גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
183 יחסים: ממלכת החשמונאים, ממחרת השבת, מנחם בן יהודה, מניין השנים בלוח העברי, מסורת (יהדות), מסכת ידיים, מערת אבה, מצוות תכלת, מרד בר כוכבא, מרים (בת הכהן הגדול), משנה, משל בעל הכרם, מזמורי שלמה, מגילת מקצת מעשי התורה, מגילת מלחמת בני אור בבני חושך, מגילת תענית, מגילות מדבר יהודה, מורה הצדק, מינות (יהדות), מיסטיקה יהודית, אמונת חכמים, אנטישמיות נוצרית, אנטיגנוס איש סוכו, אריסטובולוס השני, אלכסנדר רופא, אלכסנדר ינאי, אלישע קימרון, אבא שאול בן בטנית, אברהם גייגר, אגדה (יהדות), איאן הולם, איסור חדש, איסור הוראה בשכרות, איסיים, איל רגב, איליה קפיטולינה, נסכים (קורבן), נחום, ניסוך המים, ניצוק, ספר מקבים א', ספר הגזרות, ספרים חיצונים (הלכה), ספורט ברומא העתיקה, ספירת העומר, סרטבה, סגן הכהנים, סוגה בשושנים, סוכות, סילנו, ..., ענן בן דוד, עדיה חורון, עונש מוות ביהדות, עושה מעשה זמרי ומבקש שכר כפינחס, עירוב חצרות, פאולוס, פנטקוסט, פר העלם דבר של ציבור, פרץ בר, פרדסטינציה, פרוס העצרת, פרושים, פורפיריוס, פולמוס הפרדת הקהילה בפרנקפורט, פילוסופיה יהודית, פילוג, פיטום הקטורת, צלע-האלף, צדוק, צדוק (פירושונים), צדוקי, קאנוניזציה של כתבים, קנאים (בית שני), קללת עץ התאנה, קומראן, קיפא, קידוש החודש, רחל אליאור, רב ששת, רבן גמליאל דיבנה, רבן גמליאל הזקן, רבן יוחנן בן זכאי, ריפוי האישה זבת הדם, שמעון בן שטח, שמחת בית השואבה, שמואל אבן ג'אמע, שמואל הקטן, שלומציון המלכה, שלושת האבות, שבעת ימי המילואים, שבועות, שביעי של פסח, תנועת מחזיקי הדת, תנורו של עכנאי, תקנות אושא, תקופת בית שני, תרגומי המקרא לארמית, תחיית המתים, תורה, תולדות עם עולם, לא אד"ו ראש, לשכת בית אבטינס, לוקיוס אלבינוס, לוח השנה במגילות קומראן, לוח השנה השומרוני, טרנסובסטנציאציה, טומאת כתבי הקודש, טומאה וטהרה, טומאה וטהרה בביתא ישראל, חנן בן חנן, חשמונאים, חגים ומועדים בקהילות ביתא ישראל, חוקי התורה, חורבן בית המקדש, חיים לאחר המוות, בן סירא, בן-ציון כ"ץ, בר כוכבא, ברוריה, ברכת המינים, בת קול, בחירה חופשית, בית קמחית, בית חנן (כהונה גדולה), בית ביתוס, בית המקדש של יוליאנוס, בייתוסים, ג'ון פ. מאייר, דניאל שוורץ, דניאל חבולסון, הממשלה הזמנית ביהודה, המצור על ירושלים (70), המרד הגדול, העלאה על המוקד, העולם הבא, הפולמוס היהודי-נוצרי, הפילוסופיה הרביעית, הקרע ביהדות הונגריה, הקוראן, הר ציון, השגחה, התקופה ההלניסטית בארץ ישראל, הלוח העברי, הלכה, החתם סופר, הברית החדשה, הומרוס, הופעותיו של ישו לאחר תחייתו, הורדוס, הכהנים בני צדוק, היסטוריה של ארץ ישראל, היסטוריה של עם ישראל, היסטוריה של העם היהודי בארץ ישראל, היסטוריה של היהדות הקראית, היימנות, והארץ הייתה תוהו ובוהו: תולדות ארץ ישראל, כ"ז בחשוון, כ"ח בטבת, כפתור ופרח, כהן גדול, י"ד בתמוז, יעקב ניוזנר, יצחק אייזיק הלוי, ירושלים בתקופת בית שני, ישמעאל בן פיאבי, ישראל קנוהל, ישו, ישו (יהדות), יהדות, יהדות אורתודוקסית, יהדות קראית, יהדות רפורמית, יהושע בן פרחיה, יהושע בן גמלא, יהודה בן טבאי, יהודה המכבי, יהודים-נוצרים, יום הכיפורים, יום הכיפורים בבית המקדש, יוסף בן מתתיהו, יוסף בן גוריון, יוחנן המטביל, יוחנן הורקנוס הראשון. להרחיב מדד (133 יותר) »
ממלכת החשמונאים
ממלכת החשמונאים הייתה מדינה יהודית עצמאית, שהתקיימה בסוף התקופה ההלניסטית בארץ ישראל, משנת 140 לפנה"ס ועד לשנת 63 לפנה"ס (כ-77 שנים), עד השתלטותה של האימפריה הרומית על ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: צדוקים וממלכת החשמונאים · ראה עוד »
ממחרת השבת
קציר תבואה בחג העומר, צולם בקיבוץ גבעת חיים בין השנים 1945-1935. מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת הוא הזמן הנקוב בתורה למנחת עומר התנופה ותחילת ספירת העומר, שבסופה מתקיים חג השבועות.
חָדָשׁ!!: צדוקים וממחרת השבת · ראה עוד »
מנחם בן יהודה
מנחם בן יהודה הגלילי (? - 66 לספירה) היה מראשי המורדים וממנהיגיו הראשונים של המרד הגדול.
חָדָשׁ!!: צדוקים ומנחם בן יהודה · ראה עוד »
מניין השנים בלוח העברי
שרידי קבר יהודי בסלוניקי, משנת ה'תרס"ד (1904) מניין השנים בלוח העברי הוא אופן מניית השנים שמתקיים במסורת היהודית לצורך תיעוד שנים, במצבות, כתובות, גיטין, שטרות וכדומה.
חָדָשׁ!!: צדוקים ומניין השנים בלוח העברי · ראה עוד »
מסורת (יהדות)
המסורת היהודית היא מערכת תרבותית – מנהגים, טקסים, דעות ואמונות, תורה שבעל-פה, חוקים, ערכים וכללי התנהגות שנמסרו מדור לדור בקהילות יהודיות.
חָדָשׁ!!: צדוקים ומסורת (יהדות) · ראה עוד »
מסכת ידיים
הפרק הראשון עוסק (בין השאר) בהלכות הכלי שבו אפשר ליטול. בתמונה: כלי לנטילת ידיים, עשוי מכסף.מַסֶּכֶת יָדַיִם היא מסכת בסדר טהרות בששה סדרי משנה אשר עוסקת בטומאת הידיים ובנטילת ידיים.
חָדָשׁ!!: צדוקים ומסכת ידיים · ראה עוד »
מערת אבה
מערת הקבורה הפנימית כפי שנתגלתה. ניתן להבחין בכתובת שעל הקיר הגלוסקמה של "מתתיהו בן יהודה". ניתן לראות את פיתוחי הפרחים על הגלוסקמה. העתק שלה מוצג במוזיאון ישראל הגלוסקמה השנייה שנמצאה בשנת 1982 ומשויכת לארונו של הקובר (אבה) תרשים המערה במבט מלמעלה. מבוסס על שרטוט של ד"ר וסיליוס צפיריס הכתובת המוצגת במוזיאון ישראל מערת אבה הכהן היא מערת קבורה שנתגלתה בשנת 1970 בירושלים.
חָדָשׁ!!: צדוקים ומערת אבה · ראה עוד »
מצוות תכלת
מצוות תכלת (או פתיל תכלת) היא חלק ממצוות ציצית.
חָדָשׁ!!: צדוקים ומצוות תכלת · ראה עוד »
מרד בר כוכבא
טטרדרכמה מכסף מימי בר כוכבא. על צדו של המטבע חזית בית המקדש כשעליה כוכב והכתובת "שמעון". על צדו השני לולב ואתרוג והכתובת "לחרות ירושלים" מרד בר כוכבא (בכתבי חז"ל: פולמוס אחרון; בלטינית: Expeditio Judaica, "מסע המלחמה ליהודה") היה המרד הגדול האחרון של יהודי ארץ ישראל נגד שלטון האימפריה הרומית, שהתרחש בתקופת שלטונו של הקיסר אדריאנוס, בין השנים 132–136 לספירה.
חָדָשׁ!!: צדוקים ומרד בר כוכבא · ראה עוד »
מרים (בת הכהן הגדול)
מרים הייתה אשתו השלישית של הורדוס מלך יהודה, ובתו של הכהן הגדול שמעון ביתוס.
חָדָשׁ!!: צדוקים ומרים (בת הכהן הגדול) · ראה עוד »
משנה
כותרת מעוטרת למשניות בש"ס מהדורת פרנקפורט ה'ת"פ הַמִּשְׁנָה היא קובץ ספרותי מקיף שנכתב במשך דורות ובמרכזו הפרשנות בעל פה לסוגיות העולות מהתנ"ך.
חָדָשׁ!!: צדוקים ומשנה · ראה עוד »
משל בעל הכרם
ציור בשמן של הצייר מרטן ואן וולקנבורך של משל בעל הכרם (1580-1590) משל בעל הכרם הוא אחד ממשלי ישו, המופיע בשלוש מתוך הבשורות, מתי כא 33-46, לוקס כ 9-19, מרקוס יב 1-12 משל זה השמיע ישו בפני הכהנים, הזקנים והסופרים בעת ביקורו בבית המקדש.
חָדָשׁ!!: צדוקים ומשל בעל הכרם · ראה עוד »
מזמורי שלמה
מזמורי שלמה הוא אחד מן הספרים החיצוניים לתנ"ך, שנכתב ככל הנראה בארץ ישראל בין השנים 70 ו-45 לפני הספירה.
חָדָשׁ!!: צדוקים ומזמורי שלמה · ראה עוד »
מגילת מקצת מעשי התורה
ממצאים של מגילת מקצת מעשי התורה שנמצאו במערות קומראן. מגילת מקצת מעשי התורה (או MMT, 4Q394-4Q397), היא מגילה שנמצאה בין מגילות מדבר יהודה.
חָדָשׁ!!: צדוקים ומגילת מקצת מעשי התורה · ראה עוד »
מגילת מלחמת בני אור בבני חושך
מגילת מלחמת בני אור בבני חושך לבנה המסמלת את בני האור, ומימין קיר הבזלת השחור המסמל את בני החושך. מגילת מלחמת בני אור בבני חושך, הידועה גם בשם מגילת המלחמה, היא אחת ממגילות מדבר יהודה.
חָדָשׁ!!: צדוקים ומגילת מלחמת בני אור בבני חושך · ראה עוד »
מגילת תענית
מגילת תענית (במקורות קדומים כונתה גם סתם המגילה) היא חיבור קצר בשפה הארמית שחובר בסוף ימי בית שני.
חָדָשׁ!!: צדוקים ומגילת תענית · ראה עוד »
מגילות מדבר יהודה
קצר.
חָדָשׁ!!: צדוקים ומגילות מדבר יהודה · ראה עוד »
מורה הצדק
מורה הצדק הוא הכינוי המופיע במגילות מדבר יהודה למנהיגה ומייסדה של כת קומראן, בסביבות 150 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: צדוקים ומורה הצדק · ראה עוד »
מינות (יהדות)
ביהדות, "מינות" (מהמילה "מין" במובן "סוג") הוא כינוי שניתן בספרות הרבנית למתנגדים לעקרונותיה.
חָדָשׁ!!: צדוקים ומינות (יהדות) · ראה עוד »
מיסטיקה יהודית
מיסטיקה יהודית (מיסטי.
חָדָשׁ!!: צדוקים ומיסטיקה יהודית · ראה עוד »
אמונת חכמים
אמונת חכמים הוא מושג רווח ביהדות המתאר (בדרך כלל) אמונה בסמכותם ובעליונותם הרוחנית והאינטלקטואלית של תלמידי-חכמים.
חָדָשׁ!!: צדוקים ואמונת חכמים · ראה עוד »
אנטישמיות נוצרית
אנטישמיות נוצרית היא שנאת ישראל, שמקורה בנצרות, וקיימת בקרב נוצרים כלפי היהדות והעם היהודי.
חָדָשׁ!!: צדוקים ואנטישמיות נוצרית · ראה עוד »
אנטיגנוס איש סוכו
אנטיגנוס איש סוכו היה תנא בפתח תקופת הזוגות המוזכר במשנה.
חָדָשׁ!!: צדוקים ואנטיגנוס איש סוכו · ראה עוד »
אריסטובולוס השני
(מימין) אריסטובולוס השני כורע ברך אוחז במושכות ומציע ענף של זית. מטבע רומי משנת 55 לפנה"ס אריסטובולוס השני (ביוונית: Αριστόβουλος Β΄; 100 – 49 לפנה"ס) היה מלך יהודה וכהן גדול במשך ארבע שנים (67–63 לפנה"ס) והיה טוען לכתר גם בשנים שלאחר מכן.
חָדָשׁ!!: צדוקים ואריסטובולוס השני · ראה עוד »
אלכסנדר רופא
אלכסנדר רופא (רופאר (רוֹיְפֶר); נולד ב-29 ביוני 1932 בפיזה, איטליה) הוא פרופסור אמריטוס באוניברסיטה העברית בירושלים בקתדרה למדעי היהדות.
חָדָשׁ!!: צדוקים ואלכסנדר רופא · ראה עוד »
אלכסנדר ינאי
יהונתן אלכסנדר ("ינאי") (127 לפנה"ס – ב' בשבט, 76 לפנה"ס) היה מלך וכהן גדול נצר לשושלת המלוכה היהודית של החשמונאים, וכיהן בתקופת הבית השני בין השנים 103 לפנה"ס עד מותו בשנת 76 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: צדוקים ואלכסנדר ינאי · ראה עוד »
אלישע קימרון
אלישע קימרון (נולד ב-5 בפברואר 1943) הוא בלשן ישראלי, חוקר השפה העברית, פרופסור אמריטוס במחלקה ללשון העברית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב וחבר האקדמיה ללשון העברית.
חָדָשׁ!!: צדוקים ואלישע קימרון · ראה עוד »
אבא שאול בן בטנית
אַבָּא שָׁאוּל בֶּן בָּטְנִית היה תנא שחי בירושלים בסוף תקופת בית שני, כשני דורות לפני חורבנו.
חָדָשׁ!!: צדוקים ואבא שאול בן בטנית · ראה עוד »
אברהם גייגר
הרב ד"ר אברהם גַיְיגֶר (בגרמנית: Abraham Geiger; כ' באייר תק"ע, 24 במאי 1810 – י"ב בחשוון תרל"ה, 23 באוקטובר 1874) היה מגדולי "חכמת ישראל" ותורם חשוב לביקורת המקרא והתלמוד, אביה הרוחני של היהדות הרפורמית.
חָדָשׁ!!: צדוקים ואברהם גייגר · ראה עוד »
אגדה (יהדות)
אגדה או אגדתא היא כינוי כולל לכל מאמר חז"ל שאינו עוסק בהלכה.
חָדָשׁ!!: צדוקים ואגדה (יהדות) · ראה עוד »
איאן הולם
סר איאן הולם קאתברט (באנגלית: Ian Holm Cuthbert; 12 בספטמבר 1931 – 19 ביוני 2020) היה שחקן קולנוע ותיאטרון אנגלי, זוכה פרס טוני ופרס באפט"א, שהיה מועמד לפרס אוסקר ולפרס אמי.
חָדָשׁ!!: צדוקים ואיאן הולם · ראה עוד »
איסור חדש
בהלכה, איסור חדש הוא האיסור לאכול מתבואת השנה החדשה קודם להקרבת מנחת העומר בט"ז בניסן, בזמן שבית המקדש היה קיים, או קודם לי"ז בניסן בימינו.
חָדָשׁ!!: צדוקים ואיסור חדש · ראה עוד »
איסור הוראה בשכרות
איסור הוראה בשכרות איסור הלכתי לפסוק הלכה למעשה כאשר הפוסק הוא שיכור.
חָדָשׁ!!: צדוקים ואיסור הוראה בשכרות · ראה עוד »
איסיים
חורבות מחיצת המגורים בעתיקות קומראן. הגן הלאומי קומראן, ישראל. האִיסִיִּים היו קבוצה יהודית סגפנית מתקופת בית שני ששמה נודע מכתביהם של שלושה מחברים שחיברו ספרים במאה הראשונה לספירה ביוונית או לטינית: פילון, פליניוס הזקן ויוסף בן מתתיהו (יוספוס פלביוס).
חָדָשׁ!!: צדוקים ואיסיים · ראה עוד »
איל רגב
איל רגב (נולד ב-1970) הוא היסטוריון ופרופסור מן המניין לגאוגרפיה היסטורית וארכאולוגיה של ארץ-ישראל בתקופת בית שני במחלקה ללימודי ארץ-ישראל וארכאולוגיה ע"ש מרטין (זוס) באוניברסיטת בר-אילן.
חָדָשׁ!!: צדוקים ואיל רגב · ראה עוד »
איליה קפיטולינה
תוכנית איליה קפיטולינה. ארבעת שערי הניצחון של אדריאנוס מסומנים בירוק 'החרבת בית המקדש בירושלים' של פרנצ'סקו אייץ, מתאר את החורבן והביזה של בית המקדש השני בידי חיילים רומאים. שמן על קנבס, 1867 מטבע המציין את ייסוד '''COL'''onia '''AEL'''ia '''CAPIT'''olina, ועליו חרישת גבולותיה, כמקובל בעולם הרומי, ובצד השני דמותו של אדריאנוס צורת מטבע רומאי, המתאר את חרישת הר הבית אַיְליה קָפּיטוֹלִינה (בלטינית: COLONIA ÆLIA CAPITOLINA) הייתה עיר רומית, שהוקמה בידי הקיסר הרומי אדריאנוס סביב שנת 130 לספירה על חורבות ירושלים.
חָדָשׁ!!: צדוקים ואיליה קפיטולינה · ראה עוד »
נסכים (קורבן)
נסכים הם קורבן מנחה מיין וסולת חיטים בלולה בשמן שהוקרבו בבית המקדש לצד קורבן עולה או שלמים.
חָדָשׁ!!: צדוקים ונסכים (קורבן) · ראה עוד »
נחום
פסל של נחום, בזיליקת בום ז'זוס דה מטוזיניוס, קונגוניאס, ברזיל נַחוּם הָאֶלְקֹשִׁי הוא נביא מתקופת התנ"ך.
חָדָשׁ!!: צדוקים ונחום · ראה עוד »
ניסוך המים
ניסוך המים היא מצווה שהתקיימה בתקופת בית המקדש בימי חג הסוכות בבוקרו של כל יום מימי החג.
חָדָשׁ!!: צדוקים וניסוך המים · ראה עוד »
ניצוק
ניצוק אינו חיבור לטומאה - גם אם נגע אדם בחלק הנשפך אל הכלי, לא נטמא המשקה שבתוך הכלי וכן ההפך ניצוק אינו חיבור לטהרה - מים המחוברים למקווה ביציקה אינם טהורים גם היו טמאים לפני כן. לפי שיטה אחרת, יש משמעות נוספת, שאי אפשר לצרף את המים הנשפכים לשיעור המים (ארבעים סאה) הנדרשים למקווה ניצוק הוא כינוי הלכתי למצב בו נוזלים נוגעים זה בזה על ידי שפיכה ("יציקה"), החיבור נחשב כזמני בלבד, ולא ניתן להחשיב את הזרם כמחבר המשקה שבכלי העליון אל המשקים התחתונים או להפך.
חָדָשׁ!!: צדוקים וניצוק · ראה עוד »
ספר מקבים א'
ספר מקבים א', נקרא גם בשם ספר חשמונאים א', הוא אחד מן הספרים החיצוניים, המספר על מרד החשמונאים בממלכה הסלאוקית, ועל ימיה הראשונים של ממלכת החשמונאים, תקופה התחומה בין גזירות אנטיוכוס לבין עלייתו של יוחנן הורקנוס.
חָדָשׁ!!: צדוקים וספר מקבים א' · ראה עוד »
ספר הגזרות
ספר הגזרות נקרא גם ספר גזירתא היה ככל הנראה ספר חוקים של כת הצדוקים בתקופת בית המקדש השני.
חָדָשׁ!!: צדוקים וספר הגזרות · ראה עוד »
ספרים חיצונים (הלכה)
מהדורה של ספר בן סירא, 1912 ספרים חיצונים הם ספרים שההלכה אסרה על קריאתם.
חָדָשׁ!!: צדוקים וספרים חיצונים (הלכה) · ראה עוד »
ספורט ברומא העתיקה
הפעילות הגופנית הספורטיבית ברומא העתיקה הייתה נחלתם של מעטים: אנשי מקצוע מזה ושבויי מלחמה מזה.
חָדָשׁ!!: צדוקים וספורט ברומא העתיקה · ראה עוד »
ספירת העומר
סְפִירַת הָעוֹמֶר היא מצוות עשה מתוך תרי"ג מצוות, לספור כל יום במשך 49 ימים, החל מהקרבת מנחת העומר.
חָדָשׁ!!: צדוקים וספירת העומר · ראה עוד »
סרטבה
סָרְטָבַה או אלכסנדריון הוא מבצר קדום ששכן על כיפת הר גבוה, שהעניק את שמו להר, שנקראת "הר סרטבה", או "קרן סרטבה".
חָדָשׁ!!: צדוקים וסרטבה · ראה עוד »
סגן הכהנים
סגן הכהנים הוא התואר לכהן האחראי על עבודת כל הכהנים בבית המקדש.
חָדָשׁ!!: צדוקים וסגן הכהנים · ראה עוד »
סוגה בשושנים
ורד אדום סוּגָה בַּשּׁוֹשַׁנִּים הוא ביטוי מקראי.
חָדָשׁ!!: צדוקים וסוגה בשושנים · ראה עוד »
סוכות
יהודים מתפללים בחג הסוכות עם ארבעת המינים. ציור של ליאופולד פיליכובסקי, 1894 חג הסוכות בציורו של שלום קובושווילי, 1938 סֻכּוֹת הוא חג מקראי הנחוג במשך שבעה ימים, בין ט"ו לכ"א בתשרי.
חָדָשׁ!!: צדוקים וסוכות · ראה עוד »
סילנו
רבי סילנו (סוף המאה התשיעית) היה פייטן יהודי איטלקי קדום, שחי בונוסה שבדרום איטליה.
חָדָשׁ!!: צדוקים וסילנו · ראה עוד »
ענן בן דוד
בית כנסת קראי ע"ש ענן בן דוד באשדוד ענן בן דוד בן ר' חנינאי הנשיא (המאה ה־8) היה מנהיג פוליטי־דתי, הנחשב למי שגיבש את התנועה הקראית, לאחר שחכמי ישיבות סורא ופומבדיתא מנעו את מינויו לראש הגולה.
חָדָשׁ!!: צדוקים וענן בן דוד · ראה עוד »
עדיה חורון
עדיה גור, שהשתמש בשם העט עדיה חורון (או ע. ג. חורון – עדיה גור חורון, ונודע גם בשמות עדיה גורביץ'; 1907 – 21 בספטמבר 1972) היה חוקר, היסטוריון, בלשן והוגה דעות.
חָדָשׁ!!: צדוקים ועדיה חורון · ראה עוד »
עונש מוות ביהדות
עונש מוות הוא אחת מצורות הענישה החמורות ביותר שיכולה החברה להטיל על מבצע עבירה.
חָדָשׁ!!: צדוקים ועונש מוות ביהדות · ראה עוד »
עושה מעשה זמרי ומבקש שכר כפינחס
עושה מעשה זִמְרִי ומבקש שכר כְּפִינְחָס הוא ביטוי המתאר אדם העושה מעשה נקלה אך מתהדר כאילו עשה מעשה נעלה.
חָדָשׁ!!: צדוקים ועושה מעשה זמרי ומבקש שכר כפינחס · ראה עוד »
עירוב חצרות
מצות שהונחו כעירוב חצרות, בבית הכנסת האר"י האשכנזי בצפת עירוב חצרות היא תקנה הלכתית בהלכות ערובין, המתירה את הטלטול (הוצאת חפצים) בשבת בין רשויות היחיד פרטיות או משותפות שנמצאות בבעלות שונה בתחום חצר אחת או בחצרות צמודות (כגון מבית לחדר מדרגות או לחצר משותפת, או מחצר לחצר אחרת), דבר האסור מדרבנן (איסור טלטול בין רשויות היחיד), באמצעות יצירת שותפות סמלית בין כל הדיירים בכל הרשויות הנפרדות, ההופכת את כל הרשויות הנפרדות לרשות אחת משותפת.
חָדָשׁ!!: צדוקים ועירוב חצרות · ראה עוד »
פאולוס
פאולוס מתרסוס (במקור: שאול התרסי) או פאולוס השליח (5-67) היה לפי האמונה הנוצרית והמתואר בברית החדשה אחד מהחשובים שבשליחי ישו על אף שלא היה שייך לשנים-עשר השליחים המקוריים ומעולם לא פגש בישו.
חָדָשׁ!!: צדוקים ופאולוס · ראה עוד »
פנטקוסט
כנסייה לותרנית מקושטת לכבוד פנטקוסט פֶּנְטֵקוֹסְט (מיוונית: Πεντηκοστή) הוא חג בדת הנוצרית המציין את ירידת רוח הקודש על שליחיו של ישו חמישים ימים לאחר חג הפסחא, ומתקשר לחג השבועות ביהדות.
חָדָשׁ!!: צדוקים ופנטקוסט · ראה עוד »
פר העלם דבר של ציבור
פר העלם דבר של ציבור הוא קרבן חטאת מסוג חטאת פנימית, אותו מביאים הסנהדרין והציבור, במקרה שהסנהדרין טעו בפסיקת הלכה, והתירו עשיית דבר אסור שהעונש על עשייתו במזיד הוא כרת, ועל ידם הוכשל רוב הציבור היהודי שמתגורר בארץ ישראל באותו חטא בשוגג.
חָדָשׁ!!: צדוקים ופר העלם דבר של ציבור · ראה עוד »
פרץ בר
פרץ בן יצחק בֶּר (בכתיב מיושן: בער או בעער, בגרמנית: Peter Beer; 19 בפברואר 1758/1755 – 10 בנובמבר 1838) היה מחנך וכותב יהודי יליד בוהמיה, הקיצוני בין משכילי פראג.
חָדָשׁ!!: צדוקים ופרץ בר · ראה עוד »
פרדסטינציה
פרדסטינציה (תורת הגזירה הקדומה) היא מונח בתאולוגיה הנוצרית שפירושו חריצת גורלה של הנפש לגיהנום או לגן עדן, לפי החלטה מראש של האל ללא תלות במעשיו של האדם.
חָדָשׁ!!: צדוקים ופרדסטינציה · ראה עוד »
פרוס העצרת
פרוס העצרת (או בפרוס העצרת) הוא מועד מיוחד ביהדות, שזוהה במהלך הזמן עם ל"ג בעומר.
חָדָשׁ!!: צדוקים ופרוס העצרת · ראה עוד »
פרושים
"הפרושים מאשימים את ישוע", דוצ'ו, בערך 1310. פרושים היו אחת מהכיתות היהודיות העיקריות במחצית השנייה של תקופת בית שני.
חָדָשׁ!!: צדוקים ופרושים · ראה עוד »
פורפיריוס
פורפיריוס (ביוונית: Πορφύριος, בלטינית: Porphyrios; נקרא גם: פורפירי מצור; בערך 233–309 לספירה) היה פילוסוף נאופלאטוני ממוצא סורי.
חָדָשׁ!!: צדוקים ופורפיריוס · ראה עוד »
פולמוס הפרדת הקהילה בפרנקפורט
תרנגול הקרבות הידוע ש.ר. הירש, ניצתה מלחמת קולמוסים". פולמוס הפרדת הקהילה בפרנקפורט או פולמוס הפרישה (בגרמנית: Hirsch-Bamberger Streit, "פולמוס הירש-במברגר") הוא כינויה של מחלוקת שפרצה בקהילה היהודית בפרנקפורט ב-1877, בשאלה אם על המיעוט האורתודוקסי שומר המצוות לפרוש מן הרוב הליברלי המחולן והתומך ברפורמה דתית.
חָדָשׁ!!: צדוקים ופולמוס הפרדת הקהילה בפרנקפורט · ראה עוד »
פילוסופיה יהודית
פילוסופיה יהודית, בהגדרה רחבה, היא הגות הקשורה לדת ולמסורת היהודית, וכן כזו הקשורה למחשבה הפילוסופית של יהודים לאורך השנים.
חָדָשׁ!!: צדוקים ופילוסופיה יהודית · ראה עוד »
פילוג
פילוג, קרע, פיצול, שסע, סכיזמה, היפרדות, חלוקה (ומילים נרדפות נוספות) בא לתאר מקרה בו אנשים כבודדים או כקבוצות נפרדים האחד מהשני.
חָדָשׁ!!: צדוקים ופילוג · ראה עוד »
פיטום הקטורת
תפילת פיטום הקטורת כתובה על קלף פיטום הקטורת הם קטעי הלכה תנאיים העוסקים בקטורת הסמים, הנאמרים לפני או אחרי התפילה בצירוף מזמורים וקטעים אחרים.
חָדָשׁ!!: צדוקים ופיטום הקטורת · ראה עוד »
צלע-האלף
צלע-האלף היה שמה של שכונה קראית אשר שכנה בירושלים במאות ה-10 וה-11.
חָדָשׁ!!: צדוקים וצלע-האלף · ראה עוד »
צדוק
צָדוֹק הַכֹּהֵן (או צדוק בן אחיטוב), דמות מקראית, היה אחד משני הכהנים בתקופת מלכותו של דוד המלך, ומונה לתפקיד הכהן הגדול בבית המקדש בירושלים על ידי שלמה המלך, לאחר גירושו של אביתר מן הכהונה.
חָדָשׁ!!: צדוקים וצדוק · ראה עוד »
צדוק (פירושונים)
צָדוֹק הוא שם פרטי מקראי.
חָדָשׁ!!: צדוקים וצדוק (פירושונים) · ראה עוד »
צדוקי
#הפניה צדוקים.
חָדָשׁ!!: צדוקים וצדוקי · ראה עוד »
קאנוניזציה של כתבים
משמעותה היסודית של קאנוניזציה היא תהליך איסופם וגיבושם הסופי של כתבים לקובץ סגור שאין מוסיפים עליו ואין גורעים ממנו.
חָדָשׁ!!: צדוקים וקאנוניזציה של כתבים · ראה עוד »
קנאים (בית שני)
קנאים (ביוונית: Ζηλωτής, תעתיק: זֵלוֹטֵס) הוא שם כולל למורדים שפעלו בירושלים בתקופת המרד הגדול ברומאים.
חָדָשׁ!!: צדוקים וקנאים (בית שני) · ראה עוד »
קללת עץ התאנה
איקונין ביזנטי המתאר את קללת עץ התאנה.קללת עץ התאנה היא אירוע שתואר בבשורות מרקוס ומתי, כאחד מהנסים שחולל ישו לפני כניסתו לירושליםDumbrell, W.J. (2001).
חָדָשׁ!!: צדוקים וקללת עץ התאנה · ראה עוד »
קומראן
האתר הארכאולוגי (ירוק), אזור המערות ונחל קומראן נחל קומראן ומערה מס' 4 מימין קומראן הצעת שחזור של האתר מראה מזרחה מהאתר לעבר ים המלח והרי מואב אמת המים ובור מים באתר קוּמְרָאן (בערבית: خربة قمران; תעתיק: חִ'רְבַּת קמְרָאן) הוא אתר ארכאולוגי השוכן במישור הצפון-מערבי של ים המלח, סמוך לשפך נחל קומראן.
חָדָשׁ!!: צדוקים וקומראן · ראה עוד »
קיפא
ישו מובא בפני קיפא - ציור מהמאה ה-16 הגלוסקמא (ארון קבורה) של יהוסף בר קיפא, מוזיאון ישראל, ירושלים גלוסקמת מרים ברת ישוע בר קיפא כהן ממעזיה מבית אמרי יוסף (או יהוסף בר קַיָפָא) הכהן, המכונה בר קַיָפָא (לעיתים נקרא בטעות כַּיָיפָא), היה הכהן הגדול בירושלים במחצית הראשונה של המאה הראשונה לספירה.
חָדָשׁ!!: צדוקים וקיפא · ראה עוד »
קידוש החודש
אנימציה של מצבי הירח במהלך החודש. כשנראה הירח לאחר היעלמותו, מוכרז על קידוש החודש. קידוש החודש הוא מצווה מן התורה המוטלת על בית הדין שבארץ ישראל, לקבוע כל חודש את היום בו יחול ראש החודש על פי עדות ראייה של מולד הלבנה.
חָדָשׁ!!: צדוקים וקידוש החודש · ראה עוד »
רחל אליאור
רחל אליאור (נולדה ב-28 בדצמבר 1949) היא חוקרת ישראלית, פרופסור אמריטה ומופקדת הקתדרה על שם ג'ון וגולדה כהן לפילוסופיה יהודית באוניברסיטה העברית.
חָדָשׁ!!: צדוקים ורחל אליאור · ראה עוד »
רב ששת
רב ששת היה אמורא בבלי בדור השני והשלישי (מאות 3–4 לספירה), חברו של רב נחמן ובר-הפלוגתא שלו.
חָדָשׁ!!: צדוקים ורב ששת · ראה עוד »
רבן גמליאל דיבנה
רַבַּן גַּמְלִיאֵל דְּיַבְנֶה (או: רבן גמליאל השני) חי בשלהי המאה הראשונה ותחילת המאה השנייה לספירה.
חָדָשׁ!!: צדוקים ורבן גמליאל דיבנה · ראה עוד »
רבן גמליאל הזקן
רַבַּן גַּמְלִיאֵל הַזָּקֵן היה תנא בדור הראשון לתנאים, נשיא הסנהדרין סביב השנים -, 10-50 לספירה.
חָדָשׁ!!: צדוקים ורבן גמליאל הזקן · ראה עוד »
רבן יוחנן בן זכאי
רבן יוחנן בן זכאי (ריב"ז; חי במאה ה-1 לספירה) היה מגדולי התנאים בתקופה שסביב חורבן בית שני.
חָדָשׁ!!: צדוקים ורבן יוחנן בן זכאי · ראה עוד »
ריפוי האישה זבת הדם
ישו מרפא אישה שדיממה שנים רבות יצירה בקטקומבות של מרסלינוס ופטרוס. ריפוי האישה זבת הדם (או "האישה המדממת" או "האישה עם בעיית דימום" וכן שמות אחרים) הוא אחד מהנסים של ישו בבשורות (מתי ט: 22-20, מרקוס ה: 34-25, לוקס ח: 48-43).
חָדָשׁ!!: צדוקים וריפוי האישה זבת הדם · ראה עוד »
שמעון בן שטח
שמעון בן שַטָּח (או בן שֶטָּח) היה מראשי החכמים בתקופת אלכסנדר ינאי.
חָדָשׁ!!: צדוקים ושמעון בן שטח · ראה עוד »
שמחת בית השואבה
שמחת בית השואבה. ציור של האמנית דפנה לבנון שמחת בית השוֹאֵבָה (נוסח אחר: שמחת בית השאובה) היא מנהג יהודי עתיק שהתקיים בימי חג הסוכות לקראת שאיבת המים למצוות ניסוך המים בבית המקדש.
חָדָשׁ!!: צדוקים ושמחת בית השואבה · ראה עוד »
שמואל אבן ג'אמע
רבי שמואל בן יעקב אבן ג'אמע היה תלמיד חכם, מילונאי תלמודי ומשורר בגאבס שבצפון אפריקה (כיום בתוניסיה) במאות ה-11 וה-12.
חָדָשׁ!!: צדוקים ושמואל אבן ג'אמע · ראה עוד »
שמואל הקטן
שמואל הקטן היה תנא שישב במועצת החכמים שדנה בעיבור השנה.
חָדָשׁ!!: צדוקים ושמואל הקטן · ראה עוד »
שלומציון המלכה
שלומציון אלכסנדרה (141 לפנה"ס - 67 לפנה"ס) הייתה מלכת יהודה בתקופת הבית השני משנת 76 לפנה"ס ועד מותה.
חָדָשׁ!!: צדוקים ושלומציון המלכה · ראה עוד »
שלושת האבות
שלושת האבות הם שלוש דמויות מקראיות מספר בראשית: אברהם, בנו יצחק ובנו שלו - יעקב.
חָדָשׁ!!: צדוקים ושלושת האבות · ראה עוד »
שבעת ימי המילואים
משה נותן מדם איל המילואים על תנוך האוזן הימנית, האגודל הימני והבוהן הימני של אהרון ובניו. שבעת ימי המילואים הם כינוי לשבעה ימים שקדמו לחנוכת המשכן שאירעה ביום א' בניסן.
חָדָשׁ!!: צדוקים ושבעת ימי המילואים · ראה עוד »
שבועות
טקס ביכורים בקק"ל בירושלים בתחילת שנות ה-50 ריקוד בשמלות לבנות בשבועות תשי"ד קיבוץ נחשון טקס שבועות בבית הכנסת המרכזי בגבעת עדה חג השבועות (המכונה במקרא גם חג הקציר או יום הביכורים) הוא חג ביהדות, השני מבין שלוש הרגלים.
חָדָשׁ!!: צדוקים ושבועות · ראה עוד »
שביעי של פסח
שביעי של פסח הוא היום השביעי והאחרון של חג הפסח, שחל בתאריך כ"א בניסן.
חָדָשׁ!!: צדוקים ושביעי של פסח · ראה עוד »
תנועת מחזיקי הדת
שער ביטאון התנועה - מחזיקי הדת תנועת מחזיקי הדת הייתה תנועה יהודית-אורתודוקסית שפעלה בגליציה בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20.
חָדָשׁ!!: צדוקים ותנועת מחזיקי הדת · ראה עוד »
תנורו של עכנאי
מעשה תנורו של עכנאי מסופר בתלמוד בבלי (בבא מציעא נט, ב), ועוסק במחלוקת הלכתית בין תנאים בדיני טומאה וטהרה, שהתפתחה לדיון עקרוני בנוגע להסתמכות על מופתים או מסרים אלוהיים (כדוגמת בת קול), במסגרת פסיקת הלכה.
חָדָשׁ!!: צדוקים ותנורו של עכנאי · ראה עוד »
תקנות אושא
תקנות אושא הן תקנות שתיקנה הסנהדרין בעיר אושא, אחרי שגלתה מירושלים בעקבות חורבן בית המקדש השני ושינתה את מיקומה מספר פעמים.
חָדָשׁ!!: צדוקים ותקנות אושא · ראה עוד »
תקופת בית שני
תקופת בית שני היא תקופה בתולדות עם ישראל, אשר החלה בראשית שיבת ציון בשנת 538 לפנה"ס, והסתיימה בשנת 136, עם תום מרד בר כוכבא, אשר הסתיים בתבוסה והרס נרחב ליישוב היהודי בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: צדוקים ותקופת בית שני · ראה עוד »
תרגומי המקרא לארמית
קטע מספר במדבר עם תרגום אונקלוס תרגומי המקרא לארמית כוללים קבוצת תרגומים של ספרי המקרא לארמית.
חָדָשׁ!!: צדוקים ותרגומי המקרא לארמית · ראה עוד »
תחיית המתים
הציור "תחיית המתים" (1499) מאת לוקה סיניורלי תְּחִיַּת הַמֵּתִים הוא מושג הקיים בדתות ובאמונות שונות, ומבטא אמונה בכך שבעתיד יקומו בני האדם המתים לתחייה.
חָדָשׁ!!: צדוקים ותחיית המתים · ראה עוד »
תורה
הַתּוֹרָה (נקראת גם: תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב ביהדות האורתודוקסית) היא החלק הראשון בתנ"ך, הכולל חמישה ספרים הקרויים חֲמִשָּׁה חֻמְּשֵׁי תּוֹרָה.
חָדָשׁ!!: צדוקים ותורה · ראה עוד »
תולדות עם עולם
אחד משמונת כרכי הסדרה תולדות עם עולם הוא ספר היסטוריה בשמונה כרכים, הסוקר את קורותיו של עם ישראל בתקופת בית שני, התנאים והאמוראים, מנקודת מבט מסורתית, המתבססת בעיקרה על המשנה והתלמוד.
חָדָשׁ!!: צדוקים ותולדות עם עולם · ראה עוד »
לא אד"ו ראש
לא אד"ו ראש הוא אחד הכללים בלוח העברי, הקובע שיומו הראשון של ראש השנה לא יחול בימים ראשון, רביעי או שישי בשבוע (א', ד', ו' בהתאמה).
חָדָשׁ!!: צדוקים ולא אד"ו ראש · ראה עוד »
לשכת בית אבטינס
לשכת בית אבטינס היא לשכה שהייתה בעזרה בבית המקדש השני.
חָדָשׁ!!: צדוקים ולשכת בית אבטינס · ראה עוד »
לוקיוס אלבינוס
לוקיוס אלבינוס (? - 69) היה נציב יהודה מטעם הקיסרות הרומית בין השנים 62 עד 64 לספירת הנוצרים.
חָדָשׁ!!: צדוקים ולוקיוס אלבינוס · ראה עוד »
לוח השנה במגילות קומראן
לוח השנה במגילות קומראן הוא לוח שנה סכמטי-שבתי שבו אורך השנה קבוע ל-364 יום.
חָדָשׁ!!: צדוקים ולוח השנה במגילות קומראן · ראה עוד »
לוח השנה השומרוני
לוח השנה השומרוני הוא לוח שנה הנוהג בקרב עדת השומרונים.
חָדָשׁ!!: צדוקים ולוח השנה השומרוני · ראה עוד »
טרנסובסטנציאציה
טְרַנְסוּבְּסְטַנְצִיאַצְיָה (מלטינית: Transubstantiatio) היא השינוי של הישויות לחם ויין לבשרו ודמו של ישו במהלך טקס האוכריסטיה.
חָדָשׁ!!: צדוקים וטרנסובסטנציאציה · ראה עוד »
טומאת כתבי הקודש
טומאת כתבי הקודש היא טומאה קלה שחז"ל גזרו על ספרי הקודש הכלולים בתנ"ך.
חָדָשׁ!!: צדוקים וטומאת כתבי הקודש · ראה עוד »
טומאה וטהרה
בהלכה, טֻמְאָה היא הגדרה למצב שבו נמצא אדם או חפץ בעקבות התרחשות מסוימת, שבגללו נאסר על אותו פרט טמא להתקרב לכל דבר קודש.
חָדָשׁ!!: צדוקים וטומאה וטהרה · ראה עוד »
טומאה וטהרה בביתא ישראל
טבילה של בני ביתא ישראל בנהר (1862). דיני הטומאה והטהרה בביתא ישראל היו מחמירים, והקפידו עליהן ביותר.
חָדָשׁ!!: צדוקים וטומאה וטהרה בביתא ישראל · ראה עוד »
חנן בן חנן
חנן בן חנן (? - 67 או 68) היה כהן גדול ממשפחת הכהנים בית חנן, וממנהיגי העם היהודי בעת המרד הגדול.
חָדָשׁ!!: צדוקים וחנן בן חנן · ראה עוד »
חשמונאים
החשמונאים היו שושלת מלוכה יהודית ששלטה בארץ ישראל בחלק מהתקופה ההלניסטית, במאה ה-2 לפנה"ס עד המאה הראשונה לפנה"ס, ועל שמה נקרא התת־תקופה: תקופת החשמונאים (או בית חשמונאי).
חָדָשׁ!!: צדוקים וחשמונאים · ראה עוד »
חגים ומועדים בקהילות ביתא ישראל
החגים והמועדים בקהילות ביתא ישראל מקורם בהלכה ובמסורת שבע"פ שקדמו לימי חז"ל והותאמו למציאות החיים בגלות סאמיאן.
חָדָשׁ!!: צדוקים וחגים ומועדים בקהילות ביתא ישראל · ראה עוד »
חוקי התורה
החוק המקראי הוא מערכת החוקים המורכבת ממכלול הציוויים המופיעים בחמשת חומשי התורה.
חָדָשׁ!!: צדוקים וחוקי התורה · ראה עוד »
חורבן בית המקדש
תיאור ביזת בית המקדש בשער טיטוס ברומא חורבן בית המקדש הוא מונח המתייחס לשני אירועים היסטוריים, בהם הוחרבו בית המקדש הראשון ובית המקדש השני ששכנו על הר המוריה בירושלים.
חָדָשׁ!!: צדוקים וחורבן בית המקדש · ראה עוד »
חיים לאחר המוות
חיים לאחר המוות הוא מונח כללי המתייחס להמשכיות או קיום, בדרך-כלל באופן רוחני, מעבר לעולם הקיים והמוכר, לאחר המוות.
חָדָשׁ!!: צדוקים וחיים לאחר המוות · ראה עוד »
בן סירא
מהדורה של ספר בן סירא, 1912 הספר בן סירא, הידוע גם בשם "חכמת בן סירא" או "משלי בן סירא", הוא מהספרים הידועים ביותר בין הספרים החיצוניים, כתיבת הספר מיוחסת לשמעון בן ישוע בן אלעזר בן סירא בירושלים במאה השנייה לפני הספירה.
חָדָשׁ!!: צדוקים ובן סירא · ראה עוד »
בן-ציון כ"ץ
כריכה אחורית של הספר '''על עיתונים ואנשים''' בן ציון כ"ץ (18 בדצמבר 1875 – 2 בפברואר 1958) היה עיתונאי, סופר והיסטוריון, זוכה פרס סוקולוב.
חָדָשׁ!!: צדוקים ובן-ציון כ"ץ · ראה עוד »
בר כוכבא
ישוע בן גלגולה, נמצאה במערת האגרות. נפתחת במילים "משמעון בן כוסבה" שמעון בן כוסבה (מוכר בשמות בר כוכבא או בר כוזיבא; ? – 135 לספירה) היה מנהיגו של המרד היהודי הגדול השלישי נגד האימפריה הרומית, שקרוי כיום על שמו: מרד בר כוכבא.
חָדָשׁ!!: צדוקים ובר כוכבא · ראה עוד »
ברוריה
בּרוּריָה (לעיתים ברוריא) הייתה תלמידת חכמים מהיחידות בספרות חז"ל, בת הדור הרביעי של תקופת התנאים (המחצית השנייה של המאה ה-2 לספירה), אשת התנא רבי מאיר ובתו של התנא רבי חנינא בן תרדיון.
חָדָשׁ!!: צדוקים וברוריה · ראה עוד »
ברכת המינים
ברכת המינים היא הברכה ה-12 בתפילת שמונה עשרה, והיא מופיעה בין ברכת המשפט לבין ברכת על הצדיקים.
חָדָשׁ!!: צדוקים וברכת המינים · ראה עוד »
בת קול
ביהדות, בת קול היא מהות על-טבעית המשמשת להעברת מידע מהאל לבני-אדם; ניתן להבין את המושג גם כתיאור של הצורה שבה עובר המסר האלוהי, כמין הד, ולא תיאור של מהות.
חָדָשׁ!!: צדוקים ובת קול · ראה עוד »
בחירה חופשית
בחירה חופשית או רצון חופשי הם ביטויים הבאים לציין שהתנהגותו של האדם (מעשיו, החלטותיו, מחשבותיו ורגשותיו) הם פרי רצון עצמאי ובן-חורין, ואינם קבועים מראש ומוכתבים בידי הסיבתיות הדטרמיניסטית ואף לא על ידי הגורל, או כוחות על-אנושיים.
חָדָשׁ!!: צדוקים ובחירה חופשית · ראה עוד »
בית קמחית
בית קמחית הייתה משפחת כהנים חשובה בשלהי תקופת בית שני, שממנה יצאו מספר כהנים גדולים.
חָדָשׁ!!: צדוקים ובית קמחית · ראה עוד »
בית חנן (כהונה גדולה)
בית חנן הייתה משפחת כהנים גדולים בסוף תקופת בית שני.
חָדָשׁ!!: צדוקים ובית חנן (כהונה גדולה) · ראה עוד »
בית ביתוס
בית בַּיְתוֹס הייתה משפחת כהנים וכהנים גדולים עשירה שמוצאה היה ממצרים.
חָדָשׁ!!: צדוקים ובית ביתוס · ראה עוד »
בית המקדש של יוליאנוס
דמותו של יוליאנוס הכופר על מטבע מאנטיוכיה בית המקדש של יוליאנוס נחשב לניסיון הרציני ביותר מאז מרד בר כוכבא, לקומם מחדש את בית המקדש בירושלים.
חָדָשׁ!!: צדוקים ובית המקדש של יוליאנוס · ראה עוד »
בייתוסים
הבייתוסים היו קבוצת כהנים אריסטוקרטית אשר פעלה במחצית הראשונה של המאה הראשונה לספירה.
חָדָשׁ!!: צדוקים ובייתוסים · ראה עוד »
ג'ון פ. מאייר
ג'ון פאול מאייר (באנגלית: John Paul Meier; 8 באוגוסט 1942 – 18 באוקטובר 2022) היה חוקר מקרא אמריקאי וכומר קתולי.
חָדָשׁ!!: צדוקים וג'ון פ. מאייר · ראה עוד »
דניאל שוורץ
דניאל שוורץ (נולד ב-1952) הוא פרופסור מן המניין בחוג להיסטוריה של עם ישראל ויהדות זמננו באוניברסיטה העברית בירושלים.
חָדָשׁ!!: צדוקים ודניאל שוורץ · ראה עוד »
דניאל חבולסון
דניאל (דניאיל) אברמוביץ' חְבוֹלסוֹן (בתעתיק ארכאי: חוואָלסאָן; בכתב רוסי: Даниил Авраамович (Абрамович) Хвольсон; 3 בדצמבר 1819, וילנה, האימפריה הרוסית – 23 במרץ 1911, סנקט פטרבורג) היה מזרחן, היסטוריון, בלשן וחוקר מקרא רוסי.
חָדָשׁ!!: צדוקים ודניאל חבולסון · ראה עוד »
הממשלה הזמנית ביהודה
הממשלה הזמנית ביהודה הוא כינוי לישות מדינית, ששלטה במשך תקופה קצרה (66–68 לספירה) ביהודה, בזמן המרד הגדול של היהודים בשלטון הרומאי.
חָדָשׁ!!: צדוקים והממשלה הזמנית ביהודה · ראה עוד »
המצור על ירושלים (70)
המצור על ירושלים שהתרחש בשנת 70 לספירה (י"ד בניסן - ח' באלול ג'תת"ל), היה השלב הסופי בהכנעת המרד הגדול נגד השלטון הרומאי, שהתרחש בארץ ישראל בשנים 70-66 לספירה.
חָדָשׁ!!: צדוקים והמצור על ירושלים (70) · ראה עוד »
המרד הגדול
המרד הגדול, או מרד החורבן, היה המרד המשמעותי הגדול הראשון של העם היהודי נגד האימפריה הרומית בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: צדוקים והמרד הגדול · ראה עוד »
העלאה על המוקד
שריפת אביר ומשרתו באשמת "מעשה סדום" בציריך, 1482. העלאה על המוקד (ידועה גם כשרפה בחיים או שרפה למוות) היא הוצאה להורג פומבית על ידי בעירה.
חָדָשׁ!!: צדוקים והעלאה על המוקד · ראה עוד »
העולם הבא
ביהדות, העולם הבא (או "עולם האמת") הוא עולם הגמול, בו מתקיימים החיים לאחר המוות.
חָדָשׁ!!: צדוקים והעולם הבא · ראה עוד »
הפולמוס היהודי-נוצרי
הפולמוס היהודי-נוצרי הוא פולמוס דתי בין היהדות לנצרות.
חָדָשׁ!!: צדוקים והפולמוס היהודי-נוצרי · ראה עוד »
הפילוסופיה הרביעית
הפילוסופיה הרביעית הוא הכינוי שהעניק יוסף בן מתתיהו (והמקובל כיום) לאסכולה של כת יהודית, שהתקיימה לצד שְלוש הכיתות המוכרות של תקופת בית שני: הצדוקים, הפרושים והאיסיים; כת זו נוסדה בידי יהודה בן חזקיה הקנאי הגלילי בשנת 6 לספירה.
חָדָשׁ!!: צדוקים והפילוסופיה הרביעית · ראה עוד »
הקרע ביהדות הונגריה
הקרע ביהדות הונגריה, או חלוקת הקהילות (הונגרית: ortodox–neológ szakadás, "הקרע האורתודוקסי-נאולוגי"; יידיש: די טיילונג אין אונגארן, "החלוקה בהונגריה") היה הפיצול הממסדי שחל בציבור היהודי בממלכת הונגריה בשנים 1869 עד 1871, בין קהילות האורתודוקסים, הנאולוגים, והסטטוס קוו.
חָדָשׁ!!: צדוקים והקרע ביהדות הונגריה · ראה עוד »
הקוראן
כתב צנעא, כתב היד הקדום ביותר של הקוראן שנמצא ומתוארך לאמצע המאה ה-7 הקֻרְאַן (בערבית: القـُرْآن או القـُرْآن الكَريم, בתעתיק: "אלקֻראַאן אלכַּרים" - "הקוראן הנכבד"), נקרא גם "הקוראן הגדול" (בערבית: القُرْآن العَظيمْ), הוא ספר הקודש העיקרי של דת האסלאם.
חָדָשׁ!!: צדוקים והקוראן · ראה עוד »
הר ציון
הר ציון מתנשא בדרום-מערב העיר העתיקה של ירושלים מחוץ לחומותיה, ועם זאת הוא חלק בלתי נפרד מן העיר.
חָדָשׁ!!: צדוקים והר ציון · ראה עוד »
השגחה
בתאולוגיה, השגחה (ידועה גם בתור השגחה עליונה והכוונה אלוהית) היא השפעתו המכוונת של האל על הנעשה בעולם.
חָדָשׁ!!: צדוקים והשגחה · ראה עוד »
התקופה ההלניסטית בארץ ישראל
התקופה ההלניסטית בארץ ישראל החלה עם כיבוש ארץ ישראל בידי אלכסנדר מוקדון בשנת 332 לפנה"ס מממלכת פרס, והסתיימה בשנת 63 לפנה"ס, עם כיבוש ארץ ישראל על ידי הרפובליקה הרומית.
חָדָשׁ!!: צדוקים והתקופה ההלניסטית בארץ ישראל · ראה עוד »
הלוח העברי
אדר ב' בשנים המעוברות משנת ה'תרפ"ז לשנת ה'תש"ח דמות המופיעה בלוח עברי מימי הביניים ומזכירה ליהודים בחודש תשרי לרכוש ארבעת המינים לקראת חג הסוכות. הלוח העברי הוא לוח שנה המבוסס על שילוב מחזור הירח ומחזור השמש (לוח ירחי-שמשי) עם התחשבות בימות השבוע.
חָדָשׁ!!: צדוקים והלוח העברי · ראה עוד »
הלכה
תלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הֲלָכָה היא כינוי ביהדות לכלל החוקים שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג, שנקבעו על ידי התורה או על ידי הרבנים.
חָדָשׁ!!: צדוקים והלכה · ראה עוד »
החתם סופר
הרב משה סופר (שרייבר) (ז' בתשרי ה'תקכ"ג, 24 בספטמבר 1762 – כ"ה בתשרי ה'ת"ר, 3 באוקטובר 1839), נודע בכינוי החתם סופר או חת"ס (על שם ספריו) היה אב"ד פרשבורג וראש ישיבת פרשבורג, ומגדולי הרבנים והפוסקים בדורות האחרונים.
חָדָשׁ!!: צדוקים והחתם סופר · ראה עוד »
הברית החדשה
הַבְּרִית הַחֲדָשָׁה (ביוונית: Η Καινή Διαθήκη; בארמית: ܕܝܬܝܩܝ ܚܕܬܐ, דיתיקי חדתא; בלטינית: Novum Testamentum) היא החלק השני של אוסף כתבי הקודש הנוצריים.
חָדָשׁ!!: צדוקים והברית החדשה · ראה עוד »
הומרוס
הוֹמֵרוֹס (ביוונית: Ὅμηρος) היה מגדולי משורריה של יוון העתיקה, שלו מייחסת המסורת את האיליאדה ואת האודיסיאה.
חָדָשׁ!!: צדוקים והומרוס · ראה עוד »
הופעותיו של ישו לאחר תחייתו
קרוואג'יו (1601-02) היצירה מתארת את הרגע שבו התלמידים מזהים את ישו. התגלויות ישוע לתלמידיו לאחר תחייתו הן, לפי האמונה הנוצרית המתוארת בברית החדשה, שורת מפגשים בין ישו, ששב לחיים לאחר מותו בצליבה, לבין מאמיניו.
חָדָשׁ!!: צדוקים והופעותיו של ישו לאחר תחייתו · ראה עוד »
הורדוס
מטבעות מתקופת שלטון הורדוס, בהם מוטבעות ביוונית המילים "ΒΑΣΙΛΕΩΣ ΗΡΩΔΟΥ" ("המלך הורדוס") מטבע של הורדוס הוֹרְדוֹס (ביוונית: Ἡρῴδης (הֵרוֹדֵס), 72 כלפנה"ס – ז' בכסלו, 4 לפנה"ס) היה מלך יהודה משנת 37 לפנה"ס עד מותו, ומייסד שושלת בית הורדוס.
חָדָשׁ!!: צדוקים והורדוס · ראה עוד »
הכהנים בני צדוק
הכהנים בני צדוק הם משפחת כהנים מצאצאיו של צדוק הכהן, ששימשו בבית המקדש הראשון וכן לאחר שיבת ציון.
חָדָשׁ!!: צדוקים והכהנים בני צדוק · ראה עוד »
היסטוריה של ארץ ישראל
ההיסטוריה של ארץ ישראל היא מהקדומות והעשירות בעולם.
חָדָשׁ!!: צדוקים והיסטוריה של ארץ ישראל · ראה עוד »
היסטוריה של עם ישראל
היסטוריה של עם ישראל היא ההיסטוריה של העם והתרבות היהודית.
חָדָשׁ!!: צדוקים והיסטוריה של עם ישראל · ראה עוד »
היסטוריה של העם היהודי בארץ ישראל
תבאי שבמצרים, היא הראייה הארכאולוגית המוקדמת ביותר שמזכירה את "ישראל". ערש תרבותו של העם היהודי היא ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: צדוקים והיסטוריה של העם היהודי בארץ ישראל · ראה עוד »
היסטוריה של היהדות הקראית
יהדות קָרָאִית, היא זרם ביהדות הנקרא גם קראות, ופרטיו ידועים בשם קראים.
חָדָשׁ!!: צדוקים והיסטוריה של היהדות הקראית · ראה עוד »
היימנות
קסים נושאים תפילה לזכר היהודים שנפלו בסודאן בדרכם ארצה. הַיימָנוֹת (בגעז: ሃይማኖት) היא הכינוי הנפוץ לתיאור כלל חוקי ומנהגי הדת והאמונה, הלכה ומחשבה, שהיו נהוגים בעדת ביתא ישראל.
חָדָשׁ!!: צדוקים והיימנות · ראה עוד »
והארץ הייתה תוהו ובוהו: תולדות ארץ ישראל
והארץ הייתה תוהו ובוהו: תולדות ארץ ישראל היא סדרת טלוויזיה תיעודית של הערוץ הראשון, העוסקת בתולדות ארץ ישראל מהתקופות הפרהיסטוריות, תקופות האדם הקדמון ועד התקופה העותמאנית, הסדרה שודרה בערוץ הראשון והופקה על ידי רשות השידור.
חָדָשׁ!!: צדוקים ווהארץ הייתה תוהו ובוהו: תולדות ארץ ישראל · ראה עוד »
כ"ז בחשוון
פרשת בר המצוה של ילד שנולד בכ"ז חשוון היא פרשת תולדות, אם בר המצוה חל בשנה המתחילה בימים שני, שלישי או חמישי או פרשת חיי שרה אם בר המצוה חל בשנה המתחילה בשבת.
חָדָשׁ!!: צדוקים וכ"ז בחשוון · ראה עוד »
כ"ח בטבת
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ"ח טבת היא ברוב השנים פרשת וארא.
חָדָשׁ!!: צדוקים וכ"ח בטבת · ראה עוד »
כפתור ופרח
שער הספר, וונציה 1548 כפתור ופרח הוא חיבור הלכתי של רבי אשתורי הפרחי שחובר במאה ה-14 על המצוות התלויות בארץ.
חָדָשׁ!!: צדוקים וכפתור ופרח · ראה עוד »
כהן גדול
חלון ויטראז' המכיל את דמותו של הכהן הגדול בכנסיית סנט אניאנוס של סן-איניאן, לואר ושר, צרפת כהן גדול בבגדיו המהודריםהַכֹּהֵן הַגָּדוֹל הוא תוארו של ראש הכהנים בעם ישראל.
חָדָשׁ!!: צדוקים וכהן גדול · ראה עוד »
י"ד בתמוז
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: צדוקים וי"ד בתמוז · ראה עוד »
יעקב ניוזנר
יעקב (ג'ייקוב) ניוזנר (באנגלית: Jacob Neusner; 28 ביולי 1932 – 8 באוקטובר 2016) היה חוקר יהדות אמריקאי.
חָדָשׁ!!: צדוקים ויעקב ניוזנר · ראה עוד »
יצחק אייזיק הלוי
הרב יצחק אייזיק הלוי (רבינוביץ) (21 בספטמבר 1847, י"א בתשרי ה'תר"ח – כ' באייר תרע"ד, 15 במאי 1914) היה מלומד, מחבר, עסקן והיסטוריון יהודי.
חָדָשׁ!!: צדוקים ויצחק אייזיק הלוי · ראה עוד »
ירושלים בתקופת בית שני
מראה העיר על פי דגם ירושלים בסוף ימי בית שני המוצב במוזיאון ישראל ירושלים בתקופת בית שני (538 לפנה"ס–70 לספירה) הייתה עיר הבירה של יחידות מדיניות שונות שבסיסן באזור יהודה, דוגמת פחוות יהודה הפרסית, ממלכת החשמונאים היהודית־עצמאית, ופרובינקיית יהודה הרומית.
חָדָשׁ!!: צדוקים וירושלים בתקופת בית שני · ראה עוד »
ישמעאל בן פיאבי
ישמעאל בן פיאבי - ובמקורות גם ר' ישמעאל בן פאבי או בן פיאכי - היה כהן גדול (או שני כהנים גדולים שונים) בבית המקדש השני, המוזכר בתלמוד בהקשרים שונים.
חָדָשׁ!!: צדוקים וישמעאל בן פיאבי · ראה עוד »
ישראל קנוהל
ישראל קנוֹהל (נולד ב-13 במרץ 1952) הוא חוקר מקרא והיסטוריון ישראלי.
חָדָשׁ!!: צדוקים וישראל קנוהל · ראה עוד »
ישו
יֵשׁוּ או יֵשׁוּעַ (גם ישו מנצרת; ישוע בן יוסף, או כפי הגרסה הארמית: ישוע בר יוסף; ביוונית: Ἰησοῦς, ובלטינית: Iesus; לפי המשוער סביב 4 לפנה"ס – סביב 30 או 33 לספירה) היה מטיף ומנהיג דתי יהודי בן המאה הראשונה לספירה.
חָדָשׁ!!: צדוקים וישו · ראה עוד »
ישו (יהדות)
ביהדות, ישו הוא דמות או כמה דמויות בספרות היהודית - התלמוד הבבלי, המדרשים, וספר תולדות ישו.
חָדָשׁ!!: צדוקים וישו (יהדות) · ראה עוד »
יהדות
היהדות היא רצף המסורת וההמשכיות הדתית, התרבותית והמשפטית הקולקטיבית של היהודים.
חָדָשׁ!!: צדוקים ויהדות · ראה עוד »
יהדות אורתודוקסית
היהדות האורתודוקסית (בגרמנית: Orthodoxes Judentum) היא זרם מרכזי ביהדות הדוגל באמונה המסורתית שהתורה שבכתב והתורה שבעל פה ניתנו למשה בהר סיני ומדגיש את המחויבות המלאה לשלשלת הפסיקה המקובלת של ההלכה.
חָדָשׁ!!: צדוקים ויהדות אורתודוקסית · ראה עוד »
יהדות קראית
מזוזה קראית ממוזער רובע היהודי בירושלים היכל שלמה, בית המרכז העולמי של היהדות הקראית, ברמלה יהדות קָרָאִית, היא זרם ביהדות הנקרא גם קראות, ופרטיו ידועים בשם קראים.
חָדָשׁ!!: צדוקים ויהדות קראית · ראה עוד »
יהדות רפורמית
היהדות הרפורמית (מכונה גם יהדות מתקדמת, יהדות ליברלית, יהדות פרוגרסיבית; באנגלית: Reform Judaism, Liberal Judaism, Progressive Judaism) היא אחת משלושה זרמים גדולים הקיימים כיום ביהדות, הדוגל בהשתנותה המתמדת, במרכזיות ערכי המוסר שבה לעומת היבטיה הטקסיים, ובאמונה בהתגלות מתמשכת של רצון האלוהים בעולם, שאינה ממוקדת במעמד הר סיני.
חָדָשׁ!!: צדוקים ויהדות רפורמית · ראה עוד »
יהושע בן פרחיה
יהושע בן פרחיה היה נשיא הסנהדרין בימי יוחנן כהן גדול.
חָדָשׁ!!: צדוקים ויהושע בן פרחיה · ראה עוד »
יהושע בן גמלא
יהושע בן גמלא היה השם של כהן גדול, או מספר כהנים גדולים בימי בית המקדש השני.
חָדָשׁ!!: צדוקים ויהושע בן גמלא · ראה עוד »
יהודה בן טבאי
יהודה בן טבאי היה נשיא הסנהדרין, בן זוגו של שמעון בן שטח, ששימש לצידו כאב בית דין.
חָדָשׁ!!: צדוקים ויהודה בן טבאי · ראה עוד »
יהודה המכבי
יהודה בתקופת יהודה המכבי יהודה המכבי (או המקבי, ביוונית: Ἰούδας ὁ Μακκαβαῖος; נהרג בשנת 160 לפני הספירה) היה מצביא ומנהיג יהודי שעמד בראש מרד החשמונאים, שהחל בתגובה לגזירות אנטיוכוס הרביעי.
חָדָשׁ!!: צדוקים ויהודה המכבי · ראה עוד »
יהודים-נוצרים
"כנסת הַמּוּלִים", פסיפס בכנסיית סנטה סבינה. יהודים נוצרים או יהדות נוצרית הם מונחים שנטבעו במחקר ההיסטורי לתיאור הכיתות הנוצריות העתיקות שהתקיימו במאות הראשונות לספירה, ושילבו אמונה בישו עם מחויבות לשמירת התורה, בטרם השלמת הפילוג היהודי-נוצרי והתעצבותה של הנצרות כדת השוללת את קיום המצוות.
חָדָשׁ!!: צדוקים ויהודים-נוצרים · ראה עוד »
יום הכיפורים
יום הכיפורים (מכוּנה גם יום כיפור או בקצרה כיפור) הוא אחד ממועדי ישראל אשר חל בעשרה בתשרי, וביום זה העוונות מתכפרים.
חָדָשׁ!!: צדוקים ויום הכיפורים · ראה עוד »
יום הכיפורים בבית המקדש
כהן גדול בבגדי לבן במהלך פעולת הזאת הדם על מזבח הזהב עבודת יום הכיפורים בבית המקדש היא מצוות עשה מתוך תרי"ג מצוות.
חָדָשׁ!!: צדוקים ויום הכיפורים בבית המקדש · ראה עוד »
יוסף בן מתתיהו
יוסף בן מתתיהו (ביוונית: Ἰώσηπος, יוספּוס) או בשמו הרומי: טיטוס פלאוויוס יוספוס (בלטינית: Titus Flavius Iosephus, מוכר גם בצורה המשובשת שהשתרשה: יוספוס פלאוויוס) (37 או 38 לספירה, – 100 לספירה לערך) היה היסטוריון, סופר ומצביא יהודי בתקופת המרד הגדול, במהלכו נפל בשבי הרומאים ביודפת.
חָדָשׁ!!: צדוקים ויוסף בן מתתיהו · ראה עוד »
יוסף בן גוריון
יוסף בן גוריון היה מראשי "ממשלת החירות" המתונה, שהנהיגה את היהודים בארץ ישראל בחלקו הראשון של המרד הגדול ברומאים.
חָדָשׁ!!: צדוקים ויוסף בן גוריון · ראה עוד »
יוחנן המטביל
יוחנן המטביל על פי גירטגן טוט סין ג'נס כריתת ראשו של יוחנן המטביל. מימין עומדות הורודיה ושלומית. ציור בכנסיית יוחנן בהרים. ככל הנראה הציור מעשה ידי אל גרקו או תלמידיו. פסל יוחנן המטביל (1412-1414), מאת לורנצו גיברטי אזולז'וס הלאומי בליסבון יוחנן המטביל (ביוונית: Ιωάννης ο Βαπτιστής, יוֹאָנֵּס אוֹ בַּפְּטִיסְטֵס; בסורית: ܝܘܿܚܲܢܵܢ ܡܲܥܡܕ݂ܵܢܵܐ, יוֹחַנָן מַעְמְדָֿנָא; בערבית: يَحْيَى بِن زَكَرِيَّا, יַחְיַא בִּן זַכָּרִיַּא; במנדעית: ࡉࡅࡄࡀࡍࡀ ࡌࡀࡑࡁࡀࡍࡀ, יוחאנא מאסבאנא; בין 6 לפנה"ס ל-2 לפנה"ס – 36 לערך) הוא דמות המופיעה בברית החדשה.
חָדָשׁ!!: צדוקים ויוחנן המטביל · ראה עוד »
יוחנן הורקנוס הראשון
שבר קערת קירטון מהתקופה החשמונאית ועליו הכיתוב "הרקנוס" התגלה בחניון גבעתי בירושלים ב-2015 יוחנן הוּרקנוס הראשון (או יהוחנן; ביוונית: Ιωάννης Υρκανός; 164 לפנה"ס בערך – 104 לפנה"ס) היה בנו של שמעון ונכדו של מתתיהו הכהן, בני חשמונאי.
חָדָשׁ!!: צדוקים ויוחנן הורקנוס הראשון · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/צדוקים
