גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
166 יחסים: ממון המוטל בספק חולקים, מנורת נפט, מסכת עוקצים, מעשה בארבע מאות ילדים וילדות שנשבו לקלון, מצוות יישוב ארץ ישראל, מציאת ספר התורה בימי יאשיהו, מר עוקבא, מר זוטרא (פירושונים), מראית עין, מרים החשמונאית, מזל, מחיצה תלויה, מופנה, מוקצה מחמת מיאוס, אמוראי בבל, אמימר, אפרסמון (בושם), אפיית מצות, ארץ ישראל, אשת יפת תואר, אשיאן בר נדבך, אבא בר מרתא, אבימי (פירושונים), אבימי בן רחבה, אביי, אדם (דמות מקראית), אין ולאו ורפיא בידיה, איסור ערלה, איסור לשון הרע, איסור ייחוד, איש אשכולות, ספק ממון, על הנסים, עביד איניש דינא לנפשיה, עוברת על דת משה ויהודית, עיפא, עירוב חצרות, פשחור בן אמר, צמחונות וטבעונות ביהדות, קניין רכוב, קפדוקיה, קרקלה, קטפרס אינו חיבור לא לטומאה ולא לטהרה, קוצו של יוד, רמי בר תמרי, רמי בר יחזקאל, רפואה בשבת, רפורמת יאשיהו, רקיע, רחבה דפומבדיתא, ..., רב (אמורא), רב מתנה, רב אסי, רב אושעיא, רב נחמן, רב עינא (אמורא), רב פפא, רב שמואל בר יהודה, רב שינוי, רב תחליפא בר אבדימי, רב חנן בר רבא, רב חנא בגדתאה, רב חסדא, רב ברונא, רב המנונא, רב המנונא (השלישי), רב המנונא סבא (אמורא), רב הונא, רב הונא בר חייא, רב הונא בר יהודה, רב הונא בריה דרב איקא, רב כהנא, רב כהנא (השני), רב כהנא מפום נהרא, רב יצחק בריה דרב יהודה, רב ירמיה בר אבא, רב יחזקאל, רב יחיאל, רב יהודה בר חביבא, רב יהודה בר יחזקאל, רב יוסף בר אבא, רבא, רבה בר נחמני, רבה בר רב הונא, רבה בר בר חנה, רבי אבא, רבי אביתר, רבי זריקא, רבי זירא, רבי חנניא בן עקביא, רבי חנינא בר פפי, רבי יהודה הנשיא, רבי יוחנן, רבין בר רב אדא, רבין בריה דרב נחמן, שמואל (אמורא), שמואל (פירושונים), שאול, שנים עבריות ג'תת"ק - ג'תתקצ"ט, שנים עבריות ד' אלפים - ד'צ"ט, שניות לעריות, שרטוט בסת"ם, שלשלת הקבלה, שלוש השבועות, שלולית, שותפות (משפט עברי), שיעור הוצאה, שירת הלויים, תמר (בת דוד), תקנות אושא, תלמיד חכם שסרח, תהילים כ"ד, לא תעשון אתי, לפנים משורת הדין, לקיחת החוק לידיים, ליל הסדר, לילית (מיתולוגיה), ליהודים הייתה אורה ושמחה וששון ויקר, טב למיתב טן דו מלמיתב ארמלו, טומאת כלים, זבל"א, זיקה (ייבום), חנן מאישקיא, חרם (מתנות כהונה), חליצה, חומא, חובת הגוף, חכם עדיף מנביא, חיים הירשנזון, בנות צלפחד, בנימין מטודלה, בצלאל בן אורי, בר מצרא, ברכת בורא פרי האדמה, ברכת האילנות, ברכת השיר, ברי ושמא, בריאת העולם (יהדות), בשר מן החי, בת פרעה (אשת שלמה), בלק, בטלה דעתו אצל כל אדם, בחדרי חרדים, גניבא, דרישה וחקירה, דבר הלמד מעניינו, דוד ובת שבע, המקושש, השועל והדגים, התרת נדרים, התשעים ושלוש, הלכות בית הכסא, ואהבת לרעך כמוך, כל דאלים גבר, כל הטומאות כשעת מציאתן, כבוד המת, ים (אל), ישיבת נהרדעא, ישיבת פומבדיתא, יהושע בן גמלא, יהודה, יהודה בר יחזקאל, יהודה בר יחזקל, ייבא חמוה דאשיין בר נדבך, ייבום, ייהרג ואל יעבור. להרחיב מדד (116 יותר) »
ממון המוטל בספק חולקים
ממון המוטל בספק חולקים הוא פסק הלכתי הקובע כי במצבי ספק שנוצר מוויכוח עובדתי אודות בעלות על חפץ יש לחלוק את החפץ בין הצדדים.
חָדָשׁ!!: רב יהודה וממון המוטל בספק חולקים · ראה עוד »
מנורת נפט
מנורת נפט מנורת נפט היא מנורה או מכשיר תאורה אחר אשר משתמש בקרוסין ("נפט") כחומר בעירה.
חָדָשׁ!!: רב יהודה ומנורת נפט · ראה עוד »
מסכת עוקצים
מסכת עוקצים או מסכת עוקצין (עֳקָצִים וגם עֻקְצִין) היא המסכת האחרונה בסדר טהרות ובששה סדרי משנה.
חָדָשׁ!!: רב יהודה ומסכת עוקצים · ראה עוד »
מעשה בארבע מאות ילדים וילדות שנשבו לקלון
מעשה בד' מאות ילדים וילדות שנשבו לקלון הוא מאגדות החורבן המופיעות בתלמוד.
חָדָשׁ!!: רב יהודה ומעשה בארבע מאות ילדים וילדות שנשבו לקלון · ראה עוד »
מצוות יישוב ארץ ישראל
מצוות יישוב ארץ ישראל או בשמה המקורי ישיבת ארץ ישראל היא מצווה ביהדות שנפסקה להלכה על ידי רוב הראשונים.
חָדָשׁ!!: רב יהודה ומצוות יישוב ארץ ישראל · ראה עוד »
מציאת ספר התורה בימי יאשיהו
שפן מקריא ליאשיהו את הכתוב בספר, ציור משנת 1873 יאשיהו קורע את בגדיו עם גילוי ספר התורה. איור מעשה ידי יוליוס שנור פון קרולספלד. מציאת ספר התורה בימי יאשיהו הוא סיפור מקראי המופיע בספר מלכים ובספר דברי הימים.
חָדָשׁ!!: רב יהודה ומציאת ספר התורה בימי יאשיהו · ראה עוד »
מר עוקבא
מר עוקבא היה אמורא בבלי בדור הראשון לאמוראים, כיהן כראש הגולה בבבל בתקופתו של שמואל.
חָדָשׁ!!: רב יהודה ומר עוקבא · ראה עוד »
מר זוטרא (פירושונים)
זוטרא הוא שם ארמי בבלי, שמשמעו "קטן".
חָדָשׁ!!: רב יהודה ומר זוטרא (פירושונים) · ראה עוד »
מראית עין
מראית עין הוא דין הלכתי המסתעף מהכלל והייתם נקיים מה' ומישראל, האוסר לעשות פעולות מסוימות שבהן כשלעצמן אין כל חטא, אך הן עלולות להיראות כאילו יש בהן חטא, או ליצור את הרושם שפעולות אחרות, שיש בהן איסור, הן מותרות.
חָדָשׁ!!: רב יהודה ומראית עין · ראה עוד »
מרים החשמונאית
מרים החשמונאית (ביוונית Μαριάμη; לפני 53 לפנה"ס — 29 לפנה"ס) הייתה אשת הורדוס מלך יהודה, האחרונה לבית חשמונאי.
חָדָשׁ!!: רב יהודה ומרים החשמונאית · ראה עוד »
מזל
תלתן ארבע-עלי נחשב לצמח המביא מזל טוב מזל הוא כינוי למאורעות המתרחשים מבלי שלאדם תהיה שליטה על התרחשותם, אך קיימת אמונה כי ישנו גורם כלשהו המשפיע עליהם (לטוב או לרע - בהקבלה "מזל טוב" ו"מזל רע").
חָדָשׁ!!: רב יהודה ומזל · ראה עוד »
מחיצה תלויה
מכללי מחיצה בהלכה, מחיצה תלויה היא מחיצה שתלויה ועומדת באוויר, ואינה צמודה לקרקע במרחק של למעלה משלושה טפחים.
חָדָשׁ!!: רב יהודה ומחיצה תלויה · ראה עוד »
מופנה
מופנה הוא מושג בדיני גזרה שווה המתאר מצב שבו לימוד הגזרה השווה נעשה ממילים שאינן נצרכות לאף דרשה אחרת.
חָדָשׁ!!: רב יהודה ומופנה · ראה עוד »
מוקצה מחמת מיאוס
בהלכות שבת, מוקצה מחמת מיאוס הוא אחד מסוגי המוקצה האוסרים מדרבנן בטלטול בשבת וביום טוב.
חָדָשׁ!!: רב יהודה ומוקצה מחמת מיאוס · ראה עוד »
אמוראי בבל
אמוראי בבל הם אמוראים שפעלו בבבל בתקופת התלמוד.
חָדָשׁ!!: רב יהודה ואמוראי בבל · ראה עוד »
אמימר
אמימר היה אמורא בבלי בן הדור החמישי והשישי, מחשובי החכמים שבדורו ומראשי חכמי ישיבת נהרדעא.
חָדָשׁ!!: רב יהודה ואמימר · ראה עוד »
אפרסמון (בושם)
אפרסמון מקראי, בתערוכה "הנס והמגפה: ירושלים - גיליון רפואי", במוזיאון מגדל דוד. שיח Commiphora gileadensis בגן הבוטאני של קיבוץ עין-גדי. ענפים ופירות של Commiphora gileadensis. השיח בספרו של לודוויק ניס פון אסנבק Plantae officinales, oder Sammlung officineller Pflanzen, דיסלדורף 1821-1833. אפרסמון, על פי מקורות יהודיים קדומים, הוא שמו של צמח שגדל בבקעת ים המלח ובאזור הגלעד בעבר הירדן.
חָדָשׁ!!: רב יהודה ואפרסמון (בושם) · ראה עוד »
אפיית מצות
אפיית המצות בתנור העשוי מאבן. ניסן תשע"ט אפיית מצות בכפר חב"ד לאפיית המצות לחג הפסח הלכות רבות המפורטות בתלמוד ובספרי הפוסקים.
חָדָשׁ!!: רב יהודה ואפיית מצות · ראה עוד »
ארץ ישראל
תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.
חָדָשׁ!!: רב יהודה וארץ ישראל · ראה עוד »
אשת יפת תואר
אשת יפת תואר הוא מונח הלכתי לאישה מאויבי ישראל שנלקחה בשבי בעת מלחמה וחייל מישראל חושק בה.
חָדָשׁ!!: רב יהודה ואשת יפת תואר · ראה עוד »
אשיאן בר נדבך
אשיאן (או אשיין) בר נדבך היה אמורא בבלי בדור השני, המוזכר בתלמוד פעמים בודדות.
חָדָשׁ!!: רב יהודה ואשיאן בר נדבך · ראה עוד »
אבא בר מרתא
אַבָּא בַּר מָרְתָא, או אַבָּא בַּר מַנְיוּמִי, היה אמורא בבלי בדור הרביעי, תלמידו של רב יהודה.
חָדָשׁ!!: רב יהודה ואבא בר מרתא · ראה עוד »
אבימי (פירושונים)
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: רב יהודה ואבימי (פירושונים) · ראה עוד »
אבימי בן רחבה
אבימי בן רחבה (נכתב גם: אבימי בר רחבא) היה אמורא בן הדור הרביעי, תלמידו של רבה, ובנם של רחבה דפומבדיתא וחומא, נינתו של רב יהודה.
חָדָשׁ!!: רב יהודה ואבימי בן רחבה · ראה עוד »
אביי
אַבַּיֵּי (280 לערך – 338 לערך), או בשמו נחמני, היה אמורא בבלי בולט מהדור הרביעי.
חָדָשׁ!!: רב יהודה ואביי · ראה עוד »
אדם (דמות מקראית)
אָדָם (מכונה: אדם הראשון; א' בתשרי ב', 26 בספטמבר 3760 לפנה"ס – 2830 לפנה"ס) הוא דמות מקראית והאדם הראשון עלי אדמות, אבי האנושות כולה לפי סיפור בריאת העולם בספר בראשית אדם נברא על ידי אלוהים ביום השישי לבריאת העולם: והושם על ידו בגן עדן, הוא היה בן זוגה של חוה, האישה הראשונה, ואחר חטא עץ הדעת גורש עימה מגן עדן.
חָדָשׁ!!: רב יהודה ואדם (דמות מקראית) · ראה עוד »
אין ולאו ורפיא בידיה
אִין וְלָאו וְרָפְיָא בִּידֵיהּ (תרגום מארמית: "כן ולא ורפוי בידו") הוא ביטוי ארמי בלשון חז"ל שמשמעותו אי-ודאות בידיעה מסוימת או קושי בהכרעת עניין כלשהו ביחס לאדם מסוים.
חָדָשׁ!!: רב יהודה ואין ולאו ורפיא בידיה · ראה עוד »
איסור ערלה
איסור ערלה הוא מצוות לא תעשה מתוך תרי"ג מצוות, לפיה אסור לאכול ואף ליהנות מפירות עצי הפרי בשלוש השנים הראשונות לנטיעתם.
חָדָשׁ!!: רב יהודה ואיסור ערלה · ראה עוד »
איסור לשון הרע
שלט במאה שערים המפציר בעוברים ושבים ובמדביקי המודעות לא לפרסם דברי לשון הרע. ההלכה היהודית אוסרת לדבר לְשון הרע, כלומר כל דיבור רע על יחיד או רבים הכולל פרסום מעשיהם הרעים, או היכול לפגוע בהם או להעליבם.
חָדָשׁ!!: רב יהודה ואיסור לשון הרע · ראה עוד »
איסור ייחוד
בהלכה היהודית, איסור ייחוד קובע שאסור לגבר ואישה לשהות יחד במקום סגור (או במקום שאנשים אינם מגיעים לשם), אלא אם כן הם נשואים זה לזה או קרובי משפחה מדרגה ראשונה (אבא ובת, אמא ובן, אח ואחות), או שאחד צאצא של השני (סבא ונכדה, סבתא ונכד, וכו').
חָדָשׁ!!: רב יהודה ואיסור ייחוד · ראה עוד »
איש אשכולות
'''לאונרדו דה וינצ'י''', איש אשכולות הנראה כארכיטיפ של "איש הרנסאנס" אִישׁ הָאַשׁכּוֹלוֹת הוא מושג המתאר אדם משכיל בעל ידע מעמיק ורחב היקף בתחומי מדע ורוח רבים ומגוונים.
חָדָשׁ!!: רב יהודה ואיש אשכולות · ראה עוד »
ספק ממון
שער הספר קונטרס הספיקות, המקיף את דיני ספק ממון במסגרת הלכות ספקות, מתקיים עיסוק עצמאי בספקות בדיני ממונות.
חָדָשׁ!!: רב יהודה וספק ממון · ראה עוד »
על הנסים
תצ"ח (1738) מאוספי הספרייה הלאומית תצ"ח (1738) מאוספי הספרייה הלאומית תפילת על הנסים כחלק מברכות הדלקת הנרות, נוסח יהודי מרוקו תפילת עַל הַנִּסִּים היא תוספת לתפילת העמידה ולברכת המזון הנאמרת בחנוכה ופורים.
חָדָשׁ!!: רב יהודה ועל הנסים · ראה עוד »
עביד איניש דינא לנפשיה
בהלכה ובמשפט העברי, נדונה שאלת הסמכות לעשיית דין עצמית, כלומר שאלת זכותו של אדם ליטול את החוק לידיו ולהשתמש בכוח כדי לשמור על זכויותיו הממוניות והמשפטיות מבלי לפנות לבית הדין, שהוא הגוף הממונה על עשיית הצדק ועל שמירת החוק.
חָדָשׁ!!: רב יהודה ועביד איניש דינא לנפשיה · ראה עוד »
עוברת על דת משה ויהודית
עוברת על דת הוא מונח הלכתי המגדיר אשה נשואה שהתנהגותה או הופעתה אינה עולה בקנה אחד עם ההלכות שמכונות "דת משה" או "דת יהודית".
חָדָשׁ!!: רב יהודה ועוברת על דת משה ויהודית · ראה עוד »
עיפא
עיפא (נקרא גם איפה ובירושלמי נקרא חיפא) היה אמורא בן הדור הרביעי, תלמידו של רבה, ובנם של רחבה דפומבדיתא וחומא, נינתו של רב יהודה.
חָדָשׁ!!: רב יהודה ועיפא · ראה עוד »
עירוב חצרות
מצות שהונחו כעירוב חצרות, בבית הכנסת האר"י האשכנזי בצפת עירוב חצרות היא תקנה הלכתית בהלכות ערובין, המתירה את הטלטול (הוצאת חפצים) בשבת בין רשויות היחיד פרטיות או משותפות שנמצאות בבעלות שונה בתחום חצר אחת או בחצרות צמודות (כגון מבית לחדר מדרגות או לחצר משותפת, או מחצר לחצר אחרת), דבר האסור מדרבנן (איסור טלטול בין רשויות היחיד), באמצעות יצירת שותפות סמלית בין כל הדיירים בכל הרשויות הנפרדות, ההופכת את כל הרשויות הנפרדות לרשות אחת משותפת.
חָדָשׁ!!: רב יהודה ועירוב חצרות · ראה עוד »
פשחור בן אמר
פַּשְׁחוּר בֶּן אִמֵּר הַכֹּהֵן היה כהן ששירת בבית המקדש הראשון, בימי המלך יהויקים.
חָדָשׁ!!: רב יהודה ופשחור בן אמר · ראה עוד »
צמחונות וטבעונות ביהדות
דתיים בהפגנה נגד צריכת מוצרים מהחי, 2016 ביהדות מספר גישות לצמחונות ולטבעונות.
חָדָשׁ!!: רב יהודה וצמחונות וטבעונות ביהדות · ראה עוד »
קניין רכוב
שיטת הרמב"ם: רכוב קונה, גם אם אינו אוחז במוסירה יושב בקרון קניין "רכוב על גבי בהמה" הוא קנין במשפט העברי, המקנה בעלות על בעל חיים לאדם הרוכב עליו, כאשר הוא עושה זאת במטרה לקנותה מהפקר או מאדם אחר המוכר לו אותה.
חָדָשׁ!!: רב יהודה וקניין רכוב · ראה עוד »
קפדוקיה
העיירה אוצ'היסר קפדוקיה (בטורקית: Kapadokya, ביוונית: Καππαδοκία) היא חבל ארץ גאוגרפי והיסטורי במרכז רמת אנטוליה באסיה הקטנה שבטורקיה.
חָדָשׁ!!: רב יהודה וקפדוקיה · ראה עוד »
קרקלה
ספטימיוס סוורוס וקרקלה. ציור רומנטי מהמאה ה-18 קרקלה בציור של לורנס אלמה-טדמה דומנה ושני בניהם קרקלה וגטה מַרְקוּס אוֹרֶלְיוּס אַנְטוֹנִינוּס (בלטינית: Marcus Aurelius Severus Antoninus Augustus), המכונה קַרַקַלָּה (Caracalla; 4 באפריל 188 – 8 באפריל 217) היה קיסר רומא משנת 211 ועד מותו.
חָדָשׁ!!: רב יהודה וקרקלה · ראה עוד »
קטפרס אינו חיבור לא לטומאה ולא לטהרה
מים הזורמים במקום שיפוע - קטפרס קטפרס אינו חיבור לא לטומאה ולא לטהרה הוא כלל יסוד בהלכות טומאה וטהרה ונידון בעיקר בהלכות מקוואות.
חָדָשׁ!!: רב יהודה וקטפרס אינו חיבור לא לטומאה ולא לטהרה · ראה עוד »
קוצו של יוד
'''"קוצו של יו"ד''' (לדעת רבנו תם) - מסומן בעיגול הביטוי קוצו של יו"ד משמש לתיאור עיסוק בפרטי פרטים או הקפדה על פרטים קלי ערך לכאורה.
חָדָשׁ!!: רב יהודה וקוצו של יוד · ראה עוד »
רמי בר תמרי
רמי בר תמרי (נקרא גם: רמי בר דיקולי) היה אמורא תלמידו של רב יהודה שמתואר בתלמוד בבלי כחכם גדול וכחריף ביותר.
חָדָשׁ!!: רב יהודה ורמי בר תמרי · ראה עוד »
רמי בר יחזקאל
רמי (בירושלמי רבי אמי) בר יחזקאל, היה אמורא בדור השני לאמוראי בבל, היה אחיו הצעיר של רב יהודה, ובנו של רב יחזקאל.
חָדָשׁ!!: רב יהודה ורמי בר יחזקאל · ראה עוד »
רפואה בשבת
בהלכות שבת, ישנם דינים מיוחדים הנוגעים לרפואה בשבת.
חָדָשׁ!!: רב יהודה ורפואה בשבת · ראה עוד »
רפורמת יאשיהו
רפורמת יאשיהו היתה רפורמה פולחנית חשובה המתוארת במקרא שנערכה בימי יאשיהו מלך יהודה, בעקבות מציאת ספר תורה קדום במקדש לכאורה.
חָדָשׁ!!: רב יהודה ורפורמת יאשיהו · ראה עוד »
רקיע
277x277 פיקסלים הרָקִיעַ הוא השמיים כפי שהם מוצגים בסיפור הבריאה בפרשת בראשית.
חָדָשׁ!!: רב יהודה ורקיע · ראה עוד »
רחבה דפומבדיתא
רחבה דפומבדיתא (נכתב גם רחבא מפומבדיתא) היה אמורא, בדור הרביעי לאמוראי בבל, תלמיד מובהק של רב יהודה.
חָדָשׁ!!: רב יהודה ורחבה דפומבדיתא · ראה עוד »
רב (אמורא)
אבא בר אייבו (175 (לערך)–247; נודע גם בשמות: רב, אבא אריכא, רבינו) היה חכם תלמודי מחשובי האמוראים, ומייסד ישיבת סורא.
חָדָשׁ!!: רב יהודה ורב (אמורא) · ראה עוד »
רב מתנה
רב מַתְנָה היה אמורא מהדור השני לחכמי בבל, תלמיד מובהק של שמואל.
חָדָשׁ!!: רב יהודה ורב מתנה · ראה עוד »
רב אסי
רב אסי אמורא בבלי מן הדור הראשון לאמוראים.
חָדָשׁ!!: רב יהודה ורב אסי · ראה עוד »
רב אושעיא
רב אושעיא (או הושעיא) היה אמורא בדור השני והשלישי, שנולד בבבל ובצעירותו עלה לארץ ישראל, אחיו של האמורא רב חנינא.
חָדָשׁ!!: רב יהודה ורב אושעיא · ראה עוד »
רב נחמן
רב נחמן בר יעקב (230 לערך - 320) היה מגדולי אמוראי בבל בדור השני והשלישי, ראש ישיבת נהרדעא ומעמודי התווך של התלמוד הבבלי.
חָדָשׁ!!: רב יהודה ורב נחמן · ראה עוד »
רב עינא (אמורא)
רב עינא היה אמורא בדור השני לאמוראי בבל.
חָדָשׁ!!: רב יהודה ורב עינא (אמורא) · ראה עוד »
רב פפא
מערת רב פפא בהר שנאן - פנים המערה (תשע"ב 2011) רב פָּפָּא (ד'נ"ו (296) - 370 או ד'קל"ו 376) נמנה עם הדור החמישי של אמוראי בבל במאה ה-4.
חָדָשׁ!!: רב יהודה ורב פפא · ראה עוד »
רב שמואל בר יהודה
רב שמואל בר יהודה היה אמורא מהדור השלישי של התקופה שנולד בבבל, ומאוחר יותר עלה לארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: רב יהודה ורב שמואל בר יהודה · ראה עוד »
רב שינוי
רב שינוי גאון היה גאון פומבדיתא שבבבל וראש הישיבה קרוב לאמצע תקופת הגאונים, בשנת ד'תקמ"ב (781) בערך.
חָדָשׁ!!: רב יהודה ורב שינוי · ראה עוד »
רב תחליפא בר אבדימי
רב תחליפא בר אבדימי (ובגרסאות אחרות- רב תחליפא בר אבימי) היה אמורא שחי בדור השני לאמוראים.
חָדָשׁ!!: רב יהודה ורב תחליפא בר אבדימי · ראה עוד »
רב חנן בר רבא
רב חנן בר רבא (215–297) היה מגדולי האמוראים בבבל בדור השני של התקופה.
חָדָשׁ!!: רב יהודה ורב חנן בר רבא · ראה עוד »
רב חנא בגדתאה
רב חנא בגדתאה הוא אמורא בבלי.
חָדָשׁ!!: רב יהודה ורב חנא בגדתאה · ראה עוד »
רב חסדא
רב חִסְדָא הכהן, (217–309) היה אמורא בבלי, אשר חי בדור השני והשלישי של תקופת האמוראים, במאה השלישית והרביעית.
חָדָשׁ!!: רב יהודה ורב חסדא · ראה עוד »
רב ברונא
חצר ציונו של רב ברונא יחד עם שני תלמידיו של רב פתח החצר רב ברונא היה אמורא בבלי מן הדור השני לאמוראים, תלמידו המובהק של רב.
חָדָשׁ!!: רב יהודה ורב ברונא · ראה עוד »
רב המנונא
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: רב יהודה ורב המנונא · ראה עוד »
רב המנונא (השלישי)
רב המנונא (השלישי) היה אמורא בדור השלישי לאמוראי בבל.
חָדָשׁ!!: רב יהודה ורב המנונא (השלישי) · ראה עוד »
רב המנונא סבא (אמורא)
רב המנונא סבא (רב המנונא הזקן) היה אמורא בבלי בן הדור השני.
חָדָשׁ!!: רב יהודה ורב המנונא סבא (אמורא) · ראה עוד »
רב הונא
רב הוּנא (216 – 297) היה מגדולי אמוראי בבל מהדור השני.
חָדָשׁ!!: רב יהודה ורב הונא · ראה עוד »
רב הונא בר חייא
רב הונא בר חייא היה אמורא בבלי בן הדור השלישי.
חָדָשׁ!!: רב יהודה ורב הונא בר חייא · ראה עוד »
רב הונא בר יהודה
רב הונא בר יהודה היה אמורא, תלמידו של רב יהודה ורב ששת, מתורתו מצטט רבות.
חָדָשׁ!!: רב יהודה ורב הונא בר יהודה · ראה עוד »
רב הונא בריה דרב איקא
רב הונא בריה דרב איקא היה אמורא בדור הרביעי לאמוראי ארץ ישראל ובבל.
חָדָשׁ!!: רב יהודה ורב הונא בריה דרב איקא · ראה עוד »
רב כהנא
כהנא.
חָדָשׁ!!: רב יהודה ורב כהנא · ראה עוד »
רב כהנא (השני)
רב כהנא (השני) היה אמורא, בן הדור השני לאמוראים, תלמידו של רב.
חָדָשׁ!!: רב יהודה ורב כהנא (השני) · ראה עוד »
רב כהנא מפום נהרא
רב כהנא מפום נהרא (מכונה גם: רב כהנא השלישי) היה אמורא בבלי בדור השלישי והרביעי, עמד בראש ישיבת פום נהרא.
חָדָשׁ!!: רב יהודה ורב כהנא מפום נהרא · ראה עוד »
רב יצחק בריה דרב יהודה
רב יצחק בריה דרב יהודה היה אמורא בדור השלישי והרביעי לאמוראי בבל.
חָדָשׁ!!: רב יהודה ורב יצחק בריה דרב יהודה · ראה עוד »
רב ירמיה בר אבא
רב ירמיה בר אבא היה אמורא מהדור השני לאמוראי בבל (אמצע המאה ה-3 לערך).
חָדָשׁ!!: רב יהודה ורב ירמיה בר אבא · ראה עוד »
רב יחזקאל
רב יחזקאל היה אמורא בדור הראשון לאמוראי בבל, המוזכר לעיתים נדירות בתלמוד הבבלי.
חָדָשׁ!!: רב יהודה ורב יחזקאל · ראה עוד »
רב יחיאל
רב יחיאל היה אמורא בבלי, כנראה בדור השני (המאה ה-3), חברו של רב יהודה.
חָדָשׁ!!: רב יהודה ורב יחיאל · ראה עוד »
רב יהודה בר חביבא
רבי יהודה בר חביבא (מוזכר לעיתים בתואר "רב" ולעיתים בתואר "רבי") היה אמורא בבלי בן הדור השני (המאה ה-3), תלמידו של שמואל.
חָדָשׁ!!: רב יהודה ורב יהודה בר חביבא · ראה עוד »
רב יהודה בר יחזקאל
#הפניה רב יהודה.
חָדָשׁ!!: רב יהודה ורב יהודה בר יחזקאל · ראה עוד »
רב יוסף בר אבא
רב יוסף בר אבא היה אמורא שלמד תורה מפי רבי יוחנן ושמואל.
חָדָשׁ!!: רב יהודה ורב יוסף בר אבא · ראה עוד »
רבא
רָבָא (280 בקירוב - 352), היה מראשי הדור הרביעי של אמוראי בבל במאה הרביעית.
חָדָשׁ!!: רב יהודה ורבא · ראה עוד »
רבה בר נחמני
רַבָּה בר נחמני (270 או 290 בערך - 330 בערך) המכונה בדרך כלל "רבה" בלבד, היה כהן, אמורא בבלי מהדור השלישי של האמוראים, מהאמוראים המפורסמים והמקובלים ביותר בדורו, ראש ישיבת פומבדיתא במשך 22 שנים.
חָדָשׁ!!: רב יהודה ורבה בר נחמני · ראה עוד »
רבה בר רב הונא
רבה בר רב הונא היה אמורא בבלי מהדור השני והשלישי של התקופה - במאה ה-3 וה-4.
חָדָשׁ!!: רב יהודה ורבה בר רב הונא · ראה עוד »
רבה בר בר חנה
רבה בר בר חנה היה אמורא, בן הדור השלישי של האמוראים.
חָדָשׁ!!: רב יהודה ורבה בר בר חנה · ראה עוד »
רבי אבא
רבי אבא היה אמורא בבלי וארץ ישראלי שחי בדור השלישי (תחילת המאה ה-4).
חָדָשׁ!!: רב יהודה ורבי אבא · ראה עוד »
רבי אביתר
רבי אביתר הוא אמורא בדור השני לאמוראי ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: רב יהודה ורבי אביתר · ראה עוד »
רבי זריקא
רבי זריקא (בתלמוד ירושלמי: רבי זריקן) היה אמורא בדור הרביעי לאמוראי ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: רב יהודה ורבי זריקא · ראה עוד »
רבי זירא
רב זירא (כשמוזכר בתלמוד הבבלי, קודם סמיכתו) רבי זירא (בבבלי, לאחר סמיכתו, לפי רש"י. לפי תוספות אלו שני חכמים שונים) או רבי זעירא (בתלמוד הירושלמי) - אמורא בבלי, ואחר כך ארץ ישראלי, בדור השלישי.
חָדָשׁ!!: רב יהודה ורבי זירא · ראה עוד »
רבי חנניא בן עקביא
רבי חנניא בן עקביא (נכתב גם חנניה, עקביה וחנינא) היה תנא בדור הרביעי.
חָדָשׁ!!: רב יהודה ורבי חנניא בן עקביא · ראה עוד »
רבי חנינא בר פפי
רבי חנינא בר פפי היה אמורא בדור השלישי לאמוראי ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: רב יהודה ורבי חנינא בר פפי · ראה עוד »
רבי יהודה הנשיא
רבי יהודה הנשיא (ידוע גם בכינוי המקוצר "רבי") (חי בסביבות 135–220) היה תנא בדור החמישי, נשיא הסנהדרין ועורך המשנה, נצר למשפחת הלל הזקן וחותֵם תקופת התנאים.
חָדָשׁ!!: רב יהודה ורבי יהודה הנשיא · ראה עוד »
רבי יוחנן
רבי יוחנן (מכונה גם בר נפחא; 180–280 לספירה לערך) היה מגדולי האמוראים, בכיר אמוראי ארץ ישראל בדור ראשון, וראש ישיבת טבריה במשך עשרות שנים.
חָדָשׁ!!: רב יהודה ורבי יוחנן · ראה עוד »
רבין בר רב אדא
רבין (רב אבין) בנו של רב אדא היה אמורא בבלי בן הדור השלישי (290 עד 320 לספירה) תלמידו של רב יהודה וככל הנראה היה אחיו של רבא בר רב אדא.
חָדָשׁ!!: רב יהודה ורבין בר רב אדא · ראה עוד »
רבין בריה דרב נחמן
רבין (או: רב אבין) בריה דרב נחמן, היה אמורא בדור השלישי לאמוראי בבל.
חָדָשׁ!!: רב יהודה ורבין בריה דרב נחמן · ראה עוד »
שמואל (אמורא)
שמואל (165 לספירה לערך, נהרדעא - 257 לספירה לערך) היה אמורא מפורסם בן הדור הראשון של אמוראי בבל, כהן ומנהיג הקהילה היהודית בנהרדעא.
חָדָשׁ!!: רב יהודה ושמואל (אמורא) · ראה עוד »
שמואל (פירושונים)
קטגוריה:שמות פרטיים עבריים לגברים קטגוריה:שמות משפחה עבריים קטגוריה:שמות משפחה שמבוססים על השם שמואל.
חָדָשׁ!!: רב יהודה ושמואל (פירושונים) · ראה עוד »
שאול
מועדים לשמחה ה'תשכ"א משנת 1960 בעיצובו של אשר קלדרון דוד מנגן לפני שאול, ציור מעשה ידי רמברנדט בעלת האוב, תחריט מעשה ידי גוסטב דורה שָׁאוּל בֶּן קִישׁ הוא דמות מקראית, המוזכרת בתנ"ך כמלך הראשון על ממלכת ישראל המאוחדת.
חָדָשׁ!!: רב יהודה ושאול · ראה עוד »
שנים עבריות ג'תת"ק - ג'תתקצ"ט
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: רב יהודה ושנים עבריות ג'תת"ק - ג'תתקצ"ט · ראה עוד »
שנים עבריות ד' אלפים - ד'צ"ט
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: רב יהודה ושנים עבריות ד' אלפים - ד'צ"ט · ראה עוד »
שניות לעריות
שניות לעריות הוא איסור מדרבנן המהווה הרחבה לאיסור עריות (איסור נישואים עם קרובות) שבתורה.
חָדָשׁ!!: רב יהודה ושניות לעריות · ראה עוד »
שרטוט בסת"ם
מרצע. ברקע יריעה של ספר תורה ששורטטה על ידי מרצע שרטוט בסת"ם הוא חריצת קווים ישרים ליצירת שורות בקלף.
חָדָשׁ!!: רב יהודה ושרטוט בסת"ם · ראה עוד »
שלשלת הקבלה
שלשלת הקבלה הוא מונח תורני שמתייחס לחכמי הדורות שקיבלו והעבירו את התורה שבעל-פה, בעיקר החלק שבה שמפרש ומבאר את הדברים שבמקרא וההלכות הרבות שנוגעים לעיקרי המצוות שמבוארים בתורה בקיצור ולפעמים ברמז בלבד, מדור לדור.
חָדָשׁ!!: רב יהודה ושלשלת הקבלה · ראה עוד »
שלוש השבועות
שלוש השְׁבוּעוֹת הוא כינוי מקובל לדברי חז"ל בתלמוד הבבלי ועוד, הנדרשים על פסוקים בשיר השירים העוסקים בשבועות שהשביעה הרעיה את בנות ירושלים בצביים ואיילות השדה, שעל פי הנמשל מיוחסות לשבועות שהשביע ה' את ישראל ואת אומות העולם.
חָדָשׁ!!: רב יהודה ושלוש השבועות · ראה עוד »
שלולית
Lobaye שלולית שנוצרה ממי גשם שער הניצחון בפריז משתקף בשלולית בריכת יער שלולית היא מקווה מים המכיל מים במשך עונת הגשמים.
חָדָשׁ!!: רב יהודה ושלולית · ראה עוד »
שותפות (משפט עברי)
במשפט העברי, שותפות היא בעלות משותפת של שני אנשים על נכס או בעסק.
חָדָשׁ!!: רב יהודה ושותפות (משפט עברי) · ראה עוד »
שיעור הוצאה
בהלכות מלאכת הוצאה, קיים כלל המגביל את האיסור רק אם נעשתה הוצאה בשיעור מסוים, שבו המלאכה נחשבת למלאכה חשובה, ולא לפעולה חסרת ערך.
חָדָשׁ!!: רב יהודה ושיעור הוצאה · ראה עוד »
שירת הלויים
שירת הלויים היא אחת מהמצוות שהיו מוטלות על הלויים בזמן שבית המקדש היה קיים.
חָדָשׁ!!: רב יהודה ושירת הלויים · ראה עוד »
תמר (בת דוד)
תָּמָר, דמות מקראית, מתוארת ב כבתו של דוד המלך מנישואיו למעכה בת תלמי מלך גשור וכאחות אבשלום.
חָדָשׁ!!: רב יהודה ותמר (בת דוד) · ראה עוד »
תקנות אושא
תקנות אושא הן תקנות שתיקנה הסנהדרין בעיר אושא, אחרי שגלתה מירושלים בעקבות חורבן בית המקדש השני ושינתה את מיקומה מספר פעמים.
חָדָשׁ!!: רב יהודה ותקנות אושא · ראה עוד »
תלמיד חכם שסרח
בשיח ההלכתי קיים הבדל ביחס שבין תלמיד חכם שסרח - שעבר עבירה - לבין אדם מן השורה, מכיוון שפרסום הדבר לגבי תלמיד-חכם יוצר חילול השם.
חָדָשׁ!!: רב יהודה ותלמיד חכם שסרח · ראה עוד »
תהילים כ"ד
תהילים כ"ד (לְדָוִד מִזְמוֹר לַה' הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ), הוא שיר של יום ראשון, מספר תהילים (פרק כ"ג במיספור של תרגום השבעים), הפותח במילים אלה ומיוחס לדוד המלך.
חָדָשׁ!!: רב יהודה ותהילים כ"ד · ראה עוד »
לא תעשון אתי
לֹא תַעֲשׂוּן אִתִּי הוא מצוות לא תעשה האוסרת על עשיית פסלים.
חָדָשׁ!!: רב יהודה ולא תעשון אתי · ראה עוד »
לפנים משורת הדין
לִפְנִים מִשּׁוּרַת הַדִּין היא הנהגה המוטלת על האדם לעשות מֵעֵבר לחיוב המוטל עליו כלפי חברו, ולנהוג עמו במידת החסד.
חָדָשׁ!!: רב יהודה ולפנים משורת הדין · ראה עוד »
לקיחת החוק לידיים
לקיחת החוק לידיים או עשיית דין עצמי (מלועזית: ויג'ילנטיזם או אלימות ויג'ילנטית) היא פעילות מחוץ לחוק של אכיפת חוק, מניעה וחקירה של מעשי פשע וענישת הפושעים, על ידי אזרחים מן השורה (יחידים וקבוצות) שהמדינה לא הסמיכה אותם לכך ולא הסדירה בחוק את מעשיהם.
חָדָשׁ!!: רב יהודה ולקיחת החוק לידיים · ראה עוד »
ליל הסדר
שולחן הסדר סדר פסח ראשון במחנה העולים - ילדים קוראים בהגדה ליל הסדר או ליל פסח הוא שמו של הלילה הפותח את חג הפסח החל בליל ט"ו בניסן במסורת היהודית.
חָדָשׁ!!: רב יהודה וליל הסדר · ראה עוד »
לילית (מיתולוגיה)
"תחריט ברני", תחריט אשורי עשוי טרה קוטה שעל פי חלק מהחוקרים מתאר את לילית או את האלה איננה. לילית באגדות חז"ל ובספר הזוהר היא שדה, ובמיתולוגיה היהודית המאוחרת היא אשתו הראשונה של אדם, ולאחר מכן אשתו של המלאך סמאל.
חָדָשׁ!!: רב יהודה ולילית (מיתולוגיה) · ראה עוד »
ליהודים הייתה אורה ושמחה וששון ויקר
ליהודים הייתה אורה ושמחה וששון ויקר הוא פסוק במגילת אסתר.
חָדָשׁ!!: רב יהודה וליהודים הייתה אורה ושמחה וששון ויקר · ראה עוד »
טב למיתב טן דו מלמיתב ארמלו
טב למיתב טן דו מלמיתב ארמלו הוא ביטוי בארמית בבלית המופיע בתלמוד שפירושו המילולי בעברית "טוב לשבת בשניים מלשבת באלמנות".
חָדָשׁ!!: רב יהודה וטב למיתב טן דו מלמיתב ארמלו · ראה עוד »
טומאת כלים
טומאת כלים היא טומאה החלה לפי התורה על כלים ועל בגדים.
חָדָשׁ!!: רב יהודה וטומאת כלים · ראה עוד »
זבל"א
זבל"א או זבל"א וזבל"א (ראשי תיבות של זה בורר לו אחד וזה בורר לו אחד) הוא מונח במשפט העברי המתאר אפשרות לפתרון משפטי על ידי בוררות, כאשר קיים סכסוך בין שני אנשים יש להם אפשרות לגשת לבוררות: כל צד בוחר לו דיין ושניהם בוחרים את הדיין השלישי.
חָדָשׁ!!: רב יהודה וזבל"א · ראה עוד »
זיקה (ייבום)
זיקה הוא מושג תלמודי בהלכות ייבום השנוי במחלוקת, ומהותו קשר בין היבם (אחיו של הנפטר) ליבמה שנפלה לפניו לייבום - עוד לפני הייבום, הנובע מהקשר של היבמה לבעלה שנפטר.
חָדָשׁ!!: רב יהודה וזיקה (ייבום) · ראה עוד »
חנן מאישקיא
רב חנן מאישקיא (מאישקא) היה ראש ישיבת פומבדיתא החל משנת ד'שמ"ט (589).
חָדָשׁ!!: רב יהודה וחנן מאישקיא · ראה עוד »
חרם (מתנות כהונה)
חרמים הם קרקעות או מיטלטלין שהוקדשו בלשון חרם, והם ניתנים לכהנים או לבדק הבית.
חָדָשׁ!!: רב יהודה וחרם (מתנות כהונה) · ראה עוד »
חליצה
בהלכה, חליצה היא מצוות עשה, המתקיימת כחלופה לייבום, כשאדם נפטר ללא צאצאים חיים ומותיר אחריו אלמנה ואח אחד או יותר.
חָדָשׁ!!: רב יהודה וחליצה · ראה עוד »
חומא
חומא (או חומה), שחייתה בדור הרביעי לאמוראי בבל, הייתה בתו של איסי בנו של רב יצחק, בנו של האמורא רב יהודה.
חָדָשׁ!!: רב יהודה וחומא · ראה עוד »
חובת הגוף
חובת הגוף היא מצווה שהיא חובה על האדם ללא קשור ותלות במקום הימצאו, וחלה עליו בין אם נמצא בארץ ישראל או בחוץ לארץ.
חָדָשׁ!!: רב יהודה וחובת הגוף · ראה עוד »
חכם עדיף מנביא
חכם עדיף מנביא היא אמרה של חז"ל שמשמעותה שחכם יעיל יותר מאשר נביא.
חָדָשׁ!!: רב יהודה וחכם עדיף מנביא · ראה עוד »
חיים הירשנזון
הרב חיים הירשנזון (בכתיב יידי: הירשענזאהן; ידוע בראשי התיבות הרח"ה, (י"א באלול תרי"ז, 31 באוגוסט 1857 – י"ז באלול ה'תרצ"ה, 15 בספטמבר 1935), היה רב, מחנך, מחבר, מוציא לאור, והוגה דעות מן ההוגים המוקדמים של הציונות הדתית. פעל בירושלים ושימש כרבה של העיר הובוקן שבניו ג'רזי.
חָדָשׁ!!: רב יהודה וחיים הירשנזון · ראה עוד »
בנות צלפחד
בנות צלפחד. איור של רינת גלבוע בנות צלפחד עומדות לפני משה (איור) בְּנוֹת צְלָפְחָד הן חמש בנותיו של צלפחד בן חפר המוזכרות במקרא, בעיקר בפרשת פינחס שבספר במדבר.
חָדָשׁ!!: רב יהודה ובנות צלפחד · ראה עוד »
בנימין מטודלה
בנימין בן יונה מִטּוּדֵלָה היה מגלה ארצות יהודי בן המאה ה-12.
חָדָשׁ!!: רב יהודה ובנימין מטודלה · ראה עוד »
בצלאל בן אורי
על פי המתואר בתנ"ך, בְּצַלְאֵל בֶּן אוּרִי היה האמן והאדריכל הראשי שהועסק בתכנון המשכן, עיצובו ובנייתו, ובעשיית כליו ובגדי הכהונה.
חָדָשׁ!!: רב יהודה ובצלאל בן אורי · ראה עוד »
בר מצרא
דין בר מצרא, בדיני שכנים במשפט העברי, הוא אדם שהקרקע שלו סמוכה לקרקע חברו.
חָדָשׁ!!: רב יהודה ובר מצרא · ראה עוד »
ברכת בורא פרי האדמה
ועל פירות הארץ אומר בורא פרי האדמה ברכת בורא פרי האדמה היא אחת מברכות הנהנין שתיקנו חז"ל לברך על פירות הארץ ועל הירקות.
חָדָשׁ!!: רב יהודה וברכת בורא פרי האדמה · ראה עוד »
ברכת האילנות
נוסח ברכת האילנות תלוי על עץ, קיבוץ לוטן הרב פינחס מנחם אלתר, הרב זלמן ברוך מלמד ויעקב כץ (כצל'ה) בברכת האילנות בבית אל בִּרְכַּת הָאִילָנוֹת היא אחת מברכות הראייה הנאמרת פעם אחת בשנה בחודש ניסן כשרואים את פריחתם של אילנות מאכל.
חָדָשׁ!!: רב יהודה וברכת האילנות · ראה עוד »
ברכת השיר
ברכת השיר היא ברכה הנאמרת בסיום ליל הסדר לאחר קריאת ההלל.
חָדָשׁ!!: רב יהודה וברכת השיר · ראה עוד »
ברי ושמא
בָּרִי וְשֶׁמָּא (בארמית: "וודאי וייתכן") מתייחס למצב הנדון במשפט העברי בו צד אחד בדיני ממונות טוען טענה ודאית והצד השני טוען טענה מסופקת.
חָדָשׁ!!: רב יהודה וברי ושמא · ראה עוד »
בריאת העולם (יהדות)
בריאת העולם היא עדי חנה סיפור מקראי המופיע בתחילת ספר בראשית, ומתאר את בריאת העולם על ידי אלוהים.
חָדָשׁ!!: רב יהודה ובריאת העולם (יהדות) · ראה עוד »
בשר מן החי
בשר מן החי הוא איסור מהתורה, בו נאסרו הן עם ישראל והן אומות העולם, לאכול בשר, שנתלש מבעל חיים בעודו חי, בדומה לאיסור אבר מן החי.
חָדָשׁ!!: רב יהודה ובשר מן החי · ראה עוד »
בת פרעה (אשת שלמה)
בַּת פַּרְעֹה היא דמות מקראית שהייתה אחת מנשות שלמה המלך.
חָדָשׁ!!: רב יהודה ובת פרעה (אשת שלמה) · ראה עוד »
בלק
בָּלָק בֶּן צִפּוֹר הוא דמות מקראית, מלך מואב בשנה הארבעים ליציאת מצרים.
חָדָשׁ!!: רב יהודה ובלק · ראה עוד »
בטלה דעתו אצל כל אדם
בטלה דעתו אצל כל אדם הוא עקרון תלמודי-הלכתי המתייחס למצב בו רצונו החריג של אדם פרטי, דהיינו דעתו, אינו מספיק בשביל להטות קביעה הלכתית.
חָדָשׁ!!: רב יהודה ובטלה דעתו אצל כל אדם · ראה עוד »
בחדרי חרדים
בחדרי חרדים הוא אתר חדשות למגזר החרדי.
חָדָשׁ!!: רב יהודה ובחדרי חרדים · ראה עוד »
גניבא
גניבא היה אמורא בבלי, בן הדור הראשון של האמוראים, חברו ותלמידו של האמורא רב.
חָדָשׁ!!: רב יהודה וגניבא · ראה עוד »
דרישה וחקירה
דרישה וחקירה הן שני מרכיבים הכרחיים בחקירת עדים על פי ההלכה, והן מהוות תנאי לקבלת העדות בדיונים שאינם דיני ממונות.
חָדָשׁ!!: רב יהודה ודרישה וחקירה · ראה עוד »
דבר הלמד מעניינו
המידה המדרשית דבר הלָמֵד מעניינו היא אחת משבע המידות של הלל הזקן ומשלוש עשרה המידות של רבי ישמעאל.
חָדָשׁ!!: רב יהודה ודבר הלמד מעניינו · ראה עוד »
דוד ובת שבע
תבליט שטוח עשוי ברונזה על דלת בכנסיית מדליין בפריז. נתן הנביא נראה משמאל, ומימין נראים דוד ובת שבע עם ילדם. מעשה דוד ובת שבע הוא סיפור תנ"כי, המתואר ב ו.
חָדָשׁ!!: רב יהודה ודוד ובת שבע · ראה עוד »
המקושש
הַמְּקוֹשֵׁשׁ הוא דמות מקראית שבתקופת נדודי בני ישראל במדבר עבר עבירה חמורה של חילול שבת.
חָדָשׁ!!: רב יהודה והמקושש · ראה עוד »
השועל והדגים
Ohara Koson השועל והדגים הוא משל שנאמר על ידי רבי עקיבא ומופיע בתלמוד הבבלי.
חָדָשׁ!!: רב יהודה והשועל והדגים · ראה עוד »
התרת נדרים
ציור של התרת נדרים בעשרה, הולנד, 1774 הַתָּרַת נְדָרִים או הֶתֵּר נְדָרִים הוא הליך בהלכה, שבו אדם שנדר נדר ומתחרט עליו יכול לבטל את נדרו.
חָדָשׁ!!: רב יהודה והתרת נדרים · ראה עוד »
התשעים ושלוש
התשעים ושלוש או צ"ג בנות הוא סיפור על תשעים ושלוש נערות חרדיות מ"בית יעקב" שהתאבדו כדי שלא להיאנס על ידי חיילים גרמנים בזמן השואה.
חָדָשׁ!!: רב יהודה והתשעים ושלוש · ראה עוד »
הלכות בית הכסא
הלכות בית הכסא הן סדרת הלכות שעניינן התנהלות בבית הכסא (שירותים).
חָדָשׁ!!: רב יהודה והלכות בית הכסא · ראה עוד »
ואהבת לרעך כמוך
סינית). וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ היא מצוות עשה מהתורה, ולדעת התנא רבי עקיבא, הוא גם מושג יסוד בתורה.
חָדָשׁ!!: רב יהודה וואהבת לרעך כמוך · ראה עוד »
כל דאלים גבר
כָּל דַּאֲלִים גָּבַר (בארמית: כל החזק - גובר) הוא ביטוי שמקורו בתלמוד הבבלי מסכת בבא בתרא, ביחס למקרים שבהם אין כל דרך לבית הדין לברר את האמת, ופירושו: האלים שבידיו הכוח - זוכה.
חָדָשׁ!!: רב יהודה וכל דאלים גבר · ראה עוד »
כל הטומאות כשעת מציאתן
כל הטומאות כשעתן מציאתן הוא כלל בדיני החזקות, האומר כי בכל ספק שהוא, יש להכריע את ההלכה כפי המצב בו נמצא החפץ בשעה שהתעורר בו הספק.
חָדָשׁ!!: רב יהודה וכל הטומאות כשעת מציאתן · ראה עוד »
כבוד המת
הלויה יהודית בפולין, 1939 בהלכה, כבוד המת הוא עיקרון הלכתי האומר כי יש לשמור על כבודו של אדם מת.
חָדָשׁ!!: רב יהודה וכבוד המת · ראה עוד »
ים (אל)
"השמדת הלויתן", תחריט מאת גוסטב דורה משנת 1865. תחריט שמתאר את אלוהים משמיד את הלויתן האגדי, כמתואר בספר ישעיהו. יָם הוא אל הים, הנהרות ומקוואות המים במיתולוגיה הכנענית.
חָדָשׁ!!: רב יהודה וים (אל) · ראה עוד »
ישיבת נהרדעא
ישיבת נהרדעא הייתה אחת הישיבות הגדולות בבבל, שהתקיימה לסירוגין, בתקופות שונות מתחילת תקופת האמוראים ועד לסוף ימי הגאונים.
חָדָשׁ!!: רב יהודה וישיבת נהרדעא · ראה עוד »
ישיבת פומבדיתא
מפה מפורטת של ערי בבל בזמן התלמוד ישיבת פומבדיתא הייתה ישיבה בעיר פומבדיתא בבבל, שנוסדה בתקופת שלטונה של האימפריה הסאסאנית, במאה ה-3, והתקיימה עד למאה ה-11.
חָדָשׁ!!: רב יהודה וישיבת פומבדיתא · ראה עוד »
יהושע בן גמלא
יהושע בן גמלא היה השם של כהן גדול, או מספר כהנים גדולים בימי בית המקדש השני.
חָדָשׁ!!: רב יהודה ויהושע בן גמלא · ראה עוד »
יהודה
קטגוריה:שמות משפחה עבריים קטגוריה:שמות פרטיים עבריים לגברים קטגוריה:שמות משפחה שמקורם בתנ"ך.
חָדָשׁ!!: רב יהודה ויהודה · ראה עוד »
יהודה בר יחזקאל
#הפניה רב יהודה.
חָדָשׁ!!: רב יהודה ויהודה בר יחזקאל · ראה עוד »
יהודה בר יחזקל
#הפניה רב יהודה.
חָדָשׁ!!: רב יהודה ויהודה בר יחזקל · ראה עוד »
ייבא חמוה דאשיין בר נדבך
ייבא חמוה דאשיין בר נדבך (כלומר ייבא חמיו של אשיין בר נדבך) היה אמורא בבלי בדור השני, שמוזכר בתלמוד פעמים בודדות.
חָדָשׁ!!: רב יהודה וייבא חמוה דאשיין בר נדבך · ראה עוד »
ייבום
מצוות ייבום היא מצווה מהתורה, החלה כשאדם נשוי מת מבלי להשאיר אחריו צאצאים.
חָדָשׁ!!: רב יהודה וייבום · ראה עוד »
ייהרג ואל יעבור
ייהרג ובל יעבור הוא דין הנאמר בעניינן של מצוות העומדות על פי ההלכה מעל פיקוח נפש.
חָדָשׁ!!: רב יהודה וייהרג ואל יעבור · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/רב_יהודה
