תוכן עניינים
10 יחסים: מצרים, מגדי א-שאפעי, מוזיאון רכבת ישראל, אוניית גלנוע, תחנת הרכבת רעמסס, תחנת הרכבת יפו, טנטא, חכמת אבו זיד, הרכבת המנדטורית, היסטוריה של רכבת ישראל.
מצרים
מִצְרַיִם (בימינו - רפובליקת מצרים הערבית; בערבית מצרית: جمهوريّة مصر العربيّة, גֻמְהוּרִיַּת מַצְר אֶלְעַרַבִּיַּה; בערבית: מִצְר; בתרגום לשפות זרות: הרפובליקה הערבית של מצרים) היא המדינה המאוכלסת ביותר מבין מדינות ערב, והמדינה השלישית המאוכלסת ביותר באפריקה (אחרי ניגריה ואתיופיה).
לִרְאוֹת רכבות במצרים ומצרים
מגדי א-שאפעי
מגדי א-שאפעי (בערבית: مجدي الشافعي; נולד ב-1961 בלוב) הוא אמן, כותב ומאייר הקומיקס למבוגרים הערבי הראשון.
לִרְאוֹת רכבות במצרים ומגדי א-שאפעי
מוזיאון רכבת ישראל
הכניסה למוזיאון הרכבת בחיפה המבנה למוצגים גדולים שימש בעבר מוסך קטרים של הרכבת החיג'זית חן מלינג, מנהל המוזיאון הנוכחי מוזיאון רכבת ישראל הוא מוזיאון הרכבת הלאומי בישראל.
לִרְאוֹת רכבות במצרים ומוזיאון רכבת ישראל
אוניית גלנוע
מכונית נוסעת לתוך אוניית גלנוע אוניית גלנוע (באנגלית: Roll on/Roll off ship, מכונה לרוב על פי ראשי תיבות RORO) היא אונייה המובילה מטענים מתגלגלים, הנישאים על גבי נגררים (טריילרים).
לִרְאוֹת רכבות במצרים ואוניית גלנוע
תחנת הרכבת רעמסס
תחנת הרכבת רעמסס (בערבית: محطة رمسيس) היא תחנת הרכבת המרכזית של קהיר, מצרים.
לִרְאוֹת רכבות במצרים ותחנת הרכבת רעמסס
תחנת הרכבת יפו
תחנת הרכבת יפו (קרויה גם "תחנת הרכבת מנשייה") היא תחנת רכבת היסטורית הנמצאת צפונית ליפו, והיא למעשה תחנת הרכבת הראשונה שהוקמה במזרח התיכון מחוץ למצרים ולטורקיה.
לִרְאוֹת רכבות במצרים ותחנת הרכבת יפו
טנטא
טַנְטָא (בערבית: طنطا; בקופטית: ⲧⲁⲛⲧⲁⲑⲟ) היא בירת מחוז אל-ע'רביה בצפון מצרים.
לִרְאוֹת רכבות במצרים וטנטא
חכמת אבו זיד
חכמת אבו זיד חכמת אבו זיד (בערבית: حكمت أبو زيد; 1922 או 1923 – 30 ביולי 2011) הייתה מחנכת ופוליטיקאית מצרית, שרה בממשלת מצרים, האישה הראשונה שכיהנה בתפקיד שרת הרווחה במצרים והשנייה בעולם הערבי.
לִרְאוֹת רכבות במצרים וחכמת אבו זיד
הרכבת המנדטורית
תחנת הרכבת חיפה מזרח, מטה הרכבת המנדטורית בארץ ישראל, שנת 1931 לערך. מראהו המפואר של הבניין אבד לבלי שוב לאחר שפוצץ בשנת 1946. מסילות הרכבת בארץ ישראל ובעבר הירדן קטר 153 בראש רכבת משא על מסילה צרה עם מטען צינורות נפט, בחיפה בשנת 1946 לערך הלורד פלומר, 25 באוגוסט 1925 שרמן גשר אל חמה, זמן קצר לאחר הריסתו בליל הגשרים, 1946 תוצאות חבלה במסילת יפו-ירושלים בשנת 1946 טקסט.
לִרְאוֹת רכבות במצרים והרכבת המנדטורית
היסטוריה של רכבת ישראל
תחנת הרכבת יפו בשנת 1891, עוד בטרם נפתחה כתחנת הקצה המערבית של מסילת הרכבת יפו–ירושלים תחנת ראש העין דרום תוואי מסילות בשימוש הצבא העות'מאני במלחמת העולם הראשונה גרמניים יושבים על "קרון אווירון" (שנת 1916) - בתקופת מלחמת העולם הראשונה חיילי הצבא הבריטי בתחנת הרכבת הטורקית (באר שבע) (שנת 1917) מפת מסילת הרכבת כפי שהייתה ב-1924 היישובים היהודים מודגשים באדום קטר קיטור מס' 10, אחרון הקטרים שקיימו את רכבת העמק, במוזיאון רכבת ישראל שבחיפה תחנת הרכבת ההיסטורית חיפה מזרח הכניסה למשרדי הנהלת רכבת ישראל בחיפה בשנת 1948 קטר קיטור מס' 60 P-Class, בשנת 1950, הכוח המניע העיקרי ברכבת ישראל עד בוא קטרי הדיזל קרונוע מתוצרת אסלינגן בתחנת ירושלים, בשנת 1956 קטר 112 מסוג G12 מוביל רכבת נוסעים סמוך לנתניה בשנת 1988 ההיסטוריה של רכבת ישראל ראשיתה בתקופת השלטון העות'מאני, מהנחת מסילת הרכבת יפו–ירושלים בסוף המאה ה-19 עבור ברכבת העמק של תחילת המאה ה-20, דרך מסילות הברזל והרכבות הצבאיות של מלחמת העולם הראשונה, המשך ברכבת המנדטורית את תשתיותיה ירשה חברת רכבת ישראל באפריל 1948 בתיווך המוסדות הלאומיים, ועד תנופת הפיתוח של רשת מסילות הברזל ו-53 תחנות נוסעים מודרניות של השנים האחרונות שמטרתם לסייע בהשתלבות ישובי ההיקף ותושביהם במרקם החיים הכלכלי, התרבותי והחינוכי של מדינת ישראל.
לִרְאוֹת רכבות במצרים והיסטוריה של רכבת ישראל