תוכן עניינים
82 יחסים: משה זכות, מי כמוך ואין כמוך, אשרי יושבי ביתך, אלוהים (יהדות), איזהו מקומן, נשמת כל חי, נוסח ארץ ישראל, נוסח ספרד, נוסח האר"י, סדר רב עמרם גאון, סדר תפילות יום הכיפורים, ערב פסח, עיכוב קריאה, פניני הלכה לילדים, פסוקי דזמרה, פסוקי דזימרה, פרשת בשלח, פיוט, קריעת ים סוף, קבלת שבת, קדיש, רעה בשבטך, רבבה (מספר), שמעון צבי הורוביץ, שמות מספרים, שלום משאש, שבת, שופט כל הארץ, שירת מרים, שירת הים, שירי המעלות, תנועת דור דעה, תפילת נשים ביהדות, תפילת שחרית של שבת, תפילת הטבת חלום, תפילת ותיקין, תפילה עבור המתים, תלת דפורענותא, תהילים, תהילים מ"ו, תהילים פ"ד, תהילים צ"א, תהילים צ"ט, תהילים צ"ג, תהילים צ"ו, תהילים צ', תהילים ק"נ, תהילים ק"ה, תהילים ק', תהילים קמ"ח, ... להרחיב מדד (32 יותר) »
משה זכות
רבי משה בן מרדכי זַכּוּת (ידוע בכינויו הרמ"ז) (אמסטרדם, שפ"ה 1625? – מנטובה, ט"ז בתשרי ה'תנ"ח, 1 באוקטובר 1697) היה רב, מקובל, ומשורר יהודי ממוצא פורטוגזי.
לִרְאוֹת פסוקי דזמרא ומשה זכות
מי כמוך ואין כמוך
אדון חסדך בל יחדל (מי כמוך ואין כמוך) הוא פיוט מאת רבי יהודה הלוי המתאר בצורה פיוטית את סיפור מגילת אסתר.
לִרְאוֹת פסוקי דזמרא ומי כמוך ואין כמוך
אשרי יושבי ביתך
אַשְׁרֵי יוֹשְׁבֵי בֵיתֶךָ (בקיצור אשרי או תְּהִילָּה לְדָוִד) הוא קטע תפילה הנאמר פעמיים בתפילת שחרית (בפסוקי דזמרא ולפני קדושה דסידרא, ובשבת ויום טוב שאין אומרים קדושה דסידרא בשחרית, אומרים אותו לפני הכנסת ספר תורה), וכן בתחילת תפילת מנחה.
לִרְאוֹת פסוקי דזמרא ואשרי יושבי ביתך
אלוהים (יהדות)
על פי היהדות, אֱלוֹהִים הוא האלהים היחיד, בורא העולם כולו ושליטו, שציווה על כלל בני האדם ז' מצוות ולעם ישראל נתן את התורה ובה תרי"ג מצוות.
לִרְאוֹת פסוקי דזמרא ואלוהים (יהדות)
איזהו מקומן
אֵיזֶהוּ מְקוֹמָן הוא הפרק החמישי של מסכת זבחים המכונה על שם מילות הפתיחה של הפרק – "איזהו מקומן של זבחים".
לִרְאוֹת פסוקי דזמרא ואיזהו מקומן
נשמת כל חי
נשמת כל חי היא תפילה הכלולה בפסוקי דזמרא בשבתות ובחגים וכן בהגדה של ליל הסדר.
לִרְאוֹת פסוקי דזמרא ונשמת כל חי
נוסח ארץ ישראל
נוסח ארץ ישראל הוא נוסח התפילה שהיה נהוג בארץ ישראל, ובקהילות נוספות בסביבתה באלף הראשון לספירה.
לִרְאוֹת פסוקי דזמרא ונוסח ארץ ישראל
נוסח ספרד
נוסח ספרד הוא נוסח תפילה שהתקבל בתנועת החסידות במזרח אירופה, כשילוב יסודות מנוסח הספרדים ומנוסח אשכנז, יחד עם השפעות של הקבלה.
לִרְאוֹת פסוקי דזמרא ונוסח ספרד
נוסח האר"י
נוסח האר"י הוא כינוי לנוסח תפילה בו התפלל האר"י.
לִרְאוֹת פסוקי דזמרא ונוסח האר"י
סדר רב עמרם גאון
סדר רב עמרם גאון הוא סידור תפילה שנערך על ידי רב עמרם גאון בן המאה התשיעית והוא אחד מסדרי התפילה היהודיים הקדומים ביותר.
לִרְאוֹת פסוקי דזמרא וסדר רב עמרם גאון
סדר תפילות יום הכיפורים
במהלך יום הכיפורים מתפללים חמש תפילות, שבהן משולבות תוספות ייחודיות ליום הכיפורים, כסדר וידוי בתוך תפילת העמידה, וסדר העבודה באמצע תפילת מוסף.
לִרְאוֹת פסוקי דזמרא וסדר תפילות יום הכיפורים
ערב פסח
ביעור כל החמץ הנותר לפני כניסת החג בני ישראל מורחים את הדם על פתחי הבתים ערב פסח הוא היום שבא לפני חג הפסח - י"ד בניסן.
לִרְאוֹת פסוקי דזמרא וערב פסח
עיכוב קריאה
בקהילות ישראל באירופה, עיכוב קריאה היה אקט קהילתי של מעין הפגנה שהייתה נוצרת באמצעות עיכוב קריאת התורה בבית הכנסת על ידי המוחה עד להתערבות מוסדות הקהילה בעניינו.
לִרְאוֹת פסוקי דזמרא ועיכוב קריאה
פניני הלכה לילדים
פניני הלכה לילדים היא סדרת ספרי ילדים, המבוססת על הסדרה פניני הלכה שכתב הרב אליעזר מלמד, ויוצאת לאור על ידי מכון הר ברכה.
לִרְאוֹת פסוקי דזמרא ופניני הלכה לילדים
פסוקי דזמרה
#הפניה פסוקי דזמרא.
לִרְאוֹת פסוקי דזמרא ופסוקי דזמרה
פסוקי דזימרה
#הפניה פסוקי דזמרא.
לִרְאוֹת פסוקי דזמרא ופסוקי דזימרה
פרשת בשלח
פָּרָשַׁת בְּשַׁלַּח היא פרשת השבוע הרביעית בספר שמות.
לִרְאוֹת פסוקי דזמרא ופרשת בשלח
פיוט
הפיוט אקדמות לשבועות מאת רבי מאיר ש"ץ כפי שנכתב במחזור וורמייזא הפיוט לך אלי תשוקתי המיוחס לרבי אברהם אבן עזרא פיוט שנכתב לכבוד רבי אפרים אנקווה ב־1909 הפִּיוּט הוא שירת קודש יהודית, שבמקורה נועדה להוות נוסח חלופי שירי לתפילות, במקום נוסח הקבע, בדרך כלל בימים מיוחדים (שבתות וחגים) אך גם בימי חול ובשמחות.
לִרְאוֹת פסוקי דזמרא ופיוט
קריעת ים סוף
קריעת ים סוף, תמשיח בבית הכנסת בדורה אירופוס: משמאל, משה ובני ישראל עוברים בים. מימין, משה נוטה את ידו, והמצרים טובעים. קריעת ים סוף היא סיפור מקראי מכונן שהתרחש במהלך יציאת מצרים, בסיפור מתואר כיצד בני ישראל עמדו בפני התקפה של צבא מצרים, כדי להצילם אלוהים בקע את ים סוף ונוצר בו מעבר יבשתי בין חומות מים דרכו נמלטו בני ישראל, וכיצד לאחר מכן נסגרו המים על צבא המצרים והטביעו אותם.
לִרְאוֹת פסוקי דזמרא וקריעת ים סוף
קבלת שבת
קבלת שבת היא קבוצת מזמורי תהילים ופיוט הנאמרים בבית הכנסת בזמן המעבר בין ערב שבת לליל שבת, בין תפילת מנחה של חול לתפילת ערבית של שבת, ומציינת את תחילתה של השבת.
לִרְאוֹת פסוקי דזמרא וקבלת שבת
קדיש
קַדִּישׁ הוא נוסח תפילה יהודי נודע, הנאמר בארמית בבלית.
לִרְאוֹת פסוקי דזמרא וקדיש
רעה בשבטך
הפיוט "רעה בשבטך" במחזור קטלוני מהמאה ה-14. הסטרופה האחרונה חסרה בכתב יד זה ובאחרים. רעה בשבטך הוא פיוט פתיחה לנשמת (מחרך) לשחרית של ראש השנה שחיבר רבי משה אבן עזרא, הנאמר בקהילות הספרדים.
לִרְאוֹת פסוקי דזמרא ורעה בשבטך
רבבה (מספר)
רְבָבָה (10,000) היא המספר הגדול ביותר שיש לו שם עברי משלו.
לִרְאוֹת פסוקי דזמרא ורבבה (מספר)
שמעון צבי הורוביץ
הרב שמעון צבי הורוביץ (לידר; י"ב בסיוון תר"ל, 1870 – ב' בתשרי תש"ז, 1946) היה מקובל מפורסם, ממייסדי ישיבת המקובלים שער השמים ומחבר ספרי קבלה.
לִרְאוֹת פסוקי דזמרא ושמעון צבי הורוביץ
שמות מספרים
למתן שמות למספרים משמשות שיטות אחדות, המאפשרות, באמצעות אבני יסוד מעטות יחסית, לתת שמות למספרים רבים, החל ממספרים מעוטי־ספרות המצויים בשימוש בחיי היום־יום, וכלה במספרים גדולים יותר, כמו מיליון ומיליארד, שגם בהם נעשה שימוש בהקשרים שונים.
לִרְאוֹת פסוקי דזמרא ושמות מספרים
שלום משאש
הרב שלום מְשָׂאשׂ (כ"ב בשבט ה'תרס"ט, 13 בפברואר 1909, מקנס – י' בניסן ה'תשס"ג, 12 באפריל 2003, ירושלים) היה רב מרוקאי וישראלי, כיהן כרבה הראשי של קזבלנקה, הרב הראשי למרוקו במשך שש שנים ורבה הראשי הספרדי של ירושלים במשך 25 שנה.
לִרְאוֹת פסוקי דזמרא ושלום משאש
שבת
נרות שבת, חלות מכוסות וגביע קידוש. שתי חלות מכוסות שבר מחורבת עוצה של כן לנר שבת שעליו חרותה המילה "שבת" נמצא בשכבה 8, מתוארך לשנים 340–410 לספירה ביהדות, הַשַּׁבָּת היא יום של קדוּשה, שביתה ממלאכה ומנוחה, והמועד הראשון במועדים הקבועים מהתורה.
לִרְאוֹת פסוקי דזמרא ושבת
שופט כל הארץ
שופט כל הארץ הוא פיוט מסוג סליחה (מהתת-סוג "פזמון") שיועד במקורו ככל הנראה לתפילת שחרית של יום הכיפורים.
לִרְאוֹת פסוקי דזמרא ושופט כל הארץ
שירת מרים
שירת מרים מתוך ספר תהלים בולגרי מהמאה ה-14. שירת מרים, ציור מעשה ידי ג'יימס טיסו. שירת מרים היא הפסוק מתוך שירת הים שמסופר ששרה מרים הנביאה עם בנות ישראל כשניגנו ורקדו לאחר קריעת ים סוף.
לִרְאוֹת פסוקי דזמרא ושירת מרים
שירת הים
שִירַת הַיָּם היא אחת משלוש השירות שבתורה (האחרות הן שירת הבאר, ושירת האזינו).
לִרְאוֹת פסוקי דזמרא ושירת הים
שירי המעלות
שִׁירֵי המַעֲלוֹת הם קובץ של חמישה-עשר מזמורי תהילים המתייחדים בפתיחה 'שִׁיר הַמַּעֲלוֹת' - למעט מזמור אחד (השני, בסדר עולה) והוא מזמור קכ"א, המובדל במילת הייחוס שבפתיחתו - "שיר למעלות" ('אשא עיני אל ההרים').
לִרְאוֹת פסוקי דזמרא ושירי המעלות
תנועת דור דעה
תנועת דור דעה (כונתה: דְּרַאדֲּעַה, ואנשיה: דַּרְדְּעִים) הוא פלג קטן ביהדות תימן שנוסד בעיר צנעא בתחילת המאה העשרים מתוך הזרם הבלדי על ידי הרב יחיא קאפח ותלמידיו.
לִרְאוֹת פסוקי דזמרא ותנועת דור דעה
תפילת נשים ביהדות
סידור תפילה לאישה, 1480 תפילת נשים התקיימה ביהדות לאורך כל הדורות, ובמקרים מסוימים, תפילתן נחשבה לתפילת מופת.
לִרְאוֹת פסוקי דזמרא ותפילת נשים ביהדות
תפילת שחרית של שבת
תפילת שחרית של שבת היא תפילת הבוקר הנהוגה ביהדות בבוקר יום השבת וחובה לקיימה.
לִרְאוֹת פסוקי דזמרא ותפילת שחרית של שבת
תפילת הטבת חלום
תפילת הטבת חלום היא תפילה המוזכרת בתלמוד כנאמרת על חלום מטריד.
לִרְאוֹת פסוקי דזמרא ותפילת הטבת חלום
תפילת ותיקין
וָתִיקִין היא תפילת שחרית מוקדמת שבה קוראים את קריאת שמע סמוך להנץ החמה (זריחה), מסיימים את ברכותיה עם הנץ החמה, ועומדים מיד לתפילת העמידה בדיוק בזמן הנץ החמה.
לִרְאוֹת פסוקי דזמרא ותפילת ותיקין
תפילה עבור המתים
תיאור יום הדין בכתב יד מאמצע המאה ה-13 ישנן דתות בהן נהוג להאמין ביום הדין, תחיית המתים או בכור המצרף, ורבות מדתות אלו מאפשרות או אפילו מחייבות תפילה לאל עבור המתים.
לִרְאוֹת פסוקי דזמרא ותפילה עבור המתים
תלת דפורענותא
תלת דפורענותא (או "תלתא דפורענותא"; בארמית: שלוש של פורענות) הן שלוש שבתות האבל החלות בימי בין המצרים, בין שבעה עשר בתמוז לתשעה באב.
לִרְאוֹת פסוקי דזמרא ותלת דפורענותא
תהילים
ספר תהילים הכתוב על גבי מגילה בכתב סת"ם תְּהִלִּים הוא ספר מספרי המקרא, אשר כלול בחלק הכתובים.
לִרְאוֹת פסוקי דזמרא ותהילים
תהילים מ"ו
תהילים מ"ו הוא המזמור הארבעים ושישה בספר תהילים (לפי המספור בוולגטה ובתרגום השבעים, המזמור ממוספר כמזמור ה-45) המסר המרכזי במזמור הוא "אֱלֹהִים לָנוּ מַחֲסֶה וָעֹז"(ב) והוא מיוחס לבני קרח המוזכרים בספר דברי הימים כבני לוי וכמשוררים במקדש.
לִרְאוֹת פסוקי דזמרא ותהילים מ"ו
תהילים פ"ד
תהילים פ"ד הוא המזמור ה-84 בספר תהילים וחלק מאחד עשר המזמורים המיוחסים לבני קורח.
לִרְאוֹת פסוקי דזמרא ותהילים פ"ד
תהילים צ"א
תהילים צ"א (מכונה גם: שיר של פגעים) הוא המזמור ה-91 בספר תהילים (המזמור ה-92 בנוסח תרגום השבעים והוולגטה).
לִרְאוֹת פסוקי דזמרא ותהילים צ"א
תהילים צ"ט
תהילים צ"ט הוא המזמור ה-99 בספר תהילים (ה-98 בתרגום השבעים ובוולגטה).
לִרְאוֹת פסוקי דזמרא ותהילים צ"ט
תהילים צ"ג
תהילים צ"ג הוא המזמור ה-93 בספר תהילים (ה-94 לפי המספור של תרגום השבעים והוולגטה) ומכונה גם, על שם הפסוק הפותח אותו:.
לִרְאוֹת פסוקי דזמרא ותהילים צ"ג
תהילים צ"ו
תהילים צ"ו הוא המזמור ה־96 בספר תהילים ולא ידוע מי חיברו.
לִרְאוֹת פסוקי דזמרא ותהילים צ"ו
תהילים צ'
תהילים צ' הוא המזמור התשעים בתהילים.
לִרְאוֹת פסוקי דזמרא ותהילים צ'
תהילים ק"נ
תהילים ק"נ הוא המזמור המאה וחמישים והאחרון בספר תהילים המזמור גם חותם את קובץ מזמורי הללויה.
לִרְאוֹת פסוקי דזמרא ותהילים ק"נ
תהילים ק"ה
תהילים ק"ה הוא המזמור ה־105 בספר תהילים ומיוחס לדוד המלך.
לִרְאוֹת פסוקי דזמרא ותהילים ק"ה
תהילים ק'
מִזְמוֹר לְתוֹדָה הוא המזמור ה-100 בספר תהילים (במספור של תרגום השבעים והוולגטה זהו הפרק ה-99).
לִרְאוֹת פסוקי דזמרא ותהילים ק'
תהילים קמ"ח
הללו את ה' מן השמים הוא המזמור ה-148 בספר תהילים.
לִרְאוֹת פסוקי דזמרא ותהילים קמ"ח
תהילים קמ"ה
תהילים קמ"ה הוא המזמור ה-145 בספר תהילים.
לִרְאוֹת פסוקי דזמרא ותהילים קמ"ה
תהילים קל"ו
תהילים קל"ו הוא המזמור ה-136 בספר תהילים, הנקרא בשם הלל הגדול.
לִרְאוֹת פסוקי דזמרא ותהילים קל"ו
תהילים קט"ו
תהילים קט"ו הוא המזמור המאה וחמשה עשר בספר תהילים.
לִרְאוֹת פסוקי דזמרא ותהילים קט"ו
תהילים קכ"א
תהילים קכ"א הוא המזמור ה-121 בספר תהילים.
לִרְאוֹת פסוקי דזמרא ותהילים קכ"א
תהילים קי"ג
הַלְלוּיָהּ הַלְלוּ עַבְדֵי ה' הוא מספר תהילים (פרק קי"ב בתרגום השבעים ובוולגטה), הפותח במילים אלו.
לִרְאוֹת פסוקי דזמרא ותהילים קי"ג
תהילים ל"ג
תהילים ל"ג הוא המזמור ה-33 בספר תהילים ולא ידוע מי חיברו.
לִרְאוֹת פסוקי דזמרא ותהילים ל"ג
תהילים ל"ד
תהילים ל"ד הוא המזמור השלושים וארבעה בספר תהילים (לפי המספור בוולגטה ובתרגום השבעים, המזמור ממוספר כמזמור ה-33).
לִרְאוֹת פסוקי דזמרא ותהילים ל"ד
תהילים ל'
תהלים ל' הוא המזמור ה-30 בספר תהילים (המזמור ה-29 בנוסח תרגום השבעים ובוולגטה).
לִרְאוֹת פסוקי דזמרא ותהילים ל'
תהילים ג'
המלך דוד מתפלל, ציור מאת רמברנדט (1652) תהילים ג' הוא המזמור השלישי של תהילים.
לִרְאוֹת פסוקי דזמרא ותהילים ג'
תהילים י"ט
תהילים י"ט הוא המזמור ה-19 בתהילים (מזמור י"ח בנוסח תרגום השבעים ובוולגטה).
לִרְאוֹת פסוקי דזמרא ותהילים י"ט
תהילים י"ג
תהילים י"ג הוא המזמור השלושה עשר בספר תהילים (על פי המספור בוולגטה ובתרגום השבעים זהו המזמור השנים עשר).
לִרְאוֹת פסוקי דזמרא ותהילים י"ג
תהילים י'
תהילים י' הוא המזמור העשירי של תהילים.
לִרְאוֹת פסוקי דזמרא ותהילים י'
לעולם יהא אדם
לעולם יהא אדם הוא קטע בתפילה, הפותח במילים: "לעולם יהא אדם ירא שמים בסתר".
לִרְאוֹת פסוקי דזמרא ולעולם יהא אדם
טורח ציבור
טורח ציבור (בארמית: טירחא דציבורא) הוא שיקול בהלכה לפיו יש למנוע מן הציבור טרחה מרובה.
לִרְאוֹת פסוקי דזמרא וטורח ציבור
חמץ
עוגיות וכו' חמץ הוא קמח שנטחן מאחד מחמשת מיני דגן (חיטה, שעורה, כוסמין, שיבולת-שועל ושיפון) שבא במגע עם מים, וכתוצאה מכך תפח.
לִרְאוֹת פסוקי דזמרא וחמץ
חסידות פרמישלאן
חסידות פרמישלאן הייתה חסידות שפעלה בגליציה המזרחית.
לִרְאוֹת פסוקי דזמרא וחסידות פרמישלאן
ברוך שאמר
"ברוך שאמר", פתיחת פסוקי דזמרא, מתוך סידור קורן דו-לשוניברוך שאמר היא ברכה הפותחת את פסוקי דזמרא הנאמרים בתפילת שחרית.
לִרְאוֹת פסוקי דזמרא וברוך שאמר
ברוך שאמר (הלכות תפילין)
ברוך שאמר הוא ספר קדום העוסק בפרטי הלכות הכנת תפילין, החל מעיבוד הקלף וכלה בצורת הכתיבה.
לִרְאוֹת פסוקי דזמרא וברוך שאמר (הלכות תפילין)
ברכה הסמוכה לחברתה
ברכה הסמוכה לחברתה היא הגדרה הכוללת סוג של ברכות שלפי ההלכה אינה פותחת ב"ברוך אתה ה'", וכן אין צורך להזכיר בהן "מלכות" כלומר לומר בהן את הנוסח "מלך העולם".
לִרְאוֹת פסוקי דזמרא וברכה הסמוכה לחברתה
ברכו
ברכו הוא קטע בתפילה היהודית, בו מכריזים "בָּרְכוּ אֶת ה' הַמְּבֹרָךְ" והקהל עונה: "בָּרוּךְ ה' הַמְּבֹרָךְ לָעוֹלָם וָעֵד".
לִרְאוֹת פסוקי דזמרא וברכו
ה' מלך ה' מלך ה' ימלוך לעולם ועד
ה' מֶלֶךְ ה' מָלָךְ ה' יִמְלֹךְ לְעוֹלָם וָעֶד הוא היגד דמוי פסוק, שמבטא את מלכותו של השם בשלושת הזמנים: הווה, עבר ועתיד.
לִרְאוֹת פסוקי דזמרא וה' מלך ה' מלך ה' ימלוך לעולם ועד
ה' שמעתי שמעך
ה' שמעתי שמעך הוא פיוט לשליח ציבור הנאמר, בנוסח הספרדים, כהקדמה לחזרת הש"ץ בשחרית ומוסף בראש השנה ויום הכיפורים.
לִרְאוֹת פסוקי דזמרא וה' שמעתי שמעך
האדרת והאמונה
הָאַדֶּרֶת וְהָאֱמוּנָה הוא פיוט נפוץ שתוכנו הוא המנון שבח להקב"ה.
לִרְאוֹת פסוקי דזמרא והאדרת והאמונה
הלכות ליל הסדר
שולחן הסדר מתוך ההגדה הלכות ליל הסדר הן מקבץ הלכות, דינים ומנהגים, המורה כיצד יש לקיים את לילו הראשון של חג הפסח, המכונה "ליל הסדר".
לִרְאוֹת פסוקי דזמרא והלכות ליל הסדר
הגזמה
הגזמה (הִיפֶּרְבּוֹלָה) היא אמצעי פיגורטיבי (ציור לשוני), ואמצעי רטורי שמהותו תיאור מוגזם ומופרז, מעבר לאמת הגלויה.
לִרְאוֹת פסוקי דזמרא והגזמה
הושענא רבה
הקפות הושענא רבה בבית הכנסת החורבה בירושלים הוֹשַׁעְנָא רַבָּה (בארמית: הושענא רבא; בעברית: הושענא הגדול) הוא כינויו של היום השביעי והאחרון של חג סוכות, היום השישי של חול המועד סוכות, שחל בכ"א בתשרי, יום לפני שמיני עצרת.
לִרְאוֹת פסוקי דזמרא והושענא רבה
כי אשמרה שבת
כִּי אֶשְׁמְרָה שַׁבָּת הוא פיוט לשבת שחיבר רבי אברהם אבן עזרא במאה ה-12.
לִרְאוֹת פסוקי דזמרא וכי אשמרה שבת
יעקב רקח
רבי יעקב רקח (ה'תק"ס, 1800 - כ"ג באדר ב' תרנ"א, 2 באפריל 1891, טריפולי, לוב) היה ראש ישיבה, מחכמי יהדות טריפולי.
לִרְאוֹת פסוקי דזמרא ויעקב רקח
ישתבח
ברכת ישתבח (יש אומרים כי נקראת גם ברכת השיר) היא הברכה החותמת את פסוקי דזמרא הנאמרים כחלק מתפילת שחרית.
לִרְאוֹת פסוקי דזמרא וישתבח
ילקוט יוסף
ילקוט יוסף הוא חיבור הלכתי מעשי נפוץ הכולל 34 כרכים על סדר השולחן ערוך מאת הרב הראשי לישראל, הראשון לציון ונשיא מועצת הרבנות הראשית הרב יצחק יוסף.
לִרְאוֹת פסוקי דזמרא וילקוט יוסף
יהודה דוד אייזנשטיין
יהודה דוד אייזנשטיין (בכתיב יידי: אייזענשטיין; בלועזית: Julius (Judah David) Eisenstein; כ"א בחשוון תרט"ו, 12 בנובמבר 1854, מזריטש, פולין הקונגרסאית – ז' בסיוון תשט"ז, 17 במאי 1956, ניו יורק, ארצות הברית), היה סופר, עורך ומוציא לאור יהודי; נודע בכינוי "בעל האוצרות" על שם חיבוריו הרבים שרובם מכונים 'אוצר ה...'.
לִרְאוֹת פסוקי דזמרא ויהודה דוד אייזנשטיין
יום ירושלים
יום ירושלים הוא יום חג לאומי הנחגג בישראל בכ"ח באייר לציון איחוד העיר ירושלים תחת ריבונות ישראלית בכ"ח באייר ה'תשכ"ז, לאחר הקרב על ירושלים במלחמת ששת הימים.
לִרְאוֹת פסוקי דזמרא ויום ירושלים