גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
58 יחסים: מדרש פטירת משה, נעשה ונשמע, נהריה, סמל העיר נהריה, ספר תורה, ספרי דברים, סטטיסטיקות של התנ"ך, סכן (פייטן), פרשת נצבים, פרשת השבוע, פרשת וילך, רשב"ם, רבן יוחנן בן זכאי, שמחת תורה, שמונת הפסוקים האחרונים בתורה, שמיני עצרת, שנת זשג, שנת זשה, שנת זחא, שנת זחג, שנת בשז, שנת בשה, שנת בחג, שנת בחה, שנת גכז, שנת גכה, שנת השא, שנת השג, שנת החא, שנת הכז, שבט מנשה, שבט אפרים, שבט אשר, שבט נפתלי, שבט ראובן, שבט שמעון, שבט לוי, שבט זבולון, שבט בנימין, שבט גד, שבט דן, שבט יששכר, שבט יהודה, תנ"ך, תהא נשמתו צרורה בצרור החיים, תיקון ליל הושענא רבה, ברכת משה, דברים, הפטרה, הצעת התורה לאומות, ..., הקדשת הלויים, הטלת גורל, הדת השומרונית, הושענא רבה, הכנסת ספר תורה, וזאת הברכה, ויתן לך, יהדות קוצ'ין. להרחיב מדד (8 יותר) »
מדרש פטירת משה
מדרש פטירת משה הוא אחד מהמדרשים הקטנים.
חָדָשׁ!!: פרשת וזאת הברכה ומדרש פטירת משה · ראה עוד »
נעשה ונשמע
נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע הוא ביטוי המופיע בספר שמות מפיהם של בני ישראל במעמד הר סיני.
חָדָשׁ!!: פרשת וזאת הברכה ונעשה ונשמע · ראה עוד »
נהריה
מגדל המים ההיסטורי של נהריה בניין עיריית נהריה בשדרות הגעתון קיר מאוייר על בניין עיריית נהריה ינואר 2022 תמרור אזהרה ומילוט מצונאמי בטיילת חוף נהריה הטיילת בנהריה נחל געתון בנהריה (1946) נחל הגעתון העובר בעיר, דצמבר 2005 בית ליברמן - המוזיאון העירוני לתולדות נהריה אנדרטת ההעפלה בחוף נהריה נַהֲרִיָּה (נהרייה בכתיב ללא ניקוד) היא עיר בגליל המערבי שבמחוז הצפון בישראל והעיר הצפונית ביותר במישור החוף.
חָדָשׁ!!: פרשת וזאת הברכה ונהריה · ראה עוד »
סמל העיר נהריה
סמל העיר נהריה הוא סמלה הרשמי של העיר נהריה.
חָדָשׁ!!: פרשת וזאת הברכה וסמל העיר נהריה · ראה עוד »
ספר תורה
יד מצביעה על פסוקי חג הסוכות. שוטרי משטרת ישראל נושאים ספרי תורה ספר תורה הוא מגילת קלף או גוויל שעליה כתובה התורה בשלמותה, מתחילת ספר בראשית ועד סוף ספר דברים.
חָדָשׁ!!: פרשת וזאת הברכה וספר תורה · ראה עוד »
ספרי דברים
__ללא_תוכן__ ספרי דברים הוא מדרש הלכה מדבי רבי עקיבא על ספר דברים.
חָדָשׁ!!: פרשת וזאת הברכה וספרי דברים · ראה עוד »
סטטיסטיקות של התנ"ך
ממוזער מילים היחידאיות בתנ"ך. בעריכתו של אליהו ציפר סטטיסטיקות של התנ"ך הכוללות ספירת הפסוקים, המילים, והאותיות שבתנ"ך, ידועות עוד מימי התלמוד (בסביבות המאה ה-3).
חָדָשׁ!!: פרשת וזאת הברכה וסטטיסטיקות של התנ"ך · ראה עוד »
סכן (פייטן)
רבי סכן (מכונה גם שכניה החזן) היה פייטן שפעל בארץ ישראל, בשלהי המאה העשירית וראשית המאה האחת עשרה.
חָדָשׁ!!: פרשת וזאת הברכה וסכן (פייטן) · ראה עוד »
פרשת נצבים
פָּרָשַׁת נִצָּבִים היא פרשת השבוע השמינית בספר דברים.
חָדָשׁ!!: פרשת וזאת הברכה ופרשת נצבים · ראה עוד »
פרשת השבוע
פרשת השבוע היא קטע נבחר מתוך חמשת חומשי התורה המיועד לקריאה שבועית, במטרה להשלים את לימוד התורה כולה במשך שנה אחת.
חָדָשׁ!!: פרשת וזאת הברכה ופרשת השבוע · ראה עוד »
פרשת וילך
כתיבת ספר תורה פָּרָשַׁת וַיֵּלֶךְ היא פרשת השבוע התשיעית בספר דברים.
חָדָשׁ!!: פרשת וזאת הברכה ופרשת וילך · ראה עוד »
רשב"ם
רבי שמואל בן מאיר (רשב"ם) (1080 לערך – 1160 לערך) היה פרשן המקרא, פרשן התלמוד ומבעלי התוספות, נכדו של רש"י ותלמידו.
חָדָשׁ!!: פרשת וזאת הברכה ורשב"ם · ראה עוד »
רבן יוחנן בן זכאי
רבן יוחנן בן זכאי (ריב"ז; חי במאה ה-1 לספירה) היה מגדולי התנאים בתקופה שסביב חורבן בית שני.
חָדָשׁ!!: פרשת וזאת הברכה ורבן יוחנן בן זכאי · ראה עוד »
שמחת תורה
דגל שמחת תורה דגל שמחת תורה, שנות ה-40 שמחת תורה הוא מועד יהודי, המציין את סיום המחזור השנתי של קריאת התורה והתחלת מחזור חדש.
חָדָשׁ!!: פרשת וזאת הברכה ושמחת תורה · ראה עוד »
שמונת הפסוקים האחרונים בתורה
שמונת הפסוקים האחרונים בתורה הם כינוי לפסוקים האחרונים שבסוף פרשת וזאת הברכה, המתארים את מות משה רבנו וקבורתו ואת שאירע בעקבות זאת, והם מסיימים את ספר דברים ואת חמשת חומשי התורה.
חָדָשׁ!!: פרשת וזאת הברכה ושמונת הפסוקים האחרונים בתורה · ראה עוד »
שמיני עצרת
שמיני עצרת הוא חג מקראי ויום טוב החל בכ"ב בתשרי, למחרת היום השביעי והאחרון של חג הסוכות.
חָדָשׁ!!: פרשת וזאת הברכה ושמיני עצרת · ראה עוד »
שנת זשג
שנת זשג היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע.
חָדָשׁ!!: פרשת וזאת הברכה ושנת זשג · ראה עוד »
שנת זשה
שנת זשה היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע.
חָדָשׁ!!: פרשת וזאת הברכה ושנת זשה · ראה עוד »
שנת זחא
שנת זחא היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע.
חָדָשׁ!!: פרשת וזאת הברכה ושנת זחא · ראה עוד »
שנת זחג
שנת זחג היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע.
חָדָשׁ!!: פרשת וזאת הברכה ושנת זחג · ראה עוד »
שנת בשז
שנת בשז היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע.
חָדָשׁ!!: פרשת וזאת הברכה ושנת בשז · ראה עוד »
שנת בשה
שנת בשה היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע.
חָדָשׁ!!: פרשת וזאת הברכה ושנת בשה · ראה עוד »
שנת בחג
שנת בחג היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע.
חָדָשׁ!!: פרשת וזאת הברכה ושנת בחג · ראה עוד »
שנת בחה
שנת בחה היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע.
חָדָשׁ!!: פרשת וזאת הברכה ושנת בחה · ראה עוד »
שנת גכז
שנת גכז היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע.
חָדָשׁ!!: פרשת וזאת הברכה ושנת גכז · ראה עוד »
שנת גכה
שנת גכה היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע.
חָדָשׁ!!: פרשת וזאת הברכה ושנת גכה · ראה עוד »
שנת השא
שנת השא היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע.
חָדָשׁ!!: פרשת וזאת הברכה ושנת השא · ראה עוד »
שנת השג
שנת השג היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע.
חָדָשׁ!!: פרשת וזאת הברכה ושנת השג · ראה עוד »
שנת החא
שנת החא היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע.
חָדָשׁ!!: פרשת וזאת הברכה ושנת החא · ראה עוד »
שנת הכז
שנת הכז היא אחת מארבעה-עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע.
חָדָשׁ!!: פרשת וזאת הברכה ושנת הכז · ראה עוד »
שבט מנשה
בול המוקדש לשבטי יוסף: מנשה ואפרים שֵׁבֶט מְנַשֶּׁה הוא אחד משבטי ישראל המוזכרים בתנ"ך.
חָדָשׁ!!: פרשת וזאת הברכה ושבט מנשה · ראה עוד »
שבט אפרים
בול המוקדש לשבטי יוסף: מנשה ואפריים מפה עתיקה של שבט אפרים ובנימין משנת 1658 שֵׁבֶט אֶפְרַיִם הוא אחד משבטי ישראל המתוארים במקרא.
חָדָשׁ!!: פרשת וזאת הברכה ושבט אפרים · ראה עוד »
שבט אשר
בול המוקדש לשבט אשר מפת שבט אשר מהמאה ה-16 שֵׁבֶט אָשֵׁר הוא אחד משבטי ישראל המוזכרים בתנ"ך.
חָדָשׁ!!: פרשת וזאת הברכה ושבט אשר · ראה עוד »
שבט נפתלי
בול המוקדש לשבט נפתלי שֵׁבֶט נַפְתָּלִי הוא אחד משבטי ישראל המוזכרים בתנ"ך.
חָדָשׁ!!: פרשת וזאת הברכה ושבט נפתלי · ראה עוד »
שבט ראובן
בול המוקדש לשבט ראובן שֵׁבֶט רְאוּבֵן הוא אחד משבטי ישראל המוזכרים בתנ"ך.
חָדָשׁ!!: פרשת וזאת הברכה ושבט ראובן · ראה עוד »
שבט שמעון
בול המוקדש לשבט שמעון שֵׁבֶט שִׁמְעוֹן הוא אחד משבטי ישראל המוזכרים בתנ"ך.
חָדָשׁ!!: פרשת וזאת הברכה ושבט שמעון · ראה עוד »
שבט לוי
בול המוקדש לשבט לוי שֵׁבֶט לֵוִי הוא אחד משבטי ישראל המוזכרים בתנ"ך.
חָדָשׁ!!: פרשת וזאת הברכה ושבט לוי · ראה עוד »
שבט זבולון
בול המוקדש לשבט זבולון שֵׁבֶט זְבֻלוּן הוא אחד משבטי ישראל המוזכרים בתנ"ך.
חָדָשׁ!!: פרשת וזאת הברכה ושבט זבולון · ראה עוד »
שבט בנימין
בול המוקדש לשבט בנימין מפה עתיקה של שבט בנימין ואפריים משנת 1658 שבט בנימין הוא אחד משבטי ישראל המוזכרים בתנ"ך והוא מצאצאי האם הרביעית, רחל.
חָדָשׁ!!: פרשת וזאת הברכה ושבט בנימין · ראה עוד »
שבט גד
בול המוקדש לשבט גד תבליט של שבט גד בבית הכנסת ברחובות שֵׁבֶט גָּד הוא אחד משבטי ישראל המוזכרים בתנ"ך.
חָדָשׁ!!: פרשת וזאת הברכה ושבט גד · ראה עוד »
שבט דן
בול המוקדש לשבט דן שֵׁבֶט דָּן הוא אחד משבטי ישראל המוזכרים בתנ"ך.
חָדָשׁ!!: פרשת וזאת הברכה ושבט דן · ראה עוד »
שבט יששכר
בול המוקדש לשבט יששכר שבט יששכר (מבטאים יִשָּׂכָר) הוא אחד משבטי ישראל המוזכרים בתנ"ך.
חָדָשׁ!!: פרשת וזאת הברכה ושבט יששכר · ראה עוד »
שבט יהודה
בול המוקדש לשבט יהודה שבט יהודה הוא אחד משבטי ישראל המוזכרים בתנ"ך.
חָדָשׁ!!: פרשת וזאת הברכה ושבט יהודה · ראה עוד »
תנ"ך
הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים), או המקרא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.
חָדָשׁ!!: פרשת וזאת הברכה ותנ"ך · ראה עוד »
תהא נשמתו צרורה בצרור החיים
תהא נשמתו צרורה בצרור החיים, או תהא נפשו צרורה בצרור החיים (בראשי תיבות: תנצב"ה), הוא נוסח בקשה יהודי על נשמות נפטרים, המופיע בכיתוב שעל גבי מצבות (בראשי תיבות, לעיתים בנקודות: ת.נ.צ.ב.ה.), בסוף הספד ועוד.
חָדָשׁ!!: פרשת וזאת הברכה ותהא נשמתו צרורה בצרור החיים · ראה עוד »
תיקון ליל הושענא רבה
שער '''תיקון ליל הושענה רבה''', דפוס ראם, וילנא, תר"ט 1849 תיקון ליל שבועות ו'''הושענא רבה''', וורשא, 1873 תיקון ליל הושענא רבה הוא סדר לימוד ותפילות המיועד לליל הושענא רבה, היום האחרון של חג הסוכות, לפני חצות הלילה.
חָדָשׁ!!: פרשת וזאת הברכה ותיקון ליל הושענא רבה · ראה עוד »
ברכת משה
ברכת משה היא הברכה שבירך משה את שבטי ישראל טרם מותו.
חָדָשׁ!!: פרשת וזאת הברכה וברכת משה · ראה עוד »
דברים
סֵפֶר דְּבָרִים או חומש דברים הוא החומש החמישי מבין חמשת ספרי התורה, החומש נקרא גם משנה תורה.
חָדָשׁ!!: פרשת וזאת הברכה ודברים · ראה עוד »
הפטרה
ההפטרה היא קטע מספרי הנביאים שנהוג לקרוא בציבור בבית הכנסת בשבתות, במועדי ישראל, ובחלק מהקהילות גם בתעניות ציבור בתפילת מנחה, לאחר סיום קריאת התורה.
חָדָשׁ!!: פרשת וזאת הברכה והפטרה · ראה עוד »
הצעת התורה לאומות
הצעת התורה לאומות (מוכר גם כהתורה והאומות) היא אגדה המופיעה במספר מקורות בספרות חז"ל, ולפיה אלוהים הציע לאומות העולם את התורה לפני נתינתה לעם ישראל, והגויים סירבו לקבלה בגלל סטריאוטיפ המיוחס להם שמנע מהם להתחייב לקיים את המצוות.
חָדָשׁ!!: פרשת וזאת הברכה והצעת התורה לאומות · ראה עוד »
הקדשת הלויים
הקדשת הלויים (נקראת גם חינוך הלויים או טהרת הלויים) היא סיפור מקראי טקסי המתאר בתחילת פרשת בהעלותך.
חָדָשׁ!!: פרשת וזאת הברכה והקדשת הלויים · ראה עוד »
הטלת גורל
עצמות שהוטלו לבירור גורלות, זמביה, סוף המאה ה-19 הטלת גורל או הטלת גורלות הוא טקס שנעשה כדי לבחור אפשרות אחת מתוך מגוון אפשרויות.
חָדָשׁ!!: פרשת וזאת הברכה והטלת גורל · ראה עוד »
הדת השומרונית
הדת השומורונית (בערבית: السامرية) היא מכלול המסורות והמנהגים המונהגים על ידי עדת השומרונים.
חָדָשׁ!!: פרשת וזאת הברכה והדת השומרונית · ראה עוד »
הושענא רבה
הקפות הושענא רבה בבית הכנסת החורבה בירושלים הוֹשַׁעְנָא רַבָּה (בארמית: הושענא רבא; בעברית: הושענא הגדול) הוא כינויו של היום השביעי והאחרון של חג סוכות, היום השישי של חול המועד סוכות, שחל בכ"א בתשרי, יום לפני שמיני עצרת.
חָדָשׁ!!: פרשת וזאת הברכה והושענא רבה · ראה עוד »
הכנסת ספר תורה
הכנסת ספר תורה בפתח תקווה אחר מלחמת העולם השנייה הכנסת ספר תורה בפאפה בשנת תרצ"ד (1934). הרמטכ"ל גבי אשכנזי כותב אותיות אחרונות בספר תורה, 2010 הרב יצחק לוי, 2006–תשס"ו, בהכנסת ספר תורה לבית-כנסת חדש לזכר בתו איילת השחר לוי הזמנה לחגיגה לרגל הכנסת ספר תורה הכנסת ספר תורה היא טקס שבו מכניסים לבית כנסת ספר תורה חדש שהסתיימה כתיבתו או ספר שהגיע מבית כנסת אחר.
חָדָשׁ!!: פרשת וזאת הברכה והכנסת ספר תורה · ראה עוד »
וזאת הברכה
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: פרשת וזאת הברכה ווזאת הברכה · ראה עוד »
ויתן לך
וְיִתֶּן לְךָ היא תפילה הנאמרת במוצאי שבת, מיד לאחר תפילת ערבית, או אחרי הבדלה, מורכבת מלקט של פסוקי ברכה והצלחה, ונאמרת כדי לפתוח את השבוע החדש, בסימן טוב.
חָדָשׁ!!: פרשת וזאת הברכה וויתן לך · ראה עוד »
יהדות קוצ'ין
משפחה של יהודי קוצ'ין. צילום מסביבות 1900 יהדות קוצ'ין היא שם כולל למספר קהילות יהודיות בשטחה של מדינת קרלה, המהוות חלק מיהדות הודו, אשר התגבשו בדרום-מערב הודו בתקופת קיומה של ממלכת קוצ'ין.
חָדָשׁ!!: פרשת וזאת הברכה ויהדות קוצ'ין · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/פרשת_וזאת_הברכה
