תוכן עניינים
34 יחסים: מאיה (מיתולוגיה), מעשים וימים, מרדכי מיכאלי, משקל (שירה), משלי איזופוס, משה שוובה, אפרודיטה, ארבוס (מיתולוגיה), אדמטה, נסוג אחור, סולון, פרס טשרניחובסקי, פליאדות, צפורה, ראובן אבינועם, שלמה שפן, שלום קרמר, תאוגניס, תאוגוניה, טיטאנים, גדליה אלקושי, הסיודוס, השועל והענבים, השועל והכרם, הליארטוס, ההמנון ההומרי לאפרודיטה, ההמנון ההומרי לאפולו, ההמנון ההומרי לארס, ההמנונות ההומריים לדיוניסוס, יעקב פיכמן, יצחק למדן, יציאת מצרים (מחזה), יחזקאל הטרגיקן, יוסף קלוזנר.
מאיה (מיתולוגיה)
הרמס ומאיה. פרט מציור על אמפורה אטית, 500 לפנה"ס לערך. מאיה (יוונית עתיקה: Μαία), במיתולוגיה היוונית היא הבכירה שבפליאדות, שבע בנות אטלס ופלאיונה.
לִרְאוֹת שלמה שפאן ומאיה (מיתולוגיה)
מעשים וימים
הדפסה עתיקה של השיר, 1539 מעשים וימים (לפי שפאן) או עבודות וימים (לפי תרגומו המאוחר יותר של שבתאי) (ביוונית: Ἔργα καὶ Ἡμέραι) הוא שיר דידקטי-אנתרופולוגי של כ-800 שורות מאת הסיודוס.
לִרְאוֹת שלמה שפאן ומעשים וימים
מרדכי מיכאלי
מרדכי מיכאלי (נולד בשם: מרדכי פריזנט; י"ז בתמוז ה'תרנ"ד, 21 בספטמבר 1894 — י"ט באדר ב' ה'תשי"ז, 22 במרץ 1957) היה איש רוח, מחנך, פדגוג וסופר עברי.
לִרְאוֹת שלמה שפאן ומרדכי מיכאלי
משקל (שירה)
משקל (גם בלועזית: ריתמוּס) הוא שם כולל למערכות המִקְצָב המשמשות ברוב סוגי השירה.
לִרְאוֹת שלמה שפאן ומשקל (שירה)
משלי איזופוס
כריכת משלי איזופוס (1867) משלי איזופוס הם אוסף של משלים המיוחס לאיזופוס, עבד ומספר סיפורים שחי ביוון העתיקה בין 620 ל-564 לפנה"ס.
לִרְאוֹת שלמה שפאן ומשלי איזופוס
משה שוובה
משה (מקס) שְוָבֶּה (נכתב לעיתים שוובה, שוואבה; בגרמנית: Moshe (Max) Schwabe; 20 ביולי 1889, האלה, גרמניה – 11 בספטמבר 1956, תל אביב) פילולוג וחוקר כתובות יווניות ורומיות גרמני-ישראלי.
לִרְאוֹת שלמה שפאן ומשה שוובה
אפרודיטה
אפרודיטֶה או אפרודיטי (ביוונית: Αφροδίτη) היא אלת האהבה, היופי והפריון במיתולוגיה היוונית.
לִרְאוֹת שלמה שפאן ואפרודיטה
ארבוס (מיתולוגיה)
אֶרֶבּוֹס (ביוונית: Ἔρεβος; תעתיק לטיני: Erebus או Erebos), "הַמַּחְשָׁךְ", הוא דמות מן המיתולוגיה היוונית, האנשה של העלטה שכיסתה את העולם בראשיתו.
לִרְאוֹת שלמה שפאן וארבוס (מיתולוגיה)
אדמטה
אַדְמֵטֵה (ביוונית:, "הבלתי־נכבשת") הוא שמן של שתי דמויות נשים במיתולוגיה היוונית.
לִרְאוֹת שלמה שפאן ואדמטה
נסוג אחור
נָסוֹג אָחוֹר היא תופעה בדקדוק העברי והארמי במקרא ובספרות העברית המאוחרת יותר.
לִרְאוֹת שלמה שפאן ונסוג אחור
סולון
סולון (ביוונית Σόλων) (638 לפנה"ס - 558 לפנה"ס) היה מדינאי, משורר, מחוקק וארכונט אתונאי, הזכור בעיקר בזכות כינון החוקה האתונאית.
לִרְאוֹת שלמה שפאן וסולון
פרס טשרניחובסקי
פרס טשרניחובסקי לתרגום מופת הוא פרס המוענק על ידי עיריית תל אביב-יפו.
לִרְאוֹת שלמה שפאן ופרס טשרניחובסקי
פליאדות
הפליאדות. ציור שמן מאת אליהוא ודר, 1885. הפְּלִיאָדוֹת (ביוונית: Πλειάδες) במיתולוגיה היוונית היו שבע נימפות בפמלייתה של ארטמיס, בנות הטיטאן אטלס ונימפת הים פלאיונה שנולדו בהר קילנה (Cyllene) שבארקאדיה.
לִרְאוֹת שלמה שפאן ופליאדות
צפורה
כו צפורה מלה את בנה. ציור מעשה ידי פייטרו פרוג'ינו משנת 1482, הקפלה הסיסטינית. צִפֹּרָה היא דמות מקראית, בתו של רעואל כהן (יתרו) ממדין. ציפורה היא אשתו של משה רבנו.
לִרְאוֹת שלמה שפאן וצפורה
ראובן אבינועם
יוחנן טברסקי והמשוררת אנדה עמיר-פינקרפלד. בוריס כרמי, אוסף מיתר, הספרייה הלאומית ראובן אבינועם (גְרוֹסְמַן) (י"א באב תרס"ה, 12 באוגוסט 1905 – ט"ו באלול תשל"ד, 2 בספטמבר 1974) היה מורה ומפקח, סופר, משורר, מתרגם ועורך עברי.
לִרְאוֹת שלמה שפאן וראובן אבינועם
שלמה שפן
#הפניה שלמה שפאן.
לִרְאוֹת שלמה שפאן ושלמה שפן
שלום קרמר
שלום קרֶמֶר (ט"ו בסיוון תרע"ב, 31 במאי 1912 – ב' בתשרי תשל"ט, 3 באוקטובר 1978) היה מסאי, עורך ומבקר ספרות ישראלי.
לִרְאוֹת שלמה שפאן ושלום קרמר
תאוגניס
תאוגניס (ביוונית: Θέογνις), משורר יווני קלאסי בן המאה השישית לפנה"ס.
לִרְאוֹת שלמה שפאן ותאוגניס
תאוגוניה
כתב יד מהמאה ה-16 של תאוגניה התאוגוניה (ביוונית עתיקה: Θεογονία, בתרגום לעברית: הולדת האלים) היא אפוס יווני עתיק שנכתב על ידי המשורר הֵסִיוֹדוֹס בערך במאה השמינית לפנה"ס.
לִרְאוֹת שלמה שפאן ותאוגוניה
טיטאנים
הטיטאנים במיתולוגיה היוונית היו דור האלים שקדם לאלים האולימפיים.
לִרְאוֹת שלמה שפאן וטיטאנים
גדליה אלקושי
גדליה אֶלקוֹשִי (1910, תר"ע – ה' בשבט תשמ"ח, 20 בינואר 1988) היה ביבליוגרף של הספרות העברית, עורך, פילולוג וחוקר הספרות העברית החדשה וספרות ההשכלה.
לִרְאוֹת שלמה שפאן וגדליה אלקושי
הסיודוס
במוזיאון החדש (ברלין) מהדורה משנת 1539 של חיבורו של הסיודוס "עבודות וימים" הֵסְיוֹדוֹס (ביוונית: Ήσίοδος) היה משורר אפי יווני מוקדם, שחי במאה השמינית לפנה"ס.
לִרְאוֹת שלמה שפאן והסיודוס
השועל והענבים
השועל והענבים הוא משל המופיע במשלי איזופוס, שחי בעת העתיקה.
לִרְאוֹת שלמה שפאן והשועל והענבים
השועל והכרם
השועל והכרם הוא משל המופיע בשני מקורות שונים.
לִרְאוֹת שלמה שפאן והשועל והכרם
הליארטוס
בויאוטיה העתיקה הליארטוס (ביוונית: Ἁλίαρτος, בלטינית: Haliartus) הייתה עיר עתיקה בבויאוטיה שביוון ואחת מחברות הליגה הבויאוטית.
לִרְאוֹת שלמה שפאן והליארטוס
ההמנון ההומרי לאפרודיטה
ההמנונות ההומרים לאפרודיטה הם שלושה המנונות מתוך אוסף של שלושים ושלושה שירים הבאים להלל ולשבח את האלים בתקופת יוון העתיקה.
לִרְאוֹת שלמה שפאן וההמנון ההומרי לאפרודיטה
ההמנון ההומרי לאפולו
ההמנון ההומרי לאפולו (ביוונית: Ὕμνος εἰς Ἀπόλλωνα בלטינית: Hymnus Homericus ad Apollinem) הוא ההמנון השלישי בקורפוס שלושים ושלושה המנונות עתיקים המיוחסים להומרוס (ההמנונות ההומריים) והוא מונה 546 שורות.
לִרְאוֹת שלמה שפאן וההמנון ההומרי לאפולו
ההמנון ההומרי לארס
ההמנון ההומרי לארס הוא המנון (שיר שבח) בן 17 שורות מתוך אוסף של שלושים ושלושה המנונות הומריים (המנון מספר 8), הכוללים הלל ושבח לאלים בתקופת יוון העתיקה.
לִרְאוֹת שלמה שפאן וההמנון ההומרי לארס
ההמנונות ההומריים לדיוניסוס
מתוך 33 ההמנונות הומריים, שלושה מוקדשים לדיוניסוס: הראשון, השביעי והעשרים ושש.
לִרְאוֹת שלמה שפאן וההמנונות ההומריים לדיוניסוס
יעקב פיכמן
יעקב פיכמן (25 בנובמבר 1881, ג' בכסלו ה'תרמ"ב – 17 במאי 1958, ליל כ"ח באייר תשי"ח) היה משורר, סופר, עורך, מבקר ספרותי ומתרגם עברי.
לִרְאוֹת שלמה שפאן ויעקב פיכמן
יצחק למדן
יצחק למדן (צולם לפני 1945) יצחק למדן (ה' בכסלו ה'תרנ"ח, 7 בנובמבר 1897 – כ"א בחשוון ה'תשט"ו, 17 בנובמבר 1954) היה משורר, מתרגם עורך ופובליציסט עברי זוכה פרס ישראל.
לִרְאוֹת שלמה שפאן ויצחק למדן
יציאת מצרים (מחזה)
יציאת מצרים (ביוונית: Exagoge, ἐξαγωγή) הוא מחזה פרי עטו של המחזאי היהודי-הלניסטי יחזקאל הטרגיקן שחי באלכסנדריה במאה השנייה לפני הספירה.
לִרְאוֹת שלמה שפאן ויציאת מצרים (מחזה)
יחזקאל הטרגיקן
יחזקאל הטרגיקן (ביוונית: Ἐζηκιῆλος, אזקיאלוס) היה מחזאי יהודי שחי באלכסנדריה במאה השנייה לפני הספירה.
לִרְאוֹת שלמה שפאן ויחזקאל הטרגיקן
יוסף קלוזנר
בית קלוזנר בתלפיות לאחר שנפגע בפרעות תרפ"ט. הכיתוב על הפתח: 'יהדות ואנושיות' קלוזנר יוסף גדליה קלַוְזְנֶר (נהגה "קלאוזנר"; 20 באוגוסט 1874, ז' באלול תרל"ד – 27 באוקטובר 1958, י"ג בחשוון תשי"ט), היה היסטוריון, חוקר ספרות ואיש רוח ישראלי.
לִרְאוֹת שלמה שפאן ויוסף קלוזנר