תוכן עניינים
69 יחסים: מאיר לייפר, מרדכי טברסקי, מרכז עולמי לתורה וחסידות בעלז, מתתיהו יחזקאל גוטמן, מלכה רוקח, מהר"ש, אשר ישעיה רובין, אלכסנדר סנדר שור, אברהם שלום הלברשטאם, אהרן אריה לייב לייפר (נדבורנה), אהרן רוקח, אהרן הלברשטאם, נתן דוד רבינוביץ' (שידלובצה), ניטל, סוקאל, צבי אלימלך שפירא (בלאז'וב), צבי הירש פרידמן, צבי הירשהורן, קריית בעלז, קול באישה ערווה, רבנית, רוקח (פירושונים), שמעון מרילס, שר שלום רוקח, שלמה לוצקר, שלום מרדכי שבדרון, שלום מבעלז, שלום מבלז, שלום מוסקוביץ', שושלת בעלז, תנועת החסידות בגליציה, זכריה מנדל בן אריה לייב, ח' באלול, חסידות אלעסק, חסידות סאמבור, חסידות סאסוב, חסידות סטרליסק, חסידות קמינקא, חסידות רופשיץ, חסידות שאץ, חסידות שינאווא, חסידות לינסק, חסידות זידיטשוב, חסידות חלם, חסידות בעלז, חסידות בלאז'וב, חיים מאיר יחיאל שפירא (מוגלניצא), חיים מאיר יחיאל שפירא (נארול), חיים ישעיה הלברסברג, ברודי, ... להרחיב מדד (19 יותר) »
מאיר לייפר
רבי מאיר לייפר (1881, אדר תרמ"א - 9 באפריל 1941, י"ב בניסן תש"א) היה אדמו"ר משושלת נדבורנה בקליבלנד.
לִרְאוֹת שלום רוקח ומאיר לייפר
מרדכי טברסקי
הרב מרדכי טברסקי, (מכונה המגיד מצ'רנוביל; תק"ל, 1770 – כ' באייר תקצ"ז, 1837) היה האדמו"ר השני מחסידות צ'רנוביל.
לִרְאוֹת שלום רוקח ומרדכי טברסקי
מרכז עולמי לתורה וחסידות בעלז
מרכז עולמי לתורה וחסידות בעלזא הוא שמו הרשמי של בניין בית המדרש ובית הכנסת המרכזי של חסידות בעלז בקריית בעלז בירושלים.
לִרְאוֹת שלום רוקח ומרכז עולמי לתורה וחסידות בעלז
מתתיהו יחזקאל גוטמן
הרב מתתיהו יחזקאל גוטמן (י"א בתמוז ה'תרנ"א – י' בכסלו ה'תשל"ג; 17 ביולי 1891–16 בנובמבר 1972) היה רב ישראלי, מראשוני חוקרי תנועת החסידות.
לִרְאוֹת שלום רוקח ומתתיהו יחזקאל גוטמן
מלכה רוקח
ציון הקבורה של הרבנית מלכה רוקח מלכה רוקח (נפטרה בח' באלול ה'תרי"ג - 1853) הייתה רבנית מפורסמת, אשתו של רבי שלום רוקח, מייסד חסידות בעלז, ואמו של רבי יהושע רוקח, האדמו"ר השני בשושלת.
לִרְאוֹת שלום רוקח ומלכה רוקח
מהר"ש
קטגוריה:פירושון ראשי תיבות קטגוריה:פירושון אישים.
לִרְאוֹת שלום רוקח ומהר"ש
אשר ישעיה רובין
רבי אשר ישעיה רובין (תקל"ה, 1775 – י"ד בניסן תר"ה, 1845) היה אדמו"ר ורבה של רופשיץ.
לִרְאוֹת שלום רוקח ואשר ישעיה רובין
אלכסנדר סנדר שור
אלכסנדר סנדר שור (סביבות ה'תל"ג, 1673-כ"ז בשבט ה'תצ"ז, 1737), רב ופוסק הלכה פולני, נודע על שם ספרו תבואות שור, מספרי היסוד של הלכות שחיטה וטרפות.
לִרְאוֹת שלום רוקח ואלכסנדר סנדר שור
אברהם שלום הלברשטאם
250px רבי אברהם שלום הלברשטאם (תשרי תרי"ז, ספטמבר 1856 - ו' בסיוון ת"ש, 1940) היה אבי שושלת סטרופקוב ונכדו של רבי חיים מצאנז.
לִרְאוֹת שלום רוקח ואברהם שלום הלברשטאם
אהרן אריה לייב לייפר (נדבורנה)
רבי אהרן אריה לייב לייפר (ה'תק"פ - י"ד בשבט ה'תרנ"ח, 1820- 1898) היה אדמו"ר ואב"ד בנדבורנה.
לִרְאוֹת שלום רוקח ואהרן אריה לייב לייפר (נדבורנה)
אהרן רוקח
רבי אהרן רוֹקֵחַ (מכונה המהר"א מבעלז, בחסידות בעלז מכונה "דער רב זכרונו לברכה", אלול ה'תר"ם – כ"א באב ה'תשי"ז; 1880 – 18 באוגוסט 1957) היה האדמו"ר הרביעי של חסידות בעלז.
לִרְאוֹת שלום רוקח ואהרן רוקח
אהרן הלברשטאם
המבשר כ"ג בטבת תשע"ה. ראו https://www.ivelt.com/forum/viewtopic.php?p.
לִרְאוֹת שלום רוקח ואהרן הלברשטאם
נתן דוד רבינוביץ' (שידלובצה)
רבי נתן דוד רבינוביץ' משידלובצה (תשרי תקע"ד, 1813 – ז' בחשוון תרכ"ו, 1866), היה אדמו"ר מבית פשיסחה, נכדו של "היהודי הקדוש".
לִרְאוֹת שלום רוקח ונתן דוד רבינוביץ' (שידלובצה)
ניטל
נִיטָל או נִיתָּל (נהגה "ניטְל", בשווא נח), וכן ניטל נאַכט (ביידיש: "ליל ניטל") או בלינדע נאַכט (ביידיש: "לילה עיוור"), הוא כינויו של ליל חג המולד בפי יהודים מארצות אשכנז, הנוהגים בין היתר להימנע בו מלימוד תורה.
לִרְאוֹת שלום רוקח וניטל
סוקאל
כנסיית הקדושים פטרוס ופאולוס בסוקאל סוקאל (באוקראינית: Сокаль, בפולנית: Sokal, ביידיש: סקאָהל) היא עיר באוקראינה, סמוך לגבולה עם פולין, על גדת נהר הבוג המערבי וקרובה לעיירות דובנה, ניימירוב ולעיר ראווה רוסקה.
לִרְאוֹת שלום רוקח וסוקאל
צבי אלימלך שפירא (בלאז'וב)
רבי צבי אלימלך שפירא (כונה: "הצבי לצדיק"); 1841 בערך, ה'תר"א – 9 באפריל 1924, ה' בניסן ה'תרפ"ד היה אדמו"ר חסידי, מייסד חסידות בלאז'וב בגליציה המערבית.
לִרְאוֹת שלום רוקח וצבי אלימלך שפירא (בלאז'וב)
צבי הירש פרידמן
רבי צבי הירש פרידמן מליסקא (ה' באייר ה'תקס"ח, 2 במאי 1808 – י"ד באב ה'תרל"ד, 28 ביולי 1874) היה מייסדה של חסידות ליסקא ומראשי תנועת החסידות בהונגריה במאה ה-19.
לִרְאוֹת שלום רוקח וצבי הירש פרידמן
צבי הירשהורן
הרב צבי הירשהורן (תרנ"ט או תר"ס, 1900 - אייר תש"ג, מאי 1943) היה רבה של יבזורנה ונשיא "צעירי אגודת ישראל" בפולין.
לִרְאוֹת שלום רוקח וצבי הירשהורן
קריית בעלז
הכניסה הראשית למרכז העולמי ברחוב בינת יששכר קריית בעלז (או בעלזא) היא שכונה חרדית בצפון ירושלים.
לִרְאוֹת שלום רוקח וקריית בעלז
קול באישה ערווה
קול באישה ערווה (או בקיצור קול באישה) הוא ביטוי תלמודי שמשמעו כי קולה של אישה נושא במהותו תכונות מיניות.
לִרְאוֹת שלום רוקח וקול באישה ערווה
רבנית
רַבָּנִית הוא תואר כבוד לאישה המנהיגה, מלמדת או מורה את הציבור ביהדות.
לִרְאוֹת שלום רוקח ורבנית
רוקח (פירושונים)
קטגוריה:שמות משפחה קטגוריה:שמות משפחה לפי עיסוק.
לִרְאוֹת שלום רוקח ורוקח (פירושונים)
שמעון מרילס
האוהל החדש על קברו של רבי שמעון - נבנה על ידי אגודת אהלי צדיקים, 2010 רבי שמעון מרילס (ה'תקי"ט–ט"ו בתשרי ה'תר"י, 1758–1849) מירוסלב, ידוע גם כרבי שמעון יערסלובר, היה מייסד חסידות ירוסלב.
לִרְאוֹת שלום רוקח ושמעון מרילס
שר שלום רוקח
#הפניה שלום רוקח.
לִרְאוֹת שלום רוקח ושר שלום רוקח
שלמה לוצקר
רבי שלמה פלאם מלוצק (נודע בשם: שלמה לוצקר, מכונה גם המגיד מלוצק והמגיד מסקול; נפטר י' בשבט ה'תקע"ג (11 בינואר 1813), היה יהודי אוקראיני תלמידו של המגיד ממזריטש, מוציא לאור ובעל בית דפוס להפצת כתבי האר"י וספרי החסידות הראשונים.
לִרְאוֹת שלום רוקח ושלמה לוצקר
שלום מרדכי שבדרון
רבי שלום מרדכי הכהן שבדרון (כ"ז בניסן תקצ"ה, 26 באפריל 1835 - ט"ז בשבט תרע"א, 14 בפברואר 1911), ידוע בכינויו המהרש"ם מברז'אן היה רב ופוסק מפורסם בגליציה.
לִרְאוֹת שלום רוקח ושלום מרדכי שבדרון
שלום מבעלז
#הפניה שלום רוקח.
לִרְאוֹת שלום רוקח ושלום מבעלז
שלום מבלז
#הפניה שלום רוקח.
לִרְאוֹת שלום רוקח ושלום מבלז
שלום מוסקוביץ'
הרב שלום מוסקוביץ' (י"ז בכסלו ה'תרל"ח, 23 בנובמבר 1877 - כ"ב בטבת ה'תשי"ח, 15 בינואר 1958) היה האדמו"ר משאץ ורב העיר תחת השלטון האוסטרי (במסגרת אוסטרו-הונגריה) עד שנת 1918 ואחר כך תחת השלטון הרומני בין 1918–1927.
לִרְאוֹת שלום רוקח ושלום מוסקוביץ'
שושלת בעלז
שושלת בעלז היא שושלת חסידית שיסודה מרבי שלום רוקח.
לִרְאוֹת שלום רוקח ושושלת בעלז
תנועת החסידות בגליציה
תנועת החסידות התפשטה בגליציה (מערב אוקראינה ודרום-מזרח פולין של היום) בדורותיה הראשונים.
לִרְאוֹת שלום רוקח ותנועת החסידות בגליציה
זכריה מנדל בן אריה לייב
רבי זכריה מנדל בן אריה לייב (נפטר תס"ו, 1706 בערך) היה רב, פרשן ה"שולחן ערוך", מחכמי יהדות פולין בתקופת האחרונים.
לִרְאוֹת שלום רוקח וזכריה מנדל בן אריה לייב
ח' באלול
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בח' אלול היא פרשת כי תצא.
לִרְאוֹת שלום רוקח וח' באלול
חסידות אלעסק
חסידות אלעסק הייתה חסידות גליציאנית.
לִרְאוֹת שלום רוקח וחסידות אלעסק
חסידות סאמבור
חסידות סאמבור היא חסידות קטנה שנוסדה בשנת 1878 בעיר סאמבור (Sambir) בגליציה.
לִרְאוֹת שלום רוקח וחסידות סאמבור
חסידות סאסוב
חסידות סאסוב היא חסידות גליציאנית.
לִרְאוֹת שלום רוקח וחסידות סאסוב
חסידות סטרליסק
חסידות סטרליסק הייתה חסידות גליציאנית.
לִרְאוֹת שלום רוקח וחסידות סטרליסק
חסידות קמינקא
חסידות קמינקא הייתה חסידות מזרח גליציאנית.
לִרְאוֹת שלום רוקח וחסידות קמינקא
חסידות רופשיץ
חסידות רופשיץ הייתה שושלת חסידית גדולה בגליציה.
לִרְאוֹת שלום רוקח וחסידות רופשיץ
חסידות שאץ
חסידות שאָץ (נהגה: "שוֹץ") היא שושלת חסידית, ענף של חסידות פרמישלאן, שנוסדה בסוצ'אבה ("שאָץ" ביידיש) שבבוקובינה, על ידי רבי יואל מוסקוביץ', נכדו של רבי יוסף מיאמפולה וחתנו של רבי מאיר מפרמישלאן.
לִרְאוֹת שלום רוקח וחסידות שאץ
חסידות שינאווא
חסידות שינאווא הייתה חסידות גליציאנית, ענף מחסידות צאנז.
לִרְאוֹת שלום רוקח וחסידות שינאווא
חסידות לינסק
חסידות לינסק הייתה חסידות גליציאנית ענף מחסידות רופשיץ.
לִרְאוֹת שלום רוקח וחסידות לינסק
חסידות זידיטשוב
רבי שלום אייכינשטיין מזידיטשוב צפת ארצות הברית רבי נפתלי צבי לאבין האדמו"ר מזידיטשוב-ברגסז רבי אלתר כהנא האדמו"ר מזידיטשוב-ספינקא ירושלים חסידות זידיטשוב היא חצר חסידית שקמה באמצע המאה ה-18 בעיר זידיטשוב שבגליציה.
לִרְאוֹת שלום רוקח וחסידות זידיטשוב
חסידות חלם
חסידות חלם היא חסידות פולנית.
לִרְאוֹת שלום רוקח וחסידות חלם
חסידות בעלז
חסידות בעלז (בכתיב מסורתי, המשמש גם בחסידות: בעלזא; הכתיב העברי התקני: בֶּלז) היא חצר חסידית שנוסדה בתחילת המאה ה-19 בעיירה בֶּלז, ובראשה עומד כיום הרב ישכר דב רוקח (השני).
לִרְאוֹת שלום רוקח וחסידות בעלז
חסידות בלאז'וב
חסידות בלאז'וב היא חסידות גליציאנית, ענף מחסידות דינוב.
לִרְאוֹת שלום רוקח וחסידות בלאז'וב
חיים מאיר יחיאל שפירא (מוגלניצא)
רבי חיים מאיר יחיאל שפירא (תקמ"ט – ט"ו באייר תר"ט), "השרף ממוגלניצא", היה מהבולטים באדמו"רי פולין בזמנו.
לִרְאוֹת שלום רוקח וחיים מאיר יחיאל שפירא (מוגלניצא)
חיים מאיר יחיאל שפירא (נארול)
רבי '''חיים מאיר יחיאל שפירא''' רבי חיים מאיר יחיאל שפירא (כ' באלול ה'תרס"ז, 30 באוגוסט 1907 - י"ח בתמוז ה'תשס"ז, 4 ביולי 2007) היה רב ואב"ד בקהילת נארול (יידיש: נאראל) בגליציה.
לִרְאוֹת שלום רוקח וחיים מאיר יחיאל שפירא (נארול)
חיים ישעיה הלברסברג
הרב חיים ישעיה הכהן הלברסברג (תר"ח, 1848 - ה' בשבט תר"ע, 1910) היה רב חסידי-פולני, שהתפרסם על שם ספר ההלכה שלו "מסגרת השולחן".
לִרְאוֹת שלום רוקח וחיים ישעיה הלברסברג
ברודי
בְּרוֹדִי (באוקראינית: Броди; בפולנית: Brody; ברוסית: Броды; ביידיש: בראָד, "ברוד") היא עיר באוקראינה במחוז לבוב, ומרכז נפת ברודי, לשעבר בחבל גליציה ההיסטורי.
לִרְאוֹת שלום רוקח וברודי
בלז
בֶּלז (באוקראינית: Белз; ביידיש בעלז או בעלזא ברוסית: Белз) היא עיירה בחבל לבוב, שבאוקראינה, בחבל גליציה ההיסטורי.
לִרְאוֹת שלום רוקח ובלז
דולינה (עיר)
דולינה (באוקראינית: Долина; ביידיש: דאלינע) היא עיר במחוז איוואנו-פרנקיבסק אוקראינה.
לִרְאוֹת שלום רוקח ודולינה (עיר)
ה'תרט"ו
אבן הפינה של משכנות שאננים - תחילת היציאה מן החומות. לדעת רוב הראשונים זוהי שנת היובל.
לִרְאוֹת שלום רוקח וה'תרט"ו
האדמו"ר מבעלז
קטגוריה:פירושון אדמו"רים.
לִרְאוֹת שלום רוקח והאדמו"ר מבעלז
הרב הראשון (בעלזא)
#הפניהשלום רוקח.
לִרְאוֹת שלום רוקח והרב הראשון (בעלזא)
השר שלום
#הפניה שלום רוקח.
לִרְאוֹת שלום רוקח והשר שלום
יעקב יצחק הורוביץ
רבי יעקב יצחק הלוי הורוויץ, מכונה החוזה מלובלין (אצל חסידי פולין: הרבי מלובלין) (תק"ה, 1745 – ט' באב תקע"ה, 15 באוגוסט 1815) היה תלמידו של רבי אלימלך מליז'נסק, מחשובי האדמו"רים בפולין בשלהי המאה ה-18.
לִרְאוֹת שלום רוקח ויעקב יצחק הורוביץ
יצחק אייזיק וייס (סבליאבה)
הרב יצחק אייזיק וייס (כ"ב באדר תקפ"ד, 1824 - כ"ב באדר ב' תרנ"ד, 1894) היה רב חסידי-הונגרי.
לִרְאוֹת שלום רוקח ויצחק אייזיק וייס (סבליאבה)
ישראל אייכלר
ישראל יצחק אייכלר (נולד בד' בניסן ה'תשט"ו, 27 במרץ 1955) הוא חבר הכנסת ויו"ר סיעת יהדות התורה מטעם מפלגת אגודת ישראל, יו"ר ועדת העבודה והרווחה וסגן יושב ראש הכנסת.
לִרְאוֹת שלום רוקח וישראל אייכלר
ישראל הופשטיין מקוז'ניץ
רבי ישראל הופשטיין מקוז'ניץ (תצ"ז, 1736 – י"ד בתשרי תקע"ה, 1814) היה מחשובי האדמו"רים בפולין בתחילת המאה ה-19, מתלמידי המגיד ממזריטש ורבי אלימלך מליז'נסק, חיבר ספרים רבים בחסידות ובקבלה, ידוע בכינוי המגיד מקוז'ניץ (ביידיש: דער קאז'ניצער מגיד) ועבודת ישראל על שם ספרו.
לִרְאוֹת שלום רוקח וישראל הופשטיין מקוז'ניץ
ישראל יעקב קלפהולץ
ישראל יעקב קלפהולץ (מוכר גם כר' ישראל באכניער, על שם עיר מולדתו; 1909, ה'תרס"ט – 30 בינואר 1988, י"א בשבט ה'תשמ"ח) היה סופר חרדי פורה, חסיד בעלז ומשב"ק בבית רבי אהרן מבעלז.
לִרְאוֹת שלום רוקח וישראל יעקב קלפהולץ
יחזקאל שרגא הלברשטאם
רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם משינובה (כ' בשבט ה'תקע"ה, 1815 - ו' בטבת ה'תרנ"ט, 19 בדצמבר 1898) היה בנו הבכור של רבי חיים הלברשטאם מצאנז.
לִרְאוֹת שלום רוקח ויחזקאל שרגא הלברשטאם
יהדות לובלין
מבנה ישיבת חכמי לובלין יהדות לובלין הייתה מן הגדולות שבקהילות היהודיות בפולין.
לִרְאוֹת שלום רוקח ויהדות לובלין
יהושע רוקח
קברו של יהושע רוקח רבי יהושע (יהושע'לע) רוֹקֵחַ (ה'תקפ"ה - כ"ג בשבט ה'תרנ"ד, 1825–1894) האדמו"ר השני בשושלת בעלז שמקורה בגליציה המזרחית (כיום באוקראינה).
לִרְאוֹת שלום רוקח ויהושע רוקח
יואל משה לנדא מיאברוב
רבי יואל משה סג"ל לנדא מיאברוב (ה'תקע"ז, 1816 - ג' בטבת ה'תרנ"ד, 1893) היה רב בערים ליז'ענסק מאגרוב ויאברוב, תלמיד אביו רבי מרדכי זיסקינד מסטריא ורבי שלום רוקח מבלז.
לִרְאוֹת שלום רוקח ויואל משה לנדא מיאברוב
יואל צבי ראטה
הרב יואל צבי ראטה (נהגה: רוט. ה'תק"ף - י"א בכסלו ה'תרנ"ג או תרנ"ב, נובמבר 1892) היה רב וראש ישיבה במספר קהילות בהונגריה, ובראשן בחוסט.
לִרְאוֹת שלום רוקח ויואל צבי ראטה
יוסף מאיר וייס
רבי יוסף מאיר וייס מספינקא הנודע על שם ספרו בעל האמרי יוסף (מונקאץ', י"ח באדר תקצ"ח – ספינקא, ו' באייר תרס"ט) היה אדמו"ר, רב, מקובל ומחבר ספרים תורניים, מייסד חסידות ספינקא שבספנצה.
לִרְאוֹת שלום רוקח ויוסף מאיר וייס
יוסף אלטר הגר
רבי יוסף אלטר הגר (או אלטר יוסף; בערך ה'תקפ"ג – ח' בתמוז ה'תרל"ט) היה אדמו"ר מגזע קוסוב ברדאוץ שבבוקובינה, ואחר כך בארץ ישראל, צפת.
לִרְאוֹת שלום רוקח ויוסף אלטר הגר
יוסף באב"ד
רבי יוסף באב"ד (לעיתים: באבאט; כ"ד באלול ה'תקס"א, 2 בספטמבר 1801 – כ"ד באלול תרל"ד, 6 בספטמבר 1874) היה רב ופוסק בגליציה.
לִרְאוֹת שלום רוקח ויוסף באב"ד