תוכן עניינים
98 יחסים: מאיר בר-אשר, מנחם בורשטין, מנהרות (ספר של רותו מודן), מניין המצוות על פי ספר החינוך, מניין המצוות על פי הרמב"ם, מסגיד, מסכת פרה, מצווה, מרים הנביאה, משנה תורה, מבני הר הבית, מגילת מקצת מעשי התורה, מה שתגידו, מכון המקדש, מי חטאת, אפר, אפר מקלה, אפר פרה אדומה, ארבע פרשיות, אליהועיני בן הקוף, אזוב מצוי, אב הטומאה, אברהם אבן דאוד, אוהל (הלכה), ניסן, סמיכות פרשיות, ספר טהרה, סבסטיאן מינסטר, סדר טהרות, סילואן, ערל, עזריה אריאל, עדה אמיכל ייבין, פאן-בבילוניזם, פרשת חקת, פרוטו-שמית, פרידריך השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה, צבעים במקרא, צדוקים, קהילת יהודי כפר אטגה, קורבן (יהדות), רמח"ל, רבי חייא בר יוסף, רבי יצחק דמן קרטיגנין, שמעון פרץ, שמעון הצדיק, שמואל דוד לוין, שמונה פרקים לרמב"ם, שני (צבע), שער שושן, ... להרחיב מדד (48 יותר) »
מאיר בר-אשר
מאיר מיכאל בר-אשר (נולד ב-1955) הוא פרופסור מן המניין בחוג לשפה וספרות ערבית באוניברסיטה העברית בירושלים, כיהן בראש המכון ללימודי אסיה ואפריקה ובראש החוג לשפה וספרות ערבית והיה מופקד הקתדרה בחקר האסלאם על שם מקס שלזינגר באוניברסיטה העברית בירושלים.
לִרְאוֹת פרה אדומה ומאיר בר-אשר
מנחם בורשטין
פיגוע בישיבה הרב מנחם בורשטיין והרב שמואל זעפרני בכנס הרבנים בירושלים, אייר תשע"ח הרב מנחם בורשטין (נולד בי"ט בסיוון ה'תשט"ז, 29 במאי 1956) הוא ראש מכון פוע"ה לפוריות ורפואה על פי ההלכה בגבעת שאול שבירושלים, רב בישיבת "מרכז הרב" ובמוסדות נוספים ומחבר ספרים.
לִרְאוֹת פרה אדומה ומנחם בורשטין
מנהרות (ספר של רותו מודן)
מנהרות הוא רומן גרפי מאת הקומיקסאית הישראלית רותו מודן.
לִרְאוֹת פרה אדומה ומנהרות (ספר של רותו מודן)
מניין המצוות על פי ספר החינוך
מניין תרי"ג מצוות, כפי שהוא מופיע בספר החינוך, מבוסס על מניין המצוות שמנה הרמב"ם בספר המצוות.
לִרְאוֹת פרה אדומה ומניין המצוות על פי ספר החינוך
מניין המצוות על פי הרמב"ם
מניין המצוות בהקדמה למשנה תורה לרמב"ם מניין תרי"ג מצוות לפי הרמב"ם הוא מניין כל מצוות התורה (תרי"ג).
לִרְאוֹת פרה אדומה ומניין המצוות על פי הרמב"ם
מסגיד
בית הכנסת בכפר וולקה שבאתיופיה (2003) מֶסְגיד (געז: መሰጊድ) הוא שמו של בית הכנסת בביתא ישראל.
לִרְאוֹת פרה אדומה ומסגיד
מסכת פרה
פרה אדומה מסכת פרה היא המסכת הרביעית בסדר טהרות ואורכה שנים עשר פרקים.
לִרְאוֹת פרה אדומה ומסכת פרה
מצווה
ביהדות, מצווה היא חובה הלכתית על האדם, ובעיקר לעם ישראל.
לִרְאוֹת פרה אדומה ומצווה
מרים הנביאה
מִרְיָם הנביאה היא דמות מקראית, בת עמרם ויוכבד, משבט לוי, אחות אהרן ומשה.
לִרְאוֹת פרה אדומה ומרים הנביאה
משנה תורה
עמוד השער (עם נוסח ההקדמה "כל המצוות שניתנו לו למשה בסיני" וכו') בכתב-יד מאויר מאשכנז, שנת ה'נ"ו (1296). שמור באוסף דוד קאופמן, ספריית האקדמיה ההונגרית למדעים, בודפשט.
לִרְאוֹת פרה אדומה ומשנה תורה
מבני הר הבית
מפת הר הבית תצלום אוויר של הר הבית קטע מהאכסדרה בדופן המערבי של הר הבית הר הבית נבנה בראש גבעה, ובימי הורדוס הורחב המתחם באמצעות מילוי אדמה ליצירת רחבה מישורית גדולה המשמשת להתכנסות וכתשתית למבנים.
לִרְאוֹת פרה אדומה ומבני הר הבית
מגילת מקצת מעשי התורה
ממצאים של מגילת מקצת מעשי התורה שנמצאו במערות קומראן. מגילת מקצת מעשי התורה (או MMT, 4Q394-4Q397), היא מגילה שנמצאה בין מגילות מדבר יהודה.
לִרְאוֹת פרה אדומה ומגילת מקצת מעשי התורה
מה שתגידו
מה שתגידו היא תוכנית אירוח סאטירית אקטואלית ישראלית שמשודרת בכאן 11 החל מ-29 בדצמבר 2022.
לִרְאוֹת פרה אדומה ומה שתגידו
מכון המקדש
המכון ללימוד מחקר ובנין המקדש, המכונה מכון המקדש הוא מכון מחקר, מרכז תיעוד, הוצאת ספרים וגם מוזיאון העוסק בנושאי בית המקדש וכליו.
לִרְאוֹת פרה אדומה ומכון המקדש
מי חטאת
בהלכה מי חטאת הם מי מעיין שנשאבו בכלי וניתן עליהם אפר מהפרה האדומה, מטרתם היא לטהר אדם או כלים הטמאים בטומאת מת, הטומאה החמורה ביותר, בעזרת הזאה (התזה) באזוב.
לִרְאוֹת פרה אדומה ומי חטאת
אפר
אֵפֶר הוא חומר מפורר הנותר לאחר בעירה.
לִרְאוֹת פרה אדומה ואפר
אפר מקלה
אפר מקלה אֵפֶר מִקְלֶה הוא החומר הנותר לאחר בעירה בתנורים, כירות, מדורות וכדומה.
לִרְאוֹת פרה אדומה ואפר מקלה
אפר פרה אדומה
#הפניה פרה אדומה.
לִרְאוֹת פרה אדומה ואפר פרה אדומה
ארבע פרשיות
אַרְבַּע פָּרָשִׁיּוֹת הן פרשות מיוחדות שתקנו חז"ל לקרוא בנוסף לפרשת השבוע בארבע שבתות לאורך חודש אדר הסמוך לניסן, דהיינו בשנה רגילה חודש אדר ובשנה מעוברת אדר ב'.
לִרְאוֹת פרה אדומה וארבע פרשיות
אליהועיני בן הקוף
אליהועיני בן הקוף היה כהן גדול בבית המקדש השני שהוזכר במשנה כמי שערך בימיו את טקס שריפת הפרה אדומה.
לִרְאוֹת פרה אדומה ואליהועיני בן הקוף
אזוב מצוי
אֵזוֹב מָצוּי (שם מדעי:.Origanum syriacum L) הוא בן שיח ים-תיכוני, נפוץ וארומטי מאוד בסוג אזובית ממשפחת השפתניים.
לִרְאוֹת פרה אדומה ואזוב מצוי
אב הטומאה
אַב הַטֻּמְאָה, בהלכות טומאה וטהרה, הוא דרגת טומאה המשויכת בדרך כלל למקור הטומאה הראשוני, ויש בכחו לגרום טומאה אפילו לאדם ולכלים.
לִרְאוֹת פרה אדומה ואב הטומאה
אברהם אבן דאוד
רבי אברהם אבן דאוד הלוי (בספרדית: Abraham ibn Daud; ד'תת"ע, 1110 – ד'תתק"מ, 1180) היה היסטוריון, סופר, פילוסוף ואסטרונום יהודי שחי ופעל בספרד במאה ה-12.
לִרְאוֹת פרה אדומה ואברהם אבן דאוד
אוהל (הלכה)
אוהל הוא מונח הלכתי המתייחס לכל דבר המשמש להאהיל או לסוכך מעל אדם או בעל חיים.
לִרְאוֹת פרה אדומה ואוהל (הלכה)
ניסן
ניסן (מאכדית: nisannu), הוא חודש בלוח הבבלי ובלוח העברי, הראשון במספר לפי המסורת המקראית והשביעי לפי המסורת החז"לית.
לִרְאוֹת פרה אדומה וניסן
סמיכות פרשיות
סמיכות פרשיות (או כתובים סמוכין) היא אחת הדרכים שבהן התורה נדרשת, ועל פיה יש להסיק על תוכנה של פרשיה מסוימת בתורה מן הפרשה הסמוכה לה.
לִרְאוֹת פרה אדומה וסמיכות פרשיות
ספר טהרה
ספר טהרה הוא החלק העשירי במשנה תורה, סדרת ספריו ההלכתיים של הרמב"ם.
לִרְאוֹת פרה אדומה וספר טהרה
סבסטיאן מינסטר
סבסטיאן מינסטר (בגרמנית: Sebastian Münster; 20 בינואר 1488, אינגלהיים – 26 במאי 1552, בזל, שווייץ) היה הומניסט גרמני ואחד מ-15 ההבראיסטים הבולטים בתקופת הרפורמציה.
לִרְאוֹת פרה אדומה וסבסטיאן מינסטר
סדר טהרות
בול ישראלי המוקדש לסדר טהרות.ש על הבול ציטוט ממסכת ידיים.ש מעצבת הבול: דנה זדה סֵדֶר טְהָרוֹת (או טָהֳרוֹת) הוא הסדר השישי מבין ששת סדרי משנה, ועוסק בענייני טומאה וטהרה.
לִרְאוֹת פרה אדומה וסדר טהרות
סילואן
כפר סילואן בשלהי המאה ה-19 סילְוָאן (בערבית: سلوان) או כפר השילוח, היא שכונה ערבית עם מיעוט יהודי במזרח ירושלים, על שלוחה היורדת מהר הזיתים דרומה, ומשני צדי נחל קדרון בסמיכות לאזור שמכונה "האגן הקדוש".
לִרְאוֹת פרה אדומה וסילואן
ערל
ערל הוא אדם שלא נימול ויש לו ערלה.
לִרְאוֹת פרה אדומה וערל
עזריה אריאל
הרב עזריה אריאל (נולד ב-24 באפריל 1970, י"ח ניסן ה'תש"ל) הוא פוסק הלכה וחוקר תורני דתי לאומי העוסק בעיקר בהלכות בית המקדש ועבודתו ובענייני טומאה וטהרה, ובפרט במצוות פרה אדומה.
לִרְאוֹת פרה אדומה ועזריה אריאל
עדה אמיכל ייבין
עדה אֲמִיכָל יֶיבין (7 באוקטובר 1931 – 19 באפריל 2021) הייתה סופרת ומחזאית ישראלית.
לִרְאוֹת פרה אדומה ועדה אמיכל ייבין
פאן-בבילוניזם
מפה המציגה את אזור הסהר הפורה (באדום), מרחב גאוגרפי ותרבותי בו קוימו קשרי גומלין בין קהילות, ערים וממלכות במשך אלפי שנים. סיפור אתרחסיס הבבלי על בריאת האדם והמבול, כתוב על לוח בכתב יתדות איור של חזון יחזקאל בו נראים כרובים ומרכבת אש, מוטיבים מן המיתולגיה הבבלית פאן-בבילוניזם (Panbabylonism) היא אסכולה במדע הדתות, אנתרופולוגיה ולימודי תרבות הטוענת שהתרבויות והדתות של המזרח התיכון והציוויליזציה שלהן בכללותה נגזרות במקור ממיתוסים בבליים שבתורם היו מבוססים על.
לִרְאוֹת פרה אדומה ופאן-בבילוניזם
פרשת חקת
משה מכה בסלע, ציור מאת הצייר הצרפתי-נוצרי ניקולא פוסן פרשת חֻקַּת היא פרשת השבוע השישית בספר במדבר.
לִרְאוֹת פרה אדומה ופרשת חקת
פרוטו-שמית
פרוטו-שמית (לפעמים: אֵם-שמית) היא השפה-האם (פרוטו-שפה) המשוערת של השפות השמיות.
לִרְאוֹת פרה אדומה ופרוטו-שמית
פרידריך השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה
פסלו של פרידריך השני מטבע של פרידריך כמלך סיציליה משנת 1231 לידת פרידריך כפי שתוארה בהדפס עתיק, אימו קונסטנצה מסיציליה יולדת באוהל מול נשים המשמשות עדות ללידה קונסטנצה מסיציליה עם בנה התינוק פרידריך, כתב יד עתיק התינוק פרידריך השני ושני הורין היינריך השישי ואימו קונסטנצה בטקס הטבלה.
לִרְאוֹת פרה אדומה ופרידריך השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה
צבעים במקרא
קשת צבעי הספקטרום הנראה אזור הסהר הפורה 1.
לִרְאוֹת פרה אדומה וצבעים במקרא
צדוקים
הַצַּדּוֹקִים (צְדוֹקִים) היו כיתה – דהיינו תנועה חברתית-דתית – יהודית מרכזית בימי בית המקדש השני.
לִרְאוֹת פרה אדומה וצדוקים
קהילת יהודי כפר אטגה
קהילת יהודי אטגה פעלה בכפר אטגה (Ataye) הממוקם באתיופיה בנפת דמביה שבמחוז צפון גונדר.
לִרְאוֹת פרה אדומה וקהילת יהודי כפר אטגה
קורבן (יהדות)
Rodolfo Amoedo. משכן, תחריט משנת 1670, מאת ג'ראר ז'ולה (Gerard Jollain). ביהדות, קָרְבָּנוֹת הם סוגי בעלי חיים או מינים מסוימים מן הצומח אשר היו מוצעים בבית המקדש בירושלים, בזמנים ובמועדים שונים, ושם היו מוקטרים על ידי הכהנים על אש המזבח, או נאכלים על ידם, בהתאם לסוג הקורבן.
לִרְאוֹת פרה אדומה וקורבן (יהדות)
רמח"ל
הרב משה חיים לוצאטו, הרמח"ל (ה'תס"ז, 1707 – כ"ו באייר ה'תק"ד, 8 במאי 1744), היה רב, משורר, מקובל, איש מוסר ומחשבה, מחזאי, סופר, וחוקר יהודי-איטלקי.
לִרְאוֹת פרה אדומה ורמח"ל
רבי חייא בר יוסף
רבי חייא בר יוסף, היה אמורא בדור השני (המאה ה-3), שלמד בבבל מפי גדולי האמוראים, רב ושמואל, ולאחר מכן עלה לארץ ישראל ולמד יחד עם רבי יוחנן וריש לקיש.
לִרְאוֹת פרה אדומה ורבי חייא בר יוסף
רבי יצחק דמן קרטיגנין
לפי גרסת ש"ס וילנא לתלמוד הבבלי, רבי יצחק דמן קרטיגנין היה אמורא תושב קרטיגנין המוזכר בתלמוד פעם אחת בלבד.
לִרְאוֹת פרה אדומה ורבי יצחק דמן קרטיגנין
שמעון פרץ
הרב שמעון פרץ (נולד בב' בתשרי ה'תשל"ו, 7 בספטמבר 1975) הוא ראש ישיבת ההסדר הגבוהה קריית גת, רב בית הכנסת "משכן יעקב" בשכונת רובע הבנים בקריית גת, ורב קהילת 'באר אורה'.
לִרְאוֹת פרה אדומה ושמעון פרץ
שמעון הצדיק
קבר שמעון הצדיק כיום מערת שמעון הצדיק בירושלים, 2007. (לפני השיפוצים הנרחבים במקום) שמעון הצדיק הוא כינוי שנקשר, לפי המחקר, לשתי דמויות, סב ונכדו, שהיו כהנים גדולים מבית חוניו בתקופת בית שני בירושלים, במאה השלישית לפני הספירה, הם שמעון הראשון בן חוניו הראשון, ושמעון השני בן חוניו השני.
לִרְאוֹת פרה אדומה ושמעון הצדיק
שמואל דוד לוין
הרב שמואל דוד לוין (ה'תר"ן ~1890 - כ"ה בכסלו ה'תש"ג, 4 בדצמבר 1942) היה מחבר ספרים וחלוץ המחקר ההלכתי בעת החדשה על חידוש הפרה האדומה.
לִרְאוֹת פרה אדומה ושמואל דוד לוין
שמונה פרקים לרמב"ם
שמונה פרקים לרמב"ם בתרגום ליידיש של אפרים פישל בלוך, שנת 1897 שמונה פרקים לרמב"ם הוא הכינוי המקובל להקדמתו של הרמב"ם למסכת אבות.
לִרְאוֹת פרה אדומה ושמונה פרקים לרמב"ם
שני (צבע)
שָׁנִי הוא צבען אדום, ששימש בעולם העתיק לצביעת בדים.
לִרְאוֹת פרה אדומה ושני (צבע)
שער שושן
שער המזרח בדגם ירושלים בסוף ימי בית שני הר הבית כפי שהיה נראה מכיוון הר הזיתים קדש הקדשים. כיום אין זיהוי ודאי לשער שושן בכותל המזרחי. שער שושן, נקרא גם "שער המזרח", הוא שער הכניסה המזרחי למתחם הר הבית, דרכו היו נכנסים להר הבית מכיוון הר הזיתים בתקופת בית המקדש השני, והוא היה אחד מחמשת השערים שנבנו בחומת הר הבית בימי בית המקדש השני.
לִרְאוֹת פרה אדומה ושער שושן
שערי חולדה
דגם בית שני במוזיאון ישראל. הדגם נבנה לפני חפירות הכותל הדרומי ולפיכך אינו מדויק ומציג שני שערים כפולים, במקום כפול ומשולש. קבר חולדה המוצג בתצלום לא נמצא בחפירות. שערי חולדה הן שתי נקודות כניסה סמוכות בכותל הדרומי של הר הבית.
לִרְאוֹת פרה אדומה ושערי חולדה
שעיר לעזאזל (מצווה)
שילוח השעיר לעזאזל, ציור של ויליאם ג'יימס ווב שִׁילּוּחַ שָׂעִיר לַעֲזָאזֵל הוא מצווה שהייתה מקוימת ביום הכיפורים בתקופת בית המקדש.
לִרְאוֹת פרה אדומה ושעיר לעזאזל (מצווה)
שלישי ורביעי לטומאה
בהלכות טומאה וטהרה, שלישי לטומאה הוא דרגת הטומאה הקיימת מדין תורה באוכלים ומשקים שהם תרומה או קודש שנטמאו משני לטומאה.
לִרְאוֹת פרה אדומה ושלישי ורביעי לטומאה
שבת
נרות שבת, חלות מכוסות וגביע קידוש. שתי חלות מכוסות שבר מחורבת עוצה של כן לנר שבת שעליו חרותה המילה "שבת" נמצא בשכבה 8, מתוארך לשנים 340–410 לספירה ביהדות, הַשַּׁבָּת היא יום של קדוּשה, שביתה ממלאכה ומנוחה, והמועד הראשון במועדים הקבועים מהתורה.
לִרְאוֹת פרה אדומה ושבת
תרומת הלשכה
תרומת הלשכה היא קופה כספית ורשות משפטית השייכת להקדש, שנתמכה על ידי התקציב השנתי של מחצית השקל, שכללה בפועל שלוש קופות שהיו בבית המקדש ואשר ממנה היו קונים את כל צורכי קרבנות הציבור.
לִרְאוֹת פרה אדומה ותרומת הלשכה
טבילה (יהדות)
ביהדות, טבילה במים היא הליך מחייב (הכשר מצווה), חלק מתהליך הטהרה המוטל על יהודים, כלים ובגדים השרויים במצב טומאה ומעוניינים להטהר.
לִרְאוֹת פרה אדומה וטבילה (יהדות)
טומאת עיסוק בחטאות
בהלכות טומאה וטהרה עיסוק בחטאת מסוג חטאת פנימית מטמאה את האדם העוסק בה אף ללא מגע בחטאת, בין בנשיאתו ובין בשרפתו.
לִרְאוֹת פרה אדומה וטומאת עיסוק בחטאות
טומאת כלי מתכות
דלת של מתכת, אינה מקבל טומאה כי היא מחוברת לקרקע רדיד של אלומניום פסולת מתכת שלא ידוע אם שימשו ככלים לפני כן, בעייתי במיוחד ועל כך קיימת מחלוקת בין בית שמאי ובית בית הלל בהלכות טומאת כלים, כלי מתכת הם כלים שסווגו בסיווג מיוחד לעניין דיני קבלת הטומאה, וקיימים הבדלים רבים בינם לבין החומרים האחרים בהלכות קבלת הטומאה.
לִרְאוֹת פרה אדומה וטומאת כלי מתכות
טומאת כלים
טומאת כלים היא טומאה החלה לפי התורה על כלים ועל בגדים.
לִרְאוֹת פרה אדומה וטומאת כלים
טומאה וטהרה
בהלכה, טֻמְאָה היא הגדרה למצב שבו נמצא אדם או חפץ בעקבות התרחשות מסוימת, שבגללו נאסר על אותו פרט טמא להתקרב לכל דבר קודש.
לִרְאוֹת פרה אדומה וטומאה וטהרה
זהר עמר
זֹהר עמר הלוי (נולד ב-1 בינואר 1960) הוא פרופסור מן המניין במחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה באוניברסיטת בר-אילן, אשר תחומי התמחותו הם: תולדות הטבע בעת העתיקה, זיהוי הצומח והחי של ארץ ישראל בהתאם לתיאורים במקורות ישראל; תרבות חומרית, ריאליה וחיי יום-יום בתקופת ימי הביניים כפי שבאה לידי ביטוי בחקלאות ובמסחר; תולדות הרפואה ואתנופרמקולוגיה.
לִרְאוֹת פרה אדומה וזהר עמר
חנמאל המצרי
חנמאל המצרי היה כהן גדול בתקופת בית שני הנזכר במשנה כמי שעשה פרה אדומה.
לִרְאוֹת פרה אדומה וחנמאל המצרי
חננאל
קטגוריה:שמות פרטיים עבריים לגברים.
לִרְאוֹת פרה אדומה וחננאל
חזקה דהשתא
בהלכה, חזקה דהשתא (השתא.
לִרְאוֹת פרה אדומה וחזקה דהשתא
חולין על טהרת הקודש
בהלכות טומאה וטהרה, חולין על טהרת הקודש הוא כינוי הלכתי לאוכל שאין עליו קדושת תרומה או קודש, אבל בעליו החליט להתייחס אליו כאוכל קדוש, שאסור לטמאו ואסור לאכלו בטומאה, כדי להרגיל את עצמו לשמור את אוכלי הקדשים בטהרה, כך שגם אוכלי הקדשים שברשותו, יישארו בטהרה.
לִרְאוֹת פרה אדומה וחולין על טהרת הקודש
חידוש עבודת הקורבנות
ידית כלי אבן עם הכתובת "קרבן" שהתגלתה באזור המערבי של החפירות ליד הר-הבית. מוזיאון ישראל דגם מזבח העולה במכון המקדש מאז חורבן בית שני חוזרת ועולה השאלה בדבר חידוש עבודת הקורבנות.
לִרְאוֹת פרה אדומה וחידוש עבודת הקורבנות
ב' בניסן
פרשת בר המצוה של ילד שנולד ב' ניסן היא ברוב השנים הפשוטות פרשת ויקרא, אך בשנים פשוטות מקביעות הכז היא פרשת צו.
לִרְאוֹת פרה אדומה וב' בניסן
במדבר
ספר בְּמִדְבַּר הוא הספר הרביעי מבין חמשת חומשי התורה.
לִרְאוֹת פרה אדומה ובמדבר
בקר הבית
געיית הפרה פרה שווייצרית הולשטיין פרה מזן גרמני פרת אאובראק פרה ברמת הגולן שלט רחוב במדריד: רחוב השור שור ספרדי נלחם במטדור במלחמת שוורים בספרד. בְּקר הבית (שם מדעי: Bos taurus) הוא חיית משק ממשפחת הבָּקָר.
לִרְאוֹת פרה אדומה ובקר הבית
בית קמחית
בית קמחית הייתה משפחת כהנים חשובה בשלהי תקופת בית שני, שממנה יצאו מספר כהנים גדולים.
לִרְאוֹת פרה אדומה ובית קמחית
בית קתרוס (כהונה גדולה)
בית קתרוס הייתה משפחת כהנים גדולים חשובה בשלהי תקופת בית שני, ממשפחות ראשי הכהונה האריסטוקרטיות שמן המעמד הגבוה.
לִרְאוֹת פרה אדומה ובית קתרוס (כהונה גדולה)
גרשון חנוך הניך ליינר
רבי גרשון חנוך הֶנִיך (בכתיב יידי: העניך) ליינר (כ"א בסיוון תקצ"ט - ד' בטבת תרנ"א; 1839–1890), היה האדמו"ר השלישי בשושלת אדמו"רי חסידות איזביצה ראדזין, רבה של אוסטרוב מזובייצק, ומחבר תורני-חסידי פורה.
לִרְאוֹת פרה אדומה וגרשון חנוך הניך ליינר
גזרת הכתוב
גזרת הכתוב הוא מונח הלכתי נפוץ, המתאר הלכה או דין מהתורה, שאין מאחריו היגיון ברור (ולעיתים הוא נראה אף כמנוגד לו), ותוקפו מבוסס אך ורק על ציווי מפורש במקרא.
לִרְאוֹת פרה אדומה וגזרת הכתוב
גזירה דרבה
גזירה דרבה היא שמה של גזירה שהתחדשה על ידי האמורא רבה, לפיה תיקנו חז"ל על מצוות בודדות שחיובים מהתורה, שלא לקיימם בשבת, מחשש שמא קיום מצוות אלו יגרור חילול שבת, בכך שיבואו לטלטל את חפצי המצווה ארבע אמות ברשות הרבים ויעברו בכך על איסור מהתורה.
לִרְאוֹת פרה אדומה וגזירה דרבה
גיא סלניק
גיא סלניק (נולד 2 באוקטובר 1991) הוא שחקן טלוויזיה ישראלי.
לִרְאוֹת פרה אדומה וגיא סלניק
גידי רף
גדעון (גידי) רף (נולד ב-10 בספטמבר 1972) הוא במאי קולנוע וטלוויזיה, תסריטאי וסופר ישראלי.
לִרְאוֹת פרה אדומה וגידי רף
דמא בן נתינה
דמא בן נתינה הוא דמות המופיעה בתלמוד הבבלי ובתלמוד הירושלמי, כמופת לכיבוד הורים.
לִרְאוֹת פרה אדומה ודמא בן נתינה
דרכי היטהרות מטומאה
מקווה מודרני בקיבוץ טירת צבי הלכות טומאה וטהרה מגדירות תהליכי טהרה כדי להיטהר מן הטומאות השונות.
לִרְאוֹת פרה אדומה ודרכי היטהרות מטומאה
דיג (סדרת טלוויזיה)
2014. משמאל לימין: הכותבת קרול ברבי, היוצר גידי רף, המפיק ריצ'רד רוטשטיין, היוצר טים קרינג, הבמאי ס.ג'. קלרקסון, דייוויד קוסטביל ואליסון סודול. דיג (באנגלית: Dig; מילולית: לחפור/חפירה) היא סדרת טלוויזיה אמריקאית מסוגת דרמה, מסתורין ומתח אשר עלתה לשידור בערוץ USA Network ב-5 במרץ 2015.
לִרְאוֹת פרה אדומה ודיג (סדרת טלוויזיה)
הר המשחה
הר המשחה או הר המשחית הוא שמו של הר הזיתים בתלמוד ובמדרש.
לִרְאוֹת פרה אדומה והר המשחה
הר הזיתים
האוניברסיטה העברית בהר הצופים. באופק מדבר יהודה, ההרודיון ובקעת הירדן שכונת א-צוואנה למרגלות הר הזיתים הר הזיתים (בערבית: الطور ההר או جبل الزيتون הר הזיתים) הוא רכס הר שנמצא ממזרח לעיר העתיקה של ירושלים.
לִרְאוֹת פרה אדומה והר הזיתים
החיל
המדרגה התחתונה (צולם בצפון מערב ה"רמה" בהר הבית) על פי הרב זלמן מנחם קורן, היא שריד מהחיל על פי תיאורי בית המקדש, החיל היה שטח הסמוך לחומת בית המקדש, בין הסורג לבין כותלי העזרה.
לִרְאוֹת פרה אדומה והחיל
הכותל המזרחי
הרודיאני המאפיין את 32 המטרים הדרומיים. הכותל המזרחי של הר הבית הוא אחד מקירות התמך שמקיפים את מתחם הר הבית שבהר המוריה.
לִרְאוֹת פרה אדומה והכותל המזרחי
היימנות
קסים נושאים תפילה לזכר היהודים שנפלו בסודאן בדרכם ארצה. הַיימָנוֹת (בגעז: ሃይማኖት) היא הכינוי הנפוץ לתיאור כלל חוקי ומנהגי הדת והאמונה, הלכה ומחשבה, שהיו נהוגים בעדת ביתא ישראל.
לִרְאוֹת פרה אדומה והיימנות
ונדל ג'ונס
ד"ר ונדל ג'ונס (באנגלית: Vendyl Jones; 29 במאי 1930 – 27 בדצמבר 2010) היה כומר בפטיסטי, תאולוג וארכאולוג שהתגורר בישראל ולעיתים אף בטקסס אשר השתתף רבות במחקר הארכאולוגי של ארץ ישראל ואף שימש כיו"ר קהילת בני נח העולמית של חסידות חב"ד העוסקת בקידום שבע מצוות בני נח ברחבי העולם עבור הציבור הלא-יהודי, ביעוצו של הרב מנחם בורשטיין מישיבת מרכז הרב, ובשיתוף פעולה עם הרב ישראל אריאל.
לִרְאוֹת פרה אדומה וונדל ג'ונס
כנסיית דומינוס פלוויט
מבט מערבה מתוך הכנסייה תבליטים בכיפת הכנסייה שרידי הנקרופוליס באתר כנסיית דומינוס פלוויט (לטינית Dominus Flevit - "האדון בכה") היא כנסייה קתולית-פרנציסקנית, השוכנת על הר הזיתים בירושלים, וצורתה כשל דמעה.
לִרְאוֹת פרה אדומה וכנסיית דומינוס פלוויט
כלי אבן
כלי אבן שאריות ייצור: ליבה של כוס אבן מתקופת בית שני מחצבה וסדנה ליצור כלי אבן מתקופת בית שני, סמוך לכביש ירושלים - מעלה אדומים כלי אבן הם כל סוג של כלי העשוי מחומר סלעי.
לִרְאוֹת פרה אדומה וכלי אבן
כביצה
כביצה היא יחידת מידה לנפח של מוצקים שהוגדרה בתקופת חז"ל, וכמו כן היא שמו של אחד השיעורים בתורה שלו משמעות במספר תחומים הלכתיים.
לִרְאוֹת פרה אדומה וכביצה
כהן מוחזק
כהן מוחזק (או כהני חזקה) הוא אדם שייחוסו המשפחתי ככהן מבוסס על חזקה אך לא על בירור ודאי.
לִרְאוֹת פרה אדומה וכהן מוחזק
יעקב סקילי
רבי יעקב בן ר' חננאל סקילי (או: צקלי) היה מחכמי ספרד בסוף המאה הראשונה לאלף השישי (המאה ה-14), תלמידו של הרשב"א, ומחבר ספרי דרוש והלכה.
לִרְאוֹת פרה אדומה ויעקב סקילי
ירמוך
הַיַּרְמוּךְ (בערבית: نهر اليرموك) הוא נהר הזורם ממזרח למערב ומהווה גבול טבעי בין הגלעד מדרומו לחורן, לבשן ולגולן מצידו הצפוני.
לִרְאוֹת פרה אדומה וירמוך
ירושלים בתקופה הממלוכית
250px כתובת הקדשה ממלוכית מסולסלת עיטור גאומטרי ממלוכי אופייני העיר ירושלים הייתה תחת שלטון הממלוכים החל משנת 1260 ועד שנת 1516.
לִרְאוֹת פרה אדומה וירושלים בתקופה הממלוכית
ירושלים בתקופה הביזנטית
בתקופה הביזנטית, בשנים שבין עליית קונסטנטינוס לשלטון (324 לספירה) ועד כיבוש ירושלים על ידי הערבים ב-637, הייתה ירושלים נתונה לשליטת האימפריה הביזנטית.
לִרְאוֹת פרה אדומה וירושלים בתקופה הביזנטית
ישמעאל בן פיאבי
ישמעאל בן פיאבי - ובמקורות גם ר' ישמעאל בן פאבי או בן פיאכי - היה כהן גדול (או שני כהנים גדולים שונים) בבית המקדש השני, המוזכר בתלמוד בהקשרים שונים.
לִרְאוֹת פרה אדומה וישמעאל בן פיאבי
ישיבת ההסדר קריית גת
ישיבת ההסדר קריית גת היא ישיבת הסדר, שנוסדה בשנת תשס"ו (2007) על ידי הרב שלמה לוי, ונמצאת בקריית גת.
לִרְאוֹת פרה אדומה וישיבת ההסדר קריית גת
יהושע בן פרחיה
יהושע בן פרחיה היה נשיא הסנהדרין בימי יוחנן כהן גדול.
לִרְאוֹת פרה אדומה ויהושע בן פרחיה
יוצאים מהכלל
יוצאים מהכלל היא תוכנית דוקומנטרית בהנחיית רוני קובן, בה הצופים נחשפים לקהילות ייחודיות בנוף הישראלי, "אנשים שמבחירה או מחוסר ברירה חיים בדרך השונה באופן קיצוני מכל מה שאנחנו מכירים".
לִרְאוֹת פרה אדומה ויוצאים מהכלל
יוחנן כהן גדול
יוחנן כהן גדול היה כהן גדול בבית המקדש השני שתיקן תקנות חשובות ומוזכר מספר פעמים בספרות התנאים.
לִרְאוֹת פרה אדומה ויוחנן כהן גדול