תוכן עניינים
76 יחסים: מנחם ציוני, מנחם בן מכיר, מנחם בן יעקב מוורמייזא, מנדל שטרן, מנדל הירש, מהר"ם מרוטנבורג, מי יתן ראשי מים, מילון בן-יהודה, ארזי הלבנון (קינה), אש תוקד בקרבי, אלעזר אבוחצירא, אלעזר בן דינאי, אלה אזכרה, אלי ציון ועריה, אליעזר בן נתן, אז בחטאינו חרב מקדש, אברהם גרשון מקיטוב, אבלות על החורבן, אהלה ואהליבה, אהלי אשר תאבת, אי כה אומר, איך תנחמוני הבל, איכה אצת באפך, איכה ישבה חבצלת השרון, סליחות, עשרת הרוגי מלכות, פינחס במברגר, פיוט, ציון הלא תשאלי, קרובה, קדושתא, קינה, קינות תשעה באב, רפאל בלום, רבי ישמעאל בן אלישע כהן גדול, רינת ישראל, שמואל מונקס, שמואל הלוי וואזנר, שאלי שרופה באש, שלמה הלברשטאם (השני), שבת סורו מני, שומרון קול תתן, שכורה ולא מיין, תשעה באב, תוכנית ההתנתקות, זליגמן בר, זכריה בן יהוידע, חנה ושבעת בניה, חומש תחילה, חיים סבתו, ... להרחיב מדד (26 יותר) »
מנחם ציוני
מנחם ציוני (או ציון, בין השנים 1340–1410 בערך) היה מקובל, ופייטן, מחכמי אשכנז.
לִרְאוֹת קינות לתשעה באב ומנחם ציוני
מנחם בן מכיר
מנחם בן מכיר היה פייטן במגנצא ולאחר מכן ברגנסבורג בסוף המאה ה-11.
לִרְאוֹת קינות לתשעה באב ומנחם בן מכיר
מנחם בן יעקב מוורמייזא
רבי מנחם בן יעקב מוורמייזא (נפטר בג' באייר ד'תתקס"ג, אפריל 1203) היה מגדולי הפייטנים באשכנז במאה ה-12, ודיין בבית הדין של יהדות וורמייזא לצדו של רבי אלעזר מגרמייזא בעל ספר הרקח.
לִרְאוֹת קינות לתשעה באב ומנחם בן יעקב מוורמייזא
מנדל שטרן
מנחם מנדל בן יצחק שטרן (בכתיב יידי הנהוג אז: מענדל שטערן; 11 בנובמבר 1811 – 8 בפברואר 1873) היה סופר, משורר, מחזאי, ומתרגם, יליד אוסטרו-הונגריה.
לִרְאוֹת קינות לתשעה באב ומנדל שטרן
מנדל הירש
מנדל הירש (י"ב באדר ה'תקצ"ג, 3 במרץ 1833 – כ"ז באדר ב' ה'תר"ס, 28 במרץ 1900) איש חינוך יהודי-אורתודוקסי-גרמני.
לִרְאוֹת קינות לתשעה באב ומנדל הירש
מהר"ם מרוטנבורג
רבי מאיר ב"ר ברוך מרוטנבורג נודע בשם המהר"ם מרוטנבורג (אחרי ד'תתק"פ (1220) – י"ט באייר ה'נ"ג (1293)), מגדולי ראשוני אשכנז בתקופת ימי הביניים ומאחרוני בעלי התוספות.
לִרְאוֹת קינות לתשעה באב ומהר"ם מרוטנבורג
מי יתן ראשי מים
מי יתן ראשי מים היא קינה שנכתבה על חורבן קהילות שו"ם בגזירות תתנ"ו, שאירעו במסגרת מסע הצלב הראשון.
לִרְאוֹת קינות לתשעה באב ומי יתן ראשי מים
מילון בן-יהודה
מילון הלשון העברית הישנה והחדשה, הידוע יותר בכינויו מילון בן־יהודה, הוא מילון עברי היסטורי חשוב של השפה העברית.
לִרְאוֹת קינות לתשעה באב ומילון בן-יהודה
ארזי הלבנון (קינה)
ארזי הלבנון היא קינה הנאמרת בתשעה באב בקהילות אשכנז המזרחי וחלק מקהילות אשכנז המערבי, ומתארת את מותם של עשרה הרוגי מלכות בזמן חורבן בית המקדש השני ואחריו.
לִרְאוֹת קינות לתשעה באב וארזי הלבנון (קינה)
אש תוקד בקרבי
אש תוקד בקרבי היא קינה לתשעה באב העורכת ההשוואה בין מצבו הטוב של עם ישראל בזמן יציאת מצרים לבין מצבו הרע בימי חורבן הבית.
לִרְאוֹת קינות לתשעה באב ואש תוקד בקרבי
אלעזר אבוחצירא
הרב אלעזר אבוחצירא (כונה באבא אלעזר; 9 באוגוסט 1948, ד' באב ה'תש"ח – 29 ביולי 2011, כ"ז בתמוז ה'תשע"א) היה רב ומקובל.
לִרְאוֹת קינות לתשעה באב ואלעזר אבוחצירא
אלעזר בן דינאי
אלעזר בן דינאי (המאה הראשונה לספירה) היה מנהיג חבורת מורדים פוליטיים בתקופת הנציבות השנייה של השלטון הרומאי בארץ ישראל.
לִרְאוֹת קינות לתשעה באב ואלעזר בן דינאי
אלה אזכרה
אֵלֶּה אֶזְכְּרָה הוא פיוט שנכתב על עשרת הרוגי מלכות, חכמים שעמדו בראש הנהגת האומה ונהרגו במסגרת גזירות שמד שונות בתקופת המרידות ברומאים.
לִרְאוֹת קינות לתשעה באב ואלה אזכרה
אלי ציון ועריה
אלי ציון ועריה היא קינה לתשעה באב שנאמרת בסיום הקינות בשחרית בקהילות יהודי אשכנז.
לִרְאוֹת קינות לתשעה באב ואלי ציון ועריה
אליעזר בן נתן
רבי אליעזר בן נתן (נקרא גם רבי אליעזר הזקן או רבי אליעזר ממיינץ) (ד'תת"נ, 1090, לערך – ד'תתק"ל, 1170), היה מרבני תקופת הראשונים, ומבעלי התוספות הראשונים במגנצה (מיינץ) שבגרמניה.
לִרְאוֹת קינות לתשעה באב ואליעזר בן נתן
אז בחטאינו חרב מקדש
אז בחטאינו חרב מקדש היא קינה קדומה לתשעה באב.
לִרְאוֹת קינות לתשעה באב ואז בחטאינו חרב מקדש
אברהם גרשון מקיטוב
רבי אברהם גרשון מקיטוב (נפטר בכ"ה באדר א' תקכ"א, 1761), היה רב ומקובל בברודי שבגליציה, וגיסו של הבעל שם טוב (הבעש"ט).
לִרְאוֹת קינות לתשעה באב ואברהם גרשון מקיטוב
אבלות על החורבן
אבלות על החורבן היא אוסף של הלכות ומנהגים, שמטרתם שימור זיכרון חורבן בית המקדש הראשון ובית המקדש השני, והציפייה לבניין בית המקדש השלישי.
לִרְאוֹת קינות לתשעה באב ואבלות על החורבן
אהלה ואהליבה
אָהֳלָה ואָהֳלִיבָה הן שתי דמויות סמליות המתארות את ממלכת ישראל וממלכת יהודה בנבואת יחזקאל בפרק כ"ג, ואחר כך גם ביצירות ספרותיות נוספות.
לִרְאוֹת קינות לתשעה באב ואהלה ואהליבה
אהלי אשר תאבת
אָהֳלִי אֲשֶׁר תָּאַבְתָּ היא קינה לתשעה באב מאת רבי אלעזר בירבי קליר, שנקלטה בסדר הקינות לתשעה באב לפי מנהגי אשכנז.
לִרְאוֹת קינות לתשעה באב ואהלי אשר תאבת
אי כה אומר
אֵי כֹּה אֹמֶר היא קינה לתשעה באב, שחיבר רבי אלעזר בירבי קליר.
לִרְאוֹת קינות לתשעה באב ואי כה אומר
איך תנחמוני הבל
אֵיךְ תְּנַחֲמוּנִי הֶבֶל היא קינה לתשעה באב שחיבר הפייטן רבי אלעזר בירבי קליר.
לִרְאוֹת קינות לתשעה באב ואיך תנחמוני הבל
איכה אצת באפך
אֵיכָה אַצְתָּ בְּאַפֶּךָ היא קינה לתשעה באב שחיבר רבי אלעזר הקליר, שנאמרת במנהגי אשכנז ובנוסח איטליה.
לִרְאוֹת קינות לתשעה באב ואיכה אצת באפך
איכה ישבה חבצלת השרון
אֵיכָה יָשְׁבָה חֲבַצֶּלֶת הַשָּׁרוֹן היא קינה לתשעה באב מאת רבי אלעזר הקליר העוסקת בעשרים וארבע משמרות הכהונה.
לִרְאוֹת קינות לתשעה באב ואיכה ישבה חבצלת השרון
סליחות
כותל המערבי רחבת הכותל המערבי מלאה במעמד אמירת סליחות בערב יום הכיפורים תשע"א 2010 סליחות הן קטעי פסוקים, תפילות ופיוטים, שנאמרים ביום הכיפורים ולקראתו (בחודש אלול ובעשרת ימי תשובה), ובתעניות ציבור.
לִרְאוֹת קינות לתשעה באב וסליחות
עשרת הרוגי מלכות
בֶּנוֹ אֶלְקָן - מנורת הכנסת עשרת הרוגי מלכות היו עשרה תנאים שעל פי מסורות קדומות שונות הוצאו להורג באכזריות על ידי השלטון הרומאי בארץ ישראל, משום שלא סרו למשמעתם, והמשיכו ללמוד תורה וללמד אותה.
לִרְאוֹת קינות לתשעה באב ועשרת הרוגי מלכות
פינחס במברגר
הרב פינחס (זליג) הלוי במברגר (תרל"ב 1872 – תרצ"ו 1936) היה רב בהמבורג, מתרגם ספרי יסוד ביהדות לגרמנית, ובעל תואר דוקטור בתחום זה מאוניברסיטת ברלין.
לִרְאוֹת קינות לתשעה באב ופינחס במברגר
פיוט
הפיוט אקדמות לשבועות מאת רבי מאיר ש"ץ כפי שנכתב במחזור וורמייזא הפיוט לך אלי תשוקתי המיוחס לרבי אברהם אבן עזרא פיוט שנכתב לכבוד רבי אפרים אנקווה ב־1909 הפִּיוּט הוא שירת קודש יהודית, שבמקורה נועדה להוות נוסח חלופי שירי לתפילות, במקום נוסח הקבע, בדרך כלל בימים מיוחדים (שבתות וחגים) אך גם בימי חול ובשמחות.
לִרְאוֹת קינות לתשעה באב ופיוט
ציון הלא תשאלי
צִיּוֹן, הֲלֹא תִשְׁאֲלִי הוא שיר כיסופים לארץ ישראל מאת רבי יהודה הלוי.
לִרְאוֹת קינות לתשעה באב וציון הלא תשאלי
קרובה
קרובה (נקרא גם קרובץ) היא מערכת פיוטים המיועדת להאמר על ידי שליח הציבור בחזרת הש"ץ על תפילת העמידה.
לִרְאוֹת קינות לתשעה באב וקרובה
קדושתא
קדושתא (מארמית: קדושה) היא מערכת פיוטים מסוג הקרובה, המפייטת את שלוש הברכות הראשונות של תפילת העמידה עד לקדושה, ליבה של מערכת הפיוטים, שאף העניקה למערכת את שמה.
לִרְאוֹת קינות לתשעה באב וקדושתא
קינה
קינה היא ביטוי פיוטי לאבל כבד, שיר אבל והספד הנאמר על אדם או קבוצה בעקבות מוות או חורבן.
לִרְאוֹת קינות לתשעה באב וקינה
קינות תשעה באב
#הפניה קינות לתשעה באב.
לִרְאוֹת קינות לתשעה באב וקינות תשעה באב
רפאל בלום
רבי רפאל בלום (תרס"ז, 1907 -כ' באדר א' ה'תשס"ה, 1 במרץ 2005) היה אב בית הדין קאשוי שבהונגריה לאחר מלחמת העולם השנייה, ובהמשך מייסד ואדמו"ר בקהילת קאשוי בארצות הברית.
לִרְאוֹת קינות לתשעה באב ורפאל בלום
רבי ישמעאל בן אלישע כהן גדול
פנים קבר רבי ישמעאל רבי ישמעאל בן אלישע כהן גדול היה תנא וכהן גדול המוזכר בדברי חז"ל ובאשר לזהותו ההיסטורית עם דמויות אחרות קיימים חילוקי דעות.
לִרְאוֹת קינות לתשעה באב ורבי ישמעאל בן אלישע כהן גדול
רינת ישראל
סידור רינת ישראל רינת ישראל הוא סידור תפילה שיצא לאור לראשונה בשנת תש"ל (1970), בהוצאת מורשת, בעריכת הרב ד"ר שלמה טל.
לִרְאוֹת קינות לתשעה באב ורינת ישראל
שמואל מונקס
שמואל מוּנקֶס (יידיש: מונקעס, לעיתים מכונה על שם עיר מוצאו: רֶבּ שמואל קאליסקער. חי במפנה המאה ה-19) היה מחסידי רבי שניאור זלמן מלאדי.
לִרְאוֹת קינות לתשעה באב ושמואל מונקס
שמואל הלוי וואזנר
רבי שמואל הלוי וואזנר (קרי: ווֹזנר; ב' באלול ה'תרע"ג, 4 בספטמבר 1913 – ט"ו בניסן ה'תשע"ה, 3 באפריל 2015) היה מחשובי פוסקי ההלכה האורתודוקסים במפנה המאה ה-21.
לִרְאוֹת קינות לתשעה באב ושמואל הלוי וואזנר
שאלי שרופה באש
שאלי שרופה באש היא קינה שחיבר מהר"ם מרוטנבורג על שריפת התלמוד בפריז, ונאמרת בשני מנהגי אשכנז בתשעה באב כחלק מהקינות לתשעה באב.
לִרְאוֹת קינות לתשעה באב ושאלי שרופה באש
שלמה הלברשטאם (השני)
רבי שלמה הלברשטאם השני (א' בכסלו תרס"ח, 1907 - א' באב ה'תש"ס, 2 באוגוסט 2000) היה האדמו"ר השלישי בשושלת חסידות באבוב.
לִרְאוֹת קינות לתשעה באב ושלמה הלברשטאם (השני)
שבת סורו מני
שבת סורו מני היא קינה קדומה מהקינות לתשעה באב שחיבר רבי אלעזר בירבי קליר, הפותחת את סדר הקינות שנאמרות במסגרת תפילת שחרית של תשעה באב במנהגי אשכנז ובמנהג איטליה.
לִרְאוֹת קינות לתשעה באב ושבת סורו מני
שומרון קול תתן
שומרון קול תתן היא קינה שנכתבה על ידי רבי שלמה אבן גבירול וכלולה בסדר קינות לתשעה באב של האשכנזים והספרדים גם יחד.
לִרְאוֹת קינות לתשעה באב ושומרון קול תתן
שכורה ולא מיין
שכרה ולא מיין או שכורת ולא מיין היא קינה לתשעה באב הנאמרת בשחרית של תשעה באב בקהילות הספרדים והאשכנזים.
לִרְאוֹת קינות לתשעה באב ושכורה ולא מיין
תשעה באב
חורבן בית המקדש בציורו של פרנצ'סקו אייץ (ונציה, 1867) יהודים מתפללים בבית הכנסת בליל תשעה באב. צייר: מאוריצי טרמבץ'. אוסף התצלומים, הספרייה הלאומית. תשעה באב הוא יום תענית מדרבנן ושיא תקופת האבלות של ימי בין המצרים.
לִרְאוֹת קינות לתשעה באב ותשעה באב
תוכנית ההתנתקות
מפת היישובים שפונו מרצועת עזה במסגרת תוכנית ההתנתקות אריאל שרון - היוזם של תוכנית ההתנתקות תוכנית ההתנתקות בוצעה על ידי ישראל בקיץ 2005 וכללה את פינוי 22 הישובים היהודיים בגוש קטיף וביתר רצועת עזה ואת ארבעת הישובים היהודיים בצפון השומרון, בהם התגוררו כ-8,600 תושבים.
לִרְאוֹת קינות לתשעה באב ותוכנית ההתנתקות
זליגמן בר
זליגמן (יצחק בן אריה יוסף) בר (18 בספטמבר 1825 – 30 במרץ 1897) היה חוקר מסורה וד"ר לבלשנות יהודי גרמני, ממשיך דרכו של וולף היידנהיים בהפעלת בית הדפוס של רדלהיים, נודע בעיקר בזכות הוצאת סידור "עבודת ישראל" (רעדעלהיים תרכ"ח) ובו תיקוני נוסח ופירושי התפילות והפיוטים, אשר עד היום מהווים מקור לפירוש התפילה ולנוסחה.
לִרְאוֹת קינות לתשעה באב וזליגמן בר
זכריה בן יהוידע
זְכַרְיָה בֶּן יְהוֹיָדָע הֵכֹּהֵן (המאה ה-9 לפנה"ס – המאה ה-9 לפנה"ס) הוא דמות מקראית מתקופת יואש מלך יהודה.
לִרְאוֹת קינות לתשעה באב וזכריה בן יהוידע
חנה ושבעת בניה
חנה ושבעת בניה, ציור משנת 1842. ברקע נראה הפסל לו סירבו להשתחוות. על פי התיאור קברם נמצא במעלה ההר. אמנם, המקום המתואר טרם נמצא (ספר "מקומות קדושים וקברי צדיקים בגליל" כרך ב', צפת, חנה ושבעת בניה) סיפור האישה ושבעת בניה מתאר מעשה גבורה של אם יהודייה ושבעת בניה, שמצאו את מותם על קידוש השם.
לִרְאוֹת קינות לתשעה באב וחנה ושבעת בניה
חומש תחילה
בריכה במאחז חומש שנכתב עליו "חמש תחילה" חומש תחילה הוא מטה פעולה ימני בישראל, שהוקם במטרה להתחיל את ביטול תוצאותיה של תוכנית ההתנתקות.
לִרְאוֹת קינות לתשעה באב וחומש תחילה
חיים סבתו
הרב חיים הכהן סַבָּתו (נולד בד' בשבט תשי"ב, 31 בינואר 1952) הוא ממייסדי ישיבת ההסדר ברכת משה במעלה אדומים, וראש הישיבה שלה מאז ה'תשע"ה.
לִרְאוֹת קינות לתשעה באב וחיים סבתו
ברוך בן שמואל
רבי ברוך בן שמואל ממגנצא היה רב, פוסק, פרשן תלמוד ופייטן במאה ה-12 ובתחילת המאה ה-13.
לִרְאוֹת קינות לתשעה באב וברוך בן שמואל
בלי עין הרע (אלבום של ליפא שמלצר)
בלי עין הרע (ביידיש: "קעניינע הארע") הוא אלבום סולו של הזמר-יוצר החסידי-אמריקאי ליפא שמלצר.
לִרְאוֹת קינות לתשעה באב ובלי עין הרע (אלבום של ליפא שמלצר)
בליל זה יבכיון
יהודים אבלים בתשעה באב בציורו של ליאופלד הורוויץ, (1887) בְּלֵיל זֶה יִבְכָּיוּן, היא קינה הפותחת את אמירת הקינות בליל תשעה באב.
לִרְאוֹת קינות לתשעה באב ובליל זה יבכיון
בורא עד אנה
בורא עד אנה או אבי אבי אבי היא קינה שנכתבה כנראה בעקבות גירוש ספרד ומקוננת על מאורעות הגירוש.
לִרְאוֹת קינות לתשעה באב ובורא עד אנה
גזירות תתנ"ו
ציור מאוחר של הטבח במץ במסע הצלב הראשון אל מלא רחמים לזכר קרבנות גזירות תתנ"ו וגזירות ת"ח ות"ט במחזור מאלטונא משנת 1744 גזירות תתנ"ו או מאורעות תתנ"ו הם סדרת פרעות, שהתרחשו בשנת 1096 (ד'תתנ"ו) באירופה במסע הצלב הראשון, וכללו טבח המוני של יהודים על ידי הנוצרים.
לִרְאוֹת קינות לתשעה באב וגזירות תתנ"ו
דמעות תנין
איור עיתונאי המציג את יוליסס גרנט מזיל "דמעות תנין", 1882 "דמעות תנין" הוא מטבע לשון המציין צער מזויף.
לִרְאוֹת קינות לתשעה באב ודמעות תנין
דניאל גולדשמידט
ארנסט דניאל גולדשמידט (בלועזית: Ernst Daniel Goldschmidt; (כ"ב בכסלו תרנ"ו, 9 בדצמבר 1895 – ו' בטבת תשל"ג, 10 בדצמבר 1972) היה חוקר ופרשן תפילה ופיוט; הגיה, ערך והוציא לאור מהדורות ביקורתיות ומדעיות של סידורים ומחזורי תפילה, לפי מנהגי הקהילות והעדות השונות.
לִרְאוֹת קינות לתשעה באב ודניאל גולדשמידט
דוד אבן בקודה
רבי דויד בן אלעזר אִבְּן בקודה (או בן פקודה) היה פייטן יהודי שחי במאה ה-11 בספרד.
לִרְאוֹת קינות לתשעה באב ודוד אבן בקודה
המצור על ירושלים (70)
המצור על ירושלים שהתרחש בשנת 70 לספירה (י"ד בניסן - ח' באלול ג'תת"ל), היה השלב הסופי בהכנעת המרד הגדול נגד השלטון הרומאי, שהתרחש בארץ ישראל בשנים 70-66 לספירה.
לִרְאוֹת קינות לתשעה באב והמצור על ירושלים (70)
המדור להווי ומסורת יהודית (קול ישראל)
המדור להווי ומסורת יהודית הוא המדור שהיה ממונה על שידורי יהדות ב"קול ישראל".
לִרְאוֹת קינות לתשעה באב והמדור להווי ומסורת יהודית (קול ישראל)
הררי קדם
הררי קדם הוא ספר חידושים של הרב יוסף דוב סולובייציק על ענייני שבת ומועדי ישראל, שנכתב בידי תלמידו הרב מיכל שורקין.
לִרְאוֹת קינות לתשעה באב והררי קדם
התנועה ליהדות של תורה
התנועה ליהדות של תורה הייתה תנועה ציונית דתית שפעלה בשנים תשכ"ז-תשל"ה (1975-1966).
לִרְאוֹת קינות לתשעה באב והתנועה ליהדות של תורה
החרישו ממני ואדברה
החרישו ממני ואדברה היא קינה על גזירות תתנ"ו שמחברה אינו ידוע, הנאמרת בסדר הקינות לתשעה באב במנהג אשכנז המזרחי.
לִרְאוֹת קינות לתשעה באב והחרישו ממני ואדברה
הדותהו
דף מגניזת קהיר, ובו חלקים מן הקדושתא של הדותהו על משמרת בלגה. הדותהו היה פייטן בן המאה השישית שפעל בארץ ישראל תחת האימפריה הביזנטית.
לִרְאוֹת קינות לתשעה באב והדותהו
ואת נווי חטאתי
ואת נווי חטאתי (או בגרסה אחרת איך נווי חטאתי) היא קינה קדומה מהקינות לתשעה באב, הנאמרת במנהגי אשכנז ובנוסח הספרדים, בשינויי נוסח קלים, במסגרת תפילת שחרית של תשעה באב.
לִרְאוֹת קינות לתשעה באב וואת נווי חטאתי
ויאהב אומן
כתב יד מן המאה ה-14. וַיֶאֱהַב אוֹמֵן יְתוֹמַת הֶגֶן (מקובל גם השם הכללי קרובות לפורים או קרובץ לפורים) היא קרובת י"ח לפורים, שחוברה בידי הפייטן הארץ-ישראלי בן המאה השביעית רבי אלעזר בירבי קליר.
לִרְאוֹת קינות לתשעה באב וויאהב אומן
יאשיהו
יאשיהו היה מלך יהודה, בנו של אמון מלך יהודה וידידה בת עדיה.
לִרְאוֹת קינות לתשעה באב ויאשיהו
יניי
יניי (כתיב מקובל: ינאי) היה פייטן ארץ-ישראלי קדום.
לִרְאוֹת קינות לתשעה באב ויניי
יצחק השנירי
רבי יצחק השנירי היה פייטן יהודי בפרובנס ובספרד בסוף המאה השתים עשרה ובתחילת המאה השלוש עשרה.
לִרְאוֹת קינות לתשעה באב ויצחק השנירי
יחיאל בוחבוט
הרב יחיאל בוחבוט (ז' באייר ה'תר"ץ, מאי 1930 - ט' בניסן ה'תשפ"ב, 10 באפריל 2022) היה רבה הספרדי של קריית שמונה וראש מכון "אוצרות הגאונים".
לִרְאוֹת קינות לתשעה באב ויחיאל בוחבוט
יהדות תימן
כתובה מתימן יהדות תימן היא קהילה יהודית עתיקת יומין.
לִרְאוֹת קינות לתשעה באב ויהדות תימן
יהודה לייב ביאלר
יהודה לייב ביאלר (ג' בניסן תרנ"ו, 17 במרץ 1896 – ח' באייר תשל"ז, 26 באפריל 1977) היה פעיל ציבור, חבר המזרחי, סופר ומשורר.
לִרְאוֹת קינות לתשעה באב ויהודה לייב ביאלר
יואל הלוי מבונא
רבי יואל הלוי בן יצחק מבונא (נתכנה גם מורי"ה; נפטר בערך בד'תתק"ס, 1200) היה מבעלי התוספות באשכנז, פרשן תלמוד, פוסק הלכה ופייטן, שפעל בבונא.
לִרְאוֹת קינות לתשעה באב ויואל הלוי מבונא
יום אכפי הכבדתי
יוֹם אַכְפִּי הִכְבַּדְתִּי היא קינה שחיבר רבי יהודה הלוי ומתארת את סיפור ביאתו של נבוזראדן למקדש וראייתו את דמו של זכריה בן יהוידע.
לִרְאוֹת קינות לתשעה באב ויום אכפי הכבדתי
יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק (בוסטון)
הרב יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק (מכונה הגרי"ד ועוד; י"ב באדר ה'תרס"ג, 11 במרץ 1903 - י"ח בניסן ה'תשנ"ג, 8 באפריל 1993) היה רב, ראש ישיבה, פילוסוף דתי, מראשי הציונות הדתית ותנועת המזרחי, וממנהיגיה הרוחניים של היהדות האורתודוקסית בארצות הברית.
לִרְאוֹת קינות לתשעה באב ויוסף דוב הלוי סולובייצ'יק (בוסטון)
יוחנן סופר
הרב יוחנן סופר (י"ג בטבת תרפ"ד; 21 בדצמבר 1923 - י"ג באדר א' תשע"ו, 22 בפברואר 2016) היה האדמו"ר מערלוי, דור חמישי לחת"ם סופר.
לִרְאוֹת קינות לתשעה באב ויוחנן סופר