גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
139 יחסים: מנורת נפט, מעכה בת אבישלום, מפלצות וחיות אגדיות, מצווה בו יותר מבשלוחו, מרתא בת ביתוס, משיח, מתנות לאביונים, מתוך שהותרה לצורך הותרה שלא לצורך, מלאכת לש, מלאכת בורר, מגן דוד, מוקצה מחמת מיאוס, מוליד, מיגו, אמוראי בבל, אמימר, אנא, אשרה (אלה), אתה חוננתנו, אלישע בן אבויה, אביי, אהרן גאון, אכילה בסוכה, אין שמחה אלא בבשר ויין, אין בעל הנס מכיר בנסו, אישה קטלנית, סמיכות פרשיות, ספרים חיצונים (הלכה), סתירת שבעה נקיים, סטטיסטיקות של התנ"ך, סדר קדימה בברכות, סיני ועוקר הרים, עניי עירך קודמים, ערב שבת, עונש מוות ביהדות, עין גדי (יישוב עתיק), עיר של יחיד, פר העלם דבר של ציבור, פרוטה (מטבע עתיק), פרישי מדברא, פולטת שכבת זרע, קניין מסירה, קורבן יולדת, קורה (הלכה), קול באישה ערווה, קידוש ידיים ורגליים, ראש הגולה, רחבה דפומבדיתא, רב מתנה, רב מובהק, ..., רב אחא בר רב הונא, רב אחאי, רב אדא בר אבא, רב אויא, רב נחמן, רב נחמן בר יצחק, רב נחמיה בריה דרב יוסף, רב עמרם חסידא, רב פפא, רב שמואל בר יהודה, רב ששת, רב חסדא, רב ביבי, רב המנונא (השני), רב המנונא (השלישי), רב הונא, רב הונא (פירושונים), רב כהנא (השני), רב יצחק בר אבדימי (השני), רב יהודה, רב יוסף (פירושונים), רב יוסף בריה דרבא, רבא, רבא בריה דרבה, רבה, רבה בר נחמני, רבה בר רב חנן, רבה יוסי, רבי אביתר, רבי טבלא, רבי זירא, רבי חייא בר אמי, רבי הלל, רבי יעקב (תנא), רבי יצחק, רבינא (פירושונים), שרטוט בסת"ם, שלשלת הקבלה, שומר אבדה, שיתין נשמין, תרגום דברי הימים, תחש (תנ"ך), תחילתו בפשיעה וסופו באונס, תולדות מלאכות שבת, תכשיט (שבת), תיאבון, לאו עכברא גנב אלא חורא גנב, לשון הקודש, לשכת הפרווה, זרוע (פסח), זוגות (חשש), חזקת שור המועד, חזקה (הלכה), חבת הקודש, חבלי משיח, חיוב מזונות, בן סירא, בר פלוגתא, ברבור (קבוצת כוכבים), ברירה (הלכה), בור (אב נזיקין), בין השמשות (יהדות), ביטול רשות מחצר לחצר, ביטול כלי מהיכנו, גניבא, גבאי צדקה, גדול המצווה ועושה ממי שאינו מצווה ועושה, דרך הוצאה, המחלוקת על הסמיכה ביום טוב, האימפריה הפרסית האחמנית, האירוסין והנישואין בזמן המשנה והתלמוד, הספרים החיצוניים, הקדמת ימין לשמאל, השבת אבדה, התרגומים הארמיים לאיוב, הולכת הדם, כרת, כל המורה הלכה בפני רבו חייב מיתה, כלילא, כהנים זריזים הם, ימות המשיח, ירושה (משפט עברי), יששכר איש כפר ברקאי, ישיבת פומבדיתא, יום טוב, יוסף (פירושונים), יוסף בר חייא, יוד קרת קא חזינא הכא, 60 (מספר). להרחיב מדד (89 יותר) »
מנורת נפט
מנורת נפט מנורת נפט היא מנורה או מכשיר תאורה אחר אשר משתמש בקרוסין ("נפט") כחומר בעירה.
חָדָשׁ!!: רב יוסף ומנורת נפט · ראה עוד »
מעכה בת אבישלום
מַעֲכָה בַּת־אֲבִישָׁלוֹם היא אשת מלך יהודה.
חָדָשׁ!!: רב יוסף ומעכה בת אבישלום · ראה עוד »
מפלצות וחיות אגדיות
רוק עם רוכב. מפלצות שונות. קנטאור - חצי סוס, חצי אדם. לווייתן''', תחריט מאת ויליאם בלייק. איור של האפיפיור סילבסטר השני מנסה לדיאלוג עם השטן (1460). השטן מתואר לעיתים קרובות כמפלצת מחרידה באמנות הנוצרית של ימי הביניים. ענק ומתחת נעלו אדם. דרקון קומודו -מפלצת מודרנית. פרה דו-ראשית. דרקולה משוחק על ידי בלה לוגוסי. המפלצת בקריית היובל בירושלים. מפלצות וחיות אגדיות הן יצורים בדיוניים שמקורם באגדות עם, במיתולוגיות, בסיפורי עם או ביצירות בנות זמננו.
חָדָשׁ!!: רב יוסף ומפלצות וחיות אגדיות · ראה עוד »
מצווה בו יותר מבשלוחו
מצווה בו יותר מבשלוחו הוא כלל הלכתי הנזכר בתלמוד, לפיו על אף ששלוחו של אדם כמותו, מ"מ ישנה עדיפות שהאדם יקיים בעצמו את המצוות המוטלות עליו, ולא יעשם על ידי שליח.
חָדָשׁ!!: רב יוסף ומצווה בו יותר מבשלוחו · ראה עוד »
מרתא בת ביתוס
מרתא בת ביתוס (נקראה גם מרים) הייתה מעשירות ירושלים בשנים שלפני חורבן בית שני.
חָדָשׁ!!: רב יוסף ומרתא בת ביתוס · ראה עוד »
משיח
המשיח או משיח בן דוד הוא דמות מרכזית ביהדות, אמונה שבאחרית הימים יופיע אדם כשליחו של אלוהים שיביא גאולה לעם ישראל, יילחם עם עמים רבים שונאי ישראל ויכניעם, וכך יהפוך את העולם לעולם טוב ומתוקן, יביא שלמות בתורה ובמצוות ושלום עולמי.
חָדָשׁ!!: רב יוסף ומשיח · ראה עוד »
מתנות לאביונים
קופות צדקה עבור מתנות לאביונים חיילי צה"ל מחלקים מתנות לילדים בסיכון ועוזרים להם להתכונן לחג. מתנות לאביונים היא אחת מהמצוות הנוהגות בחג פורים, והיא חלה על גברים ונשים כאחד.
חָדָשׁ!!: רב יוסף ומתנות לאביונים · ראה עוד »
מתוך שהותרה לצורך הותרה שלא לצורך
מתוך שהותרה לצורך הותרה גם שלא לצורך או כלל מתוך, הוא כלל הלכתי שתוקפו מסברת חז"ל בדברי התורה, שמכוחו הותרה עשיית מלאכות ביום טוב גם כשאינן לצורך אוכל נפש, אלא לצורך אחר של יום טוב.
חָדָשׁ!!: רב יוסף ומתוך שהותרה לצורך הותרה שלא לצורך · ראה עוד »
מלאכת לש
לישת בצק בהלכה, מְלֶאכֶת הַלָּש היא אחת מל"ט אבות מלאכה האסורות בשבת.
חָדָשׁ!!: רב יוסף ומלאכת לש · ראה עוד »
מלאכת בורר
מְלֶאכֶת הַבּוֹרֵר היא אחת מל"ט המלאכות האסורות בשבת, ומשמעותה היא, הפרדת דבר שאינו רצוי מדבר הרצוי.
חָדָשׁ!!: רב יוסף ומלאכת בורר · ראה עוד »
מגן דוד
200px ציור קדום של מגן דוד משנת 1008 על כריכת כתב יד לנינגרד מגן דוד (בתו מחשב: ✡) הוא הקסגרמה (כוכב בעל שישה קודקודים) שבו מונחים שני משולשים שווי צלעות זה על זה ויוצרים מבנה של שישה משולשים שווי צלעות המחוברים לצלעות משושה משוכלל.
חָדָשׁ!!: רב יוסף ומגן דוד · ראה עוד »
מוקצה מחמת מיאוס
בהלכות שבת, מוקצה מחמת מיאוס הוא אחד מסוגי המוקצה האוסרים מדרבנן בטלטול בשבת וביום טוב.
חָדָשׁ!!: רב יוסף ומוקצה מחמת מיאוס · ראה עוד »
מוליד
בהלכות שבת ויום טוב, איסור מוליד הוא גזירת חכמים האוסרת לעשות מעשים היוצרים ('מולידים') דבר חדש שלא היה קיים בעולם קודם לכן.
חָדָשׁ!!: רב יוסף ומוליד · ראה עוד »
מיגו
מיגוֹ היא טענה משפטית נפוצה בתלמוד, אשר תרגומה המילולי מארמית הוא "מתוך".
חָדָשׁ!!: רב יוסף ומיגו · ראה עוד »
אמוראי בבל
אמוראי בבל הם אמוראים שפעלו בבבל בתקופת התלמוד.
חָדָשׁ!!: רב יוסף ואמוראי בבל · ראה עוד »
אמימר
אמימר היה אמורא בבלי בן הדור החמישי והשישי, מחשובי החכמים שבדורו ומראשי חכמי ישיבת נהרדעא.
חָדָשׁ!!: רב יוסף ואמימר · ראה עוד »
אנא
אנא הוא אמורא שקיומו שנוי במחלוקת ומקורו בשמועה בשם הגר"א.
חָדָשׁ!!: רב יוסף ואנא · ראה עוד »
אשרה (אלה)
אשרה (באוגריתית: 𐎀𐎘𐎗𐎚 – אַתֿרת) היא אלה מרכזית במיתולוגיה הכנענית.
חָדָשׁ!!: רב יוסף ואשרה (אלה) · ראה עוד »
אתה חוננתנו
אתה חוננתנו היא תפילה שתיקנו להוסיף באמצע 'ברכת חונן הדעת', במוצאי שבתות ומוצאי ימים טובים.
חָדָשׁ!!: רב יוסף ואתה חוננתנו · ראה עוד »
אלישע בן אבויה
אֱלִישָׁע בֶּן אֲבוּיָה היה אחד מהתנאים ש"שנה ופירש".
חָדָשׁ!!: רב יוסף ואלישע בן אבויה · ראה עוד »
אביי
אַבַּיֵּי (280 לערך – 338 לערך), או בשמו נחמני, היה אמורא בבלי בולט מהדור הרביעי.
חָדָשׁ!!: רב יוסף ואביי · ראה עוד »
אהרן גאון
רב אהרן הכהן ב"ר יוסף גאון (מכונה בערבית יהודית כַלַף (בן) סַרגָ'אדו. נפטר באוגוסט 960) היה גאון ישיבת פומבדיתא בין 943 ל-960/959.
חָדָשׁ!!: רב יוסף ואהרן גאון · ראה עוד »
אכילה בסוכה
המתאר יהודים הולנדים בני העדה הפורטוגזית היושבים בסוכה בחג הסוכות (ברנאר פיקאר, תַחרִיט,1724) משפחה אוכלת בסוכה במושב פורת, אוקטובר 1954 מצוות אכילה בסוכה היא אחד ממרכיבי מצוות הישיבה בסוכה הנלמדת מהפסוק: בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים.
חָדָשׁ!!: רב יוסף ואכילה בסוכה · ראה עוד »
אין שמחה אלא בבשר ויין
ארוחת חג בסוכה במסגרתה מוגשים בשר ויין. תחריט משנת 1722, אמסטרדם. אין שמחה אלא בבשר ויין הוא דין הלכתי המוזכר בתלמוד, שעניינו הוא שבימים שמצווים לשמוח בהם כגון בשלוש הרגלים, חובה להגיע לשמחה זו על ידי סיפוק צורכי הגוף והנפש של האדם.
חָדָשׁ!!: רב יוסף ואין שמחה אלא בבשר ויין · ראה עוד »
אין בעל הנס מכיר בנסו
אין בעל הנס מכיר בנסו הוא ביטוי עברי, שמקורו בתלמוד.
חָדָשׁ!!: רב יוסף ואין בעל הנס מכיר בנסו · ראה עוד »
אישה קטלנית
אישה קטלנית הוא מונח הלכתי לציון אישה שהתאלמנה פעמיים.
חָדָשׁ!!: רב יוסף ואישה קטלנית · ראה עוד »
סמיכות פרשיות
סמיכות פרשיות (או כתובים סמוכין) היא אחת הדרכים שבהן התורה נדרשת, ועל פיה יש להסיק על תוכנה של פרשיה מסוימת בתורה מן הפרשה הסמוכה לה.
חָדָשׁ!!: רב יוסף וסמיכות פרשיות · ראה עוד »
ספרים חיצונים (הלכה)
מהדורה של ספר בן סירא, 1912 ספרים חיצונים הם ספרים שההלכה אסרה על קריאתם.
חָדָשׁ!!: רב יוסף וספרים חיצונים (הלכה) · ראה עוד »
סתירת שבעה נקיים
סתירת שבעה נקיים הוא כלל הלכתי שיסודו מהתורה, על פיו גם לאחר שזבה ספרה שבעה נקיים, אם במהלך אחד הימים אירע מקרה מסוים הגורם לה טומאה, מקרה זו סותר את הימים הנקיים שכבר ספרה, ועליה להתחיל מחדש בספירה.
חָדָשׁ!!: רב יוסף וסתירת שבעה נקיים · ראה עוד »
סטטיסטיקות של התנ"ך
ממוזער מילים היחידאיות בתנ"ך. בעריכתו של אליהו ציפר סטטיסטיקות של התנ"ך הכוללות ספירת הפסוקים, המילים, והאותיות שבתנ"ך, ידועות עוד מימי התלמוד (בסביבות המאה ה-3).
חָדָשׁ!!: רב יוסף וסטטיסטיקות של התנ"ך · ראה עוד »
סדר קדימה בברכות
סדר קדימה בברכות היא סוגיה הלכתית העוסקת בקדימות בין ברכות הנהנין שונות הנאמרות לפני אכילת מאכל, ובקדימות המאכל עליו תאמר הברכה במקרה של מספר סוגי אוכלים שלהם ברכה זהה.
חָדָשׁ!!: רב יוסף וסדר קדימה בברכות · ראה עוד »
סיני ועוקר הרים
סִינַי ועוֹקֵר הָרִים הם שני סוגים של תלמידי חכמים.
חָדָשׁ!!: רב יוסף וסיני ועוקר הרים · ראה עוד »
עניי עירך קודמים
עניי עירך קודמים הוא כלל בהלכות צדקה, שמקורו בתלמוד, לפיו יש להקדים ולסייע לעניים הקרובים אל האדם, לפני שמסייעים לעניי מקומות רחוקים.
חָדָשׁ!!: רב יוסף ועניי עירך קודמים · ראה עוד »
ערב שבת
איזידור קאופמן, "ערב שבת" ערב שבת (נכתב גם כראשי תיבות: ער"ש או ערש"ק, 'ערב שבת קודש'. שם זה מבטא את ההכנות הנעשות בו לקראת יום השבת. בשיח הישראלי מכונה לעיתים ליל השבת (הזמן שלאחר שקיעת החמה של יום שישי) בשם 'ערב שבת', אך בפרסומים ומסמכים רשמיים של מוסדות ציבור, עדיין נהוג לקרוא לימי שישי "ערבי שבתות". בספר החוקים הישראלי נמנעו משימוש במושג זה של ערב שבת וחג, וכתבו במקומו: "יום לפני יום המנוחה כפי שנקבע". בשיח הדתי שם זה מיוחד לתיאור יום שישי עד לזמן כניסת השבת. בספרות ההלכתית מכונה זמן כניסת השבת גם בשם 'חֲשֵׁכָה' (לדוגמה 'ערב שבת סמוך לחֲשֵׁכָה'). ערב יום טוב הוא הכינוי ליום הקודם ליום טוב, עד לזמן שקיעת החמה המציינת את תחילתו של יום טוב. ערב יום טוב דומה במאפיינים רבים לערב שבת. בהלכה ישנם דינים מיוחדים לערב שבת (ולערב יום טוב), שעיקרם הכנות לשבת.
חָדָשׁ!!: רב יוסף וערב שבת · ראה עוד »
עונש מוות ביהדות
עונש מוות הוא אחת מצורות הענישה החמורות ביותר שיכולה החברה להטיל על מבצע עבירה.
חָדָשׁ!!: רב יוסף ועונש מוות ביהדות · ראה עוד »
עין גדי (יישוב עתיק)
אזור עין גדי כיום בית הכנסת העתיק בעין גדי יעל במערות נחל דוד עֵין גֶּדִי היה יישוב עתיק ומרכזי לחופו המערבי של ים המלח, ושרידיו, בית הכנסת העתיק מהמאה השישית עם רצפת פסיפס מהמרשימות בארץ ישראל, מעידים על רצף התיישבות יהודית באזור של מעל 1,300 שנה, החל מהמאה ה-7 לפנה"ס ועד המאה ה-6 לספירה.
חָדָשׁ!!: רב יוסף ועין גדי (יישוב עתיק) · ראה עוד »
עיר של יחיד
עיר של יחיד הוא כלל בהלכות עירוב חצרות המבדיל בין עיר של יחיד שאותה ניתן לערב באופן מוחלט, לבין עיר של רבים שיש להותיר בה חלק שאינו מעורב.
חָדָשׁ!!: רב יוסף ועיר של יחיד · ראה עוד »
פר העלם דבר של ציבור
פר העלם דבר של ציבור הוא קרבן חטאת מסוג חטאת פנימית, אותו מביאים הסנהדרין והציבור, במקרה שהסנהדרין טעו בפסיקת הלכה, והתירו עשיית דבר אסור שהעונש על עשייתו במזיד הוא כרת, ועל ידם הוכשל רוב הציבור היהודי שמתגורר בארץ ישראל באותו חטא בשוגג.
חָדָשׁ!!: רב יוסף ופר העלם דבר של ציבור · ראה עוד »
פרוטה (מטבע עתיק)
"פרוטה" של המלך אגריפס הראשון פְּרוּטָה היא מטבע המוזכרת במשנה ובגמרא כמטבע בעל ערך קטן מאוד.
חָדָשׁ!!: רב יוסף ופרוטה (מטבע עתיק) · ראה עוד »
פרישי מדברא
פרישי מדברא (בעברית: פרושי המדבר) הוא מושג המופיע לראשונה בספר הזוהר, ומתאר קבוצת יהודים שנהגו להתבודד במדבריות ארץ ישראל ובעיקר במדבר יהודה.
חָדָשׁ!!: רב יוסף ופרישי מדברא · ראה עוד »
פולטת שכבת זרע
בהלכה, פולטת שכבת זרע היא אישה שיוצאת מנרתיקה שכבת זרע לאחר קיום יחסי אישות, שמחילה עליה טומאה למשך יום אחד, כטומאת בעל קרי.
חָדָשׁ!!: רב יוסף ופולטת שכבת זרע · ראה עוד »
קניין מסירה
קניין מסירה: אחיזת אוכף הבהמה, בהוראת המוכר במשפט העברי, קניין מסירה הוא מעשה קניין בבעלי חיים כבדים, מסירת בעל החיים על ידי בעליו הקודמים (המוכר) לבעליו החדשים (הקונה).
חָדָשׁ!!: רב יוסף וקניין מסירה · ראה עוד »
קורבן יולדת
קורבן יולדת הוא קורבן שהובא על ידי יולדת לבית המקדש, בזמן שהיה קיים.
חָדָשׁ!!: רב יוסף וקורבן יולדת · ראה עוד »
קורה (הלכה)
בהלכות ערובין, קורה היא קרש המונח מעל פתח מבוי, המשמשת כאמצעי הלכתי לתיקון מבואות המתיר לטלטל בו חפצים בשבת.
חָדָשׁ!!: רב יוסף וקורה (הלכה) · ראה עוד »
קול באישה ערווה
קול באישה ערווה (או בקיצור קול באישה) הוא ביטוי תלמודי שמשמעו כי קולה של אישה נושא במהותו תכונות מיניות.
חָדָשׁ!!: רב יוסף וקול באישה ערווה · ראה עוד »
קידוש ידיים ורגליים
כיור קידוש ידיים ורגליים היא מצוות עשה מתוך תרי"ג מצוות לפיה הכהנים צריכים לשפוך מים על ידיהם ורגליהם מן הכיור לפני תחילת עבודתם היום־יומית בבית המקדש.
חָדָשׁ!!: רב יוסף וקידוש ידיים ורגליים · ראה עוד »
ראש הגולה
חותמו הרשמי של אחד מראשי הגולה הראשונים, רב הונא בריה דרב נתן, המוצג במוזיאון הכט בחיפה רֹאשׁ הַגּוֹלָה (בארמית: רֵישׁ גָּלוּתָא) היה תוארו של בעל הסמכות הפנימית והמדינית של הקהילה היהודית בבבל מאז המאה ה-6 לפנה"ס עד המאה ה-13.
חָדָשׁ!!: רב יוסף וראש הגולה · ראה עוד »
רחבה דפומבדיתא
רחבה דפומבדיתא (נכתב גם רחבא מפומבדיתא) היה אמורא, בדור הרביעי לאמוראי בבל, תלמיד מובהק של רב יהודה.
חָדָשׁ!!: רב יוסף ורחבה דפומבדיתא · ראה עוד »
רב מתנה
רב מַתְנָה היה אמורא מהדור השני לחכמי בבל, תלמיד מובהק של שמואל.
חָדָשׁ!!: רב יוסף ורב מתנה · ראה עוד »
רב מובהק
רב מובהק הוא רבו העיקרי של תלמיד.
חָדָשׁ!!: רב יוסף ורב מובהק · ראה עוד »
רב אחא בר רב הונא
רב אחא בר (רב) הונא היה אמורא בדור הרביעי לאמוראי בבל.
חָדָשׁ!!: רב יוסף ורב אחא בר רב הונא · ראה עוד »
רב אחאי
רב אחאי (לפעמים מוזכר בשם רב אחא) - מחכמי הדור הראשון של הסבוראים, עם סיומה של תקופת האמוראים.
חָדָשׁ!!: רב יוסף ורב אחאי · ראה עוד »
רב אדא בר אבא
רב אדא בר אבא (או רב אדא בר אהבה השני) הוא אמורא שחי בדור החמישי לאמוראי בבל, תלמידו המובהק של רבא.
חָדָשׁ!!: רב יוסף ורב אדא בר אבא · ראה עוד »
רב אויא
רבי אויא, היה אמורא ארץ ישראלי בדור הרביעי לאמוראים.
חָדָשׁ!!: רב יוסף ורב אויא · ראה עוד »
רב נחמן
רב נחמן בר יעקב (230 לערך - 320) היה מגדולי אמוראי בבל בדור השני והשלישי, ראש ישיבת נהרדעא ומעמודי התווך של התלמוד הבבלי.
חָדָשׁ!!: רב יוסף ורב נחמן · ראה עוד »
רב נחמן בר יצחק
רב נחמן בר יצחק היה אמורא בבלי, בדור הרביעי והחמישי.
חָדָשׁ!!: רב יוסף ורב נחמן בר יצחק · ראה עוד »
רב נחמיה בריה דרב יוסף
רב נחמיה בריה דרב יוסף הוא אמורא בדור השישי לאמוראי בבל, בנו של רב יוסף ראש ישיבת פומבדיתא.
חָדָשׁ!!: רב יוסף ורב נחמיה בריה דרב יוסף · ראה עוד »
רב עמרם חסידא
רב עמרם חסידא (.
חָדָשׁ!!: רב יוסף ורב עמרם חסידא · ראה עוד »
רב פפא
מערת רב פפא בהר שנאן - פנים המערה (תשע"ב 2011) רב פָּפָּא (ד'נ"ו (296) - 370 או ד'קל"ו 376) נמנה עם הדור החמישי של אמוראי בבל במאה ה-4.
חָדָשׁ!!: רב יוסף ורב פפא · ראה עוד »
רב שמואל בר יהודה
רב שמואל בר יהודה היה אמורא מהדור השלישי של התקופה שנולד בבבל, ומאוחר יותר עלה לארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: רב יוסף ורב שמואל בר יהודה · ראה עוד »
רב ששת
רב ששת היה אמורא בבלי בדור השני והשלישי (מאות 3–4 לספירה), חברו של רב נחמן ובר-הפלוגתא שלו.
חָדָשׁ!!: רב יוסף ורב ששת · ראה עוד »
רב חסדא
רב חִסְדָא הכהן, (217–309) היה אמורא בבלי, אשר חי בדור השני והשלישי של תקופת האמוראים, במאה השלישית והרביעית.
חָדָשׁ!!: רב יוסף ורב חסדא · ראה עוד »
רב ביבי
רב ביבי היה אמורא בדור הרביעי לאמוראי בבל.
חָדָשׁ!!: רב יוסף ורב ביבי · ראה עוד »
רב המנונא (השני)
רב המנונא היה אמורא בבלי בדור השני של התקופה.
חָדָשׁ!!: רב יוסף ורב המנונא (השני) · ראה עוד »
רב המנונא (השלישי)
רב המנונא (השלישי) היה אמורא בדור השלישי לאמוראי בבל.
חָדָשׁ!!: רב יוסף ורב המנונא (השלישי) · ראה עוד »
רב הונא
רב הוּנא (216 – 297) היה מגדולי אמוראי בבל מהדור השני.
חָדָשׁ!!: רב יוסף ורב הונא · ראה עוד »
רב הונא (פירושונים)
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: רב יוסף ורב הונא (פירושונים) · ראה עוד »
רב כהנא (השני)
רב כהנא (השני) היה אמורא, בן הדור השני לאמוראים, תלמידו של רב.
חָדָשׁ!!: רב יוסף ורב כהנא (השני) · ראה עוד »
רב יצחק בר אבדימי (השני)
רב יצחק בר אבדימי (השני) היה אמורא בדור השני לאמוראי בבל.
חָדָשׁ!!: רב יוסף ורב יצחק בר אבדימי (השני) · ראה עוד »
רב יהודה
רב יהודה בר יחזקאל (194 או 220–299) היה מגדולי האמוראים בבבל במאה השלישית.
חָדָשׁ!!: רב יוסף ורב יהודה · ראה עוד »
רב יוסף (פירושונים)
יוסף.
חָדָשׁ!!: רב יוסף ורב יוסף (פירושונים) · ראה עוד »
רב יוסף בריה דרבא
רב יוסף בריה דרבא היה אמורא ידוע בדור השביעי לאמוראי בבל, בנו של רבא, ראש ישיבת פומבדיתא.
חָדָשׁ!!: רב יוסף ורב יוסף בריה דרבא · ראה עוד »
רבא
רָבָא (280 בקירוב - 352), היה מראשי הדור הרביעי של אמוראי בבל במאה הרביעית.
חָדָשׁ!!: רב יוסף ורבא · ראה עוד »
רבא בריה דרבה
רבא בריה דרבה הוא אמורא בבלי, בדור השישי לאמוראי בבל.
חָדָשׁ!!: רב יוסף ורבא בריה דרבה · ראה עוד »
רבה
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: רב יוסף ורבה · ראה עוד »
רבה בר נחמני
רַבָּה בר נחמני (270 או 290 בערך - 330 בערך) המכונה בדרך כלל "רבה" בלבד, היה כהן, אמורא בבלי מהדור השלישי של האמוראים, מהאמוראים המפורסמים והמקובלים ביותר בדורו, ראש ישיבת פומבדיתא במשך 22 שנים.
חָדָשׁ!!: רב יוסף ורבה בר נחמני · ראה עוד »
רבה בר רב חנן
רבה (או רבא) בר רב חנן, היה אמורא בבלי בדור הרביעי, בנו של רב חנן.
חָדָשׁ!!: רב יוסף ורבה בר רב חנן · ראה עוד »
רבה יוסי
רבה יוסי, המוזכר גם בשמות רב יוסי, רבה יוסף, רב יוסף ועוד (ראו להלן), היה מאחרוני האמוראים בבבל וראש הדור הראשון של הסבוראים.
חָדָשׁ!!: רב יוסף ורבה יוסי · ראה עוד »
רבי אביתר
רבי אביתר הוא אמורא בדור השני לאמוראי ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: רב יוסף ורבי אביתר · ראה עוד »
רבי טבלא
רבי טבלא היה אמורא בבלי בדור השני והשלישי.
חָדָשׁ!!: רב יוסף ורבי טבלא · ראה עוד »
רבי זירא
רב זירא (כשמוזכר בתלמוד הבבלי, קודם סמיכתו) רבי זירא (בבבלי, לאחר סמיכתו, לפי רש"י. לפי תוספות אלו שני חכמים שונים) או רבי זעירא (בתלמוד הירושלמי) - אמורא בבלי, ואחר כך ארץ ישראלי, בדור השלישי.
חָדָשׁ!!: רב יוסף ורבי זירא · ראה עוד »
רבי חייא בר אמי
רבי חייא בר אמי הוא אמורא בבלי שחי בדור השלישי והרביעי.
חָדָשׁ!!: רב יוסף ורבי חייא בר אמי · ראה עוד »
רבי הלל
רבי הלל או רבי הילל היה חכם מאחרוני דור המעבר בין התנאים לאמוראים ובדור הראשון לאמוראי ארץ ישראל, בנו של רבן גמליאל ברבי.
חָדָשׁ!!: רב יוסף ורבי הלל · ראה עוד »
רבי יעקב (תנא)
רבי יעקב בן קרשי היה תנא בדור הרביעי.
חָדָשׁ!!: רב יוסף ורבי יעקב (תנא) · ראה עוד »
רבי יצחק
רבי יצחק הוא אמורא ארצישראלי שירד מספר פעמים לבבל ומוזכר פעמים רבות בתלמוד בבלי.
חָדָשׁ!!: רב יוסף ורבי יצחק · ראה עוד »
רבינא (פירושונים)
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: רב יוסף ורבינא (פירושונים) · ראה עוד »
שרטוט בסת"ם
מרצע. ברקע יריעה של ספר תורה ששורטטה על ידי מרצע שרטוט בסת"ם הוא חריצת קווים ישרים ליצירת שורות בקלף.
חָדָשׁ!!: רב יוסף ושרטוט בסת"ם · ראה עוד »
שלשלת הקבלה
שלשלת הקבלה הוא מונח תורני שמתייחס לחכמי הדורות שקיבלו והעבירו את התורה שבעל-פה, בעיקר החלק שבה שמפרש ומבאר את הדברים שבמקרא וההלכות הרבות שנוגעים לעיקרי המצוות שמבוארים בתורה בקיצור ולפעמים ברמז בלבד, מדור לדור.
חָדָשׁ!!: רב יוסף ושלשלת הקבלה · ראה עוד »
שומר אבדה
שומר אבדה הוא אדם שמצא אבדה, אשר יש חיוב להשיבה לבעליה, ובינתיים, עד שישיב אותה בפועל לבעלים, חל עליו דין שומר לגבי האבדה.
חָדָשׁ!!: רב יוסף ושומר אבדה · ראה עוד »
שיתין נשמין
שנת הסוס. סוס ישן בעמידה. שִׁיתִין נִשְׁמִין או שִׁיתִין נִשְׁמֵי (מארמית - שישים נשימות) הוא שיעור זמן הלכתי למדידת שינה.
חָדָשׁ!!: רב יוסף ושיתין נשמין · ראה עוד »
תרגום דברי הימים
תרגום דברי הימים, הידוע גם כתרגום רב יוסף, הוא תרגום ארמי לדברי הימים.
חָדָשׁ!!: רב יוסף ותרגום דברי הימים · ראה עוד »
תחש (תנ"ך)
תחש הוא סוג העור שבו השתמשו במלאכת עשיית המשכן.
חָדָשׁ!!: רב יוסף ותחש (תנ"ך) · ראה עוד »
תחילתו בפשיעה וסופו באונס
במשפט העברי, תחילתו בפשיעה וסופו באונס היא שמה של סוגיה בדיני שומרים העוסקת בנזק שנגרם לפיקדון או לחפץ שהיה באחריות השומר באונס, אך האונס אירע כהמשך למעשה פשיעה של השומר.
חָדָשׁ!!: רב יוסף ותחילתו בפשיעה וסופו באונס · ראה עוד »
תולדות מלאכות שבת
תולדות מלאכות שבת הן אוסף של פעולות פרטיות האסורות לביצוע בשבת, שנגזרות מהעקרונות הכלליים הבאים לידי ביטוי באבות המלאכה השונים.
חָדָשׁ!!: רב יוסף ותולדות מלאכות שבת · ראה עוד »
תכשיט (שבת)
בהלכות שבת, תכשיט הוא מונח המשמש כסימן הלכתי וככלל מוביל לעניין הוצאה לרשות הרבים.
חָדָשׁ!!: רב יוסף ותכשיט (שבת) · ראה עוד »
תיאבון
מאכלים מתוקים מעוררים תיאבון בקרב רבים מבני האדם, אפילו כשאינם רעבים. תיאבון הוא תאווה לאכילת מזון (בפרט מזון הנתפס על ידי הפרט כטעים).
חָדָשׁ!!: רב יוסף ותיאבון · ראה עוד »
לאו עכברא גנב אלא חורא גנב
"לא העכבר גנב..." - דגם של עכבר הניזון מתפוחים שהושארו בצד לאו עכברא גנב אלא חורא גנב (בתרגום מארמית: לא העכבר גנב אלא החור גנב) הוא ביטוי תלמודי המופיע כמה פעמים בתלמוד הבבלי, שמשמעותו שאין לתלות את הכֶּשֶל בפרט שכשל, אלא במערכת שלא מנעה את אפשרות הפעולה שהובילה לכשל.
חָדָשׁ!!: רב יוסף ולאו עכברא גנב אלא חורא גנב · ראה עוד »
לשון הקודש
קריאה בתורה ביהדות, לשון הקודש היא שפה קדושה וכינוי לשפה העברית, שבה נכתבו כתבי הקודש, וששימשה (לאחר הפסקת השימוש בשפה העברית כשפה מדוברת במאה השנייה לספירה), בזמן תקופת הביניים של העברית, לצורכי ענייני הדת, הליטורגיה וההלכה - בניגוד ללשון החול ששימשה לצורכי יום-יום, כגון יידיש.
חָדָשׁ!!: רב יוסף ולשון הקודש · ראה עוד »
לשכת הפרווה
מיקום לשכת הפרווה על דגם בית המקדש השני המצוי במוזיאון ישראל; המיקום מסומן בקו צהוב. מיקום לשכת הפרווה בבית המקדש; המיקום מסומן בכחול לשכת הפרווה הייתה לשכה בחלקה הדרומי (לפי גרסה אחרת: הצפוני) של העזרה של בית המקדש השני.
חָדָשׁ!!: רב יוסף ולשכת הפרווה · ראה עוד »
זרוע (פסח)
ביצה. זרוע היא חתיכת בשר המונחת בקערת ליל הסדר, לזכר קורבן פסח.
חָדָשׁ!!: רב יוסף וזרוע (פסח) · ראה עוד »
זוגות (חשש)
החשש מזוגות הוא אמונה יהודית המופיעה בתלמוד הבבלי, ולפיה יש להימנע מעשיית דבר מספר זוגי של פעמים מחשש שהעושה כן יוזק על ידי שדים, או כשפים.
חָדָשׁ!!: רב יוסף וזוגות (חשש) · ראה עוד »
חזקת שור המועד
שור שנגח בעל חיים אחר שלוש פעמים (מעצמו - ללא שהתגרו בו) הוא 'מוחזק' כנגחן, ודינו שור מועד חזקה בעקבות מקרים היא אחד ממיני החזקות ההלכתיות.
חָדָשׁ!!: רב יוסף וחזקת שור המועד · ראה עוד »
חזקה (הלכה)
חֲזָקָה היא סוג של כלל הלכתי המתבסס על הנחת סבירות, בין אם בנוגע לעולם הטבע ובין אם בנוגע לנפש האדם, כדי להכריע מצבי ספק.
חָדָשׁ!!: רב יוסף וחזקה (הלכה) · ראה עוד »
חבת הקודש
חיבת הקודש הוא מושג בדיני טומאה וטהרה, הנוגע גם בדיני קדשים, ולפיו, היותו של דבר קדוש בקדושת הגוף מאפשרת לו להיטמא אף אם לא הוכשר לקבל טומאה כנדרש בחולין, או אף אם מצד עצמו לא היה יכול לקבל טומאה כלל.
חָדָשׁ!!: רב יוסף וחבת הקודש · ראה עוד »
חבלי משיח
חבלי משיח ביהדות הם הייסורים שיקדמו לזמנו של המשיח, כמו "חבלי לידה".
חָדָשׁ!!: רב יוסף וחבלי משיח · ראה עוד »
חיוב מזונות
בהלכה, חיוב המזונות שחייב הבעל לאשה הוא חיוב מהתורה או מדרבנן, כחלק מחובות שאר כסות ועונה.
חָדָשׁ!!: רב יוסף וחיוב מזונות · ראה עוד »
בן סירא
מהדורה של ספר בן סירא, 1912 הספר בן סירא, הידוע גם בשם "חכמת בן סירא" או "משלי בן סירא", הוא מהספרים הידועים ביותר בין הספרים החיצוניים, כתיבת הספר מיוחסת לשמעון בן ישוע בן אלעזר בן סירא בירושלים במאה השנייה לפני הספירה.
חָדָשׁ!!: רב יוסף ובן סירא · ראה עוד »
בר פלוגתא
בַּר פְּלֻגְתָּא (מארמית: בן מחלוקת; ברבים: בני פלוגתא) הוא חכם שבדרך כלל נחלק עם חכם אחר - זוג שנחלקים זה עם זה כמעט באופן קבוע.
חָדָשׁ!!: רב יוסף ובר פלוגתא · ראה עוד »
ברבור (קבוצת כוכבים)
קבוצת הכוכבים הברבור (בלטינית: Cygnus; "ברבור") היא קבוצת כוכבים צפונית.
חָדָשׁ!!: רב יוסף וברבור (קבוצת כוכבים) · ראה עוד »
ברירה (הלכה)
בְּרֵירָה היא כינוי הלכתי למתן משמעות בזמן הווה לפעולה שהתבצעה בעבר (באופן רטרואקטיבי).
חָדָשׁ!!: רב יוסף וברירה (הלכה) · ראה עוד »
בור (אב נזיקין)
בור פתוח ברשות הרבים בהלכות נזיקין, בור הוא אחד מאבות הנזיקין העוסקים בנזקי ממון.
חָדָשׁ!!: רב יוסף ובור (אב נזיקין) · ראה עוד »
בין השמשות (יהדות)
בין השמשות בהלכה היהודית, בין השמשות הוא פרק זמן בסוף היום(דמדומי ערב) שמעמדו מסופק עקרונית ולא ניתן להכריע האם הוא נחשב לחלק מהיום הקודם או לחלק מהלילה(הלילה הוא חלק מהיום הבא), ולספק זה השלכות רבות: זמני כניסת ויציאת שבתות וחגים, ספירת הימים לברית מילה ולנידה, הזמן המתאים לקיום מצוות שזמנן רק ביום או רק בלילה ועוד.
חָדָשׁ!!: רב יוסף ובין השמשות (יהדות) · ראה עוד »
ביטול רשות מחצר לחצר
מכללי ביטול רשות בהלכה, הוא ביטול רשות מחצר לחצר, מחלוקת אמוראית האם כלל ביטול רשות קיים גם מחצר לחצר, כדי להתיר טלטול במבוי.
חָדָשׁ!!: רב יוסף וביטול רשות מחצר לחצר · ראה עוד »
ביטול כלי מהיכנו
איסור ביטול כלי מהיכנו (ביטול היתר הטלטול שהיה בכלי לכתחילה) הוא איסור שבת שנאסר מדברי חכמים מפני שהוא כסותר, ויש האומרים משום שהוא כבונה.
חָדָשׁ!!: רב יוסף וביטול כלי מהיכנו · ראה עוד »
גניבא
גניבא היה אמורא בבלי, בן הדור הראשון של האמוראים, חברו ותלמידו של האמורא רב.
חָדָשׁ!!: רב יוסף וגניבא · ראה עוד »
גבאי צדקה
גבאי צדקה הוא כינוי במסורת היהודית-הלכתית לממונה (ייתכנו גם כמה ממונים) בקהילה היהודית על הצדקה הכוללת קופה לכסף ולאוכל הדרוש למחיה, ותמחוי למצרכים בסיסיים – אך הכרחיים פחות.
חָדָשׁ!!: רב יוסף וגבאי צדקה · ראה עוד »
גדול המצווה ועושה ממי שאינו מצווה ועושה
גדול המצווה ועושה יותר ממי שאינו מצווה ועושה הוא כלל הלכתי המופיע ארבע פעמים, בתלמוד, בשם רבי חנינא, ומשמעותו היא שמי שמקיים מצווה שהוא חייב בה גדול ממי שמקיים מצווה זו אף שהוא פטור ממנה.
חָדָשׁ!!: רב יוסף וגדול המצווה ועושה ממי שאינו מצווה ועושה · ראה עוד »
דרך הוצאה
בהלכות מלאכת הוצאה, דרך הוצאה הוא תנאי יסודי וכלל מוביל.
חָדָשׁ!!: רב יוסף ודרך הוצאה · ראה עוד »
המחלוקת על הסמיכה ביום טוב
סמיכה על הקורבן ביום חג, והאם יש בכך משום אסור השתמשות בבעלי חיים מחלוקת אודות הסמיכה בחג היא מחלוקת עתיקה והראשונה המתועדת בין חכמי ישראל אודות היתר סמיכה על הקרבן בחג.
חָדָשׁ!!: רב יוסף והמחלוקת על הסמיכה ביום טוב · ראה עוד »
האימפריה הפרסית האחמנית
האימפריה הפרסית, הידועה גם על שם מייסדה האימפריה האחמנית (שם השושלת בפרסית: Haxāmanišiyan), הייתה אימפריה מלוכנית ששלטה בחלק גדול של אסיה במשך תקופה של כמאתיים שנה (539–331 לפנה"ס).
חָדָשׁ!!: רב יוסף והאימפריה הפרסית האחמנית · ראה עוד »
האירוסין והנישואין בזמן המשנה והתלמוד
250px שינויים רבים ישנם בין האירוסין והנישואין בזמן המשנה והתלמוד לבין האירוסין והנישואין כיום.
חָדָשׁ!!: רב יוסף והאירוסין והנישואין בזמן המשנה והתלמוד · ראה עוד »
הספרים החיצוניים
הספרים החיצוניים הם ספרים שנכתבו בחלקם הגדול על ידי יהודים, בעיקר בתקופת בית שני, ולא נתקבלו ככתבי יד מקודשים בעת.
חָדָשׁ!!: רב יוסף והספרים החיצוניים · ראה עוד »
הקדמת ימין לשמאל
הקדמת ימין לשמאל היא מידת חסידות לפיה יש להקדים בפעולות יומיומיות שונות את עשיית החלק הימני על השמאלי.
חָדָשׁ!!: רב יוסף והקדמת ימין לשמאל · ראה עוד »
השבת אבדה
הֲשָׁבַת אֲבֵדָה היא מצוות עשה שבין אדם לחברו המחייבת להחזיר אבדה לבעליה.
חָדָשׁ!!: רב יוסף והשבת אבדה · ראה עוד »
התרגומים הארמיים לאיוב
התרגומים הארמים לאיוב הם קבוצת תרגומים של ספר איוב לארמית.
חָדָשׁ!!: רב יוסף והתרגומים הארמיים לאיוב · ראה עוד »
הולכת הדם
הולכת הדם אל המזבח היא אחת משלבי הקרבת קרבנות.
חָדָשׁ!!: רב יוסף והולכת הדם · ראה עוד »
כרת
כָּרֵת הוא עונש נידוי מקהל ישראל.
חָדָשׁ!!: רב יוסף וכרת · ראה עוד »
כל המורה הלכה בפני רבו חייב מיתה
כל המורה הלכה בפני רבו חייב מיתה הוא כלל הלכתי האומר כי אסור לתלמיד להורות הלכה כאשר רבו נמצא באזור, משום שבכך הוא מראה שהוא שווה לרבו בחכמתו.
חָדָשׁ!!: רב יוסף וכל המורה הלכה בפני רבו חייב מיתה · ראה עוד »
כלילא
כלילא (עטרה) הוא תכשיט שענדו בתקופת המשנה והתלמוד.
חָדָשׁ!!: רב יוסף וכלילא · ראה עוד »
כהנים זריזים הם
כהנים זריזים הם הוא כלל הלכתי על פיו הכהנים זהירים וזריזים לקיים את מצוותיהם, ואין לחשוש לעצלות ושכחה מצידם.
חָדָשׁ!!: רב יוסף וכהנים זריזים הם · ראה עוד »
ימות המשיח
ביהדות, ימות המשיח הוא שם כללי לתקופת בואו של מושיע באחרית הימים, שהוא לפי האמונה מלך מבית דוד (מזרע דוד המלך), אשר יגאל את עם ישראל וימלוך עליהם בדרך התורה.
חָדָשׁ!!: רב יוסף וימות המשיח · ראה עוד »
ירושה (משפט עברי)
בנות צלפחד לפני משה. פרשת הירושה מופיעה בתורה כתשובה לבנות צלפחד. בהלכה, ירושה היא העברה של כל נכסי אדם שנפטר - אל יורשיו.
חָדָשׁ!!: רב יוסף וירושה (משפט עברי) · ראה עוד »
יששכר איש כפר ברקאי
יששכר איש כפר ברקאי היה כהן גדול בבית המקדש השני.
חָדָשׁ!!: רב יוסף ויששכר איש כפר ברקאי · ראה עוד »
ישיבת פומבדיתא
מפה מפורטת של ערי בבל בזמן התלמוד ישיבת פומבדיתא הייתה ישיבה בעיר פומבדיתא בבבל, שנוסדה בתקופת שלטונה של האימפריה הסאסאנית, במאה ה-3, והתקיימה עד למאה ה-11.
חָדָשׁ!!: רב יוסף וישיבת פומבדיתא · ראה עוד »
יום טוב
שולחן חגיגי ערוך לקראת ליל הסדר, החל בליל יום טוב ראשון של פסח יוֹם טוֹב הוא תאריך בלוח השנה היהודי שבו קבעה התורה חג ואסרה על קיום מלאכה.
חָדָשׁ!!: רב יוסף ויום טוב · ראה עוד »
יוסף (פירושונים)
קטגוריה:שמות פרטיים עבריים לגברים קטגוריה:שמות משפחה עבריים קטגוריה:שמות משפחה שמבוססים על השם יוסף.
חָדָשׁ!!: רב יוסף ויוסף (פירושונים) · ראה עוד »
יוסף בר חייא
#הפניה רב יוסף.
חָדָשׁ!!: רב יוסף ויוסף בר חייא · ראה עוד »
יוד קרת קא חזינא הכא
יוד קָרֶת קא חזינא הכא הוא ניב ארמי-תלמודי, שפירושו הוא, שההסבר המובא מאריך שלא לצורך.
חָדָשׁ!!: רב יוסף ויוד קרת קא חזינא הכא · ראה עוד »
60 (מספר)
60 (במילים: שישים) הוא המספר הטבעי הבא אחרי 59 ולפני 61.
חָדָשׁ!!: רב יוסף ו60 (מספר) · ראה עוד »
מפנה מחדש כאן:
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/רב_יוסף
