גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
84 יחסים: משה זכות, מי כמוך ואין כמוך, אשרי יושבי ביתך, אלוהים (יהדות), איזהו מקומן, נשמת כל חי, נוסח ארץ ישראל, נוסח ספרד, נוסח האר"י, סדר רב עמרם גאון, סדר תפילות יום הכיפורים, ערב פסח, עיכוב קריאה, פניני הלכה לילדים, פסוקי דזמרה, פסוקי דזימרה, פרשת בשלח, פיוט, קריעת ים סוף, קבלת שבת, קדיש, רעה בשבטך, רבבה (מספר), שמעון צבי הורוביץ, שמות מספרים, שלום משאש, שבת, שופט כל הארץ, שירת מרים, שירת הים, שירי המעלות, תנועת דור דעה, תפילת נשים ביהדות, תפילת שחרית של שבת, תפילת הטבת חלום, תפילת ותיקין, תפילה עבור המתים, תלת דפורענותא, תהילים, תהילים מ"ו, תהילים פ"ד, תהילים צ"א, תהילים צ"ט, תהילים צ"ג, תהילים צ"ו, תהילים צ', תהילים ק"נ, תהילים ק"ה, תהילים ק', תהילים קמ"ח, ..., תהילים קמ"ה, תהילים קל"ו, תהילים קט"ו, תהילים קכ"א, תהילים קי"ג, תהילים ל"ג, תהילים ל"ד, תהילים ל', תהילים ג', תהילים י"ט, תהילים י"ג, תהילים י', לעולם יהא אדם, טורח ציבור, זמירות, חמץ, חסידות פרמישלאן, ברוך שאמר, ברוך שאמר (הלכות תפילין), ברכה הסמוכה לחברתה, ברכו, ה' מלך ה' מלך ה' ימלוך לעולם ועד, ה' שמעתי שמעך, האדרת והאמונה, הללויה (פירושונים), הלכות ליל הסדר, הגזמה, הושענא רבה, כי אשמרה שבת, יעקב רקח, ישתבח, ילקוט יוסף, יהודה דוד אייזנשטיין, יום ירושלים. להרחיב מדד (34 יותר) »
משה זכות
רבי משה בן מרדכי זַכּוּת (ידוע בכינויו הרמ"ז) (אמסטרדם, שפ"ה 1625? – מנטובה, ט"ז בתשרי ה'תנ"ח, 1 באוקטובר 1697) היה רב, מקובל, ומשורר יהודי ממוצא פורטוגזי.
חָדָשׁ!!: פסוקי דזמרא ומשה זכות · ראה עוד »
מי כמוך ואין כמוך
אדון חסדך בל יחדל (מי כמוך ואין כמוך) הוא פיוט מאת רבי יהודה הלוי המתאר בצורה פיוטית את סיפור מגילת אסתר.
חָדָשׁ!!: פסוקי דזמרא ומי כמוך ואין כמוך · ראה עוד »
אשרי יושבי ביתך
אַשְׁרֵי יוֹשְׁבֵי בֵיתֶךָ (בקיצור אשרי או תְּהִילָּה לְדָוִד) הוא קטע תפילה הנאמר פעמיים בתפילת שחרית (בפסוקי דזמרא ולפני קדושה דסידרא, ובשבת ויום טוב שאין אומרים קדושה דסידרא בשחרית, אומרים אותו לפני הכנסת ספר תורה), וכן בתחילת תפילת מנחה.
חָדָשׁ!!: פסוקי דזמרא ואשרי יושבי ביתך · ראה עוד »
אלוהים (יהדות)
על פי היהדות, אֱלוֹהִים הוא האלהים היחיד, בורא העולם כולו ושליטו, שציווה על כלל בני האדם ז' מצוות ולעם ישראל נתן את התורה ובה תרי"ג מצוות.
חָדָשׁ!!: פסוקי דזמרא ואלוהים (יהדות) · ראה עוד »
איזהו מקומן
אֵיזֶהוּ מְקוֹמָן הוא הפרק החמישי של מסכת זבחים המכונה על שם מילות הפתיחה של הפרק – "איזהו מקומן של זבחים".
חָדָשׁ!!: פסוקי דזמרא ואיזהו מקומן · ראה עוד »
נשמת כל חי
נשמת כל חי היא תפילה הכלולה בפסוקי דזמרא בשבתות ובחגים וכן בהגדה של ליל הסדר.
חָדָשׁ!!: פסוקי דזמרא ונשמת כל חי · ראה עוד »
נוסח ארץ ישראל
נוסח ארץ ישראל הוא נוסח התפילה שהיה נהוג בארץ ישראל, ובקהילות נוספות בסביבתה באלף הראשון לספירה.
חָדָשׁ!!: פסוקי דזמרא ונוסח ארץ ישראל · ראה עוד »
נוסח ספרד
נוסח ספרד הוא נוסח תפילה שהתקבל בתנועת החסידות במזרח אירופה, כשילוב יסודות מנוסח הספרדים ומנוסח אשכנז, יחד עם השפעות של הקבלה.
חָדָשׁ!!: פסוקי דזמרא ונוסח ספרד · ראה עוד »
נוסח האר"י
נוסח האר"י הוא כינוי לנוסח תפילה בו התפלל האר"י.
חָדָשׁ!!: פסוקי דזמרא ונוסח האר"י · ראה עוד »
סדר רב עמרם גאון
סדר רב עמרם גאון הוא סידור תפילה שנערך על ידי רב עמרם גאון בן המאה התשיעית והוא אחד מסדרי התפילה היהודיים הקדומים ביותר.
חָדָשׁ!!: פסוקי דזמרא וסדר רב עמרם גאון · ראה עוד »
סדר תפילות יום הכיפורים
במהלך יום הכיפורים מתפללים חמש תפילות, שבהן משולבות תוספות ייחודיות ליום הכיפורים, כסדר וידוי בתוך תפילת העמידה, וסדר העבודה באמצע תפילת מוסף.
חָדָשׁ!!: פסוקי דזמרא וסדר תפילות יום הכיפורים · ראה עוד »
ערב פסח
ביעור כל החמץ הנותר לפני כניסת החג בני ישראל מורחים את הדם על פתחי הבתים ערב פסח הוא היום שבא לפני חג הפסח - י"ד בניסן.
חָדָשׁ!!: פסוקי דזמרא וערב פסח · ראה עוד »
עיכוב קריאה
בקהילות ישראל באירופה, עיכוב קריאה היה אקט קהילתי של מעין הפגנה שהייתה נוצרת באמצעות עיכוב קריאת התורה בבית הכנסת על ידי המוחה עד להתערבות מוסדות הקהילה בעניינו.
חָדָשׁ!!: פסוקי דזמרא ועיכוב קריאה · ראה עוד »
פניני הלכה לילדים
פניני הלכה לילדים היא סדרת ספרי ילדים, המבוססת על הסדרה פניני הלכה שכתב הרב אליעזר מלמד, ויוצאת לאור על ידי מכון הר ברכה.
חָדָשׁ!!: פסוקי דזמרא ופניני הלכה לילדים · ראה עוד »
פסוקי דזמרה
#הפניה פסוקי דזמרא.
חָדָשׁ!!: פסוקי דזמרא ופסוקי דזמרה · ראה עוד »
פסוקי דזימרה
#הפניה פסוקי דזמרא.
חָדָשׁ!!: פסוקי דזמרא ופסוקי דזימרה · ראה עוד »
פרשת בשלח
פָּרָשַׁת בְּשַׁלַּח היא פרשת השבוע הרביעית בספר שמות.
חָדָשׁ!!: פסוקי דזמרא ופרשת בשלח · ראה עוד »
פיוט
הפיוט אקדמות לשבועות מאת רבי מאיר ש"ץ כפי שנכתב במחזור וורמייזא הפיוט לך אלי תשוקתי המיוחס לרבי אברהם אבן עזרא פיוט שנכתב לכבוד רבי אפרים אנקווה ב־1909 הפִּיוּט הוא שירת קודש יהודית, שבמקורה נועדה להוות נוסח חלופי שירי לתפילות, במקום נוסח הקבע, בדרך כלל בימים מיוחדים (שבתות וחגים) אך גם בימי חול ובשמחות.
חָדָשׁ!!: פסוקי דזמרא ופיוט · ראה עוד »
קריעת ים סוף
קריעת ים סוף, תמשיח בבית הכנסת בדורה אירופוס: משמאל, משה ובני ישראל עוברים בים. מימין, משה נוטה את ידו, והמצרים טובעים. קריעת ים סוף היא סיפור מקראי מכונן שהתרחש במהלך יציאת מצרים, בסיפור מתואר כיצד בני ישראל עמדו בפני התקפה של צבא מצרים, כדי להצילם אלוהים בקע את ים סוף ונוצר בו מעבר יבשתי בין חומות מים דרכו נמלטו בני ישראל, וכיצד לאחר מכן נסגרו המים על צבא המצרים והטביעו אותם.
חָדָשׁ!!: פסוקי דזמרא וקריעת ים סוף · ראה עוד »
קבלת שבת
קבלת שבת היא קבוצת מזמורי תהילים ופיוט הנאמרים בבית הכנסת בזמן המעבר בין ערב שבת לליל שבת, בין תפילת מנחה של חול לתפילת ערבית של שבת, ומציינת את תחילתה של השבת.
חָדָשׁ!!: פסוקי דזמרא וקבלת שבת · ראה עוד »
קדיש
קַדִּישׁ הוא נוסח תפילה יהודי נודע, הנאמר בארמית בבלית.
חָדָשׁ!!: פסוקי דזמרא וקדיש · ראה עוד »
רעה בשבטך
הפיוט "רעה בשבטך" במחזור קטלוני מהמאה ה-14. הסטרופה האחרונה חסרה בכתב יד זה ובאחרים. רעה בשבטך הוא פיוט פתיחה לנשמת (מחרך) לשחרית של ראש השנה שחיבר רבי משה אבן עזרא, הנאמר בקהילות הספרדים.
חָדָשׁ!!: פסוקי דזמרא ורעה בשבטך · ראה עוד »
רבבה (מספר)
רְבָבָה (10,000) היא המספר הגדול ביותר שיש לו שם עברי משלו.
חָדָשׁ!!: פסוקי דזמרא ורבבה (מספר) · ראה עוד »
שמעון צבי הורוביץ
הרב שמעון צבי הורוביץ (לידר; י"ב בסיוון תר"ל, 1870 – ב' בתשרי תש"ז, 1946) היה מקובל מפורסם, ממייסדי ישיבת המקובלים שער השמים ומחבר ספרי קבלה.
חָדָשׁ!!: פסוקי דזמרא ושמעון צבי הורוביץ · ראה עוד »
שמות מספרים
למתן שמות למספרים משמשות שיטות אחדות, המאפשרות, באמצעות אבני יסוד מעטות יחסית, לתת שמות למספרים רבים, החל ממספרים מעוטי־ספרות המצויים בשימוש בחיי היום־יום, וכלה במספרים גדולים יותר, כמו מיליון ומיליארד, שגם בהם נעשה שימוש בהקשרים שונים.
חָדָשׁ!!: פסוקי דזמרא ושמות מספרים · ראה עוד »
שלום משאש
הרב שלום מְשָׂאשׂ (כ"ב בשבט ה'תרס"ט, 13 בפברואר 1909, מקנס – י' בניסן ה'תשס"ג, 12 באפריל 2003, ירושלים) היה רב מרוקאי וישראלי, כיהן כרבה הראשי של קזבלנקה, הרב הראשי למרוקו במשך שש שנים ורבה הראשי הספרדי של ירושלים במשך 25 שנה.
חָדָשׁ!!: פסוקי דזמרא ושלום משאש · ראה עוד »
שבת
נרות שבת, חלות מכוסות וגביע קידוש. שתי חלות מכוסות שבר מחורבת עוצה של כן לנר שבת שעליו חרותה המילה "שבת" נמצא בשכבה 8, מתוארך לשנים 340–410 לספירה ביהדות, הַשַּׁבָּת היא יום של קדוּשה, שביתה ממלאכה ומנוחה, והמועד הראשון במועדים הקבועים מהתורה.
חָדָשׁ!!: פסוקי דזמרא ושבת · ראה עוד »
שופט כל הארץ
שופט כל הארץ הוא פיוט מסוג סליחה (מהתת-סוג "פזמון") שיועד במקורו ככל הנראה לתפילת שחרית של יום הכיפורים.
חָדָשׁ!!: פסוקי דזמרא ושופט כל הארץ · ראה עוד »
שירת מרים
שירת מרים מתוך ספר תהלים בולגרי מהמאה ה-14. שירת מרים, ציור מעשה ידי ג'יימס טיסו. שירת מרים היא הפסוק מתוך שירת הים שמסופר ששרה מרים הנביאה עם בנות ישראל כשניגנו ורקדו לאחר קריעת ים סוף.
חָדָשׁ!!: פסוקי דזמרא ושירת מרים · ראה עוד »
שירת הים
שִירַת הַיָּם היא אחת משלוש השירות שבתורה (האחרות הן שירת הבאר, ושירת האזינו).
חָדָשׁ!!: פסוקי דזמרא ושירת הים · ראה עוד »
שירי המעלות
שִׁירֵי המַעֲלוֹת הם קובץ של חמישה-עשר מזמורי תהילים המתייחדים בפתיחה 'שִׁיר הַמַּעֲלוֹת' - למעט מזמור אחד (השני, בסדר עולה) והוא מזמור קכ"א, המובדל במילת הייחוס שבפתיחתו - "שיר למעלות" ('אשא עיני אל ההרים').
חָדָשׁ!!: פסוקי דזמרא ושירי המעלות · ראה עוד »
תנועת דור דעה
תנועת דור דעה (כונתה: דְּרַאדֲּעַה, ואנשיה: דַּרְדְּעִים) הוא פלג קטן ביהדות תימן שנוסד בעיר צנעא בתחילת המאה העשרים מתוך הזרם הבלדי על ידי הרב יחיא קאפח ותלמידיו.
חָדָשׁ!!: פסוקי דזמרא ותנועת דור דעה · ראה עוד »
תפילת נשים ביהדות
סידור תפילה לאישה, 1480 תפילת נשים התקיימה ביהדות לאורך כל הדורות, ובמקרים מסוימים, תפילתן נחשבה לתפילת מופת.
חָדָשׁ!!: פסוקי דזמרא ותפילת נשים ביהדות · ראה עוד »
תפילת שחרית של שבת
תפילת שחרית של שבת היא תפילת הבוקר הנהוגה ביהדות בבוקר יום השבת וחובה לקיימה.
חָדָשׁ!!: פסוקי דזמרא ותפילת שחרית של שבת · ראה עוד »
תפילת הטבת חלום
תפילת הטבת חלום היא תפילה המוזכרת בתלמוד כנאמרת על חלום מטריד.
חָדָשׁ!!: פסוקי דזמרא ותפילת הטבת חלום · ראה עוד »
תפילת ותיקין
וָתִיקִין היא תפילת שחרית מוקדמת שבה קוראים את קריאת שמע סמוך להנץ החמה (זריחה), מסיימים את ברכותיה עם הנץ החמה, ועומדים מיד לתפילת העמידה בדיוק בזמן הנץ החמה.
חָדָשׁ!!: פסוקי דזמרא ותפילת ותיקין · ראה עוד »
תפילה עבור המתים
תיאור יום הדין בכתב יד מאמצע המאה ה-13 ישנן דתות בהן נהוג להאמין ביום הדין, תחיית המתים או בכור המצרף, ורבות מדתות אלו מאפשרות או אפילו מחייבות תפילה לאל עבור המתים.
חָדָשׁ!!: פסוקי דזמרא ותפילה עבור המתים · ראה עוד »
תלת דפורענותא
תלת דפורענותא (או "תלתא דפורענותא"; בארמית: שלוש של פורענות) הן שלוש שבתות האבל החלות בימי בין המצרים, בין שבעה עשר בתמוז לתשעה באב.
חָדָשׁ!!: פסוקי דזמרא ותלת דפורענותא · ראה עוד »
תהילים
ספר תהילים הכתוב על גבי מגילה בכתב סת"ם תְּהִלִּים הוא ספר מספרי המקרא, אשר כלול בחלק הכתובים.
חָדָשׁ!!: פסוקי דזמרא ותהילים · ראה עוד »
תהילים מ"ו
תהילים מ"ו הוא המזמור הארבעים ושישה בספר תהילים (לפי המספור בוולגטה ובתרגום השבעים, המזמור ממוספר כמזמור ה-45) המסר המרכזי במזמור הוא "אֱלֹהִים לָנוּ מַחֲסֶה וָעֹז"(ב) והוא מיוחס לבני קרח המוזכרים בספר דברי הימים כבני לוי וכמשוררים במקדש.
חָדָשׁ!!: פסוקי דזמרא ותהילים מ"ו · ראה עוד »
תהילים פ"ד
תהילים פ"ד הוא המזמור ה-84 בספר תהילים וחלק מאחד עשר המזמורים המיוחסים לבני קורח.
חָדָשׁ!!: פסוקי דזמרא ותהילים פ"ד · ראה עוד »
תהילים צ"א
תהילים צ"א (מכונה גם: שיר של פגעים) הוא המזמור ה-91 בספר תהילים (המזמור ה-92 בנוסח תרגום השבעים והוולגטה).
חָדָשׁ!!: פסוקי דזמרא ותהילים צ"א · ראה עוד »
תהילים צ"ט
תהילים צ"ט הוא המזמור ה-99 בספר תהילים (ה-98 בתרגום השבעים ובוולגטה).
חָדָשׁ!!: פסוקי דזמרא ותהילים צ"ט · ראה עוד »
תהילים צ"ג
תהילים צ"ג הוא המזמור ה-93 בספר תהילים (ה-94 לפי המספור של תרגום השבעים והוולגטה) ומכונה גם, על שם הפסוק הפותח אותו:.
חָדָשׁ!!: פסוקי דזמרא ותהילים צ"ג · ראה עוד »
תהילים צ"ו
תהילים צ"ו הוא המזמור ה־96 בספר תהילים ולא ידוע מי חיברו.
חָדָשׁ!!: פסוקי דזמרא ותהילים צ"ו · ראה עוד »
תהילים צ'
תהילים צ' הוא המזמור התשעים בתהילים.
חָדָשׁ!!: פסוקי דזמרא ותהילים צ' · ראה עוד »
תהילים ק"נ
תהילים ק"נ הוא המזמור המאה וחמישים והאחרון בספר תהילים המזמור גם חותם את קובץ מזמורי הללויה.
חָדָשׁ!!: פסוקי דזמרא ותהילים ק"נ · ראה עוד »
תהילים ק"ה
תהילים ק"ה הוא המזמור ה־105 בספר תהילים ומיוחס לדוד המלך.
חָדָשׁ!!: פסוקי דזמרא ותהילים ק"ה · ראה עוד »
תהילים ק'
מִזְמוֹר לְתוֹדָה הוא המזמור ה-100 בספר תהילים (במספור של תרגום השבעים והוולגטה זהו הפרק ה-99).
חָדָשׁ!!: פסוקי דזמרא ותהילים ק' · ראה עוד »
תהילים קמ"ח
הללו את ה' מן השמים הוא המזמור ה-148 בספר תהילים.
חָדָשׁ!!: פסוקי דזמרא ותהילים קמ"ח · ראה עוד »
תהילים קמ"ה
תהילים קמ"ה הוא המזמור ה-145 בספר תהילים.
חָדָשׁ!!: פסוקי דזמרא ותהילים קמ"ה · ראה עוד »
תהילים קל"ו
תהילים קל"ו הוא המזמור ה-136 בספר תהילים, הנקרא בשם הלל הגדול.
חָדָשׁ!!: פסוקי דזמרא ותהילים קל"ו · ראה עוד »
תהילים קט"ו
תהילים קט"ו הוא המזמור המאה וחמשה עשר בספר תהילים.
חָדָשׁ!!: פסוקי דזמרא ותהילים קט"ו · ראה עוד »
תהילים קכ"א
תהילים קכ"א הוא המזמור ה-121 בספר תהילים.
חָדָשׁ!!: פסוקי דזמרא ותהילים קכ"א · ראה עוד »
תהילים קי"ג
הַלְלוּיָהּ הַלְלוּ עַבְדֵי ה' הוא מספר תהילים (פרק קי"ב בתרגום השבעים ובוולגטה), הפותח במילים אלו.
חָדָשׁ!!: פסוקי דזמרא ותהילים קי"ג · ראה עוד »
תהילים ל"ג
תהילים ל"ג הוא המזמור ה-33 בספר תהילים ולא ידוע מי חיברו.
חָדָשׁ!!: פסוקי דזמרא ותהילים ל"ג · ראה עוד »
תהילים ל"ד
תהילים ל"ד הוא המזמור השלושים וארבעה בספר תהילים (לפי המספור בוולגטה ובתרגום השבעים, המזמור ממוספר כמזמור ה-33).
חָדָשׁ!!: פסוקי דזמרא ותהילים ל"ד · ראה עוד »
תהילים ל'
תהלים ל' הוא המזמור ה-30 בספר תהילים (המזמור ה-29 בנוסח תרגום השבעים ובוולגטה).
חָדָשׁ!!: פסוקי דזמרא ותהילים ל' · ראה עוד »
תהילים ג'
המלך דוד מתפלל, ציור מאת רמברנדט (1652) תהילים ג' הוא המזמור השלישי של תהילים.
חָדָשׁ!!: פסוקי דזמרא ותהילים ג' · ראה עוד »
תהילים י"ט
תהילים י"ט הוא המזמור ה-19 בתהילים (מזמור י"ח בנוסח תרגום השבעים ובוולגטה).
חָדָשׁ!!: פסוקי דזמרא ותהילים י"ט · ראה עוד »
תהילים י"ג
תהילים י"ג הוא המזמור השלושה עשר בספר תהילים (על פי המספור בוולגטה ובתרגום השבעים זהו המזמור השנים עשר).
חָדָשׁ!!: פסוקי דזמרא ותהילים י"ג · ראה עוד »
תהילים י'
תהילים י' הוא המזמור העשירי של תהילים.
חָדָשׁ!!: פסוקי דזמרא ותהילים י' · ראה עוד »
לעולם יהא אדם
לעולם יהא אדם הוא קטע בתפילה, הפותח במילים: "לעולם יהא אדם ירא שמים בסתר".
חָדָשׁ!!: פסוקי דזמרא ולעולם יהא אדם · ראה עוד »
טורח ציבור
טורח ציבור (בארמית: טירחא דציבורא) הוא שיקול בהלכה לפיו יש למנוע מן הציבור טרחה מרובה.
חָדָשׁ!!: פסוקי דזמרא וטורח ציבור · ראה עוד »
זמירות
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: פסוקי דזמרא וזמירות · ראה עוד »
חמץ
עוגיות וכו' חמץ הוא קמח שנטחן מאחד מחמשת מיני דגן (חיטה, שעורה, כוסמין, שיבולת-שועל ושיפון) שבא במגע עם מים, וכתוצאה מכך תפח.
חָדָשׁ!!: פסוקי דזמרא וחמץ · ראה עוד »
חסידות פרמישלאן
חסידות פרמישלאן הייתה חסידות שפעלה בגליציה המזרחית.
חָדָשׁ!!: פסוקי דזמרא וחסידות פרמישלאן · ראה עוד »
ברוך שאמר
"ברוך שאמר", פתיחת פסוקי דזמרא, מתוך סידור קורן דו-לשוניברוך שאמר היא ברכה הפותחת את פסוקי דזמרא הנאמרים בתפילת שחרית.
חָדָשׁ!!: פסוקי דזמרא וברוך שאמר · ראה עוד »
ברוך שאמר (הלכות תפילין)
ברוך שאמר הוא ספר קדום העוסק בפרטי הלכות הכנת תפילין, החל מעיבוד הקלף וכלה בצורת הכתיבה.
חָדָשׁ!!: פסוקי דזמרא וברוך שאמר (הלכות תפילין) · ראה עוד »
ברכה הסמוכה לחברתה
ברכה הסמוכה לחברתה היא הגדרה הכוללת סוג של ברכות שלפי ההלכה אינה פותחת ב"ברוך אתה ה'", וכן אין צורך להזכיר בהן "מלכות" כלומר לומר בהן את הנוסח "מלך העולם".
חָדָשׁ!!: פסוקי דזמרא וברכה הסמוכה לחברתה · ראה עוד »
ברכו
ברכו הוא קטע בתפילה היהודית, בו מכריזים "בָּרְכוּ אֶת ה' הַמְּבֹרָךְ" והקהל עונה: "בָּרוּךְ ה' הַמְּבֹרָךְ לָעוֹלָם וָעֵד".
חָדָשׁ!!: פסוקי דזמרא וברכו · ראה עוד »
ה' מלך ה' מלך ה' ימלוך לעולם ועד
ה' מֶלֶךְ ה' מָלָךְ ה' יִמְלֹךְ לְעוֹלָם וָעֶד הוא היגד דמוי פסוק, שמבטא את מלכותו של השם בשלושת הזמנים: הווה, עבר ועתיד.
חָדָשׁ!!: פסוקי דזמרא וה' מלך ה' מלך ה' ימלוך לעולם ועד · ראה עוד »
ה' שמעתי שמעך
ה' שמעתי שמעך הוא פיוט לשליח ציבור הנאמר, בנוסח הספרדים, כהקדמה לחזרת הש"ץ בשחרית ומוסף בראש השנה ויום הכיפורים.
חָדָשׁ!!: פסוקי דזמרא וה' שמעתי שמעך · ראה עוד »
האדרת והאמונה
הָאַדֶּרֶת וְהָאֱמוּנָה הוא פיוט נפוץ שתוכנו הוא המנון שבח להקב"ה.
חָדָשׁ!!: פסוקי דזמרא והאדרת והאמונה · ראה עוד »
הללויה (פירושונים)
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: פסוקי דזמרא והללויה (פירושונים) · ראה עוד »
הלכות ליל הסדר
שולחן הסדר מתוך ההגדה הלכות ליל הסדר הן מקבץ הלכות, דינים ומנהגים, המורה כיצד יש לקיים את לילו הראשון של חג הפסח, המכונה "ליל הסדר".
חָדָשׁ!!: פסוקי דזמרא והלכות ליל הסדר · ראה עוד »
הגזמה
הגזמה (הִיפֶּרְבּוֹלָה) היא אמצעי פיגורטיבי (ציור לשוני), ואמצעי רטורי שמהותו תיאור מוגזם ומופרז, מעבר לאמת הגלויה.
חָדָשׁ!!: פסוקי דזמרא והגזמה · ראה עוד »
הושענא רבה
הקפות הושענא רבה בבית הכנסת החורבה בירושלים הוֹשַׁעְנָא רַבָּה (בארמית: הושענא רבא; בעברית: הושענא הגדול) הוא כינויו של היום השביעי והאחרון של חג סוכות, היום השישי של חול המועד סוכות, שחל בכ"א בתשרי, יום לפני שמיני עצרת.
חָדָשׁ!!: פסוקי דזמרא והושענא רבה · ראה עוד »
כי אשמרה שבת
כִּי אֶשְׁמְרָה שַׁבָּת הוא פיוט לשבת שחיבר רבי אברהם אבן עזרא במאה ה-12.
חָדָשׁ!!: פסוקי דזמרא וכי אשמרה שבת · ראה עוד »
יעקב רקח
רבי יעקב רקח (ה'תק"ס, 1800 - כ"ג באדר ב' תרנ"א, 2 באפריל 1891, טריפולי, לוב) היה ראש ישיבה, מחכמי יהדות טריפולי.
חָדָשׁ!!: פסוקי דזמרא ויעקב רקח · ראה עוד »
ישתבח
ברכת ישתבח (יש אומרים כי נקראת גם ברכת השיר) היא הברכה החותמת את פסוקי דזמרא הנאמרים כחלק מתפילת שחרית.
חָדָשׁ!!: פסוקי דזמרא וישתבח · ראה עוד »
ילקוט יוסף
ילקוט יוסף הוא חיבור הלכתי מעשי נפוץ הכולל 34 כרכים על סדר השולחן ערוך מאת הרב הראשי לישראל, הראשון לציון ונשיא מועצת הרבנות הראשית הרב יצחק יוסף.
חָדָשׁ!!: פסוקי דזמרא וילקוט יוסף · ראה עוד »
יהודה דוד אייזנשטיין
יהודה דוד אייזנשטיין (בכתיב יידי: אייזענשטיין; בלועזית: Julius (Judah David) Eisenstein; כ"א בחשוון תרט"ו, 12 בנובמבר 1854, מזריטש, פולין הקונגרסאית – ז' בסיוון תשט"ז, 17 במאי 1956, ניו יורק, ארצות הברית), היה סופר, עורך ומוציא לאור יהודי; נודע בכינוי "בעל האוצרות" על שם חיבוריו הרבים שרובם מכונים 'אוצר ה...'.
חָדָשׁ!!: פסוקי דזמרא ויהודה דוד אייזנשטיין · ראה עוד »
יום ירושלים
יום ירושלים הוא יום חג לאומי הנחגג בישראל בכ"ח באייר לציון איחוד העיר ירושלים תחת ריבונות ישראלית בכ"ח באייר ה'תשכ"ז, לאחר הקרב על ירושלים במלחמת ששת הימים.
חָדָשׁ!!: פסוקי דזמרא ויום ירושלים · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/פסוקי_דזמרא
