סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
להתקין
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

פרשת ואתחנן

מַדָד פרשת ואתחנן

שמע ישראל, תחילת קריאת שמע, מתוך הסידור פָּרָשַׁת וָאֶתְחַנַּן היא פרשת השבוע השנייה בספר דברים. [1]

55 יחסים: מניין המצוות על פי ספר החינוך, מצוות צריכות כוונה, מצוות הקהל, מרתה נוסבאום, מזוזה, אהבת ה', נתן נטע שפירא, סטטיסטיקות של התנ"ך, עשרת הדיברות, עלייה לתורה, עבודת ה', עונג שבת, פרשת השבוע, קריאת שמע, קריאת התורה, קידוש, רמב"ן, ראשי תיבות בדיעבד, רקורסיה, רשב"ם, שמע ישראל (פרשיה), שנת זשג, שנת זשה, שנת זחא, שנת זחג, שנת בשז, שנת בשה, שנת בחג, שנת בחה, שנת גכז, שנת גכה, שנת השא, שנת השג, שנת החא, שנת הכז, שלמה אבן גבירול, שיטת הפלפול, תפילין, ט"ז באב, ט' באב, ז' באב, זכירת יציאת מצרים, ח' באב, ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד, דברים רבה, ה' באב, ו' באב, ואתחנן, ויכוח ברצלונה, כתר ארם צובא, ..., י"א באב, י"ב באב, י' באב, יהדות רומא, יהושע אבן שועיב. להרחיב מדד (5 יותר) »

מניין המצוות על פי ספר החינוך

מניין תרי"ג מצוות, כפי שהוא מופיע בספר החינוך, מבוסס על מניין המצוות שמנה הרמב"ם בספר המצוות.

חָדָשׁ!!: פרשת ואתחנן ומניין המצוות על פי ספר החינוך · ראה עוד »

מצוות צריכות כוונה

מצוות צריכות כוונה הוא כלל הלכתי שמשמעו שיש להתכוון בעת עשיית המצווה לשם קיום אותה המצווה.

חָדָשׁ!!: פרשת ואתחנן ומצוות צריכות כוונה · ראה עוד »

מצוות הקהל

הַקְהֵל הוא כינויה של מצוות עשה מהתורה להקהיל את כל עם ישראל העולים לרגל בחג הסוכות שבמוצאי שנת שמיטה ולקרוא בתורה בפניהם.

חָדָשׁ!!: פרשת ואתחנן ומצוות הקהל · ראה עוד »

מרתה נוסבאום

מרתה נוסבאום (באנגלית: Martha Nussbaum; נולדה ב-6 במאי 1947) היא פילוסופית יהודייה-אמריקאית, שעוסקת בעיקר בפילוסופיה יוונית, בפילוסופיה רומית, בפילוסופיה פוליטית ובפילוסופיה של המוסר.

חָדָשׁ!!: פרשת ואתחנן ומרתה נוסבאום · ראה עוד »

מזוזה

מְזוּזָה היא תשמיש קדושה יהודי הנקבעת בצדו הימני של הכניסה לבתי מגורים ומבנים אחרים ובכניסה לחדרים בתוך הבית.

חָדָשׁ!!: פרשת ואתחנן ומזוזה · ראה עוד »

אהבת ה'

אהבת ה' היא מצוות עשה מהתורה לאהוב את אלוהים.

חָדָשׁ!!: פרשת ואתחנן ואהבת ה' · ראה עוד »

נתן נטע שפירא

רבי נָתָן נָטָע שַׁפִּירָא מקרקוב (ה'שמ"ה, ~ 1584 – 20 ביולי 1633, י"ג באב ה'שצ"ג) היה מרבני פולין ומחשובי המקובלים בתקופתו, מכונה על שם ספרו מגלה עמוקות.

חָדָשׁ!!: פרשת ואתחנן ונתן נטע שפירא · ראה עוד »

סטטיסטיקות של התנ"ך

ממוזער מילים היחידאיות בתנ"ך. בעריכתו של אליהו ציפר סטטיסטיקות של התנ"ך הכוללות ספירת הפסוקים, המילים, והאותיות שבתנ"ך, ידועות עוד מימי התלמוד (בסביבות המאה ה-3).

חָדָשׁ!!: פרשת ואתחנן וסטטיסטיקות של התנ"ך · ראה עוד »

עשרת הדיברות

ציור של משה ואהרן עם לוחות הברית עליהם כתובים עשרת הדברות עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת הם רשימה של עשרה ציוויים דתיים ומוסריים, שעל פי המקרא נאמרו על ידי אלוהים לעם ישראל במעמד הר סיני, ונמסרו למשה על ידי אלוהים כשהם כתובים על לוחות הברית.

חָדָשׁ!!: פרשת ואתחנן ועשרת הדיברות · ראה עוד »

עלייה לתורה

עלייה לתורה עלייה לתורה היא הזמנה לקרוא בתורה בזמן התפילה במניין.

חָדָשׁ!!: פרשת ואתחנן ועלייה לתורה · ראה עוד »

עבודת ה'

המונח עבודת ה' (נקרא: עבודת השם) מתאר את מכלול הפעולות הדתיות של היהודי, שנעשות בהתאם למצוות היהדות.

חָדָשׁ!!: פרשת ואתחנן ועבודת ה' · ראה עוד »

עונג שבת

עונג שבת הוא מצווה מדברי נביאים להתענג בשבת.

חָדָשׁ!!: פרשת ואתחנן ועונג שבת · ראה עוד »

פרשת השבוע

פרשת השבוע היא קטע נבחר מתוך חמשת חומשי התורה המיועד לקריאה שבועית, במטרה להשלים את לימוד התורה כולה במשך שנה אחת.

חָדָשׁ!!: פרשת ואתחנן ופרשת השבוע · ראה עוד »

קריאת שמע

פירט, 1738 קְרִיאַת (במקורות קדומים: קְרִיַּת) שְׁמַע היא מצווה מהתורה המהווה אחת מהמצוות המרכזיות בחיי השגרה היהודיים.

חָדָשׁ!!: פרשת ואתחנן וקריאת שמע · ראה עוד »

קריאת התורה

קריאת התורה מתוך ספר תורה אשכנזי קריאת התורה מתוך ספר תורה ספרדי קריאת התורה היא הקראה של פרשה או מספר קטעים מתוך ספר תורה בפני ציבור המונה עשרה גברים לפחות, לרוב כחלק מתפילת שחרית.

חָדָשׁ!!: פרשת ואתחנן וקריאת התורה · ראה עוד »

קידוש

קידוש על היין בערב שבת. איור מתוך הספר The spirit of the Ghetto משנת 1902 על חיי היהודים בארצות הברית קידוש ביהדות הוא אִזכור קדושת היום (שבת או חג) בטקס קצר.

חָדָשׁ!!: פרשת ואתחנן וקידוש · ראה עוד »

רמב"ן

רבי משה בן נחמן (ידוע בראשי התיבות רמב"ן; ד'תתקנ"ד, 1194 בערך – ה'ל' 1270 בערך) היה מגדולי חכמי ספרד, פוסק, פרשן, משורר, הוגה, מקובל ורופא.

חָדָשׁ!!: פרשת ואתחנן ורמב"ן · ראה עוד »

ראשי תיבות בדיעבד

ראשי תיבות בדיעבד הם התייחסות למילה כאל ראשי תיבות, אף שלמעשה נוצרה בדרך אחרת, וראייתה כראשי התיבות נעשתה בדיעבד, לעיתים שנים רבות לאחר שנוצרה.

חָדָשׁ!!: פרשת ואתחנן וראשי תיבות בדיעבד · ראה עוד »

רקורסיה

משולש שרפינסקי – רקורסיה של משולשים אשר יוצרת סריג פרקטלי רקורסיה הנוצרת בעזרת תוכנה ללכידת מסך המצלמת את עצמה בפעולה רֵקוּרְסִיָּה (בעברית: נסיגה) היא תופעה שכל מופע שלה מכיל מופע נוסף שלה, כך שהיא מתרחשת ומשתקפת בשלמותה בתוך עצמה שוב ושוב.

חָדָשׁ!!: פרשת ואתחנן ורקורסיה · ראה עוד »

רשב"ם

רבי שמואל בן מאיר (רשב"ם) (1080 לערך – 1160 לערך) היה פרשן המקרא, פרשן התלמוד ומבעלי התוספות, נכדו של רש"י ותלמידו.

חָדָשׁ!!: פרשת ואתחנן ורשב"ם · ראה עוד »

שמע ישראל (פרשיה)

שמע ישראל היא פרשיה מפרשת ואתחנן בספר דברים.

חָדָשׁ!!: פרשת ואתחנן ושמע ישראל (פרשיה) · ראה עוד »

שנת זשג

שנת זשג היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע.

חָדָשׁ!!: פרשת ואתחנן ושנת זשג · ראה עוד »

שנת זשה

שנת זשה היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע.

חָדָשׁ!!: פרשת ואתחנן ושנת זשה · ראה עוד »

שנת זחא

שנת זחא היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע.

חָדָשׁ!!: פרשת ואתחנן ושנת זחא · ראה עוד »

שנת זחג

שנת זחג היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע.

חָדָשׁ!!: פרשת ואתחנן ושנת זחג · ראה עוד »

שנת בשז

שנת בשז היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע.

חָדָשׁ!!: פרשת ואתחנן ושנת בשז · ראה עוד »

שנת בשה

שנת בשה היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע.

חָדָשׁ!!: פרשת ואתחנן ושנת בשה · ראה עוד »

שנת בחג

שנת בחג היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע.

חָדָשׁ!!: פרשת ואתחנן ושנת בחג · ראה עוד »

שנת בחה

שנת בחה היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע.

חָדָשׁ!!: פרשת ואתחנן ושנת בחה · ראה עוד »

שנת גכז

שנת גכז היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע.

חָדָשׁ!!: פרשת ואתחנן ושנת גכז · ראה עוד »

שנת גכה

שנת גכה היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע.

חָדָשׁ!!: פרשת ואתחנן ושנת גכה · ראה עוד »

שנת השא

שנת השא היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע.

חָדָשׁ!!: פרשת ואתחנן ושנת השא · ראה עוד »

שנת השג

שנת השג היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע.

חָדָשׁ!!: פרשת ואתחנן ושנת השג · ראה עוד »

שנת החא

שנת החא היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע.

חָדָשׁ!!: פרשת ואתחנן ושנת החא · ראה עוד »

שנת הכז

שנת הכז היא אחת מארבעה-עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע.

חָדָשׁ!!: פרשת ואתחנן ושנת הכז · ראה עוד »

שלמה אבן גבירול

פסל של שלמה אבן גבירול בגני ארמון אלקזבה במאלגה, עיר הולדתו. מעשה ידי הפסל האמריקני המילטון ריד ארמסטרונג. כתב יד מהמאה ה-19, מתוך אתר הספרייה הלאומית. רבי שלמה בן יהודה אִבְּן גַבִּירוֹל (1021 – 1058) היה משורר ופילוסוף יהודי בתור הזהב של יהדות ספרד.

חָדָשׁ!!: פרשת ואתחנן ושלמה אבן גבירול · ראה עוד »

שיטת הפלפול

שיטת הפִּלְפּוּל היא תופעה שרווחה בעולם היהודי בתקופות שונות, ונפוצה במיוחד בימי הביניים.

חָדָשׁ!!: פרשת ואתחנן ושיטת הפלפול · ראה עוד »

תפילין

תיק לתפילין תפילין הן תשמיש קדושה יהודי העשוי מקלף עליו רשומות ארבע פרשיות מהתורה ומחופה בית מעור, ומשמש לקיומה של מצוות הנחת תפילין.

חָדָשׁ!!: פרשת ואתחנן ותפילין · ראה עוד »

ט"ז באב

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בט"ז באב היא לרוב פרשת עקב.

חָדָשׁ!!: פרשת ואתחנן וט"ז באב · ראה עוד »

ט' באב

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בט' אב היא לרוב פרשת ואתחנן.

חָדָשׁ!!: פרשת ואתחנן וט' באב · ראה עוד »

ז' באב

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד בז' באב היא פרשת דברים, אם בר המצווה חל בשנה בה פסח, וממילא תשעה באב, הוא בשבת או יום ראשון (שנים מקביעויות זחא, בשז, גכז, הכז, החא והשא), ופרשת ואתחנן אם פסח חל בשנת בר המצווה ביום שלישי או ביום חמישי.

חָדָשׁ!!: פרשת ואתחנן וז' באב · ראה עוד »

זכירת יציאת מצרים

בני ישראל יוצאים ממצרים. ציור מאת דייוויד רוברטס משנת 1828. זכירת יציאת מצרים היא אחת ממצוות הזכירה שבתורה, לפיהם חובה על כל יהודי לזכור את נס יציאת מצרים.

חָדָשׁ!!: פרשת ואתחנן וזכירת יציאת מצרים · ראה עוד »

ח' באב

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בח' אב היא, פרשת דברים, אם בר המצווה חל בשנה בה פסח, וממילא תשעה באב, הוא בשבת או יום ראשון (שנים מקביעויות זחא, בשז, גכז, הכז, החא, השא) ופרשת ואתחנן אם פסח חל בשנת הבר מצווה ביום שלישי או ביום חמישי.

חָדָשׁ!!: פרשת ואתחנן וח' באב · ראה עוד »

ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד

בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד הוא דבר שבח לה' הנאמר לאחר שהוזכר שמו.

חָדָשׁ!!: פרשת ואתחנן וברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד · ראה עוד »

דברים רבה

דברים רבה הוא מדרש אגדה על ספר דברים.

חָדָשׁ!!: פרשת ואתחנן ודברים רבה · ראה עוד »

ה' באב

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד בה' אב היא, ברוב השנים, פרשת דברים.

חָדָשׁ!!: פרשת ואתחנן וה' באב · ראה עוד »

ו' באב

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד בו' באב היא, ברוב השנים, פרשת דברים.

חָדָשׁ!!: פרשת ואתחנן וו' באב · ראה עוד »

ואתחנן

#הפניה פרשת ואתחנן.

חָדָשׁ!!: פרשת ואתחנן וואתחנן · ראה עוד »

ויכוח ברצלונה

320x320 פיקסלים ויכוח ברצלונה, הידוע גם בכינויו "ויכוח הרמב"ן", הוא ויכוח שיזם חיימה הראשון, מלך אראגון בשנת 1263 בין ממלכת אראגון והכנסייה הקתולית לבין נציגות היהודים ובראשה הרמב"ן.

חָדָשׁ!!: פרשת ואתחנן וויכוח ברצלונה · ראה עוד »

כתר ארם צובא

כתר ארם צובא, ספר ישעיהו. ניתן להבחין בסימני נזק כתוצאה מעובש דף מכתר ארם צובה, פרשת וזאת הברכה. באדיבות מכון בן צבי. כֶּתֶר אֲרַם צוֹבָא הוא כתב יד חשוב של התנ"ך שנכתב בטבריה, על פי כל כללי המסורה הטברנית, בתחלת המאה העשירית.

חָדָשׁ!!: פרשת ואתחנן וכתר ארם צובא · ראה עוד »

י"א באב

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד בי"א אב היא פרשת ואתחנן.

חָדָשׁ!!: פרשת ואתחנן וי"א באב · ראה עוד »

י"ב באב

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בי"ב אב היא, ברוב השנים, פרשת ואתחנן.

חָדָשׁ!!: פרשת ואתחנן וי"ב באב · ראה עוד »

י' באב

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד בי' אב היא פרשת ואתחנן.

חָדָשׁ!!: פרשת ואתחנן וי' באב · ראה עוד »

יהדות רומא

שבויי מלחמה יהודים מן המרד הגדול יהדות רומא היא אחת הקהילות היהודיות הוותיקות בעולם וקיימת כמעט אלפיים ומאתיים שנה.

חָדָשׁ!!: פרשת ואתחנן ויהדות רומא · ראה עוד »

יהושע אבן שועיב

רבי יהושע אבן שועיב (1280 בקירוב - 1340 בקירוב), רב ספרדי המפורסם בספר הדרשות שלו.

חָדָשׁ!!: פרשת ואתחנן ויהושע אבן שועיב · ראה עוד »

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/פרשת_ואתחנן

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »