סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
חופשי
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

שושן (עיר)

מַדָד שושן (עיר)

אלף השני לפנה"ס אתר בעיר שושן, המיוחס כמקום קבורתו של דניאל (קיימים עוד חמישה אתרים בעיראק, באיראן ובאוזבקיסטן המיוחסים כמקום קבורתו של דניאל) שׁוּשָׁן (בפרסית: شوش שוּש) היא עיר פרסית עתיקה באיראן של היום, כ-250 ק"מ מזרחית לחידקל. [1]

112 יחסים: ממנון (מיתולוגיה), ממלכת פרס, מר שושני, מרדכי היהודי, מרים רוזן-איילון, מלכי בבל, מגבטס, מגילת אסתר, מיתרידטס השני, מלך פרתיה, אנטיגונוס מונופתלמוס, אנטיוכוס השלישי, אסיה הקטנה בתקופה הרומית, ארתחששתא השני, אריסטגורס ממילטוס, אשנונה, אשורבניפל, אלכסנדר הגדול, אחמתא, אחשוורוש, אדריכלות אשורית, אינשושינאק, אינדיקה (אריאנוס), נרם-סין, נבוכדנצר הראשון, נהר כבר, סרגון מאכד, סטטירה השנייה, סוסה, סוזן, סיסיגמביס, על הזדון של הרודוטוס, עזרא שושני, עזתאללה נגהבאן, עבודה זרה, עיר בירה, עילם, פרדיקס, פרובינקיה מסופוטמיה, פורים, פילוסטרטוס, פילוטאס, צ'וגה מיש, צ'וגה זנביל, צבאות העמים בסהר הפורה, קרב אייגוספוטמוי, קרב חרן, קבר דניאל הנביא, קהילת יהודי המדאן, רומן גירשמן, שער שושן, ..., שלמה בן-אליהו, שלום אנטלקידס, שוש, שוש (עיר), שושן, שושן הבירה, שושנדוחט, שושתר, תל שקמונה, תלמי הראשון, לותאל, טראיאנוס, טבח פרספוליס, טיתראוסטס, ז'אן פרו, ז'אן-ונסן שייל, ז'קלין סוזן, זיקורת, ח'וזסתאן, חשיארש הראשון, חגי ישראל ומועדיו, חגים ומועדים בקהילות ביתא ישראל, חוקי חמורבי, בנימין מטודלה, בעקבות סוד המגילה, בית הנשים, ג'מדת נסר, גרייהאונד, גליל כורש, גבריאל ברקאי, דמטריוס פוליורקטס, דרך המלך הפרסית, דריפטיס, דריווש השני, המאה ה-12 לפנה"ס, המרד האיוני, המלחמה הקורינתית, המדאן, האסטלה של נרם-סין, הארמודיוס ואריסטוגיטון, האלף ה-2 לפנה"ס, האלף ה-3 לפנה"ס, האלף ה-5 לפנה"ס, האימפריה הפרסית האחמנית, האימפריה הפרתית, הפאיסטיון, הפרסים, הפת טפה, הרודוטוס, הרי זגרוס, ההגליות האשוריות, הכותל המזרחי, היסטוריות (הרודוטוס), כשים, כורש, כורש הצעיר, כיבוש האימפריה הפרסית על ידי אלכסנדר הגדול, יחסי איראן–עיראק, 1170-1179 לפנה"ס, 1851 במדע, 1901 במדע, 640-649 לפנה"ס. להרחיב מדד (62 יותר) »

ממנון (מיתולוגיה)

קרב בין אכילס (משמאל) וממנון (מימין). קבר אמפורה בדרום איטליה, 330 לפנה"ס. Red-figure pottery, סביבות 480–490 לפנה"ס. ממנון. תחריט מאת ברנאר פיקאר, 1731. במיתולוגיה היוונית, ממנון (יוונית עתיקה: Μέμνων) היה מלך אתיופי ובנם של טיתונוס ואאוס.

חָדָשׁ!!: שושן (עיר) וממנון (מיתולוגיה) · ראה עוד »

ממלכת פרס

ארי, כתובות דריווש הראשון בסואץ, המאה ה-6 לפני הספירה ארמון אפדנה, גילוף מהמאה ה-5 לפני הספירה המתאר את חיילי פרס (עם הכובעים המרובעים) וחיילי מדי (עם הכובעים המעוגלים) בלבוש מסורתי שושן "פסיפס אלכסנדר" בו מתואר קרב איסוס בין אלכסנדר מוקדון משמאל, לדריווש השלישי, פסיפס מפומפיי. ממלכת פָּרַס היא ישות תרבותית עתיקת יומין, ששורשיה נטועים בעת העתיקה ובגלגולה המודרני היא מוכרת בשם איראן.

חָדָשׁ!!: שושן (עיר) וממלכת פרס · ראה עוד »

מר שושני

מר שושני (כונה גם פרופסור שושני או החכם שושני; בצרפתית: Monsieur Chouchani; 9 בינואר 1895 כ"ה בטבת תרנ"ה, בריסק, – כ"ו בטבת תשכ"ח, 26 בינואר 1968, דוראסנו, אורוגוואי) היה חכם ואינטלקטואל יהודי מסתורי, אשר העלים את זהותו האמיתית אך לטענת רבים שמו היה הלל פרלמן.

חָדָשׁ!!: שושן (עיר) ומר שושני · ראה עוד »

מרדכי היהודי

מרדכי רכוב על סוס בציור קיר בבית הכנסת בדורה אירופוס מהמאה ה-3 המן מרכיב את מרדכי על סוס. מתוך מגילת אסתר מאויירת שנוצרה בעיר פרארה שבאיטליה בשנת 1617. מאוספי הספרייה הלאומית מרדכי מסרב להשתחוות מול שיירתו של המן. פול לירוי, 1884 מרדכי ואסתר, ציור מאת ארט דה חלדר אתר קבר מרדכי ואסתר באיראן, שבו קבורים, על פי המסורת, אסתר המלכה ומרדכי היהודי ציון קברם של אסתר ומרדכי היהודי בנחל צבעון בגליל העליון מָרְדֳּכַי הַיְּהוּדִי הוא דמות מקראית ומגיבוריה הראשיים של מגילת אסתר.

חָדָשׁ!!: שושן (עיר) ומרדכי היהודי · ראה עוד »

מרים רוזן-איילון

מרים רוזן-איילון (נולדה ב-1930) היא פרופסור אמריטה במכון לארכאולוגיה ובחוג ללימודי האסלאם והמזרח התיכון במכון ללימודי אסיה ואפריקה שבאוניברסיטה העברית בירושלים.

חָדָשׁ!!: שושן (עיר) ומרים רוזן-איילון · ראה עוד »

מלכי בבל

חלקה העליון של אסטלת חמורבי עליה נכתבו חוקי חמורבי רשימת מלכי בבל, עיר עתיקה ששכנה במרכז מסופוטמיה בשטח עיראק של היום.

חָדָשׁ!!: שושן (עיר) ומלכי בבל · ראה עוד »

מגבטס

מגבטס, (המאה ה-5 לפנה"ס) היה מצביא פרסי, שכישלונו במצור על האי נקסוס גרר את המרד האיוני.

חָדָשׁ!!: שושן (עיר) ומגבטס · ראה עוד »

מגילת אסתר

מְגִלַּת אֶסְתֵּר או מְגִלַּת אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ היא אחת מחמש המגילות שבתנ"ך.

חָדָשׁ!!: שושן (עיר) ומגילת אסתר · ראה עוד »

מיתרידטס השני, מלך פרתיה

מִיתְרִידָטֶס הַשֵּׁנִי (לעיתים מבוטא מִיהֶרְדָת) היה מלך (שאה) האימפריה הפרתית בין השנים 124–91 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: שושן (עיר) ומיתרידטס השני, מלך פרתיה · ראה עוד »

אנטיגונוס מונופתלמוס

אנטיגונוס מונופתלמוס אנטיגונוס מונופתלמוס (ביוונית: Αντίγονος ο Μονόφθαλμος, כלומר "אנטיגונוס בעל העין האחת", ידוע בספרות העברית גם כאנטיגונוס שְׁתום העין, בפיניקית: 𐤀𐤍𐤕𐤂𐤍𐤎 – אַנְתִּגֹנֹס, 381–301 לפנה"ס) היה אציל מקדוני, מצביא בצבאו של אלכסנדר הגדול ואחד הדיאדוכים שנלחמו על ירושת ממלכתו במאה הרביעית לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: שושן (עיר) ואנטיגונוס מונופתלמוס · ראה עוד »

אנטיוכוס השלישי

אנטיוכוס השלישי "הגדול" (ביוונית: Ἀντίoχoς Μέγας, אנטיוכוס "מגאס"; 242 – 187 לפנה"ס) היה המלך השישי בשושלת הסלאוקית.

חָדָשׁ!!: שושן (עיר) ואנטיוכוס השלישי · ראה עוד »

אסיה הקטנה בתקופה הרומית

הרפובליקה הרומית ביססה את השפעתה במערב אסיה הקטנה בעקבות ניצחונה על הממלכה הסלאוקית בקרב מגנסיה בשנת 190 לפנה"ס, אך רק בשנת 133 לפנה"ס הקימה את הפרובינקיה הראשונה שלה באזור, פרובינקיה "אסיה".

חָדָשׁ!!: שושן (עיר) ואסיה הקטנה בתקופה הרומית · ראה עוד »

ארתחששתא השני

ממוזער אַרְתַּחְשַׁשְֹתְּא השני (ביוונית: Μνήμων, מְנֵמוֹן; 435 או 445 לפנה"ס - 358 לפנה"ס) היה מלך פרס האחמנית.

חָדָשׁ!!: שושן (עיר) וארתחששתא השני · ראה עוד »

אריסטגורס ממילטוס

אריסטגורס (ביוונית: Ἀρισταγόρας; המאה ה-5 לפנה"ס) היה טיראן העיר היוונית מילטוס באסיה הקטנה.

חָדָשׁ!!: שושן (עיר) ואריסטגורס ממילטוס · ראה עוד »

אשנונה

קטנה, ימחד, מארי, אשנונה ובבל המקדש המרובע בתל אסמר -ממלכת אשנונה המקדש הסגלגל בחפג'ה - ממלכת אשנונה פסל מתפלל אשר נמצא במקדש המרובע בתל אסמר תקופת השושלת הקדומה (2750 -2600 לפנה"ס) אֵשְנוּנָה הייתה ממלכה זעירה, שתחילתה בשומר בתקופת הממלכה הקדומה באלף השלישי לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: שושן (עיר) ואשנונה · ראה עוד »

אשורבניפל

כוהן עליון תבליט המתאר את כיבוש שושן בירת עילם בידי אשורבניפל מלך אשור ב-647 לפנה"ס. החיילים האשורים מפילים את החומות ומוציאים ממנה שלל מות סארדאנאפאלוס (אשורבניפל), ציור מאת אז'ן דלקרואה אשורבניפל (באשורית: Aššur-bani-apli – 'אשור הביא עוד בן/יורש'; 685–631 לפנה"ס, יש חוקרים הטוענים שמלך עד שנת 627 לפנה"ס), היה מלך האימפריה האשורית החדשה, בנו ויורשו של המלך אסרחדון, ואחרון מלכי אשור החזקים.

חָדָשׁ!!: שושן (עיר) ואשורבניפל · ראה עוד »

אלכסנדר הגדול

מפת האימפריה של אלכסנדר הגדול בשיאה אלכסנדר השלישי ממוקדון, המוכר יותר כאלכסנדר הגדול (ביוונית: Αλέξανδρος ο Μέγας), והידוע בעברית גם כ"אלכסנדר מוקדון" (ביוונית: Αλέξανδρος ο Μακεδών; ככל הנראה 20 או 21 ביולי 356 לפנה"ס – 10 או 11 ביוני 323 לפנה"ס) היה מלך מוקדון, ומגדולי המצביאים והמדינאים של העת העתיקה.

חָדָשׁ!!: שושן (עיר) ואלכסנדר הגדול · ראה עוד »

אחמתא

פרט באתר המזוהה כקבר מרדכי ואסתר אַחְמְתָא (בפרסית עתיקה: 𐏃𐎥𐎶𐎫𐎠𐎴 הַנְגְמַתַנַא; בפרסית אמצעית: 𐭠𐭧𐭬𐭲𐭠𐭭; בפרסית: המדאן, همدان) היא עיר מקראית, מזוהה עם העיר המדאן אשר באיראן.

חָדָשׁ!!: שושן (עיר) ואחמתא · ראה עוד »

אחשוורוש

זעמו של אחשוורוש. היצירה מתארת את הרגע שבו אסתר המלכה מתוודה בפני אחשוורוש על יהדותה ומאשימה את המן במזימתו. יאן סטין, 1668 במגילת אסתר, אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ הוא מלך פרס.

חָדָשׁ!!: שושן (עיר) ואחשוורוש · ראה עוד »

אדריכלות אשורית

מפת מסופוטמיה פסל למסו מדור שרוכין. פסלים אלה נועד לגונן על המלך שישב על כיסאו באולם שעל פתחיו שמרו. בשם אדריכלות האשורית מכנים את סך הישגי הבנייה שהתקיימו בשלוש הממלכות האשוריות במסופוטמיה, הלא הן ממלכת אשור הקדומה, התיכונה והמאוחרת.

חָדָשׁ!!: שושן (עיר) ואדריכלות אשורית · ראה עוד »

אינשושינאק

אינשושינאק (Inshushinak) היה אחד מהאלים המרכזיים של עילם והיישות האלוהית המגינה על שושן.

חָדָשׁ!!: שושן (עיר) ואינשושינאק · ראה עוד »

אינדיקה (אריאנוס)

מפרץ הפרסי. אינדיקה (ביוונית: Ινδική) הוא שמו של חיבור קצר על היסטוריה צבאית קצרה של אסיה הפנימית, ובמיוחד תת-היבשת ההודית, שנכתבה על ידי אריאנוס במאה ה-2 לספירה.

חָדָשׁ!!: שושן (עיר) ואינדיקה (אריאנוס) · ראה עוד »

נרם-סין

קטע מהאסטלה של נרם-סין נרם-סין (משמעות שמו הוא אהוב על ידי סין; חי כנראה במאה ה-23 לפנה"ס) היה אחד המלכים האכדיים החשובים והמשפיעים בהיסטוריה הקדומה של מסופוטמיה, שהרחיב את גבולות ממלכת אכד ואיחד בין שומר ואכד.

חָדָשׁ!!: שושן (עיר) ונרם-סין · ראה עוד »

נבוכדנצר הראשון

נבוכדנצר הראשון (נבו-כודורי-אוצור) היה מלך בבל בשנים 1123-1146 לפנה"ס או 1126–1103 לפנה"ס לפי הכרונולוגיה התיכונה.

חָדָשׁ!!: שושן (עיר) ונבוכדנצר הראשון · ראה עוד »

נהר כבר

נהר כְּבָר היה תעלת מים מלאכותית, או מערכת תעלות, שנחפרה בבבל באלף הראשון לפנה"ס למטרות השקיה ותחבורה.

חָדָשׁ!!: שושן (עיר) ונהר כבר · ראה עוד »

סרגון מאכד

סרגון מאכד, או סרגון הגדול (אכדית: šarru-kin, המאה ה-24 לפנה"ס - המאה ה-23 לפנה"ס), היה מקים האימפריה האכדית ומייסד העיר אכד.

חָדָשׁ!!: שושן (עיר) וסרגון מאכד · ראה עוד »

סטטירה השנייה

סטטירה השנייה (ביוונית: Στάτειρα, בפרסית: استاتیرا; ידועה לעיתים גם בשם ברסינה; 340/339 לפנה"ס - 323 לפנה"ס) הייתה נסיכה פרסית, בתו של דריווש השלישי אחרון מלכי האימפריה הפרסית ושל סטטירה הראשונה.

חָדָשׁ!!: שושן (עיר) וסטטירה השנייה · ראה עוד »

סוסה

קטגוריה:שמות משפחה קטגוריה:שמות משפחה ספרדיים.

חָדָשׁ!!: שושן (עיר) וסוסה · ראה עוד »

סוזן

סוזן או סוזאן (איותים נפוצים באנגלית: Suzanne או Susan) הוא שם פרטי נשי, שמקורו בשם העיר הפרסית שושן.

חָדָשׁ!!: שושן (עיר) וסוזן · ראה עוד »

סיסיגמביס

גלריה הלאומית בלונדון סיסיגמביס (בפרסית: سیسیگامبیس ביוונית: Σισύγαμβις) הייתה אמו של דריווש השלישי, מלך האימפריה הפרסית.

חָדָשׁ!!: שושן (עיר) וסיסיגמביס · ראה עוד »

על הזדון של הרודוטוס

פלוטרכוס הרודוטוס על הזדון של הרודוטוס או על רשעותו של הרודוטוס (ביוונית עתיקה: Περὶ τῆς Ἡροδότουκακοηθείας בלטינית: De malignitate Herodoti) הוא חיבור של הסופר וההוגה היווני-רומאי בן המאה ה-1 לספירה פלוטרכוס, שנמצא באסופת הכתבים פרי עטו, "מוראליה".

חָדָשׁ!!: שושן (עיר) ועל הזדון של הרודוטוס · ראה עוד »

עזרא שושני

הרב עזרא רחמים שושני (3 בדצמבר 1885 – 5 בנובמבר 1956) היה סוחר, איש ציבור, חבר ועד העדה הספרדית בירושלים ונשיא הוועד של יהודי פרס בירושלים.

חָדָשׁ!!: שושן (עיר) ועזרא שושני · ראה עוד »

עזתאללה נגהבאן

עֵזָתאללה נגהְבּאן (פרסית: عزت‌الله نگهبان, נהגה: אֶזָּתוֹללָה נֶגַהְבָּאן; 1 במרץ 1926 – 2 בפברואר 2009) היה ארכאולוג איראני שנודע כאבי הארכאולוגיה המודרנית האיראנית.

חָדָשׁ!!: שושן (עיר) ועזתאללה נגהבאן · ראה עוד »

עבודה זרה

מגידו. עבודה זרה, עבודת אלילים, עבודת גילולים או עבודת כוכבים ומזלות (בראשי תיבות: ע"ז, עכו"ם או עכומ"ז) במינוח המסורתי, או פולחן פגני במינוח מודרני, הם מונחים המתארים פולחן דתי המופנה לישויות גשמיות, כפי שמתייחסת לפולחן כזה הדת היהודית.

חָדָשׁ!!: שושן (עיר) ועבודה זרה · ראה עוד »

עיר בירה

עיר בירה היא עיר המשמשת כמרכז השלטוני והפוליטי של מדינה, טריטוריה או אזור מנהלי.

חָדָשׁ!!: שושן (עיר) ועיר בירה · ראה עוד »

עילם

מפת עילם תבליט המתאר את כיבוש שושן בירת עילם בידי אשורבניפל מלך אשור ב-647 לפנה"ס. החיילים האשורים מפילים את החומות ומוציאים ממנה שלל עֵילָם או אֵלָם (בכתב יתדות: 𒉏 – ELAM) הייתה ממלכה קדומה שהתקיימה בדרום-מערב פרס בין האלף השלישי לפנה"ס, ועד לשנת 539 לפנה"ס, אז נכבשה על ידי הממלכה הפרסית ונטמעה בה.

חָדָשׁ!!: שושן (עיר) ועילם · ראה עוד »

פרדיקס

פרדיקס בן אורונטס (ביוונית: Περδίκκας,Perdikkas; נולד ככל הנראה סביב שנת 360 לפנה"ס, נפטר ב-320/321 לפנה"ס), היה אחד המפקדים הבכירים בצבאו של אלכסנדר הגדול.

חָדָשׁ!!: שושן (עיר) ופרדיקס · ראה עוד »

פרובינקיה מסופוטמיה

הפרובינקיות הרומיות של המזרח בזמן שלטונו של טראיאנוס, ובהן מסופוטמיה (מימין). מפה המציגה את פרובינקיה מסופוטמיה מפה של תחנות צבא רומיות במסופוטמיה מכתב יד משנת 1436. הדיוקסיה הרומית המאוחרת של המזרח, כולל מחוז מסופוטמיה, סביב שנת 400. מסופוטמיה היה שמה של פרובינקיה רומית באזור ההיסטורי של מסופוטמיה.

חָדָשׁ!!: שושן (עיר) ופרובינקיה מסופוטמיה · ראה עוד »

פורים

אוזני המן, מאכל שנאכל בפורים ביהדות אירופה חג פּוּרִים הוא אחד מחגי ישראל, הנחוג ברוב המקומות בי"ד באדר ("פורים דפרזים"), ובערים מוקפות חומה בט"ו באדר ("פורים דמוקפים" או "שושן פורים").

חָדָשׁ!!: שושן (עיר) ופורים · ראה עוד »

פילוסטרטוס

פלאביוס פילוסטרטוס (ביוונית: Φλάβιος Φιλόστρατος; 172/170 – 250/247 לספירה לערך), המכונה "האתונאי", היה סופיסט יווני בתקופת האימפריה הרומית.

חָדָשׁ!!: שושן (עיר) ופילוסטרטוס · ראה עוד »

פילוטאס

פילוטאס (ביוונית: Φιλώτας; נולד כנראה בסוף העשור 370-360 לפנה"ס - 330 לפנה"ס) היה גנרל בכיר בצבאו של אלכסנדר הגדול.

חָדָשׁ!!: שושן (עיר) ופילוטאס · ראה עוד »

צ'וגה מיש

אתר צ'וגה מיש צ'וגה מיש (בפרסית: تپه چغامیش, בשפת לורי, צ'וגה פירושו תל, ומיש פירושו כבשה) הוא אתר ארכאולוגי השוכן במערב איראן במישור סוזיאנה בפרובינציית ח'וזסתאן.

חָדָשׁ!!: שושן (עיר) וצ'וגה מיש · ראה עוד »

צ'וגה זנביל

צ'וֹגָה זַנְבּיל (גם: צ'וע'א זנביל או צ'ע'א זנביל; פרסית: چُغا زَنبیل) הוא מתחם עילמי בפרובינציית ח'וזסתאן במערב איראן.

חָדָשׁ!!: שושן (עיר) וצ'וגה זנביל · ראה עוד »

צבאות העמים בסהר הפורה

פרעה רעמסס השני נוהג במרכבה. תחריט ממקדש אבו סימבל המתאר את קרב קדש צבאות עמים עתיקים בסהר הפורה הורכבו ככלל משני חילות עיקריים - רגלים ומרכבות.

חָדָשׁ!!: שושן (עיר) וצבאות העמים בסהר הפורה · ראה עוד »

קרב אייגוספוטמוי

קרב אייגוספוטמוי (ביוונית: (Αἰγὸς Ποταμοί, בלטינית: Aegospotami) ניטש ב-405 לפנה"ס, בשלהי המלחמה הפלופונסית, בין ציי אתונה וספרטה. ההתנגשות ארעה בהלספונטוס (דרדנלים), צפונית־מזרחית לססטוס, מול שפך הנהר אייגוספוטמוי. הקרב הסתיים בניצחונה המוחץ של ספרטה והכריע בסופו של דבר את גורל המלחמה כולה לטובתה. האוניות האתונאיות הושמדו כמעט כולן, ובהיעדר צי מלחמתי אבדה לאתונה השליטה בים ובאימפריה הימית שבהנהגתה. אספקת הדגן מן הים השחור, החיונית לקיומה של העיר, נותקה וחודשים אחדים אחר כך היא נכנעה.

חָדָשׁ!!: שושן (עיר) וקרב אייגוספוטמוי · ראה עוד »

קרב חרן

מרקוס ליקיניוס קראסוס קרב חָרָן (בלטינית: Proelium Carrharum) היה קרב מכריע בין צבא רומאי בפיקודו של מרקוס ליקיניוס קראסוס לבין כוחות האימפריה הַפַּרְתִּית, שהתחולל בראשית חודש מאי שנת 53 לפנה"ס סמוך לעיר חרן (Carrhae) שבצפון מסופוטמיה.

חָדָשׁ!!: שושן (עיר) וקרב חרן · ראה עוד »

קבר דניאל הנביא

תחריט מהמאה ה-19 המתאר את קבר דניאל, מתוך ''Voyage en Perse Moderne'', מאת פלאנדין וקוסטא. פנים מבנה הקבר בשושן קבר דניאל הנביא הוא מקום קברו המסורתי של הנביא דניאל.

חָדָשׁ!!: שושן (עיר) וקבר דניאל הנביא · ראה עוד »

קהילת יהודי המדאן

קהילת יהודי המדאן היא קהילה יהודית שחיה בעיר המדאן בפרס, כיום איראן.

חָדָשׁ!!: שושן (עיר) וקהילת יהודי המדאן · ראה עוד »

רומן גירשמן

צוות ארכאולוגים שחפרו בטפה סיאלק ב-1934, יושבים מימין לשמאל: רומן גירשמן, טניה גירשמן, ז'ורז' קונטנו. רומן גירשמן (ברוסית: Роман Михайлович Гиршман, בצרפתית: Roman Ghirshman; 3 באוקטובר 1895, חרקוב - 5 בספטמבר 1979, בודפשט) היה ארכאולוג צרפתי ממוצא יהודי.

חָדָשׁ!!: שושן (עיר) ורומן גירשמן · ראה עוד »

שער שושן

שער המזרח בדגם ירושלים בסוף ימי בית שני הר הבית כפי שהיה נראה מכיוון הר הזיתים קדש הקדשים. כיום אין זיהוי ודאי לשער שושן בכותל המזרחי. שער שושן, נקרא גם "שער המזרח", הוא שער הכניסה המזרחי למתחם הר הבית, דרכו היו נכנסים להר הבית מכיוון הר הזיתים בתקופת בית המקדש השני, והוא היה אחד מחמשת השערים שנבנו בחומת הר הבית בימי בית המקדש השני.

חָדָשׁ!!: שושן (עיר) ושער שושן · ראה עוד »

שלמה בן-אליהו

שלמה בן-אליהו (23 ביוני 1933–24 באפריל 2016) היה איש חינוך, מחלוצי שילוב מורשת יהדות המזרח במערכת החינוך, ממייסדי תוכנית הרווחה לתלמידי עיירות הפיתוח, מראשוני המפתחים של דרכי הערכה חלופיות לבחינות ומפתחי ההוראה בסגנון "למידה משמעותית".

חָדָשׁ!!: שושן (עיר) ושלמה בן-אליהו · ראה עוד »

שלום אנטלקידס

שלום אנטלקידס (387 לפנה"ס), הידוע גם בשם "שלום המלך", היה חוזה שלום שסיים את המלחמה הקורינתית.

חָדָשׁ!!: שושן (עיר) ושלום אנטלקידס · ראה עוד »

שוש

קטגוריה:שמות משפחה.

חָדָשׁ!!: שושן (עיר) ושוש · ראה עוד »

שוש (עיר)

#הפניה שושן (עיר) קטגוריה:ח'וזסתאן: יישובים.

חָדָשׁ!!: שושן (עיר) ושוש (עיר) · ראה עוד »

שושן

קטגוריה:שמות משפחה עבריים.

חָדָשׁ!!: שושן (עיר) ושושן · ראה עוד »

שושן הבירה

#הפניה שושן (עיר).

חָדָשׁ!!: שושן (עיר) ושושן הבירה · ראה עוד »

שושנדוחט

שושנדוחט נכתב גם כשושנדוכט (המאה הרביעית - המאה החמישית) הייתה בתו של ראש הגולה היהודי, אשתו של יזדגרד הראשון, שליט האימפריה הסאסאנית ואמו של בהראם החמישי.

חָדָשׁ!!: שושן (עיר) ושושנדוחט · ראה עוד »

שושתר

שושתר (בפרסית: شوشتر) היא עיר מבוצרת עתיקה בפרובינציית ח'וזסתאן בדרום-מערב איראן.

חָדָשׁ!!: שושן (עיר) ושושתר · ראה עוד »

תל שקמונה

ארגמונים על רקע התל תל שקמונה במבט מערבה משכונת עין הים תל שִׁקְמוֹנָה (בערבית: תל א-סמכ, בתרגום "תל הדגים") הוא תל קדום השוכן על חוף הים במערב העיר חיפה מול שכונת עין הים, ומדרום לשכונת בת גלים וצמוד לפארק הכט.

חָדָשׁ!!: שושן (עיר) ותל שקמונה · ראה עוד »

תלמי הראשון

תַּלְמַי הראשון, המכונה גם תלמי סוטר (ביוונית עתיקה: Πτολεμαῖος Σωτήρ, "תלמי המושיע"; 367 לפנה"ס – 283 לפנה"ס), היה דיאדוך ומלך מצרים התלמיית, מייסד שושלת תלמי.

חָדָשׁ!!: שושן (עיר) ותלמי הראשון · ראה עוד »

לותאל

היקף האתרים העיקריים של תרבות עמק האינדוס. מצפון-מערב ללותאל שוכן חצי האי קוץ', שהיה חלק מהים הערבי עד לאחרונה ממש בהיסטוריה. בשל כך, וקרבתו של מפרץ חמבט, איפשר הנהר של לותאל גישה ישירה לנתיבי בים. אף על פי שכעת אין לה קשר לים, הטופוגרפיה והגאולוגיה של לוטל משקפות את עברה הימי. תוכנית העיירה כלי חרס מלותאל הבאר העתיקה בלותאל מבנה שירותים-אמבטיה בלותאל האתר הארכאולוגי של לותאל המחסן של לותאל קבר כפול בלותאל חותמות מלותאל המוזיאון הארכאולוגי של לותאל, העתק של חותם. שברי חרס אדומים מלותאל באר מים המרכזית בלותאל המספנה, עם פתח תעלה המאפשר למים לזרום לנהר, ובכך לשמור על מפלס מים יציב. שרידי הכניסה לתעלה, בנויים בלבנים שרופות. שרידי העיר התחתית גוש לבנים שהונח בתעלת הניקוז הראשית ובו ארבעה חורים, בהם הותקנה הרשת לסינון פסולת מוצקה לותאל (בגוג'ראטית: લોથલ) הוא אתר ארכאולוגי השוכן באזור בהאל (Bhāl region) במדינת גוג'ראט בהודו.

חָדָשׁ!!: שושן (עיר) ולותאל · ראה עוד »

טראיאנוס

מַרְקוּס אוּלְפִּיוּס נֶרְוָוה טְרַאיָאנוּס (בלטינית: Marcus Ulpius Nerva Traianus; 18 בספטמבר 53 – 9 באוגוסט 117) היה קיסר האימפריה הרומית משנת 98 ועד מותו.

חָדָשׁ!!: שושן (עיר) וטראיאנוס · ראה עוד »

טבח פרספוליס

הריסותיה של פרספוליס טבח פרספוליס הוא הכינוי המקובל למעשה טבח שביצע אלכסנדר הגדול מלך מוקדון באנשי העיר פרספוליס במהלך כיבוש האימפריה הפרסית.

חָדָשׁ!!: שושן (עיר) וטבח פרספוליס · ראה עוד »

טיתראוסטס

טיתראוסטס (ביוונית: Τιθραύστης, בלטינית: Tithraustes) היה הסטרפ הפרסי של סרדיס למשך שנים אחדות בתחילת המאה ה-4 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: שושן (עיר) וטיתראוסטס · ראה עוד »

ז'אן פרו

ז'אן פרו (בצרפתית: Jean Perrot, 10 ביוני 1920 – 24 בדצמבר 2012) היה ארכאולוג צרפתי, חפר בארץ ישראל באתרים מתקופות פרהיסטוריות, ותרם רבות להכרת התרבויות הפרהיסטוריות המאוחרות מהתרבות הנאטופית ועד וכולל התקופה הכלקוליתית.

חָדָשׁ!!: שושן (עיר) וז'אן פרו · ראה עוד »

ז'אן-ונסן שייל

ז'אן-ונסן שייל (בצרפתית: Jean-Vincent Scheil, 10 ביוני 1858 קניגסמאקר - 21 ביולי 1940 פריז) היה ארכאולוג, בלשן, אשורולוג ואגיפטולוג צרפתי, נזיר דומיניקני.

חָדָשׁ!!: שושן (עיר) וז'אן-ונסן שייל · ראה עוד »

ז'קלין סוזן

ז'קלין סוזן, 1951 ז'קלין סוזן (20 באוגוסט 1918 – 21 בספטמבר 1974) הייתה סופרת, מחזאית, ושחקנית תיאטרון, קולנוע וטלוויזיה יהודייה-אמריקאית.

חָדָשׁ!!: שושן (עיר) וז'קלין סוזן · ראה עוד »

זיקורת

הזיקורת הגדול של אור שבשומרשושן שבדרום־מערב איראן זיקורת (באכדית: ziqquratu, מהשור ז־ק־ר – זקור, בולט), או זיגוראת, הוא מגדל בעל צריח מונומנטלי מטיפוס המיוחד למסופוטמיה (אזור עיראק המודרנית) בממלכות שומר, אכד, עילם, בבל ואשור.

חָדָשׁ!!: שושן (עיר) וזיקורת · ראה עוד »

ח'וזסתאן

פרובינציית ח'וזסטאן או ח'וזיסטאן (בפרסית: اُستَانِ خُوزِستَان, תעתיק: ח'וזסתאן), או ערביסתאן בפי הערבים (בערבית: عربستان, ערבסתאן), היא אחת מ-31 פרובינציות איראן, ובירתה העיר אהוואז.

חָדָשׁ!!: שושן (עיר) וח'וזסתאן · ראה עוד »

חשיארש הראשון

חְשְיָארְשָׁ הראשון (מבוטא "חְשַׁיָארְשָׁה") מוכר גם בצורה היוונית של שמו - קסרקסס (Ξέρξης, Xerxes), היה מלך פרס האחמנית בשנים 485–465 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: שושן (עיר) וחשיארש הראשון · ראה עוד »

חגי ישראל ומועדיו

רימון ושופר. מסמלי החג היהודי ראש השנה סרטונים מעגל החגים הישראלי בסדר כרונולוגי (החל מתשרי) - וידאו כרטיס ברכה לראש השנה מגרמניה, שנת 1900. ביום זה מתחילים עשרת ימי תשובה, לכן מאחלים "לשנה טובה תכתבו". הפסוק בתחתית מתייחס לארבעת המינים, אותם אוחזים בחג הסוכות (ראו תמונה). חגי ישראל ומועדיו הם כלל החגים והמועדים היהודיים הקיימים.

חָדָשׁ!!: שושן (עיר) וחגי ישראל ומועדיו · ראה עוד »

חגים ומועדים בקהילות ביתא ישראל

החגים והמועדים בקהילות ביתא ישראל מקורם בהלכה ובמסורת שבע"פ שקדמו לימי חז"ל והותאמו למציאות החיים בגלות סאמיאן.

חָדָשׁ!!: שושן (עיר) וחגים ומועדים בקהילות ביתא ישראל · ראה עוד »

חוקי חמורבי

המצבה שעליה נמצאו חוקי חמורבי אשר מוצגת היום במוזיאון הלובר בפריז טקסט החוקים 250px חוקי חַמוּרָבִּי הם קודקס החוקים הנודע והמקיף בחוקי המזרח הקדום, והראשון שנתגלה בעת החדשה.

חָדָשׁ!!: שושן (עיר) וחוקי חמורבי · ראה עוד »

בנימין מטודלה

בנימין בן יונה מִטּוּדֵלָה היה מגלה ארצות יהודי בן המאה ה-12.

חָדָשׁ!!: שושן (עיר) ובנימין מטודלה · ראה עוד »

בעקבות סוד המגילה

ממוזער בעקבות סוד המגילה הוא ספר ילדים שיצא לאור בשנת 1992.

חָדָשׁ!!: שושן (עיר) ובעקבות סוד המגילה · ראה עוד »

בית הנשים

מגילת אסתר, המאה ה-13 או המאה ה-14, מפאס שבמרוקו. מוצגת במוזיאון קה בראנלי בפריז. מפת האימפריה האחמנית בשיאה בֵּית הַנָּשִׁים במגילת אסתר, היה הבית, ההרמון, או המתחם, שבו התגוררו נשים אשר עמדו לרשותו של המלך אחשוורוש.

חָדָשׁ!!: שושן (עיר) ובית הנשים · ראה עוד »

ג'מדת נסר

פסלון שיש שחור של פר יושב, נמצא בארך בתקופת ג'מדת נסר 3,000 לפנה"ס - מוזיאון לובר בפריז ג'מדת נסר (בערבית: جمدة نصر, בעתיק מדויק: ג'מדת נצר) הוא אתר ארכאולוגי הנמצא במחוז באבל שבעיראק, וממוקם דרומית לבגדאד, ממערב לחידקל ומצפון-מזרח לבבל ולכיש.

חָדָשׁ!!: שושן (עיר) וג'מדת נסר · ראה עוד »

גרייהאונד

גרייהאונד בריצה הגרייהאונד (באנגלית: Greyhound) שייך למשפחת כלבי הרוח ונחשב לכלב המהיר ביותר.

חָדָשׁ!!: שושן (עיר) וגרייהאונד · ראה עוד »

גליל כורש

גליל כורש הוא מסמך מאמצע המאה ה-6 לפני הספירה, המכיל הכרזה של המלך כורש הגדול לבבלים תחת שליטתו.

חָדָשׁ!!: שושן (עיר) וגליל כורש · ראה עוד »

גבריאל ברקאי

גבריאל (גבי) ברקאי (נולד ב-20 ביוני 1944, הונגריה) הוא ארכאולוג ישראלי, חתן פרס ירושלים לארכאולוגיה לשנת 1996 ופרס מוסקוביץ' לציונות לשנת 2014.

חָדָשׁ!!: שושן (עיר) וגבריאל ברקאי · ראה עוד »

דמטריוס פוליורקטס

דמטריוס הראשון פוליורקטס (ביוונית: Δημήτριος Ό Πολιορκητής – דמטריוס הצר על הערים, בפיניקית: 𐤃𐤌𐤕𐤓𐤉𐤎 – דֵמֵטְרִיֹס; 337 לפנה"ס, פריגיה הגדולה – 283 לפנה"ס, אפאמיאה (Απάμεια), האימפריה הסלאוקית) מלך מוקדון בין השנים 294–288 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: שושן (עיר) ודמטריוס פוליורקטס · ראה עוד »

דרך המלך הפרסית

מפה של האימפריה הפרסית ודרך המלך דרך המלך הפרסית (בפרסית: راه شاهی) היא דרך עתיקה, שנסללה בתקופתו של דריווש מלך האימפריה הפרסית במאה החמישית לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: שושן (עיר) ודרך המלך הפרסית · ראה עוד »

דריפטיס

דריפטיס (ביוונית: Δρυπῆτις בפרסית: دری‌په‌تیس; ? - 323 לפנה"ס) הייתה נסיכה פרסית, בתם של דריווש השלישי, אחרון מלכי האימפריה הפרסית, ושל סטטירה הראשונה.

חָדָשׁ!!: שושן (עיר) ודריפטיס · ראה עוד »

דריווש השני

שושן הבירה. האפריז מוצג כיום במוזיאון הלובר בפריז. דריווש השני (בפרסית עתיקה: 𐎭𐎠𐎼𐎹𐎺𐎢𐏁), או דריווש אוכוס או נותוס (ביוונית: νοθος, "הממזר"), היה שליט האימפריה הפרסית במשך 19 שנים, החל מינואר-פברואר 423 לפנה"ס עד ל-404-405 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: שושן (עיר) ודריווש השני · ראה עוד »

המאה ה-12 לפנה"ס

המאה ה-12 לפנה"ס היא התקופה שהחלה בשנת 1200 לפני הספירה והסתיימה בשנת 1101 לפני הספירה.

חָדָשׁ!!: שושן (עיר) והמאה ה-12 לפנה"ס · ראה עוד »

המרד האיוני

אסיה הקטנה העתיקה בשנת 500 לפנה"ס התמרדו הערים היווניות שבאיוניה (חופה המערבי של אסיה הקטנה) כנגד שלטון האימפריה הפרסית.

חָדָשׁ!!: שושן (עיר) והמרד האיוני · ראה עוד »

המלחמה הקורינתית

המלחמה הקורינתית התרחשה ביוון מ-395 לפנה"ס עד 387 לפנה"ס; במהלכה ניצבה ספרטה ובנות בריתה מהליגה הפלופונסית נגד קואליציה של תבאי, אתונה, קורינתוס וארגוס, שנתמכו על ידי פרס.

חָדָשׁ!!: שושן (עיר) והמלחמה הקורינתית · ראה עוד »

המדאן

המדאן (בפרסית: همدان; בפרסית עתיקה בשם הַנְגְמַתַנַא ובמקרא בשם אַחְמְתָא) היא עיר במערב איראן ובירת הפרובינציה הקרויה על שמה.

חָדָשׁ!!: שושן (עיר) והמדאן · ראה עוד »

האסטלה של נרם-סין

אסטלת הניצחון של נרם סין אסטלת הניצחון של נרם-סין היא אסטלה שנועדה להנציח את ניצחונו של המלך נרם-סין על אויביו, אנשי ההרים משבט הלולבי כשבראשם עמד המלך סאטוני, בסביבות שנת 2230 לפנה"ס, וככל הנראה נוצרה בסביבות תקופה זו.

חָדָשׁ!!: שושן (עיר) והאסטלה של נרם-סין · ראה עוד »

הארמודיוס ואריסטוגיטון

העתק רומי של הפסל "קוטלי הטיראנים" המציג את הארמודיוס ואריסטוגיטון שחזור מודרני של הפסל "קוטלי הטיראנים" מאת אדולף מיכאליס. מוצג בהיכל אוניברסיטת שטרסבורג הארמודיוס ואריסטוגיטון (ביוונית: Αρμόδιος και Αριστογείτονας) היו שני יוונים בני העיר אתונה, אשר בשנת 514 לפנה"ס רצחו את הטיראן האתונאי היפרכוס, ונהרגו.

חָדָשׁ!!: שושן (עיר) והארמודיוס ואריסטוגיטון · ראה עוד »

האלף ה-2 לפנה"ס

האלף ה-2 לפנה"ס הוא פרק הזמן שבין שנת 2000 לפנה"ס עד סוף שנת 1001 לפנה"ס (תחילת המאה ה-20 לפנה"ס עד סוף המאה ה-11 לפנה"ס).

חָדָשׁ!!: שושן (עיר) והאלף ה-2 לפנה"ס · ראה עוד »

האלף ה-3 לפנה"ס

כלי ברונזה האלף ה-3 לפנה"ס הוא פרק הזמן שבין שנת 3,000 לפנה"ס עד סוף שנת 2,001 לפנה"ס (תחילת המאה ה-30 לפנה"ס עד סוף המאה ה-21 לפנה"ס).

חָדָשׁ!!: שושן (עיר) והאלף ה-3 לפנה"ס · ראה עוד »

האלף ה-5 לפנה"ס

האלף ה-5 לפנה"ס הוא פרק הזמן שבין שנת 5,000 לפנה"ס עד סוף שנת 4,001 לפנה"ס (תחילת המאה ה-50 לפנה"ס עד סוף המאה ה-41 לפנה"ס).

חָדָשׁ!!: שושן (עיר) והאלף ה-5 לפנה"ס · ראה עוד »

האימפריה הפרסית האחמנית

האימפריה הפרסית, הידועה גם על שם מייסדה האימפריה האחמנית (שם השושלת בפרסית: Haxāmanišiyan), הייתה אימפריה מלוכנית ששלטה בחלק גדול של אסיה במשך תקופה של כמאתיים שנה (539–331 לפנה"ס).

חָדָשׁ!!: שושן (עיר) והאימפריה הפרסית האחמנית · ראה עוד »

האימפריה הפרתית

האימפריה הַפַּרְתִּית הייתה המעצמה השלטת באזור שבו שוכנת כיום איראן, מאמצע המאה ה-3 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: שושן (עיר) והאימפריה הפרתית · ראה עוד »

הפאיסטיון

דיוקן מברונזה במוזיאון הפראדו, שיוחס בעבר להפאיסטיון, אף כי כנראה הזיהוי שגוי. הפאיסטיון (ביוונית: Ήφαιστίων; 356 לפנה"ס - 324 לפנה"ס) היה מצביא בצבאו של אלכסנדר הגדול וכמו כן חברו הטוב ביותר.

חָדָשׁ!!: שושן (עיר) והפאיסטיון · ראה עוד »

הפרסים

הפרסים (ביוונית: Πέρσαι) היא טרגדיה יוונית שנכתבה על ידי אייסכילוס.

חָדָשׁ!!: שושן (עיר) והפרסים · ראה עוד »

הפת טפה

250px הפת טפה (בפרסית: هفت‌تپه Haft tape) הוא אתר ארכאולוגי בפרובינציית ח'וזסתאן של העיר כאבנאכ שהיה מבירות עילם.

חָדָשׁ!!: שושן (עיר) והפת טפה · ראה עוד »

הרודוטוס

הרודוטוס הֶרוֹדוֹטוֹס (ביוונית: Ἡρόδοτος; 484 לפנה"ס לערך – 425 לפנה"ס) מהליקרנאסוס (היום בודרום בטורקיה) היה היסטוריון יווני המכונה "אבי ההיסטוריה", שתיאר בחיבורו "היסטוריוֹת" את הפלישה הפרסית ליוון בראשית המאה ה-5 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: שושן (עיר) והרודוטוס · ראה עוד »

הרי זגרוס

הרי זגרוס (בפרסית: رشته كوه زاگرس; בארמית: ܛܘܪ ܙܪܓܣ; בכורדית: زنجیره‌چیاکانی زاگرۆس; בלורית: کو یه لی زاگروس; בערבית: جبال زاغروس) הם רכס הרים בדרום-מערב אסיה המשתרע על פני 1,500 קילומטר לאורך מערב איראן ומקצת ממזרח עיראק, החל מאזור כורדיסטן, לאורך גבול איראן–עיראק ועד למצר הורמוז.

חָדָשׁ!!: שושן (עיר) והרי זגרוס · ראה עוד »

ההגליות האשוריות

גולים מהעיר לכיש הגליות המוניות מוזכרות בכתובים של מלכים שונים מהאלף השני לפנה"ס (בבלים, חתים, מצרים ועוד).

חָדָשׁ!!: שושן (עיר) וההגליות האשוריות · ראה עוד »

הכותל המזרחי

הרודיאני המאפיין את 32 המטרים הדרומיים. הכותל המזרחי של הר הבית הוא אחד מקירות התמך שמקיפים את מתחם הר הבית שבהר המוריה.

חָדָשׁ!!: שושן (עיר) והכותל המזרחי · ראה עוד »

היסטוריות (הרודוטוס)

קטע פפירוס מתוך הספר השמיני של ההיסטוריות הרודוטוס היסטוריות (ביוונית עתיקה: Ἱστορίαι) הוא חיבור פרי עטו של ההיסטוריון היווני בן המאה ה-5 לפנה"ס הרודוטוס, הנחשב לספר ההיסטוריה הראשון בעולם המערבי.

חָדָשׁ!!: שושן (עיר) והיסטוריות (הרודוטוס) · ראה עוד »

כשים

מאה ה-13 לפנה"ס לערך. מפת חלוקת השלטון בין האימפריות בשנת 1400 לפנה"ס שרידי הזיגוראט של דור-כוריגלזו בירת הכשים. (1915) מכתב א"ע 9, מכתבו של בורנבוריאש מלך בבל הכשית לתות ענח' אמון, אוסף המוזיאון הבריטי הכשים (בכתיב אכדי: ka-aš-šu.

חָדָשׁ!!: שושן (עיר) וכשים · ראה עוד »

כורש

כורש השני (מוכר גם בשם כורש הגדול או בקיצור: כורש) היה המלך הראשון של ממלכת פרס האחמנית, בנו של המלך כנבוזי הראשון ממשפחת הרוניאן, מייסד הממלכה האחמנית.

חָדָשׁ!!: שושן (עיר) וכורש · ראה עוד »

כורש הצעיר

כורש המכונה הצעיר (בפרסית עתיקה: 𐎤𐎢𐎽𐎢𐏁, ביוונית: Κύρος ο νεότερος; המאה ה-5 לפנה"ס - 401 לפנה"ס) להבדילו מכורש הגדול.

חָדָשׁ!!: שושן (עיר) וכורש הצעיר · ראה עוד »

כיבוש האימפריה הפרסית על ידי אלכסנדר הגדול

הפלישה לאימפריה הפרסית בשנת 334 לפנה"ס פתחה את מסעי המלחמה של אלכסנדר הגדול ביבשת אסיה.

חָדָשׁ!!: שושן (עיר) וכיבוש האימפריה הפרסית על ידי אלכסנדר הגדול · ראה עוד »

יחסי איראן–עיראק

יחסי איראן–עיראק (בפרסית: روابط ایران و عراق; בערבית: العلاقات العراقية الإيرانية) הם היחסים בין הרפובליקה האסלאמית של איראן ובין רפובליקת עיראק, אשר נמשכים כבר אלפי שנים.

חָדָשׁ!!: שושן (עיר) ויחסי איראן–עיראק · ראה עוד »

1170-1179 לפנה"ס

שימו לב: ערך זה מכיל אירועים מן השנים 1179 - 1170 לפני הספירה.

חָדָשׁ!!: שושן (עיר) ו1170-1179 לפנה"ס · ראה עוד »

1851 במדע

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: שושן (עיר) ו1851 במדע · ראה עוד »

1901 במדע

רשימת אירועים מדעיים עיקריים שהתרחשו ב-1901.

חָדָשׁ!!: שושן (עיר) ו1901 במדע · ראה עוד »

640-649 לפנה"ס

שימו לב: ערך זה מכיל אירועים מן השנים 649 - 640 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: שושן (עיר) ו640-649 לפנה"ס · ראה עוד »

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/שושן_(עיר)

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »