גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
109 יחסים: מאיר בן ברוך הלוי, מנחם בן מכיר, מנחם בלונדהיים, מסכת מועד קטן, מסכת מכות, מסכת תמיד, מערופיא, מעיילין פילא בקופא דמחטא, מץ, מצוות תכלת, מר בר רב אשי, מרדכי בן הלל, משפחת קלונימוס, משה בן קלונימוס, משולם בן קלונימוס, מלאכי רחמים, מושגי יסוד בתלמוד הבבלי, מכתב, מכיר בן יהודה, מיינץ, אמתלאי בת כרנבו, ארבעה טורים, אלה אזכרה, אליעזר הגדול בן יצחק, אליקים בן משולם, אליקים בן יוסף, אברהם גרוסמן, אוצר הגדולים אלופי יעקב, אכלה ואכלה, איסורי נישואים לכהן, נשים יהודיות באירופה של ימי הביניים, נתן מרומי, ספר הישר (רבנו תם), ספריית מחניים, סליחות, סדר קדשים, סירכא, ערב ראש השנה, פרשנות התלמוד הבבלי, פתחיה (בית המקדש), פוליגמיה ביהדות, פירוש רש"י לתלמוד, פיוט, צדקה (יהדות), צורת הדף, קלף (יהדות), קלונימוס בן משולם, קהילת יהודי מיינץ, קונטרס מגנצא, ראשונים, ..., רש"י, רשב"ם, רבינו גרשם מאור הגולה, רבינו גרשום, רגמ"ה, ש"ס וילנא, שמעון בן יצחק, שמות רחובות בירושלים, שלמה בן היתום, שבועת היסת, תקנות שו"ם, תקנות הקהילה, תקנות הגאונים, תלמוד בבלי, ליאון, ט"ו באב (מועד), זכור ברית אברהם, חרם, חרם (נידוי הלכתי), חרם דרבנו גרשום, חזקה (הלכה), חוני המעגל, ברכת ברוך שפטרני מעונשו של זה, בוסתנאי בן חנינאי, בית הבחירה למאירי, גרשום, גט, גזירות תתנ"ו, גבאי צדקה, גירושים, ד'תשפ"ח, ד'תתכ"ד, דרכי לימוד התלמוד, דוכסוסטוס, המאה ה-11, האפיפיור היהודי, הסכמי קדם נישואין למניעת סרבנות גט, הערוך, הומור בתרבות היהודית, היתר מאה רבנים, היהודים באים, ויאהב אומן, יניי, יעקב נפתלי שמחוני, יעקב בן שמשון, יעקב בן יקר, יצחק בן יהודה, יצחק הצרפתי, יצחק הלוי, יחיאל מפריז, יהדות מץ, יהדות אשכנז, יהדות פראג, יהודה בן מאיר הכהן, יהודה הכהן, יהודה הכהן (רב), יהודה הכהן ליאונטין (הזקן), יוסיפון (ספר), 960. להרחיב מדד (59 יותר) »
מאיר בן ברוך הלוי
רבי מאיר בן ברוך הלוי מווינה (גם: מהר"ם הלוי, מהר"ם סג"ל, מהר"ם ס"ל) היה רב בפרנקפורט וארפורט וראש ישיבת וינה במפנה המאה ה-15 ואחד מחשובי הרבנים באשכנז שלאחר תקופת בעלי התוספות.
חָדָשׁ!!: רבנו גרשום ומאיר בן ברוך הלוי · ראה עוד »
מנחם בן מכיר
מנחם בן מכיר היה פייטן במגנצא ולאחר מכן ברגנסבורג בסוף המאה ה-11.
חָדָשׁ!!: רבנו גרשום ומנחם בן מכיר · ראה עוד »
מנחם בלונדהיים
מנחם בלונדהיים (נולד ב- 12 במאי 1954 בירושלים) הוא היסטוריון וחוקר תקשורת ישראלי, פרופסור אמריטוס במחלקה להיסטוריה כללית באוניברסיטה העברית בירושלים.
חָדָשׁ!!: רבנו גרשום ומנחם בלונדהיים · ראה עוד »
מסכת מועד קטן
עין יעקב, מסכת מועד קטן. דפוס ראם מַסֶּכֶת מוֹעֵד קָטָן היא מסכת במשנה ובתלמוד העוסקת בחול המועד, הלכותיו ובדיני אבלות.
חָדָשׁ!!: רבנו גרשום ומסכת מועד קטן · ראה עוד »
מסכת מכות
מסכת מכות דנה בין היתר בדיני ערי המקלט, בתמונה: מפת ערי המקלט מַסֶּכֶת מַכּוֹת היא המסכת החמישית בסדר נזיקין במשנה, בתלמוד ובתוספתא, ובאה מיד לאחר מסכת סנהדרין.
חָדָשׁ!!: רבנו גרשום ומסכת מכות · ראה עוד »
מסכת תמיד
מַסֶּכֶת תָּמִיד היא המסכת התשיעית בסדר קדשים, הסדר החמישי במשנה ובתלמוד.
חָדָשׁ!!: רבנו גרשום ומסכת תמיד · ראה עוד »
מערופיא
מערופיא היה עיקרון פנימי בקהילה היהודית בימי הביניים, באשכנז ובדרום אירופה, המתייחס לקשרים העסקיים בין יהודים לנוצרים.
חָדָשׁ!!: רבנו גרשום ומערופיא · ראה עוד »
מעיילין פילא בקופא דמחטא
מעיילין פילא בקופא דמחטא (תרגום: "מכניסים פיל בחור המחט") הוא ניב ארמי שמשמעו העלאת סברא, טיעון או פלפול אשר אינם מתקבלים על הדעת, ושאין להם אחיזה במציאות.
חָדָשׁ!!: רבנו גרשום ומעיילין פילא בקופא דמחטא · ראה עוד »
מץ
נהר מוזל בPont-à-Mousson מץ (Metz; בגרמנית מבטאים: מֶץ; בצרפתית: מבטאים; נכתב לעיתים בעברית מיץ) היא עיר בצפון־מזרח צרפת במחוז מוזל שבחבל גראנד אסט, עד הרפורמה המנהלית של שנת 2015 הייתה מץ עיר הבירה של חבל לורן.
חָדָשׁ!!: רבנו גרשום ומץ · ראה עוד »
מצוות תכלת
מצוות תכלת (או פתיל תכלת) היא חלק ממצוות ציצית.
חָדָשׁ!!: רבנו גרשום ומצוות תכלת · ראה עוד »
מר בר רב אשי
מר בר רב אשי, שחתם בכינוי טביומי, היה אמורא בבלי בדור השביעי.
חָדָשׁ!!: רבנו גרשום ומר בר רב אשי · ראה עוד »
מרדכי בן הלל
רבי מרדכי בן הלל (ידוע בכינויו "המרדכי" ובספרו כונה רבנו מרדכי בר הלל אשכנזי) (סביב ה'י', 1250 – כ"ב באב ה'נ"ח, 1 באוגוסט 1298) היה מחשובי הפוסקים באשכנז בדור שאחרי בעלי התוספות, תלמיד רבי מאיר בן ברוך מרוטנברג ומחבר ספר 'המרדכי', ספר פסיקה מרכזי ביהדות אשכנז.
חָדָשׁ!!: רבנו גרשום ומרדכי בן הלל · ראה עוד »
משפחת קלונימוס
משפחת קָלוֹנִימוּס הייתה משפחה יהודית מיוחסת, שבמשך מאות שנים רבים מבניה היו תלמידי חכמים, רבנים, פייטנים, מקובלים ומנהיגי קהילות יהודיות בצפון איטליה ובאשכנז, אשר נודעו בהשפעתם המכרעת על היצירה הרוחנית המסורתית באשכנז.
חָדָשׁ!!: רבנו גרשום ומשפחת קלונימוס · ראה עוד »
משה בן קלונימוס
רבי משה בן קָלוֹנִימוּס היה פייטן בן המאה ה-10 אשר נולד בצפון איטליה והיגר למגנצא.
חָדָשׁ!!: רבנו גרשום ומשה בן קלונימוס · ראה עוד »
משולם בן קלונימוס
רבי משולם בן קָלוֹנִימוּס (ידוע גם בכינויים רבנו משולם, "משולם הגדול", "משולם הרומי" וגם בכתיב חסר "משלם"; סביב 950 - סביב 1010, נולד בלוּקָא, איטליה, או במגנצא, גרמניה) היה פוסק בן תקופת הגאונים, פרשן המשנה ופייטן.
חָדָשׁ!!: רבנו גרשום ומשולם בן קלונימוס · ראה עוד »
מלאכי רחמים
מלאכי רחמים הוא פיוט מפורסם מסוג סליחה (מהתת-סוג "פזמון") שחובר בשנת ד'תתנ"ו על ידי רבנו שמואל הכהן, פייטן אשכנזי שנרצח באותה השנה, במהלך גזירות תתנ"ו.
חָדָשׁ!!: רבנו גרשום ומלאכי רחמים · ראה עוד »
מושגי יסוד בתלמוד הבבלי
התלמוד הבבלי הוא כספר חתום בפני קורא לא מנוסה, הן מבחינת מבנה העמוד והספר, הן מבחינת היחס בין התכנים השונים שבעמוד, ובעיקר בגלל השפה הארמית והתוכן ההלכתי.
חָדָשׁ!!: רבנו גרשום ומושגי יסוד בתלמוד הבבלי · ראה עוד »
מכתב
יאן ורמיר, נערה קוראת מכתב ליד חלון פתוח (1657) כתיבת מכתב בדיו על מגילת נייר. מכתב הוא מסר כתוב, מאדם אחד למשנהו.
חָדָשׁ!!: רבנו גרשום ומכתב · ראה עוד »
מכיר בן יהודה
רבי מכיר בן יהודה היה רב יהודי צרפתי, שחי בסוף המאה ה-10 ותחילת המאה ה-11, יליד מץ, ואחיו של רבנו גרשום מאור הגולה.
חָדָשׁ!!: רבנו גרשום ומכיר בן יהודה · ראה עוד »
מיינץ
מיינץ בשנת 1890, ברקע נהר הריין הקמת בית כנסת חדש במיינץ, 1912 מיינץ (בגרמנית: Mainz;; במקורות יהודיים ידועה גם בשם מגנצא) היא עיר עצמאית והבירה של מדינת ריינלנד-פפאלץ שבגרמניה והעיר הגדולה במדינה זו.
חָדָשׁ!!: רבנו גרשום ומיינץ · ראה עוד »
אמתלאי בת כרנבו
אמתלאי בת כרנבו היא, לפי האגדה, אשתו של תרח ואמו של אברהם.
חָדָשׁ!!: רבנו גרשום ואמתלאי בת כרנבו · ראה עוד »
ארבעה טורים
ארבעה טורים או הטור הוא קובץ פסקי הלכה שיטתי, המסכם את כל ההלכה הנוהגת לאחר החורבן, שכתב רבי יעקב בן אשר, המכונה גם בעל הטורים (ה'ל'-ה'ק"ב 1270~ - 1343~).
חָדָשׁ!!: רבנו גרשום וארבעה טורים · ראה עוד »
אלה אזכרה
אֵלֶּה אֶזְכְּרָה הוא פיוט שנכתב על עשרת הרוגי מלכות, חכמים שעמדו בראש הנהגת האומה ונהרגו במסגרת גזירות שמד שונות בתקופת המרידות ברומאים.
חָדָשׁ!!: רבנו גרשום ואלה אזכרה · ראה עוד »
אליעזר הגדול בן יצחק
רבי אליעזר הגדול בן יצחק (בערך 990 - 1060) היה מגדולי חכמי אשכנז בתחילת המאה ה-11.
חָדָשׁ!!: רבנו גרשום ואליעזר הגדול בן יצחק · ראה עוד »
אליקים בן משולם
רבנו אליקים ב"ר משולם הלוי (בערך ד'תש"צ, 1030 – ד'תת"ס, 1100) היה מגדולי חכמי אשכנז בדורו של רש"י וחותנו של רבי יצחק ב"ר אשר הלוי (ריב"א).
חָדָשׁ!!: רבנו גרשום ואליקים בן משולם · ראה עוד »
אליקים בן יוסף
רבי אליקים בן יוסף (בערך ד'תת"ל – בערך ד'תתק"ה–ד'תתקי"ב) או רבי אליקים בן יוסף ממגנצא היה אחד מחכמי מגנצא במחצית השנייה של המאה ה-11, והמחצית הראשונה של המאה ה-12.
חָדָשׁ!!: רבנו גרשום ואליקים בן יוסף · ראה עוד »
אברהם גרוסמן
אברהם גרוסמן (נולד ב-10 במרץ 1936, ט"ז אדר ה'תרצ"ו) הוא פרופסור אמריטוס בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים, חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים משנת 1999 וזוכה פרס ישראל בחקר ההיסטוריה היהודית לשנת 2003.
חָדָשׁ!!: רבנו גרשום ואברהם גרוסמן · ראה עוד »
אוצר הגדולים אלופי יעקב
אוצר הגדולים אלופי יעקב הוא סדרה של ספרים המביאים את תולדות גדולי ישראל מתקופת הגאונים והראשונים.
חָדָשׁ!!: רבנו גרשום ואוצר הגדולים אלופי יעקב · ראה עוד »
אכלה ואכלה
עמוד 1 בספר "אכלה ואכלה", מהדורת פרנסדורף אָכְלָה וְאָכְלָה (האותיות אל"ף מנוקדות בקמץ קטן. נקרא גם מסורת הגדולה.) הוא קובץ מסורה עתיק, בספר נפרד מכתבי היד של התנ"ך, הכולל בתוכו רשימות מסורה, במיוחד מסוג "מסורה מצרפת".
חָדָשׁ!!: רבנו גרשום ואכלה ואכלה · ראה עוד »
איסורי נישואים לכהן
איסורי נישואים לכהן – לפי ההלכה, כהן הדיוט (כהן שאינו כהן גדול) אינו רשאי להתחתן עם אישה גרושה, חלוצה, זונה, חללה או גיורת, ויכול להתחתן רק עם רווקה או אלמנה.
חָדָשׁ!!: רבנו גרשום ואיסורי נישואים לכהן · ראה עוד »
נשים יהודיות באירופה של ימי הביניים
מעמד האישה ביהדות עבר שינויים ותמורות במהלך הדורות, והושפע הן מתהליכים פנימיים ביהדות והן מתהליכים חיצוניים.
חָדָשׁ!!: רבנו גרשום ונשים יהודיות באירופה של ימי הביניים · ראה עוד »
נתן מרומי
רבי נתן בר יחיאל מרומי (המאה ה-11, איטליה) היה תלמיד חכם ויוצר חשוב בתקופת הראשונים, בן למשפחת חכמים ומנהיגי ציבור ברומא, פוסק ומחבר ספר "הערוך", מספרי היסוד בפרשנות התלמוד.
חָדָשׁ!!: רבנו גרשום ונתן מרומי · ראה עוד »
ספר הישר (רבנו תם)
ספר הישר לרבנו תם, חלק השאלות והתשובות ספר הישר נכתב על ידי רבנו תם, מגדולי בעלי התוספות, המכיל שני חלקים: הראשון הוא חידושים לתלמוד הבבלי, והשני הוא שאלות ותשובות.
חָדָשׁ!!: רבנו גרשום וספר הישר (רבנו תם) · ראה עוד »
ספריית מחניים
ספריית מחניים היא הוצאת ספרים שהוציאה סדרת ספרונים לילדים בשם "מסיפורי צדיקים" ובה 120 סיפורי צדיקים.
חָדָשׁ!!: רבנו גרשום וספריית מחניים · ראה עוד »
סליחות
כותל המערבי רחבת הכותל המערבי מלאה במעמד אמירת סליחות בערב יום הכיפורים תשע"א 2010 סליחות הן קטעי פסוקים, תפילות ופיוטים, שנאמרים ביום הכיפורים ולקראתו (בחודש אלול ובעשרת ימי תשובה), ובתעניות ציבור.
חָדָשׁ!!: רבנו גרשום וסליחות · ראה עוד »
סדר קדשים
בול של רשות הדואר המוקדש לסדר קדשים. ש מעצבת הבול: דנה זדה סֵדֶר קָדָשִׁים הוא הסדר החמישי במשנה.
חָדָשׁ!!: רבנו גרשום וסדר קדשים · ראה עוד »
סירכא
סירכא בין הריאה לשומן הלב. בהלכה, סירכא בריאה היא אחת משבעים הטרפות שבבהמה, המהווה את מקרה ההטרפה השכיח ביותר בבהמה.
חָדָשׁ!!: רבנו גרשום וסירכא · ראה עוד »
ערב ראש השנה
בערב ראש השנה, הוא כ"ט באלול, נהוגים מנהגים אחדים הקשורים בחג שבא מיד אחריו, ראש השנה (זאת בנוסף למנהגים הכלליים של ערב חג).
חָדָשׁ!!: רבנו גרשום וערב ראש השנה · ראה עוד »
פרשנות התלמוד הבבלי
פירוש רש"י, הנדפס בצידו הפנימי של הדף, ופירוש התוספות, הנדפס בצידו החיצוני. במעגל חיצוני יותר מובאים פירושים נוספים, הגהות וציונים. פרשנות התלמוד הבבלי מתקיימת החל מתקופת התלמוד עצמו, וחיבורים של פרשנות הולכים ונכתבים גם בימינו.
חָדָשׁ!!: רבנו גרשום ופרשנות התלמוד הבבלי · ראה עוד »
פתחיה (בית המקדש)
פתחיה היה ממונה על קורבנות העוף שהוקרבו לבית המקדש מתורים ובני יונה של קינים והוא שימש כאחד מחמישה עשר הממונים הקבועים שהיו בבית המקדש.
חָדָשׁ!!: רבנו גרשום ופתחיה (בית המקדש) · ראה עוד »
פוליגמיה ביהדות
על פי התורה מותר לגבר לשאת יותר מאישה אחת, תופעה המכונה "פוליגיניה" (או בשם היותר כללי "פוליגמיה"), אולם, בתחילת תקופת הראשונים הוסכם על ידי רוב קהילות ישראל, על איסור לשאת יותר מאישה אחת, איסור המכונה "חרם דרבנו גרשום".
חָדָשׁ!!: רבנו גרשום ופוליגמיה ביהדות · ראה עוד »
פירוש רש"י לתלמוד
פירוש רש"י לתלמוד הוא הפירוש הידוע ביותר לתלמוד הבבלי, משמש כפירוש לכל לומד, וכנדבך חשוב ובעל משקל נכבד בקרב פוסקי ההלכה.
חָדָשׁ!!: רבנו גרשום ופירוש רש"י לתלמוד · ראה עוד »
פיוט
הפיוט אקדמות לשבועות מאת רבי מאיר ש"ץ כפי שנכתב במחזור וורמייזא הפיוט לך אלי תשוקתי המיוחס לרבי אברהם אבן עזרא פיוט שנכתב לכבוד רבי אפרים אנקווה ב־1909 הפִּיוּט הוא שירת קודש יהודית, שבמקורה נועדה להוות נוסח חלופי שירי לתפילות, במקום נוסח הקבע, בדרך כלל בימים מיוחדים (שבתות וחגים) אך גם בימי חול ובשמחות.
חָדָשׁ!!: רבנו גרשום ופיוט · ראה עוד »
צדקה (יהדות)
צְדָקָה היא מתן עזרה חומרית או מנטלית לנזקק אשר חלקה מוטלת כחובה הלכתית וחלקה ניתנת על בסיס התנדבותי.
חָדָשׁ!!: רבנו גרשום וצדקה (יהדות) · ראה עוד »
צורת הדף
שער מסכת ראש השנה של ש"ס וילנא צורת הדף הוא כינוי לתבנית המסורתית של דפי התלמוד בבלי, כאשר לצד גוף הגמרא, משולבים פירושי רש"י והתוספות.
חָדָשׁ!!: רבנו גרשום וצורת הדף · ראה עוד »
קלף (יהדות)
עיבוד קלף מעור עז קלף הוא עור בהמה טהורה המשמש לכתיבת ספרי תורה, תפילין ומזוזות - ראשי התיבות של סת"ם - ספרי תורה, תפילין, מזוזות.
חָדָשׁ!!: רבנו גרשום וקלף (יהדות) · ראה עוד »
קלונימוס בן משולם
רבי קָלוֹנִימוּס ממגנצא ("בן רבנא משולם בן רבנא קלונימוס בן רבנא משה בן רבנא קלונימוס") חי ופעל בתחילת המאה ה-11), על פי האגדה קיבל את הפיוט ונתנה תוקף ממחברו אמנון ממגנצא.
חָדָשׁ!!: רבנו גרשום וקלונימוס בן משולם · ראה עוד »
קהילת יהודי מיינץ
Emmerich Joseph von Breidbach zu Bürresheim לרגל בחירתו לנסיך בוחר ממיינץ ב־5 ביולי 1763. אמריך התיר ליהודים להתגורר מחוץ לרובע היהודי הקהילה היהודית בעיר מיינץ (במקורות יהודיים כונתה מגנצא ולפעמים מינץ) היא חלק מיהדות גרמניה ואחת מהקהילות היהודיות הוותיקות והחשובות ביהדות אשכנז.
חָדָשׁ!!: רבנו גרשום וקהילת יהודי מיינץ · ראה עוד »
קונטרס מגנצא
קונטרס מגנצא הוא כינוי לקובצי פירושים של הגמרא שנכתבו בבתי המדרש באשכנז ב ותחילת המאה ה-12.
חָדָשׁ!!: רבנו גרשום וקונטרס מגנצא · ראה עוד »
ראשונים
בתולדות עם ישראל, הראשונים הם גדולי הרבנים היהודיים שפעלו בין המאה ה-11 והמאה ה-15 בקירוב.
חָדָשׁ!!: רבנו גרשום וראשונים · ראה עוד »
רש"י
רבנו שלמה יצחקי, הנודע בכינויו רש"י (ה' באדר ד'ת"ת, 1040 בערך – כ"ט בתמוז ד'תתס"ה, 13 ביולי 1105) היה תלמיד חכם צרפתי נודע, וממכונני יהדות צרפת בימי הביניים.
חָדָשׁ!!: רבנו גרשום ורש"י · ראה עוד »
רשב"ם
רבי שמואל בן מאיר (רשב"ם) (1080 לערך – 1160 לערך) היה פרשן המקרא, פרשן התלמוד ומבעלי התוספות, נכדו של רש"י ותלמידו.
חָדָשׁ!!: רבנו גרשום ורשב"ם · ראה עוד »
רבינו גרשם מאור הגולה
#הפניה רבנו גרשום.
חָדָשׁ!!: רבנו גרשום ורבינו גרשם מאור הגולה · ראה עוד »
רבינו גרשום
#הפניה רבנו גרשום.
חָדָשׁ!!: רבנו גרשום ורבינו גרשום · ראה עוד »
רגמ"ה
#הפניה רבנו גרשום.
חָדָשׁ!!: רבנו גרשום ורגמ"ה · ראה עוד »
ש"ס וילנא
שער מסכת ראש השנה של ש"ס וילנא העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע, הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י. פורמט זה מקובל כבר למעלה מ-500 שנה מאז דפוס שונצינו ש"ס וילנא הוא הגרסה הנפוצה ביותר של התלמוד הבבלי, והיא נוצרה בדפוס האלמנה והאחים ראם (נהגה "רוֹם") שבעיר וילנה בשנים תר"ם–ה'תרמ"ו (1880–1886).
חָדָשׁ!!: רבנו גרשום וש"ס וילנא · ראה עוד »
שמעון בן יצחק
רבי שמעון בן יצחק בן אבון ממגנצא (רבי שמעון הגדול, 950~ - 1020~) היה רב, מקובל, שתדלן ופייטן.
חָדָשׁ!!: רבנו גרשום ושמעון בן יצחק · ראה עוד »
שמות רחובות בירושלים
שלט עם שמות רחובות בשכונת גבעת המבתר בירושלים רחוב דוד המלך בתקופת המנדט (אז נקרא רחוב יוליאן) שלט רחוב דרך מנזר האשורים בירושלים (הכיתוב הערבי בשלט מוסתר למחצה על ידי סטיקר לאומני) ממוזער שמות הרחובות בירושלים הם רבים ומגוונים, בשל היות ירושלים העיר הגדולה בישראל.
חָדָשׁ!!: רבנו גרשום ושמות רחובות בירושלים · ראה עוד »
שלמה בן היתום
רבי שלמה בן היתום היה מחכמי יהדות איטליה בסביבות המאה ה-12, שחיבר פירוש לתלמוד, אשר שרד ממנו פירוש למסכת משקין (מועד קטן) בלבד.
חָדָשׁ!!: רבנו גרשום ושלמה בן היתום · ראה עוד »
שבועת היסת
בהלכה, שבועת היסת היא שבועה שחייב בה הנתבע, אם כפר לגמרי בתביעה ואין כל ראיה לתובע או לנתבע.
חָדָשׁ!!: רבנו גרשום ושבועת היסת · ראה עוד »
תקנות שו"ם
תקנות שו"ם הן תקנות קהילתיות מקיפות בענייני ציבור, בענייני ממונות ובעניינים נוספים, אשר תוקנו במאה ה-12 ובמאה ה-13 על ידי רבנים ופרנסים מקהילות שו"ם, הקהילות האשכנזיות הגדולות שעל גדות נהר ריין: '''ש'''פיירא, '''ו'''רמייזא ו'''מ'''גנצא (כיום: שפייר, וורמס ומיינץ).
חָדָשׁ!!: רבנו גרשום ותקנות שו"ם · ראה עוד »
תקנות הקהילה
תקנות הקהילה (לעיתים הסכמות הקהילה או הקהל) הוא מונח מקובל בספרות ההלכה והשו"ת לתקנות שתוקנו בקהילות יהודיות מקומיות או במסגרת-גג של מספר קהילות, החל מסוף תקופת הגאונים שהביאה לסיום תיקון תקנות הגאונים ופיזור מרכז התורה שבבבל.
חָדָשׁ!!: רבנו גרשום ותקנות הקהילה · ראה עוד »
תקנות הגאונים
תקנות הגאונים הם תקנות שתוקנו במהלך 500 השנים בערך שלאחר תקופת התלמוד - במהלך תקופות הסבוראים והגאונים.
חָדָשׁ!!: רבנו גרשום ותקנות הגאונים · ראה עוד »
תלמוד בבלי
עמוד התוכן הראשון בתלמוד הבבלי (מסכת ברכות) במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י. פורמט זה מקובל כבר למעלה מ-500 שנה מאז דפוס שונצינו. דף גמרא תַּלְמוּד בַּבְלִי נקרא גם גְּמַרַא, ובפי פרשני התלמוד יַם הַתַּלְמוּד, וכן שַּׁ"סּ, בַּבְלִי, הַבַּבְלִּי, תַּלְמוּדַא דְבַּבְלַאֵי, או תַּלְמוּדַה שֶׁל בַּבֶל הוא אחד משני התלמודים המפרטים את הגותם ההלכתית והאגדית המרכזית של האמוראים - חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, מתחילת המאה ה-3 ועד לסוף המאה ה-5, שהתגוררו בבבל ובארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: רבנו גרשום ותלמוד בבלי · ראה עוד »
ליאון
קטגוריה:שמות משפחה קטגוריה:שמות משפחה ביהדות ספרד ופורטוגל.
חָדָשׁ!!: רבנו גרשום וליאון · ראה עוד »
ט"ו באב (מועד)
ט"ו באב (חמישה עשר בחודש אב) מצוין ביהדות כמועד בסימן פיוס, אהבה ונחמה בעם ישראל.
חָדָשׁ!!: רבנו גרשום וט"ו באב (מועד) · ראה עוד »
זכור ברית אברהם
זְכֹר בְּרִית אַבְרָהָם וַעֲקֵדַת יִצְחָק הוא פתיחה של כמה וכמה פזמוני סליחות בקהילות אירופה.
חָדָשׁ!!: רבנו גרשום וזכור ברית אברהם · ראה עוד »
חרם
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: רבנו גרשום וחרם · ראה עוד »
חרם (נידוי הלכתי)
עונש החרם בהלכה הוא הרחקת אדם מן הציבור.
חָדָשׁ!!: רבנו גרשום וחרם (נידוי הלכתי) · ראה עוד »
חרם דרבנו גרשום
חרם דרבנו גרשום (בראשי תיבות: חדר"ג) הוא שם כולל למספר תקנות שתיקן רבנו גרשום מאור הגולה, מגדולי חכמי לותרינגיה וראש ישיבת מגנצא, בקהילות אשכנז, וגזר על הפרתן עונש של חרם.
חָדָשׁ!!: רבנו גרשום וחרם דרבנו גרשום · ראה עוד »
חזקה (הלכה)
חֲזָקָה היא סוג של כלל הלכתי המתבסס על הנחת סבירות, בין אם בנוגע לעולם הטבע ובין אם בנוגע לנפש האדם, כדי להכריע מצבי ספק.
חָדָשׁ!!: רבנו גרשום וחזקה (הלכה) · ראה עוד »
חוני המעגל
חוני המעגל היה חכם ארץ-ישראלי שחי בתקופת הזוגות, אשר נחשב לבעל מופת, בן דורו של שמעון בן שטח מן המאה ה-1 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: רבנו גרשום וחוני המעגל · ראה עוד »
ברכת ברוך שפטרני מעונשו של זה
ברוך שפטרני מעונשו של זה, היא ברכה שנוהגים שאבי הנער מברך, ללא הזכרת שם ומלכות, בשעה שבנו הגיע לגיל שלוש עשרה (בר מצווה), המנהג לברך ברכה זו, מיד לאחר שהנער עולה לתורה.
חָדָשׁ!!: רבנו גרשום וברכת ברוך שפטרני מעונשו של זה · ראה עוד »
בוסתנאי בן חנינאי
בוסתנאי בן חנינאי (618–670), היה ראש הגולה בבבל, שקורות חייו עטופים באגדה.
חָדָשׁ!!: רבנו גרשום ובוסתנאי בן חנינאי · ראה עוד »
בית הבחירה למאירי
בית הבחירה (או בית הבחירה למאירי ובקיצור "המאירי") הוא חיבור מקיף על המשנה והתלמוד הבבלי מאת רבי מנחם בן שלמה למשפחת המאירי מחכמי פרובנס, והמפורסם ביותר מבין חיבורי המאירי.
חָדָשׁ!!: רבנו גרשום ובית הבחירה למאירי · ראה עוד »
גרשום
קטגוריה:שמות פרטיים עבריים לגברים.
חָדָשׁ!!: רבנו גרשום וגרשום · ראה עוד »
גט
גט אישה (ברבים: גיטי נשים) או בקיצור גט, הוא מסמך הלכתי, שבאמצעותו מגרש בעל את אשתו ומסיים את נישואיהם.
חָדָשׁ!!: רבנו גרשום וגט · ראה עוד »
גזירות תתנ"ו
ציור מאוחר של הטבח במץ במסע הצלב הראשון אל מלא רחמים לזכר קרבנות גזירות תתנ"ו וגזירות ת"ח ות"ט במחזור מאלטונא משנת 1744 גזירות תתנ"ו או מאורעות תתנ"ו הם סדרת פרעות, שהתרחשו בשנת 1096 (ד'תתנ"ו) באירופה במסע הצלב הראשון, וכללו טבח המוני של יהודים על ידי הנוצרים.
חָדָשׁ!!: רבנו גרשום וגזירות תתנ"ו · ראה עוד »
גבאי צדקה
גבאי צדקה הוא כינוי במסורת היהודית-הלכתית לממונה (ייתכנו גם כמה ממונים) בקהילה היהודית על הצדקה הכוללת קופה לכסף ולאוכל הדרוש למחיה, ותמחוי למצרכים בסיסיים – אך הכרחיים פחות.
חָדָשׁ!!: רבנו גרשום וגבאי צדקה · ראה עוד »
גירושים
טקס גירושין יהודי. נירנברג, 1724 גירושים (מקובלת גם הצורה "גירושין" מארמית) הם הסיום הפורמלי של קשר נישואים בין שני בני זוג.
חָדָשׁ!!: רבנו גרשום וגירושים · ראה עוד »
ד'תשפ"ח
לפי הדעה המקובלת במחקר - רבנו גרשום מאור הגולה (רגמ"ה).
חָדָשׁ!!: רבנו גרשום וד'תשפ"ח · ראה עוד »
ד'תתכ"ד
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: רבנו גרשום וד'תתכ"ד · ראה עוד »
דרכי לימוד התלמוד
"קושיא בתלמוד", ציור מאת קרל שלייכר, בערך 1870. התלמוד הבבלי הוא הטקסט הנלמד ביותר מתוך התורה שבעל פה מאז נכתב ועד ימינו.
חָדָשׁ!!: רבנו גרשום ודרכי לימוד התלמוד · ראה עוד »
דוכסוסטוס
עיבוד קלף מעור עז דוכסוסטוס הוא אחד משלושה סוגי קלפים, המשמשים לצורך כתיבת סת"ם.
חָדָשׁ!!: רבנו גרשום ודוכסוסטוס · ראה עוד »
המאה ה-11
המאה ה-11 היא התקופה שהחלה בשנת 1001 והסתיימה בשנת 1100 (בין התאריכים 1 בינואר 1001 ל-31 בדצמבר 1100).
חָדָשׁ!!: רבנו גרשום והמאה ה-11 · ראה עוד »
האפיפיור היהודי
אלחנן מגלה את אביו במהלך משחק שח מט, מתוך: Jewish Fairy Tales and Legends אגדת האפיפיור היהודי היא אגדת עם יהודית־אשכנזית קדומה המספרת על ילד יהודי שנחטף מביתו, גדל בקרב נוצרים, נעשה אפיפיור ולבסוף שב ליהדותו.
חָדָשׁ!!: רבנו גרשום והאפיפיור היהודי · ראה עוד »
הסכמי קדם נישואין למניעת סרבנות גט
סרבנות גט משמעה סירובו של אחד מבני-זוג נשואים לאפשר גירושים על פי ההלכה.
חָדָשׁ!!: רבנו גרשום והסכמי קדם נישואין למניעת סרבנות גט · ראה עוד »
הערוך
ספר הערוך הוא מילון שנכתב במאה ה-11 בידי רבי נתן מרומי, ובו מפורשות מילים קשות בתלמודים ובמדרשים.
חָדָשׁ!!: רבנו גרשום והערוך · ראה עוד »
הומור בתרבות היהודית
ההומור הוא תלוי תרבות ותלוי נסיבות הזמן והמקום.
חָדָשׁ!!: רבנו גרשום והומור בתרבות היהודית · ראה עוד »
היתר מאה רבנים
בהלכה היתר מאה רבנים הוא היתר לחרוג מתקנות חרם דרבינו גרשום, אם הסכימו על כך מאה רבנים.
חָדָשׁ!!: רבנו גרשום והיתר מאה רבנים · ראה עוד »
היהודים באים
היהודים באים היא סדרת טלוויזיה ישראלית סאטירית, הכוללת מערכונים בנושאים מן ההיסטוריה של עם ישראל, מראשית ימי התנ"ך ועד ימינו.
חָדָשׁ!!: רבנו גרשום והיהודים באים · ראה עוד »
ויאהב אומן
כתב יד מן המאה ה-14. וַיֶאֱהַב אוֹמֵן יְתוֹמַת הֶגֶן (מקובל גם השם הכללי קרובות לפורים או קרובץ לפורים) היא קרובת י"ח לפורים, שחוברה בידי הפייטן הארץ-ישראלי בן המאה השביעית רבי אלעזר בירבי קליר.
חָדָשׁ!!: רבנו גרשום וויאהב אומן · ראה עוד »
יניי
יניי (כתיב מקובל: ינאי) היה פייטן ארץ-ישראלי קדום.
חָדָשׁ!!: רבנו גרשום ויניי · ראה עוד »
יעקב נפתלי שמחוני
יעקב נפתלי הרץ שמחוני (שמחוביץ) (על פי רוב י. נ. שמחוני; 20 בינואר 1884, כ"ב בטבת תרמ"ד, סלוצק, רוסיה (רוסיה הלבנה) – 21 במאי 1926, ח' בסיוון תרפ"ו) היה משכיל יהודי, היסטוריון ומתרגם, בקי במזרחנות ומדעי היהדות.
חָדָשׁ!!: רבנו גרשום ויעקב נפתלי שמחוני · ראה עוד »
יעקב בן שמשון
רבי יעקב בן שמשון היה רב צרפתי בדור הראשון לבעלי התוספות, מצעירי בית מדרשו של רש"י.
חָדָשׁ!!: רבנו גרשום ויעקב בן שמשון · ראה עוד »
יעקב בן יקר
רבי יעקב בן יקר (בערך 990 – ד'תתכ"ד, 1064/1063), מראשוני וגדולי הראשונים שבאשכנז, רב ופוסק.
חָדָשׁ!!: רבנו גרשום ויעקב בן יקר · ראה עוד »
יצחק בן יהודה
רבי יצחק בן יהודה היה ראש ישיבה במגנצא במאה ה-11, מרבותיו של רש"י.
חָדָשׁ!!: רבנו גרשום ויצחק בן יהודה · ראה עוד »
יצחק הצרפתי
רבי יצחק הצרפתי מטרוייש היה אביו של רש"י, שנקרא "יצחקי" (רבי שלמה ירחי/יצחקי) על שם אביו.
חָדָשׁ!!: רבנו גרשום ויצחק הצרפתי · ראה עוד »
יצחק הלוי
רבי יצחק בר אלעזר הלוי (מכונה בשם: רבי יצחק סגן לויה; 1000–1080 ד'תש"ס-ד'תת"מ בקירוב), מרבני אשכנז מהעיר וורמיזא, ואחד משלושת רבותיו המובהקים של רש"י.
חָדָשׁ!!: רבנו גרשום ויצחק הלוי · ראה עוד »
יחיאל מפריז
רבי יחיאל מפריש (גם רבי יחיאל הקדוש, החסיד, הזקן, מאור הגולה, המלאך המושיע. בצרפתית: Sire Vives; נפטר בשבת, י"ב בניסן ה'כ' או ה'כ"ד - 1260 או 1264) היה תלמיד חכם צרפתי בתקופת הראשונים, מבעלי התוספות, אב בית דין, ראש ישיבת "מדרש הגדול דפריש" ומגדולי וחשובי רבני דורו שפעל במאה ה-13 בממלכת צרפת.
חָדָשׁ!!: רבנו גרשום ויחיאל מפריז · ראה עוד »
יהדות מץ
בית הכנסת הגדול במץ, נחנך בשנת ה'תר"י הקהילה היהודית במץ (פעמים רבות מיץ, ולעיתים מעץ) היא אחת הקהילות היהודית הוותיקות והחשובות באירופה.
חָדָשׁ!!: רבנו גרשום ויהדות מץ · ראה עוד »
יהדות אשכנז
תפוצת היהודים באירופה, נכון לשנת 1881. יהדות אשכנז היא שמן הכולל של עדות יהודיות החולקות מסורת משותפת, שמקורן במרכז אירופה, במזרחה ובחלק ממערבה.
חָדָשׁ!!: רבנו גרשום ויהדות אשכנז · ראה עוד »
יהדות פראג
בית העירייה היהודי ברובע יוספוב בפראג, נבנה בתקופתו של מרדכי מייזל, ועליו שעון ששעותיו מצוינות באותיות עבריות אלטנוישול מסמליה הנודעים של קהילת יהודי פראג יהדות פראג הייתה אחת הקהילות העתיקות והחשובות בעולם היהודי.
חָדָשׁ!!: רבנו גרשום ויהדות פראג · ראה עוד »
יהודה בן מאיר הכהן
רבי יהודה בן רבי מאיר הכהן (980 (?) - 1050 (?)), נכדו של רבנו יהודה הכהן ליאונטין, היה רב אשכנזי יליד גרמניה במגנצא בתחילת המאה ה-11.
חָדָשׁ!!: רבנו גרשום ויהודה בן מאיר הכהן · ראה עוד »
יהודה הכהן
יהודה הכהן (נולד בשנת 1975) הוא קצין צה"ל במילואים בדרגת אלוף-משנה.
חָדָשׁ!!: רבנו גרשום ויהודה הכהן · ראה עוד »
יהודה הכהן (רב)
רבי יהודה הכהן (? – תוניס, ה'תר"י 1850) היה מחכמי ישיבת המקובלים בית אל, ומחבר ספרות תורנית.
חָדָשׁ!!: רבנו גרשום ויהודה הכהן (רב) · ראה עוד »
יהודה הכהן ליאונטין (הזקן)
רבנו יהודה כהן ה"זקן" בן רבי מאיר הכהן (או רבינו יהודה ליאונטין או ריב"ם כ"ץ או רבינו לוונדון הכהן) היה רב ופוסק שפעל במגנצא בסוף המאה העשירית לספירה (ד'תש"נ), בימי רב שרירא גאון.
חָדָשׁ!!: רבנו גרשום ויהודה הכהן ליאונטין (הזקן) · ראה עוד »
יוסיפון (ספר)
יוסיפון הוא שמו של חיבור בעברית הסוקר את ההיסטוריה של עם ישראל בתקופת בית שני עד למרד הגדול.
חָדָשׁ!!: רבנו גרשום ויוסיפון (ספר) · ראה עוד »
960
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: רבנו גרשום ו960 · ראה עוד »
מפנה מחדש כאן:
רבנו גרשום מאור הגולה, גרשום מאור הגולה, גרשון מאור הגולה.
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/רבנו_גרשום
