פתח ב-Google Mapsתוכן עניינים
138 יחסים: ממשקה ישראל, מצווה, מקרא שאין לו הכרע, מקומות קדושים ליהודים בארץ ישראל, מר עוקבא, מר עוקבא (פירושונים), מר זוטרא, מר ינוקא ומר קשישא בני רב חסדא, מרימר, מלאכת לש, מחשבה (הלכה), מהיות טוב אל תקרא רע, מכשירי אוכל נפש, מכל מלמדי השכלתי, מין במינו אינו בטל, מיגו, אמוראי בבל, אמימר, אמימר בר מר ינוקא, אנא, אפרסמון (בושם), ארבע מיתות בית דין, ארבעת המצורעים, אלמנת עיסה, אחריות נכסים, אחשביה, אבימי, אומדנא, אין ספק מוציא מידי ודאי, איבר שהנשמה תלויה בו, נדוניה, ניבול פה, ספק (הלכה), סדר קדימה בברכות, סיני ועוקר הרים, ענבי הגפן בענבי הגפן, ערב שבת, עגלה (דמות מקראית), עוברת על דת משה ויהודית, עובדין דחול, עירוב תבשילין, פרשת המן, פרשת ויהי בנסוע, פרייה ורבייה, קמיצה, קורבן אשם, קים ליה, רמי בר תמרי, רמי בר חמא, ראש הגולה, ... להרחיב מדד (88 יותר) »
ממשקה ישראל
ממשקה ישראל הוא כלל בהלכות הקורבנות, שלפיו אין להביא קורבן מדבר האסור באכילה על פי הלכות כשרות המזון.
לִרְאוֹת רב חסדא וממשקה ישראל
מצווה
ביהדות, מצווה היא חובה הלכתית על האדם, ובעיקר לעם ישראל.
לִרְאוֹת רב חסדא ומצווה
מקרא שאין לו הכרע
מקרא שאין לו הכרע הוא כינוי בלשון חז"ל לפסוקים במקרא, שלא ניתן לקבוע בהם את הפיסוק, וממילא גם את הפירוש המדויק.
לִרְאוֹת רב חסדא ומקרא שאין לו הכרע
מקומות קדושים ליהודים בארץ ישראל
לוח המקומות הקדושים (ראשית המאה ה-20) מאת משה בן יצחק מזרחי. סביב הר הבית (כיפת הסלע), מופיעים קבר שמואל, קבר רחל, מערת המכפלה והעיר ירושלים. לוח זכוכית צבוע, מעוטר בנייר מוזהב.
לִרְאוֹת רב חסדא ומקומות קדושים ליהודים בארץ ישראל
מר עוקבא
מר עוקבא היה אמורא בבלי בדור הראשון לאמוראים, כיהן כראש הגולה בבבל בתקופתו של שמואל.
לִרְאוֹת רב חסדא ומר עוקבא
מר עוקבא (פירושונים)
עוקבא.
לִרְאוֹת רב חסדא ומר עוקבא (פירושונים)
מר זוטרא
קבר מר זוטרא באזור ברעם מר זוטרא היה אמורא בבלי בדור השישי.
לִרְאוֹת רב חסדא ומר זוטרא
מר ינוקא ומר קשישא בני רב חסדא
מר ינוקא ומר קשישא בני רב חסדא הם שני אמוראים שחיו בדור החמישי לאמוראי בבל.
לִרְאוֹת רב חסדא ומר ינוקא ומר קשישא בני רב חסדא
מרימר
מרימר היה אמורא בבלי בדור השישי, על פי ספר הקבלה היה ראש ישיבת סורא.
לִרְאוֹת רב חסדא ומרימר
מלאכת לש
לישת בצק בהלכה, מְלֶאכֶת הַלָּש היא אחת מל"ט אבות מלאכה האסורות בשבת.
לִרְאוֹת רב חסדא ומלאכת לש
מחשבה (הלכה)
בהלכה, למחשבה משמעות רבה, או לחלופין להחלטה של אדם מתבצעת חלות הלכתית.
לִרְאוֹת רב חסדא ומחשבה (הלכה)
מהיות טוב אל תקרא רע
מהיות טוב אל תִּקָּרֵא (או: תקרי) רע הוא ביטוי תלמודי.
לִרְאוֹת רב חסדא ומהיות טוב אל תקרא רע
מכשירי אוכל נפש
מכשירי אוכל נפש הוא מושג הלכתי שמשמעותו היא: כלים שבאמצעותם ניתן לבצע מלאכת אוכל נפש שהותרה ביום טוב (לעומת שבת שבה כל מלאכה אסורה).
לִרְאוֹת רב חסדא ומכשירי אוכל נפש
מכל מלמדי השכלתי
מִכָּל מְלַמְּדַי הִשְׂכַּלְתִּי הוא ביטוי רווח שמשמעותו כי גם אדם חכם וידען יכול ללמוד מכל אחד – גם ממקור בלתי צפוי.
לִרְאוֹת רב חסדא ומכל מלמדי השכלתי
מין במינו אינו בטל
מין במינו אינו בטל הוא כלל יסודי בהלכות תערובות שבדיני איסור והיתר.
לִרְאוֹת רב חסדא ומין במינו אינו בטל
מיגו
מיגוֹ היא טענה משפטית נפוצה בתלמוד, אשר תרגומה המילולי מארמית הוא "מתוך".
לִרְאוֹת רב חסדא ומיגו
אמוראי בבל
אמוראי בבל הם אמוראים שפעלו בבבל בתקופת התלמוד.
לִרְאוֹת רב חסדא ואמוראי בבל
אמימר
אמימר היה אמורא בבלי בן הדור החמישי והשישי, מחשובי החכמים שבדורו ומראשי חכמי ישיבת נהרדעא.
לִרְאוֹת רב חסדא ואמימר
אמימר בר מר ינוקא
רב אמימר בר מר ינוקא היה אמורא בבלי בן הדור השביעי והשמיני, תלמידו של רב חייא בריה דרב אויא.
לִרְאוֹת רב חסדא ואמימר בר מר ינוקא
אנא
אנא הוא אמורא שקיומו שנוי במחלוקת ומקורו בשמועה בשם הגר"א.
לִרְאוֹת רב חסדא ואנא
אפרסמון (בושם)
אפרסמון מקראי, בתערוכה "הנס והמגפה: ירושלים - גיליון רפואי", במוזיאון מגדל דוד. שיח Commiphora gileadensis בגן הבוטאני של קיבוץ עין-גדי. ענפים ופירות של Commiphora gileadensis. השיח בספרו של לודוויק ניס פון אסנבק Plantae officinales, oder Sammlung officineller Pflanzen, דיסלדורף 1821-1833.
לִרְאוֹת רב חסדא ואפרסמון (בושם)
ארבע מיתות בית דין
ארבע מיתות בית דין הן שיטות הוצאה להורג לביצוע עונש מיתה לפי ההלכה.
לִרְאוֹת רב חסדא וארבע מיתות בית דין
ארבעת המצורעים
ארבעת המצורעים הוא סיפור תנכ"י המופיע ב - ז.
לִרְאוֹת רב חסדא וארבעת המצורעים
אלמנת עיסה
בתלמוד, אלמנת עיסה היא אישה שהתאלמנה מבעלה, ואשר יש ספק אם מותר לה להתחתן עם כהן.
לִרְאוֹת רב חסדא ואלמנת עיסה
אחריות נכסים
משפט העברי. לפי תקנת חכמים, לנכסי הנדל"ן של הבעל יש אחריות כלפי פריעת החוב שבכתובה לאישה. הגאונים תקנו שאחריות זו תורחב גם למטלטלין. אחריות נכסים או שעבוד נכסים, הוא מונח הלכתי-משפטי, שמשמעו שעבוד של נכסים או אחריות של אדם, היוצרים ערבות משפטית.
לִרְאוֹת רב חסדא ואחריות נכסים
אחשביה
בהלכה, אחשביה (תרגום לעברית: החשיבו) הוא מושג בשפה הארמית שמשמעותו היא: נתן לו חשיבות.
לִרְאוֹת רב חסדא ואחשביה
אבימי
אבימי היה אמורא בדור השני לאמוראי בבל, רבו המובהק של רב חסדא, שמסר עשרות מפסקיו ואמרותיו.
לִרְאוֹת רב חסדא ואבימי
אומדנא
בהלכה, אוּמְדָּנָא (בארמית, ובעברית: אומדן. לעיתים מבוטא בטעות: "אוּמְדֱנָא") היא כלי המאפשר לבצע הערכה עובדתית או במקרים אחרים לפרש כוונה של אדם - על אף שאין ראיה ישירה ומפורשת לכך.
לִרְאוֹת רב חסדא ואומדנא
אין ספק מוציא מידי ודאי
אין ספק מוציא מידי ודאי הוא כלל הלכתי בדיני איסורים ובדיני ממונות הקובע כי דינים הבאים מכוח ספק אינם יכולים לערער דינים הבאים מכוח הוודאי.
לִרְאוֹת רב חסדא ואין ספק מוציא מידי ודאי
איבר שהנשמה תלויה בו
אֵיבֶר שהנשמה תלויה בו הוא מושג הלכתי המתאר איבר בעל תפקיד ומשמעות מהותית בגוף האדם, או בגוף הבהמה.
לִרְאוֹת רב חסדא ואיבר שהנשמה תלויה בו
נדוניה
מודעה בהודו הקוראת להתנגדות לנדוניה נדוניה, היא תשלום הניתן בכסף או במתנות, על ידי משפחת הכלה לחתן או לשני בני הזוג יחד.
לִרְאוֹת רב חסדא ונדוניה
ניבול פה
קריקטורות ובקומיקס נהוג לעיתים לתאר ניבולי פה באמצעות תווים אקראיים ואיורים בעלי קונוטציה שלילית. ניבול פה הוא דיבור בשפה שאינה ראויה, על נושאים שעל פי כללי הנימוס הצִנעה יפה להם, ובפרט איברים מוצנעים שבגוף האדם ומעשים מוצנעים, כגון יחסי מין.
לִרְאוֹת רב חסדא וניבול פה
ספק (הלכה)
ספק הוא מצב של אי ודאות.
לִרְאוֹת רב חסדא וספק (הלכה)
סדר קדימה בברכות
סדר קדימה בברכות היא סוגיה הלכתית העוסקת בקדימות בין ברכות הנהנין שונות הנאמרות לפני אכילת מאכל, ובקדימות המאכל עליו תאמר הברכה במקרה של מספר סוגי אוכלים שלהם ברכה זהה.
לִרְאוֹת רב חסדא וסדר קדימה בברכות
סיני ועוקר הרים
סִינַי ועוֹקֵר הָרִים הם שני סוגים של תלמידי חכמים.
לִרְאוֹת רב חסדא וסיני ועוקר הרים
ענבי הגפן בענבי הגפן
ענבי הגפן בענבי הגפן (דבר נאה ומתקבל), היא אמרת חז"ל שנשתרשה בשפה העברית המתארת שידוך הולם בין גבר לאישה.
לִרְאוֹת רב חסדא וענבי הגפן בענבי הגפן
ערב שבת
איזידור קאופמן, "ערב שבת" ערב שבת (נכתב גם כראשי תיבות: ער"ש או ערש"ק, 'ערב שבת קודש'. שם זה מבטא את ההכנות הנעשות בו לקראת יום השבת. בשיח הישראלי מכונה לעיתים ליל השבת (הזמן שלאחר שקיעת החמה של יום שישי) בשם 'ערב שבת', אך בפרסומים ומסמכים רשמיים של מוסדות ציבור, עדיין נהוג לקרוא לימי שישי "ערבי שבתות".
לִרְאוֹת רב חסדא וערב שבת
עגלה (דמות מקראית)
עֶגְלָה אֵשֶׁת דָּוִד היא דמות מקראית, מנשות דוד המלך ואמו של יִתְרְעָם, בנו השישי של דוד והאחרון מבניו שנולדו בחברון.
לִרְאוֹת רב חסדא ועגלה (דמות מקראית)
עוברת על דת משה ויהודית
עוברת על דת הוא מונח הלכתי המגדיר אשה נשואה שהתנהגותה או הופעתה אינה עולה בקנה אחד עם ההלכות שמכונות "דת משה" או "דת יהודית".
לִרְאוֹת רב חסדא ועוברת על דת משה ויהודית
עובדין דחול
השחזת סכין בכלי מקצועי אסורה בכל אופן התמונה להמחשה בלבד. שכן בעץ מחובר אסורה מדרבנן כל השתמשות בשבת ויום טוב. בהלכות שבת, דברים האסורים משום עובדין דחול (מארמית, בעברית: מעשים של חול או מעשי חול) כינוי לפעולות שצורת עשייתם מבטאת אופי של יום חולין ולא אופי 'שבתי', או פעולות אשר נראות כמלאכות ודומות להן.
לִרְאוֹת רב חסדא ועובדין דחול
עירוב תבשילין
עירוב תבשילין היא תקנה הלכתית המאפשרת להכין את צורכי השבת ביום הטוב החל לפניה.
לִרְאוֹת רב חסדא ועירוב תבשילין
פרשת המן
ליקוט המן, ציור משנות ה-60 של המאה ה-15. פָּרָשַׁת הַמָּן היא פרשה ב (פרשת בשלח), שבה מסופר על ירידת המן לבני ישראל במהלך נדודיהם במדבר סיני.
לִרְאוֹת רב חסדא ופרשת המן
פרשת ויהי בנסוע
פרשת ויהי בנסוע הארון היא הפרשה הקצרה ביותר בתורה ובה שני פסוקים, ושמונים וחמש אותיות בלבד.
לִרְאוֹת רב חסדא ופרשת ויהי בנסוע
פרייה ורבייה
פרייה ורבייה היא אחת ממצוות עשה שבתרי"ג מצוות.
לִרְאוֹת רב חסדא ופרייה ורבייה
קמיצה
הקמיצה - נטילת מעט מהסולת (ולפעמים גם השמן) המונח בכלי השרת בהלכה היהודית, קמיצה היא אחת מהעבודות בבית המקדש, הנעשות בקרבן מנחה.
לִרְאוֹת רב חסדא וקמיצה
קורבן אשם
קורבן אשם הוא אחד מסוגי הקורבנות שהוקרבו בבית המקדש, הבא ככפרה על חטאים שונים.
לִרְאוֹת רב חסדא וקורבן אשם
קים ליה
במשפט העברי, קים ליה היא אומדנא על פיה פוסק הדיין, למרות שאין לו הוכחות כעדים, הוא יכול לפסוק על פי דבר הידוע לו אישית.
לִרְאוֹת רב חסדא וקים ליה
רמי בר תמרי
רמי בר תמרי (נקרא גם: רמי בר דיקולי) היה אמורא תלמידו של רב יהודה שמתואר בתלמוד בבלי כחכם גדול וכחריף ביותר.
לִרְאוֹת רב חסדא ורמי בר תמרי
רמי בר חמא
רמי בר חמא היה אמורא בבלי שחי בדור רביעי.
לִרְאוֹת רב חסדא ורמי בר חמא
ראש הגולה
חותמו הרשמי של אחד מראשי הגולה הראשונים, רב הונא בריה דרב נתן, המוצג במוזיאון הכט בחיפה רֹאשׁ הַגּוֹלָה (בארמית: רֵישׁ גָּלוּתָא) היה תוארו של בעל הסמכות הפנימית והמדינית של הקהילה היהודית בבבל מאז המאה ה-6 לפנה"ס עד המאה ה-13.
לִרְאוֹת רב חסדא וראש הגולה
רפרם בר פפא
רפרם בר פפא היה אמורא בבלי בדור הרביעי (המאה ה-4), תלמידו של רב חסדא, וכמעט כל מאמריו בתלמוד הם בשמו, בהלכה ובאגדה.
לִרְאוֹת רב חסדא ורפרם בר פפא
רב (אמורא)
אבא בר אייבו (175 (לערך)–247; נודע גם בשמות: רב, אבא אריכא, רבינו) היה חכם תלמודי מחשובי האמוראים, ומייסד ישיבת סורא.
לִרְאוֹת רב חסדא ורב (אמורא)
רב מובהק
רב מובהק הוא רבו העיקרי של תלמיד.
לִרְאוֹת רב חסדא ורב מובהק
רב אחא בר אבא
רב אחא בר אבא היה אמורא שמוזכר מספר פעמים בגמרא.
לִרְאוֹת רב חסדא ורב אחא בר אבא
רב אחא בר עויא
רב אחא בר עויא היה אמורא בבלי מהדור השלישי.
לִרְאוֹת רב חסדא ורב אחא בר עויא
רב אחא בר יוסף
רב אחא בר יוסף היה אמורא בבלי, בדור הרביעי.
לִרְאוֹת רב חסדא ורב אחא בר יוסף
רב אושעיא
רב אושעיא (או הושעיא) היה אמורא בדור השני והשלישי, שנולד בבבל ובצעירותו עלה לארץ ישראל, אחיו של האמורא רב חנינא.
לִרְאוֹת רב חסדא ורב אושעיא
רב אידי בר אבין
רב אידי בר אבין הוא אמורא בבלי בדור הרביעי, בנו של רבי אבין נגרא, ואחיו של רבי חייא בר אבין.
לִרְאוֹת רב חסדא ורב אידי בר אבין
רב נחמן
רב נחמן בר יעקב (230 לערך - 320) היה מגדולי אמוראי בבל בדור השני והשלישי, ראש ישיבת נהרדעא ומעמודי התווך של התלמוד הבבלי.
לִרְאוֹת רב חסדא ורב נחמן
רב נחמן (פירושונים)
נחמן.
לִרְאוֹת רב חסדא ורב נחמן (פירושונים)
רב נחמן בר יצחק
רב נחמן בר יצחק היה אמורא בבלי, בדור הרביעי והחמישי.
לִרְאוֹת רב חסדא ורב נחמן בר יצחק
רב עוקבא בר חמא
רב (לפעמים נדפס בטעות: מר) עוקבא בר חמא היה אמורא בבלי שחי בדור הרביעי.
לִרְאוֹת רב חסדא ורב עוקבא בר חמא
רב פפא
מערת רב פפא בהר שנאן - פנים המערה (תשע"ב 2011) רב פָּפָּא (ד'נ"ו (296) - 370 או ד'קל"ו 376) נמנה עם הדור החמישי של אמוראי בבל במאה ה-4.
לִרְאוֹת רב חסדא ורב פפא
רב קטינא
רב קטינא היה אמורא בדור השני לאמוראי בבל.
לִרְאוֹת רב חסדא ורב קטינא
רב ששת
רב ששת היה אמורא בבלי בדור השני והשלישי (מאות 3–4 לספירה), חברו של רב נחמן ובר-הפלוגתא שלו.
לִרְאוֹת רב חסדא ורב ששת
רב שילא
רב שילא חי בתקופת המעבר בין התנאים לאמוראים ונחשב לאמורא.
לִרְאוֹת רב חסדא ורב שילא
רב שיזבי
רב שיזבי היה אמורא, בדור הרביעי לאמוראי בבל, תלמידו של רב חסדא.
לִרְאוֹת רב חסדא ורב שיזבי
רב תחליפא בר אבדימי
רב תחליפא בר אבדימי (ובגרסאות אחרות- רב תחליפא בר אבימי) היה אמורא שחי בדור השני לאמוראים.
לִרְאוֹת רב חסדא ורב תחליפא בר אבדימי
רב חנן בר רבא
רב חנן בר רבא (215–297) היה מגדולי האמוראים בבבל בדור השני של התקופה.
לִרְאוֹת רב חסדא ורב חנן בר רבא
רב חנא בר חנילאי
רב חנא בר חנילאי היה אמורא בבלי בן הדור השני והשלישי (המאות ה-3 וה-4 לספירה).
לִרְאוֹת רב חסדא ורב חנא בר חנילאי
רב חננאל
חצר ציונו של רב חננאל יחד עם שני תלמידיו של רב פתח החצר רב חננאל היה אמורא בבלי מן הדור השני לאמוראים, תלמידו המובהק של רב, אך למד גם אצל רבה בר בר חנה.
לִרְאוֹת רב חסדא ורב חננאל
רב חייא בר אשי
רב חייא בר אשי היה אמורא בדור השני והשלישי לאמוראי בבל.
לִרְאוֹת רב חסדא ורב חייא בר אשי
רב חייא בר אבין
רב חייא בר אבין היה אמורא בבלי מהדור הרביעי.
לִרְאוֹת רב חסדא ורב חייא בר אבין
רב המנונא (השני)
רב המנונא היה אמורא בבלי בדור השני של התקופה.
לִרְאוֹת רב חסדא ורב המנונא (השני)
רב המנונא (השלישי)
רב המנונא (השלישי) היה אמורא בדור השלישי לאמוראי בבל.
לִרְאוֹת רב חסדא ורב המנונא (השלישי)
רב הונא
רב הוּנא (216 – 297) היה מגדולי אמוראי בבל מהדור השני.
לִרְאוֹת רב חסדא ורב הונא
רב כהנא (הרביעי)
רב כהנא (הרביעי) היה אמורא בבלי, בן דודו של רב אשי וראש ישיבת פומבדיתא משנת ד'קנ"ו (395) עד שנת ד'קע"ג (414) הוא היה בדורם של רב פפא ורב הונא בריה דרב יהושע, והעריך אותם, כאשר אחד מתלמידיו שאל אותו שאלות באגדה הוא הוכיח אותו על שאינו לומד לפני רב פפא ורב הונא בריה דרב יהושע שעוסקים באגדות שקיבלו מרב חסדא ורבה בריה דרב הונא.
לִרְאוֹת רב חסדא ורב כהנא (הרביעי)
רב יצחק בר אבדימי (השני)
רב יצחק בר אבדימי (השני) היה אמורא בדור השני לאמוראי בבל.
לִרְאוֹת רב חסדא ורב יצחק בר אבדימי (השני)
רב ירמיה בר אבא
רב ירמיה בר אבא היה אמורא מהדור השני לאמוראי בבל (אמצע המאה ה-3 לערך).
לִרְאוֹת רב חסדא ורב ירמיה בר אבא
רב יהודה
רב יהודה בר יחזקאל (194 או 220–299) היה מגדולי האמוראים בבבל במאה השלישית.
לִרְאוֹת רב חסדא ורב יהודה
רב ייבא סבא
רב ייבא סבא היה אמורא בדור השלישי והרביעי לאמוראי בבל.
לִרְאוֹת רב חסדא ורב ייבא סבא
רבא
רָבָא (280 בקירוב - 352), היה מראשי הדור הרביעי של אמוראי בבל במאה הרביעית.
לִרְאוֹת רב חסדא ורבא
רבאי מרוב
רב רבאי מרוב (רב רבאי דמן רוב) היה חכם יהודי, מראשי הסבוראים בבבל בדור השלישי.
לִרְאוֹת רב חסדא ורבאי מרוב
רבה בר נחמני
רַבָּה בר נחמני (270 או 290 בערך - 330 בערך) המכונה בדרך כלל "רבה" בלבד, היה כהן, אמורא בבלי מהדור השלישי של האמוראים, מהאמוראים המפורסמים והמקובלים ביותר בדורו, ראש ישיבת פומבדיתא במשך 22 שנים.
לִרְאוֹת רב חסדא ורבה בר נחמני
רבה בר רב שילא
רבא (או רבה או רבי אבא) בר רב שילא היה בדור הרביעי לאמוראי בבל, תלמידו של רב חסדא.
לִרְאוֹת רב חסדא ורבה בר רב שילא
רבה בר רב הונא
רבה בר רב הונא היה אמורא בבלי מהדור השני והשלישי של התקופה - במאה ה-3 וה-4.
לִרְאוֹת רב חסדא ורבה בר רב הונא
רבי אבינא
רבי אבינא היה אמורא בבלי ואמורא ארץ ישראלי בדור השלישי לאמוראים.
לִרְאוֹת רב חסדא ורבי אבינא
רבי אביתר
רבי אביתר הוא אמורא בדור השני לאמוראי ארץ ישראל.
לִרְאוֹת רב חסדא ורבי אביתר
רבי אושעיא
רבי אושעיא (בתלמוד הירושלמי: רבי הושעיה רבה או רבי אושעיה בר חמה) היה כהן, מגדולי הדור הראשון של האמוראים בארץ ישראל.
לִרְאוֹת רב חסדא ורבי אושעיא
רבי חייא בר אמי
רבי חייא בר אמי הוא אמורא בבלי שחי בדור השלישי והרביעי.
לִרְאוֹת רב חסדא ורבי חייא בר אמי
רבי יצחק
רבי יצחק הוא אמורא ארצישראלי שירד מספר פעמים לבבל ומוזכר פעמים רבות בתלמוד בבלי.
לִרְאוֹת רב חסדא ורבי יצחק
רות רבה
רות בשדה בפוגשה את בועז מדרש רות רבה הוא מדרש למגילת רות, והוא אחד ממדרשי רבה לחמש מגילות.
לִרְאוֹת רב חסדא ורות רבה
שער שושן
שער המזרח בדגם ירושלים בסוף ימי בית שני הר הבית כפי שהיה נראה מכיוון הר הזיתים קדש הקדשים. כיום אין זיהוי ודאי לשער שושן בכותל המזרחי. שער שושן, נקרא גם "שער המזרח", הוא שער הכניסה המזרחי למתחם הר הבית, דרכו היו נכנסים להר הבית מכיוון הר הזיתים בתקופת בית המקדש השני, והוא היה אחד מחמשת השערים שנבנו בחומת הר הבית בימי בית המקדש השני.
לִרְאוֹת רב חסדא ושער שושן
שרפה בשבת
כיבוי שרפה כללי שרפה בשבת מורכבים ושונים משאר הלכות שבת.
לִרְאוֹת רב חסדא ושרפה בשבת
שכירת רשות
בהלכות ערובין של ההלכה היהודית, שכירת רשות היא שכירות סמלית של חלק הגוי בשטח משותף לשבת, על מנת לאפשר את תיקון עירוב החצרות ושיתוף המבואות, המשתף את כל הרשויות הפרטיות בבעלות יהודים, ומתיר את טלטול החפצים בין רשויות היחיד השונות, הפרטיות והמשותפות.
לִרְאוֹת רב חסדא ושכירת רשות
תפילת הדרך
פירט, 1738 תפילת הדרך, סידור מנחה וערבית אשכנז, אמסטרדם, 1743 תפילת הדרך היא תפילה שתיקנו חז"ל לומר בעת יציאתו של האדם לדרך, ועיקר עניינה הוא, בקשת האדם מהאלוהים שישמור עליו מן הסכנות האורבות לו בדרכו.
לִרְאוֹת רב חסדא ותפילת הדרך
תקנות אושא
תקנות אושא הן תקנות שתיקנה הסנהדרין בעיר אושא, אחרי שגלתה מירושלים בעקבות חורבן בית המקדש השני ושינתה את מיקומה מספר פעמים.
לִרְאוֹת רב חסדא ותקנות אושא
תרומה גדולה
תרומה גדולה היא מצווה מהתורה להפריש לכהן מהיבול.
לִרְאוֹת רב חסדא ותרומה גדולה
תלמיד חבר
תלמיד חבר הוא כינוי תלמודי המציין מעמד ביניים בין היותו של פלוני תלמיד של אלמוני לבין היותו שווה לו.
לִרְאוֹת רב חסדא ותלמיד חבר
תולין את הקלקלה במקולקל
תולין את הקלקלה במקולקל הוא כלל ידוע בהלכה ובאגדה היהודית, האומר כי כאשר מתגלית בעיה, פסול או טומאה תולין את מקורה במי שידוע שבו ישנה בעיה כזו.
לִרְאוֹת רב חסדא ותולין את הקלקלה במקולקל
זוגות (חשש)
החשש מזוגות הוא אמונה יהודית המופיעה בתלמוד הבבלי, ולפיה יש להימנע מעשיית דבר מספר זוגי של פעמים מחשש שהעושה כן יוזק על ידי שדים, או כשפים.
לִרְאוֹת רב חסדא וזוגות (חשש)
חסדא
#הפניה רב חסדא.
לִרְאוֹת רב חסדא וחסדא
חציו עבד וחציו בן חורין
חציו עבד וחציו בן חורין הוא מונח הלכתי המתאר עבד כנעני, שהיו לו שני אדונים, שאחד מהם שחררו - ובכך הקנה את חציו, שהיה שייך עד עכשיו לאדון, לעצמו.
לִרְאוֹת רב חסדא וחציו עבד וחציו בן חורין
חרדל
החרדל (שם מדעי: Sinapis) הוא צמח חד-שנתי ממשפחת המצליבים.
לִרְאוֹת רב חסדא וחרדל
חליבה בשבת
חליבה ידנית חליבה היא פעולה האסורה בשבת, מכיוון שהיא מוגדרת כתולדה של מלאכת מפרק.
לִרְאוֹת רב חסדא וחליבה בשבת
חילול שבת בשוגג
בהלכה, קיימת התייחסות מפורטת להלכות חילול שבת בשוגג הקובעת את דיניו של המחלל שבת בשוגג, אם מפאת ששכח את עיקר השבת, אם מפאת ששכח כי היום שבת, ואם מפאת ששכח את הלכות שבת ולא ידע כי המלאכה אסורה.
לִרְאוֹת רב חסדא וחילול שבת בשוגג
חיוב מזונות
בהלכה, חיוב המזונות שחייב הבעל לאשה הוא חיוב מהתורה או מדרבנן, כחלק מחובות שאר כסות ועונה.
לִרְאוֹת רב חסדא וחיוב מזונות
חיים שאול גריינימן
בביתו הרב חיים שאול גריינימן (א' בניסן תרפ"ו או ט"ו בטבת תרפ"ו, 16 במרץ 1926 – כ"א בניסן תשע"ה, 10 באפריל 2015) היה רב ופוסק הלכה ליטאי.
לִרְאוֹת רב חסדא וחיים שאול גריינימן
בר הדיא
לפי המסופר בתלמוד, בר הדיא הוא אדם שחי בזמנם של אביי ורבא במאה הרביעית, שעסק במקצועו כפותר חלומות.
לִרְאוֹת רב חסדא ובר הדיא
ברכת מציב גבול אלמנה
בית אל ברכת מציב גבול אלמנה היא ברכה שתקנו חכמים על ראיית יישוב חדש שהוקם בארץ ישראל לאחר שעם ישראל גלה מארצו וכעת מיישבה מחדש, כאשה שנותרה עזובה מבעלה כגרושה (בלשון חז"ל גם גרושה נקראת "אלמנה"), וכעת שבה אל ביתו.
לִרְאוֹת רב חסדא וברכת מציב גבול אלמנה
ברכות התורה
ברכות התורה ביהדות, בִּרְכוֹת הַתּוֹרָה הן ברכות הנאמרות לפני לימוד התורה, ועוסקות בלימוד תורה ובנתינת התורה, ומקובל לברכן בכל בוקר בסמוך לברכות השחר עבור כל לימוד התורה שילמד באותו יום.
לִרְאוֹת רב חסדא וברכות התורה
בת
ג'ורג' בוש ושתי בנותיהם במשפחה, בת היא יחס שארות הקושר נקבה אל הוריה (המושג המקביל לזכר הוא בן).
לִרְאוֹת רב חסדא ובת
בית כנסת
בית הכנסת ברחוב אלדרידג' ניו יורק, ארצות הברית בית הכנסת הגדול ביותר בכל פריז וצרפת יציע ישיבת העזרת נשים של בית הכנסת בית הכנסת ירושלמי יד שלום בית כנסת שומרוני בחולון בית כנסת הוא בית התפילה היהודי (או לעיתים נדירות שומרוני).
לִרְאוֹת רב חסדא ובית כנסת
ביטול רשות מחצר לחצר
מכללי ביטול רשות בהלכה, הוא ביטול רשות מחצר לחצר, מחלוקת אמוראית האם כלל ביטול רשות קיים גם מחצר לחצר, כדי להתיר טלטול במבוי.
לִרְאוֹת רב חסדא וביטול רשות מחצר לחצר
ביטול תורה
ביהדות, ביטול תורה הוא הימנעות מתלמוד תורה ללא סיבה מוצדקת, חרף מצוות תלמוד תורה, עליה נאמר.
לִרְאוֹת רב חסדא וביטול תורה
גניבא
גניבא היה אמורא בבלי, בן הדור הראשון של האמוראים, חברו ותלמידו של האמורא רב.
לִרְאוֹת רב חסדא וגניבא
גיהנום
ג'ון מרטין, צייר אנגלי מן המאה ה-19 איור של הגיהנום מימי הביניים (שנת 1180 לערך) לפי אמונה נפוצה בדתות השונות, גיהנום הוא המקום שאליו נשלחות לאחר המוות או בעולם הבא נשמותיהם של אלה שחטאו בחייהם, ובו הן סובלות ייסורים שונים, הכוללים לדוגמה שרפה באש, מכות וחבלות על ידי מלאכי חבלה ועוד.
לִרְאוֹת רב חסדא וגיהנום
דעת בעלים
במשפט העברי, קיים כלל המצריך דעת בעלים בהשבה ותשלומי גזילות וגנבות.
לִרְאוֹת רב חסדא ודעת בעלים
המשכן
איור המשכן, 1919 המשכן (או בשמו הנפוץ הנוסף: "אוהל מועד", או 'מקדש המדבר' (לשון הרמב"ם)), הוא מעין אוהל, שעל פי המסורת, הקימו בני ישראל בציווי האל בעת ששהו במדבר סיני.
לִרְאוֹת רב חסדא והמשכן
המתנה בין בשר לחלב
בהלכות כשרות, המתנה בין בשר לחלב היא תקנת חכמים המחייבת המתנה בין אכילת מאכלי בשר למאכלי חלב (במקרה הפוך שטיפת הפה והידיים, ואכילת דבר מה ביניהם, תספיק).
לִרְאוֹת רב חסדא והמתנה בין בשר לחלב
הלכות בית הכסא
הלכות בית הכסא הן סדרת הלכות שעניינן התנהלות בבית הכסא (שירותים).
לִרְאוֹת רב חסדא והלכות בית הכסא
הגה מצויה
הָגָה מצויה (שם מדעי: Alhagi maurorum) היא עשב רב-שנתי קוצני מסוג הגה, בתת-משפחת הפרפרניים.
לִרְאוֹת רב חסדא והגה מצויה
הואיל
בהלכה, הואיל הוא כלל יסודי בהלכות יום טוב, האומר שהואיל וקיימת אפשרות לעשות מעשה מסוים בהיתר הלכתי, מותר לעשותו גם ללא היתר מעשי זה, שכן עצם האפשרות לעשות מעשה זה בהיתר מסירה ממנו את האיסור.
לִרְאוֹת רב חסדא והואיל
הכתב העברי הקדום
כתב עברי מרובע (נקרא גם: כתב אשורי) ובכתב העברי הקדום הכתב העברי הקדום, המכונה גם כתב דַעַץ (וכן רעץ, דחץ, כתב ליבונאה), הוא כתב של האלפבית העברי שהיה נהוג בקרב תושבי ממלכת יהודה וממלכת ישראל במחצית הראשונה של האלף הראשון לפני הספירה.
לִרְאוֹת רב חסדא והכתב העברי הקדום
היסטוריה של ירושלים
ההיסטוריה של העיר ירושלים מקיפה כשבעת אלפי שנות התיישבות, שראשיתן בסביבות 5,000 לפנה"ס, בשלהי תקופת האבן החדשה (נאוליתית קרמית).
לִרְאוֹת רב חסדא והיסטוריה של ירושלים
ואהבת לרעך כמוך
סינית). וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ היא מצוות עשה מהתורה, ולדעת התנא רבי עקיבא, הוא גם מושג יסוד בתורה.
לִרְאוֹת רב חסדא וואהבת לרעך כמוך
ויכולו
וַיְכֻלּוּ היא פסקה קצרה בחומש בראשית בסיום פרשת בריאת העולם, בה מתוארת סיום הבריאה בשבת, וקביעתה למנוחה על ידי אלוהים.
לִרְאוֹת רב חסדא וויכולו
כל המורה הלכה בפני רבו חייב מיתה
כל המורה הלכה בפני רבו חייב מיתה הוא כלל הלכתי האומר כי אסור לתלמיד להורות הלכה כאשר רבו נמצא באזור, משום שבכך הוא מראה שהוא שווה לרבו בחכמתו.
לִרְאוֹת רב חסדא וכל המורה הלכה בפני רבו חייב מיתה
כבתה אין זקוק לה
כבתה אין זקוק לה היא הלכה מהלכות הדלקת נרות חנוכה לפיה אם לאחר שהודלקו נרות החנוכה כבו הנרות, אין צורך לחזור ולהדליקם.
לִרְאוֹת רב חסדא וכבתה אין זקוק לה
כביצה
כביצה היא יחידת מידה לנפח של מוצקים שהוגדרה בתקופת חז"ל, וכמו כן היא שמו של אחד השיעורים בתורה שלו משמעות במספר תחומים הלכתיים.
לִרְאוֹת רב חסדא וכביצה
כהן מוחזק
כהן מוחזק (או כהני חזקה) הוא אדם שייחוסו המשפחתי ככהן מבוסס על חזקה אך לא על בירור ודאי.
לִרְאוֹת רב חסדא וכהן מוחזק
כותה
ערי שומר בדום מסופוטמיה בתקופת אור 3 כּוּתָה או כות (בערבית كوثى או كُوثَا; בשומרית: גודואה Gudua-Ki, שמשמעותו מקום (פתח) השאול, באכדית בימי שושלת אכד: כותים, בתקופה האשורית כות (ו)) הוא אתר ארכאולוגי במחוז באבל בעיראק.
לִרְאוֹת רב חסדא וכותה
כוי
כּוֹי (או כְּוִי), הוא מונח המוזכר במשנה שמתאר בעל חיים שמבחינה הלכתית הוא ספק חיה ספק בהמה, לעניין הגדרותיהם ההלכתיות הנוגעות למגוון הלכות שבהן יש שוני בין חיה לבהמה.
לִרְאוֹת רב חסדא וכוי
ירושלים בתקופת בית שני
מראה העיר על פי דגם ירושלים בסוף ימי בית שני המוצב במוזיאון ישראל ירושלים בתקופת בית שני (538 לפנה"ס–70 לספירה) הייתה עיר הבירה של יחידות מדיניות שונות שבסיסן באזור יהודה, דוגמת פחוות יהודה הפרסית, ממלכת החשמונאים היהודית־עצמאית, ופרובינקיית יהודה הרומית.
לִרְאוֹת רב חסדא וירושלים בתקופת בית שני
ישו (יהדות)
ביהדות, ישו הוא דמות או כמה דמויות בספרות היהודית - התלמוד הבבלי, המדרשים, וספר תולדות ישו.
לִרְאוֹת רב חסדא וישו (יהדות)
ישיבת סורא
ישיבת סורא הייתה אחת משתי הישיבות הגדולות בבבל, מתחילת תקופת האמוראים ועד לסוף ימי הגאונים, במקביל לישיבת פומבדיתא.
לִרְאוֹת רב חסדא וישיבת סורא
יחסי אישות (הלכה)
יחסי אישות (או בלשון חז"ל: תשמיש המיטה) הם יחסי מין בעגה יהודית הלכתית.
לִרְאוֹת רב חסדא ויחסי אישות (הלכה)
יהי רצון
ביהדות, יהי רצון הן תפילות קצרות הנאמרות בדרך כלל בתפילה.
לִרְאוֹת רב חסדא ויהי רצון