גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
41 יחסים: מסכת נזיקין, מסכת סוכה, מסכת פאה, מסכת ראש השנה, מסכת ברכות, מסכת יומא, מעכה בת אבישלום, מקיצי נרדמים, משמרות כהונה, משה שמעון אנטוקולסקי, משורה (יחידת מידה), מתתיהו שטראשון, נפתלי הרץ וייזל, נתיבות השלום, ספריית שטראשון, סדר קדשים, עשרים וארבעה ראשי איברים, קבורת איברים, רש"ש, רבי אלעזר בן עזריה, ש"ס וילנא, שמואל סטראשון, שמואל סטרשון, שמואל שטרשון, שמואל הקטן, שטראשון, שבתי (שם פרטי), שיטה לא נודע למי, תלמוד בבלי, זכריהו, חסידות בעלז, חדושים ובאורים, ברייתא דל"ב מידות, דפוס ראם, דובער רבינוביץ', דוד אברהם, ה'תקנ"ד, י"א באדר, יעקב בכרך, ישעיה אשר זליג מרגליות, יהושע השיל לוין.
מסכת נזיקין
התחלת בבא קמא, החלק הראשון של מסכת נזיקין, עם פירוש המשנה לרמב"ם. דפוס ראשון, נאפולי, 1492 מסכת נזיקין היא מסכת במשנה שפותחת את סדר נזיקין, ועוסקת בכל דיני הממונות.
חָדָשׁ!!: שמואל שטראשון ומסכת נזיקין · ראה עוד »
מסכת סוכה
הדף הראשון במסכת סוכה מַסֶּכֶת סֻכָּה היא המסכת השישית בסדר מועד, במסכת זו מובאים ההלכות העוסקות במצוות הנוהגות בחג סוכות, כגון מצוות סוכה, וארבעת המינים.
חָדָשׁ!!: שמואל שטראשון ומסכת סוכה · ראה עוד »
מסכת פאה
ציור מתוך פירוש המשנה לרמב"ם, מסכת פאה, פרק ז' משנה ב', דפוס וילנה, 1880 מסכת פֵּאָה היא המסכת השנייה בסדר זרעים, לאחר מסכת ברכות.
חָדָשׁ!!: שמואל שטראשון ומסכת פאה · ראה עוד »
מסכת ראש השנה
מסכת ראש השנה, דפוס ראם, וילנא, 1881 מַסֶּכֶת רֹאשׁ הַשָּׁנָה היא המסכת השמינית בסדר מועד לפי סדר המשניות, במסכת זו ארבעה פרקים ובתלמוד הבבלי על מסכת זו יש 34 דפים.
חָדָשׁ!!: שמואל שטראשון ומסכת ראש השנה · ראה עוד »
מסכת ברכות
הדף הראשון במסכת ברכות בתלמוד הבבלי מַסֶּכֶת בְּרָכוֹת היא המסכת הראשונה במשניות ובעקבותיה בתלמוד, והיא עוסקת בדיני קריאת שמע, תפילה, זימון, ברכת המזון, ברכות הנהנין ושאר הברכות.
חָדָשׁ!!: שמואל שטראשון ומסכת ברכות · ראה עוד »
מסכת יומא
כהן גדול בבגדי לבן במהלך פעולת הזאת הדם על מזבח הזהב מַסֶּכֶת יוֹמָא (או סדר יומא – סדר היום) היא המסכת החמישית בסדר מועד, ונמצאת במשנה, בתלמוד ובתוספתא.
חָדָשׁ!!: שמואל שטראשון ומסכת יומא · ראה עוד »
מעכה בת אבישלום
מַעֲכָה בַּת־אֲבִישָׁלוֹם היא אשת מלך יהודה.
חָדָשׁ!!: שמואל שטראשון ומעכה בת אבישלום · ראה עוד »
מקיצי נרדמים
חברת מקיצי נרדמים היא הוצאת ספרים עברית שנוסדה בפרוסיה המזרחית ב-1861.
חָדָשׁ!!: שמואל שטראשון ומקיצי נרדמים · ראה עוד »
משמרות כהונה
משמרות כהונה היו קבוצות של כוהנים, אשר על פי ספר דברי הימים עבדו בבית המקדש בתורנות שבועית, וכל אחת נקראה משמרת.
חָדָשׁ!!: שמואל שטראשון ומשמרות כהונה · ראה עוד »
משה שמעון אנטוקולסקי
רבי משה שמעון (שימֶל) הכהן אַנטוֹקוֹלסקי (בכתיב יידי: אנטאָקאָלסקי; ברוסית: Антокольский; לעיתים אנטֶקולסקי, אנטעקאָלסקי; כ"א בסיוון תר"י, מאי 1850 (לפי הלוח היוליאני: אפריל), וילנה – מרץ 1911, שם) היה רב, מגיד מישרים וסופר משכיל איש וילנה.
חָדָשׁ!!: שמואל שטראשון ומשה שמעון אנטוקולסקי · ראה עוד »
משורה (יחידת מידה)
מְּשׂוּרָה היא מידה מקראית קדומה, ומוזכרת פעם אחת בתורה, ב "לֹא תַעֲשׂוּ עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט בַּמִּדָּה בַּמִּשְׁקָל וּבַמְּשׂוּרָה".
חָדָשׁ!!: שמואל שטראשון ומשורה (יחידת מידה) · ראה עוד »
מתתיהו שטראשון
הרב מתתיהו שְׂטרָאשוּן (רמ"ש; 1 באוקטובר 1817, כ"ב בתשרי ה'תקע"ח, וילנה – 13 בדצמבר 1885, ו' בטבת ה'תרמ"ו, שם) היה רב ליטאי חשוב, אספן ספרים ומייסד "ספריית שטראשון" הידועה בעיר וילנה שבליטא.
חָדָשׁ!!: שמואל שטראשון ומתתיהו שטראשון · ראה עוד »
נפתלי הרץ וייזל
נפתלי הֶרְץ וַייזֶל (לעיתים ויזל; שמו הלועזי: הארטוויג וסלי, Hartwig Wessely; בראשי תיבות: נה"ו, רנה"ו או רנ"ו; ה' בטבת ה'תפ"ו – אור לא' באדר ב' ה'תקס"ה, 9 בדצמבר 1725 – 28 בפברואר 1805) היה בלשן ומשורר עברי, מאבות תנועת ההשכלה היהודית.
חָדָשׁ!!: שמואל שטראשון ונפתלי הרץ וייזל · ראה עוד »
נתיבות השלום
נתיבות השלום (הביאור) היא מהדורה של חמישה חומשי תורה שיצאה לאור בין השנים 1780–1783 בברלין בהובלת משה מנדלסון.
חָדָשׁ!!: שמואל שטראשון ונתיבות השלום · ראה עוד »
ספריית שטראשון
ספריית שטראשון "בספריית סטראשון": גלויה מתוך סדרת "ווילנער ייִדישע געטאָ" (הגטו היהודי בווילנה), עם איורים מאת בר זלקינד ופסקאות רקע קצרות מאת חייקל לונסקי (בגב הגלויה; לא מופיע בתמונה), 1922/1923 ספריית שְׂטרָאשוּן הייתה ספרייה בעיר וילנה, מרכז התרבות היהודית של צפון-מערב רוסיה, שהייתה ידועה בכל רחבי העולם היהודי.
חָדָשׁ!!: שמואל שטראשון וספריית שטראשון · ראה עוד »
סדר קדשים
בול של רשות הדואר המוקדש לסדר קדשים. ש מעצבת הבול: דנה זדה סֵדֶר קָדָשִׁים הוא הסדר החמישי במשנה.
חָדָשׁ!!: שמואל שטראשון וסדר קדשים · ראה עוד »
עשרים וארבעה ראשי איברים
עשרים וארבעה ראשי איברים הם כינוי לאיברים מסוימים בגוף, שעבד כנעני יוצא לחירות כשאדונו פצע אותו באחד מאיברים אלה.
חָדָשׁ!!: שמואל שטראשון ועשרים וארבעה ראשי איברים · ראה עוד »
קבורת איברים
קבורת איברים הוא נידון הלכתי בדין חיוב קבורת איברי האדם שנפרדו מגופו.
חָדָשׁ!!: שמואל שטראשון וקבורת איברים · ראה עוד »
רש"ש
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שמואל שטראשון ורש"ש · ראה עוד »
רבי אלעזר בן עזריה
רבי אלעזר בן עזריה (ראב"ע) היה תנא בן הדור השלישי לתנאים.
חָדָשׁ!!: שמואל שטראשון ורבי אלעזר בן עזריה · ראה עוד »
ש"ס וילנא
שער מסכת ראש השנה של ש"ס וילנא העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע, הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י. פורמט זה מקובל כבר למעלה מ-500 שנה מאז דפוס שונצינו ש"ס וילנא הוא הגרסה הנפוצה ביותר של התלמוד הבבלי, והיא נוצרה בדפוס האלמנה והאחים ראם (נהגה "רוֹם") שבעיר וילנה בשנים תר"ם–ה'תרמ"ו (1880–1886).
חָדָשׁ!!: שמואל שטראשון וש"ס וילנא · ראה עוד »
שמואל סטראשון
#הפניה שמואל שטראשון.
חָדָשׁ!!: שמואל שטראשון ושמואל סטראשון · ראה עוד »
שמואל סטרשון
#הפניה שמואל שטראשון.
חָדָשׁ!!: שמואל שטראשון ושמואל סטרשון · ראה עוד »
שמואל שטרשון
#הפניה שמואל שטראשון.
חָדָשׁ!!: שמואל שטראשון ושמואל שטרשון · ראה עוד »
שמואל הקטן
שמואל הקטן היה תנא שישב במועצת החכמים שדנה בעיבור השנה.
חָדָשׁ!!: שמואל שטראשון ושמואל הקטן · ראה עוד »
שטראשון
שׂטראשון הוא שם משפחה יהודי.
חָדָשׁ!!: שמואל שטראשון ושטראשון · ראה עוד »
שבתי (שם פרטי)
שַׁבְּתַי (לעיתים שַׁבְּתַאי ובכתיב קדום גם שבתיי) הוא שם פרטי יהודי ותיק.
חָדָשׁ!!: שמואל שטראשון ושבתי (שם פרטי) · ראה עוד »
שיטה לא נודע למי
הספר שיטה לא נודע למי (נקרא גם 'שיטה לקידושין' או 'שיטה') הוא פירוש שנכתב על מסכת קידושין על ידי אחד מהראשונים שזהותו אינה ידועה.
חָדָשׁ!!: שמואל שטראשון ושיטה לא נודע למי · ראה עוד »
תלמוד בבלי
עמוד התוכן הראשון בתלמוד הבבלי (מסכת ברכות) במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י. פורמט זה מקובל כבר למעלה מ-500 שנה מאז דפוס שונצינו. דף גמרא תַּלְמוּד בַּבְלִי נקרא גם גְּמַרַא, ובפי פרשני התלמוד יַם הַתַּלְמוּד, וכן שַּׁ"סּ, בַּבְלִי, הַבַּבְלִּי, תַּלְמוּדַא דְבַּבְלַאֵי, או תַּלְמוּדַה שֶׁל בַּבֶל הוא אחד משני התלמודים המפרטים את הגותם ההלכתית והאגדית המרכזית של האמוראים - חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, מתחילת המאה ה-3 ועד לסוף המאה ה-5, שהתגוררו בבבל ובארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: שמואל שטראשון ותלמוד בבלי · ראה עוד »
זכריהו
זְכַרְיָהוּ, דמות מקראית, נביא בימי עוזיהו.
חָדָשׁ!!: שמואל שטראשון וזכריהו · ראה עוד »
חסידות בעלז
חסידות בעלז (בכתיב מסורתי, המשמש גם בחסידות: בעלזא; הכתיב העברי התקני: בֶּלז) היא חצר חסידית שנוסדה בתחילת המאה ה-19 בעיירה בֶּלז, ובראשה עומד כיום הרב ישכר דב רוקח (השני).
חָדָשׁ!!: שמואל שטראשון וחסידות בעלז · ראה עוד »
חדושים ובאורים
חדושים ובאורים הוא שמה של סדרת הספרים של הרב חיים גריינימן.
חָדָשׁ!!: שמואל שטראשון וחדושים ובאורים · ראה עוד »
ברייתא דל"ב מידות
ברייתא דל"ב מידות הוא חיבור בנושא מידות שהתורה נדרשת בהן.
חָדָשׁ!!: שמואל שטראשון וברייתא דל"ב מידות · ראה עוד »
דפוס ראם
דפוס ראָם (בכתיב יידי; נהגה "רוֹם"; בכתב לטיני: Romm), המוכר יותר בשם דפוס והוצאת האלמנה והאחים ראָם (לפעמים גם סתם דפוס וילנה, וגם בכתיב וילנא, ווילנא או ווילנה), היה בית דפוס יהודי והוצאת ספרים שפעלו בווילנה מסוף המאה ה-18 עד תחילת המאה ה-20.
חָדָשׁ!!: שמואל שטראשון ודפוס ראם · ראה עוד »
דובער רבינוביץ'
הרב דובער רבינוביץ' (תקפ"ט, 1829 - ז' בסיוון תרמ"ח, 1888) היה רב בליטא.
חָדָשׁ!!: שמואל שטראשון ודובער רבינוביץ' · ראה עוד »
דוד אברהם
הרב אברהם משמאל יחד עם הרב שלמה זעפרני הרב דוד אברהם (נולד בתשכ"ג, 1963) הוא רב, ראש ישיבה, ואיש חינוך ישראלי.
חָדָשׁ!!: שמואל שטראשון ודוד אברהם · ראה עוד »
ה'תקנ"ד
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שמואל שטראשון וה'תקנ"ד · ראה עוד »
י"א באדר
פסל "האריה השואג" של האומן אברהם מלניקוב בבית הקברות של כפר גלעדי.
חָדָשׁ!!: שמואל שטראשון וי"א באדר · ראה עוד »
יעקב בכרך
הרב יעקב בכרך (י"א באייר ה'תקפ"ד, 9 במאי 1824 - כ"ד בטבת ה'תרנ"ז, 29 בדצמבר 1896) היה למדן וחוקר תורני.
חָדָשׁ!!: שמואל שטראשון ויעקב בכרך · ראה עוד »
ישעיה אשר זליג מרגליות
קברו בהר הזיתים רבי יְשַׁעְיָה אָשֵׁר זֶלִיג (זעליג) מַרְגָּלִיּוֹת (מכונה גם הריא"ז; י"א באלול תרנ"ג, 23 באוגוסט 1893 – כ"ז בניסן תשכ"ט, 15 באפריל 1969) היה תלמיד חכם ירושלמי, מקובל ומחבר ספרים.
חָדָשׁ!!: שמואל שטראשון וישעיה אשר זליג מרגליות · ראה עוד »
יהושע השיל לוין
הרב יהושע השיל הלוי לוין, (מכונה: ריה"ל; י"ח בתמוז ה'תקע"ח, יולי 1818 – ט"ו בחשוון ה'תרמ"ד, נובמבר 1883) היה רב, ביוגרף, מחבר ספרים וראש ישיבה ליטאי, כיהן כר"מ בישיבת וואלוז'ין.
חָדָשׁ!!: שמואל שטראשון ויהושע השיל לוין · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/שמואל_שטראשון
