תוכן עניינים
48 יחסים: ממלכת יהודה, מניין המצוות על פי ספר החינוך, מצוות בניין בית המקדש, מציאת ספר התורה בימי יאשיהו, מרד שבע בן בכרי, מרדכי גילולה, מזבח שניים וחצי השבטים, מוצא ביתא ישראל, אשרה (אלה), איש האלוהים מיהודה והנביא מבית אל, נאום רבשקה, ספר מלכים, ספר שמואל, עדיה חורון, קיצור תולדות יהוה, רפורמת יאשיהו, רבשקה, שפן הסופר, שחוטי חוץ, תל בית שמש, תומאס רמר, תיארוך ספרי התנ"ך, חלקיהו בן שלום, חזקיהו, חוק ריכוז הפולחן, חותמות למלך, במה (פולחן), ביקורת המקרא, בית אל (אבן קדושה), בית אל (יישוב מקראי), בית המקדש, בית המקדש הראשון, גלות בבל, דברים, דוח המלך דוד, המקור הכהני, המשכן, האסכולה הדויטרונומיסטית, השערת התעודות, היסטוריה של עם ישראל, היסטוריה של העם היהודי בארץ ישראל, וילהלם מרטין לברכט דה וטה, כתובות חורבת תימן, כונתילת עג'רוד, יאשיהו, ירמיהו, ירושלים, יוליוס ולהאוזן.
ממלכת יהודה
ממלכת יהודה הייתה הממלכה הדרומית מבין שתי הממלכות העבריות שהתקיימו בארץ ישראל במהלך תקופת הברזל השנייה, החל מהשליש האחרון של המאה ה-10 לפנה"ס ועד לחורבן בית המקדש הראשון על ידי האימפריה הנאו-בבלית בשנת 586 לפני הספירה.
לִרְאוֹת ריכוז הפולחן וממלכת יהודה
מניין המצוות על פי ספר החינוך
מניין תרי"ג מצוות, כפי שהוא מופיע בספר החינוך, מבוסס על מניין המצוות שמנה הרמב"ם בספר המצוות.
לִרְאוֹת ריכוז הפולחן ומניין המצוות על פי ספר החינוך
מצוות בניין בית המקדש
מצוות בניית בית המקדש היא מצוות עשה מתוך תרי"ג מצוות לפיה על הציבור לבנות בית מקדש לה', שבו תתקיים עבודת הקורבנות, העלייה לרגל וכל יתר המצוות התלויות בקיומו של בית המקדש.
לִרְאוֹת ריכוז הפולחן ומצוות בניין בית המקדש
מציאת ספר התורה בימי יאשיהו
שפן מקריא ליאשיהו את הכתוב בספר, ציור משנת 1873 יאשיהו קורע את בגדיו עם גילוי ספר התורה. איור מעשה ידי יוליוס שנור פון קרולספלד. מציאת ספר התורה בימי יאשיהו הוא סיפור מקראי המופיע בספר מלכים ובספר דברי הימים.
לִרְאוֹת ריכוז הפולחן ומציאת ספר התורה בימי יאשיהו
מרד שבע בן בכרי
ציור מרד שבע בן בכרי, ואישה משליכה את ראשו מהחלון מֶרֶד שֶׁבַע בֶּן בִּכְרִי - הוא מרד שחולל שבע בן בכרי למטה שבט בנימין כנגד שלטונו של דוד המלך ושבט יהודה על עם ישראל.
לִרְאוֹת ריכוז הפולחן ומרד שבע בן בכרי
מרדכי גילולה
מרדכי גילוּלָה (29 בינואר 1936 – 10 באוגוסט 2002) היה בלשן ואגיפטולוג, פרופסור חבר בחוג לארכאולוגיה ותרבויות המזרח הקדום שבאוניברסיטת תל אביב.
לִרְאוֹת ריכוז הפולחן ומרדכי גילולה
מזבח שניים וחצי השבטים
מזבח שניים וחצי השבטים בבנייה. התנ"ך בתמונות. איור מעשה ידי ג'ים פאדג'ט מזבח שניים וחצי השבטים, הוא מזבח שנבנה על ידי שניים וחצי השבטים, לאחר שהתיישבו בנחלותיהם.
לִרְאוֹת ריכוז הפולחן ומזבח שניים וחצי השבטים
מוצא ביתא ישראל
ההתיישבות היהודית לחופי הים האדום החלה כבר בעת העתיקה.
לִרְאוֹת ריכוז הפולחן ומוצא ביתא ישראל
אשרה (אלה)
אשרה (באוגריתית: 𐎀𐎘𐎗𐎚 – אַתֿרת) היא אלה מרכזית במיתולוגיה הכנענית.
לִרְאוֹת ריכוז הפולחן ואשרה (אלה)
איש האלוהים מיהודה והנביא מבית אל
הסיפור על איש האלוהים מיהודה והנביא מבית אל מופיע ב.
לִרְאוֹת ריכוז הפולחן ואיש האלוהים מיהודה והנביא מבית אל
נאום רבשקה
נאום רַבשָׁקֵה, על פי המסופר במקרא, היה נאום שנשא רבשקה, שר צבא בכיר בממלכת אשור במסגרת מסע סנחריב בארץ ישראל בשנת 701 לפנה"ס בסמוך לבירה ירושלים.
לִרְאוֹת ריכוז הפולחן ונאום רבשקה
ספר מלכים
ספר מְלָכִים הוא אחד מספרי הנביאים בתנ"ך, האחרון שעוסק בתיאור כרונולוגי של קורות עם ישראל.
לִרְאוֹת ריכוז הפולחן וספר מלכים
ספר שמואל
ספר שְׁמוּאֵל הוא השלישי בספרי קובץ נביאים שבתנ"ך.
לִרְאוֹת ריכוז הפולחן וספר שמואל
עדיה חורון
עדיה גור, שהשתמש בשם העט עדיה חורון (או ע. ג. חורון – עדיה גור חורון, ונודע גם בשמות עדיה גורביץ'; 1907 – 21 בספטמבר 1972) היה חוקר, היסטוריון, בלשן והוגה דעות.
לִרְאוֹת ריכוז הפולחן ועדיה חורון
קיצור תולדות יהוה
"קיצור תולדות יהוה – האם היה פסל של יהוה בבית המקדש", הוא ספר מאת חוקר המקרא וההיסטוריון ד"ר יגאל בן-נון, בוגר אקול פראטיק דה אוטז אטיד בצרפת, אשר יצא לאור בהוצאת רסלינג בשנת 2017.
לִרְאוֹת ריכוז הפולחן וקיצור תולדות יהוה
רפורמת יאשיהו
רפורמת יאשיהו היתה רפורמה פולחנית חשובה המתוארת במקרא שנערכה בימי יאשיהו מלך יהודה, בעקבות מציאת ספר תורה קדום במקדש לכאורה.
לִרְאוֹת ריכוז הפולחן ורפורמת יאשיהו
רבשקה
לוחמים יהודים מקשיבים לנאום רבשקה. פרט מתצוגה במוזיאון מגדל דוד רַבשָׁקֵה או רַב-שָׁקֵה (מאכדית: Rab šaqē – "שר המשקים") הוא תוארו של שר בכיר בממלכת אשור.
לִרְאוֹת ריכוז הפולחן ורבשקה
שפן הסופר
שָׁפָן בֶּן-אֲצַלְיָהוּ בֶן-מְשֻׁלָּם הַסֹּפֵר (או בקיצור, שפן הסופר) היה סופרו של יאשיהו מלך יהודה.
לִרְאוֹת ריכוז הפולחן ושפן הסופר
שחוטי חוץ
איסור שחוטי חוץ הוא איסור הלכתי לשחוט קורבן מחוץ לבית המקדש ("המקום אשר יבחר ה'") או להקריב אותו שם.
לִרְאוֹת ריכוז הפולחן ושחוטי חוץ
תל בית שמש
תֵּל בֵּית שֶׁמֶש הוא תל קדום הממוקם ממערב לעיר בית שמש של ימינו, צמוד לכביש 38, בין צומת הכניסה הצפוני לצומת הכניסה הדרומי לבית שמש.
לִרְאוֹת ריכוז הפולחן ותל בית שמש
תומאס רמר
תומאס רמר (בגרמנית: Thomas Römer; נולד ב-13 בדצמבר 1955) הוא חוקר מקרא, פילולוג, בלשן והיסטוריון גרמני.
לִרְאוֹת ריכוז הפולחן ותומאס רמר
תיארוך ספרי התנ"ך
אחת ממגילות מדבר יהודה. בממצא חשוב זה נמצאו עדויות לכך שקטעים נרחבים מן המקרא כבר הועלו לכתב בתקופת פעילות הכת. תיארוך התנ"ך הוא הניסיון למצוא את מקורו של כל אחד מן הספרים המרכיבים את התורה, את הנביאים ואת הכתובים.
לִרְאוֹת ריכוז הפולחן ותיארוך ספרי התנ"ך
חלקיהו בן שלום
יאשיהו קורע את בגדיו עם גילוי ספר התורה. איור מעשה ידי יוליוס שנור פון קרולספלד. חלקיהו בן שַׁלּוּם היה כהן גדול בתקופת יאשיהו מלך יהודה, ממשפחת הכהנים בני צדוק.
לִרְאוֹת ריכוז הפולחן וחלקיהו בן שלום
חזקיהו
מוזיאון לארכאולוגיה של איסטנבול לוחמי חזקיהו המלך על חומות ירושלים. פרט מתצוגה במוזיאון מגדל דוד חִזְקִיָּהוּ (או חִזְקִיָּה) היה מלך יהודה החל משנת 727 לפנה"ס או 715 לפנה"ס עד 698 לפנה"ס או 686 לפנה"ס.
לִרְאוֹת ריכוז הפולחן וחזקיהו
חוק ריכוז הפולחן
#הפניה ריכוז הפולחן.
לִרְאוֹת ריכוז הפולחן וחוק ריכוז הפולחן
חותמות למלך
חותמות לַמֶּלֶךְ הוא כינוי שניתן לידיות קנקני אגירה שבהן הוטבעה הכתובת "למלך" בכתב עברי עתיק בעזרת חותמות.
לִרְאוֹת ריכוז הפולחן וחותמות למלך
במה (פולחן)
קישור.
לִרְאוֹת ריכוז הפולחן ובמה (פולחן)
ביקורת המקרא
עמוד השער של ריצ'רד סיימון ''היסטוריה ביקורתית'' (1685), יצירה מוקדמת של ביקורת המקרא. ביקורת המקרא היא תחום מחקר אקדמי של המקרא והספרות הקשורה בו: התנ"ך, הספרים החיצוניים והברית החדשה.
לִרְאוֹת ריכוז הפולחן וביקורת המקרא
בית אל (אבן קדושה)
קוני השחור, במקדש אלאגבאלוס בעיר חומס Lapis Niger שבפורום רומאנום ברומא אבני פולחן באי סרדיניה שבאיטליה תחרית אבן של שיירה הנושאת בית אל מהעיר תדמור עולי רגל מנסים לנשק את האבן השחורה שבמכה בית אל (נכתב גם ביתאל; ביוונית: βαίτυλος; תעתיק: ביתילוס, בלטינית: Baetulus וגם Baetylus), שמשמעותו בשפות שמיות "ביתו של האל", הוא אבן או מערך של אבנים מקודשות הקשורות באלוהות.
לִרְאוֹת ריכוז הפולחן ובית אל (אבן קדושה)
בית אל (יישוב מקראי)
בֵּית אֵל היא מקום ויישוב קדום מצפון לירושלים אשר נזכר במקרא, ומזוהה על סמך המיקום ושימור השם עם התל שבתוך הכפר ביתין, אשר צפונית לירושלים.
לִרְאוֹת ריכוז הפולחן ובית אל (יישוב מקראי)
בית המקדש
דגם בית המקדש וחומותיו במוזיאון ישראל כלי המשכן והכהנים בֵּית הַמִּקְדָּשׁ היה, על פי המקרא, מקום השראת השכינה, ומתוך כך שימש כמרכז הפולחן הדתי הקבוע של עם ישראל.
לִרְאוֹת ריכוז הפולחן ובית המקדש
בית המקדש הראשון
בית המקדש הראשון או מקדש שלמה (בתנ"ך נקרא בית ה') היה מקדש אשר ניצב בהר המוריה בירושלים, ועל פי המסופר במקרא נבנה על ידי שלמה המלך.
לִרְאוֹת ריכוז הפולחן ובית המקדש הראשון
גלות בבל
ז'אק טיסו – "בריחת האסירים". תיאור מסע הגלות. מפת ארץ ישראל לאחר גלות בבל, מפה משנת 1784 של הצרפתי, ז'ולי ז'וזף רומיין גלות בבל היא תקופה בהיסטוריה של העם היהודי המתחילה בהגליית תושבי ממלכת יהודה לממלכת בבל וחורבן ממלכת יהודה במאה השישית לפנה"ס עד תקופת שיבת ציון, שבה התהוותה הנהגה לאומית ודתית בפחוות יהודה.
לִרְאוֹת ריכוז הפולחן וגלות בבל
דברים
סֵפֶר דְּבָרִים או חומש דברים הוא החומש החמישי מבין חמשת ספרי התורה, החומש נקרא גם משנה תורה.
לִרְאוֹת ריכוז הפולחן ודברים
דוח המלך דוד
דוח המלך דוד (בגרמנית: Der König David Bericht) הוא רומן היסטורי מאת הסופר היהודי המזרח-גרמני שטפן היים שיצא לאור ב-1972.
לִרְאוֹת ריכוז הפולחן ודוח המלך דוד
המקור הכהני
אנליזה של ארבעת ספרי התורה הראשונים לפי ארבעת המקורות המקור הכהני (בקיצור: ס"כ; באנגלית: the Priestly source, או בקיצור P) לפי השערת התעודות, הוא אחד מארבעת מקורות התורה, ארבע תעודות ששילב עורך מאוחר כדי ליצור יחידה אחת.
לִרְאוֹת ריכוז הפולחן והמקור הכהני
המשכן
איור המשכן, 1919 המשכן (או בשמו הנפוץ הנוסף: "אוהל מועד", או 'מקדש המדבר' (לשון הרמב"ם)), הוא מעין אוהל, שעל פי המסורת, הקימו בני ישראל בציווי האל בעת ששהו במדבר סיני.
לִרְאוֹת ריכוז הפולחן והמשכן
האסכולה הדויטרונומיסטית
בביקורת המקרא, ההשקפה הדויטרונומיסטית היא ההשקפה המיוחסת למערך של אמונות ודעות שהושפעו מ"המקור הדויטרונומי" (נאומיו של משה בספר דברים), הקרוי גם "המקור המשנה-תורתי".
לִרְאוֹת ריכוז הפולחן והאסכולה הדויטרונומיסטית
השערת התעודות
אנליזה של ארבעת ספרי התורה הראשונים לפי ארבעת המקורות השערת התעודות (או תורת התעודות, תורת המקורות, וכן השערת גרף-ולהאוזן) היא התאוריה שלפיה חמשת חומשי תורה נוצרו על ידי צירוף של מספר תעודות, שכל אחת מהן היתה נרטיב עצמאי ושלם העומד בפני עצמו.
לִרְאוֹת ריכוז הפולחן והשערת התעודות
היסטוריה של עם ישראל
היסטוריה של עם ישראל היא ההיסטוריה של העם והתרבות היהודית.
לִרְאוֹת ריכוז הפולחן והיסטוריה של עם ישראל
היסטוריה של העם היהודי בארץ ישראל
תבאי שבמצרים, היא הראייה הארכאולוגית המוקדמת ביותר שמזכירה את "ישראל". ערש תרבותו של העם היהודי היא ארץ ישראל.
לִרְאוֹת ריכוז הפולחן והיסטוריה של העם היהודי בארץ ישראל
וילהלם מרטין לברכט דה וטה
וילהלם מרטין לברכט דה וטה (בגרמנית: Wilhelm Martin Leberecht de Wette; 12 בינואר 1780 – 16 ביוני 1849) היה תאולוג גרמני-שווייצרי.
לִרְאוֹת ריכוז הפולחן ווילהלם מרטין לברכט דה וטה
כתובות חורבת תימן
ציור זוג הדמויות על פיטס א', מעליהן נכתב "ליהוה שמרן ולאשרתה" (ליהוה שומרון ולאשרתו). הציור, והכתובות המתייחסות ליהוה ואשרתו, זכו להתייחסות יוצאת דופן במחקר כתובות חורבת תימן הן קבוצת כתובות עבריות עתיקות שנמצאו באתר חורבת תימן (כונתילת עג'רוד).
לִרְאוֹת ריכוז הפולחן וכתובות חורבת תימן
כונתילת עג'רוד
כונתילת עג'רוד (בערבית: كونتيلة عجرود, מילולית: "תל מבודד של בארות"), הידוע גם כחורבת תימן, הוא אתר ארכאולוגי ישראלי קדום במזרח סיני.
לִרְאוֹת ריכוז הפולחן וכונתילת עג'רוד
יאשיהו
יאשיהו היה מלך יהודה, בנו של אמון מלך יהודה וידידה בת עדיה.
לִרְאוֹת ריכוז הפולחן ויאשיהו
ירמיהו
ירמיהו על חורבות ירושלים (1844) - ציור מאת הוראס ורנה ירמיה (1911) מאת בוריס שץ ציור מדומין של ירמיהו הנביא באחד מארבעת מדליונים משוחזרים ומשובצים בחזית בית בנק הספנות לישראל בע"מ (לשעבר בית פ' קצמן) ברחוב אחד העם 35 בתל אביב יִרְמְיָהוּ (או יִרְמְיָה) בן חלקיהו היה נביא וכהן שהתנבא בסוף תקופת בית המקדש הראשון ולאחר חורבנו.
לִרְאוֹת ריכוז הפולחן וירמיהו
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
לִרְאוֹת ריכוז הפולחן וירושלים
יוליוס ולהאוזן
יוליוס וֶלְהַאוּזֶן (גרמנית: Julius Wellhausen; 17 במאי 1844 – 17 בינואר 1918) היה חוקר מקרא, מזרחן ותאולוג נוצרי פרוטסטנטי (לותרני) גרמני.
לִרְאוֹת ריכוז הפולחן ויוליוס ולהאוזן