גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
160 יחסים: מאיר בנאי, מנהג (יהדות), מנהגי אבלות בימי ספירת העומר, מעמד הר הזיתים, מערבי פרץ, מצ'מון הנגיד, מצוות צריכות כוונה, מקח טעות, משה אלשקר, מלאכת בורר, מלאכה שאינה צריכה לגופה, מטפחת ספרים, מי שהיה נשוי שלוש נשים, מילון עברי, מיכל יהודה ליפקוביץ, אמירת סדר העבודה, אפרים אלימלך אורבך, ארבע כוסות, ארבעת השבויים, אתה הנחלת, אלעזר לעוו, אגדה (יהדות), אדון עולם, אהרן ממן, אהרן בן מאיר, אהרן גאון, אי שתקת שתקת, איגרת הרמב"ן לחכמי צרפת, אייזיק הירש וייס, נתן מרקוס אדלר, נתן מרומי, ספר יהושע, ספרות עברית, סלק, סליחות, סטטיסטיקות של התנ"ך, סדר ליל ראש השנה, סיטומתא, סיג'ילמסה, סיום מסכת, על הנסים, עלי ספר, עלינו לשבח, עכברא, עיבור השנה, פרשנות המשנה, פתרון תורה, פיוט, צבי גרונר, צדוק, ..., קניין חזקה, קפיצת הדרך, קשר של תפילין, קול הברה, קינות לתשעה באב, קירואן, קידוש, קידוש החודש, ראש השנה, ראש הגולה, רציונליזם יהודי בימי הביניים, רב מרי בר רב דימי, רב נטרונאי גאון, רב סעדיה גאון, רב פפא, רב שמואל בן חפני גאון, רב שרירא גאון, רב דוסא בן סעדיה, רב האי, רב האי בן שרירא, רב האיי גאון, רבא, רבנו חננאל, רבנו גרשום, רבה בר נחמני, רה"ג, שמע קולי, שמע קולי (אלבום), שמעון קיירא, שמעון יוז'וק, שמחת תורה, שמואל אבן ג'אמע, שמואל בן עלי, שמואל הנגיד, שמות חיצוניים לדמויות אנונימיות במקרא, שאלת חלום, שנאת ישראל בעולם היווני-רומי, שנת היובל, שר שלום גאון, שלמה אהרן ורטהיימר, שלמה סולימן אלסנג'ארי, שלמה בן יהודה גאון, שלום שבזי, שבועת המשנה, שימוש תהילים, שיעור קומה (ספר), שיטת ריב"ב, תקנות הקהילה, תקיעת שופר, תרגומי מגילת אסתר לארמית, תשובות הגאונים, תלמוד תורה, תלמוד ירושלמי, טסית, זרוע, לחיים וקיבה, זבולון, זכריה בן יהודה אגמאתי, ח' בתשרי, חנוך בן משה, חנינאי כהנא בן הונא גאון, חציל, חרבא דמשה, חליבה בשבת, חזקיה בן דוד, חזרת הש"ץ, חידוש מצוות התכלת, חיים מאיר הורוויץ, בנימין מנשה לוין, בעלת האוב מעין דור, בר מצרא, ברכת אירוסין, ברכת שכוחו וגבורתו מלא עולם, ברכת לישב בסוכה, ברכת כהנים בכותל המערבי, בור על גבי בור, גאונים, דברים הגורמים לשכחה, דוד בן חזקיה, המאה ה-10, האי, האי גאון, האיי גאון, הסכם יששכר וזבולון, הערוך, הפסגה (כתב עת), השם המפורש, הלל נשיאה, הטפת דם ברית, הדרן, הכתב העברי הקדום, הכהנים בני צדוק, כניסה להר הבית (הלכה), כל נדרי, כלי הדיינים, כהן מוחזק, כיוון שהגיד שוב אינו חוזר ומגיד, י"ג מידות, יעקב בן נסים, יצחק בן ראובן הברצלוני, יצחק בן יהודה, ישיבת סורא, ישיבת פומבדיתא, יהדות קירואן, יהדות תימן, יהודה בן שמואל גאון, יהודית חולודנקו (חלד), יהוידע הכהן, יואב בן צרויה, יוסף בן עמראן, יוסף בלומנפלד. להרחיב מדד (110 יותר) »
מאיר בנאי
מתוך מופע הלהקה החשמלי "בשם האהבה" מאיר בנאי בהופעה בחוצות היוצר, 2009 מאיר בנאי (5 ביולי 1960, י' בתמוז ה'תש"ך – 12 בינואר 2017, ט"ו בטבת ה'תשע"ז) היה זמר-יוצר, מוזיקאי ושחקן ישראלי.
חָדָשׁ!!: רב האי גאון ומאיר בנאי · ראה עוד »
מנהג (יהדות)
בהלכה, מִנְהָג (או מִנְהַג יִשְֹרָאֵל) הוא הנהגה דתית הנפוצה בין היהודים.
חָדָשׁ!!: רב האי גאון ומנהג (יהדות) · ראה עוד »
מנהגי אבלות בימי ספירת העומר
בין פסח לעצרת היא התקופה שבין חג הפסח לחג השבועות (הנקרא גם עצרת), בהקשר למנהגים (חלקם מכונים גם מנהגי אבלות) שקיימים באותה תקופה.
חָדָשׁ!!: רב האי גאון ומנהגי אבלות בימי ספירת העומר · ראה עוד »
מעמד הר הזיתים
מעמד הר הזיתים הוא מעמד טקסי שקיים בהושענא רבה המרכז היהודי שישב בארץ ישראל בתקופה המוסלמית המוקדמת, החל מהמאה ה-7 ועד שנות ה-70 של המאה ה-11.
חָדָשׁ!!: רב האי גאון ומעמד הר הזיתים · ראה עוד »
מערבי פרץ
מערבי פרץ (ח' בניסן ה'ת"ש, 16 באפריל 1940 – כ"ד בשבט ה'תש"פ, 19 בפברואר 2020) היה חוקר מקרא, פרופסור בחוג לתנ"ך באוניברסיטת בר-אילן.
חָדָשׁ!!: רב האי גאון ומערבי פרץ · ראה עוד »
מצ'מון הנגיד
רבי מצ'מון בן יפת (חסן) בן בונדאר (נפטר בשנת ד'תתקי"ב, 1151) היה נגיד ארץ תימן, "אלוף" ו"פקיד-הסוחרים" במאה ה-12.
חָדָשׁ!!: רב האי גאון ומצ'מון הנגיד · ראה עוד »
מצוות צריכות כוונה
מצוות צריכות כוונה הוא כלל הלכתי שמשמעו שיש להתכוון בעת עשיית המצווה לשם קיום אותה המצווה.
חָדָשׁ!!: רב האי גאון ומצוות צריכות כוונה · ראה עוד »
מקח טעות
במשפט העברי ובהלכה, מקח טעות פירושו ביטול הסכם, ובכלל זה, התחייבות, קניין ואף נישואין, בעקבות אי התאמה, טעות או הטעיה, שנעשתה במהלך משא ומתן בין צדדים, קודם למעשה הקניין.
חָדָשׁ!!: רב האי גאון ומקח טעות · ראה עוד »
משה אלשקר
משה אַלַשְקַר (כונה: מהר"ם אלשקר; 1466, סמורה – 1542, ירושלים) היה רב, פוסק ודיין ספרדי בולט בדורו - דור גירוש ספרד.
חָדָשׁ!!: רב האי גאון ומשה אלשקר · ראה עוד »
מלאכת בורר
מְלֶאכֶת הַבּוֹרֵר היא אחת מל"ט המלאכות האסורות בשבת, ומשמעותה היא, הפרדת דבר שאינו רצוי מדבר הרצוי.
חָדָשׁ!!: רב האי גאון ומלאכת בורר · ראה עוד »
מלאכה שאינה צריכה לגופה
בהלכות שבת ויום טוב, מלאכה שאינה צריכה לגופה היא אחת מל"ט מלאכות שבת ותולדותיהן שנעשית שלא לצורך גוף המלאכה, אלא לצורך אחר.
חָדָשׁ!!: רב האי גאון ומלאכה שאינה צריכה לגופה · ראה עוד »
מטפחת ספרים
מטפחת ספרים הוא ספר מחקר ביקורתי, העוסק בחיבור ספר הזוהר ותוכנו, שנכתב על ידי רבי יעקב עֶמְדין (נודע בכינוי יַעְבֶ"ץ).
חָדָשׁ!!: רב האי גאון ומטפחת ספרים · ראה עוד »
מי שהיה נשוי שלוש נשים
מי שהיה נשוי (ל)שלוש נשים הוא משפט הפתיחה של משנה בסדר נשים,, העוסקת בחלוקת רכוש בין מספר נשים.
חָדָשׁ!!: רב האי גאון ומי שהיה נשוי שלוש נשים · ראה עוד »
מילון עברי
מילונים עבריים "האוצר", מילון השפה העברית, 1903 דף מתוך מילון בן יהודה מילון עברי או מילון עברי-עברי או מילון עברי-בעברית הוא מילון המכיל מילים בעברית ופירושיהן.
חָדָשׁ!!: רב האי גאון ומילון עברי · ראה עוד »
מיכל יהודה ליפקוביץ
וילקומירר 4 בבני ברק מצבת הרב ליפקוביץ הרב מִיכְל יהודה ליפקוביץ (כסלו ה'תרע"ד, דצמבר 1913 – כ"ו בסיוון ה'תשע"א, 27 ביוני 2011) היה ראש ישיבת פוניבז' לצעירים, חבר מועצת גדולי התורה של דגל התורה וממנהיגי הציבור הליטאי.
חָדָשׁ!!: רב האי גאון ומיכל יהודה ליפקוביץ · ראה עוד »
אמירת סדר העבודה
אמירת סדר העבודה היא מנהג קדום, לומר במהלך יום הכיפורים את סדר עבודת הכהן הגדול ביום הכיפורים כתחליף לביצועו בפועל, לאחר חורבן הבית.
חָדָשׁ!!: רב האי גאון ואמירת סדר העבודה · ראה עוד »
אפרים אלימלך אורבך
אפרים אלימלך אוּרְבַּךְ (Urbach; י' בסיוון תרע"ב, 26 במאי 1912 – כ' בתמוז תשנ"א, 2 ביולי 1991) היה פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים, הוגה דעות וחוקר בתחומי היהדות.
חָדָשׁ!!: רב האי גאון ואפרים אלימלך אורבך · ראה עוד »
ארבע כוסות
תירוש ארבע כוסות הוא הכינוי למצוות שתיית ארבע כוסות יין בלילה הראשון של חג הפסח (אור לט"ו בניסן), הוא ליל הסדר.
חָדָשׁ!!: רב האי גאון וארבע כוסות · ראה עוד »
ארבעת השבויים
ארבעת השבויים הם ארבעה תלמידי חכמים, אשר על פי הרב הראב"ד הראשון, נשבו על ידי שודדי ים לקראת סוף תקופת הגאונים, סביב שנת 990 לספירה, ונפדו על ידי קהילות יהודיות בארצות שונות – מצרים, קירואן שבתוניסיה, ספרד וארץ נוספת אשר מיקומה אינו ברור.
חָדָשׁ!!: רב האי גאון וארבעת השבויים · ראה עוד »
אתה הנחלת
אַתָּה הִנְחַלְתָּ תּוֹרָה לְעַמֶּךָ הוא פיוט האזהרות הנפוץ ביותר בקהילות ישראל ומן הקדומים ביותר הנמצאים בידינו, והוא מצוי במחזורי אשכנז וצרפת, בקטעי גניזה ובנוסח איטליה.
חָדָשׁ!!: רב האי גאון ואתה הנחלת · ראה עוד »
אלעזר לעוו
רבי אלעזר לעוו (ה'תקי"ח, 1758 – כ"ז בשבט ה'תקצ"ז, 2 בפברואר 1837) היה רב במוראביה ובוהמיה ובסוף ימיו בהונגריה.
חָדָשׁ!!: רב האי גאון ואלעזר לעוו · ראה עוד »
אגדה (יהדות)
אגדה או אגדתא היא כינוי כולל לכל מאמר חז"ל שאינו עוסק בהלכה.
חָדָשׁ!!: רב האי גאון ואגדה (יהדות) · ראה עוד »
אדון עולם
אֲדוֹן עוֹלָם הוא פיוט המופיע בסידורי רבות מקהילות ישראל בטרם תפילת שחרית.
חָדָשׁ!!: רב האי גאון ואדון עולם · ראה עוד »
אהרן ממן
אהרן ממן (נולד בי"ח בחשוון תש"ח, 1 בנובמבר 1947, במרוקו) הוא בלשן ישראלי, מכהן כנשיא האקדמיה ללשון העברית.
חָדָשׁ!!: רב האי גאון ואהרן ממן · ראה עוד »
אהרן בן מאיר
רבי אהרן בן מאיר הכהן (~ד'תר"כ (859) - ~ד'תר"צ (929)) היה ראש ישיבת גאון יעקב בארץ ישראל, ככל הנראה בטבריה, בחציה הראשון של המאה ה-10, תקופת הגאונים.
חָדָשׁ!!: רב האי גאון ואהרן בן מאיר · ראה עוד »
אהרן גאון
רב אהרן הכהן ב"ר יוסף גאון (מכונה בערבית יהודית כַלַף (בן) סַרגָ'אדו. נפטר באוגוסט 960) היה גאון ישיבת פומבדיתא בין 943 ל-960/959.
חָדָשׁ!!: רב האי גאון ואהרן גאון · ראה עוד »
אי שתקת שתקת
במשפט העברי, אי שתקת – שתקת, ואי לא – מהדרנא שטרא למרייהו (מארמית: אם שתקת – שתקת, ואם לא – אחזיר השטר לאדוניו) היא טענה אותה יכול לטעון הנתבע כלפי תובע הדורש נכס (או תשלום מנכס) שהיה בבעלות צד שלישי - קודם שהגיע לידי הנתבע, כאשר ישנו קושי משפטי בגביית הנכס מהצד השלישי.
חָדָשׁ!!: רב האי גאון ואי שתקת שתקת · ראה עוד »
איגרת הרמב"ן לחכמי צרפת
איגרת רמב"ן לחכמי צרפת הנפתחת במילים "טרם אענה אני שוגג", היא מכתב שהפנה רבי משה בן נחמן לחכמי צפון צרפת, בשיאו של הגל השני בפולמוס על ספרי הרמב"ם.
חָדָשׁ!!: רב האי גאון ואיגרת הרמב"ן לחכמי צרפת · ראה עוד »
אייזיק הירש וייס
אייזיק (יצחק) הירש וייס (ראה"ו; כ"ט בשבט ה'תקע"ה, 9 בפברואר 1815, גרוס-מזריץ', מוראביה – כ"ז באייר ה'תרס"ה, 1 ביוני 1905, וינה), היסטוריון, משכיל וחוקר התלמוד, מחבר "דור דור ודורשיו".
חָדָשׁ!!: רב האי גאון ואייזיק הירש וייס · ראה עוד »
נתן מרקוס אדלר
הרב נתן מרקוס בן מרדכי הכהן אדלר (כ"א בטבת תקס"ג, 15 בינואר 1803, הנובר – כ"ט בטבת תר"ן, 21 בינואר 1890, ברייטון) היה רבהּ הראשי של האימפריה הבריטית (Chief Rabbi of the United Hebrew Congregations of the British Empire), קיים קשרים עם הממשלה הבריטית ועם הכנסייה והשפיע על חוקי המדינה הנוגעים לחינוך וללימודי דת בבתי-ספר הכלליים, הועיל להרחיב את זכויות היהודים ברחבי האימפריה הבריטית.
חָדָשׁ!!: רב האי גאון ונתן מרקוס אדלר · ראה עוד »
נתן מרומי
רבי נתן בר יחיאל מרומי (המאה ה-11, איטליה) היה תלמיד חכם ויוצר חשוב בתקופת הראשונים, בן למשפחת חכמים ומנהיגי ציבור ברומא, פוסק ומחבר ספר "הערוך", מספרי היסוד בפרשנות התלמוד.
חָדָשׁ!!: רב האי גאון ונתן מרומי · ראה עוד »
ספר יהושע
סֵפֶר יְהוֹשֻׁעַ הוא הספר הראשון בסדר נביאים ראשונים בתנ"ך.
חָדָשׁ!!: רב האי גאון וספר יהושע · ראה עוד »
ספרות עברית
ספרות עברית היא כלל הספרות שנכתבה בעברית במהלך הדורות.
חָדָשׁ!!: רב האי גאון וספרות עברית · ראה עוד »
סלק
סלק מצוי (שם מדעי: Beta vulgaris), הקרוי לרוב סלק, הוא צמח דו־שנתי השייך למשפחת הסלקיים (Chenopodiaceae), והצמח היחיד מהסוג סלק הצומח בישראל.
חָדָשׁ!!: רב האי גאון וסלק · ראה עוד »
סליחות
כותל המערבי רחבת הכותל המערבי מלאה במעמד אמירת סליחות בערב יום הכיפורים תשע"א 2010 סליחות הן קטעי פסוקים, תפילות ופיוטים, שנאמרים ביום הכיפורים ולקראתו (בחודש אלול ובעשרת ימי תשובה), ובתעניות ציבור.
חָדָשׁ!!: רב האי גאון וסליחות · ראה עוד »
סטטיסטיקות של התנ"ך
ממוזער מילים היחידאיות בתנ"ך. בעריכתו של אליהו ציפר סטטיסטיקות של התנ"ך הכוללות ספירת הפסוקים, המילים, והאותיות שבתנ"ך, ידועות עוד מימי התלמוד (בסביבות המאה ה-3).
חָדָשׁ!!: רב האי גאון וסטטיסטיקות של התנ"ך · ראה עוד »
סדר ליל ראש השנה
סדר ליל ראש השנה הוא מנהג יהודי הכולל אכילת מאכלים סמליים, ואמירת תפילות במהלך סעודת ליל ראש השנה.
חָדָשׁ!!: רב האי גאון וסדר ליל ראש השנה · ראה עוד »
סיטומתא
סיטומתא (בארמית: "חותמת") הוא הכינוי התלמודי למנהג הסוחרים לקנות סחורה בדרך מסוימת.
חָדָשׁ!!: רב האי גאון וסיטומתא · ראה עוד »
סיג'ילמסה
סיג'ילמסה (נכתב גם סג'למאסא, בערבית: سجلماسة) הייתה עיר עתיקה בקצהו הצפוני של מדבר הסהרה, באזור בו שוכנת בימינו מרוקו, ושימשה בתקופת ימי הביניים כתחנת מסחר חשובה, בתוואי הסחר הראשי של המגרב.
חָדָשׁ!!: רב האי גאון וסיג'ילמסה · ראה עוד »
סיום מסכת
נוסח ה"הדרן" ותפילה לעילוי נשמה, בסדר משניות מהמאה ה-19 העתק כתב יד מספריית יוהנס רויכלין סיום מסכת הוא טקס חגיגי המציין סיום שלב משמעותי של תלמוד תורה.
חָדָשׁ!!: רב האי גאון וסיום מסכת · ראה עוד »
על הנסים
תצ"ח (1738) מאוספי הספרייה הלאומית תצ"ח (1738) מאוספי הספרייה הלאומית תפילת על הנסים כחלק מברכות הדלקת הנרות, נוסח יהודי מרוקו תפילת עַל הַנִּסִּים היא תוספת לתפילת העמידה ולברכת המזון הנאמרת בחנוכה ופורים.
חָדָשׁ!!: רב האי גאון ועל הנסים · ראה עוד »
עלי ספר
עלי ספר: מחקרים בביבליוגרפיה ובתולדות הספר העברי המודפס והדיגיטלי הוא כתב עת מדעי העוסק בתולדות הדפוס העברי בביבליוגרפיה של הספר העברי בעבר והווה.
חָדָשׁ!!: רב האי גאון ועלי ספר · ראה עוד »
עלינו לשבח
עלֵינו לשבֵּח היא תפילה.
חָדָשׁ!!: רב האי גאון ועלינו לשבח · ראה עוד »
עכברא
עכברה הייתה בימי הביניים עיר בבבל על הגדה השמאלית של החידקל עשר פרסאות צפונית לבגדאד.
חָדָשׁ!!: רב האי גאון ועכברא · ראה עוד »
עיבור השנה
בהלכה היהודית, עיבור השנה הוא קביעת שנה מעוברת מדי כמה שנים בה נוסף חודש אדר א'.
חָדָשׁ!!: רב האי גאון ועיבור השנה · ראה עוד »
פרשנות המשנה
פרשנות המשנה הוא ענף ספרותי של פירושים שנכתבו כדי להבהיר ולהרחיב את דברי המשנה, שבדרך כלל סתומים ומתומצתים.
חָדָשׁ!!: רב האי גאון ופרשנות המשנה · ראה עוד »
פתרון תורה
פתרון תורה (נקרא גם מדרש התורה) הוא ילקוט מדרשים על חמישה חומשי תורה שנערך ככל הנראה בבבל בתקופת הגאונים.
חָדָשׁ!!: רב האי גאון ופתרון תורה · ראה עוד »
פיוט
הפיוט אקדמות לשבועות מאת רבי מאיר ש"ץ כפי שנכתב במחזור וורמייזא הפיוט לך אלי תשוקתי המיוחס לרבי אברהם אבן עזרא פיוט שנכתב לכבוד רבי אפרים אנקווה ב־1909 הפִּיוּט הוא שירת קודש יהודית, שבמקורה נועדה להוות נוסח חלופי שירי לתפילות, במקום נוסח הקבע, בדרך כלל בימים מיוחדים (שבתות וחגים) אך גם בימי חול ובשמחות.
חָדָשׁ!!: רב האי גאון ופיוט · ראה עוד »
צבי גרונר
ברוך צבי גרונר (22 בדצמבר 1938, כ"ט בכסלו ה'תרצ"ט - 15 במרץ 2012, כ"א באדר ה'תשע"ב) היה חוקר של ספרות הגאונים וההלכה, מרצה באוניברסיטת חיפה ובמכון לנדר.
חָדָשׁ!!: רב האי גאון וצבי גרונר · ראה עוד »
צדוק
צָדוֹק הַכֹּהֵן (או צדוק בן אחיטוב), דמות מקראית, היה אחד משני הכהנים בתקופת מלכותו של דוד המלך, ומונה לתפקיד הכהן הגדול בבית המקדש בירושלים על ידי שלמה המלך, לאחר גירושו של אביתר מן הכהונה.
חָדָשׁ!!: רב האי גאון וצדוק · ראה עוד »
קניין חזקה
אדם נועל את דלת ביתו במפתח, קניין השנוי במחלוקת בין הראשונים התקנת מנעול בדלת נחשבת למעשה קניין לפי כל הדעות גידור היא אחת מהדרכים העיקריות להראות בעלות גם תעלה המקיפה ותוחמת את הנכס יכולה להראות בעלות במשפט העברי, קניין חזקה היא דרך לקנות נכס (בשונה מהחזקה שמהווה רק ראייה) על ידי פעולה מעשית בגוף הנכס (כגון חפירה בקרקע).
חָדָשׁ!!: רב האי גאון וקניין חזקה · ראה עוד »
קפיצת הדרך
בספרות האגדה היהודית, קפיצת הדרך היא מעבר מהיר ביותר ממקום למקום, בדרך נס.
חָדָשׁ!!: רב האי גאון וקפיצת הדרך · ראה עוד »
קשר של תפילין
קשר של תפילין הוא שם כולל לשני קשרים, אחד בראש ואחד ביד, העשויים ברצועות התפילין כדי להדקם לגוף האדם.
חָדָשׁ!!: רב האי גאון וקשר של תפילין · ראה עוד »
קול הברה
קול הברה הוא מושג בהלכות תקיעת שופר, המתייחס לקול של תקיעה היוצא מהשופר, אלא שאינו נשמע ישיר ובאופן טבעי, אלא על ידי הד הבוקע ממקום חלול שממנו מתבצעת התקיעה, שבזה הוא נפגם ופוסל את התקיעה, והשומע אותו אינו יוצא בו ידי חובה.
חָדָשׁ!!: רב האי גאון וקול הברה · ראה עוד »
קינות לתשעה באב
כותל המערבי שנות ה-50 קינות לתשעה באב הן קינות הנאמרות בליל תשעה באב ובבוקרו.
חָדָשׁ!!: רב האי גאון וקינות לתשעה באב · ראה עוד »
קירואן
קירואן (בערבית: القيروان מבוטא:, בצרפתית: Kairouan) היא עיר בצפון מרכזה של תוניסיה, השוכנת כ-180 ק"מ דרומית לבירה תוניס, והיא משמשת כבירת מחוז קירואן.
חָדָשׁ!!: רב האי גאון וקירואן · ראה עוד »
קידוש
קידוש על היין בערב שבת. איור מתוך הספר The spirit of the Ghetto משנת 1902 על חיי היהודים בארצות הברית קידוש ביהדות הוא אִזכור קדושת היום (שבת או חג) בטקס קצר.
חָדָשׁ!!: רב האי גאון וקידוש · ראה עוד »
קידוש החודש
אנימציה של מצבי הירח במהלך החודש. כשנראה הירח לאחר היעלמותו, מוכרז על קידוש החודש. קידוש החודש הוא מצווה מן התורה המוטלת על בית הדין שבארץ ישראל, לקבוע כל חודש את היום בו יחול ראש החודש על פי עדות ראייה של מולד הלבנה.
חָדָשׁ!!: רב האי גאון וקידוש החודש · ראה עוד »
ראש השנה
ראש השנה הוא חג יהודי מהתורה ואחד מראשי השנה העבריים.
חָדָשׁ!!: רב האי גאון וראש השנה · ראה עוד »
ראש הגולה
חותמו הרשמי של אחד מראשי הגולה הראשונים, רב הונא בריה דרב נתן, המוצג במוזיאון הכט בחיפה רֹאשׁ הַגּוֹלָה (בארמית: רֵישׁ גָּלוּתָא) היה תוארו של בעל הסמכות הפנימית והמדינית של הקהילה היהודית בבבל מאז המאה ה-6 לפנה"ס עד המאה ה-13.
חָדָשׁ!!: רב האי גאון וראש הגולה · ראה עוד »
רציונליזם יהודי בימי הביניים
בעולם היהודי של המאות ה־12 וה־13 התנהל ויכוח חריף בין הנוטים אחרי הרציונליזם בהשפעת פילוסופי יוון וערב לבין המאמינים גם במיסטיקה, שהתנגדו בחריפות להסתמכות בלעדית על ההיגיון.
חָדָשׁ!!: רב האי גאון ורציונליזם יהודי בימי הביניים · ראה עוד »
רב מרי בר רב דימי
רב מרי בר רב דימי (סורגו, לחלק מהגרסות) היה ראש ישיבת פומבדיתא אחרי רב חנן מאישקיא, בתקופה שיש שרואים בה תחילת תקופת הגאונים ויש שמשייכים אותה לתקופת הסבוראים, בסביבות שנת ד'ש"ס (600).
חָדָשׁ!!: רב האי גאון ורב מרי בר רב דימי · ראה עוד »
רב נטרונאי גאון
רב נטרונאי בר רב הילאי היה אחד מגאוני סורא בשנים ד'תרי"ג - ד'תרי"ח בלוח העברי (858-853).
חָדָשׁ!!: רב האי גאון ורב נטרונאי גאון · ראה עוד »
רב סעדיה גאון
רב סעדיה בן יוסף אלפיומי גאון (יולי 882, תמוז ד'תרמ"ב – 16 במאי 942, כ"ו באייר ד'תש"ב), המכונה גם בקיצור: רס"ג, היה איש אשכולות, מגאוני בבל.
חָדָשׁ!!: רב האי גאון ורב סעדיה גאון · ראה עוד »
רב פפא
מערת רב פפא בהר שנאן - פנים המערה (תשע"ב 2011) רב פָּפָּא (ד'נ"ו (296) - 370 או ד'קל"ו 376) נמנה עם הדור החמישי של אמוראי בבל במאה ה-4.
חָדָשׁ!!: רב האי גאון ורב פפא · ראה עוד »
רב שמואל בן חפני גאון
רב שמואל בן חפני גאון (או שמואל בן חפני הכהן או בראשי תיבות רשב"ח) - הוגה, פרשן ופוסק בתקופת הגאונים.
חָדָשׁ!!: רב האי גאון ורב שמואל בן חפני גאון · ראה עוד »
רב שרירא גאון
רב שרירא גאון (בערך ד'תרס"ו, 906 – ח' בתשרי ד'תשס"ז, 3 בספטמבר 1006) היה ראש ישיבת פומבדיתא ונפטר כבן מאה שנים.
חָדָשׁ!!: רב האי גאון ורב שרירא גאון · ראה עוד »
רב דוסא בן סעדיה
רב דוסא בן סעדיה אלפיומי גאון (ד'תר"ץ – ד'תשע"ז), היה מגאוני בבל.
חָדָשׁ!!: רב האי גאון ורב דוסא בן סעדיה · ראה עוד »
רב האי
#הפניה רב האי גאון.
חָדָשׁ!!: רב האי גאון ורב האי · ראה עוד »
רב האי בן שרירא
#הפניה רב האי גאון.
חָדָשׁ!!: רב האי גאון ורב האי בן שרירא · ראה עוד »
רב האיי גאון
#הפניה רב האי גאון.
חָדָשׁ!!: רב האי גאון ורב האיי גאון · ראה עוד »
רבא
רָבָא (280 בקירוב - 352), היה מראשי הדור הרביעי של אמוראי בבל במאה הרביעית.
חָדָשׁ!!: רב האי גאון ורבא · ראה עוד »
רבנו חננאל
רבי חננאל בר חושיאל, מכונה בדרך כלל רבנו חננאל, או בקיצור ר"ח, (ד'תשכ"ו, 965 - ד'תתט"ז, 1055) היה רב ופוסק, מפרשני התלמוד ומחכמי ישראל הבולטים בראשית תקופת הראשונים, (אם כי יש מהאחרונים שהחשיבוהו לגאון, וניתן לראות בו חוליית ביניים בין הגאונים לראשונים).
חָדָשׁ!!: רב האי גאון ורבנו חננאל · ראה עוד »
רבנו גרשום
רבנו גרשום (מכונה רבינו גרשום מאור הגולה או רגמ"ה; ד'תש"ך 960 – ד'תשפ"ח 1028) היה מגדולי חכמי ישראל ומנהיג יהדות אשכנז במאה ה-11.
חָדָשׁ!!: רב האי גאון ורבנו גרשום · ראה עוד »
רבה בר נחמני
רַבָּה בר נחמני (270 או 290 בערך - 330 בערך) המכונה בדרך כלל "רבה" בלבד, היה כהן, אמורא בבלי מהדור השלישי של האמוראים, מהאמוראים המפורסמים והמקובלים ביותר בדורו, ראש ישיבת פומבדיתא במשך 22 שנים.
חָדָשׁ!!: רב האי גאון ורבה בר נחמני · ראה עוד »
רה"ג
#הפניה רב האי גאון.
חָדָשׁ!!: רב האי גאון ורה"ג · ראה עוד »
שמע קולי
שְׁמַע קוֹלִי הוא פיוט מסוג בקשה שחיבר רב האי גאון.
חָדָשׁ!!: רב האי גאון ושמע קולי · ראה עוד »
שמע קולי (אלבום)
שמע קולי הוא אלבום משנת 2007 שיצר מאיר בנאי, הכולל שירים מפיוטים יהודיים מתקופות שונות, שנכתבו והושרו על ידי רבי שלום שבזי, רבי שלמה אבן גבירול, רבי משה אבן עזרא, רב האי גאון ועוד.
חָדָשׁ!!: רב האי גאון ושמע קולי (אלבום) · ראה עוד »
שמעון קיירא
רב שִׁמְעוֹן קַיְירָא, (חי בסביבות שנת 840) היה תלמיד חכם ופוסק שחי בתקופת הגאונים, ככל הנראה מן העיר בצרה שבבבל.
חָדָשׁ!!: רב האי גאון ושמעון קיירא · ראה עוד »
שמעון יוז'וק
הרב שמעון אריה יוז'וק (תרע"ו, 1916 - תשנ"ג, 1993) היה דיין ואב"ד וכן חבר מערכת "אוצר הפוסקים".
חָדָשׁ!!: רב האי גאון ושמעון יוז'וק · ראה עוד »
שמחת תורה
דגל שמחת תורה דגל שמחת תורה, שנות ה-40 שמחת תורה הוא מועד יהודי, המציין את סיום המחזור השנתי של קריאת התורה והתחלת מחזור חדש.
חָדָשׁ!!: רב האי גאון ושמחת תורה · ראה עוד »
שמואל אבן ג'אמע
רבי שמואל בן יעקב אבן ג'אמע היה תלמיד חכם, מילונאי תלמודי ומשורר בגאבס שבצפון אפריקה (כיום בתוניסיה) במאות ה-11 וה-12.
חָדָשׁ!!: רב האי גאון ושמואל אבן ג'אמע · ראה עוד »
שמואל בן עלי
רבי שמואל בן עלי גאון (מכונה: אבן אל-דסתור) (נפטר 1198 בקירוב) מגאוני בבל, ראש ישיבת "גאון יעקב" בבגדאד, ראש הגולה, אסטרולוג ואב"ד.
חָדָשׁ!!: רב האי גאון ושמואל בן עלי · ראה עוד »
שמואל הנגיד
רבי שמואל הלוי בן יוסף הנגיד (בערבית: أبو إسحاق إسماعيل بن النغريلة, תעתיק: אבו אסחאק אסמאעיל בן א–נע'רילה; 993 – 1055-1057), היה רב, מנהיג ומדינאי שפעל בסוף תקופת הגאונים ובתחילת ימי הראשונים כראש רבני ספרד, פוסק, פרשן, פילוסוף, בלשן ומגדולי המשוררים העבריים בתקופת תור הזהב בספרד של ימי הביניים.
חָדָשׁ!!: רב האי גאון ושמואל הנגיד · ראה עוד »
שמות חיצוניים לדמויות אנונימיות במקרא
בסיפורי המקרא מופיעות דמויות רבות ללא ציון שמן.
חָדָשׁ!!: רב האי גאון ושמות חיצוניים לדמויות אנונימיות במקרא · ראה עוד »
שאלת חלום
שאלת חלום היא פעולה, מאגית לרוב, הנעשית לפני השינה על מנת לקבל בחלום מענה לשאלות בהלכה, בקבלה, או אף בצרכים אישיים.
חָדָשׁ!!: רב האי גאון ושאלת חלום · ראה עוד »
שנאת ישראל בעולם היווני-רומי
הפילוסוף הרומי סנקה. כינה את היהודים "שבט נפשע" שנאת ישראל בעולם היווני-רומי היא שנאת ישראל שהייתה קיימת בעת העתיקה בשטחי הרפובליקה והאימפריה הרומית, ובשטחי העולם ההלניסטי בקרב הפגנים.
חָדָשׁ!!: רב האי גאון ושנאת ישראל בעולם היווני-רומי · ראה עוד »
שנת היובל
בול בנושא גאולת קרקע בשנת היובל, עוצב לכבוד יובל שנים לקרן קיימת לישראל שנת היובל בתורה היא שנה מקודשת המתקיימת אחת לחמישים שנה.
חָדָשׁ!!: רב האי גאון ושנת היובל · ראה עוד »
שר שלום גאון
רב שר שלום בן בועז גאון היה גאון ישיבת סורא למשך עשר שנים, בין השנים 853-848 בערך.
חָדָשׁ!!: רב האי גאון ושר שלום גאון · ראה עוד »
שלמה אהרן ורטהיימר
הרב שלמה אהרן ורטהיימר (י' בכסלו תרכ"ז, 18 בנובמבר 1866 בהונגריה – י' בתמוז תרצ"ה, 11 ביולי 1935 בירושלים) היה דיין ומחבר ספרים רבים בכל מקצועות התורה, הלכה, אגדה, דרוש, דקדוק לשון הקודש, ועוד.
חָדָשׁ!!: רב האי גאון ושלמה אהרן ורטהיימר · ראה עוד »
שלמה סולימן אלסנג'ארי
התמונה לקוחה מכתב יד אוקספורד MS Heb. d. 41/1, דף 4b (https://hebrew.bodleian.ox.ac.uk/fragments/full/MS_HEB_d_41_4b.jpg הסריקה המלאה באתר הספרייה הבודליינית), באדיבות אתר כתבי היד העבריים של הספרייה הבודליינית באוניברסיטת אוקספורד (https://hebrew.bodleian.ox.ac.uk/catalog/volume_66 תיאור כתב היד). רבי שלמה סולימן בן עמר אלסנג'ארי (המאה ה-9 והמאה ה-10) היה פייטן, שפיוטיו נאמרו בקהילות שונות במזרח ונמצאו בגניזה הקהירית.
חָדָשׁ!!: רב האי גאון ושלמה סולימן אלסנג'ארי · ראה עוד »
שלמה בן יהודה גאון
רבי שלמה בן יהודה (מכונה גם: שלמה בן יהודה אלפאסי) היה מחכמי ארץ ישראל, גאון וראש ישיבת "גאון יעקב", ופייטן.
חָדָשׁ!!: רב האי גאון ושלמה בן יהודה גאון · ראה עוד »
שלום שבזי
כתב ידו של רבי שלום בתכלאל שהחל לחבר בשנת ה'תל"ח/א'תתקפ"ז לשטרות (1676). רבי שלוֹם שבזי, המכונה גם אבא שׁלום שבזי (ה'שע"ט, 1619 – ה'תמ"ו או ה'ת"פ, 1686 או 1720) היה מגדולי החכמים והמשוררים של יהדות תימן.
חָדָשׁ!!: רב האי גאון ושלום שבזי · ראה עוד »
שבועת המשנה
שבועת המשנה הן שבועות שאין מקורם בתורה שבכתב אלא נתקנו על ידי חז"ל במשנה.
חָדָשׁ!!: רב האי גאון ושבועת המשנה · ראה עוד »
שימוש תהילים
שימוש תהילים הוא ספר קבלה מעשית המפרט כיצד להשתמש בכל אחד ואחד מפרקי ספר תהילים למטרות כרפואה, הגנה לילד וליולדת, והצלחה.
חָדָשׁ!!: רב האי גאון ושימוש תהילים · ראה עוד »
שיעור קומה (ספר)
שיעור קומה הוא חיבור השייך לספרות ההיכלות והמרכבה ועוסק בתיאור האלוהים במונחים של דמות אנושית, עד כדי מניין האיברים, שמותיהם ומידותיהם.
חָדָשׁ!!: רב האי גאון ושיעור קומה (ספר) · ראה עוד »
שיטת ריב"ב
שיטת ריב"ב הוא חיבור על ספר ההלכות של הרי"ף, מאת רבי יהודה בן ברכיה, בנו של רבי ברכיה הלוי ואחיינו של רבי זרחיה הלוי, בעל ספר המאור.
חָדָשׁ!!: רב האי גאון ושיטת ריב"ב · ראה עוד »
תקנות הקהילה
תקנות הקהילה (לעיתים הסכמות הקהילה או הקהל) הוא מונח מקובל בספרות ההלכה והשו"ת לתקנות שתוקנו בקהילות יהודיות מקומיות או במסגרת-גג של מספר קהילות, החל מסוף תקופת הגאונים שהביאה לסיום תיקון תקנות הגאונים ופיזור מרכז התורה שבבבל.
חָדָשׁ!!: רב האי גאון ותקנות הקהילה · ראה עוד »
תקיעת שופר
תְּקִיעַת שׁוֹפָר היא מצוות עשה מתוך תרי"ג מצוות, לפיה יש לשמוע תקיעות ותרועת שופר בראש השנה.
חָדָשׁ!!: רב האי גאון ותקיעת שופר · ראה עוד »
תרגומי מגילת אסתר לארמית
תרגומי מגילת אסתר לארמית הם שני תרגומים הקרויים תרגום ראשון ותרגום שני, וכוללים בנוסף לתרגום המילולי גם חומר מדרשי ואגדי רב.
חָדָשׁ!!: רב האי גאון ותרגומי מגילת אסתר לארמית · ראה עוד »
תשובות הגאונים
עיסוקם הספרותי העיקרי של הגאונים היה להשיב תשובות ליהודים ברחבי תבל.
חָדָשׁ!!: רב האי גאון ותשובות הגאונים · ראה עוד »
תלמוד תורה
מורה ותלמיד בתלמוד תורה, בני ברק, 1965 תלמוד תורה הוא מוסד ללימודי קודש לילדים בקהילה היהודית המסורתית.
חָדָשׁ!!: רב האי גאון ותלמוד תורה · ראה עוד »
תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא התלמוד הירושלמי (נקרא גם תלמוד ארץ ישראל, תלמוד מערבא, תלמוד המערב או הירושלמי) הוא חיבור המפרש את המשנה, מוסיף עליה ומרחיב אותה.
חָדָשׁ!!: רב האי גאון ותלמוד ירושלמי · ראה עוד »
טסית
טסית (שם מדעי: Delichon), היא סוג עוף במשפחת הסנוניתיים הקרובה לסוג סנונית.
חָדָשׁ!!: רב האי גאון וטסית · ראה עוד »
זרוע, לחיים וקיבה
מצוות זְרוֹעַ לְחָיַיִם וְקֵיבָה היא מצוות עשה מדאורייתא המחייבת את השוחט לתת לכהן חלקים מסוימים מכל בהמה טהורה שנשחטה.
חָדָשׁ!!: רב האי גאון וזרוע, לחיים וקיבה · ראה עוד »
זבולון
פורטוגזי זְבוּלוּן הוא בנו העשירי של יעקב, ובנה השישי של לאה, המהווה את השבט השישי משבטי ישראל.
חָדָשׁ!!: רב האי גאון וזבולון · ראה עוד »
זכריה בן יהודה אגמאתי
זכריה בן יהודה הלוי אגמאתי היה רב מרוקאי בתקופת הראשונים, במאה ה-12.
חָדָשׁ!!: רב האי גאון וזכריה בן יהודה אגמאתי · ראה עוד »
ח' בתשרי
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: רב האי גאון וח' בתשרי · ראה עוד »
חנוך בן משה
רבנו חנוך בן משה (נפטר בד'תשע"ה או ד'תשפ"ה, 1014 או 1024) היה ראש ישיבת קורדובה במפנה המאות ה-10 וה-11, ומנהיג יהדות ספרד באותה תקופה.
חָדָשׁ!!: רב האי גאון וחנוך בן משה · ראה עוד »
חנינאי כהנא בן הונא גאון
רב חנינאי (או אחונאי) כהנא בן הונא גאון - הגאון ה-13 בשלשלת הגאונים אשר בישיבת סורא שבבבל בשלהי שלטון האימפריה הסאסנית.
חָדָשׁ!!: רב האי גאון וחנינאי כהנא בן הונא גאון · ראה עוד »
חציל
דוכן חצילים בשוק צמח החציל, תפרחת ופירות שלושה סוגי חצילים חציל (שם מדעי: Solanum melongena), הוא צמח מאכל רב שנתי נפוץ, ממשפחת הסולניים.
חָדָשׁ!!: רב האי גאון וחציל · ראה עוד »
חרבא דמשה
חרבא דמשה (השם הוא בארמית, פירושו: "חרבו של משה") הוא חיבור מאגי קדום המשתייך לתחום הקבלה המעשית, שתאריך יצירתו אינו ידוע, ומשתרע מתחילת המאה הראשונה לספירה, ועד סוף האלף.
חָדָשׁ!!: רב האי גאון וחרבא דמשה · ראה עוד »
חליבה בשבת
חליבה ידנית חליבה היא פעולה האסורה בשבת, מכיוון שהיא מוגדרת כתולדה של מלאכת מפרק.
חָדָשׁ!!: רב האי גאון וחליבה בשבת · ראה עוד »
חזקיה בן דוד
חזקיה בן דוד היה ראש הגולה של יהדות בבל בסוף תקופת הגאונים וראש ישיבת פומבדיתא האחרון.
חָדָשׁ!!: רב האי גאון וחזקיה בן דוד · ראה עוד »
חזרת הש"ץ
חזרת שליח הציבור (או חזרת הש"ץ) היא חלק מהתפילה היהודית, בו שליח הציבור חוזר על תפילת העמידה לאחר שכל המתפללים במניין אמרו אותה בלחש.
חָדָשׁ!!: רב האי גאון וחזרת הש"ץ · ראה עוד »
חידוש מצוות התכלת
ספרים העוסקים בעניין מצוות התכלת בימינו 220px התכלת היא חלק מהותי בקיום מצוות ציצית אשר נזנח לאורך הדורות מסיבות היסטוריות.
חָדָשׁ!!: רב האי גאון וחידוש מצוות התכלת · ראה עוד »
חיים מאיר הורוויץ
בהוצאת חיים מאיר הורוויץ - פרנקפורט תרמ"ט (1889) חיים מאיר הורוויץ הלוי בן יוסף - (1855–1904) היה רב, חוקר כתבי יד, ובעל חנות ספרים עבריים בפרנקפורט.
חָדָשׁ!!: רב האי גאון וחיים מאיר הורוויץ · ראה עוד »
בנימין מנשה לוין
הרב ד"ר בנימין מנשה לוין (בראשי תיבות: ב"מ לוין; במקורות מסוימים מופיע שמו הפרטי כ"בנימין משה" ולא "בנימין מנשה"; י"ז באייר ה'תרל"ט, 10 במאי 1879 – ח' בניסן ה'תש"ד, 1 באפריל 1944) היה חוקר תלמוד ובעל אוצר הגאונים.
חָדָשׁ!!: רב האי גאון ובנימין מנשה לוין · ראה עוד »
בעלת האוב מעין דור
יב ציור מעשה ידי ויליאם בלייק משנת 1783 שאול ובעלת האוב, תחריט מעשה ידי גוסטב דורה בעלת האוב מעין דור היא דמות מקראית, המופיעה ב, כחלק מסיפור שאול המלך.
חָדָשׁ!!: רב האי גאון ובעלת האוב מעין דור · ראה עוד »
בר מצרא
דין בר מצרא, בדיני שכנים במשפט העברי, הוא אדם שהקרקע שלו סמוכה לקרקע חברו.
חָדָשׁ!!: רב האי גאון ובר מצרא · ראה עוד »
ברכת אירוסין
בִּרְכַּת אֵרוּסִין, בהלכה היהודית, היא ברכה שמברכים בשעת הקידושין המכונים גם "אירוסין", שהם השלב הראשון מתוך שניים במיסוד הנישואים, (קידושין וחופה).
חָדָשׁ!!: רב האי גאון וברכת אירוסין · ראה עוד »
ברכת שכוחו וגבורתו מלא עולם
ברכת שכוחו וגבורתו מלא עולם היא ברכה שתיקנו חז"ל לאומרה על מספר תופעות טבע היוצאות מגדר הרגיל והם: רעידת אדמה, ראיית ברק או שמיעת קול רעם, רוחות סוערות במיוחד, וכן כוכב שביט וכוכב נופל.
חָדָשׁ!!: רב האי גאון וברכת שכוחו וגבורתו מלא עולם · ראה עוד »
ברכת לישב בסוכה
ברכת "לישב בסוכה" היא ברכה שתקנו חכמים לברך על קיום מצוות הישיבה בסוכה.
חָדָשׁ!!: רב האי גאון וברכת לישב בסוכה · ראה עוד »
ברכת כהנים בכותל המערבי
ברכת כהנים ברחבת הכותל המערבי, סוכות ה'תשע"ה מעמד ברכת כהנים בכותל בחול המועד סוכות תשס"ט מעמד ברכת כהנים המוני בכותל המערבי הוא מנהג שמונהג מאז שנת תשל"א (1970) ומתקיים פעמיים בשנה - בחול המועד של חג הסוכות ושל חג הפסח.
חָדָשׁ!!: רב האי גאון וברכת כהנים בכותל המערבי · ראה עוד »
בור על גבי בור
מקווה בור על גבי בור או מקווה חב"ד היא שיטה שיסד האדמו"ר החמישי של חסידות חב"ד, רבי שלום דובער שניאורסון, לבניית מקוואות חמים לטבילה.
חָדָשׁ!!: רב האי גאון ובור על גבי בור · ראה עוד »
גאונים
גאון היה התואר של ראשי ישיבות סורא ופומבדיתא שבבבל ושל ישיבת ארץ ישראל, מסוף המאה ה-6 (או סוף המאה ה-7) ועד אמצע המאה ה-11 – תקופה הידועה בתולדות ישראל כתקופת הגאונים.
חָדָשׁ!!: רב האי גאון וגאונים · ראה עוד »
דברים הגורמים לשכחה
רגילות בזיתים גורמת שכחה, על נקודה זו נכתבו פסקי הלכה רבים בשל נפיצותהדברים הגורמים לשכחה היא רשימה של פעולות שעל פי התלמוד והפוסקים עלולות לגרום לשכחה של דברי תורה.
חָדָשׁ!!: רב האי גאון ודברים הגורמים לשכחה · ראה עוד »
דוד בן חזקיה
דוד בן חזקיה המכונה לעיתים דויד הנשיא היה פייטן ומשורר עברי פורה, ממשפחת ראשי הגולה, שחי בבבל בסוף תקופת הגאונים.
חָדָשׁ!!: רב האי גאון ודוד בן חזקיה · ראה עוד »
המאה ה-10
המאה ה-10 היא התקופה שהחלה בשנת 901 והסתיימה בשנת 1000 (בין התאריכים 1 בינואר 901 ל-31 בדצמבר 1000).
חָדָשׁ!!: רב האי גאון והמאה ה-10 · ראה עוד »
האי
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: רב האי גאון והאי · ראה עוד »
האי גאון
#הפניה רב האי גאון.
חָדָשׁ!!: רב האי גאון והאי גאון · ראה עוד »
האיי גאון
#הפניה רב האי גאון.
חָדָשׁ!!: רב האי גאון והאיי גאון · ראה עוד »
הסכם יששכר וזבולון
הסכם יששכר וזבולון הוא הסכם בין אדם בעל יכולת כלכלית לתלמיד חכם.
חָדָשׁ!!: רב האי גאון והסכם יששכר וזבולון · ראה עוד »
הערוך
ספר הערוך הוא מילון שנכתב במאה ה-11 בידי רבי נתן מרומי, ובו מפורשות מילים קשות בתלמודים ובמדרשים.
חָדָשׁ!!: רב האי גאון והערוך · ראה עוד »
הפסגה (כתב עת)
שער הקובץ השמיני של המאסף, נדפס בשל בעיות רישוי תחת השם "עין הפסגה" הפסגה היה שמו המקורי של מאסף תורני בעריכת הרב הלל דוד הכהן טריווש שראה אור בסוף המאה ה-19 בווילנה, בוורשה ובפיוטרקוב.
חָדָשׁ!!: רב האי גאון והפסגה (כתב עת) · ראה עוד »
השם המפורש
שלט המציג צורות שונות של השם המפורש, מבית כנסת בוורשה. השם המפורש או השם המיוחד, ביהדות, הוא שמו היחיד של אלוהים שמתייחס אליו עצמו, בשונה מכינויים אחרים, שמתארים הנהגות מסוימות שלו, ולכן יש לנהוג בו כבוד מיוחד.
חָדָשׁ!!: רב האי גאון והשם המפורש · ראה עוד »
הלל נשיאה
הלל נשיאה (הנשיא, בארמית), המכונה גם הלל השני והלל האחרון, היה נשיא הסנהדרין בדור החמישי לאמוראי ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: רב האי גאון והלל נשיאה · ראה עוד »
הטפת דם ברית
ברית מילה הטפת דם ברית הוא פעולה הנעשית במקרים בהם אין אפשרות לבצע את תהליך המילה כהלכה, כגון בתינוק שנולד כשהוא נימול, או בגוי נימול שרוצה להתגייר.
חָדָשׁ!!: רב האי גאון והטפת דם ברית · ראה עוד »
הדרן
הדרן הוא קטע מוזיקלי נוסף בסופו של קונצרט או רסיטל (הן של מוזיקה קלאסית, ג'אז ומופעי רוק), שלא נכלל בתוכנית.
חָדָשׁ!!: רב האי גאון והדרן · ראה עוד »
הכתב העברי הקדום
כתב עברי מרובע (נקרא גם: כתב אשורי) ובכתב העברי הקדום הכתב העברי הקדום, המכונה גם כתב דַעַץ (וכן רעץ, דחץ, כתב ליבונאה), הוא כתב של האלפבית העברי שהיה נהוג בקרב תושבי ממלכת יהודה וממלכת ישראל במחצית הראשונה של האלף הראשון לפני הספירה.
חָדָשׁ!!: רב האי גאון והכתב העברי הקדום · ראה עוד »
הכהנים בני צדוק
הכהנים בני צדוק הם משפחת כהנים מצאצאיו של צדוק הכהן, ששימשו בבית המקדש הראשון וכן לאחר שיבת ציון.
חָדָשׁ!!: רב האי גאון והכהנים בני צדוק · ראה עוד »
כניסה להר הבית (הלכה)
מבט על הר הבית מכיוון דרום. בלב הרחבה - כיפת הסלע. בדרום הרחבה - מסגד אל-אקצא (הכיפה הכסופה). למרגלות הר הבית, מדרום - הגן הארכאולוגי ירושלים. כניסה להר הבית על פי ההלכה כוללת דינים מיוחדים, סייגים ואיסורים.
חָדָשׁ!!: רב האי גאון וכניסה להר הבית (הלכה) · ראה עוד »
כל נדרי
תפילת כל נדרי, שנות ה-50 של המאה ה-20, טורונטו 118927775 כָּל נִדְרֵי (פירוש האתחלתה בארמית: "כל הנדרים") היא הכְרזה הנאמרת לפני תפילת ערבית של ליל יום הכיפורים ובה הודעה פומבית על ביטול נדרים ושבועות של ציבור המתפללים.
חָדָשׁ!!: רב האי גאון וכל נדרי · ראה עוד »
כלי הדיינים
כלי הדיינים הם כלים שעל הדיינים להחזיק במושב בית הדין, בעת ניהול הדיון ומטרתם העיקרית היא לאכוף את ביצוע פסק הדין, או לסייע לקיומו.
חָדָשׁ!!: רב האי גאון וכלי הדיינים · ראה עוד »
כהן מוחזק
כהן מוחזק (או כהני חזקה) הוא אדם שייחוסו המשפחתי ככהן מבוסס על חזקה אך לא על בירור ודאי.
חָדָשׁ!!: רב האי גאון וכהן מוחזק · ראה עוד »
כיוון שהגיד שוב אינו חוזר ומגיד
כיוון שהגיד שוב אינו חוזר ומגיד הוא עקרון בהלכות עדות במשפט העברי, הקובע שעל בית הדין להתייחס אך ורק לגרסה הראשונה שנמסרת על ידי עד, כך שהעד אינו יכול לחזור בו מעדותו ולבטל את דבריו.
חָדָשׁ!!: רב האי גאון וכיוון שהגיד שוב אינו חוזר ומגיד · ראה עוד »
י"ג מידות
שלש עשרה מידות של רחמים, הידועות בכינוי י"ג מידות, הן, לפי היהדות, מידותיו הרחומות שבהן מתאפיין ה'.
חָדָשׁ!!: רב האי גאון וי"ג מידות · ראה עוד »
יעקב בן נסים
רבי יעקב ב"ר נסים אבן שאהין (בערבית יהודית: אבי יוסף. נפטר ב-ד'תשס"ז, 1006) היה ראש ישיבה ומנהיג הקהילה היהודית בקירואן, תוניסיה במאה ה-10, שלהי תקופת הגאונים.
חָדָשׁ!!: רב האי גאון ויעקב בן נסים · ראה עוד »
יצחק בן ראובן הברצלוני
רבי יצחק בן ראובן הברצלוני (נקרא גם: יצחק בר ראובן אלברצלוני או אלברגלוני, ברצלוני, ברגלוני; נולד בברצלונה ב-ד'תת"ג, נפטר בדניה, כיום במחוז אליקנטה, ספרד) היה רב ופייטן מחכמי ספרד, בן דורו של הרי"ף.
חָדָשׁ!!: רב האי גאון ויצחק בן ראובן הברצלוני · ראה עוד »
יצחק בן יהודה
רבי יצחק בן יהודה היה ראש ישיבה במגנצא במאה ה-11, מרבותיו של רש"י.
חָדָשׁ!!: רב האי גאון ויצחק בן יהודה · ראה עוד »
ישיבת סורא
ישיבת סורא הייתה אחת משתי הישיבות הגדולות בבבל, מתחילת תקופת האמוראים ועד לסוף ימי הגאונים, במקביל לישיבת פומבדיתא.
חָדָשׁ!!: רב האי גאון וישיבת סורא · ראה עוד »
ישיבת פומבדיתא
מפה מפורטת של ערי בבל בזמן התלמוד ישיבת פומבדיתא הייתה ישיבה בעיר פומבדיתא בבבל, שנוסדה בתקופת שלטונה של האימפריה הסאסאנית, במאה ה-3, והתקיימה עד למאה ה-11.
חָדָשׁ!!: רב האי גאון וישיבת פומבדיתא · ראה עוד »
יהדות קירואן
יהדות קירואן התקיימה בעיר קירואן שבתוניסיה, שבה היה מרכז חשוב ללימוד תלמוד והלכה.
חָדָשׁ!!: רב האי גאון ויהדות קירואן · ראה עוד »
יהדות תימן
כתובה מתימן יהדות תימן היא קהילה יהודית עתיקת יומין.
חָדָשׁ!!: רב האי גאון ויהדות תימן · ראה עוד »
יהודה בן שמואל גאון
רב יהודה בן רב שמואל גאון היה גאון ישיבת פומבדיתא בין השנים 917-905.
חָדָשׁ!!: רב האי גאון ויהודה בן שמואל גאון · ראה עוד »
יהודית חולודנקו (חלד)
יהודית חולודנקו (ידועה בשם המשפחה חלד; 1900 – 26 באוגוסט 1956, כ' אלול תשט"ז) הייתה מחנכת בשפה העברית ופעילה חברתית-ציונית.
חָדָשׁ!!: רב האי גאון ויהודית חולודנקו (חלד) · ראה עוד »
יהוידע הכהן
יְהוֹיָדָע היה דמות מקראית, כהן גדול ואמרכל בתקופת המלכים, שמוזכר בעיקר בעניין המלכתו של יואש מלך יהודה והריגתה של עתליה.
חָדָשׁ!!: רב האי גאון ויהוידע הכהן · ראה עוד »
יואב בן צרויה
האישה החכמה מהעיר כדי שתסגיר את שבע בן בכרי שלט רחוב על שם יואב בן צרויה בירושלים יוֹאָב בֶּן צְרוּיָה הוא דמות מקראית, שר צבאו של דוד המלך.
חָדָשׁ!!: רב האי גאון ויואב בן צרויה · ראה עוד »
יוסף בן עמראן
יוסף בן עמראן (המאה ה-12) היה דיין בעיר סיג'ילמסה שבמרוקו וידידו הקרוב של רבי אברהם אבן עזרא.
חָדָשׁ!!: רב האי גאון ויוסף בן עמראן · ראה עוד »
יוסף בלומנפלד
הרב יוסף ברוך בלומנפלד (תר"נ, 1 באפריל 1890 – כ"ג באב תשכ"ו, 9 בספטמבר 1966) היה רב בפולין ולאחר מכן אב"ד בתל אביב-יפו.
חָדָשׁ!!: רב האי גאון ויוסף בלומנפלד · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/רב_האי_גאון
