גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
271 יחסים: ממזר, מאה ברכות, מאיר, מנחת חביתין, מנגן מירון (אלבום), מסכת עוקצים, מעמד שלשתן, מעמד האישה ביהדות, מעשר בהמה, מעשה שבת, מעלין בקודש ואין מורידין, מעילה (הלכה), מצוות תכלת, מצוות הענקה, מצווה לקיים דברי המת, מקרקעין, מקדש חוניו, מרדכי יפה, משנה, משלי שועלים, מזיק וניזק, מחי ומסי, מגילת אסתר, מגילת תענית, מדרשת לינדנבאום, מה שקנה עבד קנה רבו, מופנה, מוקצה מחמת מיאוס, מודיע נפגעים, מוכח מתוכו, מכל מלמדי השכלתי, מכלל לאו אתה שומע הן, מים שאובים, מינקת, מיסטיקה יהודית, מיתת תלמידי רבי עקיבא, מיגו, א' באלול, אמה (יחידת מידה), אנציקלופדיה של הסיפור היהודי, אסתר, אסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא, ארון הברית, אלול, אלישע בן אבויה, אחרים ויש אומרים, אחשביה, אבא יוסף הבנאי, אבר מן החי, אבר המדולדל, ..., אגדת בראשית, אגדות החורבן, אואנומאוס, אונס נערה (הלכה), אוצר מדרשים, אורות (צמח), אושא, אותו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד, אין אדם מוציא דבריו לבטלה, אין אדם חוטא ולא לו, אין אדם דר עם נחש בכפיפה, איסור קללת אב ואם, איסור קללה, איסור לימוד תורה לנוכרי, אישה שאין לה וסת, איילונית, נמליים, נשיא הסנהדרין, נתקל פושע הוא, נחשון בן עמינדב, נגישות בשבת, נותן טעם לפגם, נירון קיסר, נידה, סמיכת זקנים, ספק כוודאי, ספר יוחסין (תלמוד), ספרים חיצונים (הלכה), ספירת העומר, סדר תפילות יום הכיפורים, סומכוס, סומכוס (פירושונים), סיני ועוקר הרים, עפר ארץ ישראל, ערדסקין, עבודה זרה בשיתוף, עדי חתימה כרתי או עדי מסירה כרתי, עדיו בחתומיו זכין לו, פניה שרגורודסקה, פסח שני, פפוס בן יהודה, פר העלם דבר של ציבור, פרי עץ הדעת, פלפול, פדיון שבויים, צרעת הבגד, צדוקים, קניין מסירה, קניין אותיות, קניין רכוב, קפדוקיה, קריעת ים סוף, קריית טבעון, קלאופטרה, קטנה (הלכה), קטפרס אינו חיבור לא לטומאה ולא לטהרה, קורבן מנחה, קידוש ידיים ורגליים, קיום שטרות, ר"מ (פירושונים), ר' מאיר, רמת אהרן, רמב"ן, ראשי תיבות, רתמה (אתר מקראי), רב, רב הונא, רב הונא בר יהודה, רבן שמעון בן גמליאל, רבא, רבה בר רב שילא, רבי מאיר בעל הנס, רבי מתיא בן חרש, רבי מיאשא, רבי אלעזר בן עזריה, רבי אלעזר בן שמוע, רבי אלעזר ברבי צדוק, רבי אליעזר בן הורקנוס, רבי אליעזר בן יעקב, רבי אליעזר בן יעקב (השני), רבי אחא (תנא), רבי אושעיא, רבי נתן, רבי נהוראי, רבי עקיבא, רבי שמעון בן מנסיא, רבי שמעון בן אלעזר, רבי שמעון בן חלפתא, רבי שמעון בר יוחאי, רבי שמעון ברבי, רבי טרפון, רבי חנניא בן עקביא, רבי חנינא בן אנטיגנוס, רבי חנינא בן רבי יוסי הגלילי, רבי חנינא בן גמליאל, רבי דוסתאי ברבי ינאי, רבי יעקב, רבי יעקב (תנא), רבי ירמיה, רבי ירמיה (הראשון), רבי ישמעאל, רבי יהושע בן קרחה, רבי יהודה, רבי יהודה בן בבא, רבי יהודה הנשיא, רבי יוסי, רבי יוסי בן כיפר, רבי יוחנן, רבי יוחנן בן ברוקה, רות רבה, רוח הקודש (יהדות), רוב (הלכה), רימון מצוי, שמונה עשר דבר, שאלת חלום, שניים שעשאוה, שלום בית, שטר (משפט עברי), שזיף, שחיטה שאינה ראויה, שומרונים, שולחן הפנים, שוכר, שימוש חכמים, שיר השירים, שיטת הממשל ביהדות, שיטת הפלפול, תנא קמא, תנאי בני גד ובני ראובן, תנאים, תשלומים (משפט עברי), תשובה (יהדות), תלמוד תורה (מצווה), תלמוד תורה לנשים, תלמיד חכם שסרח, תחש (תנ"ך), תורה לשמה, תכלת, לא מעייל איניש נפשיה לספיקא, לא יהא חוטא נשכר, לעולם ישנה אדם לתלמידו דרך קצרה, טומאת משקין, טומאת מגע, טומאת אוהל, טומאת כלי עץ, טומאת כלי חרס, טומאת יולדת, זמן טלית ותפילין, זקן ממרא, זבל"א, זכייה, זיקה (ייבום), חמר גמל, חנניה בן אחי רבי יהושע, חלום, חטא עץ הדעת, חזקת שור המועד, חזקה (הלכה), חזרת הש"ץ, חול המועד, חולין בעזרה, חילוק רשויות, חידוש, חידושי הרמב"ן לתלמוד, חיישינן למיעוטא, בן פקועה, בר קפרא, ברוריה, ברוריה (סרט), ברכת הנסים, ברכת כהנים, ברכה, בתר מעיקרא אזלינן או בתר בסוף אזלינן, בל תאחר, בחזרה מעמק רפאים, בדיקת עד, בהמה וחיה בהלכה, בוגרת, בכל, ביקורת נוסח המקרא, בית דין של מעלה, בית ועד, גרמא בנזיקין, גזרת תקרה, גזרה שווה, גזירות אדריאנוס, גוש חלב, גילוי אליהו, גיור, דמאסקיוס, דם קישוי, דרך הוצאה, דרכי האמורי, דרישה וחקירה, דבי רבי עקיבא ודבי רבי ישמעאל, דיו סת"ם, המאה ה-2, המשבר האימפריאלי בארץ ישראל, האירוסין והנישואין בזמן המשנה והתלמוד, הנחת תפילין, הנדח, הלכות בית הכסא, הגליל, הוצאת זרע לבטלה, הוריית כהן בנגע הצרעת, הכשרה מקצועית, היקש (הלכה), היהודים באים, ואהבת לרעך כמוך, כעלה נידף, כתובה, כביצה, כהושעת אלים, יצחק ברויאר, יחסי אישות (הלכה), יחיאל די-נור, יד לטומאה, ידוע הבבלי, יהודה בן טבאי, יום ליקוט עצמות, יוסף. להרחיב מדד (221 יותר) »
ממזר
לפי ההלכה, ממזר הוא יהודי שנולד מגילוי עריות חמור, מאיסורי כריתות.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר וממזר · ראה עוד »
מאה ברכות
בשבת ויום טוב משלימים את מנין 'מאה ברכות' על ידי אכילת פירות ומיני מתיקה תקנת מאה ברכות היא תקנה קדומה המחייבת לברך בכל יום לפחות מאה ברכות.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ומאה ברכות · ראה עוד »
מאיר
קטגוריה:שמות משפחה עבריים קטגוריה:שמות פרטיים עבריים לגברים קטגוריה:שמות משפחה שמבוססים על השם מאיר.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ומאיר · ראה עוד »
מנחת חביתין
מנחת חביתין היא אחת ממיני קורבן מנחה, והיא מוקרבת על ידי הכהן הגדול מדי יום, מחציתה בסמוך לתמיד של שחר ומחציתה השנייה בסמוך לתמיד של בין הערביים.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ומנחת חביתין · ראה עוד »
מנגן מירון (אלבום)
מנגן מירון הוא אלבום האולפן החמישי של נגן הכליזמר הישראלי חיליק פרנק.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ומנגן מירון (אלבום) · ראה עוד »
מסכת עוקצים
מסכת עוקצים או מסכת עוקצין (עֳקָצִים וגם עֻקְצִין) היא המסכת האחרונה בסדר טהרות ובששה סדרי משנה.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ומסכת עוקצים · ראה עוד »
מעמד שלשתן
מעמד שלשתן הוא מושג בהלכה המגדיר קניין מיוחד שמעביר את שעבוד ההלוואה מהמלווה לאדם שלישי.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ומעמד שלשתן · ראה עוד »
מעמד האישה ביהדות
מרים הנביאה, מאת אנסלם פוירבאך, 1862. יפיפיות. מעמד האישה ביהדות עבר תמורות ושינויים במהלך הדורות, והושפע הן מתהליכים פנימיים ביהדות והן מתהליכים חיצוניים.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ומעמד האישה ביהדות · ראה עוד »
מעשר בהמה
מעשר בהמה היא מצווה להקריב עשירית מכל הבהמות הטהורות שנולדות לאדם בכל שנה לבית המקדש ולאכול את בשרן בירושלים.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ומעשר בהמה · ראה עוד »
מעשה שבת
מעשה שבת הוא מאכל או מעשה אחר שנוצר במהלך השבת תוך כדי חילול שבת.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ומעשה שבת · ראה עוד »
מעלין בקודש ואין מורידין
מעלין בקודש ואין מורידין הוא כלל הלכתי המבהיר את הסדר בעניינים שבקדושה.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ומעלין בקודש ואין מורידין · ראה עוד »
מעילה (הלכה)
בהלכה, מעילה היא שימוש בחפץ, בהמה או כסף השייך להקדש, שלא לצורך המקדש או הקרבנות.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ומעילה (הלכה) · ראה עוד »
מצוות תכלת
מצוות תכלת (או פתיל תכלת) היא חלק ממצוות ציצית.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ומצוות תכלת · ראה עוד »
מצוות הענקה
מצוות הענקה היא מצווה המחייבת את האדון להעניק לעבדו העברי מרכושו כאשר העבד משתחרר.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ומצוות הענקה · ראה עוד »
מצווה לקיים דברי המת
מצווה לקיים דברי המת הוא כלל תלמודי הקובע שיש לקיים את רצון המת.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ומצווה לקיים דברי המת · ראה עוד »
מקרקעין
מקרקעין הם נכסים שאינם מיטלטלין, דהיינו קרקע וכל הבנוי והנטוע עליה.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ומקרקעין · ראה עוד »
מקדש חוניו
שרטוט סכמטי של האתר בחפירות פיטרי בתל אל יהודיה (לאונטופוליס) בית חוניו (נקרא גם מקדש חוניו) היה מקדש יהודי שהקים במצרים כהן ושמו חוניו (Ὀνίας) מבית צדוק בתקופה הסמוכה למרד החשמונאים - לפניו, במהלכו או מעט לאחריו.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ומקדש חוניו · ראה עוד »
מרדכי יפה
שער "לבוש מלכות" במהדורה שהודפסה בפראג, 1623 הרב מרדכי יפה (ה'ר"צ, 1530 לערך פראג – ג' באדר ב' ה'שע"ב, מרץ 1612 פוזנא), המכונה "בעל הלבושים" או "בעל הלבוש", היה רב, פוסק ומפרש "השולחן ערוך", מחבר ספרי הלכה יסודיים ומחכמי בוהמיה ופולין.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ומרדכי יפה · ראה עוד »
משנה
כותרת מעוטרת למשניות בש"ס מהדורת פרנקפורט ה'ת"פ הַמִּשְׁנָה היא קובץ ספרותי מקיף שנכתב במשך דורות ובמרכזו הפרשנות בעל פה לסוגיות העולות מהתנ"ך.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ומשנה · ראה עוד »
משלי שועלים
מהדורה עברית של "משלי שועלים", בשפה קלה ובחרוזים משלי שועלים הוא קובץ משלים שחוברו ולוקטו על ידי רבי ברכיה בן נטרונאי הנקדן במאה ה-13.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ומשלי שועלים · ראה עוד »
מזיק וניזק
בהלכה, דיני מזיק וניזק, תופסים חלק נכבד מספרות המשפט העברי.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ומזיק וניזק · ראה עוד »
מחי ומסי
מַחֵי וּמַסֵּי הוא פיוט סליחות ארמי קדום, שנאמר על ידי בני עדות המזרח ועל ידי יהודי אשכנז.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ומחי ומסי · ראה עוד »
מגילת אסתר
מְגִלַּת אֶסְתֵּר או מְגִלַּת אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ היא אחת מחמש המגילות שבתנ"ך.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ומגילת אסתר · ראה עוד »
מגילת תענית
מגילת תענית (במקורות קדומים כונתה גם סתם המגילה) היא חיבור קצר בשפה הארמית שחובר בסוף ימי בית שני.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ומגילת תענית · ראה עוד »
מדרשת לינדנבאום
מדרשת או"ת לינדנבאום (בעבר נקראה מדרשת ברוריה) היא מדרשה תורנית לנשים בשכונת ארנונה בירושלים הפועלת תחת רשת אור תורה סטון.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ומדרשת לינדנבאום · ראה עוד »
מה שקנה עבד קנה רבו
מה שקנה עבד קנה רבו הוא כלל יסודי במשפט העברי האומר כי כל מה שבא לרשותו המשפטית של עבד כנעני נכנס בצורה אוטומטית לרשותו המשפטית של האדון, כחלק מקנייניו המוחלטים על העבד, על גופו ועל בעלותו.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ומה שקנה עבד קנה רבו · ראה עוד »
מופנה
מופנה הוא מושג בדיני גזרה שווה המתאר מצב שבו לימוד הגזרה השווה נעשה ממילים שאינן נצרכות לאף דרשה אחרת.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ומופנה · ראה עוד »
מוקצה מחמת מיאוס
בהלכות שבת, מוקצה מחמת מיאוס הוא אחד מסוגי המוקצה האוסרים מדרבנן בטלטול בשבת וביום טוב.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ומוקצה מחמת מיאוס · ראה עוד »
מודיע נפגעים
מודיע נפגעים הוא מי שתפקידו להודיע לבני משפחתו של הרוג או פצוע קשה על שאירע ליקירם.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ומודיע נפגעים · ראה עוד »
מוכח מתוכו
מוכח מתוכו הוא מונח הלכתי המתייחס לכלל יסוד בשטר, האומר כי חלות השטר תלויה בכך שהיא נראית ומוכחת מתוך השטר, וגם אופן החלות הוא לפי הנראה מתוך השטר.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ומוכח מתוכו · ראה עוד »
מכל מלמדי השכלתי
מִכָּל מְלַמְּדַי הִשְׂכַּלְתִּי הוא ביטוי רווח שמשמעותו כי גם אדם חכם וידען יכול ללמוד מכל אחד – גם ממקור בלתי צפוי.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ומכל מלמדי השכלתי · ראה עוד »
מכלל לאו אתה שומע הן
מכלל לאו אתה שומע הן הוא כלל בלוגיקה תלמודית.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ומכלל לאו אתה שומע הן · ראה עוד »
מים שאובים
מים שאובים בהלכות טומאה וטהרה, מים שאובים הם מים שנשאבו על ידי אדם בכלי שיש לו כלי קיבול.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ומים שאובים · ראה עוד »
מינקת
לואי הארבעה עשר, מלך צרפת כתינוק עם המינקת שלו, לונג דה לה ג'ירודיאר מֵינקת היא אישה שמניקה ולפעמים גם מטפלת בילד של אישה אחרת.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ומינקת · ראה עוד »
מיסטיקה יהודית
מיסטיקה יהודית (מיסטי.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ומיסטיקה יהודית · ראה עוד »
מיתת תלמידי רבי עקיבא
מיתת תלמידי רבי עקיבא הוא מעשה, שמקורו בתלמוד, בדבר מיתת 24,000 מתלמידיו של התנא רבי עקיבא.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ומיתת תלמידי רבי עקיבא · ראה עוד »
מיגו
מיגוֹ היא טענה משפטית נפוצה בתלמוד, אשר תרגומה המילולי מארמית הוא "מתוך".
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ומיגו · ראה עוד »
א' באלול
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בא' אלול היא פרשת שופטים.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר וא' באלול · ראה עוד »
אמה (יחידת מידה)
אמה אַמָּה היא יחידת מידה קדומה לאורך.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ואמה (יחידת מידה) · ראה עוד »
אנציקלופדיה של הסיפור היהודי
אנציקלופדיה של הסיפור היהודי היא מפעל אנציקלופדי אקדמי הממיין וממפה את הסיפורים שסופרו בתרבות היהודית לדורותיה, בלשונות היהודים: עברית, ארמית, יידיש, לאדינו וערבית יהודית, באמצעות מתודה חדשה, 'תימטולוגיה', המגדירה מחדש את נושאיהם של הסיפורים.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ואנציקלופדיה של הסיפור היהודי · ראה עוד »
אסתר
אסתר" (1865) מאת ג'ון אוורט מיליי אחשוורוש והמן במשתה אסתר, יצירתו של רמברנדט משנת 1660 המוצגת כיום במוזיאון פושקין שבמוסקבה. היצירה מתארת את הרגע שבו אסתר המלכה מתוודה בפני אחשוורוש על יהדותה ומאשימה את המן במזימתו. אֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה (ובביטוי עברי עממי מודרני - גם "מלכת אסתר" - במיוחד בהקשר של תחפושות שמציגות אותה) היא דמות מקראית, גיבורת מגילת אסתר, שעל פי המסופר סיכלה את מזימתו של המן להשמיד את היהודים בממלכת פרס.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ואסתר · ראה עוד »
אסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא
אסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא (בעברית: הסקת השמועה לפי ההלכה) או בקיצור אליבא דהלכתא, היא אחת מדרכי הלימוד של התורה שבעל פה.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ואסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא · ראה עוד »
ארון הברית
ציור מאת ג'יימס טיסו המתאר את משה ואהרון משתחווים בפני ארון הברית. ארון הברית (קרוי גם ארון האלוהים או ארון העדות), הוא תיבה עשויה עץ ומצופה זהב, בה נשמרו לוחות הברית לפי המסורת היהודית.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר וארון הברית · ראה עוד »
אלול
אֱלוּל (מאכדית: ulūlu), הוא חודש בלוח הבבלי ובלוח העברי, השישי במספר לפי המסורת המקראית והשנים-עשר לפי המסורת החז"לית.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ואלול · ראה עוד »
אלישע בן אבויה
אֱלִישָׁע בֶּן אֲבוּיָה היה אחד מהתנאים ש"שנה ופירש".
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ואלישע בן אבויה · ראה עוד »
אחרים ויש אומרים
אחרים ויש אומרים הם כינויים במשנה לתנאים אנונימיים, במקרים רבים הכינוי הוא לרבי מאיר ורבי נתן (בהתאמה).
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ואחרים ויש אומרים · ראה עוד »
אחשביה
בהלכה, אחשביה (תרגום לעברית: החשיבו) הוא מושג בשפה הארמית שמשמעותו היא: נתן לו חשיבות.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ואחשביה · ראה עוד »
אבא יוסף הבנאי
אבא יוסף הבנאי היה חכם בדור הרביעי לתנאים, בן דורו של רבי מאיר.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ואבא יוסף הבנאי · ראה עוד »
אבר מן החי
הפרה כשרה למאכל רק לאחר המתתה בשחיטה. אכילת אבר שניטל ממנה בעודה חיה – אסורה. אבר מן החי הוא שמה של מצוות לא תעשה האוסרת אכילת אבר שניטל מבעל חיים בעודו חי, גם לאחר מיתת בעל החיים.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ואבר מן החי · ראה עוד »
אבר המדולדל
בהלכה היהודית, אבר המדולדל הוא אבר של בעל חיים, שרובו מנותק ורק חלק קטן ממנו עדיין מחובר לגוף בעל החיים.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ואבר המדולדל · ראה עוד »
אגדת בראשית
אגדת בראשית הוא מדרש אגדה על ספר בראשית.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ואגדת בראשית · ראה עוד »
אגדות החורבן
'החרבת בית המקדש בירושלים' של פרנצ'סקו אייץ, מתאר את החורבן והבזיזה של בית המקדש השני בידי חיילים רומאים. שמן על קנבס, 1867 פרט מתוך 'החרבת בית המקדש בירושלים'אגדות החורבן הן אגדות שמכונסות בעיקר בתלמוד הבבלי בפרק חמישי של מסכת גיטין, בתלמוד ירושלמי במסכת תענית בפרק רביעי הלכה ה', במדרש רבה על איכה ובאבות דרבי נתן.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ואגדות החורבן · ראה עוד »
אואנומאוס
אואנומאוס מגדר (ביוונית: Οἰνόμαος ὁ Γαδαρεύς; המאה ה-2 לספירה) היה ציניקן בתקופה הרומאית המאוחרת.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ואואנומאוס · ראה עוד »
אונס נערה (הלכה)
אונס נערה בתולה הוא פשע המתואר בתורה אשר המבצעו נענש בחיובו לשלם לאבי הנערה קנס של חמישים שקל (מידת משקל מקראית) כסף, ובחובתו לשאת את אנוסתו אם זהו רצונה, ומניעת הזכות לגרש את אנוסתו לעולם. על פי ההלכה, על מנת שהאישה תחשב כאנוסה, על הנאנסת לצעוק ולקרוא לעזרה בזמן האונס, אם המעשה היה במקום שאפשר שאחרים ישמעו את צעקותיה (בעיר). במידה ולא צעקה, ההלכה מגדירה את היחסים כיחסי מין בהסכמה, גם במידה והאישה הנאנסת נשואה. במקרה כזה תחשב נערה בתולה כמפותה.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ואונס נערה (הלכה) · ראה עוד »
אוצר מדרשים
'אוצר מדרשים', בשמו המלא 'אוצר מדרשים בית עקד למאתים מדרשים קטנים אגדות ומעשיות', הוא לקט מדרשים קטנים שליקט וערך יהודה דוד איזנשטיין, ויצא לאור בשנת תרע"ה (1915) בהוצאת המחבר.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ואוצר מדרשים · ראה עוד »
אורות (צמח)
בן חרדל מצוי אחד הצמחים המזוהים עם הצמח אורות המופיע בתנ"ך אורות הוא שמו של צמח המופיע במקרא, בספר מלכים ב'.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ואורות (צמח) · ראה עוד »
אושא
אושא הייתה עיר יהודית חשובה שהגיעה לשיאה בתקופת המשנה ותחילת תקופת התלמוד, בין המאה ה-1 לבין המאה ה-4 לספירה.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ואושא · ראה עוד »
אותו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד
אותו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד היא מצוות לא תעשה מתוך תרי"ג מצוות, לפיה אסור לשחוט בהמה יחד עם הילד שלה באותו יום.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ואותו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד · ראה עוד »
אין אדם מוציא דבריו לבטלה
בהלכה, אין אדם מוציא דבריו לבטלה הוא כלל האומר כי אדם אינו אומר דברים שאין להם משמעות.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ואין אדם מוציא דבריו לבטלה · ראה עוד »
אין אדם חוטא ולא לו
אֵין אָדָם חוֹטֵא וְלֹא לוֹ הוא כלל בהלכה היהודית לפיו לרוב אדם יעבור עבירה רק שיש לו עצמו תועלת בדבר.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ואין אדם חוטא ולא לו · ראה עוד »
אין אדם דר עם נחש בכפיפה
אין אדם דר עם נחש בכפיפה (לעיתים: בכפיפה אחת) הוא כלל בדיני משפחה שבמשפט העברי, הקובע שאי אפשר לדרוש מאחד מבני הזוג להמשיך את קשר הנישואים עם בן הזוג האחר, כאשר לנוכח ניסיון העבר הוא צריך באופן תמידי להישמר מבן הזוג.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ואין אדם דר עם נחש בכפיפה · ראה עוד »
איסור קללת אב ואם
איסור קללת אב ואם הוא מצוות לא תעשה מתרי"ג מצוות, האוסרת על כל אדם מישראל לקלל את אביו ואמו.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ואיסור קללת אב ואם · ראה עוד »
איסור קללה
איסור קללה כולל כמה מצוות לא תעשה.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ואיסור קללה · ראה עוד »
איסור לימוד תורה לנוכרי
בספרות חז"ל, לימוד תורה לנוכרי הוא דין הלכתי, שלפיו אסור ללמד תורה, למעט דיני שבע מצוות בני נח, לאדם שאינו יהודי.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ואיסור לימוד תורה לנוכרי · ראה עוד »
אישה שאין לה וסת
בהלכה, אישה שאין לה וסת היא אישה שאין לה מחזור חודשי סדיר.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ואישה שאין לה וסת · ראה עוד »
איילונית
איילונית הוא השם שנתנו חז"ל לאישה שאין ביכולתה להרות, עקב פגם מולד הקיים במערכת הרבייה שלה, עוד מיום לידתה.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ואיילונית · ראה עוד »
נמליים
נמליים (בשם המדעי: Formicidae; בשם השגור: נמלים) היא משפחה בסדרת הדבוראים.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ונמליים · ראה עוד »
נשיא הסנהדרין
נְשִׂיא הסַנְהֶדְרִין היה אישיות מרכזית שישבה בראש הסנהדרין הגדולה, כשלצידו מכהן אב בית דין.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ונשיא הסנהדרין · ראה עוד »
נתקל פושע הוא
בהלכה, נתקל פושע הוא הוא כלל הלכתי בדעת יחיד שטבע רבי מאיר, ולפיו אדם שצעד ברחוב ונתקל בדבר מה ונפל, האחריות המליאה של המעשה ותוצאותיו מוטל עליו בלבד, כאילו עשאו בידיים.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ונתקל פושע הוא · ראה עוד »
נחשון בן עמינדב
לונטה המתארת את נחשון בן עמינדב. הקפלה הסיסטינית נַחְשׁוֹן בֶּן עַמִּינָדָב היה נשיא שבט יהודה על פי ספר במדבר.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ונחשון בן עמינדב · ראה עוד »
נגישות בשבת
מתג הפעלת מעלית כמעלית שבת. מעלית שבת מאפשרת לשומרי מצוות, שעבורם טיפוס במדרגות הוא קשה או בלתי אפשרי, להתערות בחברה גם בשבתות. נגישות היא מידת התאמתה של מערכת לשימושם של אנשים בעלי יכולות גופניות, נפשיות ושכליות מגוונות ככל האפשר.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ונגישות בשבת · ראה עוד »
נותן טעם לפגם
בהלכה נותן טעם לפגם (נטל"פ) הוא תיאור מציאות בה טעמו של מאכל איסור נפגם מהיותו ראוי לאכילה, או שטעמו של המאכל האסור משפיע באופן שלילי על טעמו של מאכל היתר.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ונותן טעם לפגם · ראה עוד »
נירון קיסר
נירון מאת פרנצ'סקו קביאנקה בגן הקיץ נֵירוֹן קְלַאוּדִיוּס קֵיסָר אוֹגוּסְטוּס גֶרְמָנִיקוּס (בלטינית: Nero Claudius Caesar Augustus Germanicus; 15 בדצמבר 37 – 9 ביוני 68) היה קיסר רומאי, החמישי והאחרון מהשושלת היוליו-קלאודית.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ונירון קיסר · ראה עוד »
נידה
בתורה, נידה היא תקופה בת שבעה ימים שבמהלכה נחשבת האישה טמאה כתוצאה מיציאת דם הווסת.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ונידה · ראה עוד »
סמיכת זקנים
בהלכה, סמיכת זקנים (נקראת גם סמיכת חכמים או פשוט סמיכה) היא מתן רשות של רב לתלמידו להיות דיין.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר וסמיכת זקנים · ראה עוד »
ספק כוודאי
בהלכה היהודית, ספק כוודאי הוא סטטוס במצוות מסוימות במקום בו קיים ספק, בהן החמירה התורה ובמקום ספק הטילה חיוב וודאי, כאילו היה הדבר וודאי.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר וספק כוודאי · ראה עוד »
ספר יוחסין (תלמוד)
ספר יוחסין בתלמוד הוא חיבור קדום שמוזכר בתלמוד שהיה מצוי בימי חז"ל.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר וספר יוחסין (תלמוד) · ראה עוד »
ספרים חיצונים (הלכה)
מהדורה של ספר בן סירא, 1912 ספרים חיצונים הם ספרים שההלכה אסרה על קריאתם.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר וספרים חיצונים (הלכה) · ראה עוד »
ספירת העומר
סְפִירַת הָעוֹמֶר היא מצוות עשה מתוך תרי"ג מצוות, לספור כל יום במשך 49 ימים, החל מהקרבת מנחת העומר.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר וספירת העומר · ראה עוד »
סדר תפילות יום הכיפורים
במהלך יום הכיפורים מתפללים חמש תפילות, שבהן משולבות תוספות ייחודיות ליום הכיפורים, כסדר וידוי בתוך תפילת העמידה, וסדר העבודה באמצע תפילת מוסף.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר וסדר תפילות יום הכיפורים · ראה עוד »
סומכוס
סוּמָכוֹס (מיוונית: Σύμμαχος, בן ברית) או סוּמְכוּס בן יוסף, היה תנא מהדור החמישי של תקופת התנאים.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר וסומכוס · ראה עוד »
סומכוס (פירושונים)
סומכוס הוא כינוים בתעתיק עברי של כמה אישים בעלי שמות יווניים שונים.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר וסומכוס (פירושונים) · ראה עוד »
סיני ועוקר הרים
סִינַי ועוֹקֵר הָרִים הם שני סוגים של תלמידי חכמים.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר וסיני ועוקר הרים · ראה עוד »
עפר ארץ ישראל
לעפר ארץ ישראל יש קדושה במסורת היהודית עפר ארץ ישראל נחשב במסורת היהודית לקדוש ובעל סגולות.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ועפר ארץ ישראל · ראה עוד »
ערדסקין
ערדסקין (גם: ערדסקית ו-ערדסקוס) הייתה עיירה יהודית בגליל התחתון, אשר התקיימה בתקופת בית שני, המשנה והתלמוד, ונזכרת בהקשרים שונים בספרות חז"ל.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר וערדסקין · ראה עוד »
עבודה זרה בשיתוף
ביהדות, עבודה זרה בשיתוף היא מציאות שבה אדם עובד את ה' בשיתוף עם אל אחר או אלילים אחרים, והיא כלולה באיסור עבודה זרה, שהוא מהחמורים בתורה.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ועבודה זרה בשיתוף · ראה עוד »
עדי חתימה כרתי או עדי מסירה כרתי
עדי חתימה כרתי או עדי מסירה כרתי הוא שמה של מחלוקת בהלכות השטר במשפט העברי, בה נחלקו רבי מאיר ורבי אלעזר.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ועדי חתימה כרתי או עדי מסירה כרתי · ראה עוד »
עדיו בחתומיו זכין לו
בחתימת העדים הם מזכים את הקניין לקונה עדיו בחתומיו זכין לו (בתרגום מארמית: עדים זוכים על ידי חתימה) הוא כלל יסוד בהלכות השטר.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ועדיו בחתומיו זכין לו · ראה עוד »
פניה שרגורודסקה
פַניה (פַני) (פֶייגה) (פועה) שַרְגוֹרוֹדסְקָה (בכתב לטיני: Fanny (Feiga) Schargorodska; ברוסית: Ф. Д. Шаргородская, שַרְגוֹרוֹדסְקָאיָה; 1879, אומן – 7 באפריל 1950, כ' בניסן תש"י, תל אביב) הייתה פדגוגית עברייה שפעלה ברוסיה וברית המועצות, בברלין וביישוב בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ופניה שרגורודסקה · ראה עוד »
פסח שני
מצות מכונה. יש הנוהגים כיום לאכול מצות ב'''פסח שני'''. מלחמת העולם השנייה. הוא נכנס למחנה בוכנוואלד מייד עם שיחרורו, בכ"ח בניסן תש"ה, התמסר לצרכי הניצולים ושימש עבורם כרב קהילה. הוא הנהיג חגיגת '''פסח שני''', כיוון שנמנע מהם לקיים את החג במועדו.ש בתמונה: הרב שכטר בתפילה ביום הראשון של חג השבועות במחנה בוכנוואלד פסח שני (נקרא גם פסח קטן) חל בי"ד באייר, חודש בדיוק אחרי ערב פסח, ובו ניתנת שוב ההזדמנות להקריב קורבן פסח עבור אנשים שנמנע מהם להקריבו במועדו (י"ד בניסן) משום שהיו טמאים או רחוקים ממקום המקדש.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ופסח שני · ראה עוד »
פפוס בן יהודה
פַּפּוּס בֶּן יְהוּדָה הוא דמות מתקופת התנאים המוזכרת בספרות חז"ל.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ופפוס בן יהודה · ראה עוד »
פר העלם דבר של ציבור
פר העלם דבר של ציבור הוא קרבן חטאת מסוג חטאת פנימית, אותו מביאים הסנהדרין והציבור, במקרה שהסנהדרין טעו בפסיקת הלכה, והתירו עשיית דבר אסור שהעונש על עשייתו במזיד הוא כרת, ועל ידם הוכשל רוב הציבור היהודי שמתגורר בארץ ישראל באותו חטא בשוגג.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ופר העלם דבר של ציבור · ראה עוד »
פרי עץ הדעת
נפילת האדם - אדם וחוה אוכלים מעץ הדעת, ציור מעשה ידי לוקאס קראנאך האב, המאה ה-16. מיכלאנג'לו, הקפלה הסיסטינית – "חטא עץ הדעת": השטן מתראה לחוה כחצי-אישה חצי-נחש עץ הדעת הוא שמו של העץ המשמש מוטיב מרכזי בסיפור אדם וחוה בגן עדן, לאחר שנצטוו שלא לאכול מפירותיו של עץ הדעת, אך עברו על ציווי זה במה שידוע כ'חטא עץ הדעת'.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ופרי עץ הדעת · ראה עוד »
פלפול
פִּלְפּוּל הוא מונח נפוץ במשנה ובתלמוד, המתאר חריפות יתרה והבנה עמוקה בדברי הלכה.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ופלפול · ראה עוד »
פדיון שבויים
פדיון שבויים הוא מצוות הצלתם ושחרורם של בני עם ישראל הנתונים בשבי.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ופדיון שבויים · ראה עוד »
צרעת הבגד
צרעת הבגד היא נגע המופיע על בגד הגורם לו להיטמא על ידי כך שכהן רואה את הנגע וקובע שהבגד טמא.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר וצרעת הבגד · ראה עוד »
צדוקים
הַצַּדּוֹקִים (צְדוֹקִים) היו כיתה – דהיינו תנועה חברתית-דתית – יהודית מרכזית בימי בית המקדש השני.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר וצדוקים · ראה עוד »
קניין מסירה
קניין מסירה: אחיזת אוכף הבהמה, בהוראת המוכר במשפט העברי, קניין מסירה הוא מעשה קניין בבעלי חיים כבדים, מסירת בעל החיים על ידי בעליו הקודמים (המוכר) לבעליו החדשים (הקונה).
חָדָשׁ!!: רבי מאיר וקניין מסירה · ראה עוד »
קניין אותיות
קנין אותיות הוא שם שנתנו חז"ל להקנאת שטר חוב לאדם אחר (הסבת שטר).
חָדָשׁ!!: רבי מאיר וקניין אותיות · ראה עוד »
קניין רכוב
שיטת הרמב"ם: רכוב קונה, גם אם אינו אוחז במוסירה יושב בקרון קניין "רכוב על גבי בהמה" הוא קנין במשפט העברי, המקנה בעלות על בעל חיים לאדם הרוכב עליו, כאשר הוא עושה זאת במטרה לקנותה מהפקר או מאדם אחר המוכר לו אותה.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר וקניין רכוב · ראה עוד »
קפדוקיה
העיירה אוצ'היסר קפדוקיה (בטורקית: Kapadokya, ביוונית: Καππαδοκία) היא חבל ארץ גאוגרפי והיסטורי במרכז רמת אנטוליה באסיה הקטנה שבטורקיה.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר וקפדוקיה · ראה עוד »
קריעת ים סוף
קריעת ים סוף, תמשיח בבית הכנסת בדורה אירופוס: משמאל, משה ובני ישראל עוברים בים. מימין, משה נוטה את ידו, והמצרים טובעים. קריעת ים סוף היא סיפור מקראי מכונן שהתרחש במהלך יציאת מצרים, בסיפור מתואר כיצד בני ישראל עמדו בפני התקפה של צבא מצרים, כדי להצילם אלוהים בקע את ים סוף ונוצר בו מעבר יבשתי בין חומות מים דרכו נמלטו בני ישראל, וכיצד לאחר מכן נסגרו המים על צבא המצרים והטביעו אותם.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר וקריעת ים סוף · ראה עוד »
קריית טבעון
קִרְיַת טִבְעוֹן היא מועצה מקומית במחוז חיפה בישראל.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר וקריית טבעון · ראה עוד »
קלאופטרה
קלאופטרה השביעית (תאה פילופטור, שמשמעותו "האלה אוהבת אביה"; ביוונית: Κλεοπάτρα Φιλοπάτωρ; 70 או 69 לפנה"ס – 12 באוגוסט 30 לפנה"ס) הייתה מלכת מצרים העתיקה, האחרונה בשושלת תַּלְמַי המוקדונית ששלטה במצרים התַּלְמַיִית במשך קרוב ל-300 שנים.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר וקלאופטרה · ראה עוד »
קטנה (הלכה)
בהלכה, קטנה היא בת, מיום הולדתה עד גיל שתים עשרה לאחר מכן מעמדה משתנה לנערה.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר וקטנה (הלכה) · ראה עוד »
קטפרס אינו חיבור לא לטומאה ולא לטהרה
מים הזורמים במקום שיפוע - קטפרס קטפרס אינו חיבור לא לטומאה ולא לטהרה הוא כלל יסוד בהלכות טומאה וטהרה ונידון בעיקר בהלכות מקוואות.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר וקטפרס אינו חיבור לא לטומאה ולא לטהרה · ראה עוד »
קורבן מנחה
קורבן מנחה הוא קורבן מן הצומח שהיה מובא לבית המקדש.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר וקורבן מנחה · ראה עוד »
קידוש ידיים ורגליים
כיור קידוש ידיים ורגליים היא מצוות עשה מתוך תרי"ג מצוות לפיה הכהנים צריכים לשפוך מים על ידיהם ורגליהם מן הכיור לפני תחילת עבודתם היום־יומית בבית המקדש.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר וקידוש ידיים ורגליים · ראה עוד »
קיום שטרות
קיום שטרות הוא שמה של תקנת חכמים מתקופת המשנה, לפיה לא ניתן לסמוך על שטר רק על סמך העובדה שהוא חתום בידי שני הצדדים ושני עדים, אלא צריך שהעדים או הלווה יעידו כי השטר אכן אמיתי.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר וקיום שטרות · ראה עוד »
ר"מ (פירושונים)
קטגוריה:פירושון ראשי תיבות.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ור"מ (פירושונים) · ראה עוד »
ר' מאיר
#הפניה רבי מאיר.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ור' מאיר · ראה עוד »
רמת אהרן
רמת אהרן היא שכונה במזרח בני ברק.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ורמת אהרן · ראה עוד »
רמב"ן
רבי משה בן נחמן (ידוע בראשי התיבות רמב"ן; ד'תתקנ"ד, 1194 בערך – ה'ל' 1270 בערך) היה מגדולי חכמי ספרד, פוסק, פרשן, משורר, הוגה, מקובל ורופא.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ורמב"ן · ראה עוד »
ראשי תיבות
International Research Association for Talent Development and Excellence ראשי תיבות (ר"ת; מכונה לעיתים בלשון חז"ל גם: נוטריקון - מלטינית: "לכתוב", "לסמן באותיות") הם טכניקה של כתיב מקוצר שבה נכתב ביטוי נפוץ רק באמצעות האות הראשונה של כל מילה המרכיבה אותו.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר וראשי תיבות · ראה עוד »
רתמה (אתר מקראי)
מפה של נדודי בני ישראל משנת 1641 רִתְמָה הוא אתר מקראי, מתחנות נדודי בני ישראל במדבר.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ורתמה (אתר מקראי) · ראה עוד »
רב
רב הוא שם תואר שבעיקרו תיאר דמות כתלמיד חכם או פוסק הלכה אולם בהמשך התואר מופנה גם לצדיק או לסמכות הרוחנית בבית כנסת או במוסדות דתיים.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ורב · ראה עוד »
רב הונא
רב הוּנא (216 – 297) היה מגדולי אמוראי בבל מהדור השני.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ורב הונא · ראה עוד »
רב הונא בר יהודה
רב הונא בר יהודה היה אמורא, תלמידו של רב יהודה ורב ששת, מתורתו מצטט רבות.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ורב הונא בר יהודה · ראה עוד »
רבן שמעון בן גמליאל
רַבַן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל (רשב"ג) השני היה נשיא הסנהדרין באושא בדור שאחרי מרד בר כוכבא, בנו של רבן גמליאל.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ורבן שמעון בן גמליאל · ראה עוד »
רבא
רָבָא (280 בקירוב - 352), היה מראשי הדור הרביעי של אמוראי בבל במאה הרביעית.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ורבא · ראה עוד »
רבה בר רב שילא
רבא (או רבה או רבי אבא) בר רב שילא היה בדור הרביעי לאמוראי בבל, תלמידו של רב חסדא.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ורבה בר רב שילא · ראה עוד »
רבי מאיר בעל הנס
קבר רבי מאיר בעל הנס, זולטן קלוגר 1937 קבר רבי מאיר בעל הנס תפלות שונות. תרס"ה. בגדד. רבי מאיר בעל הנס הוא כינויו של עושה נפלאות הקבור בטבריה.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ורבי מאיר בעל הנס · ראה עוד »
רבי מתיא בן חרש
ציון קברו של רבי מתיא בן חרש בעילבון, 2011 רבי מתיא בן חרש היה תנא בדור השלישי שחי במאה ה-2.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ורבי מתיא בן חרש · ראה עוד »
רבי מיאשא
רבי מְיָאשָׁא היה חכם יהודי בתקופת הזוגות, בשלהי ימי בית שני.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ורבי מיאשא · ראה עוד »
רבי אלעזר בן עזריה
רבי אלעזר בן עזריה (ראב"ע) היה תנא בן הדור השלישי לתנאים.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ורבי אלעזר בן עזריה · ראה עוד »
רבי אלעזר בן שמוע
רבי אלעזר בן שמוע (מכונה לפעמים "רבי אלעזר", בדרך כלל במשנה ובברייתות) היה תנא בדור הרביעי - באמצע המאה השנייה לספירה, כהן, והיה בעל השפעה מרובה על המשכיות מסירת התורה שבעל פה.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ורבי אלעזר בן שמוע · ראה עוד »
רבי אלעזר ברבי צדוק
רבי אלעזר בר צדוק היה תנא, כהן, בנו של רבי צדוק.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ורבי אלעזר ברבי צדוק · ראה עוד »
רבי אליעזר בן הורקנוס
רבי אליעזר בן הוּרקנוּס (במקורות חז"ל - רבי אליעזר או רבי אליעזר הגדול) היה מגדולי התנאים בדור השני, בתקופת חורבן בית שני ולאחריו, ומבכירי תלמידיו של רבן יוחנן בן זכאי, אשר כינה אותו "בור סוּד שאינו מאבד טיפה" בשל יכולות הלימוד שלו.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ורבי אליעזר בן הורקנוס · ראה עוד »
רבי אליעזר בן יעקב
ציון רבי יעקב כנראה אביו של רבי אליעזר רבי אליעזר בן יעקב הוא תנא שחי בשלהי ימי בית המקדש השני ובתקופה שלאחר חורבנו (המאה הראשונה לספירה).
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ורבי אליעזר בן יעקב · ראה עוד »
רבי אליעזר בן יעקב (השני)
רבי אליעזר בן יעקב השני היה לפי ההשערה תנא מתלמידי רבי עקיבא, שפעל בארץ ישראל בדור הרביעי של התנאים.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ורבי אליעזר בן יעקב (השני) · ראה עוד »
רבי אחא (תנא)
רבי אחא היה תנא אשר חי בסוף המאה ה-2, בדור הרביעי והחמישי לתנאים.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ורבי אחא (תנא) · ראה עוד »
רבי אושעיא
רבי אושעיא (בתלמוד הירושלמי: רבי הושעיה רבה או רבי אושעיה בר חמה) היה כהן, מגדולי הדור הראשון של האמוראים בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ורבי אושעיא · ראה עוד »
רבי נתן
רבי נתן, או רבי נתן הבבלי, היה תנא בבלי בדור הרביעי.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ורבי נתן · ראה עוד »
רבי נהוראי
רבי נהוראי היה תנא ארץ-ישראלי בדור הרביעי לתנאים (המחצית השנייה של המאה השנייה לספירה).
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ורבי נהוראי · ראה עוד »
רבי עקיבא
מתחם קבר רבי עקיבא והרמח"ל בטבריה רבי עקיבא בן יוסף (נולד במאה ה-1, ככל הנראה לפני חורבן בית המקדש השני, ונהרג בערך ב-136 לספירה, ג'תתצ"ו), מגדולי חכמי ישראל, היה תנא ארץ ישראלי, בן הדור השלישי של התנאים, מתומכי מרד בר כוכבא, מקובל כי נהרג על קידוש השם כאחד מעשרת הרוגי מלכות, אך יש שפיקפקו על כך. התגורר בבני ברק ובלוד. היה בר פלוגתא של רבי ישמעאל, רבי טרפון, רבי יוחנן בן נורי ואחרים. פיתח שיטה לפירוש המקרא שעל פיה יש לייחס משמעות לכל מילה ואף לכל אות במקרא. הטביע את חותמו על הלכות רבות ועל ערכים במסורת ובחשיבה היהודית.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ורבי עקיבא · ראה עוד »
רבי שמעון בן מנסיא
רבי שמעון בן מנסיא היה תנא בדור החמישי, תלמידו של רבי מאיר, חבר ב'קהלא קדישא' שבירושלים, בן תקופתו ומוקירו של רבי יהודה הנשיא ובני ביתו.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ורבי שמעון בן מנסיא · ראה עוד »
רבי שמעון בן אלעזר
רבי שמעון בן אלעזר היה תנא מהדור החמישי, מתלמידיו של רבי מאיר.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ורבי שמעון בן אלעזר · ראה עוד »
רבי שמעון בן חלפתא
רבי שמעון בן חלפתא היה תנא בדור החמישי.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ורבי שמעון בן חלפתא · ראה עוד »
רבי שמעון בר יוחאי
רבי שמעון בר יוחאי (גם רבי שמעון, ר"ש, בן יוֹחַי; או בקיצור רשב"י, בספרי הזוהר ותיקוני הזוהר והאידרות מכונה בשם בוצינא קדישא) היה תנא בן הדור הרביעי שפעל במאה ה-2, ותלמידו של רבי עקיבא.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ורבי שמעון בר יוחאי · ראה עוד »
רבי שמעון ברבי
רבי (רבן) שמעון ברבי או בר רבי היה חכם ארצישראלי בדור המעבר שבין התנאים לאמוראים, בנו הצעיר של רבי יהודה הנשיא.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ורבי שמעון ברבי · ראה עוד »
רבי טרפון
רבי טרפון היה תנא ממשפחת כהנים המיוחסים לעזרא הסופר שחי בדור שאחרי המרד הגדול (הדור השני והשלישי).
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ורבי טרפון · ראה עוד »
רבי חנניא בן עקביא
רבי חנניא בן עקביא (נכתב גם חנניה, עקביה וחנינא) היה תנא בדור הרביעי.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ורבי חנניא בן עקביא · ראה עוד »
רבי חנינא בן אנטיגנוס
רבי חנינא בן אנטיגנוס (או חנניה בן אנטגנס) היה תנא בן המאה הראשונה או השנייה לספירה, שחי בסמוך לחורבן בית המקדש השני.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ורבי חנינא בן אנטיגנוס · ראה עוד »
רבי חנינא בן רבי יוסי הגלילי
רבי חנינא בן רבי יוסי הגלילי היה תנא שחי במאה ה-2.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ורבי חנינא בן רבי יוסי הגלילי · ראה עוד »
רבי חנינא בן גמליאל
רבי חנינא בן גמליאל הוא תנא בן הדור השלישי והרביעי של התנאים, בנו של רבן גמליאל דיבנה.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ורבי חנינא בן גמליאל · ראה עוד »
רבי דוסתאי ברבי ינאי
רבי דוסתאי ברבי ינאי (לעיתים מופיע בשמות: רבי דוסתאי בן רבי ינאי ורבי דוסתיי בי רבי יניי) היה תנא בן הדור החמישי לתנאים שחי בארץ ישראל בסוף המאה ה-2, ולפרקים שהה גם בבבל.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ורבי דוסתאי ברבי ינאי · ראה עוד »
רבי יעקב
יעקב.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ורבי יעקב · ראה עוד »
רבי יעקב (תנא)
רבי יעקב בן קרשי היה תנא בדור הרביעי.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ורבי יעקב (תנא) · ראה עוד »
רבי ירמיה
רבי ירמיה היה מגדולי האמוראים בארץ־ישראל בדור השלישי והרביעי.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ורבי ירמיה · ראה עוד »
רבי ירמיה (הראשון)
רבי ירמיה הראשון היה תנא ואמורא בדור האחרון לתנאי ארץ ישראל, בתקופת המעבר בין התנאים לאמוראים.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ורבי ירמיה (הראשון) · ראה עוד »
רבי ישמעאל
קבר התנא רבי ישמעאל בעל הברייתות רבי ישמעאל בן אלישע, מגדולי הדור השלישי של התנאים.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ורבי ישמעאל · ראה עוד »
רבי יהושע בן קרחה
רבי יהושע בן קרחה היה תנא בדור הרביעי, חברם של רבי מאיר, רבן שמעון בן גמליאל ושל תלמידי רבי עקיבא.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ורבי יהושע בן קרחה · ראה עוד »
רבי יהודה
רבי יהודה בר אלעאי (מוזכר בדרך כלל כרבי יהודה) היה תנא בדור הרביעי של תקופת התנאים, (המחצית השנייה של המאה השנייה לספירה).
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ורבי יהודה · ראה עוד »
רבי יהודה בן בבא
פנים מערת הקבר, ליד שפרעם, המיוחסת לרבי יהודה בן בבא רבי יהודה בן בבא היה תנא בדור השלישי (תחילת המאה ה-2 לספירה).
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ורבי יהודה בן בבא · ראה עוד »
רבי יהודה הנשיא
רבי יהודה הנשיא (ידוע גם בכינוי המקוצר "רבי") (חי בסביבות 135–220) היה תנא בדור החמישי, נשיא הסנהדרין ועורך המשנה, נצר למשפחת הלל הזקן וחותֵם תקופת התנאים.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ורבי יהודה הנשיא · ראה עוד »
רבי יוסי
הקבר המיוחס לרבי יוסי, יחד עם אביו רבי חלפתא בכפר חנניה רבי יוסי - ובשמו המלא: רבי יוסי בן חלפתא - מגדולי התנאים בדור הרביעי.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ורבי יוסי · ראה עוד »
רבי יוסי בן כיפר
רבי יוסי בן כיפר (לעיתים מוזכר בשם רבי יוסי בן קיפר) היה תנא בן הדור החמישי שחי בסוף המאה השנייה לספירה בארץ ישראל ולפרקים שהה גם בבבל.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ורבי יוסי בן כיפר · ראה עוד »
רבי יוחנן
רבי יוחנן (מכונה גם בר נפחא; 180–280 לספירה לערך) היה מגדולי האמוראים, בכיר אמוראי ארץ ישראל בדור ראשון, וראש ישיבת טבריה במשך עשרות שנים.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ורבי יוחנן · ראה עוד »
רבי יוחנן בן ברוקה
רבי יוחנן בן בְּרוֹקַה, או רבי יוחנן בן ברוקא, הוא תנא מהדור הרביעי של התנאים.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ורבי יוחנן בן ברוקה · ראה עוד »
רות רבה
רות בשדה בפוגשה את בועז מדרש רות רבה הוא מדרש למגילת רות, והוא אחד ממדרשי רבה לחמש מגילות.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ורות רבה · ראה עוד »
רוח הקודש (יהדות)
רוח הקודש ביהדות היא אחד מאמצעי התקשור החשובים שנשארו כדי ליצור קשר עם האל.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ורוח הקודש (יהדות) · ראה עוד »
רוב (הלכה)
רוב הוא מושג המשפיע על נידונים הלכתיים לרוחב המשפט העברי, ישנם מצבים בהם עצם הימצאות רוב הוא תנאי מספיק כדי להכריע את הדין, ישנם מצבים בהם הוא תנאי הכרחי אך לא מספיק, וישנם מצבים בהם אין הרוב משפיע על הדין, כדוגמת "כל קבוע כמחצה על מחצה דמי" שבו בפירוש מבטלים את השפעת הרוב.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ורוב (הלכה) · ראה עוד »
רימון מצוי
רימון מצוי (שם מדעי: Punica granatum) הוא מין עץ תרבות קטן או שיח בעל גזעים אחדים, ענף מאוד, נשיר ונושא פרי ייחודי.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ורימון מצוי · ראה עוד »
שמונה עשר דבר
שמונה עשר דבר הן שמונה עשרה מחלוקות הלכתיות בין בית שמאי ובית הלל שבהן, שלא כרגיל, גברה ידן של בית שמאי ונפסקה הלכה כמותן.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ושמונה עשר דבר · ראה עוד »
שאלת חלום
שאלת חלום היא פעולה, מאגית לרוב, הנעשית לפני השינה על מנת לקבל בחלום מענה לשאלות בהלכה, בקבלה, או אף בצרכים אישיים.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ושאלת חלום · ראה עוד »
שניים שעשאוה
שניים שעשאוה, הוא מושג הלכתי המתייחס לעבירה שבוצעה על ידי שני אנשים, אשר חז"ל דרשו מן הפסוקים ששניהם פטורים מעונש.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ושניים שעשאוה · ראה עוד »
שלום בית
שלום בית הוא מונח המתאר יחסי שלום והרמוניה בין בני משפחה, באופן המאפשר חיים משותפים ללא חיכוכים ומריבות קשות.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ושלום בית · ראה עוד »
שטר (משפט עברי)
שטר הוא מסמך הלכתי, המשמש בדרך כלל כראייה על זכויותיו של המחזיק בו.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ושטר (משפט עברי) · ראה עוד »
שזיף
השזיף (שם מדעי: Prunus subg. Prunus) הוא תת-סוג של עץ נשיר ממשפחת הורדיים שפירותיו נאכלים טריים, מבושלים (להכנת קינוחים, לפתנים או ריבות), מיובשים, או ממוצים (לצורך הפקת מיץ).
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ושזיף · ראה עוד »
שחיטה שאינה ראויה
שחיטה שאינה ראויה היא הגדרה הלכתית לשחיטה שאינה מכשירה את בשר הבהמה לאכילה.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ושחיטה שאינה ראויה · ראה עוד »
שומרונים
בית הכנסת השומרוני בחולון שומרונים (בעברית שומרונית: ࠔࠠࠌࠝࠓࠩࠉࠌ שָׁמֶרִים, במשמעות שומרי התורה, בערבית: السامريون, א-סאמיריוּן) הם עם וקבוצה אתנו-דתית ייחודית שחיה במשך מעל אלפיים שנה בשומרון, וטוענת להיותה המשך ישיר של בני ישראל.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ושומרונים · ראה עוד »
שולחן הפנים
שולחן הפנים לפי המסורת היהודית. הלחם היה בצורת "תיבה פרוצה", כלומר מלבני בעל שלוש דפנות. מצעד הניצחון עם כלי המקדש. מצד ימין ניתן לראות את השולחן יחד עם חצוצרות הכסף (הנתונים באלכסון). שולחן לחם הפנים, ועליו לחם הפנים, בדגם המשכן בתמנע שולחן הפנים (או שולחן לחם הפנים) הוא אחד מכלי המשכן ובית המקדש, שהיה בהיכל בחלקו הצפוני.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ושולחן הפנים · ראה עוד »
שוכר
בהלכה, שוכר הוא אחד מארבעה שומרים, והוא מוזכר בתורה במספר מילים בודדות בלבד: משמעות הפסוק הוא, ששוכר חיובו פחות משואל, היות שהוא משלם שכר על השימוש שלו בחפץ, בשונה משואל שאינו משלם.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ושוכר · ראה עוד »
שימוש חכמים
שימוש חכמים (או בקצרה שימוש) הוא ביטוי המציין מעין חניכה בלימוד תורה ונמנה בפרק קניין תורה בין ארבעים ושמונה דברים שהתורה נקנית בהם.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ושימוש חכמים · ראה עוד »
שיר השירים
מגילת שִׁיר הַשִּׁירִים (בראשי תיבות: שה"ש) היא הראשונה בקובץ חמש מגילות שבחלק הכתובים בתנ"ך.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ושיר השירים · ראה עוד »
שיטת הממשל ביהדות
שיטת הממשל ביהדות הוא נושא מוסרי ואידאולוגי.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ושיטת הממשל ביהדות · ראה עוד »
שיטת הפלפול
שיטת הפִּלְפּוּל היא תופעה שרווחה בעולם היהודי בתקופות שונות, ונפוצה במיוחד בימי הביניים.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ושיטת הפלפול · ראה עוד »
תנא קמא
תַּנָּא קַמָּא בארמית, ובתרגום לעברית - התנא הראשון, הוא התנא שדבריו מוזכרים ראשונה במשנה שבה עוסקים.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ותנא קמא · ראה עוד »
תנאי בני גד ובני ראובן
תנאי בני גד ובני ראובן הוא שם כולל לסדרת פרטים הצריכים להתקיים על פי ההלכה בכל תנאי, כדי שתנאי זה יהיה בר תוקף, וכאשר יעדרו פרטים אלו מהתנאי יחול המעשה גם אם התנאי לא יתקיים.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ותנאי בני גד ובני ראובן · ראה עוד »
תנאים
התַּנָּאִים (ביחיד תַּנָּא, מלשון שינון בארמית) הם חכמי ישראל שדבריהם השתמרו במשנה ובספרות הַתַּנָּאִית - במדרש בספרות האגדתא ובברייתות, והיא מייצגת את "תרבות המחלוקת" שבמשנה, על פיה מביאים גם את הדעה שאינה מקובלת.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ותנאים · ראה עוד »
תשלומים (משפט עברי)
התשלומים במשפט העברי הם חיובים של אדם לשלם לאדם אחר כסף בגלל נזק, הלוואה, או חיוב משפטי אחר.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ותשלומים (משפט עברי) · ראה עוד »
תשובה (יהדות)
שנה. ביהדות, תְּשׁוּבָה היא תהליך של תיקון פנימיות האדם, עילוי מוסרי, לשם הטבתו בימיו ובאחריתו, מכל מדרגה בה הוא נמצא– צדיק, רשע, ומה שביניהם.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ותשובה (יהדות) · ראה עוד »
תלמוד תורה (מצווה)
חדר בבני ברק, 1965 מצוות תלמוד תורה היא מצוות עשה מהתורה ללמוד את התורה, שבכתב ושבעל פה, על כל רבדיה, וללמדה לאחרים.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ותלמוד תורה (מצווה) · ראה עוד »
תלמוד תורה לנשים
תלמידות במדרשת שיל"ת לפי ההלכה, נשים אינן נכללות במצוות תלמוד תורה, אף על פי שאישה הלומדת תורה זוכה על כך לשכר.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ותלמוד תורה לנשים · ראה עוד »
תלמיד חכם שסרח
בשיח ההלכתי קיים הבדל ביחס שבין תלמיד חכם שסרח - שעבר עבירה - לבין אדם מן השורה, מכיוון שפרסום הדבר לגבי תלמיד-חכם יוצר חילול השם.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ותלמיד חכם שסרח · ראה עוד »
תחש (תנ"ך)
תחש הוא סוג העור שבו השתמשו במלאכת עשיית המשכן.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ותחש (תנ"ך) · ראה עוד »
תורה לשמה
לימוד לִשְמָהּ או לימוד תורה לִשמה הוא ביטוי מעולם בית המדרש היהודי, המתייחס ללימוד תורה ללא אינטרסים זרים ללימוד.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ותורה לשמה · ראה עוד »
תכלת
China National Tea Museum בהאנגג'ואו בירת ג'ג'יאנג הצבע תכלת או תכול, הוא צבע שמתקבל מערבוב של הצבעים כחול ולבן.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ותכלת · ראה עוד »
לא מעייל איניש נפשיה לספיקא
הכלל לא לספיקא הוא כלל הלכתי הקובע כי סברא היא שאדם ימנע מלעשות מעשים העשויים להחיל עליו דינים מכח ספק איסור מהתורה שדינו לחומרא, ולכן במקום שיש ספק בכוונתו יש לפרש אותם בצורה שאינה גורמת לו בעיות כאלו.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ולא מעייל איניש נפשיה לספיקא · ראה עוד »
לא יהא חוטא נשכר
שלא יהא חוטא נשכר הוא כלל משפטי והלכתי הנקבע מכוח סברא פשוטה (ולכן מקובל גם במשפט הערכאות), והוא קובע דינים רבים שמטרתם שהחוטא לא ירוויח מחטא ומעשה רע שעשה.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ולא יהא חוטא נשכר · ראה עוד »
לעולם ישנה אדם לתלמידו דרך קצרה
לעולם ישנה אדם לתלמידו דרך קצרה הוא כלל חינוכי המדריך את המורה ללמד ולנסח את החומר בדרך קצרה ככל הניתן, כדי להקל על התלמיד בזכירת החומר, וכדי שלא יתבלבל.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ולעולם ישנה אדם לתלמידו דרך קצרה · ראה עוד »
טומאת משקין
משקה טמא שנגע בכלי - נטמא משקה טמא הנופל על אוכל מטמא אותו בהלכות טומאה וטהרה, טומאת משקים הוא שם לאחת ממיני הטומאה, ומשמש למעשה ככינוי כפול: הן לטומאה החלה על המשקים והן לטומאה הנגרמת כתוצאה מנגיעה במשקים טמאים.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר וטומאת משקין · ראה עוד »
טומאת מגע
בהלכה היהודית, טומאת מגע היא טומאה המתרחשת על ידי נגיעה פיזית של הדבר הנטמא בדבר המטמא.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר וטומאת מגע · ראה עוד »
טומאת אוהל
בהלכות טומאה, אוהל שתחתיו נמצא מת, מטמא את כל אשר באותו אוהל משותף עם המת.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר וטומאת אוהל · ראה עוד »
טומאת כלי עץ
בהלכות טומאת כלים, לכלי עץ ישנם דינים מיוחדים לעניין דיני קבלת הטומאה, וקיימים הבדלים רבים בינם לבין כלים מחומרים אחרים בהלכות קבלת הטומאה.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר וטומאת כלי עץ · ראה עוד »
טומאת כלי חרס
כלי חרס כלי חרס בהלכות טומאת כלים שבכלי חרס קיימים כמה דינים מיוחדים, המבדילים אותו מכל שאר הכלים.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר וטומאת כלי חרס · ראה עוד »
טומאת יולדת
טומאת יולדת בהלכה היהודית היא טומאה החלה על אישה לאחר הלידה.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר וטומאת יולדת · ראה עוד »
זמן טלית ותפילין
זמן טלית ותפילין (מכונה גם זמן ציצית או מִשֶּׁיַּכִּיר, ובראשי תיבות זמן טו"ת) הוא נקודת זמן הלכתית, בין עלות השחר לבין הנץ החמה, המשמשת בהלכה להגדרת תחילת היום לעניינים שונים.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר וזמן טלית ותפילין · ראה עוד »
זקן ממרא
זקן ממרא ('מַמְרֵא' היא הצורה הארמית של מַמְרֶה, מהפועל הִמְרָה 'מרד, לא לציית') הוא תלמיד חכם סמוך, שמורה הלכה למעשה בניגוד לפסיקת הלכה של הסנהדרין כשהיא במקום מושבה שבלשכת הגזית, ובהרכבה המלא.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר וזקן ממרא · ראה עוד »
זבל"א
זבל"א או זבל"א וזבל"א (ראשי תיבות של זה בורר לו אחד וזה בורר לו אחד) הוא מונח במשפט העברי המתאר אפשרות לפתרון משפטי על ידי בוררות, כאשר קיים סכסוך בין שני אנשים יש להם אפשרות לגשת לבוררות: כל צד בוחר לו דיין ושניהם בוחרים את הדיין השלישי.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר וזבל"א · ראה עוד »
זכייה
במשפט העברי, קניין זכייה הוא כלל האומר כי אדם יכול להעשות שליח לחבירו ללא ידיעתו, כאשר מדובר בדבר המהווה זכות למי שמזכים לו.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר וזכייה · ראה עוד »
זיקה (ייבום)
זיקה הוא מושג תלמודי בהלכות ייבום השנוי במחלוקת, ומהותו קשר בין היבם (אחיו של הנפטר) ליבמה שנפלה לפניו לייבום - עוד לפני הייבום, הנובע מהקשר של היבמה לבעלה שנפטר.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר וזיקה (ייבום) · ראה עוד »
חמר גמל
בהלכות עירובין, חַמָּר־גַּמָּל הוא מצב שבו אדם מסופק לאיזה מבין שני תחומי שבת הוא משויך, ולכן הוא יכול לשהות רק בחיתוך שביניהם, כלומר בתחום המשותף לשניהם.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר וחמר גמל · ראה עוד »
חנניה בן אחי רבי יהושע
חנניה (או חנניא) בן אחי רבי יהושע היה תנא בדור השלישי, בתחילת המאה השנייה לספירה, שנולד בארץ ישראל ולאחר זמן עבר לבבל.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר וחנניה בן אחי רבי יהושע · ראה עוד »
חלום
"חלום האבירים", ציור מעשה ידי אנטוניו דה פרדה. "חלומה של נזירה", ציור מהמאה ה-19 מעשה ידי קארל ברולוב. חלום הוא פעילות מנטלית המתרחשת בזמן שינה, היוצרת חוויה סובייקטיבית של מראות ותחושות.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר וחלום · ראה עוד »
חטא עץ הדעת
קפלה הסיסטינית נפילת האדם: אדם וחוה אוכלים מעץ הדעת, ציור מעשה ידי לוקאס קראנאך האב, המאה ה-16 חטא עץ הדעת, הנחש מפתה את חוה לאכילת הפרי האסור בעוד אדם מוציא ערימה של דשא מן האדמה, ציור מהמאה ה-15 חטא עץ הדעת בציור מעשה ידי ויליאם בלייק חטא עץ הדעת, השטן מסית את אדם וחוה לאכול מפרי עץ הדעת. חטא עץ הדעת הוא כינוי לסיפור מקראי בתחילת ספר בראשית על החטא של אכילת פרי עץ הדעת טוב ורע על ידי אדם וחוה בניגוד לציווי של אלוהים ועל העונש שקיבלו אדם, חוה והנחש.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר וחטא עץ הדעת · ראה עוד »
חזקת שור המועד
שור שנגח בעל חיים אחר שלוש פעמים (מעצמו - ללא שהתגרו בו) הוא 'מוחזק' כנגחן, ודינו שור מועד חזקה בעקבות מקרים היא אחד ממיני החזקות ההלכתיות.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר וחזקת שור המועד · ראה עוד »
חזקה (הלכה)
חֲזָקָה היא סוג של כלל הלכתי המתבסס על הנחת סבירות, בין אם בנוגע לעולם הטבע ובין אם בנוגע לנפש האדם, כדי להכריע מצבי ספק.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר וחזקה (הלכה) · ראה עוד »
חזרת הש"ץ
חזרת שליח הציבור (או חזרת הש"ץ) היא חלק מהתפילה היהודית, בו שליח הציבור חוזר על תפילת העמידה לאחר שכל המתפללים במניין אמרו אותה בלחש.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר וחזרת הש"ץ · ראה עוד »
חול המועד
חול המועד (בראשי תיבות: חוה"מ) הוא כינוי ביהדות למועדים מהתורה, שבהם לא ציוותה התורה לקיים יום טוב.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר וחול המועד · ראה עוד »
חולין בעזרה
חולין בעזרה הוא איסור הלכתי לשחוט בעלי חיים כשרים בתוך שטח העזרה שבבית המקדש.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר וחולין בעזרה · ראה עוד »
חילוק רשויות
סוגיית חילוק רשויות עוסקת בטלטול על גג שמעל בתים השייכים לאדם שונים סוגיית חילוק רשויות עוסקת גם בטלטול על גגות של בתים השייכים לאנשים שונים, מופרדים זה מזה, אך סמוכים זה לזה חילוק רשויות הוא כלל בהלכות ערובין, העוסק בגבולות איסור טלטול חפצים בשבת, בין רשות היחיד אחת לרשות היחיד אחרת, ודן בגדר רשות היחיד כאשר מדובר בשטח הטפל לרשות - גג.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר וחילוק רשויות · ראה עוד »
חידוש
חידוש הוא מצווה או הלכה בתורה, שחלק מכלליהן ויסודותיהן אינו לפי הכללים ההלכתיים הרגילים, ולכן לא ניתן לקבוע את כלליהן האחרים לפי הכללים הסטנדרטיים הרגילים, ואף לא ניתן להסיק מכלליהן והלכותיהן למצוות אחרות.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר וחידוש · ראה עוד »
חידושי הרמב"ן לתלמוד
חידושי הרמב"ן הוא ספר יסוד בלימוד הגמרא ומספריו החשובים של רבי משה בן נחמן.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר וחידושי הרמב"ן לתלמוד · ראה עוד »
חיישינן למיעוטא
בהלכה, העיקרון חיישינן למיעוטא (בעברית: חוששים למיעוט) היא דעת יחיד של רבי מאיר, לפיו למרות הכלל אחרי רבים להטות, אין הכוונה שכוחו של הרוב מוחלט וכוחו של המיעוט מתבטל, אלא קביעת התורה היא רק שכוחו של הרוב עדיף מזה של המיעוט, ומכאן עדיפותו, ולכן במקום שלטובת המיעוט עומד כלל אחר כמו למשל חזקה, יש גם לו חשיבות.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר וחיישינן למיעוטא · ראה עוד »
בן פקועה
בהלכה היהודית, בן פקועה הוא עובר שהוצא מבטן הבהמה לאחר שחיטתה.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ובן פקועה · ראה עוד »
בר קפרא
בר קפרא היה חכם בדור המעבר שבין התנאים והאמוראים.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ובר קפרא · ראה עוד »
ברוריה
בּרוּריָה (לעיתים ברוריא) הייתה תלמידת חכמים מהיחידות בספרות חז"ל, בת הדור הרביעי של תקופת התנאים (המחצית השנייה של המאה ה-2 לספירה), אשת התנא רבי מאיר ובתו של התנא רבי חנינא בן תרדיון.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר וברוריה · ראה עוד »
ברוריה (סרט)
ברוריה הוא סרט קולנוע ישראלי בבימויו של אברהם קושניר.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר וברוריה (סרט) · ראה עוד »
ברכת הנסים
ברכת הנסים הן מספר ברכות מקבוצת ברכות הראייה, הנאמרות בעת ראיית מקום שנעשה בו נס למברך או לציבור.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר וברכת הנסים · ראה עוד »
ברכת כהנים
בִּרְכַּת הכֹּהֲנִים היא ברכה המופיעה בתורה בספר במדבר במסגרת ציווי על הכהנים לברך את בני ישראל, ואת בני ישראל להתברך מן הכהנים.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר וברכת כהנים · ראה עוד »
ברכה
ברכת התורה מוצגת על שלט בבית-כנסת. בְּרָכָה היא תפילה קצרה שנאמרת לפני קיום מצווה, וכן בזמן מועד או חוויה יוצאת-דופן בחייו של אדם.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר וברכה · ראה עוד »
בתר מעיקרא אזלינן או בתר בסוף אזלינן
בתר מעיקרא אזלינן או בתר בסוף אזלינן היא שאלה הלכתית עיונית שנידונה בין האמוראים, בכללי המשפט העברי בהלכות נזיקין.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ובתר מעיקרא אזלינן או בתר בסוף אזלינן · ראה עוד »
בל תאחר
בל תאחר הוא איסור לעכב את זמן הבאתם של קורבנות או מתנות עניים שהאדם חייב להביאם.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ובל תאחר · ראה עוד »
בחזרה מעמק רפאים
בחזרה מעמק רפאים הוא רומן עברי מאת חיים באר, שיצא לאור בשנת 2018 במסגרת "ספריה לעם" של הוצאת עם עובד.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ובחזרה מעמק רפאים · ראה עוד »
בדיקת עד
בדיקת עד היא בדיקה שמבצעת אישה לפי ההלכה היהודית, על מנת לוודא שנפסק הדימום הווסתי שלה.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ובדיקת עד · ראה עוד »
בהמה וחיה בהלכה
טקסט.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ובהמה וחיה בהלכה · ראה עוד »
בוגרת
בהלכה, בוגרת היא אשה בגיל שלמעלה משתים עשרה וחצי שנים.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ובוגרת · ראה עוד »
בכל
על פי האגדה, בכל הייתה בתו של אברהם אבינו.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ובכל · ראה עוד »
ביקורת נוסח המקרא
דף מעוטר בסוף כתב יד לנינגרד, מחשובי כתבי היד השלמים של נוסח המסורה והעתיק שבהם ביקורת נוסח המקרא (מכונה לעיתים הביקורת הנמוכה, כדי להבדילה מהשיטה ההיסטורית-ביקורתית המכונה גם "הביקורת הגבוהה") היא מדע עזר בחקר המקרא ופרשנותו המתחקה אחר התהוות נוסח המקרא, העתקתו ומסירתו וכן אחר התהליכים שהולידו גרסאות וטקסטים של המקרא במשך הדורות.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר וביקורת נוסח המקרא · ראה עוד »
בית דין של מעלה
ביהדות, בית דין של מעלה הוא מושג המייצג את ההתייחסות האלוהית הביקורתית לעניינים שונים ובכלל את הדין בו נידון העולם והאדם בידי שמיים.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ובית דין של מעלה · ראה עוד »
בית ועד
בית וַעַד (גם: בית הועד או מקום הועד) הוא כינוי בספרות חז"ל למקום התכנסות החכמים, בסנהדרין, בבית דין או בבית המדרש.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ובית ועד · ראה עוד »
גרמא בנזיקין
גרמא וגרמי בנזיקין משמעותם נזק הנעשה באופן עקיף, אולם נחלקו הדעות האם קיים הבדל מהותי בין שתי הגדרות אלה; אם קיים הבדל כזה - מהו, ובאילו מקרים מחייבים את המזיק בנזק עקיף.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר וגרמא בנזיקין · ראה עוד »
גזרת תקרה
גזרת תקרה היא תקנת חכמים, הקובעת כי על אף שנסרים (קרשי עץ) כשרים לסיכוך מהתורה - היות שיש בהם את שני התנאים הנדרשים ל'סכך' בכדי שיהיה כשר לסוכה (שיהיה גידולו מן הקרקע ושלא יקבל טומאה) - חכמים גזרו שאין לסכך בהם, מחשש שמא מתוך כך יטעה ויבוא לשבת בביתו.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר וגזרת תקרה · ראה עוד »
גזרה שווה
בדיון התלמודי ובהלכה, גזרה שווה היא אחת משלש עשרה המידות שהתורה נדרשת בהן לשם פרשנות התורה והסקת הלכות.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר וגזרה שווה · ראה עוד »
גזירות אדריאנוס
גזירות אדריאנוס היו מכלול פעולות העונשין שהטיל הקיסר אדריאנוס על התושבים המורדים בארץ ישראל לאחר דיכוי מרד בר כוכבא, שנקראו במקורות היהודיים "גזירות השמד".
חָדָשׁ!!: רבי מאיר וגזירות אדריאנוס · ראה עוד »
גוש חלב
שרידי בית הכנסת בגוש חלב אבטליון בגוש חלב גוש חלב הייתה העיירה החשובה ביותר בגליל העליון היהודי ובירת המנהל של האזור מימי בית שני, ולאורך תקופת המשנה והתלמוד, ונזכרת רבות במקורות.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר וגוש חלב · ראה עוד »
גילוי אליהו
ביהדות, גילוי אליהו הוא כינוי להתגלות ותִקשור, של ישות המכונה אליהו, ומזוהה על פי רוב עם אליהו הנביא, הבאה במגע ומעניקה מידע לאנשים מסוימים.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר וגילוי אליהו · ראה עוד »
גיור
גיוּר או גירות הוא הליך של המרת דתו של גוי ליהדות.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר וגיור · ראה עוד »
דמאסקיוס
דמאסקיוס (ביוונית: Δαμάσκιος; סביבות 458 – אחרי 538), המכונה "אחרון הנאופלאטוניסטים", היה הסכולארכס (ראש בית הספר) האחרון של האקדמיה האפלטונית.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ודמאסקיוס · ראה עוד »
דם קישוי
בהלכה, דם קישוי היא הגדרה הלכתית בהלכות טהרת המשפחה ובהלכות טומאה וטהרה, הקובע את דינה של אישה שנובע דם מצוואר הרחם שלה בתקופה הסמוכה ללידה.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ודם קישוי · ראה עוד »
דרך הוצאה
בהלכות מלאכת הוצאה, דרך הוצאה הוא תנאי יסודי וכלל מוביל.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ודרך הוצאה · ראה עוד »
דרכי האמורי
דרכי האמורי הוא הכינוי שניתן על ידי חז"ל למכלול ההנהגות אשר נהגו בהם העמים הנכריים שחיו בשכנות לעם ישראל, אף כי השם מתייחס לדרכי בני העם האמורי.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ודרכי האמורי · ראה עוד »
דרישה וחקירה
דרישה וחקירה הן שני מרכיבים הכרחיים בחקירת עדים על פי ההלכה, והן מהוות תנאי לקבלת העדות בדיונים שאינם דיני ממונות.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ודרישה וחקירה · ראה עוד »
דבי רבי עקיבא ודבי רבי ישמעאל
דבי רבי ישמעאל ודבי רבי עקיבא הם כינויים לשני בתי מדרש מתקופת התנאים אשר, על פי הגישה הרווחת במחקר התלמוד, ייצגו שתי אסכולות מדרשיות, ולהם מיוחסים חיבורי מדרשי ההלכה.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ודבי רבי עקיבא ודבי רבי ישמעאל · ראה עוד »
דיו סת"ם
דיו וקולמוס - משמשים סופרי סת"ם לכתיבת ספרי תורה, תפילין ומזוזות דיו סת"ם (ספרי-תורה, תפילין, מזוזות) הוא דיו המשמש סופרי סת"ם לכתיבת ספרי תורה, תפילין ומזוזות.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ודיו סת"ם · ראה עוד »
המאה ה-2
המאה ה-2 היא התקופה שהחלה בשנת 101 והסתיימה בשנת 200.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר והמאה ה-2 · ראה עוד »
המשבר האימפריאלי בארץ ישראל
המאה השלישית לספירה בארץ ישראל (פרובינקיה סוריה-פלשתינה של האימפריה הרומית) עמדה בסימן משבר כלכלי, פוליטי, חברתי ותרבותי, כחלק בלתי נפרד מהמשבר האימפריאלי שפקד את האימפריה הרומית בין השנים 235-284.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר והמשבר האימפריאלי בארץ ישראל · ראה עוד »
האירוסין והנישואין בזמן המשנה והתלמוד
250px שינויים רבים ישנם בין האירוסין והנישואין בזמן המשנה והתלמוד לבין האירוסין והנישואין כיום.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר והאירוסין והנישואין בזמן המשנה והתלמוד · ראה עוד »
הנחת תפילין
ביהדות, הנחת תפילין היא מצווה המחייבת גברים בני-מצווה להניח תפילין על גופם מדי יום, למעט ימים מיוחדים.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר והנחת תפילין · ראה עוד »
הנדח
"הַנִּדָּח" הוא סיפור מאת ש"י עגנון, המתרחש על רקע המאבק בין המתנגדים לחסידים בגליציה של תחילת המאה ה-19.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר והנדח · ראה עוד »
הלכות בית הכסא
הלכות בית הכסא הן סדרת הלכות שעניינן התנהלות בבית הכסא (שירותים).
חָדָשׁ!!: רבי מאיר והלכות בית הכסא · ראה עוד »
הגליל
ממוזער 250px רכס עם צמחייה צפופה במרום הגליל העליון הגליל (ערבית: الجليل) הוא חבל ארץ הררי בצפון ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר והגליל · ראה עוד »
הוצאת זרע לבטלה
הוצאת שכבת זרע לבטלה (בראשי תיבות: הוז"ל או שז"ל; נקרא גם כן החטא הידוע) הוא מונח הלכתי המתייחס לשפיכת נוזל זרע שלא במסגרת יחסי מין עם אישה, על ידי אוננות, קרי לילה או משגל נסוג.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר והוצאת זרע לבטלה · ראה עוד »
הוריית כהן בנגע הצרעת
הוריית הכהן בנגע הצרעת הוא החובה ההלכתית שמוטלת על כהן שבקי בדיני נגעי הצרעת להיזקק לדיון של בגד, בית, או אדם שנוגע בנגע הצרעת.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר והוריית כהן בנגע הצרעת · ראה עוד »
הכשרה מקצועית
הכשרה מקצועית, כלומר לימודים המובילים לרכישת מקצוע, נעשית במגוון רחב של בתי ספר: אוניברסיטאות, מכללות, בתי ספר להנדסאים, מוסדות להכשרה מקצועית, וכן בדרך של חניכות - הצטרפות לבעל מקצוע מנוסה ולימוד המקצוע ממנו תוך כדי עבודה.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר והכשרה מקצועית · ראה עוד »
היקש (הלכה)
במסגרת התלמוד, היקש הוא אופן לימודי-אינדוקטיבי שמקשר נושאים ספציפיים, בעלי מושג או מילה זהה או דומה, אל קבוצה אחת במטרה להגיע למסקנה הלכתית סופית והכליל הלכה על כלל המקרים.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר והיקש (הלכה) · ראה עוד »
היהודים באים
היהודים באים היא סדרת טלוויזיה ישראלית סאטירית, הכוללת מערכונים בנושאים מן ההיסטוריה של עם ישראל, מראשית ימי התנ"ך ועד ימינו.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר והיהודים באים · ראה עוד »
ואהבת לרעך כמוך
סינית). וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ היא מצוות עשה מהתורה, ולדעת התנא רבי עקיבא, הוא גם מושג יסוד בתורה.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר וואהבת לרעך כמוך · ראה עוד »
כעלה נידף
כעלה נידף (באנגלית: As a Driven Leaf) הוא רומן היסטורי מאת הרב הרקונסטרוקציוניסטי מילטון שטיינברג, הרומן עוסק בחייו של אלישע בן אבויה ובתהליך יציאתו בשאלה.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר וכעלה נידף · ראה עוד »
כתובה
כתובה מעוטרת מהמאה ה-18 מרג'ו אמיליה כְּתובָּה היא מסמך משפטי מחייב שנלווה לקידושין, אשר בו מפורטים חובות הבעל כלפי אשתו, ובעיקר התחייבותו הכספית במקרה שתגורש או תתאלמן.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר וכתובה · ראה עוד »
כביצה
כביצה היא יחידת מידה לנפח של מוצקים שהוגדרה בתקופת חז"ל, וכמו כן היא שמו של אחד השיעורים בתורה שלו משמעות במספר תחומים הלכתיים.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר וכביצה · ראה עוד »
כהושעת אלים
כְּהוֹשַׁעְתָּ אֵלִים הוא פיוט הושענות הנאמר כחלק ממנהג ההושענות בחג הסוכות, לפי מנהגי אשכנז ואיטליה.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר וכהושעת אלים · ראה עוד »
יצחק ברויאר
הרב ד"ר יצחק ברויאר (בגרמנית: Isaac Breuer; בכתיב יידי: ברייער; י"ז באלול ה'תרמ"ג, 18 בספטמבר 1883 – י"ג באב ה'תש"ו, 10 באוגוסט 1946) היה הוגה דעות, סופר ועסקן ציבור, ממייסדי אגודת ישראל, שהתנגד בחריפות רבה לציונות, והציג כיוון מחשבה שהדגיש את היות עם ישראל "עם התורה" השונה מכל לאום.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ויצחק ברויאר · ראה עוד »
יחסי אישות (הלכה)
יחסי אישות (או בלשון חז"ל: תשמיש המיטה) הם יחסי מין בעגה יהודית הלכתית.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ויחסי אישות (הלכה) · ראה עוד »
יחיאל די-נור
יחיאל די-נור מעיד במשפט אייכמן, 7 ביוני 1961. יחיאל די-נור (פיינר) (16 במאי 1909 – 17 ביולי 2001) היה סופר ישראלי יליד פולין, ניצול מחנות ההשמדה הנאציים, שכתב על השואה ביידיש ובעברית ומוכר בעיקר בשל סדרת ספריו "סלמנדרה - כרוניקה של משפחה יהודית במאה העשרים".
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ויחיאל די-נור · ראה עוד »
יד לטומאה
בהלכות טומאה וטהרה, יד (ברבים: ידות) היא ידית המחוברת לחפץ ומשמשת לאחיזתו, והיא נחשבת טפלה לו וחלק ממנו מבחינה הלכתית.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ויד לטומאה · ראה עוד »
ידוע הבבלי
ידוע הבבלי היה תנא שמוזכר פעם אחת במשנה ועל פי הקשר אזכור זה מסיקים שהוא מהמאה ה-2 לספירה, בדור החמישי לתנאים.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר וידוע הבבלי · ראה עוד »
יהודה בן טבאי
יהודה בן טבאי היה נשיא הסנהדרין, בן זוגו של שמעון בן שטח, ששימש לצידו כאב בית דין.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ויהודה בן טבאי · ראה עוד »
יום ליקוט עצמות
בהלכה היהודית, יום ליקוט עצמות הוא היום בו אוספים את עצמות הנפטר מקברו הזמני, ומעבירים אותן אל קבר קבוע.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ויום ליקוט עצמות · ראה עוד »
יוסף
גלריה הלאומית הישנה בברלין יוֹסֵף הוא דמות מקראית, בנם של יעקב ורחל.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ויוסף · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/רבי_מאיר
