סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
להתקין
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

שיר הפרטיזנים

מַדָד שיר הפרטיזנים

מילות הבית הראשון של המנון הפרטיזנים באנגלית, יידיש ועברית חקוקות על גבי אנדרטת הפרטיזנים היהודים שליד בית יהדות ווהלין בגבעתיים שיר הפרטיזנים (ביידיש: זאָג ניט קיין מאָל, נהגה: "זוֹג נִיט קֵיין מוֹל" (על פי מילותיו הראשונות); בתרגום לעברית: 'לעולם אל תאמר'), ידוע גם בשמות שיר הפרטיזנים היהודים או המנון הפרטיזנים היהודים ("פּאַרטיזאַנער ליד"), אל נא תאמר הנה דרכי האחרונה ואנחנו כאן ("מיר זייַנען דאָ" ('אנחנו כאן')), הוא שיר יידי שכתב במאי 1943 הירש גליק (1922–1944), אסיר יהודי צעיר בגטו וילנה, לזכרם של לוחמי מרד גטו ורשה וחבריו שנרצחו. [1]

20 יחסים: Gevolt, מוזיקה יהודית, אל נא תאמר, אל נא תאמר הנה דרכי האחרונה, אברהם שלונסקי, ניצול מגטו ורשה, ספרות השואה, פארק הזיכרון לשואה, פרטיזן, רוז'קה קורצ'אק, שיר הפרטיזנים היהודים, שיר הפרטיזנים היהודיים, ליאור ייני, זאג ניט קיין מאל, זאג ניט קיינמאל, חייקה גרוסמן, המנון הפרטיזנים היהודים, העיירה בוערת, הגדה קיבוצית לפסח, היכל יהדות ווהלין.

Gevolt

Gevolt (געוואָלט) היא להקת הבי מטאל ישראלית.

חָדָשׁ!!: שיר הפרטיזנים וGevolt · ראה עוד »

מוזיקה יהודית

לויים מנגנים "בכינורות ובנבלים ובמצילתיים ובכל כלי שיר בלא מספר", ולראות את זקני העם "מרקדים ואבוקות של אש בידם" ("שמחת בית השואבה", ציור מים מאת דפנה לבנון) מוזיקה יהודית היא המורשת המוזיקלית של העם היהודי לדורותיו, כוללת הן מוזיקה ליטורגית והן מוזיקה אמנותית ופופולרית, וכן מגוון קצבים וצלילים שהושפעו מתרבויות מוזיקליות שונות לאורך תקופה של 3,000 שנה, החל מהתרבות המזרח תיכונית העתיקה, ובהמשך בתרבויות השונות בארצות התפוצה שבהן היה העם היהודי מפוזר במשך כ-2,000 שנה, ועד הקמת מדינת ישראל וימינו אלה.

חָדָשׁ!!: שיר הפרטיזנים ומוזיקה יהודית · ראה עוד »

אל נא תאמר

#הפניה שיר הפרטיזנים.

חָדָשׁ!!: שיר הפרטיזנים ואל נא תאמר · ראה עוד »

אל נא תאמר הנה דרכי האחרונה

#הפניה שיר הפרטיזנים.

חָדָשׁ!!: שיר הפרטיזנים ואל נא תאמר הנה דרכי האחרונה · ראה עוד »

אברהם שלונסקי

אברהם דוד שְלוֹנְסקי (בכתיב יידי: שלאָנסקי; קרמנצ'וג, ה' באדר ב' תר"ס, 6 במרץ 1900 – ט"ז באייר תשל"ג, 18 במאי 1973) היה משורר ישראלי, מן המשוררים החשובים בשירה העברית החדשה, שהטביע את חותמו על חיי הספרות בישראל גם בתחומי התרגום, העריכה והמחזאות, וקנה את עולמו כחדשן של השפה העברית, והודות לכך זכה לכינוי "לשונסקי".

חָדָשׁ!!: שיר הפרטיזנים ואברהם שלונסקי · ראה עוד »

ניצול מגטו ורשה

ארנולד שנברג ב-1948 ניצול מוורשה (באנגלית: A Survivor from Warsaw) מאת ארנולד שנברג, אופוס 46, היא קנטטה לקריין, מקהלת גברים ותזמורת שנכתבה בלוס אנג'לס מ-7 ביולי ועד 23 באוגוסט 1947.

חָדָשׁ!!: שיר הפרטיזנים וניצול מגטו ורשה · ראה עוד »

ספרות השואה

ספרות השואה היא כלל היצירות הספרותיות המתארות את השמדת היהודים בידי הנאצים בתקופה השואה ובמיוחד בין השנים 1939–1945.

חָדָשׁ!!: שיר הפרטיזנים וספרות השואה · ראה עוד »

פארק הזיכרון לשואה

פארק הזיכרון לשואה (באנגלית: Holocaust Memorial Park) הוא פארק הנצחה ציבורי לשואה הממוקם על קו החוף של האוקיינוס האטלנטי, בין שדרת אמונס ושדרת שור בשיפהד ביי, ברוקלין, ניו יורק.

חָדָשׁ!!: שיר הפרטיזנים ופארק הזיכרון לשואה · ראה עוד »

פרטיזן

פרטיזן הוא כינוי ללוחם בצבא לא-סדיר שפועל נגד כוחות כיבוש.

חָדָשׁ!!: שיר הפרטיזנים ופרטיזן · ראה עוד »

רוז'קה קורצ'אק

200px רוז'קה (שלישית מימין) עם אבא קובנר, ויטקה קמפנר (ראשונה מימין) וחברי המחתרת מגטו וילנה, 1944 רייזל (רוז'קה) קוֹרצ'ק-מַרלָא (Różka Korczak-Marle; 24 באפריל 1921, פולין – 5 במרץ 1988) הייתה ממנהיגי הארגון היהודי הלוחם בגטו וילנה, יד ימינו של מפקד הארגון השני, אבא קובנר, לוחמת בארגון פרטיזנים מאוחד (פֿאַראײַניקטע פאַרטיזאַנער אָרגאַניזאַציע, פ-פ-או, FPO), מחברת הספר "להבות באפר", המתאר את קורות הפרטיזנים היהודים ביערות רודניקי ונארוץ, מחנכת ומתעדת את נושא השואה במסגרת מורשת בית עדות ע"ש מרדכי אנילביץ'.

חָדָשׁ!!: שיר הפרטיזנים ורוז'קה קורצ'אק · ראה עוד »

שיר הפרטיזנים היהודים

#הפניה שיר הפרטיזנים.

חָדָשׁ!!: שיר הפרטיזנים ושיר הפרטיזנים היהודים · ראה עוד »

שיר הפרטיזנים היהודיים

#הפניה שיר הפרטיזנים.

חָדָשׁ!!: שיר הפרטיזנים ושיר הפרטיזנים היהודיים · ראה עוד »

ליאור ייני

התרנגולים. משמאל לימין: ליאור ייני, ישראל פוליאקוב, עליזה רוזן, גברי בנאי, דבורה דותן מני פאר מראיין את ייני בתוכנית האירוח "סיבה למסיבה" בערוץ 1 בשנות ה-80 של המאה ה-20 ליאור ייני (2 בספטמבר 1936 – 2 בינואר 2021) היה זמר ושחקן ישראלי.

חָדָשׁ!!: שיר הפרטיזנים וליאור ייני · ראה עוד »

זאג ניט קיין מאל

#הפניה שיר הפרטיזנים.

חָדָשׁ!!: שיר הפרטיזנים וזאג ניט קיין מאל · ראה עוד »

זאג ניט קיינמאל

#הפניה שיר הפרטיזנים.

חָדָשׁ!!: שיר הפרטיזנים וזאג ניט קיינמאל · ראה עוד »

חייקה גרוסמן

חייקה גרוסמן בתמונה מתוך תעודת הזיהוי המזויפת שלה, בסביבות 1941 חייקה גרוסמן עם בעלה מאיר ובתה הבכורה, לאה. תחילת שנות ה-50 שלט הנצחה לחייקה גרוסמן ברחוב חייקה גרוסמן בפתח תקווה חַייקָה גרוסמן-אוֹרְקין (20 בנובמבר 1919, ביאליסטוק, פולין – 26 במאי 1996, קיבוץ עברון, ישראל) הייתה מנהיגה ציונית, מראשי תנועת השומר הצעיר בתקופת מלחמת העולם השנייה, פרטיזנית וחברת מחתרת בגטאות ליטא ופולין.

חָדָשׁ!!: שיר הפרטיזנים וחייקה גרוסמן · ראה עוד »

המנון הפרטיזנים היהודים

#הפניה שיר הפרטיזנים.

חָדָשׁ!!: שיר הפרטיזנים והמנון הפרטיזנים היהודים · ראה עוד »

העיירה בוערת

המשורר מרדכי גבירטיג קרקוב: צענטראַלע ייִדישע היסטאָרישע קאָמיסיע ביים צ ק. פֿון פּוילישע ייִדן אָפּט, 1946. שואה בבית העלמין בחולון העיירה בוערת (במקור ביידיש: אונדזער שטעטל ברענט!, 'עיירתנו בוערת!'), הידוע גם במילותיו הראשונות: שרפה, אחים, שרפה! (ביידיש: ס'ברענט!, 'שרפה!'), הוא שיר יידי מאת המשורר והמלחין היהודי-פולני מרדכי גבירטיג, איש קרקוב, שנכתב בשנת 1938 כתגובה לאנטישמיות הגוברת בפולין לאחר מות פּילסוּדסקי, שכללה בין היתר פוגרומים; מקובל כי האירוע שהצית את כתיבת השיר היה פוגרום פּשִיטִיק, אשר אירע במרץ 1936.

חָדָשׁ!!: שיר הפרטיזנים והעיירה בוערת · ראה עוד »

הגדה קיבוצית לפסח

שיטים - מכון החגים של התנועה הקיבוצית הגדה קיבוצית היא כינוי כולל לשלל הגדות של פסח שיצאו בהוצאות מחודשות ושונות מההגדה האורתודוקסית המסורתית, ונקראו במהלך ליל הסדר, בעיקר (אך לא רק) בחוגי התנועה הקיבוצית בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: שיר הפרטיזנים והגדה קיבוצית לפסח · ראה עוד »

היכל יהדות ווהלין

היכל יהדות ווֹהלין (מכונה גם בית ווהלין) הוא מרכז הנצחה לזכר קהילת יהדות ווהלין, שנספתה בשואה, אשר נמצא בגבעתיים, מול אזור המסחר והתעשייה כורזין.

חָדָשׁ!!: שיר הפרטיזנים והיכל יהדות ווהלין · ראה עוד »

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/שיר_הפרטיזנים

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »