבשרי הציונות, פוסק ומקובל, בעל תואר אקדמי והשכלה כללית רחבה, נוסע ומעורה בהוויות העולם.

חָדָשׁ!!: פוסק ויהודה ביבאס · ראה עוד »

יהודה דוד בלייך

הרב יהודה דוד בלייך (נולד ב-1936) הוא רב קהילה, פוסק הלכה, ומחבר ספרי הלכה, במיוחד בענייני רפואה ודינים.

חָדָשׁ!!: פוסק ויהודה דוד בלייך · ראה עוד »

יהודה הרצל הנקין

הרב יהודה הרצל הנקין (תש"ה 1945 – ט' בטבת ה'תשפ"א, 24 בדצמבר 2020) היה פוסק הלכה שהשתייך לציונות הדתית מירושלים, מחבר ספרי "שאלות ותשובות בני בנים".

חָדָשׁ!!: פוסק ויהודה הרצל הנקין · ראה עוד »

יהודה הכהן ליאונטין (הזקן)

רבנו יהודה כהן ה"זקן" בן רבי מאיר הכהן (או רבינו יהודה ליאונטין או ריב"ם כ"ץ או רבינו לוונדון הכהן) היה רב ופוסק שפעל במגנצא בסוף המאה העשירית לספירה (ד'תש"נ), בימי רב שרירא גאון.

חָדָשׁ!!: פוסק ויהודה הכהן ליאונטין (הזקן) · ראה עוד »

יהי רצון

ביהדות, יהי רצון הן תפילות קצרות הנאמרות בדרך כלל בתפילה.

חָדָשׁ!!: פוסק ויהי רצון · ראה עוד »

יואל הלוי מבונא

רבי יואל הלוי בן יצחק מבונא (נתכנה גם מורי"ה; נפטר בערך בד'תתק"ס, 1200) היה מבעלי התוספות באשכנז, פרשן תלמוד, פוסק הלכה ופייטן, שפעל בבונא.

חָדָשׁ!!: פוסק ויואל הלוי מבונא · ראה עוד »

יואב יהושע וינגרטן

הרב יואב יהושע וינגרטן (בערך תר"ה, 1845 - ד' בחשוון תרפ"ג, 1922) היה רבה של קינצק שבפולין.

חָדָשׁ!!: פוסק ויואב יהושע וינגרטן · ראה עוד »

יום טוב ליפמן מילהויזן

ספר נצחון של רבי יום טוב ליפמן מילהויזן רבי יום טוב ליפמן מילהויזן (מכונה גם: טביומי; נפטר בה'קפ"א, ~1421) היה רב ופוסק הלכה אשכנזי בסוף תקופת הראשונים (ראשית המאה ה-15), נודע בשל ספרו "ספר נצחון".

חָדָשׁ!!: פוסק ויום טוב ליפמן מילהויזן · ראה עוד »

יום-טוב ליפמן הלר

רבי גרשון שאול יום-טוב ליפמן הלוי הלר ולרשטיין (מכונה על שם ספרו "התוספות יום-טוב"; ה'של"ט, 1579 – ו' באלול ה'תי"ד, 1654) היה מגדולי חכמי אשכנז ופולין, פרשן ופוסק.

חָדָשׁ!!: פוסק ויום-טוב ליפמן הלר · ראה עוד »

יונתן שטייף

הרב יונתן שטייף (תרל"ז, 1877 - ט' באלול תשי"ח, 1958) היה דיין בבודפשט ומגדולי הפוסקים בארצות הברית לאחר מלחמת העולם השנייה.

חָדָשׁ!!: פוסק ויונתן שטייף · ראה עוד »

יונתן דייויד

הרב יונתן דוד דייוויד (נולד ה'תר"צ) הוא ראש ישיבת "פחד יצחק" בירושלים, ונשיא ישיבת רבי חיים ברלין בברוקלין ניו יורק.

חָדָשׁ!!: פוסק ויונתן דייויד · ראה עוד »

יונה מצגר

הרב יונה יחיאל מצגר (נולד בכ"ג באב ה'תשי"ג, 4 באוגוסט 1953) הוא רב ישראלי, כיהן כרב הראשי האשכנזי לישראל בשנים 2003–2013.

חָדָשׁ!!: פוסק ויונה מצגר · ראה עוד »

יוסף מאיר כהנא

רבי יוסף מאיר כהנא (ה'תר"ע - ח' בשבט ה'תשל"ח, 16 בינואר 1978) היה האדמו"ר מספינקא-ירושלים.

חָדָשׁ!!: פוסק ויוסף מאיר כהנא · ראה עוד »

יוסף משאש

רבי יוסף משאש בביתו במקנס הרב יוסף מְשָׂאשׂ (י"ב בסיוון ה'תרנ"ב, 7 ביוני 1892 – ב' בשבט ה'תשל"ד, 25 בינואר 1974) היה רבה של תלמסאן שבאלג'יריה, דיין במקנס ואב בית הדין הרבני לערעורים במרוקו, ורבה הספרדי של חיפה.

חָדָשׁ!!: פוסק ויוסף משאש · ראה עוד »

יוסף מולכו

רבי יוסף מולכו (ט"ו בשבט ה'תנ"ב, 1692 - ה'תקכ"ח, 1768) היה רב ודיין בעיר סלוניקי.

חָדָשׁ!!: פוסק ויוסף מולכו · ראה עוד »

יוסף אסכנדרני

רבי יוסף בן אברהם אסכנדרני (או סכנדרני) המוכר בכינוי ר"י אסכנדרני, היה פוסק הלכה וראש ישיבה בעיר צפת בסוף המאה ה-15 ותחילת המאה ה-16.

חָדָשׁ!!: פוסק ויוסף אסכנדרני · ראה עוד »

יוסף ארוואץ

הרב יוסף ארווּאץ (1847 – 1924) היה שד"ר ואיש ציבור מרוקאי-ירושלמי, מורה צדק, ממנהיגי ועד העדה המערבית בירושלים וחבר בית הדין שלה, ממייסדי שכונת אבן ישראל בעיר ואב בית הדין של העדה הספרדית ביפו.

חָדָשׁ!!: פוסק ויוסף ארוואץ · ראה עוד »

יוסף אלקובי

הרב יוסף אלקובי בלימוד בישיבה הרב יוסף אלקובי (ה'תרט"ז, 1856 - י"א בחשוון תש"א, 1940) היה מקובל, פוסק וראש ישיבה במרוקו.

חָדָשׁ!!: פוסק ויוסף אלקובי · ראה עוד »

יוסף אליהו הנקין

הרב יוסף אליהו הנקין (א' באדר א' תרמ"א - י"ג באב תשל"ג) (1881-1973) היה פוסק בולט בארצות הברית במאה ה-20 ומנהל ארגון 'עזרת תורה'.

חָדָשׁ!!: פוסק ויוסף אליהו הנקין · ראה עוד »

יוסף אבן סהל

רבי יוסף בן יעקב אִבְּן סַהְל (בערבית אבו עמר; נפטר בניסן ד'תתפ"ד בקורדובה, ספרד המוסלמית) היה חכם תלמודי, דיין ופייטן בספרד בסוף המאה ה-11 וראשית המאה ה-12.

חָדָשׁ!!: פוסק ויוסף אבן סהל · ראה עוד »

יוסף אוסעדון

הרב יוסף אוסעדון (בן סעדון, סעדון, עדון) (סביב ה'ת"ם, 1680 - י"ב חשון ה'תקט"ו, 28 באוקטובר 1754) היה פוסק הלכה, אב בית הדין ורבה של מרקש במאה ה-18.

חָדָשׁ!!: פוסק ויוסף אוסעדון · ראה עוד »

יוסף סקוביץ

רבי יוסף ב"ר רפאל סקוביץ (בכתיב יידי: סאַקאָוויץ; כונה: ר' יוֹסֶלֶ'ה מורה-הוראה; ה'תקע"ה, 1815 – א' בתמוז ה'תר"ן, 19 ביוני 1890) היה דיין ומו"צ בווילנה, מחבר הגהות "פורת יוסף" על התלמוד הבבלי שנדפסו בש"ס וילנא.

חָדָשׁ!!: פוסק ויוסף סקוביץ · ראה עוד »

יוסף פורמון

רבי יוסף פורמון (Formon. צורה נוספת: פירמון) היה רב ופוסק, מרבני טורקיה וסלוניקי בתחילת המאה ה-16.

חָדָשׁ!!: פוסק ויוסף פורמון · ראה עוד »

יוסף צאייח

הרב יוסף בן אברהם ן' צייאח (או אבן צאייאח), היה רב, מקובל ופוסק מוסתערבי שכיהן כרב העיר ירושלים וכרב הקהילה המוסתערבית בדמשק, היה חי ככל הנראה בסביבות השנים ר"ס (1499) וש"מ (1579).

חָדָשׁ!!: פוסק ויוסף צאייח · ראה עוד »

יוסף צבי רימון (רב)

הרב יוסף צבי רימון (נולד בשנת תשכ"ח – 1968) הוא רב ישראלי המשמש כרב המועצה האזורית גוש עציון, פוסק הלכה העומד בראש העמותות "סולמות" "שגרירים בלב" ו"לאופק", ראש כולל, רב המרכז האקדמי לב (JCT) ורב בית הכנסת האשכנזי אלון שבות דרום.

חָדָשׁ!!: פוסק ויוסף צבי רימון (רב) · ראה עוד »

יוסף צבי דושינסקי

עם רבי אהרן ראטה מכתב תמיכה בישיבה, בחתימת הרב דושינסקי, 1937 הרב יוסף צבי דושינסקי (בכתיב מיושן: דושינסקיא, מכונה: מהרי"צ דושינסקי, כ"ה בתמוז ה'תרכ"ז, 28 ביולי 1867 – י"ד בתשרי ה'תש"ט, 17 באוקטובר 1948) היה רבן של הערים גלנטה וחוסט בהונגריה, וגאב"ד 'העדה החרדית' בירושלים, פוסק וראש ישיבה.

חָדָשׁ!!: פוסק ויוסף צבי דושינסקי · ראה עוד »

יוסף קאפח

הרב יוסף קאפח (י"ב בכסלו ה'תרע"ח - י"ח בתמוז ה'תש"ס; 27 בנובמבר 1917 – 21 ביולי 2000) היה פוסק הלכה חבר בית הדין הרבני הגדול וחבר מועצת הרבנות הראשית לישראל.

חָדָשׁ!!: פוסק ויוסף קאפח · ראה עוד »

יוסף קארו

קברו בצפת רבי יוסף קארו (מכונה גם השולחן ערוך, הבית יוסף, מרן והמחבר; 1488, ה'רמ"ח – 24 במרץ 1575, י"ג בניסן ה'של"ה), מגדולי הפוסקים, מחבר השולחן ערוך, כסף משנה והבית יוסף.

חָדָשׁ!!: פוסק ויוסף קארו · ראה עוד »

יוסף קולון

רבי יוסף קולון טרבוטו (מהרי"ק) (ה'ק"ף, 1420 (לערך) – ה'ר"ם 1480) היה רב, פוסק ומחבר.

חָדָשׁ!!: פוסק ויוסף קולון · ראה עוד »

יוסף רייזין

הרב יוסף רייזין (בחלק מהמקורות מופיע כרוזין; נפטר בכ"ה בטבת ה'תרמ"ה, 1885) היה מגדולי התורה של ליטא שהתפרסם כראב"ד טלז וסלונים וכמחברם של כמה ספרי שו"ת חשובים.

חָדָשׁ!!: פוסק ויוסף רייזין · ראה עוד »

יוסף שנברגר

יוסף שנברגר (1912–1982) היה אדריכל ישראלי שהתמחה במיוחד בתכנון מוסדות ציבור, ישיבות, בתי חולים ובתי אבות.

חָדָשׁ!!: פוסק ויוסף שנברגר · ראה עוד »

יוסף שלמה דלמדיגו

רבי יוסף שלמה דֶלמֶדיגו (Delmedigo; דלמדיגו – שיבוש המילה "דל מדיקו", שפירושה "הרופא" בלטינית) (כרתים, כ"ה בסיוון ה'שנ"א, 1591 – פראג, י"ד בתשרי ה'תט"ז, 1655) המכונה גם יש"ר מקנדיה או מקנדיאה, היה רב, פילוסוף, רופא, מתמטיקאי ואסטרונום.

חָדָשׁ!!: פוסק ויוסף שלמה דלמדיגו · ראה עוד »

יוסף שלום אלישיב

הרב יוסף שלום אלישיב בבחרותו הרב יוסף שלום אלישיב בפדיון הבן של בנימין פינקל, בנו של הרב אריה פינקל. יושבים: מימין הרב אלישיב, באמצע הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא, משמאל הרב אליעזר יהודה פינקל. ביניהם עומדים הרב אריה פינקל והרב שמואל אהרן יודלביץ הרב יוסף שלום אלישיב בעת לימוד יוסף אפרתי, והרב בן ציון קוק הרב יוסף שלום אלישיב (א' בניסן ה'תר"ע, 10 באפריל 1910 – כ"ח בתמוז ה'תשע"ב, 18 ביולי 2012), היה למדן אוטודידקט ופוסק הלכה נודע.

חָדָשׁ!!: פוסק ויוסף שלום אלישיב · ראה עוד »

יוסף שטיינהארט

הרב יוסף שטיינהארט (לפני שנת ה'ת"ס, 1700 – כ"ב באב ה'תקל"ו, 1776) היה רב ואב"ד באלזס ובעיר פיורדא, פוסק משמעותי ורב השפעה, ונחשב מגדולי התורה הבולטים בתקופת האחרונים.

חָדָשׁ!!: פוסק ויוסף שטיינהארט · ראה עוד »

יוסף תאומים

רבי יוסף בר מאיר תאומים (ה'תפ"ז, 1727 - י' באייר ה'תקנ"ב, 2 במאי 1792) היה רבה של פרנקפורט על האודר; מגדולי פרשני שולחן ערוך.

חָדָשׁ!!: פוסק ויוסף תאומים · ראה עוד »

יוסף ליברמן

ליברמן.

חָדָשׁ!!: פוסק ויוסף ליברמן · ראה עוד »

יוסף ליברמן (רב)

הרב יוסף ליברמן (ו' בניסן ה'תרפ"ח, 27 במרץ 1928 – י"ד בטבת ה'תשפ"ג, 7 בינואר 2023) היה רב ופוסק ישראלי, ראש כוללי האברכים (המכונים "ישיבות") של כולל שומרי החומות ורב בית הכנסת סדיגורה בירושלים.

חָדָשׁ!!: פוסק ויוסף ליברמן (רב) · ראה עוד »

יוסף טאיטאצאק

רבי יוסף טאיטאצאק (1465–1546), היה פוסק, מקובל וראש ישיבה, מראשי הפזורה הספרדית במאה ה־16 תחת האימפריה העות'מאנית בכלל וביוון בפרט.

חָדָשׁ!!: פוסק ויוסף טאיטאצאק · ראה עוד »

יוסף טוב עלם

הרב יוֹסֵף (ב"ר שמואל) טוּב עֶלֶם (בר"ת: ריט"ע; מכונה לעיתים הגדול; שם משפחתו הוא תרגום מצרפתית: Bon fils; סביבות 980 – 1050 בערך) היה פוסק ופייטן צרפתי בולט, שחי ופעל בתחילת המאה ה-11.

חָדָשׁ!!: פוסק ויוסף טוב עלם · ראה עוד »

יוסף חזן

שער ספר עין יהוסף על מסכת בבא מציעא לרבי יוסף חזן הרב יוסף חזן (1618–1698) היה ר"מ, מו"צ, אב"ד ופרשן באזמיר ובירושלים במאה ה-17.

חָדָשׁ!!: פוסק ויוסף חזן · ראה עוד »

יוסף חי פאניז'יל

הרב יוסף חי פאניז'יל (23 בדצמבר 1882, י"ג בטבת ה'תרמ"ג – 18 באוקטובר 1946, כ"ג בתשרי ה'תש"ז) היה עורך דין ואיש ציבור ירושלמי, מורה ומחנך, חבר אספת הנבחרים הראשונה, נשיא ועד העדה הספרדית בירושלים ורבה הראשי של הקהילה היהודית-ספרדית בבואנוס איירס שבארגנטינה.

חָדָשׁ!!: פוסק ויוסף חי פאניז'יל · ראה עוד »

יוסף חיים מבגדאד

הרב יוסף חיים מבגדאד (מכונה לעיתים הרי"ח הטוב או על שם ספרו הבן איש חי; כ"ז באב ה'תקצ"ה, 2 באוגוסט 1835 – י"ג באלול ה'תרס"ט, 30 באוגוסט 1909) היה מקובל, דרשן, מנהיג קהילה, מחבר ספרים ואחד הפוסקים הבולטים בקרב יהדות ארצות האסלאם.

חָדָשׁ!!: פוסק ויוסף חיים מבגדאד · ראה עוד »

יוסף בן לב

רבי יוסף בן דוד אִבן לב (1505–1580 לערך) היה מחכמי סלוניקי שבאימפריה העות'מאנית במאה ה-16.

חָדָשׁ!!: פוסק ויוסף בן לב · ראה עוד »

יוסף בן וואליד

הרב יוסף בן וואליד (סביב ה'תק"ץ, 1830 - ב' תמוז ה'תרס"ו, 1906) היה פוסק הלכה בולט ודיין לא רשמי בעיר אוראן שבאלג'יריה בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: פוסק ויוסף בן וואליד · ראה עוד »

יוסף באב"ד

רבי יוסף באב"ד (לעיתים: באבאט; כ"ד באלול ה'תקס"א, 2 בספטמבר 1801 – כ"ד באלול תרל"ד, 6 בספטמבר 1874) היה רב ופוסק בגליציה.

חָדָשׁ!!: פוסק ויוסף באב"ד · ראה עוד »

יוסף בוכריץ

הרב יוסף בוכריץ (1885–1949) היה דיין ומורה צדק ברובע חארה צגירה שבג'רבה שבתוניסיה, ואב בית דין ורב העיר זרזיס שבדרום תוניסיה.

חָדָשׁ!!: פוסק ויוסף בוכריץ · ראה עוד »

יוסף בכור שור

פירוש ר' יוסף בכור שור לתורה, מהדורת מוסד הרב קוק רבי יוסף בכור שור (נקרא גם ריב"ש או ר"י מאורליאנס), מבעלי התוספות, פרשן מקרא מקורי ופשטן, פרשן התלמוד ופייטן צרפתי בן המאה ה-12.

חָדָשׁ!!: פוסק ויוסף בכור שור · ראה עוד »

יוסף בירדוגו (רבאט)

רבי יוסף בירדוגו (ה'תקצ"א 1831 - ט"ו טבת ה'תר"ן 7 בינואר 1890) כיהן כאב בית דין, דיין וראש ישיבה בעיר רבאט שמרוקו נמנה עם רבניה החשובים.

חָדָשׁ!!: פוסק ויוסף בירדוגו (רבאט) · ראה עוד »

יוסף גנאסיא

הרב יוסף בן דוד גנאסיא (23 בנובמבר 1879–7 ביולי 1962) היה דיין, פוסק, מתרגם, משורר והוגה דעות מהעיר קונסטנטין שבאלג'יריה.

חָדָשׁ!!: פוסק ויוסף גנאסיא · ראה עוד »

יוסף דנא

הרב יוסף יהודה דנא (1889 – 16 באוגוסט 1974) היה דרשן עממי, פוסק הלכה, מקובל ומוהל, אב בית הדין ומנהיגה הרוחני של קהילת יהודי דמשק שבסוריה, ורב קהילת יוצאי סוריה ולבנון בחיפה, מאחרוני שושלת רבני דמשק.

חָדָשׁ!!: פוסק ויוסף דנא · ראה עוד »

יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק (בית הלוי)

רבי יוסף דוב (יוסף דובער הלוי, או יושֶׁה בֶּר) הלוי סולובייצ'יק (1820 – 1892, ה'תק"ף - ד' באייר ה'תרנ"ב) מכונה הבית הלוי, היה משנה ראש ישיבה בישיבת וולוז'ין, אחר כך היה רבה של העיר סלוצק ואחריה רבה של העיר בריסק בליטא בין השנים 1879–1892.

חָדָשׁ!!: פוסק ויוסף דוב הלוי סולובייצ'יק (בית הלוי) · ראה עוד »

יוסף ישר

הרב יוסף ישר (נולד ב-י"א בסיוון תש"ח, 18 ביוני 1948) הוא רבה הראשי של העיר עכו וממלא מקום רבה של קריית ביאליק.

חָדָשׁ!!: פוסק ויוסף ישר · ראה עוד »

יוצא דופן

יוצא דופן בהלכה הוא כינוי תלמודי למי שנולד בניתוח המוכר כיום בשם 'ניתוח קיסרי', שבו מוציאים את העובר והשליה מהאם דרך דופן הרחם, ולא כפי הדרך הרגילה בלידה נרתיקית, ומכאן שמו התלמודי "יוצא דופן" כאשר הכוונה היא ליציאתו של העובר מדופן בטן האישה.

חָדָשׁ!!: פוסק ויוצא דופן · ראה עוד »

יוחנן טרייוויש (איטליה)

בית הכנסת בפרארה כיום משמש כמוזיאון ליהדות העיר רבי יוחנן בן יוסף טרייוויש (נולד: 1490 ה'ר"ן איטליה נפטר: 1557 ה'שי"ז) היה רב מחכמי איטליה, דיין, פוסק, מורה, מגיה ספרים, משורר, ומראשי קהילת יהדות איטליה.

חָדָשׁ!!: פוסק ויוחנן טרייוויש (איטליה) · ראה עוד »

ייחוד השם

ביהדות, ייחוד השם או אמונת היחוד היא מצוות עשה מתוך תרי"ג מצוות התורה, לפיה יש להאמין באל אחד ויחיד, ללא שיתוף כלל.

חָדָשׁ!!: פוסק וייחוד השם · ראה עוד »

ייהרג ואל יעבור

ייהרג ובל יעבור הוא דין הנאמר בעניינן של מצוות העומדות על פי ההלכה מעל פיקוח נפש.

חָדָשׁ!!: פוסק וייהרג ואל יעבור · ראה עוד »

13 בינואר

13 בינואר הוא היום ה-13 בשנה, בשבוע השני בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: פוסק ו13 בינואר · ראה עוד »

14 ביולי

14 ביולי הוא היום ה-195 בשנה (196 בשנה מעוברת).

חָדָשׁ!!: פוסק ו14 ביולי · ראה עוד »

1488

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פוסק ו1488 · ראה עוד »

1719

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פוסק ו1719 · ראה עוד »

1762

החת"ם סופר (ר' משה סופר) - ראש ישיבה ומגדולי הפוסקים בדורו.

חָדָשׁ!!: פוסק ו1762 · ראה עוד »

18 במרץ

18 במרץ הוא היום ה-77 בשנה (78 בשנה מעוברת), בשבוע ה-12 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: פוסק ו18 במרץ · ראה עוד »

1839

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פוסק ו1839 · ראה עוד »

2 בנובמבר

2 בנובמבר הוא היום ה-306 בשנה (307 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: פוסק ו2 בנובמבר · ראה עוד »

20 בנובמבר

קרב קמברה 20 בנובמבר הוא היום ה-324 בשנה, (325 בשנה מעוברת) בשבוע ה-47 בלוח הגריגוריאני.

חָדָשׁ!!: פוסק ו20 בנובמבר · ראה עוד »

20 בינואר

20 בינואר הוא היום ה-20 בשנה, בשבוע ה-3 בלוח הגריגוריאני.

חָדָשׁ!!: פוסק ו20 בינואר · ראה עוד »

2006 בישראל

2006 (ה'תשס"ו – ה'תשס"ז) הייתה השנה בה חגגה מדינת ישראל 58 שנה מיום היווסדה.

חָדָשׁ!!: פוסק ו2006 בישראל · ראה עוד »

2012 בישראל

2012 בישראל (ה'תשע"ב – ה'תשע"ג) היא השנה בה חגגה מדינת ישראל 64 שנה מיום היווסדה.

חָדָשׁ!!: פוסק ו2012 בישראל · ראה עוד »

2015 בישראל

2015 בישראל (ה'תשע"ה – ה'תשע"ו) היא השנה בה ציינה מדינת ישראל 67 שנים להקמתה.

חָדָשׁ!!: פוסק ו2015 בישראל · ראה עוד »

2022 בישראל

2022 בישראל היא השנה בה מדינת ישראל מציינת 74 שנים להקמתה.

חָדָשׁ!!: פוסק ו2022 בישראל · ראה עוד »

21 באוקטובר

21 באוקטובר הוא היום ה-294 בשנה (295 בשנה מעוברת).

חָדָשׁ!!: פוסק ו21 באוקטובר · ראה עוד »

21 בנובמבר

21 בנובמבר הוא היום ה-325 בשנה, (326 בשנה מעוברת), בשבוע ה-47 בלוח הגריגוריאני.

חָדָשׁ!!: פוסק ו21 בנובמבר · ראה עוד »

22 בפברואר

22 בפברואר הוא היום ה-53 בשנה בשבוע ה-8 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: פוסק ו22 בפברואר · ראה עוד »

23 בפברואר

23 בפברואר הוא היום ה-54 בשנה, בשבוע ה-8 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: פוסק ו23 בפברואר · ראה עוד »

24 במרץ

24 במרץ הוא היום ה-83 בשנה (84 בשנה מעוברת), בשבוע ה-12 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: פוסק ו24 במרץ · ראה עוד »

24 באוקטובר

24 באוקטובר הוא היום ה-297 בלוח הגרגוריאני (298 בשנה מעוברת).

חָדָשׁ!!: פוסק ו24 באוקטובר · ראה עוד »

24 בדצמבר

24 בדצמבר הוא היום ה־358 בשנה (359 בשנה מעוברת).

חָדָשׁ!!: פוסק ו24 בדצמבר · ראה עוד »

24 בינואר

24 בינואר הוא היום ה-24 בשנה בלוח הגריגוריאני.

חָדָשׁ!!: פוסק ו24 בינואר · ראה עוד »

26 בדצמבר

26 בדצמבר הוא היום ה-360 בשנה (361 בשנה מעוברת), בשבוע ה-52 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: פוסק ו26 בדצמבר · ראה עוד »

29 ביולי

29 ביולי הוא היום ה-210 בשנה (211 בשנה מעוברת).

חָדָשׁ!!: פוסק ו29 ביולי · ראה עוד »

3 באפריל

3 באפריל הוא היום ה-93 בשנה (94 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: פוסק ו3 באפריל · ראה עוד »

30 באפריל

30 באפריל הוא היום ה-120 בשנה (121 בשנה מעוברת).

חָדָשׁ!!: פוסק ו30 באפריל · ראה עוד »

30 באוגוסט

30 באוגוסט הוא היום ה-242 בשנה בלוח הגריגוריאני (243 בשנה מעוברת).

חָדָשׁ!!: פוסק ו30 באוגוסט · ראה עוד »

30 ביולי

30 ביולי הוא היום ה-211 בשנה (212 בשנה מעוברת).

חָדָשׁ!!: פוסק ו30 ביולי · ראה עוד »

31 בדצמבר

31 בדצמבר הוא היום ה-365 בשנה (366 בשנה מעוברת), בשבוע ה-53 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: פוסק ו31 בדצמבר · ראה עוד »

5 בספטמבר

5 בספטמבר הוא היום ה-248 בשנה בלוח הגריגוריאני (249 בשנה מעוברת).

חָדָשׁ!!: פוסק ו5 בספטמבר · ראה עוד »

6 במאי

6 במאי הוא היום ה-126 בשנה (127 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: פוסק ו6 במאי · ראה עוד »

6 בנובמבר

6 בנובמבר הוא היום ה-310 בשנה (311 בשנה מעוברת), בשבוע ה-45 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: פוסק ו6 בנובמבר · ראה עוד »

60 (מספר)

60 (במילים: שישים) הוא המספר הטבעי הבא אחרי 59 ולפני 61.

חָדָשׁ!!: פוסק ו60 (מספר) · ראה עוד »

7 במרץ

7 במרץ הוא היום ה-66 בשנה (67 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: פוסק ו7 במרץ · ראה עוד »

7 בנובמבר

7 בנובמבר הוא היום ה-311 בשנה (312 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: פוסק ו7 בנובמבר · ראה עוד »

8 בפברואר

8 בפברואר הוא היום ה-39 בשנה, בשבוע ה-6 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: פוסק ו8 בפברואר · ראה עוד »

8 בינואר

8 בינואר הוא היום השמיני בשנה.

חָדָשׁ!!: פוסק ו8 בינואר · ראה עוד »

9 בדצמבר

9 בדצמבר הוא היום ה־343 בשנה (344 בשנה מעוברת), בשבוע ה־50 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: פוסק ו9 בדצמבר · ראה עוד »

מפנה מחדש כאן:

פוסק הלכה, פוסקים, מו"צ.

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/פוסק