גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
325 יחסים: Ø, EXPSPACE, EXPTIME, N, NP (מחלקת סיבוכיות), Sharp-P, ממד האוסדורף, ממוצע הרמוני, מאגמה (מבנה אלגברי), מנייה, מספר, מספר מעניין, מספר אקראי, מספר אי-רציונלי, מספר נגיע, מספר רציונלי, מספר ליוביל, מספרים חיוביים ושליליים, מספרים גדולים, מספור, מערכת משוואות ליניאריות, מערכת מכוונת, מערכת אורתונורמלית שלמה, מערכת פאנו, מערכת פרויקטיבית, מערכת האקסיומות של הילברט, מערכות מספרים, מעגלים משיקים, מקרה מנוון, מקרה פרטי, מרחב (מתמטיקה), מרחב מטרי, מרחב אוקלידי, מרחב טופולוגי, מרחב המסרק, מרכז (תורת החבורות), משפט נקודת השבת של בראואר, משפט ספרג-גרונדי, משפט קנטור, משפט קנטור (פירושונים), משפט לוונהיים-סקולם, משפט הממדים, משפט הסדר הטוב, משפט החתונה, משפט היינה-בורל, משפט ויטלי, משפטי שנירלמן, משתנה, משלים (מתמטיקה), משוואה, ..., משוואה דיופנטית, משווה (מתמטיקה), מתמטיקה, מתמטיקה עיונית, מטריצת אפסים, מחלקת שקילות, מחלקה מונוטונית, מבנה, מבנה (מתמטיקה), מבנה (לוגיקה מתמטית), מבנה אלגברי, מבנה נתונים, מגמה (פירושונים), מונואיד (מבנה אלגברי), מונואיד חופשי, מורפיזם אפס, מולטי קבוצה, מוגדר היטב, מודל (לוגיקה מתמטית), מודולה-2, מכפלה (תורת הקטגוריות), מכפלה קרטזית, מיקום (גאומטריה), מידת דיראק, מידת המניה, מידה (מתמטיקה), מידה חיצונית, מיון מנייה, אנליזה מתמטית, אפיגרף (מתמטיקה), אקסיומת הקבוצה האינסופית, אקסיומת הבנייה, אקסיומת הבחירה, אקסיומת ההחלפה, אקסיומות המנייה, ארתור קיילי, ארבע פעולות החשבון, אריחים אפריודיים, אלפבית, אלפבית (שפה פורמלית), אלגברה של קבוצות, אלגברה בוליאנית (מבנה אלגברי), אלגוריתם אוקלידס, אלומה (מתמטיקה), אופרטור, אורך חיים ממוצע, אורתנט, אוטומט מחסנית, אוטומט סופי דטרמיניסטי, אובייקט חופשי, אובייקט התחלתי ואובייקט סופי, אימרה מונטאג, אינסוף, אינפימום וסופרמום, אינוולוציה (מתמטיקה), איחוד (מתמטיקה), איחוד קבוצות זרות, איבר (מתמטיקה), איבר האפס, איבר הופכי, איבר יחידה, נקודת הצטברות, נקודה מבודדת, ניקולאי לובצ'בסקי, סמל, סנדוויץ' (פירושונים), ספקטרום של מטריצה, סריג (מבנה סדור), סריג הופכי, סביבה (מתמטיקה), סגירות (אלגברה), סדר טוב, סדר חלקי, סדרה (מתמטיקה), סוגריים, סכום, סימטריה, סימון מתמטי, סינגלטון, סיבוכיות, סיגמא (פירושונים), סיגמא-אלגברה, עץ R, עצם מתמטי, עקרון הסדר הטוב, עקרון החיבור, עקרון הכפל, ערך (מתמטיקה), עוצמה, עוצמה (מתמטיקה), פאל טוראן, פנים (טופולוגיה), פסקל (שפת תכנות), פעולת חבורה, פעולה (מתמטיקה), פעולה אונארית, פעולה טרנזיטיבית, פעולה בוליאנית, פעולה בינארית, פרדוקס המספרים המעניינים, פרדוקס הספר, פרדוקס השקרן, פרופורציה, פרינקיפיה מתמטיקה (ראסל), פלוטואיד, פונקציה, פונקציה מציינת, פונקציה מרומורפית, פונקציה רב-ערכית, פונקציה גזירה, פונקציה הפיכה, פונקציונל מינקובסקי, פונקציית סכום הריבועים, פונקציית בליטה, פונקציית הזהות, פונקטור, פורטרטים ונופים, פייתון, צפיפות דיריכלה, צורה גאומטרית, צירוף (קומבינטוריקה), צירוף (בלשנות), קרדינל (פירושונים), קטע היחידה, קטגוריה (מתמטיקה), קבוצת מנדלברוט, קבוצת קנטור, קבוצת בורל, קבוצת החזקה, קבוצה, קבוצה (מבנה נתונים), קבוצה (תורת הקבוצות), קבוצה מקטגוריה ראשונה, קבוצה אינסופית, קבוצה ניתנת למנייה רקורסיבית, קבוצה פתוחה, קבוצה פורשת, קבוצה קמורה, קבוצה טרנזיטיבית, קבוצה בת מנייה, קבוצות שקולות, קבוצות זרות, קדם סדר, קדם-מידה, קו ניצב, קו-מכפלה (תורת הקטגוריות), קומפלקס משולשים, קונטרה פוזיטיב, קוטר, קוד פרופר, קוואזי-חבורה, רשימה (מבנה נתונים), ריצוף של המישור, שם עצם, שפה (פירושונים), שפה (טופולוגיה), שפה מסדר ראשון, שפה פורמלית, שפה רקורסיבית, שדה (מבנה אלגברי), שוויון (מתמטיקה), שידוך (תורת הגרפים), תמורה (מתמטיקה), תנאי שרשרת (מתמטיקה), תרשים, תרגום, תת-קבוצה, תחשיב למדא, תחום של פונקציה, תהליך סטוכסטי, תומך (מתמטיקה), תורת האוטומטים - מונחים, תורת האינפורמציה, תורת הקטגוריות, תורת הקבוצות, תורת הקבוצות - מונחים, תורת הקבוצות האקסיומטית, תורת הקבוצות הנאיבית, תורת החוגים, תורת הגרפים, תורת ההסתברות, תורה אפקטיבית, תכנות פונקציונלי, תכונת החיתוך הסופי, תכונה (פילוסופיה), לא מוגדר, ללא הגבלת הכלליות, לוגיקה עמומה, טרנספורמציה גאומטרית, טופולוגיה קבוצתית, טופולוגיה טריוויאלית, טופולוגיית סדר, טווח, טווח של פונקציה, טיפוס נתונים, טיפוס סדר, זהות (מתמטיקה), זוג סדור, זוגיות (מתמטיקה), חסימות במידה אחידה, חרדת מתמטיקה, חשבון אינפיניטסימלי, חשבון וריאציות, חתכי דדקינד, חזקה (מתמטיקה), חבורה (מבנה אלגברי), חבורה אבלית נוצרת סופית, חוג (מבנה אלגברי), חוג של קבוצות, חיתוך (מתמטיקה), חיתוך אלכסוני, חיבור, בן גרין, בנייה בסרגל ובמחוגה, בסיס (אלגברה), בעיית P=NP, בעיית העצירה, בלבול (קומבינטוריקה), בחירה, בינה מלאכותית, גאומטריית חילה, גאורג קנטור, גרף (תורת הגרפים), גרף קשיר, גרף של פונקציה, גרופואיד, גזרה (דקדוק), דוגמה נגדית, דיאגרמת הסה, דיאגרמת ון, המשפט הקטן של פרמה, הפרש (תורת הקבוצות), הפרש סימטרי, הפרדוקס של קנטור, הפרדוקס של ראסל, הפרדוקס של בנך-טרסקי, הפרדוקס של ברי, הפונקציה הריקה, הקבוצה הריקה, הרמוניות ספריות, השערת פואנקרה, השערת הרצף, התפלגות, התפלגות משולשת, התפלגות בדידה, התייחסות עצמית, הלמה של קניג, הלמה של ברנסייד, הטופולוגיה הקו-מנייתית, החבורה הסימטרית, הבעיה העשירית של הילברט, הגדרה רקורסיבית, הוכחה בדרך השלילה, הכללה נמהרת, היסטוריה של החשבון האינפיניטסימלי, היפוגרף, היקף, הישר הממשי, וקטור עמודה, וקטור שורה, כמעט כל (מתמטיקה), כפייה (לוגיקה מתמטית), כלל המכפלה, כללי דה מורגן, כוכב קלין, כיסוי, יריעה, יחס, יחס רפלקסיבי, יחס שקילות, יחידה, יחידון, ייחוס (תורת הקבוצות), 1923 במדע, 23 הבעיות של הילברט. להרחיב מדד (275 יותר) »
Ø
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) וØ · ראה עוד »
EXPSPACE
בתורת הסיבוכיות, המחלקה EXPSPACE היא קבוצת כל בעיות ההכרעה הפתירות על ידי מכונת טיורינג דטרמיניסטית ב O(2^) במַקום, כאשר P(n) מייצג פונקציה פולינומית של n. (מקצת החוקרים מגבילים את P(n) להיות פונקציה ליניארית) לחלופין, אם אנו משתמשים במכונת טיורינג לא דטרמיניסטית, אנחנו מקבלים את המחלקה NEXPSPACE, אשר שווה ל-EXPSPACE על ידי משפט סביץ'.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) וEXPSPACE · ראה עוד »
EXPTIME
שרטוט סכמתי של היררכיית מחלקות הסיבוכיות בתורת הסיבוכיות, מחלקת הסיבוכיות EXPTIME (נקראת גם EXP או DEXPTIME) היא קבוצת כל בעיות ההכרעה הניתנות לפתרון באמצעות מכונת טיורינג דטרמיניסטית בזמן O(2^) כאשר O הוא סימון אסימפטוטי וp(n) הוא פולינום.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) וEXPTIME · ראה עוד »
N
N (אן) היא האות הארבע עשרה באלפבית הלטיני.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) וN · ראה עוד »
NP (מחלקת סיבוכיות)
במדעי המחשב, NP היא מחלקת סיבוכיות חשובה, שמכילה בעיות הנקראות "בעיות הכרעה", המוגדרות על ידי השאלה: בהינתן קלט, האם הוא מקיים תכונה נתונה? (דוגמה: הקלט יכול להיות מספר טבעי, והתכונה: המספר הוא זוגי, או ראשוני).
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) וNP (מחלקת סיבוכיות) · ראה עוד »
Sharp-P
במדעי המחשב, P# (קרי: Sharp-P) היא מחלקת סיבוכיות המכילה את אוסף בעיות הספירה הקשורות לבעיות ההכרעה השייכות למחלקה NP.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) וSharp-P · ראה עוד »
ממד האוסדורף
ממד האוסדורף הוא הכללה של מושג הממד.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) וממד האוסדורף · ראה עוד »
ממוצע הרמוני
במתמטיקה ממוצע הרמוני הוא סוג של ממוצע.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) וממוצע הרמוני · ראה עוד »
מאגמה (מבנה אלגברי)
במתמטיקה מאגמה היא מבנה אלגברי בסיסי בשימוש באלגברה מופשטת.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) ומאגמה (מבנה אלגברי) · ראה עוד »
מנייה
ספירה באמצעות קווים בקבוצות של חמישה קווים מְנִיָּה היא הפעילות של מציאת מספר העצמים הנכללים בקבוצה סופית נתונה, או הפרדת מספר נתון של עצמים מתוך קבוצה נתונה.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) ומנייה · ראה עוד »
מספר
מספר הוא עצם מתמטי מופשט, שבמשמעותו המקובלת משמש לציון כמות.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) ומספר · ראה עוד »
מספר מעניין
מספר מעניין הוא מספר, מתוך אינסוף המספרים, שתכונותיו הופכות אותו למעניין יחסית למספרים אחרים בקבוצת המספרים האינסופית שהוא נכלל בה.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) ומספר מעניין · ראה עוד »
מספר אקראי
מספר אקראי בתורת ההסתברות הוא מספר "מוגרל" מתוך טווח נתון ולפי התפלגות נתונה.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) ומספר אקראי · ראה עוד »
מספר אי-רציונלי
מספרים אי-רציונליים מספר אי רציונלי הוא מספר ממשי שאינו מספר רציונלי, כלומר שלא ניתן להציגו כמנה של שני מספרים שלמים.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) ומספר אי-רציונלי · ראה עוד »
מספר נגיע
בתורת המספרים, מספר טבעי שהוא סכום המחלקים האמיתיים של מספר כלשהו נקרא "מספר נגיע", ומספר שלא ניתן להציג בצורה הזו הוא "מספר בלתי נגיע".
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) ומספר נגיע · ראה עוד »
מספר רציונלי
דוגמאות למספרים רציונלים בין 0 ל-1 מספר רציונלי הוא מספר, אשר ניתן להצגה כמנה של מספרים שלמים, הנקראים מונה ומכנה.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) ומספר רציונלי · ראה עוד »
מספר ליוביל
מספר ליוביל הוא מספר ממשי שניתן לקרב אותו דיופנטית מכל סדר שהוא.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) ומספר ליוביל · ראה עוד »
מספרים חיוביים ושליליים
מספר חיובי הוא מספר ממשי הגדול מ-0.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) ומספרים חיוביים ושליליים · ראה עוד »
מספרים גדולים
המונח מספר גדול מתייחס לרוב למספר טבעי הגדול משמעותית ממספרים בהם נתקלים לרוב בחיי היום-יום, ולרוב הכוונה למספרים עם עשרות ספרות ויותר.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) ומספרים גדולים · ראה עוד »
מספור
מספור הוא התהליך של התאמת מספרים ייחודיים לעצמים בקבוצה נתונה.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) ומספור · ראה עוד »
מערכת משוואות ליניאריות
נקודה המשותפת לכולם במתמטיקה, מערכת משוואות ליניאריות היא אוסף של משוואות ליניאריות באותם משתנים.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) ומערכת משוואות ליניאריות · ראה עוד »
מערכת מכוונת
מערכת מכוונת או מערכת מכוונת ישירה בקטגוריה מסוימת היא אוסף עצמים באותה קטגוריה (קבוצות, חבורות או חוגים למשל).
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) ומערכת מכוונת · ראה עוד »
מערכת אורתונורמלית שלמה
במתמטיקה, מערכת אורתונורמלית שלמה במרחב מכפלה פנימית (ובפרט במרחב הילברט) היא קבוצה של וקטורים שקבוצת האיברים הנפרשים על ידה היא צפופה במרחב, ושאיבריה הם אורתוגונליים זה לזה, כלומר מכפלתם הפנימית היא 0, והם מנורמלים, כלומר כל אחד הוא בעל נורמה 1 (וקטורים כאלה נקראים "וקטורי יחידה").
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) ומערכת אורתונורמלית שלמה · ראה עוד »
מערכת פאנו
מערכת פֵּאָנוֹ היא מערכת מתמטית, המהווה מודל פורמלי של המספרים הטבעיים.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) ומערכת פאנו · ראה עוד »
מערכת פרויקטיבית
מערכת פרויקטיבית בקטגוריה מסוימת היא אוסף עצמים באותה קטגוריה (קבוצות, חבורות או חוגים למשל) המקיימים ביניהם קשר של הטלות (אפשר להטיל איבר במקום גבוה יותר ולקבל איבר במקום נמוך יותר) ותכונות מסוימות.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) ומערכת פרויקטיבית · ראה עוד »
מערכת האקסיומות של הילברט
מערכת האקסיומות של הילברט היא מערכת בת 20 אקסיומות שהציע דויד הילברט ב-1899, כבסיס תאורטי לגאומטריה האוקלידית.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) ומערכת האקסיומות של הילברט · ראה עוד »
מערכות מספרים
דיאגרמת ון של מערכות מספרים במתמטיקה, מערכת מספרים היא קבוצה של מספרים, או עצמים הדומים למספרים, שמוגדרות בה פעולות אריתמטיות כגון חיבור וכפל.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) ומערכות מספרים · ראה עוד »
מעגלים משיקים
מעגלים משיקים. למעלה:השקה פנימית; למטה: השקה חיצונית מעגלים משיקים הם מעגלים הנמצאים במישור משותף ולכל שניים מהם נקודה משותפת יחידה.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) ומעגלים משיקים · ראה עוד »
מקרה מנוון
במתמטיקה, מקרה מנוון של עצם מתמטי הוא מקרה קצה של העצם המקיים את הגדרתו, אולם הוא חורג מהמאפיינים השגרתיים של העצם ולרוב הוא פשוט יותר.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) ומקרה מנוון · ראה עוד »
מקרה פרטי
בלוגיקה (ובמתמטיקה), מתייחס המונח מקרה פרטי לאחד משני מצבים:;מקרה יחיד זהו מצב בו נתונות שתי טענות מהתבנית הבאה.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) ומקרה פרטי · ראה עוד »
מרחב (מתמטיקה)
במתמטיקה, מרחב הוא שם כללי לקבוצה בעלת תכונות מוגדרות הנושאת איתה מבנה נוסף.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) ומרחב (מתמטיקה) · ראה עוד »
מרחב מטרי
בטופולוגיה, מרחב מטרי היא קבוצה שמוגדרת עליה פונקציה סימטרית וחיובית, המקיימת את אי-שוויון המשולש.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) ומרחב מטרי · ראה עוד »
מרחב אוקלידי
נקודה במרחב האוקלידי התלת-ממדי מוגדרת בעזרת שלוש קואורדינטות. במתמטיקה, מרחב אוקלידי הוא הכללה לממד כללי של המישור וגם של המרחב התלת-ממדי, שהם הבסיס של הגאומטריה האוקלידית.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) ומרחב אוקלידי · ראה עוד »
מרחב טופולוגי
בטופולוגיה, מרחב טופולוגי הוא מושג שמאפשר להכליל מושגים כמו התכנסות, קשירות, רציפות והפרדה בין נקודות.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) ומרחב טופולוגי · ראה עוד »
מרחב המסרק
בטופולוגיה, מרחב המסרק (המסרק ההרמוני) הוא תת מרחב של המרחב הטופולוגי \mathbb^2, אשר דומה למסרק.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) ומרחב המסרק · ראה עוד »
מרכז (תורת החבורות)
בתורת החבורות, מרכז החבורה G היא קבוצת כל האיברים שמתחלפים עם כל איברי G: המרכז הוא תמיד תת-חבורה נורמלית ואבלית של G. סימונו מגיע מהמילה הגרמנית Zentrum שמשמעותה "מרכז".
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) ומרכז (תורת החבורות) · ראה עוד »
משפט נקודת השבת של בראואר
במתמטיקה, משפט נקודת השבת של בראואר (Brouwer) הוא משפט בטופולוגיה.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) ומשפט נקודת השבת של בראואר · ראה עוד »
משפט ספרג-גרונדי
משפט ספרג-גרונדי הוא משפט יסודי בתורת המשחקים הקומבינטורית הקובע שכל משחק שוויוני (impartial game) אשר משחקים בו באופן נורמלי שקול לנים.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) ומשפט ספרג-גרונדי · ראה עוד »
משפט קנטור
גאורג קנטור משפט קנטור הוא משפט מתמטי בתורת הקבוצות, הקובע שהעוצמה של כל קבוצה קטנה מהעוצמה של קבוצת החזקה שלה.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) ומשפט קנטור · ראה עוד »
משפט קנטור (פירושונים)
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) ומשפט קנטור (פירושונים) · ראה עוד »
משפט לוונהיים-סקולם
בלוגיקה מתמטית, משפט לוונהיים-סקולם הוא משפט יסודי בתורת המודלים שקובע שאם לתורה בשפה בת מנייה מסדר ראשון יש מודל אינסופי, אז יש לה מודל מכל עוצמה אינסופית.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) ומשפט לוונהיים-סקולם · ראה עוד »
משפט הממדים
מִשְׁפַּט הַמְּמַדִּים (בשפות אחרות ידוע בשם זהות גראסמן או נוסחת גראסמן, על-שם הרמן גראסמן) הוא משפט באלגברה ליניארית האומר כי סכום הממדים של שני מרחבים וקטוריים פחות ממד החיתוך שלהם שווה לממד הסכום שלהם.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) ומשפט הממדים · ראה עוד »
משפט הסדר הטוב
משפט הסדר הטוב הוא משפט בתורת הקבוצות, הקובע שאפשר לסדר כל קבוצה בסדר טוב.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) ומשפט הסדר הטוב · ראה עוד »
משפט החתונה
בקומבינטוריקה, משפט החתונה, שמיוחס למתמטיקאי האנגלי פיליפ הול (1935), הוא משפט שמגדיר תנאי הכרחי ומספיק לבחירת נציגים ייחודיים עבור משפחה של קבוצות.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) ומשפט החתונה · ראה עוד »
משפט היינה-בורל
משפט היינה-בורל הוא משפט יסודי באנליזה מתמטית, הקובע שקבוצה בישר הממשי היא קומפקטית אם ורק אם היא סגורה וחסומה.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) ומשפט היינה-בורל · ראה עוד »
משפט ויטלי
בתורת המידה, משפט ויטלי הוא משפט של המתמטיקאי האיטלקי ג'וזפה ויטלי, הקובע כי לכל קבוצה מדידת לבג ממידה חיובית יש תת-קבוצה לא מדידה.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) ומשפט ויטלי · ראה עוד »
משפטי שנירלמן
בתורת המספרים האדיטיבית, משפטי שנירלמן הם משפטים מרכזיים העוסקים בצפיפות של קבוצות מספרים, החלקיות לקבוצת המספרים הטבעיים.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) ומשפטי שנירלמן · ראה עוד »
משתנה
במתמטיקה ויישומיה, משתנה הוא סמל המסמן כמות, איבר של קבוצה, או ערך לוגי, העשויים להשתנות.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) ומשתנה · ראה עוד »
משלים (מתמטיקה)
בתורת הקבוצות, משלים של קבוצה G (באנגלית: G complement of set) הוא קבוצה אחרת, אשר מכילה את כל האיברים שאינם נמצאים ב-G. זאת ביחס לקבוצה U כלשהי שהיא "הקבוצה האוניברסלית" - קבוצה שבהקשר הנוכחי של הדיון, כל קבוצה שעליה נדבר היא תת קבוצה של U. על-פי הגדרה זו, האיחוד של קבוצת G והמשלים של G הוא הקבוצה U, ואילו החיתוך ביניהן הוא קבוצה ריקה.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) ומשלים (מתמטיקה) · ראה עוד »
משוואה
משוואה היא שוויון בין שני ביטויים שמופיע בו משתנה אחד או יותר.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) ומשוואה · ראה עוד »
משוואה דיופנטית
במתמטיקה משוואה דיופנטית היא משוואה שקבוצת הפתרונות שלה מוגבלת, בדרך-כלל, לקבוצת המספרים השלמים.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) ומשוואה דיופנטית · ראה עוד »
משווה (מתמטיקה)
במתמטיקה, משווה הוא קבוצה בה שתי פונקציות (או יותר) מקבלות ערכים שווים.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) ומשווה (מתמטיקה) · ראה עוד »
מתמטיקה
שיעור באלגברה ליניארית באוניברסיטת הלסינקי ילדות פותרות תרגיל במתמטיקה מָתֵמָטִיקָה היא תחום דעת העוסק במושגים כגון כמות, מבנה, מרחב ושינוי.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) ומתמטיקה · ראה עוד »
מתמטיקה עיונית
מתמטיקה עיונית (קרויה גם מתמטיקה טהורה) היא ענף של המתמטיקה שעוסק במתמטיקה מתוך עניין בתכונות מתמטיות בלבד, ללא יעדים יישומיים בענפי מדע אחרים כגון פיזיקה, אסטרונומיה או הנדסה.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) ומתמטיקה עיונית · ראה עוד »
מטריצת אפסים
במתמטיקה ובפרט באלגברה ליניארית, מטריצת אפסים היא מטריצה שכל איבריה הם 0, כלומר אפסים.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) ומטריצת אפסים · ראה עוד »
מחלקת שקילות
חפיפה היא דוגמה ליחס שקילות. שני המשולשים השמאליים ביותר הם חופפים, בעוד המשולש השלישי והרביעי אינם תואמים לאף משולש אחר המוצג כאן. לפיכך, שני המשולשים הראשונים נמצאים באותה מחלקת שקילות, בעוד שהמשולש השלישי והרביעי נמצאים כל אחד במחלקת השקילות שלו.במתמטיקה, מחלקות שקילות היא דרך לחלק איברים של קבוצה כלשהי שקיים יחס שקילות המוגדר עליה.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) ומחלקת שקילות · ראה עוד »
מחלקה מונוטונית
מחלקה מונוטונית היא משפחה של קבוצות המקיימת תכונות סגירות מסוימות.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) ומחלקה מונוטונית · ראה עוד »
מבנה
מבנה (בלועזית: סְטְרוּקְטוּרָה) הוא מערך של פריטים המסודר לפי כללים מוגדרים, בין אם הוא טבעי, למשל בגאולוגיה, ובין אם הוא יזום, למשל בהנדסה.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) ומבנה · ראה עוד »
מבנה (מתמטיקה)
במתמטיקה, מבנה הוא מונח לא פורמלי המציין יחסים לא טריוויאליים (שאינם מתקיימים תמיד) בין איבריה של קבוצה.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) ומבנה (מתמטיקה) · ראה עוד »
מבנה (לוגיקה מתמטית)
בלוגיקה מתמטית, מבנה הוא התאמה המפרשת את הביטויים של שפה פורמלית כביטויים אודות מבנה מתמטי מסוים.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) ומבנה (לוגיקה מתמטית) · ראה עוד »
מבנה אלגברי
מבנים אלגבריים שונים. הוספת תכונה מתאימה מצמצת את המחלקה באלגברה מופשטת, מבנה אלגברי הוא מבנה מתמטי המורכב מקבוצה עם פעולה, או פעולות, המקיימות אקסיומות מסוימות.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) ומבנה אלגברי · ראה עוד »
מבנה נתונים
במדעי המחשב, מבנה נתונים הוא דרך לאחסון נתונים במחשב, כך שניתן יהיה להשתמש בנתונים באופן יעיל.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) ומבנה נתונים · ראה עוד »
מגמה (פירושונים)
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) ומגמה (פירושונים) · ראה עוד »
מונואיד (מבנה אלגברי)
מונואיד (או: יחידון) הוא מבנה אלגברי הכולל קבוצה, פעולה בינארית אסוציאטיבית, ואיבר יחידה.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) ומונואיד (מבנה אלגברי) · ראה עוד »
מונואיד חופשי
מונואיד חופשי הוא מבנה מתמטי, מהסוג מונואיד, המקיים את התכונה המאפיינת אובייקטים חופשיים.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) ומונואיד חופשי · ראה עוד »
מורפיזם אפס
במתמטיקה, ובמיוחד בתורת הקטגוריות, מורפיזם אפס הוא סוג מיוחד של מורפיזם "טריוויאלי".
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) ומורפיזם אפס · ראה עוד »
מולטי קבוצה
מולטי קבוצה (לעיתים נקראת "רב קבוצה") היא קבוצה שבה יש חשיבות לחזרה, כלומר איברים יכולים להופיע יותר מפעם אחת.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) ומולטי קבוצה · ראה עוד »
מוגדר היטב
במתמטיקה, הביטוי מוגדר היטב מתאר את האופן שבו בנויה הגדרה מתמטית – העשויה להיות בנויה כראוי, ולתאר את מה שהיא מתיימרת לתאר, או להיות רק מראית-עין של הגדרה שכתובה על-פי כללי התחביר המתמטיים, אך אינה מגדירה בפועל דבר.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) ומוגדר היטב · ראה עוד »
מודל (לוגיקה מתמטית)
בלוגיקה מתמטית, מודל של תורה הוא מבנה המתאים לשפה, שבו מתקיימות כל האקסיומות.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) ומודל (לוגיקה מתמטית) · ראה עוד »
מודולה-2
מוֹדוּלה־2 (באנגלית: Modula-2) היא שפת תכנות מערכות מובנת ופרוצדורלית עם טיפוסיות חזקה וסטטית שפותחה על ידי ניקלאוס וירת בין השנים 1977–1988 במכון הטכנולוגי של ציריך.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) ומודולה-2 · ראה עוד »
מכפלה (תורת הקטגוריות)
במתמטיקה, ובמיוחד בתורת הקטגוריות, מכפלה של אובייקטים בקטגוריה היא הכללה של בניות שונות במתמטיקה, כגון מכפלה קרטזית של קבוצות, מכפלה ישרה של חבורות, מכפלה של מרחבים טופולוגיים וכו'.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) ומכפלה (תורת הקטגוריות) · ראה עוד »
מכפלה קרטזית
מַכְפֵּלָה קַרְטֵזִית (סימון מתמטי: \times) היא פעולה בינארית על קבוצות היוצרת קבוצה חדשה, שאבריה הם הזוגות הסדורים שרכיביהם מגיעים משתי הקבוצות, בהתאמה.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) ומכפלה קרטזית · ראה עוד »
מיקום (גאומטריה)
וקטור מיקום \vecr מייצג את המיקום של נקודה \mathrmP(x,y,z) ביחס למקור O. במערכת קואורדינטות קרטזית \vecr.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) ומיקום (גאומטריה) · ראה עוד »
מידת דיראק
''δx'' קובעת גודל של 1 לכל הקבוצות בחצי השמאלי העליון של התרשים ו-0 לכל הקבוצות בחצי הימני התחתון. במתמטיקה, ובפרט בתורת המידה, מידת דיראק היא מידה שקובעת גודל לקבוצה רק על סמך הכלה או אי-הכלה של איבר קבוע x על ידי הקבוצה.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) ומידת דיראק · ראה עוד »
מידת המניה
במתמטיקה בתחום תורת המידה מידת המניה היא דרך אינטואיטיבית להגדיר פונקציית מידה על כל קבוצה: ה"גודל" של תת-קבוצה הוא מספר האיברים בה כאשר היא קבוצה סופית ואינסוף כאשר היא קבוצה אינסופית.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) ומידת המניה · ראה עוד »
מידה (מתמטיקה)
במתמטיקה, מידה היא פונקציה המתאימה מספר אי-שלילי (או אינסוף) לאוסף מסוים של תת-קבוצות של קבוצה נתונה, ומקיימת תכונות שימושיות מסוימות.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) ומידה (מתמטיקה) · ראה עוד »
מידה חיצונית
בתורת המידה, מידה חיצונית היא פונקציה מקבוצת החזקה של קבוצה לא ריקה נתונה, אל הרחבת הממשיים (כלומר, היא מקבלת ערכים אי-שליליים או \infty), המקיימת תכונות דומות לאלו של אורך.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) ומידה חיצונית · ראה עוד »
מיון מנייה
במדעי המחשב, מיון מנייה או מיון ספירה (counting sort) הוא אלגוריתם מיון עבור מספרים שלמים חיוביים (כלומר מספרים טבעיים), המתבסס על העובדה שהמספרים נמצאים בטווח חסום, כדי לבצע את המיון בזמן מהיר יותר מזה שמסוגלים לו אלגוריתמי המיון ההשוואתיים.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) ומיון מנייה · ראה עוד »
אנליזה מתמטית
אָנָלִיזָה מָתֶמָטִית היא ענף מרכזי במתמטיקה החוקר פונקציות מתמטיות ממשיות ומרוכבות.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) ואנליזה מתמטית · ראה עוד »
אפיגרף (מתמטיקה)
פונקציה (בשחור) והאפיגרף שלה (בירוק) במתמטיקה, האֶפִּיגְרָף של פונקציה f: Rn→R היא קבוצת הנקודות שנמצאות מעל או על הגרף: האפיגרף המוגבל הוא האפיגרף ללא הגרף עצמו: הגדרה זהה קיימת לפונקציה שלוקחת ערכים מהתחום R ∪ ∞., ובמקרה זה, האפיגרף הוא קבוצה ריקה אם ורק אם f זהה לאינסוף (f \equiv \infty).
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) ואפיגרף (מתמטיקה) · ראה עוד »
אקסיומת הקבוצה האינסופית
אקסיומת הקבוצה האינסופית (או אקסיומת האינסוף) היא אחת האקסיומות של תורת הקבוצות האקסיומטית.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) ואקסיומת הקבוצה האינסופית · ראה עוד »
אקסיומת הבנייה
אקסיומת הבנייה היא אקסיומה הטוענת, שכל קבוצה היא "בת-בנייה"; או בנוסח המקורי: שמחלקת הקבוצות היא מחלקת-הקבוצות בנות-הבנייה.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) ואקסיומת הבנייה · ראה עוד »
אקסיומת הבחירה
אקסיומת הבחירה היא אחת האקסיומות של תורת הקבוצות האקסיומטית לפיה, בהינתן אוסף של קבוצות לא ריקות, ניתן לבחור איבר אחד מכל קבוצה.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) ואקסיומת הבחירה · ראה עוד »
אקסיומת ההחלפה
בתורת הקבוצות האקסיומטית, אקסיומת ההחלפה היא סכימה של אקסיומות שמבטיחות כי תמונה של הפעלת פונקציה גדירה על קבוצה היא גם קבוצה.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) ואקסיומת ההחלפה · ראה עוד »
אקסיומות המנייה
אקסיומות המנייה הן הנחות המתייחסות לגודל של קבוצות מיוחדות במרחב טופולוגי, ובפרט להנחה שקבוצות אלו הן בנות מנייה.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) ואקסיומות המנייה · ראה עוד »
ארתור קיילי
ארתור קֵיילי (באנגלית: Arthur Cayley; 16 באוגוסט 1821 בריצ'מונד, סארי - 26 בינואר 1895 בקיימברידג' אנגליה) היה מתמטיקאי בריטי.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) וארתור קיילי · ראה עוד »
ארבע פעולות החשבון
130px ארבע פעולות החשבון הן פעולות החשבון הבסיסיות ביותר, השימושיות בחיי היומיום של מרבית בני האדם.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) וארבע פעולות החשבון · ראה עוד »
אריחים אפריודיים
אריחי פנרוז הם סט אריחים אפריודיים, מכיוון שהם מרכיבים רק ריצופים לא מחזוריים של משטח (ראו תמונה הבאה). כל אינסוף הריצופים האפשריים באמצעות אריחי פנרוז אינם מחזוריים. כלומר, אריחי פנרוז הם קבוצת אריחים אפריודית. אריחים אפריודיים היא קבוצה של אריחים כך שניתן להרכיב באמצעות עותקים של האריחים מהקבוצה רק ריצופים שאינם מחזוריים, כלומר שאינם בעלי דפוס שחוזר על עצמו ברציפות.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) ואריחים אפריודיים · ראה עוד »
אלפבית
אָלֶפְבֵּית הוא אוסף סדור של אותיות, שהן סימנים גרפיים המייצגים עיצורים ותנועות.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) ואלפבית · ראה עוד »
אלפבית (שפה פורמלית)
בשפות פורמליות, אלפבית היא קבוצה לא ריקה של סמלים, הנחשבת בדרך כלל כמייצגת אותיות, תווים, או סְפָּרות אך ייתכן גם שה"סמלים" הללו יהיו קבוצת פונמות (צליל בודד).
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) ואלפבית (שפה פורמלית) · ראה עוד »
אלגברה של קבוצות
במתמטיקה ובפרט בתורת המידה ואלגבראות בוליאניות, אלגברה של קבוצות (נקראת גם: שדה של קבוצות) מעל קבוצה X\, היא אוסף \mathcal של תת-קבוצות של X המקיים את תכונות הסגירות הבאות.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) ואלגברה של קבוצות · ראה עוד »
אלגברה בוליאנית (מבנה אלגברי)
במתמטיקה, ובמיוחד בתורת הקבוצות, אלגברה בּוּליאנית הוא סוג של מבנה אלגברי, הקרוי על-שמו של המתמטיקאי האנגלי ג'ורג' בול (1815-1864).
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) ואלגברה בוליאנית (מבנה אלגברי) · ראה עוד »
אלגוריתם אוקלידס
אלגוריתם אוקלידס הוא אלגוריתם אריתמטי המאפשר למצוא, בהינתן שני מספרים טבעיים, את המחלק המשותף המקסימלי שלהם.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) ואלגוריתם אוקלידס · ראה עוד »
אלומה (מתמטיקה)
במתמטיקה, אלומה (בצרפתית: Faisceau, באנגלית: Sheaf) היא אמצעי המאפשר לרכז מידע על תכונות מקומיות של מרחב, כדי להשוות אותן לתכונות הגלובליות שלו.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) ואלומה (מתמטיקה) · ראה עוד »
אופרטור
במתמטיקה, אוֹפֵּרָטוֹר (Operator) הוא סמל המשמש לציון פעולה הפועלת על מספר קבוע או משתנה של איברים בקבוצה, ותוצאתה היא איבר בקבוצה.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) ואופרטור · ראה עוד »
אורך חיים ממוצע
אורך חיים ממוצע (mean lifetime) הוא הממוצע החשבוני של משך הקיום של חלקיקים במערכת פיזיקלית.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) ואורך חיים ממוצע · ראה עוד »
אורתנט
בגאומטריה, אוֹרְתָנְט (באנגלית: Orthant) או היפר-אוקטנט (Hyperoctant) הוא הכללה של הרביע (ב-2 ממדים) ושל האוקטנט (ב-3 ממדים) עבור מרחב אוקלידי n-ממדי.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) ואורתנט · ראה עוד »
אוטומט מחסנית
מצבים: שני מצבים מקבלים (מסומנים בעיגול כפול) ושני מצבים שאינם מקבלים (מסומנים בעיגול בודד). במדעי המחשב, אוטומט מחסנית (באנגלית: Pushdown automaton, ובראשי תיבות: PDA) הוא מודל חישובי, שמהווה הרחבה של מודל האוטומט הסופי (הדטרמיניסטי), על ידי הוספת מחסנית, שבה האוטומט מסוגל לאחסן מידע (משמע, לאוטומט יש יכולת זיכרון).
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) ואוטומט מחסנית · ראה עוד »
אוטומט סופי דטרמיניסטי
בתורת החישוביות, אוטומט סופי דטרמיניסטי (להלן: אס"ד) הוא מודל מתמטי, המגדיר שפה פורמלית.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) ואוטומט סופי דטרמיניסטי · ראה עוד »
אובייקט חופשי
במתמטיקה ובפרט בתורת הקטגוריות, אובייקט חופשי הוא מונח כללי לאובייקט שנוצר מאיברים כלשהם באופן "חופשי", כלומר מבלי שהם מקיימים יחסי גומלין כלשהם (מלבד ההכרחיים).
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) ואובייקט חופשי · ראה עוד »
אובייקט התחלתי ואובייקט סופי
בתורת הקטגוריות, אובייקט התחלתי ואובייקט סופי הם סוג של אובייקטים בקטגוריה שמהווים עצמי קצה מבחינת המורפיזמים שיוצאים מהם ונכנסים לתוכם.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) ואובייקט התחלתי ואובייקט סופי · ראה עוד »
אימרה מונטאג
אימרה מונטאג (בהונגרית: Montágh Imre; בודפשט, 29 ביולי 1935 – בודפשט, 14 באוגוסט 1986) היה מרצה יהודי-הונגרי לחינוך מיוחד, קלינאי תקשורת, פרופסור חבר באוניברסיטה לאמנויות התיאטרון והקולנוע.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) ואימרה מונטאג · ראה עוד »
אינסוף
אינסוף (תו: ∞) הוא מונח עם משמעויות שונות במתמטיקה, בפילוסופיה, בתאולוגיה ובשפת היומיום, המתייחס להיעדר גבול כמותי, מרחבי, זמני, או רעיוני.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) ואינסוף · ראה עוד »
אינפימום וסופרמום
איברי הקבוצה M (בכחול) חסומים מלעיל על ידי הנקודות החומות והנקודה הירוקה. הנקודה הירוקה היא החסם הקטן ביותר ולכן היא הסופרמום אִינְפִימוּם וסוּפְּרִמוּם (לפעמים נקראים חסם תחתון וחסם עליון) הם מושגי יסוד באנליזה מתמטית.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) ואינפימום וסופרמום · ראה עוד »
אינוולוציה (מתמטיקה)
הפעלת אינוולוציה פעמיים מחזירה את האיבר המקורי במתמטיקה, אינוולוציה היא פונקציה שהיא ההופכית של עצמה.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) ואינוולוציה (מתמטיקה) · ראה עוד »
איחוד (מתמטיקה)
בתורת הקבוצות ובענפים אחרים במתמטיקה, האיחוד של אוסף של קבוצות הוא קבוצה המכילה את כל מה ששייך לקבוצות אלה, ושום דבר אחר.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) ואיחוד (מתמטיקה) · ראה עוד »
איחוד קבוצות זרות
לאחר הפעלת '''יצירה''' 8 פעמים, ייווצרו 8 יחידונים. אחרי כמה הפעלות של '''איחוד''', חלק מהקבוצות התאגדו יחדיו. במדעי המחשב, איחוד קבוצות זרות (באנגלית: Disjoint-Set Data Structure), הוא מבנה נתונים אשר מבצע מעקב אחרי קבוצה של עצמים המחולקים למספר של תתי-קבוצות זרות ולא חופפות.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) ואיחוד קבוצות זרות · ראה עוד »
איבר (מתמטיקה)
בתורת הקבוצות, איבר הוא פריט מתוך קבוצה.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) ואיבר (מתמטיקה) · ראה עוד »
איבר האפס
איבר האפס הוא מונח אלגברי לציון איבר במבנה אלגברי שהוא איבר היחידה ביחס לפעולת החיבור המוגדרת במבנה.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) ואיבר האפס · ראה עוד »
איבר הופכי
באלגברה, איבר הופכי לאיבר נתון הוא איבר שהכפלתו באיבר הנתון נותנת את איבר היחידה.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) ואיבר הופכי · ראה עוד »
איבר יחידה
איבר יחידה (גם: איבר נייטרלי או איבר אדיש) הוא איבר בקבוצה שכאשר מבוצעת עליו פעולה בינארית עם איבר אחר, היא איננה משנה את האיבר האחר.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) ואיבר יחידה · ראה עוד »
נקודת הצטברות
בטופולוגיה ובאנליזה מתמטית, x היא נקודת הצטברות של קבוצה A אם בכל סביבה של x קיימת לפחות נקודה אחת פרט ל-x השייכת ל-A. לדוגמה, נקודות ההצטברות של קטע הן נקודות הקטע וכן הקצוות שלו.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) ונקודת הצטברות · ראה עוד »
נקודה מבודדת
0 היא נקודה מבודדת בקבוצה \0\\cup 1, 2. יש עיגול סביבה שלא מכיל אף נקודה אחרת של הקבוצה. בטופולוגיה, נקודה \ x בקבוצה \ S נקראת נקודה מבודדת, אם קיימת סביבה של \ x שאינה מכילה נקודות אחרות של \ S. בפרט, במרחב אוקלידי (או במרחב מטרי), \,x היא נקודה מבודדת של \ S אם קיים כדור פתוח סביב \ x אשר אינו מכיל נקודות של \ S (פרט ל-\ x עצמה).
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) ונקודה מבודדת · ראה עוד »
ניקולאי לובצ'בסקי
ניקולאי איוונוביץ' לובצ'בסקי (ברוסית: Никола́й Ива́нович Лобаче́вский; 1 בדצמבר 1792, ניז'ני נובגורוד – 24 בפברואר 1856, קאזאן) היה מתמטיקאי רוסי.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) וניקולאי לובצ'בסקי · ראה עוד »
סמל
סמלים של דתות שונות סמל הוא ייצוג של מושג כלשהו, כמו רעיון, חפץ, איכות ועוד.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) וסמל · ראה עוד »
סנדוויץ' (פירושונים)
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) וסנדוויץ' (פירושונים) · ראה עוד »
ספקטרום של מטריצה
במתמטיקה, הספקטרום של מטריצה היא קבוצה של ערכיה העצמיים של המטריצה.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) וספקטרום של מטריצה · ראה עוד »
סריג (מבנה סדור)
בתורת הקבוצות, סריג הוא קבוצה עם יחס סדר חלקי, שבו לכל שני איברים a,b יש אינפימום וסופרמום.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) וסריג (מבנה סדור) · ראה עוד »
סריג הופכי
סריג הופכי של סריג בראבה מסוים הוא מעין התמרת פורייה של הסריג.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) וסריג הופכי · ראה עוד »
סביבה (מתמטיקה)
בטופולוגיה ויישומיה, סביבה של נקודה היא קבוצה של נקודות העוטפת, אינטואיטיבית, את הנקודה הנתונה.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) וסביבה (מתמטיקה) · ראה עוד »
סגירות (אלגברה)
באלגברה, קבוצה נקראת סגורה תחת פעולה מסוימת המוגדרת עליה, כאשר הפעלת הפעולה על איברי הקבוצה נותנת איבר הנכלל אף הוא בקבוצה.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) וסגירות (אלגברה) · ראה עוד »
סדר טוב
במתמטיקה, סדר טוב על קבוצה הוא סדר מלא שבו לכל תת-קבוצה לא ריקה יש איבר ראשון.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) וסדר טוב · ראה עוד »
סדר חלקי
הכלה. איבר המינימום הוא \emptyset ואיבר המקסימום \x,y,z\ בתורת הקבוצות, סדר חלקי על קבוצה X הוא יחס בינארי המקיים אחת משתי קבוצות של אקסיומות.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) וסדר חלקי · ראה עוד »
סדרה (מתמטיקה)
במתמטיקה, סדרה היא קבוצה סדורה של עצמים, הנקראים איברי הסדרה.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) וסדרה (מתמטיקה) · ראה עוד »
סוגריים
הסוגריים הם סימנים הבאים להפריד טקסט מסוים משאר הכתוב.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) וסוגריים · ראה עוד »
סכום
סְכוּם הוא התהליך של חיבור קבוצה של איברים, והתוצאה של תהליך זה היא הסכום של איברים אלו.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) וסכום · ראה עוד »
סימטריה
דוגמה לאיור של עץ סימטרי (משמאל) ועץ אסימטרי (מימין). סִימֶטְרִיָּה (מיוונית: συμμετρεῖν – למדוד ביחד) בשפה היומיומית מתארת תחושה של פרופורציה, הרמוניה ושיווי משקל, או מושג מתמטי מדויק, שמשתמשים בו במסגרת החוקים של מערכות פורמליות, כגון גאומטריה ופיזיקה לתאר בדרך כלל אובייקט שאינו משתנה תחת כמה טרנספורמציות.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) וסימטריה · ראה עוד »
סימון מתמטי
במתמטיקה ובלוגיקה נהוג לסמן עצמים, יחסים ואף מילות קישור בסימנים מיוחדים, על-מנת לקצר ולחסוך אי-הבנות בכתיבה ובקריאה.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) וסימון מתמטי · ראה עוד »
סינגלטון
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) וסינגלטון · ראה עוד »
סיבוכיות
מחלקות סיבוכיות במדעי המחשב, סיבוכיות (באנגלית: complexity) היא כלי מדד מתמטי של משאבי המערכת הנחוצים לפתרון בעיה נתונה באמצעות מחשב.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) וסיבוכיות · ראה עוד »
סיגמא (פירושונים)
קטגוריה:פירושונים.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) וסיגמא (פירושונים) · ראה עוד »
סיגמא-אלגברה
במתמטיקה, סיגמא-אלגברה על קבוצה X היא משפחה של תת-קבוצות של X, הכוללת את הקבוצה הריקה, וסגורה ללקיחת מַשְׁלִים ולאיחוד בן מנייה (ראו ההגדרה להלן).
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) וסיגמא-אלגברה · ראה עוד »
עץ R
דוגמה לעץ R דו־ממדי שנבנה על בסיס המלבנים R8-R19, מבוסס על דוגמה מתוך המאמר המקורי על עצי R של אנטונין גוטמן במדעי המחשב, עץ R הוא מבנה נתונים בצורת עץ שנועד לשמש לגישה למידע מרחבי, כלומר לנתונים עם אופי רב ממדי.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) ועץ R · ראה עוד »
עצם מתמטי
עצם מתמטי או אובייקט מתמטי הוא מושג מהפילוסופיה של המתמטיקה, שמתייחס לעצם מופשט המופיע במתמטיקה.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) ועצם מתמטי · ראה עוד »
עקרון הסדר הטוב
במתמטיקה, עקרון הסדר הטוב קובע שהסדר המקובל על המספרים הטבעיים הוא סדר טוב.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) ועקרון הסדר הטוב · ראה עוד »
עקרון החיבור
עֶקְרוֹן הַחִיבּוּר הוא עיקרון יסודי בקומבינטוריקה המופיע בצורות שונות בתחומים רבים במתמטיקה.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) ועקרון החיבור · ראה עוד »
עקרון הכפל
עקרון הכפל הוא עיקרון יסודי בקומבינטוריקה המופיע בצורות שונות בתחומים רבים במתמטיקה.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) ועקרון הכפל · ראה עוד »
ערך (מתמטיקה)
במתמטיקה, ערך מתייחס בדרך כלל ל'פלט' של פונקציה.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) וערך (מתמטיקה) · ראה עוד »
עוצמה
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) ועוצמה · ראה עוד »
עוצמה (מתמטיקה)
המונח המתמטי עוצמה, מספר קרדינלי או מספר מונה מתאר גודל של קבוצה שאינו תלוי בתכונות האיברים בקבוצה או בקשרים ביניהם.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) ועוצמה (מתמטיקה) · ראה עוד »
פאל טוראן
פאל טוראן (במקור רוזנפלד, בהונגרית: Turán Pál; בודפשט, 18 באוגוסט 1910 – בודפשט, 26 בספטמבר 1976) היה מתמטיקאי הונגרי-יהודי, שהשיג תוצאות משמעותיות בתחום תורת המספרים, תורת הגרפים והאנליזה המתמטית הקלאסית.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) ופאל טוראן · ראה עוד »
פנים (טופולוגיה)
הנקודה p נמצאת בפנים של הקבוצה V שכן הקבוצה V מכילה סביבה של p. בטופולוגיה, הפְּנים של קבוצה הוא אינטואיטיבית אוסף הנקודות שנמצאות "בתוך" הקבוצה ולא על השפה שלה.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) ופנים (טופולוגיה) · ראה עוד »
פסקל (שפת תכנות)
פסקל (באנגלית: Pascal) היא שפת תכנות עילית, שפותחה בשנת 1970 על ידי ניקלאוס וירת, וקרויה על שמו של המתמטיקאי והפילוסוף בן המאה ה-17 בלז פסקל.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) ופסקל (שפת תכנות) · ראה עוד »
פעולת חבורה
אחד הרעיונות היסודיים בתורת החבורות הוא הפעולה של חבורה על קבוצה.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) ופעולת חבורה · ראה עוד »
פעולה (מתמטיקה)
סימני ארבע פעולות החשבון האלמנטריות.במתמטיקה, פעולה היא פונקציה שנותנת ערך פלט מוגדר היטב בעבור אפס או יותר ערכי קלט הנקראים ארגומנטים.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) ופעולה (מתמטיקה) · ראה עוד »
פעולה אונארית
במתמטיקה, פעולה אונארית (או אופרטור אונארי) היא פעולה המתבצעת על איבר בקבוצה, ותוצאתה היא איבר בקבוצה.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) ופעולה אונארית · ראה עוד »
פעולה טרנזיטיבית
בתורת החבורות, פעולה טרנזיטיבית היא סוג מיוחד של פעולה של חבורה על קבוצה.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) ופעולה טרנזיטיבית · ראה עוד »
פעולה בוליאנית
פעולה בוליאנית היא פעולה הפועלת על קבוצה שבה שני איברים בלבד: שקר ואמת (או 0 ו-1).
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) ופעולה בוליאנית · ראה עוד »
פעולה בינארית
הפעולה \circ לוקחת שני איברים x,y ומחזירה איבר חדש x \circ y פעולה בינארית (או אופרטור בינארי) היא פעולה מתמטית המתבצעת בין שני איברים בקבוצה (לא בהכרח שונים זה מזה).
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) ופעולה בינארית · ראה עוד »
פרדוקס המספרים המעניינים
פרדוקס המספרים המעניינים הוא פרדוקס מילולי, הנובע מהניסיון לסווג את המספרים הטבעיים למספרים "מעניינים" ו"לא מעניינים".
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) ופרדוקס המספרים המעניינים · ראה עוד »
פרדוקס הספר
פרדוקס הַסַּפָּר הוא פרדוקס מפורסם, המיוחס לפילוסוף הבריטי ברטראנד ראסל.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) ופרדוקס הספר · ראה עוד »
פרדוקס השקרן
האם משפט זה הוא אמת או שקר? בפילוסופיה ובלוגיקה, פרדוקס השקרן הוא פרדוקס המיוצג במשפטים "אני משקר עכשיו" או "המשפט הזה הוא שקר" ודומים להם, המכילים התייחסות עצמית המובילה לסתירה פנימית, שאינה מאפשרת לקבוע האם המשפט הוא אמת או שקר.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) ופרדוקס השקרן · ראה עוד »
פרופורציה
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) ופרופורציה · ראה עוד »
פרינקיפיה מתמטיקה (ראסל)
ברטראנד ראסל, 1954 54.43* "מהנחה זו נובע, לאחר שהוגדר החיבור האריתמטי, ש-2.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) ופרינקיפיה מתמטיקה (ראסל) · ראה עוד »
פלוטואיד
דיאגרמת אוילר לסיווג גרמי השמיים במערכת השמש, על שם לאונרד אוילר פְּלוּטוֹאִיד (באנגלית: Plutoid) הוא תת-קטגוריה של כוכב לכת ננסי וגוף טרנס-נפטוני ("Trans Neptunian Object") במערכת השמש.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) ופלוטואיד · ראה עוד »
פונקציה
פונקציה המתאימה לכל צורה את הצבע שלה פונקציה היא התאמה המשייכת לכל איבר בקבוצה אחת, איבר יחיד בקבוצה שנייה. במתמטיקה, פוּנְקְצִיָּה (נקראת גם העתקה) היא התאמה, המשייכת לכל איבר בקבוצה אחת, איבר יחיד בקבוצה שנייה.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) ופונקציה · ראה עוד »
פונקציה מציינת
במתמטיקה, פונקציה מציינת, הנקראת גם פונקציה אופיינית או לעיתים גם אינדיקטור, היא פונקציה המוגדרת בקבוצה \,X ומציינת שייכות לתת קבוצה \,A של \,X.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) ופונקציה מציינת · ראה עוד »
פונקציה מרומורפית
פונקציה מֶרוֹמורפית היא פונקציה שהיא הולומורפית בכל המישור המרוכב מלבד בנקודות בקבוצה של קטבים מבודדים.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) ופונקציה מרומורפית · ראה עוד »
פונקציה רב-ערכית
במתמטיקה, פוּנְקְצְיָה רַב־עֶרְכִּית היא יחס מלא.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) ופונקציה רב-ערכית · ראה עוד »
פונקציה גזירה
גרף של פולינום (ממעלה 4) הגזיר בכל נקודה ערך המוחלט הגזירה בכל נקודה למעט x.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) ופונקציה גזירה · ראה עוד »
פונקציה הפיכה
250px במתמטיקה, פונקציה הפיכה היא פונקציה, אשר קיימת פונקציה נוספת שפעולתה הפוכה לזו של הראשונה, כך שכאשר שתי הפונקציות מופעלות בזו אחר זו על ערך כלשהו, מוחזר הערך שעליו הן הופעלו.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) ופונקציה הפיכה · ראה עוד »
פונקציונל מינקובסקי
במתמטיקה, ובפרט באנליזה פונקציונלית, פונקציונל מינקובסקי הוא פונקציונל המוגדר על מרחב וקטורי מעל שדה הממשיים אשר מוגדר ביחס לקבוצה מסוימת בתוך המרחב הווקטורי.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) ופונקציונל מינקובסקי · ראה עוד »
פונקציית סכום הריבועים
בתורת המספרים, פונקציית סכום הריבועים היא פונקציה אריתמטית, שסופרת את מספר ההצגות של מספר טבעי נתון n כסכום של k ריבועים, כאשר הצגות עם סדר מחוברים שונה או סימן הפוך של המספרים המועלים בריבוע נספרות כהצגות שונות, והיא מסומנת (rk(n.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) ופונקציית סכום הריבועים · ראה עוד »
פונקציית בליטה
. באנליזה מתמטית, פונקציית בליטה (באנגלית: Bump function) היא פונקציה f: \R^n \to \R על המרחב האוקלידי \R^n שהיא חלקה (במובן שנגזרותיה מכל סדר הן רציפות) ונתמכת בקבוצה קומפקטית.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) ופונקציית בליטה · ראה עוד »
פונקציית הזהות
הגרף של פונקציית הזהות על מערכת צירים פונקציית הזהות או טרנספורמציית הזהות היא פונקציה שמחזירה תמיד את אותו הערך שעליו היא פעלה, פונקציה f היא פונקציית הזהות אם לכל איבר x בקבוצה X עליה היא פועלת מתקיים f(x).
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) ופונקציית הזהות · ראה עוד »
פונקטור
במתמטיקה, ובמיוחד בתורת הקטגוריות, פונקטור (נקרא גם העתקן) הוא סוג מיוחד של העתקה בין קטגוריות.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) ופונקטור · ראה עוד »
פורטרטים ונופים
"פורטרטים ונופים" (1983-1985) היא סדרה של ציורים שיצרה האמנית הישראלית דגנית ברסט.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) ופורטרטים ונופים · ראה עוד »
פייתון
פייתון (באנגלית: Python) היא שפת תכנות עילית דינמית למטרות כלליות מהנפוצות ביותר, ומדורגת באופן עקבי כאחת משפות התכנות הפופולריות ביותר.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) ופייתון · ראה עוד »
צפיפות דיריכלה
בתורת המספרים, צפיפות דיריכלה היא מדד לגודל של קבוצה אחת, בדרך כלל אינסופית, ביחס לקבוצה אחרת.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) וצפיפות דיריכלה · ראה עוד »
צורה גאומטרית
צורות דו-ממדיות: מלבן, עיגול, משולש ומחומש משוכלל קשר; צורה גאומטרית (או צורה הנדסית) הוא שם כללי לקבוצות של נקודות במישור או במרחב התלת-ממדי (במקרה הזה נהוג גם השם גוף גאומטרי או גוף הנדסי).
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) וצורה גאומטרית · ראה עוד »
צירוף (קומבינטוריקה)
צֵירוּף או קוֹמְבִּינַצְיָה הוא בחירה של פריטים מקבוצת איברים שונים, כך שסדר הבחירה אינו משנה (בניגוד לתמורה).
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) וצירוף (קומבינטוריקה) · ראה עוד »
צירוף (בלשנות)
בדקדוק, צירוף הוא קבוצת מילים או מיליות המהוות יחידה תחבירית אחת.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) וצירוף (בלשנות) · ראה עוד »
קרדינל (פירושונים)
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) וקרדינל (פירושונים) · ראה עוד »
קטע היחידה
קטע היחידה במתמטיקה הוא הקטע הסגור, כלומר קבוצת כל המספרים הממשיים הגדולים או שווים ל-0 וקטנים או שווים ל-1.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) וקטע היחידה · ראה עוד »
קטגוריה (מתמטיקה)
במתמטיקה, קטגוריה היא מערכת מתמטית כללית ביותר, המאפשרת לנסח באופן פורמלי תכונות של אובייקטים מופשטים, ותהליכים המשמרים את המבנה של אובייקטים אלו.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) וקטגוריה (מתמטיקה) · ראה עוד »
קבוצת מנדלברוט
קבוצת מַנְדֶלְבְּרוֹט היא קבוצה של מספרים מרוכבים שנוצרים על ידי כללים פשוטים, אבל הקבוצה כולה היא בעלת מורכבות גדולה.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) וקבוצת מנדלברוט · ראה עוד »
קבוצת קנטור
במתמטיקה, קבוצת קנטור היא קבוצה של מספרים, שמקיימת את התנאי הבא: מתחילים מקטע ישר; מסירים מהקטע את השליש המרכזי שלו, ומקבלים שני קטעים קטנים יותר; על כל אחד מהם, מבצעים את אותה פעולה (הסרת השליש האמצעי); מבצעים את אותה פעולה על ארבעת הקטעים שנותרו, וכך הלאה עד אינסוף.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) וקבוצת קנטור · ראה עוד »
קבוצת בורל
קבוצת בורל היא קבוצה השייכת לסיגמא-אלגברה של בורל של מרחב טופולוגי נתון.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) וקבוצת בורל · ראה עוד »
קבוצת החזקה
בתורת הקבוצות, קבוצת החזקה של קבוצה נתונה A היא קבוצת כל תת הקבוצות של A, ומסמנים אותה ב־ \mathcal(A).
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) וקבוצת החזקה · ראה עוד »
קבוצה
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) וקבוצה · ראה עוד »
קבוצה (מבנה נתונים)
קבוצה (באנגלית Set) היא סוג של מבנה נתונים מופשט שכל ערך מופיע בו לכל היותר פעם אחת, ואין חשיבות לסדר בין הערכים.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) וקבוצה (מבנה נתונים) · ראה עוד »
קבוצה (תורת הקבוצות)
#הפניה קבוצה (מתמטיקה).
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) וקבוצה (תורת הקבוצות) · ראה עוד »
קבוצה מקטגוריה ראשונה
במתמטיקה, ובפרט בטופולוגיה, קבוצה מקטגוריה ראשונה (נקראת גם קבוצה דלה, באנגלית: meagre set) היא קבוצה אשר נוצרת מאיחוד בן-מניה של קבוצות דלילות.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) וקבוצה מקטגוריה ראשונה · ראה עוד »
קבוצה אינסופית
קבוצה אינסופית היא קבוצה שמספר איבריה אינו סופי, כלומר קבוצה שאינה קבוצה סופית.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) וקבוצה אינסופית · ראה עוד »
קבוצה ניתנת למנייה רקורסיבית
בחישוביות, קבוצה בת מנייה נקראת ניתנת למנייה רקורסיבית (נל"ר) או בת מנייה רקורסיבית (במ"ר) או כריעה חיובית (כריעה למחצה) אם קיים אלגוריתם שבהינתן קלט, עוצר אם האיבר הנקלט שייך לקבוצה זו.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) וקבוצה ניתנת למנייה רקורסיבית · ראה עוד »
קבוצה פתוחה
בטופולוגיה ובענפים אחרים הקרובים לה במתמטיקה, קבוצה U נקראת קבוצה פתוחה אם לכל נקודה בקבוצה קיים r>0 כך שכל הנקודות במרחב שמרחקן מהנקודה הוא לכל היותר r - שייכות גם כן ל־U.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) וקבוצה פתוחה · ראה עוד »
קבוצה פורשת
קבוצה פורשת (או קבוצת יוצרים) היא קבוצת וקטורים שבאמצעותם ניתן להציג כצירוף ליניארי את כל ואך ורק וקטורים במרחב הנפרש.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) וקבוצה פורשת · ראה עוד »
קבוצה קמורה
קבוצה קמורה קבוצה לא קמורה במתמטיקה, קבוצת נקודות במרחב וקטורי היא קמורה אם לכל שתי נקודות שבתוכה, גם הקטע המחבר את שתי הנקודות נמצא כולו בתוכה.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) וקבוצה קמורה · ראה עוד »
קבוצה טרנזיטיבית
בתורת הקבוצות, קבוצה A היא טרנזיטיבית (אנגלית: transitive) אם היא מכילה עם כל איבר את כל האיברים שלו.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) וקבוצה טרנזיטיבית · ראה עוד »
קבוצה בת מנייה
בתורת הקבוצות, קבוצה בַּת מְנִיָּה היא קבוצה שקיימת פונקציה חד־חד ערכית ממנה לקבוצת המספרים הטבעיים.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) וקבוצה בת מנייה · ראה עוד »
קבוצות שקולות
בתורת הקבוצות, נאמר על שתי קבוצות שהן שקולות אם קיימת פונקציה חד-חד-ערכית ועל מן האחת לשנייה.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) וקבוצות שקולות · ראה עוד »
קבוצות זרות
דיאגרמת ון של שתי '''קבוצות זרות''': '''A''' ו-'''B''' במתמטיקה, זוג קבוצות הן זרות אם אין להן איבר משותף.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) וקבוצות זרות · ראה עוד »
קדם סדר
בתורת הקבוצות, יחס המוגדר על קבוצה נקרא קדם-סדר אם הוא רפלקסיבי וטרנזיטיבי.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) וקדם סדר · ראה עוד »
קדם-מידה
בתורת המידה, קדם-מידה (באנגלית: Pre-measure) היא פונקציה שהיא "כמעט" פונקציית מידה, במובן זה שמשפחת הקבוצות שהיא מודדת אינה מהווה סיגמא-אלגברה.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) וקדם-מידה · ראה עוד »
קו ניצב
קו ניצב (|) וקו ניצב שבור (¦) הם סימני כתב המשמשים במתמטיקה ובתוכנה; נקרא לעיתים "פייפ" (באנגלית: "צינור").
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) וקו ניצב · ראה עוד »
קו-מכפלה (תורת הקטגוריות)
במתמטיקה, ובמיוחד בתורת הקטגוריות, קו-מכפלה של אובייקטים בקטגוריה היא הכללה של בניות שונות במתמטיקה, כגון איחוד זר של קבוצות, מכפלה חופשית של חבורות, סכום ישר של מרחבים וקטוריים וכו'.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) וקו-מכפלה (תורת הקטגוריות) · ראה עוד »
קומפלקס משולשים
במתמטיקה בכלל ובאלגברה טופולוגית בפרט, קומפלקס משולשים או קומפלקס סימפליציאלי (באנגלית: Simplicial Complex) הוא קבוצה של צמתים, קשתות, פאות וההכללות לממדים גבוהים של אלה, המקיים מספר תנאים.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) וקומפלקס משולשים · ראה עוד »
קונטרה פוזיטיב
בלוגיקה, עקרון הקונטרה פוזיטיב (באנגלית: Contrapositive) קובע שמצב שבו טענה \alpha גוררת לוגית מסקנה \beta, שקול טאוטולוגית למצב בו שלילת המסקנה \neg\beta גוררת את שלילת הטענה המקורית \neg\alpha.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) וקונטרה פוזיטיב · ראה עוד »
קוטר
M-מרכז המעגל, d-'''קוטר''' המעגל, r-רדיוס המעגל בגאומטריה, קוטר של מעגל הוא כל מיתר העובר דרך מרכזו של המעגל; באמצעות הקוטר ניתן למדוד את רוחבו של המעגל.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) וקוטר · ראה עוד »
קוד פרופר
עץ ממוספר המתאים לקוד פרופר 4445 בתורת הגרפים, קוד פרווּפֵר (Prüfer Sequence) הוא התאמה בין קבוצת העצים הממוספרים בעלי n צמתים לבין אוסף הווקטורים באורך n-2 המורכבים ממספרים טבעיים בין 1 לבין n, באופן שמהווה מעין קידוד של המידע שדרוש כדי ליצור את הגרף.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) וקוד פרופר · ראה עוד »
קוואזי-חבורה
מבנים אלגבריים שונים. הוספת תכונה מתאימה מצמצת את המחלקה באלגברה מופשטת, קוואזי-חבורה (מאנגלית: Quasigroup) או כמו-חבורה היא מבנה אלגברי בעל פעולה בינארית אחת, שבו פעולות הכפל באיבר מימין ומשמאל הן הפיכות.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) וקוואזי-חבורה · ראה עוד »
רשימה (מבנה נתונים)
רשימה חד-כיוונית מקושרת, בעלת 3 איברים המכילים ערכים שלמים רשימה (באנגלית: List או Sequence) היא מבנה נתונים מופשט שתוכנו בעל סדר חלקי ועשוי להכיל חזרות (כלומר עשויים להימצא בו מספר איברים שקולים).
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) ורשימה (מבנה נתונים) · ראה עוד »
ריצוף של המישור
ריצוף הוא כיסוי של משטח או קבוצה כללית יותר באריחים מאותו סוג.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) וריצוף של המישור · ראה עוד »
שם עצם
שם העצם הוא אחד מחלקי הדיבר והוא מתייחס לכל המילים בלקסיקון, שמצביעות על ישויות בעולם (למשל חפצים ובני אדם, כגון: איש, טלפון, רנן, צעצוע, הם) ועל רעיונות מופשטים (למשל אהבה, אחריות).
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) ושם עצם · ראה עוד »
שפה (פירושונים)
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) ושפה (פירושונים) · ראה עוד »
שפה (טופולוגיה)
הנקודה p נמצאת על השפה של הקבוצה V שכן בכל סביבה של p ישנן נקודות השייכות ל-V ונקודות השייכות למשלים של V. שפה של קבוצה היא מושג טופולוגי שניתן לתאר אותו באופן אינטואיטיבי כקבוצה שמפרידה בין הפנים של הקבוצה ובין החוץ שלה.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) ושפה (טופולוגיה) · ראה עוד »
שפה מסדר ראשון
בלוגיקה מתמטית, שפה מסדר ראשון (נקראת גם לוגיקה מסדר ראשון או תחשיב היחסים או תחשיב פרדיקטים מסדר ראשון, בסימון מקובל FOL) היא מנגנון חישוב לניסוח טענות פורמליות כלליות, כל עוד מסתפקים בכימות על אברים במודל.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) ושפה מסדר ראשון · ראה עוד »
שפה פורמלית
במתמטיקה, לוגיקה ומדעי המחשב, שפה פורמלית היא קבוצה כלשהי של רצפים סופיים של סימנים (או אותיות) מקבוצה סופית \Sigma.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) ושפה פורמלית · ראה עוד »
שפה רקורסיבית
שפה רקורסיבית, או שפה כריעה היא מונח במתמטיקה, לוגיקה ומדעי המחשב, המתאר שפה פורמלית (קבוצה של רצפים סופיים של סמלים שנלקחו מאלף-בית מסוים) המהווה תת קבוצה רקורסיבית של הקבוצה של כל הרצפים הסופיים מעל האלפבית של השפה.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) ושפה רקורסיבית · ראה עוד »
שדה (מבנה אלגברי)
הרציונליים הם שדות שדה הוא קבוצה שעליה פועלים חיבור, חיסור, כפל, וחילוק המתנהגים כמו הפעולות המתאימות על המספרים הרציונליים והממשיים.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) ושדה (מבנה אלגברי) · ראה עוד »
שוויון (מתמטיקה)
במתמטיקה ובלוגיקה, שוויון בין שני עצמים מציין זהות מוחלטת ביניהם, בכל מאפייניהם.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) ושוויון (מתמטיקה) · ראה עוד »
שידוך (תורת הגרפים)
בתורת הגרפים, שידוך או זיווג עבור גרף הוא אוסף של קשתות מאותו הגרף, כך שאין שתי קשתות באוסף שנוגעות בצומת משותף.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) ושידוך (תורת הגרפים) · ראה עוד »
תמורה (מתמטיקה)
6 התמורות האפשריות של שלושה עצמים (כל שורה מייצגת תמורה) תְּמוּרָה או פֶּרְמוּטַצְיָה היא פונקציה חד-חד-ערכית ועל מקבוצה לעצמה.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) ותמורה (מתמטיקה) · ראה עוד »
תנאי שרשרת (מתמטיקה)
במתמטיקה ובתורת הקבוצות בפרט, תנאי שרשרת (מאנגלית - Chain Conditions) הם תנאים בדבר סופיות של שרשראות בקבוצות סדורות חלקית.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) ותנאי שרשרת (מתמטיקה) · ראה עוד »
תרשים
תַּרְשִׁים (בלועזית: דִּיאַגְרָמָה) הוא דרך הצגה חזותית של מידע, באמצעות סמלים דו-ממדיים מוסכמים ומשמעות מוסכמת למיקום תצוגתם על משטח התצוגה.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) ותרשים · ראה עוד »
תרגום
קרניים" תרגום הוא העברת מלל משפה אחת (שפת המקור) לשפה אחרת (שפת היעד), וזאת כדי שאנשים השולטים בשפת היעד, אך אינם שולטים בשפת המקור, יוכלו להבין מלל זה.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) ותרגום · ראה עוד »
תת-קבוצה
דיאגרמת ון של קבוצה עם תת־קבוצה המוכלת בה בתורת הקבוצות, אומרים שהקבוצה הנתונה B היא תת־קבוצה של הקבוצה הנתונה A אם כל איבר של הקבוצה B שייך גם לקבוצה A. (בניסוח פורמלי: לכל x\in B מתקיים x \in A).
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) ותת-קבוצה · ראה עוד »
תחשיב למדא
תחשיב למדא (לעיתים גם: תחשיב למְבְּדא באנגלית: Lambda calculus) הוא צורה לוגית-פורמלית ריגורוזית להצגה וטיפול בפונקציות במתמטיקה ומדעי המחשב.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) ותחשיב למדא · ראה עוד »
תחום של פונקציה
פונקציה f מ-X ל-Y. קבוצת הנקודות באליפסה האדומה מייצגת את X, התחום של f. במתמטיקה, תחום של פונקציה או דוֹמֵיְין, הוא קבוצת כל הקלטים שפונקציה מקבלת.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) ותחום של פונקציה · ראה עוד »
תהליך סטוכסטי
תהליך סְטוֹכַסְטִי, או תהליך אקראי הוא תהליך שהתפתחותו תלויה בגורמים מקריים.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) ותהליך סטוכסטי · ראה עוד »
תומך (מתמטיקה)
במתמטיקה ובמיוחד באנליזה מתמטית, תומך של פונקציה הוא קבוצת כל הנקודות שבהן הפונקציה שונה מאפס.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) ותומך (מתמטיקה) · ראה עוד »
תורת האוטומטים - מונחים
תורת האוטומטים היא ענף בחישוביות העוסק בחקר מודלים מתמטיים כדוגמת האוטומט הסופי ואוטומט המחסנית.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) ותורת האוטומטים - מונחים · ראה עוד »
תורת האינפורמציה
תורת האינפורמציה (גם תורת המידע, מאנגלית: Information theory) היא ענף של מתמטיקה שימושית בעל יישומים רבים במדע ובפרט במדעי המחשב, הנדסת חשמל.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) ותורת האינפורמציה · ראה עוד »
תורת הקטגוריות
תורת הקטגוריות היא תורה מתמטית המנתחת בצורה מופשטת מבנים מתמטיים ואת היחסים ביניהם.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) ותורת הקטגוריות · ראה עוד »
תורת הקבוצות
תורת הקבוצות היא תורה מתמטית בסיסית העוסקת במושג הקבוצה, שהיא אוסף מופשט של איברים שונים זה מזה.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) ותורת הקבוצות · ראה עוד »
תורת הקבוצות - מונחים
* תורת הקבוצות: ענף במתמטיקה העוסק בתכונותיהן של קבוצות, ומשמש כבסיס לאקסיומטיזציה של המתמטיקה.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) ותורת הקבוצות - מונחים · ראה עוד »
תורת הקבוצות האקסיומטית
תורת הקבוצות האקסיומטית היא תורה מתמטית המהווה ניסוח אקסיומטי של תורת הקבוצות.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) ותורת הקבוצות האקסיומטית · ראה עוד »
תורת הקבוצות הנאיבית
תורת הקבוצות הנאיבית הוא שמה של גישה אלמנטרית לתורת הקבוצות, שאותה פיתח גאורג קנטור בסוף המאה ה-19.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) ותורת הקבוצות הנאיבית · ראה עוד »
תורת החוגים
תורת החוגים היא ענף של האלגברה המופשטת העוסק בחקר חוגים - מבנה אלגברי בעל שתי פעולות בינאריות, המכלילות דוגמאות יסודיות כמו חוג המספרים השלמים וחוג המטריצות מעל שדה.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) ותורת החוגים · ראה עוד »
תורת הגרפים
תורת הגרפים היא ענף של המתמטיקה העוסק בתכונותיהם של גרפים.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) ותורת הגרפים · ראה עוד »
תורת ההסתברות
תורת ההסתברות היא ענף של המתמטיקה המשמש לניתוח כמותי של מאורעות שיש בהם אקראיות וחוסר ודאות, כגון ההסתברות שבהטלת שתי קוביות ייצא הצירוף 6/6.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) ותורת ההסתברות · ראה עוד »
תורה אפקטיבית
בלוגיקה מתמטית, תורה אפקטיבית היא תורה שקיימת מכונת טיורינג שמכריעה את קבוצת האקסיומות וצעדי ההיקש שלה.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) ותורה אפקטיבית · ראה עוד »
תכנות פונקציונלי
במחשבים, תכנות פונקציונלי היא פרדיגמת תכנות השמה דגש על חישוב ביטוי תוך שימוש בפונקציות ההפשטה העיקריות.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) ותכנות פונקציונלי · ראה עוד »
תכונת החיתוך הסופי
אוסף קבוצות מקיים את תכונת החיתוך הסופי אם לכל תת-אוסף סופי שלו חיתוך לא ריק.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) ותכונת החיתוך הסופי · ראה עוד »
תכונה (פילוסופיה)
בפילוסופיה, תכונה היא מאפיין מופשט של ישות.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) ותכונה (פילוסופיה) · ראה עוד »
לא מוגדר
במתמטיקה, המונח לא מוגדר משמש לעיתים קרובות כדי להתייחס לביטוי שלא מיוחס לו ערך או פרשנות הגיונית, למשל, צורה בלתי מוגדרת יכולה לקבל ערכים שונים.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) ולא מוגדר · ראה עוד »
ללא הגבלת הכלליות
ללא הגבלת הכלליות הוא ביטוי המשמש בהוכחות מתמטיות כדי לציין שניתן להוכיח טענה למקרה פרטי וההוכחה עדיין תהיה תקפה גם למקרה הכללי.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) וללא הגבלת הכלליות · ראה עוד »
לוגיקה עמומה
לוגיקה עמומה, או לוגיקה מעורפלת (באנגלית: Fuzzy Logic), הוא שם כללי לתורות לוגיות המנסות להחיל את עקרונות החשיבה הרציונלית על תחומים שבהם נראה כי שני חוקי היסוד של הלוגיקה הקלאסית אינם מתאימים.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) ולוגיקה עמומה · ראה עוד »
טרנספורמציה גאומטרית
במתמטיקה, טרנספורמציה גאומטרית היא כל פונקציה חד-חד ערכית ועל של קבוצה לעצמה (או לקבוצה אחרת כזו) עם בסיס גאומטרי בולט כלשהו.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) וטרנספורמציה גאומטרית · ראה עוד »
טופולוגיה קבוצתית
טופולוגיה קבוצתית היא ענף בטופולוגיה העוסק בהגדרות הבסיסיות בטופולוגיה באמצעות תורת הקבוצות.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) וטופולוגיה קבוצתית · ראה עוד »
טופולוגיה טריוויאלית
בטופולוגיה, הטופולוגיה הטריוויאלית המוגדרת על קבוצה X, היא הטופולוגיה שבה רק הקבוצה הריקה והקבוצה X עצמה הן פתוחות (ובהתאם, רק המרחב כולו והקבוצה הריקה סגורות).
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) וטופולוגיה טריוויאלית · ראה עוד »
טופולוגיית סדר
בטופולוגיה, לכל קבוצה סדורה ביחס סדר מלא קיימת טופולוגיה טבעית המכונה טופולוגיית הסדר, והיא זו הנוצרת על ידי התת-בסיס של הקבוצות מהצורה: עבור כל \ a \in X. באופן שקול, זו גם הטופולוגיה הנוצרת על ידי הבסיס שמורכב מקבוצות מהצורה: עבור כל a, b \in X.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) וטופולוגיית סדר · ראה עוד »
טווח
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) וטווח · ראה עוד »
טווח של פונקציה
תחום שלה. במתמטיקה, טווח של פונקציה אחד משלושת המרכיבים של פונקציה, לצד תחום וכלל התאמה.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) וטווח של פונקציה · ראה עוד »
טיפוס נתונים
טיפוס נתונים (באנגלית: data type) הוא מושג בשפות תכנות המתאר את סוגו של משתנה השייך לו, כלומר מגדיר אלו ערכים הוא עשוי לקבל, ובאלו דרכים.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) וטיפוס נתונים · ראה עוד »
טיפוס סדר
בתורת הקבוצות, טיפוס סדר הוא תכונה של קבוצות שמוגדר עליהן יחס סדר מלא.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) וטיפוס סדר · ראה עוד »
זהות (מתמטיקה)
במתמטיקה, זהות היא שוויון בין שני ביטויים שמתקיים לכל הצבה של ערכים במקום המשתנים בכל אחד מהביטויים.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) וזהות (מתמטיקה) · ראה עוד »
זוג סדור
זוג סדור הוא זוג של שני עצמים מתמטיים, עם חשיבות לסדרם.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) וזוג סדור · ראה עוד »
זוגיות (מתמטיקה)
במתמטיקה, זוגיות היא שיש לכל מספר שלם, בהתאם לשארית המתקבלת מחלוקתו ב-2.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) וזוגיות (מתמטיקה) · ראה עוד »
חסימות במידה אחידה
במתמטיקה, קבוצה של פונקציות היא חסומה במידה אחידה אם כל הפונקציות מהקבוצה חסומות על יד אותו קבוע.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) וחסימות במידה אחידה · ראה עוד »
חרדת מתמטיקה
חרדת מתמטיקה היא תגובה רגשית ועקבית של אי שקט, מתח ודאגה, המשבשת את יכולת החשיבה והפעולה של הפרט בשעה שעליו להתמודד עם בעיה בתחום המתמטיקה.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) וחרדת מתמטיקה · ראה עוד »
חשבון אינפיניטסימלי
חשבון אִינְפִינִיטֶסִימָלִי (נקרא גם אינפי או חדו"א, ראשי תיבות של: חשבון דיפרנציאלי ואינטגרלי; ובאנגלית: Calculus - קלקולוס; במונחי האקדמיה ללשון העברית: חֶשְׁבּוֹן-הָאֵינְסוֹפִיִּים) הוא ענף של המתמטיקה שחוקר שינוי.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) וחשבון אינפיניטסימלי · ראה עוד »
חשבון וריאציות
חשבון וריאציות הוא תחום במתמטיקה אשר עוסק במציאת נקודות קיצון של פונקציונלים, בניגוד לחשבון דיפרנציאלי רגיל אשר עוסק בפונקציות.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) וחשבון וריאציות · ראה עוד »
חתכי דדקינד
שורש הריבועי של 2. A היא קבוצת הרציונלים בתחום האדום ו-B היא קבוצת הרציונליים בתחום הכחול. חתכי דדקינד מהווים אחת משתי השיטות הקלאסיות לבנייה של שדה המספרים הממשיים מתוך שדה המספרים הרציונליים.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) וחתכי דדקינד · ראה עוד »
חזקה (מתמטיקה)
במתמטיקה, חֶזְקָה (או העלאה בחזקה) היא פעולה, המתבצעת בין שני מספרים: ה"בסיס" וה"מעריך".
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) וחזקה (מתמטיקה) · ראה עוד »
חבורה (מבנה אלגברי)
במתמטיקה, חבורה (Group) היא מבנה אלגברי המורכב מקבוצה ופעולה בינארית אסוציאטיבית (קיבוצית).
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) וחבורה (מבנה אלגברי) · ראה עוד »
חבורה אבלית נוצרת סופית
בתורת החבורות, חבורה אבלית נוצרת סופית (Finitely generated abelian group) היא חבורה אבלית שהיא נוצרת סופית, כלומר, שאפשר ליצור את כל אבריה באמצעות פעולת הכפל, ממספר סופי של איברים נתונים, גם אם אינה סופית בעצמה.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) וחבורה אבלית נוצרת סופית · ראה עוד »
חוג (מבנה אלגברי)
במתמטיקה, חוג הוא מבנה אלגברי בעל שתי פעולות בינאריות, המקיימות מספר אקסיומות (שיפורטו להלן), המכלילות כמה תכונות בסיסיות של חוג המספרים השלמים ושל חוג המטריצות מעל שדה.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) וחוג (מבנה אלגברי) · ראה עוד »
חוג של קבוצות
בתורת הקבוצות, חוג של קבוצות (Ring of sets) הוא אוסף לא ריק של תת-קבוצות הסגור לאיחוד והפרש.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) וחוג של קבוצות · ראה עוד »
חיתוך (מתמטיקה)
בתורת הקבוצות ובענפים אחרים במתמטיקה, החיתוך של שתי קבוצות A ו-B הוא הקבוצה המכילה את כל האיברים ב-A ששייכים גם ל-B (או באופן שקול, כל האיברים ב-B ששייכים גם ל-A), ורק אותם.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) וחיתוך (מתמטיקה) · ראה עוד »
חיתוך אלכסוני
במתמטיקה ובתורת הקבוצות בפרט, חיתוך אלכסוני היא פעולה המוגדרת על סדרות מסוימות של קבוצות.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) וחיתוך אלכסוני · ראה עוד »
חיבור
הדגמה של הפעולה 2+3 באריתמטיקה, חיבור היא פעולה יסודית שמשמעותה צירוף של שני אוספי פריטים לאוסף הכולל את שניהם.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) וחיבור · ראה עוד »
בן גרין
בן ג'וזף גרין (באנגלית: Ben Joseph Green; נולד ב-27 בפברואר 1977) הוא מתמטיקאי אנגלי, פרופסור למתמטיקה באוניברסיטת אוקספורד.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) ובן גרין · ראה עוד »
בנייה בסרגל ובמחוגה
קטע לשלושה חלקים שווים, באמצעות בנייה בסרגל ומחוגה. אנימציה המראה את הנקודות שאפשר לבנות בסרגל ובמחוגה במספר קטן של שלבים בגאומטריה האוקלידית של המישור, בנייה בסרגל ובמחוגה היא בנייה של עצמים גאומטריים, כגון קטעים בעלי תכונות מוגדרות, הנעזרת בסרגל ובמחוגה בלבד.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) ובנייה בסרגל ובמחוגה · ראה עוד »
בסיס (אלגברה)
בסיס הוא קבוצת וקטורים במרחב וקטורי בה אפשר להציג כל איבר במרחב כצירוף ליניארי של הקבוצה, באופן יחיד.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) ובסיס (אלגברה) · ראה עוד »
בעיית P=NP
דיאגרמת אוילר המציגה את 2 האופציות עבור P.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) ובעיית P=NP · ראה עוד »
בעיית העצירה
בעיית העצירה היא בעיה מרכזית בתחום החישוביות, שהוא אחד מעמודי התווך של מדעי המחשב התאורטיים.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) ובעיית העצירה · ראה עוד »
בלבול (קומבינטוריקה)
בקומבינטוריקה, בלבול או תמורה ללא נקודות שבת (באנגלית: Derangement) הוא תמורה של איברי קבוצה, כך שאף איבר אינו מופיע במיקומו המקורי.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) ובלבול (קומבינטוריקה) · ראה עוד »
בחירה
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) ובחירה · ראה עוד »
בינה מלאכותית
250px בינה מלאכותית (באנגלית: אינטליגנציה מלאכותית - Artificial intelligence, ובראשי תיבות: AI) שם מטאפורי למצב בו מנסים לדמות את יכולות החשיבה האנושית באמצעים טכנולוגיים.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) ובינה מלאכותית · ראה עוד »
גאומטריית חילה
גאומטריית חילה היא תחום בגאומטריה שבו חוקרים מבנים גאומטריים כלליים בגישה קומבינטורית-מופשטת.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) וגאומטריית חילה · ראה עוד »
גאורג קנטור
גאורג פרדיננד לודוויג פיליפ קנטור (בגרמנית: Georg Ferdinand Ludwig Philipp Cantor; 3 במרץ 1845 – 6 בינואר 1918) היה מתמטיקאי גרמני, אבי תורת הקבוצות העומדת בבסיס המתמטיקה המודרנית.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) וגאורג קנטור · ראה עוד »
גרף (תורת הגרפים)
גרף לא מכוון בעל 6 קודקודים ו-7 קשתות גרף מכוון בעל 4 קודקודים ו-5 קשתות בתורת הגרפים, גרף הוא ייצוג מופשט של קבוצה של אובייקטים, כאשר כל זוג אובייקטים בקבוצה עשויים להיות מקושרים זה לזה.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) וגרף (תורת הגרפים) · ראה עוד »
גרף קשיר
גרף לא קשיר: אין מסלול המקשר את הקודקודים A ו-B. לגרף יש שני מרכיבי קשירות. הערה: יש לשים לב שב"הצטלבות" במרכז הגרף אין קודקוד, כך שלמעשה אין זו הצטלבות, אין קשר בין הצלעות בה. בתורת הגרפים, גרף בלתי מכוון נקרא קשיר אם קיים מסלול בין כל שני צמתים בגרף.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) וגרף קשיר · ראה עוד »
גרף של פונקציה
גרף של פונקציה הוא אוסף כל הזוגות הסדורים של משתנה מסוים עם ערך הפונקציה המתאים לו, כלומר גרף הפונקציה אמור להתבסס על פי שתי אותיות המסמנות את הגרף עצמו.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) וגרף של פונקציה · ראה עוד »
גרופואיד
במתמטיקה, גרופואיד (נקרא גם חבורואיד) הוא קטגוריה קטנה שכל המורפיזמים שלה הם איזומורפיזמים, כלומר הפיכים (מימין ומשמאל).
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) וגרופואיד · ראה עוד »
גזרה (דקדוק)
בדקדוק של השפות השמיות, המונח גִזרה מתייחס לקבוצה של שורשים שכללי הנטייה שלהם שונים מכללי הנטייה הרגילים.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) וגזרה (דקדוק) · ראה עוד »
דוגמה נגדית
בלוגיקה ובמתמטיקה, דוגמה נגדית היא שיטה להפרכה של טענות.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) ודוגמה נגדית · ראה עוד »
דיאגרמת הסה
קבוצה x, y, z 60 דיאגרמת הָסֶה היא דיאגרמה המתארת יחס סדר חלקי.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) ודיאגרמת הסה · ראה עוד »
דיאגרמת ון
דיאגרמת ון של שלוש קבוצות דיאגרמת וֵן (באנגלית: Venn diagram) היא תרשים המבטא קשרים בין קבוצות.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) ודיאגרמת ון · ראה עוד »
המשפט הקטן של פרמה
בתורת המספרים, המשפט הקטן של פרמה קובע שלכל ראשוני p ולכל מספר שלם a, ההפרש a^p - a מתחלק ב-p, כלומר \ a^p\equiv a \pmod.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) והמשפט הקטן של פרמה · ראה עוד »
הפרש (תורת הקבוצות)
דיאגרמת ון של הקבוצה '''A-B''' בתורת הקבוצות, הפרש של שתי קבוצות A ו-B הוא הקבוצה שמכילה את כל איברי A שלא שייכים ל-B. קבוצה זו מסומנת ב-A-B או ב-A \setminus B: פעולה ההפרש איננה קיבוצית או חילופית.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) והפרש (תורת הקבוצות) · ראה עוד »
הפרש סימטרי
40px הפרש סימטרי היא פעולה בינארית על קבוצות.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) והפרש סימטרי · ראה עוד »
הפרדוקס של קנטור
הפרדוקס של קנטור הוא סתירה שנתגלתה בתורת הקבוצות הנאיבית.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) והפרדוקס של קנטור · ראה עוד »
הפרדוקס של ראסל
הפרדוקס של ראסל הוא פרדוקס שהציע הפילוסוף והלוגיקן ברטראנד ראסל בשנת 1901, במכתב ששלח למייסדה של הלוגיקה המתמטית, גוטלוב פרגה.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) והפרדוקס של ראסל · ראה עוד »
הפרדוקס של בנך-טרסקי
פרדוקס בנך-טרסקי קובע שניתן לפרק כדור ולהרכיב ממנו שני כדורים באותן מידות הפרדוקס של בנך-טרסקי (באנגלית: Banach-Tarski Paradox) הוא משפט מתמטי, הקובע שאפשר לחלק כדור למספר סופי של חלקים לא חופפים באופן כזה שאחרי הזזה וסיבוב של החלקים, ניתן יהיה להרכיב מהם שני כדורים מלאים, זהים במידותיהם לכדור המקורי.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) והפרדוקס של בנך-טרסקי · ראה עוד »
הפרדוקס של ברי
הפרדוקס של ברי הוא פרדוקס הנובע מהגדרה מילולית של מספר, בצורה שלכאורה נוגדת את עצמה.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) והפרדוקס של ברי · ראה עוד »
הפונקציה הריקה
במתמטיקה, הפונקציה הריקה היא פונקציה שהתחום שלה הוא הקבוצה הריקה.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) והפונקציה הריקה · ראה עוד »
הקבוצה הריקה
סמלה של הקבוצה הריקה הקבוצה הריקה היא קבוצה שאין בה איברים, והיא מסומנת בסימן \emptyset (שמקורו באות הנורווגית "Ø") או בצורה.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) והקבוצה הריקה · ראה עוד »
הרמוניות ספריות
הרמוניות ספריות הן משפחה של פונקציות של שני משתנים: הזוויות θ ו-φ בקואורדינטות ספריות (כדוריות).
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) והרמוניות ספריות · ראה עוד »
השערת פואנקרה
1854 – 1912גריגורי פרלמן (Григорий Перельман) נולד ב-1966. מוכיח השערת פואנקרה. קומפקטית. השערת פואנקרה אומרת שכל יריעה (תלת-ממדית) כזו היא בעצם הספירה. לולאות שאותן אי-אפשר לכווץ לנקודה במתמטיקה, השערת פואנקרה היא משפט המאפיין את הספירה התלת-ממדית מבין כל היריעות מאותו ממד.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) והשערת פואנקרה · ראה עוד »
השערת הרצף
השערת הרצף היא טענה שהעלה אבי תורת הקבוצות, גאורג קנטור, לפיה עוצמת הרצף (מסומנת: 2^או |\mathbb R|) היא העוצמה הקטנה ביותר האפשרית של קבוצה שאינה בת מנייה (אומגה אחת).
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) והשערת הרצף · ראה עוד »
התפלגות
סטיות תקן. בסטטיסטיקה ותורת ההסתברות, התפלגות (לפי האקדמיה ללשון הִתְפַּלְּגוּת־הַהִסְתַּבְּרוּת או באנגלית: probability distribution) היא מרכיב בסיסי בתיאור ההתנהגות של תופעה או תהליך שיש בהם היבטים אקראיים.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) והתפלגות · ראה עוד »
התפלגות משולשת
בהסתברות ובסטטיסטיקה, התפלגות משולשת היא התפלגות רציפה עם גבול תחתון a, גבול עליון b ושכיח c, כך שמתקיים: a ו-a\le c\le b.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) והתפלגות משולשת · ראה עוד »
התפלגות בדידה
יחידונים 1, 3, 7 היא 0.2, 0.5 ו-0.3 בהתאמה. כל קבוצה שאינה מכילה לפחות אחד מערכים אלו היא בעלת הסתברות שווה לאפס. פונקציית ההצטברות של ההתפלגות הבדידה שלה שלושה ערכים אפשריים: 1, 3, 7 בהסתברות 0.2, 0.5 ו-0.3 בהתאמה. השרטוט האמצעי מציג את פונקציית ההצטברות של התפלגות רציפה, עובדה שניתן להסיק בשל רציפות הפונקציה על כל הטווח 0,1. השרטוט התחתון מציג פונקציית הצטברות של התפלגות רציפה בחלקה ובדידה בחלקה. בתורת ההסתברות ובסטטיסטיקה, התפלגות בדידה מתארת התפלגות של משתנה מקרי אשר טווח ערכיו האפשריים הוא קבוצה בת מנייה.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) והתפלגות בדידה · ראה עוד »
התייחסות עצמית
התייחסות עצמית היא תופעה, בשפה טבעית או מתוכננת, שבה משפט מתייחס אל עצמו, במישרין או בעקיפין.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) והתייחסות עצמית · ראה עוד »
הלמה של קניג
בתורת הגרפים, הלמה של קניג היא למה הנותנת תנאי מספיק לכך שבגרף אינסופי יהיה מסלול אינסופי.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) והלמה של קניג · ראה עוד »
הלמה של ברנסייד
בתורת החבורות, הלמה של ברנסייד (הידועה גם כלמת הספירה או כמשפט קושי-פרובניוס) היא תוצאה המתקבלת מפעולה של חבורה על קבוצה.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) והלמה של ברנסייד · ראה עוד »
הטופולוגיה הקו-מנייתית
הטופולוגיה הקו-מנייתית (cocountable topology) על קבוצה נתונה היא הטופולוגיה בה הקבוצות הסגורות הן הקבוצות בנות המנייה (והקבוצה כולה).
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) והטופולוגיה הקו-מנייתית · ראה עוד »
החבורה הסימטרית
במתמטיקה, החבורה הסימטרית של קבוצה \ X היא החבורה שאבריה הם הפונקציות החד-חד ערכיות ועל מ-\ X ל- \ X, עם פעולת הרכבת פונקציות.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) והחבורה הסימטרית · ראה עוד »
הבעיה העשירית של הילברט
הבעיה העשירית היא אחת מעשרים ושלוש הבעיות שהציג דויד הילברט בקונגרס המתמטי של שנת 1900.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) והבעיה העשירית של הילברט · ראה עוד »
הגדרה רקורסיבית
הגדרה רקורסיבית או הגדרת נסיגה היא הגדרת מושג באופן שמצריך פניה אל אותה הגדרה, אבל בתנאים שונים.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) והגדרה רקורסיבית · ראה עוד »
הוכחה בדרך השלילה
בלוגיקה ובמתמטיקה הוכחה בדרך השלילה או הוכחה עקיפה היא שיטת הוכחה לפיה אם הפרכת טיעון מסוים מובילה לסתירה לוגית — הטיעון נכון.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) והוכחה בדרך השלילה · ראה עוד »
הכללה נמהרת
הכללה נמהרת (או: הכללה חפוזה) היא כשל לוגי שבמסגרתו מתבצעת השלכה מתכונותיו של פרט, על הכלל כולו – וזאת, על סמך נתונים מעטים ולא מספיקים.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) והכללה נמהרת · ראה עוד »
היסטוריה של החשבון האינפיניטסימלי
חשבון אינפיניטסימלי הוא ענף מרכזי של המתמטיקה, העוסק בהשתנותן של פונקציות.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) והיסטוריה של החשבון האינפיניטסימלי · ראה עוד »
היפוגרף
במתמטיקה, היפוגרף של פונקציה f: Rn → R הוא קבוצה של הנקודות הנמצאות מתחת הגרף של פונקציה או עליו: וההיפוגרף המוגבל היא קבוצת הנקודות הנמצאות מתחת לפונקציה: ההיפוגרף היא קבוצה ריקה אם הפונקציה שקולה לאינסוף (f \equiv -\infty).
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) והיפוגרף · ראה עוד »
היקף
היקף של צורה סגורה דו-ממדית הוא אורך העקומה שסוגרת אותה.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) והיקף · ראה עוד »
הישר הממשי
הישר הממשי הוא תיאור גאומטרי של קבוצת כל המספרים הממשיים \mathbb.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) והישר הממשי · ראה עוד »
וקטור עמודה
באלגברה ליניארית, וקטור עמודה הוא מטריצה בגודל m × 1, כלומר מטריצה הבנויה מעמודה אחת שבה m איברים.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) ווקטור עמודה · ראה עוד »
וקטור שורה
באלגברה ליניארית, וקטור שורה הוא מטריצה בגודל \ 1 \times n, כלומר מטריצה הבנויה משורה אחת שבה n איברים.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) ווקטור שורה · ראה עוד »
כמעט כל (מתמטיקה)
במתמטיקה, משתמשים לעיתים בביטוי כמעט כל במשמעות מדויקת, שפירושה "הכל, פרט אולי לקבוצה זניחה".
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) וכמעט כל (מתמטיקה) · ראה עוד »
כפייה (לוגיקה מתמטית)
ממוזער בלוגיקה מתמטית, כפייה (באנגלית: Forcing) היא טכניקה רבת עוצמה, המאפשרת לבנות מודלים של תורת הקבוצות שבהם מתקיימות טענות שונות, שלאו דווקא נובעות ממערכת האקסיומות המקורית.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) וכפייה (לוגיקה מתמטית) · ראה עוד »
כלל המכפלה
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) וכלל המכפלה · ראה עוד »
כללי דה מורגן
כללי דה מורגן, הקרויים על-שמו של המתמטיקאי והלוגיקן בן המאה ה-19, אוגוסטוס דה מורגן, הם שני כללים בלוגיקה, בתורת הקבוצות ובאלגברה בוליאנית (בפרט, לוגיקה בוליאנית), הקושרים את הפעולות הבסיסיות בתחומים אלה.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) וכללי דה מורגן · ראה עוד »
כוכב קלין
בלוגיקה מתמטית ומדעי המחשב, כוכב קלין או סגור קלין ובסימון מתמטי * (Kleene Star, Kleene Closure) היא פעולה אונארית, על קבוצה של מחרוזות או על קבוצה של תווים כלשהם.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) וכוכב קלין · ראה עוד »
כיסוי
במתמטיקה, ובעיקר בטופולוגיה, כיסוי של קבוצה הוא משפחה של קבוצות שאיחודן מכיל את הקבוצה הנתונה.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) וכיסוי · ראה עוד »
יריעה
לשטח קטן על פני כדור הארץ ניתן להתייחס בקירוב כאל מישור בו סכום הזויות במשולש הוא 180 מעלות. באזורים גדולים יותר של פני הכדור מתגלות תכונות אחרות. במתמטיקה, יריעה היא מרחב מתמטי מופשט אשר במבט מקרוב (מבט מקומי) דומה למרחב בעל גאומטריה אוקלידית, אך במבט כולל הוא בעל תכונות מורכבות יותר.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) ויריעה · ראה עוד »
יחס
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) ויחס · ראה עוד »
יחס רפלקסיבי
בלוגיקה ובמתמטיקה, יחס בינארי R מעל קבוצה X הוא יחס רפלקסיבי אם עבור כל איבר a בקבוצה X, האיבר \ aנמצא ביחס עם עצמו, כלומר, a R a.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) ויחס רפלקסיבי · ראה עוד »
יחס שקילות
52 יחסי השקילות האפשריים של קבוצה של 5 איברים. תאים שאינם לבנים הם איברים שמקיימים את הייחס. והצבעים השונים, מלבד אפור בהיר, מציינים את מחלקות השקילות (כל תא אפור בהיר הוא מחלקת השקילות של עצמו). במתמטיקה, יחס שקילות הוא יחס בינארי שהוא רפלקסיבי, סימטרי וטרנזיטיבי.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) ויחס שקילות · ראה עוד »
יחידה
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) ויחידה · ראה עוד »
יחידון
יחידון (באנגלית: singleton – סינגלטון) היא קבוצה המכילה איבר אחד בלבד.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) ויחידון · ראה עוד »
ייחוס (תורת הקבוצות)
בתורת הקבוצות, ייחוס של נוסחה \phi לקבוצה A הוא נוסחה המסומנת \phi^ המתקבלת מן הנוסחה המקורית לפי החוקים הבאים.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) וייחוס (תורת הקבוצות) · ראה עוד »
1923 במדע
רשימת אירועים מדעיים עיקריים שהתרחשו ב-1923.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) ו1923 במדע · ראה עוד »
23 הבעיות של הילברט
ספר על הבעיה ה-6 הבעיות של הילברט הן רשימה של 23 בעיות במתמטיקה, שהוצגה על ידי המתמטיקאי דויד הילברט ב-1900.
חָדָשׁ!!: קבוצה (מתמטיקה) ו23 הבעיות של הילברט · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/קבוצה_(מתמטיקה)
