תִקשׁוֹרֶת

665 יחסים: ממורבוך, מאנס שפרבר, מארק נתנסון, מארק שאגאל, מאוריצי מינקובסקי, מאיר אור, מאיר אוריין, מאיר פייבל גץ, מאיר קרליץ, מאיר בר-אילן, מאיר ברנר, מאיר יעקב פרייד, מאיר יערי, מאייר לונדון, מנשה לוין, מנשה הלפרן, מנחם מנדל (ספר), מנחם ריבולוב, מנחם שינקין, מנחם לוין, מנחם זלמן וולפובסקי, מנחם חרובי, מנחם גילוץ, מנדל זינגר, מנדלי מוכר ספרים, מני לייב, מסעות בנימין השלישי, מעשה בלביבות, מעבר (מדעי החברה), מרא דאתרא (ספר), מרסל לנגר, מרק עוף, מרדכי מנחם מנדל קאליש, מרדכי אלישיב, מרדכי אהרן גינצבורג, מרדכי נורוק, מרדכי ספקטור, מרדכי ריווסמן, מרדכי בן-עמי, מרדכי גובר, מרדכי גימפל יפה, מרדכי דוד ברנדשטטר, מרדכי יהלמשטיין, משטרת הסדר, משה אונגרפלד, משה נחשון, משה נוידרפר, משה סמילנסקי, משה סורוקה, משה פלדנקרייז, ..., משה צדוק, משה קול, משה קולבק, משה רוסמן, משה ריבלין, משה ליפשיץ, משה לייב ליליינבלום, משה בן-אליעזר, משה בן-חורין (מהנדס), משה ברנשטיין, משה ברסקי, משה ברעם, משה גרוסמן, משולם פייבוש הלר, מתתיהו וינוקור, מלך זגורודסקי, מלון אמדורסקי, מלכיאל צבי טננבוים, מז'יבוז', מחזמר, מגנוס קרינסקי, מגילת אסתר, מוריס סנדק, מוטל בן פייסי החזן, מוטלה (בלארוס), מוזיקה יהודית, מובי: מוזיאוני בת ים, מכתבו של מנחם מנדל, מכון הברמן למחקרי ספרות, מינה בן-צבי, מינה ויצמן, מילי ויטקופ, מיה ארבטובה, מיכל ובר, מיכה יוסף ברדיצ'בסקי, מייסדי תל אביב, מייצ'ט, אנטוני סלונימסקי, אנטולי קפלן, אנה ויצמן, אני והכפר, אסנת טרבלסי, אסתר רחל קמינסקה, אסתר זמורה, אפרים תלמי, אריה "בעל גוף", אריה אבילאה, אריה קובובי, אריה שמרי, אריה לרנר, אריה ליב סמיאטיצקי, אריה לייב צינץ, אריה טרטקובר, אריה גלוברזון, אשר ברש, אתניות יהודית, אל נקמות (מחזה), אל ג'ולסון, אל החוף, אלף בית, אלכסנדר פן, אליעזר מאיר ליפשיץ, אליעזר פודריאצ'יק, אליעזר שטיינברג, אליעזר שינדלר, אליעזר בן-יהודה, אליעזר כגן, אלישבע גיל, אליהו אהרון כהנא, אליהו גולומב, אבא חסיד, אבא חושי, אבא גורדין, אברהם משה מפשיסחה, אברהם אלדמע, אברהם אדולף ברמן, אברהם סוצקבר, אברהם פרימן, אברהם קאהאן, אברהם קרוכמל, אברהם קריב, אברהם רוזנטל (רופא), אברהם רייזן, אברהם שמואל הרשברג, אברהם לודויפול, אברהם לייב בורשטיין, אברהם ברוך, אברהם גרשון מקיטוב, אברהם גולדפאדן, אברהם גולומב, אברהם הרצפלד, אברהם ישעיהו קרליץ, אברהם יהושע השיל מאפטא, אבות ישורון, אבישי מרגלית, אביגדור שפריצר, אגודת עזרא, אגודת הכליזמרים ירושלים, אד"ם הכהן, אדולף גרוס, אהרן אייזנברג, אהרן קלאוס, אהרן טורקניץ, אהרן ברק, אהרן הימן, אהבתה האחרונה של לורה אדלר, אופולה לובלסקיה, אושוויינצ'ים, אוטאץ', אוטו פרמינגר, אויפן פריפעטשיק, איסט אנד, איציק מאנגר, איש חסיד היה, אילקס בלר, איליה (בלארוס), איטה ילין, אידה לונסקי, איישישוק, אייזיק מאיר דיק, נס בעיירה, נתן מיליקובסקי, נתן אקסלרוד, נתן עק, נתן שפיגל, נתן גרדי, נתן גורן, נח פניאל, נחמן מברסלב, נחמן מיפלב, נחמן אביגד, נחמן קרוכמל, נחמן תמיר, נחום מליץ, נחום סוקולוב, נחום פינגר, נחום טברסקי, נחום גולדמן, נגד רצון האבות, נהר טוב, נובוסליצה, ניסן טורוב, נישואי בהלה, ניח"ח, סמרגון, סמואל דיקשטיין, ספר עזרא, ספרות השואה, ספרי יזכור, ספיח (סיפור), סרט בורקס, סלובודקה, סטשוב, סדקית, סדיגורה, סולם יעקב (ציור, 1973), סוליצה, סוליצה (יישוב כפרי), סובאלק, סיפורי חסידים, עמנואל אטקס, עמנואל אולסבנגר, עמנואל רינגלבלום, עמי שמיר, עץ הכוכבים, ערפה, עזריאל שוחט, עגלון, עוזר ורשבסקי, עיירתי בלז, עיירה, עיירה יהודית, פאת השולחן, פאבולוץ', פאביוס שך, פנחס ספיר, פנחס פרידמן, פנחס קנטורוביץ, פנחס שרשבסקי, פנחס דשבסקי, פנחס הירשפרונג, פניה שרגורודסקה, פרנסס פוקס פיבן, פרענומעראנטן, פרעות פטליורה, פרץ מרקיש, פרצ'ב, פשקוויל, פשיסחה, פלעצל, פלק הלפרין, פועלי ציון, פוגרום פשיטיק, פיליפ ביאלוביץ, פידבולוצ'יסק, צ'ראה, צ'ריקאו, צמח פלדשטיין, צנטרל, צבי אלעזר טלר, צבי אביבי, צבי איזקסון, צבי פרץ חיות, צבי פרידלנד, צבי שפירר, צבי ליברמן, צבי זהר, צבי גרא, צבי הירש חיות, צדוק ליינמן, ציונות סוציאליסטית, קמאי, קרפל ליפה, קרלין (פינסק), קלמן אהרון ברתיני, קלמן שולמן, קלמן ליס, קלינינדורף, קז'ימייז' דולני, קדיש סילמן, קהילת יהודי נובוזיבקוב, קהילת יהודי לובביץ', קהילת יהודי ברודי, קומיקסבא, קופוסט, קוז'ניץ, קוברין, רמי קמחי, ראסייניאי, ראצק, ראובן פלדשוה, ראובן ליף, ראובן בריינין, רעיה בלטמן, רפאל גוטמן, רטנה, רחל אוירבך, רחל ינאית בן-צבי, רבקה בסמן בן-חיים, רגל קרושה, רדזילוב, רומן וישניאק, רומנובקה, רוזוודוב, רוברט נוזיק, רכבת החיים, ריקוד יהודי, שמ"ר, שמעון משה דיסקין (לכוביץ'), שמעון פרס, שמעון ראבידוביץ', שמעון ביחובסקי, שמריהו לוין, שמשון מלצר, שמשון רוזנבאום, שמחה אסף, שמחה זיסל זיו, שמחה בונים מפשיסחה, שמחה בונים קאליש, שמחה וילקומיץ, שמואל משה מלמד, שמואל מיקוניס, שמואל אליעזר זילברמן, שמואל אלישיב, שמואל נבון, שמואל ניסן גודינר, שמואל פינלס, שמואל שרירא (שרייר), שמואל שבח קנטורוביץ, שמואל לייב שניידרמן, שמואל טשרנוביץ, שמואל ז'יטומירסקי, שמואל חיים לנדוי, שמואל בלום, שמואל גולן, שמואל הלקין, שמואל וודניצקי, שמואל יוסף עגנון, שאול חיות, שני קוני למל (סרט), שניאור זלמן ביחובסקי, שניאור וסרמן, שקלוב, שקי (פירושונים), שרגא פייבל פרנקל, שרגא פייבל קלעי, שרגא פייבל דנציגר, שרה נשמית, שרה בת-טובים, שלמה מנדלקרן, שלמה פוליצ'ק, שלמה שילר, שלמה זלמן אריאל, שלמה ברנשטיין, שלמה דובנא, שלמה הלל'ס, שלמה וינינגר, שלום עליכם, שלום לינדנבאום, שלום חולבסקי, שטעטל (סרט), שטיטל, שברירים, שבתי יגל, שבח ולקובסקי, שבחי הבעש"ט, שדה מנוחה הקטנה, שואת יהודי רוסיה, שונד, שושנה רצ'ינסקה, שירה גורשמן, תמונות בתערוכה, תנחום גרשון ביליצקי, תרבות ישראלית, תרבות יהודית חילונית, תחום המושב, תחיית הלשון העברית, תבליט השואה והגבורה, תיאטרון יידיש, לא ביום ולא בלילה, לסקו, לקניק, לטביה, לחווא, לואי דנטו, לוטוטוב, לובביץ', לובומל, לוי בן-אמתי, לוין קיפניס, ליאופולד שן, ליטאים (זרם), ליז'נסק, לייב מורגנטוי, לייב אוליצקי, לייב קוויטקו, טאראשה, טרוכנברוד, טוסיה אלטמן, טוביה פסח שפירא, טוביה החולב, טוביה ושבע בנותיו, ז'טל, זאב סמילנסקי, זאב צורנמל, זאב שרתוק, זאב חומסקי, זאב בסרגליק, זאב הרינג, זאב וולף גוטליב, זלמן סנדר כהנא שפירא, זלמן שניאור, זלמן שזר, זלמן בן-טובים, זלמן יצחק אנכי, זלמן יהודה יפה, זיידל רובנר, חמלניצקי (מחוז), חנה קובלסקה, חנה רובינא, חסידות סקווירה, חסידות קוצק, חסידות קוידנוב, חתונה בעיירה (סרט), חלקי פנים, חוק הזרים (1905), חוה ורבה, חידת סמירנוב, חיה ויצמן-ליכטנשטיין, חיותה בוסל, חיים שורר, חיים טשרנוביץ, חיים חיסין, חיים גבתי, חיים ויצמן, חייקל לונסקי, בן אביגדור, בן ציון מיכאלי, בן-ציון אייזנשטט, בנימין שימין, בנימין יצחק מיכלי, בסי אברמוביץ' הילמן, ברל רויזן, ברל לוקר, ברוך משקלוב, ברוך אוסטרובסקי, ברוך צ'מרינסקי, ברכה חבס, בריס פון מינכהאוזן, בריצ'ן, בתיה ברנר, בולחוב, בוברובי קוט, בית הכנסת הגדול של ולודבה, בילגוריי, בילי ויילדר, ביישינקוביץ, ג'ו קוברט, ג'ורג' קדיש, ג'ורג' גרשווין, ג'ורג' וייז, גצל זליקוביץ, גרשון ק' גרשוני, גרשון ברגסון, גרוסולובה, גליציה, גטו מינסק, גדליה אלקושי, גדליה אלון, גיטה דוניה-ויצמן, דמביצה, דער עמעס, דער יודישע וועקער, דפוס סלאוויטא, דפוס ראם, דפוס רוזנקרנץ, דפוס האלטר, דרושקופול, דליה מבורך, דב (ברוניסלב) לוין, דב פטישי, דב בר בורוכוב, דב ימיני, דבורה קסטלניץ, דבורה בארון, דוב בעריש מביאלה, דוב גולדברג, דובער שניאורי, דובובה (מחוז צ'רקאסי), דוד מלץ, דוד מילמן, דוד איזמוז'יק, דוד איינהורן (משורר), דוד ניימרק, דוד סארנוף, דוד ספרד, דוד פלינקר, דוד צמח, דוד קלעי, דוד רמז, דוד רשף, דוד רזיאל, דוד שאפל, דוד שריר, דוד שטרן, דוד לוין (מחנך), דוד זכאי, דוד בן ארי, דוד בן-גוריון, דוד ברגלסון, דוד בלוך-בלומנפלד, דוד וולפסון, דוד כהן (איש חינוך), המוזיאון לתולדות יהודי פולין, המוזיאון היהודי ובית הכנסת באושווינצ'ים, הארגון להתיישבות יהודית ברוסיה, הנריק הכטקופף, הנדל ליברמן, הני זובידה, הסופות בנגב, העיירה בוערת, הרמן שטרוק, הרץ פרנק, הרשל'ה אוסטרופולר, הרהורים על שירת אלתרמן, הרודף הנעלם, השטן בגוריי, השטעטל הווירטואלי, התלוש בספרות העברית, התיאטרון היהודי הממלכתי, הלל צייטלין, הדפס ישראלי, הומור בתרבות היהודית, הכל מואר (סרט), הינדה לוי-ליסנר, הילדה דוליצקיה, ולודבה, וועקער, וודז'יסלאב, ווהלין, ויליאקה, כנר על הגג, כנר על הגג (סרט), כתריאליבקה, ימי החנוכה, ינטל, יעקב איזנברג, יעקב פלמוני, יעקב קרנץ, יעקב קינמון, יעקב ריזר, יעקב שרתוק, יעקב שטרנברג, יעקב שטיינברג, יעקב שופט, יעקב לרנר, יעקב לידסקי, יעקב טוקר, יעקב בן דב, יעקב ברמן, יעקב דומבליאנסקי, יעקב כ"ץ (רב), יעקב כהן (משורר), יעקב יהושע פלק, יפה אליאך, יפים פומין, יצחק מן, יצחק מן (עורך), יצחק מאיר וייסנברג, יצחק אשר אלישיב, יצחק אייזיק הלוי, יצחק סלקינסון, יצחק סטנוב, יצחק פרסקי, יצחק פלר (מחנך), יצחק קצנלסון, יצחק קיסטר, יצחק רילף, יצחק שמיר, יצחק שיפר, יצחק לופבן, יצחק לויתן, יצחק ליב ברוך, יצחק ליב גולדברג, יצחק טריואקס, יצחק זוסמן, יצחק זיבנברגר, יצחק חיותמן, יצחק גולדמן, יצחק גולדמן (משורר), יצחק דב ברקוביץ, יצחק הכהן שלאנג, יצחק וולקני-אלעזרי, יצחק כ"ץ (צייר), יצחק יציב, ירחמיאל אמדורסקי, יש דין ויש דיין (סרט), ישראל מרום (מרמינסקי), ישראל אלדד, ישראל אהרוני (זואולוג), ישראל ניסן קרק, ישראל סגל (שחקן), ישראל קפלן, ישראל קפלן (מחנך), ישראל רייכרט, ישראל שפירא (ביבליוגרף), ישראל שוכמן, ישראל גולדפרב, ישראל יצחק קאליש, ישראל יהושע זינגר, ישראל יהודה אדלר, יששכר מירון, יששכר בר ריבק, ישורון קשת, ישורון: 6 פרקי אבות, ישי קולביאנסקי, ישיבת וולוז'ין, יחזקאל קירשנבוים, יחיאל מיכל פינס, יחיאל מיכל הלוי אפשטיין, יחיאל לנגר, יחיאל היילפרין (מחנך), יבסקציה, יבוריב, יהדות מזרח אירופה, יהדות אפטא, יהדות אשכנז, יהדות אוקראינה, יהדות אירופה, יהדות אירופה במאה ה-19, יהדות פולין, יהדות פינלנד, יהדות בלארוס, יהדות גליציה, יהושע אלוף, יהושע אובסי, יהושע לצמן, יהושע בוכמיל, יהודה פן, יהודה צבי יבזרוב, יהודה שפירא, יהודה שטיינברג, יהודה ליב לוין, יהודה לייב פוחובסקי, יהודה לייב גורדון, יהודה גבאי, יהודה דוד אייזנשטיין, יהודה יערי, יהודה יודל רוזנברג, יהודי טוב, יהודית הלוי-צוויק, יואל מסטבוים, יום הדין (סרט, 1968), יוסף מאיר, יוסף מזל, יוסף ארליך, יוסף פרל, יוסף רוזנבלט, יוסף שטרן (רופא), יוסף לוריא, יוסף זוסמן, יוסף חיים ברנר, יוסף בוסל, יוסף הפטמן, יוסף ויץ, יוסף יקותיאלי, יוסטינגראד, יוסי אלקוני, יוליוס מרגולין, יוזף רות, יוזפוב (פירושונים), יוג'ין לזובסקי, יודי, יוכבד טראוב, יידישקייט. להרחיב מדד (615 יותר) » « הפסיכולוג מדד

ממורבוך

כריכת ממורבוך קהילת פרנקפורט מהספרייה הלאומית בירושלים עמוד שער מהממורבוך של קהילת קליווא ממורבוך (מגרמנית: Memorbuch; ביידיש: מעמאָרבוך, ברבים: מעמאָרביכער מקור השם מלטינית: memoria - זיכרון) ספר זיכרונות או אזכרה, המוקדש לתיעוד פטירתם של חברי הקהילה היהודית ואופייני ליהדות גרמניה.

חָדָשׁ!!: שטעטל וממורבוך · ראה עוד »

מאנס שפרבר

מאנס שפרבר (Manès Sperber; 12 בדצמבר 1905, זבלוטוב, ליד קולומיאה, גליציה האוסטרית (כיום זבלוטוב, אוקראינה) – 5 בפברואר 1984, פריז) היה סופר, מסאי ופסיכולוג יהודי אוסטרי-צרפתי יליד אוקראינה.

חָדָשׁ!!: שטעטל ומאנס שפרבר · ראה עוד »

מארק נתנסון

מארק אנדרייביץ' נתנסון (ברוסית: Марк Андреевич Натансон; נודע בכינוי Бобров, בּוֹבְּרוֹב; 25 בדצמבר 1850, שווינציאן, גוברניית וילנה, האימפריה הרוסית – 29 ביולי 1919, ברן, שווייץ) היה מהפכן רוסי ממוצא יהודי, ממנהיגי הנרודניקים וחבר המפלגה הסוציאל-רבולוציונרית בתחילת המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: שטעטל ומארק נתנסון · ראה עוד »

מארק שאגאל

מארק שאגאל, 1915, ציור של יהודה פן אחד מחלונות הוויטראז', הקרויים 'חלונות שאגאל' בבית החולים הדסה עין כרם פסל בדמותו של שאגאל המוצב בפולין מַארְק שַׁאגַאל (נולד משה סג"ל, בצרפתית: Marc Chagall, ברוסית: Марк Шага́л; 7 ביולי 1887 – 28 במרץ 1985) היה אמן סוריאליסטי צרפתי-בלארוסי-יהודי, מאסכולת פריס.

חָדָשׁ!!: שטעטל ומארק שאגאל · ראה עוד »

מאוריצי מינקובסקי

מאוריצי מינקובסקי (בפולנית: Maurycy Minkowski; 1882/1881, ורשה – 23 בנובמבר 1930, בואנוס איירס) היה צייר יהודי-פולני, הידוע בציורי סצנות מחיי היומיום של העיירות.

חָדָשׁ!!: שטעטל ומאוריצי מינקובסקי · ראה עוד »

מאיר אור

מַבָּט כְּלָלִי עַל רִיבֶּעני, איור של מאיר אור, 1927 בֵּית א. מוֹאין, ריבּעני, איור של מאיר אור, 1927 מאיר יצחק אור (אורליאן); (ג' בתשרי תרע"ב, 25 בספטמבר 1911 - א' בכסלו תשל"ו, 5 בנובמבר 1975) היה סופר והוגה דעות ציוני דתי, ממייסדי הקיבוץ הדתי טירת צבי.

חָדָשׁ!!: שטעטל ומאיר אור · ראה עוד »

מאיר אוריין

אברהם מאיר אוריין (בֶּכלינסקי) (י"א בטבת ה'תר"ע, 23 בדצמבר 1909 – ג' באב ה'תשל"ח, 6 באוגוסט 1978, חיפה) היה סופר וחוקר ספרות תורנית וחסידות, ופעיל ציבור חיפאי.

חָדָשׁ!!: שטעטל ומאיר אוריין · ראה עוד »

מאיר פייבל גץ

מאיר פַייבֶל גֶץ (בצורה הרוסית: מאיר בֶּנצילוביץ' גץ; בכתיב היידי, שנהג בזמנו: געטץ; בכתב לטיני: Goetz (נכתב גם Getz, Gettz, Gotz); בליטאית: Gec; 1853, ה'תרי"ג – 1 בינואר 1932, כ"ב בטבת ה'תרצ"ב) היה מחנך, פקיד ממשלתי, פובליציסט וסופר עברי ליטאי, עסקן ושתדלן יהודי באימפריה הרוסית ובסוף ימיו בריגה בירת לטביה.

חָדָשׁ!!: שטעטל ומאיר פייבל גץ · ראה עוד »

מאיר קרליץ

הרב מאיר קַרֶלִיץ (תרל"ה, 1875 - ט"ו באדר תשט"ו, מרץ 1955) היה רבה של לכוביץ', מראשי ועד הישיבות בפולין ובארץ ישראל, ממייסדי החינוך העצמאי וחבר מועצת גדולי התורה.

חָדָשׁ!!: שטעטל ומאיר קרליץ · ראה עוד »

מאיר בר-אילן

בר-אילן, אפריל 1914 לוויית הרב בירושלים. 1949, בנו רותנברג, אוסף מיתר, הספרייה הלאומית הרב מאיר בר-אילן (ברלין) (ה' באייר תר"מ, 16 באפריל 1880 – י"ט בניסן ה'תש"ט, 17 באפריל 1949) היה רב, מחבר ופעיל ציוני, מראשי ומנהיגי תנועת המזרחי והציונות הדתית.

חָדָשׁ!!: שטעטל ומאיר בר-אילן · ראה עוד »

מאיר ברנר

מאיר ברנר עם אחיו ואחיותיו בתמונה משנת 1913 - מימין לשמאל: בנימין, בתיה, יוסף חיים, מאיר, אהובה (לובה) מאיר בְּרֶנֶר (י' בכסלו תרנ"ט, 24 בנובמבר 1898 – ז' בחשוון תשי"ח, 1 בנובמבר 1957) היה מאנשי העלייה השנייה, מחברי ארגון "המגן", "מוכתר" קבוצת גשר וממקימי מפעל החשמל בנהריים ותחנת הכוח רדינג.

חָדָשׁ!!: שטעטל ומאיר ברנר · ראה עוד »

מאיר יעקב פרייד

מאיר יעקב פרֶייד (M. J. Freid; 13 באוגוסט 1871 או כ"ח באלול תרל"א, קלווריה, פלך סובאלק, רוסיה (ליטא) – 26 במרץ 1940, ט"ז באדר ב' ת"ש, תל אביב) היה מו"ל ומוכר ספרים בוורשה, סופר ומתרגם יידי ופעיל ציוני בפולין.

חָדָשׁ!!: שטעטל ומאיר יעקב פרייד · ראה עוד »

מאיר יערי

מאיר יערי (וולד) (24 באפריל 1897 – 21 בפברואר 1987) היה פעיל ציוני ופוליטיקאי ישראלי, שכיהן כחבר הכנסת מטעם מפ"ם ומראשי תנועת הנוער השומר הצעיר, הקיבוץ הארצי, מפלגת השומר הצעיר ומפלגת הפועלים המאוחדת (מפ"ם) וממעצבי דרכן האידאולוגית.

חָדָשׁ!!: שטעטל ומאיר יערי · ראה עוד »

מאייר לונדון

חשמליות השובתים בברוקלין, 1916 מאייר לונדון (ביידיש: לאָנדאָן; באנגלית: Meyer London; 29 בדצמבר 1871 – 6 ביוני 1926) היה פוליטיקאי יהודי-אמריקאי מניו יורק ואחד משני חברי המפלגה הסוציאליסטית של אמריקה היחידים שנבחרו לקונגרס של ארצות הברית.

חָדָשׁ!!: שטעטל ומאייר לונדון · ראה עוד »

מנשה לוין

מנשה לוין (1903, גרודז'ינסק – 12 באפריל 1981, ח' בניסן תשמ"א, תל אביב) היה סופר, מתרגם ומשורר עברי.

חָדָשׁ!!: שטעטל ומנשה לוין · ראה עוד »

מנשה הלפרן

מנשה הלפרן (ביידיש: האלפערן או היילפערן; באוקראינית: Менаше Галперн; 8 בנובמבר 1871 – 9 בינואר 1960) היה סופר, משורר, עיתונאי וכותב זיכרונות ביידיש, יליד אוקראינה.

חָדָשׁ!!: שטעטל ומנשה הלפרן · ראה עוד »

מנחם מנדל (ספר)

מנחם מנדל היא סדרת סיפורים ביידיש מאת הסופר שלום עליכם, שגיבורהּ סוחר יהודי.

חָדָשׁ!!: שטעטל ומנחם מנדל (ספר) · ראה עוד »

מנחם ריבולוב

מנחם ריבּוֹלוֹב (ביידיש: ריבאָלאָוו; 17 בפברואר 1895 – 17 בספטמבר 1953, ניו יורק) היה מחנך ברוסיה ומשורר, סופר, מבקר ספרות ועורך דו-לשוני (עברי ויידי) בניו יורק.

חָדָשׁ!!: שטעטל ומנחם ריבולוב · ראה עוד »

מנחם שינקין

קברו של מנחם שינקין בבית הקברות טרומפלדור (לאחר שיפוץ) הנהלת הגימנסיה העברית, 1910; משמאל לימין: אליהו ברלין, מנחם שינקין, בן-ציון מוסינזון, חיים בוגרשוב, חיים חיסין מנחם שֶׁיְנְקִין (בכתיב יידי: שיינקין; תרל"א, 1871, אוּלַה (בלארוס), פלך ויטבסק, האימפריה הרוסית – ה' בחשון תרפ"ה, 2 בנובמבר 1924, שיקגו, ארצות הברית) היה מנהיג ציוני, ממייסדי תל אביב.

חָדָשׁ!!: שטעטל ומנחם שינקין · ראה עוד »

מנחם לוין

מנחם לוין (26 במרץ 1918 -י"ג בניסן ה'תרע"ח - 18 בפברואר 2011 - ט"ו באדר א' תשע"א) היה מדען ישראלי.

חָדָשׁ!!: שטעטל ומנחם לוין · ראה עוד »

מנחם זלמן וולפובסקי

מנחם זלמן ווֹלְפוֹבְסקי (לעיתים נכתב ולפובסקי; Wolfowski; 11 באוגוסט 1893 – 15 בדצמבר 1975, י"א בטבת תשל"ו) היה סופר, משורר ומתרגם ישראלי.

חָדָשׁ!!: שטעטל ומנחם זלמן וולפובסקי · ראה עוד »

מנחם חרובי

מנחם חרובי (חרובסקי) (א' באב תרס"ז, 1907 – כ"ד באדר תשמ"ג, 1983) היה מייסד תנועת "בני עקיבא", פעיל ציוני ומחנך.

חָדָשׁ!!: שטעטל ומנחם חרובי · ראה עוד »

מנחם גילוץ

מנחם גילוץ (13 ביוני 1884, פונדיל, ליטא - 18 בדצמבר 1974, תל אביב) היה פעיל ציבור ממייסדי תל אביב.

חָדָשׁ!!: שטעטל ומנחם גילוץ · ראה עוד »

מנדל זינגר

מנדל זינגר (י"ב בתמוז תר"ן, 30 ביוני 1890 – 10 בספטמבר 1976) היה עיתונאי, סופר, ופעיל פוליטי במפלגות הציונות הסוציאליסטית.

חָדָשׁ!!: שטעטל ומנדל זינגר · ראה עוד »

מנדלי מוכר ספרים

מימין לשמאל: חיים נחמן ביאליק, מרדכי בן עמי, שלום עליכם, מנדלי מוכר ספרים (אודסה 1910) חוג הסופרים היהודים באודסה (1916). מימין לשמאל: שמעון פרוג, חיים נחמן ביאליק, מנדלי מוכר ספרים, ש. אנ-סקי ויהושע חנא רבניצקי מנדלי מוכר ספרים מונצח בשמות רחובות ברבות מערי ישראל. בתמונה שלט רחוב בירושלים. שלום יעקב אברמוביץ', הידוע בשם העט מנדלי מוכר ספרים (ביידיש: מענדעלע, קרי "מֶנְדֶלֶה מוֹיְכֶֿר סְפֿוֹרִים", בינואר 1836 יוליאני: 21 בדצמבר 1835 – 8 בדצמבר יוליאני: 25 בנובמבר 1917), היה מחשובי סופרי היידיש והעברית בעת החדשה.

חָדָשׁ!!: שטעטל ומנדלי מוכר ספרים · ראה עוד »

מני לייב

עטיפת ספרו של מאני לייב, "ינגעל צינגעל כוואט", שיצר אל ליסיצקי בסביבות 1918 מני לייב (מאני לייב) (ברוסית: Мани-Лейб) הוא שם העט של משורר היידיש מנחם לייב בראהינסקי (Мани Лейб Брагинский; 20 בדצמבר 1883, ה'תרמ"ה, נז'ין, אוקראינה – 4 באוקטובר 1953, ה'תשי"ד, ניו יורק).

חָדָשׁ!!: שטעטל ומני לייב · ראה עוד »

מסעות בנימין השלישי

"מסעות בנימין השלישי" היא סאטירה עברית מאת הסופר מנדלי מוכר ספרים.

חָדָשׁ!!: שטעטל ומסעות בנימין השלישי · ראה עוד »

מעשה בלביבות

מַעֲשֶׂה בִּלְבִיבוֹת (או: הוי, חנה זֶלדָה) היא בלדה ישראלית לחג החנוכה.

חָדָשׁ!!: שטעטל ומעשה בלביבות · ראה עוד »

מעבר (מדעי החברה)

מעבר או לעבור (באנגלית: passing) הוא מונח במדעי החברה המתאר יכולת של אדם לשנות באופן יזום מרכיבים בזהותו, ולעבור מקבוצה חברתית אחת לקבוצה חברתית אחרת, בעלת זהות שונה ונפרדת.

חָדָשׁ!!: שטעטל ומעבר (מדעי החברה) · ראה עוד »

מרא דאתרא (ספר)

מרא דאתרא הוא ספר מאת מרדכי זלקין העוסק ברבני קהילות, שכיהנו בעיירות בתחום המושב במאה ה-19.

חָדָשׁ!!: שטעטל ומרא דאתרא (ספר) · ראה עוד »

מרסל לנגר

מרסל (מנדל) לנגר (Marcel (Mendel) Langer; 23 במאי 1903 – 13 ביולי 1943) היה פעיל קומוניסטי יהודי-פולני, לוחם ומפקד תנועת ההתנגדות לגרמנים בטולוז שבצרפת.

חָדָשׁ!!: שטעטל ומרסל לנגר · ראה עוד »

מרק עוף

מרק עוף מרק עוף הוא מרק המבוסס על בישול עוף וירקות.

חָדָשׁ!!: שטעטל ומרק עוף · ראה עוד »

מרדכי מנחם מנדל קאליש

הרב מרדכי מנחם מנדל קאליש (1819 – 6 ביוני 1868; תקע"ט – ט"ז בסיון תרכ"ח) היה האדמו"ר השני של וורקא, ובנו של האדמו"ר הזקן מוורקא רבי ישראל יצחק קאליש.

חָדָשׁ!!: שטעטל ומרדכי מנחם מנדל קאליש · ראה עוד »

מרדכי אלישיב

מרדכי אלישיב (פרידמן) (כ' בשבט תרנ"ח, 21 בפברואר 1898, פינסק – י"ג בטבת תשל"ח, 23 בדצמבר 1977, חולון) היה מחנך עברי בליטא ובארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: שטעטל ומרדכי אלישיב · ראה עוד »

מרדכי אהרן גינצבורג

מרדכי אהרן גִינְצְבּוּרְג רמא"ג; (ברוסית: Мордехай Аарон Гинцбург; בלטבית: Mordechajus Aronas Gincburgas; כ"א בכסלו תקנ"ו, 3 בדצמבר 1795 – ט"ז בחשוון תר"ז, 5 בנובמבר 1846), היה מראשי המשכילים בווילנה, תרגם לעברית וחיבר ספרי השכלה.

חָדָשׁ!!: שטעטל ומרדכי אהרן גינצבורג · ראה עוד »

מרדכי נורוק

מרדכי (מקס) נוּרוֹק (כ' בחשוון ה'תרמ"ה 7 בנובמבר 1884 – י"א בחשוון תשכ"ג 8 בנובמבר 1962) היה רב, פעיל ציוני, חבר הכנסת ושר בממשלת ישראל מטעם המזרחי.

חָדָשׁ!!: שטעטל ומרדכי נורוק · ראה עוד »

מרדכי ספקטור

מרדכי סְפֶּקטוֹר (ביידיש: ספּעקטאָר; 5 במאי 1858 או א' באייר תרי"ח, אומן, פלך קייב, רוסיה (אוקראינה) – 15 במרץ 1925, ניו יורק) היה סופר יידיש, עורך ומתרגם.

חָדָשׁ!!: שטעטל ומרדכי ספקטור · ראה עוד »

מרדכי ריווסמן

מרדכי (מארק סמיונוביץ') ריוֶוסמן (ביידיש: ריוועסמאַן; ברוסית: Марк Семёнович Ривесман; בתעתיק לטיני (גרמני): Riwesmann; 25 ביוני (על פי הלוח היוליאני: 7 ביולי) 1868, וילנה – 9 במאי 1924, לנינגרד) היה סופר, משורר, מחזאי, הומוריסטן, מתרגם ומורה יהודי-רוסי איש סנקט פטרבורג, שכתב למבוגרים ולילדים ביידיש וברוסית.

חָדָשׁ!!: שטעטל ומרדכי ריווסמן · ראה עוד »

מרדכי בן-עמי

מרדכי בן-עמי (ברוסית: Мордехай Бен-Амми), במקור חיים מרדכי (מארק) רבינוביץ' (ברוסית: Марк Яковлевич Рабинович;ט' באב תרי"ד/ 1854, וֶרְחוֹבְקַה, פלך פודוליה, רוסיה (אוקראינה) – ג' באדר ב' תרצ"ב/ 8 בפברואר 1932, תל אביב, ארץ ישראל) היה סופר, עיתונאי ובעל טור ציוני יהודי-רוסי, שכתב בעיקר ברוסית ומעט ביידיש.

חָדָשׁ!!: שטעטל ומרדכי בן-עמי · ראה עוד »

מרדכי גובר

250px מרדכי גוּבֶּר (1893 – ספטמבר 1978) היה איש ציבור ישראלי, ממייסדי כפר ביל"ו וכפר ורבורג וממייסדי מושבי העולים בחבל לכיש, ראש המועצה האזורית באר טוביה (1954-1950) וראש המועצה האזורית לכיש (1955–1968).

חָדָשׁ!!: שטעטל ומרדכי גובר · ראה עוד »

מרדכי גימפל יפה

בית הראשונים במושבה יהוד הרב מרדכי גימפל יפה (תק"פ, 1820 - כ"ה בחשוון תרנ"ב, 26 בנובמבר 1891) היה רבה של העיירה רוז'ינוי שברוסיה הלבנה, ומאנשי העלייה הראשונה.

חָדָשׁ!!: שטעטל ומרדכי גימפל יפה · ראה עוד »

מרדכי דוד ברנדשטטר

מרדכי דוד בּרַנדשטֶטֶר (לעיתים בראנדשטטר; בכתיב יידי: בראנדשטעטער; 14 בפברואר 1844, בריגל, גליציה (אוסטרו-הונגריה) – מאי 1928, טרנוב) היה סופר ומשורר עברי גליצאי בולט בתקופת ההשכלה, מראשי הקהילה היהודית בטַרנוב.

חָדָשׁ!!: שטעטל ומרדכי דוד ברנדשטטר · ראה עוד »

מרדכי יהלמשטיין

מרדכי יהלֹמשטיין (באנגלית: Mordecai Jalomstein; ה'תקצ"ח, 1838, סובאלק, רוסיה – כ' באב ה'תרנ"ז, 18 באוגוסט 1897, ניו יורק) היה מו"ל ועורך עיתונות יהודי אמריקאי ממוצא ליטאי שפעל בניו יורק במחצית השנייה של המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: שטעטל ומרדכי יהלמשטיין · ראה עוד »

משטרת הסדר

משטרת הסדר (בראשי תיבות: ORPO – אורפ"ו) הייתה ארגון-על שריכז כוחות משטרה, ז'נדרמריה וכוחות משטרתיים למחצה וצבאיים למחצה בגרמניה הנאצית.

חָדָשׁ!!: שטעטל ומשטרת הסדר · ראה עוד »

משה אונגרפלד

משה אוּנגֶרפֶלד (10 במרץ 1898 – 2 במרץ 1983) היה מורה, עיתונאי, פובליציסט וסופר, מנהלו הראשון של "בית ביאליק".

חָדָשׁ!!: שטעטל ומשה אונגרפלד · ראה עוד »

משה נחשון

משה נחשון (קִיפֶּר) (כ"ו בתשרי תרמ"ט, 1 באוקטובר 1888, אנאנייב, פלך חרסון, רוסיה (אוקראינה) – 14 במאי 1977, תל אביב) היה פדגוג עברי, מייסד הגימנסיה העברית "תרבות" ברובנה ומנהלה הראשון, ומורה למתמטיקה בגימנסיה העברית "הרצליה" במשך 35 שנה.

חָדָשׁ!!: שטעטל ומשה נחשון · ראה עוד »

משה נוידרפר

שנות ה-90 משה נוידרפר (22 בספטמבר 1924 - 5 בינואר 1995) היה מראשי משרד האוצר, הממונה על הכנסות המדינה, מנכ"ל בנק מרכנתיל דיסקונט ועמד בראש מוסדות ציבור רבים.

חָדָשׁ!!: שטעטל ומשה נוידרפר · ראה עוד »

משה סמילנסקי

משה סמילנסקי יושב שני מימין. אליעזר מרגולין, עומד שני מימין בחברת מתיישבי ראשון לציון ורחובות, 1893-4 שלט זיכרון במקום שעמד ביתו של משה סמילנסקי ברחובות (רחוב יעקב פינת ש"י) משה סְמִילַנְסקי (24 בפברואר 1874, ז' באדר תרל"ד, טֶלֶפִּינוֹ, פלך קייב, האימפריה הרוסית – 6 באוקטובר 1953, כ"ז בתשרי תשי"ד, רחובות) היה איש העלייה הראשונה, מנהיג ציוני, איכר, פובליציסט וסופר עברי.

חָדָשׁ!!: שטעטל ומשה סמילנסקי · ראה עוד »

משה סורוקה

משה סורוקהתמונה להחלפה משה סוֹרוֹקָה (מאי 1903 – 15 באוגוסט 1972) היה איש מִנהל רפואי ישראלי, מחלוצי הרפואה הציבורית בישראל, שכיהן כמנהל האדמיניסטרטיבי ואחר כך כמנהל הכללי של קופת חולים כללית בשנות ה-50 והיה אחראי להקמת שורה של מוסדות בריאות בארץ.

חָדָשׁ!!: שטעטל ומשה סורוקה · ראה עוד »

משה פלדנקרייז

משה פלדנקרייז מתוך ספרו, "ג'יו ג'יטסו והגנה עצמית", 1931 משה פנחס פֶלְדֶנְקְרַיְיז (Feldenkrais; 6 במאי 1904 – 1 ביולי 1984) היה ממציא שיטת ההתעמלות והריפוי העצמי פלדנקרייז.

חָדָשׁ!!: שטעטל ומשה פלדנקרייז · ראה עוד »

משה צדוק

דוד בן-גוריון ואלוף פיקוד הדרום משה צדוק בסיור סמוך לים המלח, 1952 משמאל לימין: צבי איילון, משה צדוק, יעקב דורי, שמעון מזא"ה, מרדכי מקלף ושלמה שמיר, 1949 משה צדוק (לֶרֶר) (1 ביולי 1913 – 15 במרץ 1964) היה איש "ההגנה" ואלוף בצה"ל, ראש אגף כוח אדם הראשון, אלוף פיקוד הצפון ואלוף פיקוד הדרום וראש אגף בינוי ומשק במשרד הביטחון.

חָדָשׁ!!: שטעטל ומשה צדוק · ראה עוד »

משה קול

משה קול ואלינור רוזוולט, 1962 לוחית זיכרון בגשר על שם משה קול באילת סוכנות היהודית בחברת ילדים באחד ממוסדות המחלקה במגדיאל משה קול, שני משמאל לנואם לוי אשכול בטקס ייסוד ישוב במועצה אזורית גזר, 1950 משה קול, ינואר 1966 משה קוֹל (קוֹלוֹדְנִי) (28 במאי 1911 – 7 ביולי 1989) היה מנהיג ציוני, חבר הנהלת הסוכנות, חבר הכנסת ושר בממשלות ישראל.

חָדָשׁ!!: שטעטל ומשה קול · ראה עוד »

משה קולבק

משה קולבק משה קוּלבַּק (בכתיב יידי: קולבאַק; ברוסית: Моисей Соломонович Кульбак; 1896, סמרגון – 1937, ?) היה משורר, במאי ומחזאי, מתרגם וסופר יידיש, מאבות ספרות היידיש החדשה.

חָדָשׁ!!: שטעטל ומשה קולבק · ראה עוד »

משה רוסמן

משה רוֹסְמן (נולד ב-4 ביולי 1949) הוא פרופסור אמריטוס במחלקה לתולדות ישראל באוניברסיטת בר-אילן.

חָדָשׁ!!: שטעטל ומשה רוסמן · ראה עוד »

משה ריבלין

הרב משה ריבלין (מכונה משה מגיד ריבלין; אלול ה'תק"ם, קיץ 1780 - כ"ח באלול ה'תר"ו, 19 בספטמבר 1846) היה מגיד מישרים ומנהיג הקהילה האשכנזית בירושלים בשנים תר"א - תר"ו (1841–1846).

חָדָשׁ!!: שטעטל ומשה ריבלין · ראה עוד »

משה ליפשיץ

משה ליפשיץ עם רפאל אליעז משמאלו, סביבות 1935 משה ליפשיץ (בכתיב היידי הסובייטי: מוישע ליוושיץ; 18 במאי 1894 – 12 באפריל 1940) היה משורר יידי ומחזאי עברי ויידי.

חָדָשׁ!!: שטעטל ומשה ליפשיץ · ראה עוד »

משה לייב ליליינבלום

משה יהודה לייב לִילְיֶינְבְּלוּם (בראשי תיבות: מל"ל; בכתיב יידי: ליליענבלום; ברוסית: Мойше Лейб (Моисей Лев) Гиршевич Лилиенблюм; כ"ט בתשרי תר"ד, 22 באוקטובר 1843, קיידאן, פלך קובנה, האימפריה הרוסית – ג' באדר א' תר"ע, 12 בפברואר 1910, אודסה, פלך חרסון, האימפריה הרוסית) היה משכיל וסופר שכתב בעברית, ברוסית וביידיש, מראשי תנועת חובבי ציון ברוסיה.

חָדָשׁ!!: שטעטל ומשה לייב ליליינבלום · ראה עוד »

משה בן-אליעזר

משה בן-אליעזר (גלַמבוצקי) (על פי רוב: מ. בן-אליעזר; י"ז בניסן תרמ"ב, 6 באפריל 1882 – י"ח באב תש"ד, 7 באוגוסט 1944) היה סופר, מתרגם ועיתונאי חבר מערכת הארץ.

חָדָשׁ!!: שטעטל ומשה בן-אליעזר · ראה עוד »

משה בן-חורין (מהנדס)

משה בן-חורין משה בן חורין (גינזבורג) (1905 – פברואר 1972) היה איש התנועה הרוויזיוניסטית ומהנדס בניין ישראלי, שהשתתף בין השאר בתכנון מצודת זאב ובית אסיה בתל אביב.

חָדָשׁ!!: שטעטל ומשה בן-חורין (מהנדס) · ראה עוד »

משה ברנשטיין

משה ברנשטיין בזמן עבודתו, 1967. משה ברנשטיין משה (מוישל'ה) ברנשטיין (15 באוגוסט 1920 – 8 בדצמבר 2006) היה צייר, מאייר ומשורר ישראלי.

חָדָשׁ!!: שטעטל ומשה ברנשטיין · ראה עוד »

משה ברסקי

משה (מיזי) ברסקי (תרנ"ו, 1895 – כ"ב בחשוון תרע"ד, 22 בנובמבר 1913) היה חלוץ בקבוצת דגניה א' אשר נרצח בידי ערבים, והפך לסמל להקרבה עבור התיישבות יהודית בארץ ישראל, בשל אופיו ומעשיו ובשל תגובתם של הוריו לאחר הירצחו, שבחרו לשלוח את אחיו למלא את מקומו, ועלו בעצמם ארצה מאוחר יותר.

חָדָשׁ!!: שטעטל ומשה ברסקי · ראה עוד »

משה ברעם

משה ברעם (17 במרץ 1911 – 5 בדצמבר 1986) היה חבר הכנסת מטעם מפא"י והמערך ושר בממשלת ישראל.

חָדָשׁ!!: שטעטל ומשה ברעם · ראה עוד »

משה גרוסמן

משה גרוסמן משה גרוסמן (גם: גרוסמאן) (בכתיב יידי: גראָסמאַן; 3 באפריל 1904 – 27 בספטמבר 1961) היה סופר ועיתונאי יידיש.

חָדָשׁ!!: שטעטל ומשה גרוסמן · ראה עוד »

משולם פייבוש הלר

רבי משולם פֶייבוּש הלוי הֶלֶר מזְבַּרַז (בכתיב שנהג בזמנו: העליר, זבריזא; תק"ב, 1742 – כ' בכסלו תקנ"ה, 1794) היה מאדמו"רי החסידות בתקופתה הראשונה.

חָדָשׁ!!: שטעטל ומשולם פייבוש הלר · ראה עוד »

מתתיהו וינוקור

מתתיהו וינוקור (1872, באלטה, אוקראינה – 5 בדצמבר 1961, תל אביב) היה תעשיין, סוחר ועסקן ציבורי.

חָדָשׁ!!: שטעטל ומתתיהו וינוקור · ראה עוד »

מלך זגורודסקי

אלימלך (מלך) זָגוֹרוֹדְסקי (זגור) (בכתיב המקורי (היידי): זאַגאָראָדסקי; בכתב לטיני: Zagorodsky; 1 בדצמבר 1868, כ"ז בכסלו ה'תרכ"ט, פיהוסט, פלך מינסק, האימפריה הרוסית (רוסיה הלבנה) – 23 בספטמבר 1953, י"ד בתשרי תשי"ד, תל אביב) היה פעיל ציוני ואגרונום ארצישראלי.

חָדָשׁ!!: שטעטל ומלך זגורודסקי · ראה עוד »

מלון אמדורסקי

רחבת שער יפו, הבניין בצד ימין הוא מלון אמדורסקי המלון במבט משער יפו, ראשית המאה ה-20 פרסומת למלונות אמדורסקי, ראשית המאה ה-20 מלון פטרה כיום מלון אמדורסקי (בפרסומים שונים נקרא גם מלון מרכזי, מלון מרכז, מלון המרכז ומלון צנטרל) היה בית מלון בירושלים בבעלותו של ירחמיאל אמדורסקי.

חָדָשׁ!!: שטעטל ומלון אמדורסקי · ראה עוד »

מלכיאל צבי טננבוים

הרב מלכיאל צבי הלוי טננבוים (תר"ז, 1847 – ה' בניסן תר"ע, אפריל 1910) היה רבה של העיר לומז'ה, ומגדולי הרבנים "המשיבים" בדורו.

חָדָשׁ!!: שטעטל ומלכיאל צבי טננבוים · ראה עוד »

מז'יבוז'

מז'יבוז' (באוקראינית: Меджибіж (מֶדְז'יבּיז'); בפולנית: Międzybóż (מְיֶנְדְזִ'יבּוּז'); ביידיש: מעזשביזש) היא עיירה (בעבר שטעטל) במחוז משנה לטיצ'ב שבמחוז חמלניצקי באוקראינה.

חָדָשׁ!!: שטעטל ומז'יבוז' · ראה עוד »

מחזמר

"הנוכל השחור", שיש המגדירים אותו כמחזמר הראשון מחזמר או תיאטרון מוזיקלי (ברבים: מַחֲזַמְרִים; מקובל: מחזות זמר) הוא הצגת תיאטרון המשלבת שירים, דיאלוגים, משחק וריקוד.

חָדָשׁ!!: שטעטל ומחזמר · ראה עוד »

מגנוס קרינסקי

אברהם אוֹסטשֶגה מַגנוּס (מָנוּס) (יעקב מאיר) קְרִינסקי; 1863 – 18 באוקטובר 1916) היה פדגוג ומחנך, מו"ל ומדפיס, סופר ועורך עברי ויידי בפולין הרוסית. מייסד דפוס "האור" והוצאות הספרים העברית "האור" והיידית "ביכער פֿאַר אַלע" ('ספרים לכול') בוורשה, מחבר ספרי לימוד עבריים פופולריים, מייסד הגימנסיה היהודית הראשונה בוורשה.

חָדָשׁ!!: שטעטל ומגנוס קרינסקי · ראה עוד »

מגילת אסתר

מְגִלַּת אֶסְתֵּר או מְגִלַּת אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ היא אחת מחמש המגילות שבתנ"ך.

חָדָשׁ!!: שטעטל ומגילת אסתר · ראה עוד »

מוריס סנדק

מוריס ברנרד סֶנדק (באנגלית: Maurice Bernard Sendak; 10 ביוני 1928 – 8 במאי 2012) היה צייר, מאייר וסופר יהודי-אמריקאי.

חָדָשׁ!!: שטעטל ומוריס סנדק · ראה עוד »

מוטל בן פייסי החזן

עטיפת הספר בשפת המקור"מוטל בן פייסי החזן" (ביידיש: מאׇטל פייסע דעם חזנס) הוא הרומן האחרון של קלאסיקון ספרות יידיש שלום עליכם.

חָדָשׁ!!: שטעטל ומוטל בן פייסי החזן · ראה עוד »

מוטלה (בלארוס)

מוֹטֶלֶה (בבלארוסית: Моталь, מוטאל; ביידיש: מאָטעלע; ברוסית: Мотоль, מוטול) היא עיירה במחוז ברסט בבלארוס, השוכנת על נהר יַסֶלְדָה, באזור ביצות פריפייט, כ-30 ק"מ ממערב לעיר פינסק.

חָדָשׁ!!: שטעטל ומוטלה (בלארוס) · ראה עוד »

מוזיקה יהודית

לויים מנגנים "בכינורות ובנבלים ובמצילתיים ובכל כלי שיר בלא מספר", ולראות את זקני העם "מרקדים ואבוקות של אש בידם" ("שמחת בית השואבה", ציור מים מאת דפנה לבנון) מוזיקה יהודית היא המורשת המוזיקלית של העם היהודי לדורותיו, כוללת הן מוזיקה ליטורגית והן מוזיקה אמנותית ופופולרית, וכן מגוון קצבים וצלילים שהושפעו מתרבויות מוזיקליות שונות לאורך תקופה של 3,000 שנה, החל מהתרבות המזרח תיכונית העתיקה, ובהמשך בתרבויות השונות בארצות התפוצה שבהן היה העם היהודי מפוזר במשך כ-2,000 שנה, ועד הקמת מדינת ישראל וימינו אלה.

חָדָשׁ!!: שטעטל ומוזיקה יהודית · ראה עוד »

מובי: מוזיאוני בת ים

מובי: מוזיאוני בת ים הוא מערך של שלושה מוזיאונים הפועלים בבת ים: מוזיאון בת ים לאמנות המוקדש לאמנות עכשווית, בית ריבק ובית שלום אש.

חָדָשׁ!!: שטעטל ומובי: מוזיאוני בת ים · ראה עוד »

מכתבו של מנחם מנדל

מכתבו של מנחם מֶנְדֶל הוא שיר של נתן אלתרמן, בו מתייחס המשורר למאורעות השואה באירופה, ופורסם במסגרת "הטור השביעי" בעיתון "דבר" ב-9 במרץ 1945.

חָדָשׁ!!: שטעטל ומכתבו של מנחם מנדל · ראה עוד »

מכון הברמן למחקרי ספרות

דגמי בתי כנסת מיניאטורים, בהם בתי כנסת שחרבו בשואה, מתוך תערוכה במוזיאון למורשת עדות ישראל בלוד מכון הברמן למחקרי ספרות הוא מכון מחקר והוצאת ספרים במעמד של עמותה השוכנת מאז 1983 בעיר לוד, המפעיל את המוזיאון למורשת עדות ישראל (ע"ש ד"ר מיכל מלאכי-שרף).

חָדָשׁ!!: שטעטל ומכון הברמן למחקרי ספרות · ראה עוד »

מינה בן-צבי

מינה בן צבי (רוגוז'יק) (29 בפברואר 1909 – 23 בדצמבר 2000) הייתה ממקימי חיל הנשים של צה"ל (ח"ן) והמפקדת הראשונה שלו, בדרגת סגן-אלוף.

חָדָשׁ!!: שטעטל ומינה בן-צבי · ראה עוד »

מינה ויצמן

מינה ויצמן (לאחר נישואיה: מינה ויצמן-לאו; 1889 - יוני 1925) הייתה רופאה, מהסטודנטיות הראשונות לרפואה באירופה, מרגלת בקהיר, בשליחות האימפריה העות'מאנית, באמצעות מפעיל גרמני כנגד השלטון הבריטי (1915–1918), מהרופאות הראשונות בארץ ישראל, רופאה מיילדת בבית החולים הדסה (היה קרוי: בית החולים מאיר רוטשילד) בירושלים בתקופת השלטון העות'מאני בארץ ישראל, אחותו של נשיא מדינת ישראל הראשון חיים ויצמן.

חָדָשׁ!!: שטעטל ומינה ויצמן · ראה עוד »

מילי ויטקופ

מילי ויטקופ(-רוקר) (באנגלית: Milly Witkop; 3 במרץ 1877 – 23 בנובמבר 1955) הייתה סופרת ופעילה אנרכו-סינדיקליסטית יהודיה ופמיניסטית.

חָדָשׁ!!: שטעטל ומילי ויטקופ · ראה עוד »

מיה ארבטובה

מיה ארבטובה בריגה, 1928 לוחית זיכרון על ביתם של מיה ארבטובה ויוסף גולנד בשדרות בן-גוריון 72 בתל אביב מִיָּה אַרְבָּטוֹבָה-גוֹלַנד (4 במרץ 1911 – 22 במרץ 1990) הייתה רקדנית וכוריאוגרפית ישראלית.

חָדָשׁ!!: שטעטל ומיה ארבטובה · ראה עוד »

מיכל ובר

מיכְל וֶבֶּר (בכתיב יידיש, שנהג בזמנו: וועבער; בפולנית: Michał Weber; ה' באדר א' תרי"ט, 9 בפברואר 1859, וורקא, פלך ורשה, פולין הקונגרסאית – כ"ג באייר תרס"ז, 7 במאי 1907, ורשה) היה עיתונאי וסופר ורשאי עברי ויידיש משכיל מרקע חסידי, שהתמחה בכתיבת מדע פופולרי.

חָדָשׁ!!: שטעטל ומיכל ובר · ראה עוד »

מיכה יוסף ברדיצ'בסקי

מיכה יוסף בִּן גָּרְיוֹן (בֶּרְדִיצֵ'בְסְקִי) (בכתיב יידי: בערדיטשעווסקי; בכתב רוסי: (Бин-Горион) Миха Йосеф Бердичевский; 19 באוגוסט 1865, מז'יבוז', חבל פודוליה, האימפריה הרוסית – 18 בנובמבר 1921, ברלין, גרמניה) היה סופר והוגה דעות עברי, אשר טבע דפוסי כתיבה חדשים בספרות העברית, קרא לשינוי ערכים בתפישת היהדות ותבע השתחררות מהדוגמה ששלטה בדת, במסורת ובהיסטוריה הלאומית היהודית.

חָדָשׁ!!: שטעטל ומיכה יוסף ברדיצ'בסקי · ראה עוד »

מייסדי תל אביב

מייסדי העיר תל אביב היו 66 משפחות ובודדים, חברי אגודת אחוזת בית ביפו, אשר השתתפו בהגרלת המגרשים לאחוזת בית ב-11 באפריל 1909.

חָדָשׁ!!: שטעטל ומייסדי תל אביב · ראה עוד »

מייצ'ט

מייצ'ט (לעיתים מייצ'יט, בבלארוסית: Мо́ўчадзь, בפולנית: Mołczadź, ביידיש: מייטשעט), היא עיירה במחוז משנה ברנוביץ', במחוז ברסט, בבלארוס.

חָדָשׁ!!: שטעטל ומייצ'ט · ראה עוד »

אנטוני סלונימסקי

אנטוני סְלוֹנימסקי (בפולנית: Antoni Słonimski; 15 בנובמבר 1895, ורשה – 4 ביולי 1976) היה משורר וסופר יהודי-פולני.

חָדָשׁ!!: שטעטל ואנטוני סלונימסקי · ראה עוד »

אנטולי קפלן

אנטולי לבוביץ׳ (תנחום) קפלן (ברוסית: Анатолий Львович Каплан; 10 בינואר 1903, רוגאצ'ב, האימפריה הרוסית - 3 ביולי 1980, לנינגרד, ברית המועצות) היה אמן יהודי-רוסי שנודע כאמן הדפס ותחריט.

חָדָשׁ!!: שטעטל ואנטולי קפלן · ראה עוד »

אנה ויצמן

אנה (אנושקה) (חנה) ויצמן (1886, מוטול, פלך פינסק, האימפריה הרוסית – 17 בפברואר 1963, רחובות) הייתה פרופסור לכימיה במכון ויצמן למדע.

חָדָשׁ!!: שטעטל ואנה ויצמן · ראה עוד »

אני והכפר

אני והכפר הוא ציור משנת 1911 מאת הצייר היהודי יליד בלארוס מארק שאגאל.

חָדָשׁ!!: שטעטל ואני והכפר · ראה עוד »

אסנת טרבלסי

אסנת טרבלסי (נולדה ב-21 בדצמבר 1965) היא מפיקת קולנוע ישראלית.

חָדָשׁ!!: שטעטל ואסנת טרבלסי · ראה עוד »

אסתר רחל קמינסקה

קברהּ של קמינסקה בבית הקברות היהודי הגדול בוורשה אסתר רחל ("רוּחְל") קמינסקה (בכתיב יידי: אסתּר־רחל קאַמינסקאַ; בפולנית: Ester Rachel Kamińska; 10 במרץ 1870 – 25 בדצמבר 1925), מגדולות שחקניות התיאטרון הפולני, מייסדת התיאטרון היהודי בוורשה (ביידיש: 'וואַרשאַווער יידישער קונסט-טעאַטער').

חָדָשׁ!!: שטעטל ואסתר רחל קמינסקה · ראה עוד »

אסתר זמורה

אסתר (אֶמה) זְמוֹרָה לבית הורביץ (י"ד בניסן תר"ן, 4 באפריל 1890 – 20 בספטמבר 1951, כ' באלול תשי"א) הייתה אשת העלייה השלישית, עמדה בראש "הסתדרות נשים עבריות" מ-1928, ובראש "ויצו" מ-1933 עד 1941.

חָדָשׁ!!: שטעטל ואסתר זמורה · ראה עוד »

אפרים תלמי

אפרים תלמי, 1949. בנו רותנברג, אוסף מיתר, הספרייה הלאומית לוחית זיכרון לאפרים תלמי אפרים (יוסף) תַלמִי (30 בספטמבר 1905 - 7 בנובמבר 1982) היה סופר עברי, משורר ומתרגם, עיתונאי ועורך וסופר לילדים ולנוער ישראלי; אביו של מנחם תלמי.

חָדָשׁ!!: שטעטל ואפרים תלמי · ראה עוד »

אריה "בעל גוף"

אריה "בעל גוף" הוא סיפור קצר מאת חיים נחמן ביאליק, והיצירה הראשונה שפרסם בפרוזה.

חָדָשׁ!!: שטעטל ואריה "בעל גוף" · ראה עוד »

אריה אבילאה

אריה אבילאה, שנות ה-30 אריה (לייב) (ליאו) אֲבִילֵאָה (ניֶיסבִיזְ'סקי) (נובמבר 1885, רוז'ינוי, פלך גרודנה, רוסיה – 1985, ירושלים) היה פסנתרן ומורה למוזיקה ישראלי, מראשוני הפסנתרנים והמורים לפסנתר בארץ, פרופסור לפסנתר בקונסרבטוריון של ז'נבה, בקונסרבטוריון 'שולמית' בתל אביב הקטנה ובאקדמיה למוזיקה בירושלים, מחלוצי המוזיקה הקלאסית בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: שטעטל ואריה אבילאה · ראה עוד »

אריה קובובי

אריה ליאון קוּבּוֹבִי (קוּבּוֹביצקי) (ביידיש: אריה לעאן קובאָווי (קובאָוויצקי); בכתב לטיני: Arieh Leon Kubovy (Kubowitzki)‎; 2 בנובמבר 1896 – 16 במאי 1966) היה עורך דין ופעיל ציוני, ממייסדי הקונגרס היהודי העולמי (1936) ומזכירו הכללי (1945–1948).

חָדָשׁ!!: שטעטל ואריה קובובי · ראה עוד »

אריה שמרי

אריה שַׁמרי (ריבָּא) (22 באפריל 1907 –13 במרץ 1978) היה משורר יידיש, עורך ומתרגם ישראלי, ממייסדי קיבוץ עין שמר וחברו עד מותו.

חָדָשׁ!!: שטעטל ואריה שמרי · ראה עוד »

אריה לרנר

אריה לֶרנֶר (7 בפברואר 1909, תרס"ט – 29 באפריל 1973, תשל"ג) היה מבקר אמנות ישראלי, מבקר האמנות של עיתון "דבר" במשך שנים ועורך המוסף דבר לספרות ואמנות, ומתרגם פורה, בעיקר של ספרות ילדים.

חָדָשׁ!!: שטעטל ואריה לרנר · ראה עוד »

אריה ליב סמיאטיצקי

אריה ליב סֶמיַאטיצקי (1883, סוקולי, פלך גרודנו, האימפריה הרוסית (פולין) – 1945, תל אביב) היה סופר עברי, עורך, מתרגם ומורה.

חָדָשׁ!!: שטעטל ואריה ליב סמיאטיצקי · ראה עוד »

אריה לייב צינץ

תמונת קברו הרב אריה לייב צינץ (~ה'תקכ"ח, 1768 – ג' באייר ה'תקצ"ג, ~22 באפריל 1833), הנודע בכינוי מהרא"ל, היה רב, דיין, פוסק, מקובל, ראש ישיבה ומחבר ספרים תורניים רבים.

חָדָשׁ!!: שטעטל ואריה לייב צינץ · ראה עוד »

אריה טרטקובר

אריה טַרְטָקוֹבר (Tartakower; 28 בספטמבר 1897, תרנ"ז – 20 בנובמבר 1982, תשמ"ג) היה סוציולוג של עם ישראל ומנהיג ציוני.

חָדָשׁ!!: שטעטל ואריה טרטקובר · ראה עוד »

אריה גלוברזון

אריה גלוֹבֶּרזון (11 במרץ 1925 - 18 ביוני 2014) היה חוקר מִנהל ומשאבי אנוש, יוזם ומקים החוג ללימודי עבודה באוניברסיטת תל אביב, ממפתחי תחום הניהול ויחסי העבודה בישראל.

חָדָשׁ!!: שטעטל ואריה גלוברזון · ראה עוד »

אשר ברש

לוחית זיכרון על ביתו של אשר ברש ברח' מנדלי 15 בתל אביב המצבה על קברו אשר ברש (16 במרץ 1889 – 4 ביוני 1952) היה סופר ומשורר עברי ישראלי יליד גליציה.

חָדָשׁ!!: שטעטל ואשר ברש · ראה עוד »

אתניות יהודית

מפה של יהדות העולם לפי אתניות האתניות היהודית מחולקת וכוללת קהילות יהודים רבות אך ייחודיות ובעלות מכנה משותף.

חָדָשׁ!!: שטעטל ואתניות יהודית · ראה עוד »

אל נקמות (מחזה)

אל נקמות (ביידיש: גאט פון נקמה) הוא מחזה מאת שלום אש, שנכתב ביידיש ב-1906 והוצג לראשונה, בגרמנית, ב-1907.

חָדָשׁ!!: שטעטל ואל נקמות (מחזה) · ראה עוד »

אל ג'ולסון

אל ג'וֹלְסון (באנגלית: Al Jolson; 26 במאי 1886, סְרֶדְנִיק, פלך קובנה, האימפריה הרוסית (ליטא) – 23 באוקטובר 1950, סן פרנסיסקו) היה זמר, שחקן וקומיקאי יהודי-אמריקאי; הוא נחשב ליהודי הראשון שהיה לכוכב בידור בארצות הברית.

חָדָשׁ!!: שטעטל ואל ג'ולסון · ראה עוד »

אל החוף

"אל החוף" או "היהודי האלמוני" היא סדרת הדפסים של הצייר הישראלי אריה אַלוַאִיל משנת 1939.

חָדָשׁ!!: שטעטל ואל החוף · ראה עוד »

אלף בית

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: שטעטל ואלף בית · ראה עוד »

אלכסנדר פן

אלכסנדר וציפורה זייד במרכז התמונה לוחית זיכרון לאלכסנדר פן ליד ביתו ברחוב דיזנגוף 211 בתל אביב קברו של אלכסנדר פן בחלקת הסופרים, בית העלמין קריית שאול, תל אביב. אלכסנדר פֶּן (נולד בשם אברהם פפליקר שטרן; 14 בפברואר 1906 – 19 באפריל 1972) היה משורר ישראלי, שנודע בחייו הסוערים בהם התערבבו מזגו החם ואהבה לחיי הבוהמה, משיכה לארץ ישראל ורעיונות קומוניסטיים.

חָדָשׁ!!: שטעטל ואלכסנדר פן · ראה עוד »

אליעזר מאיר ליפשיץ

שלט רחוב הראם בשכונת סנהדריה בירושלים אליעזר מאיר ליפשיץ (רא"ם; יום הכיפורים, ה'תר"ם, 27 בספטמבר 1879, סקולה, גליציה המזרחית – כ"ד בתמוז תש"ו 1946, ירושלים) היה רב, מחנך, חוקר יהדות, ומראשי תנועת המזרחי בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: שטעטל ואליעזר מאיר ליפשיץ · ראה עוד »

אליעזר פודריאצ'יק

אליעזר (לייזר) לייב פּוֹדריאָצ'יק (בכתיב יידי: אליעזר (לייזער) פּאָדריאַטשיק; ברוסית: Лейзер (Элиэзер) Подрячик; 23 בספטמבר 1914, מחוז חוטין, פלך בסראביה – 2000, תל אביב) היה מורה, מסאי, פובליציסט, מבקר וחוקר ספרות יידיש סובייטי-ישראלי.

חָדָשׁ!!: שטעטל ואליעזר פודריאצ'יק · ראה עוד »

אליעזר שטיינברג

אליעזר שטיינברג (ביידיש: אליעזר שטיינבאַרג; 22 במרץ 1880 – 27 במרץ 1932 צ'רנוביץ, רומניה) היה מורה רומני, סופר יידיש, משורר יידיש ומחבר משלים.

חָדָשׁ!!: שטעטל ואליעזר שטיינברג · ראה עוד »

אליעזר שינדלר

אליעזר שינדלר (בכתיב יידי: שינדלער; 28 באפריל 1892, טיצ'ין, גליציה – 10 באוקטובר 1957, ווסטר, מסצ'וסטס) היה סופר יידיש, סופר ילדים, מחזאי ומורה.

חָדָשׁ!!: שטעטל ואליעזר שינדלר · ראה עוד »

אליעזר בן-יהודה

אליעזר בן־יהודה (כ"א בטבת ה'תרי"ח, 7 בינואר 1858 – כ"ו בכסלו ה'תרפ"ג, 16 בדצמבר 1922) היה מחוללה המרכזי של החייאת הדיבור העברי בארץ ישראל החל מסוף המאה ה־19 ועד תחילת המאה ה־20, והדמות המזוהה ביותר עם תהליך זה.

חָדָשׁ!!: שטעטל ואליעזר בן-יהודה · ראה עוד »

אליעזר כגן

אליעזר כגן (3 באפריל 1914 – 6 בנובמבר 2000) היה משורר, מתרגם, חוקר ספרות ומחנך ישראלי.

חָדָשׁ!!: שטעטל ואליעזר כגן · ראה עוד »

אלישבע גיל

אלישבע גיל בלונדון 2016 הריקוד גלגוליו של מעיל בכוריאוגרפיה של אלישבע גיל, שנות השישים אלישבע גיל (1936–2016) הייתה כוריאוגרפית, במאית, מורה לתנועה ולמחול ומטפלת בתנועה ישראלית.

חָדָשׁ!!: שטעטל ואלישבע גיל · ראה עוד »

אליהו אהרון כהנא

אליהו אהרון כהנא אליהו אהרון כהנא (4 באוגוסט 1875, מערב האימפריה הרוסית (פולין) – 26 בפברואר 1957, כ"ה באדר א' תשי"ז, תל אביב) היה סוחר, פעיל ציבור, מראשי אגודת אחווה וממייסדי תל אביב.

חָדָשׁ!!: שטעטל ואליהו אהרון כהנא · ראה עוד »

אליהו גולומב

אליהו גולומב בצעירותו בית אליהו גולומב בשדרות רוטשילד בתל אביב, שאחרי פטירתו הפך למוזיאון ההגנה מצבתו בבית הקברות טרומפלדור בתל אביב, ועליה הכיתוב: "ללמד בני יהודה קשת" בשל תפקידו בכוח המגן העברי אליהו גוֹלוֹמְבּ (בפי עצמו: אליהו בן-נפתלי; 2 במרץ 1893 – 11 ביוני 1945) היה "המפקד הבלתי מוכתר" של ארגון "ההגנה", ממעצבי כוח המגן היהודי בארץ ישראל בתקופת המנדט.

חָדָשׁ!!: שטעטל ואליהו גולומב · ראה עוד »

אבא חסיד

רבי אַבְרָהָם אַבָּא חָסִיד (נפטר בשנת ה'תקל"א, 1771), ובפי העם אַבָּא קְרוּפְּנִיק או אַבָּא אֲרִיכָא, היה צדיק נסתר ולמדן מופלג, ידידו של הגאון מווילנה ודמות נערצת בקרב יהודי ליטא.

חָדָשׁ!!: שטעטל ואבא חסיד · ראה עוד »

אבא חושי

אבא חושי: דיוקן מאת מרדכי אבניאל אַבָּא חוּשִׁי (שְׁנֵלֶר; 23 במאי 1898 – 24 במרץ 1969) היה מנהיג ציוני, פעיל סוציאליסטי ופוליטיקאי, איש עבודה והתיישבות, מנהיג פועלים, איש השומר הצעיר, חבר הכנסת הראשונה וממקימי ההסתדרות.

חָדָשׁ!!: שטעטל ואבא חושי · ראה עוד »

אבא גורדין

מֵאִיר אַבָּא לייבוביץ' גוֹרְדִין (בכתיב יידי: גאָרדין; ברוסית; Аба Лейбович Гордин; 1887 מיכלישקי, ליד וילנה, ליטא – 23 באוגוסט 1964, רמת גן) היה מחנך, סופר יידי, משורר, מתרגם, פעיל אנרכיסטי רוסי ומראשוני האנרכיסטים בישראל.

חָדָשׁ!!: שטעטל ואבא גורדין · ראה עוד »

אברהם משה מפשיסחה

אברהם משה בונהרד מפשיסחה (תק"ס, 1800 - א' בטבת תקפ"ט, 7 בדצמבר 1828) היה בנו של רבי שמחה בונים מפשיסחה, ומנהיג לחלק מחסידי פשיסחה לאחר פטירת אביו.

חָדָשׁ!!: שטעטל ואברהם משה מפשיסחה · ראה עוד »

אברהם אלדמע

גימנסיה "הרצליה", עם אברהם אלדמע (מאחור) אברהם אַלְדֶמַע (אַיזנשטיין) (1 באפריל 1884 – 5 ביוני 1963) היה אמן ומורה לאומנות בגימנסיה הרצליה, מראשוני הפעילים בהגנה וחלוץ אנשי התרבות בעיר תל אביב.

חָדָשׁ!!: שטעטל ואברהם אלדמע · ראה עוד »

אברהם אדולף ברמן

אברהם אדולף ברמן (בפולנית: Adolf Behrmann; 13 ביולי 1876 – אוגוסט 1943) היה צייר יהודי-פולני פעיל בין מלחמות העולם, ידוע בעיקר בזכות ציוריו את חיי העיירה היהודית וכן נופים ודיוקנאות קבוצתיים.

חָדָשׁ!!: שטעטל ואברהם אדולף ברמן · ראה עוד »

אברהם סוצקבר

סוצקבר, 1962 שרת 20 בתל אביב קברו של המשורר אברהם סוצקעווער בבית העלמין בקרית שאול אברהם סוּצְקֵבֵר (ביידיש: סוצקעווער; 15 ביולי 1913 - 19 בינואר 2010) היה מהחשובים במשוררי היידיש במחצית השנייה של המאה ה-20 וממקימי בריגדת הנייר.

חָדָשׁ!!: שטעטל ואברהם סוצקבר · ראה עוד »

אברהם פרימן

אברהם פרימן (פריימן; 1890 – דצמבר 1953), סופר עברי, חתן פרס ביאליק לשנת תרצ"ה.

חָדָשׁ!!: שטעטל ואברהם פרימן · ראה עוד »

אברהם קאהאן

אברהם (אייב) קאהאן (ביידיש: אַב. קאַהאַן; באנגלית: Abraham "Abe" Cahan; 7 ביולי 1860 – 31 באוגוסט 1951) היה עיתונאי, סופר ומנהיג פועלים יהודי אמריקאי ממוצא ליטאי.

חָדָשׁ!!: שטעטל ואברהם קאהאן · ראה עוד »

אברהם קרוכמל

"אבן הראשה", וינה תרל"א (1871) אברהם קרוכמל (או קרוכמאל; בכתיב יידי: קראָכמאַל; 1817 בערך – 1888) היה חוקר ופובליציסט, איש תנועת ההשכלה היהודית במזרח אירופה.

חָדָשׁ!!: שטעטל ואברהם קרוכמל · ראה עוד »

אברהם קריב

אברהם קָרִיב (1 באפריל 1900 – 8 במרץ 1976) היה מסאי, משורר, מבקר ספרות, עורך, ומתרגם עברי.

חָדָשׁ!!: שטעטל ואברהם קריב · ראה עוד »

אברהם רוזנטל (רופא)

ד"ר אברהם רוזנטל ואחות בודקים מטופל ב"ארזה" בשנות ה-30 אדמונד אלנבי משוחח עם ד"ר אברהם רוזנטל וחיים ארלוזורוב במהלך ביקורו ב"ארזה" המצבה על קברו של ד"ר אברהם רוזנטל בהר הזיתים אברהם רוזנטל (7 באוגוסט 1875, סובאלק, פלך סובאלק, פולין הרוסית (האימפריה הרוסית) – 14 בספטמבר 1938, רמלה) היה רופא, פסיכיאטר ופעיל ציוני, ומאבות הרפואה הממסדית העברית בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: שטעטל ואברהם רוזנטל (רופא) · ראה עוד »

אברהם רייזן

אברהם (אברום) רייזן (בכתיב יידי: אַבֿרהם רייזען; בבלרוסית וברוסית: Абрам Рэйзен; לעיתים גם: רייזין (Рейзин), ריזין או ריזן; 1 באפריל 1876, קוידנוב, פלך מינסק, האימפריה הרוסית – 31 במרץ 1953, ניו יורק) היה משורר יידיש, מספר, סופר ילדים ומחזאי, עורך ועיתונאי יהודי-אמריקאי ממוצא מזרח אירופי.

חָדָשׁ!!: שטעטל ואברהם רייזן · ראה עוד »

אברהם שמואל הרשברג

אברהם שמואל הֶרשברג (בכתיב יידי: הערשבערג; לעיתים הירשברג; כ"ב בטבת תרי"ט, 29 בדצמבר 1858, קולנה, מחוז לומז'ה, פולין הקונגרסאית, האימפריה הרוסית – מאי 1940) היה יהודי פולני, חובב ציון והיסטוריון חוקר תרבות עם ישראל בעת העתיקה, נוסע ומחבר ספרי עיון, חבר "בני משה" ומאנשי העלייה הראשונה.

חָדָשׁ!!: שטעטל ואברהם שמואל הרשברג · ראה עוד »

אברהם לודויפול

אברהם לוּדְוִיפּוֹל (נכתב גם לודוויפול, לודביפול, וכן על דרך הרוסית: ליודוויפול (Людвиполь) ובכתיב היידי: ליודוויפּאָל; בצרפתית: Ludvipol; חשוון תרכ"ו, 1865, זוויהל, ווהלין, רוסיה (אוקראינה) – כ"ה בניסן תרפ"א, 3 במאי 1921, תל אביב) היה עיתונאי, פובליציסט ומתרגם עברי ופעיל ציבור ציוני.

חָדָשׁ!!: שטעטל ואברהם לודויפול · ראה עוד »

אברהם לייב בורשטיין

אברהם לייב (אברום) בורשטיין (נולד בנובמבר 1971) הוא מוזיקאי מפיק מוזיקלי ושחקן, פעיל בשימור והנחלת ניגוני ברסלב ומורשת הכליזמר.

חָדָשׁ!!: שטעטל ואברהם לייב בורשטיין · ראה עוד »

אברהם ברוך

אברהם ברוך בשיעור מתמטיקה בגימנסיה הרצליה, 1915. בשולחן השני מימין התלמידים נחום גוטמן ורחל ויסבורד (נדיבי) אברהם ברוך בשיעור מתמטיקה בגימנסיה הרצליה, עם תלמידי מחזור י"ג, תרפ"ה 1925 אברהם ברוך (רוזנשטיין) (31 בדצמבר 1881, י' בטבת תרמ"ב, נובידבור, פלך ורשה, פולין הרוסית – 31 בדצמבר 1950, כ"ב בטבת ה'תשי"א, תל אביב) היה מורה ומטאורולוג ביישוב, מורה בגימנסיה העברית הרצליה, מנהל התחנה המטאורולוגית של עיריית תל אביב, מחבר ספרי לימוד במתמטיקה ופיזיקה.

חָדָשׁ!!: שטעטל ואברהם ברוך · ראה עוד »

אברהם גרשון מקיטוב

רבי אברהם גרשון מקיטוב (נפטר בכ"ה באדר א' תקכ"א, 1761), היה רב ומקובל בברודי שבגליציה, וגיסו של הבעל שם טוב (הבעש"ט).

חָדָשׁ!!: שטעטל ואברהם גרשון מקיטוב · ראה עוד »

אברהם גולדפאדן

אברהם גוֹלדפַאדְן (או גולדפדן; בכתיב יידי: גאָלדפֿאַדען, במקור גאלדענפאדים; 24 ביולי 1840, סטרוקונסטנטינוב (קונסטנטין הישנה), האימפריה הרוסית (אוקראינה) – 9 בינואר 1908, ניו יורק) היה מחזאי, משורר, מלחין, במאי תיאטרון ושחקן תיאטרון יידישאי ועברי, אבי התיאטרון היהודי המודרני.

חָדָשׁ!!: שטעטל ואברהם גולדפאדן · ראה עוד »

אברהם גולומב

אברהם יצחק גולומב (בכתיב יידי: גאָלאָמב; יולי 1888, תמוז תרמ"ח, סְטרָוֶוניק, פלך וילנה, רוסיה – 1982, לוס אנג'לס) היה הוגה דעות ואידאולוג יידישיסט, ופעיל מרכזי במוסדות החינוך היידישיסטים.

חָדָשׁ!!: שטעטל ואברהם גולומב · ראה עוד »

אברהם הרצפלד

אברהם הרצפלד בביקור בקיבוץ עין השופט, שנות ה-40 הרצפלד פותח את הברז הראשי בעת חנוכת תחנת השאיבה המרכזית בנגב, 1951, בנו רותנברג, אוסף מיתר, הספרייה הלאומית קברו של הרצפלד בבית הקברות כנרת אברהם הֶרצפֶלד (פוסטרלקו) (נולד: ה' בסיוון תרמ"ו, 8 ביוני 1886. נפטר: ב' באלול תשל"ג, 30 באוגוסט 1973) היה חלוץ איש העלייה השנייה, פעיל ציוני, ממייסדי מפלגת "אחדות העבודה" ובין יוזמי הקמת ההסתדרות הכללית, חבר הכנסות הראשונה עד החמישית.

חָדָשׁ!!: שטעטל ואברהם הרצפלד · ראה עוד »

אברהם ישעיהו קרליץ

הרב אברהם ישעיהו קַרֶלִיץ (י"א בחשוון תרל"ט, 7 בנובמבר 1878 – ט"ו בחשוון תשי"ד, 24 באוקטובר 1953), המכונה "החזון איש" על שם סדרת ספריו, היה מגדולי הדור הליטאים ומפוסקי ההלכה הבולטים במאה ה-20.

חָדָשׁ!!: שטעטל ואברהם ישעיהו קרליץ · ראה עוד »

אברהם יהושע השיל מאפטא

הרב אברהם יהושע העשיל מאפטא (נקרא גם הרבי מאפטא, ולפי זה כונה ביידיש: אפטר רב (Apter Ruv), והאוהב ישראל, על שם ספרו; תק"ח, 1748 – ה' בניסן תקפ"ה, 1825) היה אדמו"ר.

חָדָשׁ!!: שטעטל ואברהם יהושע השיל מאפטא · ראה עוד »

אבות ישורון

שנות החמישים. צילום: מקסים סלומון אָבוֹת יְשֻׁרוּן (נולד בשם: יְחִיאֵל פֶּרְלְמוּטֶר; 19 בספטמבר 1904, יום הכיפורים ה'תרס"ה – 22 בפברואר 1992, ה'תשנ"ב) היה משורר עברי ישראלי, חתן פרס ישראל לשנת תשנ"ב (1992).

חָדָשׁ!!: שטעטל ואבות ישורון · ראה עוד »

אבישי מרגלית

מרגלית בינואר 2007 אבישי מרגלית (נולד ב-22 במרץ 1939) הוא פילוסוף ישראלי, פרופסור אמריטוס בחוג לפילוסופיה באוניברסיטה העברית בירושלים ומופקד הקתדרה ע"ש ג'ורג' קנאן במכון ללימודים מתקדמים שבפרינסטון בשנים 2006–2011.

חָדָשׁ!!: שטעטל ואבישי מרגלית · ראה עוד »

אביגדור שפריצר

אביגדור שפריצֶר (בכתיב יידי: שפריצער; שמו הפרטי נכתב לעיתים אַוויגדער); 1898, אוהנוב, גליציה, אוסטריה – 1952, בואנוס איירס) היה מורה, סופר יידי, עורך, מחזאי ומשורר לילדים, ממטפחיה המסורים של ספרות ילדים יידית בארגנטינה.

חָדָשׁ!!: שטעטל ואביגדור שפריצר · ראה עוד »

אגודת עזרא

קבוצת "עזרא" בעיר פלונסק, שני מימין דוד בן-גוריון, 1 באוקטובר 1906 אגודת "עזרא" הייתה אגודה ללימוד השפה העברית שייסד בעיירה פלונסק בשנת 1900 דוד בן-גוריון, שהיה אז בן ארבע-עשרה, ביחד עם חברים נוספים, בהם שלמה צמח, יצחק כבשנה ושמואל פוקס.

חָדָשׁ!!: שטעטל ואגודת עזרא · ראה עוד »

אגודת הכליזמרים ירושלים

נגני כליזמר במרתף האגודה בירושלים אגודת הכליזמרים ירושלים היא עמותה (מלכ"ר) שמטרותיה הן שימור, שחזור והפצת מנגינות כליזמר וריקודי מסורת יהודיים - כפי שעברו והתקבלו במסורת מהעיירות היהודיות (שטעטל) במזרח אירופה.

חָדָשׁ!!: שטעטל ואגודת הכליזמרים ירושלים · ראה עוד »

אד"ם הכהן

אד"ם הכהן הוא שם העט של אברהם דב-בער מיכלישוקר (אד"ם) הכהן בן חיים (לֶבֶּנזון) (בכתיב יידי: לעבענזאָהן; בגרמנית: Abraham Dov Bär Lebensohn; ברוסית: Аврахам Дов Лебенсон) (1794 ה'תקנ"ד – 19 בנובמבר 1878 כ"ג בחשוון ה'תרל"ט), ראשון המשוררים העבריים בזמן תנועת ההשכלה ברוסיה, בלשן עברי ופרשן המקרא, מחלוצי הספרות העברית החדשה, וממנהיגיה הראשונים והבולטים של תנועת ההשכלה בליטא.

חָדָשׁ!!: שטעטל ואד"ם הכהן · ראה עוד »

אדולף גרוס

ד"ר אדולף גרוס (Adolf Gross; 26 ביולי 1862, קרקוב – 27 בדצמבר 1936, שם) היה עורך דין, עסקן חברתי ופוליטי יהודי גליצאי, חבר מועצת עיריית קרקוב וחבר הפרלמנט האוסטרי.

חָדָשׁ!!: שטעטל ואדולף גרוס · ראה עוד »

אהרן אייזנברג

אהרן אליהו אייזנברג (14 בנובמבר 1863, ג' בכסלו תרכ"ד – 23 בספטמבר 1931, י"ב בתשרי תרצ"ב) היה מראשוני "חובבי ציון" ברוסיה, חלוץ, איש העלייה הראשונה, ממקימי המושבה רחובות.

חָדָשׁ!!: שטעטל ואהרן אייזנברג · ראה עוד »

אהרן קלאוס

אהרן קלאוס (ח' בטבת ה'תרע"ד, 6 בינואר 1914 – 19 ביוני 1961) היה עיתונאי ועורך ישראלי, פעיל בתנועה הרוויזיוניסטית בליטא ובישראל, חבר מערכת "מעריב" ועורך החדשות של העיתון מ-1949 ועד מותו, ומראשי אגודת העיתונאים בתל אביב.

חָדָשׁ!!: שטעטל ואהרן קלאוס · ראה עוד »

אהרן טורקניץ

אהרן טוּרקֶניץ (תרל"ג, 1873 – תש"ד, 28 בפברואר 1944) היה איש העלייה השנייה, ממייסדי הפועל הצעיר, חבר הוועד המרכזי שלה, ועורך עיתון "הפועל הצעיר" בדפוס בשנתו הראשונה, ומחנך עברי בגליל.

חָדָשׁ!!: שטעטל ואהרן טורקניץ · ראה עוד »

אהרן ברק

אַהֲרֹן בָּרָק (נולד ב-16 בספטמבר 1936) הוא משפטן ישראלי.

חָדָשׁ!!: שטעטל ואהרן ברק · ראה עוד »

אהרן הימן

הרב אהרן הימן (הימאן; בכתיב לועזי: Hyman; כ"ח בסיון ה'תרכ"ג, 15 ביוני 1863 – כ"ג בשבט ה'תרצ"ז, 3 בפברואר 1937) היה רב, חוקר דברי ימי חז"ל ומאמריהם ומחבר ספרים.

חָדָשׁ!!: שטעטל ואהרן הימן · ראה עוד »

אהבתה האחרונה של לורה אדלר

סצנה מתוך הסרט 250px אהבתה האחרונה של לורה אדלר הוא סרט דרמה ישראלי, בבימויו של אברהם הפנר, משנת 1990.

חָדָשׁ!!: שטעטל ואהבתה האחרונה של לורה אדלר · ראה עוד »

אופולה לובלסקיה

אוֹפּוֹלֶה לוּבֶּלְסְקְיֶה (מפולנית: Opole Lubelskie) היא עיירה במזרח פולין, כ-10 ק"מ ממזרח לנהר הוויסלה, והיא בירת מחוז אופולה שבפרובינציית לובלין.

חָדָשׁ!!: שטעטל ואופולה לובלסקיה · ראה עוד »

אושוויינצ'ים

אנדרטה לזכר יהודי אושוויינצ'ים, בבית הקברות בקריית שאול אוֹשְׁוִויֵינְצִ'ים (בפולנית: Oświęcim, בגרמנית: Auschwitz, ביידיש: אָשפּיצין, מבוטא: אוֹשְׁפִּיצִין) היא עיר בשלזיה עילית בדרום פולין, הנמצאת כ-60 קילומטר מדרום-מערב לקרקוב, בסמוך לשפך נהר הסולה אל נהר הוויסלה.

חָדָשׁ!!: שטעטל ואושוויינצ'ים · ראה עוד »

אוטאץ'

אוטאץ' (ברומנית: Otaci; לשעבר אטאקי, ברוסית: Атаки או Отачь, במולדובנית Ataki, ביידיש נכתב אטיק ונהגה אוֹטק) היא עיר על הגדה הדרומית-מערבית של נהר הדניסטר, המהווה את הגבול הצפון-מזרחי של מולדובה.

חָדָשׁ!!: שטעטל ואוטאץ' · ראה עוד »

אוטו פרמינגר

אוטו לודוויג פְּרֶמִינְגֶר (בגרמנית: Otto Ludwig Preminger; בארצות הברית נהגה שם משפחתו פרמינג'ר; 5 בדצמבר 1905 – 23 באפריל 1986) היה במאי קולנוע יהודי-אמריקאי יליד אוסטרו-הונגריה.

חָדָשׁ!!: שטעטל ואוטו פרמינגר · ראה עוד »

אויפן פריפעטשיק

אויפן פּריפּעטשיק (בתרגום לעברית: "על האח"; מוכר גם כ"אלף בית") הוא שיר יידיש שכתב והלחין המשורר מרק ורשבסקי בסוף המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: שטעטל ואויפן פריפעטשיק · ראה עוד »

איסט אנד

וייטצ'אפל, מתוך "מפת העוני" של האיסט אנד ששרטט המתקן החברתי צ'ארלס בות' ב-1889. האזורים הכחולים והשחורים מייצגים אזורי מעמד חברתי נמוך, ובהם עוני רב, רוכלות ופשע. הרחוב הראשי של וייטצ'אפל, Whitechapel High Street ב-1905 חסרי בית באיסט אנד בעקבות הבליץ במלחמת העולם השנייה בית קאראדייל, דוגמה לשיכונים הציבוריים שהוקמו באיסט אנד לאחר המלחמה איסט אנד (באנגלית: East End) הוא אזור בלונדון הפנימית הנמצא ממזרח לסיטי של לונדון, מצפון לתמזה וממערב לנהר לי.

חָדָשׁ!!: שטעטל ואיסט אנד · ראה עוד »

איציק מאנגר

ישראל רובין, זלמן רייזן, נח פרילוצקי, איציק מאנגר איציק מאנגער מימין, לשמאלו, חצקל כסית, אברהם שלונסקי (חבוש בכובע), 1954 יצחק (איציק) מַנְגֶר (מאנגר; בכתיב יידי: מאַנגער; 30 במאי 1901, צ'רנוביץ – 21 בפברואר 1969, גדרה) היה משורר, מחזאי וסופר יידיש.

חָדָשׁ!!: שטעטל ואיציק מאנגר · ראה עוד »

איש חסיד היה

"איש חסיד היה" הוא מופע ישראלי המבוסס על שירים, סיפורים וניגונים חסידיים שהועלה לראשונה ב-16 באוקטובר 1968.

חָדָשׁ!!: שטעטל ואיש חסיד היה · ראה עוד »

אילקס בלר

אילֶקס בֶּלֶר (בפולנית: Ilex Beller; 6 במרץ 1914 – 2005) היה צייר יהודי צרפתי יליד פולין, שהנציח בסגנון האמנות הנאיבית את הווי החיים בעיירה היהודית במזרח אירופה בטרם השואה.

חָדָשׁ!!: שטעטל ואילקס בלר · ראה עוד »

איליה (בלארוס)

איליה (בבלארוסית: Ілья, ברוסית: Илья, בפולנית: Ilia) היא עיירה בראיון וילייקה, במחוז מינסק שבבלארוס.

חָדָשׁ!!: שטעטל ואיליה (בלארוס) · ראה עוד »

איטה ילין

איטה יֶלין (1 בדצמבר 1868 – 29 באפריל 1943) הייתה מאנשי העלייה הראשונה, ממייסדי בית החולים עזרת נשים ופעילה במוסדות בני ברית.

חָדָשׁ!!: שטעטל ואיטה ילין · ראה עוד »

אידה לונסקי

אידֶה לונסקי (ביידיש: אידע לונסקי; 1889, סלונים, פלך גרודנה, רוסיה (רוסיה הלבנה) – 19 במרץ 1924, וינה, אוסטריה) הייתה מורה וסופרת ילדים בווילנה.

חָדָשׁ!!: שטעטל ואידה לונסקי · ראה עוד »

איישישוק

איישישוֹק (או לעיתים אישישוק, כך ביידיש איישישאָק; בליטאית: Eišiškės, בפולנית: Ejszyszki, ברוסית: Эйшишки) היא עיר ברשות מקומית שלצ'ינינקאי שבמחוז וילנה בליטא (כ-60 ק"מ דרום-דרום-מערבית לווילנה), על גבול בלארוס.

חָדָשׁ!!: שטעטל ואיישישוק · ראה עוד »

אייזיק מאיר דיק

אייזיק מאיר דִיק, אָמָ"ד (באנגלית: Isaac Mayer Dick; 1807 – 1893) היה משכיל וסופר יהודי-ליטאי, שכתב ביידיש ובעברית.

חָדָשׁ!!: שטעטל ואייזיק מאיר דיק · ראה עוד »

נס בעיירה

נס בעיירה או טופלה טוטוריטו (בגרסה האנגלית: Topelle) הוא סרט מוזיקלי ישראלי, סרט לכל המשפחה, משנת 1968 בבימויו של ליאו פילר ובהפקתו של מנחם גולן.

חָדָשׁ!!: שטעטל ונס בעיירה · ראה עוד »

נתן מיליקובסקי

הרב נתן מיליקובסקי (כ"ו באב תרל"ט, 15 באוגוסט 1879 – א' באדר א' תרצ"ה, 4 בפברואר 1935) היה רב, מחנך ופעיל ציוני.

חָדָשׁ!!: שטעטל ונתן מיליקובסקי · ראה עוד »

נתן אקסלרוד

יצחק כץ. תצלום מעזבון בת שבע ויצחק כץ, מרכז המידע לאמנות ישראלית, מוזיאון ישראל, ירושלים נתן אקסלרוד ורעייתו לאה, שנות ה-50 לערך נתן אקסלרוד (7 באפריל 1905 – 6 באוקטובר 1987) היה מאבות תעשיית הקולנוע בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: שטעטל ונתן אקסלרוד · ראה עוד »

נתן עק

נתן עֶק (Natan Eck; לימים גם בשם מעוברת: נתן עקרון; 19 במרץ 1896, יאנוב, גליציה, אוסטריה – 22 בפברואר 1982, תל אביב) היה פעיל ציוני בתנועת "גורדוניה", מורה, עיתונאי, מסאי והיסטוריון.

חָדָשׁ!!: שטעטל ונתן עק · ראה עוד »

נתן שפיגל

נתן שְׁפִּיגֶל (12 בדצמבר 1905 – 4 בספטמבר 1995) היה סופר, חוקר ומתרגם בתחום הלימודים הקלאסיים.

חָדָשׁ!!: שטעטל ונתן שפיגל · ראה עוד »

נתן גרדי

נתן נטע גרדי (גורודזייסקי) (י' בתמוז תרס"א, 1901, מיר, רוסיה הלבנה - ט"ז באייר תש"מ, מאי 1980, פתח תקווה, ישראל) היה פעיל ציבור ציוני ואיש הפועל המזרחי וההתיישבות הדתית.

חָדָשׁ!!: שטעטל ונתן גרדי · ראה עוד »

נתן גורן

חתימתו של נתן גורן נתן גורן (משמאל), יחד עם שאול טשרניחובסקי וצמח פלדשטיין, צולם בקובנה, ב-1927 בערך נתן גוֹרֶן (במקור גרינבּלַט, גרינבלאט, ה' בטבת תרמ"ז, ינואר 1887 – 26 בפברואר 1956, תל אביב) היה סופר, עיתונאי, מסאי ומבקר יידי ועברי, מחנך עברי ופעיל ציוני בליטא וביישוב, איש תנועת העבודה.

חָדָשׁ!!: שטעטל ונתן גורן · ראה עוד »

נח פניאל

נח פְּנִיאֵל (במקור פלנטובסקי; 25 בנובמבר 1905, קרטוז-ברזה, פלך גרודנו, האימפריה הרוסית – 2 בנובמבר 1993, חיפה) היה משורר וסופר, מתרגם, מורה ועורך עברי.

חָדָשׁ!!: שטעטל ונח פניאל · ראה עוד »

נחמן מברסלב

רבי נחמן מברסלב (א' בניסן ה'תקל"ב, 4 באפריל 1772 – י"ח בתשרי ה'תקע"א, 16 באוקטובר 1810) היה מייסד חסידות ברסלב והאדמו"ר היחיד שלה.

חָדָשׁ!!: שטעטל ונחמן מברסלב · ראה עוד »

נחמן מיפלב

נחמן מִיפֶלֶב (בכתיב יידי: מיפעלעוו; 16 במאי 1886 – 29 באוגוסט 1937) היה סופר יידי ועברי, מחנך ועורך בפולין.

חָדָשׁ!!: שטעטל ונחמן מיפלב · ראה עוד »

נחמן אביגד

נחמן אביגד (רייס) (Avigad; כ"ה באלול תרס"ה, 25 בספטמבר 1905 – כ"ג בשבט תשנ"ב, 28 בינואר 1992, ירושלים) היה ארכאולוג ישראלי.

חָדָשׁ!!: שטעטל ונחמן אביגד · ראה עוד »

נחמן קרוכמל

נחמן קְרוֹכְמַל (רָנָ"ק; נכתב גם קרוכמאל; ז' באדר ה'תקמ"ה, 17 בפברואר 1785 – א' באב ה'ת"ר, 31 ביולי 1840) היה הוגה דעות והיסטוריון יהודי, מהבולטים שבאנשי תנועת ההשכלה בגליציה וממייסדי תנועת חכמת ישראל; נאמר עליו שהיה "פילוסוף היהדות השיטתי המסכם והמשפיע ביותר של ההשכלה".

חָדָשׁ!!: שטעטל ונחמן קרוכמל · ראה עוד »

נחמן תמיר

נחמן (נְיוֹמָה) תמיר (מירְסקי) (16 באוגוסט 1913 – 21 בספטמבר 1999) היה פעיל ציוני סוציאליסטי בפולין ובארץ ישראל, ממנהלי ההסתדרות הכללית, עיתונאי ועורך ישראלי.

חָדָשׁ!!: שטעטל ונחמן תמיר · ראה עוד »

נחום מליץ

נחום מליץ (מֶלצַן) (כ' באייר תרנ"א, 28 במאי 1891 – 16 בנובמבר 1964) היה עיתונאי ומתרגם ישראלי, חבר מערכת "דבר".

חָדָשׁ!!: שטעטל ונחום מליץ · ראה עוד »

נחום סוקולוב

נחום ט' סוקולוב (בכתיב יידי: סאָקאָלאָוו; 10 בינואר 1859, וישוגרוד, ליד פלוצק – 17 במאי 1936, לונדון) היה נשיא ההסתדרות הציונית העולמית החמישי, סופר, מתרגם, עיתונאי, עורך "הצפירה", חוקר, מנהיג ציוני ומדינאי.

חָדָשׁ!!: שטעטל ונחום סוקולוב · ראה עוד »

נחום פינגר

נחום פינגר (נולד ב-30 בנובמבר 1939) הוא פרופסור מן המניין (אמריטוס) ומראשוני המחלקה להנדסת תעשייה וניהול באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

חָדָשׁ!!: שטעטל ונחום פינגר · ראה עוד »

נחום טברסקי

נחום טְבֶרְסקי (ט"ו בחשוון תרמ"ה, 3 בנובמבר 1884, סְקְוִוירַה, פלך קייב, האימפריה הרוסית (אוקראינה) – 10 באוקטובר 1953, תל אביב) היה איש העלייה השנייה, פעיל ציוני במולדובה, אז חלק מהאימפריה הרוסית ומו"ל ארץ-ישראלי.

חָדָשׁ!!: שטעטל ונחום טברסקי · ראה עוד »

נחום גולדמן

נחום גולדמן (יושב באמצע) נחום גולדמן בשיחה עם חיים ויצמן בשנת 1935 משמאל: משה שרת, מרים פרוינד, לואי ליפסקי ונחום גולדמן נחום גולדמן (10 ביולי 1895 – 29 באוגוסט 1982) היה מנהיג יהודי וציוני, ממייסדי הקונגרס היהודי העולמי ונשיאו שנים רבות, ומן הפעילים הבולטים למען השגת רוב בעצרת האו"ם להחלטת החלוקה והסכם השילומים.

חָדָשׁ!!: שטעטל ונחום גולדמן · ראה עוד »

נגד רצון האבות

נגד רצון האבות (ברוסית: Против воли отцов) הוא סרט ראינוע סובייטי מסוג דרמה בבימויו של יבגני איבנוב-ברקוב אשר הופק בשנת 1926 ויצא לאקרנים ב-1927.

חָדָשׁ!!: שטעטל ונגד רצון האבות · ראה עוד »

נהר טוב

נהר טוב (יידיש: נהרטב, נגרטב. כיום: ברזניגובטה, אוקראינית, Березнегувате) הייתה מושבה חקלאית בפלך חרסון (מחוז מיקולאייב כיום), חלק מיהדות פלך חרסון.

חָדָשׁ!!: שטעטל ונהר טוב · ראה עוד »

נובוסליצה

נובוסליצה (באוקראינית: Новоселиця, נובוסליציה; ברומנית: Noua Suliță, נואה סוליצה; ברוסית: Новоселица; ביידיש: נאוואסעליץ) היא עיר במערב אוקראינה במחוז צ'רנוביץ, על הגדה המערבית של נהר הפרוט.

חָדָשׁ!!: שטעטל ונובוסליצה · ראה עוד »

ניסן טורוב

ניסן טוּרוֹב (Nissan Turov או Touroff; ו' באלול תרל"ז, 15 באוגוסט (לפי הלוח היוליאני: 2 באוגוסט) 1877 – י"ג בניסן תשי"ג, 29 במרץ 1953) היה מורה ופדגוג, פסיכולוג, סופר עיתונאי, עורך ומתרגם עברי יליד רוסיה, העורך הראשון של עיתון "חדשות הארץ", ממייסדי בית המדרש למורות ביפו (מוסד חובבי ציון) ע"ש א"ל לוינסקי ומנהלו הראשון, מנהל בית המדרש למורים בבוסטון ופרופסור במכון היהודי לדת בניו יורק.

חָדָשׁ!!: שטעטל וניסן טורוב · ראה עוד »

נישואי בהלה

נישואי בהלה היו נישואים חפוזים שנערכו לקטינים יהודים באימפריה הרוסית בשנת 1835, בעקבות שמועות עקשניות על צו מלכותי שעומד להתפרסם בעניין העלאת גיל המינימום הנדרש לנישואים.

חָדָשׁ!!: שטעטל ונישואי בהלה · ראה עוד »

ניח"ח

סמל חברת ניח"ח "נִיחֹ"חַ – ניגוני חסידי חב"ד־ליובאוויטש" היה ארגון של חסידות חב"ד שעסק בשימור ניגוניה של החסידות.

חָדָשׁ!!: שטעטל וניח"ח · ראה עוד »

סמרגון

סמרגון (בבלארוסית: Смаргонь, ברוסית: Сморгонь, בפולנית: Smorgonie, בליטאית: Smurgainys, ביידיש: סמאָרגאָן) היא עיר ועיירה לשעבר במחוז גרודנו בבלארוס.

חָדָשׁ!!: שטעטל וסמרגון · ראה עוד »

סמואל דיקשטיין

סמואל דיקשטיין (באנגלית: Samuel Dickstein; 5 בפברואר 1885 – 22 באפריל 1954) היה פוליטיקאי יהודי-אמריקאי מניו יורק שכיהן בקונגרס של ארצות הברית במשך 22 שנים.

חָדָשׁ!!: שטעטל וסמואל דיקשטיין · ראה עוד »

ספר עזרא

ספר עֶזְרָא הוא ספר בתנ"ך הנמצא בסדר כתובים, ומקומו אחרי ספר דניאל ולפני ספר נחמיה.

חָדָשׁ!!: שטעטל וספר עזרא · ראה עוד »

ספרות השואה

ספרות השואה היא כלל היצירות הספרותיות המתארות את השמדת היהודים בידי הנאצים בתקופה השואה ובמיוחד בין השנים 1939–1945.

חָדָשׁ!!: שטעטל וספרות השואה · ראה עוד »

ספרי יזכור

חלק ממדפי ספרי היזכור באולם הקריאה בספריית יד ושם ספרי יזכור (ביידיש: יזכור בּיכער, ביחיד: יזכור בּוך; נקראים גם ספרי זיכרון, פנקסים או מגילות) הם קורפוס של כמה מאות ספרי זיכרון, שכל אחד מהם מוקדש לזכר אחת ממאות קהילות יהודיות שחרבו בשואה, בעיקר מיהדות מזרח אירופה, שערב מלחמת העולם השנייה הייתה התפוצה היהודית הגדולה בעולם.

חָדָשׁ!!: שטעטל וספרי יזכור · ראה עוד »

ספיח (סיפור)

"ספיח" הוא סיפור מאת חיים נחמן ביאליק, שמכיל פרקי ילדות המבוססים על חוויותיו האוטוביוגרפיות של המספר.

חָדָשׁ!!: שטעטל וספיח (סיפור) · ראה עוד »

סרט בורקס

זאב רווח, צילום מסט הסרט חגיגה בסנוקר סרט בורקס היא סוגה קולנועית שהייתה נפוצה בקולנוע הישראלי משנות השישים והשבעים עד אמצע שנות השמונים.

חָדָשׁ!!: שטעטל וסרט בורקס · ראה עוד »

סלובודקה

אזור גטו קובנה לשעבר בשכונת סלובודקה, 2005 סְלובּודְקָה (מיידיש: סלאבאדקע; מרוסית: Слободка; בפולנית: Słobódka או Wiliampol; בליטאית: Vilijampolė, "ויליאמפולה".

חָדָשׁ!!: שטעטל וסלובודקה · ראה עוד »

סטשוב

סטשוב (או סטאשוב; בפולנית: Staszów), היא עיירה בפולין, לשעבר עיירה יהודית (שטעטל), אשר תחת הכיבוש הנאצי בוצע בה רצח המוני.

חָדָשׁ!!: שטעטל וסטשוב · ראה עוד »

סדקית

מוצרי סדקית סִדְקִית או גָּלַנְטֶרְיָה (מצרפתית: Galanterie) הם מוצרי עזר קטנים לתפירה ורקמה כגון חוטים, מחטים, מסרגות, כפתורים, טלאים, אצבעונים וכדומה.

חָדָשׁ!!: שטעטל וסדקית · ראה עוד »

סדיגורה

סדיגורה, כמקובל בשפת יהודי המקום (באוקראינית: Садгора סדהורה; ברומנית: Sădăgura סדגורה; בפולנית: Sadagóra סאדגורה) - היא פרוור של עיר המחוז צ'רנוביץ שבאוקראינה, כ-6 קילומטר ממרכז העיר.

חָדָשׁ!!: שטעטל וסדיגורה · ראה עוד »

סולם יעקב (ציור, 1973)

סולם יעקב (צרפתית: Échelle de Jacob, אנגלית: Jacob's Ladder) הוא ציור משנת 1973 מאת הצייר היהודי צרפתי מארק שאגאל.

חָדָשׁ!!: שטעטל וסולם יעקב (ציור, 1973) · ראה עוד »

סוליצה

סוליצה או סוליצה רבתי (ברומנית: Sulița) הוא כפר גדול ("קומונה") ברומניה, במחוז בוטושאן שבצפון חבל מולדובה.

חָדָשׁ!!: שטעטל וסוליצה · ראה עוד »

סוליצה (יישוב כפרי)

סוליצה (ברומנית: Satul Sulița), הידוע גם לפי שמו בעבר "סוליצה-טרג" (ברומנית: Sulița-Târg, כלומר "סוליצה עיירה") הוא כיום יישוב כפרי, חלק מהכפר הגדול סוליצה (Comuna Sulița) במחוז בוטושאן, מושב המועצה שלו.

חָדָשׁ!!: שטעטל וסוליצה (יישוב כפרי) · ראה עוד »

סובאלק

מוזיאון העיר רחוב בסובאלק סובאלק (בפולנית: Suwałki; ביידיש: סואוואַלק; בליטאית: Suvalkai; בגרמנית: Suwalken) היא עיר במחוז פודלסיה (Podlasie) שבצפון־מזרח פולין.

חָדָשׁ!!: שטעטל וסובאלק · ראה עוד »

סיפורי חסידים

סיפורי חסידים (או סיפורי הצדיקים) הוא תת-סוגה ספרותית בהגיוגרפיה היהודית, המאפיינת בייחוד את החסידים, אך קיימת גם בקבוצות אחרות ביהדות, ועוסקת בעיקר בסיפורי שבח על תולדות חייו ומעשיו ונפלאותיו של צדיק מסוים.

חָדָשׁ!!: שטעטל וסיפורי חסידים · ראה עוד »

עמנואל אטקס

עמנואל אֶטְקֶס (Etkes; נולד ב-1939) הוא פרופסור אמריטוס בחוג להיסטוריה של עם ישראל ובבית הספר לחינוך של האוניברסיטה העברית בירושלים וחתן פרס ביאליק לחכמת ישראל לשנת 2010.

חָדָשׁ!!: שטעטל ועמנואל אטקס · ראה עוד »

עמנואל אולסבנגר

עמנואל אוֹלְסְבַנְגֶר לעיתים: אולסוונגר ואף אולשְבנגר או אולשוונגר (בגרמנית: Immanuel Olsvanger; ב' באייר תרמ"ח, 13 באפריל 1888, גראייבו, תחום המושב של האימפריה הרוסית (פולין) – כ"א בשבט תשכ"א, 7 בפברואר 1961, ירושלים) היה משורר, מתרגם, חוקר פולקלור, פעיל ציוני, אספרנטיסט, נואם ובלשן.

חָדָשׁ!!: שטעטל ועמנואל אולסבנגר · ראה עוד »

עמנואל רינגלבלום

שלט הנצחה לעמנואל רינגלבלום ברחוב רינגלבלום בפתח תקווה עמנואל רינגֶלבּלוּם (Emanuel Ringelblum; 21 בנובמבר 1900 בוצ'אץ', אוסטרו הונגריה – 7 במרץ 1944 ורשה, פולין) היה היסטוריון, פוליטיקאי, ועובד סוציאלי יהודי-פולני, אשר נודע בשל ספריו "רשימות מגטו ורשה", "רשימות על פליטי זבאשין", ובעיקר בשל ארכיון רינגלבלום המחתרתי מגטו ורשה.

חָדָשׁ!!: שטעטל ועמנואל רינגלבלום · ראה עוד »

עמי שמיר

עמינדב (עמי) שמיר (ט"ו בטבת תרפ"ד, 23 בדצמבר 1923 – ד' באב תשס"ט, 25 ביולי 2009) היה מתרגם, עורך, עיתונאי וסופר ישראלי.

חָדָשׁ!!: שטעטל ועמי שמיר · ראה עוד »

עץ הכוכבים

Thomas Gleb), מתוך ספר שיריו של מורגנטוי '''בײַ דער ארבעט קלינגט דאָס ליד: לידער''' (ורשה 1950) עץ הכוכבים (במקור ביידיש: מײַן פֿעטער עליע האָט אַ בוים, לדוֹדי אֵליה יש עץ) הוא שיר ילדים יידי מאת המשורר הפולני-ישראלי לייב מורגנטוי, שנכתב ב-1938, הולחן ובוצע בשנות ה-50 על ידי נח נַחבּוּש, ובשנת 1969 תורגם-עובד לעברית על ידי יורם טהרלב עבור הזמרת חוה אלברשטיין, בלחן מאת נורית הירש.

חָדָשׁ!!: שטעטל ועץ הכוכבים · ראה עוד »

ערפה

יד ציור מעשה ידי ויליאם בלייק מוצג בגלריה לאמנות בסאות'המפטון עָרְפָּה היא דמות מקראית משנית המופיעה במגילת רות.

חָדָשׁ!!: שטעטל וערפה · ראה עוד »

עזריאל שוחט

עזריאל שוחט (18 במרץ 1906 – 28 במרץ 1993) היה היסטוריון ישראלי, פרופסור באוניברסיטת חיפה.

חָדָשׁ!!: שטעטל ועזריאל שוחט · ראה עוד »

עגלון

עגלון מוביל כרכרה עם שני סוסים בווינה, אוגוסט 2021 עגלון הוא אדם שמקצועו נהיגת עגלה, רכב הנמשך על ידי סוס או פרד המיועד להסעת נוסעים או לנשיאת משא.

חָדָשׁ!!: שטעטל ועגלון · ראה עוד »

עוזר ורשבסקי

עוזר ורשבסקי (לעיתים וורשאבסקי; בכתיב יידי: וואַרשאַווסקי; 15 באפריל 1898, סוכטשוב – 10 באוקטובר 1944, אושוויץ) היה סופר יידי חשוב, אם כי לא מוכר לקהל הרחב.

חָדָשׁ!!: שטעטל ועוזר ורשבסקי · ראה עוד »

עיירתי בלז

עיירתי בֶּלז (במקור ביידיש: מיַין שטעטעלע בעלז; בתרגום הפולני: Miasteczko Bełz) הוא פזמון יידי מפורסם משנות ה-30 המבטא יחס נוסטלגי לחיים היהודיים בעיירה בלץ (באלטי) שבבסרביה (לעיתים קרובות מיוחס הפזמון בטעות לעיירה בלז שבאוקראינה) בצורת געגועים כלליים לבית הילדות ולתמימות הנעורים.

חָדָשׁ!!: שטעטל ועיירתי בלז · ראה עוד »

עיירה

העיירה פרבולד שבסלובניה. העיירה פורבו שבפינלנד. העיירה דבוס במזרח שווייץ אופקים, כשהייתה עיירת פיתוח עיירה היא סוג של יישוב אשר מרבית תושביו אינם מתפרנסים מחקלאות אך מספר התושבים בו קטן ביחס למספר התושבים בעיר.

חָדָשׁ!!: שטעטל ועיירה · ראה עוד »

עיירה יהודית

#הפניה שטעטל.

חָדָשׁ!!: שטעטל ועיירה יהודית · ראה עוד »

פאת השולחן

פְּאַת הַשֻּׁלְחָן הוא ספר מאת הרב ישראל משקלוב העוסק בהלכות ארץ ישראל ובמצוות התלויות בארץ.

חָדָשׁ!!: שטעטל ופאת השולחן · ראה עוד »

פאבולוץ'

פאבולוץ' (באוקראינית: Паволоч; ביידיש: פאַוואָלאָטשׁ) היא עיירה היושבת על מפגש הנהרות רוסטביציה ופבולוצ'קה במחוז ז'יטומיר שבאוקראינה, כ- 50 ק"מ מברדיצ'ב וכ- 110 ק"מ מקייב.

חָדָשׁ!!: שטעטל ופאבולוץ' · ראה עוד »

פאביוס שך

פאביוס שך (שאך, ש"ך; בגרמנית: Fabius Schach; 1 באוקטובר 1868, וֶקְשְׁנֶה, רוסיה – 3 באוקטובר 1942, טרזיינשטאט) היה מראשוני התנועה הציונית ומייסדיה בגרמניה.

חָדָשׁ!!: שטעטל ופאביוס שך · ראה עוד »

פנחס ספיר

פִּנְחָס סַפִּיר (קוֹזְלוֹבְסקי) (15 באוקטובר 1906 – 12 באוגוסט 1975) היה פוליטיקאי ישראלי, שר האוצר השלישי של ישראל, מהבולטים בפוליטיקה הישראלית ברבע השלישי של המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: שטעטל ופנחס ספיר · ראה עוד »

פנחס פרידמן

אחוזת הקבר של משפחת פרידמן בבית הקברות טרומפלדור פנחס פרידמן (חוטין, בסרביה, 30 בדצמבר 1865 - תל אביב,20 בדצמבר 1937) היה סוחר ופעיל ציוני, ממייסדי תל אביב.

חָדָשׁ!!: שטעטל ופנחס פרידמן · ראה עוד »

פנחס קנטורוביץ

פנחס קנטורוביץ (ביידיש: קאנטאראוויטש; לעיתים קאנטאראוויץ; הושענא רבה תרכ"ז, 10 בספטמבר 1866 – ח' בכסלו תרפ"ח, 1 בדצמבר 1927) היה מחבר ספרי מדע פופולרי וספרי לימוד, מו"ל ומוכר ספרים יהודי ורשאי.

חָדָשׁ!!: שטעטל ופנחס קנטורוביץ · ראה עוד »

פנחס שרשבסקי

ד"ר פנחס שרשבסקי פנחס שֶרֶשֶבסקי (8 ביוני 1914 – 30 ביוני 1981) היה רופא ילדים ישראלי בכיר ומגיש פינה קבועה בתוכנית הרדיו "לעקרת הבית" ברשת ב' בהנחייתה של רבקה מיכאלי.

חָדָשׁ!!: שטעטל ופנחס שרשבסקי · ראה עוד »

פנחס דשבסקי

פנחס ס' דָשֶׁבְסקי (בכתיב יידי: דאשעווסקי; ברוסית: Пинхас Израилевич Дашевский; 1879 – 1934?) היה סטודנט יהודי-רוסי ופעיל ציוני, שביצע ניסיון התנקשות בחייו של אחד המסיתים העיקריים לפוגרום קישינב.

חָדָשׁ!!: שטעטל ופנחס דשבסקי · ראה עוד »

פנחס הירשפרונג

הרב פנחס הירשפרונג (באנגלית: Pinhas Hirschprung; תרע"ב, 13 ביולי 1912 – כ"ז בטבת תשנ"ח, 25 בינואר 1998) היה רב ראשי במונטריאול, וראש ישיבת תומכי תמימים במקום.

חָדָשׁ!!: שטעטל ופנחס הירשפרונג · ראה עוד »

פניה שרגורודסקה

פַניה (פַני) (פֶייגה) (פועה) שַרְגוֹרוֹדסְקָה (בכתב לטיני: Fanny (Feiga) Schargorodska; ברוסית: Ф. Д. Шаргородская, שַרְגוֹרוֹדסְקָאיָה; 1879, אומן – 7 באפריל 1950, כ' בניסן תש"י, תל אביב) הייתה פדגוגית עברייה שפעלה ברוסיה וברית המועצות, בברלין וביישוב בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: שטעטל ופניה שרגורודסקה · ראה עוד »

פרנסס פוקס פיבן

פרנסס פוקס פיבן (באנגלית: Frances Fox Piven; נולדה ב-10 באוקטובר 1932) היא פרופסור למדעי המדינה וסוציולוגיה, אקטיביסטית וסופרת אמריקאית-יהודייה, הידועה בזכות עבודתה למען צמצום העוני והגברת אחוזי המצביעים בארצות הברית.

חָדָשׁ!!: שטעטל ופרנסס פוקס פיבן · ראה עוד »

פרענומעראנטן

פרענומעראַנטן (בעברית: חותמים-מראש; באנגלית: Pre-subscribers) משמעה ביידיש רשימה בתחילתה או בסופה של מהדורה ראשונה של ספר קודש המכילה את שמות המזמינים מראש את החיבור בטרם יצא לאור, אשר השלישו את תמורתו מראש ובכך סייעו להופעתו.

חָדָשׁ!!: שטעטל ופרענומעראנטן · ראה עוד »

פרעות פטליורה

יהודי העיירה חודורקוב, הסמוכה לז'יטומיר, בקיץ 1919. פרעות פֶּטְליוּרָה הוא הכינוי הנפוץ בספרות העברית לפוגרומים רחבי-ההיקף שהתחוללו כנגד היהודים בשטח אוקראינה בין 1917 ל-1920, ובייחוד בשנת 1919, במהלך מלחמת האזרחים ברוסיה.

חָדָשׁ!!: שטעטל ופרעות פטליורה · ראה עוד »

פרץ מרקיש

מימין לשמאל: ישראל יהושע זינגר, מלך ראוויטש, פרץ מרקיש, אורי צבי גרינברג, פרץ הירשביין ומנדל אלקין, ב-1922 פרץ מַרְקִיש (בכתיב יידיש: פּערעצ (גם: פּערעץ, פּרץ) מאַרקיש; בכתב רוסי: Перец Давидович Маркиш; 7 בדצמבר 1895, פּוֹלוֹנוֹיֶה, פלך ווהלין, האימפריה הרוסית – הוצא להורג ב-12 באוגוסט 1952 במוסקבה עם קבוצת הרוגי המלכות בברית המועצות) היה משורר, מחזאי וסופר יידי, מבכירי המשוררים היהודים בברית המועצות.

חָדָשׁ!!: שטעטל ופרץ מרקיש · ראה עוד »

פרצ'ב

פַּרְצֶ'ב (בפולנית: Parczew; ביידיש: פּאַרטשעוו, פארצווא, פארציווא; ברוסית: Парчев) היא עיירה בחבל לובלין, במזרח פולין.

חָדָשׁ!!: שטעטל ופרצ'ב · ראה עוד »

פשקוויל

חרדי קורא פשקוויל במאה שערים (2006) פסל ה"פסקוינו" ברומא פשקוויל של נטורי קרתא המגנה את חברי הקהילה שטסו לאיראן פַּשְׂקֶוויל (נכתב גם: פסקוויל; בכתיב יידי: פּאַשקעוויל) הוא כרזת קיר או כרוז ברחוב החרדי הנושאים מסר לוחמני כלפי רעיון או אדם כלשהו.

חָדָשׁ!!: שטעטל ופשקוויל · ראה עוד »

פשיסחה

פְּשִיסְחָה (גם: פשיסחא או פרשיסחא; ביידיש: פשיסכע; בפולנית: Przysucha; ברוסית: Пшисуха - שני האחרונים מבוטאים "פְּשִׁיסוּחַה") היא עיירה (בעברה שטעטל) בפרובינציית מָזוֹבְיַה שבפולין.

חָדָשׁ!!: שטעטל ופשיסחה · ראה עוד »

פלעצל

מאפייה יהודית בשכונה ב-1895 מסעדת "ג'ו גולדנבר", שנסגרה ב-2005 הפלעצל (צרפתית: Le Pletzl; מילולית: "מקום קטן") הוא האזור (הגטו) היהודי ששוכן במארה ברובע הרביעי של פריז, צרפת.

חָדָשׁ!!: שטעטל ופלעצל · ראה עוד »

פלק הלפרין

פָלְק הלפרין (הילפרין) (בכתיב יידי: פאַלק היילפערין; 1876, ניאסוויז', רוסיה (רוסיה הלבנה) – 6 במרץ 1945, תל אביב, פלשׂתינה-א"י) היה מחנך, סופר יידיש, מחזאי, סופר עברי, מתרגם ליידיש ולעברית.

חָדָשׁ!!: שטעטל ופלק הלפרין · ראה עוד »

פועלי ציון

"פועלי ציון" (בראשי תיבות: פוע"צ) הייתה מפלגה ציונית סוציאליסטית שראשיתה באגודות ציוניות סוציאליסטיות שהוקמו בשלהי המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: שטעטל ופועלי ציון · ראה עוד »

פוגרום פשיטיק

בית העלמין הדרום פוגרום פּשיטיק התרחש ב-9 במרץ 1936 נגד הקהילה היהודית בעיירה פשיטיק (Przytyk) בפולין.

חָדָשׁ!!: שטעטל ופוגרום פשיטיק · ראה עוד »

פיליפ ביאלוביץ

פיליפ ביאלוביץ ביום השנה למרד בסוביבור, 14 באוקטובר 2013 פיליפ ביאלוביץ ביום השנה למרד בסוביבור, 14 באוקטובר 2013 חתימתו של פיליפ ביאלוביץ, 10 באוגוסט 2009 כרטיס ביקור של פיליפ ביאלוביץ, 2004 פיליפ (פישל) ביאלוביץ (בפולנית: Fiszel Bialowicz; 25 בנובמבר 1929, איזביצה, פולין - 6 באוגוסט 2016, דלריי ביץ', פלורידה) היה תכשיטן אמריקאי ממוצא פולני-יהודי.

חָדָשׁ!!: שטעטל ופיליפ ביאלוביץ · ראה עוד »

פידבולוצ'יסק

פידבולוצ'יסק (באוקראינית: Підволочиськ; בפולנית: Podwołoczyska, פודבולוצ'יסקה; ביידיש: פּאָדוואָלאָטשיסק) היא עיירה בגליציה המזרחית, בנפת סאקלאט (Skałat), במחוז טרנופול, כיום במערב אוקראינה, על גדת נהר זברוץ', בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: שטעטל ופידבולוצ'יסק · ראה עוד »

צ'ראה

צ'ראה (בבלארוסית: Чарэя) הוא כפר בלארוסי במחוז משנה צ'אשניקי שבמחוז ויטבסק.

חָדָשׁ!!: שטעטל וצ'ראה · ראה עוד »

צ'ריקאו

צ'ריקאו (בבלארוסית: Чэрыкаў; ברוסית: Че́риков, צ'ריקוב; ביידיש: טשעריקאָוו) היא עיר בבלארוס, והיא מרכז מחוז-משנה צ'ריקאו במחוז מוהילב.

חָדָשׁ!!: שטעטל וצ'ריקאו · ראה עוד »

צמח פלדשטיין

ד"ר צמח פֶלדשטיין (Cemach Feldstein; בליטאית: Feldsteinas; 30 בדצמבר 1884 – 29 בדצמבר 1944) היה מחנך ופעיל ציוני ועברי יהודי ליטאי.

חָדָשׁ!!: שטעטל וצמח פלדשטיין · ראה עוד »

צנטרל

מרדכי קפלן ושלמה שרברק צֶנטרָל–מרכז (בכתיב יידי: צענטראַל; בפולנית: Central) הייתה התאגדות הוצאה לאור יהודית בולטת שפעלה בשנים 1911–1914 ו-1923–1933 ומרכזה היה בעיר ורשה.

חָדָשׁ!!: שטעטל וצנטרל · ראה עוד »

צבי אלעזר טלר

צבי אלעזר (הירש לָזָר) הלוי טֶלֶר (בכתיב היידי: טעללער; בלועזית: Hirsch Lasar Teller; 18 ביולי 1840 (י"ז בתמוז ת"ר) – 1914 או 1920) היה מחנך, סופר ומשורר, עיתונאי ומתרגם עברי; עורך כתב העת הפדגוגי העברי הראשון, "איתנים".

חָדָשׁ!!: שטעטל וצבי אלעזר טלר · ראה עוד »

צבי אביבי

צבי אביבי (רֶזניק) (כ"ה בכסלו תרנ"ה, 23 בדצמבר 1894, יאנוב, פלך מינסק, רוסיה (רוסיה הלבנה) – י"א בניסן תשכ"ו, 1 באפריל 1966, תל אביב) היה מורה, סופר וממשיל משלים עברי.

חָדָשׁ!!: שטעטל וצבי אביבי · ראה עוד »

צבי איזקסון

צבי איזקסון בשנת 1932 קברו של צבי איזקסון בנחלת יצחק שלט הנצחה למרגלית איזקסון בכניסה לקניון מרגלית-עזריאלי בהוד השרון צבי איזקסון (כ"ו בכסלו ה'תרמ"ח, דצמבר 1887 – ג' בניסן ה'תשל"ד, 26 במרץ 1974) היה מחלוצי הפרדסנות בארץ ישראל ופעיל מרכזי בארגוני האיכרים והפרדסנים בארץ ישראל, גואל אדמות, מלונאי, איש ציבור ופעיל בהסתדרות הציונים הכלליים.

חָדָשׁ!!: שטעטל וצבי איזקסון · ראה עוד »

צבי פרץ חיות

קברו של הרב צבי פרץ חיות חותמת שהוטבעה על ספריו לאחר פטירתו צבי פרץ חיוֹת (בגרמנית: Hirsch Perez Chajes; 1876 – 14 בדצמבר 1927), היה רב, היסטוריון וחוקר תנ"ך יהודי-אוסטרי, יליד גליציה.

חָדָשׁ!!: שטעטל וצבי פרץ חיות · ראה עוד »

צבי פרידלנד

צבי פרידלנד במרכז (בשורה השנייה, חמישי משמאל) ותלמידי המחזור הראשון בבית הספר הדרמטי שליד תיאטרון "הבימה" סרפנד ב-1942 (במרכז, מצביע, צבי פרידלנד) פרוג 29 בתל אביב צבי פרידלנד (10 במרץ 1898 – 1 ביוני 1967) היה במאי ושחקן תיאטרון ישראלי, ממייסדי הבימה וזוכה בפרס התיאטרון מטעם עיריית תל אביב לשנת 1966.

חָדָשׁ!!: שטעטל וצבי פרידלנד · ראה עוד »

צבי שפירר

צבי (הרש) שְפִּירֶר (1 באוגוסט 1936 – 26 בפברואר 2022) היה רופא ילדים ומומחה ישראלי לאימונולוגיה קלינית אשר העמיד דורות רבים של רופאי ילדים מומחים.

חָדָשׁ!!: שטעטל וצבי שפירר · ראה עוד »

צבי ליברמן

צבי ליברמן (ליבנה) (1 במרץ 1891 – 6 באוגוסט 1985) היה איש העלייה השנייה ותנועת העבודה, ממייסדי נהלל, וסופר ילדים עברי פורה.

חָדָשׁ!!: שטעטל וצבי ליברמן · ראה עוד »

צבי זהר

צבי זֹהר (זונֶנשיין) (לעיתים נכתב זוהר) (א' באייר תרנ"ח, 23 באפריל 1898, רוזדול, גליציה – ו' באדר תשל"ה, 16 בפברואר 1975, משמר העמק) היה מחנך ומחדש חינוכי ברוח החינוך החדש (הפרוגרסיבי), סופר ועורך ופעיל תרבות ישראלי, איש השומר הצעיר.

חָדָשׁ!!: שטעטל וצבי זהר · ראה עוד »

צבי גרא

צבי (ציצי) גרא (1 באפריל 1927 – 27 בינואר 2008) היה מצאצאי מייסדי ראשון לציון.

חָדָשׁ!!: שטעטל וצבי גרא · ראה עוד »

צבי הירש חיות

275x275 פיקסלים הרב צבי הירש חיות (בראשי תיבות: מהר"ץ חיות; בהגייה אשכנזית: "חַיֶיס"; 20 בנובמבר 1805, כ"ח בחשוון ה'תקס"ו – 12 באוקטובר 1855, ל' בתשרי ה'תרט"ז), היה אב"ד ז'ולקווה וקאליש ובעל הגהות על התלמוד.

חָדָשׁ!!: שטעטל וצבי הירש חיות · ראה עוד »

צדוק ליינמן

צדוק לֶיינמן (לעיתים נכתב לינמן) (27 בדצמבר 1904, י"ט בטבת תרס"ה – 27 בנובמבר 1973) היה מו"ל ובעל בית דפוס ישראלי, שוחר ספרות עברית, מייסד דפוס צה"ל, מייסד הוצאת הספרים "צ' ליינמן" ומייסד בית הדפוס "אוֹרצֵל" ברמת גן.

חָדָשׁ!!: שטעטל וצדוק ליינמן · ראה עוד »

ציונות סוציאליסטית

מצעד אחד במאי של הנוער העובד והלומד, 2011 בסימן 90 שנה להסתדרות העובדים הכללית. ציונות סוציאליסטית הוא זרם בתנועה הציונית שביקש לשלב את הציונות עם ערכי הסוציאליזם ולהקים בארץ ישראל חברה יהודית לאומית המבוססת על עקרונות הצדק והשוויון החברתיים.

חָדָשׁ!!: שטעטל וציונות סוציאליסטית · ראה עוד »

קמאי

קטגוריה:שמות משפחה.

חָדָשׁ!!: שטעטל וקמאי · ראה עוד »

קרפל ליפה

קרפל ליפה או ד"ר קרל קרפל ליפה (בכתיב לועזי: Karpel Lippe או Karl Karpel Lippe; שמו העברי: נתן פתחיה; 17 בנובמבר 1830, סטניסלב, גליציה – 2 באוגוסט 1915, וינה) היה רופא ופובליציסט יהודי-גליציאני שהתגורר מרבית חייו ברומניה, עסקן ומנהיג ציוני בולט ביאשי, זקן הקונגרס הציוני העולמי הראשון ונשיאו.

חָדָשׁ!!: שטעטל וקרפל ליפה · ראה עוד »

קרלין (פינסק)

קרלין (בבלארוסית: Карлін, בעבר: קרולין) הוא פרבר של העיר פינסק, בלארוס.

חָדָשׁ!!: שטעטל וקרלין (פינסק) · ראה עוד »

קלמן אהרון ברתיני

קלמן אהרון בֶּרְתִינִי (או כפי שנהג לחתום: ק. א. ברתיני) (15 ביולי 1903, בריצ'יבה, בסרביה, האימפריה הרוסית – 20 בפברואר 1995, ישראל) היה משורר עברי, סופר לילדים, עורך, מילונאי ומתרגם.

חָדָשׁ!!: שטעטל וקלמן אהרון ברתיני · ראה עוד »

קלמן שולמן

קַלמַן שוּלמַן (שולמאן; 1819 – 2 בינואר 1899) היה סופר ומתרגם עברי, מאנשי תנועת ההשכלה היהודית בווילנה.

חָדָשׁ!!: שטעטל וקלמן שולמן · ראה עוד »

קלמן ליס

תמונה להחלפה קַלמן לִיס (1901/1903, קובל, פלך ווהלין, האימפריה הרוסית – 19 באוגוסט 1942, אוטבוצק, גנרלגוברנמן (פולין הכבושה)) היה משורר וסופר יהודי בשפת היידיש.

חָדָשׁ!!: שטעטל וקלמן ליס · ראה עוד »

קלינינדורף

קלינינדורף (עד 1927: שדה מנוחה הגדולה, Больша́я Сейдемену́ха. לאחר 1944 מוכר בשם קלינינסוקויה וקליניבסקה, Кали́нинское, Калинівське ומספר הגיות דומות) היה מושב חקלאי יהודי שהוקם במסגרת ההתיישבות החקלאית בדרום אוקראינה בפלך חרסון ורוקן מתושביו היהודים ב-1941 במהלך שואת יהודי אוקראינה.

חָדָשׁ!!: שטעטל וקלינינדורף · ראה עוד »

קז'ימייז' דולני

קז'ימייז' דולני (בפולנית: Kazimierz Dolny; בפי יהודי העיר: קוזמיר דלובלין) היא עיר השוכנת על גדות הוויסלה במחוז פולאווי (Puławy) בפרובינציית לובלין שבמזרח פולין.

חָדָשׁ!!: שטעטל וקז'ימייז' דולני · ראה עוד »

קדיש סילמן

קדיש יהודה-ליב סילמן (28 בנובמבר 1880, חנוכה תרמ"א, ליטא – 13 בנובמבר 1937, ט' בכסלו תרצ"ח, ירושלים), היה מורה, משורר, סופר, מתרגם ובלשן ארץ-ישראלי, וגם מראשוני התשבצאים העבריים.

חָדָשׁ!!: שטעטל וקדיש סילמן · ראה עוד »

קהילת יהודי נובוזיבקוב

המבנה ששימש את בית הכנסת הגדול בנובוזיבקוב נובוזיבקוב (ברוסית: Новозыбков; בבלארוסית: Навазыбкаў; ביידיש: זיבקאוו, זיבקאי או נאווא זיבקאוו) היא עיירה במחוז בריאנסק במערב רוסיה, סמוך לגבול עם בלארוס ואוקראינה.

חָדָשׁ!!: שטעטל וקהילת יהודי נובוזיבקוב · ראה עוד »

קהילת יהודי לובביץ'

קהילת יהודי לובביץ' שברוסיה התקיימה החל מהמאה ה-19.

חָדָשׁ!!: שטעטל וקהילת יהודי לובביץ' · ראה עוד »

קהילת יהודי ברודי

קהילת יהודי בְּרוֹדִי (ביידיש: בראָד, נהגה "ברוֹד") היא קהילה יהודית אשכנזית, שהתקיימה בעיר ברודי שבגליציה (כיום אוקראינה) לפחות מסוף המאה ה-16 ועד הכחדתה בשואה.

חָדָשׁ!!: שטעטל וקהילת יהודי ברודי · ראה עוד »

קומיקסבא

קומיקסבא היא סדרת ספרי קומיקס לילדים שנכתבה על ידי הסופר החרדי מאיר למברסקי בשם העט מ.

חָדָשׁ!!: שטעטל וקומיקסבא · ראה עוד »

קופוסט

קוֹפּוּסְט (מיידיש: קאָפּוסט; בבלארוסית וברוסית: Копысь, "קוֹפִּיס") היא עיירה במחוז ויטבסק שבבלארוס, בקרבת נהר דנייפר.

חָדָשׁ!!: שטעטל וקופוסט · ראה עוד »

קוז'ניץ

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: שטעטל וקוז'ניץ · ראה עוד »

קוברין

פארק קוברין קוֹבּרִין (בבלארוסית: Ко́брын, מבוטא; באוקראינית: Кобринь; ברוסית: Ко́брин; ביידיש: קאָבּרין; בפולנית: Kobryń) היא עיר במחוז ברסט בבלארוס, במרכז ראיון קוברין, 52 קילומטרים מזרחית לעיר המחוז ברסט.

חָדָשׁ!!: שטעטל וקוברין · ראה עוד »

רמי קמחי

רמי קמחי (נולד ב-1958) הוא מבקר תרבות, חוקר ספרות עברית, חוקר ויוצר קולנוע ופובליציסט.

חָדָשׁ!!: שטעטל ורמי קמחי · ראה עוד »

ראסייניאי

רחוב בראסייניאי (2007) ראסייניאי (ביידיש: ראסינאי, ראסיין) היא עיר במערב ליטא, השוכנת 76 קילומטרים צפונית-מערבית לקובנה וכחמישה קילומטרים צפונה לכביש המהיר A-1, קובנה–קלייפדה.

חָדָשׁ!!: שטעטל וראסייניאי · ראה עוד »

ראצק

ראצק (בפולנית: Raczki; ברוסית: Рачки; ביידיש: ראַצק) היא עיירה (לעיתים מוגדרת ככפר) על גדות הנהר הקטן רוֹסְפּוּדַה (Rospuda), בנפת סובאלק שבמחוז פודלסיה (Podlasie) בצפון-מזרח פולין.

חָדָשׁ!!: שטעטל וראצק · ראה עוד »

ראובן פלדשוה

ראובן פֶלְדְשוּה (בן-שם) (ביידיש: פעלדשוה; בפולנית: Rubin Feldszuh; כ"ט באדר א' תר"ס, 28 בפברואר 1900 – י"ח באלול תש"מ, 30 באוגוסט 1980) היה עסקן ציבור, פעיל רוויזיוניסטי, רב, מחנך, עיתונאי ופובליציסט, מתעד, חוקר וסופר בפולין ובישראל.

חָדָשׁ!!: שטעטל וראובן פלדשוה · ראה עוד »

ראובן ליף

ראובן ליף (ליפשיץ) (באנגלית: Reuben Leaf (Lipschitz); 27 באוגוסט 1889 רוסיה (אוקראינה) – ?) היה צייר, מאייר, גרפיקאי וטיפוגרף עברי שחי בניו יורק.

חָדָשׁ!!: שטעטל וראובן ליף · ראה עוד »

ראובן בריינין

ראובן בריינין (בלועזית: Reuben Brainin; פורים ה'תרכ"ב, 16 במרץ 1862, ליאדי – י"ח בכסלו ה'ת"ש, 30 בנובמבר 1939, ניו יורק) היה סופר עברי, יידי, מבקר ספרות, פובליציסט, ביוגרף, עורך ומתרגם.

חָדָשׁ!!: שטעטל וראובן בריינין · ראה עוד »

רעיה בלטמן

| תאריך לידה.

חָדָשׁ!!: שטעטל ורעיה בלטמן · ראה עוד »

רפאל גוטמן

רפאל גוטמן (גוטמאן) (Raphael Gutman; בכתיב פולני: Rafał Gutman; 1883, סוקולי, פלך גרודנה, רוסיה (רוסיה הלבנה) – תש"ד, 1943/44, גטו ביאליסטוק) היה מחנך יהודי ורשאי, מנהל מחלקת החינוך של הקהילה היהודית בוורשה ומחבר ספרי לימוד ומתודיקה של הוראה לכיתות הנמוכות במקצועות מתמטיקה, קריאה וכתיבה ומקרא.

חָדָשׁ!!: שטעטל ורפאל גוטמן · ראה עוד »

רטנה

רטנה (באוקראינית: Ратне, בפולנית: Ratno; ביידיש: ראַטנאָ) היא עיירה במחוז קובל שבפלך ווהלין שבמערב אוקראינה.

חָדָשׁ!!: שטעטל ורטנה · ראה עוד »

רחל אוירבך

רחל אייגה אוירבך (גם: אוארבך; ביידיש: אויערבאך; 18 בדצמבר 1903 – 31 במאי 1976) הייתה עיתונאית, סופרת, מסאית, היסטוריונית דוברת יידיש ועסקנית ציבור יהודייה-פולנייה.

חָדָשׁ!!: שטעטל ורחל אוירבך · ראה עוד »

רחל ינאית בן-צבי

רחל ינאית בן־צבי (נולדה בשם גולדה לישנסקי; 3 במאי 1886 – 16 בנובמבר 1979) הייתה סופרת ומחנכת, אגרונומית בהשכלתה.

חָדָשׁ!!: שטעטל ורחל ינאית בן-צבי · ראה עוד »

רבקה בסמן בן-חיים

רבקה בַּסמַן בן-חיים (בכתיב יידי: רבֿקה באַסמאַן בן־חיים; 20 בפברואר 1925 – 22 במרץ 2023) הייתה משוררת יידיש ומורה ישראלית.

חָדָשׁ!!: שטעטל ורבקה בסמן בן-חיים · ראה עוד »

רגל קרושה

רגל קרושה (במקור גאַלע או גאַלער גם כאָלאָדעץ מרוסית: Холодец) היא מאכל יהודי מזרח-אירופי, העשוי מרגל בקר או מרגלי תרנגולות.

חָדָשׁ!!: שטעטל ורגל קרושה · ראה עוד »

רדזילוב

רדזילוב (בפולנית: Radziłów; ביידיש: ראַדזשילעווע, ראַדזשילעוו) הוא כפר (לשעבר עיירה) בפרובינציית פודלסיה שבצפון-מזרח פולין, הנמצא כ-27 ק"מ דרומית לעיירה גרייבו וכ-61 ק"מ צפונית-מערבית לבירת הפרובינציה, ביאליסטוק.

חָדָשׁ!!: שטעטל ורדזילוב · ראה עוד »

רומן וישניאק

רומן וישניאק (באנגלית: Roman Vishniac; 19 באוגוסט 1897 – 22 בינואר 1990) היה צלם יהודי-אמריקאי ממוצא רוסי שעיקר פרסומו בא לו בזכות שתיעד בצילומיו את התרבות של יהודי מרכז ומזרח אירופה לפני השואה.

חָדָשׁ!!: שטעטל ורומן וישניאק · ראה עוד »

רומנובקה

רומנובקה (באוקראינית: Романівка, רומניבקה, ברוסית: Романовка) הוא כפר במחוז מיקולאייב, בו מתגוררים 188 תושבים לפי מרשם מ-2001.

חָדָשׁ!!: שטעטל ורומנובקה · ראה עוד »

רוזוודוב

מבנה בית הכנסת ברוזוודוב רוזוודוב (בפולנית: Rozwadów; ביידיש: ראָזוועדאָוו) הוא פרוור של סטאלובה וולה שבפולין.

חָדָשׁ!!: שטעטל ורוזוודוב · ראה עוד »

רוברט נוזיק

רוברט נוזיק (באנגלית: Robert Nozick; 16 בנובמבר 1938 – 23 בינואר 2002) היה פילוסוף יהודי-אמריקאי ופרופסור באוניברסיטת הרווארד, ונשיא האגודה הפילוסופית האמריקאית.

חָדָשׁ!!: שטעטל ורוברט נוזיק · ראה עוד »

רכבת החיים

רכבת החיים (בצרפתית: Train de vie) הוא סרט קולנוע צרפתי בבימויו של ראדו מיכאילאנו (Radu Mihăileanu).

חָדָשׁ!!: שטעטל ורכבת החיים · ראה עוד »

ריקוד יהודי

פסטיבל מים, קיבוץ רמת יוחנן ריקוד יהודי הוא ריקוד המזוהה עם יהודים ויהדות.

חָדָשׁ!!: שטעטל וריקוד יהודי · ראה עוד »

שמ"ר

יעקב אפשטיין משנת 1902 נחום-מאיר שַייקֶביץ' (ביידיש: נחום-מאיר שײַקעוויטש; 18 בדצמבר 1849 ניאסוויז' – 25 בנובמבר 1905, ניו יורק), הידוע גם בשם העט שמ"ר (מבוטא "שוֹמר"), היה סופר מחזאי יידי שחי ברוסיה ובשנותיו האחרונות בארצות הברית.

חָדָשׁ!!: שטעטל ושמ"ר · ראה עוד »

שמעון משה דיסקין (לכוביץ')

הרב שמעון משה דיסקין (ט"ו באדר תרל"ב, 1872 - א' בתשרי תרצ"א, 1930) היה רבה של לכוביץ'.

חָדָשׁ!!: שטעטל ושמעון משה דיסקין (לכוביץ') · ראה עוד »

שמעון פרס

סרטונים שמעון פרס – וידאו שמעון פֶּרֶס (2 באוגוסט 1923, כ' באב ה'תרפ"ג – 28 בספטמבר 2016, כ"ה באלול ה'תשע"ו) היה פוליטיקאי ומדינאי ישראלי, שכיהן כנשיאהּ התשיעי של מדינת ישראל וכראש ממשלתה השמיני.

חָדָשׁ!!: שטעטל ושמעון פרס · ראה עוד »

שמעון ראבידוביץ'

שמעון רָאבִידוֹבִיץ' (רבידוביץ; ביידיש: שמעון ראַווידאָוויטש; בפולנית: Simon Rawidowicz; ד' בחשוון תרנ"ז, 11 באוקטובר 1896, גְרַיֶיבוֹ, פלך סובאלק, האימפריה הרוסית – כ"ב תמוז תשי"ז, 23 ביולי 1957, וולת'ם, מסצ'וסטס) היה הוגה דעות, היסטוריון, סופר וחוקר עברי.

חָדָשׁ!!: שטעטל ושמעון ראבידוביץ' · ראה עוד »

שמעון ביחובסקי

ביחובסקי עם אורי ניסן גנסין 1905 שמעון ביחובסקי (1880, פוצ'פ – ג' בסיוון תרצ"ב, 7 ביוני 1932, קישינב) היה מו"ל עברי, מבקר ועיתונאי.

חָדָשׁ!!: שטעטל ושמעון ביחובסקי · ראה עוד »

שמריהו לוין

שמריהו לוין (על חלק ממכתביו הוא חתם בשם: שמריה הלוי; בכתיב יידי: לעווין; בכתיב רוסי: Шмарьяху Левин).

חָדָשׁ!!: שטעטל ושמריהו לוין · ראה עוד »

שמשון מלצר

שמשון מֶלְצֶר (כ"ח בשבט תרס"ט, 19 בפברואר 1909 – 27 באוגוסט 2000, כ"ו באב תש"ס) היה משורר ומתרגם עברי.

חָדָשׁ!!: שטעטל ושמשון מלצר · ראה עוד »

שמשון רוזנבאום

שמשון רוזנבאום מיכל רבינוביץ, אברהם קפלן (שביעי מימין), יצחק יוסף ברגר (חמישי משמאל), חיים תנעזר (שני משמאל) שמשון רוזנבאום (לעיתים כמו בלועזית, שמעון; בעברית לרוב על דרך היידיש: רוזנבוים; ברוסית: Семён Яковлевич Розенбаум, סמיון יקובלביץ' רוזנבאום; בליטאית: Simonas Rozenbaumas, סימונאס רוזנבאומאס; לעיתים Šimšonas, Simanas, Simas; 21 ביולי 1860, פינסק – 6 בדצמבר 1934, תל אביב) היה עורך דין ומדינאי יהודי-ליטאי, מראשי הציונים במינסק, המארגן העיקרי של ועידת מינסק, חבר הדומה הממלכתית הראשונה של האימפריה הרוסית (1906–1907), חבר בסיימאס המכונן (1920–1922) ובסיימאס השני (1923–1925) של ליטא והשר לענייני יהודים בממשלת ליטא, חבר הוועד הפועל הציוני הגדול, וקונסול ליטא בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: שטעטל ושמשון רוזנבאום · ראה עוד »

שמחה אסף

הרב פרופ' שמחה אסף שני משמאל, עם השופטים הראשונים של בית המשפט העליון, ספטמבר 1948 הרב פרופ' שמחה אסף (ט' בתמוז תרמ"ט, 8 ביולי 1889 – י' בחשוון תשי"ד, 18 באוקטובר 1953) היה רב, היסטוריון ומשפטן ישראלי, אשר שימש גם כראש ישיבה באודסה.

חָדָשׁ!!: שטעטל ושמחה אסף · ראה עוד »

שמחה זיסל זיו

רבי שמחה מרדכי זיסקינד זיו (תקפ"ד, 1824 – ח' באב תרנ"ח, 26 ביולי 1898), היה מגדולי תלמידיו של רבי ישראל מסלנט ומראשי תנועת המוסר, עמד בראש ה"תלמוד תורה" בקלם.

חָדָשׁ!!: שטעטל ושמחה זיסל זיו · ראה עוד »

שמחה בונים מפשיסחה

קברו של שמחה בונים מפשיסחא בעיירה פשיסחה שבפולין רבי שמחה בּוּנֶים בונהורד מפשיסחה (תקכ"ה, 1765 / תקכ"ז 1767 – י"ב באלול ה'תקפ"ז, 1827) היה אדמו"ר, ממשיך דרכו של היהודי הקדוש מפשיסחה.

חָדָשׁ!!: שטעטל ושמחה בונים מפשיסחה · ראה עוד »

שמחה בונים קאליש

הרב שמחה בונים קאליש (תרי"א – ב' בשבט תרס"ז 17 בינואר 1907) היה אחד מאדמו"רי וורקא.

חָדָשׁ!!: שטעטל ושמחה בונים קאליש · ראה עוד »

שמחה וילקומיץ

שמחה וילקומיץ קברו של שמחה וילקומיץ שמחה חיים וילקומיץ (ט' בתשרי תרל"ב, ספטמבר 1871 – ט"ו בניסן תרע"ח, מרץ 1918) היה מראשוני המורים העבריים ברחובות ובמושבות הגליל.

חָדָשׁ!!: שטעטל ושמחה וילקומיץ · ראה עוד »

שמואל משה מלמד

ד"ר שמואל משה (מקס) מלמד (לרוב בראשי תיבות: ש"מ מלמד; Samuel Max (Shmuel Moshe) Melamed; דצמבר 1885, וילקובישק, פלך סובאלק, האימפריה הרוסית (ליטא) – 1938, ניו יורק) היה סופר והוגה דעות, חוקר פילוסופיה והיסטוריה של הפילוסופיה, עיתונאי, פובליציסט ועורך עיתונים בעברית, בגרמנית, ביידיש ובאנגלית.

חָדָשׁ!!: שטעטל ושמואל משה מלמד · ראה עוד »

שמואל מיקוניס

שמואל מִיקוּנִיס (10 באוגוסט 1903 – 20 במאי 1982, כ"ז באייר תשמ"ב) היה פוליטיקאי ישראלי ואחד מהמנהיגים הקומוניסטים היהודים הבולטים בישראל.

חָדָשׁ!!: שטעטל ושמואל מיקוניס · ראה עוד »

שמואל אליעזר זילברמן

הרב שמואל אליעזר זילברמן -שמולייזר הנגר שמואל אליעזר זילברמן מוכר גם בתור שמולייזר הנגר (ה'תרי"א, 1851, פינסק ברוסיה – ה'תר"פ, 1920, ירושלים) היה איש ציבור ירושלמי, מן הבולטים בבעלי המלאכה היהודים שעסקו במלאכה ואומנות העץ בירושלים בשלהי המאה ה-19 ובראשית המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: שטעטל ושמואל אליעזר זילברמן · ראה עוד »

שמואל אלישיב

שמואל אלישיב (פרידמן) (11 באוקטובר 1899 – 20 ביוני 1955) היה איש ציבור בליטא וביישוב, ודיפלומט שכיהן כשגריר ישראל בברית המועצות.

חָדָשׁ!!: שטעטל ושמואל אלישיב · ראה עוד »

שמואל נבון

שמואל נבון (קליגמאן) (ה' באלול תרס"ד, 16 באוגוסט 1904 – 7 באפריל 1996) היה מחנך, סופר, מלחין ומחזאי ישראלי.

חָדָשׁ!!: שטעטל ושמואל נבון · ראה עוד »

שמואל ניסן גודינר

שמואל ניסן גוֹדִינֶר (בכתיב יידי: גאָדינער; ברוסית: Шмуэль Нисан Годинер; 1893, טלחאני, בלארוס – 1941/1942, בקרבת מוסקבה) היה משורר, מחזאי, מתרגם וסופר יידי.

חָדָשׁ!!: שטעטל ושמואל ניסן גודינר · ראה עוד »

שמואל פינלס

שמואל פּינלס (או פינלש; בזמנו נכתב פיניליש; בלועזית: Samuel Pineles; 23 ביולי 1843, ברודי, גליציה – 1928, גאלאץ, רומניה) היה נדבן ופעיל ציוני דתי, הרוח החיה בארגון קונגרס פוקשאן ונשיאו ומזכיר הוועד המרכזי ליישוב ארץ ישראל וסוריה, פעיל בכל ישראל חברים ברומניה.

חָדָשׁ!!: שטעטל ושמואל פינלס · ראה עוד »

שמואל שרירא (שרייר)

שרירא (שני מימין) בגימנסיה לעם – לימים גימנסיה נורדיה שמואל שרירא (שְׁרַיֶיר) (בכתיב יידי: שרייער; 1883 – מאי 1944) היה סופר, חוקר מקרא ואתנוגרפיה, מחנך ומחבר ספרי לימוד חלוציים.

חָדָשׁ!!: שטעטל ושמואל שרירא (שרייר) · ראה עוד »

שמואל שבח קנטורוביץ

שמואל שֶבַח בן זאב קַנטורוביץ (נכתב לעיתים קנטרוביץ) (בכתיב יידי: קאַנטאָראָוויטץ (נכתב גם קאנטאראוויץ, קאנטאראוויטש); ברוסית: С. Ш. Канторовичъ (כתיב שלפני הרפורמה); בפולנית: Sz. Sz. Kantorowicz; תרל"א, 1871, מריאמפולה – כ"ז/כ"ח בטבת תרצ"א, 16/17 בינואר 1931 ורשה) היה מורה, מדקדק עברי ומחברי ספרי דקדוק.

חָדָשׁ!!: שטעטל ושמואל שבח קנטורוביץ · ראה עוד »

שמואל לייב שניידרמן

שמואל לייב שניידרמן (בכתיב יידי: שניידערמאן; 15 ביוני 1906 – 8 באוקטובר 1996) היה עיתונאי וסופר יהודי פולני־אמריקאי.

חָדָשׁ!!: שטעטל ושמואל לייב שניידרמן · ראה עוד »

שמואל טשרנוביץ

שמואל טשרנוביץ (צ'רנוביץ'; נודע בשם העט "ספוג"; 13 בדצמבר 1879, כ"ח בכסלו תר"מ – 30 ביולי 1929, כ"ב בתמוז תרפ"ט) היה סופר, עיתונאי ופעיל ציבור.

חָדָשׁ!!: שטעטל ושמואל טשרנוביץ · ראה עוד »

שמואל ז'יטומירסקי

שמואל זִ'יטוֹמִירְסקי (בפולנית: Szmuel Żytomirski; 16 בספטמבר 1900 – ? 1944) היה אישיות ידועה בקרב הציבור היהודי בלובלין בטרם ובמהלך מלחמת העולם השנייה, ואביו של הניו ז'יטומירסקי.

חָדָשׁ!!: שטעטל ושמואל ז'יטומירסקי · ראה עוד »

שמואל חיים לנדוי

שמואל חיים לנדוי (שח"ל; ט"ו בשבט ה'תרנ"ב, 13 בפברואר 1892 – ט"ו בסיוון ה'תרפ"ח, 3 ביוני 1928) היה הוגה דעות ממנהיגי תנועת הפועל המזרחי.

חָדָשׁ!!: שטעטל ושמואל חיים לנדוי · ראה עוד »

שמואל בלום

ספינקס הגדול של גיזה, מצרים, תחילת המאה ה-20 שמואל בלום נואם בוועידת היסוד של מוסד 'אוהל שם' בתל אביב, לצד י"ח רבניצקי (ראשון מימין) וחיים נחמן ביאליק (שלישי מימין). ל"ג בעומר תרפ"ח (1928) בנין "אהל שם" בשנת 2012 שמואל בלום (משמאל) וחתנו הרב ד"ר שלום צבי דוידוביץ (מימין) בפילדלפיה, שנות ה-20 של המאה ה-20 שמואל (סם) שמעון בלום (באנגלית: Samuel S. Bloom; 25 בדצמבר 1860, וילקומיר, ליטא – 10 באוקטובר 1941, י"ח באלול ה'תש"א, תל אביב, ארץ ישראל) היה איש ציבור יהודי, נדבן ציוני, מראשי הקונגרס היהודי האמריקאי, תעשיין וממציא.

חָדָשׁ!!: שטעטל ושמואל בלום · ראה עוד »

שמואל גולן

שמואל (מילק) גולן (גולדשיין) (2 במרץ 1901 – 26 במרץ 1960) היה איש חינוך, מתרגם ופסיכואנליטיקאי, ממנהיגי תנועת "השומר הצעיר", ממייסדי קיבוץ בית אלפא, תאורטיקן של החינוך המשותף ומאבותיו, ממייסדי ומכווני מפעל החינוך בקיבוץ הארצי השומר הצעיר.

חָדָשׁ!!: שטעטל ושמואל גולן · ראה עוד »

שמואל הלקין

62. שמואל הַלְקִין (ביידיש: האַלקין; בכתיב יידי סובייטי: שמועל האלקינ; ברוסית: Самуил Залманович Галкин, סמוּאיל זלמנוביץ' גַלקין; 5 בדצמבר 1897 – 21 בספטמבר 1960) היה משורר ומחזאי יהודי-סובייטי שכתב ביידיש.

חָדָשׁ!!: שטעטל ושמואל הלקין · ראה עוד »

שמואל וודניצקי

ישראל שמואל ווֹדניצקי (בכתיב יידי: וואָדניצקי; בפולנית: Szmul Wodnicki; 1895 – 2 בינואר 1980) היה צייר ישראלי נאיבי ממוצא פולני.

חָדָשׁ!!: שטעטל ושמואל וודניצקי · ראה עוד »

שמואל יוסף עגנון

שְׁמוּאֵל יוֹסֵף עַגְנוֹן, ובראשי תיבות שַׁ"י עַגְנוֹן (נולד: שמואל יוסף הלוי טשאטשקיס, בתעתיק מודרני: צַ'צְ'קֶס; י"ח באב ה'תרמ"ז, 8 באוגוסט 1887 – י"א באדר א' ה'תש"ל, 17 בפברואר 1970) היה מגדולי הסופרים העבריים בעת החדשה.

חָדָשׁ!!: שטעטל ושמואל יוסף עגנון · ראה עוד »

שאול חיות

שאול חיות (בגרמנית: Saul Chajes; 15 במאי 1884, ברודי, גליציה – 15 במרץ 1935, וינה) היה ארכיונאי, ספרן וביבליוגרף יהודי אוסטרי.

חָדָשׁ!!: שטעטל ושאול חיות · ראה עוד »

שני קוני למל (סרט)

שני קוני למל הוא סרט ישראלי קומי משנת 1966, המבוסס על תרגום המחזמר היידי "שני קוני למל" של אברהם גולדפדן.

חָדָשׁ!!: שטעטל ושני קוני למל (סרט) · ראה עוד »

שניאור זלמן ביחובסקי

אברהם אוֹסְטְשֶגָה ד"ר שניאור זלמן (זיגמונט) הכהן בּיחוֹבסקי (בפולנית: Zygmunt Bychowski; כ"ו באב תרכ"ה, 18 באוגוסט 1865, קוֹרֶץ, פלך ווהלין, האימפריה הרוסית (אוקראינה) – ד' בתשרי תרצ"ה, 19 בספטמבר 1934, ורשה, פולין) היה נוירולוג, גנטיקאי ועסקן ציבורי וחברתי יהודי פולני, חבר מועצת העיר ורשה (1923–1934), פעיל ציוני, ציר בקונגרס הציוני הראשון.

חָדָשׁ!!: שטעטל ושניאור זלמן ביחובסקי · ראה עוד »

שניאור וסרמן

שְׁנֵיאור וַסֶרמַן (בכתיב יידי: שניאור (שנייער) וואַסערמאַן; בכתב לטיני: Shneur Vaserman; 1899, אודלדו, האימפריה הרוסית (פולין) – 19 במאי 1982, בואנוס איירס, ארגנטינה) היה משורר יידיש והומוריסטן, שכתב שירה לילדים ולקוראים מבוגרים.

חָדָשׁ!!: שטעטל ושניאור וסרמן · ראה עוד »

שקלוב

שְקְלוֹב (בבלארוסית: Шклоў, ברוסית: Шклов, ביידיש: שקלאָוו) היא עיר קטנה במחוז מוהילב שבמזרח בלארוס, על גדת נהר דנייפר, כ-35 ק"מ צפונית למוהילב.

חָדָשׁ!!: שטעטל ושקלוב · ראה עוד »

שקי (פירושונים)

קטגוריה:שמות משפחה.

חָדָשׁ!!: שטעטל ושקי (פירושונים) · ראה עוד »

שרגא פייבל פרנקל

ד"ר שרגא פייבל פרנקל (בכתיב יידי: פרענקעל; כ"ז בכסלו תרל"ו, 25 בדצמבר 1875 וסיליקוב, האימפריה הרוסית – י"ט באדר ה'תרצ"ג, 17 במרץ 1933, ניס, צרפת), שנודע בשם העט בַּר־טוֹבִיָּה, היה מורה, מתרגם, ומבקר עברי.

חָדָשׁ!!: שטעטל ושרגא פייבל פרנקל · ראה עוד »

שרגא פייבל קלעי

שרגא פייבֶל קלעי (שְליידֶר) (י"ז בחשוון תרס"ב, 30 באוקטובר 1901, בוברקה (בויבריק), גליציה, אוסטריה – י"ט בתשרי תשכ"ה, 25 בספטמבר 1964, ירושלים) היה מחנך ישראלי, מורה למתמטיקה ולפיזיקה בגימנסיה העברית בירושלים, מפקח על בתי ספר תיכונים ומנהל המחלקה לבחינות במשרד החינוך.

חָדָשׁ!!: שטעטל ושרגא פייבל קלעי · ראה עוד »

שרגא פייבל דנציגר

רבי שרגא פייבל דנציגר (נפטר כ"ב בתשרי תר"ט, 19 באוקטובר 1848) מגריצא, היה אדמו"ר ורב פולני, מנהיג חסידי וורקא לאחר פטירת רבי יצחק מוורקא.

חָדָשׁ!!: שטעטל ושרגא פייבל דנציגר · ראה עוד »

שרה נשמית

שרה שְׁנֵר (לבית דוּשׁניצקי; 12 במרץ 1913 – 22 בספטמבר 2008), שנודעה בשם העט שרה נִשְׁמִית, הייתה פרטיזנית, סופרת וחוקרת השואה, ישראלית ילידת פולין, ממייסדי קיבוץ לוחמי הגטאות, הידועה גם בשל הספר לבני הנעורים שכתבה, "הילדים מרחוב מאפו".

חָדָשׁ!!: שטעטל ושרה נשמית · ראה עוד »

שרה בת-טובים

שרה בת-טובים (בהגייה אשכנזית: "שׂוֹרֶה בַּס טוֹיְבִים"; סוף המאה ה-17 – ראשית המאה ה-18) היא מחברת שניים מספרי התחינות הנפוצים ביותר בקרב נשות יהדות אשכנז.

חָדָשׁ!!: שטעטל ושרה בת-טובים · ראה עוד »

שלמה מנדלקרן

ד"ר שלמה מנדלקרן (בכתיב יידי: מאַנדעלקערן; ט"ז בניסן תר"ו, 12 באפריל 1846, מלינוב, פלך ווהלין, האימפריה הרוסית – ט"ו באדר ב' תרס"ב, 24 במרץ 1902, וינה, אוסטריה (שם בדוי מינדלוףף)), חוקר מקרא וטקסטים, סופר ומשורר יהודי, מחבר הקונקורדנציה לתנ"ך "היכל הקודש".

חָדָשׁ!!: שטעטל ושלמה מנדלקרן · ראה עוד »

שלמה פוליצ'ק

הרב שלמה פּולְיַצֶ'ק (נכתב גם פוליאצ'ק; כונה העילוי ממייצ'יט; כ"ח בכסלו ה'תרל"ח - כ"א בתמוז ה'תרפ"ח, 5 בדצמבר 1877 – 8 ביולי 1928) היה למדן ליטאי מפורסם, ראש ישיבות לידא ורבנו יצחק אלחנן.

חָדָשׁ!!: שטעטל ושלמה פוליצ'ק · ראה עוד »

שלמה שילר

שלמה שִילֶר (15 באוקטובר 1862 – 31 באוקטובר 1925, י"ג בחשוון תרפ"ו) היה מורה, מחנך, איש ציבור והוגה דעות ציוני בגליציה, באימפריה הרוסית ובארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: שטעטל ושלמה שילר · ראה עוד »

שלמה זלמן אריאל

שלמה זלמן אריאל (ליבוביץ) (1895 – 19 באוגוסט 1970) היה מחנך וסופר ישראלי, מחבר ספרי אגדות וסיפורים ועורך אנציקלופדיות.

חָדָשׁ!!: שטעטל ושלמה זלמן אריאל · ראה עוד »

שלמה ברנשטיין

שלמה ברנשטיין (11 בפברואר 1886 – מרץ 1968, ט"ז באדר תשכ"ח) היה צייר ישראלי.

חָדָשׁ!!: שטעטל ושלמה ברנשטיין · ראה עוד »

שלמה דובנא

רבי שלמה דוּבְּנָא (או שלמה מדובנא; נהגה (ולעיתים נכתב) דוּבְּנוֹ; בראשי תיבות: רש"ד; אוקטובר 1738 – 26 ביוני 1813) היה משורר ובלשן עברי, פרשן מקרא, שותפו של משה מנדלסון בכתיבת "הביאור", היה גם אספן ספרים.

חָדָשׁ!!: שטעטל ושלמה דובנא · ראה עוד »

שלמה הלל'ס

לתמונת הכותבים המלאה לחצו כאן שלמה הִלֶלְ'ס (נכתב גם: הללס; י"ד באדר תרל"ג, 13 במרץ 1873, פודוליה, רוסיה (אוקראינה) – י"ד בחשוון תשי"ד, 23 באוקטובר 1953, תל אביב) היה סופר עברי, סופר ילדים, מורה, עורך ומחזאי, מחנך ומנהל בתי ספר.

חָדָשׁ!!: שטעטל ושלמה הלל'ס · ראה עוד »

שלמה וינינגר

שלמה וִינִינגֶר (Salomon Wininger; 13 בדצמבר 1877, גורה הומורה, בוקובינה, האימפריה האוסטרו-הונגרית – ב' בכסלו תשכ"ט, 23 בנובמבר 1968, רמת גן) היה ביוגרף ואנציקלופדיסט יהודי אוסטרי, מחבר הלקסיקון המונומנטלי בשפה הגרמנית "הביוגרפיה הלאומית היהודית הגדולה" (Große jüdische National-Biographie).

חָדָשׁ!!: שטעטל ושלמה וינינגר · ראה עוד »

שלום עליכם

שלום בן מנחם נחום רבינוביץ', שנודע בשם העט שלום עליכם (ביידיש: שלום ראַבינאָוויטש, קרי שׁוֹלֶם או שׁוּלֶם; כ"ו באדר א' תרי"ט, 2 במרץ 1859 – י' באייר תרע"ו, 13 במאי 1916) היה סופר יהודי שכתב ביידיש.

חָדָשׁ!!: שטעטל ושלום עליכם · ראה עוד »

שלום לינדנבאום

שלום לינדנבאום בעת ביקור באושוויץ-בירקנאו בפולין, ספטמבר 1989 ד"ר שלום לינדנבאום (1 באוגוסט 1926, כ"א באב ה'תרפ"ו – 29 בינואר 2018, י"ג בשבט ה'תשע"ח) היה איש אצ"ל, חוקר ספרות ושירה, מתרגם ומרצה בחוג לספרות עברית ולספרות כללית באוניברסיטת בר-אילן.

חָדָשׁ!!: שטעטל ושלום לינדנבאום · ראה עוד »

שלום חולבסקי

שלום חוֹלַבְסקי (ביידיש: שלום כאָלאַווסקי; בבלארוסית: Шалом Халяўскі; 26 בספטמבר 1914 – 21 במאי 2011) היה סופר וחוקר תולדות היהודים במזרח אירופה, ובייחוד תולדות תנועות המרי והפרטיזנים היהודיים בזמן מלחמת העולם השנייה, לוחם ומפקד בתנועת המרי היהודית בזמן השואה.

חָדָשׁ!!: שטעטל ושלום חולבסקי · ראה עוד »

שטעטל (סרט)

שטעטל או שְטֶטְל (באוקראינית: Шттл) הוא סרט דרמה אוקראיני-צרפתי משנת 2022, בבימויו של עדי וולטר ובכיכובם של משה לובל, אניסיה סטסביץ', פטרו נינאובסקי, ולריה שפאק, אולכסנדר ארמנקו ושאול רובינק.

חָדָשׁ!!: שטעטל ושטעטל (סרט) · ראה עוד »

שטיטל

#הפניה שטעטל.

חָדָשׁ!!: שטעטל ושטיטל · ראה עוד »

שברירים

שברירים הוא סיפור קצר מפורסם של הסופרת דבורה בארון.

חָדָשׁ!!: שטעטל ושברירים · ראה עוד »

שבתי יגל

הרב שבתי יגל (תרל"ה, 1875 – י' בטבת ה'תשי"ח, 2 בינואר 1958) היה ראש ישיבת סלונים וחבר במועצת גדולי התורה.

חָדָשׁ!!: שטעטל ושבתי יגל · ראה עוד »

שבח ולקובסקי

שבח וַלקובסקי (גם וואלקובסקי; ביידיש: וואַלקאָווסקי; בפולנית: Szewach Walkowski; ח' בשבט תרל"ב, 18 בינואר 1872 – 1942) היה מורה בגימנסיה העברית בקרקוב וסופר עברי.

חָדָשׁ!!: שטעטל ושבח ולקובסקי · ראה עוד »

שבחי הבעש"ט

שבחי הבעל שם טוב (בדרך כלל בקיצור: שבחי הבעש"ט, נהגה על דרך ההגייה האשכנזית: "בֶּשְׁט") הוא קובץ סיפורים על חייו ופועלו של מניח היסודות לתנועת החסידות במאה ה-18, רבי ישראל בן אליעזר, הבעל שם טוב.

חָדָשׁ!!: שטעטל ושבחי הבעש"ט · ראה עוד »

שדה מנוחה הקטנה

שדה מנוחה הקטנה (באוקראינית: Мала Сейдеминуха, ביידיש: קליין שדה-מנוחה) היא כפר באזור בריסלב של מחוז חרסון באוקראינה, שהיה בעברו שטעטל יהודי.

חָדָשׁ!!: שטעטל ושדה מנוחה הקטנה · ראה עוד »

שואת יהודי רוסיה

רייכסקומיסריאט אוסטלנד, שכללה את רוסיה השואה ברוסיה מתייחסת לפשעי הנאצים במהלך כיבוש רוסיה על ידי גרמניה הנאצית במלחמת העולם השנייה.

חָדָשׁ!!: שטעטל ושואת יהודי רוסיה · ראה עוד »

שונד

בתרבות היידיש, שוּנְד היא סוגת ספרות, כתיבה עיתונאית ותיאטרון יידיש לא-קאנוניים, שנחשבו כספרות זולה נחותה, לעומת ספרות היידיש שנחשבה ספרות יפה.

חָדָשׁ!!: שטעטל ושונד · ראה עוד »

שושנה רצ'ינסקה

שושנה רָצ'ינסקה (בפולנית: Szoszana Raczyńska; 1921 – 2 בינואר 2007) הייתה מתרגמת ישראלית ילידת וילנה, ניצולת השואה.

חָדָשׁ!!: שטעטל ושושנה רצ'ינסקה · ראה עוד »

שירה גורשמן

שירה גוֹרְשְׁמַן (בכתיב יידי: שירה (שירע, שירקע) גאָרשמאַן; ברוסית: Шира Григорьевна Горшман; 10 באפריל 1906 – 4 באפריל 2001) הייתה סופרת יידיש, מחברת סיפורים קצרים וממוארים, שפעלה בברית המועצות ובישראל.

חָדָשׁ!!: שטעטל ושירה גורשמן · ראה עוד »

תמונות בתערוכה

מודסט מוסורגסקי ויקטור הרטמן (1834-1873) תמונות בתערוכה (ברוסית: Картинки с выставки) היא סוויטה משנת 1874 מאת המלחין הרוסי מוֹדֵסט מוּסוֹרגְסְקִי היצירה מורכבת מ-10 קטעים וביניהם אינטרמצו.

חָדָשׁ!!: שטעטל ותמונות בתערוכה · ראה עוד »

תנחום גרשון ביליצקי

הרב תנחום גרשון ביליצקי רבי תנחום גרשון ביליצקי (תרי"ח, 1858, הורדנה - ט"ז באדר ה'תש"א, 15 במרץ 1941, יאשינובקה) היה רב ולמדן ליטאי.

חָדָשׁ!!: שטעטל ותנחום גרשון ביליצקי · ראה עוד »

תרבות ישראלית

הורה תרבות ישראלית היא תרבות ואמנות שנוצרה בארץ ישראל החל מסוף המאה ה-19 ובמיוחד אחרי שנת 1948 שבה הוקמה מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: שטעטל ותרבות ישראלית · ראה עוד »

תרבות יהודית חילונית

תרבות יהודית חילונית היא התרבות האופיינית ליהודים, לאו דווקא בשל דתם אלא בשל מאפייניהם האתניים.

חָדָשׁ!!: שטעטל ותרבות יהודית חילונית · ראה עוד »

תחום המושב

מפת תחום המושב תחום המושב (ברוסית: Черта оседлости, ביידיש: דער תּחום-המושבֿ נהגה: "דֶר תחוּם הַמוֹיְשֶׁב") היה כינויים של השטחים שיוחדו עבור יהודי האימפריה הרוסית בין 1791 למהפכה הרוסית 1917.

חָדָשׁ!!: שטעטל ותחום המושב · ראה עוד »

תחיית הלשון העברית

תחיית הלשון העברית היא תהליך שהתחולל באירופה ובארץ ישראל בסוף המאה התשע עשרה ובתחילת המאה העשרים, ובמהלכו הפכה השפה העברית מלשון כתובה וליטורגית, המשמשת בעיקר לצרכים דתיים או ספרותיים, ללשון מדוברת, רב-מערכתית ולאומית.

חָדָשׁ!!: שטעטל ותחיית הלשון העברית · ראה עוד »

תבליט השואה והגבורה

תבליט השואה והגבורה הוא תבליט שיצר האמן נפתלי בזם המוצג ביציאה מהמוזיאון ההיסטורי באתר ההנצחה לשואה יד ושם בהר הזיכרון שבירושלים.

חָדָשׁ!!: שטעטל ותבליט השואה והגבורה · ראה עוד »

תיאטרון יידיש

התיאטרון בשפת היידיש התפתח והגיע לשיאו בתקופה של סוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20, ונמשך עד למלחמת העולם השנייה.

חָדָשׁ!!: שטעטל ותיאטרון יידיש · ראה עוד »

לא ביום ולא בלילה

"לא ביום ולא בלילה" הוא שיר, שפרסם חיים נחמן ביאליק בכתב העת "השילוח" במרץ 1908.

חָדָשׁ!!: שטעטל ולא ביום ולא בלילה · ראה עוד »

לסקו

מאה ה-17), המשמש כיום כמוזיאון ליהדות גליציה בית העלמין היהודי בלסקו לסקו (Lesko עד 1926 ליסקו (Lisko); בפי היהודים: לִינְסְק) היא עיירה בדרום מזרח פולין ובה כ-5,800 תושבים.

חָדָשׁ!!: שטעטל ולסקו · ראה עוד »

לקניק

מחוז Sisak-Moslavina על מפת קרואטיה לקניק (Lekenik) הוא כפר ורשות מוניציפלית, במחוז Sisak-Moslavina, במרכז קרואטיה.

חָדָשׁ!!: שטעטל ולקניק · ראה עוד »

לטביה

לַטְבִיָה (בלטבית: Latvija), או בשמה הרשמי רפובליקת לטביה (Latvijas Republika) היא מדינה באזור הבלטי בצפון-מזרח אירופה.

חָדָשׁ!!: שטעטל ולטביה · ראה עוד »

לחווא

אנדרטה לזכר יהודי לחווא שנספו בשואה, בבית העלמין בחולון לחווא (בבלארוסית וברוסית: Лахва; בפולנית: Łachwa; ביידיש: לאַכװע) היא עיירה בבלארוס.

חָדָשׁ!!: שטעטל ולחווא · ראה עוד »

לואי דנטו

לוּאִי (יהודה אריה) דנְטוֹ (באנגלית: Louis Harry Danto; 2 במאי 1929 – 23 ביולי 2010) היה חזן וטנור.

חָדָשׁ!!: שטעטל ולואי דנטו · ראה עוד »

לוטוטוב

כנסיית הקדושים פיטר ופול בלוטוטוב לוטוטוב (בפולנית: Lututów) היא עיירה במחוז ויילון (Wielun) לודז', פולין.

חָדָשׁ!!: שטעטל ולוטוטוב · ראה עוד »

לובביץ'

הכפר לוּבַּבִיץ' (ברוסית: Люба́вич; ביידיש: ליובאוויטש; בפולנית: Lubawicze) הוא כפר קטן ברוסיה במחוז סמולנסק סמוך לגבול עם בלארוס.

חָדָשׁ!!: שטעטל ולובביץ' · ראה עוד »

לובומל

לובומל (ברוסית ובאוקראינית: Лю́бомль - ליובומל, בגרמנית ובפולנית - Luboml, ביידיש: לובאמל או ליבעוונע, בספרות התורנית לובמלא או לומבלא, וכן במקורות נוספים לובמלה, ליבוונה) היא עיירה במערב אוקראינה, בסמוך לגבול פולין.

חָדָשׁ!!: שטעטל ולובומל · ראה עוד »

לוי בן-אמתי

לוי בן-אמִתי (כ"ז באייר ה'תרס"א, 16 במאי 1901, לאחוביץ, האימפריה הרוסית (רוסיה הלבנה) – ט"ו באב ה'תש"ם, 28 ביולי 1980, דגניה ב') היה משורר ועורך ספרות עברית.

חָדָשׁ!!: שטעטל ולוי בן-אמתי · ראה עוד »

לוין קיפניס

לֶוִין קִיפְּנִיס (1 באוגוסט 1890, ט"ו באב ה'תר"ן (או 17 באוגוסט 1894, ראו להלן), האימפריה הרוסית – 20 ביוני 1990, כ"ז בסיון ה'תש"ן, תל אביב) היה סופר ומשורר ילדים ישראלי, שכתב בעיקר בעברית וכן ביידיש.

חָדָשׁ!!: שטעטל ולוין קיפניס · ראה עוד »

ליאופולד שן

ליאופולד שן (באנגלית: Leopold Schen; יוני 1891 - דצמבר 1968) היה פעיל ציוני יהודי-בריטי, גזבר ונשיא קרן קיימת לישראל בבריטניה, ופעיל מרכזי לגיוס כספים עבור ייעור ורכישת קרקעות בארץ ישראל בתקופת היישוב.

חָדָשׁ!!: שטעטל וליאופולד שן · ראה עוד »

ליטאים (זרם)

ליטאים (ביידיש: ליטוואקעס) הם יהודים חרדים אשכנזים שאינם משתייכים לתנועת החסידות.

חָדָשׁ!!: שטעטל וליטאים (זרם) · ראה עוד »

ליז'נסק

ליז'נסק (ביידיש: ליזשענסק; בפולנית: Wolne Królewskie Miasto Leżajsk תעתיק: "העיר המלכותית החופשית ליז'נסק") היא עיירה בדרום-מזרח פולין ובה 14,127 תושבים (2008).

חָדָשׁ!!: שטעטל וליז'נסק · ראה עוד »

לייב מורגנטוי

לֶייבּ מוֹרגנטוֹי (ביידיש: לײב מאָרגנטױ, לעיתים מארגענטוי) הוא שם העט של חנן לייב ספוז'ניק (ביידיש: סאַפּאָזשניק; 20 ביולי 1905, פינסק – 25 במאי 1979, חולון), עיתונאי ומשורר ילדים יידי פולני-ישראלי.

חָדָשׁ!!: שטעטל ולייב מורגנטוי · ראה עוד »

לייב אוליצקי

לייב (אריה) אוֹליצקי (1897 – 1 בספטמבר 1975) היה סופר יידיש, משורר, סופר ילדים ומתרגם יהודי פולני-ישראלי.

חָדָשׁ!!: שטעטל ולייב אוליצקי · ראה עוד »

לייב קוויטקו

לֶיְיבּ קְוִויטְקוֹ (ביידיש: קוויטקאָ; ברוסית: Лев (Лейб) Моисеевич Квитко, לֵב מוֹיסייביץ' קוויטקו; 15 באוקטובר 1890 – 12 באוגוסט 1952) היה משורר יידיש, סופר ועורך.

חָדָשׁ!!: שטעטל ולייב קוויטקו · ראה עוד »

טאראשה

טאראשה (באוקראינית: Тараща, טאראשצ'ה; ביידיש: טאַראַשטשע) היא עיירה אוקראינית הנמצאת כ-100 ק"מ דרומית לעיר הבירה קייב.

חָדָשׁ!!: שטעטל וטאראשה · ראה עוד »

טרוכנברוד

אנדרטה לזכר יהודי טרוכנברוד ולוז'ישט שנספו בשואה, בבית העלמין הדרום טרוכנברוד (באוקראינית: Трохимбрід; בפולנית: Zofiówka - זופיובקה) היא עיירה במחוז ווהלין שבמערב אוקראינה, אשר הייתה עד השואה עיירה יהודית.

חָדָשׁ!!: שטעטל וטרוכנברוד · ראה עוד »

טוסיה אלטמן

טוסיה טאובה (טובה יונה) אלטמן (24 באוגוסט 1918, ליפנו, פולין – מאי 1943) הייתה חברה בהנהגה המרכזית של "השומר הצעיר" בפולין, לוחמת יהודייה במרד גטו ורשה בתקופת השואה ומסמליו של נופליו.

חָדָשׁ!!: שטעטל וטוסיה אלטמן · ראה עוד »

טוביה פסח שפירא

טוביה פסח שפירא (ה'תר"ה, 1845 – ג' בניסן תרפ"ד, 7 באפריל 1924), שנודע בשם העט טַ"ף שפירא, היה סופר משכיל עברי, פובליציסט ומתרגם פורה.

חָדָשׁ!!: שטעטל וטוביה פסח שפירא · ראה עוד »

טוביה החולב

כריכת הספר טוביה החולב ביידיש, מוסקבה, 1947. הכתיב בהתאם לאיות היידי הסובייטי, הפונטי ונטול הרכיבים העבריים, ברוח הייבסקציה. כרזת ההצגה טוביה החולב (התיאטרון היהודי קרקוב) טוביה החולב (מיידיש: טֶבֿיֶה/טעוויע דער מילכיקער; תרגום מילולי: "טוביה העוסק במכירת מוצרי חלב") הוא גיבורו של רומן מאת הסופר שלום עליכם שנכתב ופורסם בהמשכים; הפרק הראשון שלו נכתב בשנת 1894. עלילות דמותו של טוביה החולב אף שימשו כבסיס למחזות ולמחזמר. הרומן נפרש על גבי כמה שנים בסוף המאה התשע-עשרה ובתחילת המאה העשרים, והמרחב בו הוא מתקיים הוא תחום המושב ברוסיה, האזור בו חיו אז יהודי האימפריה. הרומן מתאר מציאות היסטורית עמוסת תהפוכות, שבה יהודים רבים נטשו את בתיהם וכפריהם והגרו למרחקים. רובם יצאו לאמריקה ולארצות אחרות באירופה. חרף הרקע העגום של המציאות היהודית בזמנים קשים ודמותו הטראגית של טוביה, היצירה שופעת הומור יהודי עשיר במיטב המסורת של שלום עליכם.

חָדָשׁ!!: שטעטל וטוביה החולב · ראה עוד »

טוביה ושבע בנותיו

תמונה מן הסט. ניסים לאון, ציון חן, מייקל הרטמן, שמעון ארמה, טובה דרורי ויהודית סולה טוביה ושבע בנותיו הוא סרט ישראלי משנת 1968 בבימויו של מנחם גולן.

חָדָשׁ!!: שטעטל וטוביה ושבע בנותיו · ראה עוד »

ז'טל

ז'טל (בלארוסית: Дзятлава, דזיאטלבה; בליטאית: Zietela, זייטלה; בפולנית: Zdzięcioł, זדז'נצ'ול; ברוסית: Дятлово, דיאטלובו; ביידיש: זשעטל) היא עיירה בבלארוס במחוז גרודנו כ-165 קילומטר מדרום-מזרח לגרודנו.

חָדָשׁ!!: שטעטל וז'טל · ראה עוד »

זאב סמילנסקי

זאב סמילנסקי (ז"ס; כ"ו באלול תרל"ג, 18 בספטמבר 1873, סמילה, פלך קייב, רוסיה (אוקראינה) – ט"ו בטבת תש"ד, 11 בינואר 1944, רחובות, ארץ ישראל) היה סופר עברי, פובליציסט, מורה, חלוץ, עיתונאי, עורך (מעורכי "הפועל הצעיר"), חקלאי וסטטיסטיקן (מנהל המחלקה לסטטיסטיקה של עיריית תל אביב).

חָדָשׁ!!: שטעטל וזאב סמילנסקי · ראה עוד »

זאב צורנמל

זאב צורנמל, כפר ויתקין 1946 זאב צוּרנָמָל (בורנשטיין) (לעיתים נכתב צור-נמל; 28 באוגוסט 1899 – 27 ביולי 1986, כ' בתמוז תשמ"ו) היה מחנך ישראלי, איש פתח תקווה, אמן ופסל חובב ואספן שירי עם יהודיים.

חָדָשׁ!!: שטעטל וזאב צורנמל · ראה עוד »

זאב שרתוק

זאב שֶרְתוֹק (צֶ'רְטוֹק) (תרל"ז, 1877 – י"א בטבת תש"ט, 12 בינואר 1949) היה מאנשי העלייה השנייה ומראשוני תל אביב.

חָדָשׁ!!: שטעטל וזאב שרתוק · ראה עוד »

זאב חומסקי

זאב חומסקי (באנגלית: William Chomsky; 15 בינואר 1896 - 21 ביולי 1977) היה סופר עברי ובלשן.

חָדָשׁ!!: שטעטל וזאב חומסקי · ראה עוד »

זאב בסרגליק

הפועל תל אביב שנערך ב-11 בנובמבר. מימין לשמאל בשורת העומדים: בוחוס ג'וג'וסיאן, פרסיאדו אביגדור (טופצ'ה), משה מירנדה, חיים כלב, זאב בסרגליק, משה לוי, וצ'וצ'קו לוי. כורעים מימין לשמאל: יצחק סורג'ון, מקס ווזניאק, משה אלמוזלינו ואברהם טוריקה. זאב בסרגליק (11 באוגוסט 1919, צ'נסטוחובה, הרפובליקה הפולנית השנייה – 8 בספטמבר 1982, חולון, ישראל) היה טניסאי שולחן, כדורגלן ומאמן כדורגל ישראלי ניצול שואה, אשר שיחק בעמדות הקיצוני והבלם ואימן שורה ארוכה של קבוצות כדורגל בישראל.

חָדָשׁ!!: שטעטל וזאב בסרגליק · ראה עוד »

זאב הרינג

זאב הֶרִינְג (21 באוגוסט 1910 – 26 בפברואר 1988) היה מבכירי הסתדרות העובדים הכללית וחבר הכנסת מטעם המערך בכנסת השביעית.

חָדָשׁ!!: שטעטל וזאב הרינג · ראה עוד »

זאב וולף גוטליב

זאב וולף גוטליב (Wolf (Zeev) Gottlieb, 10 במרץ 1910 מאלה פלבוחה, נפת קוזובה, מחוז טרנופול, גליציה המזרחית - 1983 ירושלים, ישראל) היה רב, דיין, מחנך יהודי יליד גליציה, עורך ומהדיר של ספרות תורנית, שפעל באוסטריה, בסקוטלנד והחל מ-1976 בישראל.

חָדָשׁ!!: שטעטל וזאב וולף גוטליב · ראה עוד »

זלמן סנדר כהנא שפירא

הרב שלמה זלמן סנדר כהנא שפירא (תרי"א 1850/1851– כ"ט בשבט תרפ"ג 15 בפברואר 1923) שימש עד עלייתו לארץ ישראל כרבה של העיירה קרינקי בפולין.

חָדָשׁ!!: שטעטל וזלמן סנדר כהנא שפירא · ראה עוד »

זלמן שניאור

זלמן שְׁנֵיאוּר (י"ז בשבט תרמ"ז, 11 בפברואר 1887 - י"ב באדר א' תשי"ט, 20 בפברואר 1959) הוא שם העט של שניאור זלקינד, משורר וסופר ביידיש ובעברית.

חָדָשׁ!!: שטעטל וזלמן שניאור · ראה עוד »

זלמן שזר

שניאור זלמן שַזָּ"ר, במקור: שניאור זלמן רוּבָּשוֹב (בכתיב יידי: רובאַשאָװ; 24 בנובמבר 1889, א' בכסלו תר"ן, מיר, פלך גרודנו, האימפריה הרוסית – 5 באוקטובר 1974, י"ט בתשרי תשל"ה, ירושלים), היה נשיאהּ השלישי של מדינת ישראל, סופר, משורר, היסטוריון, מראשי הציונות, חבר הכנסת ושר החינוך והתרבות בממשלת ישראל הראשונה.

חָדָשׁ!!: שטעטל וזלמן שזר · ראה עוד »

זלמן בן-טובים

זלמן בן טוביםתמונה להחלפה זלמן בן-טובים (י"ח בשבט תרל"ו, 1876, ביאליסטוק – ג' באדר א' תשי"ז, 4 בפברואר 1957, ירושלים) היה עיתונאי, עסקן ציבור ומראשוני המורים העבריים בארץ ישראל, איש ירושלים.

חָדָשׁ!!: שטעטל וזלמן בן-טובים · ראה עוד »

זלמן יצחק אנכי

זלמן יצחק אהרנסון, הידוע בכינוייו הספרותי זלמן יצחק אנֹכי (י"ז בתמוז תרל"ח, 18 ביולי 1878 – ל' בתשרי ה'תש"ח, 14 באוקטובר 1947), היה סופר, מחזאי וקריין עברי ויידי ביישוב.

חָדָשׁ!!: שטעטל וזלמן יצחק אנכי · ראה עוד »

זלמן יהודה יפה

זלמן יהודה יפה (~1877, שקלוב, פלך מוהילב, רוסיה – 8 בספטמבר 1943, תל אביב) היה מחנך, סופר ועסקן עברי ציוני בוורשה ובתל אביב, מחלוצי החינוך העברי המודרני.

חָדָשׁ!!: שטעטל וזלמן יהודה יפה · ראה עוד »

זיידל רובנר

זיידל רוֹבְנֶר (בכתיב יידיש: ראָוונער; באנגלית: Zeidel Rovner; 1857 – 1946) היה חזן נודע באירופה ובארצות הברית.

חָדָשׁ!!: שטעטל וזיידל רובנר · ראה עוד »

חמלניצקי (מחוז)

מחוז חמלניצקי (באוקראינית: Хмельницька область) הוא אחד ממחוזות אוקראינה, שוכן במרכז המדינה, ובירתו העיר חמלניצקי.

חָדָשׁ!!: שטעטל וחמלניצקי (מחוז) · ראה עוד »

חנה קובלסקה

חנה קובלסקה (בפולנית: Chana Kowalska;1907 – 1941/3) הייתה אמנית יהודיה-פולנית שנרצחה בשואה.

חָדָשׁ!!: שטעטל וחנה קובלסקה · ראה עוד »

חנה רובינא

חנה רובינא בחברת המפיק האמריקאי הידוע סול יורוק, 1954 פריטים של חנה רובינא המוצגים ב'משכן חנה רובינא', באכסדרת אולם תיאטרון הבימה רובינא ב"הדיבוק", 1922 לוחית זיכרון ליד ביתה של חנה רובינא בתל אביב חנה רוֹבִינָא (15 בספטמבר 1888, י' בתשרי תרמ"ט – 3 בפברואר 1980, ט"ז בשבט תש"ם) הייתה שחקנית תיאטרון ישראלית וממייסדיי "תיאטרון הבימה".

חָדָשׁ!!: שטעטל וחנה רובינא · ראה עוד »

חסידות סקווירה

בית המדרש של חסידות סקווירה בשכונת מקור ברוך בירושלים. חסידות סקווירה (בכתיב יידי המקובל בחצר: סקווירא; נהגה: סְקְוֱר) היא חצר חסידית שמקורה בעיר האוקראינית סקווירה (Сквира) והיא משתייכת לשושלת טשרנוביל שהעמידה עשרות אדמו"רים.

חָדָשׁ!!: שטעטל וחסידות סקווירה · ראה עוד »

חסידות קוצק

קבריהם של רבי מנחם מנדל מקוצק (שהסתלק בכ"ב שבט, ה'תרי"ט) וכמה מצאצאיו בבית הקברות היהודי בקוצק חסידות קוֹצְק היא חצר חסידית שנוסדה על ידי רבי מנחם מנדל מורגנשטרן בשנת ה'תקפ"ח (1827) בטאמשוב ועברה לעיירה קוצק בסוף שנת ה'תקפ"ט (1829) ופעלה בפולין עד לשואה.

חָדָשׁ!!: שטעטל וחסידות קוצק · ראה עוד »

חסידות קוידנוב

חסידות קוידנוב היא חצר חסידית שצמחה במרחב הליטאי וראשיתה בתחילת המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: שטעטל וחסידות קוידנוב · ראה עוד »

חתונה בעיירה (סרט)

"חתונה בעיירה" (1952) הוא סרט מחול אמנותי ישראלי קצר בכיכובה של דבורה ברטונוב.

חָדָשׁ!!: שטעטל וחתונה בעיירה (סרט) · ראה עוד »

חלקי פנים

מרק קיבה מנורמנדי נצלים על שיפוד נקניק דם חלקי פְּנִים (וכן חלקים פנימיים או טפלי בשר) מתייחס בבישול לאיברים פנימיים של בעלי חיים הנצרכים כמזון.

חָדָשׁ!!: שטעטל וחלקי פנים · ראה עוד »

חוק הזרים (1905)

כרזה נגד ההגירה בבריטניה, 1902 חוק הזרים היה חוק שהתקבל בשנת 1905 בפרלמנט הבריטי של הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד.

חָדָשׁ!!: שטעטל וחוק הזרים (1905) · ראה עוד »

חוה ורבה

חוה וֶרבָּה (10 בדצמבר 1909, כ"ז בכסלו תר"ע,– 11 באפריל 1969, כ"ג בניסן תשכ"ט) הייתה מחנכת, גננת, סופרת ילדים ועורכת עברייה ישראלית ילידת פולין.

חָדָשׁ!!: שטעטל וחוה ורבה · ראה עוד »

חידת סמירנוב

חידת סמירנוב הוא ספר מאת ספי אקוניס (שם עט של יניב הלר), אשר יצא לאור בשנת 2013 בהוצאת כנרת זמורה ביתן.

חָדָשׁ!!: שטעטל וחידת סמירנוב · ראה עוד »

חיה ויצמן-ליכטנשטיין

גימנסיה הרצליה, 1925 חיה וַיצמן-ליכטנשטיין (לעיתים נכתב ליכטנשטין; ג' בתשרי תר"מ, 13 בספטמבר 1879 – כ"ד בחשוון תש"ך, 25 בנובמבר 1959) הייתה אשת חינוך עברייה ופעילה ציונית וחברתית.

חָדָשׁ!!: שטעטל וחיה ויצמן-ליכטנשטיין · ראה עוד »

חיותה בוסל

חיותה ויוסף בוסל לפני ה-30 ביולי 1919. חיותה בּוּסֶל (תשרי תרנ"א, 1890 - ה' בחשוון תשל"ו, 10 באוקטובר 1975) הייתה אשת חינוך עברייה ופעילה ציונית וחברתית.

חָדָשׁ!!: שטעטל וחיותה בוסל · ראה עוד »

חיים שורר

חיים שורר (עומד הראשון משמאל) בין ראשי סניף קרן היסוד בירושלים, 1930–1938 חיים שורר, 1949 חיים שוּרֶר (12 במאי (יוליאני: 1 במאי) 1895 – 13 בפברואר 1968) היה איש הציונות הסוציאליסטית ועורך עיתון "דבר".

חָדָשׁ!!: שטעטל וחיים שורר · ראה עוד »

חיים טשרנוביץ

הרב ד"ר חיים טשרנוביץ (1870 – 15 במאי 1949), שכינויו הספרותי היה רב צעיר, היה סופר עברי, רב, מורה, מרצה ופובליציסט.

חָדָשׁ!!: שטעטל וחיים טשרנוביץ · ראה עוד »

חיים חיסין

ד"ר חיים חיסין בפסיפס של נחום גוטמן בקומת הכניסה של מגדל שלום בתל אביב הנהלת הגימנסיה העברית, 1910; משמאל: אליהו ברלין, מנחם שינקין, בן-ציון מוסינזון, חיים בוגרשוב, חיים חיסין פאניה חיסין, 1885 מצבת קברו של חיסין בבית הקברות טרומפלדור חיים איסר חיסין (3 בינואר 1865 – 26 בספטמבר 1932) היה רופא, פעיל ציוני בבלארוס, אז חלק מהאימפריה הרוסית, איש ביל"ו מראשוני תל אביב.

חָדָשׁ!!: שטעטל וחיים חיסין · ראה עוד »

חיים גבתי

חיים גְּבָתי (סביטץ') (29 בינואר 1901 – 19 באוקטובר 1990) היה חקלאי ואיש ציבור ישראלי, שכיהן כחבר הכנסת ושר בממשלות ישראל.

חָדָשׁ!!: שטעטל וחיים גבתי · ראה עוד »

חיים ויצמן

חיים־עזריאל ויצמן (בכתיב המקורי: ווייצמן; 27 בנובמבר 1874, י"ח בכסלו ה'תרל"ה – 9 בנובמבר 1952, כ"א בחשוון ה'תשי"ג) היה נשיאהּ הראשון של מדינת ישראל, כימאי, מראשי הציונות.

חָדָשׁ!!: שטעטל וחיים ויצמן · ראה עוד »

חייקל לונסקי

חייקל לונסקי בצעירותו "בספריית סטראשון": גלויה מתוך סדרת "ווילנער ייִדישע געטאָ" (הגטו היהודי בווילנה), עם איורים מאת בר זלקינד ופסקאות רקע קצרות מאת חייקל לונסקי (בגב הגלויה, לא מופיע בתמונה), 1922/1923 חיים חייקל לוּנְסקי (נכתב גם חייקיל; בכתב לטיני: Lunski; ברוסית: Лунский; ב' בתמוז תרמ"א, 29 ביוני 1881, סלונים, פלך גרודנה, רוסיה (רוסיה הלבנה) – ה'תש"ב, 1942, גטו וילנה, הכיבוש הגרמני) היה סופר יידי ועברי, פולקלוריסט וביבליוגרף יהודי-ליטאי, ספרן ספריית שטראשון במשך כיובל שנים (1895–1941) והיסטוריון של יהדות וילנה.

חָדָשׁ!!: שטעטל וחייקל לונסקי · ראה עוד »

בן אביגדור

מרדכי קפלן ושלמה שרברק ולימינו יעקב לידסקי ובנימין שימין בן אביגדור הוא שם העט של אברהם ליב שַלקוביץ (ברוסית: Бен-Авигдор; 1866 – 23 בספטמבר 1921) היה סופר עברי, סופר ילדים, עורך וחלוץ המו"לות העברית המודרנית במזרח אירופה.

חָדָשׁ!!: שטעטל ובן אביגדור · ראה עוד »

בן ציון מיכאלי

שלט הנצחה לבן ציון מיכאלי בהרצליה בן ציון מיכאלי (מרץ 1995-1902) היה ראש מועצת הרצליה בשנים 1943-1959 ולאחר מכן נבחר לשמש כיושב ראש מרכז השלטון המקומי.

חָדָשׁ!!: שטעטל ובן ציון מיכאלי · ראה עוד »

בן-ציון אייזנשטט

בן-ציון אייזנשטט (בכתיב היידי, שנהג בזמנו: אייזענשטאדט; באנגלית: Ben-Zion Eisenstadt; י"ד באדר ה'תרל"ג, 13 במרץ 1873 - כ"ט באב ה'תשי"א, 31 באוגוסט 1951) היה רב, דרשן, סופר פורה ועורך ליטאי-אמריקאי, מחבר שו"ת בני ציון.

חָדָשׁ!!: שטעטל ובן-ציון אייזנשטט · ראה עוד »

בנימין שימין

בנימין ורגינה שימין עם בתם הלינה שימין-שניידרמן, אוטבוצק 1937 דוד סימור (שִים) בנימין שִימִין (בפולנית: Benjamin Szymin; 1880, שקלוב, פלך מוהילב, האימפריה הרוסית (רוסיה הלבנה) – 12 באוגוסט 1942, גטו אוטבוצק, פולין הכבושה) היה מחלוצי המו"לים של ספרות יידית ועברית מודרנית בפולין.

חָדָשׁ!!: שטעטל ובנימין שימין · ראה עוד »

בנימין יצחק מיכלי

בנימין יצחק מִיכָלי (דוּחוֹבְני) (26 ביולי 1910 – 20 בינואר 1989) היה סופר, מבקר ספרות, פובליציסט ועורך ישראלי יליד בסרביה, מפעילי הציונות הסוציאליסטית ברומניה.

חָדָשׁ!!: שטעטל ובנימין יצחק מיכלי · ראה עוד »

בסי אברמוביץ' הילמן

בסי (בת שבע) אברמוביץ' הילמן (באנגלית: Bessie (Bas Sheva) Abramowitz Hillman; 15 במאי 1889 – 23 בדצמבר 1970) הייתה סוציאליסטית ומנהיגת פועלים יהודיה-אמריקאית.

חָדָשׁ!!: שטעטל ובסי אברמוביץ' הילמן · ראה עוד »

ברל רויזן

ברל רוֹיְזְן (ביידיש: בערל רױזן; 21 בדצמבר 1913, אטאקי, בסרביה - 12 באוגוסט 1986, קישינב, ברית המועצות) - היה חוקר ספרות יידי ומורה, איש צ'רנוביץ.

חָדָשׁ!!: שטעטל וברל רויזן · ראה עוד »

ברל לוקר

מלכה, בשנות ה-50 בֶּרְל לוֹקֶר (בכתיב יידי: בערל לאָקער; 24 באפריל 1887 – 1 בפברואר 1972) היה מראשי התנועה הציונית העולמית, יושב ראש הסוכנות היהודית, יושב ראש הוועד הפועל הציוני וחבר הכנסת מטעם מפא"י.

חָדָשׁ!!: שטעטל וברל לוקר · ראה עוד »

ברוך משקלוב

רבי ברוך שיק משקלוב (ברוסית: Барухиз Шклова, באנגלית: Baruch Schick of Shklov; 1744, תק"ד – 1808, א' באדר תקס"ח) היה רב, מקובל ודיין מן המשכילים המוקדמים, מחבר ומתרגם ספרי מדע ובהם הספר "יסודות" של אוקלידס.

חָדָשׁ!!: שטעטל וברוך משקלוב · ראה עוד »

ברוך אוסטרובסקי

ברוך אוֹסְטְרוֹבְסקי (1890 – 16 ביולי 1960, כ"א בתמוז תש"ך) היה מחנך ועסקן ציבור יהודי-אמריקאי-ישראלי, ראש המועצה הראשון של רעננה, ועמד בראשה במשך 28 שנים.

חָדָשׁ!!: שטעטל וברוך אוסטרובסקי · ראה עוד »

ברוך צ'מרינסקי

ברוך צֶ'מֶרינסקי (ז' באלול תרמ"ט, 3 בספטמבר 1889 – י' בניסן תש"ו, 11 באפריל 1946) היה במאי, שחקן, דרמטורג ומתרגם לתיאטרון.

חָדָשׁ!!: שטעטל וברוך צ'מרינסקי · ראה עוד »

ברכה חבס

ברכה חַבָּס-הכהן (20 בינואר 1900, כ' בשבט תר"ס – 31 ביולי 1968, ו' באב תשכ"ט) הייתה עיתונאית, עורכת, סופרת ואשת חינוך ישראלית.

חָדָשׁ!!: שטעטל וברכה חבס · ראה עוד »

בריס פון מינכהאוזן

שער הספר "יהודה", שירים: פון מינכהאוזן, איורים: אפרים משה ליליין בֶּריס אלברֶכט קוֹנוֹן אַוּגוסט היינריך, פרַייהֶר פון מינכהאוזן (בגרמנית: Börries Albrecht Conon August Heinrich Freiherr von Münchhausen; 20 במרץ 1874 – 16 במרץ 1945) היה משורר רומנטי גרמני.

חָדָשׁ!!: שטעטל ובריס פון מינכהאוזן · ראה עוד »

בריצ'ן

בריצ'ן (ברומנית: Briceni; ברוסית: Бричаны; באוקראינית: Бричани; ביידיש: בריטשאן) היא עיר בצפון מולדובה, בירת מחוז בריצ'ני.

חָדָשׁ!!: שטעטל ובריצ'ן · ראה עוד »

בתיה ברנר

בתיה ברנר (3 בספטמבר 1894 - 12 בדצמבר 1975) הייתה חלוצה, מנשות העלייה השנייה, מדור המייסדים של קיבוץ עין חרוד, אחותו של הסופר יוסף חיים ברנר, מחברותיה הקרובות של רחל המשוררת.

חָדָשׁ!!: שטעטל ובתיה ברנר · ראה עוד »

בולחוב

בּוֹלֶחוֹב או בולכוב (מיידיש: באָלעכאָוו או באלחוב; באוקראינית: Болехів, "בולחיב"; בפולנית: Bolechów; ברוסית: Болехoв) היא עיירה (לשעבר עיירה יהודית) בנפת דוֹלינה שבמחוז איוואנו-פרנקיבסק במערב אוקראינה, לשעבר בחבל גליציה ההיסטורי, כ-85 ק"מ מדרום לעיר לבוב וכ-70 ק"מ ממזרח לגבול אוקראינה–פולין.

חָדָשׁ!!: שטעטל ובולחוב · ראה עוד »

בוברובי קוט

בוברובי קוט (אוקראינית: Бобровий Кут) הוא כפר במחוז חרסון.

חָדָשׁ!!: שטעטל ובוברובי קוט · ראה עוד »

בית הכנסת הגדול של ולודבה

בית הכנסת הגדול של ולודבה (בפולנית: Wielka Synagoga we Włodawie) הוא בית כנסת הממוקם ברחוב הצלב האדום 7 בעיירה ולודבה שבפולין.

חָדָשׁ!!: שטעטל ובית הכנסת הגדול של ולודבה · ראה עוד »

בילגוריי

בילגוריי (בפולנית: Biłgoraj; ביידיש: בילגאריי) היא עיר בדרום-מזרח פולין, כ-90 ק"מ מדרום ללובלין, בירתו של מחוז בילגוריי.

חָדָשׁ!!: שטעטל ובילגוריי · ראה עוד »

בילי ויילדר

סמואל "בילי" וַיילדר (באנגלית: Samuel "Billy" Wilder; 22 ביוני 1906 – 27 במרץ 2002) היה מפיק, תסריטאי ובמאי קולנוע יהודי-אמריקאי.

חָדָשׁ!!: שטעטל ובילי ויילדר · ראה עוד »

ביישינקוביץ

ביישינקוביץ (בבלארוסית: Бешанко́вічы; ברוסית: Бешенко́вичи, "ביישיינקוביצ'י"; בפולנית: Bieszenkowicze, "ביישנקוביצ'ה"; לעיתים מתועתק כ-Biešankovičy) היא עיר נמל על נהר דווינה המערבית, השוכנת במחוז ויטבסק שבבלארוס.

חָדָשׁ!!: שטעטל וביישינקוביץ · ראה עוד »

ג'ו קוברט

ג'ו קוברט (באנגלית: Joe Kubret; 18 בספטמבר 1926 - 12 באוגוסט 2012) היה כותב, אמן ומורה לאמנות קומיקס אמריקאי-יהודי, מייסד בית הספר להנפשה ואמנות גרפית ע"ש קוברט בניו ג'רזי. ידוע בזכות עבודתו על דמויות DC קומיקס כ-Sgt. Rock והוקמן. שני בניו, אנדי ואדם קוברט, היו לאמנים ידועים ומצליחים.

חָדָשׁ!!: שטעטל וג'ו קוברט · ראה עוד »

ג'ורג' קדיש

ג'ורג' קדיש עם תצלומו המפורסם מ-1941 "אידן, נקמה!", 1988 ג'ורג' קדיש (נהגה "קֶיידיש"; באנגלית: George Kadish; במקור: צבי הירש קָדוּשין (ביידיש: קאדושין); 1910 / 1915, ראסיין, האימפריה הרוסית (ליטא) – 2 בספטמבר 1997, הוליווד, פלורידה) היה צלם חובב יהודי ליטאי.

חָדָשׁ!!: שטעטל וג'ורג' קדיש · ראה עוד »

ג'ורג' גרשווין

רחוב 42 במבט מהשדרה השישית עם אולם אֶאוליאן משמאל ב-1919, הנוף בו פעל גרשווין ג'ורג' גרשווין (באנגלית: George Gershwin; במקור יעקב גרשוביץ, 26 בספטמבר 1898, ברוקלין, ניו יורק – 11 ביולי 1937, הוליווד, לוס אנג'לס) היה פסנתרן ומלחין יהודי-אמריקאי, מחשובי יוצרי המוזיקה הקלאסית והמוזיקה הפופולרית בארצות הברית בתקופתו.

חָדָשׁ!!: שטעטל וג'ורג' גרשווין · ראה עוד »

ג'ורג' וייז

Robert Berks באוניברסיטת תל אביב ג'ורג' סניוויס וייז (באנגלית: George Schneiweis Wise; 1906, פינסק, פלך מינסק, רוסיה (רוסיה הלבנה) – 2 ביולי 1987, מיאמי ביץ', פלורידה) היה תעשיין ויזם עסקי, פילנתרופ ומחנך יהודי-אמריקאי ונשיאהּ הראשון של אוניברסיטת תל אביב.

חָדָשׁ!!: שטעטל וג'ורג' וייז · ראה עוד »

גצל זליקוביץ

גצל זליקוביץ (נהגה זליקוביץ'; נכתב גם גציל; בכתיב יידי: געצל זעליקאָוויץ, גם זעליקאָוויטש; באנגלית: George (Getzel) Selikovitsch; חג השבועות, ו' בסיוון תרכ"ה, 23 במאי 1855 – כ"ב בכסלו תרפ"ז, 27 בנובמבר 1926) היה יהודי עילוי, אגיפטולוג, מתורגמן לערבית, מחבר רומנים רומנטיים ביידיש, כתב ועורך בעיתונות יידיש בארצות הברית.

חָדָשׁ!!: שטעטל וגצל זליקוביץ · ראה עוד »

גרשון ק' גרשוני

גרשון ק' גרשוּני (קָמֶלהַאר) (Gershon K. Gershuni; 1902 – 22 בספטמבר 1969, ירושלים) היה מבקר תיאטרון ואמנות ישראלי.

חָדָשׁ!!: שטעטל וגרשון ק' גרשוני · ראה עוד »

גרשון ברגסון

גרשון בֶּרגסוֹן (21 באוגוסט 1913, שרפץ, פולין הרוסית – 14 בינואר 2009, ירושלים) היה מחנך וסופר ילדים ונוער ישראלי, מנהל מחוז ירושלים במשרד החינוך (1971–1983), מייסד המדור לספרות ילדים במשרד החינוך וראשו ומייסד כתב העת "ספרות ילדים ונוער" ועורכו במשך יותר משלושה עשורים.

חָדָשׁ!!: שטעטל וגרשון ברגסון · ראה עוד »

גרוסולובה

גרוסולובה או גרוסולובו (באוקראינית: Гросулово, ברומנית: Grosulovo או Grosolova), כיום וליקה מיכאיליבקה, היא עיירה בנפת (ראיון) רוזדילנה שבמערב המחוז אודסה שבאוקראינה, בשטח שהיה פעם בדרום-מערב האימפריה הרוסית.

חָדָשׁ!!: שטעטל וגרוסולובה · ראה עוד »

גליציה

השינויים הטריטוריאליים בגליציה 1772–1918 העיר העתיקה של לבוב, בירת גליציה בתקופה האוסטרית גליציה (באוקראינית ורוסינית: Галичина; בפולנית: Galicja; ביידיש: גאליציע; בגרמנית: Galizien) או גליציה ולודומריה (ישות גאופוליטית אשר הייתה מורכבת מאוקראינים, פולנים ויהודים) היא חבל ארץ במזרח ובמרכז אירופה, הנחלק כיום בין אוקראינה לפולין.

חָדָשׁ!!: שטעטל וגליציה · ראה עוד »

גטו מינסק

מפת גטו מינסק גטו מינסק היה גטו שהוקם במינסק בירת בלארוס במלחמת העולם השנייה על ידי הנאצים, בעקבות הפלישה הגרמנית לברית המועצות.

חָדָשׁ!!: שטעטל וגטו מינסק · ראה עוד »

גדליה אלקושי

גדליה אֶלקוֹשִי (1910, תר"ע – ה' בשבט תשמ"ח, 20 בינואר 1988) היה ביבליוגרף של הספרות העברית, עורך, פילולוג וחוקר הספרות העברית החדשה וספרות ההשכלה.

חָדָשׁ!!: שטעטל וגדליה אלקושי · ראה עוד »

גדליה אלון

גדליה אלון (רוֹגוֹזניצקי) (4 בפברואר 1901 – 17 במרץ 1950) היה היסטוריון ישראלי, חתן פרס ישראל במדעי היהדות לשנת תשי"ג (1953) לאחר מותו.

חָדָשׁ!!: שטעטל וגדליה אלון · ראה עוד »

גיטה דוניה-ויצמן

מכון למוזיקה בחיפה גיטה דוּניֶה-ויצמן (18 ביולי 1887 – 26 במאי 1975) הייתה מוזיקאית, פסנתרנית ומורה למוזיקה ישראלית.

חָדָשׁ!!: שטעטל וגיטה דוניה-ויצמן · ראה עוד »

דמביצה

דֶּמְבִּיצַה (בפולנית: Dębica; ביידיש: דעמביץ) היא עיר בפולין (גליציה המערבית) ובה 46,693 תושבים (לפי המפקד מ-2 ביוני 2008).

חָדָשׁ!!: שטעטל ודמביצה · ראה עוד »

דער עמעס

גיליון דער עמעס דער עמעס (נהגה "דֶר אֶמֶס"; "האמת" בהברה אשכנזית ובאורתוגרפיה הסובייטית של היידיש) היה עיתון סובייטי ביידיש שיצא לאור במוסקבה משנת 1918 ועד 1938.

חָדָשׁ!!: שטעטל ודער עמעס · ראה עוד »

דער יודישע וועקער

שער "דער יודישע וועקער" דער יודישע וועקער (נהגה: "דֵר יוּדִישֶׁה וֶקֶר"; יידיש: "המעורר היהודי"; בתעתיק לגרמנית, שהופיע מתחת לכותרתו היידית: Der jüdische Wecker) היה שבועון ביידיש אשר יצא לאור בסטניסלבוב (לימים איוואנו-פרנקיבסק) ובבוצ'אץ' שבגליציה בין השנים 1905–1907.

חָדָשׁ!!: שטעטל ודער יודישע וועקער · ראה עוד »

דפוס סלאוויטא

שער מסכת ברכות ש"ס סלאוויטא שער מסכת בבא קמא ש"ס סלאוויטא שנדפס בזיטומיר דפוס סלאוויטא, שנודע גם בשם דפוס האחים שפירא, היה בית דפוס עברי בעיירה סלאוויטא שבאימפריה הרוסית וכיום עיירה במחוז חמלניצקי במערב אוקראינה.

חָדָשׁ!!: שטעטל ודפוס סלאוויטא · ראה עוד »

דפוס ראם

דפוס ראָם (בכתיב יידי; נהגה "רוֹם"; בכתב לטיני: Romm), המוכר יותר בשם דפוס והוצאת האלמנה והאחים ראָם (לפעמים גם סתם דפוס וילנה, וגם בכתיב וילנא, ווילנא או ווילנה), היה בית דפוס יהודי והוצאת ספרים שפעלו בווילנה מסוף המאה ה-18 עד תחילת המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: שטעטל ודפוס ראם · ראה עוד »

דפוס רוזנקרנץ

דפוס רוֹזֶנקרַנץ (בתחילה דפוס פין ורוזנקרנץ (לעיתים דפוס פין), אחר-כך רוֹזֶנקרַנץ ושריפטזֶצֶר (בכתיב היידי, שנהג בזמנו: ראָזענקראַנץ–שריפטזעטצער; בתעתיק לטיני: Rosencranz או Rosenkranz & Schriftsetzer) היה בית דפוס והוצאת ספרים עבריים שפעלו בעיר וילנה שבצפון-מערב רוסיה (ליטא) משנת 1863 ועד ראשית המאה ה-20. בבית הדפוס ראו אור ספרי תלמוד, מפרשים, אגדה ומדרש, חיבורים של רבנים ידועים, וכן ספרות השכלה ויצירות הספרות העברית החדשה (כ-350 כותרים בסך הכול), וכן כ-100 רומנים וספרוני מעשיות ביידיש. בעליו-עובדיו של בית הדפוס היו עובדים לשעבר של דפוס ראָם – שלושת האחים רוזנקרנץ, שריפטזצר וציונסון – שנכנסו לשותפות עם המשכיל רש"י פין. לאחר התחלה צנועה, התפתח בית הדפוס והיה אחרי דפוס ראָם מהמפורסמים ביותר בעולם היהודי.

חָדָשׁ!!: שטעטל ודפוס רוזנקרנץ · ראה עוד »

דפוס האלטר

דפוס הַאלטֶר (בכתיב היידי, שנהג בזמנו: האלטער) היה בית דפוס עברי מיסודו של מאיר יחיאל האלטר שפעל בעיר ורשה משנת תרמ"ג ועד תרע"ז–1917 לפחות, עיקר שנותיו בבעלותם של האלטר ומאיר אייזנשטאט ולאחר מכן בבעלות בנו של האלטר, אברהם יצחק האלטר, ושותפיו.

חָדָשׁ!!: שטעטל ודפוס האלטר · ראה עוד »

דרושקופול

דרושקופול (בפולנית: Drużkopol) הייתה עיירה יהודית במחוז ווהלין שבמערב אוקראינה, כ-10 ק"מ דרומית להורוכוב, אשר חרבה בשואה.

חָדָשׁ!!: שטעטל ודרושקופול · ראה עוד »

דליה מבורך

דליה מבורך (נולדה ב-28 באוגוסט 1955) היא במאית טלוויזיה וקולנוע ישראלית.

חָדָשׁ!!: שטעטל ודליה מבורך · ראה עוד »

דב (ברוניסלב) לוין

דב לוין דב ברוניסלב ("ברק") לוין (כ"ה בתשרי תרס"ז, 14 באוקטובר 1906 – 8 בדצמבר 1986) היה איש עסקים, תעשיין, עיתונאי ישראלי, פעיל עלייה, פעיל בארגון "ההגנה" ופעיל ציבורי.

חָדָשׁ!!: שטעטל ודב (ברוניסלב) לוין · ראה עוד »

דב פטישי

דב פטישי (1906 – 1986) היה יזם וחלוץ, ממקימי קריית טבעון וקיבוץ אפיקים, מייסד מפעל הסוכר "סוגת".

חָדָשׁ!!: שטעטל ודב פטישי · ראה עוד »

דב בר בורוכוב

קאנט, פולטבה 1900. תמונה זו הייתה השראה לפסל מרדכי כפרי פסל בורוכוב מאת מרדכי כפרי בחזית בית התרבות של קיבוץ משמר הנגב, הנקרא בית בורוכוב גרפיטי של דב בר בורוכוב ברחוב בורוכוב בשכונת בורוכוב, בגבעתיים דב בר בורוכוב (3 ביולי 1881 – 17 בדצמבר 1917), היה מאבות הציונות הסוציאליסטית, ממייסדי מפלגת פועלי ציון שהייתה הציר המרכזי של תנועה זו וההוגה הבולט שלה.

חָדָשׁ!!: שטעטל ודב בר בורוכוב · ראה עוד »

דב ימיני

דב ימיניתמונה להחלפה דב ימיני (ט"ז בשבט תרכ"ו, 1866 – א' באב תרצ"ט, יולי 1939) היה מאישי הציבור הבולטים של פתח תקווה בראשיתה.

חָדָשׁ!!: שטעטל ודב ימיני · ראה עוד »

דבורה קסטלניץ

לוחית זיכרון על הבית שבו התגוררו קסטלניץ ובעלה דבורה קַסטֶלָניץ-בַּרבָּן (נכתב גם קסטלנֶץ) (כ"ט באלול תרס"ה, ספטמבר 1905 – 26 בינואר 1986) הייתה שחקנית תיאטרון ישראלית, מראשוני תיאטרון "האֹהל" ומעמודי התווך שלו עד לפירוקו.

חָדָשׁ!!: שטעטל ודבורה קסטלניץ · ראה עוד »

דבורה בארון

דבורה בארון-אהרונוביץ (י"ח בכסלו תרמ"ח, 4 בדצמבר 1887 – י"ג באלול תשט"ז, 20 באוגוסט 1956) הייתה סופרת, עורכת ומתרגמת עברייה.

חָדָשׁ!!: שטעטל ודבורה בארון · ראה עוד »

דוב בעריש מביאלה

רבי דב בעריש לנדא מביאלה (ה'תק"ף, 1820 – כ"ה בסיוון ה'תרל"ו, 1876) היה אדמו"ר פולני, מנהיג חסידות וורקא לאחר פטירת רבי מנחם מנדל מוורקא.

חָדָשׁ!!: שטעטל ודוב בעריש מביאלה · ראה עוד »

דוב גולדברג

מימין לשמאל: מיכאל אליניקוב, בוריס גולדברג, אברהם אידלסון גולדברג יושב במרכז, עם מייסדי בית החרושת סיליקט, תל אביב, 1922. יונה קרמנצקי יושב שני משמאל, יוסף זיידנר שני מימין דוב (בוריס) גולדברג (ברוסית: Борис Александрович Гольдберг; 1866 – 20 ביולי 1922) היה פעיל ציוני ותעשיין.

חָדָשׁ!!: שטעטל ודוב גולדברג · ראה עוד »

דובער שניאורי

רבי דובער שניאורי, המכונה "אדמו"ר האמצעי" (ביידיש: דער מיטֶעלֶער רבי; ט' בכסלו ה'תקל"ד, 24 בנובמבר 1773 – ט' בכסלו ה'תקפ"ח, 28 בנובמבר 1827), היה האדמו"ר השני בשושלת אדמו"רי חסידות חב"ד, שעמד בראשה משנת ה'תקע"ג (1812) ועד לפטירתו בשנת ה'תקפ"ח (1827).

חָדָשׁ!!: שטעטל ודובער שניאורי · ראה עוד »

דובובה (מחוז צ'רקאסי)

דובובה (באוקראינית: Дубови) הוא כפר במחוז צ'רקאסי שבאוקראינה, כ-20 ק"מ דרומית - מזרחית לעיר אומן.

חָדָשׁ!!: שטעטל ודובובה (מחוז צ'רקאסי) · ראה עוד »

דוד מלץ

דוד מַלֶץ (כ"ו בכסלו תר"ס, 28 בנובמבר 1899, בנדין – י"ד בתשרי תשמ"ב, 11 באוקטובר 1981) היה סופר עברי, ממייסדי קיבוץ עין חרוד וממבקריה הראשונים של התנועה הקיבוצית.

חָדָשׁ!!: שטעטל ודוד מלץ · ראה עוד »

דוד מילמן

דוד פינחוסוביץ' מילמן (ברוסית: Давид Пинхусович Мильман; 15 בינואר 1912, צ'צ'לניק, ליד ויניצה, רוסיה – 12 ביולי 1982, תל אביב) היה מתמטיקאי סובייטי ומאוחר יותר ישראלי אשר התמחה באנליזה פונקציונלית.

חָדָשׁ!!: שטעטל ודוד מילמן · ראה עוד »

דוד איזמוז'יק

דוד ולאה איזמוז'יק דוד איזמוז'יק (ראשון מימין) בוועד המפקח של גמנסיה הרצליה, 1911 דוד איזמוז'יק (1873 - 10 במרץ 1952) היה סוחר, ממייסדי תל אביב, חבר מועצת העיר וסגן ראש העירייה.

חָדָשׁ!!: שטעטל ודוד איזמוז'יק · ראה עוד »

דוד איינהורן (משורר)

דוד איינהורן (בכתיב יידי: איינהאָרן; 1886, תרמ"ו, קַרליץ, מחוז נובוגרודוק, פלך מינסק, רוסיה (רוסיה הלבנה) – 2 במרץ 1973, תשל"ג, ניו יורק) היה משורר, סופר ופובליציסט יידי.

חָדָשׁ!!: שטעטל ודוד איינהורן (משורר) · ראה עוד »

דוד ניימרק

הרב פרופ' דוד ניימרק (לעיתים נוימרק; בכתיב יידי: ניימאַרק; בכתיב לועזי: David Neumark או Neimark; כ"ב באב תרכ"ו, 3 באוגוסט 1866, שטשרץ, גליציה – י"ח בכסלו תרפ"ה, 15 בדצמבר 1924, סינסינטי, אוהיו), פילוסוף יהודי רפורמי, חוקר הפילוסופיה היהודית ופעיל ציוני.

חָדָשׁ!!: שטעטל ודוד ניימרק · ראה עוד »

דוד סארנוף

דוד סארְנוֹף (באנגלית: David Sarnoff; ברוסית: Давид Сарнов; 27 בפברואר 1891 - 12 בדצמבר 1971) היה יזם ואיש עסקים יהודי-אמריקאי, חלוץ בתחומי שידור רדיו וטלוויזיה, תקשורת אלחוטית ואלקטרוניקה לצורכי בידור.

חָדָשׁ!!: שטעטל ודוד סארנוף · ראה עוד »

דוד ספרד

דוד ספָרְד (ביידיש: ספֿארד; בפולנית: Dawid Sfard; (5 ביולי 1905, טריסק, ווהלין, רוסיה – 9 בספטמבר 1981, ירושלים) היה משורר, מסאי, עורך, מבקר ספרות, מתרגם ומו"ל יידי ועסקן תרבות פולני-ישראלי.

חָדָשׁ!!: שטעטל ודוד ספרד · ראה עוד »

דוד פלינקר

דוד פְלינקֶר (ביידיש: פֿלינקער; בפולנית: Dawid Flinkier, לעיתים נכתב David Flinker; תרנ"ז, 15 באוגוסט 1897 – י"ב בכסלו תשל"ט, 12 בדצמבר 1978) היה עיתונאי, עורך וסופר יידי, פולני ועברי יהודי-פולני וישראלי.

חָדָשׁ!!: שטעטל ודוד פלינקר · ראה עוד »

דוד צמח

דוד צמח (תרי"ט-1859 או 10 במרץ 1860-תר"ך – ינואר 1934, טבת תרצ"ד) היה פובליציסט ומתרגם עברי פולני בן תקופת התחייה.

חָדָשׁ!!: שטעטל ודוד צמח · ראה עוד »

דוד קלעי

דוד קַלָעִי (גולד) (כ"ט בשבט תרנ"ח, 21 בפברואר 1898 – ח' בחשון תש"ט, 10 בנובמבר 1948) היה פעיל ציוני, איש תנועת העבודה, ממקימי שכונת בורוכוב, ספרן, מתרגם, סופר ומעורכי אנציקלופדיות בהוצאת "מסדה".

חָדָשׁ!!: שטעטל ודוד קלעי · ראה עוד »

דוד רמז

דוד רמז (דְרַבְּקִין) (י"ח באייר תרמ"ו, 23 במאי 1886 – י"ג באייר תשי"א, 19 במאי 1951) היה ממנהיגי היישוב, יו"ר הוועד הלאומי, מזכ"ל ההסתדרות, חבר הכנסת ושר בממשלות ישראל הראשונות.

חָדָשׁ!!: שטעטל ודוד רמז · ראה עוד »

דוד רשף

רשף (מימין) ואהוביה מלכין (משמאל) בטקס צבאי, 1949 דוד רשף (רבסקי) (1905 – אוגוסט 1986) היה איש ההגנה, מפקד הג"א וראש המועצה השלישי של רמת השרון (1959–1962).

חָדָשׁ!!: שטעטל ודוד רשף · ראה עוד »

דוד רזיאל

דוד רזיאל (רוזנסון) (י"ז בחשון ה'תרע"א, 19 בנובמבר 1910 – כ"ג באייר ה'תש"א, 20 במאי 1941), "האלוף בן ענת", היה ממייסדי האצ"ל ומפקדו הרביעי ונציב בית"ר בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: שטעטל ודוד רזיאל · ראה עוד »

דוד שאפל

דוד שאפל (באנגלית: David Shapell; 4 בפברואר 1921 – 8 בפברואר 2015) היה יזם ואיש נדל"ן אמריקאי יליד פולין מלוס אנג'לס, קליפורניה.

חָדָשׁ!!: שטעטל ודוד שאפל · ראה עוד »

דוד שריר

ציור שמן על בד, 1991-6, 97*129, אוסף האמן עלי זהב על בד, 1972, 54*73, אוסף האמן שמן ועלי זהב על בד, 1970, 81*110, אוסף פרטי שמן על בד, 1996, 51*66, אוסף האמן הדרך אל התיבה, שמן על בד, 1971, 96*130, אוסף פרטי המרפסת ביפו, שמן על בד, 1996, 51*66, אוסף האמן שמן על בד, 1997-8, 90*220, אוסף פרטי 1974, 220*300, אוסף האמן דוד שריר (נולד ב-1938) הוא צייר ומעצב תפאורות ותלבושות לתיאטרון, אופרה ומחול.

חָדָשׁ!!: שטעטל ודוד שריר · ראה עוד »

דוד שטרן

דוד שטרן (29 במרץ 1910 - י' באדר א' ה'תשס"ג, 13 בפברואר 2003) היה מנכ"ל חברת בנייה ישראלית, נשיא התאחדות הקבלנים וחבר הכנסת מטעם הליכוד ב.

חָדָשׁ!!: שטעטל ודוד שטרן · ראה עוד »

דוד לוין (מחנך)

דוד צבי לוין (1878 – 15 בדצמבר 1960, כ"ו בכסלו ה'תשכ"א) היה מחנך עברי ברוסיה ובישראל.

חָדָשׁ!!: שטעטל ודוד לוין (מחנך) · ראה עוד »

דוד זכאי

דוד זכאי בשנות ה-40 דוד זכאי (ז'וּכוֹביצקי) (חתם בשם העט ז. דויד) (16 בספטמבר 1886, ב' בתשרי תרמ"ז – 15 בינואר 1978, ז' בשבט תשל"ח) היה איש העלייה השנייה, מורה עברי, מפעילי תנועת העבודה, עיתונאי ופובליציסט עברי בתקופת היישוב ובמשך 30 שנה לאחר הקמת המדינה.

חָדָשׁ!!: שטעטל ודוד זכאי · ראה עוד »

דוד בן ארי

דוד בן ארי (6 בינואר 1909 - יולי 1978) היה ראש המועצה המקומית וראש העירייה של בת ים בשנים 1950–1964.

חָדָשׁ!!: שטעטל ודוד בן ארי · ראה עוד »

דוד בן-גוריון

דָּוִד בֶּן־גּוּרְיוֹן (גְּרין;; 16 באוקטובר 1886, י"ז בתשרי תרמ"ז – 1 בדצמבר 1973, ו' בכסלו תשל"ד) היה מדינאי ישראלי וראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: שטעטל ודוד בן-גוריון · ראה עוד »

דוד ברגלסון

דוד בֶּרְגֶלְסון (ביידיש: דוד בערגעלסאָן; ברוסית: Давид Бергельсон; (12 באוגוסט 1884 - 12 באוגוסט 1952) היה סופר ומחזאי יידיש יליד אוחרימוב, ליד אומן באוקראינה. במסגרת חיסולהּ של הצמרת הרוחנית היהודית בברית המועצות על ידי סטלין נמנה ברגלסון עם 13 הנאשמים בתהליך משפטי סגור ומבוים (בדומה להליך מקביל הידוע בשם "משפט הרופאים") שבו נאשמו בכירי הוועד היהודי האנטי-פשיסטי בלאומנות יהודית וריגול לטובת המערב. ב־12 באוגוסט 1952 הוצא להורג עם רבים מחבריו.

חָדָשׁ!!: שטעטל ודוד ברגלסון · ראה עוד »

דוד בלוך-בלומנפלד

קבר דוד ודורה בלוך - בלומנפלד בבית הקברות טרומפלדור דוד בּלוֹך-בלומנפלד (1880 – 27 בנובמבר 1947) היה ממנהיגי תנועת העבודה בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: שטעטל ודוד בלוך-בלומנפלד · ראה עוד »

דוד וולפסון

המשלחת הציונית לירושלים, 1898. מימין לשמאל: יוסף זיידנר, משה שנירר, בנימין זאב הרצל, דוד וולפסון, מקס בודנהיימר. דוד וולפסון (בכתיב יידי: וואָלפסאָן; 9 באוקטובר 1856, דורביאני, פלך קובנה, האימפריה הרוסית – 15 בספטמבר 1914, באד הומבורג, הקיסרות הגרמנית) היה איש עסקים, מנהיג ופעיל ציוני.

חָדָשׁ!!: שטעטל ודוד וולפסון · ראה עוד »

דוד כהן (איש חינוך)

דוד (לייב) כהן (בין א' ל-י' בתשרי תרנ"ה, בין 1 ל-10 באוקטובר 1894, סלובודקה, האימפריה הרוסית (כיום בלארוס) – כ"ב באב תשל"ו, 18 באוגוסט 1976, אלונים) היה פעיל ציוני, מאבות הנוער העובד.

חָדָשׁ!!: שטעטל ודוד כהן (איש חינוך) · ראה עוד »

המוזיאון לתולדות יהודי פולין

בנייה מחדש של בית הכנסת גוויזדץ במוזיאון "ברחוב היהודי", תצוגה במוזיאון אולם הכניסה למוזיאון "המוזיאון שלי - עץ המשאלות" תצוגה במוזיאון המוזיאון לתולדות יהודי פולין (בפולנית: Muzeum Historii Żydów Polskich) הוא מוזיאון השוכן בוורשה בירת פולין, המציג את ההיסטוריה של יהדות פולין.

חָדָשׁ!!: שטעטל והמוזיאון לתולדות יהודי פולין · ראה עוד »

המוזיאון היהודי ובית הכנסת באושווינצ'ים

המוזיאון היהודי ובית הכנסת באושווינצ'ים (אושוויץ) הוא מוזיאון לתולדות יהודי העיר, מרכז חינוכי ובית כנסת בעיירה אושווינצ'ים (אושוויץ) שנפתח לציבור בשנת 2000 והוא בית התפילה היחידי שנמצא בקרבת מחנה ההשמדה אושוויץ-בירקנאו.

חָדָשׁ!!: שטעטל והמוזיאון היהודי ובית הכנסת באושווינצ'ים · ראה עוד »

הארגון להתיישבות יהודית ברוסיה

הארגון להתיישבות היהודית ברוסיה (ביידיש: ייִדישע קאָלאָניזאַציע אָרגאַניזאַציע אין רוסלאַנד) היה ארגון בחסות קומוניסטית בצפון אמריקה, שהוקדש לתמיכה בהתיישבות יהודים בהתנחלויות קולקטיביות חדשות, ראשית ברפובליקה הסובייטית האוקראינית שהוקמה בדרום רוסיה (סטברופול) וברפובליקה היהודית הסוציאליסטית בירוביג'ן בברית המועצות.

חָדָשׁ!!: שטעטל והארגון להתיישבות יהודית ברוסיה · ראה עוד »

הנריק הכטקופף

הנריק חיים הֶכְטְקוֹפְּף (פולנית: Henryk Hechtkopf; 5 באפריל 1910 – 24 ביולי 2004) היה צייר אמן ומאייר יהודי-פולני-ישראלי.

חָדָשׁ!!: שטעטל והנריק הכטקופף · ראה עוד »

הנדל ליברמן

חנוך הֶנְדֶל ליברמן (במקור פוּטֶרְפַס; י"ג בניסן ה'תר"ס, 29 במרץ 1900 – י"ג באדר ה'תשל"ו, 15 במרץ 1976) היה צייר חסיד חב"ד, אחיו של המשפיע הרב מנחם מנדל פוטרפס.

חָדָשׁ!!: שטעטל והנדל ליברמן · ראה עוד »

הני זובידה

הני זובידה (זבדה) (נולד ב-24 באוקטובר 1966) הוא חוקר ישראלי ודוקטור למדע המדינה העוסק בגבולות חברתיים, מהגרי עבודה, זהויות חברתיות, התנהגות בוחרים, פוליטיקה, משטר וחברה בישראל, כדורגל, אתניות, לאומיות ודעת קהל.

חָדָשׁ!!: שטעטל והני זובידה · ראה עוד »

הסופות בנגב

הסופות בנגב (או הפרעות בנגב) הוא כינוי ל'''פוגרומים''' שנערכו החל באפריל 1881 ועד מאי 1882 נגד יהודי דרום-מערב האימפריה הרוסית (בעיקר בחבלי הארץ של אוקראינה של ימינו).

חָדָשׁ!!: שטעטל והסופות בנגב · ראה עוד »

העיירה בוערת

המשורר מרדכי גבירטיג קרקוב: צענטראַלע ייִדישע היסטאָרישע קאָמיסיע ביים צ ק. פֿון פּוילישע ייִדן אָפּט, 1946. שואה בבית העלמין בחולון העיירה בוערת (במקור ביידיש: אונדזער שטעטל ברענט!, 'עיירתנו בוערת!'), הידוע גם במילותיו הראשונות: שרפה, אחים, שרפה! (ביידיש: ס'ברענט!, 'שרפה!'), הוא שיר יידי מאת המשורר והמלחין היהודי-פולני מרדכי גבירטיג, איש קרקוב, שנכתב בשנת 1938 כתגובה לאנטישמיות הגוברת בפולין לאחר מות פּילסוּדסקי, שכללה בין היתר פוגרומים; מקובל כי האירוע שהצית את כתיבת השיר היה פוגרום פּשִיטִיק, אשר אירע במרץ 1936.

חָדָשׁ!!: שטעטל והעיירה בוערת · ראה עוד »

הרמן שטרוק

הרמן שטרוק בשנת 1922 הרמן שטרוק בסטודיו שלו, תצלום משנת 1938. הרמן (חיים אהרן) שְטְרוּק (בגרמנית: Hermann Struck; נודע גם בשם העט חיים אהרון בן דוד; 6 במרץ 1876, ברלין – 11 בינואר 1944, חיפה) היה צייר ואמן הדפסים יהודי וציוני ונודע כאחד מחשובי האמנים היהודים בגרמניה.

חָדָשׁ!!: שטעטל והרמן שטרוק · ראה עוד »

הרץ פרנק

הרץ פרנק (בלטבית: Hercs (Hercels) Franks; ברוסית: Герц (Герцель) Вульфович Франк; 17 בינואר 1926, לודזה - 3 במרץ 2013, ירושלים) היה במאי קולנוע יהודי-סובייטי.

חָדָשׁ!!: שטעטל והרץ פרנק · ראה עוד »

הרשל'ה אוסטרופולר

הרשל'ה מאוסטרופולי (או הרשלה מאוסטרופוליה, וכן הרשלה מאוסטרופוליא; בכתיב יידיש: הערשעלע אָסטראָפּאָלער) היה בדחן חסידי שחי באוקראינה, בפלך ווהלין, במחצית השנייה של המאה ה-18.

חָדָשׁ!!: שטעטל והרשל'ה אוסטרופולר · ראה עוד »

הרהורים על שירת אלתרמן

העמוד הראשון של המאמר ב"עכשיו" הרהורים על שירת אלתרמן הוא מאמר ביקורתי חריף מאת נתן זך על שירת נתן אלתרמן בפרט ודור משוררי חבורת "יחדיו" (בהם לאה גולדברג ואברהם שלונסקי) בכלל.

חָדָשׁ!!: שטעטל והרהורים על שירת אלתרמן · ראה עוד »

הרודף הנעלם

תקנות רודף הנעלם בhttps://www.nli.org.il/he/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?docid.

חָדָשׁ!!: שטעטל והרודף הנעלם · ראה עוד »

השטן בגוריי

השטן בגוֹרֵיי (ביידיש: ‫דער שטן אין גאָריי: אַ מעשה פון פארצייטנס) הוא רומן על רקע פולין של המאה השבע-עשרה, פרי עטו של יצחק בשביס-זינגר, חתן פרס נובל לספרות.

חָדָשׁ!!: שטעטל והשטן בגוריי · ראה עוד »

השטעטל הווירטואלי

פורטל השטעטל הווירטואלי (בפולנית: Wirtualny Sztetl, בתרגום חופשי לעברית: העיירה הווירטואלית) לתולדות יהדות פולין, הוא פורטל אינטרנט רב-לשוני (בשפות פולנית, אנגלית, עברית וגרמנית), מייסודה של אגודת המכון להיסטוריה יהודית בפולין, המוקדש להיסטוריה, למורשת, ולתרבות יהודית בפולין בעבר ובהווה.

חָדָשׁ!!: שטעטל והשטעטל הווירטואלי · ראה עוד »

התלוש בספרות העברית

ה"תלוש" הוא סוג של גיבור בספרות העברית של סוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: שטעטל והתלוש בספרות העברית · ראה עוד »

התיאטרון היהודי הממלכתי

התיאטרון היהודי הממלכתי (ברוסית: Московский государственный еврейский театр, גוס"ט) היה תיאטרון יהודי שפעל במוסקבה החל משנת 1920 ועד שנסגר בהוראת השלטונות בשנת 1949.

חָדָשׁ!!: שטעטל והתיאטרון היהודי הממלכתי · ראה עוד »

הלל צייטלין

הלל צייטלין (תרל"א, 1871 – כ"ט באלול תש"ב, 11 בספטמבר 1942) היה הוגה דעות, מיסטיקן, סופר ופובליציסט יהודי, שכתב בעברית וביידיש.

חָדָשׁ!!: שטעטל והלל צייטלין · ראה עוד »

הדפס ישראלי

חיתוך עץ המציג את מכבש הדפוס של דפוס סלומון ראשיתו של ההדפס הישראלי הוא בדפוס העברי הארץ-ישראלי מן המחצית השנייה של המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: שטעטל והדפס ישראלי · ראה עוד »

הומור בתרבות היהודית

ההומור הוא תלוי תרבות ותלוי נסיבות הזמן והמקום.

חָדָשׁ!!: שטעטל והומור בתרבות היהודית · ראה עוד »

הכל מואר (סרט)

הכל מואר (אנגלית: Everything Is Illuminated) הוא סרט דרמה-קומי שהוקרן לראשונה בשנת 2005.

חָדָשׁ!!: שטעטל והכל מואר (סרט) · ראה עוד »

הינדה לוי-ליסנר

חיה הינדה לוי-ליסנר (ביידיש: הינדע לוי-ליסנער; 1905 או 1912 – 29 באוגוסט 1968) הייתה משוררת וסופרת לילדים ולנוער יידית ומחנכת ישראלית ממוצא פולני.

חָדָשׁ!!: שטעטל והינדה לוי-ליסנר · ראה עוד »

הילדה דוליצקיה

דיוקנה מתוך כרזה להופעה, 1941 הילדָה דוליצקָיָה (ביידיש: הילדא דוליצקא, דוליצקאיא; ברוסית: Дулицкая; בגרמנית: Hilda Dulitzkaja; 1892 או 1893 ראדומישל, פלך קייב, רוסיה (אוקראינה) – 26 במאי 1953, תל אביב) הייתה שחקנית תיאטרון יידיש וזמרת עממית במרכז אירופה ובישראל.

חָדָשׁ!!: שטעטל והילדה דוליצקיה · ראה עוד »

ולודבה

ולודבה (בפולנית: Włodawa, ביידיש: וולאָדאַווע (Vlodave), מוזכרת גם כולודווה או ולודאבה) היא עיירה במזרח פולין, על גדות נהר הבוג המערבי, באזור הגבול עם אוקראינה ובלארוס, כ-10 ק"מ מאתר מחנה המוות סוביבור.

חָדָשׁ!!: שטעטל וולודבה · ראה עוד »

וועקער

וועקער (נהגה: "וֶקֶר"; בעברית: מעורר) היה כינויו של הממונה להעיר את בני העיירה לתפילת שחרית, ובפרט לאמירת סליחות.

חָדָשׁ!!: שטעטל ווועקער · ראה עוד »

וודז'יסלאב

וודז'יסלאב (בפולנית: Wodzisław) היא עיירה הנמצאת בפרובינציית שוויינטוקז'יסקיה בדרום-מרכז פולין.

חָדָשׁ!!: שטעטל ווודז'יסלאב · ראה עוד »

ווהלין

סמל ווהלין נסיכות ווהלין ווהלין כחלק מפולין ווהלין כחלק מאוקראינה היכל יהדות ווהלין בגבעתיים אנדרטה בגבעתיים לפרטיזנים ממחוז ווהלין ווהלין (באוקראינית: Волинь, בפולנית: Wołyń, ברוסית: Волынь, ביידיש: וואָהלין) הוא חבל היסטורי במערב אוקראינה, בין נהרות הפריפיאט והבוג המערבי מצפון לגליציה ולפודוליה.

חָדָשׁ!!: שטעטל וווהלין · ראה עוד »

ויליאקה

ויליאקה (בלטבית: Viļaka; בלטגלית: Vileks, וילקס; בגרמנית: Marienhausen, מרינהאוזן; ביידיש: ויליאקי) היא עיירה במזרח לטביה, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: שטעטל וויליאקה · ראה עוד »

כנר על הגג

שם המחזה ניתן לו בהשראת הציור "הכנר" מאת מארק שאגאל (1912)תמונה להחלפה כנר על הגג (באנגלית: Fiddler on the Roof) הוא מחזמר המבוסס על סיפורי "טוביה החולב" מאת הסופר היהודי שלום עליכם.

חָדָשׁ!!: שטעטל וכנר על הגג · ראה עוד »

כנר על הגג (סרט)

כנר על הגג (באנגלית: Fiddler on the Roof) הוא סרט מוזיקלי אמריקאי שהופק ובוים על ידי נורמן ג'ואיסון.

חָדָשׁ!!: שטעטל וכנר על הגג (סרט) · ראה עוד »

כתריאליבקה

שלום עליכם כתריאליבקה (ביידיש: כתרילעווקע, נהגה: Kasrilevke) הוא שמה הספרותי של עיירת ילדותו של הסופר היידי שלום עליכם, שנקראה וורונקוב (Вороньков).

חָדָשׁ!!: שטעטל וכתריאליבקה · ראה עוד »

ימי החנוכה

מחבר השיר המקורי ביידיש, מרדכי ריווסמן מחבר הגרסה העברית, אברהם אברונין ימי החנוכה הוא גירסה עברית לשיר היידי חנוכּה, אוי חנוכּה (חנוכה, הו חנוכה) מאת הסופר, המתרגם והמורה המשכיל היהודי-רוסי מרדכי (מארק) ריוֶוסמן (ריוועסמאַן).

חָדָשׁ!!: שטעטל וימי החנוכה · ראה עוד »

ינטל

ינטל (באנגלית: Yentl) הוא סרט מחזמר דרמטי אמריקאי, משנת 1983 בבימויה ובכיכובה של השחקנית היהודייה ברברה סטרייסנד.

חָדָשׁ!!: שטעטל וינטל · ראה עוד »

יעקב איזנברג

יעקב יהושע אַיזנברג (31 במרץ 1893 – 9 ביוני 1966) היה צייר ואמן קרמיקה ישראלי.

חָדָשׁ!!: שטעטל ויעקב איזנברג · ראה עוד »

יעקב פלמוני

יעקב פלמוני יעקב פלמוני (פולונסקי) (י"ז בניסן תרנ"ז, 19 באפריל 1897 – י"ב בשבט תשל"א, 7 בפברואר 1971) היה הוגה, מחנך וחוקר, חבר קבוצת דגניה א' שבבקעת כנרות, שם שנתן לאזור, כמו גם שמות הקיבוצים אפיקים ומעגן.

חָדָשׁ!!: שטעטל ויעקב פלמוני · ראה עוד »

יעקב קרנץ

רבי יעקב קרנץ (בכתיב יידי: קראַנץ), המגיד מדוּבנא (ביידיש: דובנער מגיד) (תק"א – י"ז בטבת תקס"ה; 1741 – 19 בדצמבר 1804) היה דרשן יהודי נודע בן המאה ה-18.

חָדָשׁ!!: שטעטל ויעקב קרנץ · ראה עוד »

יעקב קינמון

יעקב קינמון (תרנ"ח, 1898, ינדז'יוב, פולין – תשט"ו, 1955, תל אביב) היה ראש המועצה המקומית של עפולה.

חָדָשׁ!!: שטעטל ויעקב קינמון · ראה עוד »

יעקב ריזר

יעקב ריזר, 1936 יעקב ריזר (רייזר) (6 בינואר 1893 – 14 בנובמבר 1974) היה מהנדס ישראלי יליד גליציה.

חָדָשׁ!!: שטעטל ויעקב ריזר · ראה עוד »

יעקב שרתוק

עם זוגתו פניה בחרסון יַעֲקֹב שֶׁרְתוֹק (צֶ'רְטוֹק) (10 במאי 1860 – 8 במרץ 1913), "ראשון הביל"ויים בארץ ישראל", היה חלוץ ציוני.

חָדָשׁ!!: שטעטל ויעקב שרתוק · ראה עוד »

יעקב שטרנברג

יעקב שטרנברג (ביידיש: יעקבֿ שטערנבערג, נהגה: יַנקֶב שטֶרנבֶּרג; ברוסית: Яков Моисеевич Штернберг; 18 באפריל 1890, ליפקאני, בסרביה – 10 באפריל 1973, מוסקבה, ברית המועצות) היה במאי תיאטרון יידי, מורה לתיאטרון, מחזאי, משורר אוונגרדי וכותב סיפורים קצרים.

חָדָשׁ!!: שטעטל ויעקב שטרנברג · ראה עוד »

יעקב שטיינברג

יעקב שטיינברג (1887 – 22 ביוני 1947) היה משורר, סופר, ומחזאי עברי ויידי.

חָדָשׁ!!: שטעטל ויעקב שטיינברג · ראה עוד »

יעקב שופט

יעקב שופט (ריכטֶר) (1910, דויד-הורודוק – 20 בדצמבר 2005, תל אביב) היה מסאי ומתרגם יידי–עברי ישראלי.

חָדָשׁ!!: שטעטל ויעקב שופט · ראה עוד »

יעקב לרנר

250px יעקב דב-בר לֶרנֶר (תרל"ט, 1879, ברז'אן – ב' בתמוז תרע"ח, 12 ביוני 1918, יקטרינוסלב) היה משורר ומתרגם עברי ומחנך יהודי פולני-רוסי יליד גליציה.

חָדָשׁ!!: שטעטל ויעקב לרנר · ראה עוד »

יעקב לידסקי

יעקב לידְסקי (ברוסית (כתיב שלפני הרפורמה): Яков К. Лидскій; בכתב לטיני: J. Lidski; לעיתים לידסקין, ליצקין, Lidskin; 1868, סלונים, פלך גרודנה, רוסיה (רוסיה הלבנה) – 1 ביוני 1921, כ"ד באייר תרפ"א, ורשה, פולין) היה מוכר ספרים ומו"ל יהודי ורשאי, מחלוצי המו"לות של ספרות יידיש.

חָדָשׁ!!: שטעטל ויעקב לידסקי · ראה עוד »

יעקב טוקר

יעקב (ג'ייק) טוקר (תרנ"ז, 1896 – י"א באדר תר"פ, 1 במרץ 1920) היה מהרוגי מאורעות תל חי.

חָדָשׁ!!: שטעטל ויעקב טוקר · ראה עוד »

יעקב בן דב

יעקב בן דב בשנות ה-40 יעקב בן דב מצלם יעקב בן דב (21 ביוני 1882 – 7 במרץ 1968) היה צלם וצלם קולנוע, מחלוצי הצלמים היהודים בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: שטעטל ויעקב בן דב · ראה עוד »

יעקב ברמן

הרב יעקב בֶּרמן (2 בינואר 1878 – ל' בניסן ה'תשל"ד, 22 באפריל 1974) היה רב ואיש חינוך רוסי-ישראלי, ממניחי היסודות לחינוך הדתי בישראל.

חָדָשׁ!!: שטעטל ויעקב ברמן · ראה עוד »

יעקב דומבליאנסקי

יעקב דומבליאנסקי עם אשתו רבקה לבית זליקובסקי, בתם פייגל ובעלה גרא קורמן, ובנם הצעיר גרשון, קובנה 1938 יעקב דוּמְבּליַאנסקי (נכתב גם: דומבלינסקי, דומבלאנסקי, דומבלנסקי) (1876, איישישוק, פלך וילנה, רוסיה (ליטא) – סתיו 1941, גטו קובנה, תחת הכיבוש הנאצי) היה מורה עברי יהודי ליטאי.

חָדָשׁ!!: שטעטל ויעקב דומבליאנסקי · ראה עוד »

יעקב כ"ץ (רב)

הרב יעקב כ"ץ (תרכ"ב, 1862 לערך - יום הכיפורים תרפ"ג, 1922) היה רב בליטא, שימש כמשגיח בישיבת טלז ור"מ בישיבת אור החיים בסלבודקה, כמו כן כיהן כרב העיירות קליקול (שבמחוז שאוול) וזאגר-ישן.

חָדָשׁ!!: שטעטל ויעקב כ"ץ (רב) · ראה עוד »

יעקב כהן (משורר)

"אנו עולים ושרים" מאת יעקב כהן יעקב כָהָן (כהאן) (26 ביוני 1881 סלוצק – 20 בנובמבר 1960 תל אביב) היה משורר ישראלי, מחזאי, מתרגם, סופר ובלשן עברי, פעמיים חתן פרס ישראל.

חָדָשׁ!!: שטעטל ויעקב כהן (משורר) · ראה עוד »

יעקב יהושע פלק

הרב יעקב יהושע פַלְק (1680, כ"ח בכסלו ה'תמ"א – 1756, י"ד בשבט ה'תקט"ז) היה רבן של לבוב, ברלין, מץ ופרנקפורט על המיין.

חָדָשׁ!!: שטעטל ויעקב יהושע פלק · ראה עוד »

יפה אליאך

יפה אליאך (באנגלית: Yaffa Eliach; 31 במאי 1937 - 8 בנובמבר 2016) הייתה פרופסור להיסטוריה ולספרות במחלקה ללימודים יהודיים בברוקלין קולג'.

חָדָשׁ!!: שטעטל ויפה אליאך · ראה עוד »

יפים פומין

יפים מויסייביץ' פומין (ברוסית: Ефим Моисеевич Фомин; 15 בינואר 1909 – 30 ביוני 1941) היה קומיסר סובייטי יהודי בצבא האדום אשר קיבל את עיטור לנין עבור הגנתו על מבצר ברסט ליטובסק בפתיחת "מבצע ברברוסה" בשנת 1941, שם נפל בשבי ונהרג.

חָדָשׁ!!: שטעטל ויפים פומין · ראה עוד »

יצחק מן

יצחק מָן (3 במאי 1889 – 20 בינואר 1963) היה זמר אופרה וחזן פולני-ישראלי.

חָדָשׁ!!: שטעטל ויצחק מן · ראה עוד »

יצחק מן (עורך)

יצחק מָן (1890, תר"ן, פשמישל, גליציה, אוסטריה – 28 במרץ 1956, ט"ז בניסן תשט"ז, ירושלים) היה סופר, עורך ומתרגם עברי, עורך ההוצאות הספרותיות של הקק"ל מ-1926 ועד מותו.

חָדָשׁ!!: שטעטל ויצחק מן (עורך) · ראה עוד »

יצחק מאיר וייסנברג

יצחק (אִיצֶ'ה) מאיר וַיְיסֶנְברג (בכתיב יידי: יצחק (איטשע) מאיר װײַסענבערג; בכתיב לועזי: Itshe Meyer Vaysenberg; נכתב גם Isaac Meir Weissenberg; בכתיב בפולנית: Icchak Majer Weisenberg, גם Wajsenberg; 1878/1881, ז'ליחוב, פולין – 13 באוגוסט 1938, ורשה) היה סופר יידיש יהודי פולני.

חָדָשׁ!!: שטעטל ויצחק מאיר וייסנברג · ראה עוד »

יצחק אשר אלישיב

יצחק אשר אלישיב (1871, תרל"א, סלוצק, פלך מינסק, רוסיה (רוסיה הלבנה) – 23 באפריל 1955, תל אביב) היה פעיל ציוני ברוסיה ומו"ל עברי.

חָדָשׁ!!: שטעטל ויצחק אשר אלישיב · ראה עוד »

יצחק אייזיק הלוי

הרב יצחק אייזיק הלוי (רבינוביץ) (21 בספטמבר 1847, י"א בתשרי ה'תר"ח – כ' באייר תרע"ד, 15 במאי 1914) היה מלומד, מחבר, עסקן והיסטוריון יהודי.

חָדָשׁ!!: שטעטל ויצחק אייזיק הלוי · ראה עוד »

יצחק סלקינסון

יצחק אדוארד סַלְקִינְסוֹן (זלקינסון; בכתיב היידי, שנהג בזמנו: יצחק עדוארד זאַלקינסאָן; בראשי תיבות: יע"ס; 1820 – 5 ביוני 1883) היה מתרגם עברי בן תקופת ההשכלה, יהודי מומר.

חָדָשׁ!!: שטעטל ויצחק סלקינסון · ראה עוד »

יצחק סטנוב

ספר "משלי אסף" מאת יצחק סטנוב, ברלין תקמ"ט 1789 יצחק (איציק) הלוי סָטָנוֹב (סאטנוב, סטאנוב, סאטאנוב; ד' באלול תצ"ב, 5 בספטמבר 1732 - כ"ג בטבת תקס"ה, 25 בדצמבר 1804) היה סופר עברי, מן הפעילים בדור המאספים של תנועת ההשכלה בברלין.

חָדָשׁ!!: שטעטל ויצחק סטנוב · ראה עוד »

יצחק פרסקי

מימין לשמאל יושבים: יצחק, רעייתו שרה והבן שמעון. עומדים: כרמלה, רעייתו של גרשון, הבן גרשון וסוניה, רעייתו של שמעון. קיץ 1945 יצחק (געצל) פֶּרסקי (15 במאי 1898 – 4 בספטמבר 1982) היה ממתנדבי היישוב לצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה, נפל בשבי הגרמני וניסה לברוח ממנו מספר פעמים.

חָדָשׁ!!: שטעטל ויצחק פרסקי · ראה עוד »

יצחק פלר (מחנך)

יצחק פֶלֶר (8 בפברואר 1889, י"ג באדר ה'תרמ"ט – 6 בדצמבר 1967, ד' בכסלו ה'תשכ"ח) היה מחנך ישראלי, איש העלייה השנייה, מנהלם של מספר בתי ספר יסודיים ובהם בפרט בית הספר "תל נורדאו" בתל אביב (1929–1956), מחברן של מקראות, ספרים ללימוד עברית ספרי לימוד רבים במתמטיקה.

חָדָשׁ!!: שטעטל ויצחק פלר (מחנך) · ראה עוד »

יצחק קצנלסון

יצחק קצנלסון יצחק קצנלסון (ביידיש: קאַצענעלסאָן; בפולנית: Icchak Kacenelson) (נולד ב-1 ביולי 1886, נרצח במאי 1944 באושוויץ) היה מחנך, משורר ומחזאי יהודי-פולני, מחבר הפואמה "השיר על העם היהודי שנהרג".

חָדָשׁ!!: שטעטל ויצחק קצנלסון · ראה עוד »

יצחק קיסטר

יצחק קִיסטֶר (י"ח בתשרי תרס"ו, 17 באוקטובר 1905 – כ"ה במרחשוון תשנ"ג, 21 בנובמבר 1992) היה שופט בית המשפט העליון בשנים 1965–1975.

חָדָשׁ!!: שטעטל ויצחק קיסטר · ראה עוד »

יצחק רילף

איור של יצחק רילף מ-1886, מכתב העת "כנסת ישראל" יצחק רִילְף (בגרמנית: Isaac Rülf; 10 בפברואר 1831, ראואישהולצהאוזן, הסן – 18 בספטמבר 1902, בון) היה רב, עיתונאי ופילוסוף יהודי גרמני ופעיל ציוני בולט.

חָדָשׁ!!: שטעטל ויצחק רילף · ראה עוד »

יצחק שמיר

יצחק שָמִיר (יֶזֶרניצקי; 22 באוקטובר 1915, י"ד בחשוון ה'תרע"ו – 30 ביוני 2012, י' בתמוז ה'תשע"ב) היה ראש ממשלת ישראל השביעי ושר בממשלותיה, יושב ראש הכנסת, ראש האופוזיציה, מבכירי "המוסד" וממפקדי לח"י.

חָדָשׁ!!: שטעטל ויצחק שמיר · ראה עוד »

יצחק שיפר

יצחק (אִיגְנַאצִי) שִׁיפֶּר (בכתיב יידי: שיפער; Ignacy Schiper; 1884–1943) היה היסטוריון מפורסם, מזרחן ופוליטיקאי יהודי-פולני, מן הדמויות הבולטות באינטליגנציה היהודית בפולין שבין מלחמות העולם, חבר הסיים ופעיל ציוני.

חָדָשׁ!!: שטעטל ויצחק שיפר · ראה עוד »

יצחק לופבן

יצחק לוּפְבַּן (לופבאן) (ט' באב תרמ"ח, 17 ביולי 1888, דֶּמְבִּיצַה, גליציה – ו' באלול תש"ח, 10 בספטמבר 1948, תל אביב) היה פוליטיקאי, עיתונאי ומסאי ישראלי, חבר הפועל הצעיר ומפא"י, עורך העיתון "הפועל הצעיר" מ-1923 ועד מותו.

חָדָשׁ!!: שטעטל ויצחק לופבן · ראה עוד »

יצחק לויתן

יצחק (איסָק) איליץ' לֵוִיתן (Исаак Ильич Левитан; 18 באוגוסט (כך על פי הלוח היוליאני; על פי הלוח הגרגוריאני: 30 באוגוסט) 1861 – 22 ביולי (על פי הלוח הגרגוריאני: 4 באוגוסט) 1900) היה צייר רוסי יהודי.

חָדָשׁ!!: שטעטל ויצחק לויתן · ראה עוד »

יצחק ליב ברוך

יצחק ליב ברוך (במקור ברוכוביץ; ידוע בעיקר בשם העט י"ל ברוך; תשרי תרל"ה, 26 בספטמבר 1874, – 7 בנובמבר 1953) היה משורר, סופר ומתרגם עברי.

חָדָשׁ!!: שטעטל ויצחק ליב ברוך · ראה עוד »

יצחק ליב גולדברג

יצחק לֵיְבּ גולדברג מכונה יל"ג (י"ב בשבט ה'תר"ך, 7 בפברואר 1860 – ט"ו באלול ה'תרצ"ה, 14 בדצמבר 1935) היה נדבן יהודי ופעיל ציוני ליטאי שעשה רבות למען התנועה הציונית ולמען בניין ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: שטעטל ויצחק ליב גולדברג · ראה עוד »

יצחק טריואקס

אברהם יצחק טריוַאקס (גם: טריוקס, טריוואקס) (בכתב לטיני: Triwaks; כ"ה בתשרי תרנ"ד, 5 באוקטובר 1893, מזריטש, פלך שדליץ, פולין הרוסית – 3 ביוני 1952) היה עיתונאי וסופר ציוני יידי עברי, מו"ל ומפיץ ספרים בוורשה ובארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: שטעטל ויצחק טריואקס · ראה עוד »

יצחק זוסמן

יצחק זוסמן (תרי"ג, 1853 - כ"ב בטבת תש"י, 11 בינואר 1950), מעולי העלייה השנייה, ממקימי המושבה באר יעקב. נולד בעיירה פאוליץ (פובוליטש) שבמחוז קייב, בתחום המושב של האימפריה הרוסית (כיום באוקראינה). קיבל חינוך יהודי מסורתי בחדר ובישיבות. נשא לאשה את מרים לבית קרצ'מסקי, ולזוג נולדו מספר ילדים: יוסף, שלמה, עדינה (לימים שבח), אסתר, שרה (לימים רודומין) ודב ברל. התגוררו ברומנובקה שבמחוז גליציה. בעירו התפרנס מנגרות והיה בעל נגרייה. היה מראשוני חובבי ציון. בשנת 1905 עלה לארץ ישראל עם משפחתו, והתיישב בראשון לציון. ב-1907 היה מראשוני קוני האדמות באזור באר יעקב; רכש 75 דונם, והיה שותף לייסוד המושבה, יחד עם קבוצה של משפחות ורווקים עולי מזרח אירופה, פרס וארגנטינה, וגרעין חקלאי של יהודים-קווקזים מדאגסטן בהנהגת הרב יעקב. נפטר ב-1950, ונקבר בבאר יעקב.

חָדָשׁ!!: שטעטל ויצחק זוסמן · ראה עוד »

יצחק זיבנברגר

יצחק בן דוד (דוידוביץ') זִיבֶּנבֶּרגֶר (בכתיב היידי, שנהג בזמנו: זיבענבערגער, זיבנבערגער; ברוסית: Исаак Зибенбергер; בכתב לטיני: I. D. Siebenberger; (לעיתים: זיבנברג, זיבענבערג); 1797, ורשה – ט' בניסן תרל"ט, 2 באפריל 1879, שם) היה משכיל ורשאי, מתרגם מהספרים החיצוניים לעברית וליידיש ומדקדק עברי.

חָדָשׁ!!: שטעטל ויצחק זיבנברגר · ראה עוד »

יצחק חיותמן

יצחק חיותמן (24 בדצמבר 1867, כ"ז בכסלו תרכ"ח, פרילוקי, אוקראינה – 21 ביוני 1938, כ"ב בסיוון תרצ"ח, תל אביב), ממייסדי אחוזת בית ומטולה.

חָדָשׁ!!: שטעטל ויצחק חיותמן · ראה עוד »

יצחק גולדמן

יצחק גולדמן (בכתיב היידי, שנהג בזמנו: גאָלדמאן, גם גאָלדמאנן; ברוסית: Гольдман; בפולנית: Izaak (Icchak) Goldman; י"ד באייר תקע"ג, מאי 1813, יאשינובקה – כ"ט בטבת תרמ"ח, 13 בינואר 1888, ורשה) היה מחנך, מתרגם, מדפיס, מו"ל וצנזור עברי, מאנשי תנועת ההשכלה היהודית בוורשה.

חָדָשׁ!!: שטעטל ויצחק גולדמן · ראה עוד »

יצחק גולדמן (משורר)

יצחק בן מאיר גולדמן (בכתיבים (היידיים) שנהגו בזמנו: גאָלדמאן, גאָלדמאנן; ברוסית: Исаак Меерович Гольдман (לעיתים Гольдманн), יצחק מאירוביץ' גולדמן; בפולנית: Isaak Goldmann; כ"ט בחשוון ה'ת"ר, 6 בנובמבר 1839, וידזה, פלך וילנה, רוסיה (ליטא) – י"ז בניסן תרס"ה, אפריל 1905, וילנה) היה משורר, סופר ועיתונאי עברי איש וילנה.

חָדָשׁ!!: שטעטל ויצחק גולדמן (משורר) · ראה עוד »

יצחק דב ברקוביץ

יצחק דב ברקוביץ (י"ד ברקוביץ; ז' בחשוון תרמ"ו, 16 באוקטובר 1885, סלוצק – י"ז באדר ב' תשכ"ז, 29 במרץ 1967, תל אביב) היה סופר ומתרגם יהודי עברי ויידי.

חָדָשׁ!!: שטעטל ויצחק דב ברקוביץ · ראה עוד »

יצחק הכהן שלאנג

הרב ד"ר יצחק הכהן שלאנג וכן איגנאץ שלאנג (בסרבו-קרואטית בכתב לטיני: Ignjat Šlang, בסרבו-קרואטית בכתב קירילי: Игњат Шланг; 20 באוקטובר 1873, קלאסנו, וייליצ'קה, האימפריה האוסטרו-הונגרית – 28 במרץ 1942, מחנה הריכוז באנייצה, בלגרד, ממלכת יוגוסלביה הכבושה) היה היסטוריון והרב הראשי האשכנזי ליהודי בלגרד מראשית המאה ה-20 ועד לתקופת השואה.

חָדָשׁ!!: שטעטל ויצחק הכהן שלאנג · ראה עוד »

יצחק וולקני-אלעזרי

וולקני-אלעזרי עם אשתו ובתו בחווה החקלאית בבן-שמן, 1912 טקס הקדשה של המעבדה לחקר הקרקע בתחנת הניסיונות החקלאית ברחובות. משמאל לימין:ארתור רופין, יצחק מגזיניק, '''יצחק וולקני''', ארתור ווקופ, חיים ויצמן, קופרמן יצחק וילקנסקי, ראשון מימין, בביקור בסוריה בשנת 1943 יצחק-אביגדור אלעזרי-וולקני (וילקַנְסקי) (28 בינואר 1880, ט"ו בשבט תר"מ – 24 במאי 1955, ג' בסיוון תשט"ו), שנודע גם בשמות העט א.

חָדָשׁ!!: שטעטל ויצחק וולקני-אלעזרי · ראה עוד »

יצחק כ"ץ (צייר)

יצחק כ"ץ (1908 – 1981) היה צייר ישראלי.

חָדָשׁ!!: שטעטל ויצחק כ"ץ (צייר) · ראה עוד »

יצחק יציב

יצחק יציב, ברל כצנלסון, אברהם קאהאן, דוד בן-גוריון, זלמן רובשוב ואברהם הרצפלד, בביקורו של קאהאן בארץ ישראל ב-1925 יצחק יציב (שפיגלמן) (2 במאי 1890 – 26 במאי 1947, ז' בסיוון תש"ז) היה סופר עברי, עורך ועיתונאי.

חָדָשׁ!!: שטעטל ויצחק יציב · ראה עוד »

ירחמיאל אמדורסקי

רחבת שער יפו: הבניין בצד ימין הוא מלון אמדורסקי פרסומת למלונות אמדורסקי, ראשית המאה ה-20 מלון "בלה ויסטה" ביפו בית אמדורסקי, ברחוב הצבי 4 בשכונת רוממה בירושלים ירחמיאל אַמדוּרסקי (ט' באב תרל"ז, יולי 1877 – 1 באוגוסט 1956) היה איש ציבור ירושלמי ומחלוצי המלונאות בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: שטעטל וירחמיאל אמדורסקי · ראה עוד »

יש דין ויש דיין (סרט)

יש דין ויש דיין (באנגלית: "About Judges and Judgments") הוא סרט דרמה-תקופתי ישראלי, מסוגת קולנוע חרדי משנת 2003, שביים והפיק יהודה גרובייס, המבוסס על אגדה חסידית אודות הבעל שם טוב.

חָדָשׁ!!: שטעטל ויש דין ויש דיין (סרט) · ראה עוד »

ישראל מרום (מרמינסקי)

ישראל מרום (מרְמִינְסקי) (כ"ב בתשרי תרנ"ב, 24 באוקטובר 1891 – י' באייר תשל"ו, 10 במאי 1976) היה מהפעילים הבולטים בתנועה הציונית מילדותו ברוסיה הלבנה ועד למותו במדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: שטעטל וישראל מרום (מרמינסקי) · ראה עוד »

ישראל אלדד

ישראל אלדד בסוף שנות ה-40 ישראל אלדד (שייב) (ט' בחשוון ה'תרע"א, 11 בנובמבר 1910, פודבולוצ'יסק, גליציה – א' בשבט ה'תשנ"ו, 22 בינואר 1996, ירושלים) היה ממנהיגי הלח"י, סופר, משורר, מורה, עיתונאי, פובליציסט, מתרגם ודוקטור לפילוסופיה.

חָדָשׁ!!: שטעטל וישראל אלדד · ראה עוד »

ישראל אהרוני (זואולוג)

ישראל אהרוני בהרצאתו באוניברסיטה העברית בירושלים הר הצופים הדוב הסורי האחרון שניצוד בישראל על ידי ישראל אהרוני ישראל אהרוני (אהרונוביץ) (Israel Aharoni; כ' בתמוז ה'תרמ"ב, 7 ביולי 1882 – 9 באוקטובר 1946) היה זואולוג, חלוץ מדעי החי בארץ ישראל וראשון לחוקרי עולם החי בספרות העברית, מרצה לזואולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים.

חָדָשׁ!!: שטעטל וישראל אהרוני (זואולוג) · ראה עוד »

ישראל ניסן קרק

הרב ישראל ניסן קרק (1863, קאמי, ליטא – 1938, תל אביב, פלשׂתינה–ארץ ישראל) היה רב ליטאי, ראש תנועת "המזרחי" בליטא.

חָדָשׁ!!: שטעטל וישראל ניסן קרק · ראה עוד »

ישראל סגל (שחקן)

ישראל סגל (ביידיש: סעגאל; 1906/7 – ה' בתשרי תשמ"ו 20 בספטמבר 1985) היה שחקן ובמאי תיאטרון יהודי ליטאי-ישראלי.

חָדָשׁ!!: שטעטל וישראל סגל (שחקן) · ראה עוד »

ישראל קפלן

ישראל קפלן (ביידיש: קאַפּלאַן; 29 במרץ 1902, כ"א באדר ב' תרס"ב, וולוז'ין, פלך וילנה, ליטא הרוסית – 4 בספטמבר 2003, ז' באלול תשס"ג) היה מחנך, סופר יידיש והיסטוריון יהודי ליטאי-ישראלי.

חָדָשׁ!!: שטעטל וישראל קפלן · ראה עוד »

ישראל קפלן (מחנך)

ר' ישראל קפלן (בכתיב ארכאי: קאפלאן; ברוסית: Израиль Кaплaн; כ"ט בכסלו תר"ל, דצמבר 1869, טולצ'ין, פלך מוהילב, רוסיה (רוסיה הלבנה) – ט"ז באייר תרפ"ז, 18 במאי 1927, תל אביב) היה מחנך עברי ברוסיה וביישוב, עסקן ציבור ופעיל ציוני ועברי, רב מטעם במינסק ובאסטרחן, מחלוצי החינוך העברי המתוקן ברוסיה, מייסד ומנהל בתי ספר יסודיים בשיטת "עברית בעברית", חבר "המזרחי", מנהל בתי הספר של התנועה בחברון ובתל אביב, חבר אספת הנבחרים הראשונה.

חָדָשׁ!!: שטעטל וישראל קפלן (מחנך) · ראה עוד »

ישראל רייכרט

ישראל רייכֶרט (Reichert; 5 באוגוסט 1891 – 22 במאי 1975) היה ממניחי היסודות להמחקר הפיטופתולוגי ולחקר החקלאות בישראל.

חָדָשׁ!!: שטעטל וישראל רייכרט · ראה עוד »

ישראל שפירא (ביבליוגרף)

ישראל שפירא (Israel Schapiro; 5 בדצמבר 1882 – 2 ביוני 1957) היה ביבליוגרף, ספרן ומזרחן אמריקאי-ישראלי ממוצא רוסי.

חָדָשׁ!!: שטעטל וישראל שפירא (ביבליוגרף) · ראה עוד »

ישראל שוכמן

ישראל שוּכמן (שוּחָמי) (דצמבר 1899, הרובישוב, פלך לובלין, פולין הרוסית – 2 באפריל 1972, ירושלים) היה עיתונאי ואיש ציבור ירושלמי, איש העלייה השלישית, פעיל אחדות העבודה וההסתדרות הכללית, ממניחי היסוד של עיתון "דבר", חבר אספת הנבחרים השנייה.

חָדָשׁ!!: שטעטל וישראל שוכמן · ראה עוד »

ישראל גולדפרב

הרב ישראל גולדפרב (באנגלית: Israel Goldfarb; 1879, שינאווה – 1956, ברוקלין) היה חזן ומלחין יהודי גליציאני-אמריקאי.

חָדָשׁ!!: שטעטל וישראל גולדפרב · ראה עוד »

ישראל יצחק קאליש

רבי ישראל יצחק קאליש מוורקא (ה'תקל"ט, 1779 – כ"ב בניסן ה'תר"ח, 15 במאי 1848) היה מנהיג חסידי בן המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: שטעטל וישראל יצחק קאליש · ראה עוד »

ישראל יהושע זינגר

מימין לשמאל: ישראל יהושע זינגר, מלך ראוויטש, פרץ מרקיש, אורי צבי גרינברג, פרץ הירשביין ומנדל אלקין, ב-1922 ישראל יהושע זינגֶר (שם העט בכתיב יידי: י. י. זינגער; 30 בנובמבר 1893 – 10 בפברואר 1944) היה סופר, מחזאי ועיתונאי יידיש.

חָדָשׁ!!: שטעטל וישראל יהושע זינגר · ראה עוד »

ישראל יהודה אדלר

קברו של ישראל יהודה-ישי אדלר בבית העלמין טרומפלדור בתל אביב דרכון של ישי אדלר, מופק על ידי הבריטים ישראל יהודה (יש"י) אדלר (2 באפריל 1870, א' בניסן ה'תר"ל – 22 בדצמבר 1948, כ' בכסלו תש"ט) היה מורה עברי ונדבן.

חָדָשׁ!!: שטעטל וישראל יהודה אדלר · ראה עוד »

יששכר מירון

יששכר מירוןתמונה להחלפה יששכר מירון (מיכְרוֹבסקי) (באנגלית: Issachar Miron; 5 ביולי 1920 – 29 בינואר 2015) היה מלחין ישראלי אמריקאי.

חָדָשׁ!!: שטעטל ויששכר מירון · ראה עוד »

יששכר בר ריבק

איור של ריבק לספר הילדים "אין וואַלד" (ביער) מאת לייב קוויטקו "בית הכנסת בדוברובנה", ציור מאת ריבק, 1917 יששכר בֶּר ריבַּק (ביידיש: בער ריבאַק; בכתב לטיני: Issachar Ber Ryback; 2 בפברואר 1897 – 22 בדצמבר 1935) היה צייר יהודי אוקראיני-צרפתי, שהתפרסם בעיקר בציורי השטעטל היהודי שלו.

חָדָשׁ!!: שטעטל ויששכר בר ריבק · ראה עוד »

ישורון קשת

ישוּרוּן קשת (ישֻרוּן קֶשֶת; שמו המקורי: יעקב יהושע קופֶלֶביץ; כ' בכסלו תרנ"ד, 29 בנובמבר 1893 – ד' באדר תשל"ז, 22 בפברואר 1977) היה משורר עברי, מסאי, מתרגם ומבקר ספרות ואמנות, שפעל בארץ ישראל, טרום תקופת המדינה ולאחר הקמתה.

חָדָשׁ!!: שטעטל וישורון קשת · ראה עוד »

ישורון: 6 פרקי אבות

ישורון: 6 פרקי אבות הוא סרט תיעודי אודות המשורר אבות ישורון, בבימויו של המשורר ויוצר הקולנוע עמיחי חסון.

חָדָשׁ!!: שטעטל וישורון: 6 פרקי אבות · ראה עוד »

ישי קולביאנסקי

מתרחצים בחוף ימה של תל אביב, שנות ה-40 ישי קוּלבִיַאנסקי (Issai Kulvianski (לעיתים נכתב Kulviansky; בליטאית: Kulvianskis); 5 בנובמבר 1892, יאנובה, פלך קובנה, רוסיה (ליטא) – 27 בנובמבר 1970, לונדון, בריטניה) היה צייר, פסל ותפאורן יהודי יליד ליטא שפעל באירופה ובארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: שטעטל וישי קולביאנסקי · ראה עוד »

ישיבת וולוז'ין

מבנה הישיבה כיום ישיבת וולוז'ין (בשמה הרשמי ישיבת עץ חיים, וכונתה תדיר בשם אם הישיבות) הייתה ישיבה שפעלה במאה ה-19, והייתה הראשונה שפעלה באופן עצמאי ובלתי־תלוי בקהילה המקומית.

חָדָשׁ!!: שטעטל וישיבת וולוז'ין · ראה עוד »

יחזקאל קירשנבוים

יחזקאל דויד קירשנבוים (באנגלית: Jesekiel David Kirszenbaum, בגרמנית: Jesekiel David Kirschenbaum), צייר וקריקטוריסט יהודי ניצול שואה.

חָדָשׁ!!: שטעטל ויחזקאל קירשנבוים · ראה עוד »

יחיאל מיכל פינס

הרב יְחִיאֵל מִיכְל פִּינֶס (17 באוקטובר 1843, כ"ג בתשרי תר"ד – 15 במרץ 1913, ו' באדר ב' תרע"ג) היה סופר ציוני, מאבות הציונות הדתית, ממיישבי ארץ ישראל והוגה דעות.

חָדָשׁ!!: שטעטל ויחיאל מיכל פינס · ראה עוד »

יחיאל מיכל הלוי אפשטיין

הרב יחיאל מיכל הלוי אפשטיין (כ' בשבט תקפ"ט, 24 בינואר 1829 – כ"ב באדר ב' ה'תרס"ח 24 במרץ 1908) היה רבה של נובהרדוק, פוסק ומחבר הספר ערוך השולחן על ארבעת חלקי השולחן ערוך.

חָדָשׁ!!: שטעטל ויחיאל מיכל הלוי אפשטיין · ראה עוד »

יחיאל לנגר

שמאל יחיאל לנגר או בכינויו הקצין לנגר (24 בנובמבר 1897 - 2 בדצמבר 1977) היה אחד משלושת הקצינים היהודים במשטרה הבריטית בירושלים בתקופת המנדט.

חָדָשׁ!!: שטעטל ויחיאל לנגר · ראה עוד »

יחיאל היילפרין (מחנך)

יְחִיאֵל הַיילְפֶּרִין (20 באוגוסט 1880 – 19 באוקטובר 1942) היה מחנך עברי, מחלוצי גן הילדים העברי, משורר וסופר ילדים.

חָדָשׁ!!: שטעטל ויחיאל היילפרין (מחנך) · ראה עוד »

יבסקציה

היֶבְסֶקְצְיָה (מרוסית: ЕвСекция, קיצור של Еврейская секция) הייתה המחלקה היהודית של המפלגה הקומוניסטית הסובייטית, שהוקמה כמתחרה למפלגות הציוניות ולבונד, במטרה לדכא הדת ו"הלאומנות הבורגנית", להחליף את היהדות המסורתית ב"תרבות פרולטרית" ובמטרה להנחיל את רעיונות הדיקטטורה של הפרולטריון למעמד הפועלים היהודי.

חָדָשׁ!!: שטעטל ויבסקציה · ראה עוד »

יבוריב

יבוריב (באוקראינית: Яворів, בפולנית: Jaworów, ביידיש: יאַוואָראָוו) היא עיר במחוז לבוב, כ-50 ק"מ מערבית ללבוב, במערב אוקראינה, סמוך לגבול פולין.

חָדָשׁ!!: שטעטל ויבוריב · ראה עוד »

יהדות מזרח אירופה

צפיפות היישוב היהודי בתחום המושב ב-1905 ניבי היידיש: השטח הצהוב מכסה את תפוצת יהודי האיחוד הפולני-ליטאי, במקומות מושבם המקוריים ואזורי ההגירה שלהם. לביטוי יהדות מזרח אירופה שתי משמעויות.

חָדָשׁ!!: שטעטל ויהדות מזרח אירופה · ראה עוד »

יהדות אפטא

אפטא (בפולנית: Opatów; ביידיש ועברית: אפטא, אפט) היא עיירה בפולין, בשוויינטוקז'יסקיה (Świętokrzyskie Voivodeship – הצלב הקדוש).

חָדָשׁ!!: שטעטל ויהדות אפטא · ראה עוד »

יהדות אשכנז

תפוצת היהודים באירופה, נכון לשנת 1881. יהדות אשכנז היא שמן הכולל של עדות יהודיות החולקות מסורת משותפת, שמקורן במרכז אירופה, במזרחה ובחלק ממערבה.

חָדָשׁ!!: שטעטל ויהדות אשכנז · ראה עוד »

יהדות אוקראינה

אנדרטה בהיכל יהדות ווהלין בגבעתיים יהדות אוקראינה היא קהילה יהודית גדולה במזרח אירופה, באזור התואם לגבולותיה הנוכחיים של אוקראינה.

חָדָשׁ!!: שטעטל ויהדות אוקראינה · ראה עוד »

יהדות אירופה

ההיסטוריה של יהודים באירופה מתוארכת בין תקופות שונות ורבות.

חָדָשׁ!!: שטעטל ויהדות אירופה · ראה עוד »

יהדות אירופה במאה ה-19

במאה ה-19 עברו על העם היהודי באירופה שני תהליכים מקבילים עיקריים: השתלבות והגירה.

חָדָשׁ!!: שטעטל ויהדות אירופה במאה ה-19 · ראה עוד »

יהדות פולין

מפת האיחוד הפולני-ליטאי, 1569–1795, בצבעים ורוד (כתר פולין), סגול (דוכסות ליטא) ירוק (דוכסות ליבוניה). בכל מרחב זה ישבה בימי הביניים יהדות פולין. ש לאחר התפרקות האיחוד נותרו אזורים אלה בתחום המושב בהם הותר ליהודים להתיישב. יהדות פולין הייתה, משלהי ימי הביניים ועד השואה, הגדולה בקהילות עם ישראל בתפוצות.

חָדָשׁ!!: שטעטל ויהדות פולין · ראה עוד »

יהדות פינלנד

בית הכנסת בטורקו יהדות פינלנד היא אחת הקהילות היהודיות הקטנות בצפון אירופה.

חָדָשׁ!!: שטעטל ויהדות פינלנד · ראה עוד »

יהדות בלארוס

שלט זיכרון לקהילת הורדנה לוח זיכרון בסמרגון הבור, אתר ההנצחה ליהדות בלארוס במינסק יהדות בלארוס היא קהילה יהודית במזרח אירופה, המונה כיום 25,000 איש.

חָדָשׁ!!: שטעטל ויהדות בלארוס · ראה עוד »

יהדות גליציה

מצבות בבית העלמין היהודי בבוצ'אץ', (צולם ב-2005) בית הכנסת בברודי, גליציה המזרחית יד ליהדות גליציה בשדרות מוריה בחיפה יהדות גליציה (לעיתים נקראת גאליציה; ביידיש: גאליציע) היא קהילה יהודית אשכנזית ואחת הקהילות היהודיות הוותיקות והחשובות באירופה, אשר שכנה באזור גליציה, בשטחים ששייכים כיום לאוקראינה ולפולין.

חָדָשׁ!!: שטעטל ויהדות גליציה · ראה עוד »

יהושע אלוף

יהושע אלוּף (ווֹלְפּיַאנסקי; 4 במרץ 1900 – 26 ביולי 1980) היה ממייסדי העיסוק בספורט בארץ ישראל ומנהיגי ארגון "מכבי" ותחרויות המכביה.

חָדָשׁ!!: שטעטל ויהושע אלוף · ראה עוד »

יהושע אובסי

יהושע אובסֵי (1883 – 15 בדצמבר 1957) היה סופר עברי, עורך, מבקר, עיתונאי, מורה ומסאי.

חָדָשׁ!!: שטעטל ויהושע אובסי · ראה עוד »

יהושע לצמן

יהושע לַצמַן (ביידיש: לאַצמאַן; בכתיב יידיש סובייטי: יעשוע לאצמאנ; 2 במרץ 1906 – 16 במרץ 1984) היה משורר יידי ומורה יהודי ליטאי.

חָדָשׁ!!: שטעטל ויהושע לצמן · ראה עוד »

יהושע בוכמיל

יהושע בוכמיל ורעייתו שושנה בירושלים בשנות ה-20 יהושע הֶשֶל בּוּכְמִיל (Buchmil; כ"ד בטבת ה'תרכ"ט, 7 בינואר 1869, אוסטרהא, פלך ווהלין, רוסיה (אוקראינה) – ל' בתשרי ה'תרצ"ט, 25 באוקטובר 1938, ירושלים) היה פעיל ציוני, משפטן בהשכלתו.

חָדָשׁ!!: שטעטל ויהושע בוכמיל · ראה עוד »

יהודה פן

יהודה (יוּדל, יוּרי) פֶּן (ביידיש פען; ברוסית: Юдель (Юрий) Пэн; 5 ביוני 1854 – 1 במרץ 1937) היה צייר, מעצב ומורה לאמנות, מייסד בית הספר לאמנויות בוויטבסק, דמות בולטת של הרנסאנס היהודי באמנות הרוסית של ראשית המאה ה-20 ומורם של אמנים יהודים חשובים.

חָדָשׁ!!: שטעטל ויהודה פן · ראה עוד »

יהודה צבי יבזרוב

יהודה ליב צבי יֶבזֶרוֹב (בכתיב ארכאי: יעווזעראָוו; ברוסית: Лейб Евзеров; 1854, מסטיסלב, פלך מוהילב, רוסיה (רוסיה הלבנה) – י"ג בניסן תרצ"ה, 16 באפריל 1935, תל אביב) היה רב ומטיף-תועמלן לאומי ("מגיד") מפורסם ברוסיה.

חָדָשׁ!!: שטעטל ויהודה צבי יבזרוב · ראה עוד »

יהודה שפירא

יהודה שפירא (יום הכיפורים תרנ"ד ספטמבר 1893 – 1992) היה מראשוני המהנדסים של היישוב היהודי בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: שטעטל ויהודה שפירא · ראה עוד »

יהודה שטיינברג

יהודה שטיינברג (נכתב גם שטינברג; בכתיב יידי: שטיינבערג; 26 בפברואר 1863 – 10 במרץ 1908) היה סופר עברי ויידי ופדגוג בתקופת התחייה.

חָדָשׁ!!: שטעטל ויהודה שטיינברג · ראה עוד »

יהודה ליב לוין

יהודה ליב לוין (בכתיב יידי: לעווין; בר"ת: יְהַלֵּ"ל או יְהָלַ"ל; תר"ה, 1844, מינסק, האימפריה הרוסית (רוסיה הלבנה) – דצמבר 1925, קייב, אוקראינה הסובייטית) היה פובליציסט, מסאי, משורר וסופר משכיל עברי, מראשוני חיבת ציון.

חָדָשׁ!!: שטעטל ויהודה ליב לוין · ראה עוד »

יהודה לייב פוחובסקי

משפחת פוחובסקי, 1924 לערך. מימין לשמאל: גבריאלה, תיאודור (טדי), אהובה, יהודה-לייב, הילדה. יהודה לייב (אריה ליאון) פוחובסקי (1 בספטמבר 1869, תר"ל, פלך מינסק, רוסיה (רוסיה הלבנה) – 10 במאי 1963, תל אביב) היה רופא, מראשוני המנתחים בארץ ישראל, מנהל בתי החולים "שער ציון" ו"גלעד" (ליולדות), ממייסדי תל אביב.

חָדָשׁ!!: שטעטל ויהודה לייב פוחובסקי · ראה עוד »

יהודה לייב גורדון

יהודה לֶיְיבּ גורדון (בראשי תיבות: יל"ג; ביידיש: יהודה לייב גאָרדאָן; ברוסית: Лев О́сипович Гордо́н, לב אוסיפוביץ' גורדון; (כ"א בכסלו תקצ"א, 7 בדצמבר 1830, וילנה – כ"ד באלול תרנ"ב, 16 בספטמבר 1892, סנקט פטרבורג) היה משורר, סופר ועורך עברי. נחשב לאחד מגדולי המשוררים בתנועת ההשכלה, שנודע גם במלחמתו הנוקבת בממסד הרבני. קריאתו בשירו "הקיצה עמי": "הֱיֵה אָדָם בְּצֵאתְךָ וִיהוּדִי בְּאָהֳלֶךָ" הפכה לסיסמת המשכילים בני דורו.

חָדָשׁ!!: שטעטל ויהודה לייב גורדון · ראה עוד »

יהודה גבאי

לוחית זיכרון על ביתם של יהודה גבאי וג'ניה ברגר ברח' דב הוז 23 בתל אביב יהודה גבאי (מימין) עם שחקנית "האהל" מרים שלונסקי ועם דוד ירמנוביץ, בחוף הים בתל אביב, 1934 יהודה גבאי (26 בדצמבר 1906 – 3 במרץ 1994; כ' באדר ה'תשנ"ד) היה שחקן תיאטרון "האהל" (1925–1969), סופר ילדים ומייסד מוזיאון התיאטרון (לימים ארכיון התיאטרון) בתל אביב.

חָדָשׁ!!: שטעטל ויהודה גבאי · ראה עוד »

יהודה דוד אייזנשטיין

יהודה דוד אייזנשטיין (בכתיב יידי: אייזענשטיין; בלועזית: Julius (Judah David) Eisenstein; כ"א בחשוון תרט"ו, 12 בנובמבר 1854, מזריטש, פולין הקונגרסאית – ז' בסיוון תשט"ז, 17 במאי 1956, ניו יורק, ארצות הברית), היה סופר, עורך ומוציא לאור יהודי; נודע בכינוי "בעל האוצרות" על שם חיבוריו הרבים שרובם מכונים 'אוצר ה...'.

חָדָשׁ!!: שטעטל ויהודה דוד אייזנשטיין · ראה עוד »

יהודה יערי

יהודה יערי (23 בנובמבר 1900 - 6 בנובמבר 1982) היה סופר, מחזאי ומתרגם ישראלי, מאנשי העלייה השלישית.

חָדָשׁ!!: שטעטל ויהודה יערי · ראה עוד »

יהודה יודל רוזנברג

מתוך קונטרס "גורל העשיריות" שהדפיס הרב רוזנברג. חוברת קצרה זו, ייחודית במינה, אמורה להשיב תשובה מקורית לשואל, על כל שאלה שיישאל, זאת על ידי חישובים, דילוגים, מספרים ואותיות, וע"פ ארבעה לוחות, כמו זה שמוצג בתמונה. הרב יהודה יודל רוזנברג (בכתיב יידי: ראזענבערג; תר"ך, 24 בדצמבר 1860 גנברזוב, פולין – כ"ו בתשרי תרצ"ו, 23 באוקטובר 1936, מונטריאול, קנדה) היה רב וסופר שהתפרסם עקב חיבור כתבים שייחס לסופרים קדומים, שגר בפולין והיגר בסוף ימיו למונטריאול שבקנדה.

חָדָשׁ!!: שטעטל ויהודה יודל רוזנברג · ראה עוד »

יהודי טוב

יהודי טוב (באנגלית: A Serious Man; תרגום מילולי: אדם רציני) הוא סרט קולנוע אמריקאי מסוגת הקומדיה השחורה, שכתבו, הפיקו וביימו האחים ג'ואל ואית'ן כהן.

חָדָשׁ!!: שטעטל ויהודי טוב · ראה עוד »

יהודית הלוי-צוויק

יהודית הלוי-צוויק (1 בדצמבר 1923 – 1 ביולי 2012) הייתה חוקרת ספרות ומחנכת ישראלית, פרופסור לספרות באוניברסיטת חיפה.

חָדָשׁ!!: שטעטל ויהודית הלוי-צוויק · ראה עוד »

יואל מסטבוים

יואל מָסטבּוים (בכתיב יידי: מאסטבּוים; בפולנית: Joel Mastbaum; ב' באדר ה'תרמ"ב, 1882 – י"א בניסן ה'תשי"ז, 12 באפריל 1957, תל אביב) היה סופר יידי.

חָדָשׁ!!: שטעטל ויואל מסטבוים · ראה עוד »

יום הדין (סרט, 1968)

יום הדין (באנגלית: The Fixer) הוא סרט דרמה בריטי משנת 1968 בבימויו של גון פרנקנהיימר, עם אלן בייטס, דירק בוגרד ואיאן הולם בתפקידים הראשיים.

חָדָשׁ!!: שטעטל ויום הדין (סרט, 1968) · ראה עוד »

יוסף מאיר

יוסף מאיר (ד' בשבט תר"ן, 25 בינואר 1890 – י"א בסיוון תשי"ג, 25 במאי 1953) היה רופא ישראלי, מנהלה של קופת חולים כללית משנת 1928 ועד קום המדינה והמנהל הכללי של משרד הבריאות ממאי 1949 עד ספטמבר 1950.

חָדָשׁ!!: שטעטל ויוסף מאיר · ראה עוד »

יוסף מזל

יוסף מזל (נכתב גם יוסף מאזל; באנגלית: Joseph Massel; תר"י, 1850, ליטא, רוסיה – כ"ד באלול תרע"ב, 6 בספטמבר 1912, מנצ'סטר, בריטניה) היה משורר ומתרגם עברי ופעיל ציוני.

חָדָשׁ!!: שטעטל ויוסף מזל · ראה עוד »

יוסף ארליך

יוסף אֶרליך (ביידיש: ערליך) (14 בדצמבר 1908 – 13 בנובמבר 1983) היה סופר יידי ועברי ישראלי.

חָדָשׁ!!: שטעטל ויוסף ארליך · ראה עוד »

יוסף פרל

יוסף פֶּרְל (בכתיב יידי: פערל; 10 בנובמבר 1773, תקל"ד, טרנופול, גליציה – 1 באוקטובר 1839, ת"ר, שם) היה מראשי תנועת ההשכלה היהודית בגליציה.

חָדָשׁ!!: שטעטל ויוסף פרל · ראה עוד »

יוסף רוזנבלט

יוסלה רוזנבלט בשנת 1918. יוסף (יוסל'ה) רוזנבלט (ביידיש: יאָסעלע ראָזענבלאַט; 9 במאי 1882 כ' באייר ה'תרמ"ב – 19 ביוני 1933 כ"ה בסיוון ה'תרצ"ג) היה חזן ומלחין הנחשב לאחד מגדולי החזנים האשכנזיים בכל הזמנים.

חָדָשׁ!!: שטעטל ויוסף רוזנבלט · ראה עוד »

יוסף שטרן (רופא)

יוסף שטרן (1913 – 28 ביולי 1992) היה רופא ישראלי, מנהלו הראשון של בית החולים סורוקה (1960–1978).

חָדָשׁ!!: שטעטל ויוסף שטרן (רופא) · ראה עוד »

יוסף לוריא

יוסף לוּריא (גם: לוריה; ברוסית: Лурье; ה'תרל"א, 1871, פּוּמפִּיַאן, פלך קובנה, רוסיה (ליטא) – כ"ט בכסלו ה'תרצ"ח, 3 בדצמבר 1937, ירושלים) היה מחנך עברי ופובליציסט, עורך עברי ויידי, עסקן תרבות ופעיל ציוני, מראשוני התנועה הציונית.

חָדָשׁ!!: שטעטל ויוסף לוריא · ראה עוד »

יוסף זוסמן

יוסף זוסמן יוסף זוסמן (י בניסן תרמ"ב,אפריל 1882 – כ"ב בטבת תשכ"ב, 1962), מעולי העלייה השנייה, ממקימי המושבה באר יעקב.

חָדָשׁ!!: שטעטל ויוסף זוסמן · ראה עוד »

יוסף חיים ברנר

יוסף חיים בְּרֶנֶר (י"ז באלול תרמ"א, 11 בספטמבר 1881 – כ"ד בניסן תרפ"א, 2 במאי 1921) היה מחלוצי הספרות העברית המודרנית, הוגה, פובליציסט ומנהיג ציבור.

חָדָשׁ!!: שטעטל ויוסף חיים ברנר · ראה עוד »

יוסף בוסל

יוסף וחיותה בוסל המצבה על קברו של יוסף בוסל '''יוסף בוסל''' חמישי מימין, בקצה גרם המדרגות של הצריף באום ג'וני. צילם אברהם סוסקין בית ההבראה על-שם בוסל בצפת בית בוסל כיום, כחלק ממתחם אידה קבקוף להוראה והכשרה במקצועות הבריאות במכללה האקדמית צפת יוסף בּוּסֶל (כ"ז בסיוון תרנ"א, 3 ביולי 1891 - ג' באב תרע"ט, 30 ביולי 1919) היה מנהיג פועלים וממייסדי קבוצת דגניה.

חָדָשׁ!!: שטעטל ויוסף בוסל · ראה עוד »

יוסף הפטמן

קברו של יוסף הפטמן יוסף חיים הֶפְטְמן (בכתיב יידי: העפטמאַן; ט"ו באב תרמ"ח, 23 ביולי 1888, – כ"ד בטבת תשט"ו, 18 בינואר 1955) היה עיתונאי וסופר בתקופת היישוב ובימי המדינה, פזמונאי ועורך העיתון "הבוקר".

חָדָשׁ!!: שטעטל ויוסף הפטמן · ראה עוד »

יוסף ויץ

יוסף וַיְץ (כ"ה בטבת ה'תר"ן, 17 בינואר 1890 – 22 בספטמבר 1972) היה מראשי קרן קיימת לישראל, ומהפעילים המרכזיים בהתיישבות, ייעור וברכישת קרקעות בארץ ישראל בתקופת היישוב ובשנות המדינה הראשונות.

חָדָשׁ!!: שטעטל ויוסף ויץ · ראה עוד »

יוסף יקותיאלי

יוסף יקותיאלי (16 באפריל 1897 - 25 בספטמבר 1982) היה עסקן ספורט ישראלי, הוגה רעיון המכביה ומגשימו.

חָדָשׁ!!: שטעטל ויוסף יקותיאלי · ראה עוד »

יוסטינגראד

יוסטינגראד (ברוסית: Юстинград) הייתה עיירה יהודית (שטעטל) באימפריה הרוסית.

חָדָשׁ!!: שטעטל ויוסטינגראד · ראה עוד »

יוסי אלקוני

יוסי אלקוני, 2004 יוסף (יוסי) אַלקוֹני (אולקיניצקי) (י' בטבת תרצ"ב, דצמבר 1931 – ה' בתשרי תשע"ג, 21 בספטמבר 2012) היה מו"ל ישראלי.

חָדָשׁ!!: שטעטל ויוסי אלקוני · ראה עוד »

יוליוס מרגולין

יהודה יוליוס (יולי) מרגולין (ברוסית: Юлий (Юлиус) Борисович Марголин; 14 באוקטובר 1900 – 21 בינואר 1971) היה עיתונאי, סופר ופילוסוף יהודי, שנלכד בפולין עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, ברח לחלקה הכבוש על ידי הסובייטים ונשלח ללא משפט לחמש שנים בגולאג כ"גורם סיכון סוציאלי" (socially dangerous element).

חָדָשׁ!!: שטעטל ויוליוס מרגולין · ראה עוד »

יוזף רות

לוחית זיכרון בשדרת קורפירסטנדאם שבברלין-שרלוטנבורג יוזף (מימין) ופרדריקה (פרידל) ברכיבה עם אדם לא-מזוהה, בסביבות 1925 קברו של יוזף רות יוזף רוֹת (לעיתים רוט; Joseph Roth; 2 בספטמבר 1894, ברודי – 27 במאי 1939, פריז) היה סופר ועיתונאי יהודי-אוסטרי ממוצא גליציאני.

חָדָשׁ!!: שטעטל ויוזף רות · ראה עוד »

יוזפוב (פירושונים)

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: שטעטל ויוזפוב (פירושונים) · ראה עוד »

יוג'ין לזובסקי

ד"ר יוג'ין לזובסקי (נולד בשם אאוגניוש סלבומיר לזובסקי, פולנית: Eugeniusz Sławomir Łazowski, 23 בדצמבר 1913, צ'נסטוחובה, פולין – 16 בדצמבר 2006, יוג'ין, אורגון, ארצות הברית) היה רופא פולני שהציל את חייהם של אלפי יהודים ופולנים במהלך השואה, על ידי יצירת מגפת טיפוס מדומה באזור עליו היה אחראי מבחינה רפואית, תוך סיכון חייו.

חָדָשׁ!!: שטעטל ויוג'ין לזובסקי · ראה עוד »

יודי

אנדרטה לזכר יהודי ברסלב שנספו בשואה, בבית העלמין בחולון. בתחתית האנדרטה מופיעה יודי יוֹדי (השם הרשמי כעת בבלארוסית: ЁДЫ Іоды, ברוסית: Иоды, בפי היהודים יוֹד בלועזית: Iody, Jody, ולפעמים גם Yod, Jod, או Yodi) היא כפר בבלארוס שהייתה עיירה יהודית בפולין הליטאית אשר צמחה סביב אחוזה בשם זה.

חָדָשׁ!!: שטעטל ויודי · ראה עוד »

יוכבד טראוב

יוכבד טראוב (1937) יוכבד טְרַאוּבּ (לוריא) (1904 – ז' באב תשכ"ד, 16 ביולי 1964) הייתה זמרת מצו-סופרן עממית ישראלית, שפעלה מהמחצית השנייה של שנות ה-30 ועד המחצית הראשונה של שנות ה-50.

חָדָשׁ!!: שטעטל ויוכבד טראוב · ראה עוד »

יידישקייט

יִידִישְׁקַיְיט (בעברית: "יהדות", כלומר "דרך החיים היהודית"), הוא מושג המתייחס לתמצית ההוויה של יהדות מזרח אירופה.

חָדָשׁ!!: שטעטל ויידישקייט · ראה עוד »

מפנה מחדש כאן:

שטטל, שטייטל, העיירה היהודית.

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/שטעטל

יוניונפדיה מפת מושג או רשת סמנטית מאורגנת כמו אנציקלופדיה או מילון. זה נותן הגדרה קצרה של כל מושג ומערכות יחסים שלה.

זוהי מפה נפשית מקוונת ענקית המשמשת כבסיס לתרשימי מושג. זה בחינם לשימוש וכל מאמר או מסמך ניתן להוריד. זהו כלים, משאבים או התייחסות למחקר, מחקר, חינוך, למידה והוראה, שיכול להיות בשימוש על ידי מורים, מחנכים, תלמידים או סטודנטים; לעולם האקדמי: לבית ספר, יסודי, בית ספר תיכון המשני,, אמצע, מכללה, תואר טכני, מכללה, אוניברסיטה, סטודנט לתואר ראשון, תואר שני או תואר דוקטור; למסמכים, דוחות, פרויקטים, רעיונות, תיעוד, סקרים, סיכומים, או תזה. הנה ההגדרה, הסבר, התיאור, או את המשמעות של כל משמעותי שבו אתה זקוק למידע, ורשימה של המושגים הקשורים בם כמילון מונח. זמין ב עברית, אַנגְלִית, סְפָרַדִית, פורטוגזית, יַפָּנִית, סִינִית, צָרְפָתִית, גֶרמָנִיָת, אִיטַלְקִית, לק, הוֹלַנדִי, רוּסִי, עֲרָבִית, הינדי, שוודי, אוקראיני, הוּנגָרִי, קטלאנית, צ׳כית, דַנִי, פִינִית, אינדונזי, נורבגי, רומנית, טורקי, ויאטנמית, קוריאנית, תאילנדית, יווני, בולגרית, קרואטית, סלובקית, ליטאית, פיליפינית, לטבית, אסטונית ו סלובנית. שפות נוספות בקרוב.

כל המידע המופק מויקיפדיה, והוא זמין תחת רישיון Creative Commons ייחוס-שיתוף זהה 3.0.

יוניונפדיה אינה נתמכת על ידי קרן ויקימדיה או קשורה אליה.

Google Play, Android ואת הלוגו של Google Play הם סימנים מסחריים של Google Inc.

מדיניות פרטיות

יוֹצֵאנִכנָס