תוכן עניינים
213 יחסים: Bringet dem Herrn Ehre seines Namens, רי"ב 148, Siehe zu, daß deine Gottesfurcht nicht Heuchelei sei, רי"ב 179, ממלכת החשמונאים, ממחרת השבת, מאסרו של ישו, מנחם מנדל מקאמיניץ, מנחם בן יהודה, מנחת העומר, מניין השנים בלוח העברי, מסורת (יהדות), מסכת ידיים, מעמד הר סיני, מערת אבה, מצדה, מצוות ערבה במקדש, מרד בר כוכבא, מרידות יהודה ברומא, משנה, משפט בייליס, משל שני בעלי החוב, משל המטבע שאבד, משל הסעודה הגדולה, משל הפרוש והמוכס, משל הכבש האובד, משל היין החדש בנאדות ישנים, משיח שקר, מתייהדים (נצרות), מזמורי שלמה, מחלוקת ישו עם הפרושים, מגילת מקצת מעשי התורה, מגילת תענית, מגילות מדבר יהודה, מוריץ לצרוס, מכתבי בהאא' אללה למלכים שבפרשת ההיכל, מינות (יהדות), מיסטיקה יהודית, א' בניסן, אנרכיזם, אנטיפטרוס האדומי, אנטישמיות נוצרית, אפרים זקס, אריסטובולוס השני, אלכסנדר ינאי, אליעזר אריה פינקלשטין, אלישע קימרון, אבא סיקרא, אברהם גייגר, אגריפס השני, אדון השבת, אכילת בשר ביהדות, ... להרחיב מדד (163 יותר) »
Bringet dem Herrn Ehre seines Namens, רי"ב 148
Bringet dem Herrn Ehre seines Namens (בעברית: הבו לה' כבוד שמו), רי"ב 148, היא קנטטה שהלחין יוהאן סבסטיאן באך בהיותו בלייפציג.
לִרְאוֹת פרושים וBringet dem Herrn Ehre seines Namens, רי"ב 148
Siehe zu, daß deine Gottesfurcht nicht Heuchelei sei, רי"ב 179
Siehe zu, daß deine Gottesfurcht nicht Heuchelei sei (בעברית: השמר לך, פן תהפוך יראת האלהים שלך לחנופה), רי"ב 179, היא קנטטה שהלחין יוהאן סבסטיאן באך בהיותו בלייפציג.
לִרְאוֹת פרושים וSiehe zu, daß deine Gottesfurcht nicht Heuchelei sei, רי"ב 179
ממלכת החשמונאים
ממלכת החשמונאים הייתה מדינה יהודית עצמאית, שהתקיימה בסוף התקופה ההלניסטית בארץ ישראל, משנת 140 לפנה"ס ועד לשנת 63 לפנה"ס (כ-77 שנים), עד השתלטותה של האימפריה הרומית על ארץ ישראל.
לִרְאוֹת פרושים וממלכת החשמונאים
ממחרת השבת
קציר תבואה בחג העומר, צולם בקיבוץ גבעת חיים בין השנים 1945-1935. מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת הוא הזמן הנקוב בתורה למנחת עומר התנופה ותחילת ספירת העומר, שבסופה מתקיים חג השבועות.
לִרְאוֹת פרושים וממחרת השבת
מאסרו של ישו
מאסטה מהמאה ה-14 המאסר בציורו של ג'וטו די בונדונה מאסרו של ישו (קאראווג'ו) מאסרו של ישו הוא אירוע מכריע בחיי ישו, המתואר בכתבי הבשורות.
לִרְאוֹת פרושים ומאסרו של ישו
מנחם מנדל מקאמיניץ
מנחם מנדל (מנדלבוים) מקאמיניץ דליטא ("מנחם-מנדל ב"ר אהרן (בוים) קאמיניץ"; בריסק, 1800 - 10 במאי 1873, י"ג באייר תרל"ג) היה המלונאי הראשון בארץ-ישראל ובעליו של מלון קאמיניץ שפעל בירושלים בתקופה העות'מאנית בישראל.
לִרְאוֹת פרושים ומנחם מנדל מקאמיניץ
מנחם בן יהודה
מנחם בן יהודה הגלילי (? - 66 לספירה) היה מראשי המורדים וממנהיגיו הראשונים של המרד הגדול.
לִרְאוֹת פרושים ומנחם בן יהודה
מנחת העומר
מִנְחָת הַעֹמֶר (גם: עֹמֶר הַתְּנוּפָה, מִנְחַת בִּכּוּרִים) היא קורבן מנחת ציבור שמביאים מראשית הקציר, למחרת יום טוב ראשון של חג הפסח.
לִרְאוֹת פרושים ומנחת העומר
מניין השנים בלוח העברי
שרידי קבר יהודי בסלוניקי, משנת ה'תרס"ד (1904) מניין השנים בלוח העברי הוא אופן מניית השנים שמתקיים במסורת היהודית לצורך תיעוד שנים, במצבות, כתובות, גיטין, שטרות וכדומה.
לִרְאוֹת פרושים ומניין השנים בלוח העברי
מסורת (יהדות)
המסורת היהודית היא מערכת תרבותית – מנהגים, טקסים, דעות ואמונות, תורה שבעל-פה, חוקים, ערכים וכללי התנהגות שנמסרו מדור לדור בקהילות יהודיות.
לִרְאוֹת פרושים ומסורת (יהדות)
מסכת ידיים
הפרק הראשון עוסק (בין השאר) בהלכות הכלי שבו אפשר ליטול. בתמונה: כלי לנטילת ידיים, עשוי מכסף.מַסֶּכֶת יָדַיִם היא מסכת בסדר טהרות בששה סדרי משנה אשר עוסקת בטומאת הידיים ובנטילת ידיים.
לִרְאוֹת פרושים ומסכת ידיים
מעמד הר סיני
מעמד הר סיני, תחריט מ-1723, יוצר יאן לאוקן מַעֲמַד הַר סִינָי (מכונה גם מתן תורה) הוא סיפור מקראי מכונן, שבו מתגלה אלוהים לבני ישראל בהר סיני, נותן להם את התורה ומצווה אותם במצוות, ובראשן עשרת הדיברות שנשמעות מפי האל עצמו.
לִרְאוֹת פרושים ומעמד הר סיני
מערת אבה
מערת הקבורה הפנימית כפי שנתגלתה. ניתן להבחין בכתובת שעל הקיר הגלוסקמה של "מתתיהו בן יהודה". ניתן לראות את פיתוחי הפרחים על הגלוסקמה. העתק שלה מוצג במוזיאון ישראל הגלוסקמה השנייה שנמצאה בשנת 1982 ומשויכת לארונו של הקובר (אבה) תרשים המערה במבט מלמעלה.
לִרְאוֹת פרושים ומערת אבה
מצדה
מצדה, ציור מאת אדוארד ליר, 1858 מבט אל מצדה מהמחנה הרומאי מספר 6 המצוק הצפון-מערבי של מצדה וברקע נחל מצדה הארמון הצפוני במצדה, מבט ממעוף הציפור. 2007 מצדה, מבט על שביל הסוללה רכבל בדרך למצדה, 2009 הרכבל במורד מצדה, 2015 מבט על הפסגה – מדרום לצפון סרט וידאו בן דקה המציג את הנופים ממצדה זריחה ממצדה מבט על הארמונות הצפוניים וסוללת המצור הרומאית שלט הסבר על מצדה מְצָדָה (מַסָּדָה בכתיב מיושן) הוא מבצר עתיק על פסגתו של צוק מבודד, בשוליו המזרחיים של מדבר יהודה, המתנשא לגובה של 63 מטרים מעל פני הים, וכ-480 מטרים מעל ים המלח שלמרגלותיו.
לִרְאוֹת פרושים ומצדה
מצוות ערבה במקדש
מצוות ערבה במקדש היא מצווה להביא ענפי ערבה לבית המקדש בכל יום מימי חול המועד סוכות, להציב אותם בפינות המזבח ולהקיף אותו תוך אמירת הושענות.
לִרְאוֹת פרושים ומצוות ערבה במקדש
מרד בר כוכבא
טטרדרכמה מכסף מימי בר כוכבא. על צדו של המטבע חזית בית המקדש כשעליה כוכב והכתובת "שמעון". על צדו השני לולב ואתרוג והכתובת "לחרות ירושלים" מרד בר כוכבא (בכתבי חז"ל: פולמוס אחרון; בלטינית: Expeditio Judaica, "מסע המלחמה ליהודה") היה המרד הגדול האחרון של יהודי ארץ ישראל נגד שלטון האימפריה הרומית, שהתרחש בתקופת שלטונו של הקיסר אדריאנוס, בין השנים 132–136 לספירה.
לִרְאוֹת פרושים ומרד בר כוכבא
מרידות יהודה ברומא
מרידות יהודה ברומא היו סדרה של מרידות רחבות היקף של יהודי ארץ ישראל (אז, פרובינקיה יודיאה וסביבותיה) ומזרח אגן הים התיכון נגד האימפריה הרומית בין השנים 66 ל-136 לסה"נ.
לִרְאוֹת פרושים ומרידות יהודה ברומא
משנה
כותרת מעוטרת למשניות בש"ס מהדורת פרנקפורט ה'ת"פ הַמִּשְׁנָה היא קובץ ספרותי מקיף שנכתב במשך דורות ובמרכזו הפרשנות בעל פה לסוגיות העולות מהתנ"ך.
לִרְאוֹת פרושים ומשנה
משפט בייליס
מנחם מנדל בייליס משפט בייליס היה עלילת דם נגד יהודי רוסיה, שעוררה מחלוקת חריפה בחברה הכללית באימפריה הרוסית וזעם ברחבי אירופה.
לִרְאוֹת פרושים ומשפט בייליס
משל שני בעלי החוב
סעודה בביתו של שמעון ציור של פרנסיס פרנקן הבן. משל של שני בעלי החוב הוא אחד ממשלי ישו.
לִרְאוֹת פרושים ומשל שני בעלי החוב
משל המטבע שאבד
במשל הזה, אישה מטאטאת את ביתה האפל, בחיפוש אחר מטבע שאבד (תחריט של ג'ון אוורט מיליי). משל המטבע שאבד הוא אחד ממשלי ישו, המופיע בבשורת לוקס ט"ו 10-8. במשל זה, אישה אחת מחפשת אחר מטבע שאבד לה, היא מוצאת אותו ושמחה על כך מאוד.
לִרְאוֹת פרושים ומשל המטבע שאבד
משל הסעודה הגדולה
ציור של משל הסעודה הגדולה, על ידי צייר הולנדי אנונימי, מוזיאון לאומי בוורשה משל הסעודה הגדולה הוא אחד ממשלי ישו ומצוטט בבשורה על-פי מתי ובבשורה על-פי לוקאס.
לִרְאוֹת פרושים ומשל הסעודה הגדולה
משל הפרוש והמוכס
מנזר אוטבוירן משל הפרוש והמוכס (או משל הפרוש וגובה המס) הוא אחד ממשלי ישו המופיע בבשורת לוקס י"ח 9–14 (ראה להלן).
לִרְאוֹת פרושים ומשל הפרוש והמוכס
משל הכבש האובד
תחריט של יאן לאוקן המדגים את שובו המנצח של הרועה, מהתנ"ך של באוויר (Boyer Bible) משל הכבש האובד הוא אחד ממשלי ישו.
לִרְאוֹת פרושים ומשל הכבש האובד
משל היין החדש בנאדות ישנים
אדם נושא נאד יין, ניקו פירוסמני יין חדש בנאדות ישנים הוא אחד ממשלי ישו.
לִרְאוֹת פרושים ומשל היין החדש בנאדות ישנים
משיח שקר
שבתי צבי, ממשיחי השקר המפורסמים בהיסטוריה של עם ישראל, בציור משנת 1665 משיח שקר הוא אדם שנחשב בעיני עצמו או תומכיו למשיח, אך בראיה היסטורית הסתבר כי אינו משיח, ולכן מכונה "משיח שקר".
לִרְאוֹת פרושים ומשיח שקר
מתייהדים (נצרות)
מתייהדים (מיוונית: Ἰουδαΐζειν, בתרגום דליטש: לְהִתְנַהֵג כַּיְּהוּדִים) הם נוצרים הסוברים כי קיים חיוב לשמור את התורה והמצוות ומנהגים יהודיים אחרים.
לִרְאוֹת פרושים ומתייהדים (נצרות)
מזמורי שלמה
מזמורי שלמה הוא אחד מן הספרים החיצוניים לתנ"ך, שנכתב ככל הנראה בארץ ישראל בין השנים 70 ו-45 לפני הספירה.
לִרְאוֹת פרושים ומזמורי שלמה
מחלוקת ישו עם הפרושים
ג'יימס טיסו, אוי לכם, סופרים ופרושים, מוזיאון ברוקלין מחלוקת ישו עם הפרושים או צער הפרושים או צרות הפרושים היא רשימה של ביקורות של ישו נגד הסופרים והפרושים המתועדים בבשורה על פי לוקאס י"א, 37–54, במתי כ"ג, 1–39, מרקוס י"ב, 35–40, ובלוקאס כ', 45–47 מתועדות גם ביקורות כלפי הסופרים.
לִרְאוֹת פרושים ומחלוקת ישו עם הפרושים
מגילת מקצת מעשי התורה
ממצאים של מגילת מקצת מעשי התורה שנמצאו במערות קומראן. מגילת מקצת מעשי התורה (או MMT, 4Q394-4Q397), היא מגילה שנמצאה בין מגילות מדבר יהודה.
לִרְאוֹת פרושים ומגילת מקצת מעשי התורה
מגילת תענית
מגילת תענית (במקורות קדומים כונתה גם סתם המגילה) היא חיבור קצר בשפה הארמית שחובר בסוף ימי בית שני.
לִרְאוֹת פרושים ומגילת תענית
מגילות מדבר יהודה
קצר.
לִרְאוֹת פרושים ומגילות מדבר יהודה
מוריץ לצרוס
פרופ' מוריץ לצרוס ורעייתו השנייה, נהידה מוריץ (משה) לָצָרוּס (בגרמנית: Moritz Lazarus; 15 בספטמבר 1824 – 13 באפריל 1903) היה פילוסוף, אתנולוג ופסיכולוג יהודי-גרמני, מייסד הפסיכולוגיה הלאומית והפסיכולוגיה ההשוואתית.
לִרְאוֹת פרושים ומוריץ לצרוס
מכתבי בהאא' אללה למלכים שבפרשת ההיכל
מכתבי בהאא' אללה למלכים שבפרשת ההיכל הם סדרה של חמישה מכתבים שבהאא אללה כתב לשליטים ומנהיגים בכירים, אשר כלולים בתוך "פרשת ההיכל" (בערבית: سُورَةُ ٱلْهَيْكَلِ; בתעתיק: סורת אל-היכל), שהיא אחד מכתבי הקודש של הדת הבהאא'ית.
לִרְאוֹת פרושים ומכתבי בהאא' אללה למלכים שבפרשת ההיכל
מינות (יהדות)
ביהדות, "מינות" (מהמילה "מין" במובן "סוג") הוא כינוי שניתן בספרות הרבנית למתנגדים לעקרונותיה.
לִרְאוֹת פרושים ומינות (יהדות)
מיסטיקה יהודית
מיסטיקה יהודית (מיסטי.
לִרְאוֹת פרושים ומיסטיקה יהודית
א' בניסן
ראש חודש ניסן שימש בתקופת התנ"ך ובתקופת התלמוד, כראש השנה למלכים, ובו התחילו למנות את שנות מלכי יהודה.
לִרְאוֹת פרושים וא' בניסן
אנרכיזם
אָנַרְכִיזְם או אַל-מִשְׁטְרָנוּת הוא מושג כללי המתייחס למגוון פילוסופיות פוליטיות התומכות ביצירת חברה המבוססת על מוסדות התנדבותיים, בביטול מוסד המדינה ולעיתים גם בביטול כלל המבנים ההיררכיים בחברה.
לִרְאוֹת פרושים ואנרכיזם
אנטיפטרוס האדומי
אָנְטִיפָּטְרוּס הָאֲדוֹמִי (ביוונית: Αντίπατρος; 113 – 43 לפנה"ס) היה מדינאי בתקופת הבית השני, בן בריתו של הורקנוס השני.
לִרְאוֹת פרושים ואנטיפטרוס האדומי
אנטישמיות נוצרית
אנטישמיות נוצרית היא שנאת ישראל, שמקורה בנצרות, וקיימת בקרב נוצרים כלפי היהדות והעם היהודי.
לִרְאוֹת פרושים ואנטישמיות נוצרית
אפרים זקס
אפרים אליעזר זקס (2 באפריל 1858 - 3 במאי 1944) היה איש ציבור וחקלאי וכיהן בשנים 1930-1924 כראש המועצה המקומית של רחובות.
לִרְאוֹת פרושים ואפרים זקס
אריסטובולוס השני
(מימין) אריסטובולוס השני כורע ברך אוחז במושכות ומציע ענף של זית. מטבע רומי משנת 55 לפנה"ס אריסטובולוס השני (ביוונית: Αριστόβουλος Β΄; 100 – 49 לפנה"ס) היה מלך יהודה וכהן גדול במשך ארבע שנים (67–63 לפנה"ס) והיה טוען לכתר גם בשנים שלאחר מכן.
לִרְאוֹת פרושים ואריסטובולוס השני
אלכסנדר ינאי
יהונתן אלכסנדר ("ינאי") (127 לפנה"ס – ב' בשבט, 76 לפנה"ס) היה מלך וכהן גדול נצר לשושלת המלוכה היהודית של החשמונאים, וכיהן בתקופת הבית השני בין השנים 103 לפנה"ס עד מותו בשנת 76 לפנה"ס.
לִרְאוֹת פרושים ואלכסנדר ינאי
אליעזר אריה פינקלשטין
הרב פרופ' פינקלשטין (משמאל) והרב פרופ' פנחס פלאי הכהן, ניו יורק, 1969 הרב דר' אליעזר אריה (לואי) הלוי פינקלשטין (Louis Finkelstein; 14 ביוני 1895 – 29 בנובמבר 1991) היה חוקר תלמוד והלכה יהודי-אמריקאי, נשיא בית המדרש לרבנים באמריקה (JTS) בשנים 1972–1940 ומנהיגה של היהדות הקונסרבטיבית בארצות הברית.
לִרְאוֹת פרושים ואליעזר אריה פינקלשטין
אלישע קימרון
אלישע קימרון (נולד ב-5 בפברואר 1943) הוא בלשן ישראלי, חוקר השפה העברית, פרופסור אמריטוס במחלקה ללשון העברית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב וחבר האקדמיה ללשון העברית.
לִרְאוֹת פרושים ואלישע קימרון
אבא סיקרא
אַבָּא סִיקְרָא (נולד בשנת 40 לספירה לערך, פירוש השם מארמית: "אבי הפגיון") הוא כינויו בתלמוד של בן אבטיח (המצוין גם כ"בן בטיח"), מנהיג הסיקריים בירושלים.
לִרְאוֹת פרושים ואבא סיקרא
אברהם גייגר
הרב ד"ר אברהם גַיְיגֶר (בגרמנית: Abraham Geiger; כ' באייר תק"ע, 24 במאי 1810 – י"ב בחשוון תרל"ה, 23 באוקטובר 1874) היה מגדולי "חכמת ישראל" ותורם חשוב לביקורת המקרא והתלמוד, אביה הרוחני של היהדות הרפורמית.
לִרְאוֹת פרושים ואברהם גייגר
אגריפס השני
אגריפס השני (נולד כמרקוס יוליוס אגריפס; נולד בשנת 27 לספירה ומת בתחילת שנות ה-90 או בשנת 100) היה בנו של המלך אגריפס הראשון ונינו של הורדוס, כיהן כמלך מטעמם של הרומאים ובחסותם על אזורים בצפון ארץ ישראל, כלקיס, הגולן, וממונה על בית המקדש.
לִרְאוֹת פרושים ואגריפס השני
אדון השבת
אדון השבת הוא משל המיוחס לישו ומופיע ב בכל שלוש הבשורות הסינופטיות: מתי, מרקוס ולוקאס.
לִרְאוֹת פרושים ואדון השבת
אכילת בשר ביהדות
אודות אכילת בשר ביהדות קיימות הלכות שונות ביניהן לאיסור, להיתר, ואף למצווה.
לִרְאוֹת פרושים ואכילת בשר ביהדות
אי-סובלנות (סרט)
אי-סובלנות (באנגלית: Intolerance: Love's Struggle Through the Ages) הוא סרט אילם שביים דייוויד לוולין וורק גריפית' ב-1916.
לִרְאוֹת פרושים ואי-סובלנות (סרט)
אין שמחה אלא בבשר ויין
ארוחת חג בסוכה במסגרתה מוגשים בשר ויין. תחריט משנת 1722, אמסטרדם. אין שמחה אלא בבשר ויין הוא דין הלכתי המוזכר בתלמוד, שעניינו הוא שבימים שמצווים לשמוח בהם כגון בשלוש הרגלים, חובה להגיע לשמחה זו על ידי סיפוק צורכי הגוף והנפש של האדם.
לִרְאוֹת פרושים ואין שמחה אלא בבשר ויין
איסיים
חורבות מחיצת המגורים בעתיקות קומראן. הגן הלאומי קומראן, ישראל. האִיסִיִּים היו קבוצה יהודית סגפנית מתקופת בית שני ששמה נודע מכתביהם של שלושה מחברים שחיברו ספרים במאה הראשונה לספירה ביוונית או לטינית: פילון, פליניוס הזקן ויוסף בן מתתיהו (יוספוס פלביוס).
לִרְאוֹת פרושים ואיסיים
איל רגב
איל רגב (נולד ב-1970) הוא היסטוריון ופרופסור מן המניין לגאוגרפיה היסטורית וארכאולוגיה של ארץ-ישראל בתקופת בית שני במחלקה ללימודי ארץ-ישראל וארכאולוגיה ע"ש מרטין (זוס) באוניברסיטת בר-אילן.
לִרְאוֹת פרושים ואיל רגב
איליה קפיטולינה
תוכנית איליה קפיטולינה. ארבעת שערי הניצחון של אדריאנוס מסומנים בירוק 'החרבת בית המקדש בירושלים' של פרנצ'סקו אייץ, מתאר את החורבן והביזה של בית המקדש השני בידי חיילים רומאים.
לִרְאוֹת פרושים ואיליה קפיטולינה
איגרות ברוך שפינוזה
עטיפת הספר ברוך שפינוזה איגרות איגרות ברוך שפינוזה הן קבוצה של איגרות מן ההתכתבות של הפילוסוף היהודי ברוך שפינוזה עם חוקרים שונים בהולנד ובארצות חוץ (אנגליה, גרמניה).
לִרְאוֹת פרושים ואיגרות ברוך שפינוזה
נסכים (קורבן)
נסכים הם קורבן מנחה מיין וסולת חיטים בלולה בשמן שהוקרבו בבית המקדש לצד קורבן עולה או שלמים.
לִרְאוֹת פרושים ונסכים (קורבן)
נצרות אורתודוקסית
הנצרות האורתודוקסית, או הנצרות האורתודוקסית המזרחית, היא קהילה של כנסיות נוצריות אוטוקפאליות (עצמאיות) המתבססת על מסורות נוצריות שהתפתחו בביזנטיון, בניגוד לנצרות הקתולית, אשר מתבססת על מסורות שהתפתחו באימפריה הרומית המערבית.
לִרְאוֹת פרושים ונצרות אורתודוקסית
נטילת ידיים
ישיבת בית אל בירושלים נטילת ידיים היא אחת משבע המצוות דרבנן, על פיה יש לרחוץ את הידיים קודם עשיית דברים שונים.
לִרְאוֹת פרושים ונטילת ידיים
נחום
פסל של נחום, בזיליקת בום ז'זוס דה מטוזיניוס, קונגוניאס, ברזיל נַחוּם הָאֶלְקֹשִׁי הוא נביא מתקופת התנ"ך.
לִרְאוֹת פרושים ונחום
ניסוך המים
ניסוך המים היא מצווה שהתקיימה בתקופת בית המקדש בימי חג הסוכות בבוקרו של כל יום מימי החג.
לִרְאוֹת פרושים וניסוך המים
ניצוק
ניצוק אינו חיבור לטומאה - גם אם נגע אדם בחלק הנשפך אל הכלי, לא נטמא המשקה שבתוך הכלי וכן ההפך ניצוק אינו חיבור לטהרה - מים המחוברים למקווה ביציקה אינם טהורים גם היו טמאים לפני כן.
לִרְאוֹת פרושים וניצוק
ניקודמוס
פרידריך הרמן קרל אוהדה, "ניקודמוס וישוע" 1886 ישוע משוחח עם ניקודמוס בשעת לילה ניקודמוס מחזיק את גופתו של ישוע בתבליט מאת סטפנו מדרנו במוזיאון בודה ניקודמוס (בלטינית: Nicodemus; ביוונית: Νικόδημος) היה יהודי פרוש וחבר בסנהדרין, המוזכר בבשורה על-פי יוחנן שלוש פעמים.
לִרְאוֹת פרושים וניקודמוס
ספר מקבים ב'
ספר מקבים ב', הידוע גם בשם ספר חשמונאים ב' או קיצור מעשה יהודה, הוא אחד מן הספרים החיצוניים.
לִרְאוֹת פרושים וספר מקבים ב'
ספר הגזרות
ספר הגזרות נקרא גם ספר גזירתא היה ככל הנראה ספר חוקים של כת הצדוקים בתקופת בית המקדש השני.
לִרְאוֹת פרושים וספר הגזרות
ספירת העומר
סְפִירַת הָעוֹמֶר היא מצוות עשה מתוך תרי"ג מצוות, לספור כל יום במשך 49 ימים, החל מהקרבת מנחת העומר.
לִרְאוֹת פרושים וספירת העומר
סקסטוס יוליוס אפריקנוס
סקסטוס יוליוס אפריקנוס (בלטינית: Sextus Julius Africanus; 160–240 בערך) היה סופר נוצרי, אחד מאבות הכנסייה.
לִרְאוֹת פרושים וסקסטוס יוליוס אפריקנוס
סגן הכהנים
סגן הכהנים הוא התואר לכהן האחראי על עבודת כל הכהנים בבית המקדש.
לִרְאוֹת פרושים וסגן הכהנים
סוכות
יהודים מתפללים בחג הסוכות עם ארבעת המינים. ציור של ליאופולד פיליכובסקי, 1894 חג הסוכות בציורו של שלום קובושווילי, 1938 סֻכּוֹת הוא חג מקראי הנחוג במשך שבעה ימים, בין ט"ו לכ"א בתשרי.
לִרְאוֹת פרושים וסוכות
סיקריים
פגיון סיקה מהמאה הראשונה לפני הספירה. הסִיקָרִיִים (מלטינית: Sicarii; בספרות המאוחרת נקראו גם: סִיקְרִיקִים) היו קנאים קיצוניים שהתבלטו בתקופת המרד הגדול של יהודה נגד הכובשים הרומאים.
לִרְאוֹת פרושים וסיקריים
ענן בן דוד
בית כנסת קראי ע"ש ענן בן דוד באשדוד ענן בן דוד בן ר' חנינאי הנשיא (המאה ה־8) היה מנהיג פוליטי־דתי, הנחשב למי שגיבש את התנועה הקראית, לאחר שחכמי ישיבות סורא ופומבדיתא מנעו את מינויו לראש הגולה.
לִרְאוֹת פרושים וענן בן דוד
עניבה
עניבה קשורה קשר וינדזור קשר חצי וינדזור עם גומה עניבה היא פריט ביגוד, הנכרך בתוך הצוארון ומהודק בקשר לצוואר.
לִרְאוֹת פרושים ועניבה
עדיה חורון
עדיה גור, שהשתמש בשם העט עדיה חורון (או ע. ג. חורון – עדיה גור חורון, ונודע גם בשמות עדיה גורביץ'; 1907 – 21 בספטמבר 1972) היה חוקר, היסטוריון, בלשן והוגה דעות.
לִרְאוֹת פרושים ועדיה חורון
עושה מעשה זמרי ומבקש שכר כפינחס
עושה מעשה זִמְרִי ומבקש שכר כְּפִינְחָס הוא ביטוי המתאר אדם העושה מעשה נקלה אך מתהדר כאילו עשה מעשה נעלה.
לִרְאוֹת פרושים ועושה מעשה זמרי ומבקש שכר כפינחס
עיר בראי תקופה
עיר בראי תקופה הוא כותר מחקרו של פרופ' יהושע בן-אריה על תולדות העיר ירושלים במאה ה-19.
לִרְאוֹת פרושים ועיר בראי תקופה
פאולוס
פאולוס מתרסוס (במקור: שאול התרסי) או פאולוס השליח (5-67) היה לפי האמונה הנוצרית והמתואר בברית החדשה אחד מהחשובים שבשליחי ישו על אף שלא היה שייך לשנים-עשר השליחים המקוריים ומעולם לא פגש בישו.
לִרְאוֹת פרושים ופאולוס
פניה שרגורודסקה
פַניה (פַני) (פֶייגה) (פועה) שַרְגוֹרוֹדסְקָה (בכתב לטיני: Fanny (Feiga) Schargorodska; ברוסית: Ф. Д. Шаргородская, שַרְגוֹרוֹדסְקָאיָה; 1879, אומן – 7 באפריל 1950, כ' בניסן תש"י, תל אביב) הייתה פדגוגית עברייה שפעלה ברוסיה וברית המועצות, בברלין וביישוב בארץ ישראל.
לִרְאוֹת פרושים ופניה שרגורודסקה
פרץ בר
פרץ בן יצחק בֶּר (בכתיב מיושן: בער או בעער, בגרמנית: Peter Beer; 19 בפברואר 1758/1755 – 10 בנובמבר 1838) היה מחנך וכותב יהודי יליד בוהמיה, הקיצוני בין משכילי פראג.
לִרְאוֹת פרושים ופרץ בר
פרוש
קטגוריה:שמות משפחה קטגוריה:שמות משפחה עבריים.
לִרְאוֹת פרושים ופרוש
פרושי
#הפניה פרושים.
לִרְאוֹת פרושים ופרושי
פרושים (היישוב הישן)
פרושים הוא כינוי לתלמידי הגר"א שעלו לארץ ישראל בתחילת המאה ה-19 ולצאצאיהם בקרב אנשי היישוב הישן.
לִרְאוֹת פרושים ופרושים (היישוב הישן)
פטרוס
פטרוס הקדוש (במקור: שמעון בן יוחנן/בר יונה הוצא להורג בתאריך 29 ביוני 67 או 13 באוקטובר 64), היה בכיר שנים-עשר השליחים של ישו המוזכרים בברית החדשה ונחשב לאפיפיור הראשון.
לִרְאוֹת פרושים ופטרוס
פורפיריוס
פורפיריוס (ביוונית: Πορφύριος, בלטינית: Porphyrios; נקרא גם: פורפירי מצור; בערך 233–309 לספירה) היה פילוסוף נאופלאטוני ממוצא סורי.
לִרְאוֹת פרושים ופורפיריוס
פירורא
פירורא (ביוונית: Φερώρας, פֶרוֹראס; המאה ה-1 לפנה"ס - 5 לפנה"ס) היה אחיו של הורדוס מלך יהודה, טטרארכוס (נסיך) באישור הרומאים, שהסתבך בשורת קנוניות מורכבות בחצר המלוכה.
לִרְאוֹת פרושים ופירורא
פילוסופיה יהודית
פילוסופיה יהודית, בהגדרה רחבה, היא הגות הקשורה לדת ולמסורת היהודית, וכן כזו הקשורה למחשבה הפילוסופית של יהודים לאורך השנים.
לִרְאוֹת פרושים ופילוסופיה יהודית
פילוג
פילוג, קרע, פיצול, שסע, סכיזמה, היפרדות, חלוקה (ומילים נרדפות נוספות) בא לתאר מקרה בו אנשים כבודדים או כקבוצות נפרדים האחד מהשני.
לִרְאוֹת פרושים ופילוג
פיטום הקטורת
תפילת פיטום הקטורת כתובה על קלף פיטום הקטורת הם קטעי הלכה תנאיים העוסקים בקטורת הסמים, הנאמרים לפני או אחרי התפילה בצירוף מזמורים וקטעים אחרים.
לִרְאוֹת פרושים ופיטום הקטורת
צבי פסח פרנק
הרב צבי פסח פְרַנְק (נכתב גם פראנק, כ"א בטבת ה'תרל"ג, 20 בינואר 1873 – כ"א בכסלו ה'תשכ"א, 10 בדצמבר 1960) היה דיין ואב בית הדין בירושלים, פוסק בכיר ומפורסם, מחבר ספר השו"ת הר צבי.
לִרְאוֹת פרושים וצבי פסח פרנק
צדוקים
הַצַּדּוֹקִים (צְדוֹקִים) היו כיתה – דהיינו תנועה חברתית-דתית – יהודית מרכזית בימי בית המקדש השני.
לִרְאוֹת פרושים וצדוקים
צום תשעה בטבת
צום תשעה בטבת הוא תענית ביום ט' בטבת המופיע במגילת תענית בתרא.
לִרְאוֹת פרושים וצום תשעה בטבת
צוואת אברהם
צוואת אברהם הוא אחד מן הספרים החיצוניים, המתאר את צוואתו האחרונה של אברהם אבינו, אחד משלושת אבות האומה.
לִרְאוֹת פרושים וצוואת אברהם
קאנוניזציה של כתבים
משמעותה היסודית של קאנוניזציה היא תהליך איסופם וגיבושם הסופי של כתבים לקובץ סגור שאין מוסיפים עליו ואין גורעים ממנו.
לִרְאוֹת פרושים וקאנוניזציה של כתבים
קנאים (בית שני)
קנאים (ביוונית: Ζηλωτής, תעתיק: זֵלוֹטֵס) הוא שם כולל למורדים שפעלו בירושלים בתקופת המרד הגדול ברומאים.
לִרְאוֹת פרושים וקנאים (בית שני)
קידוש החודש
אנימציה של מצבי הירח במהלך החודש. כשנראה הירח לאחר היעלמותו, מוכרז על קידוש החודש. קידוש החודש הוא מצווה מן התורה המוטלת על בית הדין שבארץ ישראל, לקבוע כל חודש את היום בו יחול ראש החודש על פי עדות ראייה של מולד הלבנה.
לִרְאוֹת פרושים וקידוש החודש
רבן שמעון בן גמליאל
רַבַן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל (רשב"ג) השני היה נשיא הסנהדרין באושא בדור שאחרי מרד בר כוכבא, בנו של רבן גמליאל.
לִרְאוֹת פרושים ורבן שמעון בן גמליאל
רבן שמעון בן גמליאל הזקן
רַבַּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל הַזָּקֵן (רשב"ג הראשון) – (נפטר לערך בשנת 70) היה תנא בשלהי הדור הראשון של התנאים ונשיא הסנהדרין סמוך לחורבן בית שני.
לִרְאוֹת פרושים ורבן שמעון בן גמליאל הזקן
רבן גמליאל דיבנה
רַבַּן גַּמְלִיאֵל דְּיַבְנֶה (או: רבן גמליאל השני) חי בשלהי המאה הראשונה ותחילת המאה השנייה לספירה.
לִרְאוֹת פרושים ורבן גמליאל דיבנה
רבן גמליאל הזקן
רַבַּן גַּמְלִיאֵל הַזָּקֵן היה תנא בדור הראשון לתנאים, נשיא הסנהדרין סביב השנים -, 10-50 לספירה.
לִרְאוֹת פרושים ורבן גמליאל הזקן
רבן יוחנן בן זכאי
רבן יוחנן בן זכאי (ריב"ז; חי במאה ה-1 לספירה) היה מגדולי התנאים בתקופה שסביב חורבן בית שני.
לִרְאוֹת פרושים ורבן יוחנן בן זכאי
רבי פפייס
רבי פפייס (נקרא גם רבי פפיס, או רבי פפוס; נולד ככל הנראה במאה הראשונה ונפטר במאה השנייה) היה תנא בתקופת חורבן בית שני, מחכמי יבנה לאחר החורבן ומהדור השני לתקופת התנאים.
לִרְאוֹת פרושים ורבי פפייס
ריפוי האיש שגופו צבה ממים
''ישו מרפא חולים'', מאת רמברנדט, 1649 ריפוי האיש שגופו צבה ממים הוא אחד הנסים של ישו בברית החדשה (בשורת לוקס 14: 1-6).
לִרְאוֹת פרושים וריפוי האיש שגופו צבה ממים
ריפוי האיש בעל היד היבשה
ביזנטי. ריפוי האיש בעל היד שיבשה הוא אחד מהנסים של ישו.
לִרְאוֹת פרושים וריפוי האיש בעל היד היבשה
שמעון בן שטח
שמעון בן שַטָּח (או בן שֶטָּח) היה מראשי החכמים בתקופת אלכסנדר ינאי.
לִרְאוֹת פרושים ושמעון בן שטח
שמחת בית השואבה
שמחת בית השואבה. ציור של האמנית דפנה לבנון שמחת בית השוֹאֵבָה (נוסח אחר: שמחת בית השאובה) היא מנהג יהודי עתיק שהתקיים בימי חג הסוכות לקראת שאיבת המים למצוות ניסוך המים בבית המקדש.
לִרְאוֹת פרושים ושמחת בית השואבה
שמואל שפירא (ברסלב)
הרב שמואל שפירא (משמאל) בחברת הרב לוי יצחק בנדר הרב שמואל שפירא (ט"ז באדר תרע"ג, 1913 - כ"א בניסן תשמ"ט, 26 באפריל 1989) היה מהרבנים הבולטים בדור החמישי של חסידות ברסלב.
לִרְאוֹת פרושים ושמואל שפירא (ברסלב)
שמיני עצרת
שמיני עצרת הוא חג מקראי ויום טוב החל בכ"ב בתשרי, למחרת היום השביעי והאחרון של חג הסוכות.
לִרְאוֹת פרושים ושמיני עצרת
שלומציון המלכה
שלומציון אלכסנדרה (141 לפנה"ס - 67 לפנה"ס) הייתה מלכת יהודה בתקופת הבית השני משנת 76 לפנה"ס ועד מותה.
לִרְאוֹת פרושים ושלומציון המלכה
שלומית (אחות הורדוס)
שלומית או שלום (ביוונית: Σαλώμη, בלועזית: Salome, סלומה; נולדה במחצית הראשונה של המאה ה-1 לפנה"ס ונפטרה בין השנים 9–12 לספירה) הייתה אחות הורדוס, מלך יהודה.
לִרְאוֹת פרושים ושלומית (אחות הורדוס)
שבועות
טקס ביכורים בקק"ל בירושלים בתחילת שנות ה-50 ריקוד בשמלות לבנות בשבועות תשי"ד קיבוץ נחשון טקס שבועות בבית הכנסת המרכזי בגבעת עדה חג השבועות (המכונה במקרא גם חג הקציר או יום הביכורים) הוא חג ביהדות, השני מבין שלוש הרגלים.
לִרְאוֹת פרושים ושבועות
שביעי של פסח
שביעי של פסח הוא היום השביעי והאחרון של חג הפסח, שחל בתאריך כ"א בניסן.
לִרְאוֹת פרושים ושביעי של פסח
תנ"ך
הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים), או המקרא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.
לִרְאוֹת פרושים ותנ"ך
תנו לקיסר את אשר לקיסר
"הדיון על הכסף" מאת טיציאן, המתאר הבאת המטבע הרומאי לישו "תנו לקיסר את אשר לקיסר" הוא תחילתו של משפט המיוחס לישו ורשום בבשורות הסינופטיות הרשומות בברית החדשה.
לִרְאוֹת פרושים ותנו לקיסר את אשר לקיסר
תנורו של עכנאי
מעשה תנורו של עכנאי מסופר בתלמוד בבלי (בבא מציעא נט, ב), ועוסק במחלוקת הלכתית בין תנאים בדיני טומאה וטהרה, שהתפתחה לדיון עקרוני בנוגע להסתמכות על מופתים או מסרים אלוהיים (כדוגמת בת קול), במסגרת פסיקת הלכה.
לִרְאוֹת פרושים ותנורו של עכנאי
תפארת ירושלים
חברת תפארת ירושלים הוא ארגון שהוקם בירושלים בראשית שנת 1873.
לִרְאוֹת פרושים ותפארת ירושלים
תפילין
תיק לתפילין תפילין הן תשמיש קדושה יהודי העשוי מקלף עליו רשומות ארבע פרשיות מהתורה ומחופה בית מעור, ומשמש לקיומה של מצוות הנחת תפילין.
לִרְאוֹת פרושים ותפילין
תקופת בית שני
תקופת בית שני היא תקופה בתולדות עם ישראל, אשר החלה בראשית שיבת ציון בשנת 538 לפנה"ס, והסתיימה בשנת 136, עם תום מרד בר כוכבא, אשר הסתיים בתבוסה והרס נרחב ליישוב היהודי בארץ ישראל.
לִרְאוֹת פרושים ותקופת בית שני
תהילים א'
תהילים א' כתב יד פארמה תהילים א' הוא המזמור הפותח את ספר תהילים ונפתח בפסוק.
לִרְאוֹת פרושים ותהילים א'
תהילים כ"ב
למנצח על אילת השחר הוא מזמור בתהילים (מזמור כ"א בנוסח תרגום השבעים ובוולגטה), הקרוי על שם הפסוק הפותח אותו.
לִרְאוֹת פרושים ותהילים כ"ב
תורה שבעל-פה
ששה סדרי המשנה על רקע מעמד הר סיני, על פי מסורת חז"ל. תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה (בראשי תיבות: תושב"ע) הוא מונח חז"לי למכלול הפירושים וההלכות שאינם כתובים בתורה שבכתב, ואשר עברו במסורת או התחדשו על ידי חכמים.
לִרְאוֹת פרושים ותורה שבעל-פה
תיקון המידות
תיקון המידות או מצוות הליכה בדרכי ה' הם תחום מרכזי ביהדות העוסק בזיכוך תכונות הנפש והטבת רגשות האדם, במטרה לעשותו לאדם שלם וטוב יותר.
לִרְאוֹת פרושים ותיקון המידות
לוח השנה במגילות קומראן
לוח השנה במגילות קומראן הוא לוח שנה סכמטי-שבתי שבו אורך השנה קבוע ל-364 יום.
לִרְאוֹת פרושים ולוח השנה במגילות קומראן
טרנסובסטנציאציה
טְרַנְסוּבְּסְטַנְצִיאַצְיָה (מלטינית: Transubstantiatio) היא השינוי של הישויות לחם ויין לבשרו ודמו של ישו במהלך טקס האוכריסטיה.
לִרְאוֹת פרושים וטרנסובסטנציאציה
טבילת ישו
פסיפס מהמאה ה-5 בבית הטבילה הנאוני שברוונה, המתאר את טבילת ישו טבילת ישו היא אירוע המוזכר בברית החדשה, שבו הטביל יוחנן המטביל את ישו במי נהר הירדן, ולאחר מכן ירדה עליו רוח הקודש.
לִרְאוֹת פרושים וטבילת ישו
טומאה וטהרה
בהלכה, טֻמְאָה היא הגדרה למצב שבו נמצא אדם או חפץ בעקבות התרחשות מסוימת, שבגללו נאסר על אותו פרט טמא להתקרב לכל דבר קודש.
לִרְאוֹת פרושים וטומאה וטהרה
ח' בניסן
פרשת בר המצוה של ילד שנולד בח' ניסן היא תמיד בשנים פשוטות פרשת צו, בשנים מעוברות, פרשת בר המצווה, ברוב השנים, היא פרשת מצורע, אבל בשנים מקביעות (החא והשג) פרשת בר המצוה היא פרשת אחרי מות.
לִרְאוֹת פרושים וח' בניסן
חנניה בן נדבאי
חנניה בן נדבאי או נבדאי (בתלמוד: יוחנן בן נדבאי או נרבאי; מת בשנת 66 לספירה) היה כהן גדול בבית המקדש השני ואביו של אלעזר בן חנניה, ממנהיגי המרד הגדול.
לִרְאוֹת פרושים וחנניה בן נדבאי
חשמונאים
החשמונאים היו שושלת מלוכה יהודית ששלטה בארץ ישראל בחלק מהתקופה ההלניסטית, במאה ה-2 לפנה"ס עד המאה הראשונה לפנה"ס, ועל שמה נקרא התת־תקופה: תקופת החשמונאים (או בית חשמונאי).
לִרְאוֹת פרושים וחשמונאים
חגים ומועדים בקהילות ביתא ישראל
החגים והמועדים בקהילות ביתא ישראל מקורם בהלכה ובמסורת שבע"פ שקדמו לימי חז"ל והותאמו למציאות החיים בגלות סאמיאן.
לִרְאוֹת פרושים וחגים ומועדים בקהילות ביתא ישראל
חיים מקובי
חיים מקובי (Hyam Maccoby; 1924–2004) היה ספרן יהודי בריטי, ומחזאי, שהתמחה בחקר המסורת הדתית היהודית והנוצרית.
לִרְאוֹת פרושים וחיים מקובי
חיים לאחר המוות
חיים לאחר המוות הוא מונח כללי המתייחס להמשכיות או קיום, בדרך-כלל באופן רוחני, מעבר לעולם הקיים והמוכר, לאחר המוות.
לִרְאוֹת פרושים וחיים לאחר המוות
בן-ציון כ"ץ
כריכה אחורית של הספר '''על עיתונים ואנשים''' בן ציון כ"ץ (18 בדצמבר 1875 – 2 בפברואר 1958) היה עיתונאי, סופר והיסטוריון, זוכה פרס סוקולוב.
לִרְאוֹת פרושים ובן-ציון כ"ץ
בני רכב
בְּנֵי רֵכָב (נקראים גם: רֵכָבִים) הם משפחה וכת, מצאצאי יהונדב בן רכב.
לִרְאוֹת פרושים ובני רכב
בר כוכבא
ישוע בן גלגולה, נמצאה במערת האגרות. נפתחת במילים "משמעון בן כוסבה" שמעון בן כוסבה (מוכר בשמות בר כוכבא או בר כוזיבא; ? – 135 לספירה) היה מנהיגו של המרד היהודי הגדול השלישי נגד האימפריה הרומית, שקרוי כיום על שמו: מרד בר כוכבא.
לִרְאוֹת פרושים ובר כוכבא
ברכת המינים
ברכת המינים היא הברכה ה-12 בתפילת שמונה עשרה, והיא מופיעה בין ברכת המשפט לבין ברכת על הצדיקים.
לִרְאוֹת פרושים וברכת המינים
בתי כנסת עתיקים בארץ ישראל
בית הכנסת העתיק בקצרין ארבל בית הכנסת העתיק בחורבת ענים עד כה נתגלו כמאה ושלושים בתי כנסת עתיקים בארץ ישראל, המתוארכים לתקופות שמן המאה הראשונה לספירה ועד ימי הביניים.
לִרְאוֹת פרושים ובתי כנסת עתיקים בארץ ישראל
בז צוקים
בז צוקים בדרום אפריקה בז צוקים (שם מדעי: Falco biarmicus) הוא עוף דורס מהסוג בז השייך למשפחת הבזיים, נפוץ באמריקה הצפונית, בבלקן ובמזרח התיכון.
לִרְאוֹת פרושים ובז צוקים
בחירה חופשית
בחירה חופשית או רצון חופשי הם ביטויים הבאים לציין שהתנהגותו של האדם (מעשיו, החלטותיו, מחשבותיו ורגשותיו) הם פרי רצון עצמאי ובן-חורין, ואינם קבועים מראש ומוכתבים בידי הסיבתיות הדטרמיניסטית ואף לא על ידי הגורל, או כוחות על-אנושיים.
לִרְאוֹת פרושים ובחירה חופשית
בבא בן בוטא
בבא בן בוטא היה תנא בדור שבין תקופת הזוגות לתקופת התנאים, מגדולי החכמים בדורו.
לִרְאוֹת פרושים ובבא בן בוטא
ביקורת נוסח המקרא
דף מעוטר בסוף כתב יד לנינגרד, מחשובי כתבי היד השלמים של נוסח המסורה והעתיק שבהם ביקורת נוסח המקרא (מכונה לעיתים הביקורת הנמוכה, כדי להבדילה מהשיטה ההיסטורית-ביקורתית המכונה גם "הביקורת הגבוהה") היא מדע עזר בחקר המקרא ופרשנותו המתחקה אחר התהוות נוסח המקרא, העתקתו ומסירתו וכן אחר התהליכים שהולידו גרסאות וטקסטים של המקרא במשך הדורות.
לִרְאוֹת פרושים וביקורת נוסח המקרא
בית פגי
הכנסייה המודרנית בבית פגי מקושתת בענפי דקלים ביום ראשון של הדקלים, 2011 חצר הכנסייה ביום ראשון של דקלים חצר הכניסה לכנסייה ביום ראשון של דקלים. משמאל למעלה נראית הכנסייה היוונית אורתודוקסית ציר הקיר באפסיס של בית פגי: תהלוכת הניצחון של ישוע ישו מקים את לזרוס לתחיה: מצבת האבן של בית פגי הכנסייה היוונית אורתודוקסית בֵּית פַּגֵּי (בלטינית: Bethfage; ביוונית: Βηθφαγὴ) הוא שמם של מנזר וכנסייה פרנציסקניים בפסגת הר הזיתים.
לִרְאוֹת פרושים ובית פגי
בית קמחית
בית קמחית הייתה משפחת כהנים חשובה בשלהי תקופת בית שני, שממנה יצאו מספר כהנים גדולים.
לִרְאוֹת פרושים ובית קמחית
בית המקדש של יוליאנוס
דמותו של יוליאנוס הכופר על מטבע מאנטיוכיה בית המקדש של יוליאנוס נחשב לניסיון הרציני ביותר מאז מרד בר כוכבא, לקומם מחדש את בית המקדש בירושלים.
לִרְאוֹת פרושים ובית המקדש של יוליאנוס
בית הלל ובית שמאי
קבר כלתו המעוברת של שמאי הזקן בנחל מירון מערת הלל הזקן ותלמידיו בהר מירון "בית הלל" הוא כינוי לקבוצת תלמידיו של הלל הזקן ו"בית שמאי" הוא כינוי לקבוצת תלמידיו של שמאי הזקן.
לִרְאוֹת פרושים ובית הלל ובית שמאי
בית הכנסת אור החיים
בית כנסת אור החיים שימש את רבי חיים בן עטר ונקרא על שמו.
לִרְאוֹת פרושים ובית הכנסת אור החיים
בייתוסים
הבייתוסים היו קבוצת כהנים אריסטוקרטית אשר פעלה במחצית הראשונה של המאה הראשונה לספירה.
לִרְאוֹת פרושים ובייתוסים
ג'ון פ. מאייר
ג'ון פאול מאייר (באנגלית: John Paul Meier; 8 באוגוסט 1942 – 18 באוקטובר 2022) היה חוקר מקרא אמריקאי וכומר קתולי.
לִרְאוֹת פרושים וג'ון פ. מאייר
גדליה אלון
גדליה אלון (רוֹגוֹזניצקי) (4 בפברואר 1901 – 17 במרץ 1950) היה היסטוריון ישראלי, חתן פרס ישראל במדעי היהדות לשנת תשי"ג (1953) לאחר מותו.
לִרְאוֹת פרושים וגדליה אלון
גירוש שד מאילם
"ישו מגרש שד מאילם" מאת גוסטב דורה, 1865. ישו מגרש שד מאילם הוא האחרון מתוך סדרת ניסים של ישו שתועדו בפרק ט' ב.
לִרְאוֹת פרושים וגירוש שד מאילם
גירוש שד מעיוור ואילם
"גירוש שד מעיוור ואילם" מאת ג'יימס טיסו, סוף המאה ה-19 גירוש שד מאדם עיוור ואילם וריפויו הוא אחד מהנסים של ישו בבשורות.
לִרְאוֹת פרושים וגירוש שד מעיוור ואילם
גירוש שד מבתה של אשה כנענית
''האשה הכנענית מתחננת לישו שירפא את בתה'' מאת מיכאל אנג'לו אימנראט, מהמאה ה -17 גירוש השד של מבתה של האישה הכנענית הוא אחד הנסים של ישו בבשורות, והוא מסופר בבשורה של מרקוס בפרק ז', ובבשורת מתי בפרק ט"ו.
לִרְאוֹת פרושים וגירוש שד מבתה של אשה כנענית
גיור האדומים
גיור האדומים היה תהליך ייהודם של בני העם האדומי בתקופת ממלכת החשמונאים.
לִרְאוֹת פרושים וגיור האדומים
דניאל חבולסון
דניאל (דניאיל) אברמוביץ' חְבוֹלסוֹן (בתעתיק ארכאי: חוואָלסאָן; בכתב רוסי: Даниил Авраамович (Абрамович) Хвольсон; 3 בדצמבר 1819, וילנה, האימפריה הרוסית – 23 במרץ 1911, סנקט פטרבורג) היה מזרחן, היסטוריון, בלשן וחוקר מקרא רוסי.
לִרְאוֹת פרושים ודניאל חבולסון
דוד בהר"ן
הרב דוד בהר"ן (ב' או ג' באלול תרכ"ה, 1865 - כ"ז באב תש"ו, 24 אוגוסט 1946) היה יהודי ירושלמי, שהתפרסם כצדיק ולמדן.
לִרְאוֹת פרושים ודוד בהר"ן
דוד ילין (הראשון)
דוד ילין (1803 – 1863) היה אבי משפחת ילין בארץ ישראל, שימש כשד"ר.
לִרְאוֹת פרושים ודוד ילין (הראשון)
דיר אל-עדס
דיר אל עדס דיר אל עדס הוא שמה הערבי של כנסיית ניקודמוס הקדוש, השייכת לפטריארכיה היוונית אורתודוקסית, ונמצאת באזור הרובע המוסלמי של העיר העתיקה בירושלים.
לִרְאוֹת פרושים ודיר אל-עדס
דידכה
שנים עשר השליחים (מוזיאון פושקין במוסקבה) הדִידָכֵה (ביוונית: Διδαχή, במשמעות: 'הוראה' המכונה גם "תורת שנים-עשר השליחים", היא מסה אנונימית השייכת לנצרות הקדומה ומתוארכת על ידי מרבית החוקרים למאה הראשונה.
לִרְאוֹת פרושים ודידכה
הממשלה הזמנית ביהודה
הממשלה הזמנית ביהודה הוא כינוי לישות מדינית, ששלטה במשך תקופה קצרה (66–68 לספירה) ביהודה, בזמן המרד הגדול של היהודים בשלטון הרומאי.
לִרְאוֹת פרושים והממשלה הזמנית ביהודה
המצור על ירושלים (70)
המצור על ירושלים שהתרחש בשנת 70 לספירה (י"ד בניסן - ח' באלול ג'תת"ל), היה השלב הסופי בהכנעת המרד הגדול נגד השלטון הרומאי, שהתרחש בארץ ישראל בשנים 70-66 לספירה.
לִרְאוֹת פרושים והמצור על ירושלים (70)
המרד הגדול
המרד הגדול, או מרד החורבן, היה המרד המשמעותי הגדול הראשון של העם היהודי נגד האימפריה הרומית בארץ ישראל.
לִרְאוֹת פרושים והמרד הגדול
הנסים של ישו
איבן אייבזובסקי, 1888 הנסים של ישו הם המעשים העל-טבעיים המיוחסים לישו בברית החדשה ובטקסטים נוצריים אחרים.
לִרְאוֹת פרושים והנסים של ישו
הספרים החיצוניים
הספרים החיצוניים הם ספרים שנכתבו בחלקם הגדול על ידי יהודים, בעיקר בתקופת בית שני, ולא נתקבלו ככתבי יד מקודשים בעת.
לִרְאוֹת פרושים והספרים החיצוניים
העלאה על המוקד
שריפת אביר ומשרתו באשמת "מעשה סדום" בציריך, 1482. העלאה על המוקד (ידועה גם כשרפה בחיים או שרפה למוות) היא הוצאה להורג פומבית על ידי בעירה.
לִרְאוֹת פרושים והעלאה על המוקד
העולם הבא
ביהדות, העולם הבא (או "עולם האמת") הוא עולם הגמול, בו מתקיימים החיים לאחר המוות.
לִרְאוֹת פרושים והעולם הבא
הפילוסופיה הרביעית
הפילוסופיה הרביעית הוא הכינוי שהעניק יוסף בן מתתיהו (והמקובל כיום) לאסכולה של כת יהודית, שהתקיימה לצד שְלוש הכיתות המוכרות של תקופת בית שני: הצדוקים, הפרושים והאיסיים; כת זו נוסדה בידי יהודה בן חזקיה הקנאי הגלילי בשנת 6 לספירה.
לִרְאוֹת פרושים והפילוסופיה הרביעית
השערת שני המקורות
ההשערה מניחה שהבשורות על פי מתי ועל פי לוקס התחברו על בסיס הבשורה על-פי מרקוס, על בסיס מקור משוער שנקרא Q, ועל בסיס מקורות ייחודיים נוספים בביקורת הברית החדשה, השערת שני המקורות או השערת שתי הבשורות היא השערה שמסבירה את מקורותיהן של הבשורות הסינופטיות - הבשורות על פי מתי, על-פי מרקוס ועל פי לוקאס.
לִרְאוֹת פרושים והשערת שני המקורות
התקופה ההלניסטית בארץ ישראל
התקופה ההלניסטית בארץ ישראל החלה עם כיבוש ארץ ישראל בידי אלכסנדר מוקדון בשנת 332 לפנה"ס מממלכת פרס, והסתיימה בשנת 63 לפנה"ס, עם כיבוש ארץ ישראל על ידי הרפובליקה הרומית.
לִרְאוֹת פרושים והתקופה ההלניסטית בארץ ישראל
הלגיון העשרים ושניים דיאוטריאנה
חיילי לגיון רומאי בקרב, קטע מתבליט על ארון קבורה. כתובת תיקונים מחוקה מאמת המים בקיסריה המיוחסת ללגיון העשרים ושניים דיאוטריאנה, הכתובת מתוארכת לזמן מרד בר כוכבא 132-136 הלגיון העשרים ושניים דיאוטריאנה (לטינית: Legio vigesima secunda Deiotariana) היה לגיון בצבא הרומאי ששימש בעיקר כחיל מצב במצרים.
לִרְאוֹת פרושים והלגיון העשרים ושניים דיאוטריאנה
הלוח העברי
אדר ב' בשנים המעוברות משנת ה'תרפ"ז לשנת ה'תש"ח דמות המופיעה בלוח עברי מימי הביניים ומזכירה ליהודים בחודש תשרי לרכוש ארבעת המינים לקראת חג הסוכות. הלוח העברי הוא לוח שנה המבוסס על שילוב מחזור הירח ומחזור השמש (לוח ירחי-שמשי) עם התחשבות בימות השבוע.
לִרְאוֹת פרושים והלוח העברי
הלוח הקראי
הלוח הקראי הוא גרסה של לוח השנה העברי המקובלת בקהילות היהודים הקראים, המבוסס על שילוב של מחזור ירח ומחזור שמש.
לִרְאוֹת פרושים והלוח הקראי
הלכה
תלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הֲלָכָה היא כינוי ביהדות לכלל החוקים שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג, שנקבעו על ידי התורה או על ידי הרבנים.
לִרְאוֹת פרושים והלכה
הבן האובד
שובו של הבן האובד, מעשה ידי רמברנדט, 1662. הבן האובד (הידוע גם בשם הבן האבוד, שני האחים, האבא האוהב, או החוזר בתשובה) הוא אחד המשלים הידועים בנצרות, שסופר על ידי ישו, ומופיע בבשורה על-פי לוקאס פרק ט"ו, בברית החדשה.
לִרְאוֹת פרושים והבן האובד
הברית החדשה
הַבְּרִית הַחֲדָשָׁה (ביוונית: Η Καινή Διαθήκη; בארמית: ܕܝܬܝܩܝ ܚܕܬܐ, דיתיקי חדתא; בלטינית: Novum Testamentum) היא החלק השני של אוסף כתבי הקודש הנוצריים.
לִרְאוֹת פרושים והברית החדשה
הגיע הזמן
הגיע הזמן היא סדרת קומיקס ציונית-דתית בדיונית שכתב הזוג נתנאל ובת-אל אפשטיין, ויצאה לאור בהוצאת עמותת ראש יהודי.
לִרְאוֹת פרושים והגיע הזמן
הומרוס
הוֹמֵרוֹס (ביוונית: Ὅμηρος) היה מגדולי משורריה של יוון העתיקה, שלו מייחסת המסורת את האיליאדה ואת האודיסיאה.
לִרְאוֹת פרושים והומרוס
הורקניה (מבצר)
הורקניה (קסטליון, אל-מירד, ח'רבת מירד) היא מבצר עתיק במדבר יהודה.
לִרְאוֹת פרושים והורקניה (מבצר)
הורדוס
מטבעות מתקופת שלטון הורדוס, בהם מוטבעות ביוונית המילים "ΒΑΣΙΛΕΩΣ ΗΡΩΔΟΥ" ("המלך הורדוס") מטבע של הורדוס הוֹרְדוֹס (ביוונית: Ἡρῴδης (הֵרוֹדֵס), 72 כלפנה"ס – ז' בכסלו, 4 לפנה"ס) היה מלך יהודה משנת 37 לפנה"ס עד מותו, ומייסד שושלת בית הורדוס.
לִרְאוֹת פרושים והורדוס
הורדוס אנטיפס
מטבע של הורדוס אנטיפס הורדוס אנטיפס (ביוונית: Ηρώδης Αντίπας) היה נסיך יהודי מבית הורדוס, בנו של הורדוס מלך יהודה.
לִרְאוֹת פרושים והורדוס אנטיפס
הוועד הכללי כנסת ישראל
כרזה של הוועד הכללי באנגלית ויידיש לתרום כסף לרכישת מצות ("מעות חטים") לעניי ירושלים סיכום הפעילות השנתית של הוועד הכללי לשנת תרפ"ח במכתב לתורמים השער שהקים הוועד הכללי לכבודו של וילהלם השני קיסר גרמניה, בעת ביקורו בירושלים ב-1898 כריכה מעוטרת של הגדה של פסח שניתנה כשי לתורמים מטעם הוועד הכללי כנסת ישראל.
לִרְאוֹת פרושים והוועד הכללי כנסת ישראל
היסטוריה של עם ישראל
היסטוריה של עם ישראל היא ההיסטוריה של העם והתרבות היהודית.
לִרְאוֹת פרושים והיסטוריה של עם ישראל
היסטוריה של האנטישמיות
היסטוריה של האנטישמיות הולכת אחורה מאות ואלפי שנים.
לִרְאוֹת פרושים והיסטוריה של האנטישמיות
היסטוריה של הנצרות
הדת הנוצרית נוסדה בארץ ישראל בראשית הספירה הנוצרית, והתבססה על דמותו של ישו ועל הבשורות של תלמידיו.
לִרְאוֹת פרושים והיסטוריה של הנצרות
היסטוריה של העם היהודי בארץ ישראל
תבאי שבמצרים, היא הראייה הארכאולוגית המוקדמת ביותר שמזכירה את "ישראל". ערש תרבותו של העם היהודי היא ארץ ישראל.
לִרְאוֹת פרושים והיסטוריה של העם היהודי בארץ ישראל
היסטוריה של החינוך בתקופת המשנה והתלמוד
עד לאמצע תקופת המשנה, חובת החינוך במסורת היהודית הייתה מוטלת על האב.
לִרְאוֹת פרושים והיסטוריה של החינוך בתקופת המשנה והתלמוד
היסטוריה של היהדות הקראית
יהדות קָרָאִית, היא זרם ביהדות הנקרא גם קראות, ופרטיו ידועים בשם קראים.
לִרְאוֹת פרושים והיסטוריה של היהדות הקראית
היימנות
קסים נושאים תפילה לזכר היהודים שנפלו בסודאן בדרכם ארצה. הַיימָנוֹת (בגעז: ሃይማኖት) היא הכינוי הנפוץ לתיאור כלל חוקי ומנהגי הדת והאמונה, הלכה ומחשבה, שהיו נהוגים בעדת ביתא ישראל.
לִרְאוֹת פרושים והיימנות
כ"ז בחשוון
פרשת בר המצוה של ילד שנולד בכ"ז חשוון היא פרשת תולדות, אם בר המצוה חל בשנה המתחילה בימים שני, שלישי או חמישי או פרשת חיי שרה אם בר המצוה חל בשנה המתחילה בשבת.
לִרְאוֹת פרושים וכ"ז בחשוון
כ"ח בטבת
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ"ח טבת היא ברוב השנים פרשת וארא.
לִרְאוֹת פרושים וכ"ח בטבת
כהן גדול
חלון ויטראז' המכיל את דמותו של הכהן הגדול בכנסיית סנט אניאנוס של סן-איניאן, לואר ושר, צרפת כהן גדול בבגדיו המהודריםהַכֹּהֵן הַגָּדוֹל הוא תוארו של ראש הכהנים בעם ישראל.
לִרְאוֹת פרושים וכהן גדול
כולל ווהלין
כולל ווהלין הוא כולל שנוסד על ידי אדמו"רי פולין, רבי מרדכי מנשכיז, יחד עם האדמו"רים רבי יעקב יצחק מלובלין ("החוזה מלובלין"), המגיד מקוז'ניץ והאוהב ישראל מאפטא על מנת לאסוף כספים לטובת קהילת החסידים יוצאי פולין אשר החלו לעלות לארץ ישראל בהמשך התפצלו ממנו כוללים אחרים, וכוללים שונים ייחסו עצמם כממשיכיו.
לִרְאוֹת פרושים וכולל ווהלין
יעקב מלוצין
רבי יעקב זאב ב"ר מנדל מלוצין מחכמי ירושלים יליד העיירה לוצין שבלטביה, מגדולי תלמידי ישיבת וולוז'ין.
לִרְאוֹת פרושים ויעקב מלוצין
יעקב ניוזנר
יעקב (ג'ייקוב) ניוזנר (באנגלית: Jacob Neusner; 28 ביולי 1932 – 8 באוקטובר 2016) היה חוקר יהדות אמריקאי.
לִרְאוֹת פרושים ויעקב ניוזנר
ירושלים בתקופת בית שני
מראה העיר על פי דגם ירושלים בסוף ימי בית שני המוצב במוזיאון ישראל ירושלים בתקופת בית שני (538 לפנה"ס–70 לספירה) הייתה עיר הבירה של יחידות מדיניות שונות שבסיסן באזור יהודה, דוגמת פחוות יהודה הפרסית, ממלכת החשמונאים היהודית־עצמאית, ופרובינקיית יהודה הרומית.
לִרְאוֹת פרושים וירושלים בתקופת בית שני
ישמעאל בן פיאבי
ישמעאל בן פיאבי - ובמקורות גם ר' ישמעאל בן פאבי או בן פיאכי - היה כהן גדול (או שני כהנים גדולים שונים) בבית המקדש השני, המוזכר בתלמוד בהקשרים שונים.
לִרְאוֹת פרושים וישמעאל בן פיאבי
ישראל קנוהל
ישראל קנוֹהל (נולד ב-13 במרץ 1952) הוא חוקר מקרא והיסטוריון ישראלי.
לִרְאוֹת פרושים וישראל קנוהל
ישו
יֵשׁוּ או יֵשׁוּעַ (גם ישו מנצרת; ישוע בן יוסף, או כפי הגרסה הארמית: ישוע בר יוסף; ביוונית: Ἰησοῦς, ובלטינית: Iesus; לפי המשוער סביב 4 לפנה"ס – סביב 30 או 33 לספירה) היה מטיף ומנהיג דתי יהודי בן המאה הראשונה לספירה.
לִרְאוֹת פרושים וישו
ישו (יהדות)
ביהדות, ישו הוא דמות או כמה דמויות בספרות היהודית - התלמוד הבבלי, המדרשים, וספר תולדות ישו.
לִרְאוֹת פרושים וישו (יהדות)
ישו והאישה הנואפת
תבליט המתאר את ישו והנואפת בכנסייה באבוויל. יֵשׁוּ וְהָאִשָּׁה הַנּוֹאֶפֶת הוא קטע בברית החדשה, בבשורה על-פי יוחנן פרק ח: 3 - 11.
לִרְאוֹת פרושים וישו והאישה הנואפת
יהדות
היהדות היא רצף המסורת וההמשכיות הדתית, התרבותית והמשפטית הקולקטיבית של היהודים.
לִרְאוֹת פרושים ויהדות
יהדות אורתודוקסית
היהדות האורתודוקסית (בגרמנית: Orthodoxes Judentum) היא זרם מרכזי ביהדות הדוגל באמונה המסורתית שהתורה שבכתב והתורה שבעל פה ניתנו למשה בהר סיני ומדגיש את המחויבות המלאה לשלשלת הפסיקה המקובלת של ההלכה.
לִרְאוֹת פרושים ויהדות אורתודוקסית
יהדות קראית
מזוזה קראית ממוזער רובע היהודי בירושלים היכל שלמה, בית המרכז העולמי של היהדות הקראית, ברמלה יהדות קָרָאִית, היא זרם ביהדות הנקרא גם קראות, ופרטיו ידועים בשם קראים.
לִרְאוֹת פרושים ויהדות קראית
יהדות רפורמית
היהדות הרפורמית (מכונה גם יהדות מתקדמת, יהדות ליברלית, יהדות פרוגרסיבית; באנגלית: Reform Judaism, Liberal Judaism, Progressive Judaism) היא אחת משלושה זרמים גדולים הקיימים כיום ביהדות, הדוגל בהשתנותה המתמדת, במרכזיות ערכי המוסר שבה לעומת היבטיה הטקסיים, ובאמונה בהתגלות מתמשכת של רצון האלוהים בעולם, שאינה ממוקדת במעמד הר סיני.
לִרְאוֹת פרושים ויהדות רפורמית
יהדות רבנית
רבניים (או רבנים ובהקשרים מחקריים גם יהדות רבנית) הוא כינוי ליהודים הנוהגים על פי ההלכה הנלמדת מהתורה שבעל פה (המשנה והתלמוד).
לִרְאוֹת פרושים ויהדות רבנית
יהושע אפרון
יהושע אֶפְרוֹן (1919 – 13 במאי 2011) היה פרופסור להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת תל אביב, חוקר תקופת בית שני בעידן החשמונאים.
לִרְאוֹת פרושים ויהושע אפרון
יהושע בן פרחיה
יהושע בן פרחיה היה נשיא הסנהדרין בימי יוחנן כהן גדול.
לִרְאוֹת פרושים ויהושע בן פרחיה
יהודה בן טבאי
יהודה בן טבאי היה נשיא הסנהדרין, בן זוגו של שמעון בן שטח, ששימש לצידו כאב בית דין.
לִרְאוֹת פרושים ויהודה בן טבאי
יהודה בן חזקיה
יהודה בן חזקיה, הידוע גם כ"יהודה הגלילי" (המאה ה-1 לפנה"ס והמחצית הראשונה של המאה ה-1 לספירה), היה מנהיג כת דתית יהודית בסוף תקופת בית שני, אשר מרדה נגד האימפריה הרומית.
לִרְאוֹת פרושים ויהודה בן חזקיה
יהודים-נוצרים
"כנסת הַמּוּלִים", פסיפס בכנסיית סנטה סבינה. יהודים נוצרים או יהדות נוצרית הם מונחים שנטבעו במחקר ההיסטורי לתיאור הכיתות הנוצריות העתיקות שהתקיימו במאות הראשונות לספירה, ושילבו אמונה בישו עם מחויבות לשמירת התורה, בטרם השלמת הפילוג היהודי-נוצרי והתעצבותה של הנצרות כדת השוללת את קיום המצוות.
לִרְאוֹת פרושים ויהודים-נוצרים
יום הכיפורים
יום הכיפורים (מכוּנה גם יום כיפור או בקצרה כיפור) הוא אחד ממועדי ישראל אשר חל בעשרה בתשרי, וביום זה העוונות מתכפרים.
לִרְאוֹת פרושים ויום הכיפורים
יום הכיפורים בבית המקדש
כהן גדול בבגדי לבן במהלך פעולת הזאת הדם על מזבח הזהב עבודת יום הכיפורים בבית המקדש היא מצוות עשה מתוך תרי"ג מצוות.
לִרְאוֹת פרושים ויום הכיפורים בבית המקדש
יונה בן אמיתי
יונה. ציור מעשה ידי מיכלאנג'לו, הקפלה הסיסטינית 250x250 פיקסליםיוֹנָה בֶן-אֲמִתַּי הוא דמות מקראית.
לִרְאוֹת פרושים ויונה בן אמיתי
יוסף בן מתתיהו
יוסף בן מתתיהו (ביוונית: Ἰώσηπος, יוספּוס) או בשמו הרומי: טיטוס פלאוויוס יוספוס (בלטינית: Titus Flavius Iosephus, מוכר גם בצורה המשובשת שהשתרשה: יוספוס פלאוויוס) (37 או 38 לספירה, – 100 לספירה לערך) היה היסטוריון, סופר ומצביא יהודי בתקופת המרד הגדול, במהלכו נפל בשבי הרומאים ביודפת.
לִרְאוֹת פרושים ויוסף בן מתתיהו
יוחנן המטביל
יוחנן המטביל על פי גירטגן טוט סין ג'נס כריתת ראשו של יוחנן המטביל. מימין עומדות הורודיה ושלומית. ציור בכנסיית יוחנן בהרים. ככל הנראה הציור מעשה ידי אל גרקו או תלמידיו.
לִרְאוֹת פרושים ויוחנן המטביל
יוחנן הורקנוס הראשון
שבר קערת קירטון מהתקופה החשמונאית ועליו הכיתוב "הרקנוס" התגלה בחניון גבעתי בירושלים ב-2015 יוחנן הוּרקנוס הראשון (או יהוחנן; ביוונית: Ιωάννης Υρκανός; 164 לפנה"ס בערך – 104 לפנה"ס) היה בנו של שמעון ונכדו של מתתיהו הכהן, בני חשמונאי.
לִרְאוֹת פרושים ויוחנן הורקנוס הראשון