תוכן עניינים
90 יחסים: ממלכת החשמונאים, מאיר ש"ץ, מנחת העומר, מנחה קטנה, מנחה גדולה, מניין המצוות על פי ספר החינוך, מניין המצוות על פי הרמב"ן, מניין המצוות על פי הרמב"ם, מסכת תמיד, מסכת יומא, משנה תורה, מתתיה בן שמואל, מלאכת בורר, מזבח, מזבח העולה, מחצית השקל, מגילת תענית, א' בניסן, אנטיוכוס הרביעי, ארבע פרשיות, אברהם הרופא פורטלאונה, אין עניות במקום עשירות, איזהו מקומן, נסכים (קורבן), ניסוך המים, ספר עבודה, סדר מועד, עלייה לתורה, עולת התמיד, פסח שני, פסוקי דזמרא, פרשת פינחס, פרשת שמיני, פרשת תצוה, פרשת הקורבנות, פלג המנחה, פיס (בית המקדש), צמחונות וטבעונות ביהדות, צדוקים, קרבן תמיד, קהילת יהודי קוטנו, קורבן (יהדות), קורבן מוסף, קורבן מוסף של ראש חודש, קורבן עולה, קורבן תמיד, ראש חודש, ראש השנה למלכים ולרגלים, רבי יהושע בן חנניה, שמות, ... להרחיב מדד (40 יותר) »
ממלכת החשמונאים
ממלכת החשמונאים הייתה מדינה יהודית עצמאית, שהתקיימה בסוף התקופה ההלניסטית בארץ ישראל, משנת 140 לפנה"ס ועד לשנת 63 לפנה"ס (כ-77 שנים), עד השתלטותה של האימפריה הרומית על ארץ ישראל.
לִרְאוֹת קורבן התמיד וממלכת החשמונאים
מאיר ש"ץ
קבר רבי מאיר בן יצחק בעל האקדמות בגוש חלב, לפי אחת המסורות רבי מאיר בן רבי יצחק ש"ץ נהוראי, הידוע בכינויו "בעל האקדמות", חי בוורמייזא במחצית השנייה של המאה האחת עשרה.
לִרְאוֹת קורבן התמיד ומאיר ש"ץ
מנחת העומר
מִנְחָת הַעֹמֶר (גם: עֹמֶר הַתְּנוּפָה, מִנְחַת בִּכּוּרִים) היא קורבן מנחת ציבור שמביאים מראשית הקציר, למחרת יום טוב ראשון של חג הפסח.
לִרְאוֹת קורבן התמיד ומנחת העומר
מנחה קטנה
מנחה קטנה הוא אחד מזמני היום בהלכה, והוא מתשע שעות זמניות ומחצה מתחילת היום.
לִרְאוֹת קורבן התמיד ומנחה קטנה
מנחה גדולה
מנחה גדולה הוא אחד מזמני היום בהלכה, והוא שש שעות ומחצה מתחילת היום.
לִרְאוֹת קורבן התמיד ומנחה גדולה
מניין המצוות על פי ספר החינוך
מניין תרי"ג מצוות, כפי שהוא מופיע בספר החינוך, מבוסס על מניין המצוות שמנה הרמב"ם בספר המצוות.
לִרְאוֹת קורבן התמיד ומניין המצוות על פי ספר החינוך
מניין המצוות על פי הרמב"ן
מניין תרי"ג מצוות על פי השגות הרמב"ן על מניין המצוות של הרמב"ם, הוא רשימת תרי"ג (613) המצוות על פי דעת הרמב"ן, כפי שהיא מופיע בהשגות הרמב"ן - חיבור מאת רבינו משה בן נחמן המיוסד על חיבורו של הרמב"ם על מניין המצוות.
לִרְאוֹת קורבן התמיד ומניין המצוות על פי הרמב"ן
מניין המצוות על פי הרמב"ם
מניין המצוות בהקדמה למשנה תורה לרמב"ם מניין תרי"ג מצוות לפי הרמב"ם הוא מניין כל מצוות התורה (תרי"ג).
לִרְאוֹת קורבן התמיד ומניין המצוות על פי הרמב"ם
מסכת תמיד
מַסֶּכֶת תָּמִיד היא המסכת התשיעית בסדר קדשים, הסדר החמישי במשנה ובתלמוד.
לִרְאוֹת קורבן התמיד ומסכת תמיד
מסכת יומא
כהן גדול בבגדי לבן במהלך פעולת הזאת הדם על מזבח הזהב מַסֶּכֶת יוֹמָא (או סדר יומא – סדר היום) היא המסכת החמישית בסדר מועד, ונמצאת במשנה, בתלמוד ובתוספתא.
לִרְאוֹת קורבן התמיד ומסכת יומא
משנה תורה
עמוד השער (עם נוסח ההקדמה "כל המצוות שניתנו לו למשה בסיני" וכו') בכתב-יד מאויר מאשכנז, שנת ה'נ"ו (1296). שמור באוסף דוד קאופמן, ספריית האקדמיה ההונגרית למדעים, בודפשט.
לִרְאוֹת קורבן התמיד ומשנה תורה
מתתיה בן שמואל
מתתיה בן שמואל (לפי נוסחאות אחרות: מתיה, מתיא, מתתיא) היה הממונה על הפייסות בבית המקדש השני, מחמישה עשר הממונים הקבועים שהיו בבית המקדש.
לִרְאוֹת קורבן התמיד ומתתיה בן שמואל
מלאכת בורר
מְלֶאכֶת הַבּוֹרֵר היא אחת מל"ט המלאכות האסורות בשבת, ומשמעותה היא, הפרדת דבר שאינו רצוי מדבר הרצוי.
לִרְאוֹת קורבן התמיד ומלאכת בורר
מזבח
מזבח רומי המזבח בתל המצודות בתל ערד מזבח הוא כל מבנה שנועד להעלאת קרבנות והבאת מנחות; ובהשאלה גם שולחן המשמש בעבודת הקודש בכנסיות נוצריות.
לִרְאוֹת קורבן התמיד ומזבח
מזבח העולה
אילוסטרציה של מזבח העולה, 1901 אילוסטרציה של מזבח העולה, 1890 מזבח העולה (מכונה גם מזבח החיצון או בפשטות המזבח; בתקופת המשכן כונה גם מזבח הנחושת) היה אחד מכלי-הקודש המרכזיים בפולחן העברי, בתחילה במשכן ולאחר מכן בבית המקדש הראשון והשני.
לִרְאוֹת קורבן התמיד ומזבח העולה
מחצית השקל
מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל היא מצווה מהתורה על כל איש בישראל לשלם מדי שנה כופר נפש להקדש.
לִרְאוֹת קורבן התמיד ומחצית השקל
מגילת תענית
מגילת תענית (במקורות קדומים כונתה גם סתם המגילה) היא חיבור קצר בשפה הארמית שחובר בסוף ימי בית שני.
לִרְאוֹת קורבן התמיד ומגילת תענית
א' בניסן
ראש חודש ניסן שימש בתקופת התנ"ך ובתקופת התלמוד, כראש השנה למלכים, ובו התחילו למנות את שנות מלכי יהודה.
לִרְאוֹת קורבן התמיד וא' בניסן
אנטיוכוס הרביעי
אנטיוכוס הרביעי מוזיאון הישן בברלין אנטיוכוס הרביעי (אפִּיפָנֶס) (ביוונית: Ἀντίοχος Ἐπιφανὴς, "המתגלה"; 215 – 164 לפנה"ס) היה מלך הממלכה הסלאוקית בין השנים 175 ל-164 לפני הספירה.
לִרְאוֹת קורבן התמיד ואנטיוכוס הרביעי
ארבע פרשיות
אַרְבַּע פָּרָשִׁיּוֹת הן פרשות מיוחדות שתקנו חז"ל לקרוא בנוסף לפרשת השבוע בארבע שבתות לאורך חודש אדר הסמוך לניסן, דהיינו בשנה רגילה חודש אדר ובשנה מעוברת אדר ב'.
לִרְאוֹת קורבן התמיד וארבע פרשיות
אברהם הרופא פורטלאונה
רבי אברהם הרופא פורטלאונה (א' בניסן ה'ש"ב, 1542 – כ"ט בתמוז ה'שע"ב, 29 ביולי 1612) היה רב, איש אשכולות ורופא באיטליה.
לִרְאוֹת קורבן התמיד ואברהם הרופא פורטלאונה
אין עניות במקום עשירות
אין עניות במקום עשירות הוא כלל הלכתי הקובע שבעניינים שונים הקשורים לבית המקדש אין בודקים איזו אפשרות היא החסכונית ביותר, אלא מתנהגים בצורה המכובדת ביותר האפשרית, גם אם היא עולה יותר כסף, כיוון שההתנהלות הכלכלית של המקדש צריכה להיות כאילו המקדש הוא עשיר, ולא כאילו הוא עני המנסה לחסוך בהוצאותיו.
לִרְאוֹת קורבן התמיד ואין עניות במקום עשירות
איזהו מקומן
אֵיזֶהוּ מְקוֹמָן הוא הפרק החמישי של מסכת זבחים המכונה על שם מילות הפתיחה של הפרק – "איזהו מקומן של זבחים".
לִרְאוֹת קורבן התמיד ואיזהו מקומן
נסכים (קורבן)
נסכים הם קורבן מנחה מיין וסולת חיטים בלולה בשמן שהוקרבו בבית המקדש לצד קורבן עולה או שלמים.
לִרְאוֹת קורבן התמיד ונסכים (קורבן)
ניסוך המים
ניסוך המים היא מצווה שהתקיימה בתקופת בית המקדש בימי חג הסוכות בבוקרו של כל יום מימי החג.
לִרְאוֹת קורבן התמיד וניסוך המים
ספר עבודה
ספר עבודה הוא הספר השמיני מסדרת ספריו ההלכתיים של הרמב"ם.
לִרְאוֹת קורבן התמיד וספר עבודה
סדר מועד
בול של רשות הדואר המוקדש לסדר מועד. מעצבת הבול: דנה זדה סֵדֶר מוֹעֵד (נקרא גם סדר זמנים) הוא הסדר השני במשנה, ועוסק בהלכות ומנהגים הקשורים לחגים ולמועדים במהלך השנה.
לִרְאוֹת קורבן התמיד וסדר מועד
עלייה לתורה
עלייה לתורה עלייה לתורה היא הזמנה לקרוא בתורה בזמן התפילה במניין.
לִרְאוֹת קורבן התמיד ועלייה לתורה
עולת התמיד
#הפניה קורבן התמיד.
לִרְאוֹת קורבן התמיד ועולת התמיד
פסח שני
מצות מכונה. יש הנוהגים כיום לאכול מצות ב'''פסח שני'''. מלחמת העולם השנייה. הוא נכנס למחנה בוכנוואלד מייד עם שיחרורו, בכ"ח בניסן תש"ה, התמסר לצרכי הניצולים ושימש עבורם כרב קהילה.
לִרְאוֹת קורבן התמיד ופסח שני
פסוקי דזמרא
"ברוך שאמר", פתיחת פסוקי דזמרא, מתוך סידור קורן דו-לשוני פסוקי דזמרא הם חלק מתפילת שחרית שתיקנו חז"ל הנפתחים בברכת "ברוך שאמר" ומסתיימים בברכת "ישתבח".
לִרְאוֹת קורבן התמיד ופסוקי דזמרא
פרשת פינחס
בנות צלפחד בפני משה משה מברך את יהושע בפני הכהן הגדול פָּרָשַׁת פִּינְחָס היא הפרשה השמינית בספר במדבר.
לִרְאוֹת קורבן התמיד ופרשת פינחס
פרשת שמיני
חטאם של נדב ואביהוא פָּרָשַׁת שְׁמִינִי היא פרשת השבוע השלישית בספר ויקרא.
לִרְאוֹת קורבן התמיד ופרשת שמיני
פרשת תצוה
בגדי כהן גדול פרשת תְּצַוֶּה היא פרשת השבוע השמינית בספר שמות.
לִרְאוֹת קורבן התמיד ופרשת תצוה
פרשת הקורבנות
פרשת הקרבנות (לפעמים בקיצור רק "קרבנות") במקורה נועדה כדי ללמוד מספר קטעים מן המקרא המשנה והתלמוד לאחר ברכות התורה, היא הורחבה בידי מקובלי צפת והפכה להיות זכר לסדר העבודה היומי בבית המקדש.
לִרְאוֹת קורבן התמיד ופרשת הקורבנות
פלג המנחה
פּלג המנחה (מארמית; בתרגום חופשי לעברית: מחצית המנחה) הוא נקודת האמצע שבין מנחה קטנה לסוף היום.
לִרְאוֹת קורבן התמיד ופלג המנחה
פיס (בית המקדש)
המחשת שיטת עריכת הפיס הפַּיִס כפי שמתואר במשנה ובספרות חז"ל, הוא גורל שהיה מתקיים בין הכהנים בבית המקדש, על מנת לקבוע איזה כהן יזכה לבצע את אחת מעבודות המקדש.
לִרְאוֹת קורבן התמיד ופיס (בית המקדש)
צמחונות וטבעונות ביהדות
דתיים בהפגנה נגד צריכת מוצרים מהחי, 2016 ביהדות מספר גישות לצמחונות ולטבעונות.
לִרְאוֹת קורבן התמיד וצמחונות וטבעונות ביהדות
צדוקים
הַצַּדּוֹקִים (צְדוֹקִים) היו כיתה – דהיינו תנועה חברתית-דתית – יהודית מרכזית בימי בית המקדש השני.
לִרְאוֹת קורבן התמיד וצדוקים
קרבן תמיד
#הפניה קורבן התמיד.
לִרְאוֹת קורבן התמיד וקרבן תמיד
קהילת יהודי קוטנו
קהילת יהודי קוטנו היא הקהילה היהודית בעיר קוטנו שבפולין.
לִרְאוֹת קורבן התמיד וקהילת יהודי קוטנו
קורבן (יהדות)
Rodolfo Amoedo. משכן, תחריט משנת 1670, מאת ג'ראר ז'ולה (Gerard Jollain). ביהדות, קָרְבָּנוֹת הם סוגי בעלי חיים או מינים מסוימים מן הצומח אשר היו מוצעים בבית המקדש בירושלים, בזמנים ובמועדים שונים, ושם היו מוקטרים על ידי הכהנים על אש המזבח, או נאכלים על ידם, בהתאם לסוג הקורבן.
לִרְאוֹת קורבן התמיד וקורבן (יהדות)
קורבן מוסף
קורבן מוסף הוא קורבן ציבור שהקריבו בבית המקדש בשבתות, בראשי חודשים ובמועדי השנה.
לִרְאוֹת קורבן התמיד וקורבן מוסף
קורבן מוסף של ראש חודש
קורבן מוסף של ראש חודש הוא סדרה של קורבנות שמוקרבת בכל ראש חודש בבית המקדש.
לִרְאוֹת קורבן התמיד וקורבן מוסף של ראש חודש
קורבן עולה
קָרְבַּן עוֹלָה הוא אחד הקורבנות שהיו מקריבים בבית המקדש.
לִרְאוֹת קורבן התמיד וקורבן עולה
קורבן תמיד
#הפניה קורבן התמיד.
לִרְאוֹת קורבן התמיד וקורבן תמיד
ראש חודש
תקיעה בחצוצרות להודעה על קידוש החודש. רֹאשׁ חֹדֶש הוא היום הראשון בכל חודש עברי והוא מעין מועד ביהדות.
לִרְאוֹת קורבן התמיד וראש חודש
ראש השנה למלכים ולרגלים
ראש השנה למלכים ולרגלים חל בא' בניסן והוא אחד מארבעה ראשי שנים ביהדות.
לִרְאוֹת קורבן התמיד וראש השנה למלכים ולרגלים
רבי יהושע בן חנניה
רבי יהושע בן חנניה הלוי (נקרא לפעמים רבי יהושע) היה תנא בדור השני, ראש ישיבה בפקיעין ומתלמידי רבן יוחנן בן זכאי.
לִרְאוֹת קורבן התמיד ורבי יהושע בן חנניה
שמות
ספר שְׁמוֹת הוא הספר השני בתורה.
לִרְאוֹת קורבן התמיד ושמות
שמיני עצרת
שמיני עצרת הוא חג מקראי ויום טוב החל בכ"ב בתשרי, למחרת היום השביעי והאחרון של חג הסוכות.
לִרְאוֹת קורבן התמיד ושמיני עצרת
שבעת ימי המילואים
משה נותן מדם איל המילואים על תנוך האוזן הימנית, האגודל הימני והבוהן הימני של אהרון ובניו. שבעת ימי המילואים הם כינוי לשבעה ימים שקדמו לחנוכת המשכן שאירעה ביום א' בניסן.
לִרְאוֹת קורבן התמיד ושבעת ימי המילואים
שבעה עשר בתמוז
י"ז בתמוז (שִׁבְעָה עָשָׂר בְּתַמּוּז) הוא אחד מארבעת ימי התענית שנקבעו ביהדות לזכר חורבן בתי המקדש.
לִרְאוֹת קורבן התמיד ושבעה עשר בתמוז
שבט לוי
בול המוקדש לשבט לוי שֵׁבֶט לֵוִי הוא אחד משבטי ישראל המוזכרים בתנ"ך.
לִרְאוֹת קורבן התמיד ושבט לוי
שופט כל הארץ
שופט כל הארץ הוא פיוט מסוג סליחה (מהתת-סוג "פזמון") שיועד במקורו ככל הנראה לתפילת שחרית של יום הכיפורים.
לִרְאוֹת קורבן התמיד ושופט כל הארץ
שיקוץ משומם
שיקוץ משומם (או "שומם", בכתיב חסר: "שִּׁקּוּץ מְשֹׁמֵם" או "שֹׁמֵם") הוא ביטוי המופיע בספר דניאל, בספר מקבים א', ובברית החדשה, והוא כינוי לעצם שהצבתו הייתה חלק מחילול בית המקדש.
לִרְאוֹת קורבן התמיד ושיקוץ משומם
שיר של יום
שיר של יום הוא מזמור תהילים הנאמר בכל יום לקראת סיום תפילת שחרית.
לִרְאוֹת קורבן התמיד ושיר של יום
שירת הים
שִירַת הַיָּם היא אחת משלוש השירות שבתורה (האחרות הן שירת הבאר, ושירת האזינו).
לִרְאוֹת קורבן התמיד ושירת הים
תפילת מנחה
ללא.
לִרְאוֹת קורבן התמיד ותפילת מנחה
תפילת מוסף
תפילת מוסף היא תפילה הנאמרת בכל הימים בהם היו מקריבים בבית המקדש קרבן מוסף, כלומר, בשבתות, בחגים, בראשי-חודשים ובימי חול-המועד.
לִרְאוֹת קורבן התמיד ותפילת מוסף
תפילת ערבית
שוק הפשפשים ביפו (תל אביב) כותל המערבי תְּפִלַּת עַרְבִית או מַעֲרִיב היא אחת משלוש תפילות יומיות ביהדות, הנערכת בלילה, בדרך כלל לאחר צאת הכוכבים.
לִרְאוֹת קורבן התמיד ותפילת ערבית
תפילת שחרית
תפילת שחרית בבית הכנסת באשתמוע תפילת שחרית היא התפילה הנאמרת בבוקר, והראשונה בתפילות היום.
לִרְאוֹת קורבן התמיד ותפילת שחרית
תפילה (יהדות)
תפילה היא מצוות עשה מהתורה, וחלק מרכזי בעבודת ה' המלווה את היהודי בכל מעשיו.
לִרְאוֹת קורבן התמיד ותפילה (יהדות)
תקנות שו"ם
תקנות שו"ם הן תקנות קהילתיות מקיפות בענייני ציבור, בענייני ממונות ובעניינים נוספים, אשר תוקנו במאה ה-12 ובמאה ה-13 על ידי רבנים ופרנסים מקהילות שו"ם, הקהילות האשכנזיות הגדולות שעל גדות נהר ריין: '''ש'''פיירא, '''ו'''רמייזא ו'''מ'''גנצא (כיום: שפייר, וורמס ומיינץ).
לִרְאוֹת קורבן התמיד ותקנות שו"ם
לוי (יהדות)
יש כאלו הנוהגים לציין את קברותיהם של לויים בסמל של נטלה. בתמונה מצבה של "פייפל בן מרדכי הלוי". לוי ביהדות הוא צאצא משבט לוי שאינו מצאצאי אהרן הכהן.
לִרְאוֹת קורבן התמיד ולוי (יהדות)
זמני היום בהלכה
בין השמשות - הזמן שבין שקיעת החמה לצאת הכוכבים זמני היום הוא כינוי לנקודות זמן שונות במהלך היממה שיש להן משמעות בהלכה.
לִרְאוֹת קורבן התמיד וזמני היום בהלכה
חנוכת המזבח
אילוסטרציה של מזבח העולה, 1901 חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ הוא שמה של הקרבת הקורבנות בפעם הראשונה על גבי מזבח העולה בבית המקדש.
לִרְאוֹת קורבן התמיד וחנוכת המזבח
חגיגת ארבעה עשר
חגיגת ארבעה עשר היא כינוי לקורבן שלמים שהיה מוקרב בערב פסח עם קרבן הפסח.
לִרְאוֹת קורבן התמיד וחגיגת ארבעה עשר
בן ארזה
בן ארזה (או בן ארזא) היה הממונה על הצלצל והמנצח על נגינת הלויים בבית המקדש השני, מחמישה עשר הממונים הקבועים שהיו בבית המקדש.
לִרְאוֹת קורבן התמיד ובן ארזה
בן קטין
בן קטין היה יהודי ארץ ישראלי שחי ופעל בתקופת הבית השני.
לִרְאוֹת קורבן התמיד ובן קטין
בניית המשכן
בניית המשכן היא תהליך בנייתו של המשכן בזמן שהייתם של עם ישראל תחת הר סיני.
לִרְאוֹת קורבן התמיד ובניית המשכן
ברכות התורה
ברכות התורה ביהדות, בִּרְכוֹת הַתּוֹרָה הן ברכות הנאמרות לפני לימוד התורה, ועוסקות בלימוד תורה ובנתינת התורה, ומקובל לברכן בכל בוקר בסמוך לברכות השחר עבור כל לימוד התורה שילמד באותו יום.
לִרְאוֹת קורבן התמיד וברכות התורה
בת עמי לא תחשה
בַּת עַמִּי לֹא תֶחֱשֶׁה הוא פיוט מסוג סליחה (מהתת-סוג "פזמון") שחובר לתפילת מנחה של יום הכיפורים על ידי הפייטן רבי בנימין בן אברהם ממשפחת הענווים.
לִרְאוֹת קורבן התמיד ובת עמי לא תחשה
בתי כנסת עתיקים בארץ ישראל
בית הכנסת העתיק בקצרין ארבל בית הכנסת העתיק בחורבת ענים עד כה נתגלו כמאה ושלושים בתי כנסת עתיקים בארץ ישראל, המתוארכים לתקופות שמן המאה הראשונה לספירה ועד ימי הביניים.
לִרְאוֹת קורבן התמיד ובתי כנסת עתיקים בארץ ישראל
ביקור מומים
ביקור מומים או ביקור הוא הכנה ובדיקה של קורבן לפני הקרבתו בבית המקדש.
לִרְאוֹת קורבן התמיד וביקור מומים
בית המקדש
דגם בית המקדש וחומותיו במוזיאון ישראל כלי המשכן והכהנים בֵּית הַמִּקְדָּשׁ היה, על פי המקרא, מקום השראת השכינה, ומתוך כך שימש כמרכז הפולחן הדתי הקבוע של עם ישראל.
לִרְאוֹת קורבן התמיד ובית המקדש
גבולי יחזקאל
מיל מדרום להר המוריה גבולי יחזקאל (או גבולות יחזקאל) הם גבולות ארץ ישראל כפי שמתואר בספר יחזקאל.
לִרְאוֹת קורבן התמיד וגבולי יחזקאל
המערכה הגדולה
דגם מערכות האש שעל מזבח העולה המערכה הגדולה הייתה מערכת האש המרכזית מבין שלוש מערכות האש שהיו דולקות על מזבח העולה (בנוסף למערכת הקטורת ומערכת התמיד).
לִרְאוֹת קורבן התמיד והמערכה הגדולה
המצור על ירושלים (70)
המצור על ירושלים שהתרחש בשנת 70 לספירה (י"ד בניסן - ח' באלול ג'תת"ל), היה השלב הסופי בהכנעת המרד הגדול נגד השלטון הרומאי, שהתרחש בארץ ישראל בשנים 70-66 לספירה.
לִרְאוֹת קורבן התמיד והמצור על ירושלים (70)
המשכן
איור המשכן, 1919 המשכן (או בשמו הנפוץ הנוסף: "אוהל מועד", או 'מקדש המדבר' (לשון הרמב"ם)), הוא מעין אוהל, שעל פי המסורת, הקימו בני ישראל בציווי האל בעת ששהו במדבר סיני.
לִרְאוֹת קורבן התמיד והמשכן
המגרפה (בית המקדש)
שלוש המגרפות על פי מקורות חז"ל, שלושה כלים שהיו בבית המקדש נקראו מגרפה.
לִרְאוֹת קורבן התמיד והמגרפה (בית המקדש)
העזרה
מקום העזרה בבית המקדש (בכחול) הָעֲזָרָה היא השם המקובל לחצר בית המקדש.
לִרְאוֹת קורבן התמיד והעזרה
העבודה במקדש
העבודה במקדש היא מערכת של קורבנות, מצוות, טקסים ומנהגים, האמורים להתבצע, על פי ההלכה, בבית המקדש מדי יום או במחזוריות שנתית.
לִרְאוֹת קורבן התמיד והעבודה במקדש
הלכה
תלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הֲלָכָה היא כינוי ביהדות לכלל החוקים שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג, שנקבעו על ידי התורה או על ידי הרבנים.
לִרְאוֹת קורבן התמיד והלכה
החזיר ביהדות
חזיר החזיר ביהדות מקבל התייחסות רחבה, הן בהקשר ההלכתי, האגדתי ובמנהגי קהילות ישראל.
לִרְאוֹת קורבן התמיד והחזיר ביהדות
הדלקת הנרות במקדש
כתב יד מהמאה ה-13 שבו מופיע ציור ומתחתיו כתוב "זה המנורה ואהרן הנותן שמן בנרות". הדלקת הנרות במקדש היא מצווה מדאורייתא שקוימה מדי ערב בבית המקדש בנרות של מנורת שבעת הקנים, ומדי בוקר בהדלקת נר התמיד והטבת יתר הנרות והכנתם להדלקה.
לִרְאוֹת קורבן התמיד והדלקת הנרות במקדש
כבש (מזבח)
כבשׁ המזבח היה מבנה מדרוני בצידו הדרומי של מזבח העולה ששימש לעליה על המזבח וירידה ממנו.
לִרְאוֹת קורבן התמיד וכבש (מזבח)
כיור (כלי המקדש)
שחזור של הכיור בשחזור המשכן בתמנע. הכיור, איור משנת 1890. הכיור הוא אחד מכלי המשכן ובית המקדש, ששימש את הכהנים לרחוץ במימיו את כפות ידיהם ורגליהם לפני הכניסה למקדש ותחילת העבודה.
לִרְאוֹת קורבן התמיד וכיור (כלי המקדש)
יום הכיפורים בבית המקדש
כהן גדול בבגדי לבן במהלך פעולת הזאת הדם על מזבח הזהב עבודת יום הכיפורים בבית המקדש היא מצוות עשה מתוך תרי"ג מצוות.
לִרְאוֹת קורבן התמיד ויום הכיפורים בבית המקדש
יוסף בן מתתיהו
יוסף בן מתתיהו (ביוונית: Ἰώσηπος, יוספּוס) או בשמו הרומי: טיטוס פלאוויוס יוספוס (בלטינית: Titus Flavius Iosephus, מוכר גם בצורה המשובשת שהשתרשה: יוספוס פלאוויוס) (37 או 38 לספירה, – 100 לספירה לערך) היה היסטוריון, סופר ומצביא יהודי בתקופת המרד הגדול, במהלכו נפל בשבי הרומאים ביודפת.
לִרְאוֹת קורבן התמיד ויוסף בן מתתיהו
אזכור
ידוע גם בשם קרבן התמיד.