תוכן עניינים
136 יחסים: מנורת נפט, מעכה בת אבישלום, מפלצות וחיות אגדיות, מצווה בו יותר מבשלוחו, מרתא בת ביתוס, משיח, מתנות לאביונים, מתוך שהותרה לצורך הותרה שלא לצורך, מלאכת לש, מלאכת בורר, מגן דוד, מוקצה מחמת מיאוס, מוליד, מיגו, אמוראי בבל, אמימר, אנא, אשרה (אלה), אתה חוננתנו, אלישע בן אבויה, אביי, אהרן גאון, אכילה בסוכה, אין שמחה אלא בבשר ויין, אין בעל הנס מכיר בנסו, אישה קטלנית, סמיכות פרשיות, ספרים חיצונים (הלכה), סתירת שבעה נקיים, סטטיסטיקות של התנ"ך, סדר קדימה בברכות, סיני ועוקר הרים, עניי עירך קודמים, ערב שבת, עונש מוות ביהדות, עין גדי (יישוב עתיק), עיר של יחיד, פר העלם דבר של ציבור, פרוטה (מטבע עתיק), פרישי מדברא, פולטת שכבת זרע, קניין מסירה, קורבן יולדת, קורה (הלכה), קול באישה ערווה, קידוש ידיים ורגליים, ראש הגולה, רחבה דפומבדיתא, רב מתנה, רב מובהק, ... להרחיב מדד (86 יותר) »
מנורת נפט
מנורת נפט מנורת נפט היא מנורה או מכשיר תאורה אחר אשר משתמש בקרוסין ("נפט") כחומר בעירה.
לִרְאוֹת רב יוסף ומנורת נפט
מעכה בת אבישלום
מַעֲכָה בַּת־אֲבִישָׁלוֹם היא אשת מלך יהודה.
לִרְאוֹת רב יוסף ומעכה בת אבישלום
מפלצות וחיות אגדיות
רוק עם רוכב. מפלצות שונות. קנטאור - חצי סוס, חצי אדם. לווייתן''', תחריט מאת ויליאם בלייק. איור של האפיפיור סילבסטר השני מנסה לדיאלוג עם השטן (1460). השטן מתואר לעיתים קרובות כמפלצת מחרידה באמנות הנוצרית של ימי הביניים.
לִרְאוֹת רב יוסף ומפלצות וחיות אגדיות
מצווה בו יותר מבשלוחו
מצווה בו יותר מבשלוחו הוא כלל הלכתי הנזכר בתלמוד, לפיו על אף ששלוחו של אדם כמותו, מ"מ ישנה עדיפות שהאדם יקיים בעצמו את המצוות המוטלות עליו, ולא יעשם על ידי שליח.
לִרְאוֹת רב יוסף ומצווה בו יותר מבשלוחו
מרתא בת ביתוס
מרתא בת ביתוס (נקראה גם מרים) הייתה מעשירות ירושלים בשנים שלפני חורבן בית שני.
לִרְאוֹת רב יוסף ומרתא בת ביתוס
משיח
המשיח או משיח בן דוד הוא דמות מרכזית ביהדות, אמונה שבאחרית הימים יופיע אדם כשליחו של אלוהים שיביא גאולה לעם ישראל, יילחם עם עמים רבים שונאי ישראל ויכניעם, וכך יהפוך את העולם לעולם טוב ומתוקן, יביא שלמות בתורה ובמצוות ושלום עולמי.
לִרְאוֹת רב יוסף ומשיח
מתנות לאביונים
קופות צדקה עבור מתנות לאביונים חיילי צה"ל מחלקים מתנות לילדים בסיכון ועוזרים להם להתכונן לחג. מתנות לאביונים היא אחת מהמצוות הנוהגות בחג פורים, והיא חלה על גברים ונשים כאחד.
לִרְאוֹת רב יוסף ומתנות לאביונים
מתוך שהותרה לצורך הותרה שלא לצורך
מתוך שהותרה לצורך הותרה גם שלא לצורך או כלל מתוך, הוא כלל הלכתי שתוקפו מסברת חז"ל בדברי התורה, שמכוחו הותרה עשיית מלאכות ביום טוב גם כשאינן לצורך אוכל נפש, אלא לצורך אחר של יום טוב.
לִרְאוֹת רב יוסף ומתוך שהותרה לצורך הותרה שלא לצורך
מלאכת לש
לישת בצק בהלכה, מְלֶאכֶת הַלָּש היא אחת מל"ט אבות מלאכה האסורות בשבת.
לִרְאוֹת רב יוסף ומלאכת לש
מלאכת בורר
מְלֶאכֶת הַבּוֹרֵר היא אחת מל"ט המלאכות האסורות בשבת, ומשמעותה היא, הפרדת דבר שאינו רצוי מדבר הרצוי.
לִרְאוֹת רב יוסף ומלאכת בורר
מגן דוד
200px ציור קדום של מגן דוד משנת 1008 על כריכת כתב יד לנינגרד מגן דוד (בתו מחשב: ✡) הוא הקסגרמה (כוכב בעל שישה קודקודים) שבו מונחים שני משולשים שווי צלעות זה על זה ויוצרים מבנה של שישה משולשים שווי צלעות המחוברים לצלעות משושה משוכלל.
לִרְאוֹת רב יוסף ומגן דוד
מוקצה מחמת מיאוס
בהלכות שבת, מוקצה מחמת מיאוס הוא אחד מסוגי המוקצה האוסרים מדרבנן בטלטול בשבת וביום טוב.
לִרְאוֹת רב יוסף ומוקצה מחמת מיאוס
מוליד
בהלכות שבת ויום טוב, איסור מוליד הוא גזירת חכמים האוסרת לעשות מעשים היוצרים ('מולידים') דבר חדש שלא היה קיים בעולם קודם לכן.
לִרְאוֹת רב יוסף ומוליד
מיגו
מיגוֹ היא טענה משפטית נפוצה בתלמוד, אשר תרגומה המילולי מארמית הוא "מתוך".
לִרְאוֹת רב יוסף ומיגו
אמוראי בבל
אמוראי בבל הם אמוראים שפעלו בבבל בתקופת התלמוד.
לִרְאוֹת רב יוסף ואמוראי בבל
אמימר
אמימר היה אמורא בבלי בן הדור החמישי והשישי, מחשובי החכמים שבדורו ומראשי חכמי ישיבת נהרדעא.
לִרְאוֹת רב יוסף ואמימר
אנא
אנא הוא אמורא שקיומו שנוי במחלוקת ומקורו בשמועה בשם הגר"א.
לִרְאוֹת רב יוסף ואנא
אשרה (אלה)
אשרה (באוגריתית: 𐎀𐎘𐎗𐎚 – אַתֿרת) היא אלה מרכזית במיתולוגיה הכנענית.
לִרְאוֹת רב יוסף ואשרה (אלה)
אתה חוננתנו
אתה חוננתנו היא תפילה שתיקנו להוסיף באמצע 'ברכת חונן הדעת', במוצאי שבתות ומוצאי ימים טובים.
לִרְאוֹת רב יוסף ואתה חוננתנו
אלישע בן אבויה
אֱלִישָׁע בֶּן אֲבוּיָה היה אחד מהתנאים ש"שנה ופירש".
לִרְאוֹת רב יוסף ואלישע בן אבויה
אביי
אַבַּיֵּי (280 לערך – 338 לערך), או בשמו נחמני, היה אמורא בבלי בולט מהדור הרביעי.
לִרְאוֹת רב יוסף ואביי
אהרן גאון
רב אהרן הכהן ב"ר יוסף גאון (מכונה בערבית יהודית כַלַף (בן) סַרגָ'אדו. נפטר באוגוסט 960) היה גאון ישיבת פומבדיתא בין 943 ל-960/959.
לִרְאוֹת רב יוסף ואהרן גאון
אכילה בסוכה
המתאר יהודים הולנדים בני העדה הפורטוגזית היושבים בסוכה בחג הסוכות (ברנאר פיקאר, תַחרִיט,1724) משפחה אוכלת בסוכה במושב פורת, אוקטובר 1954 מצוות אכילה בסוכה היא אחד ממרכיבי מצוות הישיבה בסוכה הנלמדת מהפסוק: בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים.
לִרְאוֹת רב יוסף ואכילה בסוכה
אין שמחה אלא בבשר ויין
ארוחת חג בסוכה במסגרתה מוגשים בשר ויין. תחריט משנת 1722, אמסטרדם. אין שמחה אלא בבשר ויין הוא דין הלכתי המוזכר בתלמוד, שעניינו הוא שבימים שמצווים לשמוח בהם כגון בשלוש הרגלים, חובה להגיע לשמחה זו על ידי סיפוק צורכי הגוף והנפש של האדם.
לִרְאוֹת רב יוסף ואין שמחה אלא בבשר ויין
אין בעל הנס מכיר בנסו
אין בעל הנס מכיר בנסו הוא ביטוי עברי, שמקורו בתלמוד.
לִרְאוֹת רב יוסף ואין בעל הנס מכיר בנסו
אישה קטלנית
אישה קטלנית הוא מונח הלכתי לציון אישה שהתאלמנה פעמיים.
לִרְאוֹת רב יוסף ואישה קטלנית
סמיכות פרשיות
סמיכות פרשיות (או כתובים סמוכין) היא אחת הדרכים שבהן התורה נדרשת, ועל פיה יש להסיק על תוכנה של פרשיה מסוימת בתורה מן הפרשה הסמוכה לה.
לִרְאוֹת רב יוסף וסמיכות פרשיות
ספרים חיצונים (הלכה)
מהדורה של ספר בן סירא, 1912 ספרים חיצונים הם ספרים שההלכה אסרה על קריאתם.
לִרְאוֹת רב יוסף וספרים חיצונים (הלכה)
סתירת שבעה נקיים
סתירת שבעה נקיים הוא כלל הלכתי שיסודו מהתורה, על פיו גם לאחר שזבה ספרה שבעה נקיים, אם במהלך אחד הימים אירע מקרה מסוים הגורם לה טומאה, מקרה זו סותר את הימים הנקיים שכבר ספרה, ועליה להתחיל מחדש בספירה.
לִרְאוֹת רב יוסף וסתירת שבעה נקיים
סטטיסטיקות של התנ"ך
ממוזער מילים היחידאיות בתנ"ך. בעריכתו של אליהו ציפר סטטיסטיקות של התנ"ך הכוללות ספירת הפסוקים, המילים, והאותיות שבתנ"ך, ידועות עוד מימי התלמוד (בסביבות המאה ה-3).
לִרְאוֹת רב יוסף וסטטיסטיקות של התנ"ך
סדר קדימה בברכות
סדר קדימה בברכות היא סוגיה הלכתית העוסקת בקדימות בין ברכות הנהנין שונות הנאמרות לפני אכילת מאכל, ובקדימות המאכל עליו תאמר הברכה במקרה של מספר סוגי אוכלים שלהם ברכה זהה.
לִרְאוֹת רב יוסף וסדר קדימה בברכות
סיני ועוקר הרים
סִינַי ועוֹקֵר הָרִים הם שני סוגים של תלמידי חכמים.
לִרְאוֹת רב יוסף וסיני ועוקר הרים
עניי עירך קודמים
עניי עירך קודמים הוא כלל בהלכות צדקה, שמקורו בתלמוד, לפיו יש להקדים ולסייע לעניים הקרובים אל האדם, לפני שמסייעים לעניי מקומות רחוקים.
לִרְאוֹת רב יוסף ועניי עירך קודמים
ערב שבת
איזידור קאופמן, "ערב שבת" ערב שבת (נכתב גם כראשי תיבות: ער"ש או ערש"ק, 'ערב שבת קודש'. שם זה מבטא את ההכנות הנעשות בו לקראת יום השבת. בשיח הישראלי מכונה לעיתים ליל השבת (הזמן שלאחר שקיעת החמה של יום שישי) בשם 'ערב שבת', אך בפרסומים ומסמכים רשמיים של מוסדות ציבור, עדיין נהוג לקרוא לימי שישי "ערבי שבתות".
לִרְאוֹת רב יוסף וערב שבת
עונש מוות ביהדות
עונש מוות הוא אחת מצורות הענישה החמורות ביותר שיכולה החברה להטיל על מבצע עבירה.
לִרְאוֹת רב יוסף ועונש מוות ביהדות
עין גדי (יישוב עתיק)
אזור עין גדי כיום בית הכנסת העתיק בעין גדי יעל במערות נחל דוד עֵין גֶּדִי היה יישוב עתיק ומרכזי לחופו המערבי של ים המלח, ושרידיו, בית הכנסת העתיק מהמאה השישית עם רצפת פסיפס מהמרשימות בארץ ישראל, מעידים על רצף התיישבות יהודית באזור של מעל 1,300 שנה, החל מהמאה ה-7 לפנה"ס ועד המאה ה-6 לספירה.
לִרְאוֹת רב יוסף ועין גדי (יישוב עתיק)
עיר של יחיד
עיר של יחיד הוא כלל בהלכות עירוב חצרות המבדיל בין עיר של יחיד שאותה ניתן לערב באופן מוחלט, לבין עיר של רבים שיש להותיר בה חלק שאינו מעורב.
לִרְאוֹת רב יוסף ועיר של יחיד
פר העלם דבר של ציבור
פר העלם דבר של ציבור הוא קרבן חטאת מסוג חטאת פנימית, אותו מביאים הסנהדרין והציבור, במקרה שהסנהדרין טעו בפסיקת הלכה, והתירו עשיית דבר אסור שהעונש על עשייתו במזיד הוא כרת, ועל ידם הוכשל רוב הציבור היהודי שמתגורר בארץ ישראל באותו חטא בשוגג.
לִרְאוֹת רב יוסף ופר העלם דבר של ציבור
פרוטה (מטבע עתיק)
"פרוטה" של המלך אגריפס הראשון פְּרוּטָה היא מטבע המוזכרת במשנה ובגמרא כמטבע בעל ערך קטן מאוד.
לִרְאוֹת רב יוסף ופרוטה (מטבע עתיק)
פרישי מדברא
פרישי מדברא (בעברית: פרושי המדבר) הוא מושג המופיע לראשונה בספר הזוהר, ומתאר קבוצת יהודים שנהגו להתבודד במדבריות ארץ ישראל ובעיקר במדבר יהודה.
לִרְאוֹת רב יוסף ופרישי מדברא
פולטת שכבת זרע
בהלכה, פולטת שכבת זרע היא אישה שיוצאת מנרתיקה שכבת זרע לאחר קיום יחסי אישות, שמחילה עליה טומאה למשך יום אחד, כטומאת בעל קרי.
לִרְאוֹת רב יוסף ופולטת שכבת זרע
קניין מסירה
קניין מסירה: אחיזת אוכף הבהמה, בהוראת המוכר במשפט העברי, קניין מסירה הוא מעשה קניין בבעלי חיים כבדים, מסירת בעל החיים על ידי בעליו הקודמים (המוכר) לבעליו החדשים (הקונה).
לִרְאוֹת רב יוסף וקניין מסירה
קורבן יולדת
קורבן יולדת הוא קורבן שהובא על ידי יולדת לבית המקדש, בזמן שהיה קיים.
לִרְאוֹת רב יוסף וקורבן יולדת
קורה (הלכה)
בהלכות ערובין, קורה היא קרש המונח מעל פתח מבוי, המשמשת כאמצעי הלכתי לתיקון מבואות המתיר לטלטל בו חפצים בשבת.
לִרְאוֹת רב יוסף וקורה (הלכה)
קול באישה ערווה
קול באישה ערווה (או בקיצור קול באישה) הוא ביטוי תלמודי שמשמעו כי קולה של אישה נושא במהותו תכונות מיניות.
לִרְאוֹת רב יוסף וקול באישה ערווה
קידוש ידיים ורגליים
כיור קידוש ידיים ורגליים היא מצוות עשה מתוך תרי"ג מצוות לפיה הכהנים צריכים לשפוך מים על ידיהם ורגליהם מן הכיור לפני תחילת עבודתם היום־יומית בבית המקדש.
לִרְאוֹת רב יוסף וקידוש ידיים ורגליים
ראש הגולה
חותמו הרשמי של אחד מראשי הגולה הראשונים, רב הונא בריה דרב נתן, המוצג במוזיאון הכט בחיפה רֹאשׁ הַגּוֹלָה (בארמית: רֵישׁ גָּלוּתָא) היה תוארו של בעל הסמכות הפנימית והמדינית של הקהילה היהודית בבבל מאז המאה ה-6 לפנה"ס עד המאה ה-13.
לִרְאוֹת רב יוסף וראש הגולה
רחבה דפומבדיתא
רחבה דפומבדיתא (נכתב גם רחבא מפומבדיתא) היה אמורא, בדור הרביעי לאמוראי בבל, תלמיד מובהק של רב יהודה.
לִרְאוֹת רב יוסף ורחבה דפומבדיתא
רב מתנה
רב מַתְנָה היה אמורא מהדור השני לחכמי בבל, תלמיד מובהק של שמואל.
לִרְאוֹת רב יוסף ורב מתנה
רב מובהק
רב מובהק הוא רבו העיקרי של תלמיד.
לִרְאוֹת רב יוסף ורב מובהק
רב אחא בר רב הונא
רב אחא בר (רב) הונא היה אמורא בדור הרביעי לאמוראי בבל.
לִרְאוֹת רב יוסף ורב אחא בר רב הונא
רב אחאי
רב אחאי (לפעמים מוזכר בשם רב אחא) - מחכמי הדור הראשון של הסבוראים, עם סיומה של תקופת האמוראים.
לִרְאוֹת רב יוסף ורב אחאי
רב אדא בר אבא
רב אדא בר אבא (או רב אדא בר אהבה השני) הוא אמורא שחי בדור החמישי לאמוראי בבל, תלמידו המובהק של רבא.
לִרְאוֹת רב יוסף ורב אדא בר אבא
רב אויא
רבי אויא, היה אמורא ארץ ישראלי בדור הרביעי לאמוראים.
לִרְאוֹת רב יוסף ורב אויא
רב נחמן
רב נחמן בר יעקב (230 לערך - 320) היה מגדולי אמוראי בבל בדור השני והשלישי, ראש ישיבת נהרדעא ומעמודי התווך של התלמוד הבבלי.
לִרְאוֹת רב יוסף ורב נחמן
רב נחמן בר יצחק
רב נחמן בר יצחק היה אמורא בבלי, בדור הרביעי והחמישי.
לִרְאוֹת רב יוסף ורב נחמן בר יצחק
רב נחמיה בריה דרב יוסף
רב נחמיה בריה דרב יוסף הוא אמורא בדור השישי לאמוראי בבל, בנו של רב יוסף ראש ישיבת פומבדיתא.
לִרְאוֹת רב יוסף ורב נחמיה בריה דרב יוסף
רב עמרם חסידא
רב עמרם חסידא (.
לִרְאוֹת רב יוסף ורב עמרם חסידא
רב פפא
מערת רב פפא בהר שנאן - פנים המערה (תשע"ב 2011) רב פָּפָּא (ד'נ"ו (296) - 370 או ד'קל"ו 376) נמנה עם הדור החמישי של אמוראי בבל במאה ה-4.
לִרְאוֹת רב יוסף ורב פפא
רב שמואל בר יהודה
רב שמואל בר יהודה היה אמורא מהדור השלישי של התקופה שנולד בבבל, ומאוחר יותר עלה לארץ ישראל.
לִרְאוֹת רב יוסף ורב שמואל בר יהודה
רב ששת
רב ששת היה אמורא בבלי בדור השני והשלישי (מאות 3–4 לספירה), חברו של רב נחמן ובר-הפלוגתא שלו.
לִרְאוֹת רב יוסף ורב ששת
רב חסדא
רב חִסְדָא הכהן, (217–309) היה אמורא בבלי, אשר חי בדור השני והשלישי של תקופת האמוראים, במאה השלישית והרביעית.
לִרְאוֹת רב יוסף ורב חסדא
רב ביבי
רב ביבי היה אמורא בדור הרביעי לאמוראי בבל.
לִרְאוֹת רב יוסף ורב ביבי
רב המנונא (השני)
רב המנונא היה אמורא בבלי בדור השני של התקופה.
לִרְאוֹת רב יוסף ורב המנונא (השני)
רב המנונא (השלישי)
רב המנונא (השלישי) היה אמורא בדור השלישי לאמוראי בבל.
לִרְאוֹת רב יוסף ורב המנונא (השלישי)
רב הונא
רב הוּנא (216 – 297) היה מגדולי אמוראי בבל מהדור השני.
לִרְאוֹת רב יוסף ורב הונא
רב כהנא (השני)
רב כהנא (השני) היה אמורא, בן הדור השני לאמוראים, תלמידו של רב.
לִרְאוֹת רב יוסף ורב כהנא (השני)
רב יצחק בר אבדימי (השני)
רב יצחק בר אבדימי (השני) היה אמורא בדור השני לאמוראי בבל.
לִרְאוֹת רב יוסף ורב יצחק בר אבדימי (השני)
רב יהודה
רב יהודה בר יחזקאל (194 או 220–299) היה מגדולי האמוראים בבבל במאה השלישית.
לִרְאוֹת רב יוסף ורב יהודה
רב יוסף (פירושונים)
יוסף.
לִרְאוֹת רב יוסף ורב יוסף (פירושונים)
רב יוסף בריה דרבא
רב יוסף בריה דרבא היה אמורא ידוע בדור השביעי לאמוראי בבל, בנו של רבא, ראש ישיבת פומבדיתא.
לִרְאוֹת רב יוסף ורב יוסף בריה דרבא
רבא
רָבָא (280 בקירוב - 352), היה מראשי הדור הרביעי של אמוראי בבל במאה הרביעית.
לִרְאוֹת רב יוסף ורבא
רבא בריה דרבה
רבא בריה דרבה הוא אמורא בבלי, בדור השישי לאמוראי בבל.
לִרְאוֹת רב יוסף ורבא בריה דרבה
רבה בר נחמני
רַבָּה בר נחמני (270 או 290 בערך - 330 בערך) המכונה בדרך כלל "רבה" בלבד, היה כהן, אמורא בבלי מהדור השלישי של האמוראים, מהאמוראים המפורסמים והמקובלים ביותר בדורו, ראש ישיבת פומבדיתא במשך 22 שנים.
לִרְאוֹת רב יוסף ורבה בר נחמני
רבה בר רב חנן
רבה (או רבא) בר רב חנן, היה אמורא בבלי בדור הרביעי, בנו של רב חנן.
לִרְאוֹת רב יוסף ורבה בר רב חנן
רבה יוסי
רבה יוסי, המוזכר גם בשמות רב יוסי, רבה יוסף, רב יוסף ועוד (ראו להלן), היה מאחרוני האמוראים בבבל וראש הדור הראשון של הסבוראים.
לִרְאוֹת רב יוסף ורבה יוסי
רבי אביתר
רבי אביתר הוא אמורא בדור השני לאמוראי ארץ ישראל.
לִרְאוֹת רב יוסף ורבי אביתר
רבי טבלא
רבי טבלא היה אמורא בבלי בדור השני והשלישי.
לִרְאוֹת רב יוסף ורבי טבלא
רבי זירא
רב זירא (כשמוזכר בתלמוד הבבלי, קודם סמיכתו) רבי זירא (בבבלי, לאחר סמיכתו, לפי רש"י. לפי תוספות אלו שני חכמים שונים) או רבי זעירא (בתלמוד הירושלמי) - אמורא בבלי, ואחר כך ארץ ישראלי, בדור השלישי.
לִרְאוֹת רב יוסף ורבי זירא
רבי חייא בר אמי
רבי חייא בר אמי הוא אמורא בבלי שחי בדור השלישי והרביעי.
לִרְאוֹת רב יוסף ורבי חייא בר אמי
רבי הלל
רבי הלל או רבי הילל היה חכם מאחרוני דור המעבר בין התנאים לאמוראים ובדור הראשון לאמוראי ארץ ישראל, בנו של רבן גמליאל ברבי.
לִרְאוֹת רב יוסף ורבי הלל
רבי יעקב (תנא)
רבי יעקב בן קרשי היה תנא בדור הרביעי.
לִרְאוֹת רב יוסף ורבי יעקב (תנא)
רבי יצחק
רבי יצחק הוא אמורא ארצישראלי שירד מספר פעמים לבבל ומוזכר פעמים רבות בתלמוד בבלי.
לִרְאוֹת רב יוסף ורבי יצחק
שרטוט בסת"ם
מרצע. ברקע יריעה של ספר תורה ששורטטה על ידי מרצע שרטוט בסת"ם הוא חריצת קווים ישרים ליצירת שורות בקלף.
לִרְאוֹת רב יוסף ושרטוט בסת"ם
שלשלת הקבלה
שלשלת הקבלה הוא מונח תורני שמתייחס לחכמי הדורות שקיבלו והעבירו את התורה שבעל-פה, בעיקר החלק שבה שמפרש ומבאר את הדברים שבמקרא וההלכות הרבות שנוגעים לעיקרי המצוות שמבוארים בתורה בקיצור ולפעמים ברמז בלבד, מדור לדור.
לִרְאוֹת רב יוסף ושלשלת הקבלה
שומר אבדה
שומר אבדה הוא אדם שמצא אבדה, אשר יש חיוב להשיבה לבעליה, ובינתיים, עד שישיב אותה בפועל לבעלים, חל עליו דין שומר לגבי האבדה.
לִרְאוֹת רב יוסף ושומר אבדה
שיתין נשמין
שנת הסוס. סוס ישן בעמידה. שִׁיתִין נִשְׁמִין או שִׁיתִין נִשְׁמֵי (מארמית - שישים נשימות) הוא שיעור זמן הלכתי למדידת שינה.
לִרְאוֹת רב יוסף ושיתין נשמין
תרגום דברי הימים
תרגום דברי הימים, הידוע גם כתרגום רב יוסף, הוא תרגום ארמי לדברי הימים.
לִרְאוֹת רב יוסף ותרגום דברי הימים
תחש (תנ"ך)
תחש הוא סוג העור שבו השתמשו במלאכת עשיית המשכן.
לִרְאוֹת רב יוסף ותחש (תנ"ך)
תחילתו בפשיעה וסופו באונס
במשפט העברי, תחילתו בפשיעה וסופו באונס היא שמה של סוגיה בדיני שומרים העוסקת בנזק שנגרם לפיקדון או לחפץ שהיה באחריות השומר באונס, אך האונס אירע כהמשך למעשה פשיעה של השומר.
לִרְאוֹת רב יוסף ותחילתו בפשיעה וסופו באונס
תולדות מלאכות שבת
תולדות מלאכות שבת הן אוסף של פעולות פרטיות האסורות לביצוע בשבת, שנגזרות מהעקרונות הכלליים הבאים לידי ביטוי באבות המלאכה השונים.
לִרְאוֹת רב יוסף ותולדות מלאכות שבת
תכשיט (שבת)
בהלכות שבת, תכשיט הוא מונח המשמש כסימן הלכתי וככלל מוביל לעניין הוצאה לרשות הרבים.
לִרְאוֹת רב יוסף ותכשיט (שבת)
תיאבון
מאכלים מתוקים מעוררים תיאבון בקרב רבים מבני האדם, אפילו כשאינם רעבים. תיאבון הוא תאווה לאכילת מזון (בפרט מזון הנתפס על ידי הפרט כטעים).
לִרְאוֹת רב יוסף ותיאבון
לאו עכברא גנב אלא חורא גנב
"לא העכבר גנב..." - דגם של עכבר הניזון מתפוחים שהושארו בצד לאו עכברא גנב אלא חורא גנב (בתרגום מארמית: לא העכבר גנב אלא החור גנב) הוא ביטוי תלמודי המופיע כמה פעמים בתלמוד הבבלי, שמשמעותו שאין לתלות את הכֶּשֶל בפרט שכשל, אלא במערכת שלא מנעה את אפשרות הפעולה שהובילה לכשל.
לִרְאוֹת רב יוסף ולאו עכברא גנב אלא חורא גנב
לשון הקודש
קריאה בתורה ביהדות, לשון הקודש היא שפה קדושה וכינוי לשפה העברית, שבה נכתבו כתבי הקודש, וששימשה (לאחר הפסקת השימוש בשפה העברית כשפה מדוברת במאה השנייה לספירה), בזמן תקופת הביניים של העברית, לצורכי ענייני הדת, הליטורגיה וההלכה - בניגוד ללשון החול ששימשה לצורכי יום-יום, כגון יידיש.
לִרְאוֹת רב יוסף ולשון הקודש
לשכת הפרווה
מיקום לשכת הפרווה על דגם בית המקדש השני המצוי במוזיאון ישראל; המיקום מסומן בקו צהוב. מיקום לשכת הפרווה בבית המקדש; המיקום מסומן בכחול לשכת הפרווה הייתה לשכה בחלקה הדרומי (לפי גרסה אחרת: הצפוני) של העזרה של בית המקדש השני.
לִרְאוֹת רב יוסף ולשכת הפרווה
זרוע (פסח)
ביצה. זרוע היא חתיכת בשר המונחת בקערת ליל הסדר, לזכר קורבן פסח.
לִרְאוֹת רב יוסף וזרוע (פסח)
זוגות (חשש)
החשש מזוגות הוא אמונה יהודית המופיעה בתלמוד הבבלי, ולפיה יש להימנע מעשיית דבר מספר זוגי של פעמים מחשש שהעושה כן יוזק על ידי שדים, או כשפים.
לִרְאוֹת רב יוסף וזוגות (חשש)
חזקת שור המועד
שור שנגח בעל חיים אחר שלוש פעמים (מעצמו - ללא שהתגרו בו) הוא 'מוחזק' כנגחן, ודינו שור מועד חזקה בעקבות מקרים היא אחד ממיני החזקות ההלכתיות.
לִרְאוֹת רב יוסף וחזקת שור המועד
חזקה (הלכה)
חֲזָקָה היא סוג של כלל הלכתי המתבסס על הנחת סבירות, בין אם בנוגע לעולם הטבע ובין אם בנוגע לנפש האדם, כדי להכריע מצבי ספק.
לִרְאוֹת רב יוסף וחזקה (הלכה)
חבת הקודש
חיבת הקודש הוא מושג בדיני טומאה וטהרה, הנוגע גם בדיני קדשים, ולפיו, היותו של דבר קדוש בקדושת הגוף מאפשרת לו להיטמא אף אם לא הוכשר לקבל טומאה כנדרש בחולין, או אף אם מצד עצמו לא היה יכול לקבל טומאה כלל.
לִרְאוֹת רב יוסף וחבת הקודש
חבלי משיח
חבלי משיח ביהדות הם הייסורים שיקדמו לזמנו של המשיח, כמו "חבלי לידה".
לִרְאוֹת רב יוסף וחבלי משיח
חיוב מזונות
בהלכה, חיוב המזונות שחייב הבעל לאשה הוא חיוב מהתורה או מדרבנן, כחלק מחובות שאר כסות ועונה.
לִרְאוֹת רב יוסף וחיוב מזונות
בן סירא
מהדורה של ספר בן סירא, 1912 הספר בן סירא, הידוע גם בשם "חכמת בן סירא" או "משלי בן סירא", הוא מהספרים הידועים ביותר בין הספרים החיצוניים, כתיבת הספר מיוחסת לשמעון בן ישוע בן אלעזר בן סירא בירושלים במאה השנייה לפני הספירה.
לִרְאוֹת רב יוסף ובן סירא
בר פלוגתא
בַּר פְּלֻגְתָּא (מארמית: בן מחלוקת; ברבים: בני פלוגתא) הוא חכם שבדרך כלל נחלק עם חכם אחר - זוג שנחלקים זה עם זה כמעט באופן קבוע.
לִרְאוֹת רב יוסף ובר פלוגתא
ברבור (קבוצת כוכבים)
קבוצת הכוכבים הברבור (בלטינית: Cygnus; "ברבור") היא קבוצת כוכבים צפונית.
לִרְאוֹת רב יוסף וברבור (קבוצת כוכבים)
ברירה (הלכה)
בְּרֵירָה היא כינוי הלכתי למתן משמעות בזמן הווה לפעולה שהתבצעה בעבר (באופן רטרואקטיבי).
לִרְאוֹת רב יוסף וברירה (הלכה)
בור (אב נזיקין)
בור פתוח ברשות הרבים בהלכות נזיקין, בור הוא אחד מאבות הנזיקין העוסקים בנזקי ממון.
לִרְאוֹת רב יוסף ובור (אב נזיקין)
בין השמשות (יהדות)
בין השמשות בהלכה היהודית, בין השמשות הוא פרק זמן בסוף היום(דמדומי ערב) שמעמדו מסופק עקרונית ולא ניתן להכריע האם הוא נחשב לחלק מהיום הקודם או לחלק מהלילה(הלילה הוא חלק מהיום הבא), ולספק זה השלכות רבות: זמני כניסת ויציאת שבתות וחגים, ספירת הימים לברית מילה ולנידה, הזמן המתאים לקיום מצוות שזמנן רק ביום או רק בלילה ועוד.
לִרְאוֹת רב יוסף ובין השמשות (יהדות)
ביטול רשות מחצר לחצר
מכללי ביטול רשות בהלכה, הוא ביטול רשות מחצר לחצר, מחלוקת אמוראית האם כלל ביטול רשות קיים גם מחצר לחצר, כדי להתיר טלטול במבוי.
לִרְאוֹת רב יוסף וביטול רשות מחצר לחצר
ביטול כלי מהיכנו
איסור ביטול כלי מהיכנו (ביטול היתר הטלטול שהיה בכלי לכתחילה) הוא איסור שבת שנאסר מדברי חכמים מפני שהוא כסותר, ויש האומרים משום שהוא כבונה.
לִרְאוֹת רב יוסף וביטול כלי מהיכנו
גניבא
גניבא היה אמורא בבלי, בן הדור הראשון של האמוראים, חברו ותלמידו של האמורא רב.
לִרְאוֹת רב יוסף וגניבא
גבאי צדקה
גבאי צדקה הוא כינוי במסורת היהודית-הלכתית לממונה (ייתכנו גם כמה ממונים) בקהילה היהודית על הצדקה הכוללת קופה לכסף ולאוכל הדרוש למחיה, ותמחוי למצרכים בסיסיים – אך הכרחיים פחות.
לִרְאוֹת רב יוסף וגבאי צדקה
גדול המצווה ועושה ממי שאינו מצווה ועושה
גדול המצווה ועושה יותר ממי שאינו מצווה ועושה הוא כלל הלכתי המופיע ארבע פעמים, בתלמוד, בשם רבי חנינא, ומשמעותו היא שמי שמקיים מצווה שהוא חייב בה גדול ממי שמקיים מצווה זו אף שהוא פטור ממנה.
לִרְאוֹת רב יוסף וגדול המצווה ועושה ממי שאינו מצווה ועושה
דרך הוצאה
בהלכות מלאכת הוצאה, דרך הוצאה הוא תנאי יסודי וכלל מוביל.
לִרְאוֹת רב יוסף ודרך הוצאה
המחלוקת על הסמיכה ביום טוב
סמיכה על הקורבן ביום חג, והאם יש בכך משום אסור השתמשות בבעלי חיים מחלוקת אודות הסמיכה בחג היא מחלוקת עתיקה והראשונה המתועדת בין חכמי ישראל אודות היתר סמיכה על הקרבן בחג.
לִרְאוֹת רב יוסף והמחלוקת על הסמיכה ביום טוב
האימפריה הפרסית האחמנית
האימפריה הפרסית, הידועה גם על שם מייסדה האימפריה האחמנית (שם השושלת בפרסית: Haxāmanišiyan), הייתה אימפריה מלוכנית ששלטה בחלק גדול של אסיה במשך תקופה של כמאתיים שנה (539–331 לפנה"ס).
לִרְאוֹת רב יוסף והאימפריה הפרסית האחמנית
האירוסין והנישואין בזמן המשנה והתלמוד
250px שינויים רבים ישנם בין האירוסין והנישואין בזמן המשנה והתלמוד לבין האירוסין והנישואין כיום.
לִרְאוֹת רב יוסף והאירוסין והנישואין בזמן המשנה והתלמוד
הספרים החיצוניים
הספרים החיצוניים הם ספרים שנכתבו בחלקם הגדול על ידי יהודים, בעיקר בתקופת בית שני, ולא נתקבלו ככתבי יד מקודשים בעת.
לִרְאוֹת רב יוסף והספרים החיצוניים
הקדמת ימין לשמאל
הקדמת ימין לשמאל היא מידת חסידות לפיה יש להקדים בפעולות יומיומיות שונות את עשיית החלק הימני על השמאלי.
לִרְאוֹת רב יוסף והקדמת ימין לשמאל
השבת אבדה
הֲשָׁבַת אֲבֵדָה היא מצוות עשה שבין אדם לחברו המחייבת להחזיר אבדה לבעליה.
לִרְאוֹת רב יוסף והשבת אבדה
התרגומים הארמיים לאיוב
התרגומים הארמים לאיוב הם קבוצת תרגומים של ספר איוב לארמית.
לִרְאוֹת רב יוסף והתרגומים הארמיים לאיוב
הולכת הדם
הולכת הדם אל המזבח היא אחת משלבי הקרבת קרבנות.
לִרְאוֹת רב יוסף והולכת הדם
כרת
כָּרֵת הוא עונש נידוי מקהל ישראל.
לִרְאוֹת רב יוסף וכרת
כל המורה הלכה בפני רבו חייב מיתה
כל המורה הלכה בפני רבו חייב מיתה הוא כלל הלכתי האומר כי אסור לתלמיד להורות הלכה כאשר רבו נמצא באזור, משום שבכך הוא מראה שהוא שווה לרבו בחכמתו.
לִרְאוֹת רב יוסף וכל המורה הלכה בפני רבו חייב מיתה
כלילא
כלילא (עטרה) הוא תכשיט שענדו בתקופת המשנה והתלמוד.
לִרְאוֹת רב יוסף וכלילא
כהנים זריזים הם
כהנים זריזים הם הוא כלל הלכתי על פיו הכהנים זהירים וזריזים לקיים את מצוותיהם, ואין לחשוש לעצלות ושכחה מצידם.
לִרְאוֹת רב יוסף וכהנים זריזים הם
ימות המשיח
ביהדות, ימות המשיח הוא שם כללי לתקופת בואו של מושיע באחרית הימים, שהוא לפי האמונה מלך מבית דוד (מזרע דוד המלך), אשר יגאל את עם ישראל וימלוך עליהם בדרך התורה.
לִרְאוֹת רב יוסף וימות המשיח
ירושה (משפט עברי)
בנות צלפחד לפני משה. פרשת הירושה מופיעה בתורה כתשובה לבנות צלפחד. בהלכה, ירושה היא העברה של כל נכסי אדם שנפטר - אל יורשיו.
לִרְאוֹת רב יוסף וירושה (משפט עברי)
יששכר איש כפר ברקאי
יששכר איש כפר ברקאי היה כהן גדול בבית המקדש השני.
לִרְאוֹת רב יוסף ויששכר איש כפר ברקאי
ישיבת פומבדיתא
מפה מפורטת של ערי בבל בזמן התלמוד ישיבת פומבדיתא הייתה ישיבה בעיר פומבדיתא בבבל, שנוסדה בתקופת שלטונה של האימפריה הסאסאנית, במאה ה-3, והתקיימה עד למאה ה-11.
לִרְאוֹת רב יוסף וישיבת פומבדיתא
יום טוב
שולחן חגיגי ערוך לקראת ליל הסדר, החל בליל יום טוב ראשון של פסח יוֹם טוֹב הוא תאריך בלוח השנה היהודי שבו קבעה התורה חג ואסרה על קיום מלאכה.
לִרְאוֹת רב יוסף ויום טוב
יוסף (פירושונים)
קטגוריה:שמות פרטיים עבריים לגברים קטגוריה:שמות משפחה עבריים קטגוריה:שמות משפחה שמבוססים על השם יוסף.
לִרְאוֹת רב יוסף ויוסף (פירושונים)
יוסף בר חייא
#הפניה רב יוסף.
לִרְאוֹת רב יוסף ויוסף בר חייא
יוד קרת קא חזינא הכא
יוד קָרֶת קא חזינא הכא הוא ניב ארמי-תלמודי, שפירושו הוא, שההסבר המובא מאריך שלא לצורך.
לִרְאוֹת רב יוסף ויוד קרת קא חזינא הכא
60 (מספר)
60 (במילים: שישים) הוא המספר הטבעי הבא אחרי 59 ולפני 61.
לִרְאוֹת רב יוסף ו60 (מספר)
אזכור
ידוע גם בשם רב יוסף בר חייא.