תוכן עניינים
125 יחסים: ממחרת השבת, מנחת העומר, מנורת הכנסת, מסכת אבות, מעון (יישוב עתיק), מצדה, מרתא בת ביתוס, מרד בר כוכבא, מחצית השקל, מבצעי הרבי מחב"ד, מגילת תענית, מיסטיקה יהודית, מידות טובות, אספסיאנוס, אסתר פיין, אקדמיה יבנאית חדשה, אלמנת עיסה, אלעזר, אלישע בן אבויה, אבא סיקרא, אבא שאול (תנאים שונים), אבות העולם, אגדות החורבן, אוי לי מיצרי אוי לי מיוצרי, אימא שלום, איסור חדש, נאה דורש נאה מקיים, נשיא הסנהדרין, נטיעה, נדר, נדר (יהדות), נירון קיסר, סוטה (הלכה), סיקריים, עלי הכהן, פטרונים, פולמוס התקיעה בשבת, צרת רבים חצי נחמה, קנאים (בית שני), קשת וענן, קדושה אחת, קדיש יתום, רמב"ם, ראש השנה, ראובן נמדר, ראובן קשאני, רב חננאל, רב גדיאל נער, רבן שמעון בן גמליאל, רבן שמעון בן גמליאל הזקן, ... להרחיב מדד (75 יותר) »
ממחרת השבת
קציר תבואה בחג העומר, צולם בקיבוץ גבעת חיים בין השנים 1945-1935. מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת הוא הזמן הנקוב בתורה למנחת עומר התנופה ותחילת ספירת העומר, שבסופה מתקיים חג השבועות.
לִרְאוֹת רבן יוחנן בן זכאי וממחרת השבת
מנחת העומר
מִנְחָת הַעֹמֶר (גם: עֹמֶר הַתְּנוּפָה, מִנְחַת בִּכּוּרִים) היא קורבן מנחת ציבור שמביאים מראשית הקציר, למחרת יום טוב ראשון של חג הפסח.
לִרְאוֹת רבן יוחנן בן זכאי ומנחת העומר
מנורת הכנסת
מנורת הכנסת תבליטי המנורה בנו אלקן בסטודיו בלונדון במהלך עבודתו, 1953 ההזמנה לטקס חנוכת מנורת הכנסת, 1956 טקס חנוכת המנורה, 1956. משמאל - יו"ר הכנסת, יוסף שפרינצק הסקיצה שצירף אלקן לתדפיס שמסר לכנסת, המתאר את החלל שבתוכו על המנורה להיות מוצגת מנורת הכנסת היא אנדרטת ברונזה בגובה כחמישה מטרים, הניצבת בקצה גן הוורדים, מול משכן הכנסת בירושלים.
לִרְאוֹת רבן יוחנן בן זכאי ומנורת הכנסת
מסכת אבות
ו. כתב-היד, שנחשב לאחד מכתבי-היד החשובים ביותר של המשנה, מתוארך לסביבות המאה ה-12. מַסֶּכֶת אָבוֹת (ידועה גם בשם פִּרְקֵי אָבוֹת) היא המסכת התשיעית בסדר נזיקין במשנה.
לִרְאוֹת רבן יוחנן בן זכאי ומסכת אבות
מעון (יישוב עתיק)
מעון העתק פסיפס מעון במתחם יד יצחק בן-צבי בירושלים. הפסיפס הוא במעון שבמישור הנגב המערבי, ליד קיבוץ נירים מעון או "מעון שביהודה" הוא יישוב קדום בדרום הר חברון.
לִרְאוֹת רבן יוחנן בן זכאי ומעון (יישוב עתיק)
מצדה
מצדה, ציור מאת אדוארד ליר, 1858 מבט אל מצדה מהמחנה הרומאי מספר 6 המצוק הצפון-מערבי של מצדה וברקע נחל מצדה הארמון הצפוני במצדה, מבט ממעוף הציפור. 2007 מצדה, מבט על שביל הסוללה רכבל בדרך למצדה, 2009 הרכבל במורד מצדה, 2015 מבט על הפסגה – מדרום לצפון סרט וידאו בן דקה המציג את הנופים ממצדה זריחה ממצדה מבט על הארמונות הצפוניים וסוללת המצור הרומאית שלט הסבר על מצדה מְצָדָה (מַסָּדָה בכתיב מיושן) הוא מבצר עתיק על פסגתו של צוק מבודד, בשוליו המזרחיים של מדבר יהודה, המתנשא לגובה של 63 מטרים מעל פני הים, וכ-480 מטרים מעל ים המלח שלמרגלותיו.
לִרְאוֹת רבן יוחנן בן זכאי ומצדה
מרתא בת ביתוס
מרתא בת ביתוס (נקראה גם מרים) הייתה מעשירות ירושלים בשנים שלפני חורבן בית שני.
לִרְאוֹת רבן יוחנן בן זכאי ומרתא בת ביתוס
מרד בר כוכבא
טטרדרכמה מכסף מימי בר כוכבא. על צדו של המטבע חזית בית המקדש כשעליה כוכב והכתובת "שמעון". על צדו השני לולב ואתרוג והכתובת "לחרות ירושלים" מרד בר כוכבא (בכתבי חז"ל: פולמוס אחרון; בלטינית: Expeditio Judaica, "מסע המלחמה ליהודה") היה המרד הגדול האחרון של יהודי ארץ ישראל נגד שלטון האימפריה הרומית, שהתרחש בתקופת שלטונו של הקיסר אדריאנוס, בין השנים 132–136 לספירה.
לִרְאוֹת רבן יוחנן בן זכאי ומרד בר כוכבא
מחצית השקל
מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל היא מצווה מהתורה על כל איש בישראל לשלם מדי שנה כופר נפש להקדש.
לִרְאוֹת רבן יוחנן בן זכאי ומחצית השקל
מבצעי הרבי מחב"ד
עשרת מבצעי הרבי מלובביץ' (בחסידות חב"ד: עשרת המבצעים) היא סדרת מערכי פעילות ("מבצעים") שיזם הרבי מנחם מנדל שניאורסון מלובביץ'.
לִרְאוֹת רבן יוחנן בן זכאי ומבצעי הרבי מחב"ד
מגילת תענית
מגילת תענית (במקורות קדומים כונתה גם סתם המגילה) היא חיבור קצר בשפה הארמית שחובר בסוף ימי בית שני.
לִרְאוֹת רבן יוחנן בן זכאי ומגילת תענית
מיסטיקה יהודית
מיסטיקה יהודית (מיסטי.
לִרְאוֹת רבן יוחנן בן זכאי ומיסטיקה יהודית
מידות טובות
מידות טובות (בלשון יחיד: מידה טובה) הן מידות בנפש המאפשרות להתהלך בדרכי מוסר.
לִרְאוֹת רבן יוחנן בן זכאי ומידות טובות
אספסיאנוס
טִיטוּס פְלַאוְויוּס אַסְפַּסְיָאנוּס (בלטינית: Titus Flavius Vespasianus; 17 בנובמבר 9 – 23 ביוני 79) היה קיסר רומי משנת 69 עד 79 ומייסד השושלת הפלאבית.
לִרְאוֹת רבן יוחנן בן זכאי ואספסיאנוס
אסתר פיין
אסתר פיין (מנקובה) (1918 – 15 באוגוסט 2012) הייתה סופרת ישראלית.
לִרְאוֹת רבן יוחנן בן זכאי ואסתר פיין
אקדמיה יבנאית חדשה
הרב ד"ר יעקב יצחק נימירובר אקדמיה יבנאית חדשה (או אקדמיית יבנה מודרנית; בגרמנית: Moderne Jabnehakademie, ברומנית: O Academie Iabneiană modernă) הייתה תוכנית להקמת אקדמיה בארץ ישראל, שתהווה מרכז רוחני של העם היהודי ויכהנו בה כל ענקי הרוח של העם היהודי, בלי קשר להשקפותיהם הדתיות, הלאומיות או החברתיות.
לִרְאוֹת רבן יוחנן בן זכאי ואקדמיה יבנאית חדשה
אלמנת עיסה
בתלמוד, אלמנת עיסה היא אישה שהתאלמנה מבעלה, ואשר יש ספק אם מותר לה להתחתן עם כהן.
לִרְאוֹת רבן יוחנן בן זכאי ואלמנת עיסה
אלעזר
קטגוריה:שמות פרטיים עבריים לגברים קטגוריה:שמות משפחה עבריים.
לִרְאוֹת רבן יוחנן בן זכאי ואלעזר
אלישע בן אבויה
אֱלִישָׁע בֶּן אֲבוּיָה היה אחד מהתנאים ש"שנה ופירש".
לִרְאוֹת רבן יוחנן בן זכאי ואלישע בן אבויה
אבא סיקרא
אַבָּא סִיקְרָא (נולד בשנת 40 לספירה לערך, פירוש השם מארמית: "אבי הפגיון") הוא כינויו בתלמוד של בן אבטיח (המצוין גם כ"בן בטיח"), מנהיג הסיקריים בירושלים.
לִרְאוֹת רבן יוחנן בן זכאי ואבא סיקרא
אבא שאול (תנאים שונים)
אַבָּא שָׁאוּל היה שמם של תנאים אחדים נוספים מלבד אלו המוכרים כאבא שאול סתם וכאבא שאול בן בטנית.
לִרְאוֹת רבן יוחנן בן זכאי ואבא שאול (תנאים שונים)
אבות העולם
אבות העולם הוא תיאור המופיע בספרות חז"ל, בשימוש מושאל, לגדלותם והשפעתם של דמויות מכוננות בעולם החכמים, על-רצף שלשלת הקבלה ויצירת תורה שבעל-פה.
לִרְאוֹת רבן יוחנן בן זכאי ואבות העולם
אגדות החורבן
'החרבת בית המקדש בירושלים' של פרנצ'סקו אייץ, מתאר את החורבן והבזיזה של בית המקדש השני בידי חיילים רומאים. שמן על קנבס, 1867 פרט מתוך 'החרבת בית המקדש בירושלים'אגדות החורבן הן אגדות שמכונסות בעיקר בתלמוד הבבלי בפרק חמישי של מסכת גיטין, בתלמוד ירושלמי במסכת תענית בפרק רביעי הלכה ה', במדרש רבה על איכה ובאבות דרבי נתן.
לִרְאוֹת רבן יוחנן בן זכאי ואגדות החורבן
אוי לי מיצרי אוי לי מיוצרי
אוי לי מיצרי אוי לי מיוצרי הוא פתגם תלמודי, שמשמעותו היא דו-ערכיות במצבו של האדם, בו יצר הרע מושך את האדם לסדר חיים מסוים, כשכנגד זאת עומד הציווי של היוצר, ומצב זה מחייב אותו במלחמת היצר.
לִרְאוֹת רבן יוחנן בן זכאי ואוי לי מיצרי אוי לי מיוצרי
אימא שלום
אימא שלום חייתה בדור השני לתנאים, בין חורבן בית שני למרד בר כוכבא, והיא מהנשים המעטות המוזכרות בשמן בתלמוד.
לִרְאוֹת רבן יוחנן בן זכאי ואימא שלום
איסור חדש
בהלכה, איסור חדש הוא האיסור לאכול מתבואת השנה החדשה קודם להקרבת מנחת העומר בט"ז בניסן, בזמן שבית המקדש היה קיים, או קודם לי"ז בניסן בימינו.
לִרְאוֹת רבן יוחנן בן זכאי ואיסור חדש
נאה דורש נאה מקיים
נאה דורש נאה מקיים היא אמרת חכמינו זכרונם לברכה הדנה בהתאמה בין הצהרותיו של אדם, לבין מעשיו, ומובנה הפשוט הוא "לא רק שהוא דורש (מלשון דרשה) יפה/כראוי אלא הוא גם מקיים את אותם רעיונות יפים/ראויים שהוא דורש ".
לִרְאוֹת רבן יוחנן בן זכאי ונאה דורש נאה מקיים
נשיא הסנהדרין
נְשִׂיא הסַנְהֶדְרִין היה אישיות מרכזית שישבה בראש הסנהדרין הגדולה, כשלצידו מכהן אב בית דין.
לִרְאוֹת רבן יוחנן בן זכאי ונשיא הסנהדרין
נטיעה
ינואר 2011, טל רוסו (אז אלוף פיקוד הדרום בצה"ל) נוטע עצים כ"קו הגנה" בעוטף עזה נטיעה היא הפעולה של שתילת עצים צעירים, למטרות שונות, ביניהן חקלאות, ייעור, טיוב הקרקע, וגינון.
לִרְאוֹת רבן יוחנן בן זכאי ונטיעה
נדר
נֶדֶר הוא התחייבות, הבטחה או שבועה של אדם – לאלוהים, לעצמו או לאדם אחר – לשמור על כלל מסוים או לעשות מעשה כלשהו או להימנע ממנו, לעיתים במסגרת חליפין דתי.
לִרְאוֹת רבן יוחנן בן זכאי ונדר
נדר (יהדות)
ביהדות, נֶדֶר הוא התחייבות שאדם נוטל על עצמו, פעמים רבות במשמעות דתית.
לִרְאוֹת רבן יוחנן בן זכאי ונדר (יהדות)
נירון קיסר
נירון מאת פרנצ'סקו קביאנקה בגן הקיץ נֵירוֹן קְלַאוּדִיוּס קֵיסָר אוֹגוּסְטוּס גֶרְמָנִיקוּס (בלטינית: Nero Claudius Caesar Augustus Germanicus; 15 בדצמבר 37 – 9 ביוני 68) היה קיסר רומאי, החמישי והאחרון מהשושלת היוליו-קלאודית.
לִרְאוֹת רבן יוחנן בן זכאי ונירון קיסר
סוטה (הלכה)
בהלכה, סוטה (בעברית מקראית: שֹוטה) היא אישה נשואה שהתייחדה עם גבר זר לאחר שבעלה התריע בה.
לִרְאוֹת רבן יוחנן בן זכאי וסוטה (הלכה)
סיקריים
פגיון סיקה מהמאה הראשונה לפני הספירה. הסִיקָרִיִים (מלטינית: Sicarii; בספרות המאוחרת נקראו גם: סִיקְרִיקִים) היו קנאים קיצוניים שהתבלטו בתקופת המרד הגדול של יהודה נגד הכובשים הרומאים.
לִרְאוֹת רבן יוחנן בן זכאי וסיקריים
עלי הכהן
עֵלי הכהן הוא דמות מקראית, נחשב לאחרון הכהנים הגדולים במשכן שילה.
לִרְאוֹת רבן יוחנן בן זכאי ועלי הכהן
פטרונים
שמות פטרונימיים באיסלנד. שמו הפרטי של האב מסומן בקו תחתי בתוך שמות המשפחה של הבן והבת. שמות המשפחה מורכבים משמו הפרטי של האב עם סיומת "בן" או "בת". פטרונים הוא שם משפחה המבוסס על השם הפרטי של האב, הסב או אדם אחר מאבות המשפחה.
לִרְאוֹת רבן יוחנן בן זכאי ופטרונים
פולמוס התקיעה בשבת
תקיעת שופר. קבר רבי עקיבה יוסף שלזינגר פולמוס תקיעת שופר בשבת הוא ויכוח הלכתי שהתנהל בשנים ה'תרס"ה–ה'תרס"ו אודות קיום מצוות תקיעת שופר בשבת.
לִרְאוֹת רבן יוחנן בן זכאי ופולמוס התקיעה בשבת
צרת רבים חצי נחמה
צרת רבים חצי נחמה הוא ביטוי, שמשמעותו היא שצערו של היחיד זוכה לנחמה חלקית כשמדובר בצרה שלה שותפים גם אחרים.
לִרְאוֹת רבן יוחנן בן זכאי וצרת רבים חצי נחמה
קנאים (בית שני)
קנאים (ביוונית: Ζηλωτής, תעתיק: זֵלוֹטֵס) הוא שם כולל למורדים שפעלו בירושלים בתקופת המרד הגדול ברומאים.
לִרְאוֹת רבן יוחנן בן זכאי וקנאים (בית שני)
קשת וענן
קשת וענן קשת וענן היא תוכנית טלוויזיה ישראלית לילדים, שעסקה בנושאים בתחום היהדות, כגון מועדי ישראל, שבתות, עדות, אישים בתולדות עם ישראל ומנהגים יהודיים.
לִרְאוֹת רבן יוחנן בן זכאי וקשת וענן
קדושה אחת
קדושה אחת הוא כינוי למחלוקת הלכתית בתלמוד, אודות שני ימים של שבת, ראש השנה, וחגים אחרים האם הם נחשבים לקדושה אחת וכיום אחד ארוך, או לשתי קדושות נפרדות.
לִרְאוֹת רבן יוחנן בן זכאי וקדושה אחת
קדיש יתום
קדיש יתום (או קדיש יהא שלמא, על שם המילים הפותחות את התוספת לעיקר הקדיש) היא קדיש הנאמר על ידי אבלים יהודים במשך שנת האבל על הוריהם (אבא או אמא).
לִרְאוֹת רבן יוחנן בן זכאי וקדיש יתום
רמב"ם
רבי משה בן מימון (נולד: ד'תתצ"ח, 1138, נפטר: כ' בטבת ד'תתקס"ה, 13 בדצמבר 1204), מכונה גם בראשי תיבות רמב"ם (בערבית מוכר כמוסא בן מימון או כאבן עבד אללה, ובלשונות אירופה כמיימונידֶס) היה מגדולי הפוסקים בכל הדורות, מחשובי הפילוסופים בימי הביניים, איש אשכולות ורופא.
לִרְאוֹת רבן יוחנן בן זכאי ורמב"ם
ראש השנה
ראש השנה הוא חג יהודי מהתורה ואחד מראשי השנה העבריים.
לִרְאוֹת רבן יוחנן בן זכאי וראש השנה
ראובן נמדר
ראובן (רובי) נַמדָר (באנגלית: Reuven Namdar; נולד ב-31 במאי 1964) הוא סופר ומתרגם עברי.
לִרְאוֹת רבן יוחנן בן זכאי וראובן נמדר
ראובן קשאני
200px ראובן קשאני (נולד בכ"ו בניסן ה'תרפ"ו, 10 באפריל 1926) הוא סופר, חוקר ועיתונאי, נשיא העדה האפגנית ויו"ר המכון לחקר יהדות אפגניסטן.
לִרְאוֹת רבן יוחנן בן זכאי וראובן קשאני
רב חננאל
חצר ציונו של רב חננאל יחד עם שני תלמידיו של רב פתח החצר רב חננאל היה אמורא בבלי מן הדור השני לאמוראים, תלמידו המובהק של רב, אך למד גם אצל רבה בר בר חנה.
לִרְאוֹת רבן יוחנן בן זכאי ורב חננאל
רב גדיאל נער
בספרות האגדה והקבלה, רב גדיאל נער הוא ראש ישיבה בישיבה של מעלה, בהיכל אגוז, שזכה למעמדו בשל מותו על קידוש השם בגיל צעיר.
לִרְאוֹת רבן יוחנן בן זכאי ורב גדיאל נער
רבן שמעון בן גמליאל
רַבַן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל (רשב"ג) השני היה נשיא הסנהדרין באושא בדור שאחרי מרד בר כוכבא, בנו של רבן גמליאל.
לִרְאוֹת רבן יוחנן בן זכאי ורבן שמעון בן גמליאל
רבן שמעון בן גמליאל הזקן
רַבַּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל הַזָּקֵן (רשב"ג הראשון) – (נפטר לערך בשנת 70) היה תנא בשלהי הדור הראשון של התנאים ונשיא הסנהדרין סמוך לחורבן בית שני.
לִרְאוֹת רבן יוחנן בן זכאי ורבן שמעון בן גמליאל הזקן
רבן גמליאל דיבנה
רַבַּן גַּמְלִיאֵל דְּיַבְנֶה (או: רבן גמליאל השני) חי בשלהי המאה הראשונה ותחילת המאה השנייה לספירה.
לִרְאוֹת רבן יוחנן בן זכאי ורבן גמליאל דיבנה
רבן גמליאל הזקן
רַבַּן גַּמְלִיאֵל הַזָּקֵן היה תנא בדור הראשון לתנאים, נשיא הסנהדרין סביב השנים -, 10-50 לספירה.
לִרְאוֹת רבן יוחנן בן זכאי ורבן גמליאל הזקן
רבי אלעזר בן ערך
רבי אלעזר בן ערך היה תנא בדור השני של התנאים והיה תלמידו של רבן יוחנן בן זכאי.
לִרְאוֹת רבן יוחנן בן זכאי ורבי אלעזר בן ערך
רבי אלעזר המודעי
איסר ברונזה מהשנה הראשונה למרד בר כוכבא, עץ דקל והכתובת "אלעזר הכהן", שיש המזהים אותו כרבי אלעזר המודעי רבי אלעזר המודעי היה תנא בדור השלישי בתקופת רבי עקיבא.
לִרְאוֹת רבן יוחנן בן זכאי ורבי אלעזר המודעי
רבי אליעזר בן הורקנוס
רבי אליעזר בן הוּרקנוּס (במקורות חז"ל - רבי אליעזר או רבי אליעזר הגדול) היה מגדולי התנאים בדור השני, בתקופת חורבן בית שני ולאחריו, ומבכירי תלמידיו של רבן יוחנן בן זכאי, אשר כינה אותו "בור סוּד שאינו מאבד טיפה" בשל יכולות הלימוד שלו.
לִרְאוֹת רבן יוחנן בן זכאי ורבי אליעזר בן הורקנוס
רבי נחוניה בן הקנה
רבי נחוניה בן הקנה היה תנא בן הדור השני לתנאים.
לִרְאוֹת רבן יוחנן בן זכאי ורבי נחוניה בן הקנה
רבי נהוראי
רבי נהוראי היה תנא ארץ-ישראלי בדור הרביעי לתנאים (המחצית השנייה של המאה השנייה לספירה).
לִרְאוֹת רבן יוחנן בן זכאי ורבי נהוראי
רבי עקיבא
מתחם קבר רבי עקיבא והרמח"ל בטבריה רבי עקיבא בן יוסף (נולד במאה ה-1, ככל הנראה לפני חורבן בית המקדש השני, ונהרג בערך ב-136 לספירה, ג'תתצ"ו), מגדולי חכמי ישראל, היה תנא ארץ ישראלי, בן הדור השלישי של התנאים, מתומכי מרד בר כוכבא, מקובל כי נהרג על קידוש השם כאחד מעשרת הרוגי מלכות, אך יש שפיקפקו על כך.
לִרְאוֹת רבן יוחנן בן זכאי ורבי עקיבא
רבי שמעון בן נתנאל
רבי שמעון בן נתנאל היה תנא בדור השני, תלמידו של רבן יוחנן בן זכאי,שכינה אותו ירא חטא.
לִרְאוֹת רבן יוחנן בן זכאי ורבי שמעון בן נתנאל
רבי טרפון
רבי טרפון היה תנא ממשפחת כהנים המיוחסים לעזרא הסופר שחי בדור שאחרי המרד הגדול (הדור השני והשלישי).
לִרְאוֹת רבן יוחנן בן זכאי ורבי טרפון
רבי חנינא בן דוסא
רבי חֲנִינָא בֶּן דוֹסָא היה תנא בן הדור הראשון, בסוף ימי בית שני.
לִרְאוֹת רבן יוחנן בן זכאי ורבי חנינא בן דוסא
רבי דוסא בן הרכינס
עבר רבי דוסא בן הרכינס היה תנא מהדור הראשון לתנאים, והיה בן דורו של רבן יוחנן בן זכאי, והאריך ימים וחי גם בדור השני לתנאים.
לִרְאוֹת רבן יוחנן בן זכאי ורבי דוסא בן הרכינס
רבי הלל
רבי הלל או רבי הילל היה חכם מאחרוני דור המעבר בין התנאים לאמוראים ובדור הראשון לאמוראי ארץ ישראל, בנו של רבן גמליאל ברבי.
לִרְאוֹת רבן יוחנן בן זכאי ורבי הלל
רבי יהושע בן חנניה
רבי יהושע בן חנניה הלוי (נקרא לפעמים רבי יהושע) היה תנא בדור השני, ראש ישיבה בפקיעין ומתלמידי רבן יוחנן בן זכאי.
לִרְאוֹת רבן יוחנן בן זכאי ורבי יהושע בן חנניה
רבי יוסי הכהן
רבי יוסֵי הכהן היה תנא שחי בשלהי המאה הראשונה לספירה, בן הדור השני של התנאים ותלמידו של רבן יוחנן בן זכאי.
לִרְאוֹת רבן יוחנן בן זכאי ורבי יוסי הכהן
רבי יוחנן בן זכאי
#הפניה רבן יוחנן בן זכאי.
לִרְאוֹת רבן יוחנן בן זכאי ורבי יוחנן בן זכאי
רגליים יחפות
בילוי בשעות הפנאי ברגליים יחפות על מרפסת שכשוך רגליים יחפות במזרקה עירונית התהלכות יחפה במרכול רגליים יחפות הוא מצב שבו אדם אינו נועל שום סוג של נעליים או מלבושים בכפות רגליו.
לִרְאוֹת רבן יוחנן בן זכאי ורגליים יחפות
ריב"ז
#הפניה רבן יוחנן בן זכאי.
לִרְאוֹת רבן יוחנן בן זכאי וריב"ז
ריבז
#הפניה רבן יוחנן בן זכאי.
לִרְאוֹת רבן יוחנן בן זכאי וריבז
שמאי הזקן
שמאי הזקן (בספרות הארצישראלית נקרא גם שמיי; חי בסוף המאה ה-1 לפנה"ס ובתחילת המאה ה-1) היה אב בית הדין האחרון בתקופת הזוגות ואחד מבני הזוג הלל ושמאי.
לִרְאוֹת רבן יוחנן בן זכאי ושמאי הזקן
שמעון אחי עזריה
שמעון אחי עזריה הוא תנא שחי בדור השני של התנאים.
לִרְאוֹת רבן יוחנן בן זכאי ושמעון אחי עזריה
שמעון בן הלל
שמעון בן הלל היה נשיא הסנהדרין, כחמישים שנה לפני חורבן בית המקדש השני.
לִרְאוֹת רבן יוחנן בן זכאי ושמעון בן הלל
שמואל הקטן
שמואל הקטן היה תנא שישב במועצת החכמים שדנה בעיבור השנה.
לִרְאוֹת רבן יוחנן בן זכאי ושמואל הקטן
שמואל הולדהיים
הרב שמואל הולדהיים (בתעתיק מיושן: האלדהיים, בגרמנית: Samuel Holdheim; 1806 – 22 באוגוסט 1860) היה מהוגיה הרדיקליים של היהדות הרפורמית.
לִרְאוֹת רבן יוחנן בן זכאי ושמואל הולדהיים
שמות רחובות בירושלים
שלט עם שמות רחובות בשכונת גבעת המבתר בירושלים רחוב דוד המלך בתקופת המנדט (אז נקרא רחוב יוליאן) שלט רחוב דרך מנזר האשורים בירושלים (הכיתוב הערבי בשלט מוסתר למחצה על ידי סטיקר לאומני) ממוזער שמות הרחובות בירושלים הם רבים ומגוונים, בשל היות ירושלים העיר הגדולה בישראל.
לִרְאוֹת רבן יוחנן בן זכאי ושמות רחובות בירושלים
שלשלת הקבלה
שלשלת הקבלה הוא מונח תורני שמתייחס לחכמי הדורות שקיבלו והעבירו את התורה שבעל-פה, בעיקר החלק שבה שמפרש ומבאר את הדברים שבמקרא וההלכות הרבות שנוגעים לעיקרי המצוות שמבוארים בתורה בקיצור ולפעמים ברמז בלבד, מדור לדור.
לִרְאוֹת רבן יוחנן בן זכאי ושלשלת הקבלה
תנ"ך
הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים), או המקרא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.
לִרְאוֹת רבן יוחנן בן זכאי ותנ"ך
תנאים
התַּנָּאִים (ביחיד תַּנָּא, מלשון שינון בארמית) הם חכמי ישראל שדבריהם השתמרו במשנה ובספרות הַתַּנָּאִית - במדרש בספרות האגדתא ובברייתות, והיא מייצגת את "תרבות המחלוקת" שבמשנה, על פיה מביאים גם את הדעה שאינה מקובלת.
לִרְאוֹת רבן יוחנן בן זכאי ותנאים
תנורו של עכנאי
מעשה תנורו של עכנאי מסופר בתלמוד בבלי (בבא מציעא נט, ב), ועוסק במחלוקת הלכתית בין תנאים בדיני טומאה וטהרה, שהתפתחה לדיון עקרוני בנוגע להסתמכות על מופתים או מסרים אלוהיים (כדוגמת בת קול), במסגרת פסיקת הלכה.
לִרְאוֹת רבן יוחנן בן זכאי ותנורו של עכנאי
תלמוד תורה לנשים
תלמידות במדרשת שיל"ת לפי ההלכה, נשים אינן נכללות במצוות תלמוד תורה, אף על פי שאישה הלומדת תורה זוכה על כך לשכר.
לִרְאוֹת רבן יוחנן בן זכאי ותלמוד תורה לנשים
תיכון דתי יבנה (חיפה)
ישיבת בני עקיבא יבנה חיפה (בעבר נקראה בית הספר הריאלי יבנה או תיכון דתי יבנה) היא מוותיקי המוסדות התיכוניים הדתיים בארץ ישראל.
לִרְאוֹת רבן יוחנן בן זכאי ותיכון דתי יבנה (חיפה)
לעולם יהא אדם
לעולם יהא אדם הוא קטע בתפילה, הפותח במילים: "לעולם יהא אדם ירא שמים בסתר".
לִרְאוֹת רבן יוחנן בן זכאי ולעולם יהא אדם
לגיו
מראה מתל מגידו דרומה לעבר נחל קיני הזורם לרוחב התמונה לפני כלא מגידו שבו נמצא אולם התפילה הנוצרי. שרידי כפר עותנאי אינם נראים בתמונה והם ממוקמים במעלה המדרון שמימין פסיפס שהתגלה בשנת 2006 בחפירות בבית הכלא במגידו לגיו (Legio) הוא אתר ארכאולוגי הנמצא על שלוחה מצפון לנחל קיני, בסמוך לתל מגידו, אשר מזוהה במחקר עם העיירה כפר עותנאי (גם: כפר עותני) הנזכרת רבות במקורות חז"ל כיישוב מרכזי הנמצא בתפר שבין הגליל לשומרון.
לִרְאוֹת רבן יוחנן בן זכאי ולגיו
לוח התקופות בארץ ישראל
לוח התקופות בארץ ישראל - טבלה זו מסכמת את התקופות העיקריות בהיסטוריה של ארץ ישראל, ומציינת את האירועים המרכזיים בכל תקופה (בתקופות הקדומות יותר, מופיע טווח גילים מעוגל לפי תיארוך רדיומטרי).
לִרְאוֹת רבן יוחנן בן זכאי ולוח התקופות בארץ ישראל
טומאה וטהרה
בהלכה, טֻמְאָה היא הגדרה למצב שבו נמצא אדם או חפץ בעקבות התרחשות מסוימת, שבגללו נאסר על אותו פרט טמא להתקרב לכל דבר קודש.
לִרְאוֹת רבן יוחנן בן זכאי וטומאה וטהרה
חנן בן אבישלום
התנא חנן בן אבישלום היה מדייני הגזרות שבירושלים, יחד עם אדמון וחנן המצרי, בסוף ימי בית המקדש השני, סמוך לסוף תקופת הזוגות ותחילת תקופת התנאים.
לִרְאוֹת רבן יוחנן בן זכאי וחנן בן אבישלום
חנניה
קטגוריה:שמות פרטיים עבריים לגברים.
לִרְאוֹת רבן יוחנן בן זכאי וחנניה
חצי האי ערב
חצי האי ערב (בערבית: شبه الجزيرة العربية) הוא חצי אי בדרום-מערב אסיה, בצומת שבין אפריקה לאסיה, מזרחית לאריתריאה וצפונית לסומליה, מדרום לישראל ולירדן, ודרום-מערבית לאיראן.
לִרְאוֹת רבן יוחנן בן זכאי וחצי האי ערב
חטאת נשיא
הנשיא מביא תיש לקרבן חטאת בהלכה היהודית, קרבן נשיא שחטא הוא סוג של קרבן חטאת המיוחד למלך.
לִרְאוֹת רבן יוחנן בן זכאי וחטאת נשיא
חורבן בית המקדש
תיאור ביזת בית המקדש בשער טיטוס ברומא חורבן בית המקדש הוא מונח המתייחס לשני אירועים היסטוריים, בהם הוחרבו בית המקדש הראשון ובית המקדש השני ששכנו על הר המוריה בירושלים.
לִרְאוֹת רבן יוחנן בן זכאי וחורבן בית המקדש
בן ציצית הכסת
בן ציצית הכסת היה מעשירי ירושלים בדור של חורבן בית שני.
לִרְאוֹת רבן יוחנן בן זכאי ובן ציצית הכסת
בן זכאי
בֶּן זַכַּאי הוא מושב עובדים דתי באזור השפלה ליד העיר יבנה השייך למועצה אזורית חבל יבנה.
לִרְאוֹת רבן יוחנן בן זכאי ובן זכאי
בן זכאי (פירושונים)
קטגוריה:שמות משפחה עבריים.
לִרְאוֹת רבן יוחנן בן זכאי ובן זכאי (פירושונים)
בני ברק (יישוב עתיק)
מראה התל מיקום התל בפארק איילון העיר בני ברק הקדומה, שעל שמה קרויה העיר בני ברק הנוכחית, החלה כיישוב פלשתי בתקופת הברזל ובימי בית ראשון.
לִרְאוֹת רבן יוחנן בן זכאי ובני ברק (יישוב עתיק)
בני בתירה
משפחת בני בתירא, ובתלמוד הירושלמי זקני בתירא, היו חכמים שעמדו תקופה מסוימת בראש ההנהגה הדתית של עם ישראל, סמוך לתקופת חורבן בית שני, בתחילת תקופת התנאים.
לִרְאוֹת רבן יוחנן בן זכאי ובני בתירה
בנימין מטודלה
בנימין בן יונה מִטּוּדֵלָה היה מגלה ארצות יהודי בן המאה ה-12.
לִרְאוֹת רבן יוחנן בן זכאי ובנימין מטודלה
ברור חיל
חברי הקיבוץ עובדים בחקלאות, 1951 בְּרוֹר חַיִל הוא קיבוץ בצפון הנגב הנמצא בין קריית גת לשדרות, ושייך למועצה אזורית שער הנגב.
לִרְאוֹת רבן יוחנן בן זכאי וברור חיל
בריר
בֻּרָיִר (בערבית: برير) היה כפר ערבי בנפת עזה, 18 ק"מ צפונית-מזרחית לעיר עזה.
לִרְאוֹת רבן יוחנן בן זכאי ובריר
בתי הכנסת הספרדיים
תוכנית בתי הכנסת בתי הכנסת הספרדיים הוא שמו של מתחם הכולל ארבעה בתי כנסת השייכים לעדה הספרדית בעיר העתיקה שבירושלים.
לִרְאוֹת רבן יוחנן בן זכאי ובתי הכנסת הספרדיים
בית המקדש
דגם בית המקדש וחומותיו במוזיאון ישראל כלי המשכן והכהנים בֵּית הַמִּקְדָּשׁ היה, על פי המקרא, מקום השראת השכינה, ומתוך כך שימש כמרכז הפולחן הדתי הקבוע של עם ישראל.
לִרְאוֹת רבן יוחנן בן זכאי ובית המקדש
בית המקדש השלישי
דגם בית המקדש השלישי לפי פירושו של המלבי"ם לספר יחזקאל, השטחים הבלעדיים של הכהנים בני צדוק מסומנים בצבע כחול לפי המסורת היהודית, בית המקדש השלישי הוא בית המקדש העתיד להבנות בהר הבית.
לִרְאוֹת רבן יוחנן בן זכאי ובית המקדש השלישי
בית הלל ובית שמאי
קבר כלתו המעוברת של שמאי הזקן בנחל מירון מערת הלל הזקן ותלמידיו בהר מירון "בית הלל" הוא כינוי לקבוצת תלמידיו של הלל הזקן ו"בית שמאי" הוא כינוי לקבוצת תלמידיו של שמאי הזקן.
לִרְאוֹת רבן יוחנן בן זכאי ובית הלל ובית שמאי
בית ועד
בית וַעַד (גם: בית הועד או מקום הועד) הוא כינוי בספרות חז"ל למקום התכנסות החכמים, בסנהדרין, בבית דין או בבית המדרש.
לִרְאוֹת רבן יוחנן בן זכאי ובית ועד
גלית חזן-רוקם
גלית חזן-רוקם (נולדה ב-29 באוגוסט 1945) היא פרופסור אמריטה בחוג לספרות עברית ובתוכנית לפולקלור יהודי והשוואתי באוניברסיטה העברית בירושלים.
לִרְאוֹת רבן יוחנן בן זכאי וגלית חזן-רוקם
גזירה דרבה
גזירה דרבה היא שמה של גזירה שהתחדשה על ידי האמורא רבה, לפיה תיקנו חז"ל על מצוות בודדות שחיובים מהתורה, שלא לקיימם בשבת, מחשש שמא קיום מצוות אלו יגרור חילול שבת, בכך שיבואו לטלטל את חפצי המצווה ארבע אמות ברשות הרבים ויעברו בכך על איסור מהתורה.
לִרְאוֹת רבן יוחנן בן זכאי וגזירה דרבה
גוננים
גוננים (או "קטמונים") היא שכונה בדרום-מערב ירושלים, המורכבת משמונה תת-שכונות.
לִרְאוֹת רבן יוחנן בן זכאי וגוננים
גוש חלב
שרידי בית הכנסת בגוש חלב אבטליון בגוש חלב גוש חלב הייתה העיירה החשובה ביותר בגליל העליון היהודי ובירת המנהל של האזור מימי בית שני, ולאורך תקופת המשנה והתלמוד, ונזכרת רבות במקורות.
לִרְאוֹת רבן יוחנן בן זכאי וגוש חלב
המאה ה-1 לפנה"ס
המאה ה-1 לפני הספירה היא המאה שהחלה ב-1 בינואר בשנת 100 לפנה"ס והסתיימה ב-31 בדצמבר בשנת 1 לפנה"ס.
לִרְאוֹת רבן יוחנן בן זכאי והמאה ה-1 לפנה"ס
המרד הגדול
המרד הגדול, או מרד החורבן, היה המרד המשמעותי הגדול הראשון של העם היהודי נגד האימפריה הרומית בארץ ישראל.
לִרְאוֹת רבן יוחנן בן זכאי והמרד הגדול
המשבר האימפריאלי בארץ ישראל
המאה השלישית לספירה בארץ ישראל (פרובינקיה סוריה-פלשתינה של האימפריה הרומית) עמדה בסימן משבר כלכלי, פוליטי, חברתי ותרבותי, כחלק בלתי נפרד מהמשבר האימפריאלי שפקד את האימפריה הרומית בין השנים 235-284.
לִרְאוֹת רבן יוחנן בן זכאי והמשבר האימפריאלי בארץ ישראל
הפורע חובו של חבירו שלא מדעתו
בהלכה, הפורע חובו של חבירו שלא מדעתו הוא כלל המתייחס לאדם שפורע חוב של אדם אחר לנושה שלא מדעתו והסכמתו של החייב (הלווה או הקונה).
לִרְאוֹת רבן יוחנן בן זכאי והפורע חובו של חבירו שלא מדעתו
הרובע היהודי
מפת הרובע היהודי וסביבתו הרובע לעת ערב הרובע היהודי (בערבית: حارة اليهود) שוכן בחלקה הדרום-מזרחי של העיר העתיקה בירושלים, והוא אחד מארבעת הרבעים בעיר העתיקה, לצד הרובע המוסלמי, הרובע הנוצרי והרובע הארמני.
לִרְאוֹת רבן יוחנן בן זכאי והרובע היהודי
התקופה הרומית בארץ ישראל
התקופה הרומית בארץ ישראל החלה ב-63 לפנה"ס (ג' תרצ"ז) עם פלישת הצבא הרומי לארץ בפיקודו של פומפיוס; תקופה זו נמשכה עד 324 לסה"נ, שנה שמקובל לראותה כתחילת השליטה של האימפריה הביזנטית בא"י (תקופה זו אף מכונה תקופת הַמִּשְׁנָה, שכן במהלכה, מסוף המאה ה-1 ועד תחילת המאה ה-3, גיבשו התַּנָּאִים את המִּשְׁנָה).
לִרְאוֹת רבן יוחנן בן זכאי והתקופה הרומית בארץ ישראל
הלל הזקן
הִלֵּל הַזָּקֵן (על פי המסורת –; 113 לפנה"ס – 8 לספירה) היה תנא מחכמי הזוגות, בנו של נעריהו, אביו של רבן שמעון בן הלל ונשיא הסנהדרין.
לִרְאוֹת רבן יוחנן בן זכאי והלל הזקן
הלכות ארבעת המינים
ערבות (אגודים יחד בעלה של לולב הכרוך סביבם). משמאלם - האתרוג. ערבות. הלכות ארבעת המינים הניטלים בחג הסוכות, הן הלכות העוסקות בסדרה של תנאים שלמדו חכמים מפסוקי התורה, שחסרונו של אחד מהם באחד מארבעת המינים הניטלים, פוסל את כשרותו של אותו המין לנטילה.
לִרְאוֹת רבן יוחנן בן זכאי והלכות ארבעת המינים
הומרוס
הוֹמֵרוֹס (ביוונית: Ὅμηρος) היה מגדולי משורריה של יוון העתיקה, שלו מייחסת המסורת את האיליאדה ואת האודיסיאה.
לִרְאוֹת רבן יוחנן בן זכאי והומרוס
היסטוריה של ארץ ישראל
ההיסטוריה של ארץ ישראל היא מהקדומות והעשירות בעולם.
לִרְאוֹת רבן יוחנן בן זכאי והיסטוריה של ארץ ישראל
ועד העדה הספרדית בירושלים
בית הכנסת האיסטנבולי, מנכסי וועד העדה הספרדית בירושלים, המאה ה-19 ועד העדה הספרדית בירושלים הוא ועד אשר הנהיג במשך שנים רבות את יהודי ירושלים וצבר רכוש רב מהקדשים ועזבונות, שהועמדו לרשות קהילות הספרדים.
לִרְאוֹת רבן יוחנן בן זכאי וועד העדה הספרדית בירושלים
כל דבר שבמניין צריך מניין אחר להתירו
כל דבר שבמניין צריך מניין אחר להתירו הוא כלל הלכתי האומר כי כל דבר שנאסר בהחלטה של כוח מסוים, כמו מניין בית דין או נבואה, צריך החלטה בהרכב בעל כוח הלכתי שווה, כדי להתירו.
לִרְאוֹת רבן יוחנן בן זכאי וכל דבר שבמניין צריך מניין אחר להתירו
כלבא שבוע
כַּלְבָּא שָׂבוּעַ (או בן כלבא שבוע) היה מעשירי ירושלים במאה הראשונה או השנייה לספירה.
לִרְאוֹת רבן יוחנן בן זכאי וכלבא שבוע
כבוד הבריות
כבוד הבריות הוא מושג הלכתי המתייחס לכבודו של אדם כערך, שעבורו נדחים ערכים אחרים.
לִרְאוֹת רבן יוחנן בן זכאי וכבוד הבריות
יבנה
יַבְנֶה היא עיר בדרום השפלה בישראל השוכנת במישור החוף הדרומי.
לִרְאוֹת רבן יוחנן בן זכאי ויבנה
יום טוב ראשון של סוכות
ממוזער יום טוב ראשון של סוכות חל בט"ו בתשרי והוא היום הראשון לשבעת ימי חג הסוכות.
לִרְאוֹת רבן יוחנן בן זכאי ויום טוב ראשון של סוכות
יוסף בן מתתיהו
יוסף בן מתתיהו (ביוונית: Ἰώσηπος, יוספּוס) או בשמו הרומי: טיטוס פלאוויוס יוספוס (בלטינית: Titus Flavius Iosephus, מוכר גם בצורה המשובשת שהשתרשה: יוספוס פלאוויוס) (37 או 38 לספירה, – 100 לספירה לערך) היה היסטוריון, סופר ומצביא יהודי בתקופת המרד הגדול, במהלכו נפל בשבי הרומאים ביודפת.
לִרְאוֹת רבן יוחנן בן זכאי ויוסף בן מתתיהו
יוחנן בן זכאי
#הפניה רבן יוחנן בן זכאי.
לִרְאוֹת רבן יוחנן בן זכאי ויוחנן בן זכאי