תִקשׁוֹרֶת

2123 יחסים: B&H, Bücherei des Schocken Verlag (ספרוני הוצאת שוקן), Chabad.org, Cum nimis absurdum, JLI, MLB, Stripper (שיר של אקילה לאורו), The Greatest Story Ever D'ohed, U, מן, ממצוא חפצך, ממשקה ישראל, ממשלת ישראל העשרים ושמונה, ממלכת ישראל, ממילא, מאמר מרדכי (ספר שו"ת), מאמר חסידות (חב"ד), מאמרי הראיה, מאפיית לנדנר, מאבקי השבת בירושלים, מאה ברכות, מאורות הראי"ה, מאיר שלזינגר, מאיר הלוי הורוביץ (טיקטין), מאיר ועקנין, מנחם מנדל שניאורסון, מנחם נחום קפלן, מנחם שינקין, מנחם זמבה, מנחם בגין, מנחת חביתין, מנחת חינוך (ספר), מנחת העומר, מנדל רוזנבאום, מנדל ג'ון דינס, מנהגי אבלות בימי ספירת העומר, מנהגי שבת בתנועת החסידות, מנורת המאור (אבוהב), מנוחה ושמחה, מניין המצוות על פי ספר החינוך, מסע בני נוער לפולין, מסע המושבות, מסע וילהלם השני לארץ ישראל, מסעוד רפאל אלפסי, מסעוד ריוח, מספר טיפולוגי, מסורתיים, מסכת מגילה, מסכת אבות, מסכת סוכה, ..., מסכת עירובין, מסכת ראש השנה, מסכת שבת, מסכת ביצה, מסירות נפש ביהדות, מסייע אין בו ממש, מעצר בישראל, מערת צדקיהו, מערבית, מערכה שנייה של קטורת, מעשה שבת, מעשה בלביבות, מעשה העז, מעלות דפנה, מעלית, מעלית שבת, מעבר יבוק (ספר), מעבד (פירושונים), מפעל נשר חיפה, מפעל לימוד משנה יומית והלכה יומית, מפרק (שבת), מפלגת מימד, מפלגת נעם, מפד"ל, מצעדי ה-ARIA, מצה, מצה עשירה, מצהף קדוס, מצוות ערבה במקדש, מצוות עשה שהזמן גרמן, מצוות קידוש השבת בדברים, מצוות שבין אדם לחברו, מצווה, מצווה הבאה בעבירה, מציצים, מקאם, מקס רפאל האן, מקלקל (מונח הלכתי), מקדש הורדוס, מקדונל דאגלס F-15 איגל, מקדונלד'ס, מקהלת הרבנות הצבאית, מקום פטור, מקור ראשון, מר שמואל מר, מר זוטרא, ראש הגולה, מר בר רב אשי, מראית עין, מרפסת, מרקוס קלינגברג, מרקוס יסטרוב, מרטיאליס, מרד חנילאי וחסינאי, מרד בר כוכבא, מרדכי מנשה זילבר, מרדכי אליהו, מרדכי שרעבי, מרדכי בריסק, מרדכי גרינברג, מרדכי דוד כהנא, מרדכי הרשמן, מרדכי כסלו, מרדכי יצהר בוימל, מרדכי ישכר בער לייפר, מרוץ הסירות אוקספורד-קיימברידג', מרוץ הקפת התבור, מרכז עולמי לתורה וחסידות בעלז, מרכז קניות, מרכז רפואי מעיני הישועה, מרכז לענייני חינוך, מרכז חסידי נדבורנה, מרים קרסיס סליפקין, מרים בן-פורת, משמר (לימוד), משמרת השבת, משמרות כהונה, משנה, משנה תורה, משנה ברורה, משפט ההדחה השני של דונלד טראמפ, משפחת רזאל, משקה חריף, משבר בני הערובה בבית הכנסת בית ישראל בטקסס, משה (דרוויש) צורי, משה מאיר פראג, משה מנדלסון, משה אביגדור עמיאל, משה נחמיה כהניו, משה נג'ארה (לקח טוב), משה סלנט, משה פרובינצאלו, משה פיינשטיין, משה ר' מנדלש, משה שטרן (חזן), משה שיק, משה לוי (רב), משה חיים מבגדאד, משה חיים לאו, משה בן מימון אלבאז, משה בן-טוב, משה בארקי, משה בוצ'קו, משה בכרך, משה ביגל, משה יעקב בן גבריאל, משה יחיאל הלוי אפשטיין, משולם נהרי, משולם פייביש לנגנר, משכן שילה (עלון שבת), משימה בלתי אפשרית, משיח שקר, מתנדבי היישוב בחיל החפרים, מתנות קטנות, מתעסק, מתיסיהו, מלאך המות והשוחט, מלארן, מלאכת מנפץ, מלאכת מחשבת, מלאכת מבשל, מלאכת מוחק, מלאכת מכה בפטיש, מלאכת אוכל נפש, מלאכת תופר, מלאכת לש, מלאכת טוחן, מלאכת זורע, מלאכת חורש, מלאכת בורר, מלאכת דש, מלאכת הוצאה מרשות לרשות, מלאכת כותב, מלאכה, מלאכה שאינה צריכה לגופה, מלחמת תרבות, מלחמת חרבות ברזל, מלחמת יום הכיפורים, מלודיפסטיבלן, מלכויות זכרונות ושופרות, מטרייה, מטבח יהודי בוכרי, מטופל, מזקבשד, מזרח ירושלים, מזהירי שבת, מחם, מחנה ישראל (חב"ד), מחצית השקל, מחלף חב"ד, מחלף גבעת שמואל, מחזור (לימודים), מחזור ארם צובא, מחזור בני רומא כתב יד רוטשילד, מחזור ויטרי, מחיצה תלויה, מבצע יונתן, מבראשית, מבוא מודיעים, מבואות עירון, מגן אבות (פיוט), מגדלי עזריאלי, מגה קמעונאות, מדרש פליאה, מדרשת שיל"ת, מדרשת טהר, מדרון חלקלק, מדונה, מדינת האפיפיור, מדידת תחום שבת, מה פתאום?, מה יפית, מה ידידות, מהר"ל מפראג, מהדורת השבת, מהומות סטונוול, מומי אלפין, מוסדות חוט של חסד, מועצת הרבנות הרפורמית בישראל, מועצת הרבנים במרוקו, מועדי הראי"ה, מוצאי שבת, מוקצה, מוקצה מחמת מיאוס, מוקצה מחמת חסרון כיס, מוקצה מחמת גופו, מוקצה ביום טוב, מורא אב ואם, מורשת יהודית מימי הביניים בארפורט, מוריס רישאר, מוליד, מוזיאון אסירי המחתרות - ירושלים, מוזיאון הסובלנות (לוס אנג'לס), מוזיקה יהודית אמנותית, מוזיקה יהודית דתית, מודיע נפגעים, מכשירי אוכל נפש, מכתב הסטטוס קוו, מכתבים לטליה, מכון מדעי טכנולוגי להלכה, מכון צומת, מכון שלזינגר, מי שברך, מי כמוך ואין כמוך, מים ראשונים, מיסטיקה יהודית, מיקי זוהר, מירון (מושב), מילה (ניתוח), מיזמי תחבורה ציבורית הפועלת בשבתות, מיגו (הלכה), מיגו דאתקצאי לבין השמשות אתקצאי לכולי יומא, מידות שהתורה נדרשת בהן, מיהו יהודי, מיכאל הרשקוביץ, מיכון, מייקל בול, מייקל ג'קסון, א' באדר, א' בשבט, א' בטבת, א' בכסלו, א-קפלה, אמא סדרתית, אמנת גביזון-מדן, אמנות האהבה, אמצעי תחבורה, אמציה פורת, אמת המים שבמקדש, אמימר, אמימר בר מר ינוקא, אמיש, אם כן ביטלת תורת עירוב מאותו מבוי, אנא בחסדך תרוממני, אנא בכוח, אנציקלופדיה של הסיפור היהודי, אנציקלופדיה הלכתית רפואית, אנשל מאיר רוטשילד, אנו – מוזיאון העם היהודי, אנוסי משהד, אנינות, אסנת ברזאני, אסרו חג, אסואירה, אסיא (כתב עת), אפרהט, אפרים מירוויס, אפי איתם, אפיון (מדקדק), אקרוסטיכון, אקטיביזם שיפוטי, אקדמות, אקו 99FM, ארץ נהדרת, ארתור קרלוש דה בארוש באשטו, ארז משה דורון, ארבע מיתות בית דין, ארבע פרשיות, ארבע רשויות השבת, ארבע תעניות, ארבעת המינים, ארגון המורים הדתיים, אריה פינקל, אריה ליב פרומקין, אריה חורשי, אשר אנשיל כץ (וויען), אשת חיל, אשדוד נט, אשו משום חציו, אשיר לאל אשר שבת, את מה-זה לא מוזמנת לבת מצווה שלי, אתא, אתקינו סעודתא, אתינגאנים, אל מאד נעלה, אל על, אלעזר מנחם מן שך, אלעזר מרדכי קניג, אלעזר אונגר, אלעזר רוקח (רב), אלעזר בן דינאי, אלעזר בירבי קליר, אלתר ישראל שמעון פרלוב, אלחנן צ'ארלס ונגרוב, אלון חברת הדלק לישראל, אלוניאל, אלוף בצלות ואלוף שום, אלוהי עוז, אלכס קלייר, אלכסאים, אלי החתול, אליך אקרא יה, אלימלך שפירא (תל אביב), אלימלך בר-שאול, אלימלך ירחמיאל איתמר, אליעזר אבי הבעל שם טוב, אליעזר ננס, אליעזר שביד, אליעזר זנדברג, אליעזר כהנמן, אליעזר יהודה ולדנברג, אליקים גצל המילזאהגי, אלישע בן אבויה, אליהו, אליהו מאיר פייבלזון (ירושלים), אליהו מונטאלטו, אליהו רחמים זייני, אליהו בן משה חיים, אליהו בקשי דורון, אליהו בכור חזן, אליהו גולומב, אחריות נכסים, אחימלך בן אחיטוב, אחינו כל בית ישראל, אב, אבא צברה, אבא שחור לבן (סרט טלוויזיה), אבא חושי, אבא יודן, אברהם מנחם דנציגר, אברהם מונסון (השני), אברהם אלמליח (רב), אברהם אלקנה כהנא שפירא, אברהם אוחיון, אברהם ענתיבי, אברהם קלמנוביץ, אברהם שלמה לויסון, אברהם לייב זילברמן, אברהם טברסקי (טוריסק), אברהם זוכמן, אברהם זיידה הלר, אברהם חיים אדאדי, אברהם חיים נאה, אברהם בנימין טייץ, אברהם בר-אוריין, אברהם בכר, אברהם גייגר, אברהם דנציג, אברהם דב אוירבך (ירושלים), אברהם דוב כהנא שפירא, אברהם די בוטון, אברהם דיין, אברהם הרופא פורטלאונה, אברהם הלל גולדברג, אברהם ואזאנא, אברהם ולד, אברהם יצחק הכהן קוק, אברהם ישעיהו קרליץ, אברהם יהושע השל, אבלות (יהדות), אבות אפוסטוליים, אבוה דשמואל, אבי בטלהיים, אבי גיסר, אבינו מלכנו (ניגון), אביחי רונצקי, אביגדר נבנצל, אביהם של ישראל (ספר), אגאתרכידס, אגרות משה, אגדה (יהדות), אגון רדליך, אגודת קדושת ציון, אדר והוד, אדון השבת, אדוארד לורנס לוי, אהרן מילבסקי, אהרן לוי (ראש מועצה), אהרן ברכיה ממודנה, אהרן ילינק, אהל קדושים, אהוד אולמרט, אוניברסיטת אריאל בשומרון, אופה (פירושונים), אור לציון, אורתודוקסיה פתוחה, אורח חיים (שולחן ערוך), אורי מלמיליאן, אורי צבי בן נון, אוריאל אקוסטה, אותיות סופיות, אולטראטופ, אוטובוסים בישראל, אובידיוס, אוהל (הלכה), אכילת בשר ביהדות, אין מקרא יוצא מידי פשוטו, אין אומרים לאדם חטא כדי שיזכה חברך, אין כאלוהינו, אינפיניה, איסור עבודת זר במקדש, איסור טלטול בין רשויות היחיד, איסור והיתר, איציק אשל, אירועי מלחמת חרבות ברזל, איתן זליגר, איתם הנקין, אילן רמון, אילה פרוקצ'יה, איליה קפיטולינה, איגרת אל הפלאשים שבאירופה (1848), איגרת רשות, איגרות צפון, אייר, אייל קרים, איילת השחר (קיבוץ), איילה פישר, אייזיק שול, נמל התעופה לונדון סיטי, נמל התעופה בן-גוריון, נאום הצ'חצ'חים, נאום השפנים והחזירים, נסים קרליץ, נעים בסופ"ש, נפתלי צבי שמרלר, נפתלי טרופ, נר, נר לאחד נר למאה, נרבתא, נרות שבת ויום טוב, נשמת כל חי, נשמה, נשיאת מטרייה בשבת, נשים יהודיות באירופה של ימי הביניים, נתן גרדי, נתיבות שלום, נטעי גבריאל, נטשה מוזגוביה, נזיד, נחמן מברסלב, נחמן גולדשטיין, נחמיה אלתר, נחליאל, נגד אפיון, נגישות בשבת, נדר (יהדות), נוסח ארץ ישראל, נוסח איטליה, נוסח קטלוניה, נוסח וינה, נוע תנוע, נועם אלימלך, נופש, נולד, נווה (עיר בסוריה), נינט טייב, ניסים הכהן (אברי"ש), ניסים הכהן (שרשרת), ניסיונות ההתיישבות היהודית בחורן, ניקנור, ניגון נשים, ניגון רוסטוב, ניגוני בעלז, ניווט ספורטיבי, נייר טואלט, סן מרינו באירוויזיון 2022, סמלים ביהדות, סמחון חלוואה, סמבטיון, סמיי קאקונגולו, סאן דור, סאלי ביין, סנט הלנה, סנהדריה, סנהדריה המורחבת, סעדיה תלמיד הגר"א, סעודת ליל שבת, סעודת יום שבת, סעודה (פירושונים), סעודה (הלכה), סעודה מפסקת, סעודה שלישית, סעודות שבת, סעיד עוזרי, ספק (הלכה), ספר תורה, ספר זמנים, ספר האסופות, ספר האגדה, ספר האגור, ספר החינוך, ספר הברית השלם, ספרות חז"ל, ספרים חיצונים (הלכה), ספורט מוטורי בישראל, ספירת העומר, ספירה (קבלה), סלמון בן ירוחם, סלוניקי, סלולרי כשר, סטף ורטהיימר, סטראטגמאטה, סטרומיצה, סטרייט'ס, סטטוס קוו (המקומות הקדושים), סטטוס קוו (ישראל), סבא שלי היה רב, סבאיה, סביח, סגנון כשר, סדר מועד, סדר רב עמרם גאון, סוף שבוע, סופר-פארם, סולדד פסטורוטי, סובוטניקים, סווארכה, סוכנות כשרות, סוכת שלום (שכונה), סוכות, סינמה סיטי, סיני אדלר, סיר לבישול איטי, סיגד, סידני, סידור, סידורו של שבת, עמרם בלוי, עמרם יונגרייז, עמוס מלר, עמוס קינן, עמותת אלע"ד, ענבל לורי, עניבה, עניית אמן (הלכה), עץ חיים (ספר), עציץ, עקיבה יוסף שלזינגר, ערב פסח, ערב פסח שחל בשבת, ערב ראש השנה, ערב שבת, ערב חג, ערב יום הכיפורים, ערוץ הילדים, ערוק, עריצות שלטונית בארץ ישראל בתקופה העות'מאנית, עשרת הרוגי מלכות, עשרת השבטים, עשרת הדיברות, עשרת ימי תשובה, עשה דוחה לא תעשה, עת לעשות לה' הפרו תורתך, עת לקרוע ועת לתפור, על אהבתך, על הנסים, עלון שבת, עלובי החיים (מחזמר), עלי שור, עלים לתרופה (עלון שבת), עלילת קורבן האדם, עלילת החמור, עלילות בעל וענת, עלייה לרגל, עלייה לרגל (יהדות), עלייה לתורה, עטרת, עזרא הסופר, עזרא הכהן מסלתון טראב, עברית, עבדות בתנ"ך, עבודת שורשים, עבירה מטמטמת לבו של אדם, עדאל קדר, עומר (חקלאות), עומר אדם, עונש מוות ביהדות, עונג, עונג שבת, עונג שבת (אגודה), עונג שבת (סרט), עונג שבת (פירושונים), עולם שנה נפש, עוזי נרקיס, עובדין דחול, עובדיה מברטנורא, עובדיה יוסף, עכשיו 14, עיר לכולנו, עירוב, עירוב תחומין, עירוב תבשילין, עירוב חצרות, עיריית אשדוד, עיתונות עברית, עיירתי בלז, פארפל, פארק צ'ארלס קלור, פאול צלאן, פנחס מנחם אלעזר יוסטמן, פנחס אפשטיין, פנחס ספקטור, פנים חדשות בברכת חתנים, פנינה פלאי, פניני הלכה לילדים, פניציה, פסק דין האח והאחות, פסטיבל הזמר והפזמון 1977, פסטיבל הזיכרון, פסטיגל, פסח, פסח אליהו פאלק, פסח פרוסקין, פסח שני, פסחא של הסוסים, פסוקי דזמרא, פסולי עדות, פסכתר, פסי ביראות, פסיקת הלכה, פסיקתא רבתי, פסיקתא דרב כהנא, פעולות טרור בתל אביב, פקודת סדרי השלטון והמשפט, פר העלם דבר של ציבור, פראק, פראונקירכן, פרנץ' טוסט, פרסיוס, פרקי דרבי אליעזר, פרשת משפטים, פרשת עאישה א-ראבי, פרשת פקודי, פרשת פינחס, פרשת קדושים, פרשת קולנוע היכל, פרשת רוממה, פרשת שלח לך, פרשת חקת, פרשת בראשית, פרשת בשלח, פרשת בלק, פרשת בחוקותי, פרשת המן, פרשת הקורבנות, פרשת השבוע, פרשת וזאת הברכה, פרשת ויקהל, פרשת וישב, פרשת כי תשא, פרשת כי תבוא, פרשת יתרו, פרג'י שוואט, פרום (יידיש), פרובינקיה סוריה פלשתינה, פרישה סמוך לווסת, פת שלימה, פתח תקווה, פתחים, פלאפל עם חריף, פלטת שבת, פלג המנחה, פלוטרכוס, פטיש (פירושונים), פגניות, פדרו פאיש, פדיון שבויים, פומפיוס טרוגוס, פוסט-חילוניות, פועלי אגודת ישראל, פורס מפה ומקדש, פורים, פורים שני, פולמוס מכניסי רחמים, פולמוס השבת ביפן, פולמוס התקיעה בשבת, פולטת שכבת זרע, פוגרום פרוסקורוב, פוגרום קרקוב, פיצוחים, פיגוע ההתאבדות באיסטנבול (מרץ 2016), פיגוע הירי במרכז תל אביב, פיגוע הירי בבית הכנסת בפאוויי, צ'ונטיה, צ'יטה די קאסטלו, צאת הכוכבים, צער בעלי חיים (יהדות), צערו העתיק של הירח, צעירי עמי, צפירה, צלאת אל פאסיין, צליחת הכנרת, צבי מאיר זילברברג, צבי הירש רוזנבוים, צבי הירש להרן, צבי כהן, צדוקים, צוער (קומונה), צורת הפתח, צימעס, ציפורן (תבלין), ציר המתפללים, ציר הזמן של האנטישמיות, ציד, ציונות בלוב, קמע, קמפולונג מולדובנסק, קנס (הלכה), קניון אביה, קניון עופר השרון, קניון שבעת הכוכבים, קניון הנגב, קניון ירושלים, קפה, קפוטה, קרן אברהם הכהן, קרן קיימת לישראל, קרמבו, קרב תל מוטילה, קרב הר תבור, קריאת התורה, קריית שמואל (חיפה), קריית ים, קשת טעמים, קשת וענן, קלונימוס בעל הנס, קלי הבישול, קטן (הלכה), קברי צדיקים ביהדות, קבלת מצוות בגיור, קבלת שבת, קבלה, קדם (בית מכירות פומביות), קדושתא, קדושה אחת, קדושה דסידרא, קהילת אדרת אליהו, קהילת יהודי מרסיי, קהילת יהודי נובה זמקי, קהילת יהודי צ'רנוביץ, קהילת יהודי רדאוץ, קהילת יהודי טריפולי, קהילת יהודי טושין, קהילת יהודי בנגאזי, קהילת יהודי ברודי, קהילה קדושה יאנינה, קו פה נגאן, קו התאריך בהלכה, קונאו, קונסטנטינוס, קוראסאו, קורבן (יהדות), קורבן מנחה, קורבן מוסף, קורבן עולה, קורבן פסח, קורבן התמיד, קורבנות הנשיאים, קורה (הלכה), קול ישראל, קולנוע אדיסון, קולנוע אוריון, קולנוע חוף, קולפיק, קולחודופושי, קוגל, קודש וחול ביהדות, קווינטוס טיניאוס רופוס, קיצור שולחן ערוך, קיבוץ, קיבוץ גלויות, קידוש, קידוש החודש, קידושא רבא (אירוע), רמת גן, רמות אלון, רא"ם הכהן, רא"ש, ראש חודש, ראש השנה, ראשון לציון, ראשי תיבות, ראשי תיבות אלכסוניים, ראשי תיבות בדיעבד, ראובן רובינשטיין (עיתונאי), ראובן הרטנשטיין, רם מואב, רפאל מייזלס, רפאל הלפרין, רפואה וישועה, רצח דוד פאליק, רצה, רצה (ברכת המזון), רקמה (מלאכת יד), רשת ישיבות תומכי תמימים ליובאוויטש, רשב"א, רשות, רשות הרבים (שבת), רשות היחיד, רשימת מידות, שיעורים ומשקלות בהלכה, רטנה, רחוב שטראוס, רחוב בר-אילן, רחוב דיזנגוף, רחוב הנביאים, רחוב השומר, רחוב ירמיהו (ירושלים), רחובות הנהר, רחיצה בשבת, רב, רב אשי, רב אחא בר יעקב, רב נחמן, רב סעדיה גאון, רב עמרם גאון, רב עינא (אמורא), רב פעלים, רב פפא, רב ששת, רב חנא בגדתאה, רב חסדא, רב המנונא סבא (אמורא), רב האי גאון, רב הונא, רב הונא בר יהודה, רב יהודה, רבן שמעון בן גמליאל הזקן, רבן יוחנן בן זכאי, רבא, רבקה אליצור, רבבה (מספר), רבי אלעזר בן עזריה, רבי אלעזר בן שמוע, רבי אליעזר בן הורקנוס, רבי אחא (תנא), רבי אבא בר זבינא, רבי נחוניה בן הקנה, רבי ענני בר ששון, רבי שמעון בן חלפתא, רבי שמעון בר יוחאי, רבי תנחום, רבי לוי, רבי חנניא בן עקביא, רבי חייא בר אמי, רבי חייא בר גמדא, רבי יהושע בן קרחה, רבי יהודה בר נחמני, רבי יוסי, רבי יוסי גלילאה, רביעי, רביעית, רביב דרוקר, רגל האסורה במקומה אוסרת שלא במקומה, רדיו קול חי, רדיו טיימס, רדיית הפת, רוני או'סאליבן, רות גביזון, רוטיליוס נמטיאנוס, רובעי אשדוד, רודקי (אוקראינה), רכבל מצדה, רכבלית, רכיבה על אופניים בשבת, ריאן טוראל, ריפוי המשותק מבית חסדא, שמאליות, שמעון אגסי, שמעון בן ננס, שמעון בן יצחק, שמעיה, שמרו שבתותי, שמש בגבעון דום, שמשון מאוסטרופולי, שמשון שטוקהמר, שמחת תורה, שמואל אליהו, שמואל אברהם אבא הגר, שמואל רשבסקי, שמואל שמעון בן-ציון, שמואל טל, שמואל ברזובסקי, שמואל בורשטין, שמואל דוד אונגר, שמואל הלוי וואזנר, שמואל הוגו ברגמן, שמואל הירש, שמואל יעקב קאהן, שמור את, שמור לי ואשמור לך, שמות, שמות מספרים, שמירת שבת, שמירת שבת כהלכתה, שמירת הלשון, שמיטת קרקעות, שאול ברלין, שאול ישראלי, שאילת מילים, שנאת ישראל בעולם היווני-רומי, שנת שבתון, שנת זשג, שנת זשה, שנת זחא, שנת זחג, שנת בשז, שנת בשה, שנת בחג, שנת בחה, שנת גכז, שנת גכה, שנת השא, שנת השג, שנת החא, שנת הכז, שנת היובל, שני וחמישי, שניאור קוטלר, שנים עבריות א' - צ"ט, שער שכם, שער הכוונות, שערי חסד, שעת כדור הארץ, שעון שבת, שעון שבת (הלכה), שעון הקיץ בישראל, שעון כיס, שעון יד, שפיים, שקיעת החמה, שקית חלב, שרפת התלמוד, שרפת יער, שרפות היער של השבת השחורה, שרצים (יהדות), שרה, שריאל רוזנברג, שרים, שלמה אליעזר אלפנדרי, שלמה סובל, שלמה קרליבך (ליבק), שלמה שטנצל, שלמה לוונשטיין, שלמה זלמן אהרנרייך, שלמה גורן, שלמה דוד יהושע וינברג, שלמה יחזקאל יהודה, שלמה ידידיה זעפראני, שלום (מילה), שלום שמן, שלום שבזי, שלום לעם, שלום זכר, שלום דובער וולפא, שלום יצחק מזרחי, שטרי הדיוטות, שטריימל, שטיבל, שחיטה ביום טוב, שבסובקה, שבע מצוות דרבנן, שבע ברכות, שבע דנחמתא, שבעת המינים, שבעה, שבת (פירושונים), שבת קודש, שבת שירה, שבת חנוכה, שבת חזון, שבת המלכה, שבת האור, שבת הגדול, שבת הואיל והותרה הותרה, שבת כלה, שבתאות, שבתאי, שבתרבות, שבתות וחגים (שיר), שבתי, שבתי (שם פרטי), שבתי צבי, שבט (פירושונים), שבט (חודש), שבט בנימין, שבחי הבעש"ט, שבוע, שבועות, שבות, שבות (פירושונים), שבויי היישוב במלחמת העולם השנייה, שבי ישראל, שביעי של פסח, שביתת בהמתו, שביתת כלים, שדמות, שדרת אלרוב ממילא, שה"י פה"י, שומר חינם, שואת יהודי לוב, שולמית אלוני, שולמית שחר, שולחן ערוך, שולחן הפנים, שולחן הטהור, שובי בת ירושלים, שוגג, שווייה, שכר שבת, שכונות חרדיות בירושלים, שכירת רשות, שיער באף, שיקום מפוני גוש קטיף וצפון השומרון, שיקול דעת שיפוטי, שיר של יום, שיר השירים, שיר הכבוד, שירת קרליבך, שירת הלויים, שירת הבקשות, שירת הים, שירתי (שיר), שירה פליקס, שירות נשים בצה"ל, שירי המעלות, שירים ופיוטים לפסח, שישים ריבוא, שיתוף מבואות, שילה רפאל, שיטת זילברמן, שיטת בריסק, שיחין, שיבולי הלקט, שיבוטא, שיכון חב"ד (ירושלים), שיירת נבי דניאל, תמיר גודמן, תא כתבי הבית הלבן, תאזזה סנבת, תאונת האוטובוס בגליל, תנ"ך קורן, תנחום גרשון ביליצקי, תנועת ציונות דתית ריאלית, תנועת המזרחי, תנועות נוער וארגוני נוער בישראל, תענית, תענית אסתר, תענית בה"ב, תענית כ' בסיוון, תעשיית אפייה בישראל, תפילת מנחה, תפילת מוסף, תפילת מוסף של שבת, תפילת נעילה, תפילת נשים ביהדות, תפילת נדבה, תפילת ערבית, תפילת ערבית של שבת, תפילת שמונה עשרה, תפילת שחרית, תפילת שבע, תפילת תשלומים, תפילת חנה, תפילת השל"ה, תפילת הטבת חלום, תפילת הדרך, תפילה (יהדות), תפילה לשלום חיילי צה"ל, תפילה לשלום המדינה, תפילות ראש השנה, תפילין, תקנת חכמים, תקנות שו"ם, תקשורת סלולרית בישראל, תקשורת תומכת וחליפית, תקופת התחייה האתיופית, תקופת הביניים של העברית, תקופת היובש, תקיעת שופר, תקיפת בית הכנסת תפארת ישראל, תשעה באב, תשעה באב שחל בשבת, תשליך, תל המתלקט, תלמיד חכם שסרח, תלפיות, תלת דפורענותא, תזונת ימי הביניים, תחנון, תחרות הזמר של האירוויזיון, תחבורה ציבורית בחיפה, תחבורה ציבורית בישראל, תחום שבת, תבלין, תדיר ושאינו תדיר, תהילים פ"ג, תהילים פ"ד, תהילים צ"א, תהילים צ"ב, תהילים צ', תהילים ק"נ, תהילים קל"ו, תהילים קי"א, תהילים ל"ד, תהילים ל', תהילים כ"ג, תהילים כ"ד, תוספת שבת, תורת השמיטות, תורה, תורה מציון (ארגון), תולדות מלאכות שבת, תכשיט (שבת), תכלאל, תיאטראות ישראל, תינוק שנשבה, תיקון, תיקון ליל הושענא רבה, תיקון חצות, תיבת נח, ל"ט אבות מלאכה, ל"ג בעומר, ל' באב, ל' בשבט, ל' בכסלו, ל'אס דו פלאפל, למבה, לאה קוק (פעילת ציבור), לאו"ר, לאון רבינוביץ, לקרוס בישראל, לשכת הפרווה, לחמנייה, לחם הפנים, לחי (הלכה), לחיים חדשים, לבוש מסורתי ביישוב הישן, לבוש חרדי, לבוש יהודי מרכז תימן, להט"ב ויהדות, לוח שנה (כלי), לוח דבר בעתו, לוח השנה במגילות קומראן, לוח השנה הערבי הטרום-אסלאמי, לוי (יהדות), לוי בנימין, לוי יצחק הורוביץ, לכה דודי, לימוד מקרא בלילה, לינדה לינגל, ליקוטי מוהר"ן, ליל שישי, ט"ז באב, ט"ז באדר, ט"ז בשבט, ט"ז בטבת, ט"ז בחשוון, ט"ז בכסלו, ט"ו באדר, ט"ו בשבט, ט"ו בטבת, ט"ו בכסלו, ט' באב, ט' בשבט, ט' בטבת, ט' בכסלו, טעמי המנהגים ומקורי הדינים, טקס פתיחת אירועי האירוויזיון, טקס ההכתרה של צ'ארלס השלישי וקמילה, טקיטוס, טרחא יתירה, טל חיים, טלטול ברשות הרבים, טלגרף (עיתון ישראלי), טלית, טחנת קמח עתיקה בארץ ישראל, טבריה, טבח ארפורט, טבח חברון (תרפ"ט), טבילת עזרא, טבילה (יהדות), טהרת המת, טור אחד לחלום, טורקה, טוחן, טיסה 1812 של סיביריה איירליינס, טיש, טיב טעם, טיבולוס, טיול אחרי צבא, טיול שנתי, טייגלעך, ז' באלול, ז' באב, ז' בשבט, זמני היום בהלכה, זמירות, זמירות ופיוטים לשבת, זאת חנוכה, זאב מאור, זאב סלעי, זאב צורנמל, זאב וולף הלוי טירנואר, זרע יעקב, קיסר אתיופיה, זרח ראובן ברוורמן, זריעה, זריעה (מקוואות), זלמן ארן, זה דנגל, קיסר אתיופיה, זכריה בן יהוידע, זכור את, זכויות בעלי חיים, זכירת יציאת מצרים, זיץ, ח' באב, ח' באדר, ח' בשבט, ח' בטבת, ח' בכסלו, חמסינים במשלט, חמת גדר, חמדת ימים, חמין, חננאל דה פוליניו, חנה גוסלר, חסימת כבישים כמחאה, חסידות אוסטרהא, חסידות נדבורנה, חסידות סלונים, חסידות פאפא, חסידות פיטסבורג, חסידות תולדות אברהם יצחק, חסידות תולדות אהרן, חסידות בוסטון, חסידות ביאלא, חסידות דז'יקוב, חצר המשכן, חצוצרות הכסף, חצות היום (הלכה), חצי שיעור, חקיקה דתית בישראל, חרם צרכנים, חשמל בשבת, חלה, חלום, חלוקת הפרקים בתנ"ך, חלות, חליצה (פירושונים), חליבה בשבת, חז"ל, חזנות, חזק חזק ונתחזק, חזקיה בן רבי חייא, חזון אחרית הימים (ישעיהו), חזון עובדיה (ספר), חזון הצמחונות והשלום, חברת האוטובוסים המאוחדת, חבלים, חג, חגי איזירר, חגי פינסקר, חגי ישראל ומועדיו, חגים ציבוריים בישראל, חגים ומועדים באסלאם, חגים ומועדים בקהילות ביתא ישראל, חגיגות שנת ה-60 למדינת ישראל, חדשות סוף השבוע, חדייב, חופי ירדן, חוק איסור נהיגה ברכב בחוף ים, חוק איסור פתיחת בתי עינוגים בתשעה באב, חוק איסור הונאה בכשרות, חוק עזר, חוק שעות עבודה ומנוחה, חוק שירות ביטחון, חוק שירותי תעופה, חוק ההסמכה (שבת), חוק יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי, חוקי מגן, חורבת עוצה, חול (פירושונים), חול המועד, חולדה קמפניינו, חולה (הלכה), חובת התלמידים, חוה מונד, חוות העלמות, חוות הלימוד, חי נושא את עצמו, חי ה' וברוך צורי, חינוך (הלכה), חינוך ישראלי (תנועה), חיפה, חילוק רשויות, חילול שבת, חיטוט באף, חיבוט הקבר, חיוב מזונות, חיי אדם, חיי שנים-עשר הקיסרים, חיימה הראשון, מלך אראגון, חיים מרדכי רולר, חיים משה קנופף, חיים אריה ארלנגר, חיים אריה לייבוש הורוביץ, חיים אלעזר שפירא, חיים אברהם דב לוין, חיים סבתו, חיים פסחוביץ, חיים פינחס שיינברג, חיים קורח, חיים רבי, חיים שאול עבוד, חיים טירר, חיים זאב הירשברג, חיים חג'בי, חיים בז'רנו, חיים דרוקמן, חיים הלברשטאם, חיים ורנר, חיים כפוסי, חיים יעקב גולדוויכט, חיים יצחק בונין, חיים יהודה אריה וייל, חייזרים קדומים, ב' בניסן, ב' בשבט, ב' בתשרי, ב' בטבת, ב' בחשוון, ב' בכסלו, בן איש חי (ספר), בן-ציון מאיר חי עוזיאל, בן-ציון רבינוביץ, במטבח של עדן, במדבר, באמאלכי, באצ'קו פטרובו סלו, באר שבע, בארות יצחק, בנק ערבי ישראלי, בנג'מין ברפמן, בנדיגאמוס, בני מנשה, בני אפרים, בני ברק, בני בתירה, בנימין אייזנר, בנימין זאב הרצל, בנימין הכהן ויטאלי, בנימין יחזקאל יהודה, בניית המשכן, בסתר רעם, בסיס תל נוף, בסיס לדבר האסור, בציעת הפת, בקר לחלב, בקבוק חם, בר מצווה, בר כוכבא, בר יוחאי (פיוט), בראשית, ברנינג מן, ברק קופמן, ברבורים, ברוך אל עליון, ברוך שאמר, ברוך בן יצחק, ברוך גיגי, ברוך ה' יום יום, ברוריה, ברכת אבות, ברכת קדושת היום, ברכת שים שלום, ברכת חונן הדעת, ברכת ברוך ה' לעולם, ברכת המזון, ברכת האילנות, ברכת החודש, ברכת הבנים, ברכת כהנים, ברכה, ברכה (נימוס), בריך שמיה, בריאת העולם, בריאת העולם (יהדות), בריאת העולם ביהדות ובאנומה אליש, בריס פון מינכהאוזן, ברירה (הלכה), ברית מילה, ברית ערים, ברית המילה (אירוע מקראי), ברידג'פורט, בשמים ראש, בתולה (הלכה), בתי מחסה, בתי קולנוע בתל אביב, בתי זיקוק לנפט, בתי הספר הפולניים-העבריים, בתי כנסת בלוב, בל תוסיף ובל תגרע, בלבב ימים, בטי סלומון דה רוטשילד, בחדרי חרדים, בג"ץ מירון נגד שר העבודה, בג"ץ דיזיין נגד משרד העבודה והרווחה, בגן של דודו, בגדי שבת, בוא שיר עברי, בונה, בורר ביום טוב, בורו פארק, בולמאס, בוטיון, בין שתי ערים (עגנון), בין השמשות (יהדות), בינה - התנועה ליהדות חברתית, ביצה מבושלת, בישול (פירושונים), בישול בחמה, בית משפחה, בית מדרש גור, בית אלוהים (צ'ארלסטון), בית ספר ויצמן (נהריה), בית קברות, בית קברות יהודי, בית שמואל - מרכז שמשון, בית שרעבי, בית שטרן, בית שימוש, בית דניאל (תל אביב), בית הספר הריאלי, בית הקברות שומרי שבת, בית התקיעה, בית החלוצות (ירושלים), בית הבחירה למאירי, בית הכנסת אלגריבה, בית הכנסת אוהל יצחק, בית הכנסת איצקוביץ', בית הכנסת אייזיק אייגרי, בית הכנסת נווה שלום, בית הכנסת עדס, בית הכנסת עושה שלום, בית הכנסת רומבך, בית הכנסת של קורו, בית הכנסת חארה צגירה, בית הכנסת חיים, בית הכנסת במדרס, בית הכנסת ברחוב אלדרידג', בית הכנסת בוויס-מרקס, בית הכנסת בית רחל (אסטנה), בית הכנסת בית יעקב, בית הכנסת האר"י האשכנזי, בית הכנסת האשכנזי (איסטנבול), בית הכנסת הגדול (חיפה), בית הכנסת הגדול (ירושלים), בית הכנסת הגדול של פירנצה, בית הכנסת הגדול של בודפשט, בית הכנסת הישן (ארפורט), בית הכנסת היכל יהודה, בית הכנסת והמרכז למורשת היהדות ע"ש צימבליסטה, בית הכנסת ישורון, בית היתומים של יאנוש קורצ'אק, בית היתומים היהודי בפרנקפורט, בית הילדים ע"ש צבע אלעזרקי, בית כנסת, בית כנסת עולי בורסה, בית כנסת האלשיך, בית כנסת הרמב"ן (הרובע היהודי), בית כנסת היזדים, בית יעזק, בית ישראל (גאנה), בית יהודיוף-חפץ, ביתא ישראל, בילו סנטר, ביטול רשות, ביטול רשות מחצר לחצר, ביטול רשות מבית לבית, ביטול שמירת המקדש, ביד חזקה ובזרוע נטויה, ג' באדר, ג' בשבט, ג' בתשרי, ג' בטבת, ג' בחשוון, ג'חנון, ג'ון פ. מאייר, ג'ורג' רומני, ג'ובה (פירושונים), ג'ודי פוסטר, ג'ודי שיקגו, ג'ייסון דב גרינבלט, גמרא סדורה, גמילות חסדים, גאוגרפיה של זמן, גני גד, געפילטע פיש, גרמא בשבת, גרנד אול אופרי, גרנד פרי לאס וגאס, גרף של רעי, גרשם שלום, גרשון אדלשטיין, גרשון תנחום ממינסק, גרטל, גשר פז, גל הטרור בישראל (2023), גלגל השנה, גלות בבל, גטו הברון הירש, גזירת סנדל המסומר, גזירת כלים, גזירה דרבה, גזירות אנטיוכוס, גזירות אדריאנוס, גזירות יהושע, גבאי, גבריאל חזות, גבי קניקובסקי, גדעון סער, גוש חלב, גולן אזולאי, גולדה מאיר, גוטהולד סלומון, גוי ששבת חייב מיתה, גירוש יהודי מדינת האפיפיור, גישות למאפייניה של מדינת ישראל, ד' באדר, ד' בטבת, ד' בחשוון, ד'קע"ב, דן שוורץ, דן כנר, דמאסקיוס, דם קישוי, דני שטג, דניאל גולדמן, דניאל גולדשמידט, דער מארגען זשורנאל, דעת (אתר אינטרנט), דקלוג (סדרת טלוויזיה), דרך ה', דרשת השבת, דרור וינברג, דרור יקרא, דרכי לימוד התלמוד, דת בישראל, דת ומדע, דב מאיר רובמן, דב אריה קליג, דב תבורי, דב ימיני, דברים רבה, דג מלוח (מאכל), דדליין, דומה (מלאך), דורון טויסטר, דוד פלומבו, דוד צבי פנקס, דוד צבי רוזנבוים, דוד קאפח, דוד רפפורט, דוד שמש, דוד שמידל, דוד לידא, דוד חנזין, דוד גוטר, דוד הנגיד, דוד הלחמי, דוד החקיין, דוד כהן (ראש ישיבה), דוד כהן (הנזיר), דודי קאליש, דודי ויסמן, די אידישע שטימע, דימות תהודה מגנטית, דיר חג'לה, דיבר הכתוב בהווה, דיו קסיוס, דיואן תימני, דיוניסיוס הקדוש, ה' מלך ה' מלך ה' ימלוך לעולם ועד, ה' באדר, ה' בחשוון, המנורה, המספיק לעובדי השם, המסורת היהודית (ספר), המסילה, המערכה הצרפתית במצרים ובארץ ישראל, המצור על ירושלים (70), המקור הכהני, המקושש, המרד הגדול, המרכז היהודי באושוויינצ'ים, המשביר המרכזי, המשולש (ירושלים), המשכן, המטבח הספרדי, המטבח הפרסי, המטבח התימני, המטבח הישראלי, המטבח היהודי, המטבח היהודי ספרדי, המחאה נגד תוכנית ההתנתקות, המחלוקת על הסמיכה ביום טוב, המדור להווי ומסורת יהודית (קול ישראל), המועצה הלאומית של נשים יהודיות, המירוץ למיליון (תוכנית טלוויזיה ישראלית), האמן ומרגריטה (סדרת טלוויזיה), הארץ שלנו (ספר קומיקס), הארי לוק, האח הגדול עונה 3, האחים חדד, האושפיזין, האוכל דג ביום דג ניצל מדג, האימפריה העות'מאנית, האינקוויזיציה הפורטוגזית, האיחוד הלאומי-מפד"ל, האיגרת אל הגלטים, הנאדי ג'רדאת, הנאום האחרון של משה, הנערים, הנצחת חללי מערכות ישראל, הנחת תפילין, הנדח, הנה מה טוב, הספד, הסטטוס קוו בישראל בנושא השבת, הענישה בהלכה, הערמה, העבריים מדימונה, העבריים השחורים, העורף הישראלי במלחמת חרבות ברזל, העיר העתיקה של צפת, העיטור, הפסק (הלכה), הפסק טהרה, הפרומס, הפלגה בשבת, הפטרה, הפורום המשפטי למען ישראל, הפולמוס היהודי-נוצרי, הפיגוע במסעדת מקסים, הפיגוע במרכול היהודי בפריז, הפיגוע בראס בורקה, הפיגוע בשוק מחנה יהודה (2002), הפיגוע בבית הכנסת באיסטנבול (1986), הפיגועים באיסטנבול (2003), הקנוניה נגד אמריקה (סדרת טלוויזיה), הקפות, הקרע ביהדות הונגריה, הקהילה המסורתית הקריות, הקהילה היהודית במרגיטה, הקהילה היהודית באנטופול, הקהילה היהודית בסוצ'אבה, הר ציון, הר הרוח, הר הבית, הרפתקאותיו של רבי יעקב, הררי קדם, הרבנות הראשית לישראל, השערת התעודות, השתנות טבעים בהלכה, השבת השחורה, השבת השחורה (סלוניקי), השהיה (שבת), השירות הדתי, התפרצות החצבת בישראל (2018), התפילה בישראל בהתפתחותה ההיסטורית, התקופה הרומית בארץ ישראל, התרת נדרים, התחדשות יהודית (ישראל), התוועדות, הלעיטהו לרשע וימות, הלל מפאריץ', הלל לומד תורה, הלל דוד סתהון, הלל הזקן, הלחימה ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל, הלוח העברי, הלוח הקראי, הלכה, הלכה ברורה (ספר), הלכה ואין מורין כן, הלכה וטכנולוגיה, הלכות עירובין, הלכות שבת, הלכות ליל הסדר, הלכות בית הכסא, הלכות הרחקה מגויים, הליגה למניעת כפייה דתית, הטמנה (שבת), הטבח בבית הכנסת בפיטסבורג, הזמן הצהוב, הזכרת נשמות, החזרה (שבת), החג של החגים, החיל, הבא במחתרת, הבערה ביום טוב, הבריגדה היהודית, הבלעת תחומין, הבחירות המיוחדות לראשות הממשלה – 2001, הבדלה, הביצה הירושלמית, הגן הארכאולוגי ירושלים, הגאון מווילנה, הגניוס היהודי, הגרסה המצרית-יוונית ליציאת מצרים, הגט מקליווא, הגזמה, הגולם מפראג, הדר הכרמל, הדת השומרונית, הדבר על מפתן הדלת, הדותהו, הדיוט, הדיוויזיה ה-163 (ורמאכט), ההיכל, הו"ד - הומוסקסואלים דתיים, הואיל, הואיל (פירושונים), הוצאת קורן ירושלים, הוצאה ביום טוב, הורטיוס, הושענא רבה, הושענות, הוועד הלאומי, הווה, הכנסת העשירית, הכנסת החמש עשרה, הכנסייה האמיתית של ישו, הכנסייה האדוונטיסטית של היום השביעי, הכנסייה האורתודוקסית האתיופית, הכנה משבת לחול, הכרזת תעניות, הכרזת המצורע על הצרעת, הכרונולוגיה המקראית והמסורתית, הכשר מצווה, הכשרה מקצועית, הכי ישראלי (שיר), היסטוריה של עם ישראל, היסטוריה של האנטישמיות, היסטוריה של האריתמטיקה, היציע (ארגון), היתר שאיבת מים בשבת, היטל עינוגים, היהדות החרדית בארצות הברית, היהדות ומוחמד, היהודים באימפריה העות'מאנית, היום הראשון ללימודים, היכל שלמה, היימנות, היינריך היינה, היישוב, היישוב היהודי בחברון, ו' באדר, ו' בחשוון, ומתוק האור, וסת החודש, וסת ההפלגה, ועידת לייפציג, ועידות נצרת, וטרלופליין, וטיוס ואלנס, ודבר דבר, וינסטון צ'רצ'יל, ויסלר בלקומב, ויקרא, ויליאם שייבס, ויכולו, ויכוח טורטוסה, ויכוח ברצלונה, כ"א באלול, כ"א באייר, כ"א בשבט, כ"ט בשבט, כ"ט בתשרי, כ"ט בטבת, כ"ז בחשוון, כ"ח בשבט, כ"ח בתשרי, כ"ב באייר, כ"ב בשבט, כ"ב בטבת, כ"ב בכסלו, כ"ג באב, כ"ג בשבט, כ"ג בטבת, כ"ג בחשוון, כ"ג בכסלו, כ"ד באדר, כ"ד בשבט, כ"ד בטבת, כ"ד בחשוון, כ"ה בטבת, כ"ה בחשוון, כ"ו בחשוון, כ' בחשוון, כמנתים, כנס מחולות העם בדליה, כניסת שבת, כסלו, כפר סבא, כפר שמריהו, כפר הנוער האורנים - פנימיית האורנים, כפר הנוער ויצו נהלל, כפרה, כפייה אנטי-דתית בישראל, כפייה דתית, כפייה דתית בישראל, כרמל שאמה הכהן, כשרות, כתב המנדט, כתבי האר"י, כתבי הגר"ח, כתובת רחוב, כל דבר שבמניין צריך מניין אחר להתירו, כלפון משה הכהן, כללי מלאכת יום טוב, כלבת, כלבו (ספר), כלה, כלי שמלאכתו לאיסור, כבר נגשת, כבש (מזבח), כבוש כמבושל, כבוד שבת, כבוד המת בשבת, כבוד הבריות, כביש 436, כביש 481, כה עשו אמותינו, כה עשו חכמינו, כהושעת אלים, כוס יין, כותב (פירושונים), כולל חבת ירושלים, כוח דהיתרא עדיף, כובאנה, כובע סמט, כוונה (יהדות), כי אשמרה שבת, כיסא גלגלים, כיסוי ראש לנשים (הלכה), כיסוי החלות, כיבוש יריחו, כיבוי ביום טוב, כיכר השבת, י"א בטבת, י"א בחשוון, י"ט בחשוון, י"ז באדר, י"ז בשבט, י"ז בטבת, י"ז בחשוון, י"ח בתמוז, י"ח בטבת, י"ח בחשוון, י"ב בניסן, י"ב בחשוון, י"ג בחשוון, י"ד באלול, י"ד בשבט, י' באדר, י' בשבט, י' בטבת, י' בחשוון, ימי בין המצרים, ימין משה, ימים נוראים, יאנוש קומלוש, יאיר להמן, יניי, יעקב מאורליינש, יעקב משה חרל"פ, יעקב מדן, יעקב אריה אלתר, יעקב אבוחצירא, יעקב נפתלי שמחוני, יעקב פרנק, יעקב קמנצקי, יעקב רוטנר, יעקב רובינסון, יעקב למר, יעקב לנדא, יעקב ליצמן, יעקב חיים סופר, יעקב בן אשר, יעקב בן ציון מנדלסון, יעקב ברזילי, יעקב בירדוגו (שופריה דיעקב), יעקב ישראל קניבסקי, יעקב ישראל הופקוביץ, יעקב יוסף הרמן, יעקב יוסף כ"ץ, יעלה יעלה, יעיש גיאת, יפה נוף (הוצאה לאור), יצחק מאיר (זמר), יצחק אברבנאל, יצחק אבוהב (מנורת המאור), יצחק אייזיק מטירנא, יצחק אייזיק רוזנבוים, יצחק נשר, יצחק סמואל (רב), יצחק שחיבר, יצחק זלר, יצחק זילבר, יצחק זילברשטיין, יצחק בצרי, יצחק די-בוטון, יצחק הצרפתי השני (פאס), יצחק הוטנר, יצחק יעקב רבינוביץ (ביאלא), יציאת מצרים, יציאה בשאלה, יקותיאל פרקש, יקותיאל יהודה טייטלבוים (ייטב לב), ירושלים של זהב (תכשיט), ירושלים המחולקת, ירידה מארץ ישראל, ישמעאל העכברי, ישנה בחיק ילדות, ישעיהו ליבוביץ, ישעיהו הרצל, ישראל, ישראל מאיר לאו, ישראל מאיר הכהן, ישראל אריאל, ישראל אלטר (חזן), ישראל עמיקם, ישראל קליי, ישראל שחק, ישראל זאב גוסטמן, ישראל באירוויזיון, ישראל בעליה, ישראל גוטליב, ישראל די קוריאל, ישראל ולץ, ישראל יצחק גרינץ, ישראייר, ישתבח, ישכר דב בארון, ישיבת מיר מודיעין עילית, ישיבת אוהל תורה, ישיבת תורת חיים (מוסקבה), ישיבת בני רחל, ישיבת המתמידים, ישיבה על קברו (עמותה), ילקוט מעם לועז, ילדות בירושלים הישנה, יחסי אישות (הלכה), יחזקאל לנדא, יחיא קאפח, יחיאל מפריז, יחיאל בר לב, יבוריב, יבול נוכרי, יגל יעקב, יד לבנים (באר שבע), ידותון הלוי החבר, ידידי השכחת (פרויקט), יה אכסוף, יהדות, יהדות מקסיקו, יהדות משיחית, יהדות אפטא, יהדות אל סלוודור, יהדות אורתודוקסית בתל אביב, יהדות נאפולי, יהדות נורווגיה, יהדות סין, יהדות פראגה, יהדות קראית, יהדות קטלוניה, יהדות קוראסאו, יהדות רפורמית, יהדות רומא, יהדות שאנגחאי, יהדות שוודיה, יהדות תאילנד, יהדות תימן, יהדות לוב, יהדות ליבורנו, יהדות טריאסטה, יהדות זימבבואה, יהדות חצי האי ערב, יהדות חרדית, יהדות חילונית-הומניסטית, יהדות בוקרשט, יהדות בוקובינה, יהדות בולגריה, יהדות ביזנטיון, יהדות כווית, יהדות ישראל, יהונתן בן בעיה ומסבלה בן שמעון, יהורם גאון, יהושע מנחם אהרנברג, יהושע אבן שועיב, יהושע סיגל, יהושע בן-מאיר, יהושע ויצמן, יהושע יצחק שפירא, יהושע ישעיה נויבירט, יהודה מנחם אלפונסו פצ'יפיצ'י, יהודה קופרמן, יהודה לייב משפולי, יהודה בן דורתאי, יהודה דוד אייזנשטיין, יהודי סן ניקנדרו, יהודי עם מטבעות, יהודים ושחמט, יואל בן נון, יואל ולבה, יואל כהן, יום ראשון, יום רביעי, יום שני, יום שלישי, יום שבתון, יום שבתון (פיוט), יום שישי, יום שישי (פירושונים), יום טוב, יום טוב ראשון של סוכות, יום טוב שני של גלויות, יום טוב הסמוך לשבת, יום זה מכובד, יום זה לישראל, יום חמישי, יום חופש התוכנה, יום חול, יום הניצחון (9 במאי), יום הקופסאות, יום השבת, יום השבת אין כמוהו, יום הזיכרון לרחבעם זאבי, יום הזיכרון לשואה ולגבורה, יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, יום הזיכרון ליצחק רבין, יום הכיפורים, יום כיפור קטן, יום-טוב עהרליך, יונדב קפלון, יונה שטנצל, יוסף משה כהנא, יוסף מוקיר שבת, יוסף אחאי, יוסף צבי קאליש, יוסף צבי רימון (רב), יוסף צבי דושינסקי, יוסף שאול נתנזון, יוסף שלמה דיין, יוסף שלום אלישיב, יוסף טרגין, יוסף בן נאים, יוסף בן ג'וייא, יוסף ברויאר, יוסף בירדוגו (מקנס), יוסף דה פיצ'וטו ביי, יוסף הכהן גאון (השלישי), יוצא דופן, יותר משישראל שמרו את השבת שמרה השבת אותם, יוליאנוס בן צבר, יוחנן מגוש חלב, יוחנן הכהן ברבי יהושע, יובנאליס, יובל פרייליך, יובל שרלו, יובל הדדי, יודא-באסה, יודוך רעיוני, יוון העות'מאנית, יין, ייצור חשמל, ייהרג ואל יעבור, 100 מושגי יסוד, 1949 בישראל, 24 ימים, 24/7, 36 (מספר), 4 (מספר), 7 (מספר). להרחיב מדד (2073 יותר) » « הפסיכולוג מדד

B&H

עובדי החנות עוזרים ללקוחות B&H תמונות ווידאו (באנגלית: B&H Photo Video) היא החברה הגדולה ביותר בארצות הברית לצילום ולמדיה שאינה רשת.

חָדָשׁ!!: שבת וB&H · ראה עוד »

Bücherei des Schocken Verlag (ספרוני הוצאת שוקן)

Bücherei des Schocken Verlag (בגרמנית, "ספרוני הוצאת שוקן"), שנקראת לעיתים גם "beliebte Reihe der Schocken-Bücherei" (בגרמנית, "הסדרה האהובה") היא סדרת ספרים שיצאה לאור בהוצאת שוקן בין נובמבר 1933 ל-1939.

חָדָשׁ!!: שבת וBücherei des Schocken Verlag (ספרוני הוצאת שוקן) · ראה עוד »

Chabad.org

Chabad.org (חבד אורג וגרסתו בעברית בית חב"ד או: he.chabad.org) הוא האתר הרשמי של הזרם המתון בחסידות חב"ד העומד תחת דוברות חב"ד המרכזית.

חָדָשׁ!!: שבת וChabad.org · ראה עוד »

Cum nimis absurdum

הבולה cum nimis absurdum cum nimis absurdum (קום נימיס אבסורדום – בלטינית "כיוון שזהו אבסורד") הוא שמה של בולה שהוציא האפיפיור פאולוס הרביעי ב-14 ביולי 1555 שבה הוטלו שורה של גזרות דתיות וכלכליות על היהודים במדינת האפיפיור.

חָדָשׁ!!: שבת וCum nimis absurdum · ראה עוד »

JLI

לוגו JLI JLI - מכון רוהר ללימודי יהדות (באנגלית The Rohr Jewish Learning Institute) הוא סַפַּק של קורסים ולימודי תוכן יהודיים בנושאים שונים בתולדות ישראל, משפט עברי, אתיקה, פילוסופיה וספרות תורנית.

חָדָשׁ!!: שבת וJLI · ראה עוד »

MLB

ליגת ה-MLB (באנגלית: Major League Baseball, בעברית: ליגת הבייסבול הבכירה) היא ליגת הבייסבול הבכירה של ארצות הברית וקנדה.

חָדָשׁ!!: שבת וMLB · ראה עוד »

Stripper (שיר של אקילה לאורו)

Stripper (בעברית: חשפנית) הוא שיר באנגלית ובאיטלקית של הזמר האיטלקי אקילה לאורו.

חָדָשׁ!!: שבת וStripper (שיר של אקילה לאורו) · ראה עוד »

The Greatest Story Ever D'ohed

הומר נואם בכיפת הסלע The Greatest Story Ever D'ohed (בתרגום חופשי: הסיפור הכי גד'אול שסופר אי פעם) הוא הפרק ה-16 בעונה ה-21 של סדרת הטלוויזיה "משפחת סימפסון", ששודר ברשת פוקס בערב פסח 2010.

חָדָשׁ!!: שבת וThe Greatest Story Ever D'ohed · ראה עוד »

U

האות U (יו) היא האות העשרים ואחת באלפבית הלטיני.

חָדָשׁ!!: שבת וU · ראה עוד »

מן

ליקוט המן, ציור משנות ה-60 של המאה ה-15. נס המן, ציור משנת 1577. פרסקו משנת 1720. מן בסיפור המקראי, הוא מזון שירד מהשמים לבני ישראל במסעותיהם לאחר צאתם ממצרים בדרכם לארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: שבת ומן · ראה עוד »

ממצוא חפצך

האיסור ממצוא חפצך הוא איסור הלכתי בהלכות שבת האוסר לעשות ביום השבת מעשים כהכנה לדברים האסורים בשבת, גם אם המעשים האסורים עצמם יַעָשוּ בחול בלבד.

חָדָשׁ!!: שבת וממצוא חפצך · ראה עוד »

ממשקה ישראל

ממשקה ישראל הוא כלל בהלכות הקורבנות, שלפיו אין להביא קורבן מדבר האסור באכילה על פי הלכות כשרות המזון.

חָדָשׁ!!: שבת וממשקה ישראל · ראה עוד »

ממשלת ישראל העשרים ושמונה

250px ממשלת ישראל העשרים ושמונה היא ממשלה שהורכבה על ידי אהוד ברק, ראש רשימת ישראל אחת ויו"ר מפלגת העבודה.

חָדָשׁ!!: שבת וממשלת ישראל העשרים ושמונה · ראה עוד »

ממלכת ישראל

ממלכת ישראל הוא שמה המקובל כיום של ממלכה שהתקיימה בחלקים מארץ ישראל בתחילת האלף הראשון לפני הספירה, במשך כמאתיים שנים (מ-928 לפנה"ס ועד 722 לפנה"ס) לפי הכרונולוגיה המקובלת.

חָדָשׁ!!: שבת וממלכת ישראל · ראה עוד »

ממילא

מאה ה-21 שטח ממילא טרם בניית השכונה, 1854. בקדמת התמונה בריכת ממילא ובית הקברות ממילא, ומאחוריהם השטח עליו נבנתה השכונה. הרצל וחברי המשלחת הציונית ברחוב ממילא, 1898 הרצל בחזית בית שטרן בו התארח, 1898 מנזר סן ונסן דה פול - המבנה הראשון שנבנה בממילא, ואחד המבנים המקוריים היחידים שנותרו בה ממילא היא שכונה בלב ירושלים, בעמק המקשר בין שער יפו בעיר העתיקה לבין העיר החדשה.

חָדָשׁ!!: שבת וממילא · ראה עוד »

מאמר מרדכי (ספר שו"ת)

שו"ת מאמר מרדכי הוא סדרת ספרי שאלות ותשובות בת חמישה כרכים בהלכה מאת הרב מרדכי אליהו.

חָדָשׁ!!: שבת ומאמר מרדכי (ספר שו"ת) · ראה עוד »

מאמר חסידות (חב"ד)

בחסידות חב"ד, מאמר חסידות, או בקיצור מאמר, הוא דבר תורה שנאמר או נכתב על ידי אחד מאדמו"רי חב"ד, המבאר נושא עמוק בתורת חב"ד שיסודו בקבלה, ובו הסקת מסקנות בעבודת ה'.

חָדָשׁ!!: שבת ומאמר חסידות (חב"ד) · ראה עוד »

מאמרי הראיה

מאמרי הראיה הוא ספר המקבץ מאמרים, נאומים, דרשות, שיעורים ומכתבים שפרסם הרב קוק, ושרובם נכתבו או תומללו לשם פרסום ציבורי בחייו, בעיתונות ובביטאונים שונים.

חָדָשׁ!!: שבת ומאמרי הראיה · ראה עוד »

מאפיית לנדנר

מתי לנדנר מאפיית לנדנר הייתה מאפייה משפחתית בירושלים, ואחת מהמאפיות הוותיקות בישראל.

חָדָשׁ!!: שבת ומאפיית לנדנר · ראה עוד »

מאבקי השבת בירושלים

ירושלים (2009). הצתת פחי אשפה ותכולתם, על רקע פתיחת חניון ספרא בשבת. מודעת רחוב חתומה על ידי "העדה החרדית" הקוראת לצאת למחות בשבת על פתיחת חניון קרתא חלק ממודעה חתומה על ידי ראשי העדה החרדית, ובו אזהרה שלא לעשות מעשי אלימות במחאות ובהפגנות נגד פתיחת החניון. מאבקי השבת בירושלים הם פעולות מחאה היזומות על ידי פלגים שונים של היהדות החרדית בירושלים כנגד תופעות שונות של חילול שבת, כגון תנועת כלי רכב, פעילויות תרבות, בידור ונופש, פתיחת מרכזי קניות ועוד.

חָדָשׁ!!: שבת ומאבקי השבת בירושלים · ראה עוד »

מאה ברכות

בשבת ויום טוב משלימים את מנין 'מאה ברכות' על ידי אכילת פירות ומיני מתיקה תקנת מאה ברכות היא תקנה קדומה המחייבת לברך בכל יום לפחות מאה ברכות.

חָדָשׁ!!: שבת ומאה ברכות · ראה עוד »

מאורות הראי"ה

סדרת מאורות הראי"ה מאורות הראי"ה היא סדרת ספרים בנושאים שונים במסגרתה נדפסים דברי הגות, דרשות, אגרות, מאמרים ועוד, מאת הראי"ה קוק.

חָדָשׁ!!: שבת ומאורות הראי"ה · ראה עוד »

מאיר שלזינגר

הרב מאיר שלזינגר (נולד ב-1933) הוא רב וראש ישיבה ישראלי, כיהן כרב קיבוץ שעלבים, מייסד ישיבת שעלבים וראש הישיבה הראשון.

חָדָשׁ!!: שבת ומאיר שלזינגר · ראה עוד »

מאיר הלוי הורוביץ (טיקטין)

רבי מאיר הלוי הורוביץ (כונה מהר"ם טיקטין, על שם עיירת רבנותו; ה'שצ"ז (~1637) – א' באדר ה'תק"ד, פברואר 1744) היה רב, צדיק ומקובל, מגדולי פולין במאה ה-18, רבן של העיירות בוליחוב, זלוטשוב וטיקטין.

חָדָשׁ!!: שבת ומאיר הלוי הורוביץ (טיקטין) · ראה עוד »

מאיר ועקנין

הרב מאיר ועקנין (ז' באדר תרמ"ה - כ"ט באדר ב' תשל"ה; 1885–1975) היה הרב הספרדי ואב בית הדין של טבריה.

חָדָשׁ!!: שבת ומאיר ועקנין · ראה עוד »

מנחם מנדל שניאורסון

רבי מנחם מנדל שניאורסון (כונה הרבי מלוּבָּבִיץ' בראשי תיבות - רמ"מ, רמ"ש או רממ"ש; י"א בניסן תרס"ב, 18 באפריל 1902 – ג' בתמוז תשנ"ד, 12 ביוני 1994) היה האדמו"ר השביעי והאחרון של חסידות חב"ד-לובביץ' מ-י' בשבט ה'תשי"א, 17 בינואר 1951, ועד פטירתו.

חָדָשׁ!!: שבת ומנחם מנדל שניאורסון · ראה עוד »

מנחם נחום קפלן

הרב מנחם נחום קפלן מהורודנה (תקע"ב, 1811 – ח' בחשוון תר"ם, 1879, נודע בכינוי רבי נחומ'קה מהורודנה) התפרסם כצדיק וגבאי צדקה.

חָדָשׁ!!: שבת ומנחם נחום קפלן · ראה עוד »

מנחם שינקין

קברו של מנחם שינקין בבית הקברות טרומפלדור (לאחר שיפוץ) הנהלת הגימנסיה העברית, 1910; משמאל לימין: אליהו ברלין, מנחם שינקין, בן-ציון מוסינזון, חיים בוגרשוב, חיים חיסין מנחם שֶׁיְנְקִין (בכתיב יידי: שיינקין; תרל"א, 1871, אוּלַה (בלארוס), פלך ויטבסק, האימפריה הרוסית – ה' בחשון תרפ"ה, 2 בנובמבר 1924, שיקגו, ארצות הברית) היה מנהיג ציוני, ממייסדי תל אביב.

חָדָשׁ!!: שבת ומנחם שינקין · ראה עוד »

מנחם זמבה

הרב מנחם זֵמְבָּה (נכתב גם זמבא; י"ג באלול תרמ"ג, 15 בספטמבר 1883 – י"ט בניסן תש"ג, 24 באפריל 1943) היה מגדולי רבני יהדות פולין וממנהיגיה קודם השואה.

חָדָשׁ!!: שבת ומנחם זמבה · ראה עוד »

מנחם בגין

מנחם בגין (16 באוגוסט 1913, י"ג באב ה'תרע"ג – 9 במרץ 1992, ד' באדר ב' ה'תשנ"ב) היה פוליטיקאי, מדינאי ואיש צבא ישראלי, שכיהן כראש ממשלת ישראל השישי.

חָדָשׁ!!: שבת ומנחם בגין · ראה עוד »

מנחת חביתין

מנחת חביתין היא אחת ממיני קורבן מנחה, והיא מוקרבת על ידי הכהן הגדול מדי יום, מחציתה בסמוך לתמיד של שחר ומחציתה השנייה בסמוך לתמיד של בין הערביים.

חָדָשׁ!!: שבת ומנחת חביתין · ראה עוד »

מנחת חינוך (ספר)

מנחת חינוך הוא ספר שנכתב בידי רבי יוסף באב"ד (תקס"א, 1801–תרל"ד, 1874), ומציע פירוש למדני לספר החינוך.

חָדָשׁ!!: שבת ומנחת חינוך (ספר) · ראה עוד »

מנחת העומר

מִנְחָת הַעֹמֶר (גם: עֹמֶר הַתְּנוּפָה, מִנְחַת בִּכּוּרִים) היא קורבן מנחת ציבור שמביאים מראשית הקציר, למחרת יום טוב ראשון של חג הפסח.

חָדָשׁ!!: שבת ומנחת העומר · ראה עוד »

מנדל רוזנבאום

מנדל רוזנבאום (תקמ"ד, 1783 - תרכ"ט, 1868) היה בנו של הדיין מתילהיים, רבי יצחק אריה ליב איצק ליב רוזנבאום.

חָדָשׁ!!: שבת ומנדל רוזנבאום · ראה עוד »

מנדל ג'ון דינס

מנדל ג'ון דינֶס (Mendel Diness, 1827 – 1 בדצמבר 1900) היה הצלם המקצועי הראשון שקבע את מושבו בירושלים.

חָדָשׁ!!: שבת ומנדל ג'ון דינס · ראה עוד »

מנהגי אבלות בימי ספירת העומר

בין פסח לעצרת היא התקופה שבין חג הפסח לחג השבועות (הנקרא גם עצרת), בהקשר למנהגים (חלקם מכונים גם מנהגי אבלות) שקיימים באותה תקופה.

חָדָשׁ!!: שבת ומנהגי אבלות בימי ספירת העומר · ראה עוד »

מנהגי שבת בתנועת החסידות

חסידים בעיר רחובות בדרכם לבי"כ בכניסת השבת בתנועת החסידות יש מנהגים רבים הסובבים את יום השבת.

חָדָשׁ!!: שבת ומנהגי שבת בתנועת החסידות · ראה עוד »

מנורת המאור (אבוהב)

מהדורת "מנורת המאור" בתרגום ללאדינו, איזמיר תרל"ז מנורת המאור הוא ספר מוסר אשר חיבר רבי יצחק אבוהב.

חָדָשׁ!!: שבת ומנורת המאור (אבוהב) · ראה עוד »

מנוחה ושמחה

"מְנוּחָה וְשִׂמְחָה" הוא פיוט שנהגו לשורר בקהילות אשכנז בליל שבת.

חָדָשׁ!!: שבת ומנוחה ושמחה · ראה עוד »

מניין המצוות על פי ספר החינוך

מניין תרי"ג מצוות, כפי שהוא מופיע בספר החינוך, מבוסס על מניין המצוות שמנה הרמב"ם בספר המצוות.

חָדָשׁ!!: שבת ומניין המצוות על פי ספר החינוך · ראה עוד »

מסע בני נוער לפולין

בני נוער מדליקים נרות נשמה בביתן היהודי באושוויץ מסע בני נוער לפולין הוא מן הפעילויות המרכזיות במערכת החינוך בישראל סביב הוראת השואה.

חָדָשׁ!!: שבת ומסע בני נוער לפולין · ראה עוד »

מסע המושבות

הרב קוק, יוזם מסע הרבנים הרב זוננפלד, עמד בראש מסע הרבנים יחד עם הרב קוק "מסע המושבות" או "מסע הרבנים" הוא כינוי למסע שערכה קבוצת רבנים ביישובים החדשים בצפון הארץ: המושבות והקבוצות אשר הוקמו בארץ ישראל על ידי אנשי העליות הראשונות, משנת תרמ"ב 1882.

חָדָשׁ!!: שבת ומסע המושבות · ראה עוד »

מסע וילהלם השני לארץ ישראל

פמליית הקיסר במוריסטן, ברקע - מגדל כנסיית הגואל אותה חנך הקיסר מסעו של קיסר גרמניה וילהלם השני לארץ ישראל בחודשים אוקטובר-נובמבר 1898 היה נקודת ציון בולטת בתולדות ארץ ישראל בתקופה העות'מאנית ובתולדות הציונות.

חָדָשׁ!!: שבת ומסע וילהלם השני לארץ ישראל · ראה עוד »

מסעוד רפאל אלפסי

הרב מסעוד (רפאל) אלפאסי (סביב ה'ת"ם, 1680 - א' טבת ה'תקל"ה, 1774) היה דרשן, פוסק הלכה ומקובל.

חָדָשׁ!!: שבת ומסעוד רפאל אלפסי · ראה עוד »

מסעוד ריוח

הרב מסעוד ריוח (ה'תרס"ח, 1908 - י' באדר ה'תשל"ט, 9 במרץ 1979), היה הרב הראשי וראש הישיבה של שלומי בישראל.

חָדָשׁ!!: שבת ומסעוד ריוח · ראה עוד »

מספר טיפולוגי

מספר טיפולוגי (נקרא גם מספר נוסחאי) הוא מספר בעל מבנה טיפולוגי (לפי תורת הטיפוסים), כלומר מבוסס על זיקה לסימנים או תופעות מסוימות ובהתאם לכך מייצג תכונות מהותיות הקשורות לתחום זה.

חָדָשׁ!!: שבת ומספר טיפולוגי · ראה עוד »

מסורתיים

כיפות תואמות בטקס חתונה. באירועים מסוג זה מחולקות לעיתים קרובות כיפות, עבור מי שאינם נוהגים לחבוש כיפה דרך קבע. מסורתיים, מסורתים או שומרי מסורת הוא כינוי והגדרה עצמית של קבוצה גדולה של יהודים, בעיקר בישראל, שרואים עצמם בטווח שבין "" ל"חילונים".

חָדָשׁ!!: שבת ומסורתיים · ראה עוד »

מסכת מגילה

מגילת אסתר "משנה מבוארת" מסכת מגילה עם פירוש פנחס קהתי מַסֶּכֶת מְגִלָּה היא המסכת העשירית בסדר מועד שבמשנה, בתלמוד ובתוספתא.

חָדָשׁ!!: שבת ומסכת מגילה · ראה עוד »

מסכת אבות

ו. כתב-היד, שנחשב לאחד מכתבי-היד החשובים ביותר של המשנה, מתוארך לסביבות המאה ה-12. מַסֶּכֶת אָבוֹת (ידועה גם בשם פִּרְקֵי אָבוֹת) היא המסכת התשיעית בסדר נזיקין במשנה.

חָדָשׁ!!: שבת ומסכת אבות · ראה עוד »

מסכת סוכה

הדף הראשון במסכת סוכה מַסֶּכֶת סֻכָּה היא המסכת השישית בסדר מועד, במסכת זו מובאים ההלכות העוסקות במצוות הנוהגות בחג סוכות, כגון מצוות סוכה, וארבעת המינים.

חָדָשׁ!!: שבת ומסכת סוכה · ראה עוד »

מסכת עירובין

הנושא המרכזי בה דנה מסכת עירובין הוא עירוב. בתמונה: עמודי עירוב בירושלים מַסֶּכֶת עֵרוּבִין היא המסכת השנייה בסדר מועד, שהוא הסדר השני בשישה סדרי משנה.

חָדָשׁ!!: שבת ומסכת עירובין · ראה עוד »

מסכת ראש השנה

מסכת ראש השנה, דפוס ראם, וילנא, 1881 מַסֶּכֶת רֹאשׁ הַשָּׁנָה היא המסכת השמינית בסדר מועד לפי סדר המשניות, במסכת זו ארבעה פרקים ובתלמוד הבבלי על מסכת זו יש 34 דפים.

חָדָשׁ!!: שבת ומסכת ראש השנה · ראה עוד »

מסכת שבת

מהדורת וילנא מַסֶּכֶת שַׁבָּת היא המסכת הראשונה בסדר מועד, שהוא הסדר השני בשישה סדרי משנה.

חָדָשׁ!!: שבת ומסכת שבת · ראה עוד »

מסכת ביצה

מזון שהוכן לפני יום טוב כדי להיאכל בשבת למחרת יום טוב. בסידור נראית הברכה לעירוב תבשילין. מַסֶּכֶת בֵּיצָה היא המסכת השביעית בסדר מועד, והיא נקראת על שם המילה הראשונה שבה: "ביצה שנולדה ביום טוב".

חָדָשׁ!!: שבת ומסכת ביצה · ראה עוד »

מסירות נפש ביהדות

מסורת היהודית למופת של מסירות נפש (ציור נוצרי משנת 1650) ביהדות, מסירות נפש היא הנכונות להקרבת החיים למען קיום מצוות התורה.

חָדָשׁ!!: שבת ומסירות נפש ביהדות · ראה עוד »

מסייע אין בו ממש

מסייע אין בו ממש הוא כלל הלכתי המובא בתלמוד, לפיו אדם המסייע לאחר לבצע פעולה מסוימת, שיכולה הייתה להיעשות גם בלי עזרה זו, המסייע אינו נחשב אחד מעושי המלאכה, וגם אם מדובר בפעולה אסורה, אין איסור לעשות זאת.

חָדָשׁ!!: שבת ומסייע אין בו ממש · ראה עוד »

מעצר בישראל

בישראל, מעצר הוא שלילת חירותו של אדם לפני שהורשע בדין ונמצא אשם, בהתאם לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996.

חָדָשׁ!!: שבת ומעצר בישראל · ראה עוד »

מערת צדקיהו

חתך המציג את מערת צדקיהו ביחס לסביבתה מערת צדקיהו מערת צדקיהו מערת צדקיהו מערת צדקיהו מערת צדקיהו (בערבית: مغارة سليمان, מערת שלמה) היא המערה המלאכותית הגדולה בישראל.

חָדָשׁ!!: שבת ומערת צדקיהו · ראה עוד »

מערבית

מערבית (לעיתים: מעריב, מערבות) היא מערכת פיוטים לברכות קריאת שמע של תפילת ערבית, שנועדה בעיקר לתפילות החגים.

חָדָשׁ!!: שבת ומערבית · ראה עוד »

מערכה שנייה של קטורת

דגם מערכות האש שעל מזבח העולה מערכת (אש) הקטורת (נקראת גם מערכה שנייה או מערכה שנייה של קטורת) היא אחת משלוש מערכות האש שהיו על מזבח העולה (לצד המערכה הגדולה ומערכת התמיד).

חָדָשׁ!!: שבת ומערכה שנייה של קטורת · ראה עוד »

מעשה שבת

מעשה שבת הוא מאכל או מעשה אחר שנוצר במהלך השבת תוך כדי חילול שבת.

חָדָשׁ!!: שבת ומעשה שבת · ראה עוד »

מעשה בלביבות

מַעֲשֶׂה בִּלְבִיבוֹת (או: הוי, חנה זֶלדָה) היא בלדה ישראלית לחג החנוכה.

חָדָשׁ!!: שבת ומעשה בלביבות · ראה עוד »

מעשה העז

כריכת "מעשה העז" (1925) בעיצוב זאב רבן מעשה העז הוא מעשייה קצרה (מעט יותר משני עמודים) מאת ש"י עגנון.

חָדָשׁ!!: שבת ומעשה העז · ראה עוד »

מעלות דפנה

מעלות דפנה היא שכונה בצפון ירושלים, הוקמה כחלק משכונות הבריח בשנות ה־70; גובלת בשכונת רמת אשכול וסנהדריה מצפון, שכונת שמואל הנביא ממערב, וגבעת התחמושת ממזרח.

חָדָשׁ!!: שבת ומעלות דפנה · ראה עוד »

מעלית

דגם המעלית הראשונה של אלישע אוטיס במרכז המבקרים במפעל החדש של החברה בטיינג'ין מעלית בבנין מגורים מַעֲלִית היא מתקן תעבורה שנועד להעביר אנשים, ציוד וסחורה בצורה אנכית.

חָדָשׁ!!: שבת ומעלית · ראה עוד »

מעלית שבת

מציין פיקוד שבת למעלית מעלית שבת היא מעלית שמנגנון הפעלתה מאפשר ליהודים שומרי שבת להשתמש בה בשבת בלא שיעברו על איסור חילול שבת.

חָדָשׁ!!: שבת ומעלית שבת · ראה עוד »

מעבר יבוק (ספר)

מַעֲבַר יַבֹּק הוא ספר שחיבר אהרן ברכיה מודינא והודפס לראשונה במנטובה בשנת 1626.

חָדָשׁ!!: שבת ומעבר יבוק (ספר) · ראה עוד »

מעבד (פירושונים)

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: שבת ומעבד (פירושונים) · ראה עוד »

מפעל נשר חיפה

בית החרושת נשר למלט. מבנה ה"סילו" המשמשים לאחסון. המבנים נראים למרחוק לכל הנוסע בכביש 75 מהעמקים לחיפה ארובות 1, 2, 3 מעלות עשן, לפני התקנת הפילטרים בתחילת שנות ה-70 של המאה ה-20, בבית חרושת למלט נשר, 1966 בית החרושת בשנת 1927 בית חרושת נשר בשנותיו הראשונות - 1925. מימין הכבשנים הראשונים. הכביש בחזית הוא כביש חיפה יגור בית החרושת בשנת 1939 צילום אוויר של בית החרושת בשנת 1946 חברת מלט פורטלנד „נשר“ בע"מ, 1946 בינואר 2020 נסגרו טחנות המלט 7,8,9. והופסק לחלוטין יצור המלט במפעל, והוא עבר רק לאריזת מלט המגיע מהמפעל ברמלה. צולם במאי 2022. מפעל נשר חיפה היה מפעל לייצור צמנט של חברת נשר מפעלי מלט ישראליים בעיר נשר.

חָדָשׁ!!: שבת ומפעל נשר חיפה · ראה עוד »

מפעל לימוד משנה יומית והלכה יומית

"מפעל לימוד משנה יומית והלכה יומית" הוא ארגון הפועל לעידוד לימוד יומי קבוע של משניות והלכות.

חָדָשׁ!!: שבת ומפעל לימוד משנה יומית והלכה יומית · ראה עוד »

מפרק (שבת)

חליבה, יישום של איסור מפרק מפרק הוא הגדרה תלמודית הלכתית לפעולה האסורה בשבת, מכיוון שהיא תולדה של אחת מל"ט מלאכות שבת.

חָדָשׁ!!: שבת ומפרק (שבת) · ראה עוד »

מפלגת מימד

מפלגת מימד הייתה תנועה רעיונית ומפלגת מרכז-שמאל ציונית, שהוקמה בשנת 1988 על ידי הרב יהודה עמיטל.

חָדָשׁ!!: שבת ומפלגת מימד · ראה עוד »

מפלגת נעם

נֹעם היא מפלגת ימין פונדמנטליסטי בראשות אבי מעוז, ובהנהגתו הרוחנית של הרב צבי ישראל טאו.

חָדָשׁ!!: שבת ומפלגת נעם · ראה עוד »

מפד"ל

המפלגה הדתית-לאומית (בראשי תיבות: מפד"ל) הייתה מפלגה ישראלית ציונית דתית.

חָדָשׁ!!: שבת ומפד"ל · ראה עוד »

מצעדי ה-ARIA

לוגו מצעד המוזיקה האוסטרלי מצעדי ה-ARIA הם המצעדים הרשמיים המפורסמים מדי שבוע על ידי איגוד תעשיות המוזיקה האוסטרלי (ARIA).

חָדָשׁ!!: שבת ומצעדי ה-ARIA · ראה עוד »

מצה

צלחת מצות עם נוסח הברכה על אכילת מצה. מצה שמורה שנאפתה בעבודת יד עבודת מכונה מַצָּה היא מאפה העשוי מבצק של אחד מחמשת מיני דגן שלא החמיץ.

חָדָשׁ!!: שבת ומצה · ראה עוד »

מצה עשירה

מצה עשירה הוא מאכל המיוצר מקמח של אחד מחמשת מיני דגן שנילוש ב"מי פירות" (כינוי המתייחס למיצי פירות, כולל שמן, חלב, דבש, ביצים ויין).

חָדָשׁ!!: שבת ומצה עשירה · ראה עוד »

מצהף קדוס

מצהף קדוס (בכתב געז: መጽሐፍ ቅዱስ (תעתיק מדויק: מֵצְחֵף קָדוּס), עברית: "ספרי הקודש") הוא הכינוי שניתן בקהילת ביתא ישראל לאוסף כתבי הקודש של הקהילה.

חָדָשׁ!!: שבת ומצהף קדוס · ראה עוד »

מצוות ערבה במקדש

מצוות ערבה במקדש היא מצווה להביא ענפי ערבה לבית המקדש בכל יום מימי חול המועד סוכות, להציב אותם בפינות המזבח ולהקיף אותו תוך אמירת הושענות.

חָדָשׁ!!: שבת ומצוות ערבה במקדש · ראה עוד »

מצוות עשה שהזמן גרמן

מצוות עשה שהזמן גרמן הן מצוות עשה החלות רק במועדים קבועים, ומתבטלות לאחר פרק זמן קבוע.

חָדָשׁ!!: שבת ומצוות עשה שהזמן גרמן · ראה עוד »

מצוות קידוש השבת בדברים

מצוות קידוש השבת בדברים היא מצוות עשה מהתורה שתוכנה הוא אזכור של קדושת השבת באמירה.

חָדָשׁ!!: שבת ומצוות קידוש השבת בדברים · ראה עוד »

מצוות שבין אדם לחברו

עשרת הדברות. מימין חמש דברות שבין אדם למקום, ומשמאל חמש דברות שבין אדם לחברו מצוות שבין אדם לחברו הן מצוות שהתורה מצווה בהן על עשיית מעשה כלפי אדם אחר, על מנת להסדיר את ההתנהגות החברתית שבין בני האדם.

חָדָשׁ!!: שבת ומצוות שבין אדם לחברו · ראה עוד »

מצווה

ביהדות, מצווה היא חובה הלכתית על האדם, ובעיקר לעם ישראל.

חָדָשׁ!!: שבת ומצווה · ראה עוד »

מצווה הבאה בעבירה

אחת הדוגמאות המובאות בתלמוד למצווה הבאה בעבירה היא קיום מצוות ארבעת המינים באמצעות לולב גזול. מצווה הבאה בעבירה הוא מונח תלמודי המתייחס לקיום מעשה מצווה שהתאפשר בעקבות עבירה שקדמה לו.

חָדָשׁ!!: שבת ומצווה הבאה בעבירה · ראה עוד »

מציצים

מציצים הוא סרט קולנוע ישראלי שביים אורי זוהר בשנת 1972, ומתאר את חייהם ומאבקיהם האישיים של צמד חברים, כשברקע הוויי החוף הקליל והנהנתני של תל אביב.

חָדָשׁ!!: שבת ומציצים · ראה עוד »

מקאם

מקאם (בערבית: مقام, בתרגום לעברית: מקום) הוא מבנה המגדיר מסגרת ליצירה מוזיקלית במוזיקה ערבית.

חָדָשׁ!!: שבת ומקאם · ראה עוד »

מקס רפאל האן

מקס רפאל האן (נולד ב־22 באפריל 1880 בגטינגן; נרצח במרץ 1942 בריגה) היה יזם יהודי, יו"ר הקהילה היהודית בגטינגן שבגרמניה ואספן אמנות.

חָדָשׁ!!: שבת ומקס רפאל האן · ראה עוד »

מקלקל (מונח הלכתי)

מקלקל הוא כלל הלכתי בהלכות שבת, שהמבצע אחת מכל ל"ט מלאכות שבת דרך קלקול, אינו עובר על האיסור מהתורה.

חָדָשׁ!!: שבת ומקלקל (מונח הלכתי) · ראה עוד »

מקדש הורדוס

חזית מקדש הורדוס לפי שיטת מיכאל אבי-יונה מתוך דגם ירושלים בסוף ימי בית שני דגם של בית המקדש השני (בניין הורדוס), מתוך דגם ירושלים בסוף ימי בית שני בית המקדש שבנה הורדוס (תקריב). מתוך דגם ירושלים בסוף ימי בית שני מחצבה שנתגלתה ב-2007 בצפון ירושלים, ששימשה ככל הנראה להורדוס כמקור לחציבת אבני המקדש מקדש הורדוס הוא כינוי לבית המקדש השני שהורדוס מלך יהודה בנה מחדש ברוב פאר והדר, תוך הרחבת שטח הר הבית, במאה הראשונה לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: שבת ומקדש הורדוס · ראה עוד »

מקדונל דאגלס F-15 איגל

מטוס F-15I רעם, נגזרת של מטוס ה-F-15E סטרייק איגל למטרות תקיפה והפצצה. F-15 איגל (Eagle; מאנגלית: "עיט") הוא מטוס קרב מהדור הרביעי דו-מנועי להשגת עליונות אווירית מתוצרת ארצות הברית.

חָדָשׁ!!: שבת ומקדונל דאגלס F-15 איגל · ראה עוד »

מקדונלד'ס

מקדונלד'ס (באנגלית: McDonald's) היא רשת מסעדות מזון מהיר אמריקאית רב-לאומית, מהגדולות בעולם, כולל בישראל.

חָדָשׁ!!: שבת ומקדונלד'ס · ראה עוד »

מקהלת הרבנות הצבאית

מקהלת הרבנות הצבאית בטקס זיכרון לחללי חיל הרפואה באנדרטת חיל הרפואה בחיפה, 2016 מקהלת הרבנות בהופעה בפני חיילים בג'באליה בתחילת האינתיפאדה הראשונה מקהלת הרבנות הצבאית היא להקה צבאית בצה"ל.

חָדָשׁ!!: שבת ומקהלת הרבנות הצבאית · ראה עוד »

מקום פטור

מדחן הוא דוגמה למקום פטור בהלכה, מקום פטור הוא אחת מארבע רשויות השבת.

חָדָשׁ!!: שבת ומקום פטור · ראה עוד »

מקור ראשון

עמוד השער של המהדורה היומית הדיגיטלית, גיליון מס' 4 מקור ראשון הוא שבועון ישראלי שנוסד ב-1997 ומאז 2014 נמצא בבעלות קבוצת ישראל היום.

חָדָשׁ!!: שבת ומקור ראשון · ראה עוד »

מר שמואל מר

מר שמואל מר היה אמורא בדור החמישי לאמוראי בבל.

חָדָשׁ!!: שבת ומר שמואל מר · ראה עוד »

מר זוטרא, ראש הגולה

מר זוטרא, שידוע כמר זוטרא השני, היה ראש הגולה בבבל, בסופה של תקופת האמוראים ובפתחה של תקופת הסבוראים.

חָדָשׁ!!: שבת ומר זוטרא, ראש הגולה · ראה עוד »

מר בר רב אשי

מר בר רב אשי, שחתם בכינוי טביומי, היה אמורא בבלי בדור השביעי.

חָדָשׁ!!: שבת ומר בר רב אשי · ראה עוד »

מראית עין

מראית עין הוא דין הלכתי המסתעף מהכלל והייתם נקיים מה' ומישראל, האוסר לעשות פעולות מסוימות שבהן כשלעצמן אין כל חטא, אך הן עלולות להיראות כאילו יש בהן חטא, או ליצור את הרושם שפעולות אחרות, שיש בהן איסור, הן מותרות.

חָדָשׁ!!: שבת ומראית עין · ראה עוד »

מרפסת

מרפסת בבניין ברומא מרפסת (בלשון חז"ל: גזוזטרה) היא אלמנט בנוי הנפוץ במבנים רבים הבולט ממנו כלפי חוץ.

חָדָשׁ!!: שבת ומרפסת · ראה עוד »

מרקוס קלינגברג

אברהם מרקוס קְלִינְגְברג (7 באוקטובר 1918 – 30 בנובמבר 2015) היה פרופסור לאפידמיולוגיה וחוקר במכון למחקר ביולוגי בישראל שבשנת 1983 הורשע ונידון לעשרים שנות מאסר באשמת ריגול למען ברית המועצות.

חָדָשׁ!!: שבת ומרקוס קלינגברג · ראה עוד »

מרקוס יסטרוב

הרב מרקוס (מרדכי) יסטרוב (בגרמנית: Marcus Jastrow; 5 ביוני 1829 רוגוז'נו – 13 באוקטובר 1903) היה חוקר תלמוד, ממייסדי בית המדרש לרבנים באמריקה.

חָדָשׁ!!: שבת ומרקוס יסטרוב · ראה עוד »

מרטיאליס

מרקוס ואלריוס מרטיאליס (בלטינית: Marcus Valerius Martialis; סביבות 40 – סביבות 104) היה משורר רומי מהיספניה (ספרד).

חָדָשׁ!!: שבת ומרטיאליס · ראה עוד »

מרד חנילאי וחסינאי

מרד חנילאי וחסינאי היה מרד שהובל בידי שני אחים יהודים בתחילתה של המאה הראשונה לספירה באזור נהרדעא שבבבל, אשר היה באותה תקופה חלק מן האימפריה הפרתית.

חָדָשׁ!!: שבת ומרד חנילאי וחסינאי · ראה עוד »

מרד בר כוכבא

טטרדרכמה מכסף מימי בר כוכבא. על צדו של המטבע חזית בית המקדש כשעליה כוכב והכתובת "שמעון". על צדו השני לולב ואתרוג והכתובת "לחרות ירושלים" מרד בר כוכבא (בכתבי חז"ל: פולמוס אחרון; בלטינית: Expeditio Judaica, "מסע המלחמה ליהודה") היה המרד הגדול האחרון של יהודי ארץ ישראל נגד שלטון האימפריה הרומית, שהתרחש בתקופת שלטונו של הקיסר אדריאנוס, בין השנים 132–136 לספירה.

חָדָשׁ!!: שבת ומרד בר כוכבא · ראה עוד »

מרדכי מנשה זילבר

הרב מרדכי מנשה זילבר (מכונה ר' מוטל; נולד בג' באלול תשי"א, 4 בספטמבר 1951) הוא אדמו"ר של חסידות תולדות יהודה סטיטשין.

חָדָשׁ!!: שבת ומרדכי מנשה זילבר · ראה עוד »

מרדכי אליהו

הרב אליהו בצעירותו, מוסר שיעור בישיבת "פורת יוסף", במשכנה הזמני שבבית־הכנסת 'צופיוף' שבירושלים, לאחר מלחמת העצמאות. הרב אליהו כאברך הרב מרדכי אליהו (כ"א באדר א' ה'תרפ"ט, 3 במרץ 1929 – כ"ה בסיוון ה'תש"ע, 7 ביוני 2010) היה פוסק, דיין, מקובל ומנהיג דתי.

חָדָשׁ!!: שבת ומרדכי אליהו · ראה עוד »

מרדכי שרעבי

ישיבת נהר שלום בסמוך לשוק מחנה יהודה בירושלים. (2019) סמטת נהר שלום בסמוך לבית בו היה הרב גר חצר ביתו (2019) הרב מרדכי יהודה יפת שרעבי (תרע"ב, 1912 בערך – כ' בחשוון תשמ"ד, 27 באוקטובר 1983) היה מקובל יהודי תימני, מייסד וראש ישיבת המקובלים "נהר שלום" בירושלים.

חָדָשׁ!!: שבת ומרדכי שרעבי · ראה עוד »

מרדכי בריסק

הרב מרדכי בריסק (ידוע בכינוי מהר"ם בריסק; אביב ה'תרמ"ו, 1886 - י"א בסיוון ה'תש"ד, 2 ביוני 1944) היה מרבני טרנסילבניה בדור שלפני השואה שבה נספה.

חָדָשׁ!!: שבת ומרדכי בריסק · ראה עוד »

מרדכי גרינברג

הרב מרדכי חיים גרינברג (נולד בי"ז בכסלו ה'תש"ג, 1942) הוא רב ציוני-דתי ישראלי, נשיא ישיבת כרם ביבנה שבראשה כיהן עד שנת ה'תשע"ז (2017) וחבר בארגון רבני תורת הארץ הטובה.

חָדָשׁ!!: שבת ומרדכי גרינברג · ראה עוד »

מרדכי דוד כהנא

רבי מרדכי דוד כהנא (י"ב בטבת תרצ"א, 1 בינואר 1931 – כ"ד בתמוז תשע"א, 26 ביולי 2011) היה האדמו"ר מספינקא-ירושלים ויו"ר מערכת אוצר הפוסקים.

חָדָשׁ!!: שבת ומרדכי דוד כהנא · ראה עוד »

מרדכי הרשמן

מרדכי הרשמן (1888 - 30 בינואר 1941) היה חזן רוסי-אמריקאי.

חָדָשׁ!!: שבת ומרדכי הרשמן · ראה עוד »

מרדכי כסלו

פרופ' כסלו בוחן את פרי התאנה מרדכי אפרים ("מַרְדוּךְ") כסלו (נולד ב-8 במאי 1937) הוא פרופסור אמריטוס לבוטניקה ארכאולוגית באוניברסיטת בר-אילן בפקולטה למדעי החיים ע"ש מינה ואבררד גודמן.

חָדָשׁ!!: שבת ומרדכי כסלו · ראה עוד »

מרדכי יצהר בוימל

מרדכי יצהר בוימל (נולד ב-21 בספטמבר 1980, י"ב בתשרי תשמ"א) הוא מוזיקאי, מלחין, זמר וחזן ישראלי.

חָדָשׁ!!: שבת ומרדכי יצהר בוימל · ראה עוד »

מרדכי ישכר בער לייפר

הרב מרדכי ישכר בער לייפר (טבת ה'תשט"ז, 31 בדצמבר 1955 – י"ז בתשרי ה'תשפ"א, 5 באוקטובר 2020) היה האדמו"ר השלישי מפיטסבורג.

חָדָשׁ!!: שבת ומרדכי ישכר בער לייפר · ראה עוד »

מרוץ הסירות אוקספורד-קיימברידג'

מרוץ הסירות אוקספורד-קיימברידג' (The Boat Race) הוא אירוע ספורט שנתי מסורתי, הנערך מאז 1856, שבו מתחרים ביניהם צוותי סירות חתירה לשמונה חותרים מאוניברסיטאות אוקספורד וקיימברידג' בבריטניה במרוץ לאורך 6.8 קילומטרים בנהר התמזה במערב לונדון.

חָדָשׁ!!: שבת ומרוץ הסירות אוקספורד-קיימברידג' · ראה עוד »

מרוץ הקפת התבור

מרוץ הקפת התבור ע"ש יצחק שדה הוא מרוץ מסורתי המתקיים מדי שנה.

חָדָשׁ!!: שבת ומרוץ הקפת התבור · ראה עוד »

מרכז עולמי לתורה וחסידות בעלז

מרכז עולמי לתורה וחסידות בעלזא הוא שמו הרשמי של בניין בית המדרש ובית הכנסת המרכזי של חסידות בעלז בקריית בעלז בירושלים.

חָדָשׁ!!: שבת ומרכז עולמי לתורה וחסידות בעלז · ראה עוד »

מרכז קניות

Shaun Walker, http://www.theguardian.com/world/2014/nov/28/europes-biggest-shopping-mall-moscow-rouble-aviapark-russia-imports Europe’s biggest shopping mall opens in Moscow amid rouble crisisכ, באתר הגארדיאן, 28 בנובמבר 2014 אנגלית מרכז קניות בבריסטול, אנגליה פנים "קניון לב חדרה", מאי 2009 פנים קניון קריית אונו, ינואר 2008 קניון שבעת הכוכבים, הרצליה קניון "M הדרך", סמוך למושב בית חרות "קניון עזריאלי חיפה" בחיפה, אפריל 2005 מרכז קניות או קַנְיוֹן הוא בניין או מספר בניינים המחוברים ביניהם, המכילים מגוון רב של חנויות המקושרות ביניהן ברחבות, בדרך כלל מקורות.

חָדָשׁ!!: שבת ומרכז קניות · ראה עוד »

מרכז רפואי מעיני הישועה

דגם מעייני הישועה, 1982 מרכז רפואי מעיני הישועה הוא בית חולים חרדי הנמצא במזרח בני ברק, בפאתי שכונות רמת אהרן ואור החיים, ומשרת את תושבי גוש דן בכלל ואת תושבי בני ברק בפרט ובעיקר את האוכלוסייה החרדית.

חָדָשׁ!!: שבת ומרכז רפואי מעיני הישועה · ראה עוד »

מרכז לענייני חינוך

מיכל שוורץ התמונה המשותפת של שלוחי חב"ד בחזית מרכז חב"ד העולמי - 770, כינוס השלוחים העולמי תשע"ו־2015 מרכז לענייני חינוך או בראשי התיבות מל"ח (באותיות לטיניות: Merkos L'Inyonei Chinuch) הוא ארגון הזרוע החינוכית של חסידות חב"ד.

חָדָשׁ!!: שבת ומרכז לענייני חינוך · ראה עוד »

מרכז חסידי נדבורנה

מרכז חסידי נדבורנה - היכלי רוזנטל הוא שמו הרשמי של בניין בית המדרש ובית הכנסת המרכזי ומוסדותיה של חסידות נדבורנה בקריית נדבורנה בבני ברק.

חָדָשׁ!!: שבת ומרכז חסידי נדבורנה · ראה עוד »

מרים קרסיס סליפקין

מרים סליפקין (באנגלית: Miriam Slifkin; 24 במאי 1925 - 28 באוגוסט 2020), מדענית, מנהיגה ופעילה חברתית פמיניסטית בארצות הברית, מייסדת סניף ארגון נשים לאומי (NOW) בצ'אפל היל, קרולניה הצפונית ונשיאת NOW של אזור קרוליינה הצפונית, מייסדת מרכז לסיוע לנפגעות אונס באורנג' קאונטי.

חָדָשׁ!!: שבת ומרים קרסיס סליפקין · ראה עוד »

מרים בן-פורת

מרים בן-פורת (26 באפריל 1918 - 26 ביולי 2012) הייתה שופטת בית המשפט העליון ומבקרת המדינה בשנות התשעים.

חָדָשׁ!!: שבת ומרים בן-פורת · ראה עוד »

משמר (לימוד)

בעגה הישיבתית, מִשְׁמֶר (עיוות של: מִשְמָר) הוא כינוי ללימוד תורה במשך לילה שלם, משעות הערב המאוחרות ועד לתפילת ותיקין.

חָדָשׁ!!: שבת ומשמר (לימוד) · ראה עוד »

משמרת השבת

פיקוד שבת אוטומטי למקרר משמרת השבת הוא ארגון העוסק במחקר הלכתי וטכני, העברת מידע לציבור, פיתוח פתרונות וכשרות לשבת, בתחום מכשירי החשמל הביתיים בשבת, גם לפי שיטות מחמירות בהלכה, עם דגש על מכשירים דיגיטליים.

חָדָשׁ!!: שבת ומשמרת השבת · ראה עוד »

משמרות כהונה

משמרות כהונה היו קבוצות של כוהנים, אשר על פי ספר דברי הימים עבדו בבית המקדש בתורנות שבועית, וכל אחת נקראה משמרת.

חָדָשׁ!!: שבת ומשמרות כהונה · ראה עוד »

משנה

כותרת מעוטרת למשניות בש"ס מהדורת פרנקפורט ה'ת"פ הַמִּשְׁנָה היא קובץ ספרותי מקיף שנכתב במשך דורות ובמרכזו הפרשנות בעל פה לסוגיות העולות מהתנ"ך.

חָדָשׁ!!: שבת ומשנה · ראה עוד »

משנה תורה

עמוד השער (עם נוסח ההקדמה "כל המצוות שניתנו לו למשה בסיני" וכו') בכתב-יד מאויר מאשכנז, שנת ה'נ"ו (1296). שמור באוסף דוד קאופמן, ספריית האקדמיה ההונגרית למדעים, בודפשט. משנה תורה (או בשמו המלא: משנה תורה לרמב"ם), מכונה גם "היד החזקה", הוא חיבור הלכתי מונומנטלי שכתב הרמב"ם (רבי משה בן מימון) סביב שנת 1175 (ד'תתקל"ה).

חָדָשׁ!!: שבת ומשנה תורה · ראה עוד »

משנה ברורה

משנה ברורה הוא חיבור הלכתי של רבי ישראל מאיר הכהן מראדין, "החפץ חיים", שיצא לאור בשישה כרכים בין 1884 ל-1907.

חָדָשׁ!!: שבת ומשנה ברורה · ראה עוד »

משפט ההדחה השני של דונלד טראמפ

348x348 פיקסלים משפט ההדחה השני של דונלד טראמפ הוא השלב השני בהליך ההדחה השני של הנשיא טראמפ, לאחר שבית הנבחרים של ארצות הברית הדיח אותו ב-13 בינואר 2021, 7 ימים לפני תום מועד כהונתו.

חָדָשׁ!!: שבת ומשפט ההדחה השני של דונלד טראמפ · ראה עוד »

משפחת רזאל

משפחת רזאל היא משפחה ענפה במוזיקה היהודית המקורית בישראל.

חָדָשׁ!!: שבת ומשפחת רזאל · ראה עוד »

משקה חריף

אגף משקאות חריפים בסופרמרקט משקה חריף הוא משקה המכיל אלכוהול (שהוא השם המקובל בשפת היומיום לאתנול).

חָדָשׁ!!: שבת ומשקה חריף · ראה עוד »

משבר בני הערובה בבית הכנסת בית ישראל בטקסס

משבר בני הערובה בטקסס אירע בין 15 בינואר ל-16 בינואר 2022 כאשר גבר חמוש ברובה השתלט על בית כנסת של קהילה יהודית רפורמית (קהילת בית ישראל) בעיר קוליוויל בטקסס והחזיק בארבעה מתפללים, ביניהם רב הקהילה צ'ארלי סיטרון וואקר כבני ערובה.

חָדָשׁ!!: שבת ומשבר בני הערובה בבית הכנסת בית ישראל בטקסס · ראה עוד »

משה (דרוויש) צורי

משה דרוויש צורי משה (דרוויש) צורי (1854–1936) היה מנהיג קהילת יהודי עכו בתחילת המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: שבת ומשה (דרוויש) צורי · ראה עוד »

משה מאיר פראג

הרב משה מאיר הלוי פראג (י"א בשבט תרפ"ו, 26 בינואר 1926 – י"ב בתמוז תשס"ג, 12 ביולי 2003) היה ראש כולל שומרי החומות בירושלים.

חָדָשׁ!!: שבת ומשה מאיר פראג · ראה עוד »

משה מנדלסון

משה מנדלסון (או מנדלסזון; מכונה גם: ר' משה בן מנחם, (ובקיצור: רמבמ"ן), או רבי משה דסאו, משה דעסוי, (ובקיצור: רמ"ד); בגרמנית: Moses Mendelssohn; י"ב באלול ה'תפ"ט, 6 בספטמבר 1729 – ה' בשבט ה'תקמ"ו, 4 בינואר 1786) היה פילוסוף יהודי-גרמני, מאבות תנועת ההשכלה היהודית.

חָדָשׁ!!: שבת ומשה מנדלסון · ראה עוד »

משה אביגדור עמיאל

הרב משה אביגדור עמיאל מברך בסיום המחזור הראשון של בית הספר העברי לטיסה, לוד, 1939 הרב משה אביגדור עמיאל (י"ב בניסן תרמ"ב, 1 באפריל 1882 – י"ג בניסן תש"ה, 27 במרץ 1945) היה רב והוגה דעות, מראשי תנועת המזרחי והציונות הדתית.

חָדָשׁ!!: שבת ומשה אביגדור עמיאל · ראה עוד »

משה נחמיה כהניו

הרב משה נחמיה כהניו (נהגה: "כהנוב". ה'תקע"ז, 1817 - ח' בסיון ה'תרמ"ז, 31 במאי 1887) היה רב בלארוסי.

חָדָשׁ!!: שבת ומשה נחמיה כהניו · ראה עוד »

משה נג'ארה (לקח טוב)

רבי משה נג'ארה (? - ה'שמ"א) היה מחכמי צפת בתקופתו של האר"י והיה מתלמידיו.

חָדָשׁ!!: שבת ומשה נג'ארה (לקח טוב) · ראה עוד »

משה סלנט

רבי משה סלנטשתמונה להחלפה הרב משה דוב בן-ציון סלנט (ה' בטבת ה'תרפ"ט, 18 בדצמבר 1928 - כ"ט בכסלו ה'תשע"ו, 11 בדצמבר 2015) היה ראש ישיבה וראש כולל אברכים ירושלמי, מרבני קהילת קהל פרושים.

חָדָשׁ!!: שבת ומשה סלנט · ראה עוד »

משה פרובינצאלו

רבי משה פרובינצאלו או פרובינצאלי (ה'רס"ג, 1503 – ד' באלול ה'של"ו, יולי 1576) היה רב וראש ישיבה במודינה ומנטובה.

חָדָשׁ!!: שבת ומשה פרובינצאלו · ראה עוד »

משה פיינשטיין

הרב משה פיינשטיין (ז' באדר ה'תרנ"ה, 3 במרץ 1895 – י"ג באדר ב' ה'תשמ"ו, 23 במרץ 1986) היה מגדולי פוסקי ההלכה החרדים לאחר השואה, יושב ראש מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל בארצות הברית וראש מתיבתא תפארת ירושלים בניו יורק.

חָדָשׁ!!: שבת ומשה פיינשטיין · ראה עוד »

משה ר' מנדלש

רבי משה בן ישעיה מנחם, הידוע בכינויו ר' משה ר' מֶנדֶל'שׂ (.

חָדָשׁ!!: שבת ומשה ר' מנדלש · ראה עוד »

משה שטרן (חזן)

משה שטרן (23 ביולי 1935 – 20 באפריל 2023) היה חזן נודע, שנחשב לאחד מטובי חזני יהדות אשכנז בעולם.

חָדָשׁ!!: שבת ומשה שטרן (חזן) · ראה עוד »

משה שיק

הרב משה שיק (נודע בכינוי: מהר"ם שיק; כ"א אדר א' ה'תקס"ז, 1807 – א' בשבט ה'תרל"ט, 1879) היה אב"ד ירגין, גאב"ד חוסט וראש הישיבה הגדולה בעיר, גדול פוסקי הונגריה בימיו ומנהיג האורתודוקסיה בימי הקרע עם הנאולוגים.

חָדָשׁ!!: שבת ומשה שיק · ראה עוד »

משה לוי (רב)

הרב משה לוי (ד' בשבט ה'תשכ"א, 21 בינואר 1961 - י"א בחשוון ה'תשס"א, 9 בנובמבר 2000) היה פוסק חרדי ספרדי, מחבר ספרי הלכה ור"מ בישיבת כסא רחמים.

חָדָשׁ!!: שבת ומשה לוי (רב) · ראה עוד »

משה חיים מבגדאד

הרב משה חיים מבגדאד (ה'תקי"ב, 1752 - ח סיוון ה'תקצ"ו, 11 ביוני 1836) היה פוסק ודרשן ממנהיגי הקהילה היהודית בעיראק בשלהי המאה ה-18 וראשית המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: שבת ומשה חיים מבגדאד · ראה עוד »

משה חיים לאו

הרב משה חיים לאו (י"ד באייר ה'תרנ"ב, 11 במאי 1892 - י"א בחשוון ה'תש"ג, 22 באוקטובר 1942) היה רב הערים סוצ'אבה, פרשוב ופיוטרקוב טריבונלסקי.

חָדָשׁ!!: שבת ומשה חיים לאו · ראה עוד »

משה בן מימון אלבאז

רבי משה בן מימון אלבאז (מכונה גם: רמב"ם אלבאז; המאה ה-16) היה רב ומקובל בעיר תרודאנת שבמרוקו.

חָדָשׁ!!: שבת ומשה בן מימון אלבאז · ראה עוד »

משה בן-טוב

הרב משה בן טוב (ה'תר"ץ, 1930 - ה' באב ה'תש"ע, 16 ביולי 2010) היה ראש "מוסדות דור ודור".

חָדָשׁ!!: שבת ומשה בן-טוב · ראה עוד »

משה בארקי

קאדין מלכה, אשתו של רבי משה בארקי רבי משה בארקי (סביבות ה'תקפ"ט, 1829 - ד' בסיוון ה'תרע"ג, 9 ביוני 1913) היה רבה של איזמיר.

חָדָשׁ!!: שבת ומשה בארקי · ראה עוד »

משה בוצ'קו

הרב משה בּוֹצ'קוֹ (תרע"ז, 13 באפריל 1917 - ט' בתשרי תשע"א, 17 בספטמבר 2010) היה ראש ישיבת עץ חיים במונטרה שבשווייץ, והחל מ-1986 בירושלים, שם הסב אותה לישיבת הסדר בשם "היכל אליהו".

חָדָשׁ!!: שבת ומשה בוצ'קו · ראה עוד »

משה בכרך

רבי משה בן מנדל בָּכרָך, שנודע בכינויו ר' משה ר' מֶנדֶל'שׂ (.

חָדָשׁ!!: שבת ומשה בכרך · ראה עוד »

משה ביגל

הרב משה ביגל (נולד בכ"ט בשבט ה'תשט"ו, 21 בפברואר 1955) הוא רב היישובים מיתר וכרמית וחוקר כשרות ב"מכון לרבני יישובים" בקריית ארבע; מרבני "צהר".

חָדָשׁ!!: שבת ומשה ביגל · ראה עוד »

משה יעקב בן גבריאל

משה יעקב בן גבריאל (בגרמנית: Eugen Hoeflich; 15 בספטמבר 1891 – 17 בספטמבר 1965) היה סופר ועיתונאי יהודי-אוסטרי.

חָדָשׁ!!: שבת ומשה יעקב בן גבריאל · ראה עוד »

משה יחיאל הלוי אפשטיין

הרב משה יחיאל הלוי אפשטיין (תר"ן 1889- תשל"א, 26 בינואר 1971) היה האדמו"ר מאוז'רוב חנצ'ין, חבר מועצת גדולי התורה וחתן פרס ישראל לספרות תורנית בשנת תשכ"ח (1968).

חָדָשׁ!!: שבת ומשה יחיאל הלוי אפשטיין · ראה עוד »

משולם נהרי

מְשוּלם נהרי (נולד ב-7 במאי 1951, א' באייר ה'תשי"א) הוא פוליטיקאי ישראלי, בעבר כיהן כחבר כנסת מטעם מפלגת ש"ס, שר בלי תיק (בפועל כשר במשרד האוצר) וכסגן שר במשרד הפנים, משרד החינוך והמשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל.

חָדָשׁ!!: שבת ומשולם נהרי · ראה עוד »

משולם פייביש לנגנר

משולם פייביש לנגנר תרנ"ז (1897) - כ' בחשוון תשי"ג (8 בנובמבר 1952) היה האדמו"ר האחרון לשושלת לנגנר מסטרטין.

חָדָשׁ!!: שבת ומשולם פייביש לנגנר · ראה עוד »

משכן שילה (עלון שבת)

משכן שילה הוא עלון שבת היוצא לאור על ידי 'עמותת משכן שילה', אשר פעילה בגן יבנה וסביבתה.

חָדָשׁ!!: שבת ומשכן שילה (עלון שבת) · ראה עוד »

משימה בלתי אפשרית

משימה בלתי אפשרית (באנגלית: Mission: Impossible) היא סדרת טלוויזיה אמריקאית ששודרה ברשת CBS מספטמבר 1966 ועד ספטמבר 1973.

חָדָשׁ!!: שבת ומשימה בלתי אפשרית · ראה עוד »

משיח שקר

שבתי צבי, ממשיחי השקר המפורסמים בהיסטוריה של עם ישראל, בציור משנת 1665 משיח שקר הוא אדם שנחשב בעיני עצמו או תומכיו למשיח, אך בראיה היסטורית הסתבר כי אינו משיח, ולכן מכונה "משיח שקר".

חָדָשׁ!!: שבת ומשיח שקר · ראה עוד »

מתנדבי היישוב בחיל החפרים

מתנדבי היישוב בחיל החפרים או פלוגות חפרים היו מתנדבים ארץ-ישראלים שהתגייסו לחיל החפרים של הצבא הבריטי החל מספטמבר 1939.

חָדָשׁ!!: שבת ומתנדבי היישוב בחיל החפרים · ראה עוד »

מתנות קטנות

מתנות קטנות הוא פזמון שנכתב על ידי נעם חורב, והולחן ובוצע על ידי רמי קלינשטיין.

חָדָשׁ!!: שבת ומתנות קטנות · ראה עוד »

מתעסק

מתעסק הוא מושג הלכתי המתייחס לאדם העושה מעשה בלי כוונה לעשותו.

חָדָשׁ!!: שבת ומתעסק · ראה עוד »

מתיסיהו

מתיסיהו בהופעה, 2006 מתיסיהו בהופעה, 2010 מתיסיהו בהופעה, 2014 מת'יו פול מילר (באנגלית: Matthew Paul Miller; נולד ב-30 ביוני 1979), או בשמו היהודי מתתיהו שאול מילר, הוא זמר יהודי אמריקאי, שם הבמה "מתתיהו" נהגה על־פי ההגייה אשכנזית, קרי מתיסיהו, Matisyahu, בהברה ספרדית.

חָדָשׁ!!: שבת ומתיסיהו · ראה עוד »

מלאך המות והשוחט

"מלאך המות והשוחט" הוא סיפור קצר מאת ש"י עגנון, המספר על שוחט זקן שמלאך המוות בא לקחתו.

חָדָשׁ!!: שבת ומלאך המות והשוחט · ראה עוד »

מלארן

מֶלָארֶן (שוודית: Mälaren) הוא האגם השלישי בגודלו בשוודיה, לאחר האגמים ונרן וּוטרן.

חָדָשׁ!!: שבת ומלארן · ראה עוד »

מלאכת מנפץ

צמר בשלבי הכנה וניפוץ מְלֶאכֶת הַמְּנַפֵּץ היא אחת מל"ט מלאכות שבת, שהיו נהוגות במשכן ואסורות בשבת.

חָדָשׁ!!: שבת ומלאכת מנפץ · ראה עוד »

מלאכת מחשבת

מלאכת מחשבת הוא שם כולל לַתְנָאִים בהם ל"ט אבות מלאכה ותולדותיהם אסורים להיעשות מדאורייתא בשבת ויום טוב.

חָדָשׁ!!: שבת ומלאכת מחשבת · ראה עוד »

מלאכת מבשל

בישול אפייה צלייה מְלֶאכֶת הַמְּבַשֵּל (במקורה במשנה נקראת מְלֶאכֶת הָאוֹפֶה) היא אחת מל"ט המלאכות האסורות בשבת וביום הכיפורים על פי ההלכה.

חָדָשׁ!!: שבת ומלאכת מבשל · ראה עוד »

מלאכת מוחק

מחיקת אות כתובה מְלֶאכֶת הַמּוֹחֵק (מוחק על מנת לכתוב) היא אחת מהמלאכות האסורות בשבת ויום טוב.

חָדָשׁ!!: שבת ומלאכת מוחק · ראה עוד »

מלאכת מכה בפטיש

המכה בפטיש יש פוסקים הסבורים כי פתיחת פקק של בקבוק משקה בשבת כרוכה באיסור מכה בפטיש, מכיוון שמעשה זה הופך את הבקבוק לראוי לשימוש הַמַּכֶּה בַפַּטִּישׁ היא אחת מל"ט המלאכות האסורות בשבת.

חָדָשׁ!!: שבת ומלאכת מכה בפטיש · ראה עוד »

מלאכת אוכל נפש

מלאכת אוכל נפש היא מלאכה הנעשית לשם סיפוק צרכיו הקיומיים של האדם.

חָדָשׁ!!: שבת ומלאכת אוכל נפש · ראה עוד »

מלאכת תופר

תפירת חתיכות בד ליצירת יריעה אחת. הדבקה היא תולדה של מלאכת תופר מְלֶאכֶת הַתּוֹפֵר היא אחת מהמלאכות האסורות בשבת וביום טוב, שמהותה חיבור שני דברים נפרדים זה לזה.

חָדָשׁ!!: שבת ומלאכת תופר · ראה עוד »

מלאכת לש

לישת בצק בהלכה, מְלֶאכֶת הַלָּש היא אחת מל"ט אבות מלאכה האסורות בשבת.

חָדָשׁ!!: שבת ומלאכת לש · ראה עוד »

מלאכת טוחן

קרמיקה. איסור טוחן נאמר דווקא על ידי כלים המיוחדים לכך. מְלֶאכֶת הַטּוֹחֵן היא אחת מל"ט המלאכות האסורות על פי ההלכה בשבת.

חָדָשׁ!!: שבת ומלאכת טוחן · ראה עוד »

מלאכת זורע

שתילת שיחים בגינה. כל פעולות גידול הצמחים - נכללות במלאכת זורע. זריעה בשדה השקיית צמחים אסורה גם אם נעשתה ללא כוונה. מְלֶאכֶת זּוֹרֵעַ היא אחת מל"ט אבות מלאכה האסורות בשבת.

חָדָשׁ!!: שבת ומלאכת זורע · ראה עוד »

מלאכת חורש

חרישה באמצעות כלי רכב חרישה מסורתית מְלֶאכֶת חוֹרֵשׁ היא אחת מל"ט מלאכות האסורות בשבת.

חָדָשׁ!!: שבת ומלאכת חורש · ראה עוד »

מלאכת בורר

מְלֶאכֶת הַבּוֹרֵר היא אחת מל"ט המלאכות האסורות בשבת, ומשמעותה היא, הפרדת דבר שאינו רצוי מדבר הרצוי.

חָדָשׁ!!: שבת ומלאכת בורר · ראה עוד »

מלאכת דש

איכר מכה אלומות על מנת להפריד את גרעיני התבואה מהפסולת חקלאי דש בעזרת סוס מְלֶאכֶת הַדָּשׁ היא אחת מל"ט מלאכות האסורות בשבת, שמהותה פירוק תבואה מקליפתה.

חָדָשׁ!!: שבת ומלאכת דש · ראה עוד »

מלאכת הוצאה מרשות לרשות

מלאכת הוצאה מרשות לרשות (או: המוציא מרשות לרשות, טלטול מרשות לרשות, ובקיצור טלטול) היא אחת מל"ט המלאכות האסורות בשבת על פי ההלכה היהודית.

חָדָשׁ!!: שבת ומלאכת הוצאה מרשות לרשות · ראה עוד »

מלאכת כותב

הכותב מְלֶאכֶת הַכּוֹתֵב היא אחת מהמלאכות האסורות בשבת וביום טוב, כשם שהיו נעשים במשכן.

חָדָשׁ!!: שבת ומלאכת כותב · ראה עוד »

מלאכה

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: שבת ומלאכה · ראה עוד »

מלאכה שאינה צריכה לגופה

בהלכות שבת ויום טוב, מלאכה שאינה צריכה לגופה היא אחת מל"ט מלאכות שבת ותולדותיהן שנעשית שלא לצורך גוף המלאכה, אלא לצורך אחר.

חָדָשׁ!!: שבת ומלאכה שאינה צריכה לגופה · ראה עוד »

מלחמת תרבות

מלחמת תרבות (באנגלית: Culture war; בגרמנית: Kulturkampf) היא מאבק בין קבוצות הדוגלות בערכים תרבותיים, דתיים ואידאולוגיים שונים, קבוצות המסוכסכות ביניהן עקב השוני הערכי.

חָדָשׁ!!: שבת ומלחמת תרבות · ראה עוד »

מלחמת חרבות ברזל

מלחמת חרבות ברזל היא מלחמה בין מדינת ישראל לארגוני טרור שונים, ובראשם ארגון חמאס השולט ברצועת עזה, שפרצה בבוקר שבת וחג שמחת תורה, כ"ב בתשרי ה'תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בעקבות מתקפת פתע רחבת היקף של ארגוני הטרור על עשרות יישובים ובסיסי צבא באזור עוטף עזה. מתקפת הפתע החלה במטח חריג בהיקפו של רקטות ופצצות מרגמה לעבר יישובי עוטף עזה ואזורים יותר רחוקים, כמו גוש דן, שפלת יהודה, השרון, ירושלים ובאר שבע. בחסות המטחים, חדרו לישראל כ־3,000 מחבלים, השתלטו על בסיסי צה"ל, כבשו יישובים, ביצעו מאות פשעים נגד האנושות, רצחו ישראלים, ביניהם נשים, ילדים, קשישים ואזרחים זרים, מתוכם 357 בני אדם נרצחו בטבח בפסטיבל נובה (אשר היה לפיגוע הגדול בתולדות המדינה),ביצעו מעשי אונס והתעללות שיטתיים, וחטפו ושבו לרצועת עזה חיילים, אזרחים ישראלים וזרים (מהם שוחררו כבר), ובכך היה ליום הקטלני ביותר ליהודים מאז השואה. ישראל הופתעה מהמתקפה. כוחות הצבא לא היו ערוכים להגן כראוי על האזרחים, וגם בשל חדירת החמאס למפקדת אוגדת עזה לקו התגובה והתיאום בחסר. חלק מהאזרחים ביישובים שהותקפו נותרו נצורים בבתיהם, ונלחמו על חייהם עם חברי כיתות הכוננות במשך שעות ארוכות ללא סיוע צבאי. לבסוף הרגו כוחות הביטחון הישראליים, בהובלת צה"ל ומשטרת ישראל, מעל 1,550 מחבלים בשטח ישראל ועצרו יותר מ־700 מחבלים. לאחר שחרור היישובים פינתה ישראל 29 יישובים בעוטף עזה מיושביהם. תושבי 22 יישובים בצפון ישראל קיבלו המלצה מהרשויות להתפנות, בעקבות חשש שארגון הטרור חזבאללה יעצים גם הוא את תקיפותיו. בעקבות המתקפה הכריזה מדינת ישראל מלחמה על ארגון חמאס וקבעה שני יעדים למלחמה: חיסול התשתית הצבאית של חמאס, והסרת שלטונו ברצועה. אחר כך נוסף יעד שלישי: החזרת החטופים בשלום. צה"ל גייס למילואים למעלה מ־360,000 חיילים (גיוס המילואים הגדול בתולדות המדינה), ואלפי כלי רכב אזרחיים. המלחמה התנהלה בשלבים: טיהור שטח ישראל ממחבלים, פינוי אוכלוסייה מיישובים סמוכים לגדר (בדרום ובצפון), תקיפות אוויריות וימיות על רצועת עזה, סיכולים ממוקדים של מחבלים ומפקדים בחמאס, פשיטות קרקעיות נקודתיות ברצועה, פינוי אוכלוסייה מצפון הרצועה, תמרון קרקעי מלא בצפון הרצועה, השתלטות על מוקדי טרור ושלטון בצפון הרצועה, הפוגה קצרה בלחימה במקביל לעסקת חטופים, תמרון קרקעי בדרום הרצועה ומרכזה. במלחמה נהרגו יותר מ-20,000 מתושבי רצועת עזה, בהם אלפי מחבלים, נגרם הרס נרחב ביותר למבנים ולתשתיות ברצועה, ומאות אלפים מתושבי הרצועה נאלצו לעזוב את בתיהם ולהתגורר במחנות אוהלים. המלחמה הובילה להסלמה ביטחונית וללחימה בעצימות נמוכה יותר במספר זירות: גבול ישראל–לבנון, יהודה ושומרון, הים האדום וגבול ישראל–סוריה. כמו כן הציתה שיח עולמי ער, הפגנות תמיכה והתנגדות, וגל אנטישמיות ברחבי העולם.

חָדָשׁ!!: שבת ומלחמת חרבות ברזל · ראה עוד »

מלחמת יום הכיפורים

הרמטכ"ל דוד אלעזר בהתייעצות בפיקוד הצפון, ב-10 באוקטובר 1973, בתכנון הפריצה לסוריה. מימין לשמאל: רס"ן גדי זוהר שליש הרמטכ"ל, יקותיאל אדם סגן מפקד פיקוד הצפון, הרמטכ"ל דוד אלעזר, ראש אמ"ן אלי זעירא, רחבעם זאבי עוזר הרמטכ"ל, אלוף מרדכי הוד יועץ אוויר לפיקוד צפון (יושב עם שפם), יצחק חופי מפקד פיקוד הצפון, רס"ן יוסי פרי רל"ש אלוף פיקוד צפון (עומד מאחורי האלוף), 10 באוקטובר 1973 מלחמת יום הכיפורים (נקראת גם מלחמת יום כיפור; מלחמת 73'; מלחמת יום הדין; בערבית: حرب تشرين, תעתיק: חַרְבּ תִּשְרִין או حرب أكتوبر – חַרְבּ אֻכְּתוֹבַּר: "מלחמת אוקטובר" וגם حرب رمضان – חַרְבּ רמצ'אן: "מלחמת רמדאן") פרצה ביום הכיפורים י' בתשרי ה'תשל"ד, 6 באוקטובר 1973, בהתקפת קואליציה של צבאות מדינות ערביות נגד ישראל, בהובלתן של סוריה ומצרים, שנתמכו על ידי חילות משלוח מארצות ערב, בעיקר מעיראק ומירדן.

חָדָשׁ!!: שבת ומלחמת יום הכיפורים · ראה עוד »

מלודיפסטיבלן

תחרות המלודיפסטיבלן (בשוודית: Melodifestivalen, "פסטיבל השירים") היא תחרות זמר שנתית הנערכת בשוודיה, והיא מאורגנת על ידי רשת השידור השוודית SVT, ועל ידי תחנת הרדיו השוודית SR.

חָדָשׁ!!: שבת ומלודיפסטיבלן · ראה עוד »

מלכויות זכרונות ושופרות

תקיעה בשופר, 1934. מאוסף ספריית הקונגרס. מלכויות, זכרונות ושופרות הן שלוש ברכות תפילה המתווספות לעמידה של תפילת מוסף בראש השנה (ובעבר אף במועדים נוספים).

חָדָשׁ!!: שבת ומלכויות זכרונות ושופרות · ראה עוד »

מטרייה

נערה אוחזת במטרייה, 2002. שתי נשים ממשפחת אברהמסון על חוף הים בתל אביב מתגוננות מן השמש בעזרת שמשיה, 1921. יהודים ממוצא אתיופי עם שמשיות ברחבת הכותל המערבי. מִטרייה היא חפץ המשמש להגנה מפני גשם.

חָדָשׁ!!: שבת ומטרייה · ראה עוד »

מטבח יהודי בוכרי

אושפלאו, תבשיל בוכרי מסורתי המטבח הבוכרי הוא מטבח של יהודי בוכרה שמקורם מאוזבקיסטן וטג'יקיסטן שבמרכז אסיה, ועל כן הושפע מהמטבחים המקומיים של תרבויות סמוכות (כגון: המטבח הסיני, המטבח הפרסי, והמטבח הטורקי-עות'מאני) מה שהפך אותו למטבח עשיר, מגוון ומעניין ביותר.

חָדָשׁ!!: שבת ומטבח יהודי בוכרי · ראה עוד »

מטופל

רופאה מודדת לחץ דם לחולה מטופל או חולה (בלעז: פציינט) הוא אדם הסובל ממחלה או מטראומה (פציעה, כווייה, חנק וכדומה) ונזקק בשל כך לטיפול רפואי.

חָדָשׁ!!: שבת ומטופל · ראה עוד »

מזקבשד

מֶזֶקֶבֶשד (בהונגרית: Mezőkövesd) היא עיר במחוז בורשוד-אבאוי-זמפלן, שבצפון-מזרח הונגריה.

חָדָשׁ!!: שבת ומזקבשד · ראה עוד »

מזרח ירושלים

שכונת סילוואן ועיר דוד בירושלים המזרחית מאזור שער האשפות, נובמבר 2009 מזרח ירושלים (בערבית: القدس الشرقية) או ירושלים המזרחית הוא כינוי פוליטי-מדיני, לשטח של 70 קמ"ר בקירוב הנכלל בגבולותיה המוניציפליים של ירושלים, ונמצא מעבר לקו הירוק.

חָדָשׁ!!: שבת ומזרח ירושלים · ראה עוד »

מזהירי שבת

מזהירי שבת הוא שם ששימש ארגונים רבים לעידוד שמירת השבת.

חָדָשׁ!!: שבת ומזהירי שבת · ראה עוד »

מחם

מחם חשמלי המצויד בכפתור הרתחה, פיקוד שבת ובחוגה לשליטה על עוצמת החום של פיקוד השבת וכן ברז מזיגה מֵחַם (או בכתיב השגוי "מיחם") הוא כלי להרתחת מים בעל קיבול גבוה בהשוואה לקומקום.

חָדָשׁ!!: שבת ומחם · ראה עוד »

מחנה ישראל (חב"ד)

בלאנק ישן של מחנה ישראל סמל של מחנה ישראל מחנה ישראל היא הזרוע הסוציאלית של תנועת חב"ד העולמית.

חָדָשׁ!!: שבת ומחנה ישראל (חב"ד) · ראה עוד »

מחצית השקל

מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל היא מצווה מהתורה על כל איש בישראל לשלם מדי שנה כופר נפש להקדש.

חָדָשׁ!!: שבת ומחצית השקל · ראה עוד »

מחלף חב"ד

מחלף חב"ד הוא מחלף המתוכנן לחבר בין טרמינל 3 בנמל התעופה בן-גוריון לכביש 1 בסמוך ליישוב כפר חב"ד.

חָדָשׁ!!: שבת ומחלף חב"ד · ראה עוד »

מחלף גבעת שמואל

מחלף גבעת שמואל הוא מחלף בכביש 4 שנפתח לתנועה במרץ 1990.

חָדָשׁ!!: שבת ומחלף גבעת שמואל · ראה עוד »

מחזור (לימודים)

תמונת המחזור הראשון של גימנסיה הרצליה, 1913 בית הספר תחכמוני בתל אביב משנת 1932. בתמונה מצוינים מספרו הסידורי של המחזור (י"ג) ושנת סיום הלימודים (תרצ"ב). במסגרת לימודית, ובפרט בבית ספר, מחזור הוא קבוצת תלמידים המסיימת לימודיה באותה שנה.

חָדָשׁ!!: שבת ומחזור (לימודים) · ראה עוד »

מחזור ארם צובא

מחזור ארם צובה הוא ספר תפילות בן שני חלקים, אחד החשובים שבהם.

חָדָשׁ!!: שבת ומחזור ארם צובא · ראה עוד »

מחזור בני רומא כתב יד רוטשילד

מחזור בני רומא כתב יד רוטשילד הוא מחזור בנוסח בני רומי מצפון איטליה משנת 1450 לערך.

חָדָשׁ!!: שבת ומחזור בני רומא כתב יד רוטשילד · ראה עוד »

מחזור ויטרי

מחזור ויטרי הוא ספר הלכה ומחזור תפילות, שערך רבנו שמחה בן שמואל מוויטרי, תלמידו של רש"י.

חָדָשׁ!!: שבת ומחזור ויטרי · ראה עוד »

מחיצה תלויה

מכללי מחיצה בהלכה, מחיצה תלויה היא מחיצה שתלויה ועומדת באוויר, ואינה צמודה לקרקע במרחק של למעלה משלושה טפחים.

חָדָשׁ!!: שבת ומחיצה תלויה · ראה עוד »

מבצע יונתן

המפגש בין ניצולי מבצע יונתן לבני משפחותיהם עם הגיעם ללוד. מבצע יונתן או מבצע אנטבה (שם המבצע שנקבע בצה״ל היה "כדור הרעם") הייתה פעולת פשיטה צבאית שביצע צבא הגנה לישראל באוגנדה במוצאי שבת, אור ליום ראשון, 4 ביולי 1976 (ו' בתמוז ה'תשל"ו), במטרה להציל 105 נוסעים יהודים, ישראלים ואנשי צוות מטוס אייר פראנס, שנחטפו על ידי טרוריסטים גרמנים ופלסטינים, במהלך טיסתם מישראל לצרפת.

חָדָשׁ!!: שבת ומבצע יונתן · ראה עוד »

מבראשית

תנועת מבראשית הייתה תנועה חברתית ועמותה אשר הציבה לעצמה מטרה "לחשוף את המכנה המשותף של כל בני העם היהודי סביב ערכי מורשת המוסר והצדק היהודי" ולייצר עשיה משותפת בין דתיים וחילונים התנועה הוקמה בשנת 2002 על ידי הרב מרדכי אלון.

חָדָשׁ!!: שבת ומבראשית · ראה עוד »

מבוא מודיעים

מְבוֹא מוֹדִיעִים הוא מושב דתי המשתייך למועצה אזורית חבל מודיעין.

חָדָשׁ!!: שבת ומבוא מודיעים · ראה עוד »

מבואות עירון

מבואות עירון הוא מוסד חינוכי הממוקם בעין שמר ומשרת את יישובי מועצה אזורית מנשה.

חָדָשׁ!!: שבת ומבואות עירון · ראה עוד »

מגן אבות (פיוט)

מגן אבות הוא סוג פיוט, המיועד להרחיב את ברכה מעין שבע הנאמרת בתפילת ערבית של שבת, לפני הפסקה "מגן אבות בדברו" או בתוכה.

חָדָשׁ!!: שבת ומגן אבות (פיוט) · ראה עוד »

מגדלי עזריאלי

מגדלי עזריאלי, או "מרכז עזריאלי", הם קומפלקס של שלושה גורדי שחקים שהגבוה מביניהם, בן 49 קומות מתנשא לגובה 187 מטרים.

חָדָשׁ!!: שבת ומגדלי עזריאלי · ראה עוד »

מגה קמעונאות

מרכול של רשת "מגה בעיר" עם שלוחה של "עדן טבע מרקט" בהרצליה סמליל תת-הרשת "מגה בעיר" סמליל "מגה אונליין" אתר הקניות דרך הרשת סמליל תת-הרשת "זול בשפע" סמליל מועדון הלקוחות של "YOU" סמליל מותג "מגה מרקט" שנוצר בניסיון להחיות את מותג מגה על ידי יינות ביתן גלובל ריטייל ק.י.

חָדָשׁ!!: שבת ומגה קמעונאות · ראה עוד »

מדרש פליאה

מדרש פליאה הוא כינוי ל"מדרש" מוזר ומתמיה.

חָדָשׁ!!: שבת ומדרש פליאה · ראה עוד »

מדרשת שיל"ת

תלמידות בבית המדרש אכסניית התלמידות מדרשת שיל"ת (ראשי תיבות – "שיויתי ה' לנגדי תמיד") היא מדרשה תורנית לבנות.

חָדָשׁ!!: שבת ומדרשת שיל"ת · ראה עוד »

מדרשת טהר

מדרשת טׂהר היא מדרשה תורנית לבנות, הממוקמת ביישוב יד בנימין, כחלק ממוסדות תורת החיים בנשיאות הרב שמואל טל.

חָדָשׁ!!: שבת ומדרשת טהר · ראה עוד »

מדרון חלקלק

מדרון חלקלק הוא כשל לוגי ומטפורה, לפיה על אף שצעד מסוים יכול להיות ראוי מצד עצמו, הוא עלול להביא לתגובת שרשרת של השלכות שבסופן תהיה השלכה שלילית, או שהוא יפרוץ סכר ויגרום לריבוי צעדים מסוגו עד למצב אבסורדי.

חָדָשׁ!!: שבת ומדרון חלקלק · ראה עוד »

מדונה

מדונה לואיז צ'יקוני (באנגלית: Madonna Louise Ciccone; נולדה ב-16 באוגוסט 1958), המוכרת בשמה הפרטי מדונה, היא זמרת-יוצרת, שחקנית, מפיקה מוזיקלית, ואשת עסקים אמריקאית.

חָדָשׁ!!: שבת ומדונה · ראה עוד »

מדינת האפיפיור

מפת מדינת האפיפיור בסוף המאה ה-8. באדום נחלת פטרוס, בחום מתת פפין מדינת האפיפיור או מדינת הכנסייה (באיטלקית: Gli Stati della Chiesa - ארצות הכנסייה או Stati Pontificii - ארצות האפיפיור, בלטינית: Status Ecclesiae) הייתה מדינה שהתקיימה במרכז חצי האי האפניני לפני איחוד איטליה.

חָדָשׁ!!: שבת ומדינת האפיפיור · ראה עוד »

מדידת תחום שבת

בהלכה, תחום שבת הוא שטח פיזי תחום, המציין את השטח שבו מותר לאותו אדם להלך ברגליו בשבת, ביום טוב וביום הכיפורים, בלי לעבור על איסור מדרבנן של יציאה מחוץ לתחום שבת.

חָדָשׁ!!: שבת ומדידת תחום שבת · ראה עוד »

מה פתאום?

בול עם דמותו של קישקשתא, שהונפק בשנת 2007 "מה פתאום?!" היא תוכנית טלוויזיה פופולרית לילדים ששודרה בטלוויזיה החינוכית בישראל בשנים 1981-1976 ובשידורים חוזרים במהלך שנות השמונים.

חָדָשׁ!!: שבת ומה פתאום? · ראה עוד »

מה יפית

"מַה יָּפִית" הוא זמר הנמצא בסידור ומיועד להיות מושר בסעודת ליל שבת.

חָדָשׁ!!: שבת ומה יפית · ראה עוד »

מה ידידות

"מה ידידות מנוחתך" הוא פיוט המושר בכל קהילות אשכנז מדי ליל שבת, נדפס לראשונה בקושטנדינה בספר 'זמירות ושירות ותשבחות'.

חָדָשׁ!!: שבת ומה ידידות · ראה עוד »

מהר"ל מפראג

רבי יהודה ליווא בן בצלאל (נולד בסביבות 1512, ה'רע"ב – ספטמבר 1609, י"ח באלול ה'שס"ט), המוכר בכינויו מהר"ל (מורנו הגדול רבי ליווא) מפראג (בספרות הגרמנית כונה "רבי לֵב הגבוה"), היה רב, פוסק הלכה, פילוסוף והוגה דעות, מגדולי ישראל הבולטים בתחילת העת החדשה.

חָדָשׁ!!: שבת ומהר"ל מפראג · ראה עוד »

מהדורת השבת

מהדורת השבת (בעבר "המגזין" ו"חדשות השבת") היא מהדורת החדשות המרכזית של חדשות 13 בימי שבת בהגשת תמר איש-שלום.

חָדָשׁ!!: שבת ומהדורת השבת · ראה עוד »

מהומות סטונוול

הבניין בו שכן הבר "סטונוול אין" בגריניץ' וילג', מנהטן שהיווה את אירועי מהומות סטונוול ביוני 1969 המוגדר כיום כאתר היסטורי לאומי מהומות סטונוול (באנגלית: Stonewall riots, המכונות גם התקוממות סטונוול, פרעות סטונוול ומרד סטונוול) הייתה סדרת הפגנות ספונטניות של חברי הקהילה הגאה בתגובה לפשיטה משטרתית, שהחלה בשעות הבוקר המוקדמות של 28 ביוני 1969, בבר הסטונוול אין בשכונת גריניץ' וילג' במנהטן, ניו יורק.

חָדָשׁ!!: שבת ומהומות סטונוול · ראה עוד »

מומי אלפין

מומי אלפין (אלפסי) (נולד ב-1953) הוא זמר ומלחין ישראלי במוזיקה המזרחית.

חָדָשׁ!!: שבת ומומי אלפין · ראה עוד »

מוסדות חוט של חסד

מוסדות חוט של חסד הוא ארגון המנהל מספר ישיבות ברסלביות לחוזרים בתשובה בירושלים וכן פרויקטים להפצת תורת רבי נחמן מברסלב, וארגון נסיעות לקברות צדיקים בישראל ובמזרח אירופה.

חָדָשׁ!!: שבת ומוסדות חוט של חסד · ראה עוד »

מועצת הרבנות הרפורמית בישראל

מועצת הרבנות הרפורמית בישראל (מר"ם; שמה הקודם: "מועצת הרבנים המתקדמים בישראל") מאגדת את הרבות והרבנים הרפורמים בישראל.

חָדָשׁ!!: שבת ומועצת הרבנות הרפורמית בישראל · ראה עוד »

מועצת הרבנים במרוקו

ידידיה מונסונייגו, אהרן בן חסין, חיים דוד בן סוסאן, יוסף משאש, מרדכי אנקאווה, שמעון כהן ומרדכי קורקוס מועצת הרבנים במרוקו (בצרפתית: Concile des Rabbins du Maroc. ה'תש"ז-ה'תשט"ו - 1947-1955) היה גוף רבני אורתודוקסי אשר פעל לתיקון חיי החברה והדת במרוקו, תוך ליכוד הסמכויות התורניות במרוקו תחת גוף מרכזי אחד, ואיחוד המנהגים והתקנות הקהילות השונות במרוקו.

חָדָשׁ!!: שבת ומועצת הרבנים במרוקו · ראה עוד »

מועדי הראי"ה

מועדי הראי"ה הוא ספר העוסק בשבת ובמועדי ישראל בהגותו ובאורח חייו של הראי"ה קוק.

חָדָשׁ!!: שבת ומועדי הראי"ה · ראה עוד »

מוצאי שבת

הבדלה עם שירה ונגינה בגיטרה לכבוד מוצאי שבת. שימוש בכלי נגינה נאסר בשבת עצמה. בהלכה היהודית, מוֹצָאֵי שַׁבָּת (בראשי תיבות: מוצ"ש; נכתב גם מוצש"ק - מוצאי שבת קודש) הוא הזמן שבין צאת השבת, לבין עלות השחר ביום ראשון שלאחר מכן.

חָדָשׁ!!: שבת ומוצאי שבת · ראה עוד »

מוקצה

מוקצה הוא כינוי לתקנה שתיקנו חכמים, לפיה יש חפצים האסורים בטלטול בשבת וביום טוב.

חָדָשׁ!!: שבת ומוקצה · ראה עוד »

מוקצה מחמת מיאוס

בהלכות שבת, מוקצה מחמת מיאוס הוא אחד מסוגי המוקצה האוסרים מדרבנן בטלטול בשבת וביום טוב.

חָדָשׁ!!: שבת ומוקצה מחמת מיאוס · ראה עוד »

מוקצה מחמת חסרון כיס

בהלכות שבת, מוקצה מחמת חיסרון כיס, הוא אחד מסוגי המוקצה האוסרים בטלטול בשבת, ופירושו הוא חפץ שמחמת ערכו היקר האדם מייחד לו מקום מסוים, ואסרו חז"ל לטלטל חפץ זה בשבת וביום טוב.

חָדָשׁ!!: שבת ומוקצה מחמת חסרון כיס · ראה עוד »

מוקצה מחמת גופו

אבנים נחשבות למוקצה מחמת גופו, אם לא ייחדו אותן לשימוש בהלכות שבת, מוקצה מחמת גופו הוא אחד ממיני המוקצה, שהוא - דבר שאינו לא כלי ולא מאכל אדם או בהמה, כמו למשל אבנים, עצים, חול, אבק, חתיכות זכוכית ומחט שבורה.

חָדָשׁ!!: שבת ומוקצה מחמת גופו · ראה עוד »

מוקצה ביום טוב

מוקצה הוא מושג הלכתי, שמשמעותו היא: דבר שאדם מקצה מדעתו את השימוש בו, כלומר הוא מוקצה (.

חָדָשׁ!!: שבת ומוקצה ביום טוב · ראה עוד »

מורא אב ואם

מורא אב ואם היא מצוות עשה מתוך תרי"ג מצוות, שמחייבת התנהגות של יראת כבוד כלפי האב והאם ולא לעבור על דבריהם.

חָדָשׁ!!: שבת ומורא אב ואם · ראה עוד »

מורשת יהודית מימי הביניים בארפורט

מורשת יהודית מימי הביניים בארפורט (בגרמנית: Jüdisch-Mittelalterliches Erbe in Erfurt) היא אתר מורשת עולמית של ארגון אונסק"ו הכולל שלושה מבנים בעיר ארפורט, בירת מדינת תורינגיה שבמרכז גרמניה: בית הכנסת הישן, המקווה ו"בית האבן".

חָדָשׁ!!: שבת ומורשת יהודית מימי הביניים בארפורט · ראה עוד »

מוריס רישאר

ז'וזף אנרי מוריס רישאר האב (Joseph Henri Maurice Richard, Senior; 4 באוגוסט 1921 - 27 במאי 2000) היה שחקן הוקי קרח קנדי מקצועני בעמדת חלוץ אגף ימני, ששיחק בכל הקריירה המקצוענית שלו במונטריאול קנדיאנס בליגת ה-NHL.

חָדָשׁ!!: שבת ומוריס רישאר · ראה עוד »

מוליד

בהלכות שבת ויום טוב, איסור מוליד הוא גזירת חכמים האוסרת לעשות מעשים היוצרים ('מולידים') דבר חדש שלא היה קיים בעולם קודם לכן.

חָדָשׁ!!: שבת ומוליד · ראה עוד »

מוזיאון אסירי המחתרות - ירושלים

הכניסה למוזיאון מוזיאון אסירי המחתרות - ירושלים הוא מוזיאון הנצחה לזכרם ופועלם של חברי המחתרות העבריות בתקופת המנדט הבריטי, שנכלאו בבית הסוהר המרכזי בירושלים.

חָדָשׁ!!: שבת ומוזיאון אסירי המחתרות - ירושלים · ראה עוד »

מוזיאון הסובלנות (לוס אנג'לס)

מוזיאון הסובלנות-בית השואה (באנגלית: Museum of Tolerance-Beit HaShoah; השם המקוצר MOT), הוא מוזיאון מבוסס מולטימדיה בלוס אנג'לס, קליפורניה, ארצות הברית, שבוחן מה היא גזענות ודעות קדומות ברחבי העולם תוך התמקדות בהיסטוריה של השואה.

חָדָשׁ!!: שבת ומוזיאון הסובלנות (לוס אנג'לס) · ראה עוד »

מוזיקה יהודית אמנותית

ריקודי זוגות יהודיים מהמאה ה-15. מימין זמר ונגן לאוטה. יצירת מוזיקה אמנותית לנגינה ושירה בבית הכנסת היא, בדומה למוזיקה כנסייתית השייכת למה שנהוג לכנות מוזיקה קלאסית, הלחנה של פסוקים מהתפילה לביצוע באירועים ליטורגיים בשבתות ובחגים ובאירועים מחוץ לבית הכנסת כגון: חתונה, ברית מילה והופעות על רקע דתי יהודי.

חָדָשׁ!!: שבת ומוזיקה יהודית אמנותית · ראה עוד »

מוזיקה יהודית דתית

חגיגות הלוויים בעת בניית בית המקדש השני. ציור משנת 1896מוזיקה יהודית דתית היא התופעה ההיסטורית של יצירה מוזיקלית למטרות דתיות וביצועה בקרב יהודים מאמינים מהתקופה המקראית ועד ימינו, בארץ ישראל ובתפוצות.

חָדָשׁ!!: שבת ומוזיקה יהודית דתית · ראה עוד »

מודיע נפגעים

מודיע נפגעים הוא מי שתפקידו להודיע לבני משפחתו של הרוג או פצוע קשה על שאירע ליקירם.

חָדָשׁ!!: שבת ומודיע נפגעים · ראה עוד »

מכשירי אוכל נפש

מכשירי אוכל נפש הוא מושג הלכתי שמשמעותו היא: כלים שבאמצעותם ניתן לבצע מלאכת אוכל נפש שהותרה ביום טוב (לעומת שבת שבה כל מלאכה אסורה).

חָדָשׁ!!: שבת ומכשירי אוכל נפש · ראה עוד »

מכתב הסטטוס קוו

מכתב הסטטוס קוו (או מסמך הסטטוס קוו) הוא מכתב ששלח בשנת 1947 דוד בן-גוריון, אז ראש הסוכנות היהודית, לאגודת ישראל.

חָדָשׁ!!: שבת ומכתב הסטטוס קוו · ראה עוד »

מכתבים לטליה

מכתבים לטליה הוא ספר המתעד חליפת מכתבים בענייני אמונה, יהדות ומחשבת ישראל בין דב אינדיג, תלמיד ישיבת ההסדר כרם ביבנה ל'טליה' (שם בדוי), נערה חילונית מקיבוץ בצפון ישראל בשנתיים שלפני מלחמת יום הכיפורים.

חָדָשׁ!!: שבת ומכתבים לטליה · ראה עוד »

מכון מדעי טכנולוגי להלכה

בנין המכון מדעי טכנולוגי להלכה בירושלים מכון מדעי טכנולוגי להלכה הוא מכון מחקר ויישום תורני מדעי, שמטרתו לברר את ההלכה, להתמודד עם השאלות הסבוכות שמעורר שילוב הטכנולוגיה בחיי האדם, וכן לפתח טכנולוגיות שיאפשרו שימוש במכשירים המתחדשים תוך שמירה על ההלכה.

חָדָשׁ!!: שבת ומכון מדעי טכנולוגי להלכה · ראה עוד »

מכון צומת

לוגו חדש 2017 הלוגו הישן של מכון צומת מכון צומת - צוותי מדע ותורה, הוא מלכ"ר שהוקם בשנת תשל"ז (1977), מתוך מגמה לפעול בצמתי המיפגש שבין דרישות ההלכה והתפתחויות הטכנולוגיה, ולבנות חברה מודרנית על פי התורה.

חָדָשׁ!!: שבת ומכון צומת · ראה עוד »

מכון שלזינגר

מכון שלזינגר לחקר הרפואה על פי התורה נוסד בשנת 1966 ונקרא על שם ד"ר פאלק שלזינגר, המנכ"ל השני של בית החולים שערי צדק בירושלים.

חָדָשׁ!!: שבת ומכון שלזינגר · ראה עוד »

מי שברך

מי שברך ליולדת (למעלה). מי שברך לחולה (למטה) מִי שֶׁבֵּרַךְ הוא כינוי לקטע קצר של תפילה יהודית, הנאמרת בדרך כלל במהלך קריאת התורה, או לאחריה.

חָדָשׁ!!: שבת ומי שברך · ראה עוד »

מי כמוך ואין כמוך

אדון חסדך בל יחדל (מי כמוך ואין כמוך) הוא פיוט מאת רבי יהודה הלוי המתאר בצורה פיוטית את סיפור מגילת אסתר.

חָדָשׁ!!: שבת ומי כמוך ואין כמוך · ראה עוד »

מים ראשונים

נטלה מכסף טהור לנטילת מים ראשונים זהו כינוי בהלכה לנטילת ידיים לפני סעודה עם לחם.

חָדָשׁ!!: שבת ומים ראשונים · ראה עוד »

מיסטיקה יהודית

מיסטיקה יהודית (מיסטי.

חָדָשׁ!!: שבת ומיסטיקה יהודית · ראה עוד »

מיקי זוהר

דניאל שפירו, 2011 מכלוף (מיקי) זוהר (נולד ב-28 במרץ 1980) הוא שר התרבות והספורט מטעם הליכוד ויו"ר עמית של הליכוד העולמי.

חָדָשׁ!!: שבת ומיקי זוהר · ראה עוד »

מירון (מושב)

מֵירוֹן הוא מושב דתי לאומי בגליל העליון למרגלות הר מירון השייך למועצה אזורית מרום הגליל ולארגון המושבים של הפועל המזרחי.

חָדָשׁ!!: שבת ומירון (מושב) · ראה עוד »

מילה (ניתוח)

במדינות כחולות יותר אחוז גבוה יותר של נימולים (זכרים). מילה היא ניתוח להסרת העורלה, שהיא העור העוטף ומכסה את קצה איבר המין של הזכר.

חָדָשׁ!!: שבת ומילה (ניתוח) · ראה עוד »

מיזמי תחבורה ציבורית הפועלת בשבתות

מיזמי תחבורה שיתופית הפועלת בשבתות הם מיזמים הפועלים במספר ערים בישראל, כדי לאפשר תחבורה ציבורית בישראל בשבת, תוך עקיפת האיסור בתקנות התעבורה על הפעלת תחבורה ציבורית בשבת, על רקע הסטטוס קוו בישראל בנושא השבת.

חָדָשׁ!!: שבת ומיזמי תחבורה ציבורית הפועלת בשבתות · ראה עוד »

מיגו (הלכה)

מיגו היא מילה בארמית שמשמעותה "מתוך".

חָדָשׁ!!: שבת ומיגו (הלכה) · ראה עוד »

מיגו דאתקצאי לבין השמשות אתקצאי לכולי יומא

מיגו דאתקצאי לבין השמשות אתקצאי לכולי יומא (תרגום מארמית: מתוך שהוקצה לבין השמשות, הוקצה ליום כולו; מכונה גם "מוקצה מחמת איסור"), או בקיצור מיגו דאתקצאי הוא כלל בהלכות שבת הקובע כי גם דבר שעל פי מצבו העכשווי (בשבת) אינו אמור להיות מוקצה, אם בזמן בין השמשות היה מוקצה ולכן אסור לשימוש בשבת במצבו, הדין הוא שאסור להשתמש בו כל השבת.

חָדָשׁ!!: שבת ומיגו דאתקצאי לבין השמשות אתקצאי לכולי יומא · ראה עוד »

מידות שהתורה נדרשת בהן

מידות שהתורה נדרשת בהן הן קבוצת כלים הרמנויטיים, אשר בהם חז"ל עשו שימוש, לפירוש התנ"ך – באמצעות מדרשים.

חָדָשׁ!!: שבת ומידות שהתורה נדרשת בהן · ראה עוד »

מיהו יהודי

סוגיית מיהו יהודי היא נושא שנוי במחלוקת בשיח הדתי, הפוליטי, המשפטי והחברתי.

חָדָשׁ!!: שבת ומיהו יהודי · ראה עוד »

מיכאל הרשקוביץ

הרב מיכאל הרשקוביץ (נולד בו' בניסן ה'תש"ג, 11 באפריל 1943) הוא מתלמידיו המובהקים של הרב צבי יהודה הכהן קוק, ר"מ בישיבת מרכז הרב, היה רב היישוב נריה שבבנימין ודיין בבית הדין לממונות במערב בנימין.

חָדָשׁ!!: שבת ומיכאל הרשקוביץ · ראה עוד »

מיכון

מיכון הוא החלפתה של עבודה הנעשית בידי אדם או בעל חיים בעבודה הנעשית באמצעות מכונה.

חָדָשׁ!!: שבת ומיכון · ראה עוד »

מייקל בול

מייקל אשלי בול (באנגלית: Michael Ashley Ball; נולד ב-27 ביוני 1962) הוא שחקן, זמר, קומיקאי ושדרן אנגלי, הידוע בעיקר בגין עבודותיו בתיאטרון המוזיקלי.

חָדָשׁ!!: שבת ומייקל בול · ראה עוד »

מייקל ג'קסון

מייקל ג'וזף ג'קסון (באנגלית: Michael Joseph Jackson; 29 באוגוסט 1958 – 25 ביוני 2009) היה זמר, מוזיקאי, רקדן, כוריאוגרף, מפיק מוזיקלי, שחקן, מלחין ופזמונאי אמריקאי.

חָדָשׁ!!: שבת ומייקל ג'קסון · ראה עוד »

א' באדר

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בא' באדר א' או שבר המצווה בשנה פשוטה, היא ברוב השנים, פרשת תרומה.

חָדָשׁ!!: שבת וא' באדר · ראה עוד »

א' בשבט

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בא' שבט היא ברוב השנים פרשת בא.

חָדָשׁ!!: שבת וא' בשבט · ראה עוד »

א' בטבת

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד בא' טבת היא ברוב השנים פרשת ויגש.

חָדָשׁ!!: שבת וא' בטבת · ראה עוד »

א' בכסלו

פרשת בר המצווה של ילד שנולד בא' כסלו היא פרשת ויצא, אם בר המצוה חל בשנה המתחילה ביום חמישי, או פרשת תולדות אם בר המצוה חל בשנה המתחילה בימים שני, שלישי או שבת.

חָדָשׁ!!: שבת וא' בכסלו · ראה עוד »

א-קפלה

מוּזִיקַת אָ־קַפֵּלָה (A Cappella – בנוסח קפלה) היא מוזיקה ווקאלית או שירה ללא ליווי כלי עצמאי או ללא ליווי כלי בכלל.

חָדָשׁ!!: שבת וא-קפלה · ראה עוד »

אמא סדרתית

אמא סדרתית (באנגלית: Serial Mom) הוא סרט קולנוע אמריקאי מסוגת קומדיה שחורה וסרט פשע משנת 1994 שנכתב ובוים על ידי ג'ון ווטרס, עם קתלין טרנר וסם ווטרסטון בתפקידים הראשיים.

חָדָשׁ!!: שבת ואמא סדרתית · ראה עוד »

אמנת גביזון-מדן

אמנת גביזון–מדן היא הצעה לאמנה שתסדיר את יחסי דתיים-חילונים במדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: שבת ואמנת גביזון-מדן · ראה עוד »

אמנות האהבה

עמוד השער של מהדורת 1644 של אמנות האהבה שהודפסה בפרנקפורט אמנות האהבה (בלטינית: Ars Amatoria) היא סדרה בת שלושה ספרים, שנכתבה בחרוזים על ידי המשורר הרומי אובידיוס.

חָדָשׁ!!: שבת ואמנות האהבה · ראה עוד »

אמצעי תחבורה

הרכבת הקלה בירושלים חתן וכלה יורדים מכרכרה אוטובוס - אמצעי תחבורה רב נוסעים ציבורי אופנוע רכב שטח רכבת - אמצעי תחבורה המורכב מכמה חלקים. המחוברים זה לזה אמצעי תחבורה הם כלים ומכונות המשמשים להסעה של נוסעים או שינוע משא באמצעות האדם, מנוע או על ידי בעל חיים.

חָדָשׁ!!: שבת ואמצעי תחבורה · ראה עוד »

אמציה פורת

אמציה פורת (פברואר 1932 – 19 באוגוסט 2023) היה עורך ומתרגם ישראלי, חתן פרס ראש הממשלה ללשון העברית ע"ש אליעזר בן-יהודה לשנת תשע"א.

חָדָשׁ!!: שבת ואמציה פורת · ראה עוד »

אמת המים שבמקדש

אמת המים שהייתה בבית המקדש הייתה הפתרון הטכני לניקוז הנוזלים הרבים שנקוו על רצפת בית המקדש מתחת למזבח, כתוצאה מדמי הקרבנות הרבים שנשחטו בבית המקדש.

חָדָשׁ!!: שבת ואמת המים שבמקדש · ראה עוד »

אמימר

אמימר היה אמורא בבלי בן הדור החמישי והשישי, מחשובי החכמים שבדורו ומראשי חכמי ישיבת נהרדעא.

חָדָשׁ!!: שבת ואמימר · ראה עוד »

אמימר בר מר ינוקא

רב אמימר בר מר ינוקא היה אמורא בבלי בן הדור השביעי והשמיני, תלמידו של רב חייא בריה דרב אויא.

חָדָשׁ!!: שבת ואמימר בר מר ינוקא · ראה עוד »

אמיש

זוג מקהילת האמיש נוהג בכרכרה בעיירה הולמס קאונטי שבאוהיו אַמִישׁ (באנגלית: Amish) הוא שמה של קהילה נוצרית אנבפטיסטית (פרוטסטנטית) המתגוררת בצפון אמריקה.

חָדָשׁ!!: שבת ואמיש · ראה עוד »

אם כן ביטלת תורת עירוב מאותו מבוי

בהלכות עירובין, הכלל אם כן ביטלת תורת עירוב מאותו מבוי הוא כלל המתייחס לדין ביטול רשות שנועד להתיר טלטול בחצר ובמבוי במקום תקנות עירוב חצירות ושיתופי מבואות, ואומר שמותר להשתמש בתקנת ביטול רשות דווקא במצב "דיעבד" ולא באופן קבוע, ורק באופן שביטול הרשות אינו פועל כל אשר פועל העירוב חצירות.

חָדָשׁ!!: שבת ואם כן ביטלת תורת עירוב מאותו מבוי · ראה עוד »

אנא בחסדך תרוממני

"אָנָּא בְּחַסְדְּךָ תְּרוֹמְמֵנִי" הוא פיוט אשר נכתב על ידי אשר מזרחי, הולחן על ידי רחמים עמר ומושר בקהילות הספרדים בירושלים.

חָדָשׁ!!: שבת ואנא בחסדך תרוממני · ראה עוד »

אנא בכוח

אָנָּא בְּכֹחַ הוא פיוט הנאמר בתפילת שחרית לאחר פרשת הקורבנות, וברוב הקהילות גם כחלק מקבלת שבת, וכן לאחר ספירת העומר הנמשכת שבעה שבועות.

חָדָשׁ!!: שבת ואנא בכוח · ראה עוד »

אנציקלופדיה של הסיפור היהודי

אנציקלופדיה של הסיפור היהודי היא מפעל אנציקלופדי אקדמי הממיין וממפה את הסיפורים שסופרו בתרבות היהודית לדורותיה, בלשונות היהודים: עברית, ארמית, יידיש, לאדינו וערבית יהודית, באמצעות מתודה חדשה, 'תימטולוגיה', המגדירה מחדש את נושאיהם של הסיפורים.

חָדָשׁ!!: שבת ואנציקלופדיה של הסיפור היהודי · ראה עוד »

אנציקלופדיה הלכתית רפואית

אנציקלופדיה הלכתית רפואית (מהדורה חדשה) אנציקלופדיה הלכתית רפואית היא אנציקלופדיה ב-7 כרכים העוסקת בנושאי רפואה, מוסר והלכה.

חָדָשׁ!!: שבת ואנציקלופדיה הלכתית רפואית · ראה עוד »

אנשל מאיר רוטשילד

מכתב מבנק רוטשילד, פרנקפורט, 1876. הברון אנשל מאיר פון רוטשילד (בגרמנית: Baron Amschel Mayer von Rothschild; 12 ביוני 1773 – 6 בדצמבר 1855) היה בנקאי יהודי-גרמני, שהיה חלק ממשפחת רוטשילד.

חָדָשׁ!!: שבת ואנשל מאיר רוטשילד · ראה עוד »

אנו – מוזיאון העם היהודי

סמליל המוזיאון עד לשנת 2021 אנו – מוזיאון העם היהודי (עד מרץ 2021 נקרא בית התפוצות) הוא מוזיאון העוסק בעמיות וזהות יהודית, ומקדם רב-תרבותיות ורב-גוניות בעם היהודי.

חָדָשׁ!!: שבת ואנו – מוזיאון העם היהודי · ראה עוד »

אנוסי משהד

לוח ההקדש לאנוסי משהד בשכונת הבוכרים בירושלים לוח זיכרון בתוך חצר ההקדש ממראות חצר ההקדש בית הכנסת חג'י אדוניה הכהן אשר נוסד בשנת 1900 הרב מרדכי אקלר, הרב המרכזי של יהודי משהד אנוסי משהד הוא שמם של חברי הקהילה היהודית בעיר משהד שבאיראן, שחבריה היו אנוסים לחיות כמוסלמים במשך 120 שנה ואף נקראו "ג'דיד אל אסלאם" ("המוסלמים החדשים") אך שמרו על יהדותם בסתר.

חָדָשׁ!!: שבת ואנוסי משהד · ראה עוד »

אנינות

אנינות (או אנינה או אוֹנְנות) היא המצב בו מצוי קרובו של הנפטר בזמן שלאחר מות קרובו ועד קבורתו של הנפטר.

חָדָשׁ!!: שבת ואנינות · ראה עוד »

אסנת ברזאני

הרבנית אסנת אדוני ברזאני (מאות 16–17) הייתה למדנית, פוסקת הלכה, פייטנית עמדה בראש ישיבה בכורדיסטן.

חָדָשׁ!!: שבת ואסנת ברזאני · ראה עוד »

אסרו חג

אִסְרוּ חַג הוא היום שאחרי כל אחד משלושת הרגלים: פסח, שבועות וסוכות.

חָדָשׁ!!: שבת ואסרו חג · ראה עוד »

אסואירה

אסואירה (בערבית: الصويرة תעתיק: א (ל)צוירה, בצרפתית: Essaouira, בברברית: ⵜⴰⵚⵚⵓⵔⵜ תעתיק: תַצּוּרְת) או בשמה הארכאי - מוגדור (בפורטוגזית: Mogador, בברברית: ⵎⵓⴳⴰⴷⵓⵔ), היא עיר נמל במרוקו הממוקמת לחוף האוקיינוס האטלנטי בין קזבלנקה לאגאדיר.

חָדָשׁ!!: שבת ואסואירה · ראה עוד »

אסיא (כתב עת)

אסיא הוא כתב עת תורני שפיט בנושאי אתיקה רפואית יהודית ורפואה והלכה היוצא לאור על ידי מכון שלזינגר לחקר הרפואה על פי התורה.

חָדָשׁ!!: שבת ואסיא (כתב עת) · ראה עוד »

אפרהט

אפרהט (בסורית: ܐܦܪܗܛ; ביוונית עתיקה: Ἀφραάτης; בלטינית: Aphraates; 280 – 346) היה מחבר נוצרי סורי בן המאה השלישית מחדייב שבאימפריה הסאסאנית.

חָדָשׁ!!: שבת ואפרהט · ראה עוד »

אפרים מירוויס

הרב סר אפרים יצחק מירוויס KBE (באנגלית: Sir Ephraim Mirvis; נולד ב-ב' בתשרי ה'תשי"ז, 7 בספטמבר 1956) הוא הרב הראשי של בריטניה.

חָדָשׁ!!: שבת ואפרים מירוויס · ראה עוד »

אפי איתם

אפי איתם (נולד ב-25 ביולי 1952, ג' באב ה'תשי"ב) הוא תת-אלוף במיל', בעל עיטור המופת, חבר הכנסת ושר לשעבר וכן יושב ראש המפד"ל (2002–2004) ויושב ראש מפלגת אח"י.

חָדָשׁ!!: שבת ואפי איתם · ראה עוד »

אפיון (מדקדק)

אַפְּיון המדקדק או המבאר (Apion, ביוונית: Ἀπίων; 30-20 לפנה"ס - 48-45 לספירה בערך) היה סופר וחוקר מצרי-יווני במחצית הראשונה של המאה ה-1 לספירה.

חָדָשׁ!!: שבת ואפיון (מדקדק) · ראה עוד »

אקרוסטיכון

אקרוסטיכון (מיוונית: "άκρο" קיצוני + "στίχος" שורה; בלטינית: Acrostic) היא שיטת כתיבה של שיר או פרוזה, בה ליקוט האות הראשונה של כל מילה, שורה או בית בשיר יוצר מילה או מספר מילים, שם, אותיות האלפבית כסדרן וכדומה.

חָדָשׁ!!: שבת ואקרוסטיכון · ראה עוד »

אקטיביזם שיפוטי

אקטיביזם שיפוטי הוא גישה משפטית לפיה בית המשפט לוקח חלק יוצר ופעיל בקביעת הנורמות המשפטיות במדינה, ותפקידו אינו מצטמצם רק ל"פה למחוקק" במתן פרשנות לחוק.

חָדָשׁ!!: שבת ואקטיביזם שיפוטי · ראה עוד »

אקדמות

פרוכת עם השורה האחרונה של אקדמות רקומה עליה אַקְדָמוּת מִלִּין הוא פיוט בשפה הארמית, הנאמר בקהילות אשכנז בחג השבועות בקריאת התורה.

חָדָשׁ!!: שבת ואקדמות · ראה עוד »

אקו 99FM

אקו 99FM (הממותגת באנגלית כ-eco99fm ובעבר גם כ-ECO99fm) היא תחנת רדיו אזורית המשדרת רצועות מוזיקה המאופיינות בלהיטים מכל הזמנים (all-time hits) ומספר תוכניות עוגן, בהן תוכנית הבוקר בהגשת טל ברמן ואביעד קיסוס.

חָדָשׁ!!: שבת ואקו 99FM · ראה עוד »

ארץ נהדרת

ארץ נהדרת היא תוכנית בידור סאטירית ישראלית המשודרת במסגרת "שידורי קשת" החל מנובמבר 2003.

חָדָשׁ!!: שבת וארץ נהדרת · ראה עוד »

ארתור קרלוש דה בארוש באשטו

ארתור קרלוש דה בארוש באשטו - אברהם ישראל בן-ראש ארתור קרלוש דה בארוש באשטו (בפורטוגזית: Artur Carlos de Barros Basto) ובשמו העברי אברהם ישראל בן-ראש Abraham Israel Ben-Rosh (18 בדצמבר 1887 - 8 במרץ 1961) היה קצין בדרגת קפיטאו (מקביל לדרגת סרן בצה"ל) בצבא פורטוגל, ממוצא של יהודים אנוסים, גיבור מהפכת 1910 ומלחמת העולם הראשונה, ומנהיג של צאצאי אנוסים שחזרו ליהדותם.

חָדָשׁ!!: שבת וארתור קרלוש דה בארוש באשטו · ראה עוד »

ארז משה דורון

הרב ארז משה דורון (נולד ב-1962) הוא מורה רוחני אשר משנתו מבוססת על כתבי רבי נחמן מברסלב.

חָדָשׁ!!: שבת וארז משה דורון · ראה עוד »

ארבע מיתות בית דין

ארבע מיתות בית דין הן שיטות הוצאה להורג לביצוע עונש מיתה לפי ההלכה.

חָדָשׁ!!: שבת וארבע מיתות בית דין · ראה עוד »

ארבע פרשיות

אַרְבַּע פָּרָשִׁיּוֹת הן פרשות מיוחדות שתקנו חז"ל לקרוא בנוסף לפרשת השבוע בארבע שבתות לאורך חודש אדר הסמוך לניסן, דהיינו בשנה רגילה חודש אדר ובשנה מעוברת אדר ב'.

חָדָשׁ!!: שבת וארבע פרשיות · ראה עוד »

ארבע רשויות השבת

ארבע רשויות השבת הן ארבעה מרחבים בהלכות שבת.

חָדָשׁ!!: שבת וארבע רשויות השבת · ראה עוד »

ארבע תעניות

ארבע תעניות הן ארבעה צומות בעלי משמעות ביהדות, בהם נוהגים להתענות במשך שעות היום בלבד.

חָדָשׁ!!: שבת וארבע תעניות · ראה עוד »

ארבעת המינים

ארבעת המינים הם ארבעה צמחים שהתורה מצווה על נטילתם בחג הסוכות.

חָדָשׁ!!: שבת וארבעת המינים · ראה עוד »

ארגון המורים הדתיים

ארגון המורים הדתיים בהסתדרות המורים (בראשי תיבות: אמ"ד) הוא גוף מסונף להסתדרות המורים, שמאגד עובדי הוראה (מורים, גננות וגמלאים) במוסדות החינוך הדתיים בישראל, ופועל במסגרת הסתדרות המורים למען שמירת זכויותיהם.

חָדָשׁ!!: שבת וארגון המורים הדתיים · ראה עוד »

אריה פינקל

הרב אריה ליב פינקל (י"ד באב ה'תרצ"א, 28 ביולי 1931 – ליל ו' באב ה'תשע"ו, 10 באוגוסט 2016) היה ראש ישיבת מיר במודיעין עילית ("מיר ברכפלד"), ומראשי ישיבת מיר בירושלים.

חָדָשׁ!!: שבת ואריה פינקל · ראה עוד »

אריה ליב פרומקין

הרב אריה ליב פְרוּמְקִין (תר"ה, 1845 – ה' בסיוון תרע"ו, 1916) היה רב ומורה, מחבר ספרים וחוקר תולדות ארץ ישראל, ממייסדי המושבה פתח תקווה.

חָדָשׁ!!: שבת ואריה ליב פרומקין · ראה עוד »

אריה חורשי

אריה חורשי (29 באוקטובר 1911 – 14 בינואר 2014) היה משורר וסופר ישראלי.

חָדָשׁ!!: שבת ואריה חורשי · ראה עוד »

אשר אנשיל כץ (וויען)

הרב אשר אנשיל כץ הוא רבה של קהילת וויען בברוקלין וראש הישיבה של הקהילה.

חָדָשׁ!!: שבת ואשר אנשיל כץ (וויען) · ראה עוד »

אשת חיל

אֵשֶׁת חַיִל הוא שיר הלל לאישה, החותם את ספר משלי.

חָדָשׁ!!: שבת ואשת חיל · ראה עוד »

אשדוד נט

אשדוד נט הוא אתר חדשות מקומי ישראלי ועצמאי אשר הוקם בשנת 2009 על ידי אייל בן שמחון והוא מקומון אינטרנטי אשר מסקר באופן יומיומי את החדשות המתרחשות באזור אשדוד והסביבה.

חָדָשׁ!!: שבת ואשדוד נט · ראה עוד »

אשו משום חציו

‏‏בהלכה היהודית, אִשּוֹ מִשּוּם חִצָּיו הוא עיקרון הלכתי שטבע האמורא רבי יוחנן, שמשמעותו היא שבראי ההלכה, פעולה של הצתת אש דומה לפעולה של יריית חץ, כלומר, התפשטות האש נחשבת לתוצאה ישירה מההצתה והיא ב הישירה של המצית.

חָדָשׁ!!: שבת ואשו משום חציו · ראה עוד »

אשיר לאל אשר שבת

"אָשִׁיר לָאֵל אֲשֶׁר שָׁבַת" הוא פיוט אשר נכתב על ידי הרב משה בן שמואל הלוי, שאף רמז את שמו בראשי הבתים.

חָדָשׁ!!: שבת ואשיר לאל אשר שבת · ראה עוד »

את מה-זה לא מוזמנת לבת מצווה שלי

את מה-זה לא מוזמנת לבת מצווה שלי (באנגלית: You Are So Not Invited To My Bat Mitzvah) הוא סרט דרמה קומית אמריקאי משנת 2023 בבימויו של סמי כהן, שנכתב על ידי אליסון פק, והופק על ידי אדם סנדלר.

חָדָשׁ!!: שבת ואת מה-זה לא מוזמנת לבת מצווה שלי · ראה עוד »

אתא

מגדל המים היה אחד המבנים הראשונים שהוקמו במפעל. הקונסטרוקציה הוזמנה במפעל סקודה בצ'כיה. "המרפסת" סביב המכל בקומה העליונה תוכננה מלכתחילה כעמדת שמירה חנות אתא ברמתיים, סביבות 1940 פועלי אתא מפגינים בחיפה במהלך השביתה הגדולה הלוגו של החברה על תווית של בגד אתא חברה לטקסטיל בע"מ הייתה מפעל תעשייתי מהראשונים בארץ ישראל, והפעילה רשת לשיווק תוצרתה.

חָדָשׁ!!: שבת ואתא · ראה עוד »

אתקינו סעודתא

אתקינו סעודתא (בארמית: "הכינו סעודה") היא פתיחה לסעודות השבת המובאת בספר הזוהר: (תרגום: רבי שמעון, כאשר היה ניגש לסעודת השבת, היה מצהיר כך: "הכינו הסעודה ברוב פאר והדר. קבעו נא כאן הסעודה, לכבוד המלך.", וכך היה מתיישב מול שולחנו, והיה שמח שמחה גדולה בדבר.) על בסיס ידיעה זו המובאת בזהר הקדוש, חיבר האר"י שלושה פיוטים קבליים – כשכל פיוט מותאם עבור כל אחת משלושת סעודות החובה שחלות בשבת – תחת הכותרות "אזמר בשבחין", "אסדר לסעודתא" ו"בני היכלא".

חָדָשׁ!!: שבת ואתקינו סעודתא · ראה עוד »

אתינגאנים

אתינגאנים (ביוונית: Ἀθίγγανοι) היו כת בנצרות שפעלה בקיסרות הביזנטית ואימצה כמה ממנהגי היהדות.

חָדָשׁ!!: שבת ואתינגאנים · ראה עוד »

אל מאד נעלה

אֵל מְאֹד נַעֲלָה הוא פיוט אשר נכתב על ידי הרב משה אשקר הכהן, ממשוררי חלב.

חָדָשׁ!!: שבת ואל מאד נעלה · ראה עוד »

אל על

אל על נתיבי אוויר לישראל בע"מ, המוכרת בשם המקוצר אל על, היא חברת התעופה הגדולה בישראל וחברת הדגל שלה.

חָדָשׁ!!: שבת ואל על · ראה עוד »

אלעזר מנחם מן שך

הרב שך (שני משמאל) בישיבה הראשונה של מועצת גדולי התורה של דגל התורה, תשמ"ט, 1989 הרב אלעזר מנחם מן שך (י"ט בטבת ה'תרנ"ט, 1 בינואר 1899 – ט"ז בחשוון ה'תשס"ב, 2 בנובמבר 2001) היה ראש ישיבת פוניבז' ונשיא מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל ולאחר מכן של דגל התורה.

חָדָשׁ!!: שבת ואלעזר מנחם מן שך · ראה עוד »

אלעזר מרדכי קניג

הרב אלעזר מרדכי קֶנִיג (ביידיש קֶענִיג; ח' בחשוון ה'תש"ו, 15 באוקטובר 1945 – כ"ג בטבת ה'תשע"ט, 31 בדצמבר 2018) היה רב ומנהיג רוחני בחסידות ברסלב.

חָדָשׁ!!: שבת ואלעזר מרדכי קניג · ראה עוד »

אלעזר אונגר

רבי אלעזר אונגר (ה'תר"ן – ב' באלול ה'תש"ג) היה אדמו"ר חסידי, השלישי בשושלת דז'בנה, נרצח בשואה ביחד עם ארבעת ילדיו.

חָדָשׁ!!: שבת ואלעזר אונגר · ראה עוד »

אלעזר רוקח (רב)

רבי אלעזר רוקח (תמ"ה, 1685-כ"ז בתשרי תק"ב, 1741; מכונה גם המעשה רוקח על שם ספרו המפורסם) היה רב בקהילות ראקוב, טרנוב, ברודי, אמשטרדם וצפת, ואבי משפחת רוקח שבין צאצאיה נמנים אדמו"רי חסידות בעלז ואישים ידועים רבים.

חָדָשׁ!!: שבת ואלעזר רוקח (רב) · ראה עוד »

אלעזר בן דינאי

אלעזר בן דינאי (המאה הראשונה לספירה) היה מנהיג חבורת מורדים פוליטיים בתקופת הנציבות השנייה של השלטון הרומאי בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: שבת ואלעזר בן דינאי · ראה עוד »

אלעזר בירבי קליר

רבי אלעזר בירבי קליר (גם קיליר), או רבי אלעזר הקליר (המאה ה-6 – המאה ה-7) היה פייטן ארץ ישראלי שחי כנראה בסוף התקופה הביזנטית ובשנותיו הראשונות של השלטון המוסלמי בארץ ישראל, ומחשובי הפייטנים הקלאסיים.

חָדָשׁ!!: שבת ואלעזר בירבי קליר · ראה עוד »

אלתר ישראל שמעון פרלוב

רבי אלתר ישראל שמעון פֶּרְלוֹב (בכתיב יידי: פּעֶרלאָוו, שמו הפרטי מוכר גם בקיצור (ראשי תיבות) "אי"ש"; חשוון ה'תרל"ה, 1874 – ו' בטבת ה'תרצ"ג, 4 בינואר 1933) היה האדמו"ר (השני) מנובומינסק, מהאדמו"רים הבולטים שבתקופת מלחמת העולם הראשונה ומראשי אגודת ישראל בפולין.

חָדָשׁ!!: שבת ואלתר ישראל שמעון פרלוב · ראה עוד »

אלחנן צ'ארלס ונגרוב

אלחנן (צ'ארלס) ונגרוב (באנגלית: Charles Wengrov; י"ג בטבת ה'תרפ"ה, 9 בינואר 1925, ניו יורק – כ"ה בתמוז ה'תשס"ב, 5 ביולי 2002, אשדוד) היה סופר ילדים ומתרגם מעברית לאנגלית.

חָדָשׁ!!: שבת ואלחנן צ'ארלס ונגרוב · ראה עוד »

אלון חברת הדלק לישראל

אלון חברת הדלק לישראל בע"מ, המוכרת בשם קבוצת אלון, היא חברה שהוקמה בישראל בשנת 1990 כחברה לשיווק דלק, והתפתחה לחברת החזקות, שבאמצעות חברות בנות שבשליטתה, בהן הנסחרות בבורסה לניירות ערך בתל אביב ובבורסה לניירות ערך בניו יורק, פעילה בשלל תחומים במשק הישראלי, ולה פעילות גם בארצות הברית.

חָדָשׁ!!: שבת ואלון חברת הדלק לישראל · ראה עוד »

אלוניאל

אלוניאל בע"מ (הידועה גם בשם הלא רשמי "מקדונלד'ס ישראל") היא חברה פרטית העוסקת בהפעלת מותג המזון המהיר מקדונלד'ס בישראל כזכיינית בלעדית.

חָדָשׁ!!: שבת ואלוניאל · ראה עוד »

אלוף בצלות ואלוף שום

תחילת הסיפור "אלוף בצלות ואלוף שום", בספר "ויהי היום" מאת חיים נחמן ביאליק, עם איורים מאת נחום גוטמן, הוצאת דביר, תשכ"התמונה להחלפה אלוף בַּצְלוּת ואלוף שוּם היא מקאמה עברית בת 12 פרקים קצרים מאת חיים נחמן ביאליק שראתה אור בשנת 1928 כספר מאויר על ידי נחום גוטמן בהוצאת דביר.

חָדָשׁ!!: שבת ואלוף בצלות ואלוף שום · ראה עוד »

אלוהי עוז

אֱלֹהֵי עֹז הוא פיוט קדום אשר נכתב במאה ה-16 או קודם לכן על ידי מחבר לא ידוע.

חָדָשׁ!!: שבת ואלוהי עוז · ראה עוד »

אלכס קלייר

אלכסנדר ג'ורג' קלייר (באנגלית: Alexander George Clare; נולד ב-14 בספטמבר 1985) הוא זמר-יוצר יהודי בריטי-ישראלי, חוזר בתשובה.

חָדָשׁ!!: שבת ואלכס קלייר · ראה עוד »

אלכסאים

האלכסאים (ביוונית: ῾Ελκεσαιταί) היו כת יהודית-נוצרית שפעלה בארץ ישראל ובעבר הירדן מסוף המאה הראשונה עד תחילת המאה הרביעית לספירה.

חָדָשׁ!!: שבת ואלכסאים · ראה עוד »

אלי החתול

אלי החתול היא סדרת טלוויזיה ישראלית לילדים בהפקת "נתן אנטרטנמיינט", אשר משודרת מחודש אוגוסט 2022 בערוץ הופ!, yes הטלוויזיה בלוויין, פרטנר tv, סלקום tv, ערוץ BIGI ויוקיד.

חָדָשׁ!!: שבת ואלי החתול · ראה עוד »

אליך אקרא יה

"אֵלֶיךָ אֶקְרָא יָהּ " הוא פיוט ששולב במסורת התפילה של יהודי צפון אפריקה.

חָדָשׁ!!: שבת ואליך אקרא יה · ראה עוד »

אלימלך שפירא (תל אביב)

הרב אלימלך שפירא מתל אביב הרב אלימלך שפירא (תרע"ב, 1912 - כ"ח באלול תשנ"ז, 30 בספטמבר 1997) היה האדמו"ר מפיאסצנה-גרודז'יסק.

חָדָשׁ!!: שבת ואלימלך שפירא (תל אביב) · ראה עוד »

אלימלך בר-שאול

הרב אהרן אלימלך בר-שאול (כ"ה בסיון תרע"ג, 21 ביוני 1911 – י' בחשון תשכ"ה, 16 באוקטובר 1964) היה רב העיר רחובות ומחבר ספרי הגות יהודית, אמונה ומחשבה.

חָדָשׁ!!: שבת ואלימלך בר-שאול · ראה עוד »

אלימלך ירחמיאל איתמר

אלימלך ירחמיאל איתמר (ה'תרס"ט, 1909–1994) היה רב ואיש ציבור דתי בארצות הברית ובישראל.

חָדָשׁ!!: שבת ואלימלך ירחמיאל איתמר · ראה עוד »

אליעזר אבי הבעל שם טוב

אליעזר היה יהודי במזרח אירופה במאה ה-17, שפרסומו העיקרי הוא הודות לבנו הבעל שם טוב.

חָדָשׁ!!: שבת ואליעזר אבי הבעל שם טוב · ראה עוד »

אליעזר ננס

אליעזר (לייזר) ננס (ה' בסיוון ה'תרנ"ז, 5 ביוני 1897 – י"ג באדר ב' ה'תשנ"ז, 22 במרץ 1997) היה אסיר בברית המועצות, ואוטוביוגרף בולט, חסיד חב"ד.

חָדָשׁ!!: שבת ואליעזר ננס · ראה עוד »

אליעזר שביד

אליעזר שביד (ב' באלול תרפ"ט (7 בספטמבר 1929) – ט"ז בשבט תשפ"ב (18 בינואר 2022)) היה פרופסור למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית.

חָדָשׁ!!: שבת ואליעזר שביד · ראה עוד »

אליעזר זנדברג

אליעזר (מוּדי) זנדברג (נולד ב-21 בפברואר 1962) הוא פוליטיקאי ישראלי, שכיהן כחבר הכנסת ושר בממשלת ישראל.

חָדָשׁ!!: שבת ואליעזר זנדברג · ראה עוד »

אליעזר כהנמן

הרב אליעזר כהנמן (נולד ב-י"ג בתמוז תש"ז, 1 ביולי 1947) הוא נשיא ישיבת פוניבז', תפקיד שמשמעותו בעלות על הישיבה ונושאים מנהלתיים וייצוגיים.

חָדָשׁ!!: שבת ואליעזר כהנמן · ראה עוד »

אליעזר יהודה ולדנברג

הרב אליעזר יהודה וולדנברג (ג' בטבת תרע"ו, 10 בדצמבר 1915 – ל' בחשון תשס"ז, 21 בנובמבר 2006) היה מחבר שו"ת ציץ אליעזר ומחשובי הפוסקים במאה העשרים.

חָדָשׁ!!: שבת ואליעזר יהודה ולדנברג · ראה עוד »

אליקים גצל המילזאהגי

אליקים גצל בן יהודה המילזאהגי (1780 – 17 ביולי 1854) מבראד, הידוע גם בראשי התיבות ראבי"ה, היה רב וחוקר קבלה יליד פולין שחי בגליציה.

חָדָשׁ!!: שבת ואליקים גצל המילזאהגי · ראה עוד »

אלישע בן אבויה

אֱלִישָׁע בֶּן אֲבוּיָה היה אחד מהתנאים ש"שנה ופירש".

חָדָשׁ!!: שבת ואלישע בן אבויה · ראה עוד »

אליהו

אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא (מופיע בספרות היהודית המסורתית גם בשמות אליהו התשבי ואליהו הגלעדי) הוא דמות מקראית, נביא ומחולל ניסים שפעל בממלכת ישראל בתקופת מלכותם של אחאב ואחזיה (המאה ה-9 לפנה"ס) במקרא מתואר אליהו כנביא קנאי המרבה להוכיח את העם על חטאיו.

חָדָשׁ!!: שבת ואליהו · ראה עוד »

אליהו מאיר פייבלזון (ירושלים)

הרב אליהו מאיר פייבלזון (נולד בד' באדר ה'תשכ"ז, 16 במרץ 1967) הוא ראש ישיבה והוגה חרדי ליטאי.

חָדָשׁ!!: שבת ואליהו מאיר פייבלזון (ירושלים) · ראה עוד »

אליהו מונטאלטו

"בית הקברות היהודי", שמן על קנבס 1650–1655, קברו של מונטאלטו במרכז; האמן: יאקוב ואן רויסדאל אליהו דה-לונה מונטאלטו (Philotheus Eliahu de Luna Montalto; 1567 לערך – כ"ט בשבט ה'שע"ו, 17 בפברואר 1616) היה רופא יהודי-פורטוגזי, בן אנוסים, שפעל בסוף המאה ה-16 ותחילת המאה ה-17.

חָדָשׁ!!: שבת ואליהו מונטאלטו · ראה עוד »

אליהו רחמים זייני

הרב ד"ר אליהו רחמים זיני (נולד בי"ד באב ה'תש"ו, 11 באוגוסט 1946) הוא פוסק ורב דתי לאומי, ראש ישיבת "אור וישועה" שהוקמה על ידו בחיפה ב-2001.

חָדָשׁ!!: שבת ואליהו רחמים זייני · ראה עוד »

אליהו בן משה חיים

רבי אליהו בן רבי משה חיים (ה'תקס"ז, 1807 - ז באלול ה'תרי"ט, 6 בספטמבר 1859) היה מקובל, דרשן, פוסק וסוחר, ממנהיגי הקהילה היהודית בעיר בגדאד שבעיראק במאה התשע עשרה.

חָדָשׁ!!: שבת ואליהו בן משה חיים · ראה עוד »

אליהו בקשי דורון

הרב אליהו בקשי דורון (ח' בניסן ה'תש"א, 5 באפריל 1941 – י"ט בניסן ה'תש"ף, 12 באפריל 2020) היה הראשון לציון והרב הראשי לישראל בשנים 1993–2003, שימש כראש מוסדות "בנין אב" ברמת שלמה "תורת אימך" בבר אילן ו"דבי אליהו" בבית וגן בירושלים.

חָדָשׁ!!: שבת ואליהו בקשי דורון · ראה עוד »

אליהו בכור חזן

רבי אליהו בכור חזן (תר"ח, 1848 – תרס"ח, 1908) היה אב בית דין בירושלים, החכם באשי ורבה הראשי של טריפולי שבלוב, רבה הראשי של אלכסנדריה שבמצרים ומחבר ספרים.

חָדָשׁ!!: שבת ואליהו בכור חזן · ראה עוד »

אליהו גולומב

אליהו גולומב בצעירותו בית אליהו גולומב בשדרות רוטשילד בתל אביב, שאחרי פטירתו הפך למוזיאון ההגנה מצבתו בבית הקברות טרומפלדור בתל אביב, ועליה הכיתוב: "ללמד בני יהודה קשת" בשל תפקידו בכוח המגן העברי אליהו גוֹלוֹמְבּ (בפי עצמו: אליהו בן-נפתלי; 2 במרץ 1893 – 11 ביוני 1945) היה "המפקד הבלתי מוכתר" של ארגון "ההגנה", ממעצבי כוח המגן היהודי בארץ ישראל בתקופת המנדט.

חָדָשׁ!!: שבת ואליהו גולומב · ראה עוד »

אחריות נכסים

משפט העברי. לפי תקנת חכמים, לנכסי הנדל"ן של הבעל יש אחריות כלפי פריעת החוב שבכתובה לאישה. הגאונים תקנו שאחריות זו תורחב גם למטלטלין. אחריות נכסים או שעבוד נכסים, הוא מונח הלכתי-משפטי, שמשמעו שעבוד של נכסים או אחריות של אדם, היוצרים ערבות משפטית.

חָדָשׁ!!: שבת ואחריות נכסים · ראה עוד »

אחימלך בן אחיטוב

אֲחִימֶלֶךְ בֶּן-אֲחִטוּב, דמות מקראית, שימש ככהן גדול בנוב.

חָדָשׁ!!: שבת ואחימלך בן אחיטוב · ראה עוד »

אחינו כל בית ישראל

"אחינו כל בית ישראל" היא תפילה יהודית, המופיעה בנוסח אשכנז ונוסח ספרד כחלק מתפילת שחרית בשני וחמישי כחלק מאמירת ארבעה "יהי רצון" לאחר קריאת התורה.

חָדָשׁ!!: שבת ואחינו כל בית ישראל · ראה עוד »

אב

אָב (מאכדית: abu), הוא חודש בלוח הבבלי ובלוח העברי, החמישי במספר לפי המסורת המקראית והאחד-עשר לפי המסורת החז"לית.

חָדָשׁ!!: שבת ואב · ראה עוד »

אבא צברה

אַבָּא צַבְּרָה היה מלקוסה (נזיר יהודי) שחי במהלך המאה ה-15, אחד מפוסקי ומחדשי ההלכה הגדולים של קהילת ביתא ישראל ומן המנהיגים הרוחניים הבולטים שפעלו לאיחוד קהילת ביתא ישראל ושימור יהדותה.

חָדָשׁ!!: שבת ואבא צברה · ראה עוד »

אבא שחור לבן (סרט טלוויזיה)

אבא שחור לבן הוא סרט טלוויזיה ישראלי משנת 2002 שהופק במסגרת המיזם "סרטים מכאן" של חברות הכבלים בבימויו של איתן לונדנר, עם אגם רודברג ודן תורן בתפקידים הראשיים.

חָדָשׁ!!: שבת ואבא שחור לבן (סרט טלוויזיה) · ראה עוד »

אבא חושי

אבא חושי: דיוקן מאת מרדכי אבניאל אַבָּא חוּשִׁי (שְׁנֵלֶר; 23 במאי 1898 – 24 במרץ 1969) היה מנהיג ציוני, פעיל סוציאליסטי ופוליטיקאי, איש עבודה והתיישבות, מנהיג פועלים, איש השומר הצעיר, חבר הכנסת הראשונה וממקימי ההסתדרות.

חָדָשׁ!!: שבת ואבא חושי · ראה עוד »

אבא יודן

אַבָּא יוּדָן היה חכם מחכמי ארץ ישראל בדור הראשון של האמוראים, משמשיו של רבי יהודה הנשיא.

חָדָשׁ!!: שבת ואבא יודן · ראה עוד »

אברהם מנחם דנציגר

רבי אברהם מנחם דנציגר (ג' בתמוז תרפ"א, 9 ביולי 1921 - י"ז באדר ב' תשס"ה, 28 במרץ 2005) היה האדמו"ר הקודם של חסידות אלכסנדר והשישי בשושלת.

חָדָשׁ!!: שבת ואברהם מנחם דנציגר · ראה עוד »

אברהם מונסון (השני)

רבי אברהם מונסון (מכונה גם: אברהם מונסון האחרון; ה'ת"מ, 1680 בערך – ה'תק"כ, 1760 בערך) היה מחכמי טיטואן שבמרוקו ור"מ ודיין בקהיר שבמצרים ומחברם של ספרים רבים.

חָדָשׁ!!: שבת ואברהם מונסון (השני) · ראה עוד »

אברהם אלמליח (רב)

הרב אברהם אלמליח (ה'תרפ"ה, 1925, אלקלעה, מרוקו – כ"ח באב ה'תשע"ב, 15 באוגוסט 2012, ירושלים) היה רב ודיין ישראלי, שכיהן כרבה הספרדי של העיר דימונה, אב בית הדין הרבני בבאר שבע, יו"ר בתי הדין הרבניים, אב בית הדין המיוחד לגיור וממייסדי בית הדין לגיור של הרבנות הצבאית.

חָדָשׁ!!: שבת ואברהם אלמליח (רב) · ראה עוד »

אברהם אלקנה כהנא שפירא

הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא (כונה "רֵבּ אברום"; י"ד באייר ה'תרע"א, מאי 1911 – 27 בספטמבר 2007, ט"ו בתשרי ה'תשס"ח) היה ראש ישיבת מרכז הרב, פוסק, הרב הראשי לישראל בשנים ה'תשמ"ג–ה'תשנ"ג (1983–1993), דיין ואב בית דין בבית הדין הרבני בירושלים ובבית הדין הגדול.

חָדָשׁ!!: שבת ואברהם אלקנה כהנא שפירא · ראה עוד »

אברהם אוחיון

אברהם אוחיון (נולד בכ"ד בחשון תשל"ז, 17 בנובמבר 1976) הוא סופר, מחבר ספרי ילדים, ומו"ל ספרים רבים.

חָדָשׁ!!: שבת ואברהם אוחיון · ראה עוד »

אברהם ענתיבי

הרב אברהם בן יצחק ענתיבי (תקכ"ה, 1765 - תרי"ח, 1858) היה רבהּ הראשי של חלב שבסוריה, דיין, מקובל ופייטן.

חָדָשׁ!!: שבת ואברהם ענתיבי · ראה עוד »

אברהם קלמנוביץ

שרגא משה בירושלים אברהם קלמנוביץ (Abraham Kalmanowitz; 8 במרץ 1891 – 15 בפברואר 1964) היה רב במספר עיירות בפולין, כיהן כנשיא ישיבת מיר, מראשי ועד ההצלה של אגודת הרבנים בארצות הברית, וראש ישיבת מיר בארצות הברית.

חָדָשׁ!!: שבת ואברהם קלמנוביץ · ראה עוד »

אברהם שלמה לויסון

הרב אברהם שלמה לויסון (ד' בסיוון תרס"ב, 9 ביוני 1902 – י"ב באייר תש"ה, 25 באפריל 1945) היה מרבני הולנד בתקופת השואה.

חָדָשׁ!!: שבת ואברהם שלמה לויסון · ראה עוד »

אברהם לייב זילברמן

הרב אברהם לייב זילברמן הרב אברהם יהודה לייב זילברמן (ח' באייר תרמ"ט, מאי 1889 – ט"ז בחשוון תש"ח, אוקטובר 1947) היה רבה הראשי של צפת במשך שלושים שנה.

חָדָשׁ!!: שבת ואברהם לייב זילברמן · ראה עוד »

אברהם טברסקי (טוריסק)

הרב אברהם טברסקי (מכונה; המגיד מטריסק או המגן אברהם ע"ש ספרו) (ה'תקס"ו - ב בתמוז ה'תרמ"ט) בנו החמישי של הרב מרדכי טברסקי (המגיד מצ'רנוביל), היה מייסד חסידות טריסק, מגדולי האדמו"רים בדורו.

חָדָשׁ!!: שבת ואברהם טברסקי (טוריסק) · ראה עוד »

אברהם זוכמן

אברהם זוכמן (נולד ב-1951) הוא כדורסלן וכדורעפן עבר ישראלי בגובה 1.95 מטרים.

חָדָשׁ!!: שבת ואברהם זוכמן · ראה עוד »

אברהם זיידה הלר

הרב אברהם זיידה (זיידל) הלר (25 בינואר 1894 – 22 בדצמבר 1990) היה ראש ישיבה בצפת ופעיל ציבור.

חָדָשׁ!!: שבת ואברהם זיידה הלר · ראה עוד »

אברהם חיים אדאדי

רבי אברהם חיים אדאדי (ה'תק"ס, 1800 – ה'תרל"ד, 13 ביולי 1874) היה מגדולי רבני לוב במאה ה-19.

חָדָשׁ!!: שבת ואברהם חיים אדאדי · ראה עוד »

אברהם חיים נאה

בתקופת חייו בירושלים רבי אברהם חיים נאה (י"ג באייר ה'תר"ן – כ' בתמוז ה'תשי"ד, 3 במאי 1890 - 21 ביולי 1954) (מכונה "הגרא"ח נאה" ו"בעל השיעורים") היה רב, דיין, בעל שיטה הלכתית חשובה ויסודית בנוגע למידות ושיעורי תורה ומחשובי רבני חב"ד.

חָדָשׁ!!: שבת ואברהם חיים נאה · ראה עוד »

אברהם בנימין טייץ

אברהם בנימין טייץ, צולם בשנת 1940 עם הגעתו לארצות הברית הרב אברהם בנימין טייץ (ה'תרל"ג - כ"ד בתשרי ה'תשי"ז, 1873 - 29 בספטמבר 1956) היה רב ליטאי, גר לאחר השואה בארצות הברית ובישראל.

חָדָשׁ!!: שבת ואברהם בנימין טייץ · ראה עוד »

אברהם בר-אוריין

אברהם בר-אוריין אברהם בר-אוריין (י"ב באייר ה'תר"ע, מאי 1910 – כ"ה באלול ה'תש"ן ספטמבר 1990) היה חלוץ, עיתונאי, ממייסדי אגודת הספורט הדתית "אליצור", מראשוני הפועל המזרחי בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: שבת ואברהם בר-אוריין · ראה עוד »

אברהם בכר

אברהם (אברמיקו) בכר (יולי 1914 - 23 בספטמבר 2004) היה רבה של קהילת יוצאי בולגריה ביפו, רב קבוצת הכדורגל מכבי יפו ודמות מרכזית בחיי העדה הבולגרית בישראל.

חָדָשׁ!!: שבת ואברהם בכר · ראה עוד »

אברהם גייגר

הרב ד"ר אברהם גַיְיגֶר (בגרמנית: Abraham Geiger; כ' באייר תק"ע, 24 במאי 1810 – י"ב בחשוון תרל"ה, 23 באוקטובר 1874) היה מגדולי "חכמת ישראל" ותורם חשוב לביקורת המקרא והתלמוד, אביה הרוחני של היהדות הרפורמית.

חָדָשׁ!!: שבת ואברהם גייגר · ראה עוד »

אברהם דנציג

רבי אברהם דאנציג (ה'תק"ח, 1748 – ד' בתשרי ה'תקפ"א, 1820) היה מחברם של ספרי ההלכה חיי אדם, חכמת אדם ובינת אדם.

חָדָשׁ!!: שבת ואברהם דנציג · ראה עוד »

אברהם דב אוירבך (ירושלים)

הרב אברהם דב אוירבך (כונה: ר' ברל; תרפ"ו, 1925 – כ"ה באדר ב' תשס"ח, 1 באפריל 2008) היה רבה של שכונת בקעה בירושלים וראש ישיבת אור שמח.

חָדָשׁ!!: שבת ואברהם דב אוירבך (ירושלים) · ראה עוד »

אברהם דוב כהנא שפירא

הרב שפירא בישיבת האספה המכוננת של הסיימאס הליטאי, מאי 1920 הרב כהנא-שפירא מקובנה הרב אברהם דוב כהנא-שפירא (י"א בתשרי תרל"א, 1870 – כ"ב באדר א' תש"ג, 1943) היה רבהּ האחרון של קהילת קובנה, מגדולי הפוסקים במאה העשרים.

חָדָשׁ!!: שבת ואברהם דוב כהנא שפירא · ראה עוד »

אברהם די בוטון

רבי אברהם ברבי משה די בוטון (1545, ה'ש"ה או 1548, ה'ש"ח - 1588, ה'שמ"ח) המכונה הלחם משנה היה רב, פוסק וראש ישיבה.

חָדָשׁ!!: שבת ואברהם די בוטון · ראה עוד »

אברהם דיין

הרב אברהם דיין (? - י"ז בחשוון ה'תרל"ז, 4 בנובמבר 1876), היה רב, דיין ומחבר.

חָדָשׁ!!: שבת ואברהם דיין · ראה עוד »

אברהם הרופא פורטלאונה

רבי אברהם הרופא פורטלאונה (א' בניסן ה'ש"ב, 1542 – כ"ט בתמוז ה'שע"ב, 29 ביולי 1612) היה רב, איש אשכולות ורופא באיטליה.

חָדָשׁ!!: שבת ואברהם הרופא פורטלאונה · ראה עוד »

אברהם הלל גולדברג

הרב אברהם הלל גולדברג (נולד בא' בשבט ה'תר"ע, 1 בנובמבר 1910– 8 באפריל 1994) היה רבו של כפר פינס ומחבר תורני.

חָדָשׁ!!: שבת ואברהם הלל גולדברג · ראה עוד »

אברהם ואזאנא

ציון רבי אברהם ואזאנא אברהם ואזאנא, הידוע גם בכינוי בעל הארי, חי ופעל במרוקו בסוף המאה ה-18 ותחילת המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: שבת ואברהם ואזאנא · ראה עוד »

אברהם ולד

אברהם ולד (בהונגרית: Wald Ábrahám; 31 באוקטובר 1902 – 13 בדצמבר 1950) היה מתמטיקאי יהודי-הונגרי, יליד טרנסילבניה, שהיגר לארצות הברית.

חָדָשׁ!!: שבת ואברהם ולד · ראה עוד »

אברהם יצחק הכהן קוק

הרב אברהם יצחק הכהן קוּק (ט"ז באלול ה'תרכ"ה, 7 בספטמבר 1865 – ג' באלול ה'תרצ"ה, 1 בספטמבר 1935. מכונה גם הראי"ה ועל ידי ממשיכי דרכו מרן הרב זצ"ל או רק הרב סתם) היה הרב הראשי האשכנזי הראשון בארץ ישראל, פוסק, מקובל והוגה דעות.

חָדָשׁ!!: שבת ואברהם יצחק הכהן קוק · ראה עוד »

אברהם ישעיהו קרליץ

הרב אברהם ישעיהו קַרֶלִיץ (י"א בחשוון תרל"ט, 7 בנובמבר 1878 – ט"ו בחשוון תשי"ד, 24 באוקטובר 1953), המכונה "החזון איש" על שם סדרת ספריו, היה מגדולי הדור הליטאים ומפוסקי ההלכה הבולטים במאה ה-20.

חָדָשׁ!!: שבת ואברהם ישעיהו קרליץ · ראה עוד »

אברהם יהושע השל

הרב אברהם יהושע הֶשל (ביידיש: העשל; ובאנגלית: Abraham Joshua Heschel) (כ"ה בטבת תרס"ז, 11 בינואר 1907 – י"ח בטבת תשל"ג, 23 בדצמבר 1972) היה מהוגיה החשובים של יהדות ארצות הברית במחצית השנייה של המאה ה-20, פרופסור לאתיקה ולמיסטיקה בבית המדרש לרבנים באמריקה, חוקר מחשבת ישראל ופילוסוף.

חָדָשׁ!!: שבת ואברהם יהושע השל · ראה עוד »

אבלות (יהדות)

אבלים אומרים קדיש בבית הקברות בהר הזיתים אֲבֵלוּת היא מצב הלכתי של האָבֵל, מי שמת אחד מקרובי משפחתו.

חָדָשׁ!!: שבת ואבלות (יהדות) · ראה עוד »

אבות אפוסטוליים

אָבוֹת אַפּוֹסְטוֹלִיִּים היו תאולוגים נוצריים מרכזיים בקרב אבות הכנסייה שחיו במאות ה-1 וה-2 לספירה, אשר מאמינים כי הכירו באופן אישי חלק משנים-עשר השליחים, או שהושפעו מהם באופן משמעותי.

חָדָשׁ!!: שבת ואבות אפוסטוליים · ראה עוד »

אבוה דשמואל

אַבָּא בַּר אַבָּא היה אמורא בבלי בדור המעבר שבין התנאים לאמוראים.

חָדָשׁ!!: שבת ואבוה דשמואל · ראה עוד »

אבי בטלהיים

בטלהיים מראיין את הזמרת והפסיכולוגית חני דינור. אָבִי בֵּטֶלהַיְם (נולד ב-8 במאי 1952) הוא עיתונאי ועורך ישראלי, חתן פרס סוקולוב לשנת 1984.

חָדָשׁ!!: שבת ואבי בטלהיים · ראה עוד »

אבי גיסר

הרב גיסר בכנס, שני מימין הרב אַבְרָהָם (אָבִי) גִיסֶר (נולד בשנת 1958) הוא רב ישראלי אשר שימש במשך 31 שנה כרב היישוב עפרה.

חָדָשׁ!!: שבת ואבי גיסר · ראה עוד »

אבינו מלכנו (ניגון)

אבינו מלכנו הוא ניגון חב"ד ידוע, שהלחין רבי שניאור זלמן מלאדי, מייסד חסידות חב"ד מהלחנים המוכרים ביותר של תפילת אבינו מלכנו ואחד מהניגונים המכוונים.

חָדָשׁ!!: שבת ואבינו מלכנו (ניגון) · ראה עוד »

אביחי רונצקי

הרב אביחי רונצקי נושא תפילה בטקס אזכרה ממלכתי הרב אביחי (אבי) ניסן רונצקי (י"ד בתשרי ה'תשי"ב, 14 באוקטובר 1951 – ט"ז בניסן ה'תשע"ח, 1 באפריל 2018) היה רב ציוני דתי, הרב הצבאי הראשי החמישי של צה"ל (בשנים 2006–2010), קצין בדרגת תת-אלוף וראש ישיבת איתמר.

חָדָשׁ!!: שבת ואביחי רונצקי · ראה עוד »

אביגדר נבנצל

הרב נבנצל, עטור תפילין, מעביר שיעור בישיבת הכותל הרב נבנצל במסיבת פורים (משמאל) (מימין הרב חיים סבתו) הרב אביגדֹר יחזקאל הלוי נֶבֶּנְצָל (נולד בט"ו בניסן תרצ"ה, 18 באפריל 1935) הוא רב, דרשן ופוסק הלכה ישראלי.

חָדָשׁ!!: שבת ואביגדר נבנצל · ראה עוד »

אביהם של ישראל (ספר)

אביהם של ישראל היא סדרת ספרים בת אחד עשר כרכים שערך הרב שמואל אליהו ובהם סיפורים אודות אביו, הראשון לציון, הרב מרדכי אליהו.

חָדָשׁ!!: שבת ואביהם של ישראל (ספר) · ראה עוד »

אגאתרכידס

אגאתרכידס (ביוונית: Ἀγαθαρχίδης) היה היסטוריון וגאוגרף יווני שחי במאה ה-2 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: שבת ואגאתרכידס · ראה עוד »

אגרות משה

אגרות משה היא סדרת ספרי שאלות ותשובות שכתב הרב משה פיינשטיין בנושאי הלכה, הנחשבת ליצירתו העיקרית והחשובה ביותר.

חָדָשׁ!!: שבת ואגרות משה · ראה עוד »

אגדה (יהדות)

אגדה או אגדתא היא כינוי כולל לכל מאמר חז"ל שאינו עוסק בהלכה.

חָדָשׁ!!: שבת ואגדה (יהדות) · ראה עוד »

אגון רדליך

אגון רדליך אֶגון (גונדה) רדליך (Egon (Gonda) Redlich; 13 באוקטובר 1916 – 24 באוקטובר 1944) היה מחנך ופעיל חברתי יהודי צ'כי, ראש מחלקת הנוער בהנהלה היהודית ואחראי על כל מוסדות החינוך והטיפול בילד בגטו טרזין.

חָדָשׁ!!: שבת ואגון רדליך · ראה עוד »

אגודת קדושת ציון

"אגודת קדושת ציון - התאחדות החרדים לדרישת ציון על טהרת הקודש" היא אגודה חרדית השואפת לקדם אהבת ארץ ישראל, מצוות כיבוש ארץ ישראל וכינון מדינה יהודית על פי התורה.

חָדָשׁ!!: שבת ואגודת קדושת ציון · ראה עוד »

אדר והוד

אדר והוד (שמו מפארים עדת חבלו) הוא פיוט מסוג קיקלר, שחובר על ידי רבי שמעון בן יצחק הגדול, כחלק מהקדושתא "אמרתך צרופה" הנאמרת במנהג אשכנז בשחרית של היום השני של ראש השנה.

חָדָשׁ!!: שבת ואדר והוד · ראה עוד »

אדון השבת

אדון השבת הוא משל המיוחס לישו ומופיע ב בכל שלוש הבשורות הסינופטיות: מתי, מרקוס ולוקאס.

חָדָשׁ!!: שבת ואדון השבת · ראה עוד »

אדוארד לורנס לוי

אדווארד לורנס לוי (באנגלית: Edward Lawrence Levy; 21 בדצמבר 1851 - 19 במאי 1932) היה אתלט אנגלי יהודי, מורה ופעיל קהילתי.

חָדָשׁ!!: שבת ואדוארד לורנס לוי · ראה עוד »

אהרן מילבסקי

הרב אהרן מילבסקי (תרס"ד, 1904 – תשמ"ו, 1986) היה רבה של אליטא שבליטא ולאחר מכן רב ראשי במונטווידאו בירת אורוגוואי.

חָדָשׁ!!: שבת ואהרן מילבסקי · ראה עוד »

אהרן לוי (ראש מועצה)

הרב ד"ר אהרן חי לוי (ב' בטבת ה'תרצ"ח, 5 בדצמבר 1937 – כ"ח בכסלו ה'תשע"ה, 20 בדצמבר 2014) היה רב, איש חינוך, דוקטור להיסטוריה ואיש ציבור ישראלי.

חָדָשׁ!!: שבת ואהרן לוי (ראש מועצה) · ראה עוד »

אהרן ברכיה ממודנה

רבי אהרן ברכיה ממוֹדֶנָה (נכתב לעיתים: אהרן ברכיה מודינא; 1549-כ"ו בתמוז ה'שצ"ט, 28 ביולי 1639) היה רב ומקובל בן יהדות איטליה.

חָדָשׁ!!: שבת ואהרן ברכיה ממודנה · ראה עוד »

אהרן ילינק

אהרן ילינק ב-1860 הרב אהרן (אדולף) ילינק (ביידיש: יעללינעק ולעיתים יעלליניק; גרמנית: Adolf Jellinek; 26 ביוני 1821 – 29 בדצמבר 1893, כ' בטבת ה'תרנ"ד), בן יצחק יהודה, היה מלומד יהודי-מוראבי, מראשי חכמת ישראל.

חָדָשׁ!!: שבת ואהרן ילינק · ראה עוד »

אהל קדושים

אהל קדושים או אהל הקדושים (מכונה בקיצור: האוהל; בשמו הרשמי: אוהל קדושים לזיכרון יהדות ליטא) הוא מבנה מונומנטלי בקריית ישיבת פוניבז' בבני ברק.

חָדָשׁ!!: שבת ואהל קדושים · ראה עוד »

אהוד אולמרט

אֵהוּד אוֹלמֶרט (נולד בכ"ג בתשרי ה'תש"ו, 30 בספטמבר 1945) הוא פוליטיקאי ישראלי, אשר כיהן כראש ממשלת ישראל ה-12 מטעם מפלגת קדימה בין השנים 2006–2009.

חָדָשׁ!!: שבת ואהוד אולמרט · ראה עוד »

אוניברסיטת אריאל בשומרון

אוניברסיטת אריאל בשומרון היא אוניברסיטת מחקר ציבורית השוכנת באריאל שבשומרון.

חָדָשׁ!!: שבת ואוניברסיטת אריאל בשומרון · ראה עוד »

אופה (פירושונים)

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: שבת ואופה (פירושונים) · ראה עוד »

אור לציון

הרב בן ציון אבא שאול מחבר שו"ת אור לציון אור לציון הוא ספר שאלות ותשובות מאת הרב בן ציון אבא שאול, הספר הוא אבן יסוד בפסיקה החרדית-ספרדית.

חָדָשׁ!!: שבת ואור לציון · ראה עוד »

אורתודוקסיה פתוחה

אורתודוקסיה פתוחה הוא מונח שנטבע בשנת 1997 על ידי הרב אבי וייס, לתאר תנועה ביהדות המדגישה פתיחות אינטלקטואלית, רוחניות, דאגה לכל היהודים, ומתן תפקיד דתי נרחב יותר לנשים.

חָדָשׁ!!: שבת ואורתודוקסיה פתוחה · ראה עוד »

אורח חיים (שולחן ערוך)

שולחן ערוך, חלק אורח חיים, ונציה, י"ח בכסלו, ה'שכ"ה (בחיי המחבר) אורח חיים (בראשי תיבות או"ח) הוא החלק הראשון בספר ארבעה טורים של רבי יעקב בן אשר ושל החלק המקביל לו בשולחן ערוך.

חָדָשׁ!!: שבת ואורח חיים (שולחן ערוך) · ראה עוד »

אורי מלמיליאן

אוּרי מלמיליאן (נולד ב-24 באפריל 1957 בירושלים) הוא כדורגלן ומאמן כדורגל ישראלי לשעבר ששיחק בעמדת הקשר, ומזוהה עם בית"ר ירושלים.

חָדָשׁ!!: שבת ואורי מלמיליאן · ראה עוד »

אורי צבי בן נון

אורי צבי בן נון (נולד ב-5 ביוני 1942, כ' בסיוון ה'תש"ב) הוא איש עסקים ישראלי, ששימש כיו"ר ומנכ"ל מפעלי ים המלח ומנכ"ל חברת החשמל.

חָדָשׁ!!: שבת ואורי צבי בן נון · ראה עוד »

אוריאל אקוסטה

רשמים מההצגה על אקוסטה בתיאטרון ביפו 1905 אוריאל אקוסטה (מוכר גם בשם אוריאל ד'אקוסטה, בפורטוגזית: Uriel da Costa; 1585 – 1640) היה פילוסוף יהודי פורטוגזי.

חָדָשׁ!!: שבת ואוריאל אקוסטה · ראה עוד »

אותיות סופיות

אותיות סופיות או אותיות מנצפ"ך הן אותיות שצורתן משתנה כאשר הן נמצאות בסוף המילה.

חָדָשׁ!!: שבת ואותיות סופיות · ראה עוד »

אולטראטופ

אולטראטופ הוא ארגון המפיק ומפרסם את מצעדי המוזיקה הרשמיים בבלגיה.

חָדָשׁ!!: שבת ואולטראטופ · ראה עוד »

אוטובוסים בישראל

אוטובוסים ישנים של חברת אגד. כולם יצאו מהשירות. אקסטרה במערך התחבורה הציבורית בישראל פועלים (נכון לסוף 2013) מעל ל-14,000 אוטובוסים ציבוריים, מתוך כ-17,000 אוטובוסים, והם משמשים ככלי התחבורה הציבורית העיקרי.

חָדָשׁ!!: שבת ואוטובוסים בישראל · ראה עוד »

אובידיוס

פּוּבְּלִיוּס אוֹבִידִיוּס נָאסוֹ (בלטינית: Publius Ovidius Naso; 20 או 21 במרץ 43 לפנה"ס – 17 לספירה) היה משורר רומי, שחי ופעל בימי שלטונו של הקיסר אוגוסטוס.

חָדָשׁ!!: שבת ואובידיוס · ראה עוד »

אוהל (הלכה)

אוהל הוא מונח הלכתי המתייחס לכל דבר המשמש להאהיל או לסוכך מעל אדם או בעל חיים.

חָדָשׁ!!: שבת ואוהל (הלכה) · ראה עוד »

אכילת בשר ביהדות

אודות אכילת בשר ביהדות קיימות הלכות שונות ביניהן לאיסור, להיתר, ואף למצווה.

חָדָשׁ!!: שבת ואכילת בשר ביהדות · ראה עוד »

אין מקרא יוצא מידי פשוטו

אין מקרא יוצא מידי פשוטו הוא כלל תלמודי הקובע שבמקרים בהם דרשו חז"ל פסוק מסוים שלא על פי פשוטו, אין מתעלמים לחלוטין מהבנתו הפשוטה וניתן ללמוד ממנו גם את מה שנראה מפשוטו.

חָדָשׁ!!: שבת ואין מקרא יוצא מידי פשוטו · ראה עוד »

אין אומרים לאדם חטא כדי שיזכה חברך

אין אומרים לאדם חטא בשביל שיזכה חברך הוא כלל הלכתי המופיע בתלמוד, לפיו אסור לאדם לחטוא, אפילו חטא קל, כדי למנוע אדם אחר מעשיית עבירה חמורה.

חָדָשׁ!!: שבת ואין אומרים לאדם חטא כדי שיזכה חברך · ראה עוד »

אין כאלוהינו

אין כאלוהינו הוא פיוט הנאמר בסוף תפילת שחרית לפני אמירת פיטום הקטורת.

חָדָשׁ!!: שבת ואין כאלוהינו · ראה עוד »

אינפיניה

סמליל החברה בעת שנקראה "נייר חדרה" מכונה במפעל, 1954 נייר חדרה, 1954 נייר חדרה, 1954 אינפיניה בע"מ, שעד לפברואר 2022 נקראה נייר חדרה בע"מ, היא החברה הגדולה בישראל בתחום ייצור, שיווק ומיחזור מוצרי נייר.

חָדָשׁ!!: שבת ואינפיניה · ראה עוד »

איסור עבודת זר במקדש

איסור עבודת זר במקדש הוא מצוות לא תעשה מתרי"ג מצוות, לפיה אסור לזר לעבוד עבודות מסוימות במקדש שמיועדות לעבודת הכהנים.

חָדָשׁ!!: שבת ואיסור עבודת זר במקדש · ראה עוד »

איסור טלטול בין רשויות היחיד

בהלכות ערובין, איסור טלטול בין רשויות היחיד הוא איסור דרבנן על טלטול חפצים בשבת בין שתי רשויות היחיד שהבעלות עליהם אינה זהה.

חָדָשׁ!!: שבת ואיסור טלטול בין רשויות היחיד · ראה עוד »

איסור והיתר

ביהדות, איסור והיתר הוא שמן הכולל של ההלכות, העוסקות בדברים המותרים והאסורים לאכילה.

חָדָשׁ!!: שבת ואיסור והיתר · ראה עוד »

איציק אשל

איציק אשל (נולד בשם: יצחק אשוואל ב-1980) הוא זמר ישראלי דתי מזרחי.

חָדָשׁ!!: שבת ואיציק אשל · ראה עוד »

אירועי מלחמת חרבות ברזל

אירועי מלחמת חרבות ברזל החלו בעקבות מתקפת הפתע על ישראל ב-7 באוקטובר 2023.

חָדָשׁ!!: שבת ואירועי מלחמת חרבות ברזל · ראה עוד »

איתן זליגר

איתן זליגר (נולד ב-1971) הוא איש יחסי ציבור ותקשורת ישראלי בעלים ושותף במשרד "זליגר שומרון תקשורת".

חָדָשׁ!!: שבת ואיתן זליגר · ראה עוד »

איתם הנקין

הרב איתם שמעון הנקין (ד' באדר א' ה'תשמ"ד, 6 בפברואר 1984 – י"ט בתשרי ה'תשע"ו, 1 באוקטובר 2015) היה חוקר תורני, עורך ספרותי, היסטוריון ומחבר ספרי הלכה.

חָדָשׁ!!: שבת ואיתם הנקין · ראה עוד »

אילן רמון

אילן רמון (20 ביוני 1954, י"ט בסיוון ה'תשי"ד – 1 בפברואר 2003, כ"ט בשבט ה'תשס"ג) היה טייס החלל הישראלי הראשון.

חָדָשׁ!!: שבת ואילן רמון · ראה עוד »

אילה פרוקצ'יה

אַיָּלָה פְּרוֹקַצְ'יָה (נולדה ב-20 באפריל 1941) היא שופטת בית המשפט העליון בדימוס, לשעבר יושבת-ראש ועדת הבחירות המרכזית לכנסת וחברה בוועדה לבחירת שופטים.

חָדָשׁ!!: שבת ואילה פרוקצ'יה · ראה עוד »

איליה קפיטולינה

תוכנית איליה קפיטולינה. ארבעת שערי הניצחון של אדריאנוס מסומנים בירוק 'החרבת בית המקדש בירושלים' של פרנצ'סקו אייץ, מתאר את החורבן והביזה של בית המקדש השני בידי חיילים רומאים. שמן על קנבס, 1867 מטבע המציין את ייסוד '''COL'''onia '''AEL'''ia '''CAPIT'''olina, ועליו חרישת גבולותיה, כמקובל בעולם הרומי, ובצד השני דמותו של אדריאנוס צורת מטבע רומאי, המתאר את חרישת הר הבית אַיְליה קָפּיטוֹלִינה (בלטינית: COLONIA ÆLIA CAPITOLINA) הייתה עיר רומית, שהוקמה בידי הקיסר הרומי אדריאנוס סביב שנת 130 לספירה על חורבות ירושלים.

חָדָשׁ!!: שבת ואיליה קפיטולינה · ראה עוד »

איגרת אל הפלאשים שבאירופה (1848)

איגרת אל הפלאשים שבאירופה (Falasian de l'Europe) נשלחה על ידי אבא יצחק בשנת 1848 באמצעות תייר הנילוס אנטואן תומסון ד'אבדי.

חָדָשׁ!!: שבת ואיגרת אל הפלאשים שבאירופה (1848) · ראה עוד »

איגרת רשות

בהלכה, איגרת רשות היא בעיקרה מכתב חולין אישי.

חָדָשׁ!!: שבת ואיגרת רשות · ראה עוד »

איגרות צפון

איגרות צפון (בגרמנית: Neunzehn Briefe über Judenthum, בתרגום מילולי: תשעה עשר מכתבים על היהדות) הוא ספר הגות יהודית של הרש"ר הירש שיצא לאור בשנת ה'תקצ"ו (1836) באלטונה (כיום בגרמניה).

חָדָשׁ!!: שבת ואיגרות צפון · ראה עוד »

אייר

אִיָּר (מאכדית: ayyāru), הוא חודש בלוח הבבלי ובלוח העברי, השני במספר לפי המסורת המקראית והשמיני לפי המסורת החז"לית.

חָדָשׁ!!: שבת ואייר · ראה עוד »

אייל קרים

הרב איל קרים בשנת 1998 בעת היותו ראש מכינת עטרת ירושלים. הרב אייל משה קרים (נולד בז' באדר א' ה'תשי"ז, 8 בפברואר 1957) הוא הרב הצבאי הראשי השביעי של צה"ל, בדרגת תת-אלוף.

חָדָשׁ!!: שבת ואייל קרים · ראה עוד »

איילת השחר (קיבוץ)

פסל איילת השחר בקיבוץ שרידי מטוס סורי בקיבוץ אַיֶּלֶת הַשַּׁחַר היא קיבוץ בעמק החולה, בסמוך לחצור הגלילית וליסוד המעלה, השייך למועצה אזורית הגליל העליון.

חָדָשׁ!!: שבת ואיילת השחר (קיבוץ) · ראה עוד »

איילה פישר

איילה לאנג פישר (באנגלית: Isla Lang Fisher; נולדה ב-3 בפברואר 1976) היא שחקנית וסופרת אוסטרלית-יהודייה, אשר ידועה בעיקר בשל כיכובה בסרטים "לדפוק חתונה" (2005), "וידויים של שופהוליק" (2009), "האשליה" (2013), "גטסבי הגדול" (2013), "גרימסבי" (2016) "יצורים ליליים" (2016) ו"השכנים של ג'ונס" (2016).

חָדָשׁ!!: שבת ואיילה פישר · ראה עוד »

אייזיק שול

בית הכנסת אייזיק שוּל (או בית הכנסת איזאק. בפולנית: Synagoga Izaaka, ביידיש שׁוּל: בית כנסת) הוא בית כנסת בקז'ימייז' שבקרקוב, פולין, שהוקם ב-1644 על ידי אייזיק יעקלס (נפטר 1653), מגבירי הקהילה.

חָדָשׁ!!: שבת ואייזיק שול · ראה עוד »

נמל התעופה לונדון סיטי

נמל התעופה לונדון סיטי (באנגלית: London City Airport) הוא נמל תעופה בינלאומי הממוקם במזרח מטרופולין לונדון, בירת בריטניה.

חָדָשׁ!!: שבת ונמל התעופה לונדון סיטי · ראה עוד »

נמל התעופה בן-גוריון

נמל התעופה הבינלאומי בן-גוריון (ראשי תיבות: נתב"ג) הוא נמל התעופה הבינלאומי הגדול ביותר בישראל מבחינת תעבורת נוסעים וכלי טיס, ומשמש כשער הכניסה הראשי למדינה מאז הקמתו.

חָדָשׁ!!: שבת ונמל התעופה בן-גוריון · ראה עוד »

נאום הצ'חצ'חים

נאום הצ'חצ'חים הוא כינוי לנאום שנאם השחקן והבדרן דודו טופז במהלך הבחירות לכנסת העשירית בשנת 1981.

חָדָשׁ!!: שבת ונאום הצ'חצ'חים · ראה עוד »

נאום השפנים והחזירים

משה שמואל שפירא נאום השפנים והחזירים או נאום השפנים הוא כינויו של נאום שנשא הרב אלעזר מנחם שך, מנהיג החרדים הליטאים, ב-26 במרץ 1990 (א' בניסן ה'תש"ן) בכנס תנועת דגל התורה בהיכל יד אליהו בתל אביב.

חָדָשׁ!!: שבת ונאום השפנים והחזירים · ראה עוד »

נסים קרליץ

הרב שמריהו יוסף נסים קרליץ (י"ח באב ה'תרפ"ו, 29 ביולי 1926 – כ"ג בתשרי ה'תש"ף, 21 באוקטובר 2019) היה מבכירי פוסקי ההלכה החרדים ליטאים, מייסד וראש בית דין צדק בני ברק (כונה "גאב"ד" בית הדין), חבר מועצת גדולי התורה של דגל התורה, ראש כולל חזון איש ורב שכונת רמת אהרן.

חָדָשׁ!!: שבת ונסים קרליץ · ראה עוד »

נעים בסופ"ש

נעים בסופ"ש הוא מיזם תחבורה ציבורית המפעיל מערך היסעים בסופי השבוע ללא תשלום, החל מסוף שנת 2019 בעשר רשויות מקומיות – גבעתיים, הוד השרון, כפר סבא, מבשרת ציון, מודיעין-מכבים-רעות, נס ציונה, קריית אונו, רמת השרון, שוהם ותל אביב-יפו.

חָדָשׁ!!: שבת ונעים בסופ"ש · ראה עוד »

נפתלי צבי שמרלר

הרב נפתלי צבי שמרלר (ר' הערשאלע; ז' בניסן תרמ"ח, מרץ 1888 - כ"ה בסיוון תש"ח, 2 ביולי 1948) היה ראש ישיבה חסידי בגליציה ובירושלים.

חָדָשׁ!!: שבת ונפתלי צבי שמרלר · ראה עוד »

נפתלי טרופ

מצבה מחודשת על קברו הרב נפתלי צבי טרופ (ביידיש: נפתלי טראפּ, בכינויו המקוצר: הגרנ"ט; י"ג בניסן תרל"א, אפריל 1871 - ג' בתשרי תרפ"ט, 24 בספטמבר 1928) היה מחשובי ראשי הישיבות באירופה שלפני מלחמת העולם השנייה.

חָדָשׁ!!: שבת ונפתלי טרופ · ראה עוד »

נר

261x261 פיקסלים קריאה לאור הנר נֵר הוא אמצעי תאורה המורכב מפתילה בתוך חומר דלק מוצק או נוזלי, בדרך כלל שעווה, פרפין או שמן.

חָדָשׁ!!: שבת ונר · ראה עוד »

נר לאחד נר למאה

נֵר לְאֶחָד נֵר לְמֵאָה הוא ביטוי תלמודי שמשמעותו היא שישנם מעשים שבהם אותה התועלת הצומחת ליחיד יכולה להועיל גם לרבים.

חָדָשׁ!!: שבת ונר לאחד נר למאה · ראה עוד »

נרבתא

נרבתא הייתה עיר בתקופת בית שני, הנזכרת בתיאור המרד הגדול בכתבי יוסף בן מתתיהו.

חָדָשׁ!!: שבת ונרבתא · ראה עוד »

נרות שבת ויום טוב

פמוטות שבת עשויים אבן, יצירת האמן אסף קדרון נרות שבת נרות שבת שבר מחורבת עוצה של כן לנר שבת שעליו חרותה המילה '''שבת''' נמצא בשכבה 8, מתוארך לשנים 340–410 לספירה הדלקת נרות שבת ויום טוב היא תקנת חכמים להדליק נר בבית לצורך מאור בליל שבת ובליל יום טוב.

חָדָשׁ!!: שבת ונרות שבת ויום טוב · ראה עוד »

נשמת כל חי

נשמת כל חי היא תפילה הכלולה בפסוקי דזמרא בשבתות ובחגים וכן בהגדה של ליל הסדר.

חָדָשׁ!!: שבת ונשמת כל חי · ראה עוד »

נשמה

בהשקפות רוחניות, הנשמה היא הצד הרוחני של האדם.

חָדָשׁ!!: שבת ונשמה · ראה עוד »

נשיאת מטרייה בשבת

כותל המערבי נשיאת מטרייה בשבת היא סוגיה בהלכה הנתונה למחלוקות בין פוסקים רבים בספרות השו"ת.

חָדָשׁ!!: שבת ונשיאת מטרייה בשבת · ראה עוד »

נשים יהודיות באירופה של ימי הביניים

מעמד האישה ביהדות עבר שינויים ותמורות במהלך הדורות, והושפע הן מתהליכים פנימיים ביהדות והן מתהליכים חיצוניים.

חָדָשׁ!!: שבת ונשים יהודיות באירופה של ימי הביניים · ראה עוד »

נתן גרדי

נתן נטע גרדי (גורודזייסקי) (י' בתמוז תרס"א, 1901, מיר, רוסיה הלבנה - ט"ז באייר תש"מ, מאי 1980, פתח תקווה, ישראל) היה פעיל ציבור ציוני ואיש הפועל המזרחי וההתיישבות הדתית.

חָדָשׁ!!: שבת ונתן גרדי · ראה עוד »

נתיבות שלום

נתיבות שלום היא סדרת ספרים שכתב הרב שלום נח ברזובסקי, מאדמו"רי סלונים.

חָדָשׁ!!: שבת ונתיבות שלום · ראה עוד »

נטעי גבריאל

נטעי גבריאל היא סדרת ספרים בהלכה מאת הרב גבריאל צינר.

חָדָשׁ!!: שבת ונטעי גבריאל · ראה עוד »

נטשה מוזגוביה

נטשה מוֹזגוֹבָיָה (ברוסית: Наташа Мозговая; נולדה ב-6 במאי 1979) היא עיתונאית, מתרגמת ומנחת טלוויזיה ישראלית-אמריקאית.

חָדָשׁ!!: שבת ונטשה מוזגוביה · ראה עוד »

נזיד

שעועית שחורה מהמטבח המקסיקני דפנה. גולאש בקדרה נָזִיד הוא מאכל העשוי ממרכיב מוצק מרכזי המבושל ברוטב או בציר.

חָדָשׁ!!: שבת ונזיד · ראה עוד »

נחמן מברסלב

רבי נחמן מברסלב (א' בניסן ה'תקל"ב, 4 באפריל 1772 – י"ח בתשרי ה'תקע"א, 16 באוקטובר 1810) היה מייסד חסידות ברסלב והאדמו"ר היחיד שלה.

חָדָשׁ!!: שבת ונחמן מברסלב · ראה עוד »

נחמן גולדשטיין

רבי נחמן גולדשטיין (ידוע בשם "ר' נחמן מטשערין", "בעל הפרפראות", "הרב מטשעהרין" או ביידיש "דער טשערינער רב"; ה'תקפ"ה 1825 – אור לי"ג באדר ב ה'תרנ"ד, 20 במרץ 1894), היה רבה של העיר צ'יהירין שבאוקראינה, מתלמידיו הקרובים של רבי נתן שטרנהרץ מברסלב.

חָדָשׁ!!: שבת ונחמן גולדשטיין · ראה עוד »

נחמיה אלתר

הרב נחמיה אלתר (ח' באב תרל"ה - כ"ב בתמוז תש"ב) היה בנו השלישי של האדמו"ר השני מגור רבי יהודה אריה לייב אלתר בעל השפת אמת, אחיו של האדמו"ר השלישי מגור, רבי אברהם מרדכי אלתר בעל ה"אמרי אמת", חותנו של האדמו"ר החמישי מגור, רבי שמחה בונים אלתר בעל ה"לב שמחה" וסבו של האדמו"ר הנוכחי מגור רבי יעקב אריה אלתר.

חָדָשׁ!!: שבת ונחמיה אלתר · ראה עוד »

נחליאל

שילוט לנחליאל (מימין) נחליאל היא התנחלות בעלת אופי חרדי לאומי במתכונת של יישוב קהילתי בהרי גופנה שבמערב בנימין, השייך למועצה אזורית מטה בנימין.

חָדָשׁ!!: שבת ונחליאל · ראה עוד »

נגד אפיון

על קדמוּת היהודים (ביוונית: περὶ ἀρχαιότητος Ἰουδαίων) או נגד אַפְּיון (ביוונית: Κατά Απίωνος; בלטינית: Contra Apionem) הוא ספרו הרביעי של ההיסטוריון היהודי-רומי יוסף בן מתתיהו, אשר נכתב זמן לא רב לפני מותו.

חָדָשׁ!!: שבת ונגד אפיון · ראה עוד »

נגישות בשבת

מתג הפעלת מעלית כמעלית שבת. מעלית שבת מאפשרת לשומרי מצוות, שעבורם טיפוס במדרגות הוא קשה או בלתי אפשרי, להתערות בחברה גם בשבתות. נגישות היא מידת התאמתה של מערכת לשימושם של אנשים בעלי יכולות גופניות, נפשיות ושכליות מגוונות ככל האפשר.

חָדָשׁ!!: שבת ונגישות בשבת · ראה עוד »

נדר (יהדות)

ביהדות, נֶדֶר הוא התחייבות שאדם נוטל על עצמו, פעמים רבות במשמעות דתית.

חָדָשׁ!!: שבת ונדר (יהדות) · ראה עוד »

נוסח ארץ ישראל

נוסח ארץ ישראל הוא נוסח התפילה שהיה נהוג בארץ ישראל, ובקהילות נוספות בסביבתה באלף הראשון לספירה.

חָדָשׁ!!: שבת ונוסח ארץ ישראל · ראה עוד »

נוסח איטליה

סידור איטליני נוסח איטליה (או בשמותיו האחרים "מנהג איטליאני", "מנהג בני רומי", "מנהג לועזים") הוא נוסח תפילה המקובל על יהודי איטליה שאינם ממוצא אשכנזי או ספרדי.

חָדָשׁ!!: שבת ונוסח איטליה · ראה עוד »

נוסח קטלוניה

נוסח קטלוניה (קטלוניא, בספרות הרבנית ובכתבי־היד) הוא נוסח תפילה שבו התפללו בתקופת ימי הביניים יהודי קטלוניה, ולנסיה ומיורקה.

חָדָשׁ!!: שבת ונוסח קטלוניה · ראה עוד »

נוסח וינה

בית הכנסת הגדול של וינה ויוצר החלק המוזיקלי של נוסח וינה בית הכנסת הגדול של וינה, שבו נוצר נוסח וינה נוסח וינה או מנהג וינה (בגרמנית: Wiener Ritus) היה מתכונת התפילה והטקס שאומצו בבית הכנסת הגדול של וינה ב-1826.

חָדָשׁ!!: שבת ונוסח וינה · ראה עוד »

נוע תנוע

נוע תנוע הוא ארגון ללא כוונת רווח הפועל כאגודה שיתופית שהוקם בשנת 2015 הפועל להפעלת קווי אוטובוס בשבת ברחבי הארץ המופעל על ידי אגודת "אף על פי כן בע"מ".

חָדָשׁ!!: שבת ונוע תנוע · ראה עוד »

נועם אלימלך

נועם אלימלך הוא אוסף דברי תורה של רבי אלימלך מליז'נסק שהיה מראשוני מנהיגיה של החסידות.

חָדָשׁ!!: שבת ונועם אלימלך · ראה עוד »

נופש

נופשים באתר החרמון נופש הוא שם כולל לבילוי זמן מתוך תחושת הנאה, אשר מטרתו השגת רגיעה של הגוף והנפש.

חָדָשׁ!!: שבת ונופש · ראה עוד »

נולד

בהלכות שבת, נולד הוא אחד מסוגי המוקצה האסורים בטלטול בשבת ויום טוב.

חָדָשׁ!!: שבת ונולד · ראה עוד »

נווה (עיר בסוריה)

נווה (בערבית: نوى - נַוָא) היא עיר בדרום סוריה, המשתייכת למחוז דרעא.

חָדָשׁ!!: שבת ונווה (עיר בסוריה) · ראה עוד »

נינט טייב

נינט טייב (נולדה ב-21 באוקטובר 1983) היא זמרת-יוצרת, שחקנית, דוגמנית ושדרנית רדיו ישראלית.

חָדָשׁ!!: שבת ונינט טייב · ראה עוד »

ניסים הכהן (אברי"ש)

הרב נסים הכהן (אברי"ש; תאריך לידה לא ידוע - כ' בחשוון ה'תקע"ד, 13 בנובמבר 1813), היה אב בית דין של ה"חארה כבירה" - הרובע הגדול באי ג'רבה שבתוניסיה.

חָדָשׁ!!: שבת וניסים הכהן (אברי"ש) · ראה עוד »

ניסים הכהן (שרשרת)

הרב נסים הכהן (1912–1974) היה דיין, מורה הצדק ורבה הראשי של העיר בן גרדאן שבדרום תוניסיה, ורב מושב שרשרת בישראל.

חָדָשׁ!!: שבת וניסים הכהן (שרשרת) · ראה עוד »

ניסיונות ההתיישבות היהודית בחורן

קושאנים המקוריים על אדמות הברון רוטשילד בחורן מודעה על טיול למחוזות מולדת בהובלת זאב וילנאי עם הופעת הציונות בסוף המאה ה-19, החלה העלייה הראשונה, במסגרתה נעשה ניסיון התיישבות יהודית בחבל החורן, שבדרום סוריה.

חָדָשׁ!!: שבת וניסיונות ההתיישבות היהודית בחורן · ראה עוד »

ניקנור

יהודה המכבי וצבאו עומד בפני צבא ניקנור. ציור של גוסטב דורה נִיקָנוֹר (ביוונית: Nικάνωρ) היה מצביא סלאוקי בתקופת מרד החשמונאים.

חָדָשׁ!!: שבת וניקנור · ראה עוד »

ניגון נשים

סמליל ניגון נשים ניגון נשים הוא מרכז ליהדות ומגדר, הפועל משנת תשנ"ט 1999 כחלק מהמדרשה במכללת אורנים.

חָדָשׁ!!: שבת וניגון נשים · ראה עוד »

ניגון רוסטוב

ניגון רוֹסטוֹב (ביידיש: דער ראָסטאווער ניגון; בספר הניגונים הוא כונה גם: דעם רבינ'ס ניגון, ובעברית: ניגונו של הרבי; נקרא בעבר דער סלאוויאנסעקר ניגון) הוא ניגון חב"ד ללא מילים, אשר היה חביב על רבי שלום דובער שניאורסון (הרש"ב), בתקופת שהותו בעיר רוסטוב על הדון שברוסיה, ומכאן שמו.

חָדָשׁ!!: שבת וניגון רוסטוב · ראה עוד »

ניגוני בעלז

תשע"ה ניגוני בעלז הם ניגונים חסידיים שהולחנו על ידי מלחינים מחסידות בעלז, רבים מתוכם הפכו ללהיטים ברחבי הציבור החרדי והדתי.

חָדָשׁ!!: שבת וניגוני בעלז · ראה עוד »

ניווט ספורטיבי

סמל הניווט הרגלי סמל הניווט הרכוב סמל ניווט הסקי ניווט ספורטיבי הוא ענף ספורט עממי ותחרותי המשלב ניווט באמצעות מפה ומצפן עם ריצת שטח.

חָדָשׁ!!: שבת וניווט ספורטיבי · ראה עוד »

נייר טואלט

גליל נייר טואלט נייר טואלט (מצרפתית Papier de toilette, "נייר שירותים") הוא מוצר מנייר טישו שעיקר תכליתו הוא ניקוי פי הטבעת לאחר עשיית צרכים, ומשמש גם לקינוח האף וניגובו או לניגוב כללי.

חָדָשׁ!!: שבת ונייר טואלט · ראה עוד »

סן מרינו באירוויזיון 2022

לוגו הקדם הסן מרינזי לאירוויזיון 2022, "Una voce per San Marino" סן מרינו השתתפה באירוויזיון 2022, שהתקיים בטורינו שבאיטליה, עם השיר "Stripper" של אקילה לאורו.

חָדָשׁ!!: שבת וסן מרינו באירוויזיון 2022 · ראה עוד »

סמלים ביהדות

ביהדות מקובלים סמלים שונים, המייצגים את הדת ואחדים ממרכיביה. .

חָדָשׁ!!: שבת וסמלים ביהדות · ראה עוד »

סמחון חלוואה

הרב סמחון חלוואה (או חלואה) (סביב ה'תקפ"ה, 1835 - ה'תר"ס, 1900) היה רב, ופוסק הלכה באוראן שבאלג'יריה במאה ה-19.

חָדָשׁ!!: שבת וסמחון חלוואה · ראה עוד »

סמבטיון

יהודים מחכים על הגדה של נהר הסמבטיון. חלון ויטראז' בכנסייה בעיר פרנקפורט על האודר בגרמניה הסמבטיון (או סבטיון) הוא נהר אגדי שלפי התלמוד והמדרשים, אל הארץ שמעבר לו הוגלו עשרת השבטים על ידי מלך אשור, שלמנאסר החמישי.

חָדָשׁ!!: שבת וסמבטיון · ראה עוד »

סמיי קאקונגולו

סֶמֶיי לוּאַקִילנֵזִי קָאקוּנגוּלו, (באנגלית: Semei Lwakilnenzi Kakungulu; 1868–1927), היה מצביא והצ'יף הראשי של הפרובינציה המזרחית באוגנדה הקולוניאלית.

חָדָשׁ!!: שבת וסמיי קאקונגולו · ראה עוד »

סאן דור

סאן-דור נתיבי אויר בינלאומיים בע"מ, או בקיצור סאן דור היא חברה ישראלית המשמשת כמותג התעופה של אל על עבור טיסות שכר וטיסות עונתיות.

חָדָשׁ!!: שבת וסאן דור · ראה עוד »

סאלי ביין

רֶבֶּקָה פרדריקה ביין לבית לוונשטייןראה הערה מספר 1 שם.

חָדָשׁ!!: שבת וסאלי ביין · ראה עוד »

סנט הלנה

מפת סנט הלנה הבית בו שהה נפוליאון בסנט הלנה סנט הלנה (באנגלית: Saint Helena) הוא אי געשי בדרום אוקיינוס האטלנטי, בשליטת הממלכה המאוחדת.

חָדָשׁ!!: שבת וסנט הלנה · ראה עוד »

סנהדריה

סנהדריה במפה מימי המנדט, 1938 קברי הסנהדרין, סוף המאה ה-19 בית הכנסת פאג"י בשכונת סנהדריה צומת סנהדריה, מימין בית העלמין וברקע, הכניסה לשכונה סנהדריה היא שכונה חרדית בצפון ירושלים, ממזרח לכביש גולדה מאיר וצמוד לשכונת רמת אשכול, שמואל הנביא, ומעלות דפנה, וכן לבית הקברות סנהדריה.

חָדָשׁ!!: שבת וסנהדריה · ראה עוד »

סנהדריה המורחבת

סנהדריה המורחבת היא שכונה חרדית בצפון ירושלים.

חָדָשׁ!!: שבת וסנהדריה המורחבת · ראה עוד »

סעדיה תלמיד הגר"א

רבי סעדיה ב"ר נתן נטע משקלוב (1751 - כ"ה באב תקע"ג, 21 באוגוסט 1813, ירושלים) היה רב ליטאי מתלמידי הגר"א, שעלה לארץ ישראל במסגרת עליית תלמידי הגר"א.

חָדָשׁ!!: שבת וסעדיה תלמיד הגר"א · ראה עוד »

סעודת ליל שבת

חלות שבת סעודת ליל שבת היא סעודה חגיגית הנאכלת בליל שבת, לאחר תפילת ערבית.

חָדָשׁ!!: שבת וסעודת ליל שבת · ראה עוד »

סעודת יום שבת

סעודת יום השבת היא הסעודה השנייה שנערכת בשבת מתוך שלוש הסעודות אותן חייבים לאכול בשבת.

חָדָשׁ!!: שבת וסעודת יום שבת · ראה עוד »

סעודה (פירושונים)

סדרת הטלוויזיה "סיינפלד"יושבים בסעודה במסעדה במוזיאון ד'אורסי בפריז בסגנון צרפתי.

חָדָשׁ!!: שבת וסעודה (פירושונים) · ראה עוד »

סעודה (הלכה)

לחם הוא המאכל שפותחים סעודה באכילתו. סעודת מצווה חגיגית עם חלה גדולה ביהדות ישנם הלכות ומנהגים העוסקים בסעודה, שהיא ארוחה שאוכל בה לחם העשוי מחמשת מיני דגן בכמות של לפחות כזית.

חָדָשׁ!!: שבת וסעודה (הלכה) · ראה עוד »

סעודה מפסקת

סעודה מפסקת היא הסעודה האחרונה הנאכלת לפני יום תענית מלא ביהדות.

חָדָשׁ!!: שבת וסעודה מפסקת · ראה עוד »

סעודה שלישית

קידוש לסעודה שלישית מתוך הסידור סעודה שלישית (המכונה גם שעת "רעוא דרעוין") היא הסעודה האחרונה מבין שלוש הסעודות שההלכה היהודית מחייבת לסעוד במהלך השבת.

חָדָשׁ!!: שבת וסעודה שלישית · ראה עוד »

סעודות שבת

שולחן שבת, פולין שולחן ערוך ליום השבת. שתי חלות, יין וכוס לקידוש. בשבת ישנה מצווה על אכילת שלוש סעודות: האחת בליל שבת (סעודת ליל שבת), השנייה בבוקר יום השבת (סעודת יום שבת), והשלישית לקראת צאת השבת (סעודה שלישית).

חָדָשׁ!!: שבת וסעודות שבת · ראה עוד »

סעיד עוזרי

מארי סעיד (סעדיה) עוזרי (במקור: עְזַיְרִי, או: עְזֵיְרִי, בערבית: عزيري, פירושו: "המשיח"; ה'תרכ"ט, 1869, צנעא, תימן - ב' בתמוז ה'תשי"ד, 3 ביולי 1954, ירושלים) היה ראש ישיבת בית אלאוסטא בקאע אל-יהוד בצנעא וממנהיגי הדור האחרון של יהדות צנעא.

חָדָשׁ!!: שבת וסעיד עוזרי · ראה עוד »

ספק (הלכה)

ספק הוא מצב של אי ודאות.

חָדָשׁ!!: שבת וספק (הלכה) · ראה עוד »

ספר תורה

יד מצביעה על פסוקי חג הסוכות. שוטרי משטרת ישראל נושאים ספרי תורה ספר תורה הוא מגילת קלף או גוויל שעליה כתובה התורה בשלמותה, מתחילת ספר בראשית ועד סוף ספר דברים.

חָדָשׁ!!: שבת וספר תורה · ראה עוד »

ספר זמנים

ספר זמנים הוא הספר השלישי בסדרת ספריו ההלכתיים של הרמב"ם משנה תורה.

חָדָשׁ!!: שבת וספר זמנים · ראה עוד »

ספר האסופות

ספר האסופות הוא אוסף מהמאה ה-14 של הלכה ומנהגים יהודים גרמניים מימי הביניים, שכתב היד שלו קיים בספריית מכללת מונטיפיורי.

חָדָשׁ!!: שבת וספר האסופות · ראה עוד »

ספר האגדה

ביאליק ורבניצקי עובדים על ספר האגדה סֵפֶר הָאַגָּדָה הוא לקט של אגדות, שנערך וסודר על ידי חיים נחמן ביאליק ויהושע חנא רבניצקי החל משנת 1903.

חָדָשׁ!!: שבת וספר האגדה · ראה עוד »

ספר האגור

ספר האגור הוא ספר הלכה שנכתב על ידי רבי יעקב לנדא, חכם שחי בחצי השני של המאה ה-15 (המחצית הראשונה של המאה השנייה של האלף השישי במניין השנים בלוח העברי).

חָדָשׁ!!: שבת וספר האגור · ראה עוד »

ספר החינוך

ספר החינוך הוא ספר המתאר את כל תרי"ג (613) המצוות שמופיעות בתורה על פי מניינו של המחבר.

חָדָשׁ!!: שבת וספר החינוך · ראה עוד »

ספר הברית השלם

ספר הברית השלם שנכתב על ידי הרב פנחס אליהו הורביץ הוא חיבור תורני רחב יריעה הכולל נושאי אמונה, הלכה, מוסר, קבלה, טבע, פילוסופיה, מדע, וטכנולוגיה.

חָדָשׁ!!: שבת וספר הברית השלם · ראה עוד »

ספרות חז"ל

ספרות חז"ל היא מכלול הטקסטים שנכתבו על ידי חז"ל (ראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה) - המנהיגים הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל מתחילת תקופת בית שני ועד סוף המאה ה-6.

חָדָשׁ!!: שבת וספרות חז"ל · ראה עוד »

ספרים חיצונים (הלכה)

מהדורה של ספר בן סירא, 1912 ספרים חיצונים הם ספרים שההלכה אסרה על קריאתם.

חָדָשׁ!!: שבת וספרים חיצונים (הלכה) · ראה עוד »

ספורט מוטורי בישראל

מרוץ בפארק אשכול, 2000 ראלי הפרעונים בנגב, 1994 ערך זה סוקר את ענף הספורט המוטורי בישראל.

חָדָשׁ!!: שבת וספורט מוטורי בישראל · ראה עוד »

ספירת העומר

סְפִירַת הָעוֹמֶר היא מצוות עשה מתוך תרי"ג מצוות, לספור כל יום במשך 49 ימים, החל מהקרבת מנחת העומר.

חָדָשׁ!!: שבת וספירת העומר · ראה עוד »

ספירה (קבלה)

עץ החיים - תרשים של עשר הספירות - מבנה היסוד של הקבלה - ו-22 אותיות האלף בית, שמרכיבים ביחד את 32 נתיבות החכמה. התרשים לפי קבלת הארי. סְפִירָה היא מושג יסודי בעולמה של הקבלה, המתאר רובד בהופעת האלוהות בעולם הגשמי.

חָדָשׁ!!: שבת וספירה (קבלה) · ראה עוד »

סלמון בן ירוחם

הרב סלמון בן ירוחם או שלמה בן רוּחַיְם (רסב"י), היה מפרש מקרא, פייטן וחכם קראי שחי בירושלים במאה ה-10.

חָדָשׁ!!: שבת וסלמון בן ירוחם · ראה עוד »

סלוניקי

סלוניקי (ביוונית:, בטורקית: Selanik) היא העיר השנייה בגודלה ביוון ואחת מערי הנמל החשובות בה.

חָדָשׁ!!: שבת וסלוניקי · ראה עוד »

סלולרי כשר

טלפון סלולרי כשר, מדגם נוקיה 208 סלולרי כשר הוא כינוי לקו סלולרי או למכשיר טלפון סלולרי הנמצא בשימוש נרחב בציבור החרדי ובמידה מועטה גם בציבור החרד"ל.

חָדָשׁ!!: שבת וסלולרי כשר · ראה עוד »

סטף ורטהיימר

זאב סטף ורטהיימר (נולד ב-16 ביולי 1926, ה' באב ה'תרפ"ו) הוא תעשיין ופוליטיקאי ישראלי, מייסדם של המפעלים "ישקר", "טכנולוגיית להבים" וקבוצת IMC, זוכה פרס ישראל וחבר הכנסת התשיעית מטעם התנועה הדמוקרטית לשינוי (ד"ש).

חָדָשׁ!!: שבת וסטף ורטהיימר · ראה עוד »

סטראטגמאטה

הסטראטגמאטה (בלטינית: Strategemata, תכסיסים, תחבולות) הוא חיבור מאת סקסטוס יוליוס פרונטינוס, הכולל אוסף דוגמאות של תכסיסים צבאיים מההיסטוריה היוונית והרומאית, לכאורה לשימושם של גנרלים.

חָדָשׁ!!: שבת וסטראטגמאטה · ראה עוד »

סטרומיצה

250px סטרומיצה היא עיר בדרום-מזרח מקדוניה הצפונית.

חָדָשׁ!!: שבת וסטרומיצה · ראה עוד »

סטרייט'ס

חברת אהרן סטרֶייט, שמוצריה משווקים תחת המותג סטריֶיט'ס (באנגלית: - Streit's) היא חברת מזון כשר אמריקאית שבסיסה בניו יורק סיטי.

חָדָשׁ!!: שבת וסטרייט'ס · ראה עוד »

סטטוס קוו (המקומות הקדושים)

"סולם הסטטוס קוו" בכנסיית הקבר - מסמליו המוכרים של המצב כנסיית הקבר בשנות ה-80 של המאה ה-19. הסולם עומד במקומו. "סטטוס קוו" הוא הכינוי המקובל להסדרי החזקה והשימוש במקומות הקדושים לנצרות בארץ ישראל, אשר נקבעו ב"הצהרת הסטטוס קוו" בשנים 1852 ו-1856, תוך אימוץ המצב שהתקיים בשטח מאז שנת 1757.

חָדָשׁ!!: שבת וסטטוס קוו (המקומות הקדושים) · ראה עוד »

סטטוס קוו (ישראל)

הסדר הסטטוס קוו בישראל התבסס במסגרת המוסדות הלאומיים בארץ ישראל בתקופת היישוב והוא נמשך עד ימינו.

חָדָשׁ!!: שבת וסטטוס קוו (ישראל) · ראה עוד »

סבא שלי היה רב

"סבא שלי היה רב – לקסיקון דתי חילוני", הוא ספר מאת העיתונאי אורי אורבך.

חָדָשׁ!!: שבת וסבא שלי היה רב · ראה עוד »

סבאיה

סבאיה (בערבית: الصبايا) הוא מאכל תימני מסורתי.

חָדָשׁ!!: שבת וסבאיה · ראה עוד »

סביח

סביח (בערבית: صبيحة) הוא מאכל עממי יהודי-עיראקי שקנה אחיזה רחבה בישראל.

חָדָשׁ!!: שבת וסביח · ראה עוד »

סגנון כשר

מסעדת שוורצס (מסעדת מטבח יהודי) במונטריאול, קוויבק. סגנון כשר (באנגלית: Kosher Style; "כושר סטייל") מתייחס למאכלים המזוהים בדרך כלל עם המטבח היהודי, אך עשויים להיות כשרים או לא כשרים.

חָדָשׁ!!: שבת וסגנון כשר · ראה עוד »

סדר מועד

בול של רשות הדואר המוקדש לסדר מועד. מעצבת הבול: דנה זדה סֵדֶר מוֹעֵד (נקרא גם סדר זמנים) הוא הסדר השני במשנה, ועוסק בהלכות ומנהגים הקשורים לחגים ולמועדים במהלך השנה.

חָדָשׁ!!: שבת וסדר מועד · ראה עוד »

סדר רב עמרם גאון

סדר רב עמרם גאון הוא סידור תפילה שנערך על ידי רב עמרם גאון בן המאה התשיעית והוא אחד מסדרי התפילה היהודיים הקדומים ביותר.

חָדָשׁ!!: שבת וסדר רב עמרם גאון · ראה עוד »

סוף שבוע

סוֹף שָׁבוּעַ (נכתב גם סופשבוע, סופ"ש) הוא חלק בשבוע, אשר כמקובל בעולם - נמשך לפחות יום וכרגיל יומיים - מתוך ימי שישי שבת וראשון, ואשר בו מרבית האנשים אינם עובדים.

חָדָשׁ!!: שבת וסוף שבוע · ראה עוד »

סופר-פארם

לוגו החברה שהיה בשימוש מהקמתה עד שנת 2008 סניף סופר פארם בתוך קניון סופר-פארם (ישראל) בע"מ היא רשת בתי המרקחת הגדולה בישראל.

חָדָשׁ!!: שבת וסופר-פארם · ראה עוד »

סולדד פסטורוטי

סולדד פסטורוטי (בספרדית: Soledad Pastorutti; נולדה ב-12 באוקטובר 1980) המוכרת בעיקר בשמה הפרטי ובכינוי לה סולה, היא זמרת-יוצרת פולק, פופ לטיני ומוזיקה לטינית ארגנטינאית.

חָדָשׁ!!: שבת וסולדד פסטורוטי · ראה עוד »

סובוטניקים

תרשים המציג מיקום אוכלוסיות סובוטניקים ברוסיה סוּבּוֹטניקים (ברוסית: Субботники) הם בני קהילה רוסית-נוצרית אשר התייהדה, ושחבריה החלו לקיים מנהגים ומצוות יהודיים שונים, וחלקם אף התגיירו רשמית.

חָדָשׁ!!: שבת וסובוטניקים · ראה עוד »

סווארכה

א-סוארכה (בערבית: سواركة) היא חמולה בדואית בת 250,000 בני אדם (ויש הטוענים שאף 700,000 או מיליון) החיים בפזורה בין שטחי ערבות מואב, יהודה ושומרון, רצועת עזה ובחצי האי סיני.

חָדָשׁ!!: שבת וסווארכה · ראה עוד »

סוכנות כשרות

סוכנות כשרות, או גוף כשרות הוא ארגון או רשות מאשרת המעניקה תעודת כשרות למרכיבים, מזון ארוז, משקאות וחומרים מסוימים, כמו גם נותני שירותי מזון ומתקנים בהם מכינים או מגישים אוכל כשר.

חָדָשׁ!!: שבת וסוכנות כשרות · ראה עוד »

סוכת שלום (שכונה)

שכונת סוכת שלום היא שכונה יהודית הממוקמת במזרח שכונת נחלאות שבירושלים, בין הרחובות סוכת שלום ומסילת ישרים.

חָדָשׁ!!: שבת וסוכת שלום (שכונה) · ראה עוד »

סוכות

יהודים מתפללים בחג הסוכות עם ארבעת המינים. ציור של ליאופולד פיליכובסקי, 1894 חג הסוכות בציורו של שלום קובושווילי, 1938 סֻכּוֹת הוא חג מקראי הנחוג במשך שבעה ימים, בין ט"ו לכ"א בתשרי.

חָדָשׁ!!: שבת וסוכות · ראה עוד »

סינמה סיטי

סינמה סיטי (באנגלית: Cinema City) הוא שמה של רשת מתחמי בתי קולנוע ("מגה-פלקס") ישראלית בבעלות האחים לאון ומשה אדרי.

חָדָשׁ!!: שבת וסינמה סיטי · ראה עוד »

סיני אדלר

הרב סיני יצחק הלוי אדלר (תמוז תרפ"ח, 11 ביולי 1928 – י"ט בתמוז ה'תש"פ, 11 ביולי 2020) היה רבה הראשי של אשדוד ומרבני כולל מר"ץ במבשרת ציון.

חָדָשׁ!!: שבת וסיני אדלר · ראה עוד »

סיר לבישול איטי

סיר לבישול איטי סיר לבישול אִיטי (מכונה גם סלואו-קוקר, או קרוקפוט, כשם מותג אמריקאי) הוא סיר חשמלי הבנוי משני חלקים: חלק חיצוני, העשוי לרוב נירוסטה וכולל את מערכת החשמל, וחלק פנימי,שהוא בעצם סיר קרמיקה, וניתן לשליפה בתום הבישול, להגשה ולניקוי לסיר שלוש דרגות חום- חום נמוך, חום גבוה ודרגה הנקראת AUTO.

חָדָשׁ!!: שבת וסיר לבישול איטי · ראה עוד »

סיגד

ריקודי בנות באירועי חג הסיגד בנשר בהיכל התרבות 10 בנובמבר 2021 סִיגְד (בגעז: ስግድ, "סגידה") שמו העממי של חג המֶהֶללַה (ምህልላ, "תחינה"); הנקרא גם עמתה סו (ዐመተ ሰወ, "יום הקיבוץ"), הוא אחד מחגי ומועדי ביתא ישראל.

חָדָשׁ!!: שבת וסיגד · ראה עוד »

סידני

מרכז סידני ומפרץ סידני סידני (באנגלית: Sydney) היא עיר הבירה של ניו סאות' ויילס שבאוסטרליה, והעיר הגדולה והוותיקה ביותר באוסטרליה.

חָדָשׁ!!: שבת וסידני · ראה עוד »

סידור

סידורים לשימוש המתפללות בכותל המערבי סידור רב סעדיה גאון הסידור הוא ספר המרכז בתוכו את התפילות שמתפלל יהודי בימי החול וביום השבת, ואת החשובות שבתפילות החגים.

חָדָשׁ!!: שבת וסידור · ראה עוד »

סידורו של שבת

סידורו של שבת הוא ספר חסידות העוסק בעניין קדושת השבת בדרך פרד"ס.

חָדָשׁ!!: שבת וסידורו של שבת · ראה עוד »

עמרם בלוי

עמרם בלוי (בלויא; 1900 - ט"ו בתמוז תשל"ד, 5 ביולי 1974) היה מנהיג ומייסד נטורי קרתא.

חָדָשׁ!!: שבת ועמרם בלוי · ראה עוד »

עמרם יונגרייז

הרב עמרם יונגרייז (תרע"ה - י"א בטבת תשל"ג, 1915 – 1972), היה רבה של אזור בין השנים תשי"ד-תשל"ג, ומחבר ספר תפארת עמרם.

חָדָשׁ!!: שבת ועמרם יונגרייז · ראה עוד »

עמוס מלר

עמוס מֶלֶר (1938, עין החורש – 23 בינואר 2007, תל אביב) היה נגן חלילית, מנצח, מלחין ומשורר ישראלי.

חָדָשׁ!!: שבת ועמוס מלר · ראה עוד »

עמוס קינן

"משיח" (1996), מאת עמוס קינן לוחית זיכרון על ביתו של עמוס קינן עמוס קֵינָן (2 במאי 1927 – 4 באוגוסט 2009) היה סופר, סאטיריקן, עיתונאי, עורך, פובליציסט, קולנוען, תסריטאי, מחזאי, משורר, פזמונאי, מתרגם, צייר, אוצר ופסל ישראלי.

חָדָשׁ!!: שבת ועמוס קינן · ראה עוד »

עמותת אלע"ד

עמותת אלע"ד (ראשי תיבות של "אל עיר דוד") היא עמותה ישראלית הפועלת לחיזוק הקשר היהודי אל ירושלים, ביסוס נוכחות יהודית ותיירות בעיר דוד שבסילואן ובאזורים הסמוכים.

חָדָשׁ!!: שבת ועמותת אלע"ד · ראה עוד »

ענבל לורי

ענבל לורי ב"השנים הכי יפות" ענבל לורי (נולדה ב-17 בספטמבר 1976) היא שחקנית, תסריטאית, אימפרוביזטורית ומורה לאימפרו ישראלית.

חָדָשׁ!!: שבת וענבל לורי · ראה עוד »

עניבה

עניבה קשורה קשר וינדזור קשר חצי וינדזור עם גומה עניבה היא פריט ביגוד, הנכרך בתוך הצוארון ומהודק בקשר לצוואר.

חָדָשׁ!!: שבת ועניבה · ראה עוד »

עניית אמן (הלכה)

עניית אמן היא חובת אמירה בהלכה לשומע ברכה.

חָדָשׁ!!: שבת ועניית אמן (הלכה) · ראה עוד »

עץ חיים (ספר)

עץ חיים הוא שמו של חיבור יסודי בכתבי האר"י.

חָדָשׁ!!: שבת ועץ חיים (ספר) · ראה עוד »

עציץ

עציץ עציצים זהים עציצים שונים עציץ הוא כלי המיועד לגידול צמחים.

חָדָשׁ!!: שבת ועציץ · ראה עוד »

עקיבה יוסף שלזינגר

הרב עקיבה יוסף שְלֶזינגר (ה' בכסלו תקצ"ח, 3 בדצמבר 1837, פרשבורג – א' באייר תרפ"ב, 29 באפריל 1922, ירושלים) היה רב הונגרי שעלה לירושלים.

חָדָשׁ!!: שבת ועקיבה יוסף שלזינגר · ראה עוד »

ערב פסח

ביעור כל החמץ הנותר לפני כניסת החג בני ישראל מורחים את הדם על פתחי הבתים ערב פסח הוא היום שבא לפני חג הפסח - י"ד בניסן.

חָדָשׁ!!: שבת וערב פסח · ראה עוד »

ערב פסח שחל בשבת

ערב פסח שחל בשבת מתרחש כאשר י"ד בניסן חל בשבת, וליל הסדר נערך במוצאי שבת.

חָדָשׁ!!: שבת וערב פסח שחל בשבת · ראה עוד »

ערב ראש השנה

בערב ראש השנה, הוא כ"ט באלול, נהוגים מנהגים אחדים הקשורים בחג שבא מיד אחריו, ראש השנה (זאת בנוסף למנהגים הכלליים של ערב חג).

חָדָשׁ!!: שבת וערב ראש השנה · ראה עוד »

ערב שבת

איזידור קאופמן, "ערב שבת" ערב שבת (נכתב גם כראשי תיבות: ער"ש או ערש"ק, 'ערב שבת קודש'. שם זה מבטא את ההכנות הנעשות בו לקראת יום השבת. בשיח הישראלי מכונה לעיתים ליל השבת (הזמן שלאחר שקיעת החמה של יום שישי) בשם 'ערב שבת', אך בפרסומים ומסמכים רשמיים של מוסדות ציבור, עדיין נהוג לקרוא לימי שישי "ערבי שבתות". בספר החוקים הישראלי נמנעו משימוש במושג זה של ערב שבת וחג, וכתבו במקומו: "יום לפני יום המנוחה כפי שנקבע". בשיח הדתי שם זה מיוחד לתיאור יום שישי עד לזמן כניסת השבת. בספרות ההלכתית מכונה זמן כניסת השבת גם בשם 'חֲשֵׁכָה' (לדוגמה 'ערב שבת סמוך לחֲשֵׁכָה'). ערב יום טוב הוא הכינוי ליום הקודם ליום טוב, עד לזמן שקיעת החמה המציינת את תחילתו של יום טוב. ערב יום טוב דומה במאפיינים רבים לערב שבת. בהלכה ישנם דינים מיוחדים לערב שבת (ולערב יום טוב), שעיקרם הכנות לשבת.

חָדָשׁ!!: שבת וערב שבת · ראה עוד »

ערב חג

ערב חג הוא היום שלפני חג מחגי ישראל.

חָדָשׁ!!: שבת וערב חג · ראה עוד »

ערב יום הכיפורים

ערב יום הכיפורים, חל בט' בתשרי, ונהוגים בו מנהגים אחדים הקשורים בחג שבא מיד אחריו, יום הכיפורים.

חָדָשׁ!!: שבת וערב יום הכיפורים · ראה עוד »

ערוץ הילדים

ערוץ הילדים (נקרא בעבר "ערוץ 6") הוא ערוץ טלוויזיה ישראלי לילדים ונוער, המשודר בשירותי הסטרימינג "BIGI" וב-FreeTV, בנוסף משודר גם בסלקום TV באפיק 73 וב-VOD ותכניו זמינים לצפייה בספריית ערוץ הילדים של yes ו-HOT בתשלום נוסף.

חָדָשׁ!!: שבת וערוץ הילדים · ראה עוד »

ערוק

ערוק (בערבית: عروق) הוא מאכל עיראקי מסורתי, המזכיר לביבה או קציצה ונפוץ בקרב יהודי עיראק.

חָדָשׁ!!: שבת וערוק · ראה עוד »

עריצות שלטונית בארץ ישראל בתקופה העות'מאנית

בית הסראייה ביפו, 1900 במהלך התקופה העות'מאנית בארץ ישראל, בעקבות היחלשות השלטון המרכזי בקונסטנטינופול, החל משלהי המאה ה-16 ועד אמצע המאה ה-19, נהגו שליטים מקומיים במחוזות שבארץ ישראל הנתונים למרותם בכלל ובירושלים בפרט בשיטה של עריצות שלטונית כנגד המיעוט היהודי והנוצרי ולעיתים גם כנגד המוסלמים תוך העדפת המיעוטים האהודים עליהם.

חָדָשׁ!!: שבת ועריצות שלטונית בארץ ישראל בתקופה העות'מאנית · ראה עוד »

עשרת הרוגי מלכות

בֶּנוֹ אֶלְקָן - מנורת הכנסת עשרת הרוגי מלכות היו עשרה תנאים שעל פי מסורות קדומות שונות הוצאו להורג באכזריות על ידי השלטון הרומאי בארץ ישראל, משום שלא סרו למשמעתם, והמשיכו ללמוד תורה וללמד אותה.

חָדָשׁ!!: שבת ועשרת הרוגי מלכות · ראה עוד »

עשרת השבטים

נחלות שבטי ישראל עשרת השבטים הם חלק משנים עשר שבטי ישראל, אשר לפי המסורת המקראית הוגלו לאחר כיבוש ממלכת ישראל בידי אשור ומאז לא נודע גורלם.

חָדָשׁ!!: שבת ועשרת השבטים · ראה עוד »

עשרת הדיברות

ציור של משה ואהרן עם לוחות הברית עליהם כתובים עשרת הדברות עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת הם רשימה של עשרה ציוויים דתיים ומוסריים, שעל פי המקרא נאמרו על ידי אלוהים לעם ישראל במעמד הר סיני, ונמסרו למשה על ידי אלוהים כשהם כתובים על לוחות הברית.

חָדָשׁ!!: שבת ועשרת הדיברות · ראה עוד »

עשרת ימי תשובה

תקיעות בשופר בעשרת ימי תשובה, הכותל המערבי עֲשֶׂרֶת יְמֵי תְּשׁוּבָה הם עשרת הימים הראשונים של חודש תשרי, אשר לפי המסורת היהודית בהם התשובה קרובה להתקבל יותר משאר ימות השנה.

חָדָשׁ!!: שבת ועשרת ימי תשובה · ראה עוד »

עשה דוחה לא תעשה

פתיל התכלת, מותר ללבוש בגד פשתן שהוטלה בו ציצית העשויה צמר, אף שהדבר מהווה שעטנז, וזאת מכיוון שעשה דוחה לא תעשה. עשה דוחה לא תעשה הוא כלל פסיקה הלכתי שקובע שכאשר חל חיוב אקטיבי לקיים מצווה, אך הוא כרוך בביצוע עבירה שאיסורה נובע ממצוות לא תעשה, יש לקיים את המצווה מכיוון שמצוות עשה גוברת על מצוות לא תעשה.

חָדָשׁ!!: שבת ועשה דוחה לא תעשה · ראה עוד »

עת לעשות לה' הפרו תורתך

עת לעשות לה' הפרו תורתך הוא פסוק מפרק קי"ט בתהילים, שנדרש על פי חז"ל שלעיתים על מנת לשמר את קיום התורה והמצוות (.

חָדָשׁ!!: שבת ועת לעשות לה' הפרו תורתך · ראה עוד »

עת לקרוע ועת לתפור

עת לקרוע ועת לתפור (במקור: A time to rend, a time to sew) הוא ספרה השלישי של הסופרת והמתמטיקאית החרדית מלכה שפס, הכותבת תחת שם העט רחל פומרנץ.

חָדָשׁ!!: שבת ועת לקרוע ועת לתפור · ראה עוד »

על אהבתך

עַל אַהֲבָתֶךָ אֶשְׁתֶּה גְבִיעִי הוא פיוט שחובר ונכתב על ידי רבי יהודה הלוי, מגדולי משוררי תור הזהב בספרד.

חָדָשׁ!!: שבת ועל אהבתך · ראה עוד »

על הנסים

תצ"ח (1738) מאוספי הספרייה הלאומית תצ"ח (1738) מאוספי הספרייה הלאומית תפילת על הנסים כחלק מברכות הדלקת הנרות, נוסח יהודי מרוקו תפילת עַל הַנִּסִּים היא תוספת לתפילת העמידה ולברכת המזון הנאמרת בחנוכה ופורים.

חָדָשׁ!!: שבת ועל הנסים · ראה עוד »

עלון שבת

עלון "שיחת השבוע" של חב"ד, משנת תשס"ו. גילוי דעת, משנת תשע"ג.תמונה להחלפה עלון מצב הרוח, משנת תשע"א. עלון שבת (מכונה גם עלון פרשת השבוע) הוא שבועון המכוון לציבור היהודי-דתי ונועד לקריאה בשבתות.

חָדָשׁ!!: שבת ועלון שבת · ראה עוד »

עלובי החיים (מחזמר)

עלובי החיים (בצרפתית: Les Misérables) הוא מחזמר מצליח על-פי הרומן "עלובי החיים" מאת הסופר הצרפתי ויקטור הוגו.

חָדָשׁ!!: שבת ועלובי החיים (מחזמר) · ראה עוד »

עלי שור

ספר עֲלֵי שׁוּר הוא ספר הגות ומחשבה מפורסם, שיצא בשני חלקים בהפרש של 20 שנה בעילום שם.

חָדָשׁ!!: שבת ועלי שור · ראה עוד »

עלים לתרופה (עלון שבת)

לוגו עלים לתרופה "עלים לתרופה מפרד"ס התורה ומשדה החסידות" הוא עלון שבת, היוצא לאור מדי שבוע לקראת שבת, ומופץ בעשרות אלפי עותקים בבתי המדרש בריכוזי היהדות החרדית ברחבי העולם.

חָדָשׁ!!: שבת ועלים לתרופה (עלון שבת) · ראה עוד »

עלילת קורבן האדם

עלילת קורבן האדם הייתה עלילה שהופצה נגד היהודים בעת העתיקה ולפיה היהודים מקריבים קורבנות אדם, ובפרט בבית המקדש שלהם, ונוהגים בקניבליזם.

חָדָשׁ!!: שבת ועלילת קורבן האדם · ראה עוד »

עלילת החמור

האל המצרי סת, שאחד מייצוגיו היה חמור. תבליט מקיר מקדש אדפו במצרים. עלילת החמור הייתה עלילה, שהופצה נגד היהודים בעת העתיקה לפיה אלוהי היהודים זוהה עם החמור.

חָדָשׁ!!: שבת ועלילת החמור · ראה עוד »

עלילות בעל וענת

צלמית ברונזה של בעל מהמאות ה-14 עד ה-12 לפני הספירה, שנמצאה בחפירות באוגרית. האפוסים האוגריתיים. רשימה של אלי אוגרית עלילות בעל וענת (ידועות גם בשמות עלילות בעל וכן עלילות בעל ומות) הן אפוס מיתולוגי קדום, המספר את סיפורם של אלי כנען ואוגרית ונחשב למיתוס האוגריתי המרכזי והחשוב ביותר בשירה האוגריתית מהמאות ה-15 עד ה-12 לפנה"ס (תקופת הברונזה המאוחרת).

חָדָשׁ!!: שבת ועלילות בעל וענת · ראה עוד »

עלייה לרגל

עלייה לרגל או צליינות (בארמית צלי - מתפלל) היא פעולה מקובלת בדתות רבות, בה יוצאים המאמינים במסע למקום קדוש על פי דתם על מנת לטהר את עצמם או למלא אחר מצווה.

חָדָשׁ!!: שבת ועלייה לרגל · ראה עוד »

עלייה לרגל (יהדות)

עלייה לרגל היא הפעולה של עלייה לירושלים, באחד משלוש הרגלים כלומר, החגים, שנקראו כך על פי הפסוק "שלוש רגלים תחוג לי בשנה" פסח, שבועות וסוכות.

חָדָשׁ!!: שבת ועלייה לרגל (יהדות) · ראה עוד »

עלייה לתורה

עלייה לתורה עלייה לתורה היא הזמנה לקרוא בתורה בזמן התפילה במניין.

חָדָשׁ!!: שבת ועלייה לתורה · ראה עוד »

עטרת

עֲטֶרֶת היא התנחלות ויישוב קהילתי דתי בהרי אפרים, המשתייכת למועצה האזורית מטה בנימין.

חָדָשׁ!!: שבת ועטרת · ראה עוד »

עזרא הסופר

דמותו של עזרא או ירמיהו, על ציור מהמאה ה-3 עֶזְרָא הַסּוֹפֵר בן שריה (חי במאה ה-5 לפנה"ס) היה ממנהיגי היהודים בימי שיבת ציון ובתחילת תקופת בית שני.

חָדָשׁ!!: שבת ועזרא הסופר · ראה עוד »

עזרא הכהן מסלתון טראב

הרב עזרא הכהן מסלתון טראב (? - כ"ח בשבט ה'תר"ף, 17 בפברואר 1920), היה ראש ישיבה וראש אב בית דין בדמשק.

חָדָשׁ!!: שבת ועזרא הכהן מסלתון טראב · ראה עוד »

עברית

עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסייתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים.

חָדָשׁ!!: שבת ועברית · ראה עוד »

עבדות בתנ"ך

אנגלו-סכסוני מעצם לווייתן מהמאה ה-8, שגבו מתאר את שעבוד העם היהודי בצד ימין למטה. העבדות בתנ"ך מתוארת בטקסטים רבים ומשקפת מנהג נפוץ בעת העתיקה.

חָדָשׁ!!: שבת ועבדות בתנ"ך · ראה עוד »

עבודת שורשים

עבודת שורשים (או "התבגרות ומשפחה") היא פרויקט חינוכי שנתי, המוטל בדרך כלל על תלמידי כיתות ז' או ח' בחטיבות הביניים בישראל, שמטרתו היא תיעוד המורשת המשפחתית האישית של התלמיד.

חָדָשׁ!!: שבת ועבודת שורשים · ראה עוד »

עבירה מטמטמת לבו של אדם

עבירה מטמטמת לבו של אדם היא אמונה נפוצה ביהדות, לפיה כל עבירה על חוקי ההלכה גורמת לפגיעה ביכולות הקליטה והתפקוד הרוחני של האדם.

חָדָשׁ!!: שבת ועבירה מטמטמת לבו של אדם · ראה עוד »

עדאל קדר

הרב עדאל אברהם קדר (נולד בכ"ו באלול ה'תשמ"א) הוא רב וסופר חסיד חב"ד, הכותב ומוציא לאור של סדרת ספרי ההלכה "שו"ת היכל שלמה".

חָדָשׁ!!: שבת ועדאל קדר · ראה עוד »

עומר (חקלאות)

אלומת שיבולים נאספת בשדה עומר (אפשר גם לקרוא בשם: עמר) הוא קבוצת שיבולים המאוגדות יחדיו, אלומה.

חָדָשׁ!!: שבת ועומר (חקלאות) · ראה עוד »

עומר אדם

עומר אדם, 2015 עומר אדם (נולד ב-22 באוקטובר 1993) הוא זמר ישראלי.

חָדָשׁ!!: שבת ועומר אדם · ראה עוד »

עונש מוות ביהדות

עונש מוות הוא אחת מצורות הענישה החמורות ביותר שיכולה החברה להטיל על מבצע עבירה.

חָדָשׁ!!: שבת ועונש מוות ביהדות · ראה עוד »

עונג

תחושה של עונג עונג הוא מכלול של תחושות שמטבע האדם הוא נצרך להם, ושואף להשיגן. עונג או הנאה או כיף גדול הוא מכלול של תחושות שמטבע האדם הוא נצרך להם, ושואף להשיגן.

חָדָשׁ!!: שבת ועונג · ראה עוד »

עונג שבת

עונג שבת הוא מצווה מדברי נביאים להתענג בשבת.

חָדָשׁ!!: שבת ועונג שבת · ראה עוד »

עונג שבת (אגודה)

עונג שבת היה יוזמה של חיים נחמן ביאליק למפגשים של הציבור ביישוב עם אנשי רוח, שנערכו מדי שבת בתל אביב, ובהם ניתנו הרצאות בקשת רחבה של תחומי דעת, בהם תנ"ך, תלמוד, היסטוריה, פילוסופיה, גאוגרפיה, בוטניקה ועוד.

חָדָשׁ!!: שבת ועונג שבת (אגודה) · ראה עוד »

עונג שבת (סרט)

עונג שבת (2003) הוא סרט ישראלי עלילתי קצר (21 דקות).

חָדָשׁ!!: שבת ועונג שבת (סרט) · ראה עוד »

עונג שבת (פירושונים)

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: שבת ועונג שבת (פירושונים) · ראה עוד »

עולם שנה נפש

עולם, שנה, נפש (או - בראשי תיבות - עש"ן) הוא מושג בקבלה (וגם בפילוסופיה היהודית) המציין את אחידות שלושת המֵמדים או הצירים המרכזיים של הבריאה: ציר המרחב (עולם), ציר הזמן (שנה) וציר האנושות (או בעלי החיים) (נפש).

חָדָשׁ!!: שבת ועולם שנה נפש · ראה עוד »

עוזי נרקיס

לוחית זיכרון לעוזי נרקיס בשלוחת משלטים מעל כביש 1 לירושלים עוזי נרקיס (משמאל) ונחום שריג במבצע חורב, 12/1948 עוזי נרקיס, 1948 עוזי נרקיס (במרכז) לפני היציאה למבצע עובדה. משמאל, שעון על הג'יפ, נחום שריג, מרץ 1949 עוזי נרקיס (6 בינואר 1925 – 17 בדצמבר 1997) היה מפקד פיקוד המרכז של צה"ל במלחמת ששת הימים ומייסד המכללה לביטחון לאומי.

חָדָשׁ!!: שבת ועוזי נרקיס · ראה עוד »

עובדין דחול

השחזת סכין בכלי מקצועי אסורה בכל אופן התמונה להמחשה בלבד. שכן בעץ מחובר אסורה מדרבנן כל השתמשות בשבת ויום טוב. בהלכות שבת, דברים האסורים משום עובדין דחול (מארמית, בעברית: מעשים של חול או מעשי חול) כינוי לפעולות שצורת עשייתם מבטאת אופי של יום חולין ולא אופי 'שבתי', או פעולות אשר נראות כמלאכות ודומות להן.

חָדָשׁ!!: שבת ועובדין דחול · ראה עוד »

עובדיה מברטנורא

תחריט עץ מהמאה ה-16 של העיר ברטנורו, שעל שמה נקרא רבי עובדיה רבי עובדיה ירא מבַּרְטְנוֹרָא, שנודע גם בכינוי הרע"ב או הר"ב (נולד בערך בשנת ה'ר'–ה'ר"י, 1440–1450 ונפטר כנראה סביב שנת 1515), היה רב איטלקי ופרשן המשנה, רב העיר ירושלים בשלהי התקופה הממלוכית.

חָדָשׁ!!: שבת ועובדיה מברטנורא · ראה עוד »

עובדיה יוסף

הרב עובדיה יוסף (י"ב בתשרי ה'תרפ"א, 23 בספטמבר 1920 – ג' בחשוון ה'תשע"ד, 7 באוקטובר 2013) היה פוסק ומחבר חרדי-ספרדי, כיהן כרב הראשי הספרדי ('הראשון לציון') בשנים 1973–1983 והיה מנהיגה הרוחני ונשיא מועצת חכמי התורה של מפלגת ש"ס מאז הקמתה.

חָדָשׁ!!: שבת ועובדיה יוסף · ראה עוד »

עכשיו 14

עכשיו 14 (נקרא גם ערוץ 14) הוא ערוץ טלוויזיה ייעודי מסחרי ישראלי הממומן באמצעות שידורי פרסומות.

חָדָשׁ!!: שבת ועכשיו 14 · ראה עוד »

עיר לכולנו

עיר לכולנו היא סיעה פוליטית מוניציפלית הפועלת בעיר תל אביב-יפו.

חָדָשׁ!!: שבת ועיר לכולנו · ראה עוד »

עירוב

סימון גבול עירוב. העירוב מתבסס על גדר פנימית של גדר ההפרדה (את המכשול העיקרי, שבקטע זה הוא חומה, ניתן לראות מאחוריה וגם ברקע) עירוב הוא הכינוי המקובל בהלכה להיקף מחיצות סביב שטח מיושב, הנעשה במטרה להתיר בתוכו פעולות האסורות בשבת בשל מלאכת הוצאה מרשות לרשות (כגון: טלטול חפצים בין רשות היחיד ורשות הרבים והולכת חפצים למרחק ארבע אמות ברשות הרבים).

חָדָשׁ!!: שבת ועירוב · ראה עוד »

עירוב תחומין

עירוב תחומין הוא תקנת חכמים המאפשרת לשנות את מיקומו של תחום שבת, וכתוצאה מכך את מרחק ההליכה האפשרי לפי ההלכה מחוץ ליישוב בשבת, יום טוב, ויום הכיפורים, מ-2,000 אמות מחוץ ליישוב (כ-960 מטרים, מרחק ההליכה המותר הרגיל של תחום שבת), עד למרחק כפול של 4,000 אמות.

חָדָשׁ!!: שבת ועירוב תחומין · ראה עוד »

עירוב תבשילין

עירוב תבשילין היא תקנה הלכתית המאפשרת להכין את צורכי השבת ביום הטוב החל לפניה.

חָדָשׁ!!: שבת ועירוב תבשילין · ראה עוד »

עירוב חצרות

מצות שהונחו כעירוב חצרות, בבית הכנסת האר"י האשכנזי בצפת עירוב חצרות היא תקנה הלכתית בהלכות ערובין, המתירה את הטלטול (הוצאת חפצים) בשבת בין רשויות היחיד פרטיות או משותפות שנמצאות בבעלות שונה בתחום חצר אחת או בחצרות צמודות (כגון מבית לחדר מדרגות או לחצר משותפת, או מחצר לחצר אחרת), דבר האסור מדרבנן (איסור טלטול בין רשויות היחיד), באמצעות יצירת שותפות סמלית בין כל הדיירים בכל הרשויות הנפרדות, ההופכת את כל הרשויות הנפרדות לרשות אחת משותפת.

חָדָשׁ!!: שבת ועירוב חצרות · ראה עוד »

עיריית אשדוד

עיריית אשדוד היא גוף השלטון המקומי במעמד של עירייה, האחראי לניהולה השוטף של העיר אשדוד.

חָדָשׁ!!: שבת ועיריית אשדוד · ראה עוד »

עיתונות עברית

דפי שער של עיתונים עבריים מכל התקופות שער "הצפירה" משנת תרכ"ב (1862), מהיומונים העבריים ארוכי החיים ביותר עיתונות עברית, כלומר עיתונות כתובה בשפה העברית, החלה עם הוצאת כתב העת העברי הראשון, פרי עץ חיים, שיצא לאור באמסטרדם, החל מ-1691 ובמשך יותר ממאה שנים וכלל בעיקר קובץ שו"ת תורני.

חָדָשׁ!!: שבת ועיתונות עברית · ראה עוד »

עיירתי בלז

עיירתי בֶּלז (במקור ביידיש: מיַין שטעטעלע בעלז; בתרגום הפולני: Miasteczko Bełz) הוא פזמון יידי מפורסם משנות ה-30 המבטא יחס נוסטלגי לחיים היהודיים בעיירה בלץ (באלטי) שבבסרביה (לעיתים קרובות מיוחס הפזמון בטעות לעיירה בלז שבאוקראינה) בצורת געגועים כלליים לבית הילדות ולתמימות הנעורים.

חָדָשׁ!!: שבת ועיירתי בלז · ראה עוד »

פארפל

פֿאַרפֿל (בריבוי: פֿאַרפֿלעך, פרפלך; מיידיש, דרך גרמנית תיכונית גבוהה: Varveln – אטריות) הוא מאכל של פתיתים קטנים, הנפוץ בעיקר במטבח היהודי האשכנזי-מזרח-אירופי.

חָדָשׁ!!: שבת ופארפל · ראה עוד »

פארק צ'ארלס קלור

פארק צ'ארלס קלור הפסל "אשה נגד הרוח" של אילנה גור בפארק פארק צ'ארלס קלור הוא פארק בדרום-מערב תל אביב הממוקם ברצועת חוף תל אביב-יפו על שטח של כ-120 דונם שיובש מהים.

חָדָשׁ!!: שבת ופארק צ'ארלס קלור · ראה עוד »

פאול צלאן

פאול צֵלָאן (כך על פי ההגייה בגרמנית; ברומנית נהגה "צ'לאן" ובצרפתית "סלאן"; Paul Celan; 23 בנובמבר 1920 – ככל הנראה 20 באפריל 1970) הוא שם העט של פאול אַנצֶ'ל, משורר ומתרגם יהודי יליד צ'רנוביץ (אז בממלכת רומניה וכיום באוקראינה), שכתב בעיקר בשפה הגרמנית.

חָדָשׁ!!: שבת ופאול צלאן · ראה עוד »

פנחס מנחם אלעזר יוסטמן

ר' פנחס מנחם (אלעזר) יוסטמן (כ' תמוז תר"ח 1848-י' בכסלו תרפ"א 1920) ייסד את החצר החסידית בפילץ ומהאדמו"רים החשובים בפולין שהתפרסם כמחבר ספר "שפתי צדיק".

חָדָשׁ!!: שבת ופנחס מנחם אלעזר יוסטמן · ראה עוד »

פנחס אפשטיין

קבר הרב פנחס אפשטיין בהר הזיתים ירושלים הרב פנחס אפשטיין (כתב את שמו בכתיב יידי: עפשטיין; נפטר בי"ז בטבת תש"ל, 26 בדצמבר 1969) היה ראב"ד העדה החרדית בירושלים.

חָדָשׁ!!: שבת ופנחס אפשטיין · ראה עוד »

פנחס ספקטור

פנחס ספקטור או בכינויו העממי פיניע חזן (י"ז בתמוז ה'תרל"ב, 1872 – כ"ח באלול ה'תשי"א, 1951) היה חזן ומלחין מפורסם באוקראינה ובחצר רבי יצחק פרידמן מבויאן ובניו.

חָדָשׁ!!: שבת ופנחס ספקטור · ראה עוד »

פנים חדשות בברכת חתנים

פנים חדשות הוא שמו של נידון הלכתי בהלכות שבע ברכות.

חָדָשׁ!!: שבת ופנים חדשות בברכת חתנים · ראה עוד »

פנינה פלאי

פנינה פֵּלאי (Peli; 6 ביולי 1932 – 26 באוקטובר 2006) הייתה פעילת ציבור, מחלוצות הפמיניזם האורתודוקסי בישראל, מרצה בתחום לימודי היהדות ומעמד האישה.

חָדָשׁ!!: שבת ופנינה פלאי · ראה עוד »

פניני הלכה לילדים

פניני הלכה לילדים היא סדרת ספרי ילדים, המבוססת על הסדרה פניני הלכה שכתב הרב אליעזר מלמד, ויוצאת לאור על ידי מכון הר ברכה.

חָדָשׁ!!: שבת ופניני הלכה לילדים · ראה עוד »

פניציה

מפעלי פניציה הם מפעלים לייצור מוצרי זכוכית, שהוקמו בחיפה בשנת 1934.

חָדָשׁ!!: שבת ופניציה · ראה עוד »

פסק דין האח והאחות

שער פסק הדין פסק דין האח והאחות הוא פסק דין שפסק בית דין רבני מיוחד בראשות הרב הראשי לישראל, הרב שלמה גורן, בחודש כסלו תשל"ג (פורסם ב-19 בנובמבר 1972).

חָדָשׁ!!: שבת ופסק דין האח והאחות · ראה עוד »

פסטיבל הזמר והפזמון 1977

פסטיבל הזמר והפזמון 1977 הייתה תחרות שירים ששודרה בקול ישראל ובערוץ הראשון.

חָדָשׁ!!: שבת ופסטיבל הזמר והפזמון 1977 · ראה עוד »

פסטיבל הזיכרון

פסטיבל הזיכרון (באנגלית: Festival of Remembrance) הוא אירוע ממלכתי בריטי שנתי, הנערך בלונדון בערב יום הזיכרון הלאומי.

חָדָשׁ!!: שבת ופסטיבל הזיכרון · ראה עוד »

פסטיגל

פסטיגל הוא מחזמר ישראלי לילדים, המוצג בחג החנוכה ומופיעים בו להקות, זמרים, שחקנים, דוגמנים, בדרנים, קומיקאים, סטנדאפיסטים וכוכבי רשת.

חָדָשׁ!!: שבת ופסטיגל · ראה עוד »

פסח

חַג הפֶּסַח (או בשמו המקראי: חַג הַמַּצּוֹת) הוא חג יהודי מקראי, הראשון מבין שלוש הרגלים.

חָדָשׁ!!: שבת ופסח · ראה עוד »

פסח אליהו פאלק

הרב פסח אליהו פאלק הרב פסח אליהו פאלק (באנגלית: Pesach Eliyahu Falk; תמוז ה'תש"ד (1944) – כ"ג בטבת ה'תש"ף (20 בינואר 2020)) היה מחנך ופוסק הלכה חרדי-בריטי.

חָדָשׁ!!: שבת ופסח אליהו פאלק · ראה עוד »

פסח פרוסקין

הרב פסח פרוסקין (תרל"ט, 1879 – י"א בחשוון ת"ש, אוקטובר 1939) היה רבה של קוברין (כיום בבלארוס ואז בפולין), ומייסדה של "ישיבת קוברין".

חָדָשׁ!!: שבת ופסח פרוסקין · ראה עוד »

פסח שני

מצות מכונה. יש הנוהגים כיום לאכול מצות ב'''פסח שני'''. מלחמת העולם השנייה. הוא נכנס למחנה בוכנוואלד מייד עם שיחרורו, בכ"ח בניסן תש"ה, התמסר לצרכי הניצולים ושימש עבורם כרב קהילה. הוא הנהיג חגיגת '''פסח שני''', כיוון שנמנע מהם לקיים את החג במועדו.ש בתמונה: הרב שכטר בתפילה ביום הראשון של חג השבועות במחנה בוכנוואלד פסח שני (נקרא גם פסח קטן) חל בי"ד באייר, חודש בדיוק אחרי ערב פסח, ובו ניתנת שוב ההזדמנות להקריב קורבן פסח עבור אנשים שנמנע מהם להקריבו במועדו (י"ד בניסן) משום שהיו טמאים או רחוקים ממקום המקדש.

חָדָשׁ!!: שבת ופסח שני · ראה עוד »

פסחא של הסוסים

פסחא של הסוסים או יום חמישי של הסוסות (ברומנית: Paştele cailor או Joia iepelor בבולגרית: Konski Veligden) הוא ספק מנהג, ספק חג מקובל ביישובים שונים ברומניה.

חָדָשׁ!!: שבת ופסחא של הסוסים · ראה עוד »

פסוקי דזמרא

"ברוך שאמר", פתיחת פסוקי דזמרא, מתוך סידור קורן דו-לשוני פסוקי דזמרא הם חלק מתפילת שחרית שתיקנו חז"ל הנפתחים בברכת "ברוך שאמר" ומסתיימים בברכת "ישתבח".

חָדָשׁ!!: שבת ופסוקי דזמרא · ראה עוד »

פסולי עדות

בהלכה, פסולי עדות הם כינוי לקבוצת אנשים שאין לדון או לפסוק על פי עדותם במשפט העברי.

חָדָשׁ!!: שבת ופסולי עדות · ראה עוד »

פסכתר

איור הפסכתר צורת פסכתר, כלי נפוץ לקירור יין בתרבות היוונית פסכתר (מיוונית, ψυκτήρ פסיקטר – 'כלי לצינון יין'/ בארמית כלי גדול) הוא גיגית נחושת גדולה, ששימשה כאחד מכלי השרת בבית המקדש.

חָדָשׁ!!: שבת ופסכתר · ראה עוד »

פסי ביראות

באר מים פַּסֵי בֵּירָאוֹת ('בֵּירָאוֹת' היא צורת ריבוי של 'בֵּירָא', בארמית 'באר') היא תקנה הלכתית בהלכות ערובין המיועדת להתיר שאיבת מים מבאר ציבורית בשבת לבהמות עולי הרגל הנמצאים בדרכם לבית המקדש וחונים בשטח פתוח על ידי הקפת הבאר במחיצות מינימליות ("פסים").

חָדָשׁ!!: שבת ופסי ביראות · ראה עוד »

פסיקת הלכה

פסיקת הלכה היא הכרעה של מורה הוראה בשאלה הלכתית מסופקת או נתונה במחלוקת.

חָדָשׁ!!: שבת ופסיקת הלכה · ראה עוד »

פסיקתא רבתי

פסיקתא רבתי או פסיקתא רבתא הוא שמו של מדרש אגדה מסוג פסיקתא.

חָדָשׁ!!: שבת ופסיקתא רבתי · ראה עוד »

פסיקתא דרב כהנא

פסיקתא דרב כהנא היא מדרש ארץ ישראלי קדום על הקריאות בתורה ובהפטרות במועדים ובשבתות מיוחדות, כגון שבת של פסח וסוכות, שבת חנוכה ועוד.

חָדָשׁ!!: שבת ופסיקתא דרב כהנא · ראה עוד »

פעולות טרור בתל אביב

ערך זה מונה רשימת פיגועי טרור שהתרחשו בתל אביב במסגרת הסכסוך הישראלי-פלסטיני.

חָדָשׁ!!: שבת ופעולות טרור בתל אביב · ראה עוד »

פקודת סדרי השלטון והמשפט

פקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח-1948, היא דבר החקיקה הראשון שנחקק במדינת ישראל על ידי מועצת המדינה הזמנית ב-19 במאי 1948.

חָדָשׁ!!: שבת ופקודת סדרי השלטון והמשפט · ראה עוד »

פר העלם דבר של ציבור

פר העלם דבר של ציבור הוא קרבן חטאת מסוג חטאת פנימית, אותו מביאים הסנהדרין והציבור, במקרה שהסנהדרין טעו בפסיקת הלכה, והתירו עשיית דבר אסור שהעונש על עשייתו במזיד הוא כרת, ועל ידם הוכשל רוב הציבור היהודי שמתגורר בארץ ישראל באותו חטא בשוגג.

חָדָשׁ!!: שבת ופר העלם דבר של ציבור · ראה עוד »

פראק

וינסטון צ'רצ'יל לובש פראק וחובש צילנדר 1912 פְרָאק (בעברית: מִכְנָף) הוא בגד עליון, מהודר ורשמי לגברים.

חָדָשׁ!!: שבת ופראק · ראה עוד »

פראונקירכן

פראונקירכן (בגרמנית: Frauenkirchen, בהונגרית: Boldogasszony) היא עיר במחוז נויזידל אם זה (Neusiedl am See), במדינה הפדרלית בורגנלנד ברפובליקת אוסטריה, השוכנת דרומית מזרחית לווינה.

חָדָשׁ!!: שבת ופראונקירכן · ראה עוד »

פרנץ' טוסט

פרנץ' טוסט עם סירופ מייפל, חמאה, קצפת ופירות יער פרנץ' טוסט (מאנגלית, מילולית: קלי צרפתי) או לחם מטוגן או לחם אבוד (בצרפתית: Pain perdu) הוא מאכל ארוחת בוקר אהוב בצפון אמריקה, באירופה ובהונג קונג.

חָדָשׁ!!: שבת ופרנץ' טוסט · ראה עוד »

פרסיוס

אולוס פרסיוס פלאקוס (לטינית: Aulus Persius Flaccus; 4 בדצמבר 34, וולטרה – 24 בנובמבר 62) היה משורר וסאטיריקן רומאי ממוצא אטרוסקי.

חָדָשׁ!!: שבת ופרסיוס · ראה עוד »

פרקי דרבי אליעזר

פִּרְקֵי דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר (בראשי תיבות: פדר"א) הוא ספר מדרשים ואגדות על התורה, והוא מן החיבורים הנפוצים שבספרות האגדה היהודית.

חָדָשׁ!!: שבת ופרקי דרבי אליעזר · ראה עוד »

פרשת משפטים

פרשת מִשְׁפָּטִים היא פרשת השבוע השישית בספר שמות.

חָדָשׁ!!: שבת ופרשת משפטים · ראה עוד »

פרשת עאישה א-ראבי

פרשת עאישה א-ראבי היא פרשה שבמהלכה נהרגה באוקטובר 2018 עאישה א-ראבי, פלסטינית תושבת בידיא.

חָדָשׁ!!: שבת ופרשת עאישה א-ראבי · ראה עוד »

פרשת פקודי

הכנת בגדי הכהונה פרשת פְּקוּדֵי היא פרשת השבוע האחת-עשרה והאחרונה בספר שמות.

חָדָשׁ!!: שבת ופרשת פקודי · ראה עוד »

פרשת פינחס

בנות צלפחד בפני משה משה מברך את יהושע בפני הכהן הגדול פָּרָשַׁת פִּינְחָס היא הפרשה השמינית בספר במדבר.

חָדָשׁ!!: שבת ופרשת פינחס · ראה עוד »

פרשת קדושים

בול ישראלי לכבוד חגיגות העשור להכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם. על הבול מופיע הציווי "ואהבת לרעך כמוך" בשפות שונות. איור מעשה ידי צ'ארלס פוסטר משנת 1897, המתאר את עבודת המולך - הקרבת בן לפסל של המולך פָּרָשַׁת קְדֹשִׁים היא פרשת השבוע השביעית בספר ויקרא.

חָדָשׁ!!: שבת ופרשת קדושים · ראה עוד »

פרשת קולנוע היכל

פרשת קולנוע היכל התרחשה בפתח תקווה בשנת 1984, כאשר ראש העירייה דב תבורי החליט לאפשר הקרנת סרטים ב"קולנוע היכל" בליל שבת, בעוד ששומרי השבת, דתיים לאומיים וחרדים, התנגדו לכך.

חָדָשׁ!!: שבת ופרשת קולנוע היכל · ראה עוד »

פרשת רוממה

פרשת רוממה הייתה סכסוך על רקע דתי בין תושבים משכונת רוממה הישנה בחיפה וקבוצת חסידי ברסלב שהגיעה לשכונה.

חָדָשׁ!!: שבת ופרשת רוממה · ראה עוד »

פרשת שלח לך

משה מקבל את פני המרגלים, שנת 1621 לערך. פָּרָשַׁת שְׁלַח לְךָ (או שְׁלַח) היא פרשת השבוע הרביעית בספר במדבר.

חָדָשׁ!!: שבת ופרשת שלח לך · ראה עוד »

פרשת חקת

משה מכה בסלע, ציור מאת הצייר הצרפתי-נוצרי ניקולא פוסן פרשת חֻקַּת היא פרשת השבוע השישית בספר במדבר.

חָדָשׁ!!: שבת ופרשת חקת · ראה עוד »

פרשת בראשית

אדם בצלם אלוהים פרשת בְּרֵאשִׁית היא פרשת השבוע הראשונה בספר בראשית ובתורה כולה.

חָדָשׁ!!: שבת ופרשת בראשית · ראה עוד »

פרשת בשלח

פָּרָשַׁת בְּשַׁלַּח היא פרשת השבוע הרביעית בספר שמות.

חָדָשׁ!!: שבת ופרשת בשלח · ראה עוד »

פרשת בלק

אתונו. (צויר בידי גוסטב ז'אגר, 1836) פָּרָשַׁת בָּלָק היא פרשת השבוע השביעית בספר במדבר.

חָדָשׁ!!: שבת ופרשת בלק · ראה עוד »

פרשת בחוקותי

מתנות כהונה פרשת בְּחֻקֹּתַי היא הפרשה העשירית והאחרונה בספר ויקרא.

חָדָשׁ!!: שבת ופרשת בחוקותי · ראה עוד »

פרשת המן

ליקוט המן, ציור משנות ה-60 של המאה ה-15. פָּרָשַׁת הַמָּן היא פרשה ב (פרשת בשלח), שבה מסופר על ירידת המן לבני ישראל במהלך נדודיהם במדבר סיני.

חָדָשׁ!!: שבת ופרשת המן · ראה עוד »

פרשת הקורבנות

פרשת הקרבנות (לפעמים בקיצור רק "קרבנות") במקורה נועדה כדי ללמוד מספר קטעים מן המקרא המשנה והתלמוד לאחר ברכות התורה, היא הורחבה בידי מקובלי צפת והפכה להיות זכר לסדר העבודה היומי בבית המקדש.

חָדָשׁ!!: שבת ופרשת הקורבנות · ראה עוד »

פרשת השבוע

פרשת השבוע היא קטע נבחר מתוך חמשת חומשי התורה המיועד לקריאה שבועית, במטרה להשלים את לימוד התורה כולה במשך שנה אחת.

חָדָשׁ!!: שבת ופרשת השבוע · ראה עוד »

פרשת וזאת הברכה

פרשת וזאת הברכה בכתר ארם צובא. באדיבות מכון בן צבי. פָּרָשַׁת וְזֹאת הַבְּרָכָה (גם פרשת ברכה) היא פרשת השבוע האחת-עשרה והאחרונה בספר דברים והאחרונה בתורה כולה.

חָדָשׁ!!: שבת ופרשת וזאת הברכה · ראה עוד »

פרשת ויקהל

איור של בניית כלי המקדש איור המתאר תפירה ובנייה של כלי המשכן פרשת ויקהל היא פרשת השבוע העשירית בספר שמות.

חָדָשׁ!!: שבת ופרשת ויקהל · ראה עוד »

פרשת וישב

בניו של יעקב מביאים לפניו את כתונתו של יוסף. פרשת וַיֵּשֶׁב היא פרשת השבוע התשיעית בספר בראשית.

חָדָשׁ!!: שבת ופרשת וישב · ראה עוד »

פרשת כי תשא

בני ישראל סוגדים לעגל הזהב. והנה קָרַן עור פניו", משה מוריד את לוחות הברית החדשים. פרשת כִּי תִשָּׂא היא פרשת השבוע התשיעית בספר שמות.

חָדָשׁ!!: שבת ופרשת כי תשא · ראה עוד »

פרשת כי תבוא

נקודת תצפית אל הר עיבל פָּרָשַׁת כִּי תָבוֹא היא פרשת השבוע השביעית בספר דברים.

חָדָשׁ!!: שבת ופרשת כי תבוא · ראה עוד »

פרשת יתרו

פרשת יִתְרוֹ היא פרשת השבוע החמישית בספר שמות.

חָדָשׁ!!: שבת ופרשת יתרו · ראה עוד »

פרג'י שוואט

רבי פרג'י שוואט (חי במאה ה-16) היה פייטן מרוקאי.

חָדָשׁ!!: שבת ופרג'י שוואט · ראה עוד »

פרום (יידיש)

ברסלב ממאה שערים, ירושלים, 2011 פְרוּם (יידיש) היא מילה המתארת דבקות דתית יהודית.

חָדָשׁ!!: שבת ופרום (יידיש) · ראה עוד »

פרובינקיה סוריה פלשתינה

סוריה פלשתינה (בלטינית: Syria Palæstina; תעתיק: פַּלַַיסְטִינָה) הייתה פרובינקיה רומית שגובשה בשנת 136 לספירה, בתום דיכוי מרד בר כוכבא בידי אדריאנוס, משינוי שמה של פרובינקיה יהודה.

חָדָשׁ!!: שבת ופרובינקיה סוריה פלשתינה · ראה עוד »

פרישה סמוך לווסת

מחזור וסת אופייני בהלכות טהרת המשפחה פרישה סמוך לווסת היא החיוב על בני זוג להימנע מקיום יחסי אישות, במועד שעל פי ההלכה צפוי וסת האישה להופיע.

חָדָשׁ!!: שבת ופרישה סמוך לווסת · ראה עוד »

פת שלימה

פת שלימה הוא סיפור קצר, בן עשרה פרקים, מאת ש"י עגנון.

חָדָשׁ!!: שבת ופת שלימה · ראה עוד »

פתח תקווה

מיצג "אני אוהב את פתח תקווה" פתח תקווה (בניקוד: פֶּתַח תִּקְוָה), המכונה "אֵם הַמּוֹשָׁבוֹת", היא עיר במישור החוף הדרומי במחוז המרכז בישראל והעיר החמישית באוכלוסייתה עם 257,196 תושבים (על פי נתוני משרד הפנים אוגוסט 2023).

חָדָשׁ!!: שבת ופתח תקווה · ראה עוד »

פתחים

פתחים היה ירחון ישראלי שמוקדש "לדיון בבעיות ערכי היהדות והגשמתם בזמננו", אשר נוסד על ידי איש החינוך יוסף בנטוויץ' בירושלים.

חָדָשׁ!!: שבת ופתחים · ראה עוד »

פלאפל עם חריף

פלאפל עם חריף הוא רומן גרפי אוטוביוגרפי מאת מישל קישקה.

חָדָשׁ!!: שבת ופלאפל עם חריף · ראה עוד »

פלטת שבת

פלטת שבת פְּלָטַת שַׁבָּת (בקיצור: פְּלָטַה) או כִּירַת שַׁבָּת היא כירה חשמלית – מכשיר חשמל ביתי עשוי מתכת, המכיל בתוכו גוף חימום בעל עוצמת חום קבועה ובלתי ניתנת לשינוי – המיועדת בעיקר לשמירת החום של מאכלי השבת עד להגשתם בסעודות שבת.

חָדָשׁ!!: שבת ופלטת שבת · ראה עוד »

פלג המנחה

פּלג המנחה (מארמית; בתרגום חופשי לעברית: מחצית המנחה) הוא נקודת האמצע שבין מנחה קטנה לסוף היום.

חָדָשׁ!!: שבת ופלג המנחה · ראה עוד »

פלוטרכוס

דמותו של פלוטרכוס כפי שהוצגה באיור למהדורה הצרפתית של כתביו, המאה ה-16 פּלוּטַרכוֹס (ביוונית: Πλούταρχος, בלטינית: Plutarchus; נולד בסביבות 46 לספירה וחי עד 120-125 לספירה) היה פילוסוף, היסטוריון ומסאי יווני.

חָדָשׁ!!: שבת ופלוטרכוס · ראה עוד »

פטיש (פירושונים)

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: שבת ופטיש (פירושונים) · ראה עוד »

פגניות

מזבח קלטי קדום באירופה, ששימש לפולחני הדת המקומית לפני עליית הנצרות פסל פגני בוואראנסי, הודו תור להעלאת מנחות במקדש בלליטפור, נפאל פגניות (בעברית: עבודת אלילים) הוא מונח מערבי המתאר פולחנים ומנהגים של דתות פוליתאיסטיות לרוב, עתיקות וחדשות, מערביות ומזרחיות.

חָדָשׁ!!: שבת ופגניות · ראה עוד »

פדרו פאיש

פדרו פאיש (בפורטוגזית: Pedro Páez או Pêro Pais, 1564 - 20 במאי 1622) היה מיסיונר ישועי באתיופיה.

חָדָשׁ!!: שבת ופדרו פאיש · ראה עוד »

פדיון שבויים

פדיון שבויים הוא מצוות הצלתם ושחרורם של בני עם ישראל הנתונים בשבי.

חָדָשׁ!!: שבת ופדיון שבויים · ראה עוד »

פומפיוס טרוגוס

פומפיוס טרוגוס (בלטינית: Pompeius Trogus, מוכר גם כטרוגוס פומפיוס, סוף המאה ה-1 לפנה"ס – תחילת המאה ה-1 לספירה) היה היסטוריון רומאי מתקופת אוגוסטוס.

חָדָשׁ!!: שבת ופומפיוס טרוגוס · ראה עוד »

פוסט-חילוניות

פוסט-חילוניות היא השקפה המבקשת לערער על פרשנויות ותפיסות חילוניות או על תהליך החילון, ולהצביע על תחומים של עמימות ונזילות המערערים על הקטגוריות הנוקשות של דת וחילוניות.

חָדָשׁ!!: שבת ופוסט-חילוניות · ראה עוד »

פועלי אגודת ישראל

פועלי אגודת ישראל, או בראשי תיבות פא"י וכן פאג"י, היא תנועת פועלים חרדית אשר פעלה תחילה במסגרת אגודת ישראל ומאוחר יותר מחוצה לה, והייתה קשורה בהסכם עם ההסתדרות הכללית.

חָדָשׁ!!: שבת ופועלי אגודת ישראל · ראה עוד »

פורס מפה ומקדש

פורס מפה ומקדש הוא כינוי להלכה הקובעת, שאם במהלך סעודה שהתחילה בערב שבת, נכנסה שבת והגיע זמן חובת קידוש של שבת, אין צורך להפסיק את הסעודה, אלא ניתן לפרוס מפה על החלות, לעשות קידוש, ולהמשיך בסעודה.

חָדָשׁ!!: שבת ופורס מפה ומקדש · ראה עוד »

פורים

אוזני המן, מאכל שנאכל בפורים ביהדות אירופה חג פּוּרִים הוא אחד מחגי ישראל, הנחוג ברוב המקומות בי"ד באדר ("פורים דפרזים"), ובערים מוקפות חומה בט"ו באדר ("פורים דמוקפים" או "שושן פורים").

חָדָשׁ!!: שבת ופורים · ראה עוד »

פורים שני

יהודי פרנקפורט בחודש מרץ 1616, שנת ה'שע"ו, לאחר תבוסת הצורר וינצנץ פטמילך. נחגג מאז כ'''פורים שני'''. תחריט עץ, 1628. פורים שני הוא שם כולל לעשרות ימי הודאה פרטיים שתוקנו בקהילות יהודיות ובמשפחות מסוימות לזכר מקרים בהם ניצלו מגירוש, מוות, פוגרום, חוקים להמרת דת ומקרי הצלה אחרים.

חָדָשׁ!!: שבת ופורים שני · ראה עוד »

פולמוס מכניסי רחמים

רס"ג הפולמוס סביב אמירת הפיוט מכניסי רחמים הוא מחלוקת הלכתית, חוצת ארצות, שהחלה עוד בתקופת הראשונים, ונושאה הוא השאלה האם יש לומר בתפילת הסליחות של הימים הנוראים את הפיוט "מכניסי רחמים", או שמא הדבר הוא בבחינת איסור.

חָדָשׁ!!: שבת ופולמוס מכניסי רחמים · ראה עוד »

פולמוס השבת ביפן

פולמוס השבת ויום כיפור ביפן הוא פולמוס תורני, הלכתי, שהתנהל בין גדולי הרבנים, על זמן שמירת השבת ויום הכיפורים ביפן, ושיאו בתקופת מלחמת העולם השנייה.

חָדָשׁ!!: שבת ופולמוס השבת ביפן · ראה עוד »

פולמוס התקיעה בשבת

תקיעת שופר. קבר רבי עקיבה יוסף שלזינגר פולמוס תקיעת שופר בשבת הוא ויכוח הלכתי שהתנהל בשנים ה'תרס"ה–ה'תרס"ו אודות קיום מצוות תקיעת שופר בשבת.

חָדָשׁ!!: שבת ופולמוס התקיעה בשבת · ראה עוד »

פולטת שכבת זרע

בהלכה, פולטת שכבת זרע היא אישה שיוצאת מנרתיקה שכבת זרע לאחר קיום יחסי אישות, שמחילה עליה טומאה למשך יום אחד, כטומאת בעל קרי.

חָדָשׁ!!: שבת ופולטת שכבת זרע · ראה עוד »

פוגרום פרוסקורוב

אנדרטה לזכר קרבנות פוגרום פרוסקורוב פוגרום פרוסקורוב היה פוגרום שהתרחש בשבת, ב-15 בפברואר 1919 (ט"ו באדר א', שבת פרשת תצוה) בעיר פרוסקורוב (כיום חמלניצקי), כחלק מ"פרעות פטליורה" במהלך מלחמת האזרחים ברוסיה.

חָדָשׁ!!: שבת ופוגרום פרוסקורוב · ראה עוד »

פוגרום קרקוב

פוגרום קרקוב מתייחס לאירועים האלימים שהתרחשו ב-11 באוגוסט 1945, בקרקוב שבפולין הכבושה בידי הסובייטים, אירועים שהביאו למותה של רוזה ברגר מירי כוחות הביטחון ופציעתם של חמישה אחרים.

חָדָשׁ!!: שבת ופוגרום קרקוב · ראה עוד »

פיצוחים

קערת פיצוחים, בעיקר גרעיני חמנית ("גרעינים שחורים"). דוכן פיצוחים בשוק מחנה יהודה פיצוחים הוא כינוי למגוון סוגי אגוזים וזרעים קלויים הנאכלים כחטיף.

חָדָשׁ!!: שבת ופיצוחים · ראה עוד »

פיגוע ההתאבדות באיסטנבול (מרץ 2016)

פיגוע ההתאבדות באיסטנבול התרחש ביום שבת, 19 במרץ 2016.

חָדָשׁ!!: שבת ופיגוע ההתאבדות באיסטנבול (מרץ 2016) · ראה עוד »

פיגוע הירי במרכז תל אביב

פיגוע הירי במרכז תל אביב הוא פיגוע ירי שבוצע בשבת, 5 באוגוסט 2023 על ידי מחבל פלסטיני תושב רומאנה שבנפת ג'נין שירה למוות בסייר של עיריית תל אביב-יפו ברחוב מונטיפיורי בשכונת נחלת בנימין בתל אביב-יפו.

חָדָשׁ!!: שבת ופיגוע הירי במרכז תל אביב · ראה עוד »

פיגוע הירי בבית הכנסת בפאוויי

פיגוע הירי בבית הכנסת בפאוויי היה פיגוע ירי ופשע שנאה על רקע אנטישמי, שהתרחש ב"בית הכנסת בית חב"ד" בעיר פאוויי שבמחוז סן דייגו בקליפורניה, ארצות הברית, בבוקר יום השבת, 27 באפריל 2019, כ"ב בניסן ה'תשע"ט.

חָדָשׁ!!: שבת ופיגוע הירי בבית הכנסת בפאוויי · ראה עוד »

צ'ונטיה

גאולה בירושלים. צ'ונטיה היא חנות לממכר צ'ולנט הפועלת בעיקר בלילות שישי (הלילה שבין חמישי לשישי).

חָדָשׁ!!: שבת וצ'ונטיה · ראה עוד »

צ'יטה די קאסטלו

250px צ'יטה די קאסטלו (באיטלקית: Città di Castello) היא העיר השלישית בגודלה בנפת פרוג'ה, בצפון מחוז אומבריה שבאיטליה, 46 ק"מ צפונית לפרוג'ה.

חָדָשׁ!!: שבת וצ'יטה די קאסטלו · ראה עוד »

צאת הכוכבים

הופעת שלושה כוכבים ראשונים בשמי הלילה היא הסימן המוקדם ביותר לזמן צאת הכוכבים. צאת הכוכבים הוא הרגע ביממה שבו מתחיל הלילה באופן ודאי מבחינה הלכתית, זאת לעומת המושג 'שקיעת החמה' המציין את הרגע שבו מתחיל פרק הזמן הנקרא 'בין השמשות', שהוא ספק יום ספק לילה.

חָדָשׁ!!: שבת וצאת הכוכבים · ראה עוד »

צער בעלי חיים (יהדות)

צער בעלי חיים הוא איסור על התעללות בבעל חיים או פגיעה בו שלא לצורך, ואף ציווי על מניעת צער מבעל חיים.

חָדָשׁ!!: שבת וצער בעלי חיים (יהדות) · ראה עוד »

צערו העתיק של הירח

צערו העתיק של הירח הוא ספר מאת נעמה דעי העוסק בדרמה משפחתית על רקע תאונה של בן המשפחה, ונכתב על רקע מקרה אמיתי של אפזיה אליו נחשפה המחברת.

חָדָשׁ!!: שבת וצערו העתיק של הירח · ראה עוד »

צעירי עמי

צעירי עמי היא תנועת נוער יהודית-ציונית בצ'ילה, שנוסדה בשנת 1979.

חָדָשׁ!!: שבת וצעירי עמי · ראה עוד »

צפירה

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: שבת וצפירה · ראה עוד »

צלאת אל פאסיין

צלאת אל פאסיין (נכתב גם: סלאט אלפסיין, ונקרא גם: "בית הכנסת של התושבים"; בערבית: كنيس صلاة الفاسيين) הוא בית הכנסת של קהילת התושבים בעיר פאס שבמרוקו, העתיק ביותר במרוקו.

חָדָשׁ!!: שבת וצלאת אל פאסיין · ראה עוד »

צליחת הכנרת

צליחת הכנרת היא אירוע השחייה במים פתוחים העממי הגדול והמתמיד ביותר בישראל.

חָדָשׁ!!: שבת וצליחת הכנרת · ראה עוד »

צבי מאיר זילברברג

הרב צבי מאיר זילברברג (נולד בכ"ו בניסן ה'תשכ"ג) הוא משפיע ודרשן חסידי.

חָדָשׁ!!: שבת וצבי מאיר זילברברג · ראה עוד »

צבי הירש רוזנבוים

הרב צבי הירש רוזנבוים (י"ד בחשוון ה'תר"פ, 7 בנובמבר 1919 – ט"ז באייר ה'תשס"ו, 14 במאי 2006) היה האדמו"ר מקרעטשניף-סיגט.

חָדָשׁ!!: שבת וצבי הירש רוזנבוים · ראה עוד »

צבי הירש להרן

צבי הירש להרן (בהולנדית: Hirsch Lehren; ביידיש: לעהרן; אפריל 1784 – 24 באוקטובר 1853, ה'תקמ"ד - כ"ב בתשרי ה'תרי"ד) היה בנקאי ונדבן יהודי-הולנדי, ראש ארגון הפקידים והאמרכלים של אמסטרדם והרוח החיה בו מ-1817 ועד מותו.

חָדָשׁ!!: שבת וצבי הירש להרן · ראה עוד »

צבי כהן

הרב צבי כהן (כ"ו באדר תש"ד מרץ 1944 - ט"ו בשבט תש"ף 10 בפברואר 2020) היה רב חרדי ליטאי מרבני מערב העיר בני ברק ומחבר ספרי הלכה רבים.

חָדָשׁ!!: שבת וצבי כהן · ראה עוד »

צדוקים

הַצַּדּוֹקִים (צְדוֹקִים) היו כיתה – דהיינו תנועה חברתית-דתית – יהודית מרכזית בימי בית המקדש השני.

חָדָשׁ!!: שבת וצדוקים · ראה עוד »

צוער (קומונה)

תמונות מצוער, 1875 צוֹעַר (באנגלית: Zoar) הייתה התיישבות קומונלית באוהיו, ארצות הברית, שהוקמה על ידי קבוצה דתית גרמנית בשם 'סֶפַּרַטיסטים' בשנת 1817.

חָדָשׁ!!: שבת וצוער (קומונה) · ראה עוד »

צורת הפתח

צורת הפתח כחלק מעירוב המושב אבני איתן. במקרה זה משמשת צורת הפתח כגיבוי לעירוב בזמן שהשער מתחתיה פתוח בהלכה, צורת הפתח היא שתי דפנות עומדות שעליהם מונח קנה נוסף.

חָדָשׁ!!: שבת וצורת הפתח · ראה עוד »

צימעס

צימעס עם בשר ואורז צִימֶעס הוא תבשיל מתוק מהמטבח האשכנזי, העשוי מגזר קצוץ (כיום בדרך כלל מגזר גמדי), מבושל עם סוכר וצימוקים.

חָדָשׁ!!: שבת וצימעס · ראה עוד »

ציפורן (תבלין)

הצמח אוגניית הציפורן, ממנו מפיקים את התבלין. תבלין הציפורן צִיפּוֹרֶן הוא תבלין העשוי מכפתורי פרחים מיובשים של עץ תבלין טרופי ירוק עד בשם אוגניית הציפורן (שם מדעי: Syzygium aromaticum) ממשפחת ההדסיים.

חָדָשׁ!!: שבת וציפורן (תבלין) · ראה עוד »

ציר המתפללים

ציר המתפללים מקריית ארבע (שמאל התמונה - צפון) למערת המכפלה (ימין - דרום מערב). "סימטת המוות" במרכז ימין פונה למעלה - דרומה ליד הבית הוורוד ציר המתפללים בחברון הוא כביש באורך של כ-730 מטר המחבר בין קריית ארבע ומערת המכפלה בחברון.

חָדָשׁ!!: שבת וציר המתפללים · ראה עוד »

ציר הזמן של האנטישמיות

ציר הזמן שלהלן מתאר עדויות למעשים אנטישמיים כלפי יהודים כקבוצה דתית או אתנית.

חָדָשׁ!!: שבת וציר הזמן של האנטישמיות · ראה עוד »

ציד

כלבי ציד. תיאור ציד זאבים על כותרת עמוד באולם ליד כנסיית אוגוסטה ויקטוריה בירושלים צַיִד הוא פעילות לתפיסה והריגת בעלי חיים לא מבויתים אשר אינם כלואים.

חָדָשׁ!!: שבת וציד · ראה עוד »

ציונות בלוב

היהודים בלוב התעניינו בציונות כבר מראשיתה.

חָדָשׁ!!: שבת וציונות בלוב · ראה עוד »

קמע

קמע חמסה איראני קָמֵעַ (גם קָמִיעַ) הוא חפץ שמיוחסים לו כוחות סגוליים.

חָדָשׁ!!: שבת וקמע · ראה עוד »

קמפולונג מולדובנסק

קמפולונג מולדובנסק (רומנית: Câmpulung Moldovenesc וכן Cîmpulung Moldovenesc) היא עיר במחוז סוצ'אבה, ממוקמת בצפון רומניה, באזור ההיסטורי של בוקובינה לגדות נהר המולדובה.

חָדָשׁ!!: שבת וקמפולונג מולדובנסק · ראה עוד »

קנס (הלכה)

קנס הוא תשלום (בדרך כלל ממוני) שמוטל על האדם לשלם שלא כפיצוי ישיר לניזק על נזק אלא כעונש או כהרתעה למזיק.

חָדָשׁ!!: שבת וקנס (הלכה) · ראה עוד »

קניון אביה

קניון אביה הוא אחד מקניוני העיר באר שבע.

חָדָשׁ!!: שבת וקניון אביה · ראה עוד »

קניון עופר השרון

קניון השרון, 2005 פרויקט הרחבת הקניון, דצמבר 2009 קניון עופר השרון הוא מרכז קניות בנתניה.

חָדָשׁ!!: שבת וקניון עופר השרון · ראה עוד »

קניון שבעת הכוכבים

קניון שבעת הכוכבים הוא מרכז קניות בהרצליה הממוקם בשדרות שבעת הכוכבים, הקרויות על שם דגל שבעת הכוכבים, ומכאן נגזר שמו.

חָדָשׁ!!: שבת וקניון שבעת הכוכבים · ראה עוד »

קניון הנגב

קניון הנגב הוא מרכז קניות בבאר שבע, השני בגודלו בנגב.

חָדָשׁ!!: שבת וקניון הנגב · ראה עוד »

קניון ירושלים

הקניון מבפנים, 2012 קניון עזריאלי ירושלים (הידוע גם כ"קניון מלחה"), הוא הקניון הגדול בירושלים וסביבתה.

חָדָשׁ!!: שבת וקניון ירושלים · ראה עוד »

קפה

תבלינים פולי קפה קפה הוא שם כולל למספר משקאות חמים וקרים, המופקים מפולי צמח הקפה.

חָדָשׁ!!: שבת וקפה · ראה עוד »

קפוטה

האדמו"ר מחוסט (במרכז) והאדמו"ר מפיטסבורג (מימין) לבושים בעקישע פרחונית. האדמו"ר מפיטסבורג לבוש "סטראקעס בעקישע" – בעקישע עם פסי קטיפה האדמו"ר לובש סטראקעס בעקישע קָפּוֹטָה (מצרפתית: Capote) היא מעיל ארוך מבד משי בצבע שחור (ולאחרונה מיוצר מבדים סינתטיים דמויי סאטן), שאותו נוהגים ללבוש יהודים חסידים בשבתות וחגים (להבדיל מחליפה ארוכה, המיועדת לימות החול ועשויה מבדי צמר וטרילין).

חָדָשׁ!!: שבת וקפוטה · ראה עוד »

קרן אברהם הכהן

קרן אברהם הכהן היא קרן חרדית המעניקה מלגות לעידוד לימוד התורה וההלכה.

חָדָשׁ!!: שבת וקרן אברהם הכהן · ראה עוד »

קרן קיימת לישראל

"הקופסה הכחולה", 2006 ורבה בפולין, בשנת 1937 לאות הוקרה על פעילותו עבור הקק"ל. התעודה מציגה באופן אומנותי את פעילויות הקק"ל בארץ ישראל. קרן קיימת לישראל (קק"ל; או בראשי תיבות בלועזית: KKL, באנגלית נודעת גם בשם: Jewish National Fund או בראשי תיבות: JNF) היא חברה לתועלת הציבור.

חָדָשׁ!!: שבת וקרן קיימת לישראל · ראה עוד »

קרמבו

קרמבו קרמבו מצופה שבבי קוקוס קרמבו הוא ממתק אירופאי עממי שהפך פופולרי בישראל.

חָדָשׁ!!: שבת וקרמבו · ראה עוד »

קרב תל מוטילה

אנדרטת קרב תל מוטילה באלמגור קרב תל מוטילה (או תל אל-מוטילה) היה רצף של קרבות ואירועי אש, אשר התחוללו במשך חמישה ימים, החל מ-2 במאי עד 6 במאי 1951, מצפון לכנרת (באזור בו נמצא כיום היישוב אלמגור), בין הצבא הסורי ובין צה"ל.

חָדָשׁ!!: שבת וקרב תל מוטילה · ראה עוד »

קרב הר תבור

קרב הר תבור (תשרי ג'תתכ"ז - תשרי ג'תתכ"ז) היה קרב קטן שנערך ליד הר תבור בגליל התחתון בתחילת המרד הגדול, בין כוחות של הצבא הרומאי בפיקודו של פלאקידוס למורדים יהודים מהגליל.

חָדָשׁ!!: שבת וקרב הר תבור · ראה עוד »

קריאת התורה

קריאת התורה מתוך ספר תורה אשכנזי קריאת התורה מתוך ספר תורה ספרדי קריאת התורה היא הקראה של פרשה או מספר קטעים מתוך ספר תורה בפני ציבור המונה עשרה גברים לפחות, לרוב כחלק מתפילת שחרית.

חָדָשׁ!!: שבת וקריאת התורה · ראה עוד »

קריית שמואל (חיפה)

קריית שמואל היא שכונה בפאתי חיפה, השוכנת בלב הקריות בעמק זבולון.

חָדָשׁ!!: שבת וקריית שמואל (חיפה) · ראה עוד »

קריית ים

קריית ים בשנת 1949 רחוב צה"ל בעיר פסל בת הים הקטנה בחוף קריית ים קִרְיַת יָם היא עיר במחוז חיפה בישראל, אחת מערי הקריות.

חָדָשׁ!!: שבת וקריית ים · ראה עוד »

קשת טעמים

קשת טעמים היא רשת מרכולים ישראלית.

חָדָשׁ!!: שבת וקשת טעמים · ראה עוד »

קשת וענן

קשת וענן קשת וענן היא תוכנית טלוויזיה ישראלית לילדים, שעסקה בנושאים בתחום היהדות, כגון מועדי ישראל, שבתות, עדות, אישים בתולדות עם ישראל ומנהגים יהודיים.

חָדָשׁ!!: שבת וקשת וענן · ראה עוד »

קלונימוס בעל הנס

רבי קלונימוס בעל הנס היה רב שחי בירושלים בימי הביניים.

חָדָשׁ!!: שבת וקלונימוס בעל הנס · ראה עוד »

קלי הבישול

בהלכות שבת המושג קלי הבישול הוא כינוי לקבוצת מאכלים שמתבשלים בקלות, ואסורים לבשל בשבת גם בכלי שני, בניגוד לשאר המאכלים שלגביהם נאמר "כלי שני אינו מבשל".

חָדָשׁ!!: שבת וקלי הבישול · ראה עוד »

קטן (הלכה)

קטן הוא ילד שטרם נעשה מבחינה הלכתית כגדול.

חָדָשׁ!!: שבת וקטן (הלכה) · ראה עוד »

קברי צדיקים ביהדות

תנא רבי יונתן בן עוזיאל בעמוקה, זיהוי משנת 1210-1211 קבר רבי יהושע דסכנין ואשתו בסכנין, זיהוי משנת 1270-1320 ביהדות, קברי צדיקים הם מקומות קבורתם (או מקומות המזוהים כמקומות קבורתם, בעקבות מסורות מאוחרות) של יהודים (בעיקר רבנים) הנחשבים דמויות מופת.

חָדָשׁ!!: שבת וקברי צדיקים ביהדות · ראה עוד »

קבלת מצוות בגיור

קבלת המצוות בגיור היא הסכמה של הגר בעת קבלתו לעם ישראל להיות מחויב במצוות, והיא אחת מהדרישות ההלכתיות בתהליך הגיור, לצד מילה (אצל גברים) וטבילה.

חָדָשׁ!!: שבת וקבלת מצוות בגיור · ראה עוד »

קבלת שבת

קבלת שבת היא קבוצת מזמורי תהילים ופיוט הנאמרים בבית הכנסת בזמן המעבר בין ערב שבת לליל שבת, בין תפילת מנחה של חול לתפילת ערבית של שבת, ומציינת את תחילתה של השבת.

חָדָשׁ!!: שבת וקבלת שבת · ראה עוד »

קבלה

עץ החיים - תרשים של עשר הספירות - מבנה היסוד של הקבלה - ו-22 אותיות האלף בית, שמרכיבים ביחד את 32 נתיבות החכמה. התרשים לפי קבלת הארי. הקַבָּלָה היא תורת הסוד והמיסטיקה היהודית.

חָדָשׁ!!: שבת וקבלה · ראה עוד »

קדם (בית מכירות פומביות)

בית המכירות הפומביות קדם (באנגלית: Kedem Auction House) נוסד בשנת 2008 בירושלים כבית מכירות עבור פרטי יודאיקה וישראליאנה (פריטי ארץ ישראל מהתקופה המודרנית וראשית הציונות).

חָדָשׁ!!: שבת וקדם (בית מכירות פומביות) · ראה עוד »

קדושתא

קדושתא (מארמית: קדושה) היא מערכת פיוטים מסוג הקרובה, המפייטת את שלוש הברכות הראשונות של תפילת העמידה עד לקדושה, ליבה של מערכת הפיוטים, שאף העניקה למערכת את שמה.

חָדָשׁ!!: שבת וקדושתא · ראה עוד »

קדושה אחת

קדושה אחת הוא כינוי למחלוקת הלכתית בתלמוד, אודות שני ימים של שבת, ראש השנה, וחגים אחרים האם הם נחשבים לקדושה אחת וכיום אחד ארוך, או לשתי קדושות נפרדות.

חָדָשׁ!!: שבת וקדושה אחת · ראה עוד »

קדושה דסידרא

קדושה דסִדרא (או קדושת ובא לציון) היא לקט של פסוקים מהתנ"ך, הנאמרים בסדר התפילה היהודי, לרוב בתפילת שחרית.

חָדָשׁ!!: שבת וקדושה דסידרא · ראה עוד »

קהילת אדרת אליהו

בית המדרש של הישיבה הגדולה. הרב אליהו זילברמן דורש בבית כנסת החורבה ביום פתיחת בית הכנסת קהילת אדרת אליהו היא קהילה חרדית בעיר העתיקה בירושלים מיסודו של הרב יצחק שלמה זילברמן, שמוסדותיה כוללים תלמוד תורה המכיל כ-250 ילדים והוא הת"ת הראשון בשיטת זילברמן, ישיבה גדולה וישיבה קטנה שבכל אחת מהן כמה עשרות תלמידים וכולל שבו כמאה אברכים.

חָדָשׁ!!: שבת וקהילת אדרת אליהו · ראה עוד »

קהילת יהודי מרסיי

בית הכנסת הגדול של מרסיי, שנחנך ב-1864. קהילת יהודי מרסיי היא הקהילה השלישית בגודלה ביהדות אירופה, והיא ממוקמת במרסיי שבצרפת.

חָדָשׁ!!: שבת וקהילת יהודי מרסיי · ראה עוד »

קהילת יהודי נובה זמקי

הקהילה היהודית בנובה זמקי (בסלובקית: Nové Zámky, בהונגרית: Érsekújvár, בגרמנית: Neuhäusl, בעבר:ארשקויוור או נייהזייל) נמצאת בדרום מערב סלובקיה, וממוקמת על יד הנהר המפורסם דנובה.

חָדָשׁ!!: שבת וקהילת יהודי נובה זמקי · ראה עוד »

קהילת יהודי צ'רנוביץ

תצלום של בית הכנסת הכוראלי של צ'רנוביץ על גלויה מסוף המאה ה-19 קהילת יהודי צ'רנוביץ הייתה הקהילה היהודית הגדולה ביותר באזור בוקובינה (רומניה ואוקראינה של היום).

חָדָשׁ!!: שבת וקהילת יהודי צ'רנוביץ · ראה עוד »

קהילת יהודי רדאוץ

בית הכנסת הגדול של רדאוץ קהילת יהודי רדאוץ שכנה בדרום חבל בוקובינה.

חָדָשׁ!!: שבת וקהילת יהודי רדאוץ · ראה עוד »

קהילת יהודי טריפולי

משפחה יהודית בטריפולי https://livluv.org.il/רבי-יששכר-חכמון-זצל/ רבי יששכר חכמון זצ“ל, מרכז מורשת יהדות לוב מצעד הצופים העבריים בטריפולי ספר תורה עתיק מטריפולי ששרד קהילת יהודי טריפולי שבלוב התקיימה מהעת העתיקה ועד לאמצע המאה ה-20, כאשר בעקבות אירועי אלימות מצד תושבי המקום, עזבו אחרוני בני הקהילה את העיר.

חָדָשׁ!!: שבת וקהילת יהודי טריפולי · ראה עוד »

קהילת יהודי טושין

הקהילה היהודית של טושין הייתה קהילה קטנה שהתקיימה בעיירה טושין במחוז לודז' שבפולין.

חָדָשׁ!!: שבת וקהילת יהודי טושין · ראה עוד »

קהילת יהודי בנגאזי

לימוד בבית הכנסת בבנגאזי, לפני מלחמת העולם השנייה הקהילה היהודית בבנגאזי (בערבית: بنغازي, תעתיק מדויק: בנע'אזי) היא אחת מהקהילות היהודיות העתיקות בעולם והעתיקה ביותר מבין קהילות צפון אפריקה.

חָדָשׁ!!: שבת וקהילת יהודי בנגאזי · ראה עוד »

קהילת יהודי ברודי

קהילת יהודי בְּרוֹדִי (ביידיש: בראָד, נהגה "ברוֹד") היא קהילה יהודית אשכנזית, שהתקיימה בעיר ברודי שבגליציה (כיום אוקראינה) לפחות מסוף המאה ה-16 ועד הכחדתה בשואה.

חָדָשׁ!!: שבת וקהילת יהודי ברודי · ראה עוד »

קהילה קדושה יאנינה

קהילה קדושה יאנינה (באנגלית: Kehila Kedosha Janina) הוא בית כנסת הנמצא ברחוב ברום (Broome) 280 בין רחובות אלן (Allen) ואלדרידג' (Eldridge) בלואר איסט סייד במנהטן ניו יורק.

חָדָשׁ!!: שבת וקהילה קדושה יאנינה · ראה עוד »

קו פה נגאן

קוֹ פַּה נְגַאן (נכתב גם כקו פנגן או קופנגן; בתאית: เกาะพะงัน) הוא אי במפרץ תאילנד בדרום-מזרח המדינה במחוז סוראט טהאני.

חָדָשׁ!!: שבת וקו פה נגאן · ראה עוד »

קו התאריך בהלכה

מיקומו של קו התאריך הוא בעל משמעויות שונות בהלכה, והיה נתון במחלוקת בין הפוסקים.

חָדָשׁ!!: שבת וקו התאריך בהלכה · ראה עוד »

קונאו

קוּנֵאוֹ (באיטלקית: Cuneo - "יתד", בפיימונטזית ובצרפתית: Coni) היא בירת נפת קונאו שבמחוז פיימונטה, בצפון-מערב איטליה, לרגלי האלפים הימיים.

חָדָשׁ!!: שבת וקונאו · ראה עוד »

קונסטנטינוס

מדליון של קונסטנטינוס הגדול משנת 313 על מצד אחד מוטבע קונסטנטינוס כפרש בשריון מלא ולצידו סמל הצלב מטבע של קונסטנטינוס המציין את ייסוד העיר קונסטנטינופוליס. מטבע של האוגוסטוסית פאוסטה, אשתו השנייה של קונסטנטינוס. מצד אחד דמות ראשה של פאוסטה מצד שני דמותה עומדת ובזרועותיה שני בניה קונסטנטינוס השני וקונסטנטיוס השני גַּאיוּס פְלַאבְיוּס וַלֶרְיוּס אוֹרֶלְיוּס קוֹנְסְטַנְטִינוּס (בלטינית: Gaius Flavius Valerius Aurelius Constantinus) המוכר גם כקוֹנְסְטַנְטִינוּס הראשון או כקונסטנטינוס הגדול (27 בפברואר 272 – 22 במאי 337) היה קיסר הקיסרות הרומית המערבית משנת 312 עד 324, וקיסר האימפריה הרומית כולה משנת 324 עד מותו בשנת 337.

חָדָשׁ!!: שבת וקונסטנטינוס · ראה עוד »

קוראסאו

מפת קוראסאו 250px ריקוד בולאוואיה קוראסאו (בהולנדית: Curação) היא קבוצת איים בדרום הים הקריבי לחופי ונצואלה, הכוללת את האי הראשי קוראסאו ואת קליין קוראסאו, אי קטן ובלתי מיושב.

חָדָשׁ!!: שבת וקוראסאו · ראה עוד »

קורבן (יהדות)

Rodolfo Amoedo. משכן, תחריט משנת 1670, מאת ג'ראר ז'ולה (Gerard Jollain). ביהדות, קָרְבָּנוֹת הם סוגי בעלי חיים או מינים מסוימים מן הצומח אשר היו מוצעים בבית המקדש בירושלים, בזמנים ובמועדים שונים, ושם היו מוקטרים על ידי הכהנים על אש המזבח, או נאכלים על ידם, בהתאם לסוג הקורבן.

חָדָשׁ!!: שבת וקורבן (יהדות) · ראה עוד »

קורבן מנחה

קורבן מנחה הוא קורבן מן הצומח שהיה מובא לבית המקדש.

חָדָשׁ!!: שבת וקורבן מנחה · ראה עוד »

קורבן מוסף

קורבן מוסף הוא קורבן ציבור שהקריבו בבית המקדש בשבתות, בראשי חודשים ובמועדי השנה.

חָדָשׁ!!: שבת וקורבן מוסף · ראה עוד »

קורבן עולה

קָרְבַּן עוֹלָה הוא אחד הקורבנות שהיו מקריבים בבית המקדש.

חָדָשׁ!!: שבת וקורבן עולה · ראה עוד »

קורבן פסח

קורבן פֶּסַח ביהדות הוא קורבן של טלה או גדי שהוקרב לראשונה שעות ספורות לפני מכת בכורות – המכה האחרונה מעשר המכות, ערב יציאת בני ישראל ממצרים, ובעקבות זאת נקבע כקורבן המוקרב בכל שנה, מעת הכניסה לארץ ישראל, בי"ד בניסן (חג הפסח במשמעותו המקורית – שהשתמרה בלוח השנה במגילות קומראן) אחר הצהריים, ונאכל בליל ט"ו בניסן – חג המצות, או חג הפסח במשמעותו כיום.

חָדָשׁ!!: שבת וקורבן פסח · ראה עוד »

קורבן התמיד

קורבן תָּמִיד הוא קורבן עולה הבא כקורבן ציבור שהוקרב בבית המקדש פעמיים בכל יום, אחד בבוקר ואחד בין הערביים.

חָדָשׁ!!: שבת וקורבן התמיד · ראה עוד »

קורבנות הנשיאים

קורבנות הנשיאים הן קורבנות שהקריבו נשיאי שבטי ישראל בעת חנוכת המשכן.

חָדָשׁ!!: שבת וקורבנות הנשיאים · ראה עוד »

קורה (הלכה)

בהלכות ערובין, קורה היא קרש המונח מעל פתח מבוי, המשמשת כאמצעי הלכתי לתיקון מבואות המתיר לטלטל בו חפצים בשבת.

חָדָשׁ!!: שבת וקורה (הלכה) · ראה עוד »

קול ישראל

בניין קול ישראל ברחוב הלני המלכה מס' 21 בירושלים ניידת שידור של קול ישראל לוח שידורים 1951 קול ישראל הייתה הרשת הממלכתית לשידורי רדיו של מדינת ישראל, שפעלה החל משידור הכרזת העצמאות ועד 1950 מתל אביב ולאחר מכן מירושלים.

חָדָשׁ!!: שבת וקול ישראל · ראה עוד »

קולנוע אדיסון

החזית המשוחזרת של קולנוע אדיסון ומאחוריה בניין מגורים (פברואר 2015) קולנוע אדיסון לפני הריסתו קולנוע אדיסון היה בית קולנוע וראינוע בירושלים שנפתח ב-1932, פסק לפעול ב-1995 והמבנה בו שכן נהרס בשנת 2006, לאחר שעמד נטוש במשך 11 שנים. בית הקולנוע שכן ברחוב ישעיהו 14 פינת רחוב בליליוס. באולם היו 1,200 מקומות ישיבה והוא שימש גם להצגות תיאטרון וקונצרטים.

חָדָשׁ!!: שבת וקולנוע אדיסון · ראה עוד »

קולנוע אוריון

__ללא_תוכן_עניינים__ פנים אולם המוזיקה רדיו סיטי בניו יורק, ההשראה לעיצוב הפנים של האולם כרטיס כניסה לאולם אור-4 שבקולנוע אוריון משנת 1987 קולנוע אוריון היה בית קולנוע ירושלמי שפעל במתכונות שונות במשך כמעט שמונים שנה, החל מתקופת המנדט הבריטי ועד שנות התשעים של המאה העשרים.

חָדָשׁ!!: שבת וקולנוע אוריון · ראה עוד »

קולנוע חוף

קולנוע חוף הוא בית קולנוע שפעל משנת 1932 עד ראשית שנות ה-90, והיה בית הקולנוע הראשון בחדרה.

חָדָשׁ!!: שבת וקולנוע חוף · ראה עוד »

קולפיק

קוֹלְפִּיק הוא סוג של כובע פרווה חסידי, הנחבש על ידי אדמו"רים שמוצאם מפולין רוסיה גליציה ומהונגריה.

חָדָשׁ!!: שבת וקולפיק · ראה עוד »

קולחודופושי

קולחודופושי (בדיבהי: ކުޅުދުއްފުށި) הוא אי ועיר הבירה של אטול הא דאלו שב.

חָדָשׁ!!: שבת וקולחודופושי · ראה עוד »

קוגל

קוגל תפוח אדמה קוגל (בהגיית יוצאי גליציה ופולין: קיגל) היא פשטידה נפוצה בקרב יהודי אשכנז ומזרח אירופה.

חָדָשׁ!!: שבת וקוגל · ראה עוד »

קודש וחול ביהדות

ביהדות, התואר קדוש (מילה נרדפת למובדל), הוא הבחנה של דבר הנבדל מענייני החומר והשלילה.

חָדָשׁ!!: שבת וקודש וחול ביהדות · ראה עוד »

קווינטוס טיניאוס רופוס

קווינטוס טיניאוס רופוס (בלטינית: Quintus Tineius Rufus; ? - 134), מכונה בתלמוד טוּרְנוּסְרוּפוּס הרשע) היה נציב רומא ביהודה בשנים 130–134. רופוס היה בונה העיר האלילית איליה קפיטולינה ובתקופתו פרץ מרד בר כוכבא.

חָדָשׁ!!: שבת וקווינטוס טיניאוס רופוס · ראה עוד »

קיצור שולחן ערוך

קיצור שולחן ערוך הוא ספר הלכה שחיבר הרב שלמה גאנצפריד, המתמצת את השולחן ערוך, בעיקר את החלקים "אורח חיים" ו"יורה דעה", ועוסק בהלכות היומיומיות, בתפילות, בדיני שבת וחג וכדומה.

חָדָשׁ!!: שבת וקיצור שולחן ערוך · ראה עוד »

קיבוץ

דגניה (לימים דגניה א') היה הקיבוץ הראשון שנוסד בארץ ישראל על ידי היישוב תחת השלטון העות'מאני קיבוץ הוא צורת התיישבות שיתופית ייחודית לציונות, ליישוב ולמדינת ישראל, המבוססת על שאיפת הציונות להתיישבות מחודשת בארץ ישראל ועל ערכים סוציאליסטיים – שוויון בין בני האדם ושיתוף כלכלי ורעיוני.

חָדָשׁ!!: שבת וקיבוץ · ראה עוד »

קיבוץ גלויות

קיבוץ גלויות הוא מושג תנכ"י המנבא את שיבת עם ישראל לארץ ישראל לאחר שגלו ממנה.

חָדָשׁ!!: שבת וקיבוץ גלויות · ראה עוד »

קידוש

קידוש על היין בערב שבת. איור מתוך הספר The spirit of the Ghetto משנת 1902 על חיי היהודים בארצות הברית קידוש ביהדות הוא אִזכור קדושת היום (שבת או חג) בטקס קצר.

חָדָשׁ!!: שבת וקידוש · ראה עוד »

קידוש החודש

אנימציה של מצבי הירח במהלך החודש. כשנראה הירח לאחר היעלמותו, מוכרז על קידוש החודש. קידוש החודש הוא מצווה מן התורה המוטלת על בית הדין שבארץ ישראל, לקבוע כל חודש את היום בו יחול ראש החודש על פי עדות ראייה של מולד הלבנה.

חָדָשׁ!!: שבת וקידוש החודש · ראה עוד »

קידושא רבא (אירוע)

קידושא רבא (או בקיצור: קידוש) הוא מנהג של אירוח וכיבוד קל הנערכים לכבוד הולדתה של בת, בשבת שלאחר יום הבר-מצווה, או לכבוד שבת חתן ("אופרוף").

חָדָשׁ!!: שבת וקידושא רבא (אירוע) · ראה עוד »

רמת גן

רָמַת־גַּן היא עיר במחוז תל אביב בישראל.

חָדָשׁ!!: שבת ורמת גן · ראה עוד »

רמות אלון

שדרות גולדה מאיר בניין אופייני בשכונת רמות פולין שתכנן האדריכל צבי הקר צילום נופו של ההר הדרום מזרחי של רמות, עליו ממוקמת רמות ב'. ברקע נראה עמק הארזים דרום-מערב השכונה, מעל נחל שמואל רמות אלון (ידועה גם בקיצור: רמות) היא שכונה הממוקמת בצפון-מערב ירושלים והיא אחת מהשכונות הגדולות בישראל.

חָדָשׁ!!: שבת ורמות אלון · ראה עוד »

רא"ם הכהן

הרב רא"ם הכהן (נולד בכ"ט באדר א' ה'תשי"ז, 1 במרץ 1957) הוא רב ופוסק דתי-לאומי, ראש ישיבת עתניאל (עם הרב אלחנן שרלו) ורב היישוב עתניאל.

חָדָשׁ!!: שבת ורא"ם הכהן · ראה עוד »

רא"ש

רבי אשר בן יחיאל (ה'י', 1250 – ט' בחשוון ה'פ"ח, 1327), המכונה הרא"ש, היה מגדולי פרשני התלמוד והפוסקים ובעל השפעה מכרעת על עיצוב ההלכה היהודית.

חָדָשׁ!!: שבת ורא"ש · ראה עוד »

ראש חודש

תקיעה בחצוצרות להודעה על קידוש החודש. רֹאשׁ חֹדֶש הוא היום הראשון בכל חודש עברי והוא מעין מועד ביהדות.

חָדָשׁ!!: שבת וראש חודש · ראה עוד »

ראש השנה

ראש השנה הוא חג יהודי מהתורה ואחד מראשי השנה העבריים.

חָדָשׁ!!: שבת וראש השנה · ראה עוד »

ראשון לציון

מבט מהאוויר על ראשון לציון רִאשׁוֹן לְצִיּוֹן היא העיר הרביעית בגודלה בישראל.

חָדָשׁ!!: שבת וראשון לציון · ראה עוד »

ראשי תיבות

International Research Association for Talent Development and Excellence ראשי תיבות (ר"ת; מכונה לעיתים בלשון חז"ל גם: נוטריקון - מלטינית: "לכתוב", "לסמן באותיות") הם טכניקה של כתיב מקוצר שבה נכתב ביטוי נפוץ רק באמצעות האות הראשונה של כל מילה המרכיבה אותו.

חָדָשׁ!!: שבת וראשי תיבות · ראה עוד »

ראשי תיבות אלכסוניים

ראשי תיבות אלכסוניים נוצרים כאשר לוקחים אות ראשונה מהמילה הראשונה, אות שנייה מהמילה השנייה וכו'.

חָדָשׁ!!: שבת וראשי תיבות אלכסוניים · ראה עוד »

ראשי תיבות בדיעבד

ראשי תיבות בדיעבד הם התייחסות למילה כאל ראשי תיבות, אף שלמעשה נוצרה בדרך אחרת, וראייתה כראשי התיבות נעשתה בדיעבד, לעיתים שנים רבות לאחר שנוצרה.

חָדָשׁ!!: שבת וראשי תיבות בדיעבד · ראה עוד »

ראובן רובינשטיין (עיתונאי)

ראובן רובינשטיין (בליטאית: Ruvimas Rubinšteinas; 1891, אוטיאן, ליטא הרוסית – 1967, תל אביב, ישראל) היה מאישיה המרכזיים של יהדות ליטא.

חָדָשׁ!!: שבת וראובן רובינשטיין (עיתונאי) · ראה עוד »

ראובן הרטנשטיין

רבי ראובן הרטנשטיין (בכתיב יידי: הארטענשטיין; נפטר בכ"ו בניסן ה'תקצ"ה, 25 באפריל 1835) היה רב חסידי, מגדולי רבני יהדות רוסיה, רבן של זיטומיר, אודסה וקונסטנטין-ישן.

חָדָשׁ!!: שבת וראובן הרטנשטיין · ראה עוד »

רם מואב

רם מואב (מילשטיין; 24 ביוני 1930 – 30 בינואר 1984) היה גנטיקאי ישראלי, ראש המחלקה לגנטיקה באוניברסיטה העברית בירושלים, המדען הראשי של משרד החקלאות וראש מכון וולקני.

חָדָשׁ!!: שבת ורם מואב · ראה עוד »

רפאל מייזלס

רבי רפאל מייזלס (ה'תנ"ו, 1696 בערך – ה'תקל"ח, 1777) היה רב ופוסק, מחשובי הפוסקים בהלכות שבת.

חָדָשׁ!!: שבת ורפאל מייזלס · ראה עוד »

רפאל הלפרין

רפאל הלפרין, 1950 הרב רפאל הלפרין (כ"ז בניסן ה'תרפ"ד, 1 במאי 1924 – כ' באב ה'תשע"א, 20 באוגוסט 2011) היה איש עסקים ישראלי שהתפרסם גם כאמן לחימה וספורטאי (דאן 5 בקראטה, השתתף וזכה באליפות העולם בהיאבקות מקצועית בשנים 1952 ו־1957 ומר ישראל בפיתוח גוף), יזם, נדבן, חוקר, סופר ופעיל ציבור ישראלי.

חָדָשׁ!!: שבת ורפאל הלפרין · ראה עוד »

רפואה וישועה

נשיא המדינה, ראובן ריבלין, מארח קבוצת ילדי רפואה וישועה, מתנדבי ונציגי הארגון, בבית הנשיא, אוקטובר 2017 רפואה וישועה - אגודת ביקור חולים דחסידי גור בארץ ישראל הוא ארגון ללא מטרת רווח מטעם חסידות גור המסייע לילדים ומשפחות של לוקים במוגבלות שכלית התפתחותית.

חָדָשׁ!!: שבת ורפואה וישועה · ראה עוד »

רצח דוד פאליק

ב-10 בנובמבר 1926 נרצח הסטודנט היהודי דוד פאליק (ברומנית: Dawid Fallik) ברומניה של בין שתי מלחמות העולם.

חָדָשׁ!!: שבת ורצח דוד פאליק · ראה עוד »

רצה

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: שבת ורצה · ראה עוד »

רצה (ברכת המזון)

רצה (גם רצה והחליצנו) היא תוספת לברכת המזון הנאמרת בשבת לפני סיום ברכת "בונה ירושלים".

חָדָשׁ!!: שבת ורצה (ברכת המזון) · ראה עוד »

רקמה (מלאכת יד)

אישה רוקמת, ציור מאת פרנץ קסאפר זים (Franz Xaver Simm) רקמה היא מלאכת יד, שבה יוצרים קישוט על-גבי בד או מצע אחר, בדרך כלל גמיש, באמצעות העברת חוט בתוכו באמצעות מחט.

חָדָשׁ!!: שבת ורקמה (מלאכת יד) · ראה עוד »

רשת ישיבות תומכי תמימים ליובאוויטש

ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש היא רשת ישיבות חסידות חב"ד בעולם.

חָדָשׁ!!: שבת ורשת ישיבות תומכי תמימים ליובאוויטש · ראה עוד »

רשב"א

רבי שלמה בן אברהם אבן אדרת (ובראשי תיבות נפוצים: רשב"א) (1235, ד'תתקצ"ה – 1310, ה'ע'; ברצלונה) היה מגדולי חכמי התורה בספרד בתקופת הראשונים, וראש חכמי ספרד בדורו.

חָדָשׁ!!: שבת ורשב"א · ראה עוד »

רשות

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: שבת ורשות · ראה עוד »

רשות הרבים (שבת)

בהלכה, רשות הרבים היא אחת מארבע רשויות השבת.

חָדָשׁ!!: שבת ורשות הרבים (שבת) · ראה עוד »

רשות היחיד

בהלכה, רשות היחיד, אחת מארבע רשויות השבת, היא בעיקרה שטח סגור המוקף במחיצות, כדוגמת בית או חצר.

חָדָשׁ!!: שבת ורשות היחיד · ראה עוד »

רשימת מידות, שיעורים ומשקלות בהלכה

מידות, שיעורים ומשקלות משמשים בתחומים הלכתיים רבים.

חָדָשׁ!!: שבת ורשימת מידות, שיעורים ומשקלות בהלכה · ראה עוד »

רטנה

רטנה (באוקראינית: Ратне, בפולנית: Ratno; ביידיש: ראַטנאָ) היא עיירה במחוז קובל שבפלך ווהלין שבמערב אוקראינה.

חָדָשׁ!!: שבת ורטנה · ראה עוד »

רחוב שטראוס

בצלאל, (השלט נמצא על כותל מבנה מעיין שטוב) מצומת האיקסים צפונה, משמאל מעיין שטוב ומימין בית טרבלוס מבתי המסחר המאפיינים את הרחוב מסגד נבי עוכשא תורבת קאמריה בניין ההסתדרות בית הבריאות שטראוס סגנון בינלאומי-ירושלמי בגבול שכונת זיכרון משה בניין זופניק (שטראוס 26) רחוב שטראוס הוא רחוב בירושלים המוביל מרחוב יפו צפונה אל כיכר השבת ומהווה את המשכו הצפוני של רחוב המלך ג'ורג' אחרי הצטלבותו עם רחוב יפו בצומת האיקסים.

חָדָשׁ!!: שבת ורחוב שטראוס · ראה עוד »

רחוב בר-אילן

בר-אילן ביום בר-אילן בלילה רחוב ירמיהו רחוב בר-אילן הוא אחד הרחובות המרכזיים בירושלים, הציר המרכזי לשכונות צפון העיר.

חָדָשׁ!!: שבת ורחוב בר-אילן · ראה עוד »

רחוב דיזנגוף

רחוב דיזנגוף בתל אביב, 1965. צילום: דן הדני בית קפה ברחוב רחוב דיזנגוף לעת ערב עמוס במבלים רחוב דיזנגוף הוא רחוב מרכזי בתל אביב שנקרא על שמו של מאיר דיזנגוף, ראש עיריית תל אביב הראשון.

חָדָשׁ!!: שבת ורחוב דיזנגוף · ראה עוד »

רחוב הנביאים

רחוב הנביאים (באנגלית: Street of Prophets; בערבית: طريق الأنبياء) הוא אחד הרחובות המרכזיים בירושלים, אוכלס במהלך המחצית השנייה של המאה ה-19 כחלק מהיציאה מהחומות ונסלל עם תחילת המנדט הבריטי.

חָדָשׁ!!: שבת ורחוב הנביאים · ראה עוד »

רחוב השומר

רחוב השומר, כיום בחלקו רחוב אהרונוביץ' ובחלקו רחוב הרב כהנמן, הוא רחוב מרכזי במזרח בני ברק.

חָדָשׁ!!: שבת ורחוב השומר · ראה עוד »

רחוב ירמיהו (ירושלים)

רחוב ירמיהו (במספור הארצי כביש 417) הוא רחוב ראשי בירושלים, המשמש כאחד מעורקי התחבורה המרכזיים של צפון ירושלים.

חָדָשׁ!!: שבת ורחוב ירמיהו (ירושלים) · ראה עוד »

רחובות הנהר

רחובות הנהר הוא סידור תפילה על פי שיטת רבי שלום שרעבי (הרש"ש).

חָדָשׁ!!: שבת ורחובות הנהר · ראה עוד »

רחיצה בשבת

רחיצה בשבת היא איסור של חז"ל על אדם לרחוץ את גופו ביום השבת במים חמים.

חָדָשׁ!!: שבת ורחיצה בשבת · ראה עוד »

רב

רב הוא שם תואר שבעיקרו תיאר דמות כתלמיד חכם או פוסק הלכה אולם בהמשך התואר מופנה גם לצדיק או לסמכות הרוחנית בבית כנסת או במוסדות דתיים.

חָדָשׁ!!: שבת ורב · ראה עוד »

רב אשי

הקבר המיוחס לרב אשי בגליל העליון מתפללים בקבר רב אשי לאחר חלוקתו רב אשי (352–427, ד'קפ"ז) היה מגדולי האמוראים ומראשי הדור השישי של אמוראי בבל, פעל עד תחילת המאה ה-5.

חָדָשׁ!!: שבת ורב אשי · ראה עוד »

רב אחא בר יעקב

רב אחא בר יעקב - אמורא בבלי מן הדור השלישי-רביעי.

חָדָשׁ!!: שבת ורב אחא בר יעקב · ראה עוד »

רב נחמן

רב נחמן בר יעקב (230 לערך - 320) היה מגדולי אמוראי בבל בדור השני והשלישי, ראש ישיבת נהרדעא ומעמודי התווך של התלמוד הבבלי.

חָדָשׁ!!: שבת ורב נחמן · ראה עוד »

רב סעדיה גאון

רב סעדיה בן יוסף אלפיומי גאון (יולי 882, תמוז ד'תרמ"ב – 16 במאי 942, כ"ו באייר ד'תש"ב), המכונה גם בקיצור: רס"ג, היה איש אשכולות, מגאוני בבל.

חָדָשׁ!!: שבת ורב סעדיה גאון · ראה עוד »

רב עמרם גאון

רב עמרם גאון (ובשמו המלא: רב עמרם בר רב ששנא) (810 בקירוב – ד'תרל"ה 875 בערך) אחד מהגאונים וראש ישיבת סורא בין השנים 853–872.

חָדָשׁ!!: שבת ורב עמרם גאון · ראה עוד »

רב עינא (אמורא)

רב עינא היה אמורא בדור השני לאמוראי בבל.

חָדָשׁ!!: שבת ורב עינא (אמורא) · ראה עוד »

רב פעלים

רב פעלים הוא ספר שו"ת של רבי יוסף חיים מבגדאד, בעל הבן איש חי.

חָדָשׁ!!: שבת ורב פעלים · ראה עוד »

רב פפא

מערת רב פפא בהר שנאן - פנים המערה (תשע"ב 2011) רב פָּפָּא (ד'נ"ו (296) - 370 או ד'קל"ו 376) נמנה עם הדור החמישי של אמוראי בבל במאה ה-4.

חָדָשׁ!!: שבת ורב פפא · ראה עוד »

רב ששת

רב ששת היה אמורא בבלי בדור השני והשלישי (מאות 3–4 לספירה), חברו של רב נחמן ובר-הפלוגתא שלו.

חָדָשׁ!!: שבת ורב ששת · ראה עוד »

רב חנא בגדתאה

רב חנא בגדתאה הוא אמורא בבלי.

חָדָשׁ!!: שבת ורב חנא בגדתאה · ראה עוד »

רב חסדא

רב חִסְדָא הכהן, (217–309) היה אמורא בבלי, אשר חי בדור השני והשלישי של תקופת האמוראים, במאה השלישית והרביעית.

חָדָשׁ!!: שבת ורב חסדא · ראה עוד »

רב המנונא סבא (אמורא)

רב המנונא סבא (רב המנונא הזקן) היה אמורא בבלי בן הדור השני.

חָדָשׁ!!: שבת ורב המנונא סבא (אמורא) · ראה עוד »

רב האי גאון

רב האי גאון (939, ד'תרצ"ט – 1038, ד'תשצ"ח) היה אחרון גאוני בבל, ראש ישיבת פומבדיתא.

חָדָשׁ!!: שבת ורב האי גאון · ראה עוד »

רב הונא

רב הוּנא (216 – 297) היה מגדולי אמוראי בבל מהדור השני.

חָדָשׁ!!: שבת ורב הונא · ראה עוד »

רב הונא בר יהודה

רב הונא בר יהודה היה אמורא, תלמידו של רב יהודה ורב ששת, מתורתו מצטט רבות.

חָדָשׁ!!: שבת ורב הונא בר יהודה · ראה עוד »

רב יהודה

רב יהודה בר יחזקאל (194 או 220–299) היה מגדולי האמוראים בבבל במאה השלישית.

חָדָשׁ!!: שבת ורב יהודה · ראה עוד »

רבן שמעון בן גמליאל הזקן

רַבַּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל הַזָּקֵן (רשב"ג הראשון) – (נפטר לערך בשנת 70) היה תנא בשלהי הדור הראשון של התנאים ונשיא הסנהדרין סמוך לחורבן בית שני.

חָדָשׁ!!: שבת ורבן שמעון בן גמליאל הזקן · ראה עוד »

רבן יוחנן בן זכאי

רבן יוחנן בן זכאי (ריב"ז; חי במאה ה-1 לספירה) היה מגדולי התנאים בתקופה שסביב חורבן בית שני.

חָדָשׁ!!: שבת ורבן יוחנן בן זכאי · ראה עוד »

רבא

רָבָא (280 בקירוב - 352), היה מראשי הדור הרביעי של אמוראי בבל במאה הרביעית.

חָדָשׁ!!: שבת ורבא · ראה עוד »

רבקה אליצור

רבקה אליצור (כ"ו בחשוון תרפ"א, 7 בנובמבר 1920 – כ"ו בתשרי תש"ם, 17 באוקטובר 1979) הייתה משוררת, סופרת ומחנכת ישראלית.

חָדָשׁ!!: שבת ורבקה אליצור · ראה עוד »

רבבה (מספר)

רְבָבָה (10,000) היא המספר הגדול ביותר שיש לו שם עברי משלו.

חָדָשׁ!!: שבת ורבבה (מספר) · ראה עוד »

רבי אלעזר בן עזריה

רבי אלעזר בן עזריה (ראב"ע) היה תנא בן הדור השלישי לתנאים.

חָדָשׁ!!: שבת ורבי אלעזר בן עזריה · ראה עוד »

רבי אלעזר בן שמוע

רבי אלעזר בן שמוע (מכונה לפעמים "רבי אלעזר", בדרך כלל במשנה ובברייתות) היה תנא בדור הרביעי - באמצע המאה השנייה לספירה, כהן, והיה בעל השפעה מרובה על המשכיות מסירת התורה שבעל פה.

חָדָשׁ!!: שבת ורבי אלעזר בן שמוע · ראה עוד »

רבי אליעזר בן הורקנוס

רבי אליעזר בן הוּרקנוּס (במקורות חז"ל - רבי אליעזר או רבי אליעזר הגדול) היה מגדולי התנאים בדור השני, בתקופת חורבן בית שני ולאחריו, ומבכירי תלמידיו של רבן יוחנן בן זכאי, אשר כינה אותו "בור סוּד שאינו מאבד טיפה" בשל יכולות הלימוד שלו.

חָדָשׁ!!: שבת ורבי אליעזר בן הורקנוס · ראה עוד »

רבי אחא (תנא)

רבי אחא היה תנא אשר חי בסוף המאה ה-2, בדור הרביעי והחמישי לתנאים.

חָדָשׁ!!: שבת ורבי אחא (תנא) · ראה עוד »

רבי אבא בר זבינא

רבי אבא בר זבינא (נקרא גם אבא בר זמינא או זימונא; נולד ד'ס"ה, 305 בערך) היה אמורא בדור הרביעי, היה תלמידו של רב זירא והעביר מימרות רבות בשמו.

חָדָשׁ!!: שבת ורבי אבא בר זבינא · ראה עוד »

רבי נחוניה בן הקנה

רבי נחוניה בן הקנה היה תנא בן הדור השני לתנאים.

חָדָשׁ!!: שבת ורבי נחוניה בן הקנה · ראה עוד »

רבי ענני בר ששון

רבי ענני בר ששון (מוזכר גם בשם עיניני) היה אמורא ארץ ישראלי בדור השלישי של האמוראים.

חָדָשׁ!!: שבת ורבי ענני בר ששון · ראה עוד »

רבי שמעון בן חלפתא

רבי שמעון בן חלפתא היה תנא בדור החמישי.

חָדָשׁ!!: שבת ורבי שמעון בן חלפתא · ראה עוד »

רבי שמעון בר יוחאי

רבי שמעון בר יוחאי (גם רבי שמעון, ר"ש, בן יוֹחַי; או בקיצור רשב"י, בספרי הזוהר ותיקוני הזוהר והאידרות מכונה בשם בוצינא קדישא) היה תנא בן הדור הרביעי שפעל במאה ה-2, ותלמידו של רבי עקיבא.

חָדָשׁ!!: שבת ורבי שמעון בר יוחאי · ראה עוד »

רבי תנחום

רבי תנחום מוזכר עשרות פעמים בתלמוד, ומחצית מן המקומות שבהם הוא מוזכר הם דברים שאמר בשם רבי יהושע בן לוי.

חָדָשׁ!!: שבת ורבי תנחום · ראה עוד »

רבי לוי

רבי לוי היה אמורא בדור השני והשלישי לאמוראי ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: שבת ורבי לוי · ראה עוד »

רבי חנניא בן עקביא

רבי חנניא בן עקביא (נכתב גם חנניה, עקביה וחנינא) היה תנא בדור הרביעי.

חָדָשׁ!!: שבת ורבי חנניא בן עקביא · ראה עוד »

רבי חייא בר אמי

רבי חייא בר אמי הוא אמורא בבלי שחי בדור השלישי והרביעי.

חָדָשׁ!!: שבת ורבי חייא בר אמי · ראה עוד »

רבי חייא בר גמדא

רבי חייא בר גמדא היה אמורא בבלי בן הדור השני, המוזכר מעט גם בתלמוד הירושלמי, בשם רבי חייה בר גמדא.

חָדָשׁ!!: שבת ורבי חייא בר גמדא · ראה עוד »

רבי יהושע בן קרחה

רבי יהושע בן קרחה היה תנא בדור הרביעי, חברם של רבי מאיר, רבן שמעון בן גמליאל ושל תלמידי רבי עקיבא.

חָדָשׁ!!: שבת ורבי יהושע בן קרחה · ראה עוד »

רבי יהודה בר נחמני

רבי יהודה בר נחמני (מכונה בשמות נוספים כגון "רבי יהודה בר נחמן" או "רבי יודן בר נחמיה", ועוד) היה אמורא ארץ ישראלי שפעל בדור השני והשלישי של התקופה, במאות ה-3 וה-4, ומקום מושבו העיקרי היה טבריה.

חָדָשׁ!!: שבת ורבי יהודה בר נחמני · ראה עוד »

רבי יוסי

הקבר המיוחס לרבי יוסי, יחד עם אביו רבי חלפתא בכפר חנניה רבי יוסי - ובשמו המלא: רבי יוסי בן חלפתא - מגדולי התנאים בדור הרביעי.

חָדָשׁ!!: שבת ורבי יוסי · ראה עוד »

רבי יוסי גלילאה

רבי יוסי גלילאה (לעיתים: רבי יוסי גלילייא) היה אמורא ארץ ישראלי בן הדור השלישי–הרביעי.

חָדָשׁ!!: שבת ורבי יוסי גלילאה · ראה עוד »

רביעי

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: שבת ורביעי · ראה עוד »

רביעית

רביעית היא יחידת מידה תנאית לנפח של נוזלים שנהגה בתקופת המשנה, וכמו כן הוא אחד משיעורי תורה בעל משמעות במספר תחומים הלכתיים.

חָדָשׁ!!: שבת ורביעית · ראה עוד »

רביב דרוקר

רביב דרוקר (נולד ב-11 בספטמבר 1970) הוא עיתונאי חוקר ופובליציסט ישראלי, חתן פרס סוקולוב לתקשורת אלקטרונית לשנת 2011.

חָדָשׁ!!: שבת ורביב דרוקר · ראה עוד »

רגל האסורה במקומה אוסרת שלא במקומה

רגל האסורה במקומה – אוסרת שלא במקומה הוא כלל הלכתי בהלכות עירובין.

חָדָשׁ!!: שבת ורגל האסורה במקומה אוסרת שלא במקומה · ראה עוד »

רדיו קול חי

כתב הרדיו לשעבר אברהם פרסטר משדר מהלוויית הרב חיים פינחס שיינברג בהר הזיתים רדיו קול חי היא תחנת רדיו ישראלית בעלת אופי חרדי, המשדרת במסגרת הרדיו האזורי.

חָדָשׁ!!: שבת ורדיו קול חי · ראה עוד »

רדיו טיימס

רדיו טיימס (באנגלית: Radio Times) הוא מגזין שבועי בריטי, המוקדש כמעט כולו ללוחות שידורים של תחנות הטלוויזיה והרדיו בבריטניה, אך גם לראיונות עומק, ביקורות סרטים ולייף סטייל.

חָדָשׁ!!: שבת ורדיו טיימס · ראה עוד »

רדיית הפת

רדיית הפת בהלכות שבת היא הפרדת הפת האפויה מדפנות התנור אליו הייתה מודבקת במהלך אפייתה.

חָדָשׁ!!: שבת ורדיית הפת · ראה עוד »

רוני או'סאליבן

רונלד אנטוניו "רוני" או'סאליבן OBE (באנגלית: Ronald Antonio "Ronnie" O'Sullivan; נולד ב-5 בדצמבר 1975) הוא שחקן סנוקר מקצועני אנגלי.

חָדָשׁ!!: שבת ורוני או'סאליבן · ראה עוד »

רות גביזון

רות גַּבִיזוֹן (28 במרץ 1945 – 15 באוגוסט 2020) הייתה פרופסור, ומופקדת הקתדרה על שם חיים כהן לזכויות האדם בפקולטה למשפטים (פילוסופיה של המשפט ומשפט חוקתי) באוניברסיטה העברית בירושלים, מראשוני האגודה לזכויות האזרח בישראל ונשיאתה, מייסדת ונשיאת מרכז מציל"ה.

חָדָשׁ!!: שבת ורות גביזון · ראה עוד »

רוטיליוס נמטיאנוס

רוטיליוס קלאודיוס נמטיאנוס (Rutilius Claudius Namatianus; פעל בתחילת המאה ה-5 לספירה) היה משורר בתקופת האימפריה הרומית, ידוע כמחברו של שיר לטיני, De reditu suo ("על שיבתו"), במשקל אלגי, המתאר מסע לאורך החוף מרומא לגאליה בשנת 416.

חָדָשׁ!!: שבת ורוטיליוס נמטיאנוס · ראה עוד »

רובעי אשדוד

אשדוד היא העיר המתוכננת הגדולה והוותיקה בישראל.

חָדָשׁ!!: שבת ורובעי אשדוד · ראה עוד »

רודקי (אוקראינה)

רודקי (באוקראינית: Рудки; בפולנית: Rudki; בפי היהודים נקראה רידיק) היא עיירה קטנה במחוז לבוב באוקראינה, בין הערים לבוב וסאמבור.

חָדָשׁ!!: שבת ורודקי (אוקראינה) · ראה עוד »

רכבל מצדה

מפת מצדה והרכבל תחנת ההר הרכבל רַכֶּבֶל מצדה הוא רכבל הפועל במצדה ומחבר בין בקעת ים המלח במזרח מעל לשביל הנחש עד למבצר הורדוס שבראש ההר.

חָדָשׁ!!: שבת ורכבל מצדה · ראה עוד »

רכבלית

נסיעה הרצה ברכבלית בחיפה הרַכַּבְלִית היא רכבל השייך למערך התחבורה הציבורית בחיפה ומקשר את מרכזית המפרץ ואת הצ'ק פוסט עם הטכניון ועם אוניברסיטת חיפה.

חָדָשׁ!!: שבת ורכבלית · ראה עוד »

רכיבה על אופניים בשבת

מארק רוטה ואסף זמיר רוכבים על תל-אופן ברחובות תל אביב (צולם ביום חול) דין רכיבה על אופניים בשבת נמצא בדיון הלכתי בספרות הפוסקים החל מהמאה ה-19, לאסור ולהתיר.

חָדָשׁ!!: שבת ורכיבה על אופניים בשבת · ראה עוד »

ריאן טוראל

ריאן טוראל (באנגלית: Ryan Turell; נולד ב-3 בפברואר 1999) הוא כדורסלן יהודי-אמריקאי המשחק בעמדת הסמול פורוורד במוטור סיטי קרוז מליגת הפיתוח של ה-NBA, קבוצת הבת של דטרויט פיסטונס מה-NBA.

חָדָשׁ!!: שבת וריאן טוראל · ראה עוד »

ריפוי המשותק מבית חסדא

ישו מרפא את המשותק מבית חסדא, מאת פלמה אי ג'וביין, 1592. ריפוי המשותק מבית חסדא נחשב כאחד מנסי הריפוי המופלאים של ישו בברית החדשה.

חָדָשׁ!!: שבת וריפוי המשותק מבית חסדא · ראה עוד »

שמאליות

נשיא ארצות הברית, ברק אובמה כותב בידו השמאלית שמאליים, איטרים, או איטרי יד ימינם הם אנשים אשר מיומנים בשימוש בידם השמאלית יותר מאשר בידם הימנית.

חָדָשׁ!!: שבת ושמאליות · ראה עוד »

שמעון אגסי

הרב שמעון אגסי (ידוע גם בכינוי "הרשב"א") (1852 – 1914, ח' באב ה'תרע"ד) היה ראש ישיבה, מקובל, דרשן ופייטן, מגדולי רבני בגדאד.

חָדָשׁ!!: שבת ושמעון אגסי · ראה עוד »

שמעון בן ננס

שמעון בן ננס המכונה גם סתם בן ננס היה תנא בדור השלישי.

חָדָשׁ!!: שבת ושמעון בן ננס · ראה עוד »

שמעון בן יצחק

רבי שמעון בן יצחק בן אבון ממגנצא (רבי שמעון הגדול, 950~ - 1020~) היה רב, מקובל, שתדלן ופייטן.

חָדָשׁ!!: שבת ושמעון בן יצחק · ראה עוד »

שמעיה

שמעיה היה נשיא הסנהדרין בזוג הרביעי בתקופת הזוגות (סוף תקופת החשמונאים), המאה השנייה לפני חורבן בית המקדש השני.

חָדָשׁ!!: שבת ושמעיה · ראה עוד »

שמרו שבתותי

"שבת היום" (או "שמרו שבתותי") הוא פיוט המושר בקהילות אשכנז בעת הסעודה השנייה בשבת.

חָדָשׁ!!: שבת ושמרו שבתותי · ראה עוד »

שמש בגבעון דום

שמש בגבעון דום הוא סיפור מקראי על נס שאירע לבני ישראל על ידי יהושע בן נון בעת מלחמת מלכי הדרום.

חָדָשׁ!!: שבת ושמש בגבעון דום · ראה עוד »

שמשון מאוסטרופולי

הרב שמשון בן פסח מאוסטרופולי היה רב ומקובל, נולד בקוריץ בווהלין בשנת ה'ש"ס (1600) בערך, ונרצח בג' באב בעת פרעות גזרות ת"ח 1648 בעיר פולונה.

חָדָשׁ!!: שבת ושמשון מאוסטרופולי · ראה עוד »

שמשון שטוקהמר

רבי שמשון שטוקהמר (ה'תרנ"ט, 1899 – י"ג באייר ה'תש"ה, 26 באפריל 1945) היה רב, סופר ועיתונאי-פובליציסט, פעיל בולט באגודת ישראל וחבר בוועד הרבנים בוורשה ובאגודת הרבנים בפולין.

חָדָשׁ!!: שבת ושמשון שטוקהמר · ראה עוד »

שמחת תורה

דגל שמחת תורה דגל שמחת תורה, שנות ה-40 שמחת תורה הוא מועד יהודי, המציין את סיום המחזור השנתי של קריאת התורה והתחלת מחזור חדש.

חָדָשׁ!!: שבת ושמחת תורה · ראה עוד »

שמואל אליהו

הרב בדרשת יום העצמאות התשע"ח בבית הכנסת היכל מנחמוב, תל אביב הרב שמואל אליהו (נולד בכ"ה בכסלו ה'תשי"ז, 29 בנובמבר 1956) הוא רב דתי לאומי, רבה של העיר צפת, אב בית הדין הרבני למניעת הטרדות מיניות במגזר החרדי-דתי, חבר מועצת הרבנות הראשית, חבר ועדת הכשרות הארצית וועדת המקוואות של הרבנות הראשית, נשיא איגוד רבני קהילות ובנו של הרב מרדכי אליהו.

חָדָשׁ!!: שבת ושמואל אליהו · ראה עוד »

שמואל אברהם אבא הגר

הרב שמואל אברהם אבא הגר (1865, ה'תרכ"ה - 24 בפברואר 1895, ל' בשבט ה'תרנ"ה) היה רב ואדמו"ר בעיר הורודנקה.

חָדָשׁ!!: שבת ושמואל אברהם אבא הגר · ראה עוד »

שמואל רשבסקי

שלושת המוסקטרים, 1921. שמואל רשבסקי (באנגלית: Samuel Herman (Sammy) Reshevsky, בפולנית: Szmul Rzeszewski; 26 בנובמבר 1911 – 4 באפריל 1992) היה שחמטאי יהודי-אמריקאי בדרגת רב-אמן בינלאומי.

חָדָשׁ!!: שבת ושמואל רשבסקי · ראה עוד »

שמואל שמעון בן-ציון

שמואל שמעון בן-ציון (13 בספטמבר 1894 – 20 באוגוסט 1954) היה רב, פעיל ציוני ועסקן ציבור בארצות הברית ובארץ ישראל, מבוני ארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי, מייסד שכונת כרם משה בתל אביב ושכונות "בן-ציון" בירושלים ובחיפה.

חָדָשׁ!!: שבת ושמואל שמעון בן-ציון · ראה עוד »

שמואל טל

הרב שמואל טל (נולד בכ"ט באלול ה'תשכ"ב, 27 בספטמבר 1962) הוא ראש ישיבת תורת החיים ביד בנימין (בעבר, בנווה דקלים שבגוש קטיף).

חָדָשׁ!!: שבת ושמואל טל · ראה עוד »

שמואל ברזובסקי

רבי שמואל ברזובסקי (נולד בכ"ט באלול ה'תרצ"ו, 16 בספטמבר 1936) הוא האדמו"ר הנוכחי של חסידות סלונים.

חָדָשׁ!!: שבת ושמואל ברזובסקי · ראה עוד »

שמואל בורשטין

רבי שמואל בורשטין (תר"כ, 1860 – תרע"ז, 1917) היה רב ופוסק הלכה חסידי, רבה של שאטאבה (Szatawa;Шатава) שבמחוז פודולוסק (כיום בתת-המחוז דונאיביצי שבמחוז חמלניצקי).

חָדָשׁ!!: שבת ושמואל בורשטין · ראה עוד »

שמואל דוד אונגר

הרב שמואל דוד הלוי אונגר (ה'תרמ"ו, 1886 – ט' באדר ה'תש"ה, 1945) היה ראש ישיבה ורב העיר נייטרה בסלובקיה.

חָדָשׁ!!: שבת ושמואל דוד אונגר · ראה עוד »

שמואל הלוי וואזנר

רבי שמואל הלוי וואזנר (קרי: ווֹזנר; ב' באלול ה'תרע"ג, 4 בספטמבר 1913 – ט"ו בניסן ה'תשע"ה, 3 באפריל 2015) היה מחשובי פוסקי ההלכה האורתודוקסים במפנה המאה ה-21.

חָדָשׁ!!: שבת ושמואל הלוי וואזנר · ראה עוד »

שמואל הוגו ברגמן

שמואל הוגו ברגמן, 1935 שמואל הוגו ברגמן (25 בדצמבר 1883, פראג – 18 ביוני 1975, ירושלים) היה פילוסוף ישראלי יליד פראג, מאנשי הרוח הבולטים של הציונות, והרקטור הראשון של האוניברסיטה העברית בירושלים.

חָדָשׁ!!: שבת ושמואל הוגו ברגמן · ראה עוד »

שמואל הירש

הרב שמואל הירש (בגרמנית ובאנגלית: Samuel Hirsch, סמואל הירש; 8 ביוני 1815 – 14 במאי 1889) היה פילוסוף יהודי גרמני-אמריקאי ורב רפורמי.

חָדָשׁ!!: שבת ושמואל הירש · ראה עוד »

שמואל יעקב קאהן

הרב שמואל יעקב קאהן הרב שמואל יעקב קאהן בתפילת שחרית הרב שמואל יעקב הכהן קאהן (נולד בירושלים בט"ו באלול תש"ג, 15 בספטמבר 1943) הוא מייסד חסידות תולדות אברהם יצחק ואדמו"רה הנוכחי.

חָדָשׁ!!: שבת ושמואל יעקב קאהן · ראה עוד »

שמור את

#הפניה שבת.

חָדָשׁ!!: שבת ושמור את · ראה עוד »

שמור לי ואשמור לך

שמור לי ואשמור לך הוא ביטוי תנאי הלקוח מהמשנה.

חָדָשׁ!!: שבת ושמור לי ואשמור לך · ראה עוד »

שמות

ספר שְׁמוֹת הוא הספר השני בתורה.

חָדָשׁ!!: שבת ושמות · ראה עוד »

שמות מספרים

למתן שמות למספרים משמשות שיטות אחדות, המאפשרות, באמצעות אבני יסוד מעטות יחסית, לתת שמות למספרים רבים, החל ממספרים מעוטי־ספרות המצויים בשימוש בחיי היום־יום, וכלה במספרים גדולים יותר, כמו מיליון ומיליארד, שגם בהם נעשה שימוש בהקשרים שונים.

חָדָשׁ!!: שבת ושמות מספרים · ראה עוד »

שמירת שבת

מחנה ישראל, 1949 שמירת שבת היא קיום מצוות השבת המתבטאת ביהדות בעיקר על ידי הימנעות מעשיית פעולות ומלאכות האסורות בשבת.

חָדָשׁ!!: שבת ושמירת שבת · ראה עוד »

שמירת שבת כהלכתה

שמירת שבת כהלכתה הוא ספר הלכה נפוץ העוסק בהלכות שבת ויום טוב, שכתב הרב יהושע נויבירט.

חָדָשׁ!!: שבת ושמירת שבת כהלכתה · ראה עוד »

שמירת הלשון

שמירת הלשון הוא ספר שנכתב על ידי הרב ישראל מאיר הכהן מראדין.

חָדָשׁ!!: שבת ושמירת הלשון · ראה עוד »

שמיטת קרקעות

ביהדות, שמיטת קרקעות היא מצווה מן המצוות התלויות בארץ שחלה בכל שנה שביעית, המכונה שנת שמיטה.

חָדָשׁ!!: שבת ושמיטת קרקעות · ראה עוד »

שאול ברלין

רבי שאול ברלין בן הרב צבי הירש לוין (ת"ק, 1740 – כ"ג בחשוון תקנ"ה, 16 בנובמבר 1794) היה רב קהילה בגרמניה ומשכיל בסתר.

חָדָשׁ!!: שבת ושאול ברלין · ראה עוד »

שאול ישראלי

הרב שאול ישראלי (כ"ה בתמוז ה'תרס"ט, 14 ביולי 1909 – י"ט בסיוון ה'תשנ"ה, 17 ביוני 1995) היה רב ופוסק, מן הרבנים הבולטים של הציונות הדתית; כיהן כראש ישיבת מרכז הרב, והיה תלמיד מובהק וקרוב של הראי"ה קוק והרב חרל"פ שלמד איתם בחברותא בהכנת שיעוריהם בישיבה. כיהן כדיין בבית הדין הרבני הגדול וכחבר מועצת הרבנות הראשית.; היה הרב הראשון של המושב כפר הרא"ה, נשיא מכון ארץ חמדה, וחבר הנשיאות המייסדת של איחוד הרבנים למען ארץ ישראל; היה ממקימי הארגון חבר הרבנים שעל ידי הפועל המזרחי, וכן דובר הארגון ועורך ביטאונו – "התורה והמדינה"; בשנת ה'תשנ"ב היה חתן פרס ישראל למדעי היהדות. נחשב לפוסק בעל שיעור קומה בולט ולאחד ממייסדי העיסוק המודרני בהלכות מדינה, ובעיני רבים היה לפוסק הבולט בציונות הדתית. רבים ממורי ההוראה בציונות הדתית הם תלמידיו ותלמידי תלמידיו.

חָדָשׁ!!: שבת ושאול ישראלי · ראה עוד »

שאילת מילים

בבלשנות, במילונאות ובאטימולוגיה, שאילת מילים היא הליך בו דוברי שפה אחת מוסיפים מילים ללקסיקון (אוצר מילים) של שפתם מלקסיקון של שפה אחרת.

חָדָשׁ!!: שבת ושאילת מילים · ראה עוד »

שנאת ישראל בעולם היווני-רומי

הפילוסוף הרומי סנקה. כינה את היהודים "שבט נפשע" שנאת ישראל בעולם היווני-רומי היא שנאת ישראל שהייתה קיימת בעת העתיקה בשטחי הרפובליקה והאימפריה הרומית, ובשטחי העולם ההלניסטי בקרב הפגנים.

חָדָשׁ!!: שבת ושנאת ישראל בעולם היווני-רומי · ראה עוד »

שנת שבתון

שנת שבתון (מלטינית: sabbaticus, מעברית: שבת) היא הפסקה מהעבודה לשם מנוחה, הנמשכת לרוב לאורך מספר חודשים עד שנה.

חָדָשׁ!!: שבת ושנת שבתון · ראה עוד »

שנת זשג

שנת זשג היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע.

חָדָשׁ!!: שבת ושנת זשג · ראה עוד »

שנת זשה

שנת זשה היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע.

חָדָשׁ!!: שבת ושנת זשה · ראה עוד »

שנת זחא

שנת זחא היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע.

חָדָשׁ!!: שבת ושנת זחא · ראה עוד »

שנת זחג

שנת זחג היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע.

חָדָשׁ!!: שבת ושנת זחג · ראה עוד »

שנת בשז

שנת בשז היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע.

חָדָשׁ!!: שבת ושנת בשז · ראה עוד »

שנת בשה

שנת בשה היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע.

חָדָשׁ!!: שבת ושנת בשה · ראה עוד »

שנת בחג

שנת בחג היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע.

חָדָשׁ!!: שבת ושנת בחג · ראה עוד »

שנת בחה

שנת בחה היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע.

חָדָשׁ!!: שבת ושנת בחה · ראה עוד »

שנת גכז

שנת גכז היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע.

חָדָשׁ!!: שבת ושנת גכז · ראה עוד »

שנת גכה

שנת גכה היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע.

חָדָשׁ!!: שבת ושנת גכה · ראה עוד »

שנת השא

שנת השא היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע.

חָדָשׁ!!: שבת ושנת השא · ראה עוד »

שנת השג

שנת השג היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע.

חָדָשׁ!!: שבת ושנת השג · ראה עוד »

שנת החא

שנת החא היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע.

חָדָשׁ!!: שבת ושנת החא · ראה עוד »

שנת הכז

שנת הכז היא אחת מארבעה-עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע.

חָדָשׁ!!: שבת ושנת הכז · ראה עוד »

שנת היובל

בול בנושא גאולת קרקע בשנת היובל, עוצב לכבוד יובל שנים לקרן קיימת לישראל שנת היובל בתורה היא שנה מקודשת המתקיימת אחת לחמישים שנה.

חָדָשׁ!!: שבת ושנת היובל · ראה עוד »

שני וחמישי

שני וחמישי הם שני ימים בשבוע שבהם נהוגים ביהדות מנהגים משותפים אחדים: קריאת התורה בבתי הכנסת, אחד הנוהגים המאפיינים את ימי שני וחמישי.

חָדָשׁ!!: שבת ושני וחמישי · ראה עוד »

שניאור קוטלר

הרב יוסף חיים שניאור קוטלר (תרע"ח, 1918 - ג' בתמוז תשמ"ב, יוני 1982) היה ראש ישיבת לייקווד בניו ג'רזי וחבר מועצת גדולי התורה בארצות הברית.

חָדָשׁ!!: שבת ושניאור קוטלר · ראה עוד »

שנים עבריות א' - צ"ט

על פי המסורת היהודית, הלוח העברי מתחיל להימנות מבריאת העולם.

חָדָשׁ!!: שבת ושנים עבריות א' - צ"ט · ראה עוד »

שער שכם

שער שכם (2014) העשור הראשון של המאה העשרים המציגה את שער שכם. מתוך אוסף הגלויות, הספרייה הלאומית שלושת השמות: שער שכם, באב אל-עאמוד ושער דמשק מפת מידבא: שער שכם ועמוד סימון הדרכים ברחבה שמולו בין החומות שער שכם (1900) שער שכם, 1967, בנו רותנברג, אוסף מיתר, הספרייה הלאומית שער שכם (בערבית: باب العامود, תעתיק: "באב אל-עאמוד") נחשב לשער היפה והמפואר בשערי חומת ירושלים העות'מאנית.

חָדָשׁ!!: שבת ושער שכם · ראה עוד »

שער הכוונות

שער הכוונות הוא שמו של ספר קבלה מכתבי האר"י שכתב רבי חיים ויטאל העוסק בכוונות התפילה השבת ומועדי ישראל.

חָדָשׁ!!: שבת ושער הכוונות · ראה עוד »

שערי חסד

תוכנית השכונה תוכנית השכונה, כפי שהציג גמ"ח הכללי ב-1909 שער תקנות חברת שערי חסד 1908 הכיתוב מעל השער – לזכר אחד התורמים לשכונה בית כנסת הגר"א ובור המים המרכזי רחוב ישעיהו בר זכאי במרכז שכונת שערי חסד. משמאל – בית המדרש קהל חסידים. בהמשך – בית כנסת הגר"א אחת מסמטאות הירק בשכונה בתי וולפסון חוסמים את שערי חסד שכונת שערי חסד היא שכונה ותיקה במערבה של ירושלים, בין השכונות נחלאות, רחביה וקריית וולפסון.

חָדָשׁ!!: שבת ושערי חסד · ראה עוד »

שעת כדור הארץ

לוגו האירוע המחשת ההחשכה בשעת כדור הארץ שעת כדור הארץ היא אירוע המאורגן על ידי הקרן העולמית לשימור חיות הבר (WWF), שבו מתבקשים בעלי בתים פרטיים ובעלי עסקים לכבות את האורות ואת שאר המכשירים החשמליים לשעה אחת, כדי להגביר את המודעות לשינוי האקלים.

חָדָשׁ!!: שבת ושעת כדור הארץ · ראה עוד »

שעון שבת

שעון שבת ידני פשוט ללא מחוגים שמתחבר לשקע שעון שבת הקבוע בלוח חשמלי שעון שבת הוא התקן הכולל שעון ומפסק המאפשר לתכנן מראש את זמני ההפעלה של מכשירי חשמל באמצעות שליטה על מעבר זרם חשמלי אליהם.

חָדָשׁ!!: שבת ושעון שבת · ראה עוד »

שעון שבת (הלכה)

שעון שבת ידני פשוט. שעון שבת בהלכה, הוא פתרון הלכתי לכיבוי והדלקה מתוזמנים מראש של מכשירי חשמל בשבת ויום טוב, שנועד לחסוך את הצורך בפעולה ידנית של כיבוי והדלקת המכשיר החשמלי ביום השבת או יום טוב עצמו, דבר הכרוך לעיתים באיסור מלאכת מבעיר ומכבה.

חָדָשׁ!!: שבת ושעון שבת (הלכה) · ראה עוד »

שעון הקיץ בישראל

שעון הקיץ בישראל (IDT-Israel Daylight saving Time) הוא התאמת שעות היממה לשעות היום, המונהגת במדינת ישראל למשך תקופה המתחילה באביב ומסתיימת בסתיו – בשונה מן השעון הנוהג בה ביתר ימי השנה לפי זמן אוניברסלי מתואם.

חָדָשׁ!!: שבת ושעון הקיץ בישראל · ראה עוד »

שעון כיס

שעון כיס מתחילת המאה ה-16, שייצר ממציא שעוני הכיס, פטר הנליין שעון כיס הוא שעון המעוצב לצורך נשיאה בכיס, בניגוד לשעון יד המעוצב לענידה על פרק היד.

חָדָשׁ!!: שבת ושעון כיס · ראה עוד »

שעון יד

שעון יד מתוצרת רולקס תאריך שווייצרית ממוזער שעון יד הוא שעון אשר עוצב ויוצר לצורך ענידה על פרק היד של האדם, באמצעות צמיד או רצועה.

חָדָשׁ!!: שבת ושעון יד · ראה עוד »

שפיים

שְׁפָיִים הוא קיבוץ השוכן בין נתניה והרצליה, מערבית לכביש 2.

חָדָשׁ!!: שבת ושפיים · ראה עוד »

שקיעת החמה

דקות ספורות לפני שקיעת החמה. חוף הכרמל לאחר שקיעת החמה ותחילת זמן בין השמשות. שקיעת החמה היא ציון זמן בהלכה המוגדרת ככניסת כל גלגל החמה מתחת לקו האופק.

חָדָשׁ!!: שבת ושקיעת החמה · ראה עוד »

שקית חלב

שקית חלב תנובה שקית חלב היא שקית פלסטיק המכילה חלב לשם מכירתו לציבור.

חָדָשׁ!!: שבת ושקית חלב · ראה עוד »

שרפת התלמוד

שרפת התלמוד היא אוסף מאורעות שהתרחשו באירופה בתקופת ימי הביניים והעת החדשה, של שרפת כרכים של התלמוד בידי אנשי כמורה נוצריים, לרוב בטקס פומבי תוך שלהוב ההמונים.

חָדָשׁ!!: שבת ושרפת התלמוד · ראה עוד »

שרפת יער

שרפת יער ביוון, יולי 2007 שרפת יער, ובניסוח כללי יותר שרפת ענק בשטח פתוח (באנגלית: Wildfire), היא שרפה המתרחשת ביער או בשטח פתוח אחר.

חָדָשׁ!!: שבת ושרפת יער · ראה עוד »

שרפות היער של השבת השחורה

שרפות היער של השבת השחורה (באנגלית: Black Saturday Bushfires) היו סדרה של כ-400 שרפות יער אשר התחוללו במדינת ויקטוריה שבדרום מזרח אוסטרליה בשבת, 7 בפברואר 2009 וגרמו לאובדן הגבוה ביותר בחיי אדם בהיסטוריה של שרפות היער באוסטרליה, מדינה בה שכיחות שרפות היער היא גבוהה: 231 הרוגים ו-414 פצועים.

חָדָשׁ!!: שבת ושרפות היער של השבת השחורה · ראה עוד »

שרצים (יהדות)

שרצים היא קבוצת בעלי חיים המוגדרת ביהדות בנפרד מבעלי חיים אחרים, בנוגע לכמה הלכות.

חָדָשׁ!!: שבת ושרצים (יהדות) · ראה עוד »

שרה

פרעה בשל יופייה (ג'יימס טיסו, 1896) שָׂרָה, במקור שָׂרָי, המכונה במסורת היהודית שרה אמנו, היא דמות מקראית שהייתה אשת אברהם והראשונה מבין ארבע האמהות, ולפי המדרש והתלמוד גם נביאה.

חָדָשׁ!!: שבת ושרה · ראה עוד »

שריאל רוזנברג

הרב שריאל רוזנברג (נולד בט' בשבט ה'תשי"א, 16 בינואר 1951) הוא ראש בית דין צדק בני ברק של הרב נסים קרליץ (מכונה 'גאב"ד') ורב שכונת "רמת דוד" בבני ברק.

חָדָשׁ!!: שבת ושריאל רוזנברג · ראה עוד »

שרים

שְׁרֵים (גם שְׁרֵם) הוא שם משפחה יהודי -חלבי.

חָדָשׁ!!: שבת ושרים · ראה עוד »

שלמה אליעזר אלפנדרי

הבית בו התגורר הרב אלפנדרי בשכונת מקור ברוך בירושלים. שלט רחוב בתחילת הרחוב שבו גר הרב בירושלים ונקרא על שמו לאחר פטירתו הרב שלמה אליעזר אלפנדַרי, ידוע בכינוי "הסבא קדישא", תקע"ה או ה'תקפ"ו או ה'תק"ץ בקירוב – כ"ב באייר תר"ץ, 20 במאי 1930) היה פוסק ומקובל, החכם באשי של דמשק ולאחר מכן של צפת.

חָדָשׁ!!: שבת ושלמה אליעזר אלפנדרי · ראה עוד »

שלמה סובל

הרב שלמה סובולתמונה להחלפה הרב שלמה סובל (כתיב יידי: סאבעל, סאבל; י' בטבת תרס"א, 1 בינואר 1901 - י"ג בטבת תש"ל, 22 בדצמבר 1969) היה דרשן ירושלמי.

חָדָשׁ!!: שבת ושלמה סובל · ראה עוד »

שלמה קרליבך (ליבק)

הרב שלמה קרליבך. 1919 הרב ד"ר שלמה (סלומון) קרליבך (קארלעבאך; בגרמנית: Salomon Carlebach; 28 בדצמבר 1845, היידלסהיים – 12 במרץ 1919, ליבק) היה רב אורתודוקסי גרמני, מורה, סופר ופוליטיקאי לאומני-שמרני.

חָדָשׁ!!: שבת ושלמה קרליבך (ליבק) · ראה עוד »

שלמה שטנצל

אביו הדיין רבי חיים דוב שטנצל הרב שלמה שטנצל (בכתיב יידי: שטענציל; בפולנית: Szlama SZTENCEL; כ"ה באב תרמ"ד, 16 באוגוסט 1884 - ה' באלול תרע"ט, 31 באוגוסט 1919) שימש כראש ישיבה בסוסנוביץ וכרב של העיירה צ'לדז.

חָדָשׁ!!: שבת ושלמה שטנצל · ראה עוד »

שלמה לוונשטיין

הרב שלמה לוונשטיין (נולד בשנת תשכ"ז, 1967) הוא דרשן חרדי ומחבר ספרי דרוש ומתוק האור על פרשת השבוע וחגי ישראל ומועדיו.

חָדָשׁ!!: שבת ושלמה לוונשטיין · ראה עוד »

שלמה זלמן אהרנרייך

רבי שלמה זלמן עהרנרייך (יידיש: עהרנרייך, ונהגה אֶרֶנרייך) (26 ביוני 1863, ט' בתמוז ה'תרכ"ג - נרצח בשואה, 2 ביוני 1944י"א בסיוון ה'תש"ד) היה אב"ד שימלוי במחוז סילאג' בחבל טרנסילבניה, מחבר "שאלות ותשובות לחם שלמה" ועוד כארבעים חיבורים, ונרצח עם קהילתו בשואה, בסוף מלחמת העולם השנייה.

חָדָשׁ!!: שבת ושלמה זלמן אהרנרייך · ראה עוד »

שלמה גורן

הרב שלמה גורן (במקור: גורונצ'יק; כ"א בשבט ה'תרע"ח, 3 בפברואר 1918 – כ"ד בחשוון ה'תשנ"ה, 29 באוקטובר 1994) היה הרב הצבאי הראשי מקום המדינה ועד תשל"א (1971).

חָדָשׁ!!: שבת ושלמה גורן · ראה עוד »

שלמה דוד יהושע וינברג

ר' שלמה דוד יהושע וינברג (כ"א בשבט תרע"ד, 1914 - ו' בחשוון תש"ד, 4 בנובמבר 1943) היה אדמו"ר חשוב בדורו והאדמו"ר הרביעי של חסידות סלונים, ובנו של ר' אברהם וינברג השני מסלונים.

חָדָשׁ!!: שבת ושלמה דוד יהושע וינברג · ראה עוד »

שלמה יחזקאל יהודה

רבי שלמה יחזקאל יהודה (ה'תקע"ט, 1819- כ"ב תשרי ה'תרל"ב, 1871) היה רב ספרדי יליד בגדאד, ממנהיגי הקהילה היהודית בירושלים במאה ה-19 וראש ישיבת חסד אל בירושלים.

חָדָשׁ!!: שבת ושלמה יחזקאל יהודה · ראה עוד »

שלמה ידידיה זעפראני

שלום כהן בצעירותו הרב שלמה ידידיה זעפראני (נולד בי' בתמוז תשי"ד, 11 ביולי 1954) הוא פוסק הלכה חרדי-ספרדי, אב בית הדין 'כתר תורה', וראש הישיבה לצעירים 'שפתי חיים', ומחבר ספרי הלכה.

חָדָשׁ!!: שבת ושלמה ידידיה זעפראני · ראה עוד »

שלום (מילה)

המילה שלום בעברית שָלוֹם היא מילה בשפה העברית שמשמעותה הרמוניה, שגשוג, פיוס, רווחה ושלווה.

חָדָשׁ!!: שבת ושלום (מילה) · ראה עוד »

שלום שמן

מארי שלום (סאלם) שמן (ה'ת"ר – סיוון ה'תרס"ה, 1840 – יוני 1905), היה מגדולי רבני צנעא שבתימן, סגן ראש הישיבה הכללית בצנעא, דיין ופוסק.

חָדָשׁ!!: שבת ושלום שמן · ראה עוד »

שלום שבזי

כתב ידו של רבי שלום בתכלאל שהחל לחבר בשנת ה'תל"ח/א'תתקפ"ז לשטרות (1676). רבי שלוֹם שבזי, המכונה גם אבא שׁלום שבזי (ה'שע"ט, 1619 – ה'תמ"ו או ה'ת"פ, 1686 או 1720) היה מגדולי החכמים והמשוררים של יהדות תימן.

חָדָשׁ!!: שבת ושלום שבזי · ראה עוד »

שלום לעם

שמאל שלום לעם הוא ארגון להפצת יהדות הפועל בישראל מאז שנת ה'תשנ"ד (1994), בנשיאות הרב יעקב משה הלל, ראש מוסדות אהבת שלום ובניהול בנו, הרב חיים הלל.

חָדָשׁ!!: שבת ושלום לעם · ראה עוד »

שלום זכר

שלום זכר (בהגייה האשכנזית ליטאית: שוֹלֶם זוֹכֶר. בהגייה פולנית: שוּלֶם זוּכֶר), הוא מנהג של אירוח וכיבוד קל הנערכים לכבוד הולדתו של בן זכר.

חָדָשׁ!!: שבת ושלום זכר · ראה עוד »

שלום דובער וולפא

הרב שלום דובער הלוי וולפא (נולד בי"א באדר א' ה'תש"ח, 21 בפברואר 1948) הוא ראש כולל עיוני ו'מכון הרמב"ם השלם' בביתר עילית.

חָדָשׁ!!: שבת ושלום דובער וולפא · ראה עוד »

שלום יצחק מזרחי

הרב שלום יצחק מזרחי (י"ב בטבת ה'תרפ"א, 23 בדצמבר 1920, חלב – כ"ו בטבת ה'תשנ"ה, 29 בדצמבר 1994, ירושלים) היה דיין ישראלי שכיהן כדיין בבית הדין הרבני הגדול בירושלים.

חָדָשׁ!!: שבת ושלום יצחק מזרחי · ראה עוד »

שטרי הדיוטות

שטרי הדיוטות הוא איסור מדברי חז"ל לפיו אין לקרוא בשבת בשטרות ומסמכים של הלוואות ומסחר, והוא הרחבה של האיסור ממצוא חפצך האוסר לעשות בשבת הכנות לפעולות האסורות בשבת, גם אם הפעולות האסורות אינן מתרחשות בשבת.

חָדָשׁ!!: שבת ושטרי הדיוטות · ראה עוד »

שטריימל

שטריימל, תמונה מאוסף פיליפי אדם חובש שטריימל איש חבוש שטריימל בכותל אדמו"רי רוז'ין. שְׁטרַיימְל (מיידיש לעברית: מִזְנֶבֶת) הוא כובע פרווה שחלקים מהגברים היהודים החרדים נוהגים לחבוש (לאחר הנישואין) בשבתות, חגים ובימי חול המועד.

חָדָשׁ!!: שבת ושטריימל · ראה עוד »

שטיבל

השטיבל (ביידיש: בית קטן) הוא כינוי לבית כנסת קטן יחסית המשמש לתפילה, ללימוד תורה וכמקום מפגש לקהילה.

חָדָשׁ!!: שבת ושטיבל · ראה עוד »

שחיטה ביום טוב

מלאכת שוחט היא אחת משלושים ותשע המלאכות שנאסרו בשבת.

חָדָשׁ!!: שבת ושחיטה ביום טוב · ראה עוד »

שבסובקה

תלמידים ב"שאבאסובקי" בפולין. על הקיר תלויה תמונה של מלכי ומלכות פולין. שַׁאבַּאסוּבקה (בפולנית: Szabasówka; ברבים: Szabasówki, שַׁאבַּאסוּבקי) היה סוג של בית ספר ציבורי לילדים יהודים, שהוקם על ידי ממשלת פולין בתקופה שבין שתי מלחמות העולם.

חָדָשׁ!!: שבת ושבסובקה · ראה עוד »

שבע מצוות דרבנן

שבע מצוות דרבנן היא רשימה של שבע מצוות עשה שנקבעו על ידי חז"ל.

חָדָשׁ!!: שבת ושבע מצוות דרבנן · ראה עוד »

שבע ברכות

סעודת '''שבע ברכות''' לרגל נישואי זוג חדש, הונגריה, 1948 שבע ברכות (מכונות גם ברכות נישואים או ברכת חתנים) הן ברכות הנאמרות בטקס חופה וקידושין ובשבעת ימי המשתה שלאחר החתונה.

חָדָשׁ!!: שבת ושבע ברכות · ראה עוד »

שבע דנחמתא

במסורת היהודית, שבע דנחמתא (או שב דנחמתא, בארמית: שבע של נחמה) הוא כינוי לשבע ההפטרות שמפטירים בנביא, לאחר קריאת התורה, בשבע השבתות אחר תלת דפורענותא שבין תשעה באב לראש השנה, העוסקות בנבואות נחמה, תשובה, ובחזון הגאולה, כפי שיהיה באחרית הימים.

חָדָשׁ!!: שבת ושבע דנחמתא · ראה עוד »

שבעת המינים

מועדים לשמחה תשי"ט (ארבעת הבולים העליונים) ותש"ך (שלושת הבולים התחתונים) בעיצובו של צבי נרקיס שבעת המינים, או "פירות שנשתבחה בהם ארץ ישראל", הם שבעה מיני גידולים המוזכרים בפסוק בספר דברים המתאר את הפוריות החקלאית של ארץ ישראל:.

חָדָשׁ!!: שבת ושבעת המינים · ראה עוד »

שבעה

ביהדות, לאחר קבורת נפטר, מחויבים קרוביו (הורים, ילדים, אחים ובני זוג) במנהגי אבלות במשך שבעה ימים מיום הקבורה.

חָדָשׁ!!: שבת ושבעה · ראה עוד »

שבת (פירושונים)

קטגוריה:שמות משפחה עבריים.

חָדָשׁ!!: שבת ושבת (פירושונים) · ראה עוד »

שבת קודש

#הפניה שבת.

חָדָשׁ!!: שבת ושבת קודש · ראה עוד »

שבת שירה

ביהדות, שַׁבַּת שִׁירָה הוא כינוי לשבת שפרשת השבוע שלה היא פרשת בשלח, שבה מופיעה שירת הים ששרו בני ישראל על נס קריעת ים סוף.

חָדָשׁ!!: שבת ושבת שירה · ראה עוד »

שבת חנוכה

לעיתים היום השמיני של חנוכה 'זאת חנוכה' חל בשבת שבת חנוכה היא השבת שחלה בתוך ימי חנוכה.

חָדָשׁ!!: שבת ושבת חנוכה · ראה עוד »

שבת חזון

שַׁבַּת חֲזוֹן (בעבר כונתה שבת איכה) היא השבת שלפני תשעה באב והאחרונה משבתות תלתא דפורענותא.

חָדָשׁ!!: שבת ושבת חזון · ראה עוד »

שבת המלכה

שבת המלכה הוא שירו של המשורר חיים נחמן ביאליק.

חָדָשׁ!!: שבת ושבת המלכה · ראה עוד »

שבת האור

אלפי מתפללים בתוך חלל כנסיית הקבר עם הנרות הבוערים אלפים בתוך הכנסייה, תמונה מראש הגג פנימה. צולם בשנת 1941. ממתינים להוצאת האש ממבנה הקבר. צולם בשנת 1941. הפטריארך עם האש הקדושה. צולם בשנת 1941. אלפים ממתינים מחוץ לכנסייה. צולם בתחילת המאה ה-20. הציור המוקדם ביותר של ויליאם האנט Konstantinos Tsiaras מביא את האש הקדושה מירושלים ליוון, מאי 2013 שבת האור או טקס האש הקדושה (יוונית: Άγιο Φως) הוא טקס נוצרי המתקיים על ידי הכנסיות המזרחיות מדי שנה בקבר ישו שבכנסיית הקבר, ביום שבת שלאחר יום שישי הטוב, בתחילת חג הפסחא.

חָדָשׁ!!: שבת ושבת האור · ראה עוד »

שבת הגדול

שַׁבַּת הַגָּדוֹל הוא כינוי מיוחד לשבת שלפני חג הפסח.

חָדָשׁ!!: שבת ושבת הגדול · ראה עוד »

שבת הואיל והותרה הותרה

שבת הואיל והותרה - הותרה הוא כלל הלכתי בהלכות ערובין, ולפיו הזמן הקובע לגבי מצב מסוים בכל משך השבת הוא זמן כניסת שבת, ואם המצב השתנה לאחר מכן במהלך השבת - אין לשינוי משמעות, ואנו רואים כאילו המצב עומד באותו אופן בו עמד בשעת כניסת שבת.

חָדָשׁ!!: שבת ושבת הואיל והותרה הותרה · ראה עוד »

שבת כלה

שבת כלה היא השבת שלפני החתונה, שבה נהוג שחברותיה של הכלה חוגגות איתה לקראת נישואיה הקרובים.

חָדָשׁ!!: שבת ושבת כלה · ראה עוד »

שבתאות

תיקון עם דמות ש"צ כמשיח, אמסטרדם שנת ה'תכ"ו. תנועת השבתאות הייתה תנועה משיחית-קבלית שקמה באמצע המאה ה-17 סביב שבתי צבי, שהכריז על עצמו כמשיח, ועוזרו נתן העזתי שסיפק את הגושפנקא הנבואית למשיחותו של צבי.

חָדָשׁ!!: שבת ושבתאות · ראה עוד »

שבתאי

שַׁבְּתַאי (בלועזית: Saturn, סטורן) הוא כוכב הלכת השישי במרחקו מהשמש והשני בסדרת כוכבי הלכת הגזיים.

חָדָשׁ!!: שבת ושבתאי · ראה עוד »

שבתרבות

העיתונאית נחמה דואק מנחה מופע "שבתרבות" בחולון בהשתתפות יעקב ברדוגו ואבי ניסנקורן משה נסטלבאום מראיין את עמוס גלעד במופע "שבתרבות" בפתח תקווה שבתרבות (הלחם בסיסים שבת ותרבות) היא מופע של ריאיונות הנערך באולם מול קהל, ביישובים רבים בישראל, בדרך כלל בשבת בבוקר ולעיתים ביום שישי.

חָדָשׁ!!: שבת ושבתרבות · ראה עוד »

שבתות וחגים (שיר)

שבתות וחגים הוא שיר שנכתב על ידי יענקל'ה רוטבליט, הולחן ובוצע לראשונה על ידי יהודית רביץ ומזוהה עמה עד היום.

חָדָשׁ!!: שבת ושבתות וחגים (שיר) · ראה עוד »

שבתי

קטגוריה:שמות משפחה עבריים קטגוריה:שמות פרטיים עבריים.

חָדָשׁ!!: שבת ושבתי · ראה עוד »

שבתי (שם פרטי)

שַׁבְּתַי (לעיתים שַׁבְּתַאי ובכתיב קדום גם שבתיי) הוא שם פרטי יהודי ותיק.

חָדָשׁ!!: שבת ושבתי (שם פרטי) · ראה עוד »

שבתי צבי

שַׁבְּתַי צְבִי (ט' באב ה'שפ"ו, 1 באוגוסט 1626 – י' בתשרי ה'תל"ז, 17 בספטמבר 1676) היה יהודי יליד איזמיר, שנחשב לאחד ממשיחי השקר המפורסמים ביותר בהיסטוריה של עם ישראל.

חָדָשׁ!!: שבת ושבתי צבי · ראה עוד »

שבט (פירושונים)

קטגוריה:שמות משפחה.

חָדָשׁ!!: שבת ושבט (פירושונים) · ראה עוד »

שבט (חודש)

שבט (מאכדית: šabāṭu), הוא חודש בלוח הבבלי ובלוח העברי, האחד-עשר במספר לפי המסורת המקראית והחמישי לפי המסורת החז"לית.

חָדָשׁ!!: שבת ושבט (חודש) · ראה עוד »

שבט בנימין

בול המוקדש לשבט בנימין מפה עתיקה של שבט בנימין ואפריים משנת 1658 שבט בנימין הוא אחד משבטי ישראל המוזכרים בתנ"ך והוא מצאצאי האם הרביעית, רחל.

חָדָשׁ!!: שבת ושבט בנימין · ראה עוד »

שבחי הבעש"ט

שבחי הבעל שם טוב (בדרך כלל בקיצור: שבחי הבעש"ט, נהגה על דרך ההגייה האשכנזית: "בֶּשְׁט") הוא קובץ סיפורים על חייו ופועלו של מניח היסודות לתנועת החסידות במאה ה-18, רבי ישראל בן אליעזר, הבעל שם טוב.

חָדָשׁ!!: שבת ושבחי הבעש"ט · ראה עוד »

שבוע

שבוע הוא יחידת זמן בת שבעה ימים.

חָדָשׁ!!: שבת ושבוע · ראה עוד »

שבועות

טקס ביכורים בקק"ל בירושלים בתחילת שנות ה-50 ריקוד בשמלות לבנות בשבועות תשי"ד קיבוץ נחשון טקס שבועות בבית הכנסת המרכזי בגבעת עדה חג השבועות (המכונה במקרא גם חג הקציר או יום הביכורים) הוא חג ביהדות, השני מבין שלוש הרגלים.

חָדָשׁ!!: שבת ושבועות · ראה עוד »

שבות

"שבות" היא החובה ההלכתית להימנע ממעשים הפוגעים בשביתת השבת, אף שאינם חלק מל"ט מלאכות שבת או מתולדות ל"ט המלאכות.

חָדָשׁ!!: שבת ושבות · ראה עוד »

שבות (פירושונים)

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: שבת ושבות (פירושונים) · ראה עוד »

שבויי היישוב במלחמת העולם השנייה

קבוצת חיילים שבויים מחיל החפרים. סטלאג VIII-B, שלזיה עילית, פולין חוגגים את חג החנוכה 1943. מתוך עזבונו של חיים גלובינסקי מפדויי השבי "במצר" - עיתון השבויים במחנות השבויים החפרים בפולין, שלזיה עילית. מתוך ארכיון לבון, תל אביב. הופקד על ידי יוסף אלמוגי מפדויי השבי ממוזער במהלך מלחמת איטליה–יוון צורפו לכוח המשלוח הבריטי ליוון כ-2,200 מתנדבים מהיישוב.

חָדָשׁ!!: שבת ושבויי היישוב במלחמת העולם השנייה · ראה עוד »

שבי ישראל

מיכאל פרוינד עם צעיר מבני מנשה במיזורם שבהודו שבי ישראל למען אחינו האובדים הוא ארגון ללא מטרות רווח שהוקם בשנת 2002 על ידי מיכאל פרוינד, המשמש עד היום כיושב הראש, במטרה לחזק את הקשרים בין מדינת ישראל ויהדות התפוצות לבין קבוצות ממוצא יהודי וקבוצות לא-יהודיות שלהן זיקה מיוחדת לעם היהודי.

חָדָשׁ!!: שבת ושבי ישראל · ראה עוד »

שביעי של פסח

שביעי של פסח הוא היום השביעי והאחרון של חג הפסח, שחל בתאריך כ"א בניסן.

חָדָשׁ!!: שבת ושביעי של פסח · ראה עוד »

שביתת בהמתו

שימוש בבהמה בשבת לצורך עבודה -איסור שביתת בהמתו שביתת בהמתו הוא הציווי על כל יהודי לאפשר לבעלי החיים שברשותו, לנוח מכל מלאכה בשבת כמו כן אסור לאדם לגרום לבעלי לחיים שברשותו לעבוד בשבת ולעבור על אחת מהמלאכות (אפילו מלאכה מדרבנן).

חָדָשׁ!!: שבת ושביתת בהמתו · ראה עוד »

שביתת כלים

שביתת כלים הוא מונח הלכתי משיטת בית שמאי, המדבר על החלת איסורי המלאכה בשבת גם על כלים שפועלים מעצמם ללא התערבות אדם.

חָדָשׁ!!: שבת ושביתת כלים · ראה עוד »

שדמות

שער כתב העת '''שדמות''', נ"ג, חורף תשל"ד 1974, צייר: יעקב אלוני שדמות היה כתב עת של התנועה הקיבוצית.

חָדָשׁ!!: שבת ושדמות · ראה עוד »

שדרת אלרוב ממילא

שדרות ממילא על רקע העיר העתיקה מבט אל תוך השדרה שדרת אלרוב ממילא הוא מתחם מסחר ובילוי סמוך לעיר העתיקה של ירושלים.

חָדָשׁ!!: שבת ושדרת אלרוב ממילא · ראה עוד »

שה"י פה"י

דחה אותו בשה"י פה"י הוא ביטוי יהודי שמקורו בתלמוד, ומשמעו דחייה של דבר ללא סיבה אמיתית.

חָדָשׁ!!: שבת ושה"י פה"י · ראה עוד »

שומר חינם

שומר חינם הוא מי ששומר על רכוש חברו מבלי להפיק מכך תועלת בצורת שכר או טובת הנאה כלשהי.

חָדָשׁ!!: שבת ושומר חינם · ראה עוד »

שואת יהודי לוב

יהודים לובים ניצולי ברגן-בלזן חוזרים ללוב. על הקרון ניתן לזהות את הכיתוב "Going Home, To Tripoli" וציור דגל בריטניה שואת יהודי לוב תחילתה עם פרסום חוקי הגזע בשנת 1938 וסיומה, כשבריטניה כבשה את לוב מידי איטליה הפשיסטית בדצמבר 1942, ולדעה אחרת מאוחר מכך עקב הפרעות שהתרחשו מיד לאחר מכן והושפעו קשר ישיר ומהסטה של השילטון הפשיסטית.

חָדָשׁ!!: שבת ושואת יהודי לוב · ראה עוד »

שולמית אלוני

שולמית אלוני בצעירותה שולמית אלוני עם אמה שולמית אלוני (27 בדצמבר 1927, ג' בטבת תרפ"ח – 24 בינואר 2014, כ"ג בשבט תשע"ד) הייתה פעילה חברתית, חברת הכנסת ושרה בממשלות ישראל.

חָדָשׁ!!: שבת ושולמית אלוני · ראה עוד »

שולמית שחר

שולמית שחר (נולדה ב-18 ביוני 1928) היא פרופסור אמריטה בחוג להיסטוריה כללית באוניברסיטת תל אביב, וכלת פרס ישראל להיסטוריה לשנת תשס"ג.

חָדָשׁ!!: שבת ושולמית שחר · ראה עוד »

שולחן ערוך

שולחן ערוך, חלק אבן העזר, אמסטרדם, ה'תקס"ג שולחן ערוך הוא ספר הלכה שכתב רבי יוסף קארו בצפת בשנת 1558 (ה'שי"ח) ונדפס לראשונה בעיר ונציה, במהלך שנת 1565 (ה'שכ"ה–ה'שכ"ו).

חָדָשׁ!!: שבת ושולחן ערוך · ראה עוד »

שולחן הפנים

שולחן הפנים לפי המסורת היהודית. הלחם היה בצורת "תיבה פרוצה", כלומר מלבני בעל שלוש דפנות. מצעד הניצחון עם כלי המקדש. מצד ימין ניתן לראות את השולחן יחד עם חצוצרות הכסף (הנתונים באלכסון). שולחן לחם הפנים, ועליו לחם הפנים, בדגם המשכן בתמנע שולחן הפנים (או שולחן לחם הפנים) הוא אחד מכלי המשכן ובית המקדש, שהיה בהיכל בחלקו הצפוני.

חָדָשׁ!!: שבת ושולחן הפנים · ראה עוד »

שולחן הטהור

שולחן הטהור הוא ספר של הרב אהרן ראטה בעל ה"שומר אמונים", מייסד חבורת שומר אמונים.

חָדָשׁ!!: שבת ושולחן הטהור · ראה עוד »

שובי בת ירושלים

שובי בת ירושלים הוא שיר בביצוע הזמרת הישראלית שושנה דמארי.

חָדָשׁ!!: שבת ושובי בת ירושלים · ראה עוד »

שוגג

בהלכה, שוגג הוא כינוי לאדם שעבר על אחת ממצוות לא תעשה אך לא ידע שבמעשה שעושה, עובר על עבירה - או משום שלא ידע שמעשה זה אסור, כגון שלא ידע שכתיבה אסורה בשבת, או משום שלא ידע שזמן זה הוא הזמן האסור, כגון שלא ידע שהיום שבת.

חָדָשׁ!!: שבת ושוגג · ראה עוד »

שווייה

שֲוִויֵּיה או מחשוש (מערבית: محشوش) הוא מאכל תימני ודרום מערב סעודי מסורתי.

חָדָשׁ!!: שבת ושווייה · ראה עוד »

שכר שבת

שכר שבת הוא איסור שאסרו חז"ל לקבל שכר על מלאכה שנעשתה בשבת, אפילו שמותר לעשותה, משום שחששו שמא יבואו לעשות בשבת מקח וממכר, האסור כגזירה שמא יכתוב.

חָדָשׁ!!: שבת ושכר שבת · ראה עוד »

שכונות חרדיות בירושלים

רחוב מאה שערים בתי אונגרין, שכונת לוויין של מאה שערים שכונת אחווה גבעת שאול הכניסה לשכונת כרם אברהם השכונות החרדיות בירושלים הן שכונות בירושלים שבהן מתגורר רוב חרדי, רובן בצפון–מערב ירושלים.

חָדָשׁ!!: שבת ושכונות חרדיות בירושלים · ראה עוד »

שכירת רשות

בהלכות ערובין של ההלכה היהודית, שכירת רשות היא שכירות סמלית של חלק הגוי בשטח משותף לשבת, על מנת לאפשר את תיקון עירוב החצרות ושיתוף המבואות, המשתף את כל הרשויות הפרטיות בבעלות יהודים, ומתיר את טלטול החפצים בין רשויות היחיד השונות, הפרטיות והמשותפות.

חָדָשׁ!!: שבת ושכירת רשות · ראה עוד »

שיער באף

שיער באף שיער באף הוא שיער קשיח באורך של מספר מילימטרים בסמוך לפתחי הנחיריים, שמטרתם סינון האוויר מחלקיקים של אבק, חול ולכלוך טרם כניסתו לחלל האף.

חָדָשׁ!!: שבת ושיער באף · ראה עוד »

שיקום מפוני גוש קטיף וצפון השומרון

תוכנית ההתנתקות היא תוכנית שיזם ראש ממשלת ישראל, אריאל שרון, לנסיגת ישראל מרצועת עזה ומארבע התנחלויות בצפון השומרון ולפינוי תושביהן הישראלים ומחנות צה"ל שבהן באופן חד צדדי.

חָדָשׁ!!: שבת ושיקום מפוני גוש קטיף וצפון השומרון · ראה עוד »

שיקול דעת שיפוטי

שיקול דעת שיפוטי הוא הפעלה של הכוח שניתן לשופט לבחור בהחלטתו בין חלופות, שכל אחת מהן היא במסגרת הדין.

חָדָשׁ!!: שבת ושיקול דעת שיפוטי · ראה עוד »

שיר של יום

שיר של יום הוא מזמור תהילים הנאמר בכל יום לקראת סיום תפילת שחרית.

חָדָשׁ!!: שבת ושיר של יום · ראה עוד »

שיר השירים

מגילת שִׁיר הַשִּׁירִים (בראשי תיבות: שה"ש) היא הראשונה בקובץ חמש מגילות שבחלק הכתובים בתנ"ך.

חָדָשׁ!!: שבת ושיר השירים · ראה עוד »

שיר הכבוד

לוח עם שיר הכבוד בבית כנסת בלודשיר הכבוד, מכונה גם אנעים זמירות על פי מילות פתיחתו, הוא פיוט מבית מדרשם של חסידי אשכנז, שנכתב במאה ה-11 או ה-12 על ידי פייטן אנונימי.

חָדָשׁ!!: שבת ושיר הכבוד · ראה עוד »

שירת קרליבך

שירת קרליבך הוא ז'אנר במוזיקה החסידית הכולל שירי נשמה, בעיקר, שהולחנו על ידי ר' שלמה קרליבך.

חָדָשׁ!!: שבת ושירת קרליבך · ראה עוד »

שירת הלויים

שירת הלויים היא אחת מהמצוות שהיו מוטלות על הלויים בזמן שבית המקדש היה קיים.

חָדָשׁ!!: שבת ושירת הלויים · ראה עוד »

שירת הבקשות

שירת הבקשות הוא מנהג המתקיים בקרב בני עדות המזרח ויהדות צפון אפריקה, בו נוהגים לקום בשבת מאשמורת הבוקר ולשיר בצוותא אוסף פיוטים טרם תפילת שחרית של שבת, החל משבת פרשת בראשית לאורך חודשי החורף.

חָדָשׁ!!: שבת ושירת הבקשות · ראה עוד »

שירת הים

שִירַת הַיָּם היא אחת משלוש השירות שבתורה (האחרות הן שירת הבאר, ושירת האזינו).

חָדָשׁ!!: שבת ושירת הים · ראה עוד »

שירתי (שיר)

שירתי היא פואמה שנכתבה בידי המשורר חיים נחמן ביאליק, ופורסמה לראשונה בירחון "השילוח" במרץ 1901.

חָדָשׁ!!: שבת ושירתי (שיר) · ראה עוד »

שירה פליקס

שירה פליקס (נולדה ב-1 ביולי 1973, א' בתמוז ה'תשל"ג) היא מנחה, כתבת ובמאית טלוויזיה ישראלית.

חָדָשׁ!!: שבת ושירה פליקס · ראה עוד »

שירות נשים בצה"ל

לוחמת בחיל האיסוף הקרבי, נובמבר 2011 שירות נשים בצה"ל מתקיים מראשיתו של צבא ההגנה לישראל, והוא המשך להשתתפות נשים בכוחות ההגנה היהודיים ובמחתרות טרם הקמת מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: שבת ושירות נשים בצה"ל · ראה עוד »

שירי המעלות

שִׁירֵי המַעֲלוֹת הם קובץ של חמישה-עשר מזמורי תהילים המתייחדים בפתיחה 'שִׁיר הַמַּעֲלוֹת' - למעט מזמור אחד (השני, בסדר עולה) והוא מזמור קכ"א, המובדל במילת הייחוס שבפתיחתו - "שיר למעלות" ('אשא עיני אל ההרים').

חָדָשׁ!!: שבת ושירי המעלות · ראה עוד »

שירים ופיוטים לפסח

לכבוד חג פסח נכתבו שירים ופיוטים רבים.

חָדָשׁ!!: שבת ושירים ופיוטים לפסח · ראה עוד »

שישים ריבוא

שישים ריבּוֹא (600,000) הוא מספר החוזר מספר פעמים בתורה, ויש לו משמעויות הלכתיות ואגדתיות.

חָדָשׁ!!: שבת ושישים ריבוא · ראה עוד »

שיתוף מבואות

שיתוף מבואות היא תקנה הלכתית בהלכות ערובין שבאה להתיר טלטול חפצים מחצר משותפת למבוי המשותף לכמה חצרות, בשבת.

חָדָשׁ!!: שבת ושיתוף מבואות · ראה עוד »

שילה רפאל

הרב שילה רפאל (1940 – 6 בנובמבר 1994) היה דיין ופוסק, אב בית דין בירושלים ורב שכונת קריית משה בעיר.

חָדָשׁ!!: שבת ושילה רפאל · ראה עוד »

שיטת זילברמן

שיטת זילברמן היא שיטה לימודית בתלמודי תורה, הקרויה על שם מייסדה, הרב יצחק שלמה זילברמן.

חָדָשׁ!!: שבת ושיטת זילברמן · ראה עוד »

שיטת בריסק

שיטת בריסק היא שיטה אנליטית ללימוד הגמרא.

חָדָשׁ!!: שבת ושיטת בריסק · ראה עוד »

שיחין

החפירות הארכאולוגיות בשיחין קנקן "שיחין" שנפגם בכבשן שבר של נר מעוטר במנורה ולולב מחפירות יולי 2013 תבנית אבן ליצירת נר שמן מחפירות 2013 שִׁיחִין הייתה עיירה יהודית מרכזית בגליל התחתון בימי בית שני ובתקופת המשנה והתלמוד.

חָדָשׁ!!: שבת ושיחין · ראה עוד »

שיבולי הלקט

שבולי הלקט (בכתיב חסר: "שבלי הלקט") הוא ספר עברי שחובר באיטליה על ידי ר' צדקיה בן אברהם הרופא במאה השלוש עשרה.

חָדָשׁ!!: שבת ושיבולי הלקט · ראה עוד »

שיבוטא

שיבוטא הוא דג המוזכר בתלמוד הבבלי.

חָדָשׁ!!: שבת ושיבוטא · ראה עוד »

שיכון חב"ד (ירושלים)

שיכון חב"ד היא שכונה חרדית בירושלים, מצפון לרחוב בר-אילן.

חָדָשׁ!!: שבת ושיכון חב"ד (ירושלים) · ראה עוד »

שיירת נבי דניאל

הבית בו התבצרו אנשי שיירת נבי דניאל. הבית נהרס ב-1996. הבית בו התבצרו אנשי שיירת נבי דניאל (צילום: בוריס כרמי, 1967) שיירת נבי דניאל הייתה שיירה גדולה שיצאה בט"ז באדר ב', 27 במרץ 1948, מירושלים לעזרת גוש עציון הנצור, במטרה להעביר אספקה.

חָדָשׁ!!: שבת ושיירת נבי דניאל · ראה עוד »

תמיר גודמן

תמיר גודמן (באנגלית: Tamir Goodman; נולד ב-18 בינואר 1982 בבולטימור שבמרילנד) הוא כדורסלן עבר ישראלי-אמריקאי ששיחק בעמדת הקלע.

חָדָשׁ!!: שבת ותמיר גודמן · ראה עוד »

תא כתבי הבית הלבן

תא כתבי הבית הלבן (באנגלית: White House Correspondents' Association; בראשי תיבות: WHCA) הוא מלכ"ר אמריקני של עיתונאים המסקרים את פעילותו של הממשל האמריקאי ואת הנשיא האמריקני המכהן.

חָדָשׁ!!: שבת ותא כתבי הבית הלבן · ראה עוד »

תאזזה סנבת

תְאְזַזֵה סנְבֶת (געז: ትእዛዘ ሰንበት, "מצוות השבת") הוא ספר הלכה שנכתב לפי המסורת במאה החמש עשרה, על ידי הנזיר אבא צברה, מפוסקי ומחדשי ההלכה הגדולים של קהילת ביתא ישראל, כחלק מפועלו לשימור יהדותה של קהילת ביתא ישראל ואחדותה בתקופה בה הייתה נתונה תחת לחץ הנצרות.

חָדָשׁ!!: שבת ותאזזה סנבת · ראה עוד »

תאונת האוטובוס בגליל

האנדרטה שהוקמה במצפור בהר תורען לזכר הרוגי התאונה תאונת האוטובוס בגליל (מוכרת גם כתאונת אוטובוס הפנויים-פנויות) התרחשה ב-9 באוקטובר 1999.

חָדָשׁ!!: שבת ותאונת האוטובוס בגליל · ראה עוד »

תנ"ך קורן

תחילתו של ספר בראשית בתנ"ך קורן תנ"ך קורן הוא ספר תנ"ך שהודפס בהוצאת קורן ירושלים בשנת 1962, והיה לפרויקט הדגל של ההוצאה.

חָדָשׁ!!: שבת ותנ"ך קורן · ראה עוד »

תנחום גרשון ביליצקי

הרב תנחום גרשון ביליצקי רבי תנחום גרשון ביליצקי (תרי"ח, 1858, הורדנה - ט"ז באדר ה'תש"א, 15 במרץ 1941, יאשינובקה) היה רב ולמדן ליטאי.

חָדָשׁ!!: שבת ותנחום גרשון ביליצקי · ראה עוד »

תנועת ציונות דתית ריאלית

ציונות דתית ריאלית (צד"ר) היא תנועה דתית ופוליטית המורכבת מציונים דתיים צעירים מהשמאל הציוני בישראל, אשר הוקמה במאי 2003.

חָדָשׁ!!: שבת ותנועת ציונות דתית ריאלית · ראה עוד »

תנועת המזרחי

תנועת המזרחי היא תנועה פוליטית ציונית דתית, שקמה בשנת 1902.

חָדָשׁ!!: שבת ותנועת המזרחי · ראה עוד »

תנועות נוער וארגוני נוער בישראל

הפגנת האחד במאי של הנוער העובד והלומד רעיית נשיא המדינה נחמה ריבלין בטקס מסדר הכנפיים של תנועת הנוער "כנפיים של קרמבו", פברואר 2015 חניכי הנוער הלאומי בטיול תנועת ה"הצבעים שלנו" במצעד הגאווה 2003 מתקן צופי במחנה קיץ של תנועת הצופים בתל אביבבישראל, תנועות נוער ארגוני ילדים ונוער הם גופים המאגדים קבוצות של בני נוער וילדים במסגרות חברתיות וחינוכיות היוצרות ביטוי לתרבות נוער ייחודית.

חָדָשׁ!!: שבת ותנועות נוער וארגוני נוער בישראל · ראה עוד »

תענית

ביהדות, תַּעֲנִית היא יום צום בעל משמעות דתית.

חָדָשׁ!!: שבת ותענית · ראה עוד »

תענית אסתר

תענית אסתר היא יום תענית הנהוג בי"ג באדר, ערב חג הפורים (ברוב השנים. בכ-31.9% מהשנים חל פורים ביום ראשון והתענית מוקדמת לי"א באדר).

חָדָשׁ!!: שבת ותענית אסתר · ראה עוד »

תענית בה"ב

תענית בה"ב, תענית שני וחמישי ושני, הוא מנהג של יהדות אשכנז לצום שלושה צומות, בימים שני וחמישי ושני בחודש חשוון ובחודש אייר, שני וחמישי בשבוע האחד, ויום שני בשבוע שאחריו.

חָדָשׁ!!: שבת ותענית בה"ב · ראה עוד »

תענית כ' בסיוון

תענית כ' בסיוון היא תענית ציבור שנקבעה ליום כ' בסיוון על ידי רבנו תם לזכר עלילת הדם בבלואה, ואשר חודשה לאחר פרעות רינדפלייש, ושוב בתקופה מאוחרת על ידי מנהיגי ועד ארבע ארצות בעקבות גזירות ת"ח ות"ט.

חָדָשׁ!!: שבת ותענית כ' בסיוון · ראה עוד »

תעשיית אפייה בישראל

תעשיית האפייה בישראל פועלת לשם אספקת צורכי תושבי המדינה במוצרי מאפה למיניהם: לחם לסוגיו, מוצרי מאפה מתוקים (עוגות ועוגיות) ומוצרי מאפה שאינם מתוקים (כגון בורקס וחטיפים מלוחים).

חָדָשׁ!!: שבת ותעשיית אפייה בישראל · ראה עוד »

תפילת מנחה

ללא.

חָדָשׁ!!: שבת ותפילת מנחה · ראה עוד »

תפילת מוסף

תפילת מוסף היא תפילה הנאמרת בכל הימים בהם היו מקריבים בבית המקדש קרבן מוסף, כלומר, בשבתות, בחגים, בראשי-חודשים ובימי חול-המועד.

חָדָשׁ!!: שבת ותפילת מוסף · ראה עוד »

תפילת מוסף של שבת

תפילת מוסף של שבת היא תפילת מוסף מיוחדת הנאמרת רק בשבת.

חָדָשׁ!!: שבת ותפילת מוסף של שבת · ראה עוד »

תפילת נעילה

תפילת נעילה היא התפילה האחרונה הנאמרת ביום הכיפורים.

חָדָשׁ!!: שבת ותפילת נעילה · ראה עוד »

תפילת נשים ביהדות

סידור תפילה לאישה, 1480 תפילת נשים התקיימה ביהדות לאורך כל הדורות, ובמקרים מסוימים, תפילתן נחשבה לתפילת מופת.

חָדָשׁ!!: שבת ותפילת נשים ביהדות · ראה עוד »

תפילת נדבה

בהלכה, תפילת נדבה היא תפילה שבאה מרצונו של המתפלל מעבר לשלוש התפילות הקבועות (שחרית, מנחה וערבית).

חָדָשׁ!!: שבת ותפילת נדבה · ראה עוד »

תפילת ערבית

שוק הפשפשים ביפו (תל אביב) כותל המערבי תְּפִלַּת עַרְבִית או מַעֲרִיב היא אחת משלוש תפילות יומיות ביהדות, הנערכת בלילה, בדרך כלל לאחר צאת הכוכבים.

חָדָשׁ!!: שבת ותפילת ערבית · ראה עוד »

תפילת ערבית של שבת

תפילת ערבית של שבת היא התפילה הראשונה של השבת, והיא נערכת על פי רוב זמן מה לאחר שקיעת החמה של יום שישי, לאחר קבלת שבת.

חָדָשׁ!!: שבת ותפילת ערבית של שבת · ראה עוד »

תפילת שמונה עשרה

תחנה המרכזית של ירושלים. המתפלל במרכז נמצא באחת מארבע הכריעות שבתפילה תפילת שמונֶה־עשרה היא התפילה העיקרית בסדר התפילה בימות החול והיא נאמרת בתפילות שחרית, מנחה וערבית.

חָדָשׁ!!: שבת ותפילת שמונה עשרה · ראה עוד »

תפילת שחרית

תפילת שחרית בבית הכנסת באשתמוע תפילת שחרית היא התפילה הנאמרת בבוקר, והראשונה בתפילות היום.

חָדָשׁ!!: שבת ותפילת שחרית · ראה עוד »

תפילת שבע

תפילת שבע היא תפילת העמידה שנאמרת בתפילות שחרית, מנחה וערבית בשבת ויום טוב, וכן בתפילת מוסף בכל זמן (למעט תפילת מוסף של ראש השנה).

חָדָשׁ!!: שבת ותפילת שבע · ראה עוד »

תפילת תשלומים

קצין צה"ל, עשהאל לובוצקי בזמן תפילה במלחמת לבנון השנייה תפילת תשלומים (בספרות ההלכתית נהגה: תפילת תשלומין), היא תפילה שמתפלל אדם שהחסיר בשוגג אחת מן התפילות, וזמנה של התפילה המקורית כבר עבר, והוא משלימה בזמן התפילה הבאה ביום.

חָדָשׁ!!: שבת ותפילת תשלומים · ראה עוד »

תפילת חנה

חנה מקדישה את בנה שמואל. תפילת חנה היא תפילה שהתפללה חנה לה' על הולדת בנה, שמואל הנביא, לאחר עשר שנות עקרות.

חָדָשׁ!!: שבת ותפילת חנה · ראה עוד »

תפילת השל"ה

תפילת השל"ה היא תפילה שהובאה בספר שני לוחות הברית (של"ה), מאת הרב ישעיה הלוי הורוביץ אשר הביאה מ"אחד המדקדקים".

חָדָשׁ!!: שבת ותפילת השל"ה · ראה עוד »

תפילת הטבת חלום

תפילת הטבת חלום היא תפילה המוזכרת בתלמוד כנאמרת על חלום מטריד.

חָדָשׁ!!: שבת ותפילת הטבת חלום · ראה עוד »

תפילת הדרך

פירט, 1738 תפילת הדרך, סידור מנחה וערבית אשכנז, אמסטרדם, 1743 תפילת הדרך היא תפילה שתיקנו חז"ל לומר בעת יציאתו של האדם לדרך, ועיקר עניינה הוא, בקשת האדם מהאלוהים שישמור עליו מן הסכנות האורבות לו בדרכו.

חָדָשׁ!!: שבת ותפילת הדרך · ראה עוד »

תפילה (יהדות)

תפילה היא מצוות עשה מהתורה, וחלק מרכזי בעבודת ה' המלווה את היהודי בכל מעשיו.

חָדָשׁ!!: שבת ותפילה (יהדות) · ראה עוד »

תפילה לשלום חיילי צה"ל

התפילה לשלום חיילי צה"ל או מי שברך לחיילי צה"ל היא תפילת מי שברך שנאמרת בשבת ובחגים לשלום חיילי צה"ל ולכוחות הביטחון בישראל.

חָדָשׁ!!: שבת ותפילה לשלום חיילי צה"ל · ראה עוד »

תפילה לשלום המדינה

יצחק, נשיא מדינת ישראל, לאיתן סטיבה, לקראת מסעו לתחנת החלל הבינלאומית שי אברמסון שר את פתיחת התפילה לשלום המדינה בחידון התנ"ך תפילה לשלום המדינה היא תפילה הנאמרת בשבתות ובחגים בבתי הכנסת בישראל ובתפוצות, שמתפלליהם נמנים עם החוגים הדתיים לאומיים.

חָדָשׁ!!: שבת ותפילה לשלום המדינה · ראה עוד »

תפילות ראש השנה

תפילות ראש השנה, ארתור שיק, 1948בכל יום מימי ראש השנה מתפללים ארבע תפילות: ערבית, שחרית, מוסף ומנחה.

חָדָשׁ!!: שבת ותפילות ראש השנה · ראה עוד »

תפילין

תיק לתפילין תפילין הן תשמיש קדושה יהודי העשוי מקלף עליו רשומות ארבע פרשיות מהתורה ומחופה בית מעור, ומשמש לקיומה של מצוות הנחת תפילין.

חָדָשׁ!!: שבת ותפילין · ראה עוד »

תקנת חכמים

תקנת חכמים או תקנה דרבנן ביהדות, היא שם כולל לחקיקה הלכתית שנעשתה על ידי חכמי ישראל במהלך הדורות מתקופת בית המקדש, המוסיפה על דיני התורה.

חָדָשׁ!!: שבת ותקנת חכמים · ראה עוד »

תקנות שו"ם

תקנות שו"ם הן תקנות קהילתיות מקיפות בענייני ציבור, בענייני ממונות ובעניינים נוספים, אשר תוקנו במאה ה-12 ובמאה ה-13 על ידי רבנים ופרנסים מקהילות שו"ם, הקהילות האשכנזיות הגדולות שעל גדות נהר ריין: '''ש'''פיירא, '''ו'''רמייזא ו'''מ'''גנצא (כיום: שפייר, וורמס ומיינץ).

חָדָשׁ!!: שבת ותקנות שו"ם · ראה עוד »

תקשורת סלולרית בישראל

מגדל המים מראשית ימי עפולה, העומד עדיין במרכז העיר, משמש כתורן אנטנות לרשת סלולרית בישראל ישנן שש חברות המפעילות מערכת תקשורת סלולרית מלאה: פלאפון, סלקום, פרטנר, הוט מובייל, גולן טלקום ו-Wecom.

חָדָשׁ!!: שבת ותקשורת סלולרית בישראל · ראה עוד »

תקשורת תומכת וחליפית

מכשיר TI Speak & Spell המפיק פלט קולי של המילים המוקלדות בו לוח תקשורת ידני תקשורת תומכת חליפית (בראשי תיבות: תת"ח; באנגלית: Augmentative and alternative communication, AAC) היא כינוי לעזרים המספקים תקשורת מורחבת לאלה המוגבלים בדיבור או שאינם יכולים לדבר בצורה מילולית.

חָדָשׁ!!: שבת ותקשורת תומכת וחליפית · ראה עוד »

תקופת התחייה האתיופית

תקופת התחייה (1632–1769) החלה עם גירוש חילות האימפריה הפורטוגזית הקתולית מאתיופיה, בהוראת הקיסר פאסיל שעלה לשלטון בשנת 1632 ומיהר לשקם את כוחה של הכנסייה האורתודוקסית האתיופית.

חָדָשׁ!!: שבת ותקופת התחייה האתיופית · ראה עוד »

תקופת הביניים של העברית

תקופת הביניים של העברית היא התקופה שבין הפסקת השימוש בשפה העברית כשפה המדוברת, במאה השנייה לספירה, לבין תחיית הלשון העברית בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: שבת ותקופת הביניים של העברית · ראה עוד »

תקופת היובש

חביות אלכוהול, 1921 תקופת היובש (באנגלית: Prohibition) הייתה תקופה בין השנים 1920 ועד 1933, בה נאסר בכל רחבי ארצות הברית על מכירה, ייצור, יבוא והעברה של משקאות חריפים מסיבות של בריאות ומוסר הציבור.

חָדָשׁ!!: שבת ותקופת היובש · ראה עוד »

תקיעת שופר

תְּקִיעַת שׁוֹפָר היא מצוות עשה מתוך תרי"ג מצוות, לפיה יש לשמוע תקיעות ותרועת שופר בראש השנה.

חָדָשׁ!!: שבת ותקיעת שופר · ראה עוד »

תקיפת בית הכנסת תפארת ישראל

תקיפת בית הכנסת תפארת ישראל הייתה תקיפה בה חולל בית הכנסת "תפארת ישראל", בית הכנסת העתיק ביותר בקראקס שבוונצואלה.

חָדָשׁ!!: שבת ותקיפת בית הכנסת תפארת ישראל · ראה עוד »

תשעה באב

חורבן בית המקדש בציורו של פרנצ'סקו אייץ (ונציה, 1867) יהודים מתפללים בבית הכנסת בליל תשעה באב. צייר: מאוריצי טרמבץ'. אוסף התצלומים, הספרייה הלאומית. תשעה באב הוא יום תענית מדרבנן ושיא תקופת האבלות של ימי בין המצרים.

חָדָשׁ!!: שבת ותשעה באב · ראה עוד »

תשעה באב שחל בשבת

כאשר חל ט' באב בשבת (כ-28% מהשנים), צום תשעה באב נדחה ליום ראשון בעקבות הכלל שאין אבלות בשבת.

חָדָשׁ!!: שבת ותשעה באב שחל בשבת · ראה עוד »

תשליך

יהודים מבצעים תשליך בראש השנה. ציור מאת אלכסנדר גרימסקי תשליך הוא טקס תפילה יהודי לראש השנה.

חָדָשׁ!!: שבת ותשליך · ראה עוד »

תל המתלקט

שומרון מוקף משלושת כיווניו במדרונות בשיעור תל המתלקט בהלכה, תל המתלקט עשרה מתוך ארבעה הוא מקום המוגבה מעל סביבתו בצורה תלולה, כך שיש גובה של עשרה טפחים ברוחב של ארבע אמות מרוחב ההר.

חָדָשׁ!!: שבת ותל המתלקט · ראה עוד »

תלמיד חכם שסרח

בשיח ההלכתי קיים הבדל ביחס שבין תלמיד חכם שסרח - שעבר עבירה - לבין אדם מן השורה, מכיוון שפרסום הדבר לגבי תלמיד-חכם יוצר חילול השם.

חָדָשׁ!!: שבת ותלמיד חכם שסרח · ראה עוד »

תלפיות

תַּלְפִּיּוֹת היא שכונה ירושלמית ותיקה, השוכנת בגבולה הדרום-מזרחי של העיר.

חָדָשׁ!!: שבת ותלפיות · ראה עוד »

תלת דפורענותא

תלת דפורענותא (או "תלתא דפורענותא"; בארמית: שלוש של פורענות) הן שלוש שבתות האבל החלות בימי בין המצרים, בין שבעה עשר בתמוז לתשעה באב.

חָדָשׁ!!: שבת ותלת דפורענותא · ראה עוד »

תזונת ימי הביניים

סעודת הניצחון של ויליאם הכובש, לאחר ניצחונו בקרב הייסטינגס בשנת 1066 וכיבוש אנגליה, פרט מתוך שטיח באייה, מסוף המאה ה-11 הכנת יין; טאקואינום סניטטיס, ציור מהמאה ה-14 תזונת ימי הביניים הוא מונח המתאר את נוהגי האכילה, המאכלים ומוצרי המזון הבסיסיים ואופני הכנת המזון באירופה ובמזרח התיכון בימי הביניים – התקופה שנהוג לתחום אותה בדרך כלל בין שקיעת האימפריה הרומית (המאה ה-5) ועד תחילתה של תקופת הרנסאנס (המאה ה-16).

חָדָשׁ!!: שבת ותזונת ימי הביניים · ראה עוד »

תחנון

נפילת אפיים תחנון או נפילת אפיים הוא אוסף קטעי תפילה (בקשת תחנונים) שנאמרים לאחר תפילת שמונה עשרה (במניין: לאחר חזרת הש"ץ).

חָדָשׁ!!: שבת ותחנון · ראה עוד »

תחרות הזמר של האירוויזיון

תחרות הזמר של האירוויזיון (לעיתים נכתב כקיצור: Eurovision או ESC) היא תחרות זמר שנתית שמארגן איגוד השידור האירופי.

חָדָשׁ!!: שבת ותחרות הזמר של האירוויזיון · ראה עוד »

תחבורה ציבורית בחיפה

הכרמלית בחיפה מערך התחבורה הציבורית בחיפה כולל קווי אוטובוס, המטרונית, רכבות, רכבל חיפה התיירותי, רכב שיתופי, פוניקולר תת-קרקעי הכרמלית, מוניות שירות, הרכבלית ובעתיד רכבת קלה לנצרת.

חָדָשׁ!!: שבת ותחבורה ציבורית בחיפה · ראה עוד »

תחבורה ציבורית בישראל

שדרות הרצל בירושלים התחבורה הציבורית הפנים-ארצית בישראל מתבצעת בעיקר באמצעות אוטובוסים, מוניות, מוניות שירות, רכבות בין עירוניות ושני קווי רכבת קלה, בירושלים ובגוש דן.

חָדָשׁ!!: שבת ותחבורה ציבורית בישראל · ראה עוד »

תחום שבת

תחום שבת (או תחום סתם) הוא השטח שבו מותר ליהודי להלך ברגליו בשבת, ביום הכיפורים וביום טוב.

חָדָשׁ!!: שבת ותחום שבת · ראה עוד »

תבלין

תבלינים למכירה חנות תבלינים בבית לחם הגלילית תבלין הוא חומר המוסף למזון לשם שיפור טעמו, בדרך כלל בכמויות קטנות יחסית לשאר מרכיבי המנה.

חָדָשׁ!!: שבת ותבלין · ראה עוד »

תדיר ושאינו תדיר

תדיר ושאינו תדיר – תדיר קודם (או כל התדיר מחבירו קודם את חבירו) הוא כלל בהלכה הקובע כי קיום מצווה שכיחה יותר, קודם לקיום מצווה שכיחה פחות.

חָדָשׁ!!: שבת ותדיר ושאינו תדיר · ראה עוד »

תהילים פ"ג

שִׁיר מִזְמוֹר לְאָסָף, אֱלֹהִים אַל דֳּמִי לָךְ, הוא בספר תהילים והמזמור ה-83 בו (בתרגום ליוונית וללטינית, זהו המזמור ה-82), הפותח במילים אלו.

חָדָשׁ!!: שבת ותהילים פ"ג · ראה עוד »

תהילים פ"ד

תהילים פ"ד הוא המזמור ה-84 בספר תהילים וחלק מאחד עשר המזמורים המיוחסים לבני קורח.

חָדָשׁ!!: שבת ותהילים פ"ד · ראה עוד »

תהילים צ"א

תהילים צ"א (מכונה גם: שיר של פגעים) הוא המזמור ה-91 בספר תהילים (המזמור ה-92 בנוסח תרגום השבעים והוולגטה).

חָדָשׁ!!: שבת ותהילים צ"א · ראה עוד »

תהילים צ"ב

"מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת" הוא מזמור צ"ב (הפרק ה-92) בספר תהילים הנאמר בקבלת שבת לאחר שירת הפיוט לכה דודי.

חָדָשׁ!!: שבת ותהילים צ"ב · ראה עוד »

תהילים צ'

תהילים צ' הוא המזמור התשעים בתהילים.

חָדָשׁ!!: שבת ותהילים צ' · ראה עוד »

תהילים ק"נ

תהילים ק"נ הוא המזמור המאה וחמישים והאחרון בספר תהילים המזמור גם חותם את קובץ מזמורי הללויה.

חָדָשׁ!!: שבת ותהילים ק"נ · ראה עוד »

תהילים קל"ו

תהילים קל"ו הוא המזמור ה-136 בספר תהילים, הנקרא בשם הלל הגדול.

חָדָשׁ!!: שבת ותהילים קל"ו · ראה עוד »

תהילים קי"א

תהילים קי"א הוא המזמור ה-111 בספר תהילים.

חָדָשׁ!!: שבת ותהילים קי"א · ראה עוד »

תהילים ל"ד

תהילים ל"ד הוא המזמור השלושים וארבעה בספר תהילים (לפי המספור בוולגטה ובתרגום השבעים, המזמור ממוספר כמזמור ה-33).

חָדָשׁ!!: שבת ותהילים ל"ד · ראה עוד »

תהילים ל'

תהלים ל' הוא המזמור ה-30 בספר תהילים (המזמור ה-29 בנוסח תרגום השבעים ובוולגטה).

חָדָשׁ!!: שבת ותהילים ל' · ראה עוד »

תהילים כ"ג

תהילים כ"ג הוא המזמור ה-23 בספר תהילים (על פי המספור של תרגום השבעים ותרגום הוולגטה, זהו המזמור ה-22 במספר).

חָדָשׁ!!: שבת ותהילים כ"ג · ראה עוד »

תהילים כ"ד

תהילים כ"ד (לְדָוִד מִזְמוֹר לַה' הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ), הוא שיר של יום ראשון, מספר תהילים (פרק כ"ג במיספור של תרגום השבעים), הפותח במילים אלה ומיוחס לדוד המלך.

חָדָשׁ!!: שבת ותהילים כ"ד · ראה עוד »

תוספת שבת

תוספת שבת בהלכה היהודית היא פרק זמן קודם לשבת ולאחריה, שבה נוהגים דיני השבת והלכותיה, כבעיקר השבת.

חָדָשׁ!!: שבת ותוספת שבת · ראה עוד »

תורת השמיטות

תורת השמיטות היא תורה קבלית קוסמוגנית וקוסמולוגית המתארת את העולם כנברא ונחרב במחזורים של 7,000 שנה (שמיטה) ושל 50,000 שנה (יובל).

חָדָשׁ!!: שבת ותורת השמיטות · ראה עוד »

תורה

הַתּוֹרָה (נקראת גם: תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב ביהדות האורתודוקסית) היא החלק הראשון בתנ"ך, הכולל חמישה ספרים הקרויים חֲמִשָּׁה חֻמְּשֵׁי תּוֹרָה.

חָדָשׁ!!: שבת ותורה · ראה עוד »

תורה מציון (ארגון)

תנועת תורה מציון הוקמה בשנת 1994 במטרה לחזק את הקהילות היהודיות בעולם ואת הקשר שלהן לארץ ישראל ולתורת ישראל.

חָדָשׁ!!: שבת ותורה מציון (ארגון) · ראה עוד »

תולדות מלאכות שבת

תולדות מלאכות שבת הן אוסף של פעולות פרטיות האסורות לביצוע בשבת, שנגזרות מהעקרונות הכלליים הבאים לידי ביטוי באבות המלאכה השונים.

חָדָשׁ!!: שבת ותולדות מלאכות שבת · ראה עוד »

תכשיט (שבת)

בהלכות שבת, תכשיט הוא מונח המשמש כסימן הלכתי וככלל מוביל לעניין הוצאה לרשות הרבים.

חָדָשׁ!!: שבת ותכשיט (שבת) · ראה עוד »

תכלאל

עמוד שער, תכלאל קדמונים התִּכְּלַאל (ברבים "תְּכַּאלִיל") הוא שמו של הסידור אצל יהודי תימן.

חָדָשׁ!!: שבת ותכלאל · ראה עוד »

תיאטראות ישראל

קולנוע סינמה סיטי בגדנסק, פולין קולנוע סינמה סיטי בלודז', פולין. בבניין שימש במקור כמפעל של ישראל פוזננסקי. תיאטראות ישראל בע"מ היא חברה ישראלית העוסקת בהפעלת רשת בתי קולנוע, תחת המותג "רב חן", וכן מגה בתי קולנוע תחת המותג "פלאנט", ובהפצה בישראל של סרטי קולנוע באמצעות חברת פורום פילם.

חָדָשׁ!!: שבת ותיאטראות ישראל · ראה עוד »

תינוק שנשבה

בתלמוד, תינוק שנשבה לבין הגויים הוא אדם יהודי, שכאשר היה תינוק - נפל בשבי, וגדל אצל הגויים.

חָדָשׁ!!: שבת ותינוק שנשבה · ראה עוד »

תיקון

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: שבת ותיקון · ראה עוד »

תיקון ליל הושענא רבה

שער '''תיקון ליל הושענה רבה''', דפוס ראם, וילנא, תר"ט 1849 תיקון ליל שבועות ו'''הושענא רבה''', וורשא, 1873 תיקון ליל הושענא רבה הוא סדר לימוד ותפילות המיועד לליל הושענא רבה, היום האחרון של חג הסוכות, לפני חצות הלילה.

חָדָשׁ!!: שבת ותיקון ליל הושענא רבה · ראה עוד »

תיקון חצות

תיקון חצות הוא טקסט קינות ותפילות שנאמר בחצות הלילה, ובו תוכן אבל על חורבן בית המקדש.

חָדָשׁ!!: שבת ותיקון חצות · ראה עוד »

תיבת נח

נח בונה את התיבה ב, תֵּבַת נֹחַ היא תיבת עץ ענקית, שבנה נח במצוות אלוהים, ובה מילט את עצמו ומשפחתו וזוגות מכל מיני בעלי החיים, מאבדון ב שהציף את כל פני הארץ.

חָדָשׁ!!: שבת ותיבת נח · ראה עוד »

ל"ט אבות מלאכה

ל"ט אֲבוֹת מְלָאכָה (גם אֲבוֹת מְלָאכוֹת) הן סוגי המלאכות האסורות בשבת וביום טוב לפי ההלכה.

חָדָשׁ!!: שבת ול"ט אבות מלאכה · ראה עוד »

ל"ג בעומר

איסוף קרשים לל"ג בעומר ל"ג בעומר הוא היום השלושים ושלושה (ל"ג) לספירת העומר (י"ח באייר), ונחשב החל מהמאה ה-12 ליום שמחה מסורתי, וכנקודת ציון להפסקת מנהגי האבלות הנוהגים בימי ספירת העומר.

חָדָשׁ!!: שבת ול"ג בעומר · ראה עוד »

ל' באב

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בל' אב היא לרוב פרשת שופטים.

חָדָשׁ!!: שבת ול' באב · ראה עוד »

ל' בשבט

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בל' שבט היא, ברוב השנים, פרשת תרומה.

חָדָשׁ!!: שבת ול' בשבט · ראה עוד »

ל' בכסלו

ל' בכסלו הוא היום השלושים בחודש השלישי (למניין החודשים מתשרי, שהוא החודש התשיעי למניין החודשים מניסן) בשנה העברית.

חָדָשׁ!!: שבת ול' בכסלו · ראה עוד »

ל'אס דו פלאפל

לא'ס דו פלאפל (L'As du Fallafel) היא מסעדה מזרח תיכונית כשרה הממוקמת ברחוב Rue des Rosiers בפלעצל, האזור (הגטו) היהודי ששוכן במארה ברובע הרביעי של פריז, צרפת.

חָדָשׁ!!: שבת ול'אס דו פלאפל · ראה עוד »

למבה

לֶמְבַּה (Lembaa) היא קבוצה אתנית באפריקה הדרומית המונה כ-70,000 אנשים הטוענים כי הם בעלי מוצא משותף ושייכות ליהדות.

חָדָשׁ!!: שבת ולמבה · ראה עוד »

לאה קוק (פעילת ציבור)

לאה קוק, מקור: האנציקלופדיה לחלוצי היישוב ובוניו לאה קוק (23 בנובמבר 1880, כ' בכסלו תרמ"א, קריצ'ב, פלך מוהילוב, רוסיה (רוסיה הלבנה) – 22 בפברואר 1965, ט' באדר א' תשכ"ה, ישראל) הייתה עסקנית ציבור ואשת חינוך ישראלית, ראש הסתדרות נשי המזרחי בתל אביב וממייסדותיה, נציגה באספת הנבחרים השנייה, ממייסדות חברת גמילות חסדים של נשות תל אביב ומזכירת הכבוד שלה, מייסדת "הסתדרות נשים עממית".

חָדָשׁ!!: שבת ולאה קוק (פעילת ציבור) · ראה עוד »

לאו"ר

סמל התנועה תנועת לאו"ר היא תנועה ציונית רעיונית אשר הוקמה בשנת 1979.

חָדָשׁ!!: שבת ולאו"ר · ראה עוד »

לאון רבינוביץ

יהודה לייב (לאון) רבינוביץ (בכתיב שנהג בזמנו: ראבינאוויץ; נודע בשם העט: איש יהודי; א' בשבט תרכ"ב, 2 בינואר 1862 – ה'תרצ"ח, חורף 1937–1938) היה סופר ועיתונאי יהודי, מו"ל ועורך "המליץ".

חָדָשׁ!!: שבת ולאון רבינוביץ · ראה עוד »

לקרוס בישראל

לקרוס (באנגלית: Lacrosse; תעתיק מיושן בעברית: להקרוס או לאקרוס) הוא ענף ספורט בישראל שולי באופן יחסי, עם כ-700 שחקני לקרוס נכון ליוני 2015.

חָדָשׁ!!: שבת ולקרוס בישראל · ראה עוד »

לשכת הפרווה

מיקום לשכת הפרווה על דגם בית המקדש השני המצוי במוזיאון ישראל; המיקום מסומן בקו צהוב. מיקום לשכת הפרווה בבית המקדש; המיקום מסומן בכחול לשכת הפרווה הייתה לשכה בחלקה הדרומי (לפי גרסה אחרת: הצפוני) של העזרה של בית המקדש השני.

חָדָשׁ!!: שבת ולשכת הפרווה · ראה עוד »

לחמנייה

לחמניות מוארכות לחמניות מצופות לעיתים קרובות בגרעינים, בזרעים או בחתיכות בצל. הלחמנייה היא מוצר אישי ואין צורך לפרוס אותה, כך שהשטח החיצוני המיועד עבור כל סועד הוא משמעותי. לחמנייה היא לחם אישי קטן.

חָדָשׁ!!: שבת ולחמנייה · ראה עוד »

לחם הפנים

שולחן לחם הפנים, ועליו לחם הפנים, בדגם המשכן בתמנע איור משנת 1871 המציג את הכוהנים מחליפים את לחם הפנים לחם הפנים הוא מאפה אשר סודר בכל יום שבת על שולחן הפנים במשכן אוהל מועד ובבית המקדש.

חָדָשׁ!!: שבת ולחם הפנים · ראה עוד »

לחי (הלכה)

בהלכות ערובין, לחי הוא עמוד בגובה של עשרה טפחים, (כ-80 ס"מ) המשמש לתיקון מבואות כך שיהיה מותר לטלטל חפצים בתוך המבוי בשבת, אף שהמבוי פרוץ לרשות הרבים או לכרמלית, דבר שאוסר בו את טלטול החפצים מדרבנן.

חָדָשׁ!!: שבת ולחי (הלכה) · ראה עוד »

לחיים חדשים

לחיים חדשים (באנגלית: The Land of Promise) הוא סרט הסברה ציוני בן 57 דקות, אשר הופק בארץ ישראל המנדטורית בידי קרן היסוד בשנת 1935.

חָדָשׁ!!: שבת ולחיים חדשים · ראה עוד »

לבוש מסורתי ביישוב הישן

300px לבוש מסורתי ביישוב הישן (נקרא גם לבוש חסידי ירושלמי, ביידיש: ירושלמע'ר מלבושים) הוא שם כולל ללבוש האופייני של אנשי היישוב הישן בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: שבת ולבוש מסורתי ביישוב הישן · ראה עוד »

לבוש חרדי

ילדים בלבוש חסידי בשכונת מאה שערים, 2007. לראשם ירמולקה. וויליאמסבורג (ברוקלין), 2006 בקבר רבי שמעון בר יוחאי, 2007. במרכז ומימין יהודים הלבושים בקאפטן ירושלמי. אחרים בתמונה לבושים בקאפטן רגיל. הלבוש החרדי הוא צורת הלבוש המאפיינת את רוב האוכלוסייה החרדית בישראל ובתפוצות.

חָדָשׁ!!: שבת ולבוש חרדי · ראה עוד »

לבוש יהודי מרכז תימן

לבוש יהודי מרכז תימן הוא הלבוש שלבשו היהודים שגרו באזור מרכז תימן, בעיקר במחוז צנעא.

חָדָשׁ!!: שבת ולבוש יהודי מרכז תימן · ראה עוד »

להט"ב ויהדות

ברכת השחר מהיהדות. חברי הקהילה הדתית הגאה צועדים לראשונה יחד במצעד הגאווה בתל אביב בשנת 2010 מצעד הגאווה בתל אביב, 2010 ארגון הלהט"ב "בית חברים" היהודי בצרפת, במהלך מצעד הגאווה בפריז, 2012 להט"בופוביה דתית, 2013 האיסורים בנוגע להומואים, לסביות, ביסקסואלים וטרנסג'נדרים (להט"ב), נדונו עוד בתורה.

חָדָשׁ!!: שבת ולהט"ב ויהדות · ראה עוד »

לוח שנה (כלי)

לוח שנה חודש יוני בשעת קציר. אחד מדפי לוח השנה כפי שמופיע בספר השעות "השעות העשירות מאוד של דוכס ברי" לוח שנה הוא כלי מוחשי, שבאמצעותו ניתן להציג את לוח השנה המופשט.

חָדָשׁ!!: שבת ולוח שנה (כלי) · ראה עוד »

לוח דבר בעתו

לוח דבר בעתו לשנת ה'תשע"ה לוח דבר בעתו הוא אלמנך (לוח שנה מורחב) המתמקד בענייני הלכה ואסטרונומיה, מנהגים וימי השנה של רבנים, היוצא לאור בבני ברק החל משנת ה'תשמ"ו.

חָדָשׁ!!: שבת ולוח דבר בעתו · ראה עוד »

לוח השנה במגילות קומראן

לוח השנה במגילות קומראן הוא לוח שנה סכמטי-שבתי שבו אורך השנה קבוע ל-364 יום.

חָדָשׁ!!: שבת ולוח השנה במגילות קומראן · ראה עוד »

לוח השנה הערבי הטרום-אסלאמי

בערב הטרום-אסלאמית נעשה שימוש במספר לוחות שנה.

חָדָשׁ!!: שבת ולוח השנה הערבי הטרום-אסלאמי · ראה עוד »

לוי (יהדות)

יש כאלו הנוהגים לציין את קברותיהם של לויים בסמל של נטלה. בתמונה מצבה של "פייפל בן מרדכי הלוי". לוי ביהדות הוא צאצא משבט לוי שאינו מצאצאי אהרן הכהן.

חָדָשׁ!!: שבת ולוי (יהדות) · ראה עוד »

לוי בנימין

לוי בנימין במדי החטיבה היהודית הלוחמת, תחילת 1945 משה שרת ולוי בנימין, איטליה, 1945 לוי בנימין (שמו האנגלי: ארנסט פרנק בנג'מין (Ernest Frank Benjamin); 5 בפברואר 1900 – 14 במרץ 1969) היה יהודי קנדי שהגיע לדרגת בריגדיר (המקבילה לדרגת תת-אלוף בצה"ל) בצבא הבריטי ומפקד הבריגדה היהודית.

חָדָשׁ!!: שבת ולוי בנימין · ראה עוד »

לוי יצחק הורוביץ

ממוזער הרב לוי יצחק הלוי הורוביץ (כ"ז בסיוון ה'תרפ"א, 3 ביולי 1921 - י"ח בכסלו ה'תש"ע, 5 בדצמבר 2009) היה האדמו"ר השני של חסידות בוסטון וחבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל בארצות הברית ולאחר מכן בישראל.

חָדָשׁ!!: שבת ולוי יצחק הורוביץ · ראה עוד »

לכה דודי

תווים של לחן מודרני לפיוט "לכה דודי" הפיוט לְכָה דוֹדִי הוא חלק מתפילות קבלת שבת הנאמרות בערב שבת לפני תפילת ערבית.

חָדָשׁ!!: שבת ולכה דודי · ראה עוד »

לימוד מקרא בלילה

לימוד מקרא במהלך הלילה נאסר בידי חלק מהמקובלים, ובראשם האר"י, ובידי הפוסקים שהושפעו מהם.

חָדָשׁ!!: שבת ולימוד מקרא בלילה · ראה עוד »

לינדה לינגל

לינדה לינגל - 2010 לינדה לינגל (באנגלית: Linda Lingle; נולדה ב-4 ביוני 1953) היא פוליטיקאית אמריקאית-יהודייה, שכיהנה כמושלת ה-6 של מדינת הוואי בארצות הברית, מטעם המפלגה הרפובליקנית בשנים 2002 עד 2010.

חָדָשׁ!!: שבת ולינדה לינגל · ראה עוד »

ליקוטי מוהר"ן

ליקוטי מוהר"ן הוא חיבורו החשוב ביותר של רבי נחמן מברסלב, ספר היסוד של חסידות ברסלב.

חָדָשׁ!!: שבת וליקוטי מוהר"ן · ראה עוד »

ליל שישי

בעגה החרדית הישיבתית, ליל שישי הוא כינוי ללילה שבין יום חמישי ליום שישי.

חָדָשׁ!!: שבת וליל שישי · ראה עוד »

ט"ז באב

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בט"ז באב היא לרוב פרשת עקב.

חָדָשׁ!!: שבת וט"ז באב · ראה עוד »

ט"ז באדר

פרשת בר המצוה של ילד שנולד בט"ז אדר תלויה בסוג השנה שבה בר המצווה נחוג ובסוג בשנה שבה נולד (שנה פשוטה או מעוברת).

חָדָשׁ!!: שבת וט"ז באדר · ראה עוד »

ט"ז בשבט

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד בט"ז שבט היא, ברוב השנים, פרשת יתרו.

חָדָשׁ!!: שבת וט"ז בשבט · ראה עוד »

ט"ז בטבת

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד בט"ז טבת היא פרשת ויחי אם בר המצוה חל בשנה המתחילה בשבת או בשנה חסרה המתחילה ביום שני (שנה מקביעות בחג או בחה) ופרשת שמות אם בר המצוה חל בשנה שלמה המתחילה ביום שני, או בשנה המתחילה ביום שלישי או ביום חמישי.

חָדָשׁ!!: שבת וט"ז בטבת · ראה עוד »

ט"ז בחשוון

פרשת בר המצווה של ילד שנולד בט"ז חשוון היא פרשת חיי שרה, אם בר המצוה חל בשנה המתחילה ביום חמישי, או פרשת וירא אם בר המצווה חל בשנה המתחילה בימים שני, שלישי או שבת.

חָדָשׁ!!: שבת וט"ז בחשוון · ראה עוד »

ט"ז בכסלו

פרשת בר המצווה של ילד שנולד בט"ז כסלו היא פרשת וישב, אם בר המצוה חל בשנה המתחילה ביום חמישי, או פרשת וישלח אם בר המצווה חל בשנה המתחילה בימים שלישי, שני או שבת.

חָדָשׁ!!: שבת וט"ז בכסלו · ראה עוד »

ט"ו באדר

פרשת בר המצווה של ילד שנולד בט"ו אדר תלוי האם בר המצווה נחוג בשנה פשוטה או מעוברת והאם הוא נולד בשנה פשוטה או מעוברת.

חָדָשׁ!!: שבת וט"ו באדר · ראה עוד »

ט"ו בשבט

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בט"ו שבט היא ברוב השנים פרשת יתרו.

חָדָשׁ!!: שבת וט"ו בשבט · ראה עוד »

ט"ו בטבת

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בט"ו טבת היא ברוב השנים פרשת שמות.

חָדָשׁ!!: שבת וט"ו בטבת · ראה עוד »

ט"ו בכסלו

פרשת בר המצווה של ילד שנולד בט"ו כסלו היא פרשת וישב, אם בר המצווה חל בשנה המתחילה ביום חמישי, או פרשת וישלח אם בר המצווה חל בשנה המתחילה בימים שני, שלישי או שבת.

חָדָשׁ!!: שבת וט"ו בכסלו · ראה עוד »

ט' באב

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בט' אב היא לרוב פרשת ואתחנן.

חָדָשׁ!!: שבת וט' באב · ראה עוד »

ט' בשבט

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד בט' שבט היא, ברוב השנים, פרשת בשלח.

חָדָשׁ!!: שבת וט' בשבט · ראה עוד »

ט' בטבת

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בט' טבת היא פרשת ויגש אם בר המצווה חל בשנה המתחילה בשבת או בשנה חסרה המתחילה ביום שני (שנה מקביעות בחג או בחה) ופרשת ויחי אם בר המצווה חל בשנה שלמה המתחילה ביום שני, או בשנה המתחילה ביום שלישי או ביום חמישי.

חָדָשׁ!!: שבת וט' בטבת · ראה עוד »

ט' בכסלו

פרשת בר המצווה של ילד שנולד בט' כסלו היא פרשת וישלח, אם בר המצוה חל בשנה המתחילה ביום חמישי, או פרשת ויצא אם בר המצווה חל בשנה המתחילה בימים שלישי, שני או שבת.

חָדָשׁ!!: שבת וט' בכסלו · ראה עוד »

טעמי המנהגים ומקורי הדינים

טעמי המנהגים ומקורי הדינים (נקרא גם בקיצור: טעמי המנהגים) הוא ספר עממי שמרכז מנהגים יהודיים רבים, בעיקר מעדות אשכנז, ומפרט את מקורותיהם ונימוקיהם.

חָדָשׁ!!: שבת וטעמי המנהגים ומקורי הדינים · ראה עוד »

טקס פתיחת אירועי האירוויזיון

טקס פתיחת אירועי האירוויזיון (נקרא גם על פי צבע השטיח: שטיח אדום / ורוד / כחול / כתום / טורקיז) הוא טקס חגיגי שמתקיים בתחילת השבוע של אירועי תחרות הזמר של האירוויזיון.

חָדָשׁ!!: שבת וטקס פתיחת אירועי האירוויזיון · ראה עוד »

טקס ההכתרה של צ'ארלס השלישי וקמילה

קמילה חבושה בכתר המלכה מרי, מנופפים לקהל במרפסת ארמון בקינגהאם לאחר טקס הכתרתם טקס הכתרת צ'ארלס השלישי ואשתו, קמילה, המלכה-רעיה של הממלכה המאוחדת, למלך ולמלכה הרעיה של הממלכה המאוחדת ושאר ממלכות חבר העמים נערך ב-6 במאי 2023 במנזר וסטמינסטר שבלונדון.

חָדָשׁ!!: שבת וטקס ההכתרה של צ'ארלס השלישי וקמילה · ראה עוד »

טקיטוס

פוּבּליוּס (או גאיוּס) קוֹרנליוּס טקיטוּס (סביב 56 – 117 לספירה) היה סנאטור רומאי והיסטוריון של האימפריה הרומית.

חָדָשׁ!!: שבת וטקיטוס · ראה עוד »

טרחא יתירה

בהלכות שבת וחג, נאסרה טרחא יתירה, הכוללת בתוכה שני איסורים: איסור לעשות מלאכה הנצרכת לצורך החג באופן שמעורבת בו גם טרחא מיותרת לצורך החול, והן טרחא מרובה, גם אם היא לצורך החג.

חָדָשׁ!!: שבת וטרחא יתירה · ראה עוד »

טל חיים

טל חיים היא סדרת ספרים של הרב שמואל טל, המורכבת מספרי עיון בסוגיות תלמודיות "אסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא", ומספרי שיחות.

חָדָשׁ!!: שבת וטל חיים · ראה עוד »

טלטול ברשות הרבים

טלטול ארבע אמות ברשות הרבים הוא העברה של חפץ ברשות הרבים למרחק של ארבע אמות ומעלה.

חָדָשׁ!!: שבת וטלטול ברשות הרבים · ראה עוד »

טלגרף (עיתון ישראלי)

טלגרף היה עיתון כלכלי יומי, שיצא לאור בישראל בין השנים 1993 ו־1996.

חָדָשׁ!!: שבת וטלגרף (עיתון ישראלי) · ראה עוד »

טלית

גבר מתפלל עטוף בטלית. יהודי בטלית בשלהי המאה ה-19. יהודי בחוף הים לבוש טלית קטן. טלית היא סוג של בגד, אשר כיום משמש כבגד כבוד שנלבש בזמן התפילה.

חָדָשׁ!!: שבת וטלית · ראה עוד »

טחנת קמח עתיקה בארץ ישראל

מאיזו תקופה הטחנה? זיהיתי בעיה רחבה מספר שנים של לא לציין מאיזה תקופה טחנות בתקצירי תמונות טחנת קמח בכוח המים (בלשון המשנה נקראות רחיים של מים) היא מתקן חקלאי שפועל בעזרת אנרגיה של מים זורמים, כאשר מטרתו העיקרית (בעת העתיקה) הייתה יצור קמח על ידי טחינה של מינים של דגניים.

חָדָשׁ!!: שבת וטחנת קמח עתיקה בארץ ישראל · ראה עוד »

טבריה

טְבֶרְיָה (בערבית: طبريا, תעתיק: טַבָּרִיַא; ביוונית עתיקה: Τιβεριάς, תעתיק: טיבריאס, במלרע; בלשון התלמוד הבבלי: טִבַרְיַא) היא עיר במחוז הצפון בישראל, בגליל התחתון ובבקעת כינרות.

חָדָשׁ!!: שבת וטבריה · ראה עוד »

טבח ארפורט

טבח ארפורט התרחש בקהילה היהודית בארפורט, גרמניה, בא' בניסן ה'ק"ט (21 במרץ 1349), כחלק מגזירות ק"ט בימי המוות השחור.

חָדָשׁ!!: שבת וטבח ארפורט · ראה עוד »

טבח חברון (תרפ"ט)

טבח חברון בוצע על ידי ערבים מוסלמים תושבי העיר חברון והסביבה ביהודי העיר בשבת, י"ח באב תרפ"ט, 24 באוגוסט 1929, כחלק ממאורעות תרפ"ט בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: שבת וטבח חברון (תרפ"ט) · ראה עוד »

טבילת עזרא

טבילת עזרא היא טבילה שתיקן עזרא הסופר למי שנטמא בטומאת קרי, ורוצה ללמוד תורה או להתפלל.

חָדָשׁ!!: שבת וטבילת עזרא · ראה עוד »

טבילה (יהדות)

ביהדות, טבילה במים היא הליך מחייב (הכשר מצווה), חלק מתהליך הטהרה המוטל על יהודים, כלים ובגדים השרויים במצב טומאה ומעוניינים להטהר.

חָדָשׁ!!: שבת וטבילה (יהדות) · ראה עוד »

טהרת המת

חדר טהרה בבית העלמין ירקון ביהדות, טהרת המת (או בקיצור טהרה) היא תהליך של רחיצה וניקיון, פנימי וחיצוני, אותו נוהגים לעשות לגופת המת, טרם הלבשתו בתכריכים לקראת קבורתו.

חָדָשׁ!!: שבת וטהרת המת · ראה עוד »

טור אחד לחלום

טור אחד לחלום הוא סרט טלוויזיה דרמטי ישראלי באורך 65 דקות, שהופק בשנת 2011 ומתאר דרמה משפחתית תקופתית המתרחשת בירושלים ערב המהפך הפוליטי של 1977.

חָדָשׁ!!: שבת וטור אחד לחלום · ראה עוד »

טורקה

טוּרקה (באוקראינית: Турка; בפולנית: Turka; ביידיש: טארקע) היא עיירה בחבל לבוב שבמערב אוקראינה על גדתו של נהר סטרי.

חָדָשׁ!!: שבת וטורקה · ראה עוד »

טוחן

אדם הלבוש כטוחן מימי הביניים, בפסטיבל במונסליס, איטליה טוחן (או טוחנת) הוא מקצוע, המציין אדם אשר מפעיל טחנת קמח, לטחינת דגנים לקמח; או מטחנה לתבלינים, קפה, מספוא לבעלי חיים וכדומה.

חָדָשׁ!!: שבת וטוחן · ראה עוד »

טיסה 1812 של סיביריה איירליינס

התרסקותה של טיסת 1812 של סיביריה איירליינס (כיום: S7 איירליינס) כתוצאה מפגיעת טיל קרקע-אוויר מעל הים השחור הייתה האסון האווירי האזרחי הכבד ביותר בתולדות ישראל.

חָדָשׁ!!: שבת וטיסה 1812 של סיביריה איירליינס · ראה עוד »

טיש

טיש בחסידות נדבורנה טיש (ביידיש: שולחן) הוא אירוע הנערך בחצרות האדמו"רים החסידיים שבו עורך האדמו"ר שולחן בפני קהל חסידיו.

חָדָשׁ!!: שבת וטיש · ראה עוד »

טיב טעם

לוגו רשת "עדן טבע מרקט" המקורי לוגו המותג "עדן טבע" המופיע בסניפי טיב טעם טיב טעם רשתות בע"מ, המוכרת במותג "טיב טעם", היא רשת שיווק מזון ישראלית שפעילה משנת 1990.

חָדָשׁ!!: שבת וטיב טעם · ראה עוד »

טיבולוס

טיבולוס אלבּיוּס טיבּוּלוּס (בלטינית: Albius Tibullus; סביבות 55 לפנה"ס – 19 לפנה"ס) היה משורר לטיני ומחבר אלגיות.

חָדָשׁ!!: שבת וטיבולוס · ראה עוד »

טיול אחרי צבא

הטיול אחרי צבא או "הטיול הגדול" הוא טיול תרמילאות בחוץ לארץ הנפוץ בקרב צעירים ישראלים רבים לאחר שחרורם מצה"ל.

חָדָשׁ!!: שבת וטיול אחרי צבא · ראה עוד »

טיול שנתי

בישראל, אחת לשנה מתקיים במסגרת בתי הספר טיול שנתי, הנחשב לאירוע מרכזי בתחום הטיולים והשל"ח במערכת החינוך.

חָדָשׁ!!: שבת וטיול שנתי · ראה עוד »

טייגלעך

טייגלעך רותחים בדבש טייגלעך (או טייגלאך, מיידיש: "בצק קטן") הוא מאכל מתוק המשתייך למטבח היהודי האשכנזי.

חָדָשׁ!!: שבת וטייגלעך · ראה עוד »

ז' באלול

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בז' אלול היא לרוב פרשת כי תצא.

חָדָשׁ!!: שבת וז' באלול · ראה עוד »

ז' באב

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד בז' באב היא פרשת דברים, אם בר המצווה חל בשנה בה פסח, וממילא תשעה באב, הוא בשבת או יום ראשון (שנים מקביעויות זחא, בשז, גכז, הכז, החא והשא), ופרשת ואתחנן אם פסח חל בשנת בר המצווה ביום שלישי או ביום חמישי.

חָדָשׁ!!: שבת וז' באב · ראה עוד »

ז' בשבט

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד בז' שבט היא ברוב השנים פרשת בשלח.

חָדָשׁ!!: שבת וז' בשבט · ראה עוד »

זמני היום בהלכה

בין השמשות - הזמן שבין שקיעת החמה לצאת הכוכבים זמני היום הוא כינוי לנקודות זמן שונות במהלך היממה שיש להן משמעות בהלכה.

חָדָשׁ!!: שבת וזמני היום בהלכה · ראה עוד »

זמירות

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: שבת וזמירות · ראה עוד »

זמירות ופיוטים לשבת

זמר לשבת, בתערוכת אמנות יהדות איטליה בבית התפוצות, 2016 זמירות ופיוטים לשבת הם טקסטים פיוטיים ששרים במהלך סעודות שבת, ובעדות ספרד גם בבית הכנסת לפני תחילת התפילה ולעיתים במהלכה.

חָדָשׁ!!: שבת וזמירות ופיוטים לשבת · ראה עוד »

זאת חנוכה

חנוכייה בזאת חנוכה, שמונה נרות דולקים זאת חנוכה הוא כינוי ליום השמיני של חנוכה (ב' בטבת או ג' בטבת) שמקורו ביהדות אשכנז, שכן בקריאת התורה של יום זה נמצאות המילים.

חָדָשׁ!!: שבת וזאת חנוכה · ראה עוד »

זאב מאור

הרב ד"ר מנחם זאב מאור הוא מחנך וכותב תורני ישראלי בתחום ההלכה, האמונה ומחשבת ישראל.

חָדָשׁ!!: שבת וזאב מאור · ראה עוד »

זאב סלעי

זאב סלעי (פלזנר) (11 ביוני 1925 - 19 בספטמבר 2014) היה קצין צה"ל בדרגת אלוף-משנה, ושליח הסוכנות היהודית והג'וינט.

חָדָשׁ!!: שבת וזאב סלעי · ראה עוד »

זאב צורנמל

זאב צורנמל, כפר ויתקין 1946 זאב צוּרנָמָל (בורנשטיין) (לעיתים נכתב צור-נמל; 28 באוגוסט 1899 – 27 ביולי 1986, כ' בתמוז תשמ"ו) היה מחנך ישראלי, איש פתח תקווה, אמן ופסל חובב ואספן שירי עם יהודיים.

חָדָשׁ!!: שבת וזאב צורנמל · ראה עוד »

זאב וולף הלוי טירנואר

הרב זאב וולף הלוי טירנואר (תרל"ט או תרמ"ב-כ"ז באדר ב' תשי"ט) היה רבן של הערים לספז, שאמקוט, סוצ'אבה ופלטיצ'ן.

חָדָשׁ!!: שבת וזאב וולף הלוי טירנואר · ראה עוד »

זרע יעקב, קיסר אתיופיה

זרע יעקב (געז: ዘርአ ያዕቆብ, זרא יעקב) היה קיסר האימפריה האתיופית בשיא תקופת תור הזהב.

חָדָשׁ!!: שבת וזרע יעקב, קיסר אתיופיה · ראה עוד »

זרח ראובן ברוורמן

הרב זרח ראובן ברוורמן (בראווערמאן) (ה'תרי"ז (1856-7) – ו' בשבט ה'תרצ"ח (8 בינואר 1938)) היה ממייסדי החינוך התורני בארץ ישראל בעת החדשה וממייסדי וראש ישיבת מאה שערים ומגדולי הרבנים בירושלים.

חָדָשׁ!!: שבת וזרח ראובן ברוורמן · ראה עוד »

זריעה

מזרעה חודש מרץ בשעת זריעה בשדות, באחד מדפי לוח השנה כפי שמופיע בספר השעות "השעות העשירות מאוד של דוכס ברי" זריעה היא הטמנת זרעים בקרקע על מנת שיגדלו מהם צמחים.

חָדָשׁ!!: שבת וזריעה · ראה עוד »

זריעה (מקוואות)

המים נכנסים לבור הטבילה, לאחר שכבר נזרעו בבור אחר, מעבר לקיר אחד מאופני הזריעה: השקת המים שבבור הטבילה למים שבבור אחר שבו יש מי גשמים, חור זה נקרא "חור השקה" אבל למעשה לפי רוב הדעות הוא פועל "זריעה" במים שאובים), מ"אוצר מי גשמים" הקיים בסמוך. בתמונה - אוצר מי הגשמים בתמונה - הצינור הממשיך את המים מאוצר מי הגשמים למקווה בהלכות מקווה, זריעה היא אחת מהדרכים שבהן מכשירים מים שאובים לטבילה, על ידי חיבורם למי גשמים שבמקווה שיש בו ארבעים סאה מי גשמים.

חָדָשׁ!!: שבת וזריעה (מקוואות) · ראה עוד »

זלמן ארן

זלמן (זיאמה) ארן (לשעבר אהרונוביץ') (1 במרץ 1899, י"ח באדר תרנ"ט, יוזובקה, פלך יקטרינוסלב, האימפריה הרוסית – 6 בספטמבר 1970, ה' באלול תש"ל) היה מנהיג ציוני סוציאל-דמוקרטי, פוליטיקאי ומחנך ישראלי יליד אוקראינה, חבר הכנסת מטעם מפא"י.

חָדָשׁ!!: שבת וזלמן ארן · ראה עוד »

זה דנגל, קיסר אתיופיה

זָה דֶנְגֶל (ዘድንግል) היה קיסר אתיופיה בין השנים 1603-1604 תחת שם ההכתרה אצׄנף סגד (አፅናፍ ሰገድ בגעז, "לו סוגדות הפסגות" בעברית).

חָדָשׁ!!: שבת וזה דנגל, קיסר אתיופיה · ראה עוד »

זכריה בן יהוידע

זְכַרְיָה בֶּן יְהוֹיָדָע הֵכֹּהֵן (המאה ה-9 לפנה"ס – המאה ה-9 לפנה"ס) הוא דמות מקראית מתקופת יואש מלך יהודה.

חָדָשׁ!!: שבת וזכריה בן יהוידע · ראה עוד »

זכור את

#הפניה שבת.

חָדָשׁ!!: שבת וזכור את · ראה עוד »

זכויות בעלי חיים

'''חוקים ברחבי העולם בנוגע להכרה רשמית ברגשות וסבל של בעלי חיים: כחול''' - הכרה לאומית ברגשות בעלי חיים, '''ירוק''' - הכרה חלקית ברגשות בעלי חיים, '''צהוב'''- הכרה לאומית בסבל של בעלי חיים, '''כתום''' - הכרה חלקית בסבל של בעלי חיים, '''אדום''' - אין הכרה רשמית ברגשות או בסבלם של בעלי חיים, '''אפור''' - לא ידוע זכויות בעלי חיים, או שחרור בעלי חיים, הוא עקרון פילוסופי ומוסרי לפיו יש לראות בבעלי חיים נוספים מלבד האדם כבעלי זכויות העומדות בפני עצמן, ולא כרכוש הנמצא בבעלות האדם, או חפץ דומם שניתן לפגוע בו.

חָדָשׁ!!: שבת וזכויות בעלי חיים · ראה עוד »

זכירת יציאת מצרים

בני ישראל יוצאים ממצרים. ציור מאת דייוויד רוברטס משנת 1828. זכירת יציאת מצרים היא אחת ממצוות הזכירה שבתורה, לפיהם חובה על כל יהודי לזכור את נס יציאת מצרים.

חָדָשׁ!!: שבת וזכירת יציאת מצרים · ראה עוד »

זיץ

זיץ (תרגום מיידיש: שב) הוא מושג המבטא בעולם החסידות מסיבת אנשים יחד.

חָדָשׁ!!: שבת וזיץ · ראה עוד »

ח' באב

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בח' אב היא, פרשת דברים, אם בר המצווה חל בשנה בה פסח, וממילא תשעה באב, הוא בשבת או יום ראשון (שנים מקביעויות זחא, בשז, גכז, הכז, החא, השא) ופרשת ואתחנן אם פסח חל בשנת הבר מצווה ביום שלישי או ביום חמישי.

חָדָשׁ!!: שבת וח' באב · ראה עוד »

ח' באדר

פרשת בר המצווה של ילד שנולד בח' אדר תלוי האם בר המצווה נחוג בשנה פשוטה או מעוברת והאם הוא נולד בשנה פשוטה או מעוברת.

חָדָשׁ!!: שבת וח' באדר · ראה עוד »

ח' בשבט

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד בח' שבט היא ברוב השנים פרשת בשלח.

חָדָשׁ!!: שבת וח' בשבט · ראה עוד »

ח' בטבת

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד בח' טבת היא ברוב השנים פרשת ויחי.

חָדָשׁ!!: שבת וח' בטבת · ראה עוד »

ח' בכסלו

פרשת בר המצווה של ילד שנולד בח' כסלו היא פרשת וישלח אם בר המצוה חל בשנה המתחילה ביום חמישי, או פרשת ויצא אם בר המצווה חל בשנה המתחילה בימים שני, שלישי או שבת.

חָדָשׁ!!: שבת וח' בכסלו · ראה עוד »

חמסינים במשלט

חמסינים במשלט הוא שיר של המשוררת והפזמונאית נעמי שמר, שגם הלחינה אותו, וביצעה ב-1958 הלהקה הצבאית להקת פיקוד המרכז, בעיבוד של אריה לבנון, עם סולו של אילי גורליצקי, בתוכנית ז' שלהם "האדם הנכון במקום הנכון".

חָדָשׁ!!: שבת וחמסינים במשלט · ראה עוד »

חמת גדר

אפיק הירמוך בסמוך לחמת גדר, על רקע הגלעד. חַמַּת גָּדֵר הוא אתר מרחצאות מרפא ונופש ישראלי, השוכן בעמק הירמוך, מדרום לרמת הגולן, בגובה של כ-150 מ' מתחת לפני הים.

חָדָשׁ!!: שבת וחמת גדר · ראה עוד »

חמדת ימים

חמדת ימים הוא כינוי ליום השבת המופיע בתפילת השבע של שבת.

חָדָשׁ!!: שבת וחמדת ימים · ראה עוד »

חמין

צלחת חמין עם תוספת ירק חי המושג חַמִּין (ריבוי של "חם" בלשון חז"ל; ביידיש מזרחית: "טשאָלנט", קרי "צ'וֹלנט" או "צ'וּלנט"; בערבית מרוקאית: סחינא או טפינה, או "תְבִּית" בערבית עיראקית) מתאר מגוון מאכלים מהמטבח היהודי שייחודם הוא בכך שבישולם אורך זמן רב ומתבצע על מקור חום נמוך יחסית.

חָדָשׁ!!: שבת וחמין · ראה עוד »

חננאל דה פוליניו

חננאל דה פוליניו (באיטלקית: Hananel da Foligno) (סביבות 1505 - פברואר 1556) היה יהודי מומר שהמיר את דתו במאה ה-16 ונקרא לאחר ההמרה אלסנדרו פראנצ'סקי.

חָדָשׁ!!: שבת וחננאל דה פוליניו · ראה עוד »

חנה גוסלר

חנה-אליזבת גוסלר פיק (Hannah "Hanneli" Elisabeth Goslar; 12 בנובמבר 1928 – 28 באוקטובר 2022) הייתה ניצולת השואה, הידועה בשל היותה חברתה הטובה של אנה פרנק.

חָדָשׁ!!: שבת וחנה גוסלר · ראה עוד »

חסימת כבישים כמחאה

מחירי הדלק חסימת כבישים היא צורת מחאה, שהמשתמשים בה משבשים את התנועה הסדירה של כלי תחבורה בכביש.

חָדָשׁ!!: שבת וחסימת כבישים כמחאה · ראה עוד »

חסידות אוסטרהא

חסידות אוסטרהא הייתה חסידות ווהלינית (כיום אוקראינה).

חָדָשׁ!!: שבת וחסידות אוסטרהא · ראה עוד »

חסידות נדבורנה

חסידות נדבורנה היא שושלת חסידית רבת ענפים, אשר השפיעה בעיקר ברומניה ובהונגריה.

חָדָשׁ!!: שבת וחסידות נדבורנה · ראה עוד »

חסידות סלונים

קבר רבי אברהם וינברג (הראשון) (באמצע), רבי ישכר לייב וינברג (מימין) ורבי אברהם וינברג (השני) (משמאל) האהל שעל קבר האדמו"ר רבי שמואל, בבית הקברות היהודי בוורשה חסידות סלונים (בכתיב יידי: סלאנים) היא חצר חסידית שנוסדה בעיר סלונים, במערב בלארוס, באמצע המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: שבת וחסידות סלונים · ראה עוד »

חסידות פאפא

רבי יעקב יחזקיה גרינוולד מפאפאחסידות פאפא (נהגה: פּוּפֶּא) היא חצר חסידית שמוצאה מהעיר פאפה בהונגריה ומרכזה כיום בניו יורק.

חָדָשׁ!!: שבת וחסידות פאפא · ראה עוד »

חסידות פיטסבורג

חסידות פיטסבורג, היא חצר חסידית, ענף מחסידות נדבורנה.

חָדָשׁ!!: שבת וחסידות פיטסבורג · ראה עוד »

חסידות תולדות אברהם יצחק

האדמו"ר הרב שמואל יעקב קאהן חסידות תולדות אברהם יצחק היא חצר חסידית ירושלמית-הונגרית, המשתייכת לחסידויות היישוב הישן, מיוחסת אידאולוגית לדרכה של העדה החרדית ולהתנגדותה לציונות.

חָדָשׁ!!: שבת וחסידות תולדות אברהם יצחק · ראה עוד »

חסידות תולדות אהרן

הרב אהרן ראטה האדמו"ר רבי אברהם יצחק קאהן בית הכנסת של החסידות טרם השיפוצים ישיבת תולדות אהרן הישנה חסיד תולדות אהרן בלבוש יום חול חסידות תולדות אהרן היא חצר חסידית ירושלמית, המשתייכת לעדה החרדית.

חָדָשׁ!!: שבת וחסידות תולדות אהרן · ראה עוד »

חסידות בוסטון

חסידות בוסטון (באסטאן) היא חצר חסידית הנקראת על שם העיר בוסטון בארצות הברית, שבה התגורר מייסד השושלת.

חָדָשׁ!!: שבת וחסידות בוסטון · ראה עוד »

חסידות ביאלא

חלקת אדמו"רי ביאלא בבית הקברות היהודי בוורשהרבי דוד מתתיהו מביאלא בני ברק האדמו"ר מאוסטרובה ביאלא, בהכנסת ספר תורה לבית מדרשו בשכונת קריית משה ירושלים 200px רבי יצחק יעקב רבינוביץ מביאלא, רמת אהרן רבי בן ציון רבינוביץ מביאלא לוגאנורבי יעקב מנחם רבינוביץ, האדמו"ר מביאלא בני ברק הרב דוד ירחמיאל צבי רבינוביץ, האדמו"ר מביאלא - רמת אהרן חסידות ביאלא היא חצר חסידית הנקראת על שם העיר ביאלא פודולסק שבפולין שבה התגורר האדמו"ר רבי יצחק יעקב רבינוביץ מביאלא.

חָדָשׁ!!: שבת וחסידות ביאלא · ראה עוד »

חסידות דז'יקוב

חסידות דז'יקוב היא חסידות גאליצינית מגזע רופשיץ שפעלה בעיר דז'יקוב (טרנובז'ג).

חָדָשׁ!!: שבת וחסידות דז'יקוב · ראה עוד »

חצר המשכן

המשכן וסביבו החצר (ציור מאתר מכון המקדש). הקמת הגדר, ציור של מכון המקדש חֲצַר הַמִּשְׁכָּן הייתה החצר שסביב המשכן אשר שמשה לעבודת הקרבת הקורבנות.

חָדָשׁ!!: שבת וחצר המשכן · ראה עוד »

חצוצרות הכסף

העתק התבליט המופיע בשער טיטוס בו נראים שתי חצוצרות חצוצרות כסף הן זוג כלי תרועה, אשר על פי המסורת היהודית נעשו תחילה בידי משה, בעת מסע הנדודים של עם ישראל במדבר.

חָדָשׁ!!: שבת וחצוצרות הכסף · ראה עוד »

חצות היום (הלכה)

חצות היום הוא ציון זמן בהלכה לרגע ביום שנמצא בדיוק באמצע בין הנץ החמה לשקיעת החמה, השעות שבין הנץ החמה לשקיעת החמה מחולקות ל-12 שעות זמניות, ובסוף השעה השישית חל חצות היום.

חָדָשׁ!!: שבת וחצות היום (הלכה) · ראה עוד »

חצי שיעור

בהלכה, חצי שיעור היא אכילת מאכל האסור לאכילה בכמות הפחותה מהשיעור הדרוש לחיוב, לדוגמה אכילה של פחות מכזית חזיר.

חָדָשׁ!!: שבת וחצי שיעור · ראה עוד »

חקיקה דתית בישראל

שורשיהם של אחדים מחוקי מדינת ישראל נעוצים בהלכה היהודית, ובנושאי נישואים וגירושים החוק מפנה לבתי הדין הדתיים של הדתות השונות.

חָדָשׁ!!: שבת וחקיקה דתית בישראל · ראה עוד »

חרם צרכנים

חרם צרכנים הוא אחד מאפיקי הפעולה של יוזמה צרכנית הכרוך בהימנעות, הנעשית מתוך רצון חופשי, מפעילות צרכנית ביחס למוצר מסוים, ארגון, או מדינה.

חָדָשׁ!!: שבת וחרם צרכנים · ראה עוד »

חשמל בשבת

טקסט.

חָדָשׁ!!: שבת וחשמל בשבת · ראה עוד »

חלה

חלה עם שומשום פרג חַלָּה היא לחם קלוע שאוכלים יהודים באופן מסורתי בשבת וחג (חוץ מפסח, בו לא אוכלים חמץ).

חָדָשׁ!!: שבת וחלה · ראה עוד »

חלום

"חלום האבירים", ציור מעשה ידי אנטוניו דה פרדה. "חלומה של נזירה", ציור מהמאה ה-19 מעשה ידי קארל ברולוב. חלום הוא פעילות מנטלית המתרחשת בזמן שינה, היוצרת חוויה סובייקטיבית של מראות ותחושות.

חָדָשׁ!!: שבת וחלום · ראה עוד »

חלוקת הפרקים בתנ"ך

תרגום התנ"ך לארמית מהמאה ה-11, מגניזת כורדיסטן. בתחתית הטור הימני מסומן תחילת סדר. חלוקת הפרקים בתנ"ך ומספור הפסוקים הם פיתוחים מאוחרים מימי הביניים, והם מיוחסים לראשונה לתאולוג הנוצרי סטיבן לנגטון.

חָדָשׁ!!: שבת וחלוקת הפרקים בתנ"ך · ראה עוד »

חלות

חָלוּת (לעיתים מבוטא, בטעות, כחַלוֹת, בעגה חרדית אשכנזית: חַלוֹיס או חַלֵייס) הוא ביטוי תלמודי המקובל בעולם הישיבות, המתאר את היווצרותו ותחילת תחולתו של דין או סטטוס, משפטי או הלכתי.

חָדָשׁ!!: שבת וחלות · ראה עוד »

חליצה (פירושונים)

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: שבת וחליצה (פירושונים) · ראה עוד »

חליבה בשבת

חליבה ידנית חליבה היא פעולה האסורה בשבת, מכיוון שהיא מוגדרת כתולדה של מלאכת מפרק.

חָדָשׁ!!: שבת וחליבה בשבת · ראה עוד »

חז"ל

חָזָ"ל (ראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה. כינוי נפוץ פחות: רז"ל - רבותינו זכרונם לברכה) היו המנהיגים הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל לאחר חתימת המקרא, מימי אנשי כנסת הגדולה, ובעיקר מתקופת בית שני (החל מתחילת תקופת הזוגות במאה ה-3 לפנה"ס), עד לחתימת התלמוד הבבלי בתחילת המאה ה-6.

חָדָשׁ!!: שבת וחז"ל · ראה עוד »

חזנות

"עמוד" החזן בקבר דוד המלך בהר ציון מקהלת חזנות "בזמירות", הפועלת במועצה אזורית מטה בנימין במופע בעיריית פתח תקווה חזנות הוא כינוי לקריאה של פרקי דת יהודית, בצורה מוזיקלית.

חָדָשׁ!!: שבת וחזנות · ראה עוד »

חזק חזק ונתחזק

העמוד האחרון בחומש בראשית. ניתן לראות שלאחר הפסוק האחרון הודפסה המילה 'חזק' חֲזַק חֲזַק וְנִתְחַזֵּק (או וְנִתְחַזַּק) היא קריאה שנוהגים לומר בני קהילות אשכנז בסיום כל אחד מחמישה חומשי תורה.

חָדָשׁ!!: שבת וחזק חזק ונתחזק · ראה עוד »

חזקיה בן רבי חייא

חזקיה היה אמורא בדור הראשון לאמוראי ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: שבת וחזקיה בן רבי חייא · ראה עוד »

חזון אחרית הימים (ישעיהו)

חזון אחרית הימים היא נבואה המופיעה ב, לפיה באחרית הימים יכירו עמים רבים באלוהי ישראל, ושבעולם ישרור שלום כללי, שיהפוך את כלי הנשק למיותרים.

חָדָשׁ!!: שבת וחזון אחרית הימים (ישעיהו) · ראה עוד »

חזון עובדיה (ספר)

חזון עובדיה היא סדרת ספרים בת 22 כרכים שחיבר הרב עובדיה יוסף.

חָדָשׁ!!: שבת וחזון עובדיה (ספר) · ראה עוד »

חזון הצמחונות והשלום

חזון הצמחונות והשלום מבחינה תורנית הוא מאמר העוסק במקומה של הצמחונות ביהדות, שנערך על ידי הרב דוד כהן (ה"נזיר") על בסיס שני מאמרים של הרב אברהם יצחק הכהן קוק.

חָדָשׁ!!: שבת וחזון הצמחונות והשלום · ראה עוד »

חברת האוטובוסים המאוחדת

תחנת האוטובוסים ברח' סולטאן סולימאן בירושלים המזרחיתחברת הנסיעות המאוחדת (בערבית: شركة السفريات الموحدة; שרכת א-ספריאת אל-מווחדה) הוא איחוד של שבעת חברות תחבורה ציבורית של מזרח ירושלים.

חָדָשׁ!!: שבת וחברת האוטובוסים המאוחדת · ראה עוד »

חבלים

חבלים הוא רומן אוטוביוגרפי מאת חיים באר, שיצא לאור בשנת 1998 במסגרת "ספריה לעם" של הוצאת "עם עובד".

חָדָשׁ!!: שבת וחבלים · ראה עוד »

חג

הכדור המסמל את תחילת השנה החדשה, בחגיגות בכיכר טיימס בניו יורק חג הוא יום שבו ציין אירוע משמח בעל משמעות היסטורית, דתית, לאומית וכדומה, באמצעות טקסים, חגיגות, תפילות ומנהגים שונים, על פי מנהג או על פי החוק.

חָדָשׁ!!: שבת וחג · ראה עוד »

חגי איזירר

הרב חגי נפתלי איזירר (ה'תש"ב, 19 בנובמבר 1941 – ח' שבט ה'תש"ף, 2 בפברואר 2020) היה דיין ישראלי, שכיהן כחבר בית הדין הרבני הגדול בין השנים 2002–2011.

חָדָשׁ!!: שבת וחגי איזירר · ראה עוד »

חגי פינסקר

חגי פינסקר, 1969תמונה להחלפה חצר הרדיו על שם חגי פינסקר, סמוך לבניין קול ישראל בירושלים חגי פינסקר (22 ביוני 1925 - 22 בינואר 2007) היה מוותיקי הרדיו בישראל והמנהל הראשון של הטלוויזיה הישראלית.

חָדָשׁ!!: שבת וחגי פינסקר · ראה עוד »

חגי ישראל ומועדיו

רימון ושופר. מסמלי החג היהודי ראש השנה סרטונים מעגל החגים הישראלי בסדר כרונולוגי (החל מתשרי) - וידאו כרטיס ברכה לראש השנה מגרמניה, שנת 1900. ביום זה מתחילים עשרת ימי תשובה, לכן מאחלים "לשנה טובה תכתבו". הפסוק בתחתית מתייחס לארבעת המינים, אותם אוחזים בחג הסוכות (ראו תמונה). חגי ישראל ומועדיו הם כלל החגים והמועדים היהודיים הקיימים.

חָדָשׁ!!: שבת וחגי ישראל ומועדיו · ראה עוד »

חגים ציבוריים בישראל

החגים הציבוריים בישראל הם החגים הלאומיים שמוכרים רשמית בכנסת.

חָדָשׁ!!: שבת וחגים ציבוריים בישראל · ראה עוד »

חגים ומועדים באסלאם

מתפללים ביום שישי בעת חודש הרמדאן בהר הבית, 1996. אוסף דן הדני, הספרייה הלאומית חגים ומועדים באסלאם מציינים בדרך כלל מאורעות המצוינים בקוראן, הנסובים בדרך כלל סביב מעשי הנביא מוחמד.

חָדָשׁ!!: שבת וחגים ומועדים באסלאם · ראה עוד »

חגים ומועדים בקהילות ביתא ישראל

החגים והמועדים בקהילות ביתא ישראל מקורם בהלכה ובמסורת שבע"פ שקדמו לימי חז"ל והותאמו למציאות החיים בגלות סאמיאן.

חָדָשׁ!!: שבת וחגים ומועדים בקהילות ביתא ישראל · ראה עוד »

חגיגות שנת ה-60 למדינת ישראל

לוגו יום העצמאות ה-60 למדינת ישראל חגיגות שנת ה-60 למדינת ישראל התקיימו לכבוד יום העצמאות ה-60 למדינת ישראל שחל בתאריך ג' באייר ה'תשס"ח - 8 במאי 2008.

חָדָשׁ!!: שבת וחגיגות שנת ה-60 למדינת ישראל · ראה עוד »

חדשות סוף השבוע

חדשות סוף השבוע היא מהדורת החדשות המרכזית של חדשות 12 בימי שבת, בהגשת דנה ויס ולעיתים גם קרן מרציאנו.

חָדָשׁ!!: שבת וחדשות סוף השבוע · ראה עוד »

חדייב

בית המקדש ועיר דוד, מראה מבריכת השילוח - בחזית עיר דוד ארמונות מלכי חדייב. ארמונות מלכי חדייב בדגם ירושלים בסוף ימי בית שני מבט על הארמונות מדרום - מזרחה לבריכת השילוח איור של פתח קברי המלכים במאה ה-19 המיוחסים למלכי בית חדייב חַדְיָב (סורית: ܚܕܝܐܒ, תעתיק מדויק: חדיאב; נקראת גם "אדיאבן" ובתלמוד "הדייב" ו"חדייף") הייתה ממלכה עתיקה באשור, בצפון הסהר הפורה, שהתקיימה בין השנים 15 ל-116.

חָדָשׁ!!: שבת וחדייב · ראה עוד »

חופי ירדן

המשוררת רחל בלובשטיין-סלע "חוֹפֵי יַרְדֵּן" הוא אחת מארבע הטיוטות שכתבה רחל המשוררת.

חָדָשׁ!!: שבת וחופי ירדן · ראה עוד »

חוק איסור נהיגה ברכב בחוף ים

חוק איסור נהיגה ברכב בחוף ים, התשנ"ז הוא חוק ישראלי שהתקבל בכנסת ב-10 במרץ 1997.

חָדָשׁ!!: שבת וחוק איסור נהיגה ברכב בחוף ים · ראה עוד »

חוק איסור פתיחת בתי עינוגים בתשעה באב

חוק איסור פתיחת בתי עינוגים בתשעה באב (הסמכה מיוחדת), תשנ"ח-1997 הוא חוק העוסק בציביון הציבורי של ליל תשעה באב במדינת ישראל אשר נחקק בכנסת בשנת 1997.

חָדָשׁ!!: שבת וחוק איסור פתיחת בתי עינוגים בתשעה באב · ראה עוד »

חוק איסור הונאה בכשרות

תעודת כשרות לבית קפה חוק איסור הונאה בכשרות, התשמ"ג-1983, מייחד את הסמכות להעניק תעודת כשרות לרבנות הראשית ולרבנים שהוסמכו על-ידה לצורך כך, ולרבנות הצבאית עבור מקומות המגישים אוכל למערכת הביטחון.

חָדָשׁ!!: שבת וחוק איסור הונאה בכשרות · ראה עוד »

חוק עזר

חוק עזר עירוני הוא חוק שתקף בתחומה של רשות מקומית מסוימת במדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: שבת וחוק עזר · ראה עוד »

חוק שעות עבודה ומנוחה

חוק שעות עבודה ומנוחה הוא חוק הקובע את הזמנים שבהם מותר למעביד להעביד את העובד, את זכות העובד למנוחה שבועית, ואת הגמול שיש לשלם בעד עבודה נוספת.

חָדָשׁ!!: שבת וחוק שעות עבודה ומנוחה · ראה עוד »

חוק שירות ביטחון

חוק שירות ביטחון, התשמ"ו-1986 הוא החוק המסדיר את הגיוס לצה"ל.

חָדָשׁ!!: שבת וחוק שירות ביטחון · ראה עוד »

חוק שירותי תעופה

חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה) (חוק טיבי), התשע"ב-2012 הוא חוק ישראלי המחייב את חברת התעופה להסדיר את זכויות הנוסעים בעת ביטול טיסה, עיכוב טיסה ודחיית טיסה מצד חברות התעופה.

חָדָשׁ!!: שבת וחוק שירותי תעופה · ראה עוד »

חוק ההסמכה (שבת)

חוק לתיקון פקודת העיריות (מס' 40), התשנ"א-1990 (מוכר יותר כ"חוק ההסמכה") הוא חוק שחוקקה הכנסת ה-12, במטרה להסמיך את הרשויות המקומיות בישראל לקבוע את שעות הפתיחה של בתי עסק בתחום שיפוטן גם מטעמים שבמסורת דתית.

חָדָשׁ!!: שבת וחוק ההסמכה (שבת) · ראה עוד »

חוק יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי

חוק יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי (מכונה גם: חוק הלאום או חוק יסוד: הלאום), מעגן בחוק-יסוד את זהותה של מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי, ומוסיף סדרת הוראות העוסקות במאפייניה היסודיים של המדינה כמדינה יהודית.

חָדָשׁ!!: שבת וחוק יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי · ראה עוד »

חוקי מגן

חוקי מגן (באנגלית: protective labor law) הם חוקים הנכללים בדיני העבודה ומטילים על מעביד את החובה להעניק לעובדיו תנאי עבודה מינימליים מסוימים.

חָדָשׁ!!: שבת וחוקי מגן · ראה עוד »

חורבת עוצה

מפת האתר וסימון שטחי החפירה. במערב האתר בולט תל קטן ובמרכזו באר מים, שבעבר הקרוב שפעה במשך כל השנה חורבת עוצה הוא תל קטן על כביש עכו-צפת מערבית לצומת כפר יסיף.

חָדָשׁ!!: שבת וחורבת עוצה · ראה עוד »

חול (פירושונים)

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: שבת וחול (פירושונים) · ראה עוד »

חול המועד

חול המועד (בראשי תיבות: חוה"מ) הוא כינוי ביהדות למועדים מהתורה, שבהם לא ציוותה התורה לקיים יום טוב.

חָדָשׁ!!: שבת וחול המועד · ראה עוד »

חולדה קמפניינו

חולדה קמפניינו וילדיה בקבוצת יבנה, 1952 חולדה קמפניינו (17 בינואר 1914 - 17 בספטמבר 1992) הייתה ניצולת שואה, אשר העידה במשפט אייכמן בירושלים כנציגת יהדות איטליה וחיברה את הספר האוטוביוגרפי "לדור אשר לא ידע: קורותיה של אם צעירה, בשנה גורלית בגולת איטליה".

חָדָשׁ!!: שבת וחולדה קמפניינו · ראה עוד »

חולה (הלכה)

בהלכה, קיימים דינים מיוחדים לאדם המוגדר כחולה מבחינה הלכתית, ובהן פטור ממצוות עשה מסוימות או הקלה בהן, וכן היתר לעבור על מצוות לא תעשה מסוימות.

חָדָשׁ!!: שבת וחולה (הלכה) · ראה עוד »

חובת התלמידים

חובת התלמידים הוא ספר מוסר ותיקון המידות על דרך החסידות.

חָדָשׁ!!: שבת וחובת התלמידים · ראה עוד »

חוה מונד

חוה מוֹנד (נולדה ב-1984) היא דוגמנית ומגישת טלוויזיה ישראלית.

חָדָשׁ!!: שבת וחוה מונד · ראה עוד »

חוות העלמות

לאה מירון, חנה מייזל, שרה לייקין, שרה מלכין. שורה תחתונה: רחל רוזנפלד, ציפורה אברמסון, יהודית קרביצקי. חוות העלמות הייתה חווה חקלאית להכשרת נערות לעבודה בחקלאות על שפת ימת הכנרת, שפעלה בין השנים 1911–1916.

חָדָשׁ!!: שבת וחוות העלמות · ראה עוד »

חוות הלימוד

חוות הלימוד היא משק חקלאי-חינוכי שהקימה רחל ינאית בן-צבי בירושלים.

חָדָשׁ!!: שבת וחוות הלימוד · ראה עוד »

חי נושא את עצמו

החי נושא את עצמו הוא כלל הלכתי (נאמר בעיקרו בהלכות שבת, אך משתמשים בו לפעמים גם בהלכות אחרות) לפיו הנושא חי, אינו נחשב כמי שנושא אותו לגמרי.

חָדָשׁ!!: שבת וחי נושא את עצמו · ראה עוד »

חי ה' וברוך צורי

"חַי ה' וּבָרוּךְ צוּרִי" הוא פיוט המושר בראשית הסעודה השנייה בשבת.

חָדָשׁ!!: שבת וחי ה' וברוך צורי · ראה עוד »

חינוך (הלכה)

מצוות חינוך (או דין חינוך) היא מצווה מדרבנן המחייבת את האב לחנך את בנו הקטן לקיים את המצוות, על מנת להרגילו לקיימם אף לכשיגדיל ויתחייב במצוות מהתורה.

חָדָשׁ!!: שבת וחינוך (הלכה) · ראה עוד »

חינוך ישראלי (תנועה)

סמל התנועה חינוך ישראלי היא תנועה מהצד השמאלי של המפה הפוליטית שמטרתה העמקת ערכי החינוך הממלכתי בישראל, על ידי חיזוק זהות לאומית (יהודית או ערבית) לצד זהות דמוקרטית-הומניסטית, כבסיס משותף לכלל ילדי ישראל.

חָדָשׁ!!: שבת וחינוך ישראלי (תנועה) · ראה עוד »

חיפה

חֵיפָה (בערבית: حيفا; בעברית ניתן למצוא במקורות את הכתיבים חיפא, חיפה, או חפה) היא עיר באזור הכרמל, השלישית בגודל אוכלוסייתה בישראל (אחרי ירושלים ותל אביב-יפו), בעלת אוכלוסייה מעורבת עם מיעוט ערבי.

חָדָשׁ!!: שבת וחיפה · ראה עוד »

חילוק רשויות

סוגיית חילוק רשויות עוסקת בטלטול על גג שמעל בתים השייכים לאדם שונים סוגיית חילוק רשויות עוסקת גם בטלטול על גגות של בתים השייכים לאנשים שונים, מופרדים זה מזה, אך סמוכים זה לזה חילוק רשויות הוא כלל בהלכות ערובין, העוסק בגבולות איסור טלטול חפצים בשבת, בין רשות היחיד אחת לרשות היחיד אחרת, ודן בגדר רשות היחיד כאשר מדובר בשטח הטפל לרשות - גג.

חָדָשׁ!!: שבת וחילוק רשויות · ראה עוד »

חילול שבת

בהלכות שבת, חילול שבת הוא מושג שפירושו אי-שמירה על איסורי שבת - ל"ט אבות מלאכה ותולדותיהן, וכן איסורי שבות.

חָדָשׁ!!: שבת וחילול שבת · ראה עוד »

חיטוט באף

חיטוט באף היא פעולה שבה מוחדרת אצבע לאחד מנחירי האף, בדרך כלל במטרה להרחיק ממנו נזלת יבשה וגופים זרים, או במטרה לגרד באף.

חָדָשׁ!!: שבת וחיטוט באף · ראה עוד »

חיבוט הקבר

חיבוט הקבר הוא עונש המוזכר בקבלה על הנאה שאינה לשם שמים.

חָדָשׁ!!: שבת וחיבוט הקבר · ראה עוד »

חיוב מזונות

בהלכה, חיוב המזונות שחייב הבעל לאשה הוא חיוב מהתורה או מדרבנן, כחלק מחובות שאר כסות ועונה.

חָדָשׁ!!: שבת וחיוב מזונות · ראה עוד »

חיי אדם

חיי אדם הוא ספר הלכה שנכתב בסוף המאה ה-18 או בתחילת המאה ה-19 בידי רבי אברהם דנציג.

חָדָשׁ!!: שבת וחיי אדם · ראה עוד »

חיי שנים-עשר הקיסרים

חיי שנים־עשר הקיסרים (בלטינית: De Vita Caesarum, "על חיי הקיסרים") הוא חיבור ידוע של 12 ביוגרפיות המספרות על קיסריה הראשונים של האימפריה הרומית החל מיוליוס קיסר ועד לתקופתו של דומיטיאנוס, אשר נכתב בידי גאיוס סווטוניוס טרנקוילוס.

חָדָשׁ!!: שבת וחיי שנים-עשר הקיסרים · ראה עוד »

חיימה הראשון, מלך אראגון

מטבע שעליו רשום שמו של המלך חיימה הראשון חיימה הראשון (בספרדית: Jaime I de Aragón; 2 בפברואר 1208 - 27 ביולי 1276), ה"כובש", היה מלך אראגון בין השנים 1213–1276.

חָדָשׁ!!: שבת וחיימה הראשון, מלך אראגון · ראה עוד »

חיים מרדכי רולר

הרב חיים מרדכי רולר (כ"ח באדר תרכ"ח, 1868–ט' בחשוון תש"ז, אוקטובר 1946) היה הרב של טרגו ניאמץ במשך כיובל שנים, מחבר שו"ת "באר חיים מרדכי".

חָדָשׁ!!: שבת וחיים מרדכי רולר · ראה עוד »

חיים משה קנופף

חיים משה קְנוֹפּף (כ"ו בשבט ה'תרפ"ט, 6 בפברואר 1929 - י' באב ה'תשע"ה, 26 ביולי 2015) היה איש תקשורת חרדי-ישראלי ממוצא פולני.

חָדָשׁ!!: שבת וחיים משה קנופף · ראה עוד »

חיים אריה ארלנגר

הרב חיים אריה ארלנגר (נכתב: ערלאנגער;כ"א בניסן תרפ"ד, 1924 – ט"ו בכסלו תשמ"ח, 1988) היה מקובל חרדי שווייצרי.

חָדָשׁ!!: שבת וחיים אריה ארלנגר · ראה עוד »

חיים אריה לייבוש הורוביץ

רבי חיים אריה לייבוש הלוי איש הורוביץ (בכתיב ארכאי: הורוויץ; ח' בסיוון ה'תרי"א – י"ב בכסלו ה'תרס"ה), רב בקהילות קרקוב וז'ולקייב תוך מחלוקת עם החסידים המקומיים.

חָדָשׁ!!: שבת וחיים אריה לייבוש הורוביץ · ראה עוד »

חיים אלעזר שפירא

הרב חיים אלעזר שפירא (בהונגרית: Spira Lázár, בצ'כית/סלובקית: Lazar Spira; מכונה ה"מנחת אלעזר", על שם ספרו; ה' בטבת ה'תרל"ב, 17 בדצמבר 1871 – ב' בסיוון ה'תרצ"ז, 12 במאי 1937) היה אב"ד מוקצ'בו (מונקאץ') והאדמו"ר השלישי של חסידות מונקאטש.

חָדָשׁ!!: שבת וחיים אלעזר שפירא · ראה עוד »

חיים אברהם דב לוין

רבי חיים אברהם דב הכהן לוין (או אברהם (חיים) דובער לוין, כונה גם "המלאך"; נפטר בו' בסיוון ה'תרצ"ח) היה משפיע חסידי בארצות הברית, מייסד ומנהיג קהילת המלאכים.

חָדָשׁ!!: שבת וחיים אברהם דב לוין · ראה עוד »

חיים סבתו

הרב חיים הכהן סַבָּתו (נולד בד' בשבט תשי"ב, 31 בינואר 1952) הוא ממייסדי ישיבת ההסדר ברכת משה במעלה אדומים, וראש הישיבה שלה מאז ה'תשע"ה.

חָדָשׁ!!: שבת וחיים סבתו · ראה עוד »

חיים פסחוביץ

הרב חיים פסחוביץ (ה'תרל"ט, 1879 - כ"ב בשבט ה'תשט"ז, 4 בפברואר 1956) היה רב ליטאי, שנטה בסוף ימיו בירושלים, לקומוניזם, והתפרסם בשל כך בכינוי: הרב האדום.

חָדָשׁ!!: שבת וחיים פסחוביץ · ראה עוד »

חיים פינחס שיינברג

הרב חיים פינחס שיינברג ישיבת תורה אור הרב חיים פינחס שיינברג (כ"ז באלול ה'תר"ע, 1 באוקטובר 1910 - כ"ז באדר ה'תשע"ב, 20 במרץ 2012) היה ראש ישיבת תורה אור, פוסק הלכה, רבה של קריית מטרסדורף בירושלים וחבר במועצת גדולי התורה של דגל התורה.

חָדָשׁ!!: שבת וחיים פינחס שיינברג · ראה עוד »

חיים קורח

מארי חיים בן יוסף קורח (ה'תקפ"ד, 1824 – כ' באלול ה'תרע"ד, 11 בספטמבר 1914) היה מרבני תימן, מחכמי הישיבה הכללית, ורבם של רוב רבני תימן בתחילת המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: שבת וחיים קורח · ראה עוד »

חיים רבי

הרב חיים רבי (נולד בכ"ד באב תשי"ג, 5 באוגוסט 1953) הוא רב חרדי-ספרדי, מחזיר בתשובה, ראש מוסדות עטרת חכמים, ומחבר ספרי הלכה ומוסר.

חָדָשׁ!!: שבת וחיים רבי · ראה עוד »

חיים שאול עבוד

ספר שירי זמרה שלם הרב חיים שאול עבוד (1890–13 ביוני 1977 כ"א בסיון ה'תשל"ז) היה פייטן, משורר, איש חינוך ונדבן, מחבר ספר ״שירי זמרה השלם" המאגד בתוכו את שירת הבקשות של יהדות ארם צובא ופיוטים שכתב.

חָדָשׁ!!: שבת וחיים שאול עבוד · ראה עוד »

חיים טירר

רבי חיים בן רבי שלמה טִירֶר (Thirer; ~ה'ת"ק, 1740 - כ"ז בכסלו ה'תקע"ח, 6 בדצמבר 1817) היה מגדולי תנועת החסידות ומחבר ספרי חסידות נודעים.

חָדָשׁ!!: שבת וחיים טירר · ראה עוד »

חיים זאב הירשברג

חיים זאב הירשברג (י"א בתשרי תרס"ד, 2 באוקטובר 1903, טרנופול, גליציה, האימפריה האוסטרו-הונגרית – ט' בשבט תשל"ו, 11 בינואר 1976) היה רב, היסטוריון ומזרחן, גדול חוקריה של יהדות צפון אפריקה בדור הראשון שלאחר קום המדינה.

חָדָשׁ!!: שבת וחיים זאב הירשברג · ראה עוד »

חיים חג'בי

הרב חיים חג'בי (1865–1949; ה'תרכ"ו – כ' בחשוון ה'תש"י) היה רב, מקובל, מגדולי רבני יהדות תימן במאה ה-18 וה-19.

חָדָשׁ!!: שבת וחיים חג'בי · ראה עוד »

חיים בז'רנו

הרב אנריקה בכור חיים משה בֶּזֶ'רָנוֹ (1846 או 1850 – 3 באוגוסט 1931) היה תלמיד חכם יהודי-ספרדי מבולגריה, פייטן עברי וחוקר שפת הלדינו.

חָדָשׁ!!: שבת וחיים בז'רנו · ראה עוד »

חיים דרוקמן

הרב דרוקמן בטקס פרס עמינח יעקב שפירא והרב יהושע מגנס אהרן הראל הרב חיים מאיר דרוקמן (ט"ז בחשוון ה'תרצ"ג, 15 בנובמבר 1932 – ב' בטבת ה'תשפ"ג, 25 בדצמבר 2022) היה רב ישראלי, ראש ישיבה, מחנך, חבר כנסת, מחבר ספרי הגות רבים ומנהיג ציבור ציוני דתי.

חָדָשׁ!!: שבת וחיים דרוקמן · ראה עוד »

חיים הלברשטאם

רבי חיים הלברשטאם מצאנז (מכונה: "הדברי חיים" על שם ספרו; ה'תקנ"ז, 1797 – כ"ה בניסן ה'תרל"ו, 19 באפריל 1876), היה רבה של העיר צאנז ומייסדה של חסידות צאנז.

חָדָשׁ!!: שבת וחיים הלברשטאם · ראה עוד »

חיים ורנר

הרב חיים שלמה ורנר (נולד בי"ב באדר א' ה'תש"ו 13 בפברואר 1946) הוא משפיע ותלמיד חכם חסידי.

חָדָשׁ!!: שבת וחיים ורנר · ראה עוד »

חיים כפוסי

רבי חיים כפוסי (ה"רח"כ"; 1540 לערך – י"ב בשבט ה'שצ"א, 1631) היה פוסק הלכה ופרשן, מגדולי חכמי מצרים במאות השש עשרה והשבע עשרה.

חָדָשׁ!!: שבת וחיים כפוסי · ראה עוד »

חיים יעקב גולדוויכט

הרב חיים יעקב גולדוויכט בצעירותו (מאחור), שני משמאל: הרב יצחק ברוכסון, אביה החורג של אשתו רחל מרים הרב חיים יעקב גולדוויכט (ד' באלול ה'תרפ"ה, 24 באוגוסט 1925 – ז' באדר א' ה'תשנ"ה, 6 בפברואר 1995) היה ממייסדי ישיבת כרם ביבנה, ישיבת ההסדר הראשונה בארץ ישראל, וראש הישיבה הראשון שלה.

חָדָשׁ!!: שבת וחיים יעקב גולדוויכט · ראה עוד »

חיים יצחק בונין

חיים יצחק בונין. מאוסף התצלומים של מכון גנזים חיים יצחק בונין (הומל, ו' בשבט ה'תרל"ה, 12 בינואר 1875 – ה'תש"ג, ינואר 1943, טרבלינקה) היה סופר עברי ויידישאי מחברי תנועת המזרחי.

חָדָשׁ!!: שבת וחיים יצחק בונין · ראה עוד »

חיים יהודה אריה וייל

הרב ד"ר חיים יהודה אריה וייל (י' באלול תרכ"ו, 1866-כ' בחשוון תש"ד, 18 בנובמבר 1943) היה רב בגרמניה.

חָדָשׁ!!: שבת וחיים יהודה אריה וייל · ראה עוד »

חייזרים קדומים

ציורי הסלע בוואל קמוניקה, ואל קמוניקה, איטליה. תומכי תאוריית האסטרונאוטים העתיקים מציינים כי התמונות האלה מזכירות אסטרונאוטים מודרניים חייזרים קדומים או אסטרונאוטים קדומים, הידועה גם כאסכולת האסטרונאוט הקדמון, היא תאוריה פסאודו-מדעית שקובעת כי יצורים אינטליגנטיים מהחלל החיצון (חוצנים) ביקרו בכדור הארץ בעבר, יצרו קשר עם בני אדם, והשפיעו על ההתפתחות של תרבויות אנושיות, טכנולוגיות ודתות.

חָדָשׁ!!: שבת וחייזרים קדומים · ראה עוד »

ב' בניסן

פרשת בר המצוה של ילד שנולד ב' ניסן היא ברוב השנים הפשוטות פרשת ויקרא, אך בשנים פשוטות מקביעות הכז היא פרשת צו.

חָדָשׁ!!: שבת וב' בניסן · ראה עוד »

ב' בשבט

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בב' שבט היא ברוב השנים פרשת בא.

חָדָשׁ!!: שבת וב' בשבט · ראה עוד »

ב' בתשרי

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: שבת וב' בתשרי · ראה עוד »

ב' בטבת

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד בב' טבת היא ברוב השנים פרשת ויגש.

חָדָשׁ!!: שבת וב' בטבת · ראה עוד »

ב' בחשוון

פרשת בר המצווה של ילד שנולד בב' חשוון היא פרשת לך לך, אם בר המצווה חל בשנה המתחילה ביום חמישי, או פרשת נח אם בר המצווה חל בשנה המתחילה בימים שני, שלישי או שבת.

חָדָשׁ!!: שבת וב' בחשוון · ראה עוד »

ב' בכסלו

פרשת בר המצווה של ילד שנולד בב' כסלו היא פרשת ויצא, אם בר המצוה חל בשנה המתחילה ביום חמישי, או פרשת תולדות אם בר המצווה חל בשנה המתחילה בימים שלישי, שני או שבת.

חָדָשׁ!!: שבת וב' בכסלו · ראה עוד »

בן איש חי (ספר)

בן איש חי הוא ספר הלכות ודרשות מחולק לסדר פרשיות השבוע, ובו ביאור קצר על הפרשה והלכות שחובר על ידי חכם יוסף חיים מבגדאד (1834–1909), לפי סדר דרשותיו של הרב לקהילתו בשבתות.

חָדָשׁ!!: שבת ובן איש חי (ספר) · ראה עוד »

בן-ציון מאיר חי עוזיאל

הרב עוזיאל בטקס זיכרון לחיילים היהודים שנפלו במהלך מלחמת העולם השנייה, ירושלים, 1946 הרב בן-ציון מאיר חי עוּזיאל (י"ג בסיוון ה'תר"ם, 23 במאי 1880 – כ"ד באלול ה'תשי"ג, 4 בספטמבר 1953) היה אחד הרבנים הבולטים במחצית הראשונה של המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: שבת ובן-ציון מאיר חי עוזיאל · ראה עוד »

בן-ציון רבינוביץ

הרב בצלאל שמחה מנחם בנציון רבינוביץ (מכונה בש"ם בנציון; נולד בח' באדר א' תרצ"ה, 1935) הוא האדמו"ר מביאלא ומחבר סדרת הספרים מבשר טוב.

חָדָשׁ!!: שבת ובן-ציון רבינוביץ · ראה עוד »

במטבח של עדן

במטבח של עדן היא תוכנית טלוויזיה ישראלית שעוסקת בבישול, המשודרת בערוץ הידברות (ערוץ 97) בהנחיית עדן הראל.

חָדָשׁ!!: שבת ובמטבח של עדן · ראה עוד »

במדבר

ספר בְּמִדְבַּר הוא הספר הרביעי מבין חמשת חומשי התורה.

חָדָשׁ!!: שבת ובמדבר · ראה עוד »

באמאלכי

כת הבאמלאכי (באנגלית: Bamalaki) הייתה כת נוצרית פרוטסטנטית באוגנדה שפרשה בשנת 1913 מהכנסייה הרשמית בשל דבקות חבריה במצוות המקרא שאינן מקוימות על ידי הנוצרים.

חָדָשׁ!!: שבת ובאמאלכי · ראה עוד »

באצ'קו פטרובו סלו

בָּאצְ'קוֹ פֶּטְרוֹבוֹ סֶלוֹ (בסרבית קירילית: Бачко Петрово Село, בסרבו-קרואטית: Bačko Petrovo Selo, בהונגרית: Péterréve, ביידיש: פעטראוואסעלע) הוא כפר בצפון סרביה בשטח הפרובינציה האוטונומית וויבודינה, השוכן על גדת הנהר טיסה.

חָדָשׁ!!: שבת ובאצ'קו פטרובו סלו · ראה עוד »

באר שבע

באר שבע היא עיר במחוז הדרום המשמשת כבירת המחוז (ולעיתים מכונה "בירת הנגב").

חָדָשׁ!!: שבת ובאר שבע · ראה עוד »

בארות יצחק

המגדל בבארות יצחק הישנה לאחר ההתקפה המצרית בְּאֵרוֹת יִצְחָק הוא קיבוץ דתי במישור החוף, ממזרח ליהוד, בתחום המועצה האזורית חבל מודיעין, המשתייך לתנועת הקיבוץ הדתי של הפועל המזרחי.

חָדָשׁ!!: שבת ובארות יצחק · ראה עוד »

בנק ערבי ישראלי

הלוגו הישן של הבנק בנק ערבי-ישראלי בע"מ היה בנק ישראלי שפעל כחלק מקבוצת בנק לאומי.

חָדָשׁ!!: שבת ובנק ערבי ישראלי · ראה עוד »

בנג'מין ברפמן

בנג'מין "בן" ברפמן (באנגלית: Benjamin Brafman; נולד ב-21 ביולי 1948 בברוקלין) הוא עורך דין יהודי-אמריקאי.

חָדָשׁ!!: שבת ובנג'מין ברפמן · ראה עוד »

בנדיגאמוס

בנדיגאמוס הוא מזמור ששרים לאחר הסעודה על פי המסורת של היהודים הספרדים-פורטוגזים ויהודי טורקיה.

חָדָשׁ!!: שבת ובנדיגאמוס · ראה עוד »

בני מנשה

מיכאל פרוינד עם צעיר מבני מנשה במיזורם שבהודו בני מנשה הם חלק מבני השבטים קוקי-צ'ין-מיזו ממדינות מיזוראם, אסאם ומניפור שבצפון מזרח הודו על גבול מיאנמר, שמיוחסים לשבט מנשה.

חָדָשׁ!!: שבת ובני מנשה · ראה עוד »

בני אפרים

בני אפריים (בטלוגו.

חָדָשׁ!!: שבת ובני אפרים · ראה עוד »

בני ברק

בְּנֵי בְּרַק היא עיר במחוז תל אביב, השמינית בגודל אוכלוסייתה בישראל.

חָדָשׁ!!: שבת ובני ברק · ראה עוד »

בני בתירה

משפחת בני בתירא, ובתלמוד הירושלמי זקני בתירא, היו חכמים שעמדו תקופה מסוימת בראש ההנהגה הדתית של עם ישראל, סמוך לתקופת חורבן בית שני, בתחילת תקופת התנאים.

חָדָשׁ!!: שבת ובני בתירה · ראה עוד »

בנימין אייזנר

הרב בנימין אייזנר הרב בנימין (בני) אייזנר (ו' באדר ב' תש"ג 13 במרץ 1943 – א' בחשוון תשע"ב, 29 באוקטובר 2011) היה רב ומחנך, ממייסדי תלמוד תורה מורשה.

חָדָשׁ!!: שבת ובנימין אייזנר · ראה עוד »

בנימין זאב הרצל

בנימין זאב תאודור הרצל (בגרמנית: Theodor Herzl; בהונגרית: Herzl Tivadar; י' באייר ה'תר"ך, 2 במאי 1860 – כ' בתמוז ה'תרס"ד, 3 ביולי 1904) היה עיתונאי, משפטן, סופר, מחזאי ומדינאי יהודי; מפתח רעיון הציונות המדינית ומייסד הציונות כתנועה לאומית-מדינית ממוסדת בתנועה הציונית, ואחר כך בציבוריות היהודית ביישוב בארץ ישראל וברחבי העולם, וכן בספרות, ביצירה ובמחקר.

חָדָשׁ!!: שבת ובנימין זאב הרצל · ראה עוד »

בנימין הכהן ויטאלי

רבי בנימין הכהן ויטאלי (נודע בכינויו הרב"ך; ה'תי"א 1651 – ת"ץ?) היה רב, פוסק הלכה ומקובל.

חָדָשׁ!!: שבת ובנימין הכהן ויטאלי · ראה עוד »

בנימין יחזקאל יהודה

רבי בנימין יחזקאל יהודה (ה'תר"ד, 1844 - ג בתמוז ה'תרע"ב, 1912) היה ראש ישיבה, מקובל, וסוחר, ממנהיגי קהילת הספרדים בירושלים בכלל וקהילת עולי עיראק בפרט.

חָדָשׁ!!: שבת ובנימין יחזקאל יהודה · ראה עוד »

בניית המשכן

בניית המשכן היא תהליך בנייתו של המשכן בזמן שהייתם של עם ישראל תחת הר סיני.

חָדָשׁ!!: שבת ובניית המשכן · ראה עוד »

בסתר רעם

בסתר רעם - הלכה, הגות ומנהיגות בימי השואה הוא ספרה של אסתר פרבשטין, היסטוריונית חרדית וראש הקתדרה להוראת השואה במכללה ירושלים.

חָדָשׁ!!: שבת ובסתר רעם · ראה עוד »

בסיס תל נוף

בסיס חיל־האוויר תֵּל נוֹף (בשמו הרשמי: בסיס חיל האוויר 8. בקיצור: בח"א 8, "כנף 22" לשעבר) הוא בסיס טיסה של חיל האוויר הישראלי.

חָדָשׁ!!: שבת ובסיס תל נוף · ראה עוד »

בסיס לדבר האסור

בסיס (הכרית) לדבר האסור (טלפון סלולרי) בהלכה היהודית, מוגדר כבסיס לדבר האסור חפץ שעליו מונח דבר האסור בטלטול בשבת ובחג ולכן נעשה מוקצה.

חָדָשׁ!!: שבת ובסיס לדבר האסור · ראה עוד »

בציעת הפת

בציעת הפת בציעת הפת היא הלכה בהלכות סעודה שענינה סדר בציעת הלחם בסעודה וחלוקתו לסועדים.

חָדָשׁ!!: שבת ובציעת הפת · ראה עוד »

בקר לחלב

חליבת פרה בידיים. חליבת פרה בידי מכונה בברזיל. בקר לחלב (באנגלית: dairy cattle) הוא שם כולל למספר זני פרות המטופחות לשם הפקת חלב גדולה.

חָדָשׁ!!: שבת ובקר לחלב · ראה עוד »

בקבוק חם

בקבוק חם בקבוק חם הוא מכל ממולא מים חמים ופקוק, המיועד לחימום במיטה או לחימום איבר גוף מסוים.

חָדָשׁ!!: שבת ובקבוק חם · ראה עוד »

בר מצווה

חתן בר מצווה בבית הכנסת כותל המערבי בר מצווה (ארמית: בן מצווה) הוא נער יהודי שהגיע לגיל 13 ונעשה מחויב הלכתית בעשיית מצוות בעצמו, ולא בשם הוריו שהיו אחראיים לכך לפני כן.

חָדָשׁ!!: שבת ובר מצווה · ראה עוד »

בר כוכבא

ישוע בן גלגולה, נמצאה במערת האגרות. נפתחת במילים "משמעון בן כוסבה" שמעון בן כוסבה (מוכר בשמות בר כוכבא או בר כוזיבא; ? – 135 לספירה) היה מנהיגו של המרד היהודי הגדול השלישי נגד האימפריה הרומית, שקרוי כיום על שמו: מרד בר כוכבא.

חָדָשׁ!!: שבת ובר כוכבא · ראה עוד »

בר יוחאי (פיוט)

"בר יוחאי" נוסח כורדיסטן, הוקלט בירושלים בשנת 1971. "בר יוחאי" נוסח חלקיס שביוון, הוקלט בחלקיס בשנת 1970. "בר יוחאי", נוסח תוניס, הוקלט בשנת 1966. בַּר יוֹחָאי הוא פיוט העוסק בתנא רבי שמעון בר יוחאי.

חָדָשׁ!!: שבת ובר יוחאי (פיוט) · ראה עוד »

בראשית

סֵפֶר בְּרֵאשִׁית הוא הספר הראשון בספרי התנ"ך.

חָדָשׁ!!: שבת ובראשית · ראה עוד »

ברנינג מן

האיש הבוער, 2004. ממשתתפי הפסטיבל, 2002. סופת חול במדבר הסלע השחור, 2009. מרכז הפסטיבל, 2010. יצירת אמנות מתכת בפסטיבל, 2006. ברנינג מן (באנגלית: Burning Man מילולית: "האיש הבוער") הוא פסטיבל הנערך מדי שנה במדבר הסלע השחור שבצפון מדינת נבדה שבארצות הברית.

חָדָשׁ!!: שבת וברנינג מן · ראה עוד »

ברק קופמן

הרב ברק קופמן (10 באוקטובר 1900 – 1943) היה רב חסידי, צרפתי יליד פולין, נרצח באושוויץ.

חָדָשׁ!!: שבת וברק קופמן · ראה עוד »

ברבורים

ברבורים שחורי-צוואר ברבור מחצצר ברבור מצוי ברבורים (שם מדעי: Cygnini) הוא שבט של עופות מים ממשפחת הברווזיים (ותת-משפחת האווזים) המורכב משני סוגים בעלי קרבה גנטית לאווז ולברווז, אשר פלומתם לבנה לרוב והם בעלי צוואר ארוך היוצר צורת חצי-קשת.

חָדָשׁ!!: שבת וברבורים · ראה עוד »

ברוך אל עליון

"בָּרוּךְ אֵל עֶלְיוֹן" הוא פיוט שנכתב על ידי רבי ברוך בן שמואל ממגנצא והוא מושר בקהילות אשכנז בזמירות השבת בעת הסעודה השנייה.

חָדָשׁ!!: שבת וברוך אל עליון · ראה עוד »

ברוך שאמר

"ברוך שאמר", פתיחת פסוקי דזמרא, מתוך סידור קורן דו-לשוניברוך שאמר היא ברכה הפותחת את פסוקי דזמרא הנאמרים בתפילת שחרית.

חָדָשׁ!!: שבת וברוך שאמר · ראה עוד »

ברוך בן יצחק

עמוד השער של החיבור "ספר התרומה", ורשה - ירושלים רבי ברוך בן רבי יצחק (1140 לערך - 1211) היה תלמיד חכם ופוסק, מבעלי התוספות.

חָדָשׁ!!: שבת וברוך בן יצחק · ראה עוד »

ברוך גיגי

שיעור כללי של הרב ברוך גיגי, שבט תשע"ז הרב ברוך גיגי (נולד ב־1957) הוא אחד מראשי ישיבת הר עציון, רב בית הכנסת הספרדי באלון שבות ומראשי פורום תקנה.

חָדָשׁ!!: שבת וברוך גיגי · ראה עוד »

ברוך ה' יום יום

ברוך ה' יום יום הוא זמר לשבת שנתחבר על ידי רבי שמעון בן יצחק ("רבי שמעון הגדול"), מגדולי פייטני אשכנז.

חָדָשׁ!!: שבת וברוך ה' יום יום · ראה עוד »

ברוריה

בּרוּריָה (לעיתים ברוריא) הייתה תלמידת חכמים מהיחידות בספרות חז"ל, בת הדור הרביעי של תקופת התנאים (המחצית השנייה של המאה ה-2 לספירה), אשת התנא רבי מאיר ובתו של התנא רבי חנינא בן תרדיון.

חָדָשׁ!!: שבת וברוריה · ראה עוד »

ברכת אבות

ברכת אבות היא הברכה הראשונה בתפילת העמידה.

חָדָשׁ!!: שבת וברכת אבות · ראה עוד »

ברכת קדושת היום

"קדושת היום" היא הברכה האמצעית בתפילת שבע – תפילת העמידה של שבת ויום טוב, ותפילת מוסף של ראש חודש וחול המועד.

חָדָשׁ!!: שבת וברכת קדושת היום · ראה עוד »

ברכת שים שלום

ברכת שים שלום היא הברכה האחרונה הנאמרת בתפילת העמידה.

חָדָשׁ!!: שבת וברכת שים שלום · ראה עוד »

ברכת חונן הדעת

ברכת חונן הדעת היא הברכה הרביעית בתפילת שמונה עשרה, והראשונה משלוש עשרה ברכות הבקשה בתפילה זו.

חָדָשׁ!!: שבת וברכת חונן הדעת · ראה עוד »

ברכת ברוך ה' לעולם

ברכת ברוך ה' לעולם (או: יראו עינינו, ברכת הפסוקים או ברכת המולך בכבודו) היא ברכה הנאמרת בחלק מנוסחי התפילה היהודיים בתפילת ערבית של חול לאחר ברכת השכיבנו או כחלק ממנה.

חָדָשׁ!!: שבת וברכת ברוך ה' לעולם · ראה עוד »

ברכת המזון

פיוטים הפותחים את סדר ברכת המזון בשבת ויום טוב בִּרְכַּת הַמָּזוֹן היא ברכה אחרונה הנאמרת על פי ההלכה בסיום כל סעודה בה נאכל לחם בכמות משביעה (ומדברי חכמים, אפילו בכמות של כזית).

חָדָשׁ!!: שבת וברכת המזון · ראה עוד »

ברכת האילנות

נוסח ברכת האילנות תלוי על עץ, קיבוץ לוטן הרב פינחס מנחם אלתר, הרב זלמן ברוך מלמד ויעקב כץ (כצל'ה) בברכת האילנות בבית אל בִּרְכַּת הָאִילָנוֹת היא אחת מברכות הראייה הנאמרת פעם אחת בשנה בחודש ניסן כשרואים את פריחתם של אילנות מאכל.

חָדָשׁ!!: שבת וברכת האילנות · ראה עוד »

ברכת החודש

בִּרְכַּת הַחֹדֶשׁ (ביהדות ספרד ותימן: הכרזת ראש חודש או תיקון ראש חודש) היא תפילה בה מברכים את החודש הבא ומכריזים על מועדו של ראש החודש. התפילה נאמרת בין ההפטרה לתפילת מוסף בשבת שלפני ראש חודש. שבת זו נקראת שַׁבַּת מְבָרְכִים, על שם הברכה, והיא נחשבת לשבת חגיגית יותר מהרגיל.

חָדָשׁ!!: שבת וברכת החודש · ראה עוד »

ברכת הבנים

ברכת הבנים היא ברכה הנהוגה בחלק מקהילות ישראל, בה ההורים (או האב בלבד) מברכים את ילדיהם בליל שבת ובערב יום הכיפורים, ובקצת קהילות אשכנז גם במוצאי שבת.

חָדָשׁ!!: שבת וברכת הבנים · ראה עוד »

ברכת כהנים

בִּרְכַּת הכֹּהֲנִים היא ברכה המופיעה בתורה בספר במדבר במסגרת ציווי על הכהנים לברך את בני ישראל, ואת בני ישראל להתברך מן הכהנים.

חָדָשׁ!!: שבת וברכת כהנים · ראה עוד »

ברכה

ברכת התורה מוצגת על שלט בבית-כנסת. בְּרָכָה היא תפילה קצרה שנאמרת לפני קיום מצווה, וכן בזמן מועד או חוויה יוצאת-דופן בחייו של אדם.

חָדָשׁ!!: שבת וברכה · ראה עוד »

ברכה (נימוס)

מצדיעים לבוש. ברכה היא פעולה של תקשורת אשר בה בני אדם, מתוך כוונה, מביאים לידיעת הזולת את נוכחותם, מפגינים תשומת לב או מציינים סוג של מערכת יחסים או סטטוס חברתי בין פרטים או בין קבוצות של אנשים שבאים לידי מגע זה עם זה.

חָדָשׁ!!: שבת וברכה (נימוס) · ראה עוד »

בריך שמיה

בריך שמיה היא תפילה בארמית הנאמרת בשעה שפותחים את ארון הקודש להוצאת ספר תורה, לפני קריאת התורה.

חָדָשׁ!!: שבת ובריך שמיה · ראה עוד »

בריאת העולם

אלוהים בורא את האור, ביום הראשון לבריאה. תחריט מאת גוסטב דורה. בריאת העולם הוא שם כללי לסיפורי עם שונים העוסקים בבריאה והייחודיים לתרבויות רבות ושונות ברחבי תבל.

חָדָשׁ!!: שבת ובריאת העולם · ראה עוד »

בריאת העולם (יהדות)

בריאת העולם היא עדי חנה סיפור מקראי המופיע בתחילת ספר בראשית, ומתאר את בריאת העולם על ידי אלוהים.

חָדָשׁ!!: שבת ובריאת העולם (יהדות) · ראה עוד »

בריאת העולם ביהדות ובאנומה אליש

בין בריאת העולם ביהדות לבין סיפור הבריאה באנומה אליש יש נקודות דמיון רבות שהביאו חוקרי מקרא רבים לפתח אסכולה שנקראת בלעז פאן-בבילוניזם (כלל המיתוסים הבבליים).

חָדָשׁ!!: שבת ובריאת העולם ביהדות ובאנומה אליש · ראה עוד »

בריס פון מינכהאוזן

שער הספר "יהודה", שירים: פון מינכהאוזן, איורים: אפרים משה ליליין בֶּריס אלברֶכט קוֹנוֹן אַוּגוסט היינריך, פרַייהֶר פון מינכהאוזן (בגרמנית: Börries Albrecht Conon August Heinrich Freiherr von Münchhausen; 20 במרץ 1874 – 16 במרץ 1945) היה משורר רומנטי גרמני.

חָדָשׁ!!: שבת ובריס פון מינכהאוזן · ראה עוד »

ברירה (הלכה)

בְּרֵירָה היא כינוי הלכתי למתן משמעות בזמן הווה לפעולה שהתבצעה בעבר (באופן רטרואקטיבי).

חָדָשׁ!!: שבת וברירה (הלכה) · ראה עוד »

ברית מילה

ברית מילה (בקיצור: "בְּרִית") היא מצוות עשה יסודית ביהדות למול את עורלת כל הזכרים ביום השמיני ללידתם.

חָדָשׁ!!: שבת וברית מילה · ראה עוד »

ברית ערים

ברית ערים היא אמנה בין רשויות מקומיות, אשר משתפות פעולה למען קידום ערכים משותפים, ופועלות בנפרד מן השלטון המרכזי, בין היתר במטרה לקידום אזרחות עירונית.

חָדָשׁ!!: שבת וברית ערים · ראה עוד »

ברית המילה (אירוע מקראי)

מילת יצחק על ידי אברהם, ספר תורה מרגנסבורג, שנת 1300 לערך. ברית המילה היא סיפור מקראי המופיע בסוף פרשת לך לך שבספר בראשית, במהלכו כרת אברהם ברית עם ה' כאשר חלקו של אברהם בברית הוא מילת כל צאצאיו הזכרים, ואף מילת עבדיו וצאצאי עבדיו.

חָדָשׁ!!: שבת וברית המילה (אירוע מקראי) · ראה עוד »

ברידג'פורט

ברידג'פורט (באנגלית: Bridgeport) היא עיר במחוז פיירפילד שבמדינת קונטיקט בארצות הברית.

חָדָשׁ!!: שבת וברידג'פורט · ראה עוד »

בשמים ראש

שו"ת בְּשָׂמִים רֹאשׁ הוא חיבור הלכתי – פסאודואפיגרפי שיוחס לרא"ש על ידי מוציאו לאור הרב שאול ברלין.

חָדָשׁ!!: שבת ובשמים ראש · ראה עוד »

בתולה (הלכה)

כא בתולה לפי הגדרת ההלכה היא אשה שמעולם לא קיימה יחסי אישות ולכן בתוליה עדיין קיימים.

חָדָשׁ!!: שבת ובתולה (הלכה) · ראה עוד »

בתי מחסה

כיכר בתי מחסה כיום מפת הרובע היהודי בתי מחסה - הבניין הדרומי, שנות ה-30 ביזת בתי מחסה עם נפילת הרובע היהודי, 1948 שער הכניסה לכיכר בתי מחסה "בתי מחסה" הוא מתחם דירות שנבנה בין השנים 1860–1890 ברובע היהודי בעיר העתיקה שבירושלים.

חָדָשׁ!!: שבת ובתי מחסה · ראה עוד »

בתי קולנוע בתל אביב

בן-יהודה בימי זוהרו קולנוע שדרות, 1955 קולנוע עדן, ינואר 2006 קולנוע תל אביב, אפריל 2008 הרס קולנוע תל אביב, נובמבר 2010 בנין בית הקולנוע אלנבי (מאי, 2014) קולנוע "גת" לפני סגירתו, מאי, 2015 הבניין ביפו ששימש את קולנוע אלהמברה; בשנת 2011, בצורתו המחודשת. המבנה משמש היום כמרכז תנועת הסיינטולוגיה. אוניברסיטה ברמת אביב ליד מרכז הירידים כמה שנים לפני שנהרס סינמטק תל אביב המשמש בתור ארכיון סרטים ומרכז כנסים ופסטיבלי קולנוע הבניין העגול ששימש את קולנוע הסינרמה בתל אביב-יפו 25 אולמות להקרנה מסחרית של סרטים הכוללים 4,757 מושבים, לאורך שנת 2009 ביקרו בבתי הקולנוע בעיר 909,247 אנשים מתוך 9,875,855 צפיות בכלל בתי הקולנוע בישראל (9.2%).

חָדָשׁ!!: שבת ובתי קולנוע בתל אביב · ראה עוד »

בתי זיקוק לנפט

בתי זיקוק לנפט בע"מ (בראשי התיבות "בז"ן"), הידועה גם כ"קבוצת בזן", היא חברה ציבורית ישראלית העוסקת בזיקוק נפט גולמי ובייצור וייצוא מוצרי דלק בישראל, הקבוצה היא תשלובת הפטרוכימיה הגדולה בישראל.

חָדָשׁ!!: שבת ובתי זיקוק לנפט · ראה עוד »

בתי הספר הפולניים-העבריים

בתי הספר הפולניים-העבריים (הדו-לשוניים; בלועזית: האוּטרַאקוִויסטיים (Utraquist)) היו בתי ספר יהודיים-ציוניים שפעלו ברחבי פולין בתקופה שבין שתי מלחמות העולם.

חָדָשׁ!!: שבת ובתי הספר הפולניים-העבריים · ראה עוד »

בתי כנסת בלוב

בתי הכנסת בלוב היוו מוסד מרכזי בחיי הקהילה היהודית בלוב.

חָדָשׁ!!: שבת ובתי כנסת בלוב · ראה עוד »

בל תוסיף ובל תגרע

בל תוסיף ובל תגרע הן שתי מצוות לא תעשה מהתורה שמקורן בפסוק:.

חָדָשׁ!!: שבת ובל תוסיף ובל תגרע · ראה עוד »

בלבב ימים

"בִּלְבַב יַמִּים" הוא סיפור מאת ש"י עגנון, המתאר את מסעה של קבוצת חסידים מגליציה לארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: שבת ובלבב ימים · ראה עוד »

בטי סלומון דה רוטשילד

בֶּטִי "בַּתְיָה" סַלוֹמוֹן דֶה רוֹטְשִׁילְד (15 ביוני 1805 – 1 בספטמבר 1886) הייתה בתו של סלומון מאיר רוטשילד, אשתו של ג'יימס מאיר רוטשילד ואמו של אדמונד ג'יימס דה רוטשילד המכונה "אבי היישוב" "הנדיב הידוע".

חָדָשׁ!!: שבת ובטי סלומון דה רוטשילד · ראה עוד »

בחדרי חרדים

בחדרי חרדים הוא אתר חדשות למגזר החרדי.

חָדָשׁ!!: שבת ובחדרי חרדים · ראה עוד »

בג"ץ מירון נגד שר העבודה

בגץ מירון נגד שר העבודה (287/69) הייתה עתירה שהתנהלה בשנת 1969 בו הגיש הרב והדיין שמחה מירון עתירה כנגד שר העבודה הנוגעת להעסקת יהודים בשבת, על מנת לאפשר שידורי טלוויזיה.

חָדָשׁ!!: שבת ובג"ץ מירון נגד שר העבודה · ראה עוד »

בג"ץ דיזיין נגד משרד העבודה והרווחה

בבג"ץ 5026/04 דיזיין 22 - שארקד לוקס רהיטים בע"מ נ' ראש ענף היתרי עבודה בשבת, אגף הפיקוח משרד העבודה והרווחה נדונה השאלה אם חוק שעות עבודה ומנוחה מהווה פגיעה בחופש העיסוק הפרה של חוק יסוד: חופש העיסוק, בכך שלמעסיקים אסור להעסיק עובדים בשבת, בהיותה יום המנוחה הקבוע לעובד היהודי.

חָדָשׁ!!: שבת ובג"ץ דיזיין נגד משרד העבודה והרווחה · ראה עוד »

בגן של דודו

בגן של דודו היא סדרת סרטים מוזיקליים ישראלית לילדים בכיכובו של דודו פישר, ששווקה בקלטות וידאו ותקליטורי וידאו.

חָדָשׁ!!: שבת ובגן של דודו · ראה עוד »

בגדי שבת

חסיד ירושלמי לבוש בבגדי שבת ירושלמיים ילדי ברסלב בבגדי שבת, מאה שערים בגדי שבת הם בגדים מכובדים שאותם לובשים היהודים הדתיים בשבתות ובחגי ישראל וכן גם בחולי מועד לשם הדגשת החגיגיות והייחודיות של ימים אלו.

חָדָשׁ!!: שבת ובגדי שבת · ראה עוד »

בוא שיר עברי

בוא שיר עברי היא תוכנית המשודרת בגלי צה"ל בכל שבת בבוקר החל מנובמבר 2014 בעריכתו ובהגשתו של יורם רותם.

חָדָשׁ!!: שבת ובוא שיר עברי · ראה עוד »

בונה

קטגוריה:שמות משפחה קטגוריה:שמות פרטיים.

חָדָשׁ!!: שבת ובונה · ראה עוד »

בורר ביום טוב

מלאכת בורר היא אחת משלושים ותשע המלאכות שנאסרו בשבת.

חָדָשׁ!!: שבת ובורר ביום טוב · ראה עוד »

בורו פארק

המרפאה של בית החולים המתודיסטי בשדרה ה-16 בורו פארק (באנגלית: Borough Park, ביידיש: באָראָ פּאַרק) היא שכונה בחלקו הדרום מערבי של רובע ברוקלין בעיר ניו יורק שבארצות הברית.

חָדָשׁ!!: שבת ובורו פארק · ראה עוד »

בולמאס

בולמאס הוא מאפה מסורתי מהמטבח של יהדות ספרד.

חָדָשׁ!!: שבת ובולמאס · ראה עוד »

בוטיון

בוטיון בחוף ים במפרץ ביסקאיה הבוטיון (בספרדית: Botellón, "בקבוק גדול") הוא מנהג הרווח בחיי הלילה בספרד, בו מתאספת קבוצה גדולה של צעירים, בדרך כלל בגילאים 16-25 בפארקים, ברחובות או בבתים פרטיים, שם הם שותים אלכוהול שהם קנו בחנויות ורשתות הסופר במחירים זולים.

חָדָשׁ!!: שבת ובוטיון · ראה עוד »

בין שתי ערים (עגנון)

בין שתי ערים הוא סיפור קצר מאת ש"י עגנון, העוסק בחיי היהודים בגרמניה בזמן מלחמת העולם הראשונה.

חָדָשׁ!!: שבת ובין שתי ערים (עגנון) · ראה עוד »

בין השמשות (יהדות)

בין השמשות בהלכה היהודית, בין השמשות הוא פרק זמן בסוף היום(דמדומי ערב) שמעמדו מסופק עקרונית ולא ניתן להכריע האם הוא נחשב לחלק מהיום הקודם או לחלק מהלילה(הלילה הוא חלק מהיום הבא), ולספק זה השלכות רבות: זמני כניסת ויציאת שבתות וחגים, ספירת הימים לברית מילה ולנידה, הזמן המתאים לקיום מצוות שזמנן רק ביום או רק בלילה ועוד.

חָדָשׁ!!: שבת ובין השמשות (יהדות) · ראה עוד »

בינה - התנועה ליהדות חברתית

בינה - הבית של היהדות הישראלית (גם: בינ"ה, ראשי תיבות של "בית יוצר נשמת האומה", ביטוי שטבע חיים נחמן ביאליק) הוא ארגון שעוסק בחינוך לזהות יהודית ותרבות ישראלית.

חָדָשׁ!!: שבת ובינה - התנועה ליהדות חברתית · ראה עוד »

ביצה מבושלת

ביצה מבושלת היא ביצה שבושלה על קליפתה בסיר מים מומלחים.

חָדָשׁ!!: שבת וביצה מבושלת · ראה עוד »

בישול (פירושונים)

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: שבת ובישול (פירושונים) · ראה עוד »

בישול בחמה

בישול בחמה הוא מושג בהלכות בישול.

חָדָשׁ!!: שבת ובישול בחמה · ראה עוד »

בית משפחה

בית משפחה (באנגלית: Bet Mishpachah) היא קהילה יהודית שוויונית הממוקמת במחוז כיכר דופונט, וושינגטון די. סי., ארצות הברית.

חָדָשׁ!!: שבת ובית משפחה · ראה עוד »

בית מדרש גור

בית מדרש גור הוא מרכז חסידות גור, השוכן ברחוב ירמיהו בירושלים, בסמוך למתחם בית היתומים שנלר.

חָדָשׁ!!: שבת ובית מדרש גור · ראה עוד »

בית אלוהים (צ'ארלסטון)

ק"ק "בית אלוהים", צילום מ-2006. קהל קדוש בית אלוהים (באנגלית: Congregation Kahal Kadosh Beth Elohim או KKBE), הוא בית כנסת רפורמי בצ'ארלסטון, שקם ב-1749 כמניין מסורתי בנוסח הספרדים.

חָדָשׁ!!: שבת ובית אלוהים (צ'ארלסטון) · ראה עוד »

בית ספר ויצמן (נהריה)

בית ספר ויצמן הוא בית ספר יסודי, בית הספר הראשון שהוקם בנהריה.

חָדָשׁ!!: שבת ובית ספר ויצמן (נהריה) · ראה עוד »

בית קברות

מצבות בבית העלמין ירקון בית עלמין נוצרי במקסיקו בית קברות בדואי בבאר שבע בית קברות צבאי בריטי בבאר שבע בית קברות יהודי עתיק בפודו אילואיי, רומניה טוקאי בהונגריה בית קברות יהודי מודרני בית הקברות היהודי העתיק בפראג קבורה בקומות בבית העלמין ירקון בית קברות או בית עלמין או בית חיים (בלשון סגי נהור), הוא שטח אדמה ייעודי, שבו נטמנות גופות אנשים לאחר מותם.

חָדָשׁ!!: שבת ובית קברות · ראה עוד »

בית קברות יהודי

קברים יהודיים בישראל העלמין היהודי בהר הזיתים, ירושלים בית קברות יהודי ב-Kasteelwal שב-Buren, הולנד טובינגן בגרמניה בית קברות יהודי (או בית עלמין, בית עולם, בית החיים, בית שלום) הוא בית קברות בו טומנים היהודים את מתיהם, על פי המסורת היהודית.

חָדָשׁ!!: שבת ובית קברות יהודי · ראה עוד »

בית שמואל - מרכז שמשון

בית שמואל - מרכז שמשון הוא מרכז לתרבות, כנסים, אירועים והארחה הנמצא בשכונת ממילא בלב ירושלים ושייך לאיגוד העולמי ליהדות מתקדמת – ארגון הגג העולמי של קהילות היהדות הרפורמית, הפרוגרסיבית, הליברלית והרקונסטרוקטיבית.

חָדָשׁ!!: שבת ובית שמואל - מרכז שמשון · ראה עוד »

בית שרעבי

כניס בית אלשרעבי היה אחד ממרכזי התורה ומבתי הכנסת הוותיקים שברובע היהודים ("קאע אל-יהוד") בצנעא בירת תימן.

חָדָשׁ!!: שבת ובית שרעבי · ראה עוד »

בית שטרן

הרצל (בחליפה הלבנה) בחזית בית שטרן בו התארח, 1898 בית שטרן לקראת סיום עבודות שחזורו, מאי 2007 בית שטרן הוא בניין משומר ומשוחזר ברובע ממילא בירושלים, בין הבודדים שלא נהרסו כליל במסגרת התוכניות לפיתוח המתחם.

חָדָשׁ!!: שבת ובית שטרן · ראה עוד »

בית שימוש

אסלה בית שימוש (ידוע גם כשירותים, בית כיסא, בית הכבוד, נוחיות) הוא מקום בו עושה אדם את צרכיו.

חָדָשׁ!!: שבת ובית שימוש · ראה עוד »

בית דניאל (תל אביב)

בית דניאל הוא הקהילה המרכזית של היהדות הרפורמית בתל אביב.

חָדָשׁ!!: שבת ובית דניאל (תל אביב) · ראה עוד »

בית הספר הריאלי

בית הספר הריאלי העברי בחיפה (ידוע בשמו המקוצר "בית הספר הריאלי" ואף "הריאלי") הוא בית ספר מוכר שאינו רשמי בחיפה.

חָדָשׁ!!: שבת ובית הספר הריאלי · ראה עוד »

בית הקברות שומרי שבת

מראה כללי של בית הקברות שומרי שבת, דצמבר 2016 (לאורך התמונה משמאל, חומת בית הקברות המפרידה בינו ובין בית הקברות של נציבי ישיבת פוניבז') בית הקברות שומרי שבת הוא בית הקברות הוותיק של בני ברק, הנמצא בדרום העיר.

חָדָשׁ!!: שבת ובית הקברות שומרי שבת · ראה עוד »

בית התקיעה

שחזור משוער של בית התקיעה. זוהי הפינה הדרום-מערבית, כך שהכותל המערבי נמצא בצידה התחתון של התמונה אבן "לבית התקיעה" במקומה כיום הכתובת המקורית, המוצגת במוזאון ישראל אפשרויות הקריאה המקובלות של הכתובת בית התקיעה הייתה פינה בבית המקדש, שבה נהגו לעמוד ולתקוע בחצוצרות כדי להכריז על כניסת שבת ומועדים.

חָדָשׁ!!: שבת ובית התקיעה · ראה עוד »

בית החלוצות (ירושלים)

בית ליגת נשים למען ישראל, 2007 בית החלוצות (קיץ 2012) בית החלוצות (לשעבר בית ליגת נשים למען ישראל) הוא מבנה בשכונת רחביה בירושלים שהוקם כבית חלוצות.

חָדָשׁ!!: שבת ובית החלוצות (ירושלים) · ראה עוד »

בית הבחירה למאירי

בית הבחירה (או בית הבחירה למאירי ובקיצור "המאירי") הוא חיבור מקיף על המשנה והתלמוד הבבלי מאת רבי מנחם בן שלמה למשפחת המאירי מחכמי פרובנס, והמפורסם ביותר מבין חיבורי המאירי.

חָדָשׁ!!: שבת ובית הבחירה למאירי · ראה עוד »

בית הכנסת אלגריבה

בית הכנסת אלגריבה (בערבית: كنيس الغريبة; תעתיק מדויק: אלע'ריבה) הוא בית כנסת עתיק באי ג'רבה בתוניסיה.

חָדָשׁ!!: שבת ובית הכנסת אלגריבה · ראה עוד »

בית הכנסת אוהל יצחק

בית הכנסת המקורי בית הכנסת אוהל יצחק הוא בית כנסת מפואר ברחוב הגיא בגבולו הדרומי של הרובע המוסלמי בעיר העתיקה בירושלים.

חָדָשׁ!!: שבת ובית הכנסת אוהל יצחק · ראה עוד »

בית הכנסת איצקוביץ'

מראה כללי, אוגוסט 2016 שלט הסבר על בית הכנסת איצקוביץ' ברחוב הרב שך תפילת ערבית באיצקוביץ, סמוך לשעה 1 בלילה בית הכנסת (תפארת צבי) איצקוביץ' הוא בית כנסת ברחוב הרב שך בבני ברק, סמוך לפינת רחוב רבי עקיבא.

חָדָשׁ!!: שבת ובית הכנסת איצקוביץ' · ראה עוד »

בית הכנסת אייזיק אייגרי

בית הכנסת אייזיק אייגרי (באנגלית: Isaac Agree Downtown Synagogue) הוא בית כנסת במרכז העיר דטרויט, הממוקם בכתובת 1457 Griswold Street בדטרויט, מישיגן, ארצות הברית.

חָדָשׁ!!: שבת ובית הכנסת אייזיק אייגרי · ראה עוד »

בית הכנסת נווה שלום

בית הכנסת נווה שלום (בטורקית: Neve Şalom Sinagogu) הוא בית כנסת באזור קרקוי ברובע בייאולו, באיסטנבול, טורקיה.

חָדָשׁ!!: שבת ובית הכנסת נווה שלום · ראה עוד »

בית הכנסת עדס

בית הכנסת סמל של שבט דן שהיה מחוק עד לא מזמן וכיום שוחזר לוי בית הכנסת עַדֶס נמצא בשכונת נחלת ציון בירושלים, והוא המפואר מכל בתי הכנסת בנחלאות.

חָדָשׁ!!: שבת ובית הכנסת עדס · ראה עוד »

בית הכנסת עושה שלום

עושה שלום הוא בית הכנסת היחיד בלורל, מרילנד, ואחד מחמשת בתי הכנסת הרקונסטרוקציוניסטים במטרופוליטן בולטימור-וושינגטון.

חָדָשׁ!!: שבת ובית הכנסת עושה שלום · ראה עוד »

בית הכנסת רומבך

צריחי בית הכנסת רומבך בית הכנסת ברחוב רוּמבך בבודפשט הידוע גם כ"בית הכנסת רוּמבך" (בהונגרית: Rumbach utcai zsinagóga או Rombach zsinagóga) או Rombach Schul (רומבך שול) הוא בית כנסת, שכיום הוא לא פעיל, ברחוב רומבך שבשטן (Rumbach Sebestyén) מספר 11 - 13 (פעם מספר 8), ברובע 7 (נקראת גם ארז'בטווארוש) של בודפשט, בירת הונגריה.

חָדָשׁ!!: שבת ובית הכנסת רומבך · ראה עוד »

בית הכנסת של קורו

בית הכנסת של קורו (בספרדית: Casa de Oración Hebrea "בית תפילה עברי") הוא בית כנסת בעיר סנטה אנה דה קורו, בצפון ונצואלה, הממוקמת לחוף הים הקריבי, לא רחוק מהאי ההולנדי קוראסאו.

חָדָשׁ!!: שבת ובית הכנסת של קורו · ראה עוד »

בית הכנסת חארה צגירה

החצר המוזנחת של בית הכנסת לשעבר בית הכנסת חארה צגירה (בערבית: كنيس حارة صغيرة, בתעתיק: חארה צגירה, כלומר: "שכונה קטנה") הוא בית כנסת עתיק באי ג'רבה, תוניסיה.

חָדָשׁ!!: שבת ובית הכנסת חארה צגירה · ראה עוד »

בית הכנסת חיים

בית הכנסת חיים (בפרסית: کنیسای حییم) הוא בית כנסת בטהראן, איראן, ברחוב טיר 30, שנודע בעבר בשם "Qavam-os-Saltane".

חָדָשׁ!!: שבת ובית הכנסת חיים · ראה עוד »

בית הכנסת במדרס

בית הכנסת במדרס הוא בית הכנסת היחיד הקיים בטמיל נאדו.

חָדָשׁ!!: שבת ובית הכנסת במדרס · ראה עוד »

בית הכנסת ברחוב אלדרידג'

עזרת הנשים בקומה השנייה של ההיכל בית המדרש במרתף בית הכנסת חזית מבנה בית הכנסת בית הכנסת ברחוב אלדרידג' (באנגלית: Eldridge Street Synagogue; נבנה בשנת 1887 בלואר איסט סייד במנהטן על ידי יהודים ממזרח אירופה שהיגרו לניו יורק. כיום בית הכנסת מוכר כאתר היסטורי לאומי וממשיך לתפקד כמקום התפילה של קהילת "קהל עדת ישורון".

חָדָשׁ!!: שבת ובית הכנסת ברחוב אלדרידג' · ראה עוד »

בית הכנסת בוויס-מרקס

שער בית הכנסת קהל קדוש שער השמים (באנגלית: Bevis Marks Synagogue) הוא בית הכנסת הפעיל העתיק ביותר בבריטניה.

חָדָשׁ!!: שבת ובית הכנסת בוויס-מרקס · ראה עוד »

בית הכנסת בית רחל (אסטנה)

בית הכנסת בית רחל הוא בית כנסת באסטנה, קזחסטן.

חָדָשׁ!!: שבת ובית הכנסת בית רחל (אסטנה) · ראה עוד »

בית הכנסת בית יעקב

בית הכנסת בית יעקב הוא בית כנסת הממוקם לאורך החלק האסיאתי של הבוספורוס ליד כנסייה יוונית אורתודוקסית, באזור הנקרא קוזגונג'וק באיסטנבול, טורקיה.

חָדָשׁ!!: שבת ובית הכנסת בית יעקב · ראה עוד »

בית הכנסת האר"י האשכנזי

חזית בית הכנסת מראה בתוך המבנה ארון הקודש חקל תפוחין קדישין, על יד בית הכנסת בית כנסת האר"י האשכנזי בצפת הוא מבתי הכנסת הקדומים הקיימים ברובע היהודי העתיק בצפת.

חָדָשׁ!!: שבת ובית הכנסת האר"י האשכנזי · ראה עוד »

בית הכנסת האשכנזי (איסטנבול)

ארון הקודש של בית הכנסת בית הכנסת האשכנזי באיסטנבול (בטורקית: Eşkenazi Sinagogu) הוא בית כנסת אשכנזי הנמצא ליד מגדל גלאטה ברובע בייאואולו (Beyoğlu) בחלקה האירופי של איסטנבול.

חָדָשׁ!!: שבת ובית הכנסת האשכנזי (איסטנבול) · ראה עוד »

בית הכנסת הגדול (חיפה)

עיטור בצורת מגן דויד על קיר בית הכנסת הגדול של חיפה בית הכנסת הגדול של חיפה הוקם במזרח שכונת הדר הכרמל בשנת 1937, ונפתח לתפילה בערב ראש השנה שנת תרצ"ט (ספטמבר 1938).

חָדָשׁ!!: שבת ובית הכנסת הגדול (חיפה) · ראה עוד »

בית הכנסת הגדול (ירושלים)

בית הכנסת הגדול בירושלים בית הכנסת הגדול הוא בית כנסת ברחוב המלך ג'ורג' בירושלים, בצמוד לבניין היכל שלמה ובסמוך לבית הכנסת ישורון.

חָדָשׁ!!: שבת ובית הכנסת הגדול (ירושלים) · ראה עוד »

בית הכנסת הגדול של פירנצה

בית הכנסת הגדול של פירנצה - מאי 2007 בית הכנסת הגדול של פירנצה (באיטלקית: Tempio Maggiore Israelitico) הוקם בשלהי המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: שבת ובית הכנסת הגדול של פירנצה · ראה עוד »

בית הכנסת הגדול של בודפשט

בית הכנסת הנאולוגי שברחוב דוהאן (בהונגרית: Dohány utcai Zsinagóga/Nagy Zsinagóga) שבבודפשט, הונגריה, הוא בית הכנסת הגדול ביותר ביבשת אירופה, והחמישי בגודלו בעולם לאחר בתי המדרש של חסידויות גור ובעלז שבירושלים, בית הכנסת הגדול החדש של ויז'ניץ שבקריית ויז'ניץ בבני ברק, ובית הכנסת עמנו-אל שבניו יורק, ארצות הברית.

חָדָשׁ!!: שבת ובית הכנסת הגדול של בודפשט · ראה עוד »

בית הכנסת הישן (ארפורט)

בית הכנסת הישן בארפורט, נבנה ב-1094 בית הכנסת הישן בעיר ארפורט בגרמניה הוא אחד מבתי הכנסת העתיקים ביותר באירופה של ימי הביניים הקיימים עד היום.

חָדָשׁ!!: שבת ובית הכנסת הישן (ארפורט) · ראה עוד »

בית הכנסת היכל יהודה

בית הכנסת היכל יהודה, הידוע גם כבית הכנסת רקנאטי או הקונכייה, הוא בית כנסת הממוקם ברחוב מנחם בן סרוק 13 בתל אביב, בסמוך למגדל המאה ובשטחו של הכפר ההיסטורי סומייל.

חָדָשׁ!!: שבת ובית הכנסת היכל יהודה · ראה עוד »

בית הכנסת והמרכז למורשת היהדות ע"ש צימבליסטה

בית הכנסת והמרכז למורשת היהדות ע"ש צימבליסטה שוכן באוניברסיטת תל אביב.

חָדָשׁ!!: שבת ובית הכנסת והמרכז למורשת היהדות ע"ש צימבליסטה · ראה עוד »

בית הכנסת ישורון

יְשׁוּרוּן (במקור: יְשֻׁרוּן) הוא בית כנסת אשכנזי מרכזי בירושלים שנוסד בשנות ה-20 של המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: שבת ובית הכנסת ישורון · ראה עוד »

בית היתומים של יאנוש קורצ'אק

בית היתומים הראשון שלו ברחוב קרוכמלאנה (Krochmalna), ורשה. בית היתומים היהודי של יאנוש קורצ'אק, פעל בוורשה שבפולין משנת 1912 ועד אוגוסט 1942, בהנהלתו של קורצ'אק.

חָדָשׁ!!: שבת ובית היתומים של יאנוש קורצ'אק · ראה עוד »

בית היתומים היהודי בפרנקפורט

בית היתומים היהודי בפרנקפורט שבגרמניה הוקם בשנת 1874, ושימש כמקלט ליתומים יהודים.

חָדָשׁ!!: שבת ובית היתומים היהודי בפרנקפורט · ראה עוד »

בית הילדים ע"ש צבע אלעזרקי

בית הילדים ע"ש צבע אלעזרקי הוא עמותה רשומה המפעילה בית בנתניה לכ-200 ילדים בסיכון בגילאי 6–18 מכל רחבי ישראל.

חָדָשׁ!!: שבת ובית הילדים ע"ש צבע אלעזרקי · ראה עוד »

בית כנסת

בית הכנסת ברחוב אלדרידג' ניו יורק, ארצות הברית בית הכנסת הגדול ביותר בכל פריז וצרפת יציע ישיבת העזרת נשים של בית הכנסת בית הכנסת ירושלמי יד שלום בית כנסת שומרוני בחולון בית כנסת הוא בית התפילה היהודי (או לעיתים נדירות שומרוני).

חָדָשׁ!!: שבת ובית כנסת · ראה עוד »

בית כנסת עולי בורסה

בית כנסת עולי בורסה הוא בית כנסת השוכן ברחוב הנביאים בירושלים.

חָדָשׁ!!: שבת ובית כנסת עולי בורסה · ראה עוד »

בית כנסת האלשיך

ארון הקודש בבית כנסת האלשיך הבימה בבית הכנסת. ניתן לראות מעליה את הקשתות הנושאות את הגג. בית כנסת האלשיך הוא בית כנסת בעיר העתיקה של צפת הקרוי על שמו של רבי משה אלשיך שהתפלל בו.

חָדָשׁ!!: שבת ובית כנסת האלשיך · ראה עוד »

בית כנסת הרמב"ן (הרובע היהודי)

מפת הרובע היהודי כולל אברכים "ברכה מציון" הפועל בבית הכנסת בית הכנסת הרמב"ן הוא בית כנסת עתיק השוכן ברובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים, ונחשב לבית הכנסת הרבני הקדום ביותר ברובע (בית הכנסת הקראי בירושלים קדום ממנו).

חָדָשׁ!!: שבת ובית כנסת הרמב"ן (הרובע היהודי) · ראה עוד »

בית כנסת היזדים

בית כנסת היזדים (תפארת ירושלים) בשכונת הבוכרים בירושלים שייך לעדת היזדים בירושלים בנשיאותו של רב העדה, הרב יוסף שרגא.

חָדָשׁ!!: שבת ובית כנסת היזדים · ראה עוד »

בית יעזק

בית יעזק היה מקום בירושלים בו התכנסו עדי קידוש החודש בתקופת בית שני ובו נבדקו על ידי הסנהדרין.

חָדָשׁ!!: שבת ובית יעזק · ראה עוד »

בית ישראל (גאנה)

בית ישראל היא קהילה בגאנה, אשר חבריה טוענים כי הם יהודים, צאצאיהם של עשרת השבטים האבודים של ישראל.

חָדָשׁ!!: שבת ובית ישראל (גאנה) · ראה עוד »

בית יהודיוף-חפץ

ריצוף בבית הכנסת שבקומה השנייה בית יהודיוף-חפץ הוא מבנה מגורים מפואר השוכן ברחוב עזרא 19 בשכונת הבוכרים בירושלים.

חָדָשׁ!!: שבת ובית יהודיוף-חפץ · ראה עוד »

ביתא ישראל

ביתא ישראל (בגעז: ቤተ እስራኤል - "בֵּתֶה אְסרָאֵל"; תרגום: "בית ישראל", כלומר "קהילת ישראל") היא קהילה היסטורית יהודית עם קשרים לתרבות ישראל ועדות יהודיות ומכונה גם יהודי אתיופיה.

חָדָשׁ!!: שבת וביתא ישראל · ראה עוד »

בילו סנטר

עופר בילו סנטר אאוטלט, המוכר בשם המקוצר ביל"ו סנטר הוא מרכז מסחרי גדול, בקריית עקרון, ליד צומת ביל"ו, בקרבת ההצטלבות של כביש 40 עם כביש 411.

חָדָשׁ!!: שבת ובילו סנטר · ראה עוד »

ביטול רשות

בהלכות ערובין, ביטול רשות הוא פעולה סמלית של הסתלקות מבעלות על רשות היחיד, פרטית או משותפת (לדוגמה מבוי, חצר, חדר מדרגות ובית מגורים).

חָדָשׁ!!: שבת וביטול רשות · ראה עוד »

ביטול רשות מחצר לחצר

מכללי ביטול רשות בהלכה, הוא ביטול רשות מחצר לחצר, מחלוקת אמוראית האם כלל ביטול רשות קיים גם מחצר לחצר, כדי להתיר טלטול במבוי.

חָדָשׁ!!: שבת וביטול רשות מחצר לחצר · ראה עוד »

ביטול רשות מבית לבית

ביטול רשות מבית לבית הוא שם של כלל בהלכות עירובין עוסק בדין ביטול רשות מבית בבעלות אדם אחד לבית שבבעלות אדם אחר, ובא להתיר את איסור טלטול בין רשויות היחיד מבית לבית, בניגוד לדין הרגיל שעוסק בביטול רשות בחצר משותפת ובא להתיר איסור זה מבית פרטי לחצר משותפת.

חָדָשׁ!!: שבת וביטול רשות מבית לבית · ראה עוד »

ביטול שמירת המקדש

האיסור לבטל את שמירת המקדש הוא מצוות לא תעשה מתוך תרי"ג מצוות, לפיה אסור לכהנים וללוויים להימנע ממצוות שמירת המקדש.

חָדָשׁ!!: שבת וביטול שמירת המקדש · ראה עוד »

ביד חזקה ובזרוע נטויה

בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה הוא מושג ביהדות, המוזכר בתנ"ך במספר מקומות.

חָדָשׁ!!: שבת וביד חזקה ובזרוע נטויה · ראה עוד »

ג' באדר

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד בג' אדר א' או שבר המצווה שלו חל בשנה פשוטה, היא ברוב השנים פרשת תרומה.

חָדָשׁ!!: שבת וג' באדר · ראה עוד »

ג' בשבט

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד בג' שבט היא, ברוב השנים, פרשת בא.

חָדָשׁ!!: שבת וג' בשבט · ראה עוד »

ג' בתשרי

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: שבת וג' בתשרי · ראה עוד »

ג' בטבת

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד בג' טבת היא ברוב השנים פרשת ויגש אבל אם בר המצוה חל בשנה חסרה המתחילה בשבת (שנה מקביעות זחא או זחג) פרשת בר המצוה היא פרשת מקץ.

חָדָשׁ!!: שבת וג' בטבת · ראה עוד »

ג' בחשוון

פרשת בר המצווה של ילד שנולד בג' חשוון היא פרשת לך לך, אם בר המצוה חל בשנה המתחילה ביום חמישי, או פרשת נח אם בר המצוה חל בשנה המתחילה בימים שני, שלישי או שבת.

חָדָשׁ!!: שבת וג' בחשוון · ראה עוד »

ג'חנון

ג'חנון גַ'חְנוּן (בערבית: جَحْنُون) הוא מאכל יהודי-תימני מסורתי שמקורו ביהדות עדן, שם קראו לו גָּחְנוּן.

חָדָשׁ!!: שבת וג'חנון · ראה עוד »

ג'ון פ. מאייר

ג'ון פאול מאייר (באנגלית: John Paul Meier; 8 באוגוסט 1942 – 18 באוקטובר 2022) היה חוקר מקרא אמריקאי וכומר קתולי.

חָדָשׁ!!: שבת וג'ון פ. מאייר · ראה עוד »

ג'ורג' רומני

ג'ורג' וילקן רומני (באנגלית: George Wilcken Romney; 8 ביולי 1907 – 26 ביולי 1995) היה איש עסקים אמריקאי ופוליטיקאי חבר המפלגה הרפובליקנית.

חָדָשׁ!!: שבת וג'ורג' רומני · ראה עוד »

ג'ובה (פירושונים)

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: שבת וג'ובה (פירושונים) · ראה עוד »

ג'ודי פוסטר

אלישה כריסטיאן "ג'ודי" פוסטר (באנגלית: Alicia Christian "Jodie" Foster; נולדה ב-19 בנובמבר 1962) היא שחקנית, מפיקה ובמאית קולנוע אמריקאית.

חָדָשׁ!!: שבת וג'ודי פוסטר · ראה עוד »

ג'ודי שיקגו

ג'ודי שיקגו (באנגלית: Judy Chicago; נולדה ב-20 ביולי 1939) היא אמנית יהודייה-אמריקאית.

חָדָשׁ!!: שבת וג'ודי שיקגו · ראה עוד »

ג'ייסון דב גרינבלט

ג'ייסון דב גרינבלט מבקר במנהרות לחימה ברצועת עזה, אוגוסט 2017 ג'ייסון דב גרינבלט בכותל המערבי, אוגוסט 2017 ג'ייסון דב גרינבלט מבקר בעוטף עזה, אוגוסט 2017 ג'ייסון דב גרינבלט (באנגלית: Jason Dov Greenblatt; נולד ב-1967) הוא עורך דין יהודי-אמריקאי.

חָדָשׁ!!: שבת וג'ייסון דב גרינבלט · ראה עוד »

גמרא סדורה

גמרא סדורה היא הוצאת ספרים שמוציאה מהדורה של הגמרא בעריכה מבארת, מנוקדת, מפוסקת ומחולקת לפסקאות, על מנת להקל על ההבנה והשינון.

חָדָשׁ!!: שבת וגמרא סדורה · ראה עוד »

גמילות חסדים

רכב ונגרר לאיסוף מוצרים לגמילות חסדים גְּמִילוּת חֲסָדִים היא מעשה שנעשה בעבור הזולת, מתוך אהבה, רחמים או נדיבוּת לב – שלא למען תמורה ושלא מתוך כפייה.

חָדָשׁ!!: שבת וגמילות חסדים · ראה עוד »

גאוגרפיה של זמן

גאוגרפיה של זמן (באנגלית: Time geography) הוא תחום רב דיסציפלנרי שנותן פרספקטיבה על התנהגות אנושית ותהליכים בזמן ובמרחב, כגון אינטראקציות חברתיות, אקולוגיות, שינויים סביבתיים, ביוגרפיות של אנשים.

חָדָשׁ!!: שבת וגאוגרפיה של זמן · ראה עוד »

גני גד

גני גד היא שכונה במזרח העיר בני ברק בסמוך למחלף גהה.

חָדָשׁ!!: שבת וגני גד · ראה עוד »

געפילטע פיש

קציצות געפילטע פיש עם גזר צנצנות געפילטע פיש תעשייתי חזרת (חְרֶיין) ציר דגים געפילטע פיש (נהגה "גֶפִילטֶה פִיש"; מיידיש: דג ממולא) הוא מאכל מסורתי מהמטבח היהודי המזרח-אירופי ואשכנזי, העשוי קציצת דג טחון, לרוב קרפיון.

חָדָשׁ!!: שבת וגעפילטע פיש · ראה עוד »

גרמא בשבת

גרמא בשבת הוא מונח בהלכות שבת, המתאר עשיית אחת ממלאכות שבת האסורות - בצורה שאינה ישירה.

חָדָשׁ!!: שבת וגרמא בשבת · ראה עוד »

גרנד אול אופרי

דולי פרטון מופיעה בגרנד אול אופרי ב-2005 אולם המופעים הנוכחי של גרנד אול אופרי בנאשוויל, טנסי גרנד אול אופרי (באנגלית: The Grand Ole Opry) הוא מופע שבועי של מוזיקת קאנטרי אמריקאית בנאשוויל, טנסי, המשודר בשידור חי ברדיו ובטלוויזיה בארצות הברית בכל שבת בערב.

חָדָשׁ!!: שבת וגרנד אול אופרי · ראה עוד »

גרנד פרי לאס וגאס

גרנד פרי לאס וגאס הוא מרוץ גרנד פרי שנתי בארצות הברית המתקיים כחלק ממרוצי אליפות הפורמולה 1 החל מעונת 2023.

חָדָשׁ!!: שבת וגרנד פרי לאס וגאס · ראה עוד »

גרף של רעי

גרף של רעי הוא מונח תלמודי המתאר כלי מאוס.

חָדָשׁ!!: שבת וגרף של רעי · ראה עוד »

גרשם שלום

גֵרְשׁׂם (גֶרְהַארְד) שָׁלוֹם (בגרמנית: Gershom Gerhard Scholem; בהשפעת המבטא האשכנזי מקובל להגות בעברית: שׁוֹלֶם) (י' בכסלו תרנ"ח, 5 בדצמבר 1897, ברלין – כ"ח בשבט ה'תשמ"ב, 21 בפברואר 1982, ירושלים) היה מגדולי חוקרי הקבלה, ספרן, וכן אספן ספרי קבלה, חסידות ומיסטיקה.

חָדָשׁ!!: שבת וגרשם שלום · ראה עוד »

גרשון אדלשטיין

הרב גרשון אדלשטיין הרב ירחמיאל גרשון אדלשטיין (ב' באייר ה'תרפ"ג, 18 באפריל 1923 — י' בסיוון ה'תשפ"ג, 30 במאי 2023) היה ראש ישיבת פוניבז' בבני ברק, מנהיג הציבור החרדי־ליטאי, נשיא מועצת גדולי התורה של דגל התורה ונשיא ועד הישיבות.

חָדָשׁ!!: שבת וגרשון אדלשטיין · ראה עוד »

גרשון תנחום ממינסק

רבי גרשון תנחום ממינסק (ראשי תיבות: הרג"ת; ה'תקס"ב, 1802 - ט"ו באדר א' ה'תרמ"א, 14 בפברואר 1881) היה ראש ישיבה, רב ופוסק הלכה ליטאי.

חָדָשׁ!!: שבת וגרשון תנחום ממינסק · ראה עוד »

גרטל

גרטל משי גרטל דמוי משי גַרְטְל (מיידיש: גאַרטל, 'אבנט') הוא חגורה שנהוג לחגור על גבי הבגדים בזמן התפילה, בעיקר בקרב החסידים והנוהגים מנהגי חסידים.

חָדָשׁ!!: שבת וגרטל · ראה עוד »

גשר פז

גשר "של" בבנייה בשנת 1931 לערך גשר פז הוא גשר מרכזי בחיפה, המחבר בין כביש 4 מערב (דרך בר יהודה-צייזל-חטיבת גולני), רחוב חלץ, והשכונות הדר, חליסה, נוה פז, נווה שאנן ואזור חוף שמן.

חָדָשׁ!!: שבת וגשר פז · ראה עוד »

גל הטרור בישראל (2023)

רכב המחבל בזירת הפיגוע סמוך לשוק מחנה יהודה זירת הפיגוע סמוך לשער יפו גל הטרור בישראל ב־2023 הוא רצף פיגועי טרור שבוצעו במהלך שנת 2023 בידי מחבלים פלסטינים וערבים ישראלים, במהלכם נרצחו שלושים וחמישה בני אדם ונפצעו עשרות רבות.

חָדָשׁ!!: שבת וגל הטרור בישראל (2023) · ראה עוד »

גלגל השנה

'''גלגל השנה''' עם התאריכים כפי שנחגגים בחצי הכדור הצפוני. פגאנים החיים בחצי הכדור הדרומי מקדמים את המועדים האלה שישה חודשים לפני כדי שיתאימו לעונות השנה. גלגל השנה מציין מחזור שנתי של פסטיבלים עונתיים, שנחגגים על ידי נאו-פגאניים רבים, בהתאם לאירועי השמש העיקריים של השנה (נקודות היפוך ונקודות שוויון) ומנקודות האמצע ביניהן.

חָדָשׁ!!: שבת וגלגל השנה · ראה עוד »

גלות בבל

ז'אק טיסו – "בריחת האסירים". תיאור מסע הגלות. מפת ארץ ישראל לאחר גלות בבל, מפה משנת 1784 של הצרפתי, ז'ולי ז'וזף רומיין גלות בבל היא תקופה בהיסטוריה של העם היהודי המתחילה בהגליית תושבי ממלכת יהודה לממלכת בבל וחורבן ממלכת יהודה במאה השישית לפנה"ס עד תקופת שיבת ציון, שבה התהוותה הנהגה לאומית ודתית בפחוות יהודה.

חָדָשׁ!!: שבת וגלות בבל · ראה עוד »

גטו הברון הירש

גטו הברון הירש (ביוונית: Γκέτο τουΒαρώνουΧιρς) היה הגטו הגדול והעיקרי מתוך שלושת הגטאות שהוקמו בעיר סלוניקי במהלך שואת יהודי יוון.

חָדָשׁ!!: שבת וגטו הברון הירש · ראה עוד »

גזירת סנדל המסומר

קליגה רומאית גזירת סנדל המסומר היא תקנת חכמים שאסור לצאת בשבת לרשות הרבים בסנדל מסומר - סנדל ששימש בעיקר את החיילים הרומים ונקרא בלטינית קליגה.

חָדָשׁ!!: שבת וגזירת סנדל המסומר · ראה עוד »

גזירת כלים

גזירת כלים בהלכות שבת, היא גזירת חכמים שנהגה בתחילת ימי בית שני, שלא לטלטל כלים ממקום למקום בשבת.

חָדָשׁ!!: שבת וגזירת כלים · ראה עוד »

גזירה דרבה

גזירה דרבה היא שמה של גזירה שהתחדשה על ידי האמורא רבה, לפיה תיקנו חז"ל על מצוות בודדות שחיובים מהתורה, שלא לקיימם בשבת, מחשש שמא קיום מצוות אלו יגרור חילול שבת, בכך שיבואו לטלטל את חפצי המצווה ארבע אמות ברשות הרבים ויעברו בכך על איסור מהתורה.

חָדָשׁ!!: שבת וגזירה דרבה · ראה עוד »

גזירות אנטיוכוס

חייל סלאוקי בוזז את מנורת בית המקדש והפרוכת; תחריט מתוך "תנ"ך מקלין" (1810) חנה ושבעת בניה, מתים על קידוש ה' גזירות אנטיוכוס, הידועות גם כגזירות השמד, היו גזירות דת שהוטלו על היהודים על ידי אנטיוכוס הרביעי "אפיפנס" בשנת 167 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: שבת וגזירות אנטיוכוס · ראה עוד »

גזירות אדריאנוס

גזירות אדריאנוס היו מכלול פעולות העונשין שהטיל הקיסר אדריאנוס על התושבים המורדים בארץ ישראל לאחר דיכוי מרד בר כוכבא, שנקראו במקורות היהודיים "גזירות השמד".

חָדָשׁ!!: שבת וגזירות אדריאנוס · ראה עוד »

גזירות יהושע

כיבוש יריחו בכיבוש יריחו, גזר יהושע בן נון שלא לקחת מביזת העיר ושלא לבנות עוד את העיר יריחו.

חָדָשׁ!!: שבת וגזירות יהושע · ראה עוד »

גבאי

שַמָּש תוקע בשופר בבית כנסת בתל אביב לפני כניסת יום הכיפורים, 1960 גבאי (לעיתים נקרא שַמָּש אף שיש תפקיד נפרד של שמש בית כנסת, העוסק ומטפל בתחזוקתו) הוא כינוי לאדם האחראי על ניהול הצדדים הלוגיסטיים וסדרים נוספים של בית הכנסת, כמו קביעת זמני תפילה, ניהול התפילות, מינוי שליחי ציבור (חזנים), וקוראים בתורה, חלוקת העליות והכיבודים השונים בשעת התפילה.

חָדָשׁ!!: שבת וגבאי · ראה עוד »

גבריאל חזות

גבריאל (גבי) חזות (נולד ב-13 במרץ 1953, כ"ו באדר תשי"ג) הוא דוקטור, מהנדס תעשייה וניהול ואיש היי טק.

חָדָשׁ!!: שבת וגבריאל חזות · ראה עוד »

גבי קניקובסקי

גבריאל גלעד (גבי) קניקובסקי (נולד ב-24 באוגוסט 1997) הוא כדורגלן ישראלי המשחק בעמדת הקשר במכבי תל אביב מליגת העל ובנבחרת ישראל.

חָדָשׁ!!: שבת וגבי קניקובסקי · ראה עוד »

גדעון סער

גדעון משה סער (נולד ב-9 בדצמבר 1966, כ"ו בכסלו ה'תשכ"ז) הוא שר בלי תיק, חבר הכנסת בסיעת המחנה הממלכתי, ויושב ראש מפלגת "תקווה חדשה - הימין הממלכתי".

חָדָשׁ!!: שבת וגדעון סער · ראה עוד »

גוש חלב

שרידי בית הכנסת בגוש חלב אבטליון בגוש חלב גוש חלב הייתה העיירה החשובה ביותר בגליל העליון היהודי ובירת המנהל של האזור מימי בית שני, ולאורך תקופת המשנה והתלמוד, ונזכרת רבות במקורות.

חָדָשׁ!!: שבת וגוש חלב · ראה עוד »

גולן אזולאי

גולן יוסף אזולאי (נולד ב-3 בספטמבר 1968 בקריית שמונה) הוא שחקן קולנוע, טלוויזיה ותיאטרון וזמר ישראלי.

חָדָשׁ!!: שבת וגולן אזולאי · ראה עוד »

גולדה מאיר

גולדה מאיר (מאירסון; נולדה בשם גולדה מאבוביץ'; 3 במאי 1898, י"א באייר ה'תרנ"ח – 8 בדצמבר 1978, ח' בכסלו ה'תשל"ט) הייתה פוליטיקאית ישראלית, אחת משתי הנשים היחידות החתומות על מגילת העצמאות.

חָדָשׁ!!: שבת וגולדה מאיר · ראה עוד »

גוטהולד סלומון

משמאל לימין: ישראל קליי, שלמה זלמן (גוטהולד) סלומון ונפתלי פרנקפורטר שלמה זלמן בן ליפמן הלוי סלומון (גרמנית: Gotthold Salomon; 1 בנובמבר 1784 – 17 בנובמבר 1862 היה מחלוצי הזרם הרפורמי ביהדות. ממייסדי ההיכל בהמבורג, בית הכנסת הרפורמי הראשון, דרשן ואיש ציבור, מתרגם התנ"ך לגרמנית. חבר האגודה לתרבות ולמדע של היהודים.

חָדָשׁ!!: שבת וגוטהולד סלומון · ראה עוד »

גוי ששבת חייב מיתה

גוי ששבת חייב מיתה הוא איסור על גוי (אדם שאינו יהודי) לשבות ממלאכה ביום השבת או ביום אחר מימי השבוע.

חָדָשׁ!!: שבת וגוי ששבת חייב מיתה · ראה עוד »

גירוש יהודי מדינת האפיפיור

מפת איטליה ב-1494 (75 שנים לפני גירוש היהודים), שטח סגול - מדינת האפיפיור גירוש יהודי מדינת האפיפיור הוא גירוש יהודים ממדינת האפיפיור בשנת ה'שכ"ט (1569).

חָדָשׁ!!: שבת וגירוש יהודי מדינת האפיפיור · ראה עוד »

גישות למאפייניה של מדינת ישראל

לאופייה והגדרתה של מדינת ישראל הוצגו מספר הגדרות המבוססות על גישות שונות ולעיתים מנוגדות.

חָדָשׁ!!: שבת וגישות למאפייניה של מדינת ישראל · ראה עוד »

ד' באדר

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בד' אדר א' או שבר המצווה שלו חל בשנה פשוטה, היא ברוב השנים פרשת תרומה.

חָדָשׁ!!: שבת וד' באדר · ראה עוד »

ד' בטבת

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד בד' טבת היא ברוב השנים פרשת ויגש.

חָדָשׁ!!: שבת וד' בטבת · ראה עוד »

ד' בחשוון

פרשת בר המצוה של ילד שנולד בד' חשוון היא פרשת לך לך, אם בר המצוה חל בשנה המתחילה ביום שלישי או חמישי, או פרשת נח אם בר המצוה חל בשנה המתחילה בימים שני או שבת.

חָדָשׁ!!: שבת וד' בחשוון · ראה עוד »

ד'קע"ב

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: שבת וד'קע"ב · ראה עוד »

דן שוורץ

רבי דן שוורץ (בכתיב יידי: שווארץ, כ"ו בכסלו ה'תרע"ט - ו' באייר ה'תשע"ח) הוא מחברם של ספרים הלכתיים בענייני מצוות שילוח הקן וגבולות ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: שבת ודן שוורץ · ראה עוד »

דן כנר

כנר עם משתתפי חידון התנ"ך הישראלי למבוגרים לשנת תשע"ד (2014), שקיבלו ממנו את קול התנ"ך, הקלטה של כל התנ"ך דן כנר (נולד ב-4 בדצמבר 1945 בפתח תקווה) הוא קריין ושדרן רדיו ישראלי.

חָדָשׁ!!: שבת ודן כנר · ראה עוד »

דמאסקיוס

דמאסקיוס (ביוונית: Δαμάσκιος; סביבות 458 – אחרי 538), המכונה "אחרון הנאופלאטוניסטים", היה הסכולארכס (ראש בית הספר) האחרון של האקדמיה האפלטונית.

חָדָשׁ!!: שבת ודמאסקיוס · ראה עוד »

דם קישוי

בהלכה, דם קישוי היא הגדרה הלכתית בהלכות טהרת המשפחה ובהלכות טומאה וטהרה, הקובע את דינה של אישה שנובע דם מצוואר הרחם שלה בתקופה הסמוכה ללידה.

חָדָשׁ!!: שבת ודם קישוי · ראה עוד »

דני שטג

דניאל (דני) שְטֶג (נולד ב-12 בנובמבר 1966) הוא שחקן תיאטרון, טלוויזיה וקולנוע ומדבב ישראלי.

חָדָשׁ!!: שבת ודני שטג · ראה עוד »

דניאל גולדמן

דניאל גולדמן (נולד ב-5 ביולי 1969) הוא איש עסקים, פעיל חברתי ונדבן ישראלי, לשעבר יו"ר גשר מפעלים חינוכיים ובני עקיבא העולמית.

חָדָשׁ!!: שבת ודניאל גולדמן · ראה עוד »

דניאל גולדשמידט

ארנסט דניאל גולדשמידט (בלועזית: Ernst Daniel Goldschmidt; (כ"ב בכסלו תרנ"ו, 9 בדצמבר 1895 – ו' בטבת תשל"ג, 10 בדצמבר 1972) היה חוקר ופרשן תפילה ופיוט; הגיה, ערך והוציא לאור מהדורות ביקורתיות ומדעיות של סידורים ומחזורי תפילה, לפי מנהגי הקהילות והעדות השונות. חיבר את הספר "הגדה של פסח, מקורותיה ותולדותיה במשך הדורות" והיה אחד המגיהים של תנ"ך קורן. את לימודיו הגבוהים החל באוניברסיטת ברסלאו ובהמשך עבר לאוניברסיטת ברלין. במקביל ללימודיו באוניברסיטה, למד בבית המדרש לרבנים בעיר. בשנת 1925 הגיש את עבודת הדוקטורט, שעסקה בכתביו של המדינאי היווני, הרטוריקן, אייסכינס. הוא סיים את לימודיו, והתקבל לעבודה בספרייה המלכותית של ברלין. בנוסף, היה חבר מערכת ואחראי על כתיבת הערכים של האינקונבולים העבריים, ב"קטלוג הכללי של האינקונבולים", שיצא לאור ב-1925. הוא החל לגלות עניין גם בתחום חקר התפילה והפיוט, בעיקר לגבי נוסחיה השונים. לאחר עליית הנאצים לשלטון וחקיקת החוק לשיקום שירות המדינה המקצועי, נפגעו תנאי העסקתו. עם ההחמרה במדיניות הנאצים כלפי היהודים, פוטרו, בשנת 1936, הוא וכל העובדים היהודים האחרים מהספרייה. באותה השנה (1936) עלה לארץ ישראל, והחל לעבוד בבית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי. מאוחר יותר, היה גם חבר המערכת של מפעל הביבליוגרפיה העברית. לאחר למעלה מ-25 שנים בהן עבד בבית הספרים הלאומי פרש לגמלאות, אך דווקא אז החל ביתר שאת במלאכת ההוצאה לאור של סידורים ומחזורי תפילה במהדורה מדעית, ובראשם "מחזור לפי מנהגי בני אשכנז לכל ענפיהם". הוא נפטר בשנת 1972, בעודו עובד על "מחזור סוכות, שמיני עצרת ושמחת תורה, לפי מנהגי בני אשכנז".

חָדָשׁ!!: שבת ודניאל גולדשמידט · ראה עוד »

דער מארגען זשורנאל

דער מאָרגען זשורנאַל (קרי: "דֶר מוֹרגֶן ז'וּרנל", יידיש: עיתון הבוקר; באנגלית כונה Jewish Morning Journal) היה עיתון אורתודוקסי-ציוני אמריקאי, היומון הראשון ביידיש שזכה להצלחה רבה בארצות הברית.

חָדָשׁ!!: שבת ודער מארגען זשורנאל · ראה עוד »

דעת (אתר אינטרנט)

דעת – לימודי יהדות ורוח הוא אתר אינטרנט עברי שעיקרו טקסטים בתחומי היהדות והרוח שלוקטו ממקורות מודפסים מגוונים.

חָדָשׁ!!: שבת ודעת (אתר אינטרנט) · ראה עוד »

דקלוג (סדרת טלוויזיה)

דקלוג (מבוטא כ-dɛˈkalɔg, ידוע גם כדקלוג: עשרת הדיברות) היא סדרת דרמה פולנית משנת 1988 המורכבת מעשרה סרטים קצרים באורך שעה, הסדרה נכתבה ובוימה על ידיי קשישטוף קישלובסקי.

חָדָשׁ!!: שבת ודקלוג (סדרת טלוויזיה) · ראה עוד »

דרך ה'

דרך ה' הוא ספרו של רבי משה חיים לוצאטו (רמח"ל), אשר פעל במאה ה-18.

חָדָשׁ!!: שבת ודרך ה' · ראה עוד »

דרשת השבת

דרשת השבת (נקראת גם פירקא) היא דרשה, שנושא המרא דאתרא בענייני הלכה ביום השבת.

חָדָשׁ!!: שבת ודרשת השבת · ראה עוד »

דרור וינברג

דרור יצחק וינברג (כ' בחשוון ה'תשכ"ה, 26 באוקטובר 1964 - י"א בכסלו ה'תשס"ג, 15 בנובמבר 2002) היה אלוף-משנה בצה"ל, הקצין הבכיר ביותר שנהרג באינתיפדה השנייה.

חָדָשׁ!!: שבת ודרור וינברג · ראה עוד »

דרור יקרא

הפיוט "דרור יקרא" בנוסח יהדות גאורגיה בביצוע שבת שותא יעקבשוילי "דְּרוֹר יִקְרָא" הוא פיוט לשבת, שחיבר דונש בן לברט בימי הביניים בספרד.

חָדָשׁ!!: שבת ודרור יקרא · ראה עוד »

דרכי לימוד התלמוד

"קושיא בתלמוד", ציור מאת קרל שלייכר, בערך 1870. התלמוד הבבלי הוא הטקסט הנלמד ביותר מתוך התורה שבעל פה מאז נכתב ועד ימינו.

חָדָשׁ!!: שבת ודרכי לימוד התלמוד · ראה עוד »

דת בישראל

הכותל המערבי וכיפת הסלע בירושלים הדתות האברהמיות: יהדות, נצרות ואסלאם הדת בישראל הוא מושג הכולל את מגוון הביטויים לקיום מצוות, אמונה ומסורת בישראל.

חָדָשׁ!!: שבת ודת בישראל · ראה עוד »

דת ומדע

טיפאני מנסה להציג הרמוניה בין דת למדע המונח דת ומדע, במשמעותו הרחבה, כולל כל ידע והגות השייכים להקשרים שבין תחומי הדת והמדע.

חָדָשׁ!!: שבת ודת ומדע · ראה עוד »

דב מאיר רובמן

הרב חיים דב מאיר רובמן (ה'תרנ"ה, 1895 בערך - ו' בכסלו ה'תשכ"ח, 8 בדצמבר 1967) היה ראש ישיבה ליטאי, חניך אסכולת קלם של תנועת המוסר, ראש ישיבת "אור תורה" בווילקומיר, מייסד וראש ישיבת תפארת ישראל ותפארת הכרמל בחיפה.

חָדָשׁ!!: שבת ודב מאיר רובמן · ראה עוד »

דב אריה קליג

הרב דב אריה קליג (תרמ"ה, 1885 - ת"ש, 1940) היה רב בלודמיר, בריינזוב ובלבוב שבאוקראינה.

חָדָשׁ!!: שבת ודב אריה קליג · ראה עוד »

דב תבורי

דב תבורי (י"ג בתשרי ה'תרפ"ט – י"ז בכסלו ה'תשע"ו; 27 באוקטובר 1928 - 29 בנובמבר 2015) היה ראש עיריית פתח תקווה בשנים 1978–1989.

חָדָשׁ!!: שבת ודב תבורי · ראה עוד »

דב ימיני

דב ימיניתמונה להחלפה דב ימיני (ט"ז בשבט תרכ"ו, 1866 – א' באב תרצ"ט, יולי 1939) היה מאישי הציבור הבולטים של פתח תקווה בראשיתה.

חָדָשׁ!!: שבת ודב ימיני · ראה עוד »

דברים רבה

דברים רבה הוא מדרש אגדה על ספר דברים.

חָדָשׁ!!: שבת ודברים רבה · ראה עוד »

דג מלוח (מאכל)

דג מלוח "דג מלוח" הוא כינויו של דג מליח כבוש במי מלח.

חָדָשׁ!!: שבת ודג מלוח (מאכל) · ראה עוד »

דדליין

במערכת העיתון "ידיעות אחרונות" מוצג שעון דיגיטלי המציג את השעה הנוכחית וספירה לאחור של הזמן שנותר עד לסגירת העיתון. ניתן לחשב שהדדליין הוא 23:45 דדליין (מאנגלית: Deadline, ובעברית: מוֹעֵד אַחֲרוֹן) היא השעה שנקבעה לסיומה של פעילות מסוימת, ולכן על כל העוסקים בפעילות זו לכוון צעדיהם כך שיעמדו בשעה שנקבעה.

חָדָשׁ!!: שבת ודדליין · ראה עוד »

דומה (מלאך)

בספרות חז"ל, דומה הוא שמו של המלאך הממונה על רוחות המתים.

חָדָשׁ!!: שבת ודומה (מלאך) · ראה עוד »

דורון טויסטר

דורון טויסטר (נולד ב-16 במאי 1957) הוא מוזיקאי, צ'לן, פסנתרן, מלחין ומעבד קלאסי ישראלי המשמש בתפקיד הצ'לן הראשון של התזמורת הסימפונית הישראלית ראשון לציון מאז 1989, כשנה לאחר היווסדה.

חָדָשׁ!!: שבת ודורון טויסטר · ראה עוד »

דוד פלומבו

שער פלומבו לאחר שהועתק ממקומו הכניסה לבית דוד פלומבו בהר ציון יד לבני עמק יזרעאל שנפלו במערכות ישראל, המוצב בגן הלאומי מעיין חרוד עבודת קיר באולם המבואה של מלון הילטון תל אביב דוד פָּלוֹמְבּוֹ (1920 – 13 באוגוסט 1966) היה פסל וצייר ישראלי.

חָדָשׁ!!: שבת ודוד פלומבו · ראה עוד »

דוד צבי פנקס

דוד צבי פנקס (5 בדצמבר 1895 – 14 באוגוסט 1952) היה פוליטיקאי ישראלי, מחותמי מגילת העצמאות, חבר הכנסת, ושר התחבורה.

חָדָשׁ!!: שבת ודוד צבי פנקס · ראה עוד »

דוד צבי רוזנבוים

רבי דוד צבי רוזנבוים (נולד בכ"ו בתשרי ה'תשמ"ט, 7 באוקטובר 1988) הוא האדמו"ר ממז'יבוז'.

חָדָשׁ!!: שבת ודוד צבי רוזנבוים · ראה עוד »

דוד קאפח

הרב דוד קאפח (ג' בחשוון ה'תרנ"ב, 4 בנובמבר 1891 - ב' בכסלו ה'תרע"ט 6 בנובמבר 1918) היה ממנהיגי תנועת דור דעה בתימן, בנו ותלמידו של הרב יחיא קאפח ואביו של הרב יוסף קאפח.

חָדָשׁ!!: שבת ודוד קאפח · ראה עוד »

דוד רפפורט

הרב דוד הכהן רפפורט (ה'תר"ן או ה'תרנ"א – ב' בתשרי, ה'תש"ב; 1889 או 1890 - 23 בספטמבר 1941) היה ר"מ בישיבת "אהל תורה" בברנוביץ' בין מלחמות העולם.

חָדָשׁ!!: שבת ודוד רפפורט · ראה עוד »

דוד שמש

דוד שמש דוד שמש הוא דוד חימום המשתמש באנרגיה סולארית לחימום מים.

חָדָשׁ!!: שבת ודוד שמש · ראה עוד »

דוד שמידל

הרב דוד מיכאל שמידל (נולד בי"ז בניסן תרצ"ד, 2 באפריל 1934) הוא יושב ראש ארגון אתרא קדישא.

חָדָשׁ!!: שבת ודוד שמידל · ראה עוד »

דוד לידא

רבי דוד לידא (לפי הערכה ה'שצ"ב (1632) – כ"ז בחשוון ה'תנ"ז (1696) היה רבה של אוסטרוה, מגנצא, קהילת האשכנזים באמסטרדם ומלומד.

חָדָשׁ!!: שבת ודוד לידא · ראה עוד »

דוד חנזין

הרב דוד חנזין (ו' באדר ה'תרע"א, 6 במרץ 1911 - י"ט בתמוז ה'תשס"ג, 19 ביולי 2003) מנהל רשת אהלי יוסף יצחק, חבר בית הדין הרבני בפתח תקווה, ואב"ד בית דין רבני חב"ד.

חָדָשׁ!!: שבת ודוד חנזין · ראה עוד »

דוד גוטר

דוד גוטר היה ראש הקומיסאריאט בגטו קרקוב בזמן מלחמת העולם השנייה.

חָדָשׁ!!: שבת ודוד גוטר · ראה עוד »

דוד הנגיד

רבי דוד הנגיד (כ"ד בטבת ד'תתקע"ג, 1212 − א' באלול ה'ס', 1300) היה בנו של רבי אברהם בן הרמב"ם, שימש כנגיד לקהילות היהודים במצרים, סוריה וארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: שבת ודוד הנגיד · ראה עוד »

דוד הלחמי

הרב יעקב דוד ויסברוד - הלחמי (כ"ח בחשון ה'תרע"ב, 8 בנובמבר 1912 – ט"ז באדר תשס"ז, 6 במרץ 2007) היה רב וסופר, מראשי פועלי אגודת ישראל, ובמשך שנים רבות שימש מזכ"ל התנועה.

חָדָשׁ!!: שבת ודוד הלחמי · ראה עוד »

דוד החקיין

דוד נתן ברוקנר (ידוע יותר בשם הבמה דוד החקיין; נולד בכ' באייר ה'תשל"א, 15 במאי 1971) הוא שחקן, שדרן, מגיש, ובדרן חרדי.

חָדָשׁ!!: שבת ודוד החקיין · ראה עוד »

דוד כהן (ראש ישיבה)

הרב דוד כהן (נולד בכ"ט באדר ה'תש"י, 18 במרץ 1950) הוא ראש ישיבת חברון כנסת ישראל בירושלים, ומראשי ישיבת מאור התורה בעיר.

חָדָשׁ!!: שבת ודוד כהן (ראש ישיבה) · ראה עוד »

דוד כהן (הנזיר)

הרב דוד כהן (אלול ה'תרמ"ז – כ"ח באב ה'תשל"ב; ספטמבר 1887 בערך – 8 באוגוסט 1972) היה נזיר ירושלמי מוכר מקובל הוגה דעות יהודי וחוקר תלמוד, קבלה והפילוסופיה היהודית.

חָדָשׁ!!: שבת ודוד כהן (הנזיר) · ראה עוד »

דודי קאליש

דודי קאליש (נולד בב' באלול ה'תשל"ח, 4 בספטמבר 1978), הוא זמר, מלחין, מנצח, מעבד, ומפיק מוזיקלי של מוזיקה חסידית.

חָדָשׁ!!: שבת ודודי קאליש · ראה עוד »

דודי ויסמן

דוד (דודי) ויסמן (נולד ב־15 באוקטובר 1954) הוא איש עסקים ישראלי, בעל השליטה בחברת סונול ישראל בע"מ, מייסד קרן גפן למשקיעים אמריקאים המתמקדת בטכנולוגיות ישראליות ויו"ר ומבעלי יקב טוליפ.

חָדָשׁ!!: שבת ודודי ויסמן · ראה עוד »

די אידישע שטימע

"די אידישע שטימע" (יידיש: "הקול היהודי"; בליטאית: Žydų balsas; באנגלית: The Jewish Voice) היה עיתון יומי ביידיש שיצא לאור בקובנה בין השנים 1919–1940.

חָדָשׁ!!: שבת ודי אידישע שטימע · ראה עוד »

דימות תהודה מגנטית

מישור החיצי דימות תהודה מגנטית (באנגלית: Magnetic Resonance Imaging; בראשי תיבות: MRI) הוא סוג של סריקה לא-פולשנית המשמשת להמחשת איברים פנימיים בגוף ללא חשיפה לקרינה מייננת, למטרות אבחון רפואי, חקר המוח, פסיכיאטריה, מחקר ביולוגי ועוד.

חָדָשׁ!!: שבת ודימות תהודה מגנטית · ראה עוד »

דיר חג'לה

'בית חגלה' (למטה מימין) במפת מידבא; למעלה – נהר הירדן נשפך לים המלח; משמאל למטה – יריחו מנזר דיר חג'לה בית השער החצר הפנימית של המנזר הכנסייה הגדולה פסל האריה של גרסימוס בכניסה לכנסייה מנזר דֵיר חָגְ'לָה הוא מנזר יווני-אורתודוקסי, השוכן במדבר יהודה צפונית לים המלח.

חָדָשׁ!!: שבת ודיר חג'לה · ראה עוד »

דיבר הכתוב בהווה

דיבר הכתוב בהווה (או דבר שנאמר במקצת והוא נוהג בכל) הוא כלל בפרשנות ההלכתית למקרא ולמשנה, לפיו לעיתים נוקט מקור הלכתי בדוגמה פרטית מסוימת לדין ('מקרה פרטי'), דוגמה שנבחרה על פי המקרה המצוי ביותר למעשה (ה"הווה"), אך הכוונה היא שמהדוגמה הפרטית נלמד את הדין לכל המקרה הכללי, כלומר לכל הדוגמאות הקרובות למקרה שצוין במפורש בכתוב.

חָדָשׁ!!: שבת ודיבר הכתוב בהווה · ראה עוד »

דיו קסיוס

דִּיוֹ קָסְיוּס קוֹקֵיָאנוּס (גם: קסיוס דיו, בלטינית: Cassius Dio Cocceianus; ביוונית: Δίων Κάσσιος Κοκκηϊανός, דיון קסיוס; 163 או 164 – אחרי שנת 229 לספירה) היה היסטוריון ומגיסטראט יווני-רומי.

חָדָשׁ!!: שבת ודיו קסיוס · ראה עוד »

דיואן תימני

347x347 פיקסלים דיואן תימני הוא ספר שירים של יהדות תימן, המכיל בתוכו שירים לשבתות, חגים ואירועים שונים.

חָדָשׁ!!: שבת ודיואן תימני · ראה עוד »

דיוניסיוס הקדוש

פסלו של סן דני במוזיאון קלוני לאמנות ימי הביניים שבפריז קתדרלת נוטרדאם בפריז דיוניסיוס (Dionysius), או בצרפתית דֵנִי (Denis), קדוש נוצרי בן המאה השלישית, הקדוש הפטרון של צרפת,, ואחד מארבעה-עשר הקדושים המסייעים.

חָדָשׁ!!: שבת ודיוניסיוס הקדוש · ראה עוד »

ה' מלך ה' מלך ה' ימלוך לעולם ועד

ה' מֶלֶךְ ה' מָלָךְ ה' יִמְלֹךְ לְעוֹלָם וָעֶד הוא היגד דמוי פסוק, שמבטא את מלכותו של השם בשלושת הזמנים: הווה, עבר ועתיד.

חָדָשׁ!!: שבת וה' מלך ה' מלך ה' ימלוך לעולם ועד · ראה עוד »

ה' באדר

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בה' אדר א' או שבר המצווה שלו חל בשנה פשוטה, היא ברוב השנים פרשת תצוה.

חָדָשׁ!!: שבת וה' באדר · ראה עוד »

ה' בחשוון

פרשת הבר מצווה של ילד שנולד בה' חשוון היא פרשת לך לך, אם בר המצווה חל בשנה המתחילה בימים שני, שלישי או חמישי, או פרשת נח אם בר המצווה חל בשנה המתחילה בשבת.

חָדָשׁ!!: שבת וה' בחשוון · ראה עוד »

המנורה

מנורת המשכן, מתוך כתב יד רוטשילד 1296 מנורת שבעת הקנים שימשה כאחד מכלי הפולחן החשובים ביותר בבית המקדש.

חָדָשׁ!!: שבת והמנורה · ראה עוד »

המספיק לעובדי השם

המספיק לעובדי השם (מערבית יהודית: "כתאב אלכפאיה אלעאבדין") הוא ספר הלכה והשקפה יהודי, שנכתב על ידי רבי אברהם בן הרמב"ם במצרים.

חָדָשׁ!!: שבת והמספיק לעובדי השם · ראה עוד »

המסורת היהודית (ספר)

המסורת היהודית הוא ספר מאת הרב אליעזר מלמד, שיצא לאור בחודש אלול התש"ף (2020) במטרה לספר את סיפורה של "המסורת היהודית, על מכלול מצוותיה, הלכותיה ושאיפתה לתיקון עולם, בחיי היחיד, המשפחה, החברה והעם, במעגל החיים ובמעגל השנה, בימות החול בשבתות ובמועדים".

חָדָשׁ!!: שבת והמסורת היהודית (ספר) · ראה עוד »

המסילה

עמוד השער של גיליונו הראשון של "הַמְסִלָה" המסילה (במקור בכתיב חסר: הַמְסִלָה) היה כתב עת תורני-אורתודוקסי שיצא לאור בין השנים ה'תרצ"ו–ה'תש"ב (1936–1942) על ידי "ועד הרבנים דניו־יאָרק רבתי".

חָדָשׁ!!: שבת והמסילה · ראה עוד »

המערכה הצרפתית במצרים ובארץ ישראל

נפוליאון מבקר אצל קורבנות המגפה ביפו המערכה הצרפתית במצרים ובארץ ישראל התנהלה בשנים 1798–1801 ובמסגרתה נערך מסע נפוליאון בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: שבת והמערכה הצרפתית במצרים ובארץ ישראל · ראה עוד »

המצור על ירושלים (70)

המצור על ירושלים שהתרחש בשנת 70 לספירה (י"ד בניסן - ח' באלול ג'תת"ל), היה השלב הסופי בהכנעת המרד הגדול נגד השלטון הרומאי, שהתרחש בארץ ישראל בשנים 70-66 לספירה.

חָדָשׁ!!: שבת והמצור על ירושלים (70) · ראה עוד »

המקור הכהני

אנליזה של ארבעת ספרי התורה הראשונים לפי ארבעת המקורות המקור הכהני (בקיצור: ס"כ; באנגלית: the Priestly source, או בקיצור P) לפי השערת התעודות, הוא אחד מארבעת מקורות התורה, ארבע תעודות ששילב עורך מאוחר כדי ליצור יחידה אחת.

חָדָשׁ!!: שבת והמקור הכהני · ראה עוד »

המקושש

הַמְּקוֹשֵׁשׁ הוא דמות מקראית שבתקופת נדודי בני ישראל במדבר עבר עבירה חמורה של חילול שבת.

חָדָשׁ!!: שבת והמקושש · ראה עוד »

המרד הגדול

המרד הגדול, או מרד החורבן, היה המרד המשמעותי הגדול הראשון של העם היהודי נגד האימפריה הרומית בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: שבת והמרד הגדול · ראה עוד »

המרכז היהודי באושוויינצ'ים

המרכז היהודי באושוויינצ'ים (בפולנית: Centrum Żydowskie w Oświęcimiu, אנגליתב: Auschwitz Jewish Center, ביידיש: אָשפּיצין, מבוטא: אוֹשְׁפִּיצִין, בגרמנית: Auschwitz) נמצא בעיירה אושוויינצ'ים, השוכנת קילומטרים ספורים ממחנה ההשמדה אושוויץ-בירקנאו.

חָדָשׁ!!: שבת והמרכז היהודי באושוויינצ'ים · ראה עוד »

המשביר המרכזי

550px המשביר המרכזי הוא גוף כלכלי של ההסתדרות הכללית שנועד לרכישה ואספקת ציוד בתחומי הקמעונאות, החקלאות והציוד הטכני וההנדסי לחברי אגודות צרכניות ומשקים חקלאיים (קיבוצים, מושבים שיתופיים ומשקים אחרים, בהם כפרי נוער, קואופרטיבים לבניין ותעשייה וכדומה) וזאת ברווח נמוך מאוד, על מנת לסייע למפעל ההתיישבות ולתמוך בפועלים.

חָדָשׁ!!: שבת והמשביר המרכזי · ראה עוד »

המשולש (ירושלים)

תרשים המשולש וסביבתו המשולש הוא כינויו של האזור במרכז ירושלים שאותו תוחמים הרחובות יפו, המלך ג'ורג' ובן-יהודה, היוצרים צורת משולש.

חָדָשׁ!!: שבת והמשולש (ירושלים) · ראה עוד »

המשכן

איור המשכן, 1919 המשכן (או בשמו הנפוץ הנוסף: "אוהל מועד", או 'מקדש המדבר' (לשון הרמב"ם)), הוא מעין אוהל, שעל פי המסורת, הקימו בני ישראל בציווי האל בעת ששהו במדבר סיני.

חָדָשׁ!!: שבת והמשכן · ראה עוד »

המטבח הספרדי

המטבח הספרדי מורכב ממסורות בישול שהתפתחו בחלקיו השונים של חצי-האי האיברי ונחשב למוביל בשימוש בשמן זית וספרד נחשבת למובילה בייצוא ובסחר בו, לשמן הזית היסטוריה המגיעה עד לעת העתיקה.

חָדָשׁ!!: שבת והמטבח הספרדי · ראה עוד »

המטבח הפרסי

אורז פרסי ובשר כופתאות גונדי באסתני סונאטי (גלידה פרסית) מוגשת בתוך עלי ופל המטבח הפרסי (גם: המטבח האיראני; בפרסית: آشپزی ایرانی) הוא המטבח הנהוג באיראן.

חָדָשׁ!!: שבת והמטבח הפרסי · ראה עוד »

המטבח התימני

המטבח התימני מתייחס לסגנון הבישול הנפוץ בתימן.

חָדָשׁ!!: שבת והמטבח התימני · ראה עוד »

המטבח הישראלי

סלט הישראלי קרואסונים ומאפים מתוקים ישראלים המטבח הישראלי הוא מונח המתאר מאכלים הנפוצים בישראל או שמקורם בישראל.

חָדָשׁ!!: שבת והמטבח הישראלי · ראה עוד »

המטבח היהודי

חלות שבת חמין לביבות תפוחי אדמה גפילטע פיש עם גזר - אחד המאכלים הידועים ביותר והמסמלים את המטבח היהודי המזרח-אירופי. המטבח היהודי או הבישול היהודי הוא סגנון הבישול אשר פותח על ידי יהודים במהלך התקופה בה הם חיו בגולה.

חָדָשׁ!!: שבת והמטבח היהודי · ראה עוד »

המטבח היהודי ספרדי

isbn.

חָדָשׁ!!: שבת והמטבח היהודי ספרדי · ראה עוד »

המחאה נגד תוכנית ההתנתקות

דגל המחאה טקסט.

חָדָשׁ!!: שבת והמחאה נגד תוכנית ההתנתקות · ראה עוד »

המחלוקת על הסמיכה ביום טוב

סמיכה על הקורבן ביום חג, והאם יש בכך משום אסור השתמשות בבעלי חיים מחלוקת אודות הסמיכה בחג היא מחלוקת עתיקה והראשונה המתועדת בין חכמי ישראל אודות היתר סמיכה על הקרבן בחג.

חָדָשׁ!!: שבת והמחלוקת על הסמיכה ביום טוב · ראה עוד »

המדור להווי ומסורת יהודית (קול ישראל)

המדור להווי ומסורת יהודית הוא המדור שהיה ממונה על שידורי יהדות ב"קול ישראל".

חָדָשׁ!!: שבת והמדור להווי ומסורת יהודית (קול ישראל) · ראה עוד »

המועצה הלאומית של נשים יהודיות

המועצה הלאומית של נשים יהודיות (אנגלית: The National Council of Jewish Women - NCJW) הוא ארגון נשים אמריקאי יהודי שנוסד ב-1893.

חָדָשׁ!!: שבת והמועצה הלאומית של נשים יהודיות · ראה עוד »

המירוץ למיליון (תוכנית טלוויזיה ישראלית)

המירוץ למיליון היא הגרסה הישראלית לתוכנית המציאות האמריקאית "The Amazing Race".

חָדָשׁ!!: שבת והמירוץ למיליון (תוכנית טלוויזיה ישראלית) · ראה עוד »

האמן ומרגריטה (סדרת טלוויזיה)

צליבתו של ישו הנוצרי האמן ומרגריטה (ברוסית: Мастер и Маргарита) היא סדרת פנטזיה טלוויזיונית, אשר נוצרה על ידי המפיק והבמאי הרוסי ולדימיר בורטקו עבור רשת רוסיה-1.

חָדָשׁ!!: שבת והאמן ומרגריטה (סדרת טלוויזיה) · ראה עוד »

הארץ שלנו (ספר קומיקס)

הארץ שלנו (בצרפתית: Israel Palestin: Entre gurre at paix, בתרגום מילולי לעברית: ישראל פלסטין: בין מלחמה לשלום) הוא ספר קומיקס פוליטי ישראלי מאת אורי פינק שפורסם בשנת 2008 תחת ההוצאה הצרפתית BERG בצרפת, בקטגוריית ICEBERG המוקדשת לקומיקס פוליטי בלבד.

חָדָשׁ!!: שבת והארץ שלנו (ספר קומיקס) · ראה עוד »

הארי לוק

הארי צ'ארלס לוק (באנגלית: Harry Charles Luke; 1884–1969) היה המזכיר הראשי של ממשלת המנדט הבריטי בארץ ישראל וממלא מקום הנציב העליון בימי מאורעות תרפ"ט.

חָדָשׁ!!: שבת והארי לוק · ראה עוד »

האח הגדול עונה 3

האח הגדול עונה 3 היא העונה השלישית של תוכנית המציאות הישראלית "האח הגדול", והעונה הרביעית (כולל עונות ה-VIP) של התוכנית במצטבר שמשודרת בערוץ 2 (קשת).

חָדָשׁ!!: שבת והאח הגדול עונה 3 · ראה עוד »

האחים חדד

חברת האחים חדד, בעלת רשת "אחים חדד כלי כסף", היא בין היצרניות הגדולות בישראל ובעולם לייצור כלי כסף ויודאיקה.

חָדָשׁ!!: שבת והאחים חדד · ראה עוד »

האושפיזין

האושפיזין הוא סרט קולנוע דרמטי-קומי ישראלי משנת 2004.

חָדָשׁ!!: שבת והאושפיזין · ראה עוד »

האוכל דג ביום דג ניצל מדג

ממוזער האוכל דג ביום דג ניצל מדג הוא פתגם שמעודד אכילת דג בשבת, לפי ההסבר: מי שיאכל דג ביום ד"ג כלומר, ביום שבת שהוא היום השביעי (ד"ג בגימטריה שבע), ינצל מד"ג שהוא ראשי תיבות של דין '''ג'''יהנום.

חָדָשׁ!!: שבת והאוכל דג ביום דג ניצל מדג · ראה עוד »

האימפריה העות'מאנית

האימפריה העוֹתְ'מָאנִית הטורקית (בטורקית עות'מאנית: دولت علیۂ عثمانیہ, בטורקית מודרנית: Osmanlı İmparatorluğu, בערבית: الدولة العثمانية. נכתב גם: האימפריה העותמאנית) הייתה אימפריה שהתקיימה במשך 624 שנים, משלהי המאה ה-13 עד תחילת המאה ה-20, והשתרעה מדרום-מזרח אירופה עד לצפון אפריקה וחצי האי ערב.

חָדָשׁ!!: שבת והאימפריה העות'מאנית · ראה עוד »

האינקוויזיציה הפורטוגזית

האינקוויזיציה הפורטוגזית, תחריט נחושת מ-1685 האינקוויזיציה הפורטוגזית הייתה מוסד חקירותיהם של הקתולי, האמון על מימוש וביצוע חוקי הנצרות הקתולית, חינוך, המרה וכן היה שותף ברדיפת מיעוטים דתיים.

חָדָשׁ!!: שבת והאינקוויזיציה הפורטוגזית · ראה עוד »

האיחוד הלאומי-מפד"ל

"האיחוד הלאומי-מפד"ל" הייתה רשימה משותפת של רשימת האיחוד הלאומי ומפלגת המפד"ל לכנסת ה-17.

חָדָשׁ!!: שבת והאיחוד הלאומי-מפד"ל · ראה עוד »

האיגרת אל הגלטים

כתב-יד 6238 המתוארך בין 150 ל-250 לספירה. בחציו התחתון: תחילת האיגרת אל הגלטים, פסוקים א'-ח' בפרק הראשון. האיגרת אל הגלטים היא מכתב של פאולוס אל הקהילה הנוצרית בפרובינקיה הרומית גלטיה שבאנטליה, והוא אחד מספרי הברית החדשה – כתבי הקודש של הנצרות.

חָדָשׁ!!: שבת והאיגרת אל הגלטים · ראה עוד »

הנאדי ג'רדאת

הנאדי תייסיר עבד אל-מלכ ג'רדאת (בערבית: هنادي تيسير عبدالمالك جردات; 1974 – 4 באוקטובר 2003) הייתה מחבלת מתאבדת ערבייה מהעיר ג'נין, שפוצצה עצמה בשבת, 4 באוקטובר 2003, במסעדת "מקסים" (מסעדה מזרח-תיכונית בחיפה בבעלות יהודים וערבים הפועלת משנת 1966).

חָדָשׁ!!: שבת והנאדי ג'רדאת · ראה עוד »

הנאום האחרון של משה

הנאום האחרון של משה הוא ספר עיון לקהל הרחב מאת מיכה גודמן, שיצא בהוצאת כנרת זמורה-ביתן דביר ב-2014, שעוסק בחומש דברים, שאותו הכתיב אלוהים למשה, על פי המסורת.

חָדָשׁ!!: שבת והנאום האחרון של משה · ראה עוד »

הנערים

הנערים (באנגלית: Our Boys - נערינו; בערבית: فتیان) היא מיני-סדרת טלוויזיה אמריקאית-ישראלית משנת 2019, שנוצרה על ידי חגי לוי, יוסף סידר ותאופיק אבו ואיל.

חָדָשׁ!!: שבת והנערים · ראה עוד »

הנצחת חללי מערכות ישראל

הנצחת חללי מערכות ישראל כוללת מגוון דרכים שבהן מדינת ישראל, גופים ציבוריים וגופים פרטיים משמרים את זכרם של חללי מערכות ישראל.

חָדָשׁ!!: שבת והנצחת חללי מערכות ישראל · ראה עוד »

הנחת תפילין

ביהדות, הנחת תפילין היא מצווה המחייבת גברים בני-מצווה להניח תפילין על גופם מדי יום, למעט ימים מיוחדים.

חָדָשׁ!!: שבת והנחת תפילין · ראה עוד »

הנדח

"הַנִּדָּח" הוא סיפור מאת ש"י עגנון, המתרחש על רקע המאבק בין המתנגדים לחסידים בגליציה של תחילת המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: שבת והנדח · ראה עוד »

הנה מה טוב

הנה מה טוב הוא מזמור יהודי המושר באופן מסורתי בסעודות שבת.

חָדָשׁ!!: שבת והנה מה טוב · ראה עוד »

הספד

נשיא ישראל, ראובן ריבלין, בדברי הספד בהלווייתו של נרצח בפיגוע ירי נשיא ארצות הברית, ברק אובמה, נושא הספד הספד הוא נאום לביטוי אבל על מותו של אדם.

חָדָשׁ!!: שבת והספד · ראה עוד »

הסטטוס קוו בישראל בנושא השבת

שאלת השבת ואופן שמירתה העסיקה את החברה הלאומית המתגבשת עוד בזמן המנדט הבריטי.

חָדָשׁ!!: שבת והסטטוס קוו בישראל בנושא השבת · ראה עוד »

הענישה בהלכה

האמנציפציה. הענישה בהלכה מורכבת מעונשים בידי שמיים ועונשים בידי אדם למי שעברו על חוקי התורה במזיד.

חָדָשׁ!!: שבת והענישה בהלכה · ראה עוד »

הערמה

הערמה היא תחבולה שמטרתה "לעקוף" איסור הלכתי.

חָדָשׁ!!: שבת והערמה · ראה עוד »

העבריים מדימונה

העבריים מדימונה, הנודעים גם בכינוי האפריקאים העבריים, או בשמם הרשמי African Hebrew Israelite Nation of Jerusalem (בתרגום חופשי: האומה האפריקאית העברית של בני ישראל מירושלים), הם תת-קבוצה דתית זעירה שמקורה מצאצאי אפריקאים מארצות הברית, ומונה כ-5,000 איש בישראל.

חָדָשׁ!!: שבת והעבריים מדימונה · ראה עוד »

העבריים השחורים

פוסטר של "הכנסייה הישראלית של האלוהים וישוע המשיח", פלג קיצוני בתנועת העבריים השחורים, עם שמותיהם של 12 שבטי ישראל (משמאל) והקבוצות המודרניות שהם טוענים כצאצאיהם (מימין) העבריים השחורים, או בני ישראל העבריים השחורים (באנגלית: Black Hebrew Israelites, או African Hebrew Israelites) הוא שמם של מספר קבוצות של אפרו-אמריקאים המאמינים כי הם צאצאים של העברים.

חָדָשׁ!!: שבת והעבריים השחורים · ראה עוד »

העורף הישראלי במלחמת חרבות ברזל

דגלי ישראל להבעת תמיכה בכוחות הביטחון, בכיכר השוטר ברעננה. אוקטובר 2023. מתקפת הטרור הפלסטינית באוקטובר 2023. העורף הישראלי מתמודד עם השלכותיה של מתקפת פתע שבוצעה על ידי מחבלים מרצועת עזה ב-7 באוקטובר 2023 נגד מדינת ישראל, והובילה לפרוץ '''מלחמת חרבות ברזל'''.

חָדָשׁ!!: שבת והעורף הישראלי במלחמת חרבות ברזל · ראה עוד »

העיר העתיקה של צפת

העיר העתיקה בצפת היא האזור העירוני העתיק ביותר בצפת, הבנוי מסביב להר צפת.

חָדָשׁ!!: שבת והעיר העתיקה של צפת · ראה עוד »

העיטור

העיטור (בשמו המלא: עיטור סופרים), הוא ספר הלכה שחובר במאה ה-12 על ידי רבי יצחק בן אבא מרי ממרסילייא שבחבל פרובאנס שבצרפת.

חָדָשׁ!!: שבת והעיטור · ראה עוד »

הפסק (הלכה)

בהלכה, הפסק הוא ביטוי למצב בו יש המתנה פסיבית או שנעשית פעולה אקטיבית זרה בזמן עשיית מצווה, לדוגמה המתנה משמעותית בין ברכה על מאכל לבין אכילתו.

חָדָשׁ!!: שבת והפסק (הלכה) · ראה עוד »

הפסק טהרה

"עד בדיקה", בד המשמש לבדיקה פנים נרתיקית. הפסק טהרה הוא מושג הלכתי בתחום טהרת המשפחה, שפירושו בדיקה לווידוא שנפסק הדימום הרחמי.

חָדָשׁ!!: שבת והפסק טהרה · ראה עוד »

הפרומס

הפרומס (באנגלית: The Proms, ובשמם הרשמי The BBC Proms או The Henry Wood Promenade Concerts presented by the BBC) (בתרגום חופשי: "קונצרטי הטיילת על-שם הנרי ווד שבהפקת ה-BBC”) הם פסטיבל קיץ בן שמונה שבועות (מחודש יולי ועד ספטמבר) של קונצרטים תזמורתיים יומיים למוזיקה קלאסית, הנערך בבריטניה מדי שנה על ידי ה-BBC.

חָדָשׁ!!: שבת והפרומס · ראה עוד »

הפלגה בשבת

הפלגה איסור הפלגה בשבת הוא איסור מדרבנן לצאת בימי רביעי, חמישי ושישי להפלגה אשר תימשך בשבת.

חָדָשׁ!!: שבת והפלגה בשבת · ראה עוד »

הפטרה

ההפטרה היא קטע מספרי הנביאים שנהוג לקרוא בציבור בבית הכנסת בשבתות, במועדי ישראל, ובחלק מהקהילות גם בתעניות ציבור בתפילת מנחה, לאחר סיום קריאת התורה.

חָדָשׁ!!: שבת והפטרה · ראה עוד »

הפורום המשפטי למען ישראל

הפורום המשפטי למען ישראל (עד שנת 2014: פורום משפטי למען ארץ ישראל) הוא עמותת ימין ישראלית המאגדת מאות עורכי דין וכלכלנים.

חָדָשׁ!!: שבת והפורום המשפטי למען ישראל · ראה עוד »

הפולמוס היהודי-נוצרי

הפולמוס היהודי-נוצרי הוא פולמוס דתי בין היהדות לנצרות.

חָדָשׁ!!: שבת והפולמוס היהודי-נוצרי · ראה עוד »

הפיגוע במסעדת מקסים

הפיגוע במסעדת מקסים היה פיגוע התאבדות שביצע הג'יהאד האסלאמי ביום שבת, 4 באוקטובר 2003, ב"מסעדת מקסים" בחיפה.

חָדָשׁ!!: שבת והפיגוע במסעדת מקסים · ראה עוד »

הפיגוע במרכול היהודי בפריז

המרכול מרשת המרכולים "היפר כשר" עצרת המחאה כנגד הפיגוע הפיגוע במרכול היהודי בפריז היה פיגוע מיקוח שהתרחש ביום שישי, 9 בינואר 2015.

חָדָשׁ!!: שבת והפיגוע במרכול היהודי בפריז · ראה עוד »

הפיגוע בראס בורקה

הפיגוע בראס בורקה, הידוע גם כ"הטבח בראס בורקה", התרחש ב־5 באוקטובר 1985 (שבת חול המועד סוכות), כאשר שוטר משמר הגבול המצרי ירה לעבר קבוצה של 12 מטיילים ישראלים באתר נופש בראס בורקה שבסיני.

חָדָשׁ!!: שבת והפיגוע בראס בורקה · ראה עוד »

הפיגוע בשוק מחנה יהודה (2002)

הפיגוע בשוק מחנה יהודה בשנת 2002 היה פיגוע התאבדות שהתרחש ב-12 באפריל 2002, בתחנת אוטובוס הנמצאת בכניסה לשוק מחנה יהודה בירושלים.

חָדָשׁ!!: שבת והפיגוע בשוק מחנה יהודה (2002) · ראה עוד »

הפיגוע בבית הכנסת באיסטנבול (1986)

הפיגוע בבית הכנסת נווה שלום באיסטנבול התרחש ביום שבת, 6 בספטמבר 1986.

חָדָשׁ!!: שבת והפיגוע בבית הכנסת באיסטנבול (1986) · ראה עוד »

הפיגועים באיסטנבול (2003)

הפיגועים באיסטנבול הייתה סדרת פיגועי טרור שהתרחשה ב-15 וב-20 בנובמבר 2003 בעיר איסטנבול שבטורקיה.

חָדָשׁ!!: שבת והפיגועים באיסטנבול (2003) · ראה עוד »

הקנוניה נגד אמריקה (סדרת טלוויזיה)

הקנוניה נגד אמריקה היא מיני-סדרת דרמה אמריקאית שנוצרה ונכתבה על ידי דייוויד סיימון ואד ברנס, המבוססת על הרומן בעל אותו שם מאת פיליפ רות, אשר הוקרנה בהקרנת בכורה ברשת HBO ב-16 במרץ 2020.

חָדָשׁ!!: שבת והקנוניה נגד אמריקה (סדרת טלוויזיה) · ראה עוד »

הקפות

שלום קובושווילי, הקפות בבית הכנסת בשמחת תורה, ציור משנת 1937 לערך. הקפות הן מנהג דתי בו קבוצת אנשים מקיפה בהליכה או בריקודים מקום או עצם מסוים, בדרך כלל דבר קדוש.

חָדָשׁ!!: שבת והקפות · ראה עוד »

הקרע ביהדות הונגריה

הקרע ביהדות הונגריה, או חלוקת הקהילות (הונגרית: ortodox–neológ szakadás, "הקרע האורתודוקסי-נאולוגי"; יידיש: די טיילונג אין אונגארן, "החלוקה בהונגריה") היה הפיצול הממסדי שחל בציבור היהודי בממלכת הונגריה בשנים 1869 עד 1871, בין קהילות האורתודוקסים, הנאולוגים, והסטטוס קוו.

חָדָשׁ!!: שבת והקרע ביהדות הונגריה · ראה עוד »

הקהילה המסורתית הקריות

הקהילה המסורתית הקריות היא קהילה דתית- קונסרבטיבית וחברתית שבסיסה הוא בית כנסת בקריית ביאליק.

חָדָשׁ!!: שבת והקהילה המסורתית הקריות · ראה עוד »

הקהילה היהודית במרגיטה

הקהילה היהודית במרגיטה (גם מרגרטן, מארגארעטן) התקיימה כ-220 שנה עד השואה.

חָדָשׁ!!: שבת והקהילה היהודית במרגיטה · ראה עוד »

הקהילה היהודית באנטופול

הקהילה היהודית באנטופול, עיירה במחוז בריסק בדרום-מערב רוסיה הלבנה, כיום בלארוס, התקיימה כנראה במשך כ-340 שנים, ולפחות כ-300 שנים.

חָדָשׁ!!: שבת והקהילה היהודית באנטופול · ראה עוד »

הקהילה היהודית בסוצ'אבה

סוצ'אבה היא בירת מחוז סוצ'אבה בדרום בוקובינה שברומניה.

חָדָשׁ!!: שבת והקהילה היהודית בסוצ'אבה · ראה עוד »

הר ציון

הר ציון מתנשא בדרום-מערב העיר העתיקה של ירושלים מחוץ לחומותיה, ועם זאת הוא חלק בלתי נפרד מן העיר.

חָדָשׁ!!: שבת והר ציון · ראה עוד »

הר הרוח

הר הרוח הוא שלוחה של הרי ירושלים המתנשאת לגובה 774 מטר ממערב למעלה החמישה ואבו גוש.

חָדָשׁ!!: שבת והר הרוח · ראה עוד »

הר הבית

מפת מבני ושערי הר הבית כיוםהר הבית (בערבית: الحرمالشريف (תעתיק: אל-חראם אל-שריף); באנגלית: Temple Mount) הוא מתחם קדוש ליהודים ולמוסלמים בחלקה הדרום־מזרחי של העיר העתיקה בירושלים.

חָדָשׁ!!: שבת והר הבית · ראה עוד »

הרפתקאותיו של רבי יעקב

הרפתקאותיו של רבי יעקב (בצרפתית – Les Aventures de Rabbi Jacob) הוא סרט קומדיה צרפתי, בבימויו של ז'ראר אורי ובכיכובו של לואי דה פינס שיצא לאקרנים בשנת 1973.

חָדָשׁ!!: שבת והרפתקאותיו של רבי יעקב · ראה עוד »

הררי קדם

הררי קדם הוא ספר חידושים של הרב יוסף דוב סולובייציק על ענייני שבת ומועדי ישראל, שנכתב בידי תלמידו הרב מיכל שורקין.

חָדָשׁ!!: שבת והררי קדם · ראה עוד »

הרבנות הראשית לישראל

הרבנות הראשית לישראל היא המוסד הרבני העליון הרשמי של מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: שבת והרבנות הראשית לישראל · ראה עוד »

השערת התעודות

אנליזה של ארבעת ספרי התורה הראשונים לפי ארבעת המקורות השערת התעודות (או תורת התעודות, תורת המקורות, וכן השערת גרף-ולהאוזן) היא התאוריה שלפיה חמשת חומשי תורה נוצרו על ידי צירוף של מספר תעודות, שכל אחת מהן היתה נרטיב עצמאי ושלם העומד בפני עצמו.

חָדָשׁ!!: שבת והשערת התעודות · ראה עוד »

השתנות טבעים בהלכה

סתירות בין המדע והמציאות לנאמר בחז"ל נידונו בספרות הפסיקה מאז ימי הראשונים.

חָדָשׁ!!: שבת והשתנות טבעים בהלכה · ראה עוד »

השבת השחורה

חלק מהנשק שנתפס בקיבוץ יגור במהלך השבת השחורה השבת השחורה הוא כינוי שניתן ליום שבת, ל' בסיוון תש"ו, 29 ביוני 1946, שבו ערך השלטון הבריטי בארץ ישראל סדרה של פעולות כנגד היישוב היהודי, שבמסגרתן הוטל עוצר על ערים (תל אביב, ירושלים, חיפה, רמת גן, נתניה ועוד), קיבוצים ומושבים, נערכו חיפושים מבית לבית, ורבים ממנהיגי היישוב נעצרו.

חָדָשׁ!!: שבת והשבת השחורה · ראה עוד »

השבת השחורה (סלוניקי)

ריכוז היהודים יהודי יוון נאלצו לעשות התעמלות "השבת השחורה" (ביוונית: Μαύρο Σάββατο) הוא כינוי לאירוע שהתרחש בשבת, 11 ביולי 1942, בכיכר החרות (ביוונית: Πλατεία Ελευθερίας) בסלוניקי שביוון, אירוע בו רוכזו כ-9,000 גברים יהודים ועברו התעללות מתמשכת.

חָדָשׁ!!: שבת והשבת השחורה (סלוניקי) · ראה עוד »

השהיה (שבת)

כניסת השבת מותרת כאשר המאכל כבר מבושל, ואסורה כאשר המאכל בשלב בישול מוקדם השארת מאכלים על גבי אש באופן המותר, כשהאש מכוסה ב'בלעך'. בהלכות שבת, הַשְׁהָיָה (בשיח ההלכתי נקראת גם שְהִיָה) היא השארת מאכל מבושל או מאכל שנמצא בתהליכי בישול על גבי מקור חום קודם לכניסת השבת, וזאת על מנת לאוכלו בשבת כשהוא חם, לדוגמה השארת סיר חמין על גבי פלטת שבת.

חָדָשׁ!!: שבת והשהיה (שבת) · ראה עוד »

השירות הדתי

מטה השירות הדתי, מימין לשמאל: מיכאל ליברמן (צור), משה אביטל, יחזקאל אריאלי, נתן גרדי, שמעון כץ, אסתר לב, יצחק מאיר; עומד - יחזקאל ליפשיץ השירות הדתי היה מחלקה שטיפלה בענייני דת בהגנה ולאחר מכן בצה"ל, החל מפברואר 1948 ועד שהוטמע בתוך הרבנות הצבאית.

חָדָשׁ!!: שבת והשירות הדתי · ראה עוד »

התפרצות החצבת בישראל (2018)

http://kore.co.il/viewArticle/47158 בני ברקים, התפללתם בבית כנסת הגדול? היבדקו, 24 בדצמבר 2018, באתר כל רגע התפרצות מחלת החצבת בישראל היה אירוע של התפרצות חריגה של מחלת החצבת בישראל במהלך שנת 2018, מעל 4,300 אנשים אובחנו כחולים, ועשרות אלפים נקראו להתחסן בעקבות חשיפתם לאנשים שחלו במוסדות לימוד, קופות חולים, בנסיעה באוטובוס או בטיסה.

חָדָשׁ!!: שבת והתפרצות החצבת בישראל (2018) · ראה עוד »

התפילה בישראל בהתפתחותה ההיסטורית

התפילה בישראל בהתפתחותה ההיסטורית (במקור בגרמנית: Der jüdische Gottesdienst in seiner geschichtlichen Entwicklung), היא מונוגרפיה מאת החוקר יצחק משה אלבוגן, שיצאה לאור לראשונה בשנת 1913.

חָדָשׁ!!: שבת והתפילה בישראל בהתפתחותה ההיסטורית · ראה עוד »

התקופה הרומית בארץ ישראל

התקופה הרומית בארץ ישראל החלה ב-63 לפנה"ס (ג' תרצ"ז) עם פלישת הצבא הרומי לארץ בפיקודו של פומפיוס; תקופה זו נמשכה עד 324 לסה"נ, שנה שמקובל לראותה כתחילת השליטה של האימפריה הביזנטית בא"י (תקופה זו אף מכונה תקופת הַמִּשְׁנָה, שכן במהלכה, מסוף המאה ה-1 ועד תחילת המאה ה-3, גיבשו התַּנָּאִים את המִּשְׁנָה).

חָדָשׁ!!: שבת והתקופה הרומית בארץ ישראל · ראה עוד »

התרת נדרים

ציור של התרת נדרים בעשרה, הולנד, 1774 הַתָּרַת נְדָרִים או הֶתֵּר נְדָרִים הוא הליך בהלכה, שבו אדם שנדר נדר ומתחרט עליו יכול לבטל את נדרו.

חָדָשׁ!!: שבת והתרת נדרים · ראה עוד »

התחדשות יהודית (ישראל)

התחדשות יהודית הוא מונח בו מכנים המשתתפים בחלק מהתופעות התרבותיות והדתיות שמטרתן המוצהרת היא קשירת המורשת, המסורת והמנהגים של היהדות, עם התרבות והחברה בישראל.

חָדָשׁ!!: שבת והתחדשות יהודית (ישראל) · ראה עוד »

התוועדות

770 במוצאי שבת סליחות תשע"ז התוועדות (ביידיש: פאַרברענגען) היא השם המקובל בעגה של חסידות חב"ד להתכנסות של חסידים המשלבת דברי תורה, סיפורים חסידיים, שתיית 'לחיים' ונגינת ניגונים בצוותא.

חָדָשׁ!!: שבת והתוועדות · ראה עוד »

הלעיטהו לרשע וימות

הַלְעִיטֵהוּ לָרָשָע וְיָמוֹת הוא ביטוי תלמודי ועיקרון הלכתי, שבמשמעותו הפשוטה מציין יחס של אדישות ושוויון נפש, ולעיתים אף של עידוד, לכך שאדם המוגדר בהלכה כרשע ייכשל בעבירות.

חָדָשׁ!!: שבת והלעיטהו לרשע וימות · ראה עוד »

הלל מפאריץ'

שער ספרו - פלח הרימון רבי הלל הלוי מאליסוב (ידוע בכינוי רֶבּ הלל מפאריץ; תקנ"ה - י"א באב תרכ"ד) היה רב חסידי, מקובל, מלחין ומשפיע חב"די ברוסיה הלבנה ואוקראינה במחצית הראשונה של המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: שבת והלל מפאריץ' · ראה עוד »

הלל לומד תורה

הִלֵּל לומד תורה (או הלל על גג בית המדרש) הוא סיפור מאגדות חז"ל, המתאר את אהבתו ומסירותו הרבה של הלל הזקן ללימוד התורה, עוד לפני שהיה לחכם מוכר וידוע.

חָדָשׁ!!: שבת והלל לומד תורה · ראה עוד »

הלל דוד סתהון

הלל דוד סתהון (? - י"ז באלול ה'תרס"ט, 3 בספטמבר 1909) היה רב, פוסק הלכה ומחבר ספרים, מגדולי רבני ארם צובא.

חָדָשׁ!!: שבת והלל דוד סתהון · ראה עוד »

הלל הזקן

הִלֵּל הַזָּקֵן (על פי המסורת –; 113 לפנה"ס – 8 לספירה) היה תנא מחכמי הזוגות, בנו של נעריהו, אביו של רבן שמעון בן הלל ונשיא הסנהדרין.

חָדָשׁ!!: שבת והלל הזקן · ראה עוד »

הלחימה ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל

חיילים עוברים במעבר ארז במלחמת חרבות ברזל אל עבר שטחי צפון רצועת עזה lang.

חָדָשׁ!!: שבת והלחימה ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל · ראה עוד »

הלוח העברי

אדר ב' בשנים המעוברות משנת ה'תרפ"ז לשנת ה'תש"ח דמות המופיעה בלוח עברי מימי הביניים ומזכירה ליהודים בחודש תשרי לרכוש ארבעת המינים לקראת חג הסוכות. הלוח העברי הוא לוח שנה המבוסס על שילוב מחזור הירח ומחזור השמש (לוח ירחי-שמשי) עם התחשבות בימות השבוע.

חָדָשׁ!!: שבת והלוח העברי · ראה עוד »

הלוח הקראי

הלוח הקראי הוא גרסה של לוח השנה העברי המקובלת בקהילות היהודים הקראים, המבוסס על שילוב של מחזור ירח ומחזור שמש.

חָדָשׁ!!: שבת והלוח הקראי · ראה עוד »

הלכה

תלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הֲלָכָה היא כינוי ביהדות לכלל החוקים שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג, שנקבעו על ידי התורה או על ידי הרבנים.

חָדָשׁ!!: שבת והלכה · ראה עוד »

הלכה ברורה (ספר)

הלכה ברורה הוא ספר שחיבר הרב דוד יוסף.

חָדָשׁ!!: שבת והלכה ברורה (ספר) · ראה עוד »

הלכה ואין מורין כן

הלכה ואין מורין כן היא קביעה המופיעה בכמה מקומות בתלמוד ובפוסקים על אודות הלכות מסוימות שאמנם נכונות, אך מסיבות שונות אין להורות אותן.

חָדָשׁ!!: שבת והלכה ואין מורין כן · ראה עוד »

הלכה וטכנולוגיה

התפתחות הטכנולוגיה, שמעניקה לאדם כלים חדשים ויכולות חדשות מצריכה לעיתים התייחסות של פוסקי הלכה לחידושים אלה, כדי לקבוע את אופן שילובם בכללי ההלכה.

חָדָשׁ!!: שבת והלכה וטכנולוגיה · ראה עוד »

הלכות עירובין

הלכות עירובין הם ההלכות העוסקות בנושא מלאכת הוצאה מרשות לרשות בשבת, שמשמעה האיסור להוציא חפצים ומשא בין רשויות השבת.

חָדָשׁ!!: שבת והלכות עירובין · ראה עוד »

הלכות שבת

הלכות שבת הן ההלכות העוסקות ביום השבת, החל מההכנות אליה ועד סיומה.

חָדָשׁ!!: שבת והלכות שבת · ראה עוד »

הלכות ליל הסדר

שולחן הסדר מתוך ההגדה הלכות ליל הסדר הן מקבץ הלכות, דינים ומנהגים, המורה כיצד יש לקיים את לילו הראשון של חג הפסח, המכונה "ליל הסדר".

חָדָשׁ!!: שבת והלכות ליל הסדר · ראה עוד »

הלכות בית הכסא

הלכות בית הכסא הן סדרת הלכות שעניינן התנהלות בבית הכסא (שירותים).

חָדָשׁ!!: שבת והלכות בית הכסא · ראה עוד »

הלכות הרחקה מגויים

הלכות הרחקה מגויים הן הלכות שנועדו למנוע היטמעות של יהודים בחברה הנוכרית, הידמות של יהודים לדרכי הנוכרים או קרבה לגוי באופן שעלול להביא את היהודי לעבירה בשוגג.

חָדָשׁ!!: שבת והלכות הרחקה מגויים · ראה עוד »

הליגה למניעת כפייה דתית

הליגה למניעת כפייה דתית הייתה ארגון שהתקיים משנת 1951 עד תחילת שנות השבעים והגדיר את מטרתו כלחימה בכפייה הדתית בישראל.

חָדָשׁ!!: שבת והליגה למניעת כפייה דתית · ראה עוד »

הטמנה (שבת)

קנקן תה מכוסה במטמן אין לראות באמור ייעוץ הלכתי בהלכות שבת, הטמנה היא כיסוי כלי ובו תבשיל חם בחומר מבודד לפני כניסת השבת, על מנת לצמצם כמידת האפשר את איבוד חום התבשיל או אף להגביר מעט את חומו (ובכך למעשה ממשיך בישול איטי) עבור המאכלים המיועדים ליום השבת.

חָדָשׁ!!: שבת והטמנה (שבת) · ראה עוד »

הטבח בבית הכנסת בפיטסבורג

הטבח בבית הכנסת בפיטסבורג היה פיגוע ירי רב-נפגעים ופשע שנאה על רקע אנטישמי ב-27 באוקטובר 2018, שהתרחש בבית הכנסת "קהילת עץ חיים – אור לשמחה" ("Tree of Life – Or L'Simcha") הקונסרבטיבי בשכונת סקווירל היל שבעיר פיטסבורג שבפנסילבניה, ארצות הברית.

חָדָשׁ!!: שבת והטבח בבית הכנסת בפיטסבורג · ראה עוד »

הזמן הצהוב

כותרת ראשית", 29 באפריל 1987 כריכת הספר בהוצאת הספריה החדשה הזמן הצהוב הוא שמו של מיזם תיעודי שערך הסופר דויד גרוסמן ביהודה ושומרון במהלך אביב 1987.

חָדָשׁ!!: שבת והזמן הצהוב · ראה עוד »

הזכרת נשמות

הזכרת נשמות היא תפילה יהודית למען עילוי נשמתו של מת.

חָדָשׁ!!: שבת והזכרת נשמות · ראה עוד »

החזרה (שבת)

בהלכות שבת, החזרה היא השבת תבשיל למקור חום במהלך השבת, וזאת לאחר שהתבשיל שהה על גבי מקור החום באופן רצוף מלפני כניסת השבת עד להסרתו, והיא אסורה משום מלאכת מבשל.

חָדָשׁ!!: שבת והחזרה (שבת) · ראה עוד »

החג של החגים

מושבה הגרמנית בחיפה במסגרת חגיגות החג של החגים, 24 בדצמבר 2021 קונצרט של מוזיקה ליטורגית במסגרת הפסטיבל בכנסיית יוחנן המטביל. מוזיקה של שמש וכוכבים מגניפיקט, מיסה ומוזיקה עממית ודתית מפרו מראות רחוב במסגרת הפסטיבל כיכר אונסק"ו לסובלנות ושלום מוארת עם 3 פסלים מוארים החג של החגים (בערבית: مهرجان عيد الأعياد, בתעתיק מדויק: מהרג'אן עיד אלאעיאד, מילולית: "פסטיבל חג החגים") הוא פסטיבל הנערך בעיר חיפה מדי שנה, במהלך חודש דצמבר.

חָדָשׁ!!: שבת והחג של החגים · ראה עוד »

החיל

המדרגה התחתונה (צולם בצפון מערב ה"רמה" בהר הבית) על פי הרב זלמן מנחם קורן, היא שריד מהחיל על פי תיאורי בית המקדש, החיל היה שטח הסמוך לחומת בית המקדש, בין הסורג לבין כותלי העזרה.

חָדָשׁ!!: שבת והחיל · ראה עוד »

הבא במחתרת

דין הבא במחתרת הוא הלכה המופיעה בתורה, ואשר לפיה גנב אשר בא במחתרת - אין נענשים על הריגתו.

חָדָשׁ!!: שבת והבא במחתרת · ראה עוד »

הבערה ביום טוב

מלאכת הבערה, היא אחת מל"ט אבות המלאכות האסורות בשבת.

חָדָשׁ!!: שבת והבערה ביום טוב · ראה עוד »

הבריגדה היהודית

חיילים יהודיים צועדים בירושלים הבריגדה היהודית (באנגלית בשמה הרשמי: Jewish Brigade Group, ובעברית ידועה גם בשמות "חטיבה יהודית לוחמת" או בראשי התיבות, "חַיִ"ל", וכן בשם "הבריגדה העברית", ובפי רבים, בקיצור "הבריגדה") הייתה חטיבה בצבא הבריטי שהורכבה כולה מיהודים, בעיקר מקרב אנשי היישוב מארץ ישראל, כחלק מהתנדבות היישוב לצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה.

חָדָשׁ!!: שבת והבריגדה היהודית · ראה עוד »

הבלעת תחומין

הבלעת תחומין (או הבלעת תחומים) היא עיקרון בדיני תחום שבת, ולפיו אם ישנה חפיפה כל שהיא בין שני תחומי שבת של אדם אחד, רואים את שני התחומים כתחום אחד והאדם רשאי להלך בכולו.

חָדָשׁ!!: שבת והבלעת תחומין · ראה עוד »

הבחירות המיוחדות לראשות הממשלה – 2001

תרשים תוצאות הבחירות לראש הממשלה 2001 הבחירות המיוחדות לראשות הממשלה התקיימו ב-6 בפברואר 2001, י"ג בשבט תשס"א.

חָדָשׁ!!: שבת והבחירות המיוחדות לראשות הממשלה – 2001 · ראה עוד »

הבדלה

נר טיפוסי להבדלה, לצד כוס לקידוש ומגדל בשמים הבדלה היא מצווה הנעשית במוצאי שבת ויום טוב.

חָדָשׁ!!: שבת והבדלה · ראה עוד »

הביצה הירושלמית

הַבִּיצָה הירושלמית (ובקיצור: הַבִּיצָה) הוא כינוי סלנג לשכבה חברתית אליטיסטית, המורכבת מרווקים ורווקות בשנות ה-20 או ה-30 לחייהם בני המגזר הדתי לאומי אשר גרים (לרוב בשכירות) בשכונות שונות במרכז ירושלים, במיוחד קטמון, ומנהלים בה חיי חברה תוססים.

חָדָשׁ!!: שבת והביצה הירושלמית · ראה עוד »

הגן הארכאולוגי ירושלים

מתחם התקופה המוסלמית הקדומה. המתחם הביזנטי; באופק: הר הזיתים. הגן הארכאולוגי ירושלים או גן העופל (ידוע גם כ"חפירות הר הבית" או "חפירות הכותל"), הוא אתר ארכאולוגי המשתרע בצפון העופל בירושלים, למרגלות הכותל הדרומי של הר הבית, וכולל את מוזיאון מרכז דוידסון.

חָדָשׁ!!: שבת והגן הארכאולוגי ירושלים · ראה עוד »

הגאון מווילנה

רבי אליהו בן שלמה זלמן (ט"ו בניסן ה'ת"ף, 23 באפריל 1720 – י"ט בתשרי ה'תקנ"ח, 9 באוקטובר 1797), שנודע בכינויים: הגאון מווילנה (ביידיש: דער וילנער גאון), הגאון החסיד ואף בפשטות – הגאון, או בראשי תיבות: הַגְּרָ"א (הגאון רבנו אליהו), היה פוסק, מקובל ואיש אשכולות, שבלט במעמדו החריג בתקופת האחרונים כסמכות רבנית עליונה.

חָדָשׁ!!: שבת והגאון מווילנה · ראה עוד »

הגניוס היהודי

מספר המדענים, שמוצאם יהודי, שזכו בפרסי נובל, לפי שנים. הגניוס היהודי הוא ביטוי המתאר תופעה, לפיה, אחוזים גבוהים מאוד בקרב מי שמוצאם יהודי מצטיינים בתחומים המצריכים אינטליגנציה גבוהה.

חָדָשׁ!!: שבת והגניוס היהודי · ראה עוד »

הגרסה המצרית-יוונית ליציאת מצרים

הגרסה המצרית-יוונית ליציאת מצרים כללה מסורות שונות שהופיעו במצרים העתיקה לאורך תקופת הבית השני, והמשותף ביניהן הוא שבניגוד לסיפור יציאת מצרים המקראי, היהודים גורשו ממצרים ולא יצאו ממנה מרצונם.

חָדָשׁ!!: שבת והגרסה המצרית-יוונית ליציאת מצרים · ראה עוד »

הגט מקליווא

פרשת הגט מקלֵיוֶוא הייתה מחלוקת הלכתית בדבר כשרותו של גט, שהסעירה את העולם הרבני באירופה בשנים 1766–1767.

חָדָשׁ!!: שבת והגט מקליווא · ראה עוד »

הגזמה

הגזמה (הִיפֶּרְבּוֹלָה) היא אמצעי פיגורטיבי (ציור לשוני), ואמצעי רטורי שמהותו תיאור מוגזם ומופרז, מעבר לאמת הגלויה.

חָדָשׁ!!: שבת והגזמה · ראה עוד »

הגולם מפראג

מהר"ל. בגרסה זו כתובות האותיות "גלם" על מצחו (הכוונה: "גולם" בכתיב חסר)ב-2015 לאחר עשרות שנים נערכו שוב שיפוצים במקום, ואף תועד המקום אך לא בבירור (מהדורת "הכוורת") אגדת הגולם מפראג היא אגדה עממית יהודית המספרת על גולם שנוצר בידי רבי יהודה ליווא, המהר"ל מפראג, בן המאה ה-16, על מנת למנוע עלילות דם מבית היוצר של קהילות הנוצרים באירופה נגד היהודים.

חָדָשׁ!!: שבת והגולם מפראג · ראה עוד »

הדר הכרמל

הגנים הבהאיים, כפי שנשקף מפינת הרחובות הנביאים ושבתאי לוי הבניין ההיסטורי של הטכניון, בעת הקמתו הבניין ההיסטורי של הטכניון, בו שוכן היום המוזיאון הלאומי למדע, טכנולוגיה וחלל, 2006 תהלוכת שבועות בהדר הכרמל - חיפה, 1928 מבנה חטיבת הכיתות התיכוניות של בית הספר הריאלי בהדר, שקו המתאר שלו אומץ כסמל בית הספר הדר הכרמל (קרויה בקיצור הדר) היא מהשכונות הוותיקות של חיפה ורובע-מגורים מרכזי בעיר.

חָדָשׁ!!: שבת והדר הכרמל · ראה עוד »

הדת השומרונית

הדת השומורונית (בערבית: السامرية) היא מכלול המסורות והמנהגים המונהגים על ידי עדת השומרונים.

חָדָשׁ!!: שבת והדת השומרונית · ראה עוד »

הדבר על מפתן הדלת

הדבר על מפתן הדלת או הדבר על סף הדלת (באנגלית: The Thing On The Doorstep) הוא סיפור קצר בשבעה פרקים מאת הסופר האמריקאי ה.פ. לאבקרפט אשר נכתב באוגוסט 1933 ופורסם לראשונה בינואר 1937 במגזין.

חָדָשׁ!!: שבת והדבר על מפתן הדלת · ראה עוד »

הדותהו

דף מגניזת קהיר, ובו חלקים מן הקדושתא של הדותהו על משמרת בלגה. הדותהו היה פייטן בן המאה השישית שפעל בארץ ישראל תחת האימפריה הביזנטית.

חָדָשׁ!!: שבת והדותהו · ראה עוד »

הדיוט

הֶדְיוֹט (מיוונית עתיקה: ιδιωτης) הוא אדם שאינו בקיא בנבכי נושא מסוים.

חָדָשׁ!!: שבת והדיוט · ראה עוד »

הדיוויזיה ה-163 (ורמאכט)

הדיוויזיה ה-163 (בגרמנית: 163. Infanterie-Division) הייתה דיוויזיית חיל רגלים של הוורמאכט שלחמה במלחמת העולם השנייה.

חָדָשׁ!!: שבת והדיוויזיה ה-163 (ורמאכט) · ראה עוד »

ההיכל

ההיכל בדגם המשכן בתמנע מיקום ההיכל בדגם המשכן ההיכל (או הקודש) היה חדר בבית המקדש ועמד בין הדביר (או "קודש הקודשים") לאולם.

חָדָשׁ!!: שבת וההיכל · ראה עוד »

הו"ד - הומוסקסואלים דתיים

הו"ד - הומוסקסואלים דתיים הוא עמותה של הומוסקסואלים דתיים בישראל שהקים רון יוסף ב-1 בפברואר 2008.

חָדָשׁ!!: שבת והו"ד - הומוסקסואלים דתיים · ראה עוד »

הואיל

בהלכה, הואיל הוא כלל יסודי בהלכות יום טוב, האומר שהואיל וקיימת אפשרות לעשות מעשה מסוים בהיתר הלכתי, מותר לעשותו גם ללא היתר מעשי זה, שכן עצם האפשרות לעשות מעשה זה בהיתר מסירה ממנו את האיסור.

חָדָשׁ!!: שבת והואיל · ראה עוד »

הואיל (פירושונים)

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: שבת והואיל (פירושונים) · ראה עוד »

הוצאת קורן ירושלים

הוצאת קורן ירושלים בע"מ היא הוצאת ספרים ירושלמית, שאותה ייסד אליהו קורן (קורנגולד), הידועה בעיקר בזכות מהדורת התנ"ך שלה.

חָדָשׁ!!: שבת והוצאת קורן ירושלים · ראה עוד »

הוצאה ביום טוב

מלאכת הוצאה היא אחת משלושים ותשע המלאכות שנאסרו בשבת.

חָדָשׁ!!: שבת והוצאה ביום טוב · ראה עוד »

הורטיוס

קווינטוס הורטיוס פלקוס (בלטינית: Quintus Horatius Flaccus; בעברית מקובל גם לכתוב הורציוס; 8 בדצמבר 65 לפנה"ס – 27 בנובמבר 8 לפנה"ס) היה משורר רומי מפורסם.

חָדָשׁ!!: שבת והורטיוס · ראה עוד »

הושענא רבה

הקפות הושענא רבה בבית הכנסת החורבה בירושלים הוֹשַׁעְנָא רַבָּה (בארמית: הושענא רבא; בעברית: הושענא הגדול) הוא כינויו של היום השביעי והאחרון של חג סוכות, היום השישי של חול המועד סוכות, שחל בכ"א בתשרי, יום לפני שמיני עצרת.

חָדָשׁ!!: שבת והושענא רבה · ראה עוד »

הושענות

אמירת הושענות בבית כנסת בעפרה. אחד המתפללים מחזיק ספר תורה ליד הבימה ושאר המתפללים מקיפים את הבימה עם לולביהם תחרות ויקיפדיה אוהבת אתרי מורשת 2014) הושענות הוא כינוי למצווה שנהגה בבית המקדש בחג הסוכות, ובה היו סובבים את מזבח העולה וזוקפים ערבות בצדיו.

חָדָשׁ!!: שבת והושענות · ראה עוד »

הוועד הלאומי

הוועד הלאומי, או בשמו המלא הוועד הלאומי לכנסת ישראל, היה הרשות המבצעת של אספת הנבחרים בתקופת המנדט הבריטי בארץ ישראל, ושימש כמועצת "המדינה שבדרך".

חָדָשׁ!!: שבת והוועד הלאומי · ראה עוד »

הווה

כפי שניתן לראות, ההווה הוא חסר משך, לעומת שבירת הצנצנת המהירה הווה הוא פרק זמן בתפיסת העולם המקובלת בתרבות האנושית.

חָדָשׁ!!: שבת והווה · ראה עוד »

הכנסת העשירית

הכנסת העשירית נבחרה בבחירות לכנסת העשירית אשר התקיימו ב-30 ביוני 1981, הושבעה ב-20 ביולי 1981 וכיהנה עד 13 באוגוסט 1984.

חָדָשׁ!!: שבת והכנסת העשירית · ראה עוד »

הכנסת החמש עשרה

הכנסת החמש עשרה, שהרכבה נקבע בבחירות לכנסת החמש עשרה ולראשות הממשלה, הושבעה ב-7 ביוני 1999 (כ"ג בסיוון ה'תשנ"ט) וכיהנה עד להשבעת הכנסת השש עשרה ב-17 בפברואר 2003.

חָדָשׁ!!: שבת והכנסת החמש עשרה · ראה עוד »

הכנסייה האמיתית של ישו

הכנסייה האמיתית של ישו היא ענף סיני של הזרם הפנטקוסטלי של הנצרות, אשר החל דרכו בראשית המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: שבת והכנסייה האמיתית של ישו · ראה עוד »

הכנסייה האדוונטיסטית של היום השביעי

הקהילה האדוונטיסטית של שומרי השבת (או: המשיחית שומרי השבת) היא זרם אדוונטיסטי (המאמין בביאתו השנייה של ישו המשיח) בנצרות הפרוטסטנטית, שבו מקדשים את יום השבת, בניגוד למרבית הזרמים שמחשיבים את יום ראשון כיום השבתון המקודש.

חָדָשׁ!!: שבת והכנסייה האדוונטיסטית של היום השביעי · ראה עוד »

הכנסייה האורתודוקסית האתיופית

כנסיית ביתא גיורגיס בלליבלה כנסיית מרים מציון שבאקסום, בה על פי האמונה שוכן ארון הברית קידאנה מהרת - הכנסייה ברחוב אתיופיה בירושלים מושב הכנסייה האתיופית באדיס אבבה איש דת בכנסייה בירושלים פסוק מתהילים בשפת הגעז הכנסייה האורתודוקסית האתיופית המייחדת (בגעז: የኢትዮጵያ:ኦርቶዶክስ:ተዋሕዶ:ቤተ:ክርስቲያን, בתעתיק מדויק: יֶאִיתְיוֹפְּיַה אוֹרְתוֹדוֹכְּס תֶוַחְדוֹ בֵּתֶה כְּרְסְתִייַן) היא הכנסייה הנוצרית הגדולה בנצרות האוריינטלית.

חָדָשׁ!!: שבת והכנסייה האורתודוקסית האתיופית · ראה עוד »

הכנה משבת לחול

הכנה משבת לחול הוא איסור עשיית מעשים משבת לצורך ימי החול שלאחריה, אף באופן שאין בעשייתם משום איסור מלאכת שבת.

חָדָשׁ!!: שבת והכנה משבת לחול · ראה עוד »

הכרזת תעניות

בשבת לפני תענית, יש הנוהגים להכריז על התענית שתחול בשבוע הבא.

חָדָשׁ!!: שבת והכרזת תעניות · ראה עוד »

הכרזת המצורע על הצרעת

הכרזת המצורע על הצרעת היא מצוות עשה מתרי"ג מצוות לפיה מצורע נדרש להכריז שהוא טמא כדי שיתרחקו ממנו.

חָדָשׁ!!: שבת והכרזת המצורע על הצרעת · ראה עוד »

הכרונולוגיה המקראית והמסורתית

הכרונולוגיה המקובלת במסורת היהודית מבוססת על התנ"ך ואחריו על ספרים מסורתיים נוספים - בעיקר על מדרשי האגדה, כפי שרוכזו וסודרו בספר "סדר עולם" - ולא על ממצאים ארכאולוגיים או מחקרים היסטוריים.

חָדָשׁ!!: שבת והכרונולוגיה המקראית והמסורתית · ראה עוד »

הכשר מצווה

שזירת חוטי ציצית היא "הכשר מצווה". הֶכְשֵׁר מִצְוָה הוא מושג הלכתי שמשמעותו: מעשה שהוא עצמו אינו מצווה אלא הוא הכנה והכשרה של דבר מסוים כדי שיתאפשר על ידו לקיים את המצווה.

חָדָשׁ!!: שבת והכשר מצווה · ראה עוד »

הכשרה מקצועית

הכשרה מקצועית, כלומר לימודים המובילים לרכישת מקצוע, נעשית במגוון רחב של בתי ספר: אוניברסיטאות, מכללות, בתי ספר להנדסאים, מוסדות להכשרה מקצועית, וכן בדרך של חניכות - הצטרפות לבעל מקצוע מנוסה ולימוד המקצוע ממנו תוך כדי עבודה.

חָדָשׁ!!: שבת והכשרה מקצועית · ראה עוד »

הכי ישראלי (שיר)

הכי ישראלי הוא סינגל של להקת התקווה 6, אשר יצא לאור ב-24 באוגוסט 2014, כסינגל השני וכשיר הנושא מתוך אלבומם החמישי, "הכי ישראלי".

חָדָשׁ!!: שבת והכי ישראלי (שיר) · ראה עוד »

היסטוריה של עם ישראל

היסטוריה של עם ישראל היא ההיסטוריה של העם והתרבות היהודית.

חָדָשׁ!!: שבת והיסטוריה של עם ישראל · ראה עוד »

היסטוריה של האנטישמיות

היסטוריה של האנטישמיות הולכת אחורה מאות ואלפי שנים.

חָדָשׁ!!: שבת והיסטוריה של האנטישמיות · ראה עוד »

היסטוריה של האריתמטיקה

מניית חפצים. לצדה הדמות המייצגת את הגאומטריה כשהיא עסוקה במדידת זווית. בפינה הימנית-עליונה מופיעה הדמות המייצגת את האסטרונומיה כשהיא צופה בכוכבים, ובשמאלית-עליונה דמות המציגה את הדקדוק בדמות מורה המעניש את תלמידו. לא אחת, היו ההתפתחויות באסטרונומיה ובגאומטריה מובילות להתפתחויות באריתמטיקה, ולהפך. היסטוריה של האריתמטיקה היא העיסוק בהתפתחותה ההיסטורית של האָריתמֶטיקה – הענף העתיק ביותר במתמטיקה ואחד השימושיים שבו לצורכי יום-יום; היא משתרעת על פני תקופות שונות, תרבויות ומקומות שונים בהם התפתח ענף זה.

חָדָשׁ!!: שבת והיסטוריה של האריתמטיקה · ראה עוד »

היציע (ארגון)

"היציע – ארגון אוהדי קבוצות הספורט בישראל" הוא ארגון הפועל לייצוג כלל אוהדי קבוצות הספורט בישראל, בדגש על ייצוג אוהדי קבוצות הכדורגל בישראל.

חָדָשׁ!!: שבת והיציע (ארגון) · ראה עוד »

היתר שאיבת מים בשבת

בהלכות ערובין, היתר שאיבת מים בשבת הוא סדרת תקנות הלכתיות שמטרתן להתיר שאיבת מים בשבת, אף במקומות שיש בדבר איסור דרבנן של הוצאה מרשות לרשות מכרמלית לרשות היחיד, ובאמצעות תיקון מחיצה מינימלית.

חָדָשׁ!!: שבת והיתר שאיבת מים בשבת · ראה עוד »

היטל עינוגים

היטל עינוגים הוא היטל שרשויות מקומיות בישראל מוסמכות להטיל מכוח לפקודת העיריות, הכולל בין סמכויותיה של עירייה את הסמכות: ההיטל, שהוא למעשה מס עקיף עירוני, התקיים בשנים 1949–1982.

חָדָשׁ!!: שבת והיטל עינוגים · ראה עוד »

היהדות החרדית בארצות הברית

היהדות החרדית בארצות הברית היא הקהילה החרדית השנייה בגודלה בעולם, אחרי ישראל.

חָדָשׁ!!: שבת והיהדות החרדית בארצות הברית · ראה עוד »

היהדות ומוחמד

היהדות כמעט שאינה מתייחסת למוחמד.

חָדָשׁ!!: שבת והיהדות ומוחמד · ראה עוד »

היהודים באימפריה העות'מאנית

יהודי האימפריה העות'מאנית כללו מספר רב של קהילות יהודיות שונות ומגוונות שנמצאו בתחומי שלטונה של האימפריה העות'מאנית לאורך למעלה מ-500 שנות קיומה.

חָדָשׁ!!: שבת והיהודים באימפריה העות'מאנית · ראה עוד »

היום הראשון ללימודים

תלמידים ביומם הראשון ללימודים היום הראשון ללימודים הוא היום הראשון של השנה האקדמית.

חָדָשׁ!!: שבת והיום הראשון ללימודים · ראה עוד »

היכל שלמה

היכל שלמה הוא מבנה ברחוב המלך ג'ורג' בירושלים, בצמוד לבניין בית הכנסת הגדול, אשר שימש בעבר ללשכות הרבנים הראשיים לישראל ומשכנם של בית הדין הרבני הגדול ומועצת הרבנות הראשית.

חָדָשׁ!!: שבת והיכל שלמה · ראה עוד »

היימנות

קסים נושאים תפילה לזכר היהודים שנפלו בסודאן בדרכם ארצה. הַיימָנוֹת (בגעז: ሃይማኖት) היא הכינוי הנפוץ לתיאור כלל חוקי ומנהגי הדת והאמונה, הלכה ומחשבה, שהיו נהוגים בעדת ביתא ישראל.

חָדָשׁ!!: שבת והיימנות · ראה עוד »

היינריך היינה

היינריך היינה (נולד בשם הארי היינה, מאז 1825: כריסטיאן יוהאן היינריך היינה; בגרמנית: Heinrich Heine; 13 בדצמבר 1797, דיסלדורף – 17 בפברואר 1856 פריז) היה משורר, פילוסוף, פובליציסט ומבקר ספרות יהודי-גרמני מומר, מגדולי השירה והספרות של גרמניה במאה ה-19.

חָדָשׁ!!: שבת והיינריך היינה · ראה עוד »

היישוב

היישוב הוא כינוי לישות היהודית שקמה בארץ ישראל החל מהרבע האחרון של המאה ה-19, עם יציאתם של אנשי היישוב הישן מבין חומות העיר העתיקה בירושלים וייסודן של מקוה ישראל ופתח תקווה, ונמשכה בעלייה הראשונה בשנת 1881 וייסוד המושבות, וברצף היסטורי עד ליום הכרזת מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: שבת והיישוב · ראה עוד »

היישוב היהודי בחברון

היישוב היהודי בחברון מתקיים באופן רציף, למעט הפסקות אחדות, מתקופת המקרא ועד ימינו (המאה ה-21).

חָדָשׁ!!: שבת והיישוב היהודי בחברון · ראה עוד »

ו' באדר

פרשת בר המצווה של ילד שנולד בו' אדר א', או שבר המצווה שלו חל בשנה פשוטה, היא ברוב השנים פרשת תצוה.

חָדָשׁ!!: שבת וו' באדר · ראה עוד »

ו' בחשוון

פרשת בר המצווה של ילד שנולד בו' חשוון היא פרשת לך לך, אם בר המצווה חל בשנה המתחילה בימים שני, שלישי או חמישי, או פרשת נח אם בר המצוה חל בשנה המתחילה בשבת.

חָדָשׁ!!: שבת וו' בחשוון · ראה עוד »

ומתוק האור

ומתוק האור היא סדרת ספרי דרוש על פרשות השבוע, מועדי השנה, גדולי ישראל ועוד, מדרשותיו של הרב שלמה לוונשטיין ונערכו על ידי תלמידו הרב יעקב ישראל פוזן.

חָדָשׁ!!: שבת וומתוק האור · ראה עוד »

וסת החודש

בהלכה, וסת החודש הוא אחד מהווסתות שבהם ישנו חיוב פרישה מתשמיש המיטה של אישה מבעלה, כחלק מחיובי הפרישה סמוך לווסת, מחשש שתראה באותו הזמן דם נידה, ויעברו באיסור כרת.

חָדָשׁ!!: שבת ווסת החודש · ראה עוד »

וסת ההפלגה

וסת ההפלגה לפי ההלכה היהודית הוא אחד מהווסתות שבהם ישנו חיוב פרישה של אישה מבעלה, ונאסרים בתשמיש המיטה, מחשש שמא תראה באותו הזמן דם נידה, ותטמא.

חָדָשׁ!!: שבת ווסת ההפלגה · ראה עוד »

ועידת לייפציג

פרופ' מוריץ לצרוס הרב ד"ר אברהם גייגר בשנת 1869, בעיר לייפציג, בגרמניה, התכנסה ועידה של רבנים, אינטלקטואלים וראשי ציבור יהודים.

חָדָשׁ!!: שבת וועידת לייפציג · ראה עוד »

ועידות נצרת

ועידות נצרת היו ראשיתו של פרויקט פסיכואנליטיקאים מאנגליה, ישראל וגרמניה,Erlich et al.

חָדָשׁ!!: שבת וועידות נצרת · ראה עוד »

וטרלופליין

וטרלופליין (בהולנדית: Waterlooplein - "כיכר ווטרלו") היא כיכר הממוקמת במרכז אמסטרדם שבהולנד, בסמוך לנהר האמסטל.

חָדָשׁ!!: שבת ווטרלופליין · ראה עוד »

וטיוס ואלנס

וטיוס ואלנס (בלטינית: Vettius Valens; 8 בפברואר 120 – סביבות 175 לספירה) היה אסטרולוג הלניסטי , בן זמנו צעיר יותר של תלמי.

חָדָשׁ!!: שבת ווטיוס ואלנס · ראה עוד »

ודבר דבר

האיסור וְדַבֵּר דָּבָר, שגדר - "שלא יהא דיבורך של שבת כדיבורך של חול", הוא איסור הלכתי בהלכות שבת שממנו נלמדות הלכות רבות המגדירות את האסור והמותר לדבר ביום השבת.

חָדָשׁ!!: שבת וודבר דבר · ראה עוד »

וינסטון צ'רצ'יל

סר וינסטון לאונרד ספנסר-צ'רצ'יל (באנגלית: Sir Winston Leonard Spencer-Churchill; 30 בנובמבר 1874 – 24 בינואר 1965) היה פוליטיקאי ומדינאי בריטי שכיהן כראש ממשלת בריטניה בשתי תקופות כהונה, בין השנים 1940–1945 ושוב בין השנים 1951–1955.

חָדָשׁ!!: שבת ווינסטון צ'רצ'יל · ראה עוד »

ויסלר בלקומב

ויסלר בלקומב (באנגלית: Whistler Blackcomb) הוא אתר סקי, הממוקם בוויסלר, קולומביה הבריטית, שבקנדה.

חָדָשׁ!!: שבת וויסלר בלקומב · ראה עוד »

ויקרא

סֵפֶר וַיִּקְרָא הוא הספר השלישי מחמשת חומשי התורה.

חָדָשׁ!!: שבת וויקרא · ראה עוד »

ויליאם שייבס

ויליאם שֶיְבֵּס ויליאם שֶיְבֵּס (נכתב לעיתים שאבאס; באנגלית William Schabas; נולד ב-19 בנובמבר 1950) הוא מומחה קנדי למשפט פלילי בינלאומי ולמשפט של זכויות אדם, ועוסק בין השאר ברצח עם ובעונשי מוות.

חָדָשׁ!!: שבת וויליאם שייבס · ראה עוד »

ויכולו

וַיְכֻלּוּ היא פסקה קצרה בחומש בראשית בסיום פרשת בריאת העולם, בה מתוארת סיום הבריאה בשבת, וקביעתה למנוחה על ידי אלוהים.

חָדָשׁ!!: שבת וויכולו · ראה עוד »

ויכוח טורטוסה

ויכוח דתי בין מלומדים נוצרים ויהודים, חיתוך עץ של יוהאן פון ארמסשהיים מ-1483 ויכוח טורטוסה היה אחד מהוויכוחים המפורסמים שהתנהלו בימי הביניים בין יהודים לנוצרים.

חָדָשׁ!!: שבת וויכוח טורטוסה · ראה עוד »

ויכוח ברצלונה

320x320 פיקסלים ויכוח ברצלונה, הידוע גם בכינויו "ויכוח הרמב"ן", הוא ויכוח שיזם חיימה הראשון, מלך אראגון בשנת 1263 בין ממלכת אראגון והכנסייה הקתולית לבין נציגות היהודים ובראשה הרמב"ן.

חָדָשׁ!!: שבת וויכוח ברצלונה · ראה עוד »

כ"א באלול

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ"א אלול היא לרוב פרשת נצבים-וילך.

חָדָשׁ!!: שבת וכ"א באלול · ראה עוד »

כ"א באייר

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: שבת וכ"א באייר · ראה עוד »

כ"א בשבט

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ"א שבט היא ברוב השנים פרשת משפטים.

חָדָשׁ!!: שבת וכ"א בשבט · ראה עוד »

כ"ט בשבט

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ"ט שבט היא ברוב השנים פרשת תרומה.

חָדָשׁ!!: שבת וכ"ט בשבט · ראה עוד »

כ"ט בתשרי

פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ"ט תשרי היא פרשת נח, אם בר המצווה חל בשנה המתחילה ביום שני, שלישי או חמישי, או פרשת בראשית אם בר המצווה חל בשנה המתחילה בשבת.

חָדָשׁ!!: שבת וכ"ט בתשרי · ראה עוד »

כ"ט בטבת

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד בכ"ט בטבת היא ברוב השנים פרשת בא.

חָדָשׁ!!: שבת וכ"ט בטבת · ראה עוד »

כ"ז בחשוון

פרשת בר המצוה של ילד שנולד בכ"ז חשוון היא פרשת תולדות, אם בר המצוה חל בשנה המתחילה בימים שני, שלישי או חמישי או פרשת חיי שרה אם בר המצוה חל בשנה המתחילה בשבת.

חָדָשׁ!!: שבת וכ"ז בחשוון · ראה עוד »

כ"ח בשבט

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ"ח שבט היא ברוב השנים פרשת תרומה.

חָדָשׁ!!: שבת וכ"ח בשבט · ראה עוד »

כ"ח בתשרי

פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ"ח תשרי היא פרשת נח, אם בר המצווה חל בשנה המתחילה ביום שני, שלישי או חמישי, או פרשת בראשית אם בר המצווה חל בשנה המתחילה בשבת.

חָדָשׁ!!: שבת וכ"ח בתשרי · ראה עוד »

כ"ב באייר

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: שבת וכ"ב באייר · ראה עוד »

כ"ב בשבט

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד כ"ב שבט היא ברוב השנים פרשת משפטים.

חָדָשׁ!!: שבת וכ"ב בשבט · ראה עוד »

כ"ב בטבת

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ"ב טבת היא ברוב השנים פרשת וארא.

חָדָשׁ!!: שבת וכ"ב בטבת · ראה עוד »

כ"ב בכסלו

פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ"ב כסלו היא פרשת מקץ, אם בר המצווה חל בשנה המתחילה ביום חמישי, או פרשת וישב אם בר המצווה חל בשנה המתחילה בימים שני, שלישי או שבת.

חָדָשׁ!!: שבת וכ"ב בכסלו · ראה עוד »

כ"ג באב

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ"ג אב היא לרוב פרשת ראה.

חָדָשׁ!!: שבת וכ"ג באב · ראה עוד »

כ"ג בשבט

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד בכ"ג שבט היא, ברוב השנים, פרשת משפטים.

חָדָשׁ!!: שבת וכ"ג בשבט · ראה עוד »

כ"ג בטבת

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ"ג טבת היא פרשת שמות אם בר המצווה חל בשנה המתחילה בשבת או בשנה חסרה המתחילה ביום שני (שנה מקביעות בחג או בחה) ופרשת וארא אם בר המצווה חל בשנה שלמה המתחילה ביום שני, או בשנה המתחילה ביום שלישי או ביום חמישי.

חָדָשׁ!!: שבת וכ"ג בטבת · ראה עוד »

כ"ג בחשוון

פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ"ג חשוון היא פרשת תולדות, אם בר המצוה חל בשנה המתחילה ביום חמישי, או פרשת חיי שרה אם בר המצווה חל בשנה המתחילה בימים שני, שלישי או שבת.

חָדָשׁ!!: שבת וכ"ג בחשוון · ראה עוד »

כ"ג בכסלו

פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ"ג כסלו היא פרשת מקץ, אם בר המצוה חל בשנה המתחילה ביום חמישי, או פרשת וישב אם בר המצווה חל בשנה המתחילה בימים שלישי, שני או שבת.

חָדָשׁ!!: שבת וכ"ג בכסלו · ראה עוד »

כ"ד באדר

פרשת בר המצוה של ילד שנולד בכ"ד אדר תלוי האם בר המצווה נחוג בשנה פשוטה או מעוברת והאם הוא נולד בשנה פשוטה או מעוברת.

חָדָשׁ!!: שבת וכ"ד באדר · ראה עוד »

כ"ד בשבט

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד בכ"ד שבט היא, ברוב השנים, פרשת משפטים.

חָדָשׁ!!: שבת וכ"ד בשבט · ראה עוד »

כ"ד בטבת

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ"ד טבת היא ברוב השנים פרשת וארא.

חָדָשׁ!!: שבת וכ"ד בטבת · ראה עוד »

כ"ד בחשוון

פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ"ד חשוון היא פרשת תולדות, אם בר המצוה חל בשנה המתחילה ביום חמישי, או פרשת חיי שרה אם בר המצוה חל בשנה המתחילה בימים שני, שלישי או שבת.

חָדָשׁ!!: שבת וכ"ד בחשוון · ראה עוד »

כ"ה בטבת

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ"ה טבת היא, ברוב השנים, פרשת וארא.

חָדָשׁ!!: שבת וכ"ה בטבת · ראה עוד »

כ"ה בחשוון

פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ"ה חשוון היא פרשת תולדות, אם בר המצוה חל בשנה המתחילה ביום שלישי או חמישי, או פרשת חיי שרה אם בר המצווה חל בשנה המתחילה בימים שני או שבת.

חָדָשׁ!!: שבת וכ"ה בחשוון · ראה עוד »

כ"ו בחשוון

פרשת בר המצוה של ילד שנולד בכ"ו חשוון היא פרשת תולדות, אם בר המצוה חל בשנה המתחילה בימים שני, שלישי או חמישי, או פרשת חיי שרה אם בר המצוה חל בשנה המתחילה בשבת.

חָדָשׁ!!: שבת וכ"ו בחשוון · ראה עוד »

כ' בחשוון

פרשת בר המצוה של ילד שנולד בכ' חשוון היא פרשת חיי שרה, אם בר המצוה חל בשנה המתחילה בימים שני, שלישי או חמישי, או פרשת וירא אם בר המצוה חל בשנה המתחילה בשבת.

חָדָשׁ!!: שבת וכ' בחשוון · ראה עוד »

כמנתים

מפה המציגה את תפוצת האגאו כְּמַנְתים (בשפתם קימנת ובאמהרית: ኩማንት "כְּמַנְת" וכן ቅማንት "קְמַנְת") היא קבוצה אתנית קטנה באתיופיה המשויכת לאגאו והחיה בעיקר בחבל ההיסטורי סקלת.

חָדָשׁ!!: שבת וכמנתים · ראה עוד »

כנס מחולות העם בדליה

דליה, 1944 ריקוד בכנס, 1951. בנו רותנברג, אוסף מיתר, הספרייה הלאומית כנס מחולות העם בדליה היה כינוס שנערך חמש פעמים בקיבוץ דליה, בין השנים 1944 ל־1968: 1947, 1951, 1958, וב-1968 המשתתפים באירוע היו להקות ומחוללים, בעיקר מאנשי ההתיישבות העובדת ותנועות הנוער החלוציות.

חָדָשׁ!!: שבת וכנס מחולות העם בדליה · ראה עוד »

כניסת שבת

מכריז על כניסת השבת באמצעות תקיעה בחצוצרה, ברחובות תל אביב, 1935 כניסת שבת הוא פרק זמן שלפני רדת החשיכה ביום שישי, שבו מתחילה השבת.

חָדָשׁ!!: שבת וכניסת שבת · ראה עוד »

כסלו

בול ישראלי לחודש כסלו כסלו או כסליו (מאכדית: kissilimu), הוא חודש בלוח הבבלי ובלוח העברי, החודש התשיעי במספר לפי המסורת המקראית והשלישי לפי המסורת החז"לית.

חָדָשׁ!!: שבת וכסלו · ראה עוד »

כפר סבא

כְּפַר סָבָא (ההגייה התקנית: כפר סָבָ֫א, ההגייה הרווחת: כפר סַ֫בָּא) היא עיר במחוז המרכז בישראל.

חָדָשׁ!!: שבת וכפר סבא · ראה עוד »

כפר שמריהו

מפת כפר שמריהו כְּפַר שׁמַרְיָהוּ היא מועצה מקומית במחוז תל אביב בישראל.

חָדָשׁ!!: שבת וכפר שמריהו · ראה עוד »

כפר הנוער האורנים - פנימיית האורנים

כפר הנוער האורנים (או "פנימיית אורנים") הוא מסגרת טיפולית כוללנית לבני נוער בגילאים 12–18.

חָדָשׁ!!: שבת וכפר הנוער האורנים - פנימיית האורנים · ראה עוד »

כפר הנוער ויצו נהלל

ויצו נהלל, קבוצה של עליית הנוער, 1946 כפר הנוער ויצו נהלל ע"ש חנה מייזל שוחט (בעבר "בית הספר החקלאי המקיף ויצו קנדה נהלל") הוא בית ספר חקלאי הנמצא בנהלל.

חָדָשׁ!!: שבת וכפר הנוער ויצו נהלל · ראה עוד »

כפרה

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: שבת וכפרה · ראה עוד »

כפייה אנטי-דתית בישראל

כפייה אנטי-דתית היא הטלה כפויה של נורמה אנטי-דתית הנוגדת מצווה או נוהג דתי, על הציבור או על חלק ממנו, תוך פגיעה בחופש הדת או במצפון של אותם אנשים.

חָדָשׁ!!: שבת וכפייה אנטי-דתית בישראל · ראה עוד »

כפייה דתית

כפייה דתית היא הטלת חיוב דתי על יחיד או על קבוצה.

חָדָשׁ!!: שבת וכפייה דתית · ראה עוד »

כפייה דתית בישראל

כפייה דתית היא הטלת נורמה דתית בכפייה על הציבור או חלקיו, תוך פגיעה בחופש הדת, בחופש מדת או במצפון של הציבור או של הפרט.

חָדָשׁ!!: שבת וכפייה דתית בישראל · ראה עוד »

כרמל שאמה הכהן

כרמל שאמה הכהן (נולד ב-16 באוגוסט 1973) הוא ראש עיריית רמת גן.

חָדָשׁ!!: שבת וכרמל שאמה הכהן · ראה עוד »

כשרות

הכשרת כלים לפסח במאה שערים. פרווה", משמאל "חלבי". ביהדות, המונח כשרות מתייחס למערכת כללים הקובעת מהם סוגי המזון המותרים והאסורים באכילה ומה הם החוקים החלים על מקיימי המצוות.

חָדָשׁ!!: שבת וכשרות · ראה עוד »

כתב המנדט

העמוד הראשון של המנדט על ארץ ישראל ועבר הירדן, שהוצג בפני הפרלמנט הבריטי בדצמבר 1922, לפני כניסתו לתוקף בשנת 1923. כתב המנדט (באנגלית: The Mandate for Palestine) הוא אמנה בינלאומית, שאושרה על ידי מועצת חבר הלאומים ב-24 ביולי 1922, הקובעת את מעמדה של הממלכה המאוחדת כמעצמה השלטת בשטחי ארץ ישראל, לשם "ביצוע ההכרזה שניתנה במקור בשני לנובמבר 1917 על-ידי ממשלת הוד-מעלתו הבריטי, ואושררה על ידי יתר מעצמות הברית לצורך הקמת בית לאומי לעם היהודי בפלשתינה" - הצהרת בלפור.

חָדָשׁ!!: שבת וכתב המנדט · ראה עוד »

כתבי האר"י

כתבי האר"י או קבלת האר"י - הוא שם כולל לכל הספרים שנכתבו על ידי תלמידי האר"י בשמו, בעיקר על ידי תלמידו רבי חיים ויטאל.

חָדָשׁ!!: שבת וכתבי האר"י · ראה עוד »

כתבי הגר"ח

אחד מדפי הספר כתבי הגר"ח הוא שמם הבלתי רשמי של חידושי תורה מאת רבי חיים סולובייצ'יק, אבי שיטת בריסק, שאינם כלולים בספרו חידושי רבנו חיים הלוי.

חָדָשׁ!!: שבת וכתבי הגר"ח · ראה עוד »

כתובת רחוב

כתובת רחוב במוזיאון ישראל, 2018 כתובת רחוב היא כתובת פסיפס בעברית של לשון חז"ל, המתוארכת לסוף התקופה הביזנטית, המאות החמישית-שביעית לספירה.

חָדָשׁ!!: שבת וכתובת רחוב · ראה עוד »

כל דבר שבמניין צריך מניין אחר להתירו

כל דבר שבמניין צריך מניין אחר להתירו הוא כלל הלכתי האומר כי כל דבר שנאסר בהחלטה של כוח מסוים, כמו מניין בית דין או נבואה, צריך החלטה בהרכב בעל כוח הלכתי שווה, כדי להתירו.

חָדָשׁ!!: שבת וכל דבר שבמניין צריך מניין אחר להתירו · ראה עוד »

כלפון משה הכהן

הרב כַלְפוֹן משה הכהן (הכמ"ה ובראשי תיבות: מוהרמ"ך; י"ב בשבט ה'תרל"ד, 30 בינואר 1874 – י"ח בטבת ה'תש"י, 7 בינואר 1950) היה רבה הראשי של ג'רבה ומגדולי רבני תוניסיה.

חָדָשׁ!!: שבת וכלפון משה הכהן · ראה עוד »

כללי מלאכת יום טוב

כללי המלאכות ביום טוב הוא מושג האוגד בתוכו את מכלול הכללים ההלכתיים המאפיינים ומגדירים את היתרי עשיית מלאכת אוכל נפש שבשונה משבת, הותרה ביום טוב.

חָדָשׁ!!: שבת וכללי מלאכת יום טוב · ראה עוד »

כלבת

כלבת, (באנגלית: rabies) היא מחלה נגיפית קטלנית, התוקפת את מערכת העצבים ביונקים.

חָדָשׁ!!: שבת וכלבת · ראה עוד »

כלבו (ספר)

כלבו הוא ספר הלכה שנכתב בתקופת הראשונים.

חָדָשׁ!!: שבת וכלבו (ספר) · ראה עוד »

כלה

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: שבת וכלה · ראה עוד »

כלי שמלאכתו לאיסור

בהלכות שבת, כלי שמלאכתו לאיסור הוא אחד ממיני המוקצה, שהוא - דבר שרגילים לעשות בו מלאכות שאסורות בשבת.

חָדָשׁ!!: שבת וכלי שמלאכתו לאיסור · ראה עוד »

כבר נגשת

עטיפת התרגום העברי של הספר. "כְּבְּרַ נַגַשְׂתּ" (בגעז: ክብረ ነገሥት, בעברית: "כבוד המלכים") הוא האפוס הלאומי החבשי הכתוב במקורו בגעז.

חָדָשׁ!!: שבת וכבר נגשת · ראה עוד »

כבש (מזבח)

כבשׁ המזבח היה מבנה מדרוני בצידו הדרומי של מזבח העולה ששימש לעליה על המזבח וירידה ממנו.

חָדָשׁ!!: שבת וכבש (מזבח) · ראה עוד »

כבוש כמבושל

כבוש כמבושל הוא מושג הלכתי, לפיו מאכל שנכבש לזמן ממושך במשקה, נחשב למבושל בו.

חָדָשׁ!!: שבת וכבוש כמבושל · ראה עוד »

כבוד שבת

כיסוי לחלה עם הכיתוב "לכבוד שבת" בהלכות שבת, כבוד שבת היא מצווה מדברי נביאים לכבד את השבת בדרכים שונות.

חָדָשׁ!!: שבת וכבוד שבת · ראה עוד »

כבוד המת בשבת

בהלכה, קיימת התייחסות מיוחדת להלכות כבוד המת בשבת הקובעות ומגבילות את האסור והמותר לעשות בשבת לצורך המת, כאשר צרכיו או מניעת בזיון גופו כרוכים באיסורי שבת, מהתורה או מדברי חכמים.

חָדָשׁ!!: שבת וכבוד המת בשבת · ראה עוד »

כבוד הבריות

כבוד הבריות הוא מושג הלכתי המתייחס לכבודו של אדם כערך, שעבורו נדחים ערכים אחרים.

חָדָשׁ!!: שבת וכבוד הבריות · ראה עוד »

כביש 436

כביש 436 הוא כביש אורך אזורי בישראל.

חָדָשׁ!!: שבת וכביש 436 · ראה עוד »

כביש 481

כביש 481 החופף במידה רבה את ציר ז'בוטינסקי (גם: דרך ז'בוטינסקי או רחוב ז'בוטינסקי) הוא ציר תנועה מרכזי בגוש דן המתחיל בצומת עלית ברמת גן, דרך בני ברק ומסתיים בצומת סגולה בפתח תקווה, שם הוא נפגש עם כביש 40.

חָדָשׁ!!: שבת וכביש 481 · ראה עוד »

כה עשו אמותינו

עטיפת אחד הספרים כה עשו אמותינו - סדרת סיפורי צדקניות לבנות ישראל היא סדרה של 12 ספרונים המתפרסמת מדי חודש החל משנת 2011.

חָדָשׁ!!: שבת וכה עשו אמותינו · ראה עוד »

כה עשו חכמינו

כה עשו חכמינו היא סדרה של חמישה כרכי מעשיות וספורי חז"ל מעובדים לילדים, מאת יוכבד סגל.

חָדָשׁ!!: שבת וכה עשו חכמינו · ראה עוד »

כהושעת אלים

כְּהוֹשַׁעְתָּ אֵלִים הוא פיוט הושענות הנאמר כחלק ממנהג ההושענות בחג הסוכות, לפי מנהגי אשכנז ואיטליה.

חָדָשׁ!!: שבת וכהושעת אלים · ראה עוד »

כוס יין

כוסות יין מהמאה ה-18 שיוצרו מזכוכית אטומה כוס יין היא כלי המשמש לשתייה ולטעימת יין.

חָדָשׁ!!: שבת וכוס יין · ראה עוד »

כותב (פירושונים)

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: שבת וכותב (פירושונים) · ראה עוד »

כולל חבת ירושלים

ארגון כולל חבת ירושלים - צדקת רבי מאיר בעל הנס נוסד בשנת ה'תק"ץ על ידי יוצאי גליציה שעלו לארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: שבת וכולל חבת ירושלים · ראה עוד »

כוח דהיתרא עדיף

כוח דְהֶתֵּירָא עדיף (בעברית: כוחו של ההיתר חזק יותר), בשימושו הרווח, הוא כינוי מושאל לגישה מקילה בפסיקת הלכה.

חָדָשׁ!!: שבת וכוח דהיתרא עדיף · ראה עוד »

כובאנה

כובאנה עם בצל כֻּבַּאנֶה (מערבית: كبانة או كبان) הוא מאכל תימני מסורתי.

חָדָשׁ!!: שבת וכובאנה · ראה עוד »

כובע סמט

האדמו"ר מסקווירא (משמאל) עם האדמו"ר הקודם ממחנובקא, וביניהם הגבאי של האדמו"ר ממחנובקא. הגבאי והאדמו"ר מסקווירא חבושים ב'''כובע סמט גבוה'''. ה"שלייף" ניכר היטב על כובע הגבאי הכותל חבוש מגבעת "סופר" כובע סַמֶט (בכתיב יידישאי - סאמעט) הוא כובע שחור, שטוח (הנקרא כובע סופר) או מוגבה (הויכער), עשוי לבד מפרוות בונים או ארנבות, שאותו חובשים בחלק ניכר מהחצרות החסידיות.

חָדָשׁ!!: שבת וכובע סמט · ראה עוד »

כוונה (יהדות)

כוונה היא מחשבה פנימית של האדם, המניעה אותו לבצע פעולות או מעשים מסוימים.

חָדָשׁ!!: שבת וכוונה (יהדות) · ראה עוד »

כי אשמרה שבת

כִּי אֶשְׁמְרָה שַׁבָּת הוא פיוט לשבת שחיבר רבי אברהם אבן עזרא במאה ה-12.

חָדָשׁ!!: שבת וכי אשמרה שבת · ראה עוד »

כיסא גלגלים

כיסא גלגלים ידני, מופעל עצמית, עם שילדת "גשר תלויי" וגלגלים מתנפחיםכיסא גלגלים UPnRIDE, המאפשר למשתמש להתנהל בחברת אנשים בגובה העיניים כיסא גלגלים הוא פריט טכנולוגיה מסייעת, המסייע לאנשים המתקשים ללכת בכוחות עצמם ובחלק מהמקרים גם מתקשים לשבת בכוחות עצמם וזקוקים למשענות מיוחדות ורצועות הקושרות אותם לכיסא.

חָדָשׁ!!: שבת וכיסא גלגלים · ראה עוד »

כיסוי ראש לנשים (הלכה)

פיאות וכובעים) ליברליות כיסוי ראש הוא חיוב הלכתי על נשים יהודיות שנישאו לכסות את שיער ראשן.

חָדָשׁ!!: שבת וכיסוי ראש לנשים (הלכה) · ראה עוד »

כיסוי החלות

כיסוי לחלה כיסוי החלות הוא מנהג הלכתי עתיק לפיו יש לכסות את החלות של סעודת השבת בשעת הקידוש.

חָדָשׁ!!: שבת וכיסוי החלות · ראה עוד »

כיבוש יריחו

נפילת חומות יריחו, ציור של גוסטב דורה כיבוש יריחו הוא סיפור מקראי המופיע ב.

חָדָשׁ!!: שבת וכיבוש יריחו · ראה עוד »

כיבוי ביום טוב

כיבוי אש מלאכת מכבה היא אחת משלושים ותשע מלאכות שנאסרו בשבת וביום טוב.

חָדָשׁ!!: שבת וכיבוי ביום טוב · ראה עוד »

כיכר השבת

כיכר השבת כיכר השבת היא צומת מפורסם בירושלים, הגובל בשכונות מאה שערים וגאולה.

חָדָשׁ!!: שבת וכיכר השבת · ראה עוד »

י"א בטבת

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בי"א טבת היא ברוב השנים פרשת ויחי.

חָדָשׁ!!: שבת וי"א בטבת · ראה עוד »

י"א בחשוון

פרשת בר המצווה של ילד שנולד בי"א חשוון היא פרשת וירא, אם בר המצווה חל בשנה המתחילה ביום שלישי או חמישי, או פרשת לך לך אם בר המצווה חל בשנה המתחילה בימים שני או שבת.

חָדָשׁ!!: שבת וי"א בחשוון · ראה עוד »

י"ט בחשוון

פרשת בר המצוה של ילד שנולד בי"ט חשוון היא פרשת חיי שרה, אם בר המצוה חל בשנה המתחילה בימים שני, שלישי או חמישי, או פרשת וירא אם בר המצוה חל בשנה המתחילה בשבת.

חָדָשׁ!!: שבת וי"ט בחשוון · ראה עוד »

י"ז באדר

פרשת בר המצווה של ילד שנולד בי"ז אדר תלוי האם בר המצווה נחוג בשנה פשוטה או מעוברת והאם הוא נולד בשנה פשוטה או מעוברת.

חָדָשׁ!!: שבת וי"ז באדר · ראה עוד »

י"ז בשבט

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד בי"ז שבט היא, ברוב השנים, פרשת יתרו.

חָדָשׁ!!: שבת וי"ז בשבט · ראה עוד »

י"ז בטבת

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בי"ז טבת היא ברוב השנים פרשת שמות.

חָדָשׁ!!: שבת וי"ז בטבת · ראה עוד »

י"ז בחשוון

פרשת בר המצווה של ילד שנולד בי"ז חשוון היא פרשת חיי שרה, אם בר המצוה חל בשנה המתחילה ביום חמישי, או פרשת וירא אם בר המצוה חל בשנה המתחילה בימים שני, שלישי או שבת.

חָדָשׁ!!: שבת וי"ז בחשוון · ראה עוד »

י"ח בתמוז

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: שבת וי"ח בתמוז · ראה עוד »

י"ח בטבת

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד בי"ח טבת היא ברוב השנים פרשת שמות.

חָדָשׁ!!: שבת וי"ח בטבת · ראה עוד »

י"ח בחשוון

פרשת בר המצווה של ילד שנולד בי"ח חשוון היא פרשת חיי שרה, אם בר המצוה חל בשנה המתחילה ביום שלישי או חמישי, או פרשת וירא אם בר המצווה חל בשנה המתחילה בימים שני או שבת.

חָדָשׁ!!: שבת וי"ח בחשוון · ראה עוד »

י"ב בניסן

פרשת בר המצוה של ילד שנולד י"ב בניסן היא בחלק מהשנים הפשוטות פרשת צו, בשנים פשוטות מקביעות (הכז, גכה, בשה) פרשת בר המצוה תהיה חול המועד פסח.

חָדָשׁ!!: שבת וי"ב בניסן · ראה עוד »

י"ב בחשוון

פרשת בר המצווה של ילד שנולד בי"ב חשוון היא פרשת וירא, אם בר המצווה חל בשנה המתחילה בימים שני, שלישי או חמישי, או פרשת לך לך אם בר המצווה חל בשנה המתחילה בשבת.

חָדָשׁ!!: שבת וי"ב בחשוון · ראה עוד »

י"ג בחשוון

פרשת בר המצווה של ילד שנולד בי"ג חשוון היא פרשת וירא, אם בר המצווה חל בשנה המתחילה בימים שני, שלישי או חמישי, או פרשת לך לך אם בר המצווה חל בשנה המתחילה בשבת.

חָדָשׁ!!: שבת וי"ג בחשוון · ראה עוד »

י"ד באלול

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בי"ד אלול היא לרוב פרשת כי תבא.

חָדָשׁ!!: שבת וי"ד באלול · ראה עוד »

י"ד בשבט

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד בי"ד שבט הוא במרבית השנים פרשת יתרו.

חָדָשׁ!!: שבת וי"ד בשבט · ראה עוד »

י' באדר

פרשת בר המצווה של ילד שנולד בי' אדר תלוי האם בר המצווה נחוג בשנה פשוטה או מעוברת והאם הוא נולד בשנה פשוטה או מעוברת.

חָדָשׁ!!: שבת וי' באדר · ראה עוד »

י' בשבט

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד בי' שבט היא, ברוב השנים, פרשת בשלח.

חָדָשׁ!!: שבת וי' בשבט · ראה עוד »

י' בטבת

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בי' טבת היא ברוב השנים פרשת ויחי.

חָדָשׁ!!: שבת וי' בטבת · ראה עוד »

י' בחשוון

פרשת בר המצווה של ילד שנולד בי' חשוון היא פרשת וירא, אם בר המצוה חל בשנה המתחילה ביום חמישי, או פרשת לך לך אם בר המצוה חל בשנה המתחילה בימים שני, שלישי או שבת.

חָדָשׁ!!: שבת וי' בחשוון · ראה עוד »

ימי בין המצרים

יהודים מתאבלים על חורבן בית המקדש הראשון, באיור של גוסטב דורה למגילת איכה. יְמֵי בֵּין הַמְּצָרִים הם שלושת השבועות שבין צום שבעה עשר בתמוז (היום שבו הובקעה חומת ירושלים בחורבן בית שני) לצום תשעה באב (היום שבו חרבו שני בתי המקדש).

חָדָשׁ!!: שבת וימי בין המצרים · ראה עוד »

ימין משה

מראה כללי של השכונה חותם "כרם משה ויהודית" בית בימין משה מדרגות בשכונה היורדות לגיא בן הינום שלט הרחוב בית ועץ בשכונה ימין משה היא שכונה ותיקה בירושלים בקרבת העיר העתיקה.

חָדָשׁ!!: שבת וימין משה · ראה עוד »

ימים נוראים

ימים נוראים הוא כינוי לחגים מסויימים ביהדות אשר יש להם לפי המסורת מוטיבים הקשורים לימי דין, מקובל לכנות כך את החגים ראש השנה יום הכיפורים ולעתים גם את הושענא רבה.

חָדָשׁ!!: שבת וימים נוראים · ראה עוד »

יאנוש קומלוש

יאנוש קומלוש (בהונגרית: Komlós János; בודפשט, 9 בפברואר 1922 – בודפשט, 18 ביולי 1980) היה עיתונאי יהודי-הונגרי, במאי קברט, קומיקאי, מנחה קברט, מבקר, סופר, מתרגם ספרותי, מחזאי, חוקר המשטרה החשאית ההונגרית (ÁVH), שוטר וקצין סיכול ריגול.

חָדָשׁ!!: שבת ויאנוש קומלוש · ראה עוד »

יאיר להמן

יאיר להמן (נולד ב-11 ביוני 1975) הוא שחקן, במאי, תסריטאי ומורה למשחק.

חָדָשׁ!!: שבת ויאיר להמן · ראה עוד »

יניי

יניי (כתיב מקובל: ינאי) היה פייטן ארץ-ישראלי קדום.

חָדָשׁ!!: שבת ויניי · ראה עוד »

יעקב מאורליינש

רבי יעקב מאורליינש (מאוית לעיתים "אורלינס"; כונה גם רבנו תם מאורליינש או רבנו יעקב הקדוש; נרצח בי"ט באלול ד'תתקמ"ט, 3 בספטמבר 1189) היה תלמיד חכם מבעלי התוספות, שחי באורליאן ובלונדון.

חָדָשׁ!!: שבת ויעקב מאורליינש · ראה עוד »

יעקב משה חרל"פ

הרב יעקב משה חַרלַ"פּ (כ"ט בשבט ה'תרמ"ב, 18 בפברואר 1882 – ז' בכסלו ה'תשי"ב, 6 בדצמבר 1951) היה פוסק ומקובל, ראש ישיבות "מרכז הרב" ובית זבול, ורב שכונות שערי חסד ורחביה בירושלים.

חָדָשׁ!!: שבת ויעקב משה חרל"פ · ראה עוד »

יעקב מדן

הרב יעקב מדן (נולד בכ"א בתמוז ה'תש"י, 6 ביולי 1950) הוא ראש ישיבת ההסדר הר עציון שבאלון שבות, נודע גם בשל שיטתו בלימוד תנ"ך.

חָדָשׁ!!: שבת ויעקב מדן · ראה עוד »

יעקב אריה אלתר

רבי יעקב אריה אלתר (נולד בכ"ט באייר ה'תרצ"ט, 18 במאי 1939) הוא אדמו"ר בשושלת חסידות גור, המכהן משנת ה'תשנ"ו (1996).

חָדָשׁ!!: שבת ויעקב אריה אלתר · ראה עוד »

יעקב אבוחצירא

רבי יעקב אביחצירא (מכונה אביר יעקב; ה'תקס"ו, 1806 – כ' בטבת ה'תר"ם, 4 בינואר 1880) היה רבה של תאפילאלת שבמרוקו, מקובל, פוסק, מחבר, דרשן ופייטן, סבו של הבבא סאלי, מאבות משפחת אביחצירא ומגדולי רבני מרוקו.

חָדָשׁ!!: שבת ויעקב אבוחצירא · ראה עוד »

יעקב נפתלי שמחוני

יעקב נפתלי הרץ שמחוני (שמחוביץ) (על פי רוב י. נ. שמחוני; 20 בינואר 1884, כ"ב בטבת תרמ"ד, סלוצק, רוסיה (רוסיה הלבנה) – 21 במאי 1926, ח' בסיוון תרפ"ו) היה משכיל יהודי, היסטוריון ומתרגם, בקי במזרחנות ומדעי היהדות.

חָדָשׁ!!: שבת ויעקב נפתלי שמחוני · ראה עוד »

יעקב פרנק

יעקב פרנק (בפולנית: Jakub Frank; 1726 – 10 בדצמבר 1791) היה מיסטיקאי ומנהיג יהודי אנטינומיסטי שהגדיר את עצמו כמשיח בפולין של המאה ה-18.

חָדָשׁ!!: שבת ויעקב פרנק · ראה עוד »

יעקב קמנצקי

הרב יעקב קמנֶצקי (כ' באדר א' תרנ"א, 28 בפברואר 1891 - כ"ט באדר א' תשמ"ו, 1986) היה ראש ישיבת תורה ודעת בניו יורק וחבר מועצת גדולי התורה באמריקה.

חָדָשׁ!!: שבת ויעקב קמנצקי · ראה עוד »

יעקב רוטנר

יעקב (יענקל'ה) רוטנר (נולד ב-1955) הוא מלחין, מעבד ומנצח ישראלי.

חָדָשׁ!!: שבת ויעקב רוטנר · ראה עוד »

יעקב רובינסון

יעקב רובינסון (וגם רובינזון, רבינזון, רבינסון; בליטאית: Jokūbas Robinzonas; באנגלית: Jacob Robinson; 28 בנובמבר 1889, סייריהיי, ליטא הרוסית – 24 באוקטובר 1977, ניו יורק, ארצות הברית) היה משפטן, מגדולי עורכי הדין בליטא, פוליטיקאי ליטאי, דיפלומט, פעיל ציוני, מחנך ומרצה.

חָדָשׁ!!: שבת ויעקב רובינסון · ראה עוד »

יעקב למר

יעקב לֶמֶר הוא חזן חרדי-אמריקאי בולט.

חָדָשׁ!!: שבת ויעקב למר · ראה עוד »

יעקב לנדא

הרב לנדא, מימין, בחתונה בתשכ"ז הרב יעקב לנדא (תרנ"ג 1893 – כ"ו בשבט ה'תשמ"ו, 5 בפברואר 1986) היה רבה של בני ברק ואב בית דין בין השנים 1936 – 1986, שם יסד ועמד בראש מערכת כשרות וחבר בבית דין רבני חב"ד.

חָדָשׁ!!: שבת ויעקב לנדא · ראה עוד »

יעקב ליצמן

יעקב ליצמן יעקב (יענקל) נח ליצמן (נולד בכ"ח באב תש"ח, 2 בספטמבר 1948) הוא פוליטיקאי ישראלי.

חָדָשׁ!!: שבת ויעקב ליצמן · ראה עוד »

יעקב חיים סופר

הרב יעקב חיים סופר (ה'תרכ"ז או ה'תר"ל 1869 - ט' בסיוון ה'תרצ"ט, 27 במאי 1939) היה מקובל, מחבר ופוסק הלכה, נולד בבגדאד ועלה לארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: שבת ויעקב חיים סופר · ראה עוד »

יעקב בן אשר

הרב יעקב בן אשר (ה'כ"ט, 1269 בערך – ה'ק"ג, 1343) היה מחבר ספרים וסופר, פוסק הלכה, מכונה על פי רוב "בעל הטורים" על שם ספר ההלכה שכתב, "ארבעה טורים".

חָדָשׁ!!: שבת ויעקב בן אשר · ראה עוד »

יעקב בן ציון מנדלסון

הרב יעקב בן ציון הכהן מנדלסון (ט"ו בתשרי ה'תרל"ו, 14 בנובמבר 1875 – י"ב באב ה'תש"א, 5 באוגוסט 1941) היה רב בריטי-אמריקני שכיהן כרב בלידס, בגייטסהד, בגלאזגו, ובניוארק, מראשי "אגודת הרבנים" ומחבר ספרים.

חָדָשׁ!!: שבת ויעקב בן ציון מנדלסון · ראה עוד »

יעקב ברזילי

יעקב ברזילי (אייזנר) (נולד ב-29 במרץ 1933) הוא משורר ישראלי יליד הונגריה, סופר ומתרגם, חבר במועצת יד ושם וחבר באגודת הסופרים העברים במדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: שבת ויעקב ברזילי · ראה עוד »

יעקב בירדוגו (שופריה דיעקב)

הרב יעקב בירדוגו, (ה'תקמ"ו 1786 - כ"ט אב ה'תר"א - 16 באוגוסט 1841) אב בית הדין במקנס, רב העיר וראש הישיבה.

חָדָשׁ!!: שבת ויעקב בירדוגו (שופריה דיעקב) · ראה עוד »

יעקב ישראל קניבסקי

לוחית זיכרון לרב יעקב קניֶבסקי ליד ביתו ברחוב רשב"ם 10 בבני ברק הרב יעקב ישראל קַנִיֶּבְסְקִי (בכתיב מיושן: קאניעווסקי; ט' בתמוז ה'תרנ"ט, 17 ביוני 1899 – כ"ג באב ה'תשמ"ה, 10 באוגוסט 1985), שכונה הסטייפלר, היה ממנהיגי הציבור החרדי ליטאי בישראל, מחבר סדרת הספרים קהלות יעקב על התלמוד.

חָדָשׁ!!: שבת ויעקב ישראל קניבסקי · ראה עוד »

יעקב ישראל הופקוביץ

הרב יעקב ישראל הופקוביץ (נולד בכ"א בתמוז תשי"ב, 14 ביולי 1952) הוא סופר, מחבר ספרי ילדים ומו"ל.

חָדָשׁ!!: שבת ויעקב ישראל הופקוביץ · ראה עוד »

יעקב יוסף הרמן

הרב יעקב יוסף הרמן. על כריכת הביוגרפיה הכל לאדון הכל רחוב מרכזי בלואר איסט סייד, השכונה שבה פעל הרב הרמן יעקב יוסף הרמן (באנגלית Yaakov Yosef Herman; סלוצק 1880 - ירושלים י"ז בתמוז ה'תשכ"ז, 1967) היה דמות חרדית בולטת בניו יורק של ראשית המאה העשרים.

חָדָשׁ!!: שבת ויעקב יוסף הרמן · ראה עוד »

יעקב יוסף כ"ץ

הרב יעקב יוסף כ"ץ (ה'תנ"ה, 1695 - כ"ד בתשרי ה'תקמ"ב, 1781) הידוע כרבי יעקב יוסף מפולנאה או התולדות (״דער תולדות״ ביידיש).

חָדָשׁ!!: שבת ויעקב יוסף כ"ץ · ראה עוד »

יעלה יעלה

"יַעֲלָה יַעֲלָה בּוֹאִי לְגַנִּי", או בקיצור "יַעֲלָה יַעֲלָה", הוא פיוט אשר נכתב במאה ה-16 על ידי הרב ישראל נג'ארה, מגדולי המשוררים והפייטנים העבריים בכל הזמנים.

חָדָשׁ!!: שבת ויעלה יעלה · ראה עוד »

יעיש גיאת

הרב יעיש גיאת (1840 – 1929) היה חכם תימני; מאחרוני המקובלים שידעו קבלה מעשית בעיר צנעא שבתימן.

חָדָשׁ!!: שבת ויעיש גיאת · ראה עוד »

יפה נוף (הוצאה לאור)

יפה נוף היא הוצאה לאור ורשת חנויות ספרים, ההוצאה מיועדת לספרות חרדית ופונה בעיקר לקהל יעד חרדי, החל משנת ה'תשע"ג 2013 ההוצאה היא הגדולה במגזר החרדי, לאחר שרכשה את הוצאת פלדהיים הוותיקה.

חָדָשׁ!!: שבת ויפה נוף (הוצאה לאור) · ראה עוד »

יצחק מאיר (זמר)

יצחק מאיר (נולד בי' ניסן תשמ"א, 14 באפריל 1981) הוא מוזיקאי, מגיש טלוויזיה ומורה למחשבת החסידות.

חָדָשׁ!!: שבת ויצחק מאיר (זמר) · ראה עוד »

יצחק אברבנאל

ציון מנוחתו של דון יצחק אברבנאל בפדובה רבי יצחק בן יהודה אַבְּרַבַנְאֵל או דון איסק אברבנאל (בספרדית: Don Isaac Abravanel, בפורטוגזית: Dom Isaac Abravanel; 1437–1509) היה מדינאי יהודי, פילוסוף, מיסטיקן, פרשן מקרא וכלכלן, ממנהיגי היהודים בחצי האי האיברי, שנודע בפירושו על התורה והנביאים ובתפקידיו כשר האוצר של כמה ממלכות באירופה: פורטוגל, קסטיליה, אראגון ונאפולי.

חָדָשׁ!!: שבת ויצחק אברבנאל · ראה עוד »

יצחק אבוהב (מנורת המאור)

רבי יצחק אבוהב (ידוע גם כרבי יצחק אבוהב הספרדי או רבי יצחק אבוהב הראשון), הוא דרשן מחכמי ספרד, שחי בראשית המאה ה-14, שכתב את הספר המפורסם "מנורת המאור".

חָדָשׁ!!: שבת ויצחק אבוהב (מנורת המאור) · ראה עוד »

יצחק אייזיק מטירנא

רבי יצחק אייזיק מטירנא (? – סביבות ה'קפ"ה, 1425) מגדולי אשכנז בימי הביניים, מחבר "ספר המנהגים" שהשפיע מאוד על נוסח אשכנז המזרחי ועל ארחות יהדות מזרח אירופה לעתיד, כש'מנהגי המהרי"ל', ספר מנהגים לפי מנהגיו של המהרי"ל שהיה חברו של רבי יצחק אייזיק, השפיע על נוסח אשכנז המערבי ואורחות יהדות מערב אירופה.

חָדָשׁ!!: שבת ויצחק אייזיק מטירנא · ראה עוד »

יצחק אייזיק רוזנבוים

רבי יצחק אייזיק רוזנבוים (כ"א בטבת ה'תרס"ו, 18 בינואר 1906 - י"ד בתמוז ה'תש"ס, 20 ביולי 2000) היה האדמו"ר הראשון מזוטשקא.

חָדָשׁ!!: שבת ויצחק אייזיק רוזנבוים · ראה עוד »

יצחק נשר

הרב יצחק נשר (תרפ"א - תשל"ד), היה דיין בחיפה ואב בית דין בתל אביב ורב קהילת "גבורת ישראל" שבתל אביב.

חָדָשׁ!!: שבת ויצחק נשר · ראה עוד »

יצחק סמואל (רב)

הרב ד"ר יצחק יוליוס סמואל (Julius Samuel) (י"ט בכסלו תרס"ג, 19 בדצמבר 1902 – ח' בטבת תש"ג, 16 בדצמבר 1942) היה הרב הראשי של יהדות נורווגיה בין 1930 ל-1942.

חָדָשׁ!!: שבת ויצחק סמואל (רב) · ראה עוד »

יצחק שחיבר

הרב יצחק משה שחיבר (ה'תרע"ב, 1912 - כ"ז באב ה'תש"ן, 18 באוגוסט 1990) היה רב, פוסק, משיירי חכמי ארם צובא ורבה של קהילת הספרדים בבואנוס איירס, ארגנטינה.

חָדָשׁ!!: שבת ויצחק שחיבר · ראה עוד »

יצחק זלר

הרב יצחק זַלֶר (בכתיב יידי: זאַלער) היה רב חרדי בוורשה, מחבר ספרים תורניים.

חָדָשׁ!!: שבת ויצחק זלר · ראה עוד »

יצחק זילבר

הרב יצחק יוסף זילבר (ג' באב ה'תרע"ז, 22 באוגוסט 1917 - ח' באב ה'תשס"ד, 26 ביולי 2004) היה מחנך, פעיל למען קירוב יוצאי ברית המועצות אל הדת היהודית.

חָדָשׁ!!: שבת ויצחק זילבר · ראה עוד »

יצחק זילברשטיין

הרב יצחק זילברשטיין (נולד בשנת ה'תרצ"ד, 1934) הוא רב ופוסק הלכה חרדי ליטאי, רב שכונת רמת אלחנן בבני ברק ומומחה בענייני הלכות רופאים ורפואה.

חָדָשׁ!!: שבת ויצחק זילברשטיין · ראה עוד »

יצחק בצרי

הרב יצחק בצרי (נולד בי' תשרי ה'תשכ"ט, 2 באוקטובר 1968) הוא ממקימי ישיבת המקובלים "השלום" בירושלים.

חָדָשׁ!!: שבת ויצחק בצרי · ראה עוד »

יצחק די-בוטון

יצחק די-בוטון (נכתב גם דה-בוטון; גם יצחק א. די בוטון; 25 במאי 1898 – 7 באוקטובר 1967) היה סופר, עיתונאי ופעיל ציבור יהודי-יווני, רופא שיניים במקצועו.

חָדָשׁ!!: שבת ויצחק די-בוטון · ראה עוד »

יצחק הצרפתי השני (פאס)

רבי יצחק הצרפתי השני (ה'שע"א - 1611 - ה'תכ"א 1661) היה אב בית הדין וראש הישיבה של העיר פאס, דרשן, ומרבותיה החשובים.

חָדָשׁ!!: שבת ויצחק הצרפתי השני (פאס) · ראה עוד »

יצחק הוטנר

הרב יִצְחָק הוּטְנֶר (אדר ה'תרס"ו, 1906 - כ' בכסלו ה'תשמ"א, 28 בנובמבר 1980), שהיה מוכר גם בכינוי הפחד יצחק (על שם ספריו), היה ראש ישיבת רבינו חיים ברלין בברוקלין, וחבר מועצת גדולי התורה בארצות הברית.

חָדָשׁ!!: שבת ויצחק הוטנר · ראה עוד »

יצחק יעקב רבינוביץ (ביאלא)

הרב יצחק יעקב רבינוביץ (י"ד בטבת ה'תר"ז, 2 בינואר 1847 – כ"ג באדר ב' ה'תרס"ה, 28 בפברואר 1905), היה האדמו"ר הראשון לשושלת חסידות ביאלא, דור רביעי בן אחר בן ליהודי הקדוש מפשיסחא ומחבר הספרים "דברי בינה" ו"ישרי לב".

חָדָשׁ!!: שבת ויצחק יעקב רבינוביץ (ביאלא) · ראה עוד »

יציאת מצרים

בני ישראל יוצאים ממצרים; ציור מאת דייוויד רוברטס משנת 1828 יְצִיאַת מִצְרַיִם היא סיפור מקראי.

חָדָשׁ!!: שבת ויציאת מצרים · ראה עוד »

יציאה בשאלה

חיים נחמן ביאליק, המשורר הלאומי של ישראל היה יוצא בשאלה יציאה בשאלה היא תהליך שבו יהודי שומר מצוות עוזב את אורח החיים הדתי, ולעיתים גם את הקהילה שחי בה, ועובר באופן מלא או חלקי לאורח חיים חילוני ולהשקפת עולם חילונית.

חָדָשׁ!!: שבת ויציאה בשאלה · ראה עוד »

יקותיאל פרקש

הרב פרקש, 2022 הרב יקותיאל פרקש (נולד בכ"ג בשבט תש"ח) הוא רב חסיד חב"ד, מחבר ספרי הלכה, המתפקד כמו"צ בקהילות חב"ד בירושלים.

חָדָשׁ!!: שבת ויקותיאל פרקש · ראה עוד »

יקותיאל יהודה טייטלבוים (ייטב לב)

רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים (ה'תקס"ח, 1808 − ו' באלול ה'תרמ"ג, 8 בספטמבר 1883) היה רבה של קהילת יהודי אוהעל בשאטוראליאויהיי ולאחר מכן רבה של סיגט, והאדמו"ר הראשון מסיגט.

חָדָשׁ!!: שבת ויקותיאל יהודה טייטלבוים (ייטב לב) · ראה עוד »

ירושלים של זהב (תכשיט)

כתר ירושלים של זהב, עיצוב מודרני שרשרת ירושלים של זהב, עיצוב מודרני התכשיט ירושלים של זהב או עיר של זהב מופיע במספר מקומות בדברי חז"ל בהקשרים הלכתיים ואגדתיים.

חָדָשׁ!!: שבת וירושלים של זהב (תכשיט) · ראה עוד »

ירושלים המחולקת

מפת ירושלים המחולקת, 1948-1967 שלט גבול בסמוך לשכונת ימין משה. ברקע: מגדל דוד, 1951 ירושלים המחולקת, או ירושלים החצויה, הוא שמו של מצב גאו-פוליטי ושל תקופה בת 19 שנה בתולדות ירושלים במאה ה-20, בין מלחמת העצמאות ב-1948 למלחמת ששת הימים ב-1967.

חָדָשׁ!!: שבת וירושלים המחולקת · ראה עוד »

ירידה מארץ ישראל

ירידה מארץ ישראל, היא הגירתם של יהודים מארץ ישראל אל הגולה.

חָדָשׁ!!: שבת וירידה מארץ ישראל · ראה עוד »

ישמעאל העכברי

ישמעאל העכברי היה מייסד כת יהודית בבבל, שנקראה "אל-עכבריה", שחי במאה ה-9.

חָדָשׁ!!: שבת וישמעאל העכברי · ראה עוד »

ישנה בחיק ילדות

יְשֵׁנָה בְחֵיק יַלְדוּת הוא שיר של רבי יהודה הלוי, ממשוררי תור הזהב של יהדות ספרד.

חָדָשׁ!!: שבת וישנה בחיק ילדות · ראה עוד »

ישעיהו ליבוביץ

ישעיהו ליבוביץ (נהגה: לֵיְבּוֹבִיץ' 29 בינואר 1903, ריגה – 18 באוגוסט 1994, ירושלים) היה מדען והוגה דעות ישראלי.

חָדָשׁ!!: שבת וישעיהו ליבוביץ · ראה עוד »

ישעיהו הרצל

הרב ישעיהו הרצל (נולד בי"ט בטבת תש"ו, 23 בדצמבר 1945) הוא רבה הראשי של העיר נוף הגליל ורב קהילת חב"ד במקום; ממייסדי שכונת נחלת הר חב"ד בקריית מלאכי.

חָדָשׁ!!: שבת וישעיהו הרצל · ראה עוד »

ישראל

יִשְׂרָאֵל היא מדינה במזרח התיכון, בדרום-מערב אסיה, השוכנת על החוף הדרום־מזרחי של הים התיכון.

חָדָשׁ!!: שבת וישראל · ראה עוד »

ישראל מאיר לאו

נפתלי ישראל מאיר לאו בזרועותיו של אלעזר שיף, מניצולי בוכנוואלד, בהגיעם לחיפה, 15 ביולי 1945 הרב לאו (שלישי מימין בשורה הקדמית) יחד עם המנהיגים שהגיעו לפורום השואה העולמי החמישי ביד ושם, 2020 הרב ישראל מאיר לאו (נולד בכ"ב בסיוון ה'תרצ"ז, 1 ביוני 1937) הוא רב ישראלי, שימש כרב הראשי לישראל בשנים 1993–2003, וכרבה של תל אביב-יפו בין השנים 1988–1993, וכן בין השנים 2005–2017.

חָדָשׁ!!: שבת וישראל מאיר לאו · ראה עוד »

ישראל מאיר הכהן

רבי ישראל מאיר הכהן קגן מראדין (י"א בשבט ה'תקצ"ח, 6 בפברואר 1838 – כ"ד באלול ה'תרצ"ג, 15 בספטמבר 1933) המכונה "החפץ חיים" על שם ספרו, היה מחשובי הרבנים בדור שלפני השואה, מייסד וראש ישיבת ראדין ומחבר הספרים משנה ברורה וחפץ חיים.

חָדָשׁ!!: שבת וישראל מאיר הכהן · ראה עוד »

ישראל אריאל

הרב ישראל אריאל (שטיגליץ) (נולד בל' באב ה'תרצ"ט, 15 באוגוסט 1939) הוא מייסד וראש מכון המקדש וראש ישיבת המקדש בעיר העתיקה בירושלים.

חָדָשׁ!!: שבת וישראל אריאל · ראה עוד »

ישראל אלטר (חזן)

ישראל אלטר (באנגלית: Israel Alter; 1901, לבוב, אוקראינה – 16 בנובמבר 1979, ניו יורק, ארצות הברית) היה חזן ומלחין הנחשב לאחד מגדולי "תור הזהב" של החזנות האשכנזית.

חָדָשׁ!!: שבת וישראל אלטר (חזן) · ראה עוד »

ישראל עמיקם

עו"ד ישראל עמיקם (16 בינואר 1902, ח' בשבט תרס"ב - 5 בספטמבר 1957) היה יושב ראש גדוד מגיני השפה בחיפה, והאחראי להכנסת השפה העברית למברקה הארץ-ישראלית בזמן המנדט הבריטי.

חָדָשׁ!!: שבת וישראל עמיקם · ראה עוד »

ישראל קליי

שלמה זלמן (גוטהולד) סלומון ונפתלי פרנקפורטר הרב ישראל (אדוארד) קליי (בגרמנית: Eduard Israel Kley; 10 ביוני 1789 - 4 באוקטובר 1867) היה מחלוצי הזרם הרפורמי ביהדות.

חָדָשׁ!!: שבת וישראל קליי · ראה עוד »

ישראל שחק

ישראל שחק (28 באפריל 1933 ורשה, פולין - 2 ביולי 2001 ירושלים, ישראל) היה כימאי ישראלי, שהתפרסם כאיש השמאל הרדיקלי, פעיל אנטי-ציוני ופעיל זכויות אדם.

חָדָשׁ!!: שבת וישראל שחק · ראה עוד »

ישראל זאב גוסטמן

הרב ישראל זאב גוסטמן (תמוז תרס"ח, 1908 – כ"ח בסיוון תשנ"א, 10 ביוני 1991) רב ותלמיד חכם, ראש ישיבת רמיילס וילנא, ומייסד ישיבת "נצח ישראל רמיילס" בשכונת רחביה בירושלים.

חָדָשׁ!!: שבת וישראל זאב גוסטמן · ראה עוד »

ישראל באירוויזיון

1979) 1998) 2018) ישראל השתתפה בתחרות הזמר של האירוויזיון עד כה 45 פעמים (ובגמר 38 פעמים), החל מהצטרפותה לראשונה ב-1973, כאשר הזמרת אילנית נשלחה כנציגתה בתחרות עם השיר "אי שם".

חָדָשׁ!!: שבת וישראל באירוויזיון · ראה עוד »

ישראל בעליה

ישראל בעליה (בכתב רוסי: Исраэль ба-Алия) הייתה מפלגה ישראלית אשר הוקמה לקראת הבחירות לכנסת ה-14 (1996) בידי נתן שרנסקי, אסיר ציון לשעבר.

חָדָשׁ!!: שבת וישראל בעליה · ראה עוד »

ישראל גוטליב

ישראל גוטליב (דצמבר 1917 – 1988) היה ראש העירייה השישי והשמיני של בני ברק.

חָדָשׁ!!: שבת וישראל גוטליב · ראה עוד »

ישראל די קוריאל

רבי ישראל די קוריאל (מהריד"ק; נפטר בסוף שנת ה'של"ז, 1577) היה רב וראש ישיבה מגדולי חכמי צפת במאה ה-16.

חָדָשׁ!!: שבת וישראל די קוריאל · ראה עוד »

ישראל ולץ

הרב ישראל ולץ (וועלץ) (ה'תרמ"ז, 1886 - ז' בחשוון ה'תשל"ד, 2 בנובמבר 1973, ירושלים) היה רב, פוסק וראש ישיבה בהונגריה ובישראל, כיהן כאב"ד בבודפשט אחר השואה, ולאחר מכן כמו"צ בירושלים.

חָדָשׁ!!: שבת וישראל ולץ · ראה עוד »

ישראל יצחק גרינץ

במרכז הנואם ישראל יצחק גרינץ בחנוכת בית כנסת בכפר סיטרין. באמצע סגן שר הפנים ישראל שלמה בן-מאיר משמאל הרב מרדכי פוגלמן רבה של קריית מוצקין ישראל יצחק גרינץ (1907 – 25 בדצמבר 1982) היה איש ציבור, בנקאי ומחבר ספרים בתחום הבנקאות.

חָדָשׁ!!: שבת וישראל יצחק גרינץ · ראה עוד »

ישראייר

ישראייר תעופה ותיירות בע"מ היא חברת תעופה ישראלית שבסיסה בנמל התעופה בן-גוריון.

חָדָשׁ!!: שבת וישראייר · ראה עוד »

ישתבח

ברכת ישתבח (יש אומרים כי נקראת גם ברכת השיר) היא הברכה החותמת את פסוקי דזמרא הנאמרים כחלק מתפילת שחרית.

חָדָשׁ!!: שבת וישתבח · ראה עוד »

ישכר דב בארון

רבי ישכר דוב (בער) בארון מרדושיץ מכונה גם הסבא קדישא מרדושיץ (ה'תקכ"ה-י"ח בסיוון ה'תר"ג) היה אדמו"ר חסידי, אבי שושלת רדושיץ ורב ברדושיץ ובפשדבורז.

חָדָשׁ!!: שבת וישכר דב בארון · ראה עוד »

ישיבת מיר מודיעין עילית

ישיבת מיר מודיעין עילית (מיר ברכפלד) היא ישיבה גדולה ליטאית השוכנת בשכונת אחוזת ברכפלד שבמודיעין עילית.

חָדָשׁ!!: שבת וישיבת מיר מודיעין עילית · ראה עוד »

ישיבת אוהל תורה

ישיבת אוהל תורה הייתה ישיבה שהוקמה בתרס"ז (1907) בעיר ברנוביץ' שבפולין והייתה לאחת החשובות בין מלחמות העולם.

חָדָשׁ!!: שבת וישיבת אוהל תורה · ראה עוד »

ישיבת תורת חיים (מוסקבה)

תלמידי הישיבה בפתח הישיבה בשנות התשעים ישיבת תורת חיים (Торат Хаим) היא ישיבה חרדית-ליטאית הממוקמת בפרברי העיר מוסקבה, בירת רוסיה.

חָדָשׁ!!: שבת וישיבת תורת חיים (מוסקבה) · ראה עוד »

ישיבת בני רחל

ישיבת בני רחל היא ישיבה גבוהה במתחם קבר רחל המגודר בבית לחם, המחנכת את תלמידיה ברוח הראי"ה קוק לפעול למען עם ישראל וארץ ישראל מתוך תורת ישראל.

חָדָשׁ!!: שבת וישיבת בני רחל · ראה עוד »

ישיבת המתמידים

ישיבת המתמידים, ובשמה הרשמי קהל עדת ירושלים, היא קהילה חרדית שמרכזה בירושלים, המורכבת מבני היישוב הישן שאינם משתייכים לעדה החרדית.

חָדָשׁ!!: שבת וישיבת המתמידים · ראה עוד »

ישיבה על קברו (עמותה)

ישיבה על קברו היא עמותה שהוקמה לעילוי נשמת הרב אהרן יהודה ליב שטינמן, שמטרתה לעודד לימוד תורה באמצעות מבחנים ומלגות.

חָדָשׁ!!: שבת וישיבה על קברו (עמותה) · ראה עוד »

ילקוט מעם לועז

ילקוט מעם לועז הוא אנתולוגיה תורנית רחבת היקף, הכוללת עשרים ושלושה כרכים המאספים בתוכם: ביאורים ומדרשים על התנ"ך, פרקי אבות והגדה של פסח, בתוספת פסקי הלכות קצרים, בלשון קלה ועממית.

חָדָשׁ!!: שבת וילקוט מעם לועז · ראה עוד »

ילדות בירושלים הישנה

ילדות בירושלים הישנה היא סדרת ספרים בת שישה כרכים של "פרקי הווי מימים עברו" המתארת את תולדות היישוב הספרדי הישן שבירושלים בתקופה העות'מאנית ואת תחילתה של ירושלים החדשה בתקופת המנדט.

חָדָשׁ!!: שבת וילדות בירושלים הישנה · ראה עוד »

יחסי אישות (הלכה)

יחסי אישות (או בלשון חז"ל: תשמיש המיטה) הם יחסי מין בעגה יהודית הלכתית.

חָדָשׁ!!: שבת ויחסי אישות (הלכה) · ראה עוד »

יחזקאל לנדא

הנודע ביהודה רבי יחזקאל לנדא (לעיתים: סג"ל לנדא; י"ח בחשוון ה'תע"ד, 7 בנובמבר 1713 – י"ז באייר ה'תקנ"ג, 29 באפריל 1793) היה רבה של העיר פראג, ומגדולי פוסקי ההלכה במאה ה-18 ובדורות האחרונים בכלל.

חָדָשׁ!!: שבת ויחזקאל לנדא · ראה עוד »

יחיא קאפח

שלט רחוב יחיא קאפח בירושלים. הרב יחיא קאפח (נקרא בפי תלמידיו הרב הישיש או מארי הישיש; ה'תר"י – ה'תרצ"ב, 1850–1931) היה מגדולי חכמי תימן בדורו.

חָדָשׁ!!: שבת ויחיא קאפח · ראה עוד »

יחיאל מפריז

רבי יחיאל מפריש (גם רבי יחיאל הקדוש, החסיד, הזקן, מאור הגולה, המלאך המושיע. בצרפתית: Sire Vives; נפטר בשבת, י"ב בניסן ה'כ' או ה'כ"ד - 1260 או 1264) היה תלמיד חכם צרפתי בתקופת הראשונים, מבעלי התוספות, אב בית דין, ראש ישיבת "מדרש הגדול דפריש" ומגדולי וחשובי רבני דורו שפעל במאה ה-13 בממלכת צרפת.

חָדָשׁ!!: שבת ויחיאל מפריז · ראה עוד »

יחיאל בר לב

הרב ד"ר יחיאל אברהם הלוי בר לב (נולד ב-1943) הוא רב ומחנך ישראלי, מחבר סדרת ספרי "ידיד נפש" על הקבלה (זוהר ועוד) ועל התלמוד הבבלי והירושלמי.

חָדָשׁ!!: שבת ויחיאל בר לב · ראה עוד »

יבוריב

יבוריב (באוקראינית: Яворів, בפולנית: Jaworów, ביידיש: יאַוואָראָוו) היא עיר במחוז לבוב, כ-50 ק"מ מערבית ללבוב, במערב אוקראינה, סמוך לגבול פולין.

חָדָשׁ!!: שבת ויבוריב · ראה עוד »

יבול נוכרי

היישוב הפלסטיני חוסאן. ברקע נראים שדות חקלאיים. יבול נכרי הוא יבול שצמח בשדותיהם של חקלאים לא יהודיים בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: שבת ויבול נוכרי · ראה עוד »

יגל יעקב

מהדורות שונות של הספר יגל יעקב יגל יעקב הוא ספר שירי ופיוטי הרב יעקב אבוחצירא, ושאר צאצאיו רבני משפחת אבוחצירא.

חָדָשׁ!!: שבת ויגל יעקב · ראה עוד »

יד לבנים (באר שבע)

בית יד לבנים הוא מבנה ציבור בבאר שבע, המשמש את ארגון יד לבנים בעיר.

חָדָשׁ!!: שבת ויד לבנים (באר שבע) · ראה עוד »

ידותון הלוי החבר

רבי ידותון הלוי החבר (בערבית אבו אלחסן בן אבו סהל) היה פייטן, משורר ופוסק שפעל בעיר פוסטאט שבמצרים בראשית המאה ה-13.

חָדָשׁ!!: שבת וידותון הלוי החבר · ראה עוד »

ידידי השכחת (פרויקט)

ידידי, השכחת?! הוא מיזם שעסק בחשיפת עולם הפיוט היהודי לאלפי סטודנטים באוניברסיטאות ולעשרות אומנים וזמרים מובילים בעולם המוזיקה הישראלית.

חָדָשׁ!!: שבת וידידי השכחת (פרויקט) · ראה עוד »

יה אכסוף

יָהּ אֶכְסֹף הוא פיוט לשבת שחיבר רבי אהרן הגדול מקרלין, וחתם שמו באקרוסטיכון 'אהרן' לאחר המילה הראשונה שבכל בית.

חָדָשׁ!!: שבת ויה אכסוף · ראה עוד »

יהדות

היהדות היא רצף המסורת וההמשכיות הדתית, התרבותית והמשפטית הקולקטיבית של היהודים.

חָדָשׁ!!: שבת ויהדות · ראה עוד »

יהדות מקסיקו

בול מקסיקני מ-2005: "100 שנה לנוכחות היהודית במקסיקו" יהדות מקסיקו היא הקהילה היהודית השלישית בגודלה באמריקה הלטינית (אחרי יהדות ארגנטינה ויהדות ברזיל), ותחילתה במאה ה-16 באזור מדינת מקסיקו של היום.

חָדָשׁ!!: שבת ויהדות מקסיקו · ראה עוד »

יהדות משיחית

יהדות משיחית (באנגלית: Messianic Judaism) היא תנועה המשלבת בין אמונה בישו לזהות יהודית.

חָדָשׁ!!: שבת ויהדות משיחית · ראה עוד »

יהדות אפטא

אפטא (בפולנית: Opatów; ביידיש ועברית: אפטא, אפט) היא עיירה בפולין, בשוויינטוקז'יסקיה (Świętokrzyskie Voivodeship – הצלב הקדוש).

חָדָשׁ!!: שבת ויהדות אפטא · ראה עוד »

יהדות אל סלוודור

בית כנסת באל סלוודור יהדות אל סלוודור היא הקהילה היהודית שנוכחת באל סלוודור מאז תחילת המאה ה-19, תחילה היו אלה יהודים ספרדים ובהמשך הגיעו פליטים מיהדות אשכנז מאירופה במהלך מלחמת העולם השנייה.

חָדָשׁ!!: שבת ויהדות אל סלוודור · ראה עוד »

יהדות אורתודוקסית בתל אביב

יהדות אורתודוקסית בתל אביב קיימת מסמוך להקמת העיר, בניסן ה'תרס"ט, (1909).

חָדָשׁ!!: שבת ויהדות אורתודוקסית בתל אביב · ראה עוד »

יהדות נאפולי

יהדות נאפולי (Comunità Ebraica di Napoli) היא קהילה יהודית קטנה בעיר נאפולי שבאיטליה המונה כ-180 נפשות.

חָדָשׁ!!: שבת ויהדות נאפולי · ראה עוד »

יהדות נורווגיה

יהדות נורווגיה היא קהילה יהודית קטנה המונה כ-1,500 יהודים, ומהווה את הקהילה היהודית הצפונית ביותר על פני כדור הארץ.

חָדָשׁ!!: שבת ויהדות נורווגיה · ראה עוד »

יהדות סין

דגם בית הכנסת בקאיפנג מהמאה ה-12 מוצג בבית התפוצות אישה סינית יהודיה בקאיפנג כתבה על יהדות סין בעיתון יהודי בפילדלפיה בשנת 1836 (קטע מוגדל בלבן) יהדות סין היא תפוצה בה קיימות מספר קהילות יהודיות, ביניהן אחת מהקדומות ביותר במזרח הרחוק.

חָדָשׁ!!: שבת ויהדות סין · ראה עוד »

יהדות פראגה

בית הכנסת פראגה, בשנות ה-70 של המאה ה-19 יהדות פראגה הייתה קהילה יהודית עתיקה בעיר פראגה (לימים סופחה פראגה והייתה לרובע בוורשה) שבפולין, לפחות מהמאה ה-17.

חָדָשׁ!!: שבת ויהדות פראגה · ראה עוד »

יהדות קראית

מזוזה קראית ממוזער רובע היהודי בירושלים היכל שלמה, בית המרכז העולמי של היהדות הקראית, ברמלה יהדות קָרָאִית, היא זרם ביהדות הנקרא גם קראות, ופרטיו ידועים בשם קראים.

חָדָשׁ!!: שבת ויהדות קראית · ראה עוד »

יהדות קטלוניה

בית כנסת בקטלוניה מתוך הגדת סרייבו (ברצלונה שנת 1350 בקירוב) יהדות קטלוניה (קטלוניא, בספרות הרבנית ובכתבי־היד) הייתה קהילה יהודית שהתקיימה בחצי האי האיברי, בממלכות הנוצריות של קטלוניה, ולנסיה ומיורקה עד גירוש ספרד ב-1492.

חָדָשׁ!!: שבת ויהדות קטלוניה · ראה עוד »

יהדות קוראסאו

בית הכנסת מקוה ישראל-עמנואל בקוראסאו בית הכנסת עמנו-אל בפיטרמאי, 1890 בערך. אוסף המוזיאון הלאומי לתרבויות העולם בית הכנסת עמנו-אל יהדות קוראסאו היא הקהילה היהודית הוותיקה ביותר ביבשת אמריקה והיא קיימת מ-1651.

חָדָשׁ!!: שבת ויהדות קוראסאו · ראה עוד »

יהדות רפורמית

היהדות הרפורמית (מכונה גם יהדות מתקדמת, יהדות ליברלית, יהדות פרוגרסיבית; באנגלית: Reform Judaism, Liberal Judaism, Progressive Judaism) היא אחת משלושה זרמים גדולים הקיימים כיום ביהדות, הדוגל בהשתנותה המתמדת, במרכזיות ערכי המוסר שבה לעומת היבטיה הטקסיים, ובאמונה בהתגלות מתמשכת של רצון האלוהים בעולם, שאינה ממוקדת במעמד הר סיני.

חָדָשׁ!!: שבת ויהדות רפורמית · ראה עוד »

יהדות רומא

שבויי מלחמה יהודים מן המרד הגדול יהדות רומא היא אחת הקהילות היהודיות הוותיקות בעולם וקיימת כמעט אלפיים ומאתיים שנה.

חָדָשׁ!!: שבת ויהדות רומא · ראה עוד »

יהדות שאנגחאי

קהילת יהודי שאנגחאי היא קהילה יהודית בשאנגחאי שבסין.

חָדָשׁ!!: שבת ויהדות שאנגחאי · ראה עוד »

יהדות שוודיה

בית הכנסת הגדול של סטוקהולם בית הכנסת במאלמה בית הכנסת בגטבורג - 1860 רישיון ליישוב יהודי בשוודיה משנת 1782, כתוב לטינית ושוודית יהדות שוודיה היא הגדולה מבין ארבע הקהילות היהודיות בסקנדינביה.

חָדָשׁ!!: שבת ויהדות שוודיה · ראה עוד »

יהדות תאילנד

יהדות תאילנד היא קהילה יהודית שנוצרה במאה ה-17, עם הגירתן של מספר משפחות מיהדות בבל לסיאם (שמה הקודם של תאילנד).

חָדָשׁ!!: שבת ויהדות תאילנד · ראה עוד »

יהדות תימן

כתובה מתימן יהדות תימן היא קהילה יהודית עתיקת יומין.

חָדָשׁ!!: שבת ויהדות תימן · ראה עוד »

יהדות לוב

כתובה מלוב טריפולי, 1914 יהדות לוב או בשמם המוכר בישראל טריפוליטאים או טרבלסים הייתה קהילה עתיקת יומין.

חָדָשׁ!!: שבת ויהדות לוב · ראה עוד »

יהדות ליבורנו

בית הכנסת הגדול של ליבורנו, נחרב ב-1944 קהילת יהדות ליבורנו (או ליווֹרנו) הייתה במאות ה-17 וה-18 אחת הקהילות היהודיות העשירות באירופה.

חָדָשׁ!!: שבת ויהדות ליבורנו · ראה עוד »

יהדות טריאסטה

בית הכנסת בטריאסטה 2007 יהדות טריאסטה היא הקהילה היהודית החמישית בגודלה באיטליה אחרי רומא, מילאנו, פירנצה וטורינו.

חָדָשׁ!!: שבת ויהדות טריאסטה · ראה עוד »

יהדות זימבבואה

יהדות זימבבואה (לשעבר רודזיה הדרומית, רודזיה) היא קהילה יהודית ותיקה שבשיאה מנתה כ-7,000 יהודים.

חָדָשׁ!!: שבת ויהדות זימבבואה · ראה עוד »

יהדות חצי האי ערב

יהדות חצי האי ערב הייתה קהילה יהודית עתיקה.

חָדָשׁ!!: שבת ויהדות חצי האי ערב · ראה עוד »

יהדות חרדית

היהדות החרדית היא ענף ביהדות האורתודוקסית המתאפיינת בהקפדה רבה יחסית על שמירת מצוות וקיום ההלכה, ובשמרנות מבחינת תרבותה ואורח חייה.

חָדָשׁ!!: שבת ויהדות חרדית · ראה עוד »

יהדות חילונית-הומניסטית

"מנורת האדם" (Humanorah), סמל המזוהה עם הזרם. יהדות חילונית-הומניסטית, ולעיתים פשוט יהדות הומניסטית (באנגלית: Secular Humanistic Judaism), היא זרם הרואה את היהדות כמורשת שאינה דתית ואינה תלויה באל.

חָדָשׁ!!: שבת ויהדות חילונית-הומניסטית · ראה עוד »

יהדות בוקרשט

בית הכנסת הכוראלי של בוקרשט - מבט מבפנים יהדות בוקרשט היא קהילה יהודית מאורגנת, שהתקיימה במשך מאות שנים בעיר בוקרשט, ותרמה רבות לכלכלתה ולתרבותה של העיר בפרט ושל רומניה בכלל.

חָדָשׁ!!: שבת ויהדות בוקרשט · ראה עוד »

יהדות בוקובינה

מפת הקהילות היהודיות בבוקובינה יהדות בוקובינה מנתה בשיאה כ-128 אלף איש.

חָדָשׁ!!: שבת ויהדות בוקובינה · ראה עוד »

יהדות בולגריה

רצפת בית הכנסת העתיק בפיליפופוליס שפעל מהמאה ה־3 ועד המאה ה־6. מוצגת במוזיאון הארכאולוגי בפלובדיב ציור של שרה תאודורה, קיסרית בולגריה יהדות בולגריה היא קהילה יהודית מרובת קהלים, המתקיימת באזור בולגריה מהמאה ה־2 ועד ימינו.

חָדָשׁ!!: שבת ויהדות בולגריה · ראה עוד »

יהדות ביזנטיון

מעמדה החוקי של יהדות ביזנטיון היה ייחודי במהלך ההיסטוריה של האימפריה הביזנטית.

חָדָשׁ!!: שבת ויהדות ביזנטיון · ראה עוד »

יהדות כווית

דגל כווית מפה של כווית. יהדות כווית היא חלק מיהדות בבל.

חָדָשׁ!!: שבת ויהדות כווית · ראה עוד »

יהדות ישראל

יהדות ישראל היא הקהילה היהודית הגדולה בעולם המהווה פחות משלושת־רבעי מכלל אוכלוסיית ישראל.

חָדָשׁ!!: שבת ויהדות ישראל · ראה עוד »

יהונתן בן בעיה ומסבלה בן שמעון

יהונתן בן בעיה (בארמית: בר בעין) ומסבלה בן שמעון (וכן משבלה או מסבלא) היו שני פרנסי עין גדי מטעמו של שמעון בר כוכבא בשלהי תקופת מרד בר כוכבא, אשר נודעו בזכות תגליות מערת האגרות שבמצוקי נחל חבר במדבר יהודה.

חָדָשׁ!!: שבת ויהונתן בן בעיה ומסבלה בן שמעון · ראה עוד »

יהורם גאון

יהורם גאון (נולד ב-28 בדצמבר 1939, ט"ז בטבת ה'ת"ש) הוא זמר, מגיש טלוויזיה, שדרן רדיו, קומיקאי, מפיק ושחקן קולנוע, טלוויזיה ותיאטרון ישראלי.

חָדָשׁ!!: שבת ויהורם גאון · ראה עוד »

יהושע מנחם אהרנברג

הרב יהושע מנחם (יהושע מנדל) אהרנברג (י"ב בטבת תרס"ה, 20 בדצמבר 1904 – כ"ד באדר ב' תשל"ו, 26 במרץ 1976) היה רב חסידי, פוסק הלכה ואב בית דין בתל אביב.

חָדָשׁ!!: שבת ויהושע מנחם אהרנברג · ראה עוד »

יהושע אבן שועיב

רבי יהושע אבן שועיב (1280 בקירוב - 1340 בקירוב), רב ספרדי המפורסם בספר הדרשות שלו.

חָדָשׁ!!: שבת ויהושע אבן שועיב · ראה עוד »

יהושע סיגל

איור תמונה של הרב יהושע סיגלתמונה להחלפה הרב יְהוֹשֻׁעַ סִיגֶל (בכתיב היידי, שנהג בזמנו: סיגעל; באנגלית: Joshua Siegel; כ"ו באב ה'תר"ו, 18 באוגוסט 1846 - י"ג באדר א' ה'תר"ע, 22 בפברואר 1910) היה רב ופוסק הלכה פולני-אמריקאי שפעל בניו יורק.

חָדָשׁ!!: שבת ויהושע סיגל · ראה עוד »

יהושע בן-מאיר

הרב בן מאיר (במרכז) עם הרב יהושע מגנס והרב אבינועם זומר, תשע"ה הרב בן מאיר (משמאל) עם הרב מרדכי גרינברג והרב מנחם בורשטין, תשע"ה הרב מאיר יהושע בן-מאיר (נולד בי"ג בכסלו תש"ח נובמבר 1947) הוא מייסד ישיבת ההסדר שבות ישראל באפרת ומי שעמד בראשה.

חָדָשׁ!!: שבת ויהושע בן-מאיר · ראה עוד »

יהושע ויצמן

הרב יהושע ויצמן (נולד ב-ו' בחשון ה'תש"ט, 8 בנובמבר 1948) הוא ראש ישיבת ההסדר מעלות ויו"ר מרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא.

חָדָשׁ!!: שבת ויהושע ויצמן · ראה עוד »

יהושע יצחק שפירא

הרב יהושע יצחק שפירא (ה'תקס"א, 1801 – ד' בטבת ה'תרל"ג, 3 בינואר 1873) הוא רב ליטאי-בלארוסי, נודע כאב בית דין סלונים וכמחבר ספרים תורניים.

חָדָשׁ!!: שבת ויהושע יצחק שפירא · ראה עוד »

יהושע ישעיה נויבירט

הרב יהושע ישעיה נויבירט (י"ד באדר א' תרפ"ז, 16 בפברואר 1927 – ג' בתמוז תשע"ג, 11 ביוני 2013) היה רב וראש ישיבה בירושלים, מחבר הספר "שמירת שבת כהלכתה" על הלכות שבת ויום טוב.

חָדָשׁ!!: שבת ויהושע ישעיה נויבירט · ראה עוד »

יהודה מנחם אלפונסו פצ'יפיצ'י

יהודה מנחם אלפונסו פצ'יפיצ'י (1889 – 1981) היה מנהיג דתי וציוני של יהדות איטליה בין שתי מלחמות העולם.

חָדָשׁ!!: שבת ויהודה מנחם אלפונסו פצ'יפיצ'י · ראה עוד »

יהודה קופרמן

קבר הרב יהודה קופרמן הרב ד"ר יהודה קופרמן (כ"ח באייר תרפ"ט, 7 ביוני 1929 - כ"ג בטבת ה'תשע"ו, 4 בינואר 2016) היה מחנך ישראלי ופרשן מקרא, מייסדה ומנהלה של המכללה לבנות בירושלים.

חָדָשׁ!!: שבת ויהודה קופרמן · ראה עוד »

יהודה לייב משפולי

רבי יהודה לֵיְבּ משפולי, שנודע כסבא משפּוֹלי (יידיש: דּעֶר שפאלער זֵיידֶע; כ"ה בכסלו ה'תפ"ה, 11 בדצמבר 1724 – ו' בתשרי ה'תקע"ב, 24 בספטמבר 1811) היה צדיק חסידי והמגיד מישרים של הקהילה היהודית בשפולי בראשיתה של תנועת החסידות.

חָדָשׁ!!: שבת ויהודה לייב משפולי · ראה עוד »

יהודה בן דורתאי

רבי יהודה בן דורתאי היה תנא בדור הרביעי של תקופת הזוגות, דורם של שמעיה ואבטליון.

חָדָשׁ!!: שבת ויהודה בן דורתאי · ראה עוד »

יהודה דוד אייזנשטיין

יהודה דוד אייזנשטיין (בכתיב יידי: אייזענשטיין; בלועזית: Julius (Judah David) Eisenstein; כ"א בחשוון תרט"ו, 12 בנובמבר 1854, מזריטש, פולין הקונגרסאית – ז' בסיוון תשט"ז, 17 במאי 1956, ניו יורק, ארצות הברית), היה סופר, עורך ומוציא לאור יהודי; נודע בכינוי "בעל האוצרות" על שם חיבוריו הרבים שרובם מכונים 'אוצר ה...'.

חָדָשׁ!!: שבת ויהודה דוד אייזנשטיין · ראה עוד »

יהודי סן ניקנדרו

המפגש הראשון בין יהודי סן ניקנדרו והחיילים היהודים מארץ ישראל ובהם אנצו סירני, שנה לפני מותו בדכאו - 1943 יהודי סן ניקנדרו הם קבוצת גרים בני משפחות איכרים מהכפר סן ניקנדרו שבנפת פוג'יה במחוז פוליה בדרום איטליה, כיום חיים חלקם בישראל.

חָדָשׁ!!: שבת ויהודי סן ניקנדרו · ראה עוד »

יהודי עם מטבעות

יהודי עם מטבעות (בפולנית: Żyd z pieniążkiem) הוא פסלון, ולעיתים תמונה, הקיים בפולין המודרנית.

חָדָשׁ!!: שבת ויהודי עם מטבעות · ראה עוד »

יהודים ושחמט

יהודים משחקים שחמט איזידור קאופמן, "שחקני השח" תרומת היהודים לעולם השחמט בולטת בתחומים רבים והיא גדולה בהרבה מחלקם היחסי באוכלוסיית העולם.

חָדָשׁ!!: שבת ויהודים ושחמט · ראה עוד »

יואל בן נון

הרב ד"ר יואל בן נון (נולד ב-9 במאי 1946, ח' באייר תש"ו) הוא רב ציוני דתי, ממייסדי ישיבת הר עציון, דוקטור למחשבת ישראל ומרצה לתנ"ך.

חָדָשׁ!!: שבת ויואל בן נון · ראה עוד »

יואל ולבה

ד"ר יואל וַלבֶּה (Walbe; 23 בספטמבר 1898, שפטיבקה, פלך ווהלין, רוסיה (אוקראינה) – 4 במרץ 1982, תל אביב) היה מלחין, מורה למוזיקה ומוזיקולוג ישראלי, איש העלייה השלישית.

חָדָשׁ!!: שבת ויואל ולבה · ראה עוד »

יואל כהן

הרב יואל כַּהַן (מאוית לעיתים קאהן, מכונה: רֶבּ יואל; ט"ז בשבט ה'תר"ץ, 14 בפברואר 1930 – ו' באב ה'תשפ"א, 15 ביולי 2021) היה ה"חוזר" הראשי של הרבי מלובביץ' ועמד בראש קבוצה שתפקידה היה לזכור את מהלך התוועדויותיו של הרבי, בעיקר בשבתות ובחגי ישראל.

חָדָשׁ!!: שבת ויואל כהן · ראה עוד »

יום ראשון

אלוהים מבדיל בין אור וחושך, יום ולילה (ויטראז' בכנסייה בטרואה). יום ראשון הוא היום הראשון בשבוע למניין הימים מן השבת.

חָדָשׁ!!: שבת ויום ראשון · ראה עוד »

יום רביעי

אלוהים בורא את גופי השמיים כדי לסמן את הזמנים. יוֹם רְבִיעִי הוא היום הרביעי מצאת השבת.

חָדָשׁ!!: שבת ויום רביעי · ראה עוד »

יום שני

אלוהים מבדיל בין המים שבשמיים למים שעל פני האדמה; ציורו של ג'יימס טיסו יום שני הוא היום השני מצאת השבת.

חָדָשׁ!!: שבת ויום שני · ראה עוד »

יום שלישי

צמחים. יום שלישי הוא היום השלישי מצאת השבת.

חָדָשׁ!!: שבת ויום שלישי · ראה עוד »

יום שבתון

יום שבתון הוא יום שמרבית האוכלוסייה, או קבוצה מובחנת באוכלוסייה, אינה עובדת בו, עקב אירוע מיוחד שחל ביום זה.

חָדָשׁ!!: שבת ויום שבתון · ראה עוד »

יום שבתון (פיוט)

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: שבת ויום שבתון (פיוט) · ראה עוד »

יום שישי

בריאת האדם ובעלי החיים היבשתיים בציורו של אנדריאס הרליין, 1817 יום שישי הוא היום השישי מצאת השבת שלפניו, והוא ערב השבת שאחריו.

חָדָשׁ!!: שבת ויום שישי · ראה עוד »

יום שישי (פירושונים)

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: שבת ויום שישי (פירושונים) · ראה עוד »

יום טוב

שולחן חגיגי ערוך לקראת ליל הסדר, החל בליל יום טוב ראשון של פסח יוֹם טוֹב הוא תאריך בלוח השנה היהודי שבו קבעה התורה חג ואסרה על קיום מלאכה.

חָדָשׁ!!: שבת ויום טוב · ראה עוד »

יום טוב ראשון של סוכות

ממוזער יום טוב ראשון של סוכות חל בט"ו בתשרי והוא היום הראשון לשבעת ימי חג הסוכות.

חָדָשׁ!!: שבת ויום טוב ראשון של סוכות · ראה עוד »

יום טוב שני של גלויות

יום טוב שני של גלויות הוא יממה נוספת שמצרפים מחוץ לארץ ישראל, מאז ימי חז"ל, לכל אחד מן הימים הטובים.

חָדָשׁ!!: שבת ויום טוב שני של גלויות · ראה עוד »

יום טוב הסמוך לשבת

על פי קביעות הלוח העברי הנוהגת כיום, אחדים מהחגים בהם ישנה חובת שבתון יכולים לחול ביום שישי או ביום ראשון.

חָדָשׁ!!: שבת ויום טוב הסמוך לשבת · ראה עוד »

יום זה מכובד

"יוֹם זֶה מְכֻבָּד" הוא פיוט אשר נהוג לשורר בקהילות ספרד ואשכנז בכל שבת בסעודת הבוקר.

חָדָשׁ!!: שבת ויום זה מכובד · ראה עוד »

יום זה לישראל

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: שבת ויום זה לישראל · ראה עוד »

יום חמישי

בריאת כל יצורי המים והשמיים. יום חמישי הוא היום החמישי מצאת השבת.

חָדָשׁ!!: שבת ויום חמישי · ראה עוד »

יום חופש התוכנה

לוגו יום חופש התוכנה 2010 יום חופש התוכנה הוא פסטיבל שנתי של תוכנה חופשית המתקיים בכל העולם ומטרתו היא הגברת המודעות לתוכנה חופשית וליתרונותיה, וכן עידוד השימוש בה.

חָדָשׁ!!: שבת ויום חופש התוכנה · ראה עוד »

יום חול

ביהדות, יוֹם חוֹל הוא יום שאינו שבת, חג, או חול המועד.

חָדָשׁ!!: שבת ויום חול · ראה עוד »

יום הניצחון (9 במאי)

יום הניצחון במוסקבה 2005מתוך המצעד במוסקבה לציון יום הניצחון בשנת 2018 הטקס השנתי של חברי מק"י וחד"ש לזכר יום הניצחון על גרמניה הנאצית ביער הצבא האדום בהרי ירושלים. יום הניצחון או יום הניצחון במלחמת המולדת הגדולה הוא היום שבו חגגו בברית המועצות, וממשיכים לחגוג במדינות ברית המועצות לשעבר את הניצחון של הצבא האדום על גרמניה הנאצית בהכרעת החזית המזרחית במלחמת העולם השנייה, שנקראת גם מלחמת המולדת הגדולה.

חָדָשׁ!!: שבת ויום הניצחון (9 במאי) · ראה עוד »

יום הקופסאות

ציד ביום הקופסאות באנגליה, 1962 ארוחת יום הקופסאות. עריכת השולחן כוללת "קופסאות" סמליות יום הקופסאות (באנגלית: "Boxing Day" מהמילה "Box" - קופסה), נודע גם בשם ה"בוקסינג דיי", הוא חג רשמי הנחגג במדינות חבר העמים הבריטי לאחר חג המולד, ב-26 בדצמבר מדי שנה.

חָדָשׁ!!: שבת ויום הקופסאות · ראה עוד »

יום השבת

שמואל הירשנברג, "מנוחת השבת", 1894 המילה "שבת" בארצות אירופה יוֹם הַשַׁבָּת הוא היום השביעי בשבוע לפי סיפור בריאת העולם התנ"כי.

חָדָשׁ!!: שבת ויום השבת · ראה עוד »

יום השבת אין כמוהו

"יוֹם הַשַּׁבָּת אֵין כָּמוֹהוּ" הוא פיוט המושר ביום שבת בקהילת יהודי בבל.

חָדָשׁ!!: שבת ויום השבת אין כמוהו · ראה עוד »

יום הזיכרון לרחבעם זאבי

רחבעם זאבי יום הזיכרון לרחבעם זאבי הוא יום זיכרון לאומי שנקבע על ידי הכנסת בחוק להנצחת זכרו של רחבעם זאבי, התשס"ה-2005, שנחקק בעקבות הצעת חוק פרטית.

חָדָשׁ!!: שבת ויום הזיכרון לרחבעם זאבי · ראה עוד »

יום הזיכרון לשואה ולגבורה

יום הזיכרון לשואה ולגבורה, המכונה בקיצור גם יום השואה, מצוין בישראל מדי שנה בכ"ז בניסן ומוקדש לזכר השואה שהמיטו הנאצים ועוזריהם על העם היהודי בשנים 1933–1945 וזכר הגבורה היהודית באותה תקופה.

חָדָשׁ!!: שבת ויום הזיכרון לשואה ולגבורה · ראה עוד »

יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל

תרועות אבל ליום הזיכרון, 1951 יום הזיכרון לחלְלי מערְכות ישראל וּלחללי פעולות האיבה, המכונה בקיצור גם יום הזיכרון לחללי צה"ל או יום הזיכרון, הוא יום זיכרון לאומי במדינת ישראל להנצחת זכרם של חללי מערכות ישראל ופעולות האיבה לאורך כל שנות היישוב החדש בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: שבת ויום הזיכרון לחללי מערכות ישראל · ראה עוד »

יום הזיכרון ליצחק רבין

כיכר רבין למחרת הרצח העצרת השנתית לציון רצח יצחק רבין, 2015 יום הזיכרון לרצח ראש הממשלה יצחק רבין הוא יום זיכרון לאומי, שנקבע על ידי הכנסת בחוק יום הזיכרון ליצחק רבין, התשנ"ז-1997.

חָדָשׁ!!: שבת ויום הזיכרון ליצחק רבין · ראה עוד »

יום הכיפורים

יום הכיפורים (מכוּנה גם יום כיפור או בקצרה כיפור) הוא אחד ממועדי ישראל אשר חל בעשרה בתשרי, וביום זה העוונות מתכפרים.

חָדָשׁ!!: שבת ויום הכיפורים · ראה עוד »

יום כיפור קטן

מודעה על תפילות תענית עם קריאת ויחל (כלומר שיש לפחות עשרה מתענים) בתענית יום כיפור קטן בבית הכנסת זיכרון משה, ערב ראש חודש כסלו תשפ"ב יום כיפור קטן ביהדות הוא שם למנהגי תענית, ואמירת סליחות, שיש הנוהגים לקיימם בכל ערב ראש חודש, למעט כשחל ראש חודש בשבת או ביום ראשון, שאז מקדימים את "יום כיפור קטן" ליום חמישי.

חָדָשׁ!!: שבת ויום כיפור קטן · ראה עוד »

יום-טוב עהרליך

יום-טוב שמחה עהרליך (תרע"ה, 1914 – כ"ז בתמוז תש"ן, 1990) היה מלחין, משורר עממי וזמר חסידי ביידיש.

חָדָשׁ!!: שבת ויום-טוב עהרליך · ראה עוד »

יונדב קפלון

יונדב קפלון (נולד ב־1963) הוא משורר ישראלי.

חָדָשׁ!!: שבת ויונדב קפלון · ראה עוד »

יונה שטנצל

הרב משה פיינשטיין מימין, עם הרב שטנצל סנדק בברית מילה, תל אביב, הרב שטנצל מברך על כוס היין הרב יונה שטנצל (כ"ב באב ה'תרס"ד, 3 באוגוסט 1904 - י"ט בתמוז תשכ"ט, 5 ביולי 1969) היה רב בתל אביב, מייסד מפעל לימוד משנה יומית והלכה יומית.

חָדָשׁ!!: שבת ויונה שטנצל · ראה עוד »

יוסף משה כהנא

יוסף משה כהנא הוא גראמער, מפיק ראשי של עשרות אלבומי חסידות בעלזא, ומפיק עצמאי.

חָדָשׁ!!: שבת ויוסף משה כהנא · ראה עוד »

יוסף מוקיר שבת

יוסף מוקיר שבי (יוסף מכבד שבתות), על פי התלמוד הבבלי, היה יהודי שחי בתקופת חז"ל, וזמנו המדויק אינו נודע.

חָדָשׁ!!: שבת ויוסף מוקיר שבת · ראה עוד »

יוסף אחאי

יוסף אחאי (שוקסטליסקי) (ג' בטבת תרנ"ט, 17 בדצמבר 1898 – כ"ט בשבט תשמ"ח, 17 בפברואר 1988) היה ממייסדי תנועת "החלוץ" בליטא, חלוץ איש העלייה השלישית, מחנך עברי, סופר, עורך ומתרגם, עיתונאי ומשורר ילדים, ממייסדי קיבוץ נצר סרני.

חָדָשׁ!!: שבת ויוסף אחאי · ראה עוד »

יוסף צבי קאליש

מימין לשמאל: מרדכי הליגמן, הרב יוסף צבי קאליש ומייסד בני ברק, יצחק גרשטנקורן הרב יוסף צבי קאליש (ה'תרמ"ה, 1885 - ל' בשבט ה'תשי"ז, 1 בפברואר 1957) היה רב פולני-חסידי, האדמו"ר מסקרנביץ ורבה של המושבה בני ברק.

חָדָשׁ!!: שבת ויוסף צבי קאליש · ראה עוד »

יוסף צבי רימון (רב)

הרב יוסף צבי רימון (נולד בשנת תשכ"ח – 1968) הוא רב ישראלי המשמש כרב המועצה האזורית גוש עציון, פוסק הלכה העומד בראש העמותות "סולמות" "שגרירים בלב" ו"לאופק", ראש כולל, רב המרכז האקדמי לב (JCT) ורב בית הכנסת האשכנזי אלון שבות דרום.

חָדָשׁ!!: שבת ויוסף צבי רימון (רב) · ראה עוד »

יוסף צבי דושינסקי

עם רבי אהרן ראטה מכתב תמיכה בישיבה, בחתימת הרב דושינסקי, 1937 הרב יוסף צבי דושינסקי (בכתיב מיושן: דושינסקיא, מכונה: מהרי"צ דושינסקי, כ"ה בתמוז ה'תרכ"ז, 28 ביולי 1867 – י"ד בתשרי ה'תש"ט, 17 באוקטובר 1948) היה רבן של הערים גלנטה וחוסט בהונגריה, וגאב"ד 'העדה החרדית' בירושלים, פוסק וראש ישיבה.

חָדָשׁ!!: שבת ויוסף צבי דושינסקי · ראה עוד »

יוסף שאול נתנזון

רבי יוסף שאול הלוי נתנזון (ה'תק"ע, 1810 – ליל כ"ז באדר א' ה'תרל"ה, 3 במרץ 1875) היה רבה של למברג, מן הבולטים בקרב המשיבים בעולם היהודי בזמנו.

חָדָשׁ!!: שבת ויוסף שאול נתנזון · ראה עוד »

יוסף שלמה דיין

הרב יוסף שלמה דיין (ה'תרפ"ד, 1924 – ט בתמוז ה'תשמ"ה, 28 ביוני 1985) היה מקובל ומאתר קברי צדיקים.

חָדָשׁ!!: שבת ויוסף שלמה דיין · ראה עוד »

יוסף שלום אלישיב

הרב יוסף שלום אלישיב בבחרותו הרב יוסף שלום אלישיב בפדיון הבן של בנימין פינקל, בנו של הרב אריה פינקל. יושבים: מימין הרב אלישיב, באמצע הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא, משמאל הרב אליעזר יהודה פינקל. ביניהם עומדים הרב אריה פינקל והרב שמואל אהרן יודלביץ הרב יוסף שלום אלישיב בעת לימוד יוסף אפרתי, והרב בן ציון קוק הרב יוסף שלום אלישיב (א' בניסן ה'תר"ע, 10 באפריל 1910 – כ"ח בתמוז ה'תשע"ב, 18 ביולי 2012), היה למדן אוטודידקט ופוסק הלכה נודע.

חָדָשׁ!!: שבת ויוסף שלום אלישיב · ראה עוד »

יוסף טרגין

יוסף טרגין (1925 – יוני 1990) היה מורה, קריין ושדרן רדיו ישראלי.

חָדָשׁ!!: שבת ויוסף טרגין · ראה עוד »

יוסף בן נאים

רבי יוסף בן-נאיים (ט' באלול ה'תרמ"ב – ט"ז בשבט ה'תשכ"א; 24 באוגוסט 1882 – 2 בפברואר 1961) היה רב, סופר, חוקר וביבליוגרף ממרוקו.

חָדָשׁ!!: שבת ויוסף בן נאים · ראה עוד »

יוסף בן ג'וייא

קברו של הרב יוסף בן ג'ויה בהר הזיתים רבי יוסף בן ג'וייא (או: אבן ג'וייא; נפטר ג' באב תקכ"ח, 17 ביולי 1768) היה רב ארץ ישראלי, מחכמי צפת וירושלים, שד"ר כוללות צפת, ומחבר ספר ההלכה "טל אורות" על ל"ט אבות מלאכה.

חָדָשׁ!!: שבת ויוסף בן ג'וייא · ראה עוד »

יוסף ברויאר

הרב לוי יוסף ברויאר (ה'תרמ"ב, 1882 – ג' באייר ה'תש"ם, 19 באפריל 1980) היה רב וראש ישיבה גרמני-אמריקאי.

חָדָשׁ!!: שבת ויוסף ברויאר · ראה עוד »

יוסף בירדוגו (מקנס)

רבי יוסף בירדוגו (ה'תקס"ב, 1802 - ט"ז בכסלו ה'תרי"ד, 1853), היה רב ואב בית הדין במקנס שבמרוקו, ומחבר ספרים.

חָדָשׁ!!: שבת ויוסף בירדוגו (מקנס) · ראה עוד »

יוסף דה פיצ'וטו ביי

סנטור יוסף אלי דה פיצ'וטו "ביי" (15 באפריל 1872 - 12 בפברואר 1938) היה איש עסקים ואיש ציבור יהודי-מצרי, ממנהיגי קהילת יהודי אלכסנדריה, אשר היה פעיל הן בתנועה הלאומית המצרית והן בתנועה הציונית.

חָדָשׁ!!: שבת ויוסף דה פיצ'וטו ביי · ראה עוד »

יוסף הכהן גאון (השלישי)

רבי יוסף בן שלמה גאון (נפטר ב-ד'תתי"ד, 1053) חי ופעל בישיבת גאון יעקב כאב בית דין מסביב שנות ד'ת"ת (1039), היה אחיו של רבי אליהו גאון (רבי אליהו אחיו מילא את מקום אביהם רבי שלמה לכהן כראש ישיבת גאון יעקב).

חָדָשׁ!!: שבת ויוסף הכהן גאון (השלישי) · ראה עוד »

יוצא דופן

יוצא דופן בהלכה הוא כינוי תלמודי למי שנולד בניתוח המוכר כיום בשם 'ניתוח קיסרי', שבו מוציאים את העובר והשליה מהאם דרך דופן הרחם, ולא כפי הדרך הרגילה בלידה נרתיקית, ומכאן שמו התלמודי "יוצא דופן" כאשר הכוונה היא ליציאתו של העובר מדופן בטן האישה.

חָדָשׁ!!: שבת ויוצא דופן · ראה עוד »

יותר משישראל שמרו את השבת שמרה השבת אותם

יותר משישראל שמרו את השבת שמרה השבת אותם הוא ביטוי מאת אחד העם, הטוען שהשבת הגנה על עם ישראל יותר משעם ישראל שמרו עליה.

חָדָשׁ!!: שבת ויותר משישראל שמרו את השבת שמרה השבת אותם · ראה עוד »

יוליאנוס בן צבר

יוליאנוס בן צבר (או יוליאנוס סאבארוס) היה מלך השומרונים ומנהיג המרד בארץ ישראל נגד השלטון הביזאנטי והקיסר יוסטיניאנוס בשנת 529-530 לספירה.

חָדָשׁ!!: שבת ויוליאנוס בן צבר · ראה עוד »

יוחנן מגוש חלב

שרידי בית כנסת עתיק בגוש חלב, עירו של יוחנן יוחנן מגוש חלב (שמו המלא: יוחנן בן לוי) היה ממנהיגי המרד הגדול ברומאים, במאה הראשונה לספירה.

חָדָשׁ!!: שבת ויוחנן מגוש חלב · ראה עוד »

יוחנן הכהן ברבי יהושע

יוחנן הכהן בירבי יהושע (כנראה בסביבות המאה ה-7 או המאה ה-8) היה פייטן שחי בארץ ישראל בתקופה הקלאסית של הפיוט.

חָדָשׁ!!: שבת ויוחנן הכהן ברבי יהושע · ראה עוד »

יובנאליס

דֶקִימוּס יוּנִיוּס יוּבֶנָאלִיס (בלטינית: Decimus Iunius Iuvenalis; סביבות 60–130 לספירה) היה משורר סאטירי רומי.

חָדָשׁ!!: שבת ויובנאליס · ראה עוד »

יובל פרייליך

יובל שלום פרייליך (נולד ב-24 בינואר 1995) הוא סייף ישראלי המתחרה בסגנון הדקר, אלוף אירופה (2019).

חָדָשׁ!!: שבת ויובל פרייליך · ראה עוד »

יובל שרלו

הרב יובל שֶרְלוֹ (נולד ב-ז' בטבת ה'תשי"ח, 30 בדצמבר 1957) הוא ראש ישיבת אורות שאול (יחד עם הרב תמיר גרנות והרב איתמר אלדר), ופעיל ציבורי בולט בזרם הדתי לאומי.

חָדָשׁ!!: שבת ויובל שרלו · ראה עוד »

יובל הדדי

יובל הדדי (נולד ב-20 בפברואר 1965) הוא במאי ותסריטאי קולנוע ותיאטרון ישראלי-אמריקאי.

חָדָשׁ!!: שבת ויובל הדדי · ראה עוד »

יודא-באסה

היודא-באסה הם בני שבט הבאסה הטוענים כי הם מצאצאי עשרת השבטים.

חָדָשׁ!!: שבת ויודא-באסה · ראה עוד »

יודוך רעיוני

יוֹדוּךָ רַעְיוֹנַי הוא פיוט לשבת, אשר נכתב על ידי המשורר הרב ישראל נג'ארה מהמאה ה-16.

חָדָשׁ!!: שבת ויודוך רעיוני · ראה עוד »

יוון העות'מאנית

מפת האימפריה העות'מאנית בשיא גודלה, יוון מסומלת בעיגול האדום. מפת האימפריה הביזנטית בשנת 1180, לפני מסע הצלב הרביעי, ופלישות הטורקים. יוון העות'מאנית הוא שמה של תקופה בהיסטוריה של יוון שבה כמעט כל השטחים המוכרים כיום כיוון המודרנית נכללו באימפריה העות'מאנית.

חָדָשׁ!!: שבת ויוון העות'מאנית · ראה עוד »

יין

משתה יין באיראן; ציור קיר מהמאה ה-17 בארמון צ'הל סותון באספהאן יין הוא משקה משכר המיוצר מענבים.

חָדָשׁ!!: שבת ויין · ראה עוד »

ייצור חשמל

ארובה של תחנת כוח, ולידה טחנת רוח שהיא אחת השיטות הקדומות לייצור אנרגיה ייצור חשמל הוא תהליך המשתמש באמצעים שונים על-מנת להפוך אנרגיות מסוגים שונים לחשמל כמוצר צריכה המאפשר הפעלת מכשירי חשמל.

חָדָשׁ!!: שבת וייצור חשמל · ראה עוד »

ייהרג ואל יעבור

ייהרג ובל יעבור הוא דין הנאמר בעניינן של מצוות העומדות על פי ההלכה מעל פיקוח נפש.

חָדָשׁ!!: שבת וייהרג ואל יעבור · ראה עוד »

100 מושגי יסוד

100 מושגים במורשת, בציונות ובדמוקרטיה היא תוכנית המיועדת לכיתות ז', ח' ו-ט' בבתי ספר עבריים שיצאה בשנת 2003 מטעם משרד החינוך, התרבות והספורט.

חָדָשׁ!!: שבת ו100 מושגי יסוד · ראה עוד »

1949 בישראל

שנת 1949 בישראל הייתה מאופיינת בסיום מלחמת העצמאות ותחילת ביסוס המשטר העצמאי במדינה.

חָדָשׁ!!: שבת ו1949 בישראל · ראה עוד »

24 ימים

24 ימים (בצרפתית: 24 jours, la vérité sur l'affaire Ilan Halimi; בתרגום לעברית: 24 ימים, האמת על פרשת אילן חלימי) הוא סרט דרמה צרפתי בבימויו של אלכסנדר ארקאדי שיצא לאקרנים ב-2014.

חָדָשׁ!!: שבת ו24 ימים · ראה עוד »

24/7

שלט המציין עסק הפועל 24/7 מינימרקט בהרצליה הפתוח 24/7 24/7 (במילים: עשרים וארבע שבע) הוא סימון לשירות הניתן ללא הפסקה, כלומר 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע.

חָדָשׁ!!: שבת ו24/7 · ראה עוד »

36 (מספר)

36 (במילים בלשון זכר: שלושים וששה; בלשון נקבה: שלושים ושש) הוא מספר טבעי העוקב ל-35 וקודם ל-37.

חָדָשׁ!!: שבת ו36 (מספר) · ראה עוד »

4 (מספר)

שלט של בית מספר 4 ברחוב בהרצליה שלט בית מספר 4 ברחוב בירושלים 4 (במילים בלשון זכר: ארבעה; בלשון נקבה: ארבע) הוא המספר הטבעי הבא אחרי 3 והבא לפני 5.

חָדָשׁ!!: שבת ו4 (מספר) · ראה עוד »

7 (מספר)

שלט בית מספר 7 ברחוב בירושלים 7 (במילים בלשון זכר: שבעה; בלשון נקבה: שבע) הוא המספר הטבעי הבא אחרי 6 והבא לפני 8.

חָדָשׁ!!: שבת ו7 (מספר) · ראה עוד »

מפנה מחדש כאן:

שבת בראשית, שבתות מיוחדות, מצוות שביתה בשבת.

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/שבת