תוכן עניינים
86 יחסים: מאיר הלוי לטריס, מנחם מנדל פייטלסון, מנחם מנדל דוליצקי, מרדכי בן-עמי, מרדכי דוד ברנדשטטר, משה מנדלסון, משה אליעזר בילינסון, משה שנירר, מלונה, מליצה, מבשרי הציונות, מה יפית, מיכה יוסף לבנזון, אל-פג'ר, אליעזר צבי צווייפל, אליעזר בן-יהודה, אברהם מאפו, אברהם משה לונץ, אברהם צוקרמן (מו"ל), אברהם קרוכמל, אגודת חובבי שפת עבר, נתיבות השלום, נחמן קרוכמל, ניסן טורוב, עיתונות עברית, פרץ סמאלענסקין, פה ושם בארץ ישראל, פוגרומי אודסה, פיליטון, צבי הירש יפה, ציונות מעשית, ציונות ברוסיה, ציונות וגופניות, קדימה (אגודת סטודנטים), קוצו של יוד (שיר), ראובן בריינין, ראובן בירר, רפובליקה ספרותית, שמואל פיינר, שמואל ליב ציטרון, שמואל דוד לוצאטו, שמואל יוסף פין, שמות רחובות בתל אביב-יפו, שמירת הנפש, שאול גינזבורג, שלמה רובין, שלמה בריימן, שלמה יהודה רפפורט, שלום קרמר, תמימה סוכובולסקי, ... להרחיב מדד (36 יותר) »
מאיר הלוי לטריס
מאיר הלוי (מקס) לֶטֶריס (בכתיב יידי: לעטעריס; בלועזית: Max Letteris; 13 בספטמבר 1800 ז'ולקווה, גליציה – 19 במאי 1871, וינה) היה משורר וסופר עברי ועסקן ספרותי, איש תנועת ההשכלה בגליציה ובאוסטריה.
לִרְאוֹת פרץ סמולנסקין ומאיר הלוי לטריס
מנחם מנדל פייטלסון
מנחם מנדל פייטלסון נולד בכפר מיכאילובקה חצי האי קרים, (ה' באלול ה'תר"ל - ה'תרע"ב) היה עיתונאי עברי וסופר עברי משכיל שעסק בכתיבת מאמרים וסיפורת המחנכים את האדם להתנהגות נאותה.
לִרְאוֹת פרץ סמולנסקין ומנחם מנדל פייטלסון
מנחם מנדל דוליצקי
מנחם מנדל דוליצקי (מימין), לאון רבינוביץ - "איש יהודי" באמצע ויעקב מזא"ה, 1885. על השולחן תמונתם של פרץ סמולנסקין ואחרים מנחם מֶנדל דוֹליצקי (בכתיב היידי, שנהג בזמנו: מנחם מענדל דאָליצקי; ברוסית: Долицкий; באנגלית: Dolitzky; 1856, ביאליסטוק – 22 בפברואר 1931, לוס אנג'לס) היה משורר וסופר עברי ויידי.
לִרְאוֹת פרץ סמולנסקין ומנחם מנדל דוליצקי
מרדכי בן-עמי
מרדכי בן-עמי (ברוסית: Мордехай Бен-Амми), במקור חיים מרדכי (מארק) רבינוביץ' (ברוסית: Марк Яковлевич Рабинович;ט' באב תרי"ד/ 1854, וֶרְחוֹבְקַה, פלך פודוליה, רוסיה (אוקראינה) – ג' באדר ב' תרצ"ב/ 8 בפברואר 1932, תל אביב, ארץ ישראל) היה סופר, עיתונאי ובעל טור ציוני יהודי-רוסי, שכתב בעיקר ברוסית ומעט ביידיש.
לִרְאוֹת פרץ סמולנסקין ומרדכי בן-עמי
מרדכי דוד ברנדשטטר
מרדכי דוד בּרַנדשטֶטֶר (לעיתים בראנדשטטר; בכתיב יידי: בראנדשטעטער; 14 בפברואר 1844, בריגל, גליציה (אוסטרו-הונגריה) – מאי 1928, טרנוב) היה סופר ומשורר עברי גליצאי בולט בתקופת ההשכלה, מראשי הקהילה היהודית בטַרנוב.
לִרְאוֹת פרץ סמולנסקין ומרדכי דוד ברנדשטטר
משה מנדלסון
משה מנדלסון (או מנדלסזון; מכונה גם: ר' משה בן מנחם, (ובקיצור: רמבמ"ן), או רבי משה דסאו, משה דעסוי, (ובקיצור: רמ"ד); בגרמנית: Moses Mendelssohn; י"ב באלול ה'תפ"ט, 6 בספטמבר 1729 – ה' בשבט ה'תקמ"ו, 4 בינואר 1786) היה פילוסוף יהודי-גרמני, מאבות תנועת ההשכלה היהודית.
לִרְאוֹת פרץ סמולנסקין ומשה מנדלסון
משה אליעזר בילינסון
משה אליעזר בֶּילינסון (בכתיב ארכאי: בעלינסאָן; ברוסית: Бейленсон; מכונה גם בראשי התיבות: מאב"ן; 1835 – ו' באדר תרס"ח, 8 בפברואר 1908) היה עיתונאי, בעל בית דפוס, סופר וגנאלוג.
לִרְאוֹת פרץ סמולנסקין ומשה אליעזר בילינסון
משה שנירר
מוריץ (משה) טוביאס שנירר (בגרמנית: Moritz Tobias Schnirer; 1861 – 15 במרץ 1941) מראשוני הציונות, רופא וסופר, עורך כתב העת הרפואי Medizinische Wochenschrift.
לִרְאוֹת פרץ סמולנסקין ומשה שנירר
מלונה
כלבה רובצת במלונה שלה מְלוּנָה היא צריף מסוכך וקטן, הנבנה בדרך כלל בצורת בית, ונועד לשכן כלבים, לרוב בחצרות של בעליהם.
לִרְאוֹת פרץ סמולנסקין ומלונה
מליצה
מליצה – לשון גבוהה, פיוטית, שאינה נמצאת בשימוש יומיומי בדרך כלל, ומאפיינת את הלשון המקראית ולשון השירה והספרות.
לִרְאוֹת פרץ סמולנסקין ומליצה
מבשרי הציונות
הרב יהודה אלקלעי הרב צבי הירש קלישר הרב אליהו גוטמכר משה הס משה מונטיפיורי מְבַשְׂרֵי הציונות הוא מושג בהיסטוריוגרפיה המתאר שורה של הוגי דעות יהודים שפעלו במהלך המחצית השנייה של המאה ה-19 והציגו בכתביהם תפישות ותוכניות מוקדמות שכיוונו כולן להקמת בית לאומי יהודי בארץ ישראל, עוד בטרם ייסוד תנועת חובבי ציון ב-1881 ותחילת הציונות המדינית ב-1896.
לִרְאוֹת פרץ סמולנסקין ומבשרי הציונות
מה יפית
"מַה יָּפִית" הוא זמר הנמצא בסידור ומיועד להיות מושר בסעודת ליל שבת.
לִרְאוֹת פרץ סמולנסקין ומה יפית
מיכה יוסף לבנזון
מיכה יוסף הכהן לֶבֶּנזון (ביידיש: לעבענזאָהן; ברוסית: Миха Иосиф Лебенсон; 22 בפברואר 1828 – 17 בפברואר 1852), המוכר גם בכינוי מיכ"ל (ראשי תיבות של שמו), היה משורר עברי, אשר נמנה עם משוררי ההשכלה בווילנה, נפטר בדמי ימיו, והותיר את רישומו על קהל הקוראים של התקופה.
לִרְאוֹת פרץ סמולנסקין ומיכה יוסף לבנזון
אל-פג'ר
אל-פג'ר (בערבית "השחר") היה עיתון בשפה הערבית שיצא לאור במזרח ירושלים, רוב שנותיו בעריכתו של חנא סניורה.
לִרְאוֹת פרץ סמולנסקין ואל-פג'ר
אליעזר צבי צווייפל
אליעזר צבי צְוַוייפֶל (בכתיב יידיש, שנהג בזמנו: צווייפעל; 15 באפריל 1815, מוהילב על הדנייפר – 21 בפברואר 1888, גלוחוב, רוסיה) היה סופר, משורר, מתרגם, חוקר ומורה עברי.
לִרְאוֹת פרץ סמולנסקין ואליעזר צבי צווייפל
אליעזר בן-יהודה
אליעזר בן־יהודה (כ"א בטבת ה'תרי"ח, 7 בינואר 1858 – כ"ו בכסלו ה'תרפ"ג, 16 בדצמבר 1922) היה מחוללה המרכזי של החייאת הדיבור העברי בארץ ישראל החל מסוף המאה ה־19 ועד תחילת המאה ה־20, והדמות המזוהה ביותר עם תהליך זה.
לִרְאוֹת פרץ סמולנסקין ואליעזר בן-יהודה
אברהם מאפו
אברהם מַאפּוּ (י' בטבת ה'תקס"ח, 9 בינואר 1808, סְלובּודְקָה, קובנה, האימפריה הרוסית – י' בתשרי (יום הכיפורים) ה'תרכ"ח, 9 באוקטובר 1867, קניגסברג, פרוסיה) היה סופר ומשורר עברי בן תנועת ההשכלה, אשר ספריו נתנו השראה לתחיית הלשון העברית, ללימוד תנ"ך, לעלייה לא"י, ואף שימשו בסיס רעיוני לתנועת הציונות בימים ששאפה להיות חברת מופת מוסרית.
לִרְאוֹת פרץ סמולנסקין ואברהם מאפו
אברהם משה לונץ
אברהם משה לוּנְץ (בכתיב לועזי: Abraham Moses Luncz; (כ"ה בכסלו תרט"ו, 16 בדצמבר 1854 – ב' באייר תרע"ח, 14 באפריל 1918) היה תלמיד חכם, סופר, מו"ל, עסקן, עיתונאי חוקר ארץ ישראל וגאוגרף ארצישראלי ממוצא ליטאי.
לִרְאוֹת פרץ סמולנסקין ואברהם משה לונץ
אברהם צוקרמן (מו"ל)
אברהם צוקרמן (צוקקערמאנן) (1843 – 1892) היה סופר, מתרגם ומו"ל עברי שפעל בוורשה.
לִרְאוֹת פרץ סמולנסקין ואברהם צוקרמן (מו"ל)
אברהם קרוכמל
"אבן הראשה", וינה תרל"א (1871) אברהם קרוכמל (או קרוכמאל; בכתיב יידי: קראָכמאַל; 1817 בערך – 1888) היה חוקר ופובליציסט, איש תנועת ההשכלה היהודית במזרח אירופה.
לִרְאוֹת פרץ סמולנסקין ואברהם קרוכמל
אגודת חובבי שפת עבר
אגודת חובבי שפת עֵבֵר הייתה אגודה רשמית שהוקמה בפטרבורג בשנת 1908 ומטרתה הייתה הפצת השפה העברית ודאגה לטיפוח והתפתחות הספרות.
לִרְאוֹת פרץ סמולנסקין ואגודת חובבי שפת עבר
נתיבות השלום
נתיבות השלום (הביאור) היא מהדורה של חמישה חומשי תורה שיצאה לאור בין השנים 1780–1783 בברלין בהובלת משה מנדלסון.
לִרְאוֹת פרץ סמולנסקין ונתיבות השלום
נחמן קרוכמל
נחמן קְרוֹכְמַל (רָנָ"ק; נכתב גם קרוכמאל; ז' באדר ה'תקמ"ה, 17 בפברואר 1785 – א' באב ה'ת"ר, 31 ביולי 1840) היה הוגה דעות והיסטוריון יהודי, מהבולטים שבאנשי תנועת ההשכלה בגליציה וממייסדי תנועת חכמת ישראל; נאמר עליו שהיה "פילוסוף היהדות השיטתי המסכם והמשפיע ביותר של ההשכלה".
לִרְאוֹת פרץ סמולנסקין ונחמן קרוכמל
ניסן טורוב
ניסן טוּרוֹב (Nissan Turov או Touroff; ו' באלול תרל"ז, 15 באוגוסט (לפי הלוח היוליאני: 2 באוגוסט) 1877 – י"ג בניסן תשי"ג, 29 במרץ 1953) היה מורה ופדגוג, פסיכולוג, סופר עיתונאי, עורך ומתרגם עברי יליד רוסיה, העורך הראשון של עיתון "חדשות הארץ", ממייסדי בית המדרש למורות ביפו (מוסד חובבי ציון) ע"ש א"ל לוינסקי ומנהלו הראשון, מנהל בית המדרש למורים בבוסטון ופרופסור במכון היהודי לדת בניו יורק.
לִרְאוֹת פרץ סמולנסקין וניסן טורוב
עיתונות עברית
דפי שער של עיתונים עבריים מכל התקופות שער "הצפירה" משנת תרכ"ב (1862), מהיומונים העבריים ארוכי החיים ביותר עיתונות עברית, כלומר עיתונות כתובה בשפה העברית, החלה עם הוצאת כתב העת העברי הראשון, פרי עץ חיים, שיצא לאור באמסטרדם, החל מ-1691 ובמשך יותר ממאה שנים וכלל בעיקר קובץ שו"ת תורני.
לִרְאוֹת פרץ סמולנסקין ועיתונות עברית
פרץ סמאלענסקין
#הפניה פרץ סמולנסקין.
לִרְאוֹת פרץ סמולנסקין ופרץ סמאלענסקין
פה ושם בארץ ישראל
פה ושם בארץ ישראל הוא ספר מסע תיעודי של הסופר עמוס עוז, המספר על מפגשים שהיו לו עם אנשים שונים ברחבי ארץ ישראל ב-1982.
לִרְאוֹת פרץ סמולנסקין ופה ושם בארץ ישראל
פוגרומי אודסה
חברי גדודי העבודה היהודית (הבונד) עם גופות חבריהם שנהרגו באודסה בעת המהפיכה הרוסית בשנת 1905 פרעות אודסה או הפוגרומים באודסה היו סדרה של פוגרומים כנגד יהודים בעיר אודסה שהייתה שייכת לאימפריה הרוסית (מאז קבלת העצמאות באוקראינה).
לִרְאוֹת פרץ סמולנסקין ופוגרומי אודסה
פיליטון
פיליטון (נהגה בעברית גם פליטון או פוליטון; מצרפתית: feuilleton – "פייטון".
לִרְאוֹת פרץ סמולנסקין ופיליטון
צבי הירש יפה
צבי הירש יפה (י"א בסיוון ה'תרי"ג, 17 ביוני 1853 – י"ח בניסן ה'תרפ"ז, 20 באפריל 1927) היה מתמטיקאי, כרונולוג, עסק בחקר לוחות השנה הכללים ובלוחות השנה העבריים, ממציא.
לִרְאוֹת פרץ סמולנסקין וצבי הירש יפה
ציונות מעשית
מבנה משוחזר של חומה ומגדל בקיבוץ נגבה הציונות המעשית היא גישה בציונות התומכת במגוון פעילויות המתמקדות בעלייה לארץ ישראל, בקניית אדמות בארץ ישראל ובהקמת יישובים ומפעלים.
לִרְאוֹת פרץ סמולנסקין וציונות מעשית
ציונות ברוסיה
התנועה הציונית ברוסיה, הייתה חלק נכבד מן התנועה הציונית בכללה; שכן, במחצית המאה ה-19, כאשר החלה ראשית הציונות התגוררה רוב יהדות העולם במזרח אירופה, וחלק ניכר ממנה באימפריה הרוסית.
לִרְאוֹת פרץ סמולנסקין וציונות ברוסיה
ציונות וגופניות
בשלהי המאה ה-19 התעוררה הלאומיות היהודית והתגבשה האידאולוגיה הציונית כתנועה לאומית.
לִרְאוֹת פרץ סמולנסקין וציונות וגופניות
קדימה (אגודת סטודנטים)
קדימה (בגרמנית: A.V. Kadima Wien) הייתה אגודת סטודנטים יהודים שנוסדה בווינה ב-25 באוקטובר 1882 על ידי נתן בירנבוים, ראובן בירר, פרץ סמולנסקין ומשה שנירר.
לִרְאוֹת פרץ סמולנסקין וקדימה (אגודת סטודנטים)
קוצו של יוד (שיר)
קוֹצוֹ שֶׁל יוּד הוא פואמה עברית רחבת-יריעה של יהודה ליב גורדון (יל"ג), שהתפרסמה בהמשכים בכתב העת "השחר" שבעריכת פרץ סמולנסקין בשנת תרל"ו (1876), ואחר-כך שוכללה על ידי המשורר וקיבלה את צורתה הסופית בחודש אב תרל"ח (1878).
לִרְאוֹת פרץ סמולנסקין וקוצו של יוד (שיר)
ראובן בריינין
ראובן בריינין (בלועזית: Reuben Brainin; פורים ה'תרכ"ב, 16 במרץ 1862, ליאדי – י"ח בכסלו ה'ת"ש, 30 בנובמבר 1939, ניו יורק) היה סופר עברי, יידי, מבקר ספרות, פובליציסט, ביוגרף, עורך ומתרגם.
לִרְאוֹת פרץ סמולנסקין וראובן בריינין
ראובן בירר
ראובן בירר (בגרמנית: Ruben Bierer, נכתב גם Ruben, Reuben; 10 במאי 1835, לֶמבֶּרג (לבוב), גליציה, האימפריה האוסטרית – 5 בדצמבר 1931, לבוב, הרפובליקה הפולנית השנייה) היה רופא, איש תנועת חובבי ציון ומראשוני התנועה הציונית בגליציה ובבולגריה.
לִרְאוֹת פרץ סמולנסקין וראובן בירר
רפובליקה ספרותית
רפובליקה ספרותית הוא מונח מתחום מדעי החברה וחקר מדעי הרוח, שטבע חוקר הספרות הצרפתי אלבר תיבודה (Albert Thibaudet, 1936-1874) במאמרו מ-1927 "La République des professeurs" (מילולית: רפובליקה של מורים).
לִרְאוֹת פרץ סמולנסקין ורפובליקה ספרותית
שמואל פיינר
שמואל פיינר (נולד ב-23 בינואר 1955, בתל אביב, ישראל) הוא פרופסור מן המניין להיסטוריה יהודית מודרנית באוניברסיטת בר-אילן, מופקד הקתדרה לתולדות היהודים בגרמניה ויושב ראש החברה ההיסטורית הישראלית.
לִרְאוֹת פרץ סמולנסקין ושמואל פיינר
שמואל ליב ציטרון
שמואל ליב ציטרון (בכתיב היידי, שנהג בזמנו: ציטראָן; בגרמנית: Schmuel Leib Zitron; 16 במאי 1860 – 8 בנובמבר 1930) היה מהסופרים היהודים-לאומיים הפוריים ביותר בספרות העברית ובספרות היידיש בזמנו, היסטוריון של הציונות, מבקר ספרות ונואם.
לִרְאוֹת פרץ סמולנסקין ושמואל ליב ציטרון
שמואל דוד לוצאטו
שמואל דוד לוּצאטוֹ (בקיצור: שַדָּ"ל, באיטלקית: Samuele Davide Luzzatto; א' באלול ה'תק"ס, 22 באוגוסט 1800 – י' בתשרי ה'תרכ"ו, 30 בספטמבר 1865) היה פרשן מקרא, בלשן עברי, משורר, פילוסוף, חוקר ספרות ומתרגם.
לִרְאוֹת פרץ סמולנסקין ושמואל דוד לוצאטו
שמואל יוסף פין
שמואל יוסף פִין (מכונה רש"י פין או רשי"פ; פֿין; בכתב לטיני: Samuel Joseph Fünn; ט"ו בתשרי ה'תקע"ט, ספטמבר 1818 – י"א בטבת ה'תרנ"א, 22 בדצמבר 1890) היה סופר וחוקר עברי, איש תנועת ההשכלה ומראשי הקהילה היהודית בווילנה.
לִרְאוֹת פרץ סמולנסקין ושמואל יוסף פין
שמות רחובות בתל אביב-יפו
שלט רחוב על שמו של המלך ג'ורג' החמישי, מלך בריטניה בתקופת המנדט הבריטי שלט רחוב על שמו של אליעזר לודוויג זמנהוף, יוצר שפת אספרנטו רחוב על שמו של חיים בוגר (בוגרשוב) השלט בסמטת אלוף בצלות רחובות תל אביב-יפו קרויים בעיקר על שמות אישים חשובים בתולדות עם ישראל ומדינת ישראל וכן מושגים שונים הקשורים ביהדות, ארץ ישראל והציונות, בדומה למרבית שמות הרחובות בערי ישראל.
לִרְאוֹת פרץ סמולנסקין ושמות רחובות בתל אביב-יפו
שמירת הנפש
התחסן מפני חצבת בנימוק של "ונשמרתם" ממוזער שמירת הנפש הוא שם כולל לכמה פסוקים במקרא המזהירים בנוגע לשמירת הנפש.
לִרְאוֹת פרץ סמולנסקין ושמירת הנפש
שאול גינזבורג
קברו של שאול גינזבורג בבית הקברות "ניו מאונט כרמל" בקווינס, ניו יורק שאול מויסייביץ' גינזבורג (ברוסית: Саул Моисеевич Гинзбург, או כהגייה העברית: Шаул; באנגלית: Saul M.
לִרְאוֹת פרץ סמולנסקין ושאול גינזבורג
שלמה רובין
ד"ר שלמה רוּבִּין (בכתיב יידי: ראָבין; 3 באפריל 1823, דולינה – 1 בינואר 1910, קרקוב) היה מראשי תנועת ההשכלה בגליציה, סופר עברי פורה ומתרגם לעברית של ספרי מדע פופולרי רבים, ספרי הגות וספרים קלאסיים.
לִרְאוֹת פרץ סמולנסקין ושלמה רובין
שלמה בריימן
שלמה בריימן (ברימן; 24 בינואר 1908, ד' באדר א' ה'תרס"ח – 6 בדצמבר 1981, י' בכסלו ה'תשמ"ב) היה חוקר תקופת ההשכלה והציונות אצל יהדות רוסיה, חוקר הספרות הרוסית ויחסה ליהדות וליהודים.
לִרְאוֹת פרץ סמולנסקין ושלמה בריימן
שלמה יהודה רפפורט
הרב שלמה יהודה ליב הכהן רפפורט (רפאפורט, רפופורט, כונה: שי"ר ולעיתים שיל"ר; י"ט בסיוון ה'תק"ן, 1 ביוני 1790 – י"ט בתשרי ה'תרכ"ח, 18 באוקטובר 1867) היה רב ואב"ד טרנופול בשנים 1838–1840 ובפראג מ-1840 עד לפטירתו.
לִרְאוֹת פרץ סמולנסקין ושלמה יהודה רפפורט
שלום קרמר
שלום קרֶמֶר (ט"ו בסיוון תרע"ב, 31 במאי 1912 – ב' בתשרי תשל"ט, 3 באוקטובר 1978) היה מסאי, עורך ומבקר ספרות ישראלי.
לִרְאוֹת פרץ סמולנסקין ושלום קרמר
תמימה סוכובולסקי
הגננות תמימה סוכובולסקי (בשורה העליונה) ודבורה לבנון (בשורה באמצעית) עם ילדי הגן ליד ספריית בני ברית בירושלים, כנראה בשנות ה-30 של המאה ה-20 ועידת הפועל הצעיר בחצר בית האוטונומיה הרוסית, 1907.
לִרְאוֹת פרץ סמולנסקין ותמימה סוכובולסקי
תנועת ההשכלה היהודית
תנועת ההשכלה היהודית, ובפשטות ההשכלה, היא כינוי למגמה אינטלקטואלית שפעלה בקרב יהודי מרכז ומזרח אירופה, עם השפעה מועטה גם במערבה ובארצות האסלאם.
לִרְאוֹת פרץ סמולנסקין ותנועת ההשכלה היהודית
תקוותנו
נפתלי הרץ אימבר הבית הראשון והפזמון בכתב ידו ועם חתימתו של נפתלי הרץ אימבר, משנת תרס"ח-1908 תִּקְוָתֵנוּ (בכתב ידו של המחבר (בהתאם להגייה האשכנזית): תִּקְוָתֵינוּ) הוא המנון עברי מאת המשורר נפתלי הרץ אימבר, אשר נכתב ברוח הלאומיות היהודית והציונות בדורו.
לִרְאוֹת פרץ סמולנסקין ותקוותנו
תרומת התרגום לתחיית העברית המודרנית
תרומת התרגום לעיצוב השפה העברית החדשה התבטאה באיתור מחסרים לשוניים, בהפצת חידושי הלשון ובניסיון מתמיד לשיפור סגנון הכתיבה, במטרה להשתחרר מהמליצות של השפה המקראית המסורבלת.
לִרְאוֹת פרץ סמולנסקין ותרומת התרגום לתחיית העברית המודרנית
לאון רבינוביץ
יהודה לייב (לאון) רבינוביץ (בכתיב שנהג בזמנו: ראבינאוויץ; נודע בשם העט: איש יהודי; א' בשבט תרכ"ב, 2 בינואר 1862 – ה'תרצ"ח, חורף 1937–1938) היה סופר ועיתונאי יהודי, מו"ל ועורך "המליץ".
לִרְאוֹת פרץ סמולנסקין ולאון רבינוביץ
לב לבנדה
לֵב (יהודה לֶיְבּ) אוסיפוביץ לֶבַנדָה (גם: לוואנדה, לבאנדה; בכתיב יידי: לעוואנדא; ברוסית: Лев Осипович Леванда; יוני 1835 – ט' בתמוז תרמ"ח, 18 ביוני 1888) היה סופר, פובליציסט, ומחנך יהודי-רוסי, אשר הטיף להתבוללות ברוסיה והיה לימים פעיל ב"חובבי ציון".
לִרְאוֹת פרץ סמולנסקין ולב לבנדה
לוח ארץ ישראל
אריאל בשנת 1980 לוח ארץ ישראל הוא לוח שנה הבנוי בסגנון האלמנך שפורסם על ידי אברהם משה לונץ בסוף המאה ה-19 לונץ, בסיועו של פרץ סמולנסקין פרסם בווינה, ב-1882, את "ירושלים, שנתון לידיעת ארץ ישראל".
לִרְאוֹת פרץ סמולנסקין ולוח ארץ ישראל
זאב רבן
פרסומת לסיגריות רות. מונופוליה ממשלתית לטבקי טורקיה. 1925 לערך זאב רַבָּן (22 בספטמבר 1890, לודז' – 19 בינואר 1970, ירושלים) היה צייר, גרפיקאי ומעצב תעשייתי עברי.
לִרְאוֹת פרץ סמולנסקין וזאב רבן
זאב וילהלם הרצברג
ד"ר זאב וילהלם הֶרצבֶּרג (בעברית לעיתים בנימין זאב הרצברג; בגרמנית: Wilhelm Herzberg; 30 בנובמבר 1827, שטטין, פרוסיה המערבית – 21 באפריל 1897, בריסל) היה סופר ומחנך יהודי פרוסי יליד שטטין, ממייסדי בית היתומים העברי הראשון בירושלים ובית הספרים "מדרש אברבנאל וגנזי יוסף" (לימים הספרייה הלאומית).
לִרְאוֹת פרץ סמולנסקין וזאב וילהלם הרצברג
ברוך מיטרני
הרב ברוך (בן יצחק) מיטרני (מכונה בני"ם; 11 באפריל 1847, כ"ה בניסן ה'תר"ז – 19 באוגוסט 1919, כ"ג באב ה'תרע"ט) היה איש ציבור, מחנך, משורר, מחזאי, סופר פורה, עיתונאי ורפורמיסט, ממבשרי הציונות ואחד מהשלושה שקדמו לאליעזר בן-יהודה בהחייאת השפה העברית.
לִרְאוֹת פרץ סמולנסקין וברוך מיטרני
גדליה אלקושי
גדליה אֶלקוֹשִי (1910, תר"ע – ה' בשבט תשמ"ח, 20 בינואר 1988) היה ביבליוגרף של הספרות העברית, עורך, פילולוג וחוקר הספרות העברית החדשה וספרות ההשכלה.
לִרְאוֹת פרץ סמולנסקין וגדליה אלקושי
דוד צבי מילר
דוד צבי מילר דוד צבי (היינריך) מילר (David Heinrich Müller; 6 ביולי 1846 – 21 בדצמבר 1912), היה מזרחן יהודי אוסטרי, פרופסור מן המניין לאפיגראפיה שמית באוניברסיטת וינה.
לִרְאוֹת פרץ סמולנסקין ודוד צבי מילר
דוד וינפלד
דוד וַיְנְפֶלְד (נולד ב-1937 בלימנוב, פולין) הוא חוקר ספרות, מתרגם, מבקר, מסאי ועורך ספרותי ישראלי, חתן פרס טשרניחובסקי לתרגום לשנת 2018.
לִרְאוֹת פרץ סמולנסקין ודוד וינפלד
דוד ישעיהו זילברבוש
דוד ישעיהו זִילבֶּרבּוּש (בכתיב יידי: זילבערבוש; David Yeshaya Silberbusch;א' בכסלו תרט"ו 22 בנובמבר 1854 – 1 במרץ 1936) היה סופר ועיתונאי עברי ויידי יליד גליציה המזרחית.
לִרְאוֹת פרץ סמולנסקין ודוד ישעיהו זילברבוש
המלט
המלט (אנגלית: The Tragedy of Hamlet, Prince of Denmark, מילולית: הטרגדיה של המלט, נסיך דנמרק), ממחזותיו המפורסמים והמצוטטים ביותר של ויליאם שייקספיר, ולדעת רבים, הטרגדיה הטובה ביותר שלו.
לִרְאוֹת פרץ סמולנסקין והמלט
המביט
המביט (מאוחר יותר נקרא המביט לישראל) היה שבועון בעברית שהוציא פרץ סמולנסקין במהלך שנת 1878.
לִרְאוֹת פרץ סמולנסקין והמביט
הצפירה
כ"ז באדר א' תרכ"ב שלט רחוב על שם עיתון הצפירה בירושלים "הצפירה" (מ-צפרא - בוקר) היה אחד העיתונים העבריים החשובים והפופולריים שיצאו לאור בתחום המושב, ונקרא בעולם היהודי כולו, החל מהמחצית השנייה של המאה ה-19 ועד תחילת המאה ה-20.
לִרְאוֹת פרץ סמולנסקין והצפירה
הקהילה היהודית וינה
בית הכנסת הגדול ובית הקהילה היהודית בווינה בסימטת זייטנשטט הקהילה היהודית וינה (בגרמנית: Israelitische Kultusgemeinde Wien או בקיצור: IKG – לפי הנוסח במקור הגרמני – "הקהילה הדתית של בני ישראל בווינה") הוא הגוף המייצג את הקהילה היהודית המרכזית בווינה ומספק לחברים בו מגוון שירותים בתחומי הדת, החינוך והרווחה.
לִרְאוֹת פרץ סמולנסקין והקהילה היהודית וינה
הר המנוחות
קברים בהר המנוחות מראה חלקי של הר המנוחות ובמרכזו קברו של יהודה לייב הלוי אשלג המכונה "בעל הסולם" הר המנוחות הוא בית הקברות היהודי המרכזי בירושלים החל מאמצע המאה ה־20.
לִרְאוֹת פרץ סמולנסקין והר המנוחות
השחר
עמוד השער של "השחר", מאי 1879 תערוכת רחוב בנושא תנועת ההשכלה היהודית על חומה בשדרות ההשכלה בתל אביב הַשַּׁחַר היה ירחון עברי שהוציא לאור פרץ סמולנסקין בין השנים 1868–1884 (ה'תרכ"ט–ה'תרמ"ד) בווינה.
לִרְאוֹת פרץ סמולנסקין והשחר
הכרמל (כתב עת)
שער כתב העת הכרמל, שנה ג גיליון א, ה'תרל"ה (1875) "הכרמל" החודשי, גיליון ניסן ה'תרל"ב (1872) "הכרמל" היה כתב עת עברי בעריכת שמואל יוסף פין שיצא לאור בעיר וילנה שבצפון-מערב האימפריה הרוסית (ליטא) בשנים 1860–1880, בתחילה כשבועון ואחר כך כירחון.
לִרְאוֹת פרץ סמולנסקין והכרמל (כתב עת)
ולוול זבארז'ר
וֶלוֶול זבַּארזֶ'ר (שמו האמיתי: בנימין וולף אֶרֶנקרָנץ, ביידיש: בנימין וואלף עהרענקראנץ; 1826, זברז', גליציה – 2 ביוני 1883, קונסטנטינופול) היה משורר עברית ויידיש.
לִרְאוֹת פרץ סמולנסקין וולוול זבארז'ר
י"ל פרץ
מימין לשמאל: יעקב דינזון, י"ל פרץ ושלום עליכם י"ל פרץ ויעקב דינזון פסל הנודע אברהם אוסצ'גה, בבית העלמין היהודי בוורשה יצחק ליבוש פרץ, שנודע בראשי התיבות י"ל פרץ (18 במאי 1852 – 3 באפריל 1915; י"ב בסיוון התרי"ב - י"ט בניסן התרע"ה;גצל קרסל, לקסיקון הספרות העברית בדורות האחרונים, ספריית פועלים, 1967 ברוסית: Ицхок-Лейбуш Перец, בפולנית: Icchok Lejbusz Perec), מחשובי הסופרים ביידיש ובעברית ואחד מאבות תקופת התחייה בספרות.
לִרְאוֹת פרץ סמולנסקין וי"ל פרץ
יעקב מזא"ה
מנחם מנדל דוליצקי (מימין), לאון רבינוביץ - "איש יהודי" באמצע ויעקב מזא"ה, 1885. על השולחן תמונתו של פרץ סמולנסקין הרב יעקב מזא"ה (1859 - 20 באוקטובר 1924) היה רב, סופר, פעיל ציוני ומשפטן.
לִרְאוֹת פרץ סמולנסקין ויעקב מזא"ה
יעקב אייזנשר
לוחית זיכרון ליעקב אייזנשר בתל אביב יעקב איזנשר (1896–1980) היה צייר ישראלי.
לִרְאוֹת פרץ סמולנסקין ויעקב אייזנשר
יעקב יצחק נימירובר
הרב יעקב יצחק נימירובר (רומנית: Iacob Niemirower;, (1 במרץ 1872, א' באייר תרל"ב – 18 בנובמבר 1939) היה פילוסוף והיסטוריון יהודי-רומני יליד למברג, כיהן בין 1921 ל-1939 כרב הראשי הראשון של רומניה.
לִרְאוֹת פרץ סמולנסקין ויעקב יצחק נימירובר
יצחק ארטר
יצחק אֶרְטֶר (בכתיב יידי: ערטער, בפולנית: Izaak Erter; 1791 – 20 באפריל 1851), סופר וסאטיריקן עברי, מאנשי תנועת ההשכלה בגליציה, מחבר "הצופה לבית ישראל".
לִרְאוֹת פרץ סמולנסקין ויצחק ארטר
יצחק ניסנבוים
מושב המועצה הארצית של המזרחי, ורשה, תרצ"ח (1938). משמאל לימין: הרב ברונוט, מנחם סוקול, '''הרב יצחק ניסנבוים''', הרב רובינשטיין, הרב זאב גולד, י' אנגלמן, י"ל שצרנסקי, ישראל שפירא הרב יִצְחָק נִיסְנְבּוֹים (כ"ה בתשרי תרכ"ט, 1868 – תש"ג, 1942/1943) היה דרשן, סופר ומהוגיה הראשונים של הציונות הדתית.
לִרְאוֹת פרץ סמולנסקין ויצחק ניסנבוים
יצחק סלקינסון
יצחק אדוארד סַלְקִינְסוֹן (זלקינסון; בכתיב היידי, שנהג בזמנו: יצחק עדוארד זאַלקינסאָן; בראשי תיבות: יע"ס; 1820 – 5 ביוני 1883) היה מתרגם עברי בן תקופת ההשכלה, יהודי מומר.
לִרְאוֹת פרץ סמולנסקין ויצחק סלקינסון
ישראל אקסנפלד
ישראל אקסנפלד (ביידיש - ישראל אַקסנפעלד, 1787, נמירוב – 1866, פּריז) היה אחד מראשוני הסופרים והמחזאים בספרות יידיש בתקופת ההשכלה העברית.
לִרְאוֹת פרץ סמולנסקין וישראל אקסנפלד
ישראל חצקביץ'
ישראל חַצקֶביץ' (י. אדם; י"ח באלול תרנ"ז, 15 בספטמבר 1897 – ד' בשבט תרצ"ט, 23 בפברואר 1939) היה משורר, סופר ומתרגם עברי, איש קיבוץ גבעת השלושה.
לִרְאוֹת פרץ סמולנסקין וישראל חצקביץ'
יהדות אודסה
הקהילה היהודית באודסה מתקיימת בעיר מהקמתה בשלהי המאה ה-18 ועד לימינו.
לִרְאוֹת פרץ סמולנסקין ויהדות אודסה
יהושע השל שור
יהושע השל שור (בכתיב שנהג בזמנו: העשיל, בראשי תיבות: יה"ש, גרמנית: Osias Heschel Schorr; 18 בספטמבר 1818 – 2 בספטמבר 1895) היה סופר ומלומד איש חכמת ישראל, מייסדו ועורכו של כתב-העת 'החלוץ'.
לִרְאוֹת פרץ סמולנסקין ויהושע השל שור
יהודה נחמה
הרב יהודה נחמה (1825–1899) היה איש ציבור ופעיל חינוך, עיתונאי ומשכיל עברי, ממחיי השפה העברית בסלוניקי שביוון.
לִרְאוֹת פרץ סמולנסקין ויהודה נחמה
יהודה ליב לוין
יהודה ליב לוין (בכתיב יידי: לעווין; בר"ת: יְהַלֵּ"ל או יְהָלַ"ל; תר"ה, 1844, מינסק, האימפריה הרוסית (רוסיה הלבנה) – דצמבר 1925, קייב, אוקראינה הסובייטית) היה פובליציסט, מסאי, משורר וסופר משכיל עברי, מראשוני חיבת ציון.
לִרְאוֹת פרץ סמולנסקין ויהודה ליב לוין
יוסף זייברלינג
יוסף זייברלינג (בגרמנית: Josef Seiberling; ~1807 – כ"ה באדר ה'תרנ"ה, 20 במרץ 1895 בווינה) היה מחנך, צנזור ואיש ציבור יהודי באימפריה הרוסית.
לִרְאוֹת פרץ סמולנסקין ויוסף זייברלינג
יוסף הלוי
פרופסור יוסף הלוי (בצרפתית: Joseph Halévy; 15 בדצמבר 1827 – 7 בפברואר 1917) היה יהודי-צרפתי ממוצא טורקי ששימש כמחנך ומורה לעברית, משורר, חוקר מקרא, בלשן, מזרחן, ארכאולוג ונוסע נודע, מראשוני המכירים ביהדותם של יהודי אתיופיה ומבין אלו שקדמו לאליעזר בן-יהודה בהחייאת השפה העברית.
לִרְאוֹת פרץ סמולנסקין ויוסף הלוי
אזכור
ידוע גם בשם סמולנסקין.