תוכן עניינים
72 יחסים: מצבת מישע, מצבת יחומלך, מכתבי ערד, מכתבי לכיש, מכתבי הפפירוס הפיניקיים, מכתבי יב, אסטלת כלמו, ארמית, ארון אחירם, ארון קבורת אשמונעזר השני, ארון קבורת תבנת, ארון בתנועם, עיטור מצח הסוס של חזאל, פפירוס ירושלים מתקופת בית ראשון, פפירוס ישמעאל, פיניקים, פיניקית, צור (לבנון), קרתגו, קבר ...יהו אשר על הבית, רשימת ממצאים מרכזיים בארכאולוגיה מקראית, שעון השמש הפיניקי, שפות שמיות צפון-מערביות, שפות כנעניות, תליון פגמלין, לוח גזר, לוח המארה הפיניקי, חרסי שומרון, בית המקדש הראשון, המכתב ממצד חשביהו, האוסטרקון האדומי מחורבת עוזה, הקמעות מארסלאן טאש, הקיפוס של עבדמסכר, הקיפוסים של מלקרת, הכתובת מקיר-מואב, הכתובת מתיאטרון רבת עמון, הכתובת הפיניקית מאביניון, הכתובת הדו-לשונית מצ'ינקיי, הכתובות הדו-לשוניות מטמסוס, כס עשתרת, כתובת מצובה, כתובת מצודת רבת עמון, כתובת אזתוד, כתובת אגרגנת, כתובת ענת-אתנה, כתובת עקרון, כתובת פנמו השני, כתובת תל דן, כתובת זכור, כתובת בן שפטבעל, ... להרחיב מדד (22 יותר) »
מצבת מישע
מַצֶּבֶת מֵישַׁע היא מצבת זיכרון שמתוארכת לאזור שנת 840 לפנה"ס שהוצבה מטעם מישע, מלך מואב, בעיר דיבון.
לִרְאוֹת רשימת כתובות כנעניות וארמיות ומצבת מישע
מצבת יחומלך
לובר (AO 22368). מצבת יחומלך היא כתובת פיניקית מסביבות 450 לפנה"ס שנמצאה בגבל בסוף ה־Mission de Phénicie.
לִרְאוֹת רשימת כתובות כנעניות וארמיות ומצבת יחומלך
מכתבי ערד
מכתב 18, המזכיר את "בית יהוה" מכתבי ערד הם 91 אוסטרקונים שנחשפו על ידי הארכאולוג יוחנן אהרוני בתל ערד בין השנים 1962–1964, במהלך חפירות מסודרות באתר.
לִרְאוֹת רשימת כתובות כנעניות וארמיות ומכתבי ערד
מכתבי לכיש
העתק מחזית מכתב מס' 3 העתק צידו האחורי של מכתב מס' 3 מכתבי לכיש (נקראים גם תעודות לכיש או חרסי לכיש) הם עשרים ושניים אוסטרקונים – חרסים ועליהם כתובות דיו בכתב עברי קדום – אשר רובם נתגלו בחפירות שנוהלו על ידי הארכאולוג הבריטי ג'יימס לסלי סטרקי בתל לכיש בשנת 1935; חרסים 19, 20 ו-21 נתגלו בשנת 1938; חרס 22 נתגלה בשנת 1966.
לִרְאוֹת רשימת כתובות כנעניות וארמיות ומכתבי לכיש
מכתבי הפפירוס הפיניקיים
המכתבים הפיניקיים או מכתבי הפפירוס הפיניקיים הם שני מכתבי הפפירוס היחידים שנכתבו בפיניקית ושרדו עד העת החדשה.
לִרְאוֹת רשימת כתובות כנעניות וארמיות ומכתבי הפפירוס הפיניקיים
מכתבי יב
פפירוס מתעודות יב מכתבי יֵב, הידועים גם כתעודות יב, או הפפירוסים של יב, הם אוסף של מסמכים ותעודות שנכתבו בקהילה היהודית ששכנה באי יב (אלפנטין) שבמצרים במאה ה־5 לפנה"ס, בעיקר בארמית.
לִרְאוֹת רשימת כתובות כנעניות וארמיות ומכתבי יב
אסטלת כלמו
אסטלת כלמו אַסְטֶלַת כִּלַמֻוַ (בכתיב מלא: כּילַמוּוַה, Kilamuwa) היא אסטלה חקוקה כתובת פיניקית מהמחצית המאה ה-9 לפנה"ס, שהציב כִּלַמֻוַ, מלך ממלכת שַמאַל.
לִרְאוֹת רשימת כתובות כנעניות וארמיות ואסטלת כלמו
ארמית
אֲרָמִית היא שפה שמית צפון מערבית, שמדוברת ברציפות מאז האלף הראשון לפני הספירה ועד ימינו.
לִרְאוֹת רשימת כתובות כנעניות וארמיות וארמית
ארון אחירם
מוזיאון הלאומי של ביירות ארון אחירם (פיניקית: 𐤀𐤓𐤍 𐤀𐤇𐤓𐤌 ארן אחרם) הוא סרקופג שהתגלה בנקרופוליס המלכותי של העיר הקדומה גבל שבלבנון.
לִרְאוֹת רשימת כתובות כנעניות וארמיות וארון אחירם
ארון קבורת אשמונעזר השני
ראש ארון הקבורה וחלק מהכתובת ארון קבורת אשמונעזר השני ארון אשמונעזר השני (אֶשמֻנעַזָר השני), מלך צידון הפיניקי ובנו של המלך תַּבּנִת, נוצר במאה ה־5 לפנה"ס (יש חוקרים המשערים שחי במאות ה־3–4 לפנה"ס).
לִרְאוֹת רשימת כתובות כנעניות וארמיות וארון קבורת אשמונעזר השני
ארון קבורת תבנת
ארון קבורת תבנת ארון קבורת תבנת הוא ארון הקבורה של המלך הפיניקי תַּבּנִת מצידון, אביו של המלך אשמונעזר השני.
לִרְאוֹת רשימת כתובות כנעניות וארמיות וארון קבורת תבנת
ארון בתנועם
ארון בתנועם הוא ארון קבורה שנמצא בגבל ועליו כתובת פיניקית.
לִרְאוֹת רשימת כתובות כנעניות וארמיות וארון בתנועם
עיטור מצח הסוס של חזאל
עיטור מצח הסוס במוזיאון הארכאולוגי של ואתי בסאמוס עיטור מצח הסוס של חזאל הוא עיטור מצח סוס מארד שהתגלתה בהראיון בסאמוס, ועליה כתובת בכתב פיניקי המוקדשת לחזאל (המזוהה על-ידי חלק מהחוקרים עם חזאל המקראי מלך ארם דמשק).
לִרְאוֹת רשימת כתובות כנעניות וארמיות ועיטור מצח הסוס של חזאל
פפירוס ירושלים מתקופת בית ראשון
פפירוס ירושלים הוא תעודה הכתובה על פפירוס, שנחשפה בשנת 2016, בה נזכר לראשונה במקור חוץ מקראי השם ירושלים בעברית.
לִרְאוֹת רשימת כתובות כנעניות וארמיות ופפירוס ירושלים מתקופת בית ראשון
פפירוס ישמעאל
פפירוס ישמעאל הוא פפירוס עברי בן ארבע שורות מקוטעות מתקופת בית ראשון שהתגלה בבית פרטי במונטנה אשר בארצות הברית.
לִרְאוֹת רשימת כתובות כנעניות וארמיות ופפירוס ישמעאל
פיניקים
עיקר המושבות הפיניקיות באגן הים התיכון (בצהוב)Ship Sarcophagus)פיניקים (מיוונית: Φοίνικες, פֿוֹינִיקֶס) הוא שם יווני לכנענים שישבו על חוף הלבנט.
לִרְאוֹת רשימת כתובות כנעניות וארמיות ופיניקים
פיניקית
פיניקית היא שם כולל למשפחת ניבים כנעניים שדוברו במהלך האלף ה־1 לפנה"ס לאורך אזורי החוף הצפוני של כנען, מארוד שבצפון ועד יפו ודור שבדרום, ובייחוד בערים צור, צידון וגבל, כמו גם באזורים מסוימים בקפריסין ובאנטוליה.
לִרְאוֹת רשימת כתובות כנעניות וארמיות ופיניקית
צור (לבנון)
צוֹר (מפיניקית: 𐤑𐤓, צר; ביוונית: Τύρος – טִירוֹס; בצרפתית: Tyr, טִיר; בערבית: صُوْر, צוּר) היא עיר עתיקה, מהערים הפיניקיות המרכזיות ביותר, והעיר הרביעית בגודלה בלבנון.
לִרְאוֹת רשימת כתובות כנעניות וארמיות וצור (לבנון)
קרתגו
קרתחדשת (בפיניקית: 𐤒𐤓𐤕𐤇𐤃𐤔𐤕 (Qart-ḥadašt); כלומר "קרת חדשה"; ביוונית: Καρχηδών), הידועה גם בשמה הרומאי קרתגו (בלטינית: Carthago; בערבית قرطاج או قرطاجة), הייתה עיר עתיקה לחופי הים התיכון, ממנה יצאה אימפריית קרתגו.
לִרְאוֹת רשימת כתובות כנעניות וארמיות וקרתגו
קבר ...יהו אשר על הבית
תעתיק הכתובת לעברית מודרנית, על פי פרופ' נחמן אביגד מפתח כתב עברי קדום לפענוח הכתובת קבר...יהו אשר על הבית הוא שמה הנוכחי של מערת קבורה מסוף ימי בית ראשון כשעליה כתובת בכתב עברי עתיק.
לִרְאוֹת רשימת כתובות כנעניות וארמיות וקבר ...יהו אשר על הבית
רשימת ממצאים מרכזיים בארכאולוגיה מקראית
במזרח התיכון נמצאו ממצאים ארכאולוגיים רבים הנוגעים למתואר בתנ"ך.
לִרְאוֹת רשימת כתובות כנעניות וארמיות ורשימת ממצאים מרכזיים בארכאולוגיה מקראית
שעון השמש הפיניקי
שעון השמש הפיניקי הוא שעון שמש קעור בן 2,000 שנה שהתגלה בחמון.
לִרְאוֹת רשימת כתובות כנעניות וארמיות ושעון השמש הפיניקי
שפות שמיות צפון-מערביות
שפות שמיות צפון־מערביות (לעתים מכונות שפות שמיות מערביות) הן ענף של השפות השמיות הכוללות את השפות הילידיות הקדומות של הלבנט.
לִרְאוֹת רשימת כתובות כנעניות וארמיות ושפות שמיות צפון-מערביות
שפות כנעניות
אסטלת כלמו של המלך הארמי כלמו מהמאה ה-9 לפנה"ס, כתובה בפיניקית באלפבית פיניקי השפות הכנעניות הן משפחת שפות קרובה של להגים מהשלוחה הצפון-מערבית של השפות השמיות, הכוללת בין השאר את העברית והפיניקית.
לִרְאוֹת רשימת כתובות כנעניות וארמיות ושפות כנעניות
תליון פגמלין
תצלום התליון תליון פגמלין (פיגמליון), הידוע גם כמדליון דואימס (בצרפתית: Douïmès) הוא מדליון או תליון זהב קטן שנמצא ב־1894 בנקרופוליס "דואימס" בקרתחדשת העתיקה.
לִרְאוֹת רשימת כתובות כנעניות וארמיות ותליון פגמלין
לוח גזר
צילום לוח גזר המקורי באוסף המוזיאונים לארכאולוגיה של איסטנבול לוח גזר הוא לוח אבן גיר המתוארך למאה העשירית עד השמינית לפנה"ס, שנמצא בשנת 1908 בתל גזר על ידי הארכאולוג הבריטי רוברט מקאליסטר.
לִרְאוֹת רשימת כתובות כנעניות וארמיות ולוח גזר
לוח המארה הפיניקי
לוח המארה הפיניקי לוח המארה הפיניקי (או הפוני) הוא לוח מארה בפיניקית (הידועה בשם "פוּנית" באימפריית קרתחדשת) רשום על מגילת עופרת, שנמצא בקרתחדשת על ידי פול גוקלר ב-1899.
לִרְאוֹת רשימת כתובות כנעניות וארמיות ולוח המארה הפיניקי
חרסי שומרון
250px חרסי שומרון הם שתי קבוצות של אוסטרקונים הכתובות כתב עברי עתיק שנמצאו בעיר שומרון, בירת ממלכת ישראל, ומעריכים כי שימשו כתעודות משלוח לתוצרת.
לִרְאוֹת רשימת כתובות כנעניות וארמיות וחרסי שומרון
בית המקדש הראשון
בית המקדש הראשון או מקדש שלמה (בתנ"ך נקרא בית ה') היה מקדש אשר ניצב בהר המוריה בירושלים, ועל פי המסופר במקרא נבנה על ידי שלמה המלך.
לִרְאוֹת רשימת כתובות כנעניות וארמיות ובית המקדש הראשון
המכתב ממצד חשביהו
המכתב ממצד חשביהו הוא אוסטרקון תלונה מקוֹצר לשר על מנהל עבודתו, על שלקח את בגדו שלא כדין (ראו מצוות החזרת משכון).
לִרְאוֹת רשימת כתובות כנעניות וארמיות והמכתב ממצד חשביהו
האוסטרקון האדומי מחורבת עוזה
האוסטרקון האוסטרקון האדומי מחורבת עוזה היא מכתב על אוסטרקון באדומית, שהתגלתה בחפירה ארכאולוגית שניהל פרופסור יצחק בית אריה מהמכון לארכאולוגיה (אוניברסיטת תל אביב) בחורבת עוזה, אתר ארכאולוגי במזרח בקעת ערד.
לִרְאוֹת רשימת כתובות כנעניות וארמיות והאוסטרקון האדומי מחורבת עוזה
הקמעות מארסלאן טאש
הקמע הראשון הקמעות מארסלאן טאש הם שני קמעות שנמצאו בחדתו (ארסלאן טאש) בצפון־מערב סוריה, המכילים כתובות לחשים וציורים מאגיים.
לִרְאוֹת רשימת כתובות כנעניות וארמיות והקמעות מארסלאן טאש
הקיפוס של עבדמסכר
הקיפוס הקיפוס של עבדמסכר הוא קיפוס ועליו כתובת שהתגלה בצידון, ומתוארך למאה ה־3 לפנה"ס, כנראה מתחילת המאה.
לִרְאוֹת רשימת כתובות כנעניות וארמיות והקיפוס של עבדמסכר
הקיפוסים של מלקרת
הקיפוסים של מלקרת הם שני קיפוסים פיניקיים עשויים שיש שנחשפו במלטה בנסיבות לא מתועדות ומתוארכים למאה ה־2 לפנה"ס.
לִרְאוֹת רשימת כתובות כנעניות וארמיות והקיפוסים של מלקרת
הכתובת מקיר-מואב
הכתובת מקיר-מואב היא כתובת מואבית מקיר מואב ובה מתואר שמישע (ככל הנראה) מלך מואב הקדיש "מבער" לכמוש, האל המואבי.
לִרְאוֹת רשימת כתובות כנעניות וארמיות והכתובת מקיר-מואב
הכתובת מתיאטרון רבת עמון
הכתובת מתיאטרון רבת עמון היא כתובת עמונית ששריד קצר ממנה נמצא בתיאטרון הרומי שברבת עמון, ומתוארך לסוף המאה ה־6 לפנה"ס.
לִרְאוֹת רשימת כתובות כנעניות וארמיות והכתובת מתיאטרון רבת עמון
הכתובת הפיניקית מאביניון
הכתובת הפיניקית מאביניון הכתובת הפיניקית מאביניון היא כתובת קבורה פיניקית שנמצאה ברובע אוסט באביניון, צרפת בשנת 1897, על ידי בנאי שחפר תעלה בעומק 2–3 מטרים על גבול נכס.
לִרְאוֹת רשימת כתובות כנעניות וארמיות והכתובת הפיניקית מאביניון
הכתובת הדו-לשונית מצ'ינקיי
מוזיאון הארכאולוגי של אדנה הכתובת הדו־לשונית מצ'ינֶקֶיי היא כתובת עתיקה הכתובה בפיניקית ובלווית, המתוארכת למחצית השנייה של המאה ה-8 לפנה"ס.
לִרְאוֹת רשימת כתובות כנעניות וארמיות והכתובת הדו-לשונית מצ'ינקיי
הכתובות הדו-לשוניות מטמסוס
בסיס הפסל עליו חקוקה כתובת מנחם הכתובות הדו־לשוניות מטמסוס הן צמד כתובות פיניקיות־יווניות (בכתב קיפרי הברתי) על כני אבן שנמצאו במתחם מקודש לרשף־אפולון בטמסוס (היא תמש בפיניקית) שבקפריסין.
לִרְאוֹת רשימת כתובות כנעניות וארמיות והכתובות הדו-לשוניות מטמסוס
כס עשתרת
כס עשתרת שנמצא במקדש אשמון שבצידון כסי עשתרת (או כס כרובים) הם כיסאות כרובים שהוקדשו כמִנְחָה, ונמצאו במקדשים פיניקים עתיקים, במיוחד באזורים סביב צידון, צור וחמון.
לִרְאוֹת רשימת כתובות כנעניות וארמיות וכס עשתרת
כתובת מצובה
הכתובת במוזיאון הלובר כתובת מצובה או כתובת מעצוב היא כתובת פיניקית שנמצאה במצובה, ומתייחסת לבניית סטיו מקודש בשנת 221 לפנה"ס.
לִרְאוֹת רשימת כתובות כנעניות וארמיות וכתובת מצובה
כתובת מצודת רבת עמון
הכתובת כתובת מצודת רבת עמון היא כתובת עמונית, שנמצאה בשימוש משני במבנה במצודת רבת עמון.
לִרְאוֹת רשימת כתובות כנעניות וארמיות וכתובת מצודת רבת עמון
כתובת אזתוד
כתובת אזתוד על גבי אורטוסטאט בשפה הפיניקית. צילום טורים א–ג בכתובת הממלכות הארמיות והנאו־חתיות, 800 לפנה"ס לערך. קאראטפה מופיעה בשטח המסומן בירוק זוהר הכתובת על גבי אורטוסטאט, בכתב הירוגליפי בשפה הלווית התעתיק הטור הראשון בפיניקית כתובת אַזַתִוַדַ (בכתיב מלא: אזתיוודה, Azatiwata; ידועה גם בשם כתובת קאראטפה) היא כתובת דו־לשונית בפיניקית ולוּוית של המלך אַזַתִוַדַ, שהתגלתה בקאראטפה שבטורקיה ב־1946.
לִרְאוֹת רשימת כתובות כנעניות וארמיות וכתובת אזתוד
כתובת אגרגנת
הכתובת כתובת אגרגנת או כתובת אגריגנטום היא כתובת פיניקית שנמצאה בשנת 1934 בבית הקברות לילדים של קרתחדשת, ופורסמה בשנת 1942.
לִרְאוֹת רשימת כתובות כנעניות וארמיות וכתובת אגרגנת
כתובת ענת-אתנה
INSCRIPTIONS PHÉNICIENNES DE L ÎLE DE CYPRE, J. Asiatique. 1867, II, p. 121 onwards כתובת ענת־אתנה היא כתובת דו־לשונית בפיניקית וביוונית מסוף המאה הרביעית לפנה"ס על מזבח אבן שנמצאה בפאתי הכפר לרנקס טיס לפיתו, לפטוס בקפריסין.
לִרְאוֹת רשימת כתובות כנעניות וארמיות וכתובת ענת-אתנה
כתובת עקרון
כתובת עקרון, נמצאת כיום במוזיאון ישראל כתובת עקרון היא כתובת פלשתית שנחשפה בשנת 1996, במהלך חפירות ארכאולוגיות, בתל מקנה, המזוהה עם עקרון המקראית.
לִרְאוֹת רשימת כתובות כנעניות וארמיות וכתובת עקרון
כתובת פנמו השני
צילום הכתובת על הפסל כתובת פנמו השני היא כתובת על מצבה מהמאה ה־9 לפנה"ס שהציב בר־רכב מלך שמאל־יאדי לאביו, המלך פנמו השני.
לִרְאוֹת רשימת כתובות כנעניות וארמיות וכתובת פנמו השני
כתובת תל דן
הכתובת. מוצגת במוזיאון ישראל. "בית דוד" מודגש בגיר. כתובת תל דן כתובת תל דן (ידועה גם בכינוי: כתובת בית דוד) היא מצבה ארמית הכתובה בארמית קדומה תוך שימוש באלפבית פיניקי, המתוארכת בין המאה ה-9 לפנה"ס למאה ה-8 לפנה"ס, שהוצבה בשער העיר העתיקה דן (תל דן) שבצפון עמק החולה.
לִרְאוֹת רשימת כתובות כנעניות וארמיות וכתובת תל דן
כתובת זכור
מצבת זכור, בבסיסה הכתובת. מוזיאון הלובר הכתובת הקדמית במצבה כתובת זַכּוּר (ידועה גם בשם מצבת זכור או אסטלת זכור; נכתב גם זַכֻּר), היא אסטלה מלכותית של המלך זכור, שהיה מלך חמת וחדרך (הידועה גם בשם לֻעַש) בשטח סוריה של היום.
לִרְאוֹת רשימת כתובות כנעניות וארמיות וכתובת זכור
כתובת בן שפטבעל
כתובת בן שפטבעל היא כתובת קבורה פיניקית שהתגלתה בגבל.
לִרְאוֹת רשימת כתובות כנעניות וארמיות וכתובת בן שפטבעל
כתובת בנבעל
חור על התנינים". הכתובת הפיניקית של בנבעל אינה נראית בתמונה כתובת בנבעל היא כתובת פיניקית המוקדשת לעשתרת על גוש שיש ששימש בסיס למצבה מצרית, שנמצאה ליד הפירמידה של יונס במֹף בשנת 1900.
לִרְאוֹת רשימת כתובות כנעניות וארמיות וכתובת בנבעל
כתובת בעל לבנון
תצלום הכתובת המקורית כתובת בעל לבנון, המסומנת KAI 31, היא כתובת פיניקית שנמצאה בלימסול שבקפריסין בשמונה שברי ברונזה בשנות ה-70 של המאה ה-19 ונרכשה ב-1876 על ידי שארל קלרמון-גנו מסוחר בלימסול.
לִרְאוֹת רשימת כתובות כנעניות וארמיות וכתובת בעל לבנון
כתובת בעלשמם
כתובת בעלשמם היא כתובת פיניקית מהעיר חמון, המקדישה שער ודלתות לאל בעל־שמים.
לִרְאוֹת רשימת כתובות כנעניות וארמיות וכתובת בעלשמם
כתובת בקבוק תל סיראן
בקבוק הארד ועליו הכתובת כתובת בקבוק תל סיראן היא כתובת עמונית החרותה על בקבוק ארד (ברונזה) באורך כ־10 ס"מ, שהתגלה בחפירה שנערכה בתל סיראן שליד אוניברסיטת ירדן.
לִרְאוֹת רשימת כתובות כנעניות וארמיות וכתובת בקבוק תל סיראן
כתובת בלעם
כתובת בלעםתמונה להחלפה תעתוק של כתובת בלעםתמונה להחלפה כתובת בלעם בן בְּעור היא כתובת עתיקה (המתוארכת ל־840–760 לפנה"ס) שנמצאה בתל דיר עלא שבירדן.
לִרְאוֹת רשימת כתובות כנעניות וארמיות וכתובת בלעם
כתובת גול
צילום לוח השיש כתובת גול היא כתובת פיניקית על לוח שיש שהתגלה במלטה בשנת 1855, ומקורו באי גוזו במאות ה־3–2 לפנה"ס.
לִרְאוֹת רשימת כתובות כנעניות וארמיות וכתובת גול
כתובת הסף מצור
הכתובת ושאר חלקי הממצא מזוויות שונות כתובת הסף מִצור או כתובת בור המים"סף" הוא סוג של בור מים בשפות כנעניות, ראו מצור היא כתובת פיניקית על לוח שיש לבן שהתגלתה במבצר העיר העתיקה בצור.
לִרְאוֹת רשימת כתובות כנעניות וארמיות וכתובת הסף מצור
כתובת העמוד המלכותית המואבית
כתובת העמוד המלכותית המואבית הוא כינויה של כתובת מואבית, בה מספר מלך מואב על כיבוש בני עמון, שבייתם של אסירים רבים, בניית שער, ארמון מלך ומכרה בעזרת האסירים העמונים.
לִרְאוֹת רשימת כתובות כנעניות וארמיות וכתובת העמוד המלכותית המואבית
כתובת השילוח
מוזיאון לארכאולוגיה של איסטנבול נקבת השילוח העתק הכתובת, המוצב במקום בו עמדה הכתובת המקורית בנקבת השילוח, 2010 כתובת השילוֹחַ, שהתגלתה בשנת 1880, היא כתובת בכתב עברי קדום, שנחצבה על כותל נקבת השילוח ומנציחה את רגע המפגש בין שתי קבוצות חוצבים, עם פריצת הנקבה שהוליכה את מי הגיחון שממזרח ומחוץ לחומת עיר דוד אל בריכת השילוח שבדרום-מערבהּ של עיר דוד ובתחום החומה בה הקיף חזקיהו את ירושלים.
לִרְאוֹת רשימת כתובות כנעניות וארמיות וכתובת השילוח
כתובת ירחעזר
הפסל שעל בסיסו נמצאת כתובת ירחעזר כתובת ירחעזר היא כתובת שמית צפון־מערבית על בסיס פסל שנמצא ברבת עמון.
לִרְאוֹת רשימת כתובות כנעניות וארמיות וכתובת ירחעזר
כתובות מקדש אידליון
כתובות מקדש אידליון בקורפוס הכתובות השמיות כתובות המקדש באידליון (היא 𐤀𐤃𐤉𐤋, "אדיל" בפיניקית) הן שש כתובות פיניקיות שמצא רוברט המילטון לאנג בחפירותיו במקדש רשף מכל/אפולון אמוכלוי באידליון שבקפריסין בשנת 1869.
לִרְאוֹת רשימת כתובות כנעניות וארמיות וכתובות מקדש אידליון
כתובות מלכי גבל
כתובות מלכי גבל הן הכתובות הקדומות ביותר בכתב הפיניקי.
לִרְאוֹת רשימת כתובות כנעניות וארמיות וכתובות מלכי גבל
כתובות נדר פיניקיות
קירתא, עם סמל סהר, כתובת הקדשה, יד מורמת, סמל תנת וקדוקאוס כתובות נדר פיניקיות, או כתובות אש נדר, הן כתובות חרותות על מצבות שהוקמו על ידי הפיניקים, רובן בעיר קרתחדשת.
לִרְאוֹת רשימת כתובות כנעניות וארמיות וכתובות נדר פיניקיות
כתובות ספירה
צילום של אחד הלוחות כתובות סַפִירַה הן שלושה לוחות בזלת (דמויות אסטלות) שנמצאו ב־1930 ליד א־ספירה בצפון סוריה, לא הרחק מחלב, עליהם חקוקה כתובת ארמית ארוכה הידועה גם בשם "כתובת סוג'ין".
לִרְאוֹת רשימת כתובות כנעניות וארמיות וכתובות ספירה
כתובות עמוניות
כתובת מצודת רבת עמון, כתובת עמונית מהחשובות שהתגלו כתובות עמוניות הן כתובות הכתובות בעמונית, ניב כנעני כמעט זהה לעברית מקראית, שנמצאו ברובן בתחום ארץ עמון.
לִרְאוֹת רשימת כתובות כנעניות וארמיות וכתובות עמוניות
כתובות פיניקיות-יווניות מרודוס
הכתובות הפיניקיות־יווניות מרודוס הן שלוש כתובות דו־לשוניות פיניקיות־יווניות שהתגלו באי רודוס.
לִרְאוֹת רשימת כתובות כנעניות וארמיות וכתובות פיניקיות-יווניות מרודוס
כתובות פיניקיות-יווניות אתונאיות
מצבת שם־אנטיפטרוס האשקלוני, ועליה אפיטף, תבליט ואפיגרמה הכתובות הפיניקיות־יווניות האתונאיות הן 18 כתובות עתיקות שנמצאו באזור אתונה (ארץ אטיקה).
לִרְאוֹת רשימת כתובות כנעניות וארמיות וכתובות פיניקיות-יווניות אתונאיות
כתובות חמון
כתובות חמון הן קבוצת כתובות גדולה בפיניקית וביוונית שנמצאו בעיר חמון.
לִרְאוֹת רשימת כתובות כנעניות וארמיות וכתובות חמון
כתובות חורבת תימן
ציור זוג הדמויות על פיטס א', מעליהן נכתב "ליהוה שמרן ולאשרתה" (ליהוה שומרון ולאשרתו). הציור, והכתובות המתייחסות ליהוה ואשרתו, זכו להתייחסות יוצאת דופן במחקר כתובות חורבת תימן הן קבוצת כתובות עבריות עתיקות שנמצאו באתר חורבת תימן (כונתילת עג'רוד).
לִרְאוֹת רשימת כתובות כנעניות וארמיות וכתובות חורבת תימן
כתובות בדעשתרת
שלוש מכתובות בדעשתרת (העליונה – הכתובת לעשתרת, התחתונות – שתיים מכתובות בדעשתרת לאשמון) כתובות בדעשתרת הן קבוצה של יותר מעשרים כתובות פיניקיות שנחקקו ביוזמת בדעשתרת (יש הסוברים שזהו קיצור של "בְיד עשתרת") מלך צידון במאה ה־6 לפנה"ס.
לִרְאוֹת רשימת כתובות כנעניות וארמיות וכתובות בדעשתרת
כתובות כנעניות וארמיות
כתובות כנעניות וארמיות (בגרמנית: Kanaanäische und Aramäische Inschriften, או בראשי תיבות: KAI) הוא ספר קטלוג המהווה את המקור הסטנדרטי לטקסט המקורי של כתובות כנעניות וארמיות שאינן כלולות בתנ"ך.
לִרְאוֹת רשימת כתובות כנעניות וארמיות וכתובות כנעניות וארמיות
כתיון
כתיון או כִּתִיָ (בפיניקית: 𐤊𐤕𐤉 (כתי) או 𐤊𐤕 (כת), נהגה כִּתִּיָּה; ביוונית: Κίτιον; בלטינית: Citium) הייתה עיר־מדינה לחוף קפריסין הדרומי, בשטח לרנקה בימינו.
לִרְאוֹת רשימת כתובות כנעניות וארמיות וכתיון