תוכן עניינים
37 יחסים: מרדכי מלעכוויטש, מהרש"ק, אשר מסטולין (הראשון), אברהם המלאך, אהרן טברסקי, אהרן הגדול מקרלין, אורי מסטרליסק, נפתלי פרום, סטולין, צבי בן הבעל שם טוב, קרלין (פינסק), שמואל מונקס, שלום שכנא מפראהביטש, שושלת יאמפולה, תנועת החסידות בגליציה, לודמיר, טולצ'ין, חסידות סלונים, חסידות סטרליסק, חסידות פינסק-קרלין, חסידות קרלין, חסידות קוידנוב, חסידות לעכוויטש, חסידות לודמיר, חסידות זווהיל, חסידות חב"ד, חסידות ברזנה, חיים חייקל מאמדור, ברוך ממז'יבוז', המגיד ממזריטש, האדמו"ר מקרלין, הרמב"ם היומי, הבתולה מלודמיר, כתר שם טוב (בעש"ט), יעקב פרלוב (הראשון), יעקב יוסף כ"ץ, יחיאל מיכל פיצ'ניק.
מרדכי מלעכוויטש
רבי מרדכי יפה מלעכוויטש (תק"ב (1742) – י"ג בשבט תק"ע (1810)) מתלמידי רבי שלמה מקרלין ומייסד חסידות לעכוויטש ממנה הסתעפו חצרות קוברין, סלונים, קוידנוב ונובומינסק.
לִרְאוֹת שלמה מקרלין ומרדכי מלעכוויטש
מהרש"ק
קטגוריה:שמות משפחה אשכנזיים קטגוריה:פירושון ראשי תיבות קטגוריה:פירושון אישים.
לִרְאוֹת שלמה מקרלין ומהרש"ק
אשר מסטולין (הראשון)
רבי אשר פרלוב מסטולין (כונה דער גרויסער רבי אשר או רבי אשר הזקן; ה'תק"ך, 1759 – כ"ו בתשרי ה'תקפ"ז, 1826) היה בנו של רבי אהרן הגדול מקרלין והאדמו"ר השלישי בשושלת קרלין.
לִרְאוֹת שלמה מקרלין ואשר מסטולין (הראשון)
אברהם המלאך
רבי אברהם המלאך (מכונה גם "הקדוש"; ה'תק"א - י"ב בתשרי ה'תקל"ז; 1741–1776) היה בנו ותלמידו של המגיד ממזריטש.
לִרְאוֹת שלמה מקרלין ואברהם המלאך
אהרן טברסקי
רבי אהרן טברסקי (תקמ"ז 1787 - ח' בכסלו תרל"ב 1871) היה האדמו"ר השלישי מצ'רנוביל.
לִרְאוֹת שלמה מקרלין ואהרן טברסקי
אהרן הגדול מקרלין
רבי אהרן פרלוב מקרלין (ה'תצ"ו (1736) – י"ט בניסן ה'תקל"ב (22 באפריל 1772)) היה אדמו"ר בראשית ימי תנועת החסידות, תלמידו של המגיד ממזריטש, מגדולי מפיצי החסידות בליטא ומייסדה של חסידות קרלין.
לִרְאוֹת שלמה מקרלין ואהרן הגדול מקרלין
אורי מסטרליסק
רבי אורי קלוגהויפט מסְטְרֶלִיסְק (כונה "השרף"; 1757–1826, כ"ג באלול ה'תקפ"ו), אדמו"ר חסידי, ממפיצי החסידות בגליציה.
לִרְאוֹת שלמה מקרלין ואורי מסטרליסק
נפתלי פרום
נפתלי יצחק הלוי פרום (כ"ח בחשוון תש"ל, 8 בנובמבר 1969) הוא מחבר ספרים בתחום של שמות, אותיות ונומרולוגיה לפי הקבלה, וכן בתחומי חינוך, זוגיות ותקשורת בין-אישית.
לִרְאוֹת שלמה מקרלין ונפתלי פרום
סטולין
סטולין (בבלארוסית: Сто́лін; בפולנית: Stolin) היא עיירה במחוז ברסט שבבלארוס, בסמוך לנהר הורין ולגבול אוקראינה, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.
לִרְאוֹת שלמה מקרלין וסטולין
צבי בן הבעל שם טוב
רבי צבי בן רבי ישראל (תפ"ה בערך — ז' בטבת תק"ם) היה בנו ותלמידו של רבי ישראל בעל שם טוב מייסד תנועת החסידות.
לִרְאוֹת שלמה מקרלין וצבי בן הבעל שם טוב
קרלין (פינסק)
קרלין (בבלארוסית: Карлін, בעבר: קרולין) הוא פרבר של העיר פינסק, בלארוס.
לִרְאוֹת שלמה מקרלין וקרלין (פינסק)
שמואל מונקס
שמואל מוּנקֶס (יידיש: מונקעס, לעיתים מכונה על שם עיר מוצאו: רֶבּ שמואל קאליסקער. חי במפנה המאה ה-19) היה מחסידי רבי שניאור זלמן מלאדי.
לִרְאוֹת שלמה מקרלין ושמואל מונקס
שלום שכנא מפראהביטש
הרב שלום שכנא מפראהביטש נודע גם בכינויו "רבי שלום הגדול" (ביידיש: דער גרויסער רבי שלום).
לִרְאוֹת שלמה מקרלין ושלום שכנא מפראהביטש
שושלת יאמפולה
שושלת יאמפולה היא שושלת חסידית שהראשון בה היה רבי יוסף יונגרלייב בנו של רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב.
לִרְאוֹת שלמה מקרלין ושושלת יאמפולה
תנועת החסידות בגליציה
תנועת החסידות התפשטה בגליציה (מערב אוקראינה ודרום-מזרח פולין של היום) בדורותיה הראשונים.
לִרְאוֹת שלמה מקרלין ותנועת החסידות בגליציה
לודמיר
לודמיר או וולודימיר-וולינסקי (באוקראינית: Володимир, בפולנית: Włodzimierz) היא עיר במחוז ווהלין במערב אוקראינה ומשמשת כמרכז אזור ולדימיר וולינסקי.
לִרְאוֹת שלמה מקרלין ולודמיר
טולצ'ין
טולצ'ין (באוקראינית ורוסית: Тульчин; ביידיש: טולטשין), היא עיר באוקראינה במחוז ויניצה.
לִרְאוֹת שלמה מקרלין וטולצ'ין
חסידות סלונים
קבר רבי אברהם וינברג (הראשון) (באמצע), רבי ישכר לייב וינברג (מימין) ורבי אברהם וינברג (השני) (משמאל) האהל שעל קבר האדמו"ר רבי שמואל, בבית הקברות היהודי בוורשה חסידות סלונים (בכתיב יידי: סלאנים) היא חצר חסידית שנוסדה בעיר סלונים, במערב בלארוס, באמצע המאה ה-19.
לִרְאוֹת שלמה מקרלין וחסידות סלונים
חסידות סטרליסק
חסידות סטרליסק הייתה חסידות גליציאנית.
לִרְאוֹת שלמה מקרלין וחסידות סטרליסק
חסידות פינסק-קרלין
פינסק-קרלין היא חצר חסידית, פלג המשך של חסידות קרלין.
לִרְאוֹת שלמה מקרלין וחסידות פינסק-קרלין
חסידות קרלין
חסידות קרלין היא חצר חסידית שנוסדה בעיירה קרלין (היום פרוור של העיר פינסק בבלארוס) על ידי רבי אהרן ("הגדול") מקרלין, תלמידו של המגיד ממזריטש.
לִרְאוֹת שלמה מקרלין וחסידות קרלין
חסידות קוידנוב
חסידות קוידנוב היא חצר חסידית שצמחה במרחב הליטאי וראשיתה בתחילת המאה ה-19.
לִרְאוֹת שלמה מקרלין וחסידות קוידנוב
חסידות לעכוויטש
חסידות לעכוויטש (לעיתים נכתב בעברית: לכוביץ') הייתה חסידות ליטאית, שפעלה מסוף המאה ה-18.
לִרְאוֹת שלמה מקרלין וחסידות לעכוויטש
חסידות לודמיר
חסידות לודמיר היא חסידות ווהלינית.
לִרְאוֹת שלמה מקרלין וחסידות לודמיר
חסידות זווהיל
האדמו"ר רבי גדליה משה (הראשון) מזוויהל האדמו"ר רבי יעקב ישראל מזווהיל-מז'יבוז' האדמו"ר רבי שלמה גולדמן (השמיני) מזווהיל האדמו"ר רבי גדליה משה (הנוכחי) מקהילת זווהיל בהדלקת נר ראשון של חנוכה ה'תשע"ז טולנא (משמאל) חסידות זווהיל (נכתב גם זוויהל או זוועהיל, נהגה: זְוִויל) היא חצר חסידית שתחילתה בעיר זוויאהל בשלהי המאה ה-18.
לִרְאוֹת שלמה מקרלין וחסידות זווהיל
חסידות חב"ד
תמונה משותפת של שלוחי הרבי מליובאוויטש בחזית מרכז חב"ד העולמי – 770 בזמן כינוס השלוחים העולמי בשנת תשע"ו-2015 חסידות חב"ד (ראשי תיבות של "חכמה, בינה, דעת") היא תנועה, חצר ושושלת חסידית, שנוסדה בשלהי המאה ה־18 על ידי אדמו"רה הראשון רבי שניאור זלמן מלאדי ברוסיה הלבנה.
לִרְאוֹת שלמה מקרלין וחסידות חב"ד
חסידות ברזנה
חסידות ברזנה הייתה חסידות שפעלה במערב אוקראינה ובלארוס של היום.
לִרְאוֹת שלמה מקרלין וחסידות ברזנה
חיים חייקל מאמדור
רבי חיים חייקא מאמדור (ר' חייקיל אמדורר, ? - כ"ג באדר תקמ"ז, 1787) היה אדמו"ר חסידי בדור השלישי לחסידות.
לִרְאוֹת שלמה מקרלין וחיים חייקל מאמדור
ברוך ממז'יבוז'
הרב ברוך ממז'יבוז' (ה'תקי"ז, 1757 – י"ח בכסלו ה'תקע"ב, 1811) היה נכדו של הבעל שם טוב ואדמו"ר בדור השלישי לחסידות.
לִרְאוֹת שלמה מקרלין וברוך ממז'יבוז'
המגיד ממזריטש
רבי דוב בֶּער, המכונה המגיד ממזריטש (בין קודם לשנת ה'ת"נ לה'ת"ע (1690 ל-1710) – י"ט בכסלו תקל"ג, 15 בדצמבר 1772), היה תלמידו של הבעל שם טוב ויורשו בהנהגת תנועת החסידות.
לִרְאוֹת שלמה מקרלין והמגיד ממזריטש
האדמו"ר מקרלין
קטגוריה:פירושון אדמו"רים.
לִרְאוֹת שלמה מקרלין והאדמו"ר מקרלין
הרמב"ם היומי
לימוד הרמב"ם היומי הוא מיזם ללימוד יומי בספר משנה תורה של הרמב"ם, שעליו הכריז רבי מנחם מנדל שניאורסון מלובביץ' בשנת ה'תשמ"ד (1984).
לִרְאוֹת שלמה מקרלין והרמב"ם היומי
הבתולה מלודמיר
חנה רחל ורברמאכר (בכתיב יידי: ווערבערמאכער; ה'תקס"ו, 1805 – כ"ב בתמוז ה'תרמ"ח, 1 ביולי 1888), בת רבי מאניש, הידועה כבתולה מלודמיר (די לאדמירער מויד), הייתה אישה יהודייה שהשתייכה לתנועת החסידות וסיגלה לעצמה גינוני אדמו"רות.
לִרְאוֹת שלמה מקרלין והבתולה מלודמיר
כתר שם טוב (בעש"ט)
כתר שם טוב הוא ספר המלקט את דברי תורתו של מייסד תנועת החסידות רבי ישראל בעל שם טוב.
לִרְאוֹת שלמה מקרלין וכתר שם טוב (בעש"ט)
יעקב פרלוב (הראשון)
רבי יעקב פרלוב (ה'תר"ג – כ"ג באדר א' ה'תרס"ב, 1902) היה אדמו"ר בסטרשלה ובערים נוספות ברוסיה הלבנה, ואחר כך היגר לפולין והקים בה את חסידות נובומינסק.
לִרְאוֹת שלמה מקרלין ויעקב פרלוב (הראשון)
יעקב יוסף כ"ץ
הרב יעקב יוסף כ"ץ (ה'תנ"ה, 1695 - כ"ד בתשרי ה'תקמ"ב, 1781) הידוע כרבי יעקב יוסף מפולנאה או התולדות (״דער תולדות״ ביידיש).
לִרְאוֹת שלמה מקרלין ויעקב יוסף כ"ץ
יחיאל מיכל פיצ'ניק
רבי יחיאל מיכל הלוי פיצ'ניק (נפטר בט"ו בכסלו תר"ט, 1849) היה אדמו"ר חסידי, מייסד חסידות ברזנה ודור שני בחסידות סטפין כשאחיו ר' ישראל דוב בער מכהן כרבי השני מסטפין.
לִרְאוֹת שלמה מקרלין ויחיאל מיכל פיצ'ניק