תוכן עניינים
102 יחסים: מאגר תורני, מאור חכמי המערב, מאיר הלוי אבולעפיה, מנחם המאירי, מסעוד אלחדד, מרדכי בירדוגו, משך חכמה, משמרת בילגה, משה אלפלס, משה קזיס, משה חלאווה, משה בצלאל לוריא, משה הרשלר, מזלג, מושגי יסוד בתלמוד הבבלי, אספרג רפואי, אריה לייב גינצבורג, אלעזר קאליר, אלחנן בן יצחק, אחרונים, אברהם בן דוד מפושקירה, אברהם ישעיהו קרליץ, אביגדור אפטוביצר, אוצר הספרים היהודי השיתופי, אורליאן, אין אומרים לאדם חטא כדי שיזכה חברך, אין עונשין מן הדין, אין הולכין בממון אחר הרוב, איפרא הורמיז, נתן מרומי, נתן אדאדי, ספרות יידיש, עזרא ציון מלמד, עזריאל הורוויץ, עדין אבן ישראל, פנחס הלוי, פרשנות, פרשנות המשנה, פרשנות התלמוד, פרדס (יהדות), קניין הבטה, קרלין (פינסק), קהילת יהודי מיינץ, קושיית הבית יוסף, ראשונים, רש"י, רבנו חננאל, ש"ס וילנא, שמואל קעלין, שמואל חאגיז, ... להרחיב מדד (52 יותר) »
מאגר תורני
מאגר תורני הוא מאגר מידע אלקטרוני הכולל ספרות תורנית בצירוף תוכנת איחזור מידע.
לִרְאוֹת פרשנות התלמוד הבבלי ומאגר תורני
מאור חכמי המערב
בית הכנסת מאור חכמי המערב הוא בית כנסת השוכן ביישוב קריית יערים, ונודע בשל מבנהו הייחודי המושך אליו חובבי ארכיטקטורה.
לִרְאוֹת פרשנות התלמוד הבבלי ומאור חכמי המערב
מאיר הלוי אבולעפיה
רבי מאיר בן טודרוס הלוי אבולעפיה ובראשי תיבות שגורים: הרמ"ה (או הר"ם הלוי) (בסביבות ד'תתק"ל, 1170 או קודם לכן, בּוּרגוֹס, ספרד - י"ח בניסן ה'ד', מרץ 1244, טולדו) היה מקובל, חוקר המסורה, מפרשני התלמוד, פוסק הלכה מן הראשונים ומשורר.
לִרְאוֹת פרשנות התלמוד הבבלי ומאיר הלוי אבולעפיה
מנחם המאירי
רבי מנחם בן שלמה המאירי, מכונה בקיצור המאירי, היה מגדולי הראשונים (1249–1316) - מפרשי התלמוד וחכמי פרובנס, נודע גם בשם "דון וידאל שלמון", ומחבר בית הבחירה.
לִרְאוֹת פרשנות התלמוד הבבלי ומנחם המאירי
מסעוד אלחדד
הרב מסעוד הכהן אלחדד (לעיתים בראשי תיבות רמה"ח; ~ה'תק"ף, 1820 - כ"ד בסיוון ה'תרפ"ז, 24 ביוני 1927) היה רב, פרשן התלמוד ומקובל.
לִרְאוֹת פרשנות התלמוד הבבלי ומסעוד אלחדד
מרדכי בירדוגו
הרב מרדכי בירדוגו (ה'תע"ה - י"ד אב ה'תקכ"ב 1762) המכונה: המרבי"ץ, היה ראש ישיבה, דרשן ודיין ופרשן מקראי ותלמודי בעיר מקנס שבמרוקו ומחבר ספרים פורה.
לִרְאוֹת פרשנות התלמוד הבבלי ומרדכי בירדוגו
משך חכמה
ספר משך חכמה הוא פירוש על התורה בדרך פשוטו של מקרא שחיבר הרב מאיר שמחה הכהן מדווינסק.
לִרְאוֹת פרשנות התלמוד הבבלי ומשך חכמה
משמרת בילגה
קטעים מהקדושתא של הדותהו על משמרת בלגה, בדף מגניזת קהיר ובניקוד ארץ-ישראלי. משמרת בילגה הייתה המשמרת ה-15 מבין 24 משמרות כהונה, ונודעה בכך שמבניה, המירו את דתם והתייוונו.
לִרְאוֹת פרשנות התלמוד הבבלי ומשמרת בילגה
משה אלפלס
רבי משה אלפלס (ה'ש' 1540 – ה'ש"ף 1620 בערך) היה דרשן מרוקאי שהסתובב ודרש בקהילות ספרדיות רבות, חיבר ספרי דרשות והגיה מספר ספרים בוונציה.
לִרְאוֹת פרשנות התלמוד הבבלי ומשה אלפלס
משה קזיס
הרב משה קזיס (מהר"ם קזיס; בערך 1550 – 2 בספטמבר 1617, כ"ב באב ה'שע"ז) היה מפרשני התלמוד, רב ביהדות מנטובה.
לִרְאוֹת פרשנות התלמוד הבבלי ומשה קזיס
משה חלאווה
רבי משה חלאווה (ידוע כמהר"ם חלאווה) היה רב ספרדי במאה ה-14, פרשן התלמוד הבבלי ופוסק הלכה מן הראשונים.
לִרְאוֹת פרשנות התלמוד הבבלי ומשה חלאווה
משה בצלאל לוריא
רבי משה בצלאל לוריא (תקצ"ה, 1834 - כ"ו בניסן תרע"ד, 22 באפריל 1914) היה רב ליטאי, רבן של כמה ערים בליטא, ומחבר פורה של ספרי פרשנות וחידושים על התלמוד הבבלי.
לִרְאוֹת פרשנות התלמוד הבבלי ומשה בצלאל לוריא
משה הרשלר
הרב משה הרשלר (י' בטבת תרפ"ב, 10 בינואר 1922, כפר סבא - ל' בניסן תשנ"א, 14 באפריל 1991, ירושלים) היה סופר, חוקר ועורך תורני.
לִרְאוֹת פרשנות התלמוד הבבלי ומשה הרשלר
מזלג
מזלג הוא כלי אכילה, לו ידית מצד אחד ומספר קצוות משוננים מצידו השני, אשר מטרתו להרים חתיכות מזון על מנת להקל על אכילתן.
לִרְאוֹת פרשנות התלמוד הבבלי ומזלג
מושגי יסוד בתלמוד הבבלי
התלמוד הבבלי הוא כספר חתום בפני קורא לא מנוסה, הן מבחינת מבנה העמוד והספר, הן מבחינת היחס בין התכנים השונים שבעמוד, ובעיקר בגלל השפה הארמית והתוכן ההלכתי.
לִרְאוֹת פרשנות התלמוד הבבלי ומושגי יסוד בתלמוד הבבלי
אספרג רפואי
האַסְפָּרָג הרפואי (שם עממי: אַסְפָּרָגוֹס, שם מדעי: Asparagus officinalis) הוא מין של צמח ממשפחת האספרגיים.
לִרְאוֹת פרשנות התלמוד הבבלי ואספרג רפואי
אריה לייב גינצבורג
רבי אריה ליב בר אשר גינצבורג (מכונה השאגת אריה או "הטורי אבן" על שם ספריו; תנ"ה – ט"ו בתמוז או כ"ה בתמוז תקמ"ה, 1695 – 23 ביוני 1785) היה רב, פרשן תלמוד ופוסק מהבולטים שבאחרונים.
לִרְאוֹת פרשנות התלמוד הבבלי ואריה לייב גינצבורג
אלעזר קאליר
רבי אלעזר קאליר (ה'תצ"ח, 1738 – ט"ו בחשוון ה'תקס"ב, 1801) היה מרבני בוהמיה הבולטים, רב ברכניץ וב, פרשן תלמודי ופוסק הלכה.
לִרְאוֹת פרשנות התלמוד הבבלי ואלעזר קאליר
אלחנן בן יצחק
רבי אלחנן בן יצחק מדנפייר (Dampierre-Sur-Aube) שבצרפת, היה פרשן מבעלי התוספות ופייטן במאה ה-12.
לִרְאוֹת פרשנות התלמוד הבבלי ואלחנן בן יצחק
אחרונים
מתוך שולחן ערוך, חלק יורה דעה, הספר המשפיע ביותר בתקופת האחרונים אחרונים הם הרבנים והיוצרים שפעלו מן המאה ה-16 ואילך, במיוחד בהקשר של השתלשלות ההלכה, פרשנות התלמוד ותולדות עם ישראל בכלל.
לִרְאוֹת פרשנות התלמוד הבבלי ואחרונים
אברהם בן דוד מפושקירה
רבי אברהם בן דוד מפּוֹשְקְיֶרָה (ראב"ד, 1110 לערך – כ"ו בכסלו ד'תתקנ"ט, 1198) היה רב וראש ישיבה בעיר פּוֹסְקְיֶיר (בצרפתית: Posquières, בימינו וָוּבֶֿרט), שבחבל פרובאנס בצרפת, פרשן תלמוד ומקובל.
לִרְאוֹת פרשנות התלמוד הבבלי ואברהם בן דוד מפושקירה
אברהם ישעיהו קרליץ
הרב אברהם ישעיהו קַרֶלִיץ (י"א בחשוון תרל"ט, 7 בנובמבר 1878 – ט"ו בחשוון תשי"ד, 24 באוקטובר 1953), המכונה "החזון איש" על שם סדרת ספריו, היה מגדולי הדור הליטאים ומפוסקי ההלכה הבולטים במאה ה-20.
לִרְאוֹת פרשנות התלמוד הבבלי ואברהם ישעיהו קרליץ
אביגדור אפטוביצר
אביגדור (ויקטור) אַפּטוֹבִיצֶר (Aptowitzer; 16 במרץ 1871, כ"ג באדר תרל"א, טרנופול, גליציה המזרחית – 5 בדצמבר 1942, כ"ו בכסלו תש"ג, תל אביב) היה חוקר תלמוד יהודי.
לִרְאוֹת פרשנות התלמוד הבבלי ואביגדור אפטוביצר
אוצר הספרים היהודי השיתופי
אוצר הספרים היהודי השיתופי הוא מיזם תרבותי יהודי-שיתופי המבוסס על עבודת מתנדבים, אשר פועל באינטרנט ומטרתו לשמר, להנגיש ולחשוף לציבור מגוון רחב ככל האפשר מארון הספרים התורני, בקלות ובאופן חופשי לעיון, תוך שאיפה להתקנת מהדורות מקושרות, מוגהות ומוערות באיכות גבוהה.
לִרְאוֹת פרשנות התלמוד הבבלי ואוצר הספרים היהודי השיתופי
אורליאן
פסל של ז'אן ד'ארק באורליאן אורליאן (צרפתית: Orléans, בעבר: אורליינש, או: אורלינס) היא אחת הערים העתיקות בצרפת, נמצאת כ-200 ק"מ מדרום מערב לפריז.
לִרְאוֹת פרשנות התלמוד הבבלי ואורליאן
אין אומרים לאדם חטא כדי שיזכה חברך
אין אומרים לאדם חטא בשביל שיזכה חברך הוא כלל הלכתי המופיע בתלמוד, לפיו אסור לאדם לחטוא, אפילו חטא קל, כדי למנוע אדם אחר מעשיית עבירה חמורה.
לִרְאוֹת פרשנות התלמוד הבבלי ואין אומרים לאדם חטא כדי שיזכה חברך
אין עונשין מן הדין
אין עונשין מן הדין הוא עקרון במשפט העברי הקובע כי לא ניתן להעניש על עבירות כשהעונש נלמד בקל וחומר מעבירות אחרות.
לִרְאוֹת פרשנות התלמוד הבבלי ואין עונשין מן הדין
אין הולכין בממון אחר הרוב
אין הולכין בממון אחר הרוב הוא עיקרון הלכתי, לפיו בהכרעה לגבי עובדות הנוגעות לענייני ממונות אין משמעות לרוב ולמיעוט.
לִרְאוֹת פרשנות התלמוד הבבלי ואין הולכין בממון אחר הרוב
איפרא הורמיז
הכתרת שאפור השני בילדותו, שאהנאמה של שאה תחמאספ, בשנים 30–1525 איפרא הורמיז (או פאראיה הורמאזד, בפרסית אמצעית: Farāya Ōhrmazd) הייתה אשת אצולה סאסאנית במאה ה-4, בת זוגו של הורמיזד השני ואמו של שאפור השני.
לִרְאוֹת פרשנות התלמוד הבבלי ואיפרא הורמיז
נתן מרומי
רבי נתן בר יחיאל מרומי (המאה ה-11, איטליה) היה תלמיד חכם ויוצר חשוב בתקופת הראשונים, בן למשפחת חכמים ומנהיגי ציבור ברומא, פוסק ומחבר ספר "הערוך", מספרי היסוד בפרשנות התלמוד.
לִרְאוֹת פרשנות התלמוד הבבלי ונתן מרומי
נתן אדאדי
רבי נתן אדאדי (באנגלית: Nathan Adadi; ת"ק, 1740 – ג' באלול תקע"ח, 4 בספטמבר 1818, צפת) היה רב ופרשן תלמוד, מחכמי טריפולי שבלוב; חתנו ותלמידו של רבי מסעוד חי רקח, מחבר מעשה רקח.
לִרְאוֹת פרשנות התלמוד הבבלי ונתן אדאדי
ספרות יידיש
ספרות יידיש היא הספרות היפה אשר נוצרה בשפת היידיש.
לִרְאוֹת פרשנות התלמוד הבבלי וספרות יידיש
עזרא ציון מלמד
הרב פרופ' עזרא ציון מלמד-כהן (ב' בכסלו ה'תרס"ד, 20 בנובמבר 1903 - כ"ו באדר ה'תשנ"ד, 9 במרץ 1994) היה פילולוג וחוקר מקרא והתלמוד, ספרדי ירושלמי ממוצא פרסי.
לִרְאוֹת פרשנות התלמוד הבבלי ועזרא ציון מלמד
עזריאל הורוויץ
רבי עזריאל הלוי איש הורוויץ (תקי"ז, 1757 - כ"ב בחשוון תקע"ט, 21 בנובמבר 1818) היה רבה של לובלין.
לִרְאוֹת פרשנות התלמוד הבבלי ועזריאל הורוויץ
עדין אבן ישראל
הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ) (ג' באב ה'תרצ"ז, 11 ביולי 1937 – י"ז באב ה'תש"פ, 7 באוגוסט 2020) היה מחבר ספרי הגות יהודית וביאורים, בפרט לתלמוד ולחסידות.
לִרְאוֹת פרשנות התלמוד הבבלי ועדין אבן ישראל
פנחס הלוי
רבי פנחס הלוי אחי הרא"ה היה מחכמי יהדות ספרד הנוצרית, בן דורו של הרמב"ן ורבו של אחיו הצעיר רבי אהרן הלוי מברצלונה (הרא"ה).
לִרְאוֹת פרשנות התלמוד הבבלי ופנחס הלוי
פרשנות
פרשנות היא ניתוח עומק המציע הסבר או ביאור לתופעה, אירוע, מצב, רעיון וכדומה.
לִרְאוֹת פרשנות התלמוד הבבלי ופרשנות
פרשנות המשנה
פרשנות המשנה הוא ענף ספרותי של פירושים שנכתבו כדי להבהיר ולהרחיב את דברי המשנה, שבדרך כלל סתומים ומתומצתים.
לִרְאוֹת פרשנות התלמוד הבבלי ופרשנות המשנה
פרשנות התלמוד
#הפניה פרשנות התלמוד הבבלי.
לִרְאוֹת פרשנות התלמוד הבבלי ופרשנות התלמוד
פרדס (יהדות)
בכתבי חז"ל, פרדס (כך, ולא בראשי תיבות) הוא כינויה של תורת הסוד היהודית, העוסקת במה שמכונה "סתרי האלוהות".
לִרְאוֹת פרשנות התלמוד הבבלי ופרדס (יהדות)
קניין הבטה
במשפט העברי, הבטה היא סוג של מעשה קניין השנוי במחלוקת.
לִרְאוֹת פרשנות התלמוד הבבלי וקניין הבטה
קרלין (פינסק)
קרלין (בבלארוסית: Карлін, בעבר: קרולין) הוא פרבר של העיר פינסק, בלארוס.
לִרְאוֹת פרשנות התלמוד הבבלי וקרלין (פינסק)
קהילת יהודי מיינץ
Emmerich Joseph von Breidbach zu Bürresheim לרגל בחירתו לנסיך בוחר ממיינץ ב־5 ביולי 1763. אמריך התיר ליהודים להתגורר מחוץ לרובע היהודי הקהילה היהודית בעיר מיינץ (במקורות יהודיים כונתה מגנצא ולפעמים מינץ) היא חלק מיהדות גרמניה ואחת מהקהילות היהודיות הוותיקות והחשובות ביהדות אשכנז.
לִרְאוֹת פרשנות התלמוד הבבלי וקהילת יהודי מיינץ
קושיית הבית יוסף
קושיית הבית יוסף היא קושיה ידועה בענייני חנוכה שנשאלה לראשונה בתקופת הראשונים והתפרסמה בספר "בית יוסף" של רבי יוסף קארו.
לִרְאוֹת פרשנות התלמוד הבבלי וקושיית הבית יוסף
ראשונים
בתולדות עם ישראל, הראשונים הם גדולי הרבנים היהודיים שפעלו בין המאה ה-11 והמאה ה-15 בקירוב.
לִרְאוֹת פרשנות התלמוד הבבלי וראשונים
רש"י
רבנו שלמה יצחקי, הנודע בכינויו רש"י (ה' באדר ד'ת"ת, 1040 בערך – כ"ט בתמוז ד'תתס"ה, 13 ביולי 1105) היה תלמיד חכם צרפתי נודע, וממכונני יהדות צרפת בימי הביניים.
לִרְאוֹת פרשנות התלמוד הבבלי ורש"י
רבנו חננאל
רבי חננאל בר חושיאל, מכונה בדרך כלל רבנו חננאל, או בקיצור ר"ח, (ד'תשכ"ו, 965 - ד'תתט"ז, 1055) היה רב ופוסק, מפרשני התלמוד ומחכמי ישראל הבולטים בראשית תקופת הראשונים, (אם כי יש מהאחרונים שהחשיבוהו לגאון, וניתן לראות בו חוליית ביניים בין הגאונים לראשונים).
לִרְאוֹת פרשנות התלמוד הבבלי ורבנו חננאל
ש"ס וילנא
שער מסכת ראש השנה של ש"ס וילנא העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע, הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י.
לִרְאוֹת פרשנות התלמוד הבבלי וש"ס וילנא
שמואל קעלין
רבי שמואל הלוי קֶעלין (או קוֹלין; במקורות אחדים: שמואל לעוו, בגרמנית: Samuel Löw; תפ"ד, 1724,, בוהמיה - ראש חודש ניסן תקס"ו, 20 במרץ 1806, בוסקוביצה) היה רב ופוסק אשכנזי, פרשן התלמוד הבבלי וה"שולחן ערוך".
לִרְאוֹת פרשנות התלמוד הבבלי ושמואל קעלין
שמואל חאגיז
רבי שמואל חאגיז (נפטר ה'שצ"ג, 1633), מחכמי העיר פאס שבמרוקו, דרשן, רב בפירנצה שבאיטליה ומחבר הספרים: "דבר שמואל" ו"מבקש ה'".
לִרְאוֹת פרשנות התלמוד הבבלי ושמואל חאגיז
שמואל הנגיד
רבי שמואל הלוי בן יוסף הנגיד (בערבית: أبو إسحاق إسماعيل بن النغريلة, תעתיק: אבו אסחאק אסמאעיל בן א–נע'רילה; 993 – 1055-1057), היה רב, מנהיג ומדינאי שפעל בסוף תקופת הגאונים ובתחילת ימי הראשונים כראש רבני ספרד, פוסק, פרשן, פילוסוף, בלשן ומגדולי המשוררים העבריים בתקופת תור הזהב בספרד של ימי הביניים.
לִרְאוֹת פרשנות התלמוד הבבלי ושמואל הנגיד
שמואל הלוי (פירושונים)
קטגוריה:פירושון אישים.
לִרְאוֹת פרשנות התלמוד הבבלי ושמואל הלוי (פירושונים)
שלמה לוריא
חלקת הקבר של רבי שלמה לוריא בבית הקברות היהודי בלובלין. ינואר 2014 המצבה המחודשת על קברו של רבי שלמה לוריא, בבית הקברות היהודי בלובלין. משמאל, שרידי המצבה הישנה רבי שלמה לוריא (רש"ל או: מהרש"ל; ה'ר"ע 1510 – י"ב בכסלו ה'של"ד 7 בנובמבר 1573), היה מגדולי פוסקי ההלכה ופרשני התלמוד, וממנהיגי יהדות אשכנז במאה ה-16.
לִרְאוֹת פרשנות התלמוד הבבלי ושלמה לוריא
שלם יהלום
שלם יהלום (נולד ב-1970) הוא פרופסור במחלקה למורשת ישראל באוניברסיטת אריאל, וחוקר פרשנות התלמוד הבבלי וההלכה בתקופת הראשונים.
לִרְאוֹת פרשנות התלמוד הבבלי ושלם יהלום
שליח עושה שליח
שליח עושה שליח הוא כלל בהלכות שליחות לפיו שליח רשאי למנות שליח אחר שיבצע את השליחות במקומו.
לִרְאוֹת פרשנות התלמוד הבבלי ושליח עושה שליח
תקיעת כף
תקיעת כף היא מושג עתיק יומין הבא לבטא התחייבות משפטית בין שני אנשים.
לִרְאוֹת פרשנות התלמוד הבבלי ותקיעת כף
תלמוד
תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים, חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.
לִרְאוֹת פרשנות התלמוד הבבלי ותלמוד
תלמוד בבלי
עמוד התוכן הראשון בתלמוד הבבלי (מסכת ברכות) במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י.
לִרְאוֹת פרשנות התלמוד הבבלי ותלמוד בבלי
תהילים ק"ל
תהילים ק"ל הוא המזמור ה-130 בספר תהילים.
לִרְאוֹת פרשנות התלמוד הבבלי ותהילים ק"ל
תהילים ק"ב
תהילים ק"ב הוא המזמור ה-102 בספר תהילים ולא ידוע מי חיברו.
לִרְאוֹת פרשנות התלמוד הבבלי ותהילים ק"ב
תהילים ק"כ
תהילים ק"כ הוא המזמור המאה ועשרים בספר תהילים (המזמור ה-119 בנוסח תרגום השבעים ובוולגטה).
לִרְאוֹת פרשנות התלמוד הבבלי ותהילים ק"כ
תהילים קכ"א
תהילים קכ"א הוא המזמור ה-121 בספר תהילים.
לִרְאוֹת פרשנות התלמוד הבבלי ותהילים קכ"א
תוספת שבת
תוספת שבת בהלכה היהודית היא פרק זמן קודם לשבת ולאחריה, שבה נוהגים דיני השבת והלכותיה, כבעיקר השבת.
לִרְאוֹת פרשנות התלמוד הבבלי ותוספת שבת
תור הזהב של יהודי ספרד
צילום בתוך: Florez, Enrique, La España Sagrada, Vol. 2, Madrid 1754. היא עדות למעמדם ומקומם של היהודים בחברה הכללית בחצי האי האיברי בתור הזהב תור הזהב בספרד הוא הכינוי לתקופת פריחה תרבותית של יהודי ספרד תחת השלטון המוסלמי במהלך ימי הביניים.
לִרְאוֹת פרשנות התלמוד הבבלי ותור הזהב של יהודי ספרד
תורת ארץ ישראל (כתב עת)
עמוד שער של אחד מגיליונות כתב העת תורת ארץ ישראל הוא כתב עת תורני שיצא לאור בירושלים כירחון משנות ה-30 ועד שנות ה-50 של המאה ה-20 (ה'תר"ץ, 1930 - ה'תשט"ו, 1955).
לִרְאוֹת פרשנות התלמוד הבבלי ותורת ארץ ישראל (כתב עת)
תורה
הַתּוֹרָה (נקראת גם: תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב ביהדות האורתודוקסית) היא החלק הראשון בתנ"ך, הכולל חמישה ספרים הקרויים חֲמִשָּׁה חֻמְּשֵׁי תּוֹרָה.
לִרְאוֹת פרשנות התלמוד הבבלי ותורה
לשון חז"ל
לשון חז"ל או עברית משנאית (נקראת גם לשון חכמים) היא ניב של השפה העברית, שהגיע לשיא תפוצתו בקרב יהודים שחיו בין המאה הראשונה למאה החמישית לספירה.
לִרְאוֹת פרשנות התלמוד הבבלי ולשון חז"ל
ט' בשבט
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד בט' שבט היא, ברוב השנים, פרשת בשלח.
לִרְאוֹת פרשנות התלמוד הבבלי וט' בשבט
טודרוס בן יוסף אבולעפיה
רבי טודרוס בן יוסף הלוי אבולעפיה (ד'תתקפ"ה 1225 - ה'מ"ג, 1283) היה רב, פרשן התלמוד הבבלי ומקובל, "ראש גלות ספרד" ומנהיג יהדות קסטיליה במאה ה-13.
לִרְאוֹת פרשנות התלמוד הבבלי וטודרוס בן יוסף אבולעפיה
זכריה בן יהודה אגמאתי
זכריה בן יהודה הלוי אגמאתי היה רב מרוקאי בתקופת הראשונים, במאה ה-12.
לִרְאוֹת פרשנות התלמוד הבבלי וזכריה בן יהודה אגמאתי
חננאל
קטגוריה:שמות פרטיים עבריים לגברים.
לִרְאוֹת פרשנות התלמוד הבבלי וחננאל
חזון איש
סדרת "חזון איש", המהדורה הקלאסית בצורתה העדכנית חזון איש הוא שמה של סדרת הספרים של הרב אברהם ישעיהו קרליץ, שעל שמה הוא מכונה "החזון איש".
לִרְאוֹת פרשנות התלמוד הבבלי וחזון איש
חדושים ובאורים
חדושים ובאורים הוא שמה של סדרת הספרים של הרב חיים גריינימן.
לִרְאוֹת פרשנות התלמוד הבבלי וחדושים ובאורים
חידושי הריטב"א
חידושי הריטב"א הוא חיבורו של רבי יום טוב בן אברהם אַשֵּׂבִילִי על התלמוד הבבלי.
לִרְאוֹת פרשנות התלמוד הבבלי וחידושי הריטב"א
חיים בן עטר
רבי חיים בן עֲטַר (או אִבְּן עטר; נודע בכינוי אור החיים או אור החיים הקדוש על שם ספרו; 2 באוגוסט 1696, ד' אב ה'תנ"ו; סלא, מרוקו – 7 ביולי 1743, ט"ו בתמוז ה'תק"ג, ירושלים) היה מגדולי פרשני המקרא בתקופת האחרונים, פרשן התלמוד, מקובל ופוסק הלכה.
לִרְאוֹת פרשנות התלמוד הבבלי וחיים בן עטר
בצלאל רנשבורג
רבי בְּצַלְאֵל רנשבורג (תקכ"ב, 1762 - י"ח בתשרי תקפ"א, 26 בספטמבר 1820) היה למדן ופרשן התלמוד מן האחרונים, מחכמי פראג.
לִרְאוֹת פרשנות התלמוד הבבלי ובצלאל רנשבורג
ברוך בן שמואל
רבי ברוך בן שמואל ממגנצא היה רב, פוסק, פרשן תלמוד ופייטן במאה ה-12 ובתחילת המאה ה-13.
לִרְאוֹת פרשנות התלמוד הבבלי וברוך בן שמואל
בית הבחירה למאירי
בית הבחירה (או בית הבחירה למאירי ובקיצור "המאירי") הוא חיבור מקיף על המשנה והתלמוד הבבלי מאת רבי מנחם בן שלמה למשפחת המאירי מחכמי פרובנס, והמפורסם ביותר מבין חיבורי המאירי.
לִרְאוֹת פרשנות התלמוד הבבלי ובית הבחירה למאירי
גאולה
גאולה היא שחרור והצלה של אדם או של קבוצה מצרה או משיעבוד.
לִרְאוֹת פרשנות התלמוד הבבלי וגאולה
דרכי לימוד התלמוד
"קושיא בתלמוד", ציור מאת קרל שלייכר, בערך 1870. התלמוד הבבלי הוא הטקסט הנלמד ביותר מתוך התורה שבעל פה מאז נכתב ועד ימינו.
לִרְאוֹת פרשנות התלמוד הבבלי ודרכי לימוד התלמוד
דרישה וחקירה
דרישה וחקירה הן שני מרכיבים הכרחיים בחקירת עדים על פי ההלכה, והן מהוות תנאי לקבלת העדות בדיונים שאינם דיני ממונות.
לִרְאוֹת פרשנות התלמוד הבבלי ודרישה וחקירה
דברים שבלב אינם דברים
בהלכה ובמשפט, דברים שבלב אינם דברים הוא עיקרון הקובע שאין כל תוקף לכוונה שלא בוטאה בפירוש או על ידי מעשה.
לִרְאוֹת פרשנות התלמוד הבבלי ודברים שבלב אינם דברים
דוד חיים שמואל חסאן
רבי דוד חיים שמואל חסאן (נולד: ה'ת"ע, 1710; נפטר: ה'תקמ"ה, 1785) היה רב, דיין, שד"ר וראש ישיבה, שחי במאה ה-18.
לִרְאוֹת פרשנות התלמוד הבבלי ודוד חיים שמואל חסאן
הפירוש הפמיניסטי לתלמוד הבבלי
הפירוש הפמיניסטי לתלמוד הבבלי (FCBT) הוא מפעל לכתיבת פרשנות לתלמוד הבבלי מתוך ביקורת פמיניסטית.
לִרְאוֹת פרשנות התלמוד הבבלי והפירוש הפמיניסטי לתלמוד הבבלי
כתבי הראי"ה
חלק מהספרים שכתב הרב קוק המושג כתבי הראי"ה משמש כשם כולל להגותו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק (הראי"ה) שעלתה על הכתב.
לִרְאוֹת פרשנות התלמוד הבבלי וכתבי הראי"ה
י"ב בכסלו
סלבדור לפני טביעתה.
לִרְאוֹת פרשנות התלמוד הבבלי וי"ב בכסלו
יצחק אבוהב (מנורת המאור)
רבי יצחק אבוהב (ידוע גם כרבי יצחק אבוהב הספרדי או רבי יצחק אבוהב הראשון), הוא דרשן מחכמי ספרד, שחי בראשית המאה ה-14, שכתב את הספר המפורסם "מנורת המאור".
לִרְאוֹת פרשנות התלמוד הבבלי ויצחק אבוהב (מנורת המאור)
יצחק קורייאט (השני)
יצחק קורייאט (סביב ה'ת"ץ, 1730 – ה'תקס"ה, 1804) היה רב ודיין בטיטואן שבמרוקו, שד"ר ודיין בליוורנו, ומחבר הספר "מעשה רק"ם".
לִרְאוֹת פרשנות התלמוד הבבלי ויצחק קורייאט (השני)
יצחק בן מאיר
רבי יצחק בן מאיר (המכונה בדרך כלל ריב"ם, ר"י בר"מ, ולעיתים רחוקות רבי יצחק צרפתי) היה פרשן התלמוד, פייטן ומבעלי התוספות, נכדו של רש"י.
לִרְאוֹת פרשנות התלמוד הבבלי ויצחק בן מאיר
ירידת הדורות
ירידת הדורות או נתקטנו הדורות ביהדות, היא השקפה הרואה את הדורות הקדומים ביהדות כמדורגים גבוה יותר, במישורים שונים.
לִרְאוֹת פרשנות התלמוד הבבלי וירידת הדורות
ישעיה די טראני
רבי ישעיה ב"ר מאלי די טראני - רי"ד (סביב ד'תתקכ"ה, 1165~ - סביב ה' אלפים 1240~).
לִרְאוֹת פרשנות התלמוד הבבלי וישעיה די טראני
ישראל מ' תא-שמע
ישראל משה תא-שמע (15 בספטמבר 1936 – 4 באוקטובר 2004) היה חוקר תלמוד וספרות רבנית, פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים.
לִרְאוֹת פרשנות התלמוד הבבלי וישראל מ' תא-שמע
יחזקאל לנדא
הנודע ביהודה רבי יחזקאל לנדא (לעיתים: סג"ל לנדא; י"ח בחשוון ה'תע"ד, 7 בנובמבר 1713 – י"ז באייר ה'תקנ"ג, 29 באפריל 1793) היה רבה של העיר פראג, ומגדולי פוסקי ההלכה במאה ה-18 ובדורות האחרונים בכלל.
לִרְאוֹת פרשנות התלמוד הבבלי ויחזקאל לנדא
יהדות טראני
שלט הכוונה לבית הכנסת בסימטת בתי הכנסת יהדות טראני הייתה קהילה יהודית בעיר טרָאנִי (Trani), בנפת בארלטה-אנדריה-טראני במחוז פוליה שבאיטליה.
לִרְאוֹת פרשנות התלמוד הבבלי ויהדות טראני
יהדות חרדית
היהדות החרדית היא ענף ביהדות האורתודוקסית המתאפיינת בהקפדה רבה יחסית על שמירת מצוות וקיום ההלכה, ובשמרנות מבחינת תרבותה ואורח חייה.
לִרְאוֹת פרשנות התלמוד הבבלי ויהדות חרדית
יהדות גרמניה
יהדות גרמניה היא אחת הקהילות היהודיות העתיקות והמשפיעות באירופה.
לִרְאוֹת פרשנות התלמוד הבבלי ויהדות גרמניה
יהושע אברהם קריספין
חתימת ר' יהושע אברהם קריספין הרב יהושע (יאושע) אברהם קריספין (?-1855) היה רב, פרשן, דיין, פוסק, וחכם באשי באזמיר.
לִרְאוֹת פרשנות התלמוד הבבלי ויהושע אברהם קריספין
יהודה אשכנזי (רב טורקי)
רבי יהודה אשכנזי (ה'תפ"ז - ט"ז בטבת ה'תקכ"א) היה רב באיזמיר, טורקיה, פרשן התלמוד הבבלי ומחבר ספרים תורניים פורה.
לִרְאוֹת פרשנות התלמוד הבבלי ויהודה אשכנזי (רב טורקי)
יהודה הלוי
בֶּנוֹ אֶלְקָן ביצירתו - מנורת הכנסת מחברות לספרות, תש"ו 1946. רבי יהודה בן שמואל הלוי (נכתב בר"ת: ריה"ל; שמו בערבית: אבו אל-חסן אל-לאוי, أبو الحسن اللاوي; ד'תתל"ה, 1075 בקירוב – אב ד'תתק"א, 1141) היה רב משורר ופילוסוף בתור הזהב של יהדות ספרד, מגדולי הכותבים היהודים בימי הביניים ובכלל.
לִרְאוֹת פרשנות התלמוד הבבלי ויהודה הלוי
יואל הלוי מבונא
רבי יואל הלוי בן יצחק מבונא (נתכנה גם מורי"ה; נפטר בערך בד'תתק"ס, 1200) היה מבעלי התוספות באשכנז, פרשן תלמוד, פוסק הלכה ופייטן, שפעל בבונא.
לִרְאוֹת פרשנות התלמוד הבבלי ויואל הלוי מבונא
יוסף חיים בן סאמון
רבי יוסף חיים בן סאמון (נפטר כ"א בניסן ה'תק"ם, אפריל 1780) היה רב, דיין, ור"מ מרוקאי, בן המאה ה-18, מחבר הספר "עדות ביהוסף".
לִרְאוֹת פרשנות התלמוד הבבלי ויוסף חיים בן סאמון
יוסף בכור שור
פירוש ר' יוסף בכור שור לתורה, מהדורת מוסד הרב קוק רבי יוסף בכור שור (נקרא גם ריב"ש או ר"י מאורליאנס), מבעלי התוספות, פרשן מקרא מקורי ופשטן, פרשן התלמוד ופייטן צרפתי בן המאה ה-12.
לִרְאוֹת פרשנות התלמוד הבבלי ויוסף בכור שור
אזכור
ידוע גם בשם פרשני התלמוד.