תוכן עניינים
106 יחסים: מאיר בן ברוך הלוי, מנחם בן מכיר, מנחם בלונדהיים, מסכת מועד קטן, מסכת מכות, מסכת תמיד, מערופיא, מעיילין פילא בקופא דמחטא, מץ, מצוות תכלת, מר בר רב אשי, מרדכי בן הלל, משפחת קלונימוס, משה בן קלונימוס, משולם בן קלונימוס, מלאכי רחמים, מושגי יסוד בתלמוד הבבלי, מכתב, מכיר בן יהודה, מיינץ, אמתלאי בת כרנבו, ארבעה טורים, אלה אזכרה, אליעזר הגדול בן יצחק, אליקים בן משולם, אליקים בן יוסף, אברהם גרוסמן, אוצר הגדולים אלופי יעקב, אכלה ואכלה, איסורי נישואים לכהן, נשים יהודיות באירופה של ימי הביניים, נתן מרומי, ספר הישר (רבנו תם), ספריית מחניים, סליחות, סדר קדשים, סירכא, ערב ראש השנה, פרשנות התלמוד הבבלי, פתחיה (בית המקדש), פוליגמיה ביהדות, פירוש רש"י לתלמוד, פיוט, צדקה (יהדות), צורת הדף, קלף (יהדות), קלונימוס בן משולם, קהילת יהודי מיינץ, קונטרס מגנצא, ראשונים, ... להרחיב מדד (56 יותר) »
מאיר בן ברוך הלוי
רבי מאיר בן ברוך הלוי מווינה (גם: מהר"ם הלוי, מהר"ם סג"ל, מהר"ם ס"ל) היה רב בפרנקפורט וארפורט וראש ישיבת וינה במפנה המאה ה-15 ואחד מחשובי הרבנים באשכנז שלאחר תקופת בעלי התוספות.
לִרְאוֹת רבנו גרשום ומאיר בן ברוך הלוי
מנחם בן מכיר
מנחם בן מכיר היה פייטן במגנצא ולאחר מכן ברגנסבורג בסוף המאה ה-11.
לִרְאוֹת רבנו גרשום ומנחם בן מכיר
מנחם בלונדהיים
מנחם בלונדהיים (נולד ב- 12 במאי 1954 בירושלים) הוא היסטוריון וחוקר תקשורת ישראלי, פרופסור אמריטוס במחלקה להיסטוריה כללית באוניברסיטה העברית בירושלים.
לִרְאוֹת רבנו גרשום ומנחם בלונדהיים
מסכת מועד קטן
עין יעקב, מסכת מועד קטן. דפוס ראם מַסֶּכֶת מוֹעֵד קָטָן היא מסכת במשנה ובתלמוד העוסקת בחול המועד, הלכותיו ובדיני אבלות.
לִרְאוֹת רבנו גרשום ומסכת מועד קטן
מסכת מכות
מסכת מכות דנה בין היתר בדיני ערי המקלט, בתמונה: מפת ערי המקלט מַסֶּכֶת מַכּוֹת היא המסכת החמישית בסדר נזיקין במשנה, בתלמוד ובתוספתא, ובאה מיד לאחר מסכת סנהדרין.
לִרְאוֹת רבנו גרשום ומסכת מכות
מסכת תמיד
מַסֶּכֶת תָּמִיד היא המסכת התשיעית בסדר קדשים, הסדר החמישי במשנה ובתלמוד.
לִרְאוֹת רבנו גרשום ומסכת תמיד
מערופיא
מערופיא היה עיקרון פנימי בקהילה היהודית בימי הביניים, באשכנז ובדרום אירופה, המתייחס לקשרים העסקיים בין יהודים לנוצרים.
לִרְאוֹת רבנו גרשום ומערופיא
מעיילין פילא בקופא דמחטא
מעיילין פילא בקופא דמחטא (תרגום: "מכניסים פיל בחור המחט") הוא ניב ארמי שמשמעו העלאת סברא, טיעון או פלפול אשר אינם מתקבלים על הדעת, ושאין להם אחיזה במציאות.
לִרְאוֹת רבנו גרשום ומעיילין פילא בקופא דמחטא
מץ
נהר מוזל בPont-à-Mousson מץ (Metz; בגרמנית מבטאים: מֶץ; בצרפתית: מבטאים; נכתב לעיתים בעברית מיץ) היא עיר בצפון־מזרח צרפת במחוז מוזל שבחבל גראנד אסט, עד הרפורמה המנהלית של שנת 2015 הייתה מץ עיר הבירה של חבל לורן.
לִרְאוֹת רבנו גרשום ומץ
מצוות תכלת
מצוות תכלת (או פתיל תכלת) היא חלק ממצוות ציצית.
לִרְאוֹת רבנו גרשום ומצוות תכלת
מר בר רב אשי
מר בר רב אשי, שחתם בכינוי טביומי, היה אמורא בבלי בדור השביעי.
לִרְאוֹת רבנו גרשום ומר בר רב אשי
מרדכי בן הלל
רבי מרדכי בן הלל (ידוע בכינויו "המרדכי" ובספרו כונה רבנו מרדכי בר הלל אשכנזי) (סביב ה'י', 1250 – כ"ב באב ה'נ"ח, 1 באוגוסט 1298) היה מחשובי הפוסקים באשכנז בדור שאחרי בעלי התוספות, תלמיד רבי מאיר בן ברוך מרוטנברג ומחבר ספר 'המרדכי', ספר פסיקה מרכזי ביהדות אשכנז.
לִרְאוֹת רבנו גרשום ומרדכי בן הלל
משפחת קלונימוס
משפחת קָלוֹנִימוּס הייתה משפחה יהודית מיוחסת, שבמשך מאות שנים רבים מבניה היו תלמידי חכמים, רבנים, פייטנים, מקובלים ומנהיגי קהילות יהודיות בצפון איטליה ובאשכנז, אשר נודעו בהשפעתם המכרעת על היצירה הרוחנית המסורתית באשכנז.
לִרְאוֹת רבנו גרשום ומשפחת קלונימוס
משה בן קלונימוס
רבי משה בן קָלוֹנִימוּס היה פייטן בן המאה ה-10 אשר נולד בצפון איטליה והיגר למגנצא.
לִרְאוֹת רבנו גרשום ומשה בן קלונימוס
משולם בן קלונימוס
רבי משולם בן קָלוֹנִימוּס (ידוע גם בכינויים רבנו משולם, "משולם הגדול", "משולם הרומי" וגם בכתיב חסר "משלם"; סביב 950 - סביב 1010, נולד בלוּקָא, איטליה, או במגנצא, גרמניה) היה פוסק בן תקופת הגאונים, פרשן המשנה ופייטן.
לִרְאוֹת רבנו גרשום ומשולם בן קלונימוס
מלאכי רחמים
מלאכי רחמים הוא פיוט מפורסם מסוג סליחה (מהתת-סוג "פזמון") שחובר בשנת ד'תתנ"ו על ידי רבנו שמואל הכהן, פייטן אשכנזי שנרצח באותה השנה, במהלך גזירות תתנ"ו.
לִרְאוֹת רבנו גרשום ומלאכי רחמים
מושגי יסוד בתלמוד הבבלי
התלמוד הבבלי הוא כספר חתום בפני קורא לא מנוסה, הן מבחינת מבנה העמוד והספר, הן מבחינת היחס בין התכנים השונים שבעמוד, ובעיקר בגלל השפה הארמית והתוכן ההלכתי.
לִרְאוֹת רבנו גרשום ומושגי יסוד בתלמוד הבבלי
מכתב
יאן ורמיר, נערה קוראת מכתב ליד חלון פתוח (1657) כתיבת מכתב בדיו על מגילת נייר. מכתב הוא מסר כתוב, מאדם אחד למשנהו.
לִרְאוֹת רבנו גרשום ומכתב
מכיר בן יהודה
רבי מכיר בן יהודה היה רב יהודי צרפתי, שחי בסוף המאה ה-10 ותחילת המאה ה-11, יליד מץ, ואחיו של רבנו גרשום מאור הגולה.
לִרְאוֹת רבנו גרשום ומכיר בן יהודה
מיינץ
מיינץ בשנת 1890, ברקע נהר הריין הקמת בית כנסת חדש במיינץ, 1912 מיינץ (בגרמנית: Mainz;; במקורות יהודיים ידועה גם בשם מגנצא) היא עיר עצמאית והבירה של מדינת ריינלנד-פפאלץ שבגרמניה והעיר הגדולה במדינה זו.
לִרְאוֹת רבנו גרשום ומיינץ
אמתלאי בת כרנבו
אמתלאי בת כרנבו היא, לפי האגדה, אשתו של תרח ואמו של אברהם.
לִרְאוֹת רבנו גרשום ואמתלאי בת כרנבו
ארבעה טורים
ארבעה טורים או הטור הוא קובץ פסקי הלכה שיטתי, המסכם את כל ההלכה הנוהגת לאחר החורבן, שכתב רבי יעקב בן אשר, המכונה גם בעל הטורים (ה'ל'-ה'ק"ב 1270~ - 1343~).
לִרְאוֹת רבנו גרשום וארבעה טורים
אלה אזכרה
אֵלֶּה אֶזְכְּרָה הוא פיוט שנכתב על עשרת הרוגי מלכות, חכמים שעמדו בראש הנהגת האומה ונהרגו במסגרת גזירות שמד שונות בתקופת המרידות ברומאים.
לִרְאוֹת רבנו גרשום ואלה אזכרה
אליעזר הגדול בן יצחק
רבי אליעזר הגדול בן יצחק (בערך 990 - 1060) היה מגדולי חכמי אשכנז בתחילת המאה ה-11.
לִרְאוֹת רבנו גרשום ואליעזר הגדול בן יצחק
אליקים בן משולם
רבנו אליקים ב"ר משולם הלוי (בערך ד'תש"צ, 1030 – ד'תת"ס, 1100) היה מגדולי חכמי אשכנז בדורו של רש"י וחותנו של רבי יצחק ב"ר אשר הלוי (ריב"א).
לִרְאוֹת רבנו גרשום ואליקים בן משולם
אליקים בן יוסף
רבי אליקים בן יוסף (בערך ד'תת"ל – בערך ד'תתק"ה–ד'תתקי"ב) או רבי אליקים בן יוסף ממגנצא היה אחד מחכמי מגנצא במחצית השנייה של המאה ה-11, והמחצית הראשונה של המאה ה-12.
לִרְאוֹת רבנו גרשום ואליקים בן יוסף
אברהם גרוסמן
אברהם גרוסמן (נולד ב-10 במרץ 1936, ט"ז אדר ה'תרצ"ו) הוא פרופסור אמריטוס בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים, חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים משנת 1999 וזוכה פרס ישראל בחקר ההיסטוריה היהודית לשנת 2003.
לִרְאוֹת רבנו גרשום ואברהם גרוסמן
אוצר הגדולים אלופי יעקב
אוצר הגדולים אלופי יעקב הוא סדרה של ספרים המביאים את תולדות גדולי ישראל מתקופת הגאונים והראשונים.
לִרְאוֹת רבנו גרשום ואוצר הגדולים אלופי יעקב
אכלה ואכלה
עמוד 1 בספר "אכלה ואכלה", מהדורת פרנסדורף אָכְלָה וְאָכְלָה (האותיות אל"ף מנוקדות בקמץ קטן. נקרא גם מסורת הגדולה.) הוא קובץ מסורה עתיק, בספר נפרד מכתבי היד של התנ"ך, הכולל בתוכו רשימות מסורה, במיוחד מסוג "מסורה מצרפת".
לִרְאוֹת רבנו גרשום ואכלה ואכלה
איסורי נישואים לכהן
איסורי נישואים לכהן – לפי ההלכה, כהן הדיוט (כהן שאינו כהן גדול) אינו רשאי להתחתן עם אישה גרושה, חלוצה, זונה, חללה או גיורת, ויכול להתחתן רק עם רווקה או אלמנה.
לִרְאוֹת רבנו גרשום ואיסורי נישואים לכהן
נשים יהודיות באירופה של ימי הביניים
מעמד האישה ביהדות עבר שינויים ותמורות במהלך הדורות, והושפע הן מתהליכים פנימיים ביהדות והן מתהליכים חיצוניים.
לִרְאוֹת רבנו גרשום ונשים יהודיות באירופה של ימי הביניים
נתן מרומי
רבי נתן בר יחיאל מרומי (המאה ה-11, איטליה) היה תלמיד חכם ויוצר חשוב בתקופת הראשונים, בן למשפחת חכמים ומנהיגי ציבור ברומא, פוסק ומחבר ספר "הערוך", מספרי היסוד בפרשנות התלמוד.
לִרְאוֹת רבנו גרשום ונתן מרומי
ספר הישר (רבנו תם)
ספר הישר לרבנו תם, חלק השאלות והתשובות ספר הישר נכתב על ידי רבנו תם, מגדולי בעלי התוספות, המכיל שני חלקים: הראשון הוא חידושים לתלמוד הבבלי, והשני הוא שאלות ותשובות.
לִרְאוֹת רבנו גרשום וספר הישר (רבנו תם)
ספריית מחניים
ספריית מחניים היא הוצאת ספרים שהוציאה סדרת ספרונים לילדים בשם "מסיפורי צדיקים" ובה 120 סיפורי צדיקים.
לִרְאוֹת רבנו גרשום וספריית מחניים
סליחות
כותל המערבי רחבת הכותל המערבי מלאה במעמד אמירת סליחות בערב יום הכיפורים תשע"א 2010 סליחות הן קטעי פסוקים, תפילות ופיוטים, שנאמרים ביום הכיפורים ולקראתו (בחודש אלול ובעשרת ימי תשובה), ובתעניות ציבור.
לִרְאוֹת רבנו גרשום וסליחות
סדר קדשים
בול של רשות הדואר המוקדש לסדר קדשים. ש מעצבת הבול: דנה זדה סֵדֶר קָדָשִׁים הוא הסדר החמישי במשנה.
לִרְאוֹת רבנו גרשום וסדר קדשים
סירכא
סירכא בין הריאה לשומן הלב. בהלכה, סירכא בריאה היא אחת משבעים הטרפות שבבהמה, המהווה את מקרה ההטרפה השכיח ביותר בבהמה.
לִרְאוֹת רבנו גרשום וסירכא
ערב ראש השנה
בערב ראש השנה, הוא כ"ט באלול, נהוגים מנהגים אחדים הקשורים בחג שבא מיד אחריו, ראש השנה (זאת בנוסף למנהגים הכלליים של ערב חג).
לִרְאוֹת רבנו גרשום וערב ראש השנה
פרשנות התלמוד הבבלי
פירוש רש"י, הנדפס בצידו הפנימי של הדף, ופירוש התוספות, הנדפס בצידו החיצוני. במעגל חיצוני יותר מובאים פירושים נוספים, הגהות וציונים. פרשנות התלמוד הבבלי מתקיימת החל מתקופת התלמוד עצמו, וחיבורים של פרשנות הולכים ונכתבים גם בימינו.
לִרְאוֹת רבנו גרשום ופרשנות התלמוד הבבלי
פתחיה (בית המקדש)
פתחיה היה ממונה על קורבנות העוף שהוקרבו לבית המקדש מתורים ובני יונה של קינים והוא שימש כאחד מחמישה עשר הממונים הקבועים שהיו בבית המקדש.
לִרְאוֹת רבנו גרשום ופתחיה (בית המקדש)
פוליגמיה ביהדות
על פי התורה מותר לגבר לשאת יותר מאישה אחת, תופעה המכונה "פוליגיניה" (או בשם היותר כללי "פוליגמיה"), אולם, בתחילת תקופת הראשונים הוסכם על ידי רוב קהילות ישראל, על איסור לשאת יותר מאישה אחת, איסור המכונה "חרם דרבנו גרשום".
לִרְאוֹת רבנו גרשום ופוליגמיה ביהדות
פירוש רש"י לתלמוד
פירוש רש"י לתלמוד הוא הפירוש הידוע ביותר לתלמוד הבבלי, משמש כפירוש לכל לומד, וכנדבך חשוב ובעל משקל נכבד בקרב פוסקי ההלכה.
לִרְאוֹת רבנו גרשום ופירוש רש"י לתלמוד
פיוט
הפיוט אקדמות לשבועות מאת רבי מאיר ש"ץ כפי שנכתב במחזור וורמייזא הפיוט לך אלי תשוקתי המיוחס לרבי אברהם אבן עזרא פיוט שנכתב לכבוד רבי אפרים אנקווה ב־1909 הפִּיוּט הוא שירת קודש יהודית, שבמקורה נועדה להוות נוסח חלופי שירי לתפילות, במקום נוסח הקבע, בדרך כלל בימים מיוחדים (שבתות וחגים) אך גם בימי חול ובשמחות.
לִרְאוֹת רבנו גרשום ופיוט
צדקה (יהדות)
צְדָקָה היא מתן עזרה חומרית או מנטלית לנזקק אשר חלקה מוטלת כחובה הלכתית וחלקה ניתנת על בסיס התנדבותי.
לִרְאוֹת רבנו גרשום וצדקה (יהדות)
צורת הדף
שער מסכת ראש השנה של ש"ס וילנא צורת הדף הוא כינוי לתבנית המסורתית של דפי התלמוד בבלי, כאשר לצד גוף הגמרא, משולבים פירושי רש"י והתוספות.
לִרְאוֹת רבנו גרשום וצורת הדף
קלף (יהדות)
עיבוד קלף מעור עז קלף הוא עור בהמה טהורה המשמש לכתיבת ספרי תורה, תפילין ומזוזות - ראשי התיבות של סת"ם - ספרי תורה, תפילין, מזוזות.
לִרְאוֹת רבנו גרשום וקלף (יהדות)
קלונימוס בן משולם
רבי קָלוֹנִימוּס ממגנצא ("בן רבנא משולם בן רבנא קלונימוס בן רבנא משה בן רבנא קלונימוס") חי ופעל בתחילת המאה ה-11), על פי האגדה קיבל את הפיוט ונתנה תוקף ממחברו אמנון ממגנצא.
לִרְאוֹת רבנו גרשום וקלונימוס בן משולם
קהילת יהודי מיינץ
Emmerich Joseph von Breidbach zu Bürresheim לרגל בחירתו לנסיך בוחר ממיינץ ב־5 ביולי 1763. אמריך התיר ליהודים להתגורר מחוץ לרובע היהודי הקהילה היהודית בעיר מיינץ (במקורות יהודיים כונתה מגנצא ולפעמים מינץ) היא חלק מיהדות גרמניה ואחת מהקהילות היהודיות הוותיקות והחשובות ביהדות אשכנז.
לִרְאוֹת רבנו גרשום וקהילת יהודי מיינץ
קונטרס מגנצא
קונטרס מגנצא הוא כינוי לקובצי פירושים של הגמרא שנכתבו בבתי המדרש באשכנז ב ותחילת המאה ה-12.
לִרְאוֹת רבנו גרשום וקונטרס מגנצא
ראשונים
בתולדות עם ישראל, הראשונים הם גדולי הרבנים היהודיים שפעלו בין המאה ה-11 והמאה ה-15 בקירוב.
לִרְאוֹת רבנו גרשום וראשונים
רש"י
רבנו שלמה יצחקי, הנודע בכינויו רש"י (ה' באדר ד'ת"ת, 1040 בערך – כ"ט בתמוז ד'תתס"ה, 13 ביולי 1105) היה תלמיד חכם צרפתי נודע, וממכונני יהדות צרפת בימי הביניים.
לִרְאוֹת רבנו גרשום ורש"י
רשב"ם
רבי שמואל בן מאיר (רשב"ם) (1080 לערך – 1160 לערך) היה פרשן המקרא, פרשן התלמוד ומבעלי התוספות, נכדו של רש"י ותלמידו.
לִרְאוֹת רבנו גרשום ורשב"ם
רבינו גרשם מאור הגולה
#הפניה רבנו גרשום.
לִרְאוֹת רבנו גרשום ורבינו גרשם מאור הגולה
רבינו גרשום
#הפניה רבנו גרשום.
לִרְאוֹת רבנו גרשום ורבינו גרשום
רגמ"ה
#הפניה רבנו גרשום.
לִרְאוֹת רבנו גרשום ורגמ"ה
ש"ס וילנא
שער מסכת ראש השנה של ש"ס וילנא העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע, הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י.
לִרְאוֹת רבנו גרשום וש"ס וילנא
שמעון בן יצחק
רבי שמעון בן יצחק בן אבון ממגנצא (רבי שמעון הגדול, 950~ - 1020~) היה רב, מקובל, שתדלן ופייטן.
לִרְאוֹת רבנו גרשום ושמעון בן יצחק
שמות רחובות בירושלים
שלט עם שמות רחובות בשכונת גבעת המבתר בירושלים רחוב דוד המלך בתקופת המנדט (אז נקרא רחוב יוליאן) שלט רחוב דרך מנזר האשורים בירושלים (הכיתוב הערבי בשלט מוסתר למחצה על ידי סטיקר לאומני) ממוזער שמות הרחובות בירושלים הם רבים ומגוונים, בשל היות ירושלים העיר הגדולה בישראל.
לִרְאוֹת רבנו גרשום ושמות רחובות בירושלים
שלמה בן היתום
רבי שלמה בן היתום היה מחכמי יהדות איטליה בסביבות המאה ה-12, שחיבר פירוש לתלמוד, אשר שרד ממנו פירוש למסכת משקין (מועד קטן) בלבד.
לִרְאוֹת רבנו גרשום ושלמה בן היתום
שבועת היסת
בהלכה, שבועת היסת היא שבועה שחייב בה הנתבע, אם כפר לגמרי בתביעה ואין כל ראיה לתובע או לנתבע.
לִרְאוֹת רבנו גרשום ושבועת היסת
תקנות שו"ם
תקנות שו"ם הן תקנות קהילתיות מקיפות בענייני ציבור, בענייני ממונות ובעניינים נוספים, אשר תוקנו במאה ה-12 ובמאה ה-13 על ידי רבנים ופרנסים מקהילות שו"ם, הקהילות האשכנזיות הגדולות שעל גדות נהר ריין: '''ש'''פיירא, '''ו'''רמייזא ו'''מ'''גנצא (כיום: שפייר, וורמס ומיינץ).
לִרְאוֹת רבנו גרשום ותקנות שו"ם
תקנות הקהילה
תקנות הקהילה (לעיתים הסכמות הקהילה או הקהל) הוא מונח מקובל בספרות ההלכה והשו"ת לתקנות שתוקנו בקהילות יהודיות מקומיות או במסגרת-גג של מספר קהילות, החל מסוף תקופת הגאונים שהביאה לסיום תיקון תקנות הגאונים ופיזור מרכז התורה שבבבל.
לִרְאוֹת רבנו גרשום ותקנות הקהילה
תקנות הגאונים
תקנות הגאונים הם תקנות שתוקנו במהלך 500 השנים בערך שלאחר תקופת התלמוד - במהלך תקופות הסבוראים והגאונים.
לִרְאוֹת רבנו גרשום ותקנות הגאונים
תלמוד בבלי
עמוד התוכן הראשון בתלמוד הבבלי (מסכת ברכות) במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י.
לִרְאוֹת רבנו גרשום ותלמוד בבלי
ליאון
קטגוריה:שמות משפחה קטגוריה:שמות משפחה ביהדות ספרד ופורטוגל.
לִרְאוֹת רבנו גרשום וליאון
ט"ו באב (מועד)
ט"ו באב (חמישה עשר בחודש אב) מצוין ביהדות כמועד בסימן פיוס, אהבה ונחמה בעם ישראל.
לִרְאוֹת רבנו גרשום וט"ו באב (מועד)
זכור ברית אברהם
זְכֹר בְּרִית אַבְרָהָם וַעֲקֵדַת יִצְחָק הוא פתיחה של כמה וכמה פזמוני סליחות בקהילות אירופה.
לִרְאוֹת רבנו גרשום וזכור ברית אברהם
חרם (נידוי הלכתי)
עונש החרם בהלכה הוא הרחקת אדם מן הציבור.
לִרְאוֹת רבנו גרשום וחרם (נידוי הלכתי)
חרם דרבנו גרשום
חרם דרבנו גרשום (בראשי תיבות: חדר"ג) הוא שם כולל למספר תקנות שתיקן רבנו גרשום מאור הגולה, מגדולי חכמי לותרינגיה וראש ישיבת מגנצא, בקהילות אשכנז, וגזר על הפרתן עונש של חרם.
לִרְאוֹת רבנו גרשום וחרם דרבנו גרשום
חזקה (הלכה)
חֲזָקָה היא סוג של כלל הלכתי המתבסס על הנחת סבירות, בין אם בנוגע לעולם הטבע ובין אם בנוגע לנפש האדם, כדי להכריע מצבי ספק.
לִרְאוֹת רבנו גרשום וחזקה (הלכה)
חוני המעגל
חוני המעגל היה חכם ארץ-ישראלי שחי בתקופת הזוגות, אשר נחשב לבעל מופת, בן דורו של שמעון בן שטח מן המאה ה-1 לפנה"ס.
לִרְאוֹת רבנו גרשום וחוני המעגל
ברכת ברוך שפטרני מעונשו של זה
ברוך שפטרני מעונשו של זה, היא ברכה שנוהגים שאבי הנער מברך, ללא הזכרת שם ומלכות, בשעה שבנו הגיע לגיל שלוש עשרה (בר מצווה), המנהג לברך ברכה זו, מיד לאחר שהנער עולה לתורה.
לִרְאוֹת רבנו גרשום וברכת ברוך שפטרני מעונשו של זה
בוסתנאי בן חנינאי
בוסתנאי בן חנינאי (618–670), היה ראש הגולה בבבל, שקורות חייו עטופים באגדה.
לִרְאוֹת רבנו גרשום ובוסתנאי בן חנינאי
בית הבחירה למאירי
בית הבחירה (או בית הבחירה למאירי ובקיצור "המאירי") הוא חיבור מקיף על המשנה והתלמוד הבבלי מאת רבי מנחם בן שלמה למשפחת המאירי מחכמי פרובנס, והמפורסם ביותר מבין חיבורי המאירי.
לִרְאוֹת רבנו גרשום ובית הבחירה למאירי
גרשום
קטגוריה:שמות פרטיים עבריים לגברים.
לִרְאוֹת רבנו גרשום וגרשום
גט
גט אישה (ברבים: גיטי נשים) או בקיצור גט, הוא מסמך הלכתי, שבאמצעותו מגרש בעל את אשתו ומסיים את נישואיהם.
לִרְאוֹת רבנו גרשום וגט
גזירות תתנ"ו
ציור מאוחר של הטבח במץ במסע הצלב הראשון אל מלא רחמים לזכר קרבנות גזירות תתנ"ו וגזירות ת"ח ות"ט במחזור מאלטונא משנת 1744 גזירות תתנ"ו או מאורעות תתנ"ו הם סדרת פרעות, שהתרחשו בשנת 1096 (ד'תתנ"ו) באירופה במסע הצלב הראשון, וכללו טבח המוני של יהודים על ידי הנוצרים.
לִרְאוֹת רבנו גרשום וגזירות תתנ"ו
גבאי צדקה
גבאי צדקה הוא כינוי במסורת היהודית-הלכתית לממונה (ייתכנו גם כמה ממונים) בקהילה היהודית על הצדקה הכוללת קופה לכסף ולאוכל הדרוש למחיה, ותמחוי למצרכים בסיסיים – אך הכרחיים פחות.
לִרְאוֹת רבנו גרשום וגבאי צדקה
גירושים
טקס גירושין יהודי. נירנברג, 1724 גירושים (מקובלת גם הצורה "גירושין" מארמית) הם הסיום הפורמלי של קשר נישואים בין שני בני זוג.
לִרְאוֹת רבנו גרשום וגירושים
ד'תשפ"ח
לפי הדעה המקובלת במחקר - רבנו גרשום מאור הגולה (רגמ"ה).
לִרְאוֹת רבנו גרשום וד'תשפ"ח
דרכי לימוד התלמוד
"קושיא בתלמוד", ציור מאת קרל שלייכר, בערך 1870. התלמוד הבבלי הוא הטקסט הנלמד ביותר מתוך התורה שבעל פה מאז נכתב ועד ימינו.
לִרְאוֹת רבנו גרשום ודרכי לימוד התלמוד
דוכסוסטוס
עיבוד קלף מעור עז דוכסוסטוס הוא אחד משלושה סוגי קלפים, המשמשים לצורך כתיבת סת"ם.
לִרְאוֹת רבנו גרשום ודוכסוסטוס
המאה ה-11
המאה ה-11 היא התקופה שהחלה בשנת 1001 והסתיימה בשנת 1100 (בין התאריכים 1 בינואר 1001 ל-31 בדצמבר 1100).
לִרְאוֹת רבנו גרשום והמאה ה-11
האפיפיור היהודי
אלחנן מגלה את אביו במהלך משחק שח מט, מתוך: Jewish Fairy Tales and Legends אגדת האפיפיור היהודי היא אגדת עם יהודית־אשכנזית קדומה המספרת על ילד יהודי שנחטף מביתו, גדל בקרב נוצרים, נעשה אפיפיור ולבסוף שב ליהדותו.
לִרְאוֹת רבנו גרשום והאפיפיור היהודי
הסכמי קדם נישואין למניעת סרבנות גט
סרבנות גט משמעה סירובו של אחד מבני-זוג נשואים לאפשר גירושים על פי ההלכה.
לִרְאוֹת רבנו גרשום והסכמי קדם נישואין למניעת סרבנות גט
הערוך
ספר הערוך הוא מילון שנכתב במאה ה-11 בידי רבי נתן מרומי, ובו מפורשות מילים קשות בתלמודים ובמדרשים.
לִרְאוֹת רבנו גרשום והערוך
הומור בתרבות היהודית
ההומור הוא תלוי תרבות ותלוי נסיבות הזמן והמקום.
לִרְאוֹת רבנו גרשום והומור בתרבות היהודית
היתר מאה רבנים
בהלכה היתר מאה רבנים הוא היתר לחרוג מתקנות חרם דרבינו גרשום, אם הסכימו על כך מאה רבנים.
לִרְאוֹת רבנו גרשום והיתר מאה רבנים
היהודים באים
היהודים באים היא סדרת טלוויזיה ישראלית סאטירית, הכוללת מערכונים בנושאים מן ההיסטוריה של עם ישראל, מראשית ימי התנ"ך ועד ימינו.
לִרְאוֹת רבנו גרשום והיהודים באים
ויאהב אומן
כתב יד מן המאה ה-14. וַיֶאֱהַב אוֹמֵן יְתוֹמַת הֶגֶן (מקובל גם השם הכללי קרובות לפורים או קרובץ לפורים) היא קרובת י"ח לפורים, שחוברה בידי הפייטן הארץ-ישראלי בן המאה השביעית רבי אלעזר בירבי קליר.
לִרְאוֹת רבנו גרשום וויאהב אומן
יניי
יניי (כתיב מקובל: ינאי) היה פייטן ארץ-ישראלי קדום.
לִרְאוֹת רבנו גרשום ויניי
יעקב נפתלי שמחוני
יעקב נפתלי הרץ שמחוני (שמחוביץ) (על פי רוב י. נ. שמחוני; 20 בינואר 1884, כ"ב בטבת תרמ"ד, סלוצק, רוסיה (רוסיה הלבנה) – 21 במאי 1926, ח' בסיוון תרפ"ו) היה משכיל יהודי, היסטוריון ומתרגם, בקי במזרחנות ומדעי היהדות.
לִרְאוֹת רבנו גרשום ויעקב נפתלי שמחוני
יעקב בן שמשון
רבי יעקב בן שמשון היה רב צרפתי בדור הראשון לבעלי התוספות, מצעירי בית מדרשו של רש"י.
לִרְאוֹת רבנו גרשום ויעקב בן שמשון
יעקב בן יקר
רבי יעקב בן יקר (בערך 990 – ד'תתכ"ד, 1064/1063), מראשוני וגדולי הראשונים שבאשכנז, רב ופוסק.
לִרְאוֹת רבנו גרשום ויעקב בן יקר
יצחק בן יהודה
רבי יצחק בן יהודה היה ראש ישיבה במגנצא במאה ה-11, מרבותיו של רש"י.
לִרְאוֹת רבנו גרשום ויצחק בן יהודה
יצחק הצרפתי
רבי יצחק הצרפתי מטרוייש היה אביו של רש"י, שנקרא "יצחקי" (רבי שלמה ירחי/יצחקי) על שם אביו.
לִרְאוֹת רבנו גרשום ויצחק הצרפתי
יצחק הלוי
רבי יצחק בר אלעזר הלוי (מכונה בשם: רבי יצחק סגן לויה; 1000–1080 ד'תש"ס-ד'תת"מ בקירוב), מרבני אשכנז מהעיר וורמיזא, ואחד משלושת רבותיו המובהקים של רש"י.
לִרְאוֹת רבנו גרשום ויצחק הלוי
יחיאל מפריז
רבי יחיאל מפריש (גם רבי יחיאל הקדוש, החסיד, הזקן, מאור הגולה, המלאך המושיע. בצרפתית: Sire Vives; נפטר בשבת, י"ב בניסן ה'כ' או ה'כ"ד - 1260 או 1264) היה תלמיד חכם צרפתי בתקופת הראשונים, מבעלי התוספות, אב בית דין, ראש ישיבת "מדרש הגדול דפריש" ומגדולי וחשובי רבני דורו שפעל במאה ה-13 בממלכת צרפת.
לִרְאוֹת רבנו גרשום ויחיאל מפריז
יהדות מץ
בית הכנסת הגדול במץ, נחנך בשנת ה'תר"י הקהילה היהודית במץ (פעמים רבות מיץ, ולעיתים מעץ) היא אחת הקהילות היהודית הוותיקות והחשובות באירופה.
לִרְאוֹת רבנו גרשום ויהדות מץ
יהדות אשכנז
תפוצת היהודים באירופה, נכון לשנת 1881. יהדות אשכנז היא שמן הכולל של עדות יהודיות החולקות מסורת משותפת, שמקורן במרכז אירופה, במזרחה ובחלק ממערבה.
לִרְאוֹת רבנו גרשום ויהדות אשכנז
יהדות פראג
בית העירייה היהודי ברובע יוספוב בפראג, נבנה בתקופתו של מרדכי מייזל, ועליו שעון ששעותיו מצוינות באותיות עבריות אלטנוישול מסמליה הנודעים של קהילת יהודי פראג יהדות פראג הייתה אחת הקהילות העתיקות והחשובות בעולם היהודי.
לִרְאוֹת רבנו גרשום ויהדות פראג
יהודה בן מאיר הכהן
רבי יהודה בן רבי מאיר הכהן (980 (?) - 1050 (?)), נכדו של רבנו יהודה הכהן ליאונטין, היה רב אשכנזי יליד גרמניה במגנצא בתחילת המאה ה-11.
לִרְאוֹת רבנו גרשום ויהודה בן מאיר הכהן
יהודה הכהן
יהודה הכהן (נולד בשנת 1975) הוא קצין צה"ל במילואים בדרגת אלוף-משנה.
לִרְאוֹת רבנו גרשום ויהודה הכהן
יהודה הכהן (רב)
רבי יהודה הכהן (? – תוניס, ה'תר"י 1850) היה מחכמי ישיבת המקובלים בית אל, ומחבר ספרות תורנית.
לִרְאוֹת רבנו גרשום ויהודה הכהן (רב)
יהודה הכהן ליאונטין (הזקן)
רבנו יהודה כהן ה"זקן" בן רבי מאיר הכהן (או רבינו יהודה ליאונטין או ריב"ם כ"ץ או רבינו לוונדון הכהן) היה רב ופוסק שפעל במגנצא בסוף המאה העשירית לספירה (ד'תש"נ), בימי רב שרירא גאון.
לִרְאוֹת רבנו גרשום ויהודה הכהן ליאונטין (הזקן)
יוסיפון (ספר)
יוסיפון הוא שמו של חיבור בעברית הסוקר את ההיסטוריה של עם ישראל בתקופת בית שני עד למרד הגדול.
לִרְאוֹת רבנו גרשום ויוסיפון (ספר)
אזכור
ידוע גם בשם רבנו גרשום מאור הגולה, גרשום מאור הגולה.