גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
113 יחסים: מרדכי יפה-שלזינגר, משה מלונדריש, משה נחמיה כהניו, משה חיים מבגדאד, מתי חי, מלאכי, מכת בכורות, ארבע פרשיות, אריה לוין, אריה הנדלר, אשר אנשיל ניימאן, אלכסנדר זוסמן אדלר, אליעזר דון יחיא, אליהו מנחם מלונדריש, אליהו בן משה חיים, אברהם קורקידי, אבוא בחיל להתיצבה, אהבת חינם, נסים רפאל יצחק צורייאנו, נפתלי מנחם הוטנר, נפתלי הרץ וייזל, נתן בוקובזה, נחום קוק, עקיבא איגר, ערב פסח, ערב פסח שחל בשבת, עזרא הדאיה, פסח, פרשת מצורע, פרשת אחרי מות, פרשת צו, פרימוס (תואר), קרובה, קדושתא, שמחה הכהן קוק, שמואל מפלייזא, שמואל תפילינסקי, שמואל בנימין דנציג, שנת זשג, שנת זשה, שנת זחא, שנת זחג, שנת בשז, שנת בשה, שנת בחג, שנת בחה, שנת גכז, שנת גכה, שנת השא, שנת השג, ..., שנת החא, שנת הכז, שפוך חמתך, שלמה חכים, שלום נתן רענן, שלושים יום קודם החג שואלים ודורשים בהלכות החג, שבת, שבת גדול, שבת האור, שבת הלבשה, שיר של יום, תפילת שחרית של שבת, תהילים ק"ל, תהילים ק"כ, תהילים קל"א, תהילים קל"ב, תהילים קל"ג, תהילים קל"ד, תהילים קכ"א, תהילים קכ"ט, תהילים קכ"ז, תהילים קכ"ח, תהילים קכ"ב, תהילים קכ"ג, תהילים קכ"ד, תהילים קכ"ה, תהילים קכ"ו, זלמן רונקיל, חיים מרדכי רולר, חיים פסחוביץ, חיים פרדס, חיים שונשול, חיים יהודה אריה וייל, בנימין זאב בנדיקט, בית הכנסת צמח צדק (ירושלים), בית הכנסת רומבך, בית הכנסת הפורטוגזי באמסטרדם, דניאל טירני, דרשנות, דרשת השבת, דוד אמאדו, דוד נחמה, דוד טבל בן נתן נטע מליסא, הפטרה, הקרב על צפת, הקהילה היהודית במרגיטה, הלוח העברי, הטבח ביהודי יורק, ובכן ויהי בחצי הלילה, יניי, יעקב בן נעים, יעקב יהושע פלק, יפה ללב, יצחק אייזיק הלוי הרצוג, יהושע אברהם קריספין, יהושע שלמה ארדיט, יהודה בנבנישתי, יום ליבשה, יונה חיה בנדיקט, יוסף אשר פולק, יוסף אבן אביתור, יוסף שלום אלישיב, יוסף חיים מבגדאד. להרחיב מדד (63 יותר) »
מרדכי יפה-שלזינגר
הרב מרדכי יפה שלזינגר (י"ב בטבת ה'תרס"ט, 5 בינואר 1909 - י"ח באייר ה'תשנ"ח, 14 במאי 1998) היה רבה של אייזנשטט, רב קהילת חוג חת"ם סופר בתל אביב, אב בית הדין הרבני בעיר וחבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל.
חָדָשׁ!!: שבת הגדול ומרדכי יפה-שלזינגר · ראה עוד »
משה מלונדריש
רבי משה בן יום טוב מלונדריש (נפטר ב-1268; כונה גם "אביר העולם") היה רב פוסק הלכה ומדקדק מן הראשונים.
חָדָשׁ!!: שבת הגדול ומשה מלונדריש · ראה עוד »
משה נחמיה כהניו
הרב משה נחמיה כהניו (נהגה: "כהנוב". ה'תקע"ז, 1817 - ח' בסיון ה'תרמ"ז, 31 במאי 1887) היה רב בלארוסי.
חָדָשׁ!!: שבת הגדול ומשה נחמיה כהניו · ראה עוד »
משה חיים מבגדאד
הרב משה חיים מבגדאד (ה'תקי"ב, 1752 - ח סיוון ה'תקצ"ו, 11 ביוני 1836) היה פוסק ודרשן ממנהיגי הקהילה היהודית בעיראק בשלהי המאה ה-18 וראשית המאה ה-19.
חָדָשׁ!!: שבת הגדול ומשה חיים מבגדאד · ראה עוד »
מתי חי
מתי חי מתי חי (חימוביץ'; נולד ב-17 בדצמבר 1954) הוא יזם חינוכי וחברתי, היה איש חינוך ומדריך לידיעת הארץ במערכת החינוך ובצה"ל, וכיום הוא מדריך טיולים בארץ ובארצות שונות.
חָדָשׁ!!: שבת הגדול ומתי חי · ראה עוד »
מלאכי
מַלְאָכִי הוא הספר האחרון שבקובץ תרי עשר ומסכם את מדור ספרי הנביאים שבתנ"ך.
חָדָשׁ!!: שבת הגדול ומלאכי · ראה עוד »
מכת בכורות
מכת בכורות; ציור של לורנס אלמה-טדמה, 1872 מַכַּת בְּכוֹרוֹת היא המכה האחרונה בסדרת עשר המכות שהובאו על מצרים, על פי המסופר בספר שמות.
חָדָשׁ!!: שבת הגדול ומכת בכורות · ראה עוד »
ארבע פרשיות
אַרְבַּע פָּרָשִׁיּוֹת הן פרשות מיוחדות שתקנו חז"ל לקרוא בנוסף לפרשת השבוע בארבע שבתות לאורך חודש אדר הסמוך לניסן, דהיינו בשנה רגילה חודש אדר ובשנה מעוברת אדר ב'.
חָדָשׁ!!: שבת הגדול וארבע פרשיות · ראה עוד »
אריה לוין
הרב אריה לייב לוין (ו' בניסן ה'תרמ"ה – ט' בניסן ה'תשכ"ט; 22 במרץ 1885 – 28 במרץ 1969) היה משגיח ירושלמי שנודע כאיש חסד.
חָדָשׁ!!: שבת הגדול ואריה לוין · ראה עוד »
אריה הנדלר
הרב אליהו אריה הנדלר (נולד ב-י"א באייר ה'תשי"ט - 19 במאי 1959) הוא ראש ישיבת ההסדר ברמלה, אותה הקים בשנת ה'תשע"ה.
חָדָשׁ!!: שבת הגדול ואריה הנדלר · ראה עוד »
אשר אנשיל ניימאן
הרב אשר אנשיל ניימאן (ה'תקנ"ט 1798 – כ' באייר ה'תרמ"ב, 9 במאי 1882) היה רבה הראשון של הקהילה היהודית בואץ (וייצן) שבהונגריה, ממייסדי הקהילה ההונגרית בירושלים ורבה הראשון.
חָדָשׁ!!: שבת הגדול ואשר אנשיל ניימאן · ראה עוד »
אלכסנדר זוסמן אדלר
הרב אלכסנדר זוסמן אדלר (בגרמנית: Alexander Sussmann Adler; כ"ו באדר ה'תקע"ו, 26 במרץ 1816 בשוובהיים - י"ב בטבת ה'תר"ל, 16 בדצמבר 1869 בליבק) היה רב גרמני, רבה של קהילת יהודי ליבק-מויסלינג וחבר מועצת העיר ליבק.
חָדָשׁ!!: שבת הגדול ואלכסנדר זוסמן אדלר · ראה עוד »
אליעזר דון יחיא
הרב אליעזר דון יחיא (ד' בתמוז תקצ"ח, 27 ביוני 1838 - ד' בתמוז תרפ"ו, 16 ביוני 1926) היה רב העיר לוצין, שבלטביה, ומרבותיו של הרב קוק.
חָדָשׁ!!: שבת הגדול ואליעזר דון יחיא · ראה עוד »
אליהו מנחם מלונדריש
רבי אליהו מנחם מלונדריש (לפני ד'תתק"ף, 1220 - אביב ה'מ"ד, 1284) היה רב ופוסק הלכה מן הראשונים, איש עסקים ופעיל ציבורי בולט ביהדות אנגליה בימי הביניים.
חָדָשׁ!!: שבת הגדול ואליהו מנחם מלונדריש · ראה עוד »
אליהו בן משה חיים
רבי אליהו בן רבי משה חיים (ה'תקס"ז, 1807 - ז באלול ה'תרי"ט, 6 בספטמבר 1859) היה מקובל, דרשן, פוסק וסוחר, ממנהיגי הקהילה היהודית בעיר בגדאד שבעיראק במאה התשע עשרה.
חָדָשׁ!!: שבת הגדול ואליהו בן משה חיים · ראה עוד »
אברהם קורקידי
הרב אברהם קורקידי (1813 - 29 ביולי 1885) היה רב, ש"ץ, דרשן ושוחט ובודק באזמיר, אדאסי ובירגאמה.
חָדָשׁ!!: שבת הגדול ואברהם קורקידי · ראה עוד »
אבוא בחיל להתיצבה
אָבֹא בְחִיל לְהִתְיַצְּבָה (לעיתים: אֱלֹהֵי הָרוּחוֹת לְכֹל בָּשָׂר), הוא פיוט הלכתי מסוג "סדר", לשבת הגדול, שכתב רבי יוסף טוב עלם, המפרט את הלכות פסח, החל מבדיקת חמץ, דרך הגעלת כלים ואפיית המצות, ועד לליל הסדר.
חָדָשׁ!!: שבת הגדול ואבוא בחיל להתיצבה · ראה עוד »
אהבת חינם
שם.
חָדָשׁ!!: שבת הגדול ואהבת חינם · ראה עוד »
נסים רפאל יצחק צורייאנו
רבי נסים רפאל יצחק צורייאנו היה רבה של יוזיל חיסאר (איידין) במאה ה-19 ומחבר שו"ת תאיר נרי.
חָדָשׁ!!: שבת הגדול ונסים רפאל יצחק צורייאנו · ראה עוד »
נפתלי מנחם הוטנר
הרב נפתלי מנחם (הערץ מנדל) הוטנר (ה'תרל"ח, 1878 - כ"ה בחשוון ה'תרצ"ה, 1935) היה מרבני העיר איישישוק, בנו של רבי יוסף זונדל הוטנר.
חָדָשׁ!!: שבת הגדול ונפתלי מנחם הוטנר · ראה עוד »
נפתלי הרץ וייזל
נפתלי הֶרְץ וַייזֶל (לעיתים ויזל; שמו הלועזי: הארטוויג וסלי, Hartwig Wessely; בראשי תיבות: נה"ו, רנה"ו או רנ"ו; ה' בטבת ה'תפ"ו – אור לא' באדר ב' ה'תקס"ה, 9 בדצמבר 1725 – 28 בפברואר 1805) היה בלשן ומשורר עברי, מאבות תנועת ההשכלה היהודית.
חָדָשׁ!!: שבת הגדול ונפתלי הרץ וייזל · ראה עוד »
נתן בוקובזה
הרב נתן חזקיהו בוקובזה (ל' באב ה'תשכ"ג, 20 באוגוסט 1963 - י' בניסן ה'תשס"ו, 8 באפריל 2006) היה מקובל ודרשן.
חָדָשׁ!!: שבת הגדול ונתן בוקובזה · ראה עוד »
נחום קוק
הרב נחום הכהן קוק (ח' בניסן ה'תרצ"ב, 14 באפריל 1932 – י"ב בניסן ה'תש"ע, 27 במרץ 2010) היה רב שכונת תל גנים ברמת גן ופעיל בתחומי הדת ושמירה על כבוד המת.
חָדָשׁ!!: שבת הגדול ונחום קוק · ראה עוד »
עקיבא איגר
רבי עקיבא איגר. ציור במוזיאון וולף באייזנשטט רבי עֲקִיבָא (גינְז) אֵיגֶר (מכונה בקיצור גם: רעק"א, רע"א או רע"ק איגר; א' בחשוון ה'תקכ"ב, 29 באוקטובר 1761 – י"ג בתשרי ה'תקצ"ח, 12 באוקטובר 1837) היה רב, ראש ישיבה ופוסק הלכה רב-השפעה.
חָדָשׁ!!: שבת הגדול ועקיבא איגר · ראה עוד »
ערב פסח
ביעור כל החמץ הנותר לפני כניסת החג בני ישראל מורחים את הדם על פתחי הבתים ערב פסח הוא היום שבא לפני חג הפסח - י"ד בניסן.
חָדָשׁ!!: שבת הגדול וערב פסח · ראה עוד »
ערב פסח שחל בשבת
ערב פסח שחל בשבת מתרחש כאשר י"ד בניסן חל בשבת, וליל הסדר נערך במוצאי שבת.
חָדָשׁ!!: שבת הגדול וערב פסח שחל בשבת · ראה עוד »
עזרא הדאיה
הרב עזרא הדאיה (ה'תר"ע, 1910 – י"ד ניסן ה'תש"מ, 31 במרץ 1980) היה דרשן, פוסק הלכה, רבה של בית שמש, ואב בית הדין חיפה וראש ישיבת 'אליהו' בעיר.
חָדָשׁ!!: שבת הגדול ועזרא הדאיה · ראה עוד »
פסח
חַג הפֶּסַח (או בשמו המקראי: חַג הַמַּצּוֹת) הוא חג יהודי מקראי, הראשון מבין שלוש הרגלים.
חָדָשׁ!!: שבת הגדול ופסח · ראה עוד »
פרשת מצורע
יולדת, המופיעה בפרשה הקודמת. פָּרָשַׁת מְצֹרָע היא פרשת השבוע החמישית בספר ויקרא.
חָדָשׁ!!: שבת הגדול ופרשת מצורע · ראה עוד »
פרשת אחרי מות
השעיר לעזאזל, ציור של ויליאם ג'יימס ווב איור מעשה ידי צ'ארלס פוסטר משנת 1897, המתאר את עבודת המולך - הקרבת בן לפסל של המולך פרשת אַחֲרֵי מוֹת היא פרשת השבוע השישית בספר ויקרא.
חָדָשׁ!!: שבת הגדול ופרשת אחרי מות · ראה עוד »
פרשת צו
"וַיַּקְרֵב אֶת-בְּנֵי אַהֲרֹן וַיִּתֵּן מֹשֶׁה מִן-הַדָּם עַל-תְּנוּךְ אָזְנָם הַיְמָנִית וְעַל-בֹּהֶן יָדָם הַיְמָנִית וְעַל-בֹּהֶן רַגְלָם הַיְמָנִית וַיִּזְרֹק מֹשֶׁה אֶת-הַדָּם עַל-הַמִּזְבֵּחַ סָבִיב." פרשת צַו היא פרשת השבוע השנייה בספר ויקרא.
חָדָשׁ!!: שבת הגדול ופרשת צו · ראה עוד »
פרימוס (תואר)
התואר פְּרִימוּס שימש בימי הביניים ואחריהם כתואר כבוד לאדם בעל תפקיד ראשון במעלה.
חָדָשׁ!!: שבת הגדול ופרימוס (תואר) · ראה עוד »
קרובה
קרובה (נקרא גם קרובץ) היא מערכת פיוטים המיועדת להאמר על ידי שליח הציבור בחזרת הש"ץ על תפילת העמידה.
חָדָשׁ!!: שבת הגדול וקרובה · ראה עוד »
קדושתא
קדושתא (מארמית: קדושה) היא מערכת פיוטים מסוג הקרובה, המפייטת את שלוש הברכות הראשונות של תפילת העמידה עד לקדושה, ליבה של מערכת הפיוטים, שאף העניקה למערכת את שמה.
חָדָשׁ!!: שבת הגדול וקדושתא · ראה עוד »
שמחה הכהן קוק
הרב שמחה הכהן קוק (י"ז באב ה'תר"צ, 11 באוגוסט 1930 – כ"ג באייר תשפ"ב, 24 במאי 2022) היה רב ואב בית דין רחובות, ורבו של בית הכנסת החורבה המחודש בעיר העתיקה בירושלים.
חָדָשׁ!!: שבת הגדול ושמחה הכהן קוק · ראה עוד »
שמואל מפלייזא
רבי שמואל בן שלמה מִפָלַייזָא, הנקרא רבינו שמואל משַּׁאטוֹ טְיֶיר, היה מבעלי התוספות בממלכת צרפת במאה ה-13.
חָדָשׁ!!: שבת הגדול ושמואל מפלייזא · ראה עוד »
שמואל תפילינסקי
שמואל תפילנסקי (1888, תרמ"ו - 24 במרץ 1945, י' בניסן תש"ה) רב ירושלמי, מרבני ישיבת עץ חיים.
חָדָשׁ!!: שבת הגדול ושמואל תפילינסקי · ראה עוד »
שמואל בנימין דנציג
שמואל בנימין בן מרדכי דנציג (בהונגרית:Danzig Samu, בגרמנית ורומנית:Samuel Beniamin Danzig; 12 בנובמבר 1873 - 1944) היה רב ופעיל ציוני דתי שפעל בחבל מרמורש תחת השלטון הונגרי במסגרת אוסטרו-הונגריה, ואחר כך ברומניה.
חָדָשׁ!!: שבת הגדול ושמואל בנימין דנציג · ראה עוד »
שנת זשג
שנת זשג היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע.
חָדָשׁ!!: שבת הגדול ושנת זשג · ראה עוד »
שנת זשה
שנת זשה היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע.
חָדָשׁ!!: שבת הגדול ושנת זשה · ראה עוד »
שנת זחא
שנת זחא היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע.
חָדָשׁ!!: שבת הגדול ושנת זחא · ראה עוד »
שנת זחג
שנת זחג היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע.
חָדָשׁ!!: שבת הגדול ושנת זחג · ראה עוד »
שנת בשז
שנת בשז היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע.
חָדָשׁ!!: שבת הגדול ושנת בשז · ראה עוד »
שנת בשה
שנת בשה היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע.
חָדָשׁ!!: שבת הגדול ושנת בשה · ראה עוד »
שנת בחג
שנת בחג היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע.
חָדָשׁ!!: שבת הגדול ושנת בחג · ראה עוד »
שנת בחה
שנת בחה היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע.
חָדָשׁ!!: שבת הגדול ושנת בחה · ראה עוד »
שנת גכז
שנת גכז היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע.
חָדָשׁ!!: שבת הגדול ושנת גכז · ראה עוד »
שנת גכה
שנת גכה היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע.
חָדָשׁ!!: שבת הגדול ושנת גכה · ראה עוד »
שנת השא
שנת השא היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע.
חָדָשׁ!!: שבת הגדול ושנת השא · ראה עוד »
שנת השג
שנת השג היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע.
חָדָשׁ!!: שבת הגדול ושנת השג · ראה עוד »
שנת החא
שנת החא היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע.
חָדָשׁ!!: שבת הגדול ושנת החא · ראה עוד »
שנת הכז
שנת הכז היא אחת מארבעה-עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע.
חָדָשׁ!!: שבת הגדול ושנת הכז · ראה עוד »
שפוך חמתך
סיבה.
חָדָשׁ!!: שבת הגדול ושפוך חמתך · ראה עוד »
שלמה חכים
הרב שלמה חכים (?-1838) היה מגדולי חכמי אזמיר.
חָדָשׁ!!: שבת הגדול ושלמה חכים · ראה עוד »
שלום נתן רענן
הרב שלום נתן רענן (רב נוֹסוֹן - בפי תלמידיו; כ"ו באב תר"ס, 21 באוגוסט 1900 - י' בניסן תשל"ב, 25 במרץ 1972) היה ר"מ בישיבת מרכז הרב ומנהלה.
חָדָשׁ!!: שבת הגדול ושלום נתן רענן · ראה עוד »
שלושים יום קודם החג שואלים ודורשים בהלכות החג
שלושים יום קודם החג שואלים ודורשים בהלכות החג היא הלכה הקובעת כי יש ללמוד את הלכות הפסח שלושים יום לפני חג הפסח.
חָדָשׁ!!: שבת הגדול ושלושים יום קודם החג שואלים ודורשים בהלכות החג · ראה עוד »
שבת
נרות שבת, חלות מכוסות וגביע קידוש. שתי חלות מכוסות שבר מחורבת עוצה של כן לנר שבת שעליו חרותה המילה "שבת" נמצא בשכבה 8, מתוארך לשנים 340–410 לספירה ביהדות, הַשַּׁבָּת היא יום של קדוּשה, שביתה ממלאכה ומנוחה, והמועד הראשון במועדים הקבועים מהתורה.
חָדָשׁ!!: שבת הגדול ושבת · ראה עוד »
שבת גדול
#הפניה שבת הגדול.
חָדָשׁ!!: שבת הגדול ושבת גדול · ראה עוד »
שבת האור
אלפי מתפללים בתוך חלל כנסיית הקבר עם הנרות הבוערים אלפים בתוך הכנסייה, תמונה מראש הגג פנימה. צולם בשנת 1941. ממתינים להוצאת האש ממבנה הקבר. צולם בשנת 1941. הפטריארך עם האש הקדושה. צולם בשנת 1941. אלפים ממתינים מחוץ לכנסייה. צולם בתחילת המאה ה-20. הציור המוקדם ביותר של ויליאם האנט Konstantinos Tsiaras מביא את האש הקדושה מירושלים ליוון, מאי 2013 שבת האור או טקס האש הקדושה (יוונית: Άγιο Φως) הוא טקס נוצרי המתקיים על ידי הכנסיות המזרחיות מדי שנה בקבר ישו שבכנסיית הקבר, ביום שבת שלאחר יום שישי הטוב, בתחילת חג הפסחא.
חָדָשׁ!!: שבת הגדול ושבת האור · ראה עוד »
שבת הלבשה
שבת הלבשה הייתה שבת קבועה שהוקדשה לצורכי צדקה וחסד בקהילות טורקיה ויוון.
חָדָשׁ!!: שבת הגדול ושבת הלבשה · ראה עוד »
שיר של יום
שיר של יום הוא מזמור תהילים הנאמר בכל יום לקראת סיום תפילת שחרית.
חָדָשׁ!!: שבת הגדול ושיר של יום · ראה עוד »
תפילת שחרית של שבת
תפילת שחרית של שבת היא תפילת הבוקר הנהוגה ביהדות בבוקר יום השבת וחובה לקיימה.
חָדָשׁ!!: שבת הגדול ותפילת שחרית של שבת · ראה עוד »
תהילים ק"ל
תהילים ק"ל הוא המזמור ה-130 בספר תהילים.
חָדָשׁ!!: שבת הגדול ותהילים ק"ל · ראה עוד »
תהילים ק"כ
תהילים ק"כ הוא המזמור המאה ועשרים בספר תהילים (המזמור ה-119 בנוסח תרגום השבעים ובוולגטה).
חָדָשׁ!!: שבת הגדול ותהילים ק"כ · ראה עוד »
תהילים קל"א
תהילים קל"א הוא המזמור המאה שלושים ואחד בספר תהילים ואחד ממזמורי קובץ שירי המעלות.
חָדָשׁ!!: שבת הגדול ותהילים קל"א · ראה עוד »
תהילים קל"ב
תהילים קל"ב הוא המזמור ה-132 בספר תהילים.
חָדָשׁ!!: שבת הגדול ותהילים קל"ב · ראה עוד »
תהילים קל"ג
תהילים קל"ג הוא אחד מחמישה עשר שירי המעלות.
חָדָשׁ!!: שבת הגדול ותהילים קל"ג · ראה עוד »
תהילים קל"ד
תהילים קל"ד הוא המזמור ה-134 בספר תהילים (זהו הפרק ה-133 על פי המספור הקיים בתרגום השבעים ובוולגטה) והוא משתייך לקובץ שירי המעלות.
חָדָשׁ!!: שבת הגדול ותהילים קל"ד · ראה עוד »
תהילים קכ"א
תהילים קכ"א הוא המזמור ה-121 בספר תהילים.
חָדָשׁ!!: שבת הגדול ותהילים קכ"א · ראה עוד »
תהילים קכ"ט
תהילים קכ"ט הוא המזמור ה-129 בקובץ תהילים (במספור של תרגום השבעים והוולגטה זהו הפרק ה-128).
חָדָשׁ!!: שבת הגדול ותהילים קכ"ט · ראה עוד »
תהילים קכ"ז
תהילים קכ"ז הוא המזמור ה-127 בספר תהילים (על פי המספור בוולגטה ובתרגום השבעים זהו המזמור ה-126).
חָדָשׁ!!: שבת הגדול ותהילים קכ"ז · ראה עוד »
תהילים קכ"ח
תהילים קכ"ח הוא המזמור ה-128 במספר בספר תהילים (על פי תרגום השבעים והוולגטה, זהו המזמור ה-127 במספר).
חָדָשׁ!!: שבת הגדול ותהילים קכ"ח · ראה עוד »
תהילים קכ"ב
תהילים קכ"ב הוא המזמור ה-122 בספר תהילים והוא חלק מקובץ שירי המעלות בספר.
חָדָשׁ!!: שבת הגדול ותהילים קכ"ב · ראה עוד »
תהילים קכ"ג
תהילים קכ"ג הוא המזמור המאה העשרים ושלושה בקובץ תהילים.
חָדָשׁ!!: שבת הגדול ותהילים קכ"ג · ראה עוד »
תהילים קכ"ד
תהילים קכ"ד הוא המזמור ה-124 בספר תהילים ואחד מחמישה עשר שירי המעלות בספר.
חָדָשׁ!!: שבת הגדול ותהילים קכ"ד · ראה עוד »
תהילים קכ"ה
תהילים קכ"ה הוא המזמור ה-125 בספר תהילים (בנוסח תרגום השבעים והוולגטה, מספור הפרקים שונה במעט וזהו המזמור ה-124).
חָדָשׁ!!: שבת הגדול ותהילים קכ"ה · ראה עוד »
תהילים קכ"ו
תהילים קכ"ו הוא מזמור בספר תהילים הפותח במילים:.
חָדָשׁ!!: שבת הגדול ותהילים קכ"ו · ראה עוד »
זלמן רונקיל
רבי שלמה זלמן רונקיל (או רונקֶל; נפטר בח' בחשוון, בין השנים ה'קע"א-ה'קפ"ז 1410–1426) היה רב ראש ישיבה ומקובל מגדולי רבני יהדות אשכנז במפנה המאה ה-15, רבן של מגנצא וורמיזא ורבו של מהר"י וייל.
חָדָשׁ!!: שבת הגדול וזלמן רונקיל · ראה עוד »
חיים מרדכי רולר
הרב חיים מרדכי רולר (כ"ח באדר תרכ"ח, 1868–ט' בחשוון תש"ז, אוקטובר 1946) היה הרב של טרגו ניאמץ במשך כיובל שנים, מחבר שו"ת "באר חיים מרדכי".
חָדָשׁ!!: שבת הגדול וחיים מרדכי רולר · ראה עוד »
חיים פסחוביץ
הרב חיים פסחוביץ (ה'תרל"ט, 1879 - כ"ב בשבט ה'תשט"ז, 4 בפברואר 1956) היה רב ליטאי, שנטה בסוף ימיו בירושלים, לקומוניזם, והתפרסם בשל כך בכינוי: הרב האדום.
חָדָשׁ!!: שבת הגדול וחיים פסחוביץ · ראה עוד »
חיים פרדס
הרב חיים מאניס הלוי פרדס (ז' בשבט ה'תרצ"ה, 1935 - 18 במאי 1999) היה רב ודיין ישראלי, כיהן כאב בית הדין הרבני בתל אביב-יפו וכרב בתי כנסת בעיר.
חָדָשׁ!!: שבת הגדול וחיים פרדס · ראה עוד »
חיים שונשול
רבי חיים שונשול המכונה מורינו (? - ה' בתמוז התר"יט) היה רב ודרשן באזמיר וביוזיל חיסאר ומחבר ספר שמחה לאיש.
חָדָשׁ!!: שבת הגדול וחיים שונשול · ראה עוד »
חיים יהודה אריה וייל
הרב ד"ר חיים יהודה אריה וייל (י' באלול תרכ"ו, 1866-כ' בחשוון תש"ד, 18 בנובמבר 1943) היה רב בגרמניה.
חָדָשׁ!!: שבת הגדול וחיים יהודה אריה וייל · ראה עוד »
בנימין זאב בנדיקט
הרב פרופ' בנימין זאב (וילהלם) בֶּנֶדִּיקְט (בגרמנית: Wilhelm Benedikt; ד' באייר ה'תרע"ג, 10 במאי 1913 – כ"ב בסיון ה'תשס"ב, 2 ביוני 2002) היה רבה של האג ורבה של שכונת אחוזה בחיפה במשך 45 שנה, איש אקדמיה וחוקר במדעי היהדות.
חָדָשׁ!!: שבת הגדול ובנימין זאב בנדיקט · ראה עוד »
בית הכנסת צמח צדק (ירושלים)
כתובת ההקדשה בית הכנסת צמח צדק הוא בית כנסת של חסידות חב"ד ברובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים.
חָדָשׁ!!: שבת הגדול ובית הכנסת צמח צדק (ירושלים) · ראה עוד »
בית הכנסת רומבך
צריחי בית הכנסת רומבך בית הכנסת ברחוב רוּמבך בבודפשט הידוע גם כ"בית הכנסת רוּמבך" (בהונגרית: Rumbach utcai zsinagóga או Rombach zsinagóga) או Rombach Schul (רומבך שול) הוא בית כנסת, שכיום הוא לא פעיל, ברחוב רומבך שבשטן (Rumbach Sebestyén) מספר 11 - 13 (פעם מספר 8), ברובע 7 (נקראת גם ארז'בטווארוש) של בודפשט, בירת הונגריה.
חָדָשׁ!!: שבת הגדול ובית הכנסת רומבך · ראה עוד »
בית הכנסת הפורטוגזי באמסטרדם
חזית בית הכנסת הפורטוגזי באמסטרדם בית הכנסת הפורטוגזי באמסטרדם (בהולנדית: De Portugees-Israëlietische Synagoge van Amsterdam, בלדינו: La Esnoga de Amsterdam) הוא בית כנסת של קהילת יוצאי ספרד ופורטוגל, שהיגרו להולנד בעקבות רדיפות האינקוויזיציה, וצאצאיהם.
חָדָשׁ!!: שבת הגדול ובית הכנסת הפורטוגזי באמסטרדם · ראה עוד »
דניאל טירני
רבי דניאל טירני (השליש האחרון של המאה ה-18 - ~ה'תקע"ד, 1814) היה רב מחכמי איטליה במפנה המאות ה-18 וה-19, רבה של יהדות פירנצה.
חָדָשׁ!!: שבת הגדול ודניאל טירני · ראה עוד »
דרשנות
ביהדות, דרשנות היא נשיאת נאום (דרשה) בפני קהל בנושאי מוסר, הלכה, מקרא וכדומה, פעמים רבות תוך קישור לפרשת השבוע או לענייני דיומא.
חָדָשׁ!!: שבת הגדול ודרשנות · ראה עוד »
דרשת השבת
דרשת השבת (נקראת גם פירקא) היא דרשה, שנושא המרא דאתרא בענייני הלכה ביום השבת.
חָדָשׁ!!: שבת הגדול ודרשת השבת · ראה עוד »
דוד אמאדו
הרב דוד אמאדו (1777 – 1832) היה דיין, פוסק, שליח ציבור, ראש ישיבה, דרשן ורבה של אזמיר.
חָדָשׁ!!: שבת הגדול ודוד אמאדו · ראה עוד »
דוד נחמה
דוד אברהם נחמה (1900–1984) היה חזן ופייטן יווני וארץ ישראלי, שפעל גם בצרפת ובאיטליה.
חָדָשׁ!!: שבת הגדול ודוד נחמה · ראה עוד »
דוד טבל בן נתן נטע מליסא
רבי דוד טֶבְּל בן נתן נטע (בכתיב יידי: דוד טעביל; נפטר בט"ז בטבת ה'תקנ"ב, 11 בינואר 1792) היה רב וראש ישיבה פולני, רבן של הורוכוב וליסא.
חָדָשׁ!!: שבת הגדול ודוד טבל בן נתן נטע מליסא · ראה עוד »
הפטרה
ההפטרה היא קטע מספרי הנביאים שנהוג לקרוא בציבור בבית הכנסת בשבתות, במועדי ישראל, ובחלק מהקהילות גם בתעניות ציבור בתפילת מנחה, לאחר סיום קריאת התורה.
חָדָשׁ!!: שבת הגדול והפטרה · ראה עוד »
הקרב על צפת
לוחמים ואנשי הרובע היהודי בצפת, 1948 המשטרה העירונית בצפת, אתר חשוב בקרב על העיר. לימים, עבר הבניין לשמש את המכינה הקדם-אקדמית של מכללת צפת המרכז המסחרי בצפת. היה ידוע בכינוי: "בית אשת"ם (אש, תעשיות, ומתכת), מפני שיותר מאוחר הוקם בו בית חרושת לייצור פרימוסים וג'ריקנים. נבנה לאחר פרעות 1929 מבטון, בגבול הרובע היהודי והאזור הערבי. חורי הכדורים הם ממלחמת העצמאות. מדינת ישראל בשנת 1952 ומתאר את אתר הקרב בצפת "עמדת רחמים" בצפת העתיקה הקרב על צפת במלחמת העצמאות נערך בין 16 באפריל ל-11 במאי 1948 בין כוח המגן העברי לכוחות צבא ההצלה הערבי.
חָדָשׁ!!: שבת הגדול והקרב על צפת · ראה עוד »
הקהילה היהודית במרגיטה
הקהילה היהודית במרגיטה (גם מרגרטן, מארגארעטן) התקיימה כ-220 שנה עד השואה.
חָדָשׁ!!: שבת הגדול והקהילה היהודית במרגיטה · ראה עוד »
הלוח העברי
אדר ב' בשנים המעוברות משנת ה'תרפ"ז לשנת ה'תש"ח דמות המופיעה בלוח עברי מימי הביניים ומזכירה ליהודים בחודש תשרי לרכוש ארבעת המינים לקראת חג הסוכות. הלוח העברי הוא לוח שנה המבוסס על שילוב מחזור הירח ומחזור השמש (לוח ירחי-שמשי) עם התחשבות בימות השבוע.
חָדָשׁ!!: שבת הגדול והלוח העברי · ראה עוד »
הטבח ביהודי יורק
הטבח ביהודי יורק היה אירוע מוות על קידוש השם שהתרחש בז' בניסן ד'תתק"ן (16 במרץ 1190) בעיר יורק שבאנגליה, כשהמון צר על חלק מיהודי העיר ודרש שימירו את דתם.
חָדָשׁ!!: שבת הגדול והטבח ביהודי יורק · ראה עוד »
ובכן ויהי בחצי הלילה
ובכן ויהי בחצי הלילה (על שם הפזמון שלו) או אז רוב נסים הִפְלֵאתָ בלילה (על שם השורה הפותחת שלו) הוא פיוט, חלק מקדושתא, שחיבר יניי, פייטן ארצישראלי מהמאה החמישית או המאה השישית.
חָדָשׁ!!: שבת הגדול וובכן ויהי בחצי הלילה · ראה עוד »
יניי
יניי (כתיב מקובל: ינאי) היה פייטן ארץ-ישראלי קדום.
חָדָשׁ!!: שבת הגדול ויניי · ראה עוד »
יעקב בן נעים
ממוזער הרב יעקב בן נעים או אבן נעים (? -כ"א באדר ה'תע"ד, 8 במרץ 1714) היה הרב הכולל, אב בית דין וראש מתיבתא באזמיר.
חָדָשׁ!!: שבת הגדול ויעקב בן נעים · ראה עוד »
יעקב יהושע פלק
הרב יעקב יהושע פַלְק (1680, כ"ח בכסלו ה'תמ"א – 1756, י"ד בשבט ה'תקט"ז) היה רבן של לבוב, ברלין, מץ ופרנקפורט על המיין.
חָדָשׁ!!: שבת הגדול ויעקב יהושע פלק · ראה עוד »
יפה ללב
יפה ללב הוא שמה של סדרת ספרי הלכה משפיעה שחיבר רבי רחמים נסים יצחק פאלאג'י.
חָדָשׁ!!: שבת הגדול ויפה ללב · ראה עוד »
יצחק אייזיק הלוי הרצוג
הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג (כ"ח בכסלו ה'תרמ"ט, 3 בדצמבר 1888 – י"ט בתמוז תשי"ט, 25 ביולי 1959) היה הרב הראשי האשכנזי של ארץ ישראל משנת 1936, ואחר כך של מדינת ישראל עד יום פטירתו.
חָדָשׁ!!: שבת הגדול ויצחק אייזיק הלוי הרצוג · ראה עוד »
יהושע אברהם קריספין
חתימת ר' יהושע אברהם קריספין הרב יהושע (יאושע) אברהם קריספין (?-1855) היה רב, פרשן, דיין, פוסק, וחכם באשי באזמיר.
חָדָשׁ!!: שבת הגדול ויהושע אברהם קריספין · ראה עוד »
יהושע שלמה ארדיט
חתימת ידו של הרב יהושע שלמה ארדיט (איזמיר תר"ך) הרב יהושע שלמה ארדיט (ארדיטי) מירקאדו (ה'תקמ"ט - ה' בסיון ה'תרל"ו; 1789 - 28 במאי 1876) היה ראב"ד, פרשן תלמוד, דרשן ופוסק באזמיר ובסביבותיה.
חָדָשׁ!!: שבת הגדול ויהושע שלמה ארדיט · ראה עוד »
יהודה בנבנישתי
רבי יהודה (יאודה) בנבנישתי (בנבנשת או אבן בנבנשת) היה רב ודרשן באזמיר, ורבה של מגדלים (דרנדל) במאה ה-19.
חָדָשׁ!!: שבת הגדול ויהודה בנבנישתי · ראה עוד »
יום ליבשה
מרדכי ברויאר, הוקלט באולפן הפונותיקה בירושלים, 4 באוגוסט 2003 יוֹם לְיַבָּשָׁה הוא פיוט שחיבר רבי יהודה הלוי לברכות קריאת שמע בשביעי של פסח, העוסק בעיקר בקריעת ים סוף.
חָדָשׁ!!: שבת הגדול ויום ליבשה · ראה עוד »
יונה חיה בנדיקט
יונה חיה בנדיקט (תרס"א 1901 - י"ג בחשוון תשנ"ו נובמבר 1995) הייתה מהנשים הראשונות ביישוב העברי ששימשה כמורה למקרא.
חָדָשׁ!!: שבת הגדול ויונה חיה בנדיקט · ראה עוד »
יוסף אשר פולק
רבי יוסף אשר פאללאק מווערפעלעט זצ"ל והישיבה הרב יוסף אשר הלוי פולק (תרנ"ח, 1898 – כ"ז באייר תש"ד, 20 במאי 1944) היה רבה של ורפלט בהונגריה וראש ישיבה במקום מתרפ"ב עד שנספה בשואה באושוויץ-בירקנאו.
חָדָשׁ!!: שבת הגדול ויוסף אשר פולק · ראה עוד »
יוסף אבן אביתור
רב יוסף בן יצחק בן שטנאת בן אביתור היה חכם ומשורר יהודי-ספרדי, מראשוני משוררי יהדות ספרד שחי ופעל במאה ה-10 בספרד במצרים ובסוריה.
חָדָשׁ!!: שבת הגדול ויוסף אבן אביתור · ראה עוד »
יוסף שלום אלישיב
הרב יוסף שלום אלישיב בבחרותו הרב יוסף שלום אלישיב בפדיון הבן של בנימין פינקל, בנו של הרב אריה פינקל. יושבים: מימין הרב אלישיב, באמצע הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא, משמאל הרב אליעזר יהודה פינקל. ביניהם עומדים הרב אריה פינקל והרב שמואל אהרן יודלביץ הרב יוסף שלום אלישיב בעת לימוד יוסף אפרתי, והרב בן ציון קוק הרב יוסף שלום אלישיב (א' בניסן ה'תר"ע, 10 באפריל 1910 – כ"ח בתמוז ה'תשע"ב, 18 ביולי 2012), היה למדן אוטודידקט ופוסק הלכה נודע.
חָדָשׁ!!: שבת הגדול ויוסף שלום אלישיב · ראה עוד »
יוסף חיים מבגדאד
הרב יוסף חיים מבגדאד (מכונה לעיתים הרי"ח הטוב או על שם ספרו הבן איש חי; כ"ז באב ה'תקצ"ה, 2 באוגוסט 1835 – י"ג באלול ה'תרס"ט, 30 באוגוסט 1909) היה מקובל, דרשן, מנהיג קהילה, מחבר ספרים ואחד הפוסקים הבולטים בקרב יהדות ארצות האסלאם.
חָדָשׁ!!: שבת הגדול ויוסף חיים מבגדאד · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/שבת_הגדול
