תוכן עניינים
271 יחסים: ממזר, מאה ברכות, מאיר, מנחת חביתין, מנגן מירון (אלבום), מסכת עוקצים, מעמד שלשתן, מעמד האישה ביהדות, מעשר בהמה, מעשה שבת, מעלין בקודש ואין מורידין, מעילה (הלכה), מצוות תכלת, מצוות הענקה, מצווה לקיים דברי המת, מקרקעין, מקדש חוניו, מרדכי יפה, משנה, משלי שועלים, מזיק וניזק, מחי ומסי, מגילת אסתר, מגילת תענית, מדרשת לינדנבאום, מה שקנה עבד קנה רבו, מופנה, מוקצה מחמת מיאוס, מודיע נפגעים, מוכח מתוכו, מכל מלמדי השכלתי, מכלל לאו אתה שומע הן, מים שאובים, מינקת, מיסטיקה יהודית, מיתת תלמידי רבי עקיבא, מיגו, א' באלול, אמה (יחידת מידה), אנציקלופדיה של הסיפור היהודי, אסתר, אסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא, ארון הברית, אלול, אלישע בן אבויה, אחרים ויש אומרים, אחשביה, אבא יוסף הבנאי, אבר מן החי, אבר המדולדל, ... להרחיב מדד (221 יותר) »
ממזר
לפי ההלכה, ממזר הוא יהודי שנולד מגילוי עריות חמור, מאיסורי כריתות.
לִרְאוֹת רבי מאיר וממזר
מאה ברכות
בשבת ויום טוב משלימים את מנין 'מאה ברכות' על ידי אכילת פירות ומיני מתיקה תקנת מאה ברכות היא תקנה קדומה המחייבת לברך בכל יום לפחות מאה ברכות.
לִרְאוֹת רבי מאיר ומאה ברכות
מאיר
קטגוריה:שמות משפחה עבריים קטגוריה:שמות פרטיים עבריים לגברים קטגוריה:שמות משפחה שמבוססים על השם מאיר.
לִרְאוֹת רבי מאיר ומאיר
מנחת חביתין
מנחת חביתין היא אחת ממיני קורבן מנחה, והיא מוקרבת על ידי הכהן הגדול מדי יום, מחציתה בסמוך לתמיד של שחר ומחציתה השנייה בסמוך לתמיד של בין הערביים.
לִרְאוֹת רבי מאיר ומנחת חביתין
מנגן מירון (אלבום)
מנגן מירון הוא אלבום האולפן החמישי של נגן הכליזמר הישראלי חיליק פרנק.
לִרְאוֹת רבי מאיר ומנגן מירון (אלבום)
מסכת עוקצים
מסכת עוקצים או מסכת עוקצין (עֳקָצִים וגם עֻקְצִין) היא המסכת האחרונה בסדר טהרות ובששה סדרי משנה.
לִרְאוֹת רבי מאיר ומסכת עוקצים
מעמד שלשתן
מעמד שלשתן הוא מושג בהלכה המגדיר קניין מיוחד שמעביר את שעבוד ההלוואה מהמלווה לאדם שלישי.
לִרְאוֹת רבי מאיר ומעמד שלשתן
מעמד האישה ביהדות
מרים הנביאה, מאת אנסלם פוירבאך, 1862. יפיפיות. מעמד האישה ביהדות עבר תמורות ושינויים במהלך הדורות, והושפע הן מתהליכים פנימיים ביהדות והן מתהליכים חיצוניים.
לִרְאוֹת רבי מאיר ומעמד האישה ביהדות
מעשר בהמה
מעשר בהמה היא מצווה להקריב עשירית מכל הבהמות הטהורות שנולדות לאדם בכל שנה לבית המקדש ולאכול את בשרן בירושלים.
לִרְאוֹת רבי מאיר ומעשר בהמה
מעשה שבת
מעשה שבת הוא מאכל או מעשה אחר שנוצר במהלך השבת תוך כדי חילול שבת.
לִרְאוֹת רבי מאיר ומעשה שבת
מעלין בקודש ואין מורידין
מעלין בקודש ואין מורידין הוא כלל הלכתי המבהיר את הסדר בעניינים שבקדושה.
לִרְאוֹת רבי מאיר ומעלין בקודש ואין מורידין
מעילה (הלכה)
בהלכה, מעילה היא שימוש בחפץ, בהמה או כסף השייך להקדש, שלא לצורך המקדש או הקרבנות.
לִרְאוֹת רבי מאיר ומעילה (הלכה)
מצוות תכלת
מצוות תכלת (או פתיל תכלת) היא חלק ממצוות ציצית.
לִרְאוֹת רבי מאיר ומצוות תכלת
מצוות הענקה
מצוות הענקה היא מצווה המחייבת את האדון להעניק לעבדו העברי מרכושו כאשר העבד משתחרר.
לִרְאוֹת רבי מאיר ומצוות הענקה
מצווה לקיים דברי המת
מצווה לקיים דברי המת הוא כלל תלמודי הקובע שיש לקיים את רצון המת.
לִרְאוֹת רבי מאיר ומצווה לקיים דברי המת
מקרקעין
מקרקעין הם נכסים שאינם מיטלטלין, דהיינו קרקע וכל הבנוי והנטוע עליה.
לִרְאוֹת רבי מאיר ומקרקעין
מקדש חוניו
שרטוט סכמטי של האתר בחפירות פיטרי בתל אל יהודיה (לאונטופוליס) בית חוניו (נקרא גם מקדש חוניו) היה מקדש יהודי שהקים במצרים כהן ושמו חוניו (Ὀνίας) מבית צדוק בתקופה הסמוכה למרד החשמונאים - לפניו, במהלכו או מעט לאחריו.
לִרְאוֹת רבי מאיר ומקדש חוניו
מרדכי יפה
שער "לבוש מלכות" במהדורה שהודפסה בפראג, 1623 הרב מרדכי יפה (ה'ר"צ, 1530 לערך פראג – ג' באדר ב' ה'שע"ב, מרץ 1612 פוזנא), המכונה "בעל הלבושים" או "בעל הלבוש", היה רב, פוסק ומפרש "השולחן ערוך", מחבר ספרי הלכה יסודיים ומחכמי בוהמיה ופולין.
לִרְאוֹת רבי מאיר ומרדכי יפה
משנה
כותרת מעוטרת למשניות בש"ס מהדורת פרנקפורט ה'ת"פ הַמִּשְׁנָה היא קובץ ספרותי מקיף שנכתב במשך דורות ובמרכזו הפרשנות בעל פה לסוגיות העולות מהתנ"ך.
לִרְאוֹת רבי מאיר ומשנה
משלי שועלים
מהדורה עברית של "משלי שועלים", בשפה קלה ובחרוזים משלי שועלים הוא קובץ משלים שחוברו ולוקטו על ידי רבי ברכיה בן נטרונאי הנקדן במאה ה-13.
לִרְאוֹת רבי מאיר ומשלי שועלים
מזיק וניזק
בהלכה, דיני מזיק וניזק, תופסים חלק נכבד מספרות המשפט העברי.
לִרְאוֹת רבי מאיר ומזיק וניזק
מחי ומסי
מַחֵי וּמַסֵּי הוא פיוט סליחות ארמי קדום, שנאמר על ידי בני עדות המזרח ועל ידי יהודי אשכנז.
לִרְאוֹת רבי מאיר ומחי ומסי
מגילת אסתר
מְגִלַּת אֶסְתֵּר או מְגִלַּת אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ היא אחת מחמש המגילות שבתנ"ך.
לִרְאוֹת רבי מאיר ומגילת אסתר
מגילת תענית
מגילת תענית (במקורות קדומים כונתה גם סתם המגילה) היא חיבור קצר בשפה הארמית שחובר בסוף ימי בית שני.
לִרְאוֹת רבי מאיר ומגילת תענית
מדרשת לינדנבאום
מדרשת או"ת לינדנבאום (בעבר נקראה מדרשת ברוריה) היא מדרשה תורנית לנשים בשכונת ארנונה בירושלים הפועלת תחת רשת אור תורה סטון.
לִרְאוֹת רבי מאיר ומדרשת לינדנבאום
מה שקנה עבד קנה רבו
מה שקנה עבד קנה רבו הוא כלל יסודי במשפט העברי האומר כי כל מה שבא לרשותו המשפטית של עבד כנעני נכנס בצורה אוטומטית לרשותו המשפטית של האדון, כחלק מקנייניו המוחלטים על העבד, על גופו ועל בעלותו.
לִרְאוֹת רבי מאיר ומה שקנה עבד קנה רבו
מופנה
מופנה הוא מושג בדיני גזרה שווה המתאר מצב שבו לימוד הגזרה השווה נעשה ממילים שאינן נצרכות לאף דרשה אחרת.
לִרְאוֹת רבי מאיר ומופנה
מוקצה מחמת מיאוס
בהלכות שבת, מוקצה מחמת מיאוס הוא אחד מסוגי המוקצה האוסרים מדרבנן בטלטול בשבת וביום טוב.
לִרְאוֹת רבי מאיר ומוקצה מחמת מיאוס
מודיע נפגעים
מודיע נפגעים הוא מי שתפקידו להודיע לבני משפחתו של הרוג או פצוע קשה על שאירע ליקירם.
לִרְאוֹת רבי מאיר ומודיע נפגעים
מוכח מתוכו
מוכח מתוכו הוא מונח הלכתי המתייחס לכלל יסוד בשטר, האומר כי חלות השטר תלויה בכך שהיא נראית ומוכחת מתוך השטר, וגם אופן החלות הוא לפי הנראה מתוך השטר.
לִרְאוֹת רבי מאיר ומוכח מתוכו
מכל מלמדי השכלתי
מִכָּל מְלַמְּדַי הִשְׂכַּלְתִּי הוא ביטוי רווח שמשמעותו כי גם אדם חכם וידען יכול ללמוד מכל אחד – גם ממקור בלתי צפוי.
לִרְאוֹת רבי מאיר ומכל מלמדי השכלתי
מכלל לאו אתה שומע הן
מכלל לאו אתה שומע הן הוא כלל בלוגיקה תלמודית.
לִרְאוֹת רבי מאיר ומכלל לאו אתה שומע הן
מים שאובים
מים שאובים בהלכות טומאה וטהרה, מים שאובים הם מים שנשאבו על ידי אדם בכלי שיש לו כלי קיבול.
לִרְאוֹת רבי מאיר ומים שאובים
מינקת
לואי הארבעה עשר, מלך צרפת כתינוק עם המינקת שלו, לונג דה לה ג'ירודיאר מֵינקת היא אישה שמניקה ולפעמים גם מטפלת בילד של אישה אחרת.
לִרְאוֹת רבי מאיר ומינקת
מיסטיקה יהודית
מיסטיקה יהודית (מיסטי.
לִרְאוֹת רבי מאיר ומיסטיקה יהודית
מיתת תלמידי רבי עקיבא
מיתת תלמידי רבי עקיבא הוא מעשה, שמקורו בתלמוד, בדבר מיתת 24,000 מתלמידיו של התנא רבי עקיבא.
לִרְאוֹת רבי מאיר ומיתת תלמידי רבי עקיבא
מיגו
מיגוֹ היא טענה משפטית נפוצה בתלמוד, אשר תרגומה המילולי מארמית הוא "מתוך".
לִרְאוֹת רבי מאיר ומיגו
א' באלול
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בא' אלול היא פרשת שופטים.
לִרְאוֹת רבי מאיר וא' באלול
אמה (יחידת מידה)
אמה אַמָּה היא יחידת מידה קדומה לאורך.
לִרְאוֹת רבי מאיר ואמה (יחידת מידה)
אנציקלופדיה של הסיפור היהודי
אנציקלופדיה של הסיפור היהודי היא מפעל אנציקלופדי אקדמי הממיין וממפה את הסיפורים שסופרו בתרבות היהודית לדורותיה, בלשונות היהודים: עברית, ארמית, יידיש, לאדינו וערבית יהודית, באמצעות מתודה חדשה, 'תימטולוגיה', המגדירה מחדש את נושאיהם של הסיפורים.
לִרְאוֹת רבי מאיר ואנציקלופדיה של הסיפור היהודי
אסתר
אסתר" (1865) מאת ג'ון אוורט מיליי אחשוורוש והמן במשתה אסתר, יצירתו של רמברנדט משנת 1660 המוצגת כיום במוזיאון פושקין שבמוסקבה. היצירה מתארת את הרגע שבו אסתר המלכה מתוודה בפני אחשוורוש על יהדותה ומאשימה את המן במזימתו.
לִרְאוֹת רבי מאיר ואסתר
אסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא
אסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא (בעברית: הסקת השמועה לפי ההלכה) או בקיצור אליבא דהלכתא, היא אחת מדרכי הלימוד של התורה שבעל פה.
לִרְאוֹת רבי מאיר ואסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא
ארון הברית
ציור מאת ג'יימס טיסו המתאר את משה ואהרון משתחווים בפני ארון הברית. ארון הברית (קרוי גם ארון האלוהים או ארון העדות), הוא תיבה עשויה עץ ומצופה זהב, בה נשמרו לוחות הברית לפי המסורת היהודית.
לִרְאוֹת רבי מאיר וארון הברית
אלול
אֱלוּל (מאכדית: ulūlu), הוא חודש בלוח הבבלי ובלוח העברי, השישי במספר לפי המסורת המקראית והשנים-עשר לפי המסורת החז"לית.
לִרְאוֹת רבי מאיר ואלול
אלישע בן אבויה
אֱלִישָׁע בֶּן אֲבוּיָה היה אחד מהתנאים ש"שנה ופירש".
לִרְאוֹת רבי מאיר ואלישע בן אבויה
אחרים ויש אומרים
אחרים ויש אומרים הם כינויים במשנה לתנאים אנונימיים, במקרים רבים הכינוי הוא לרבי מאיר ורבי נתן (בהתאמה).
לִרְאוֹת רבי מאיר ואחרים ויש אומרים
אחשביה
בהלכה, אחשביה (תרגום לעברית: החשיבו) הוא מושג בשפה הארמית שמשמעותו היא: נתן לו חשיבות.
לִרְאוֹת רבי מאיר ואחשביה
אבא יוסף הבנאי
אבא יוסף הבנאי היה חכם בדור הרביעי לתנאים, בן דורו של רבי מאיר.
לִרְאוֹת רבי מאיר ואבא יוסף הבנאי
אבר מן החי
הפרה כשרה למאכל רק לאחר המתתה בשחיטה. אכילת אבר שניטל ממנה בעודה חיה – אסורה. אבר מן החי הוא שמה של מצוות לא תעשה האוסרת אכילת אבר שניטל מבעל חיים בעודו חי, גם לאחר מיתת בעל החיים.
לִרְאוֹת רבי מאיר ואבר מן החי
אבר המדולדל
בהלכה היהודית, אבר המדולדל הוא אבר של בעל חיים, שרובו מנותק ורק חלק קטן ממנו עדיין מחובר לגוף בעל החיים.
לִרְאוֹת רבי מאיר ואבר המדולדל
אגדת בראשית
אגדת בראשית הוא מדרש אגדה על ספר בראשית.
לִרְאוֹת רבי מאיר ואגדת בראשית
אגדות החורבן
'החרבת בית המקדש בירושלים' של פרנצ'סקו אייץ, מתאר את החורבן והבזיזה של בית המקדש השני בידי חיילים רומאים. שמן על קנבס, 1867 פרט מתוך 'החרבת בית המקדש בירושלים'אגדות החורבן הן אגדות שמכונסות בעיקר בתלמוד הבבלי בפרק חמישי של מסכת גיטין, בתלמוד ירושלמי במסכת תענית בפרק רביעי הלכה ה', במדרש רבה על איכה ובאבות דרבי נתן.
לִרְאוֹת רבי מאיר ואגדות החורבן
אואנומאוס
אואנומאוס מגדר (ביוונית: Οἰνόμαος ὁ Γαδαρεύς; המאה ה-2 לספירה) היה ציניקן בתקופה הרומאית המאוחרת.
לִרְאוֹת רבי מאיר ואואנומאוס
אונס נערה (הלכה)
אונס נערה בתולה הוא פשע המתואר בתורה אשר המבצעו נענש בחיובו לשלם לאבי הנערה קנס של חמישים שקל (מידת משקל מקראית) כסף, ובחובתו לשאת את אנוסתו אם זהו רצונה, ומניעת הזכות לגרש את אנוסתו לעולם.
לִרְאוֹת רבי מאיר ואונס נערה (הלכה)
אוצר מדרשים
'אוצר מדרשים', בשמו המלא 'אוצר מדרשים בית עקד למאתים מדרשים קטנים אגדות ומעשיות', הוא לקט מדרשים קטנים שליקט וערך יהודה דוד איזנשטיין, ויצא לאור בשנת תרע"ה (1915) בהוצאת המחבר.
לִרְאוֹת רבי מאיר ואוצר מדרשים
אורות (צמח)
בן חרדל מצוי אחד הצמחים המזוהים עם הצמח אורות המופיע בתנ"ך אורות הוא שמו של צמח המופיע במקרא, בספר מלכים ב'.
לִרְאוֹת רבי מאיר ואורות (צמח)
אושא
אושא הייתה עיר יהודית חשובה שהגיעה לשיאה בתקופת המשנה ותחילת תקופת התלמוד, בין המאה ה-1 לבין המאה ה-4 לספירה.
לִרְאוֹת רבי מאיר ואושא
אותו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד
אותו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד היא מצוות לא תעשה מתוך תרי"ג מצוות, לפיה אסור לשחוט בהמה יחד עם הילד שלה באותו יום.
לִרְאוֹת רבי מאיר ואותו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד
אין אדם מוציא דבריו לבטלה
בהלכה, אין אדם מוציא דבריו לבטלה הוא כלל האומר כי אדם אינו אומר דברים שאין להם משמעות.
לִרְאוֹת רבי מאיר ואין אדם מוציא דבריו לבטלה
אין אדם חוטא ולא לו
אֵין אָדָם חוֹטֵא וְלֹא לוֹ הוא כלל בהלכה היהודית לפיו לרוב אדם יעבור עבירה רק שיש לו עצמו תועלת בדבר.
לִרְאוֹת רבי מאיר ואין אדם חוטא ולא לו
אין אדם דר עם נחש בכפיפה
אין אדם דר עם נחש בכפיפה (לעיתים: בכפיפה אחת) הוא כלל בדיני משפחה שבמשפט העברי, הקובע שאי אפשר לדרוש מאחד מבני הזוג להמשיך את קשר הנישואים עם בן הזוג האחר, כאשר לנוכח ניסיון העבר הוא צריך באופן תמידי להישמר מבן הזוג.
לִרְאוֹת רבי מאיר ואין אדם דר עם נחש בכפיפה
איסור קללת אב ואם
איסור קללת אב ואם הוא מצוות לא תעשה מתרי"ג מצוות, האוסרת על כל אדם מישראל לקלל את אביו ואמו.
לִרְאוֹת רבי מאיר ואיסור קללת אב ואם
איסור קללה
איסור קללה כולל כמה מצוות לא תעשה.
לִרְאוֹת רבי מאיר ואיסור קללה
איסור לימוד תורה לנוכרי
בספרות חז"ל, לימוד תורה לנוכרי הוא דין הלכתי, שלפיו אסור ללמד תורה, למעט דיני שבע מצוות בני נח, לאדם שאינו יהודי.
לִרְאוֹת רבי מאיר ואיסור לימוד תורה לנוכרי
אישה שאין לה וסת
בהלכה, אישה שאין לה וסת היא אישה שאין לה מחזור חודשי סדיר.
לִרְאוֹת רבי מאיר ואישה שאין לה וסת
איילונית
איילונית הוא השם שנתנו חז"ל לאישה שאין ביכולתה להרות, עקב פגם מולד הקיים במערכת הרבייה שלה, עוד מיום לידתה.
לִרְאוֹת רבי מאיר ואיילונית
נמליים
נמליים (בשם המדעי: Formicidae; בשם השגור: נמלים) היא משפחה בסדרת הדבוראים.
לִרְאוֹת רבי מאיר ונמליים
נשיא הסנהדרין
נְשִׂיא הסַנְהֶדְרִין היה אישיות מרכזית שישבה בראש הסנהדרין הגדולה, כשלצידו מכהן אב בית דין.
לִרְאוֹת רבי מאיר ונשיא הסנהדרין
נתקל פושע הוא
בהלכה, נתקל פושע הוא הוא כלל הלכתי בדעת יחיד שטבע רבי מאיר, ולפיו אדם שצעד ברחוב ונתקל בדבר מה ונפל, האחריות המליאה של המעשה ותוצאותיו מוטל עליו בלבד, כאילו עשאו בידיים.
לִרְאוֹת רבי מאיר ונתקל פושע הוא
נחשון בן עמינדב
לונטה המתארת את נחשון בן עמינדב. הקפלה הסיסטינית נַחְשׁוֹן בֶּן עַמִּינָדָב היה נשיא שבט יהודה על פי ספר במדבר.
לִרְאוֹת רבי מאיר ונחשון בן עמינדב
נגישות בשבת
מתג הפעלת מעלית כמעלית שבת. מעלית שבת מאפשרת לשומרי מצוות, שעבורם טיפוס במדרגות הוא קשה או בלתי אפשרי, להתערות בחברה גם בשבתות. נגישות היא מידת התאמתה של מערכת לשימושם של אנשים בעלי יכולות גופניות, נפשיות ושכליות מגוונות ככל האפשר.
לִרְאוֹת רבי מאיר ונגישות בשבת
נותן טעם לפגם
בהלכה נותן טעם לפגם (נטל"פ) הוא תיאור מציאות בה טעמו של מאכל איסור נפגם מהיותו ראוי לאכילה, או שטעמו של המאכל האסור משפיע באופן שלילי על טעמו של מאכל היתר.
לִרְאוֹת רבי מאיר ונותן טעם לפגם
נירון קיסר
נירון מאת פרנצ'סקו קביאנקה בגן הקיץ נֵירוֹן קְלַאוּדִיוּס קֵיסָר אוֹגוּסְטוּס גֶרְמָנִיקוּס (בלטינית: Nero Claudius Caesar Augustus Germanicus; 15 בדצמבר 37 – 9 ביוני 68) היה קיסר רומאי, החמישי והאחרון מהשושלת היוליו-קלאודית.
לִרְאוֹת רבי מאיר ונירון קיסר
נידה
בתורה, נידה היא תקופה בת שבעה ימים שבמהלכה נחשבת האישה טמאה כתוצאה מיציאת דם הווסת.
לִרְאוֹת רבי מאיר ונידה
סמיכת זקנים
בהלכה, סמיכת זקנים (נקראת גם סמיכת חכמים או פשוט סמיכה) היא מתן רשות של רב לתלמידו להיות דיין.
לִרְאוֹת רבי מאיר וסמיכת זקנים
ספק כוודאי
בהלכה היהודית, ספק כוודאי הוא סטטוס במצוות מסוימות במקום בו קיים ספק, בהן החמירה התורה ובמקום ספק הטילה חיוב וודאי, כאילו היה הדבר וודאי.
לִרְאוֹת רבי מאיר וספק כוודאי
ספר יוחסין (תלמוד)
ספר יוחסין בתלמוד הוא חיבור קדום שמוזכר בתלמוד שהיה מצוי בימי חז"ל.
לִרְאוֹת רבי מאיר וספר יוחסין (תלמוד)
ספרים חיצונים (הלכה)
מהדורה של ספר בן סירא, 1912 ספרים חיצונים הם ספרים שההלכה אסרה על קריאתם.
לִרְאוֹת רבי מאיר וספרים חיצונים (הלכה)
ספירת העומר
סְפִירַת הָעוֹמֶר היא מצוות עשה מתוך תרי"ג מצוות, לספור כל יום במשך 49 ימים, החל מהקרבת מנחת העומר.
לִרְאוֹת רבי מאיר וספירת העומר
סדר תפילות יום הכיפורים
במהלך יום הכיפורים מתפללים חמש תפילות, שבהן משולבות תוספות ייחודיות ליום הכיפורים, כסדר וידוי בתוך תפילת העמידה, וסדר העבודה באמצע תפילת מוסף.
לִרְאוֹת רבי מאיר וסדר תפילות יום הכיפורים
סומכוס
סוּמָכוֹס (מיוונית: Σύμμαχος, בן ברית) או סוּמְכוּס בן יוסף, היה תנא מהדור החמישי של תקופת התנאים.
לִרְאוֹת רבי מאיר וסומכוס
סומכוס (פירושונים)
סומכוס הוא כינוים בתעתיק עברי של כמה אישים בעלי שמות יווניים שונים.
לִרְאוֹת רבי מאיר וסומכוס (פירושונים)
סיני ועוקר הרים
סִינַי ועוֹקֵר הָרִים הם שני סוגים של תלמידי חכמים.
לִרְאוֹת רבי מאיר וסיני ועוקר הרים
עפר ארץ ישראל
לעפר ארץ ישראל יש קדושה במסורת היהודית עפר ארץ ישראל נחשב במסורת היהודית לקדוש ובעל סגולות.
לִרְאוֹת רבי מאיר ועפר ארץ ישראל
ערדסקין
ערדסקין (גם: ערדסקית ו-ערדסקוס) הייתה עיירה יהודית בגליל התחתון, אשר התקיימה בתקופת בית שני, המשנה והתלמוד, ונזכרת בהקשרים שונים בספרות חז"ל.
לִרְאוֹת רבי מאיר וערדסקין
עבודה זרה בשיתוף
ביהדות, עבודה זרה בשיתוף היא מציאות שבה אדם עובד את ה' בשיתוף עם אל אחר או אלילים אחרים, והיא כלולה באיסור עבודה זרה, שהוא מהחמורים בתורה.
לִרְאוֹת רבי מאיר ועבודה זרה בשיתוף
עדי חתימה כרתי או עדי מסירה כרתי
עדי חתימה כרתי או עדי מסירה כרתי הוא שמה של מחלוקת בהלכות השטר במשפט העברי, בה נחלקו רבי מאיר ורבי אלעזר.
לִרְאוֹת רבי מאיר ועדי חתימה כרתי או עדי מסירה כרתי
עדיו בחתומיו זכין לו
בחתימת העדים הם מזכים את הקניין לקונה עדיו בחתומיו זכין לו (בתרגום מארמית: עדים זוכים על ידי חתימה) הוא כלל יסוד בהלכות השטר.
לִרְאוֹת רבי מאיר ועדיו בחתומיו זכין לו
פניה שרגורודסקה
פַניה (פַני) (פֶייגה) (פועה) שַרְגוֹרוֹדסְקָה (בכתב לטיני: Fanny (Feiga) Schargorodska; ברוסית: Ф. Д. Шаргородская, שַרְגוֹרוֹדסְקָאיָה; 1879, אומן – 7 באפריל 1950, כ' בניסן תש"י, תל אביב) הייתה פדגוגית עברייה שפעלה ברוסיה וברית המועצות, בברלין וביישוב בארץ ישראל.
לִרְאוֹת רבי מאיר ופניה שרגורודסקה
פסח שני
מצות מכונה. יש הנוהגים כיום לאכול מצות ב'''פסח שני'''. מלחמת העולם השנייה. הוא נכנס למחנה בוכנוואלד מייד עם שיחרורו, בכ"ח בניסן תש"ה, התמסר לצרכי הניצולים ושימש עבורם כרב קהילה.
לִרְאוֹת רבי מאיר ופסח שני
פפוס בן יהודה
פַּפּוּס בֶּן יְהוּדָה הוא דמות מתקופת התנאים המוזכרת בספרות חז"ל.
לִרְאוֹת רבי מאיר ופפוס בן יהודה
פר העלם דבר של ציבור
פר העלם דבר של ציבור הוא קרבן חטאת מסוג חטאת פנימית, אותו מביאים הסנהדרין והציבור, במקרה שהסנהדרין טעו בפסיקת הלכה, והתירו עשיית דבר אסור שהעונש על עשייתו במזיד הוא כרת, ועל ידם הוכשל רוב הציבור היהודי שמתגורר בארץ ישראל באותו חטא בשוגג.
לִרְאוֹת רבי מאיר ופר העלם דבר של ציבור
פרי עץ הדעת
נפילת האדם - אדם וחוה אוכלים מעץ הדעת, ציור מעשה ידי לוקאס קראנאך האב, המאה ה-16. מיכלאנג'לו, הקפלה הסיסטינית – "חטא עץ הדעת": השטן מתראה לחוה כחצי-אישה חצי-נחש עץ הדעת הוא שמו של העץ המשמש מוטיב מרכזי בסיפור אדם וחוה בגן עדן, לאחר שנצטוו שלא לאכול מפירותיו של עץ הדעת, אך עברו על ציווי זה במה שידוע כ'חטא עץ הדעת'.
לִרְאוֹת רבי מאיר ופרי עץ הדעת
פלפול
פִּלְפּוּל הוא מונח נפוץ במשנה ובתלמוד, המתאר חריפות יתרה והבנה עמוקה בדברי הלכה.
לִרְאוֹת רבי מאיר ופלפול
פדיון שבויים
פדיון שבויים הוא מצוות הצלתם ושחרורם של בני עם ישראל הנתונים בשבי.
לִרְאוֹת רבי מאיר ופדיון שבויים
צרעת הבגד
צרעת הבגד היא נגע המופיע על בגד הגורם לו להיטמא על ידי כך שכהן רואה את הנגע וקובע שהבגד טמא.
לִרְאוֹת רבי מאיר וצרעת הבגד
צדוקים
הַצַּדּוֹקִים (צְדוֹקִים) היו כיתה – דהיינו תנועה חברתית-דתית – יהודית מרכזית בימי בית המקדש השני.
לִרְאוֹת רבי מאיר וצדוקים
קניין מסירה
קניין מסירה: אחיזת אוכף הבהמה, בהוראת המוכר במשפט העברי, קניין מסירה הוא מעשה קניין בבעלי חיים כבדים, מסירת בעל החיים על ידי בעליו הקודמים (המוכר) לבעליו החדשים (הקונה).
לִרְאוֹת רבי מאיר וקניין מסירה
קניין אותיות
קנין אותיות הוא שם שנתנו חז"ל להקנאת שטר חוב לאדם אחר (הסבת שטר).
לִרְאוֹת רבי מאיר וקניין אותיות
קניין רכוב
שיטת הרמב"ם: רכוב קונה, גם אם אינו אוחז במוסירה יושב בקרון קניין "רכוב על גבי בהמה" הוא קנין במשפט העברי, המקנה בעלות על בעל חיים לאדם הרוכב עליו, כאשר הוא עושה זאת במטרה לקנותה מהפקר או מאדם אחר המוכר לו אותה.
לִרְאוֹת רבי מאיר וקניין רכוב
קפדוקיה
העיירה אוצ'היסר קפדוקיה (בטורקית: Kapadokya, ביוונית: Καππαδοκία) היא חבל ארץ גאוגרפי והיסטורי במרכז רמת אנטוליה באסיה הקטנה שבטורקיה.
לִרְאוֹת רבי מאיר וקפדוקיה
קריעת ים סוף
קריעת ים סוף, תמשיח בבית הכנסת בדורה אירופוס: משמאל, משה ובני ישראל עוברים בים. מימין, משה נוטה את ידו, והמצרים טובעים. קריעת ים סוף היא סיפור מקראי מכונן שהתרחש במהלך יציאת מצרים, בסיפור מתואר כיצד בני ישראל עמדו בפני התקפה של צבא מצרים, כדי להצילם אלוהים בקע את ים סוף ונוצר בו מעבר יבשתי בין חומות מים דרכו נמלטו בני ישראל, וכיצד לאחר מכן נסגרו המים על צבא המצרים והטביעו אותם.
לִרְאוֹת רבי מאיר וקריעת ים סוף
קריית טבעון
קִרְיַת טִבְעוֹן היא מועצה מקומית במחוז חיפה בישראל.
לִרְאוֹת רבי מאיר וקריית טבעון
קלאופטרה
קלאופטרה השביעית (תאה פילופטור, שמשמעותו "האלה אוהבת אביה"; ביוונית: Κλεοπάτρα Φιλοπάτωρ; 70 או 69 לפנה"ס – 12 באוגוסט 30 לפנה"ס) הייתה מלכת מצרים העתיקה, האחרונה בשושלת תַּלְמַי המוקדונית ששלטה במצרים התַּלְמַיִית במשך קרוב ל-300 שנים.
לִרְאוֹת רבי מאיר וקלאופטרה
קטנה (הלכה)
בהלכה, קטנה היא בת, מיום הולדתה עד גיל שתים עשרה לאחר מכן מעמדה משתנה לנערה.
לִרְאוֹת רבי מאיר וקטנה (הלכה)
קטפרס אינו חיבור לא לטומאה ולא לטהרה
מים הזורמים במקום שיפוע - קטפרס קטפרס אינו חיבור לא לטומאה ולא לטהרה הוא כלל יסוד בהלכות טומאה וטהרה ונידון בעיקר בהלכות מקוואות.
לִרְאוֹת רבי מאיר וקטפרס אינו חיבור לא לטומאה ולא לטהרה
קורבן מנחה
קורבן מנחה הוא קורבן מן הצומח שהיה מובא לבית המקדש.
לִרְאוֹת רבי מאיר וקורבן מנחה
קידוש ידיים ורגליים
כיור קידוש ידיים ורגליים היא מצוות עשה מתוך תרי"ג מצוות לפיה הכהנים צריכים לשפוך מים על ידיהם ורגליהם מן הכיור לפני תחילת עבודתם היום־יומית בבית המקדש.
לִרְאוֹת רבי מאיר וקידוש ידיים ורגליים
קיום שטרות
קיום שטרות הוא שמה של תקנת חכמים מתקופת המשנה, לפיה לא ניתן לסמוך על שטר רק על סמך העובדה שהוא חתום בידי שני הצדדים ושני עדים, אלא צריך שהעדים או הלווה יעידו כי השטר אכן אמיתי.
לִרְאוֹת רבי מאיר וקיום שטרות
ר"מ (פירושונים)
קטגוריה:פירושון ראשי תיבות.
לִרְאוֹת רבי מאיר ור"מ (פירושונים)
ר' מאיר
#הפניה רבי מאיר.
לִרְאוֹת רבי מאיר ור' מאיר
רמת אהרן
רמת אהרן היא שכונה במזרח בני ברק.
לִרְאוֹת רבי מאיר ורמת אהרן
רמב"ן
רבי משה בן נחמן (ידוע בראשי התיבות רמב"ן; ד'תתקנ"ד, 1194 בערך – ה'ל' 1270 בערך) היה מגדולי חכמי ספרד, פוסק, פרשן, משורר, הוגה, מקובל ורופא.
לִרְאוֹת רבי מאיר ורמב"ן
ראשי תיבות
International Research Association for Talent Development and Excellence ראשי תיבות (ר"ת; מכונה לעיתים בלשון חז"ל גם: נוטריקון - מלטינית: "לכתוב", "לסמן באותיות") הם טכניקה של כתיב מקוצר שבה נכתב ביטוי נפוץ רק באמצעות האות הראשונה של כל מילה המרכיבה אותו.
לִרְאוֹת רבי מאיר וראשי תיבות
רתמה (אתר מקראי)
מפה של נדודי בני ישראל משנת 1641 רִתְמָה הוא אתר מקראי, מתחנות נדודי בני ישראל במדבר.
לִרְאוֹת רבי מאיר ורתמה (אתר מקראי)
רב
רב הוא שם תואר שבעיקרו תיאר דמות כתלמיד חכם או פוסק הלכה אולם בהמשך התואר מופנה גם לצדיק או לסמכות הרוחנית בבית כנסת או במוסדות דתיים.
לִרְאוֹת רבי מאיר ורב
רב הונא
רב הוּנא (216 – 297) היה מגדולי אמוראי בבל מהדור השני.
לִרְאוֹת רבי מאיר ורב הונא
רב הונא בר יהודה
רב הונא בר יהודה היה אמורא, תלמידו של רב יהודה ורב ששת, מתורתו מצטט רבות.
לִרְאוֹת רבי מאיר ורב הונא בר יהודה
רבן שמעון בן גמליאל
רַבַן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל (רשב"ג) השני היה נשיא הסנהדרין באושא בדור שאחרי מרד בר כוכבא, בנו של רבן גמליאל.
לִרְאוֹת רבי מאיר ורבן שמעון בן גמליאל
רבא
רָבָא (280 בקירוב - 352), היה מראשי הדור הרביעי של אמוראי בבל במאה הרביעית.
לִרְאוֹת רבי מאיר ורבא
רבה בר רב שילא
רבא (או רבה או רבי אבא) בר רב שילא היה בדור הרביעי לאמוראי בבל, תלמידו של רב חסדא.
לִרְאוֹת רבי מאיר ורבה בר רב שילא
רבי מאיר בעל הנס
קבר רבי מאיר בעל הנס, זולטן קלוגר 1937 קבר רבי מאיר בעל הנס תפלות שונות. תרס"ה. בגדד. רבי מאיר בעל הנס הוא כינויו של עושה נפלאות הקבור בטבריה.
לִרְאוֹת רבי מאיר ורבי מאיר בעל הנס
רבי מתיא בן חרש
ציון קברו של רבי מתיא בן חרש בעילבון, 2011 רבי מתיא בן חרש היה תנא בדור השלישי שחי במאה ה-2.
לִרְאוֹת רבי מאיר ורבי מתיא בן חרש
רבי מיאשא
רבי מְיָאשָׁא היה חכם יהודי בתקופת הזוגות, בשלהי ימי בית שני.
לִרְאוֹת רבי מאיר ורבי מיאשא
רבי אלעזר בן עזריה
רבי אלעזר בן עזריה (ראב"ע) היה תנא בן הדור השלישי לתנאים.
לִרְאוֹת רבי מאיר ורבי אלעזר בן עזריה
רבי אלעזר בן שמוע
רבי אלעזר בן שמוע (מכונה לפעמים "רבי אלעזר", בדרך כלל במשנה ובברייתות) היה תנא בדור הרביעי - באמצע המאה השנייה לספירה, כהן, והיה בעל השפעה מרובה על המשכיות מסירת התורה שבעל פה.
לִרְאוֹת רבי מאיר ורבי אלעזר בן שמוע
רבי אלעזר ברבי צדוק
רבי אלעזר בר צדוק היה תנא, כהן, בנו של רבי צדוק.
לִרְאוֹת רבי מאיר ורבי אלעזר ברבי צדוק
רבי אליעזר בן הורקנוס
רבי אליעזר בן הוּרקנוּס (במקורות חז"ל - רבי אליעזר או רבי אליעזר הגדול) היה מגדולי התנאים בדור השני, בתקופת חורבן בית שני ולאחריו, ומבכירי תלמידיו של רבן יוחנן בן זכאי, אשר כינה אותו "בור סוּד שאינו מאבד טיפה" בשל יכולות הלימוד שלו.
לִרְאוֹת רבי מאיר ורבי אליעזר בן הורקנוס
רבי אליעזר בן יעקב
ציון רבי יעקב כנראה אביו של רבי אליעזר רבי אליעזר בן יעקב הוא תנא שחי בשלהי ימי בית המקדש השני ובתקופה שלאחר חורבנו (המאה הראשונה לספירה).
לִרְאוֹת רבי מאיר ורבי אליעזר בן יעקב
רבי אליעזר בן יעקב (השני)
רבי אליעזר בן יעקב השני היה לפי ההשערה תנא מתלמידי רבי עקיבא, שפעל בארץ ישראל בדור הרביעי של התנאים.
לִרְאוֹת רבי מאיר ורבי אליעזר בן יעקב (השני)
רבי אחא (תנא)
רבי אחא היה תנא אשר חי בסוף המאה ה-2, בדור הרביעי והחמישי לתנאים.
לִרְאוֹת רבי מאיר ורבי אחא (תנא)
רבי אושעיא
רבי אושעיא (בתלמוד הירושלמי: רבי הושעיה רבה או רבי אושעיה בר חמה) היה כהן, מגדולי הדור הראשון של האמוראים בארץ ישראל.
לִרְאוֹת רבי מאיר ורבי אושעיא
רבי נתן
רבי נתן, או רבי נתן הבבלי, היה תנא בבלי בדור הרביעי.
לִרְאוֹת רבי מאיר ורבי נתן
רבי נהוראי
רבי נהוראי היה תנא ארץ-ישראלי בדור הרביעי לתנאים (המחצית השנייה של המאה השנייה לספירה).
לִרְאוֹת רבי מאיר ורבי נהוראי
רבי עקיבא
מתחם קבר רבי עקיבא והרמח"ל בטבריה רבי עקיבא בן יוסף (נולד במאה ה-1, ככל הנראה לפני חורבן בית המקדש השני, ונהרג בערך ב-136 לספירה, ג'תתצ"ו), מגדולי חכמי ישראל, היה תנא ארץ ישראלי, בן הדור השלישי של התנאים, מתומכי מרד בר כוכבא, מקובל כי נהרג על קידוש השם כאחד מעשרת הרוגי מלכות, אך יש שפיקפקו על כך.
לִרְאוֹת רבי מאיר ורבי עקיבא
רבי שמעון בן מנסיא
רבי שמעון בן מנסיא היה תנא בדור החמישי, תלמידו של רבי מאיר, חבר ב'קהלא קדישא' שבירושלים, בן תקופתו ומוקירו של רבי יהודה הנשיא ובני ביתו.
לִרְאוֹת רבי מאיר ורבי שמעון בן מנסיא
רבי שמעון בן אלעזר
רבי שמעון בן אלעזר היה תנא מהדור החמישי, מתלמידיו של רבי מאיר.
לִרְאוֹת רבי מאיר ורבי שמעון בן אלעזר
רבי שמעון בן חלפתא
רבי שמעון בן חלפתא היה תנא בדור החמישי.
לִרְאוֹת רבי מאיר ורבי שמעון בן חלפתא
רבי שמעון בר יוחאי
רבי שמעון בר יוחאי (גם רבי שמעון, ר"ש, בן יוֹחַי; או בקיצור רשב"י, בספרי הזוהר ותיקוני הזוהר והאידרות מכונה בשם בוצינא קדישא) היה תנא בן הדור הרביעי שפעל במאה ה-2, ותלמידו של רבי עקיבא.
לִרְאוֹת רבי מאיר ורבי שמעון בר יוחאי
רבי שמעון ברבי
רבי (רבן) שמעון ברבי או בר רבי היה חכם ארצישראלי בדור המעבר שבין התנאים לאמוראים, בנו הצעיר של רבי יהודה הנשיא.
לִרְאוֹת רבי מאיר ורבי שמעון ברבי
רבי טרפון
רבי טרפון היה תנא ממשפחת כהנים המיוחסים לעזרא הסופר שחי בדור שאחרי המרד הגדול (הדור השני והשלישי).
לִרְאוֹת רבי מאיר ורבי טרפון
רבי חנניא בן עקביא
רבי חנניא בן עקביא (נכתב גם חנניה, עקביה וחנינא) היה תנא בדור הרביעי.
לִרְאוֹת רבי מאיר ורבי חנניא בן עקביא
רבי חנינא בן אנטיגנוס
רבי חנינא בן אנטיגנוס (או חנניה בן אנטגנס) היה תנא בן המאה הראשונה או השנייה לספירה, שחי בסמוך לחורבן בית המקדש השני.
לִרְאוֹת רבי מאיר ורבי חנינא בן אנטיגנוס
רבי חנינא בן רבי יוסי הגלילי
רבי חנינא בן רבי יוסי הגלילי היה תנא שחי במאה ה-2.
לִרְאוֹת רבי מאיר ורבי חנינא בן רבי יוסי הגלילי
רבי חנינא בן גמליאל
רבי חנינא בן גמליאל הוא תנא בן הדור השלישי והרביעי של התנאים, בנו של רבן גמליאל דיבנה.
לִרְאוֹת רבי מאיר ורבי חנינא בן גמליאל
רבי דוסתאי ברבי ינאי
רבי דוסתאי ברבי ינאי (לעיתים מופיע בשמות: רבי דוסתאי בן רבי ינאי ורבי דוסתיי בי רבי יניי) היה תנא בן הדור החמישי לתנאים שחי בארץ ישראל בסוף המאה ה-2, ולפרקים שהה גם בבבל.
לִרְאוֹת רבי מאיר ורבי דוסתאי ברבי ינאי
רבי יעקב
יעקב.
לִרְאוֹת רבי מאיר ורבי יעקב
רבי יעקב (תנא)
רבי יעקב בן קרשי היה תנא בדור הרביעי.
לִרְאוֹת רבי מאיר ורבי יעקב (תנא)
רבי ירמיה
רבי ירמיה היה מגדולי האמוראים בארץ־ישראל בדור השלישי והרביעי.
לִרְאוֹת רבי מאיר ורבי ירמיה
רבי ירמיה (הראשון)
רבי ירמיה הראשון היה תנא ואמורא בדור האחרון לתנאי ארץ ישראל, בתקופת המעבר בין התנאים לאמוראים.
לִרְאוֹת רבי מאיר ורבי ירמיה (הראשון)
רבי ישמעאל
קבר התנא רבי ישמעאל בעל הברייתות רבי ישמעאל בן אלישע, מגדולי הדור השלישי של התנאים.
לִרְאוֹת רבי מאיר ורבי ישמעאל
רבי יהושע בן קרחה
רבי יהושע בן קרחה היה תנא בדור הרביעי, חברם של רבי מאיר, רבן שמעון בן גמליאל ושל תלמידי רבי עקיבא.
לִרְאוֹת רבי מאיר ורבי יהושע בן קרחה
רבי יהודה
רבי יהודה בר אלעאי (מוזכר בדרך כלל כרבי יהודה) היה תנא בדור הרביעי של תקופת התנאים, (המחצית השנייה של המאה השנייה לספירה).
לִרְאוֹת רבי מאיר ורבי יהודה
רבי יהודה בן בבא
פנים מערת הקבר, ליד שפרעם, המיוחסת לרבי יהודה בן בבא רבי יהודה בן בבא היה תנא בדור השלישי (תחילת המאה ה-2 לספירה).
לִרְאוֹת רבי מאיר ורבי יהודה בן בבא
רבי יהודה הנשיא
רבי יהודה הנשיא (ידוע גם בכינוי המקוצר "רבי") (חי בסביבות 135–220) היה תנא בדור החמישי, נשיא הסנהדרין ועורך המשנה, נצר למשפחת הלל הזקן וחותֵם תקופת התנאים.
לִרְאוֹת רבי מאיר ורבי יהודה הנשיא
רבי יוסי
הקבר המיוחס לרבי יוסי, יחד עם אביו רבי חלפתא בכפר חנניה רבי יוסי - ובשמו המלא: רבי יוסי בן חלפתא - מגדולי התנאים בדור הרביעי.
לִרְאוֹת רבי מאיר ורבי יוסי
רבי יוסי בן כיפר
רבי יוסי בן כיפר (לעיתים מוזכר בשם רבי יוסי בן קיפר) היה תנא בן הדור החמישי שחי בסוף המאה השנייה לספירה בארץ ישראל ולפרקים שהה גם בבבל.
לִרְאוֹת רבי מאיר ורבי יוסי בן כיפר
רבי יוחנן
רבי יוחנן (מכונה גם בר נפחא; 180–280 לספירה לערך) היה מגדולי האמוראים, בכיר אמוראי ארץ ישראל בדור ראשון, וראש ישיבת טבריה במשך עשרות שנים.
לִרְאוֹת רבי מאיר ורבי יוחנן
רבי יוחנן בן ברוקה
רבי יוחנן בן בְּרוֹקַה, או רבי יוחנן בן ברוקא, הוא תנא מהדור הרביעי של התנאים.
לִרְאוֹת רבי מאיר ורבי יוחנן בן ברוקה
רות רבה
רות בשדה בפוגשה את בועז מדרש רות רבה הוא מדרש למגילת רות, והוא אחד ממדרשי רבה לחמש מגילות.
לִרְאוֹת רבי מאיר ורות רבה
רוח הקודש (יהדות)
רוח הקודש ביהדות היא אחד מאמצעי התקשור החשובים שנשארו כדי ליצור קשר עם האל.
לִרְאוֹת רבי מאיר ורוח הקודש (יהדות)
רוב (הלכה)
רוב הוא מושג המשפיע על נידונים הלכתיים לרוחב המשפט העברי, ישנם מצבים בהם עצם הימצאות רוב הוא תנאי מספיק כדי להכריע את הדין, ישנם מצבים בהם הוא תנאי הכרחי אך לא מספיק, וישנם מצבים בהם אין הרוב משפיע על הדין, כדוגמת "כל קבוע כמחצה על מחצה דמי" שבו בפירוש מבטלים את השפעת הרוב.
לִרְאוֹת רבי מאיר ורוב (הלכה)
רימון מצוי
רימון מצוי (שם מדעי: Punica granatum) הוא מין עץ תרבות קטן או שיח בעל גזעים אחדים, ענף מאוד, נשיר ונושא פרי ייחודי.
לִרְאוֹת רבי מאיר ורימון מצוי
שמונה עשר דבר
שמונה עשר דבר הן שמונה עשרה מחלוקות הלכתיות בין בית שמאי ובית הלל שבהן, שלא כרגיל, גברה ידן של בית שמאי ונפסקה הלכה כמותן.
לִרְאוֹת רבי מאיר ושמונה עשר דבר
שאלת חלום
שאלת חלום היא פעולה, מאגית לרוב, הנעשית לפני השינה על מנת לקבל בחלום מענה לשאלות בהלכה, בקבלה, או אף בצרכים אישיים.
לִרְאוֹת רבי מאיר ושאלת חלום
שניים שעשאוה
שניים שעשאוה, הוא מושג הלכתי המתייחס לעבירה שבוצעה על ידי שני אנשים, אשר חז"ל דרשו מן הפסוקים ששניהם פטורים מעונש.
לִרְאוֹת רבי מאיר ושניים שעשאוה
שלום בית
שלום בית הוא מונח המתאר יחסי שלום והרמוניה בין בני משפחה, באופן המאפשר חיים משותפים ללא חיכוכים ומריבות קשות.
לִרְאוֹת רבי מאיר ושלום בית
שטר (משפט עברי)
שטר הוא מסמך הלכתי, המשמש בדרך כלל כראייה על זכויותיו של המחזיק בו.
לִרְאוֹת רבי מאיר ושטר (משפט עברי)
שזיף
השזיף (שם מדעי: Prunus subg. Prunus) הוא תת-סוג של עץ נשיר ממשפחת הורדיים שפירותיו נאכלים טריים, מבושלים (להכנת קינוחים, לפתנים או ריבות), מיובשים, או ממוצים (לצורך הפקת מיץ).
לִרְאוֹת רבי מאיר ושזיף
שחיטה שאינה ראויה
שחיטה שאינה ראויה היא הגדרה הלכתית לשחיטה שאינה מכשירה את בשר הבהמה לאכילה.
לִרְאוֹת רבי מאיר ושחיטה שאינה ראויה
שומרונים
בית הכנסת השומרוני בחולון שומרונים (בעברית שומרונית: ࠔࠠࠌࠝࠓࠩࠉࠌ שָׁמֶרִים, במשמעות שומרי התורה, בערבית: السامريون, א-סאמיריוּן) הם עם וקבוצה אתנו-דתית ייחודית שחיה במשך מעל אלפיים שנה בשומרון, וטוענת להיותה המשך ישיר של בני ישראל.
לִרְאוֹת רבי מאיר ושומרונים
שולחן הפנים
שולחן הפנים לפי המסורת היהודית. הלחם היה בצורת "תיבה פרוצה", כלומר מלבני בעל שלוש דפנות. מצעד הניצחון עם כלי המקדש. מצד ימין ניתן לראות את השולחן יחד עם חצוצרות הכסף (הנתונים באלכסון).
לִרְאוֹת רבי מאיר ושולחן הפנים
שוכר
בהלכה, שוכר הוא אחד מארבעה שומרים, והוא מוזכר בתורה במספר מילים בודדות בלבד: משמעות הפסוק הוא, ששוכר חיובו פחות משואל, היות שהוא משלם שכר על השימוש שלו בחפץ, בשונה משואל שאינו משלם.
לִרְאוֹת רבי מאיר ושוכר
שימוש חכמים
שימוש חכמים (או בקצרה שימוש) הוא ביטוי המציין מעין חניכה בלימוד תורה ונמנה בפרק קניין תורה בין ארבעים ושמונה דברים שהתורה נקנית בהם.
לִרְאוֹת רבי מאיר ושימוש חכמים
שיר השירים
מגילת שִׁיר הַשִּׁירִים (בראשי תיבות: שה"ש) היא הראשונה בקובץ חמש מגילות שבחלק הכתובים בתנ"ך.
לִרְאוֹת רבי מאיר ושיר השירים
שיטת הממשל ביהדות
שיטת הממשל ביהדות הוא נושא מוסרי ואידאולוגי.
לִרְאוֹת רבי מאיר ושיטת הממשל ביהדות
שיטת הפלפול
שיטת הפִּלְפּוּל היא תופעה שרווחה בעולם היהודי בתקופות שונות, ונפוצה במיוחד בימי הביניים.
לִרְאוֹת רבי מאיר ושיטת הפלפול
תנא קמא
תַּנָּא קַמָּא בארמית, ובתרגום לעברית - התנא הראשון, הוא התנא שדבריו מוזכרים ראשונה במשנה שבה עוסקים.
לִרְאוֹת רבי מאיר ותנא קמא
תנאי בני גד ובני ראובן
תנאי בני גד ובני ראובן הוא שם כולל לסדרת פרטים הצריכים להתקיים על פי ההלכה בכל תנאי, כדי שתנאי זה יהיה בר תוקף, וכאשר יעדרו פרטים אלו מהתנאי יחול המעשה גם אם התנאי לא יתקיים.
לִרְאוֹת רבי מאיר ותנאי בני גד ובני ראובן
תנאים
התַּנָּאִים (ביחיד תַּנָּא, מלשון שינון בארמית) הם חכמי ישראל שדבריהם השתמרו במשנה ובספרות הַתַּנָּאִית - במדרש בספרות האגדתא ובברייתות, והיא מייצגת את "תרבות המחלוקת" שבמשנה, על פיה מביאים גם את הדעה שאינה מקובלת.
לִרְאוֹת רבי מאיר ותנאים
תשלומים (משפט עברי)
התשלומים במשפט העברי הם חיובים של אדם לשלם לאדם אחר כסף בגלל נזק, הלוואה, או חיוב משפטי אחר.
לִרְאוֹת רבי מאיר ותשלומים (משפט עברי)
תשובה (יהדות)
שנה. ביהדות, תְּשׁוּבָה היא תהליך של תיקון פנימיות האדם, עילוי מוסרי, לשם הטבתו בימיו ובאחריתו, מכל מדרגה בה הוא נמצא– צדיק, רשע, ומה שביניהם.
לִרְאוֹת רבי מאיר ותשובה (יהדות)
תלמוד תורה (מצווה)
חדר בבני ברק, 1965 מצוות תלמוד תורה היא מצוות עשה מהתורה ללמוד את התורה, שבכתב ושבעל פה, על כל רבדיה, וללמדה לאחרים.
לִרְאוֹת רבי מאיר ותלמוד תורה (מצווה)
תלמוד תורה לנשים
תלמידות במדרשת שיל"ת לפי ההלכה, נשים אינן נכללות במצוות תלמוד תורה, אף על פי שאישה הלומדת תורה זוכה על כך לשכר.
לִרְאוֹת רבי מאיר ותלמוד תורה לנשים
תלמיד חכם שסרח
בשיח ההלכתי קיים הבדל ביחס שבין תלמיד חכם שסרח - שעבר עבירה - לבין אדם מן השורה, מכיוון שפרסום הדבר לגבי תלמיד-חכם יוצר חילול השם.
לִרְאוֹת רבי מאיר ותלמיד חכם שסרח
תחש (תנ"ך)
תחש הוא סוג העור שבו השתמשו במלאכת עשיית המשכן.
לִרְאוֹת רבי מאיר ותחש (תנ"ך)
תורה לשמה
לימוד לִשְמָהּ או לימוד תורה לִשמה הוא ביטוי מעולם בית המדרש היהודי, המתייחס ללימוד תורה ללא אינטרסים זרים ללימוד.
לִרְאוֹת רבי מאיר ותורה לשמה
תכלת
China National Tea Museum בהאנגג'ואו בירת ג'ג'יאנג הצבע תכלת או תכול, הוא צבע שמתקבל מערבוב של הצבעים כחול ולבן.
לִרְאוֹת רבי מאיר ותכלת
לא מעייל איניש נפשיה לספיקא
הכלל לא לספיקא הוא כלל הלכתי הקובע כי סברא היא שאדם ימנע מלעשות מעשים העשויים להחיל עליו דינים מכח ספק איסור מהתורה שדינו לחומרא, ולכן במקום שיש ספק בכוונתו יש לפרש אותם בצורה שאינה גורמת לו בעיות כאלו.
לִרְאוֹת רבי מאיר ולא מעייל איניש נפשיה לספיקא
לא יהא חוטא נשכר
שלא יהא חוטא נשכר הוא כלל משפטי והלכתי הנקבע מכוח סברא פשוטה (ולכן מקובל גם במשפט הערכאות), והוא קובע דינים רבים שמטרתם שהחוטא לא ירוויח מחטא ומעשה רע שעשה.
לִרְאוֹת רבי מאיר ולא יהא חוטא נשכר
לעולם ישנה אדם לתלמידו דרך קצרה
לעולם ישנה אדם לתלמידו דרך קצרה הוא כלל חינוכי המדריך את המורה ללמד ולנסח את החומר בדרך קצרה ככל הניתן, כדי להקל על התלמיד בזכירת החומר, וכדי שלא יתבלבל.
לִרְאוֹת רבי מאיר ולעולם ישנה אדם לתלמידו דרך קצרה
טומאת משקין
משקה טמא שנגע בכלי - נטמא משקה טמא הנופל על אוכל מטמא אותו בהלכות טומאה וטהרה, טומאת משקים הוא שם לאחת ממיני הטומאה, ומשמש למעשה ככינוי כפול: הן לטומאה החלה על המשקים והן לטומאה הנגרמת כתוצאה מנגיעה במשקים טמאים.
לִרְאוֹת רבי מאיר וטומאת משקין
טומאת מגע
בהלכה היהודית, טומאת מגע היא טומאה המתרחשת על ידי נגיעה פיזית של הדבר הנטמא בדבר המטמא.
לִרְאוֹת רבי מאיר וטומאת מגע
טומאת אוהל
בהלכות טומאה, אוהל שתחתיו נמצא מת, מטמא את כל אשר באותו אוהל משותף עם המת.
לִרְאוֹת רבי מאיר וטומאת אוהל
טומאת כלי עץ
בהלכות טומאת כלים, לכלי עץ ישנם דינים מיוחדים לעניין דיני קבלת הטומאה, וקיימים הבדלים רבים בינם לבין כלים מחומרים אחרים בהלכות קבלת הטומאה.
לִרְאוֹת רבי מאיר וטומאת כלי עץ
טומאת כלי חרס
כלי חרס כלי חרס בהלכות טומאת כלים שבכלי חרס קיימים כמה דינים מיוחדים, המבדילים אותו מכל שאר הכלים.
לִרְאוֹת רבי מאיר וטומאת כלי חרס
טומאת יולדת
טומאת יולדת בהלכה היהודית היא טומאה החלה על אישה לאחר הלידה.
לִרְאוֹת רבי מאיר וטומאת יולדת
זמן טלית ותפילין
זמן טלית ותפילין (מכונה גם זמן ציצית או מִשֶּׁיַּכִּיר, ובראשי תיבות זמן טו"ת) הוא נקודת זמן הלכתית, בין עלות השחר לבין הנץ החמה, המשמשת בהלכה להגדרת תחילת היום לעניינים שונים.
לִרְאוֹת רבי מאיר וזמן טלית ותפילין
זקן ממרא
זקן ממרא ('מַמְרֵא' היא הצורה הארמית של מַמְרֶה, מהפועל הִמְרָה 'מרד, לא לציית') הוא תלמיד חכם סמוך, שמורה הלכה למעשה בניגוד לפסיקת הלכה של הסנהדרין כשהיא במקום מושבה שבלשכת הגזית, ובהרכבה המלא.
לִרְאוֹת רבי מאיר וזקן ממרא
זבל"א
זבל"א או זבל"א וזבל"א (ראשי תיבות של זה בורר לו אחד וזה בורר לו אחד) הוא מונח במשפט העברי המתאר אפשרות לפתרון משפטי על ידי בוררות, כאשר קיים סכסוך בין שני אנשים יש להם אפשרות לגשת לבוררות: כל צד בוחר לו דיין ושניהם בוחרים את הדיין השלישי.
לִרְאוֹת רבי מאיר וזבל"א
זכייה
במשפט העברי, קניין זכייה הוא כלל האומר כי אדם יכול להעשות שליח לחבירו ללא ידיעתו, כאשר מדובר בדבר המהווה זכות למי שמזכים לו.
לִרְאוֹת רבי מאיר וזכייה
זיקה (ייבום)
זיקה הוא מושג תלמודי בהלכות ייבום השנוי במחלוקת, ומהותו קשר בין היבם (אחיו של הנפטר) ליבמה שנפלה לפניו לייבום - עוד לפני הייבום, הנובע מהקשר של היבמה לבעלה שנפטר.
לִרְאוֹת רבי מאיר וזיקה (ייבום)
חמר גמל
בהלכות עירובין, חַמָּר־גַּמָּל הוא מצב שבו אדם מסופק לאיזה מבין שני תחומי שבת הוא משויך, ולכן הוא יכול לשהות רק בחיתוך שביניהם, כלומר בתחום המשותף לשניהם.
לִרְאוֹת רבי מאיר וחמר גמל
חנניה בן אחי רבי יהושע
חנניה (או חנניא) בן אחי רבי יהושע היה תנא בדור השלישי, בתחילת המאה השנייה לספירה, שנולד בארץ ישראל ולאחר זמן עבר לבבל.
לִרְאוֹת רבי מאיר וחנניה בן אחי רבי יהושע
חלום
"חלום האבירים", ציור מעשה ידי אנטוניו דה פרדה. "חלומה של נזירה", ציור מהמאה ה-19 מעשה ידי קארל ברולוב. חלום הוא פעילות מנטלית המתרחשת בזמן שינה, היוצרת חוויה סובייקטיבית של מראות ותחושות.
לִרְאוֹת רבי מאיר וחלום
חטא עץ הדעת
קפלה הסיסטינית נפילת האדם: אדם וחוה אוכלים מעץ הדעת, ציור מעשה ידי לוקאס קראנאך האב, המאה ה-16 חטא עץ הדעת, הנחש מפתה את חוה לאכילת הפרי האסור בעוד אדם מוציא ערימה של דשא מן האדמה, ציור מהמאה ה-15 חטא עץ הדעת בציור מעשה ידי ויליאם בלייק חטא עץ הדעת, השטן מסית את אדם וחוה לאכול מפרי עץ הדעת.
לִרְאוֹת רבי מאיר וחטא עץ הדעת
חזקת שור המועד
שור שנגח בעל חיים אחר שלוש פעמים (מעצמו - ללא שהתגרו בו) הוא 'מוחזק' כנגחן, ודינו שור מועד חזקה בעקבות מקרים היא אחד ממיני החזקות ההלכתיות.
לִרְאוֹת רבי מאיר וחזקת שור המועד
חזקה (הלכה)
חֲזָקָה היא סוג של כלל הלכתי המתבסס על הנחת סבירות, בין אם בנוגע לעולם הטבע ובין אם בנוגע לנפש האדם, כדי להכריע מצבי ספק.
לִרְאוֹת רבי מאיר וחזקה (הלכה)
חזרת הש"ץ
חזרת שליח הציבור (או חזרת הש"ץ) היא חלק מהתפילה היהודית, בו שליח הציבור חוזר על תפילת העמידה לאחר שכל המתפללים במניין אמרו אותה בלחש.
לִרְאוֹת רבי מאיר וחזרת הש"ץ
חול המועד
חול המועד (בראשי תיבות: חוה"מ) הוא כינוי ביהדות למועדים מהתורה, שבהם לא ציוותה התורה לקיים יום טוב.
לִרְאוֹת רבי מאיר וחול המועד
חולין בעזרה
חולין בעזרה הוא איסור הלכתי לשחוט בעלי חיים כשרים בתוך שטח העזרה שבבית המקדש.
לִרְאוֹת רבי מאיר וחולין בעזרה
חילוק רשויות
סוגיית חילוק רשויות עוסקת בטלטול על גג שמעל בתים השייכים לאדם שונים סוגיית חילוק רשויות עוסקת גם בטלטול על גגות של בתים השייכים לאנשים שונים, מופרדים זה מזה, אך סמוכים זה לזה חילוק רשויות הוא כלל בהלכות ערובין, העוסק בגבולות איסור טלטול חפצים בשבת, בין רשות היחיד אחת לרשות היחיד אחרת, ודן בגדר רשות היחיד כאשר מדובר בשטח הטפל לרשות - גג.
לִרְאוֹת רבי מאיר וחילוק רשויות
חידוש
חידוש הוא מצווה או הלכה בתורה, שחלק מכלליהן ויסודותיהן אינו לפי הכללים ההלכתיים הרגילים, ולכן לא ניתן לקבוע את כלליהן האחרים לפי הכללים הסטנדרטיים הרגילים, ואף לא ניתן להסיק מכלליהן והלכותיהן למצוות אחרות.
לִרְאוֹת רבי מאיר וחידוש
חידושי הרמב"ן לתלמוד
חידושי הרמב"ן הוא ספר יסוד בלימוד הגמרא ומספריו החשובים של רבי משה בן נחמן.
לִרְאוֹת רבי מאיר וחידושי הרמב"ן לתלמוד
חיישינן למיעוטא
בהלכה, העיקרון חיישינן למיעוטא (בעברית: חוששים למיעוט) היא דעת יחיד של רבי מאיר, לפיו למרות הכלל אחרי רבים להטות, אין הכוונה שכוחו של הרוב מוחלט וכוחו של המיעוט מתבטל, אלא קביעת התורה היא רק שכוחו של הרוב עדיף מזה של המיעוט, ומכאן עדיפותו, ולכן במקום שלטובת המיעוט עומד כלל אחר כמו למשל חזקה, יש גם לו חשיבות.
לִרְאוֹת רבי מאיר וחיישינן למיעוטא
בן פקועה
בהלכה היהודית, בן פקועה הוא עובר שהוצא מבטן הבהמה לאחר שחיטתה.
לִרְאוֹת רבי מאיר ובן פקועה
בר קפרא
בר קפרא היה חכם בדור המעבר שבין התנאים והאמוראים.
לִרְאוֹת רבי מאיר ובר קפרא
ברוריה
בּרוּריָה (לעיתים ברוריא) הייתה תלמידת חכמים מהיחידות בספרות חז"ל, בת הדור הרביעי של תקופת התנאים (המחצית השנייה של המאה ה-2 לספירה), אשת התנא רבי מאיר ובתו של התנא רבי חנינא בן תרדיון.
לִרְאוֹת רבי מאיר וברוריה
ברוריה (סרט)
ברוריה הוא סרט קולנוע ישראלי בבימויו של אברהם קושניר.
לִרְאוֹת רבי מאיר וברוריה (סרט)
ברכת הנסים
ברכת הנסים הן מספר ברכות מקבוצת ברכות הראייה, הנאמרות בעת ראיית מקום שנעשה בו נס למברך או לציבור.
לִרְאוֹת רבי מאיר וברכת הנסים
ברכת כהנים
בִּרְכַּת הכֹּהֲנִים היא ברכה המופיעה בתורה בספר במדבר במסגרת ציווי על הכהנים לברך את בני ישראל, ואת בני ישראל להתברך מן הכהנים.
לִרְאוֹת רבי מאיר וברכת כהנים
ברכה
ברכת התורה מוצגת על שלט בבית-כנסת. בְּרָכָה היא תפילה קצרה שנאמרת לפני קיום מצווה, וכן בזמן מועד או חוויה יוצאת-דופן בחייו של אדם.
לִרְאוֹת רבי מאיר וברכה
בתר מעיקרא אזלינן או בתר בסוף אזלינן
בתר מעיקרא אזלינן או בתר בסוף אזלינן היא שאלה הלכתית עיונית שנידונה בין האמוראים, בכללי המשפט העברי בהלכות נזיקין.
לִרְאוֹת רבי מאיר ובתר מעיקרא אזלינן או בתר בסוף אזלינן
בל תאחר
בל תאחר הוא איסור לעכב את זמן הבאתם של קורבנות או מתנות עניים שהאדם חייב להביאם.
לִרְאוֹת רבי מאיר ובל תאחר
בחזרה מעמק רפאים
בחזרה מעמק רפאים הוא רומן עברי מאת חיים באר, שיצא לאור בשנת 2018 במסגרת "ספריה לעם" של הוצאת עם עובד.
לִרְאוֹת רבי מאיר ובחזרה מעמק רפאים
בדיקת עד
בדיקת עד היא בדיקה שמבצעת אישה לפי ההלכה היהודית, על מנת לוודא שנפסק הדימום הווסתי שלה.
לִרְאוֹת רבי מאיר ובדיקת עד
בהמה וחיה בהלכה
טקסט.
לִרְאוֹת רבי מאיר ובהמה וחיה בהלכה
בוגרת
בהלכה, בוגרת היא אשה בגיל שלמעלה משתים עשרה וחצי שנים.
לִרְאוֹת רבי מאיר ובוגרת
בכל
על פי האגדה, בכל הייתה בתו של אברהם אבינו.
לִרְאוֹת רבי מאיר ובכל
ביקורת נוסח המקרא
דף מעוטר בסוף כתב יד לנינגרד, מחשובי כתבי היד השלמים של נוסח המסורה והעתיק שבהם ביקורת נוסח המקרא (מכונה לעיתים הביקורת הנמוכה, כדי להבדילה מהשיטה ההיסטורית-ביקורתית המכונה גם "הביקורת הגבוהה") היא מדע עזר בחקר המקרא ופרשנותו המתחקה אחר התהוות נוסח המקרא, העתקתו ומסירתו וכן אחר התהליכים שהולידו גרסאות וטקסטים של המקרא במשך הדורות.
לִרְאוֹת רבי מאיר וביקורת נוסח המקרא
בית דין של מעלה
ביהדות, בית דין של מעלה הוא מושג המייצג את ההתייחסות האלוהית הביקורתית לעניינים שונים ובכלל את הדין בו נידון העולם והאדם בידי שמיים.
לִרְאוֹת רבי מאיר ובית דין של מעלה
בית ועד
בית וַעַד (גם: בית הועד או מקום הועד) הוא כינוי בספרות חז"ל למקום התכנסות החכמים, בסנהדרין, בבית דין או בבית המדרש.
לִרְאוֹת רבי מאיר ובית ועד
גרמא בנזיקין
גרמא וגרמי בנזיקין משמעותם נזק הנעשה באופן עקיף, אולם נחלקו הדעות האם קיים הבדל מהותי בין שתי הגדרות אלה; אם קיים הבדל כזה - מהו, ובאילו מקרים מחייבים את המזיק בנזק עקיף.
לִרְאוֹת רבי מאיר וגרמא בנזיקין
גזרת תקרה
גזרת תקרה היא תקנת חכמים, הקובעת כי על אף שנסרים (קרשי עץ) כשרים לסיכוך מהתורה - היות שיש בהם את שני התנאים הנדרשים ל'סכך' בכדי שיהיה כשר לסוכה (שיהיה גידולו מן הקרקע ושלא יקבל טומאה) - חכמים גזרו שאין לסכך בהם, מחשש שמא מתוך כך יטעה ויבוא לשבת בביתו.
לִרְאוֹת רבי מאיר וגזרת תקרה
גזרה שווה
בדיון התלמודי ובהלכה, גזרה שווה היא אחת משלש עשרה המידות שהתורה נדרשת בהן לשם פרשנות התורה והסקת הלכות.
לִרְאוֹת רבי מאיר וגזרה שווה
גזירות אדריאנוס
גזירות אדריאנוס היו מכלול פעולות העונשין שהטיל הקיסר אדריאנוס על התושבים המורדים בארץ ישראל לאחר דיכוי מרד בר כוכבא, שנקראו במקורות היהודיים "גזירות השמד".
לִרְאוֹת רבי מאיר וגזירות אדריאנוס
גוש חלב
שרידי בית הכנסת בגוש חלב אבטליון בגוש חלב גוש חלב הייתה העיירה החשובה ביותר בגליל העליון היהודי ובירת המנהל של האזור מימי בית שני, ולאורך תקופת המשנה והתלמוד, ונזכרת רבות במקורות.
לִרְאוֹת רבי מאיר וגוש חלב
גילוי אליהו
ביהדות, גילוי אליהו הוא כינוי להתגלות ותִקשור, של ישות המכונה אליהו, ומזוהה על פי רוב עם אליהו הנביא, הבאה במגע ומעניקה מידע לאנשים מסוימים.
לִרְאוֹת רבי מאיר וגילוי אליהו
גיור
גיוּר או גירות הוא הליך של המרת דתו של גוי ליהדות.
לִרְאוֹת רבי מאיר וגיור
דמאסקיוס
דמאסקיוס (ביוונית: Δαμάσκιος; סביבות 458 – אחרי 538), המכונה "אחרון הנאופלאטוניסטים", היה הסכולארכס (ראש בית הספר) האחרון של האקדמיה האפלטונית.
לִרְאוֹת רבי מאיר ודמאסקיוס
דם קישוי
בהלכה, דם קישוי היא הגדרה הלכתית בהלכות טהרת המשפחה ובהלכות טומאה וטהרה, הקובע את דינה של אישה שנובע דם מצוואר הרחם שלה בתקופה הסמוכה ללידה.
לִרְאוֹת רבי מאיר ודם קישוי
דרך הוצאה
בהלכות מלאכת הוצאה, דרך הוצאה הוא תנאי יסודי וכלל מוביל.
לִרְאוֹת רבי מאיר ודרך הוצאה
דרכי האמורי
דרכי האמורי הוא הכינוי שניתן על ידי חז"ל למכלול ההנהגות אשר נהגו בהם העמים הנכריים שחיו בשכנות לעם ישראל, אף כי השם מתייחס לדרכי בני העם האמורי.
לִרְאוֹת רבי מאיר ודרכי האמורי
דרישה וחקירה
דרישה וחקירה הן שני מרכיבים הכרחיים בחקירת עדים על פי ההלכה, והן מהוות תנאי לקבלת העדות בדיונים שאינם דיני ממונות.
לִרְאוֹת רבי מאיר ודרישה וחקירה
דבי רבי עקיבא ודבי רבי ישמעאל
דבי רבי ישמעאל ודבי רבי עקיבא הם כינויים לשני בתי מדרש מתקופת התנאים אשר, על פי הגישה הרווחת במחקר התלמוד, ייצגו שתי אסכולות מדרשיות, ולהם מיוחסים חיבורי מדרשי ההלכה.
לִרְאוֹת רבי מאיר ודבי רבי עקיבא ודבי רבי ישמעאל
דיו סת"ם
דיו וקולמוס - משמשים סופרי סת"ם לכתיבת ספרי תורה, תפילין ומזוזות דיו סת"ם (ספרי-תורה, תפילין, מזוזות) הוא דיו המשמש סופרי סת"ם לכתיבת ספרי תורה, תפילין ומזוזות.
לִרְאוֹת רבי מאיר ודיו סת"ם
המאה ה-2
המאה ה-2 היא התקופה שהחלה בשנת 101 והסתיימה בשנת 200.
לִרְאוֹת רבי מאיר והמאה ה-2
המשבר האימפריאלי בארץ ישראל
המאה השלישית לספירה בארץ ישראל (פרובינקיה סוריה-פלשתינה של האימפריה הרומית) עמדה בסימן משבר כלכלי, פוליטי, חברתי ותרבותי, כחלק בלתי נפרד מהמשבר האימפריאלי שפקד את האימפריה הרומית בין השנים 235-284.
לִרְאוֹת רבי מאיר והמשבר האימפריאלי בארץ ישראל
האירוסין והנישואין בזמן המשנה והתלמוד
250px שינויים רבים ישנם בין האירוסין והנישואין בזמן המשנה והתלמוד לבין האירוסין והנישואין כיום.
לִרְאוֹת רבי מאיר והאירוסין והנישואין בזמן המשנה והתלמוד
הנחת תפילין
ביהדות, הנחת תפילין היא מצווה המחייבת גברים בני-מצווה להניח תפילין על גופם מדי יום, למעט ימים מיוחדים.
לִרְאוֹת רבי מאיר והנחת תפילין
הנדח
"הַנִּדָּח" הוא סיפור מאת ש"י עגנון, המתרחש על רקע המאבק בין המתנגדים לחסידים בגליציה של תחילת המאה ה-19.
לִרְאוֹת רבי מאיר והנדח
הלכות בית הכסא
הלכות בית הכסא הן סדרת הלכות שעניינן התנהלות בבית הכסא (שירותים).
לִרְאוֹת רבי מאיר והלכות בית הכסא
הגליל
ממוזער 250px רכס עם צמחייה צפופה במרום הגליל העליון הגליל (ערבית: الجليل) הוא חבל ארץ הררי בצפון ארץ ישראל.
לִרְאוֹת רבי מאיר והגליל
הוצאת זרע לבטלה
הוצאת שכבת זרע לבטלה (בראשי תיבות: הוז"ל או שז"ל; נקרא גם כן החטא הידוע) הוא מונח הלכתי המתייחס לשפיכת נוזל זרע שלא במסגרת יחסי מין עם אישה, על ידי אוננות, קרי לילה או משגל נסוג.
לִרְאוֹת רבי מאיר והוצאת זרע לבטלה
הוריית כהן בנגע הצרעת
הוריית הכהן בנגע הצרעת הוא החובה ההלכתית שמוטלת על כהן שבקי בדיני נגעי הצרעת להיזקק לדיון של בגד, בית, או אדם שנוגע בנגע הצרעת.
לִרְאוֹת רבי מאיר והוריית כהן בנגע הצרעת
הכשרה מקצועית
הכשרה מקצועית, כלומר לימודים המובילים לרכישת מקצוע, נעשית במגוון רחב של בתי ספר: אוניברסיטאות, מכללות, בתי ספר להנדסאים, מוסדות להכשרה מקצועית, וכן בדרך של חניכות - הצטרפות לבעל מקצוע מנוסה ולימוד המקצוע ממנו תוך כדי עבודה.
לִרְאוֹת רבי מאיר והכשרה מקצועית
היקש (הלכה)
במסגרת התלמוד, היקש הוא אופן לימודי-אינדוקטיבי שמקשר נושאים ספציפיים, בעלי מושג או מילה זהה או דומה, אל קבוצה אחת במטרה להגיע למסקנה הלכתית סופית והכליל הלכה על כלל המקרים.
לִרְאוֹת רבי מאיר והיקש (הלכה)
היהודים באים
היהודים באים היא סדרת טלוויזיה ישראלית סאטירית, הכוללת מערכונים בנושאים מן ההיסטוריה של עם ישראל, מראשית ימי התנ"ך ועד ימינו.
לִרְאוֹת רבי מאיר והיהודים באים
ואהבת לרעך כמוך
סינית). וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ היא מצוות עשה מהתורה, ולדעת התנא רבי עקיבא, הוא גם מושג יסוד בתורה.
לִרְאוֹת רבי מאיר וואהבת לרעך כמוך
כעלה נידף
כעלה נידף (באנגלית: As a Driven Leaf) הוא רומן היסטורי מאת הרב הרקונסטרוקציוניסטי מילטון שטיינברג, הרומן עוסק בחייו של אלישע בן אבויה ובתהליך יציאתו בשאלה.
לִרְאוֹת רבי מאיר וכעלה נידף
כתובה
כתובה מעוטרת מהמאה ה-18 מרג'ו אמיליה כְּתובָּה היא מסמך משפטי מחייב שנלווה לקידושין, אשר בו מפורטים חובות הבעל כלפי אשתו, ובעיקר התחייבותו הכספית במקרה שתגורש או תתאלמן.
לִרְאוֹת רבי מאיר וכתובה
כביצה
כביצה היא יחידת מידה לנפח של מוצקים שהוגדרה בתקופת חז"ל, וכמו כן היא שמו של אחד השיעורים בתורה שלו משמעות במספר תחומים הלכתיים.
לִרְאוֹת רבי מאיר וכביצה
כהושעת אלים
כְּהוֹשַׁעְתָּ אֵלִים הוא פיוט הושענות הנאמר כחלק ממנהג ההושענות בחג הסוכות, לפי מנהגי אשכנז ואיטליה.
לִרְאוֹת רבי מאיר וכהושעת אלים
יצחק ברויאר
הרב ד"ר יצחק ברויאר (בגרמנית: Isaac Breuer; בכתיב יידי: ברייער; י"ז באלול ה'תרמ"ג, 18 בספטמבר 1883 – י"ג באב ה'תש"ו, 10 באוגוסט 1946) היה הוגה דעות, סופר ועסקן ציבור, ממייסדי אגודת ישראל, שהתנגד בחריפות רבה לציונות, והציג כיוון מחשבה שהדגיש את היות עם ישראל "עם התורה" השונה מכל לאום.
לִרְאוֹת רבי מאיר ויצחק ברויאר
יחסי אישות (הלכה)
יחסי אישות (או בלשון חז"ל: תשמיש המיטה) הם יחסי מין בעגה יהודית הלכתית.
לִרְאוֹת רבי מאיר ויחסי אישות (הלכה)
יחיאל די-נור
יחיאל די-נור מעיד במשפט אייכמן, 7 ביוני 1961. יחיאל די-נור (פיינר) (16 במאי 1909 – 17 ביולי 2001) היה סופר ישראלי יליד פולין, ניצול מחנות ההשמדה הנאציים, שכתב על השואה ביידיש ובעברית ומוכר בעיקר בשל סדרת ספריו "סלמנדרה - כרוניקה של משפחה יהודית במאה העשרים".
לִרְאוֹת רבי מאיר ויחיאל די-נור
יד לטומאה
בהלכות טומאה וטהרה, יד (ברבים: ידות) היא ידית המחוברת לחפץ ומשמשת לאחיזתו, והיא נחשבת טפלה לו וחלק ממנו מבחינה הלכתית.
לִרְאוֹת רבי מאיר ויד לטומאה
ידוע הבבלי
ידוע הבבלי היה תנא שמוזכר פעם אחת במשנה ועל פי הקשר אזכור זה מסיקים שהוא מהמאה ה-2 לספירה, בדור החמישי לתנאים.
לִרְאוֹת רבי מאיר וידוע הבבלי
יהודה בן טבאי
יהודה בן טבאי היה נשיא הסנהדרין, בן זוגו של שמעון בן שטח, ששימש לצידו כאב בית דין.
לִרְאוֹת רבי מאיר ויהודה בן טבאי
יום ליקוט עצמות
בהלכה היהודית, יום ליקוט עצמות הוא היום בו אוספים את עצמות הנפטר מקברו הזמני, ומעבירים אותן אל קבר קבוע.
לִרְאוֹת רבי מאיר ויום ליקוט עצמות
יוסף
גלריה הלאומית הישנה בברלין יוֹסֵף הוא דמות מקראית, בנם של יעקב ורחל.
לִרְאוֹת רבי מאיר ויוסף