תִקשׁוֹרֶת

347 יחסים: מאיר מוריץ בק, מאיר הרניק, מאיר הלר, מנשה זלקה, מנחם מנדל מקוצק, מנחם מנדל שניאורסון, מנחם מנדל שניאורסון (צמח צדק), מנחם נחום קפלן, מנחם בן מכיר, מנחם גרינוולד, מנהגי שבת בתנועת החסידות, מסאפר יטא, מערבית, מפי אל, מצוות הקהל, מקאם, מרדכי שפירא (זמר), מרדכי דובין, מרדכי יוסף ליינר, משטרת ישראל במלחמת חרבות ברזל, משה אמת ותורתו אמת, משה שמשון בכרך, משה לאופר מנגן חב"ד, משה יעקב רביקוב, משולם פייש לאווי (השני), מתקפת הפתע על ישראל (2023), מתקפת הטרור על עין השלושה, מתקפת הטרור בסיני (2004), מתתיהו רוטנברג, מתי טוכפלד, מלחמת חרבות ברזל, מחתרות עבריות בארץ ישראל, מבצע רגל עץ, מבצע שומר החומות, מגפת הקורונה בחברה החרדית, מגזרת נייר יהודית, מגילת קהלת, מדרש פטירת משה, מוסדות אהלי תורה, מוצאי חג, מוזיקה יהודית, מוזיקה יהודית אמנותית, מיליה פלזנשטיין, אנא בכוח, אנעים זמירות (ניגון), אני מאמין (ניגון חסידי), אסרו חג, אפרים ניימרק, אקדמות, ארבע בבות, ..., ארוממך לכבוד שמך, אריה אליאב, אריה שטרן, אשר מזרחי, אתה בחרתנו (ניגון), אלעזר רוקח (רב), אלון דוידי, אלי כהן (מרגל), אלימלך שפירא (תל אביב), אלישע אבינר, אחרי החגים, אברהם לייב בורשטיין, אברהם יערי, אגדת הסופר, אדיר במלוכה, אהרן מנחם מנדל גוטרמן, אהרן רוקח, אוסטרולנקה, אופיר ליבשטיין, אולנוב (פולין), אימתי קאתי מר, אילנית בשירי חגים לילדים (מס' 1), אייזיק מאיר דיק, נסים קרליץ, נסים יצחק אלגראנאטי, נסירה (קבלה), נפתלי הרץ אימבר, נתיב העשרה, נח מוזס, נחמיה צורי, נוסח פרובאנס, נועם שדות, נוטס לנדינג, נובה (פירושונים), ניגון הקפות, ניגוני בעלז, ניגוני הרב מנחם מנדל שניאורסון מחב"ד, סעדה צובירי, ספר תורה, ספר תורה שנפל, ספרות יידיש, סוכות, סכן (פייטן), סידור רבי שלמה בן נתן, סיום מסכת, עמרם בלוי, עמותת חיל הים, עמירם גונן, עצמונה (סיני), ערב חג, על ישראל אמונתו, עליונים ששו, עלייה לתורה, עופר וינטר, פנחס אלפרט, פסטיבל הזמר החסידי, פסח, פרעה בפיג'מה, פרשת בני הערובה בבארי, פרשת בראשית, פרשת השבוע, פרשת וזאת הברכה, פולמוס המשיחיות בחב"ד, פיגוע התופת בבית הכנסת אלגריבה, פיגועי טרור נגד ישראלים בישראל ובשטחים ב-2023, צליל וזמר, צבי הירש מייזליש, צבי הירש להרן, צופן אתב"ש, קרב מוצב כיסופים, קרב סעד, קרב סופה, קרב זיקים, קריאת התורה, קריאת ההלל, קהילת פני מנחם, קהילת יהודי אוסטרולנקה, קהילת יהודי גורליצה, קובץ הערות וביאורים, רמת יוחנן, רש"ר הירש, רחמנא דעני, רבקה בת מאיר טיקטינר, שמריהו גוראריה, שמיני עצרת, שאמיל (ניגון), שאו שערים, שנת זשג, שנת זשה, שנת זחא, שנת זחג, שנת בשז, שנת בשה, שנת בחג, שנת בחה, שנת גכז, שנת גכה, שנת השא, שנת השג, שנת החא, שנת הכז, שניים מקרא ואחד תרגום, ששון מרדכי שנדוך, שלמה זלמן אהרנרייך, שלמה זלמן ברינשטיין, שלמה זלמן גייגר, שלום קורח, שבת, שדרות, שי חרמש, שיר של יום, שיר הכבוד, שירי המעלות, שירים ופיוטים לפורים, שישו ושמחו, תאוריית קשר, תנ"ך, תנו רבנן (שיר), תשרי, תהילים ח', תהילים כ"ט, תהילים כ"ז, תהילים כ"ד, תהילים י"ט, תכלאל, תיקון ליל הושענא רבה, לא אד"ו ראש, לחי העולמים, לוי יצחק שניאורסון, לייבוש לייזר, טבח הגמלאים בשדרות, טייגלעך, זריחה שחורה, חמד בן ח'ליפה אאל נהיאן, חננאל מאק, חנוך בן משה, חסידות סאטמר, חסידות ספינקה, חסידות צ'ורטקוב, חסידות בעלז, חסידות ברסלב, חסידות גור, חסידות הורניסטייפול, חסידות וולברוז', חלוקת התנ"ך לסדרים, חטיבת עוז, חטיבת גולני במלחמת חרבות ברזל, חטיבת הנח"ל במלחמת חרבות ברזל, חטיבת החילוץ וההדרכה במלחמת חרבות ברזל, חזק חזק ונתחזק, חברת אהבת שלום, חג שני, חגי ישראל ומועדיו, חגים ציבוריים בישראל, חגים ומועדים בקהילות ביתא ישראל, חוף זיקים, חוות טליה, חיל הים במלחמת חרבות ברזל, חיים פלאג'י, חיים זליבנסקי, חיים ורנר, בן ציון חיים שלמה משולם זושא טברסקי, בארי (קיבוץ), בני פרידמן, בני ישראל (הודו), בנימין הכהן ויטאלי, בר גיורא (ארגון), ברוך אידלשטיין, ברכת שהחיינו, ברכת המזון, בתי ורשה (יפו), בימה, בית דניאל (תל אביב), בית הספר הריאלי, בית הרב קוק, בית הכנסת אלגריבה, בית הכנסת לדרמן, בית הכנסת בית מנחם, בית הכנסת העתיק בליבורנו, בית הכנסת הפורטוגזי באמסטרדם, בית הכנסת הקראי בירושלים, בית היתומים היהודי בפרנקפורט, גליקל מהמלין, גולדה מאיר, דניאל גולדשמידט, דפוס סלאוויטא, דרך שופט בירושלים, דרכך אלוקינו, דלוגושיודלו, דגל, דגל שמחת תורה, דוד מזעקי, דוד אסף, דוד חבקין, דוד דיין, דוד יונגרייז, ה'תרס"ח, ה'תרס"ו, המשכן לאמנות על שם חיים אתר, המלאך הגואל, האדרת והאמונה, הפטרה, הפיצול בחסידות גור, הפיגוע בבית הכנסת באנטוורפן (1981), הפיגוע בבית הכנסת בפריז (1980), הקפות, הקפות (סרט, 2015), הקרב בבסיס אורים, הקהילה היהודית בסנקט פטרבורג, הקונסיסטוריה היהודית של וסטפליה, הלחימה ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל, הלחימה ברצועת עזה בין מבצע שומר החומות למלחמת חרבות ברזל, הלוח העברי, הטבח במשתתפי מסיבת פסיידאק, הטבח באופקים, הטבח בנתיב העשרה, הטבח בנחל עוז, הטבח בניר עוז, הטבח בניר יצחק, הטבח בנירים, הטבח בפסטיבל נובה, הטבח בקיבוץ רעים, הטבח בחוף זיקים, הטבח בחולית, הטבח בבארי, הטבח בכפר עזה, הטבח בכיסופים, הטבח ביכיני, החטיפה לעזה (מלחמת חרבות ברזל), החטיבה הטקטית של משמר הגבול, הבתולה מלודמיר, הבחירות לאספה המכוננת, הבה נגילה, הביצה הירושלמית, הגבהה, הגדעונים (יחידה), הגדת פובלט, הדת השומרונית, הוא אלוקינו, הוצאת ספר תורה, הושיעה את עמך, הכנסת ספר תורה, ותערב, ויאתיו כל לעבדך, כ"א בתשרי, כ"ב בתשרי, כ"ג בתשרי, כפר שמריהו, כפר חב"ד, כל הנערים, כבש הבית, כד יתבין ישראל, כי אנו עמך (חב"ד), כיסופים (אלבום), כיתת כוננות, כיכר רבין, ימין משה, יעקב משה עייאש, יעקב משה הלל, יעקב ליינר, יעקב יוסף כ"ץ, יצחק אייכל, יצחק סג"ל לנדא, יצחק שוורזנץ, יצחק ב"ק, יצחק ידידיה פרנקל, יציאת האדמו"ר מבעלז מהונגריה, ירי דו-צדדי, ישכר דב רוקח, ישיבת קול יעקב, ישיבת רמת גן, ישיבת הר המור, ישיבת ההסדר עכו, יחסי אישות (הלכה), יחיאל יהושע רבינוביץ, יגדל אלוהים חי, יהדות, יהדות צרפת, יהדות קוצ'ין, יהדות דניפרו, יהדות ונציה, יהושע גוטמן, יהודה מאיר שפירא, יהודה עמיטל, יהודה ליב שניאורסון, יהודה לייב משפולי, יהודה לייב אורליאן, יהודה יערי, יום שבתון, יום טוב, יום טוב שני של גלויות, יום טוב הסמוך לשבת, יוסף פרל, יוסף בנסולי, יוסף יצחק שניאורסון, 1948 בברית המועצות, 7 (מספר). להרחיב מדד (297 יותר) » « הפסיכולוג מדד

מאיר מוריץ בק

מאיר מוריץ בֶּק (רומנית: Meyr Moritz Beck; 25 בדצמבר 1845 – 27 בפברואר 1923) היה רב ודרשן קהילת בית הכנסת הכוראלי של בוקרשט יותר מ-40 שנים, ממנהיגי יהדות רומניה בימיו.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה ומאיר מוריץ בק · ראה עוד »

מאיר הרניק

מאיר הרניק ומקהלת "שירו שיר"תמונה להחלפה מאיר הַרְניק (נובמבר 1926 – 29 בספטמבר 1972) היה מוזיקאי ואיש רדיו וטלוויזיה ישראלי.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה ומאיר הרניק · ראה עוד »

מאיר הלר

הרב מאיר הלר (סמניצר, תרל"ח, 1878 – ז' באלול תרצ"ט, אוגוסט 1939) היה רב הונגרי-ירושלמי.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה ומאיר הלר · ראה עוד »

מנשה זלקה

מניסן מנשה זלקה (נולד ב-1 ביולי 1990) הוא כדורגלן ישראלי המשחק בעמדת הקשר האחורי והבלם וכקפטן בקבוצת הפועל חדרה מליגת העל.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה ומנשה זלקה · ראה עוד »

מנחם מנדל מקוצק

רבי מנחם מנדל מורגנשטרן מקוֹצק, מכונה גם השרף מקוצק (ה'תקמ"ז, 1787 – כ"ב בשבט ה'תרי"ט; 27 בינואר 1859) היה מייסדה של חסידות קוצק, ואחד הבולטים באדמו"רי החסידות בימיו.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה ומנחם מנדל מקוצק · ראה עוד »

מנחם מנדל שניאורסון

רבי מנחם מנדל שניאורסון (כונה הרבי מלוּבָּבִיץ' בראשי תיבות - רמ"מ, רמ"ש או רממ"ש; י"א בניסן תרס"ב, 18 באפריל 1902 – ג' בתמוז תשנ"ד, 12 ביוני 1994) היה האדמו"ר השביעי והאחרון של חסידות חב"ד-לובביץ' מ-י' בשבט ה'תשי"א, 17 בינואר 1951, ועד פטירתו.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה ומנחם מנדל שניאורסון · ראה עוד »

מנחם מנדל שניאורסון (צמח צדק)

רבי מנחם מנדל שניאורסון (בכתיב מסורתי: מנחם מענדל שניאורסאהן. מכונה ה"צמח צדק" על שם ספרו; כ"ט באלול ה'תקמ"ט, 1789 – י"ג בניסן ה'תרכ"ו, 29 במרץ 1866) היה האדמו"ר השלישי בשושלת אדמו"רי חסידות חב"ד.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה ומנחם מנדל שניאורסון (צמח צדק) · ראה עוד »

מנחם נחום קפלן

הרב מנחם נחום קפלן מהורודנה (תקע"ב, 1811 – ח' בחשוון תר"ם, 1879, נודע בכינוי רבי נחומ'קה מהורודנה) התפרסם כצדיק וגבאי צדקה.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה ומנחם נחום קפלן · ראה עוד »

מנחם בן מכיר

מנחם בן מכיר היה פייטן במגנצא ולאחר מכן ברגנסבורג בסוף המאה ה-11.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה ומנחם בן מכיר · ראה עוד »

מנחם גרינוולד

רבי מנחם גרינוולד תר"ג - תר"צ רבי מנחם גרינוולד ה'תר"ג, 1842 - כ"ה בתשרי ה'תר"ץ, 1929 רב העיר שופרון בהונגריה.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה ומנחם גרינוולד · ראה עוד »

מנהגי שבת בתנועת החסידות

חסידים בעיר רחובות בדרכם לבי"כ בכניסת השבת בתנועת החסידות יש מנהגים רבים הסובבים את יום השבת.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה ומנהגי שבת בתנועת החסידות · ראה עוד »

מסאפר יטא

אל-מפקרה, מסאפר יטא מַסַ֫אפֶר יַ֫טַּא (בערבית: مسافر يطا) היא קבוצה של 19 כפרים פלסטיניים קטנים בנפת חברון שבדרום הגדה המערבית, הנמצאים בין 14 ל-24 ק"מ דרומית לעיר חברון, ושוכנים סביב העיר יטא.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה ומסאפר יטא · ראה עוד »

מערבית

מערבית (לעיתים: מעריב, מערבות) היא מערכת פיוטים לברכות קריאת שמע של תפילת ערבית, שנועדה בעיקר לתפילות החגים.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה ומערבית · ראה עוד »

מפי אל

מִפִּי אֵל הוא פיוט שנאמר בקהילות רבות כחלק מההקפות בשמחת תורה, בדרך כלל בניגון עליז.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה ומפי אל · ראה עוד »

מצוות הקהל

הַקְהֵל הוא כינויה של מצוות עשה מהתורה להקהיל את כל עם ישראל העולים לרגל בחג הסוכות שבמוצאי שנת שמיטה ולקרוא בתורה בפניהם.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה ומצוות הקהל · ראה עוד »

מקאם

מקאם (בערבית: مقام, בתרגום לעברית: מקום) הוא מבנה המגדיר מסגרת ליצירה מוזיקלית במוזיקה ערבית.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה ומקאם · ראה עוד »

מרדכי שפירא (זמר)

מֹרְדְכָי שַפִּירָא (באנגלית: Mordechai Shapiro; נולד ב-1990) הוא זמר חרדי אמריקאי המבצע מוזיקה חסידית ומוזיקת פופ.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה ומרדכי שפירא (זמר) · ראה עוד »

מרדכי דובין

מרדכי דובין (בלטבית: Mordehajs Dubins; 1889–1956), היה פוליטיקאי יהודי-לטבי, חבר הסאימה ברפובליקת לטביה מטעם אגודת ישראל.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה ומרדכי דובין · ראה עוד »

מרדכי יוסף ליינר

רבי מרדכי יוסף ליינר מאיזביצה (ה'תק"ס - ז' בטבת ה'תרי"ד; 1800–1854), מחבר ספר "מי השילוח", היה מייסד חסידות איזביצה ראדזין, עמד בראשה משנת 1839 לאחר פרישתו מרבי מנחם מנדל מקוצק ועד לפטירתו בשנת 1854.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה ומרדכי יוסף ליינר · ראה עוד »

משטרת ישראל במלחמת חרבות ברזל

שרידי מבנה תחנת משטרת שדרות לאחר הקרבות ב-7 באוקטובר במלחמת חרבות ברזל נטלה משטרת ישראל חלק בקרבות רבים, בעיקר סביב מתקפת הפתע על ישראל ב-7 באוקטובר 2023, יומה הראשון של המלחמה.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה ומשטרת ישראל במלחמת חרבות ברזל · ראה עוד »

משה אמת ותורתו אמת

קורח ודתן ואבירם נבלעים באדמה ציור מאת מריה קוסוויי משה אמת ותורתו אמת הוא שיר יהודי עממי העוסק באמונה בנבואת משה ובתורה מן השמים.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה ומשה אמת ותורתו אמת · ראה עוד »

משה שמשון בכרך

הרב משה שמשון בכרך (ה'שס"ז, 1607 – כ"ט בניסן ה'ת"ל, 19 באפריל 1670) היה דרשן, פוסק ופייטן ממשפחת הרבנים בכרך, מצאצאי מהר"ל מפראג.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה ומשה שמשון בכרך · ראה עוד »

משה לאופר מנגן חב"ד

משה לאופר מנגן חב"ד הוא פרויקט שמפעיל לוי'ק טובול והמלחין משה לאופר שמטרתו להנגיש את ניגוני חב"ד לציבור הרחב בעטיפה מוזיקלית עדכנית.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה ומשה לאופר מנגן חב"ד · ראה עוד »

משה יעקב רביקוב

הרב משה יעקב הכהן רביקוב (נודע בכינויו: "הסנדלר"; תרל"ג; 1873 - כ"ב בתשרי תשכ"ז; 6 באוקטובר 1966) היה מקובל וצדיק נסתר שהתגורר ביפו.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה ומשה יעקב רביקוב · ראה עוד »

משולם פייש לאווי (השני)

האדמו"ר רבי משולם פייש לאווי (השני) מטאהש האדמו"ר בנטילת לולב בחול המועד סוכות משולם פייש סג"ל לאווי (בהונגרית: Lőwy Ferencz; ג' בניסן תרפ"א, 11 באפריל 1921 – כ"ז באב תשע"ה, 12 באוגוסט 2015) היה האדמו"ר הרביעי של חסידות טאהש.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה ומשולם פייש לאווי (השני) · ראה עוד »

מתקפת הפתע על ישראל (2023)

צילום לוויין של עוטף עזה מבוקר 7 באוקטובר המראה את השרפות הרבות שנגרמו עקב ירי רקטות והצתות של המחבלים פגיעת רקטה ברכב בראשון לציון ביום הראשון למלחמת חרבות ברזל, במהלך מתקפת הפתע. בכיכר החטופים מתקפת הפתע על ישראל (מכונה גם טבח 7 באוקטובר, טבח שמחת תורה והשבת השחורה) הייתה מתקפה רחבת היקף של חמאס וארגוני טרור פלסטינים נוספים מרצועת עזה על ישראל, נגד יעדים צבאיים ואזרחיים, במיוחד בעוטף עזה, שהחלה בבוקר יום שבת 7 באוקטובר 2023, שמיני עצרת ה'תשפ"ד.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה ומתקפת הפתע על ישראל (2023) · ראה עוד »

מתקפת הטרור על עין השלושה

מתקפת הטרור על עין השלושה היא מתקפת טרור שהתרחשה בבוקר יום שבת 7 באוקטובר 2023 בקיבוץ עין השלושה הסמוך לגדר הגבול במרכז רצועת עזה, כחלק ממתקפת הפתע על ישראל שביצע ארגון הטרור חמאס.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה ומתקפת הטרור על עין השלושה · ראה עוד »

מתקפת הטרור בסיני (2004)

צוות חילוץ של צה"ל מתקפת הטרור בסיני, אשר התרחשה בתאריך 7 באוקטובר 2004, מוצאי שמחת תורה, הייתה מתקפת טרור על אדמת מצרים, בשטח חצי האי סיני, אשר במסגרתה בוצעו שלוש התקפות של מכוניות תופת כנגד שניים ממוקדי התיירות הישראליים המרכזיים בחצי האי.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה ומתקפת הטרור בסיני (2004) · ראה עוד »

מתתיהו רוטנברג

מתתיהו רוטנברג (כ"ג בתשרי ה'תרצ"א, אוקטובר 1930 - ז' בטבת ה'תשכ"ה, 30 בדצמבר 1965) היה מנהל "המרכז לחינוך דתי" של המזרחי והפועל המזרחי, והמזכ"ל הראשון של תנועת בני עקיבא.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה ומתתיהו רוטנברג · ראה עוד »

מתי טוכפלד

מתניה חיים (מתי) טוכפלד (נולד בי"ז באב ה'תשל"ז, 1 באוגוסט 1977) הוא עיתונאי ישראלי.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה ומתי טוכפלד · ראה עוד »

מלחמת חרבות ברזל

מלחמת חרבות ברזל היא מלחמה בין מדינת ישראל לארגוני טרור שונים, ובראשם ארגון חמאס השולט ברצועת עזה, שפרצה בבוקר שבת וחג שמחת תורה, כ"ב בתשרי ה'תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בעקבות מתקפת פתע רחבת היקף של ארגוני הטרור על עשרות יישובים ובסיסי צבא באזור עוטף עזה. מתקפת הפתע החלה במטח חריג בהיקפו של רקטות ופצצות מרגמה לעבר יישובי עוטף עזה ואזורים יותר רחוקים, כמו גוש דן, שפלת יהודה, השרון, ירושלים ובאר שבע. בחסות המטחים, חדרו לישראל כ־3,000 מחבלים, השתלטו על בסיסי צה"ל, כבשו יישובים, ביצעו מאות פשעים נגד האנושות, רצחו ישראלים, ביניהם נשים, ילדים, קשישים ואזרחים זרים, מתוכם 357 בני אדם נרצחו בטבח בפסטיבל נובה (אשר היה לפיגוע הגדול בתולדות המדינה),ביצעו מעשי אונס והתעללות שיטתיים, וחטפו ושבו לרצועת עזה חיילים, אזרחים ישראלים וזרים (מהם שוחררו כבר), ובכך היה ליום הקטלני ביותר ליהודים מאז השואה. ישראל הופתעה מהמתקפה. כוחות הצבא לא היו ערוכים להגן כראוי על האזרחים, וגם בשל חדירת החמאס למפקדת אוגדת עזה לקו התגובה והתיאום בחסר. חלק מהאזרחים ביישובים שהותקפו נותרו נצורים בבתיהם, ונלחמו על חייהם עם חברי כיתות הכוננות במשך שעות ארוכות ללא סיוע צבאי. לבסוף הרגו כוחות הביטחון הישראליים, בהובלת צה"ל ומשטרת ישראל, מעל 1,550 מחבלים בשטח ישראל ועצרו יותר מ־700 מחבלים. לאחר שחרור היישובים פינתה ישראל 29 יישובים בעוטף עזה מיושביהם. תושבי 22 יישובים בצפון ישראל קיבלו המלצה מהרשויות להתפנות, בעקבות חשש שארגון הטרור חזבאללה יעצים גם הוא את תקיפותיו. בעקבות המתקפה הכריזה מדינת ישראל מלחמה על ארגון חמאס וקבעה שני יעדים למלחמה: חיסול התשתית הצבאית של חמאס, והסרת שלטונו ברצועה. אחר כך נוסף יעד שלישי: החזרת החטופים בשלום. צה"ל גייס למילואים למעלה מ־360,000 חיילים (גיוס המילואים הגדול בתולדות המדינה), ואלפי כלי רכב אזרחיים. המלחמה התנהלה בשלבים: טיהור שטח ישראל ממחבלים, פינוי אוכלוסייה מיישובים סמוכים לגדר (בדרום ובצפון), תקיפות אוויריות וימיות על רצועת עזה, סיכולים ממוקדים של מחבלים ומפקדים בחמאס, פשיטות קרקעיות נקודתיות ברצועה, פינוי אוכלוסייה מצפון הרצועה, תמרון קרקעי מלא בצפון הרצועה, השתלטות על מוקדי טרור ושלטון בצפון הרצועה, הפוגה קצרה בלחימה במקביל לעסקת חטופים, תמרון קרקעי בדרום הרצועה ומרכזה. במלחמה נהרגו יותר מ-20,000 מתושבי רצועת עזה, בהם אלפי מחבלים, נגרם הרס נרחב ביותר למבנים ולתשתיות ברצועה, ומאות אלפים מתושבי הרצועה נאלצו לעזוב את בתיהם ולהתגורר במחנות אוהלים. המלחמה הובילה להסלמה ביטחונית וללחימה בעצימות נמוכה יותר במספר זירות: גבול ישראל–לבנון, יהודה ושומרון, הים האדום וגבול ישראל–סוריה. כמו כן הציתה שיח עולמי ער, הפגנות תמיכה והתנגדות, וגל אנטישמיות ברחבי העולם.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה ומלחמת חרבות ברזל · ראה עוד »

מחתרות עבריות בארץ ישראל

פיצוצו בידי האצ"ל ב-22 ביולי 1946. דגל הממלכה המאוחדת מתנוסס מעל חזית המלון. מתחילת המאה ה-20 ועד זמן מה לאחר הקמת המדינה פעלו בארץ ישראל מחתרות יהודיות-ציוניות, שמטרתן הייתה הגנה על היישוב היהודי מפני ערביי ארץ ישראל והתנגדות לשלטון הזר - תחילה השלטון העות'מאני ואחר כך שלטון המנדט.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה ומחתרות עבריות בארץ ישראל · ראה עוד »

מבצע רגל עץ

מבצע רגל עץ היה מבצע בו הפציצו מטוסי חיל האוויר הישראלי את מפקדות אש"ף בתוניסיה ב-1 באוקטובר 1985.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה ומבצע רגל עץ · ראה עוד »

מבצע שומר החומות

מבצע שומר החומות (בערבית: معركة سيف القدس; בתעתיק: מַעְרַכַּת סָיְף אלְקֻדְס, "קרב חֶרֶב ירושלים") היה מבצע צבאי רחב-היקף של צה"ל ברצועת עזה, שהחל ביום ירושלים, 10 במאי 2021, לאחר שארגוני הטרור הפלסטיניים בהובלת חמאס החלו בירי רקטות מסיבי לעבר ירושלים במהלך מצעד הדגלים ובהמשך גם לגוש דן, השפלה, הנגב והשרון.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה ומבצע שומר החומות · ראה עוד »

מגפת הקורונה בחברה החרדית

במגפת הקורונה ב-2020, החברה החרדית הייתה לאחת החברות שנפגעו ברמה הקשה ביותר מן המגפה.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה ומגפת הקורונה בחברה החרדית · ראה עוד »

מגזרת נייר יהודית

מגזרת נייר יהודית, המציגה מגן דוד מוקף בגלגל המזלות מגזרת נייר יהודית היא סוג של אמנות יהודית עממית, מסורתית מסוג מגזרת נייר שהייתה נפוצה בקהילות יהודיות באירופה, בצפון אפריקה וברחבי העולם.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה ומגזרת נייר יהודית · ראה עוד »

מגילת קהלת

מְגִלַּת קֹהֶלֶת היא ספר מספרי המקרא.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה ומגילת קהלת · ראה עוד »

מדרש פטירת משה

מדרש פטירת משה הוא אחד מהמדרשים הקטנים.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה ומדרש פטירת משה · ראה עוד »

מוסדות אהלי תורה

אהלי תורה (בשם המלא: אהלי תורה אהלי מנחם – מוסד חינוך על טהרת הקודש; באנגלית: Oholei Torah) הוא רשת לימודים של חסידות חב"ד בשכונת קראון הייטס, המונה גני ילדים, תלמוד תורה, ישיבה קטנה וגדולה.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה ומוסדות אהלי תורה · ראה עוד »

מוצאי חג

ביהדות, מוצאי חג או מוצאי יום טוב הוא הזמן שבין צאת החג לבין עלות השחר שלאחר מכן.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה ומוצאי חג · ראה עוד »

מוזיקה יהודית

לויים מנגנים "בכינורות ובנבלים ובמצילתיים ובכל כלי שיר בלא מספר", ולראות את זקני העם "מרקדים ואבוקות של אש בידם" ("שמחת בית השואבה", ציור מים מאת דפנה לבנון) מוזיקה יהודית היא המורשת המוזיקלית של העם היהודי לדורותיו, כוללת הן מוזיקה ליטורגית והן מוזיקה אמנותית ופופולרית, וכן מגוון קצבים וצלילים שהושפעו מתרבויות מוזיקליות שונות לאורך תקופה של 3,000 שנה, החל מהתרבות המזרח תיכונית העתיקה, ובהמשך בתרבויות השונות בארצות התפוצה שבהן היה העם היהודי מפוזר במשך כ-2,000 שנה, ועד הקמת מדינת ישראל וימינו אלה.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה ומוזיקה יהודית · ראה עוד »

מוזיקה יהודית אמנותית

ריקודי זוגות יהודיים מהמאה ה-15. מימין זמר ונגן לאוטה. יצירת מוזיקה אמנותית לנגינה ושירה בבית הכנסת היא, בדומה למוזיקה כנסייתית השייכת למה שנהוג לכנות מוזיקה קלאסית, הלחנה של פסוקים מהתפילה לביצוע באירועים ליטורגיים בשבתות ובחגים ובאירועים מחוץ לבית הכנסת כגון: חתונה, ברית מילה והופעות על רקע דתי יהודי.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה ומוזיקה יהודית אמנותית · ראה עוד »

מיליה פלזנשטיין

ירחמיאל פלזנשטיין ירחמיאל פלזנשטיין (ברוסית: Миля (Рахмиел) Лазаревич Фельзенштейн, מיליה (רחמיאל) לזרביץ' פלזנשטיין, 18 באוגוסט 1921 - 14 באוקטובר 2006) היה מפקד פלוגה יהודי-סובייטי, גיבור ברית המועצות, הראשון שעלה לישראל תוך מאבק בשלטונות ברית המועצות בשנות השבעים של המאה העשרים.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה ומיליה פלזנשטיין · ראה עוד »

אנא בכוח

אָנָּא בְּכֹחַ הוא פיוט הנאמר בתפילת שחרית לאחר פרשת הקורבנות, וברוב הקהילות גם כחלק מקבלת שבת, וכן לאחר ספירת העומר הנמשכת שבעה שבועות.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה ואנא בכוח · ראה עוד »

אנעים זמירות (ניגון)

אנעים זמירות הוא ניגון דבקות מניגוני חב"ד, אחד הניגונים שלימד הרבי מלובביץ'.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה ואנעים זמירות (ניגון) · ראה עוד »

אני מאמין (ניגון חסידי)

המלחין והחזן עזריאל דוד פסטג אני מאמין הוא ניגון חסידי שחובר למילות התפילה אני מאמין.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה ואני מאמין (ניגון חסידי) · ראה עוד »

אסרו חג

אִסְרוּ חַג הוא היום שאחרי כל אחד משלושת הרגלים: פסח, שבועות וסוכות.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה ואסרו חג · ראה עוד »

אפרים ניימרק

אפרים ניימרק (תשיעי משמאל בשורת העומדים השנייה), עם חברי "החלוץ" בהכשרה בחלקת הגן בסלובודקה, ב-29 ביולי 1919, לרגל ביקור משלחת אמריקנית עם הנרי מורגנטאו (האב) אפרים ניימרק (כ"ג בתשרי ה'תרכ"א, 9 באוקטובר 1860 – אחרי ה'תרצ"ח, 1938) היה נוסע, עיתונאי, סופר, פעיל ציוני, וחבר בהנהגת הקהילה היהודית בגרודנה.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה ואפרים ניימרק · ראה עוד »

אקדמות

פרוכת עם השורה האחרונה של אקדמות רקומה עליה אַקְדָמוּת מִלִּין הוא פיוט בשפה הארמית, הנאמר בקהילות אשכנז בחג השבועות בקריאת התורה.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה ואקדמות · ראה עוד »

ארבע בבות

ארבע בבות (מכונה גם: ניגון הרב או ניגון אדמו"ר הזקן, או ד' בבות), הוא ניגון ללא מילים, מניגוני חב"ד.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה וארבע בבות · ראה עוד »

ארוממך לכבוד שמך

אֲרוֹמִמְךָ לִכְבוֹד שִׁמְךָ (לפעמים נקרא גם על שם הפזמון: לְעִיר צִיּוֹן הַר קָדְשְׁךָ) הוא פיוט שמחברו לא ידוע שמושר בקהילות עדות המזרח בשמחת תורה.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה וארוממך לכבוד שמך · ראה עוד »

אריה אליאב

אריה לוֹבָה אליאב (21 בנובמבר 1921 – 30 במאי 2010) היה פעיל עלייה, התיישבות ושלום, חבר הכנסת, סופר והוגה דעות, חתן פרס ישראל על תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה לשנת תשמ"ח (1988).

חָדָשׁ!!: שמחת תורה ואריה אליאב · ראה עוד »

אריה שטרן

הרב אריה שטרן (נולד ב-27 בנובמבר 1944, י"א בכסלו ה'תש"ה) הוא רב דתי־לאומי, לשעבר רבה הראשי האשכנזי של ירושלים, וחבר מועצת הרבנות הראשית לישראל.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה ואריה שטרן · ראה עוד »

אשר מזרחי

אשר שמעון מזרחי (1890 – 27 באוקטובר 1967) היה מוזיקאי, טנור, חזן, מלחין ומשורר ציוני, גדול הפייטנים-חזנים של החזנות הספרדית-ירושלמית במאה ה-20, ו"המפורסם מבין כל המנגנים והפייטנים, גם בקרב היישוב הערבי".

חָדָשׁ!!: שמחת תורה ואשר מזרחי · ראה עוד »

אתה בחרתנו (ניגון)

אתה בחרתנו הוא ניגון שמחה מניגוני חב"ד.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה ואתה בחרתנו (ניגון) · ראה עוד »

אלעזר רוקח (רב)

רבי אלעזר רוקח (תמ"ה, 1685-כ"ז בתשרי תק"ב, 1741; מכונה גם המעשה רוקח על שם ספרו המפורסם) היה רב בקהילות ראקוב, טרנוב, ברודי, אמשטרדם וצפת, ואבי משפחת רוקח שבין צאצאיה נמנים אדמו"רי חסידות בעלז ואישים ידועים רבים.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה ואלעזר רוקח (רב) · ראה עוד »

אלון דוידי

אלון דוידי (נולד ב-18 באוקטובר 1973) הוא ראש עיריית שדרות, סגן יו"ר מרכז השלטון המקומי.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה ואלון דוידי · ראה עוד »

אלי כהן (מרגל)

אליהו (אלי) כהן (6 בדצמבר 1924, ט' בכסלו ה'תרפ"ה – 18 במאי 1965, ט"ז באייר ה'תשכ"ה) היה מרגל ישראלי שפעל בסוריה וכונה "האיש שלנו בדמשק".

חָדָשׁ!!: שמחת תורה ואלי כהן (מרגל) · ראה עוד »

אלימלך שפירא (תל אביב)

הרב אלימלך שפירא מתל אביב הרב אלימלך שפירא (תרע"ב, 1912 - כ"ח באלול תשנ"ז, 30 בספטמבר 1997) היה האדמו"ר מפיאסצנה-גרודז'יסק.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה ואלימלך שפירא (תל אביב) · ראה עוד »

אלישע אבינר

הרב אלישע זושא הכהן אבינר (במקור: לנגאואר. נולד ב-1954) הוא ראש הכולל בישיבת ברכת משה במעלה אדומים ורב קהילת מצפה נבו בעיר.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה ואלישע אבינר · ראה עוד »

אחרי החגים

אחרי החגים הוא ביטוי נפוץ בעברית החדשה, לתקופה שלאחר חגי תשרי, כשהשגרה והעבודה חוזרות לסדרן.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה ואחרי החגים · ראה עוד »

אברהם לייב בורשטיין

אברהם לייב (אברום) בורשטיין (נולד בנובמבר 1971) הוא מוזיקאי מפיק מוזיקלי ושחקן, פעיל בשימור והנחלת ניגוני ברסלב ומורשת הכליזמר.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה ואברהם לייב בורשטיין · ראה עוד »

אברהם יערי

אברהם יערי (שם משפחתו הקודם: ואלד; כ"ט באב ה'תרנ"ט, 5 באוגוסט 1899 – כ"ט בתשרי ה'תשכ"ז, 13 באוקטובר 1966) היה ביבליוגרף, חוקר הספר העברי, תולדות היישוב ותולדות יהודי המזרח.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה ואברהם יערי · ראה עוד »

אגדת הסופר

"אגדת הסופר" הוא סיפור קצר מאת ש"י עגנון, הנכלל בקובץ "אלו ואלו".

חָדָשׁ!!: שמחת תורה ואגדת הסופר · ראה עוד »

אדיר במלוכה

אדיר במלוכה (או כי לו נאה) הוא אחד מפיוטי פסח, המושרים בליל הסדר בסיום אמירת ההגדה של פסח.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה ואדיר במלוכה · ראה עוד »

אהרן מנחם מנדל גוטרמן

רבי אהרן מנחם מנדל גּוּטֶרְמַן (בכתיב ארכאי: גוטערמאן; י"ח באלול ה'תר"ך – ט' באלול ה'תרצ"ד, 20 באוגוסט 1934) היה אדמו"ר פולני, השלישי מראדזימין, ממנהיגי היהדות האורתודוקסית בפולין בין שתי מלחמות העולם ומהאדמו"רים הבולטים בה, היה פעיל רבות בענייני ציבור ובענייני יישוב ארץ ישראל, כיהן כנשיא כולל פולין, וייסד ישיבה בראדזימין בשם "ארחות חיים".

חָדָשׁ!!: שמחת תורה ואהרן מנחם מנדל גוטרמן · ראה עוד »

אהרן רוקח

רבי אהרן רוֹקֵחַ (מכונה המהר"א מבעלז, בחסידות בעלז מכונה "דער רב זכרונו לברכה", אלול ה'תר"ם – כ"א באב ה'תשי"ז; 1880 – 18 באוגוסט 1957) היה האדמו"ר הרביעי של חסידות בעלז.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה ואהרן רוקח · ראה עוד »

אוסטרולנקה

אוסטרולנקה (בפולנית: Ostrołęka) היא עיר בפרובינציית מזוביה שבפולין, היושבת על נהר נרב, כ-120 ק"מ צפונית מזרחית לוורשה.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה ואוסטרולנקה · ראה עוד »

אופיר ליבשטיין

הנשיא הרצוג נושא דברי הספד בהלוויתו של אופיר ליבשטיין, 18 באוקטובר 2023 אופיר ליבשטיין (1 באוגוסט 1973 – 7 באוקטובר 2023) היה ראש המועצה האזורית שער הנגב, מאז הבחירות ב-2018.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה ואופיר ליבשטיין · ראה עוד »

אולנוב (פולין)

אולנוב (בפולנית: Ulanów, בפי היהודים: אולינוב, ביידיש: אוליאנאוו) היא עיירה במחוז ניסקו בפולין, ובה כ-1,500 תושבים (2009).

חָדָשׁ!!: שמחת תורה ואולנוב (פולין) · ראה עוד »

אימתי קאתי מר

אימתי קאתי מר הוא פזמון חסידי מניגוני חב"ד.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה ואימתי קאתי מר · ראה עוד »

אילנית בשירי חגים לילדים (מס' 1)

אילנית בשירי חגים לילדים (מס' 1) הוא אלבום האולפן השלישי של הזמרת הישראלית אילנית.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה ואילנית בשירי חגים לילדים (מס' 1) · ראה עוד »

אייזיק מאיר דיק

אייזיק מאיר דִיק, אָמָ"ד (באנגלית: Isaac Mayer Dick; 1807 – 1893) היה משכיל וסופר יהודי-ליטאי, שכתב ביידיש ובעברית.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה ואייזיק מאיר דיק · ראה עוד »

נסים קרליץ

הרב שמריהו יוסף נסים קרליץ (י"ח באב ה'תרפ"ו, 29 ביולי 1926 – כ"ג בתשרי ה'תש"ף, 21 באוקטובר 2019) היה מבכירי פוסקי ההלכה החרדים ליטאים, מייסד וראש בית דין צדק בני ברק (כונה "גאב"ד" בית הדין), חבר מועצת גדולי התורה של דגל התורה, ראש כולל חזון איש ורב שכונת רמת אהרן.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה ונסים קרליץ · ראה עוד »

נסים יצחק אלגראנאטי

הרב נסים יצחק אלגראנאטי (נפטר ב-30 בספטמבר 1877) היה רב ודרשן באזמיר, ומתלמידיו הוותיקים של הרב חיים פאלאג'י.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה ונסים יצחק אלגראנאטי · ראה עוד »

נסירה (קבלה)

נסירה היא מונח בקבלה היהודית, המתאר את תהליך הבריאה של אדם הראשון ואשתו (אדם וחווה) מראשית בריאתם ועד מצבם הסופי.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה ונסירה (קבלה) · ראה עוד »

נפתלי הרץ אימבר

הבית הראשון והפזמון בכתב ידו ועם חתימתו של נפתלי הרץ אימבר, תרס"ח-1908, נשמר באוספי הספרייה הלאומית נפתלי הרץ אימבר (בכתיב יידי: נפתלי הערץ אימבער; חנוכה תרי"ז, 27 בדצמבר 1856 – שמחת תורה תר"ע, 8 באוקטובר 1909) היה משורר עברי ומחבר ההמנון העברי "תקוותנו", שגרסה מקוצרת שלו (בתוספת לשינויים קלים) היא "התקווה" – ההמנון הלאומי של התנועה הציונית ושל מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה ונפתלי הרץ אימבר · ראה עוד »

נתיב העשרה

נְתִיב הָעֲשָׂרָה הוא מושב בצפון-מערב הנגב, המשתייך לתנועה החדשה.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה ונתיב העשרה · ראה עוד »

נח מוזס

בית ידיעות אחרונות נח מוזס (10 בדצמבר 1912 - 7 באוקטובר 1985) היה המו"ל של "ידיעות אחרונות" והעורך האחראי הראשון שלו במשך 46 שנים, עיתונאי ואגרונום בהשכלתו.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה ונח מוזס · ראה עוד »

נחמיה צורי

נחמיה צורי-צימבליסט (י"ב בחשוון ה'תרס"ג, 12 בנובמבר 1902 - 27 בינואר 1991) היה ארכאולוג ישראלי.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה ונחמיה צורי · ראה עוד »

נוסח פרובאנס

נוסח פרובאנס הוא נוסח תפילה בו התפללו בתקופת ימי הביניים יהודי פרובאנס ודרום צרפת.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה ונוסח פרובאנס · ראה עוד »

נועם שדות

נועם מאיר שדות (נולד ב-1979) הוא מתמטיקאי, סופר, משורר, צייר, פילוסוף, פסנתרן ונקדן וחבר בארגון "מתמודדים למען מתמודדים".

חָדָשׁ!!: שמחת תורה ונועם שדות · ראה עוד »

נוטס לנדינג

נוטס לנדינג (באנגלית: Knots Landing) היא סדרת דרמה המשכית מסוג אופרת סבון לילית שבועית ששודרה בארצות הברית ברשת CBS בזמן צפיית השיא ("Super Doap" או "Prime-Time Soap") במשך 14 עונות, בין 1979 ל-1993 (לא כולל מיני סדרה וספיישל איחוד לא עלילתי ששודרו לאחר מכן).

חָדָשׁ!!: שמחת תורה ונוטס לנדינג · ראה עוד »

נובה (פירושונים)

קטגוריה:שמות משפחה קטגוריה:שמות פרטיים.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה ונובה (פירושונים) · ראה עוד »

ניגון הקפות

ניגון הקפות לרבי לוי יצחק (או ניגון להקפות) הוא ניגון שמח ללא מילים מניגוני חב"ד שנרשם מפי אביו של הרבי מלובביץ' רבי לוי יצחק שניאורסון ונקרא על שמו.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה וניגון הקפות · ראה עוד »

ניגוני בעלז

תשע"ה ניגוני בעלז הם ניגונים חסידיים שהולחנו על ידי מלחינים מחסידות בעלז, רבים מתוכם הפכו ללהיטים ברחבי הציבור החרדי והדתי.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה וניגוני בעלז · ראה עוד »

ניגוני הרב מנחם מנדל שניאורסון מחב"ד

הרבי מליובאוויטש, אייר תשמ"ז רשימת ניגוני הרב מנחם מנדל שניאורסון היא סדרה בת ארבעה עשר ניגונים אותם לימד רבי מנחם מנדל שניאורסון מחב"ד לובביץ' בין השנים תשי"ד (1954) – תשל"ד (1973) לקהל חסידיו.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה וניגוני הרב מנחם מנדל שניאורסון מחב"ד · ראה עוד »

סעדה צובירי

סעדה צובירי (שרווי) (שמחת תורה ה'תר"פ, צ'ליימה - י"ג בשבט ה'תשס"ב; 16 באוקטובר 1919 – 26 בינואר 2002) הייתה משוררת עממית וזמרת ישראלית מיהדות תימן.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה וסעדה צובירי · ראה עוד »

ספר תורה

יד מצביעה על פסוקי חג הסוכות. שוטרי משטרת ישראל נושאים ספרי תורה ספר תורה הוא מגילת קלף או גוויל שעליה כתובה התורה בשלמותה, מתחילת ספר בראשית ועד סוף ספר דברים.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה וספר תורה · ראה עוד »

ספר תורה שנפל

תפלה לסליחה על הפלת ספר תורה, המאה הי"ט דין ספר תורה שנפל הוא מכלול ההלכות וההנהגות, הנוגעות ליחיד או לציבור, שהפילו, או שהיו נוכחים, בעת שספר תורה נפל ארצה, וכולל תענית, מתן צדקה ולימוד תורה.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה וספר תורה שנפל · ראה עוד »

ספרות יידיש

ספרות יידיש היא הספרות היפה אשר נוצרה בשפת היידיש.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה וספרות יידיש · ראה עוד »

סוכות

יהודים מתפללים בחג הסוכות עם ארבעת המינים. ציור של ליאופולד פיליכובסקי, 1894 חג הסוכות בציורו של שלום קובושווילי, 1938 סֻכּוֹת הוא חג מקראי הנחוג במשך שבעה ימים, בין ט"ו לכ"א בתשרי.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה וסוכות · ראה עוד »

סכן (פייטן)

רבי סכן (מכונה גם שכניה החזן) היה פייטן שפעל בארץ ישראל, בשלהי המאה העשירית וראשית המאה האחת עשרה.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה וסכן (פייטן) · ראה עוד »

סידור רבי שלמה בן נתן

סידור רבי שלמה בן נתן (הרשב"ן) הוא ספר הלכה גדול על סידור התפילה, המבוסס בעיקרו על תורת הגאונים, ומחברו הוא רבי שלמה בן נתן אלג'בלי, חכם תימני שחי במצרים בזמן הרמב"ם.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה וסידור רבי שלמה בן נתן · ראה עוד »

סיום מסכת

נוסח ה"הדרן" ותפילה לעילוי נשמה, בסדר משניות מהמאה ה-19 העתק כתב יד מספריית יוהנס רויכלין סיום מסכת הוא טקס חגיגי המציין סיום שלב משמעותי של תלמוד תורה.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה וסיום מסכת · ראה עוד »

עמרם בלוי

עמרם בלוי (בלויא; 1900 - ט"ו בתמוז תשל"ד, 5 ביולי 1974) היה מנהיג ומייסד נטורי קרתא.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה ועמרם בלוי · ראה עוד »

עמותת חיל הים

מגילת עקרונות העמותה בחתימת מפקדי חיל הים בעבר, 1988 עמותת חיל הים היא עמותה שהוקמה בשנת 1988, במטרה לאסוף ולאגד את ידידי חיל הים, לשלבם בפעילות מאורגנת, השרשת מורשת חיל הים, הקמת בית חיל הים כחלק ממורשת צה"ל, קשר וסיוע למשפחות חללי חיל הים ולגמלאי חיל הים.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה ועמותת חיל הים · ראה עוד »

עמירם גונן

עמירם גונן (3 באוקטובר 1935 – 1 באוקטובר 2018) היה גאוגרף ישראלי, פרופסור מן המניין לגאוגרפיה באוניברסיטה העברית בירושלים, ראש מכון ירושלים לחקר ישראל, ראש מכון פלורסהיימר למחקרי מדיניות בירושלים, ראש המרכז ללימודי אירופה באוניברסיטה העברית ונשיא האגודה הגאוגרפית הישראלית.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה ועמירם גונן · ראה עוד »

עצמונה (סיני)

עצמונה היה מאחז על חוף צפון סיני, ליד היישוב חרובית באזור אל עריש.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה ועצמונה (סיני) · ראה עוד »

ערב חג

ערב חג הוא היום שלפני חג מחגי ישראל.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה וערב חג · ראה עוד »

על ישראל אמונתו

על ישראל אמונתו הוא פיוט שחיבר הפוסק והפייטן בן המאה העשירית רבי משולם בן קלונימוס.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה ועל ישראל אמונתו · ראה עוד »

עליונים ששו

הפיוט עֶלְיוֹנִים שָׂשׂוּ הוא חלקו האחרון של הפיוט הקדום "אז שש מאות", חתימת-פיוט בעלת שני בתים הנאמר בסוף האזהרות לחג השבועות בקהילות אשכנז ואיטליה.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה ועליונים ששו · ראה עוד »

עלייה לתורה

עלייה לתורה עלייה לתורה היא הזמנה לקרוא בתורה בזמן התפילה במניין.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה ועלייה לתורה · ראה עוד »

עופר וינטר

וינטר בעת חשיפת מנהרה ברצועת עזה, במהלך מבצע צוק איתן פנטגון בארצות הברית, פברואר 2020 וינטר בטקס מינויו למפקד עוצבת האש, אוגוסט 2020 עופר וינטר (נולד ב-3 בפברואר 1971) הוא קצין בצה"ל בדרגת תת-אלוף.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה ועופר וינטר · ראה עוד »

פנחס אלפרט

פנחס אלפרט (נולד ב-28 בספטמבר 1949) הוא פרופסור אמריטוס בתחום מדעי האטמוספירה באוניברסיטת תל אביב.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה ופנחס אלפרט · ראה עוד »

פסטיבל הזמר החסידי

פינחס קהתי מקבל את הפרס הראשון בפסטיבל הזמר החסידי הראשון על הלחן "צמאה נפשי“. משמאלו מני פאר מנחה הפסטיבל, ספטמבר 1969 צמד רעים בפסטיבל הזמר החסידי הראשון השלושרים בפסטיבל הזמר החסידי הראשון נירה רבינוביץ' וגליה רבינוביץ' בפסטיבל הזמר החסידי הראשון יגאל בשן בפסטיבל הזמר החסידי הראשון אריק לביא, במאי פסטיבל הזמר החסידי הראשון מנשה לב-רן מנצח על מקהלת לב-רן בפסטיבל הזמר החסידי הראשון פסטיבל הזמר החסידי היה תחרות של שירים ששילבו לחנים מקוריים עם פסוקים מהמקורות שהתקיימה בין השנים 1969- 1981.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה ופסטיבל הזמר החסידי · ראה עוד »

פסח

חַג הפֶּסַח (או בשמו המקראי: חַג הַמַּצּוֹת) הוא חג יהודי מקראי, הראשון מבין שלוש הרגלים.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה ופסח · ראה עוד »

פרעה בפיג'מה

שרטוט של פיג'מה פרעה בפיג'מה באמצע הלילה הוא שיר ילדים היתולי מיצירתו של כוכב הילדים החרדי רבי אלתר, המתאר את הלעג של ילדי ישראל בליל יציאת מצרים כלפי פרעה.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה ופרעה בפיג'מה · ראה עוד »

פרשת בני הערובה בבארי

פרשת בני הערובה בבית פסי כהן שבקיבוץ בארי התרחשה ביום הראשון של מתקפת הפתע על ישראל ב-7 באוקטובר 2023, במהלך הטבח שהתרחש בקיבוץ, כשבסיומה הבית הופגז על יושביו ידי טנק של צבא ההגנה לישראל שנכנס לקיבוץ.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה ופרשת בני הערובה בבארי · ראה עוד »

פרשת בראשית

אדם בצלם אלוהים פרשת בְּרֵאשִׁית היא פרשת השבוע הראשונה בספר בראשית ובתורה כולה.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה ופרשת בראשית · ראה עוד »

פרשת השבוע

פרשת השבוע היא קטע נבחר מתוך חמשת חומשי התורה המיועד לקריאה שבועית, במטרה להשלים את לימוד התורה כולה במשך שנה אחת.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה ופרשת השבוע · ראה עוד »

פרשת וזאת הברכה

פרשת וזאת הברכה בכתר ארם צובא. באדיבות מכון בן צבי. פָּרָשַׁת וְזֹאת הַבְּרָכָה (גם פרשת ברכה) היא פרשת השבוע האחת-עשרה והאחרונה בספר דברים והאחרונה בתורה כולה.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה ופרשת וזאת הברכה · ראה עוד »

פולמוס המשיחיות בחב"ד

כרזה משיחיסטית, המצהירה שהרב שניאורסון שנפטר הוא מלך המשיח. פולמוס המשיחיות בחב"ד הוא המחלוקת הנסובה אודות שאלת מעמדו כמשיח של האדמו"ר האחרון מחסידות חב"ד-ליובאוויטש, הרב מנחם מנדל שניאורסון, שנפטר בתשנ"ד, 1994.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה ופולמוס המשיחיות בחב"ד · ראה עוד »

פיגוע התופת בבית הכנסת אלגריבה

פיגוע התופת בבית הכנסת אלגריבה היה פיגוע טרור שבוצע ב-11 באפריל 2002 באמצעות משאית תופת שהתפוצצה בחזית בית הכנסת העתיק "אלגריבה" באי ג'רבה שבתוניסיה.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה ופיגוע התופת בבית הכנסת אלגריבה · ראה עוד »

פיגועי טרור נגד ישראלים בישראל ובשטחים ב-2023

רשימת פיגועי טרור נגד יהודים שהתרחשו במדינת ישראל וביהודה ושומרון בשנת 2023, רבים מהם במסגרת גל הטרור 2023.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה ופיגועי טרור נגד ישראלים בישראל ובשטחים ב-2023 · ראה עוד »

צליל וזמר

פרחי צליל וזמר הייתה מקהלת ילדים מסוגת המוזיקה החסידית שהוקמה בשנת 1978 במונסי שבניו יורק, על ידי המוזיקאי אברהם רוזנברג.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה וצליל וזמר · ראה עוד »

צבי הירש מייזליש

הרב צבי הירש מייזליש (תרס"ב, 1901 − כ"ה בטבת תשל"ד, ינואר 1974) היה רב בגליציה ובהונגריה, ניצול השואה, רב במחנות העקורים ולאחר מכן רב בשיקגו.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה וצבי הירש מייזליש · ראה עוד »

צבי הירש להרן

צבי הירש להרן (בהולנדית: Hirsch Lehren; ביידיש: לעהרן; אפריל 1784 – 24 באוקטובר 1853, ה'תקמ"ד - כ"ב בתשרי ה'תרי"ד) היה בנקאי ונדבן יהודי-הולנדי, ראש ארגון הפקידים והאמרכלים של אמסטרדם והרוח החיה בו מ-1817 ועד מותו.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה וצבי הירש להרן · ראה עוד »

צופן אתב"ש

צופן אתב"ש כתב אתב"ש, הנקרא גם "צופן אתב"ש", הוא צופן החלפה.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה וצופן אתב"ש · ראה עוד »

קרב מוצב כיסופים

קרב מוצב כיסופים התקיים בין לוחמי גדוד 51 של חטיבת גולני, גדוד 9 של חטיבה 401 ויחידת אגוז לבין מחבלים המשתייכים לזרוע הצבאית של חמאס, שפשטו על מוצב כיסופים במסגרת מתקפת הפתע על ישראל.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה וקרב מוצב כיסופים · ראה עוד »

קרב סעד

קרב סעד התרחש ב-7 באוקטובר 2023, במסגרת מתקפת הפתע על ישראל.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה וקרב סעד · ראה עוד »

קרב סופה

קרב סופה היה קרב שנערך בשמחת תורה ה'תשפ"ד ב-7 באוקטובר 2023.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה וקרב סופה · ראה עוד »

קרב זיקים

הקרבות בזיקים היו סדרת קרבות בין צה"ל לחמאס, וטבח שביצע חמאס, שהחלו ב-7 באוקטובר והמשיכו עד 11 באוקטובר, כחלק ממתקפת הפתע על ישראל.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה וקרב זיקים · ראה עוד »

קריאת התורה

קריאת התורה מתוך ספר תורה אשכנזי קריאת התורה מתוך ספר תורה ספרדי קריאת התורה היא הקראה של פרשה או מספר קטעים מתוך ספר תורה בפני ציבור המונה עשרה גברים לפחות, לרוב כחלק מתפילת שחרית.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה וקריאת התורה · ראה עוד »

קריאת ההלל

מתפללים בבית הכנסת מחזיקים את ארבעת המינים במהלך קריאת הלל בחג הסוכות, גלויה מתחילת המאה ה-20. ההלל הוא חלק בתפילה היהודית הנקרא בימי חג ומועד, כדי להודות לאל ולשבח אותו.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה וקריאת ההלל · ראה עוד »

קהילת פני מנחם

קהילת פני מנחם (אנשיה מכנים את עצמם גם גור תורה) היא קהילה של פלג בחסידות גור, בהנהגת הרב שאול אלתר.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה וקהילת פני מנחם · ראה עוד »

קהילת יהודי אוסטרולנקה

הקהילה היהודית באוסטרולנקה (בפולנית: Ostrołęka), עיר בפרובינציית מזוביה שבפולין היושבת על נהר נרב, כ-120 ק"מ צפונית מזרחית לוורשה, התקיימה מסוף המאה ה-18 עד השמדתה בשואה.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה וקהילת יהודי אוסטרולנקה · ראה עוד »

קהילת יהודי גורליצה

מצבת זיכרון לקהילת גורליצה בבית העלמין בחולון גורליצה (בפולנית: Gorlice) היא עיר בדרום פולין, במחוז פולין קטן (Małopolska), בעבר נכללה באזור גליציה המערבית.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה וקהילת יהודי גורליצה · ראה עוד »

קובץ הערות וביאורים

קובץ הערות וביאורים הוא כתב עת תורני של חסידות חב"ד.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה וקובץ הערות וביאורים · ראה עוד »

רמת יוחנן

כביש הכניסה לרמת יוחנן אסם התבואות ששימש עד פתיחת המילובר, שנות ה-50 הנחת אבן היסוד לבית הספר ברמת יוחנן, ספטמבר 1941 רָמַת יוֹחָנָן הוא קיבוץ בעמק זבולון סמוך לקריית אתא השייך למועצה אזורית זבולון.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה ורמת יוחנן · ראה עוד »

רש"ר הירש

הרב שמשון בן רפאל הירש (רש"ר הירש, בגרמנית: Samson Raphael Hirsch; כ"ד בסיוון ה'תקס"ח, 20 ביוני 1808 – כ"ז בטבת ה'תרמ"ט, 31 בדצמבר 1888) היה רב גרמני, מאבות הנאו־אורתודוקסיה במאה ה־19 וממנהיגי יהדות גרמניה בתקופה זו.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה ורש"ר הירש · ראה עוד »

רחמנא דעני

ניגון רחמנא דעני הוא ניגון חב"די, אחד מניגוני הרבי מלובביץ'.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה ורחמנא דעני · ראה עוד »

רבקה בת מאיר טיקטינר

שער הספר מינקת רבקה. פראג 1609 רבקה בת מאיר טִיקְטִינֶר (בכתיב יידי: טיקטינער; נפטרה בפראג בכה בניסן ה'שס"ה, ב-3 באפריל 1605) הייתה מחברת ספרים, מתרגמת, משוררת יידיש, דרשנית לנשים, והאישה היהודייה הראשונה שידוע כי חיברה ספר שלם.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה ורבקה בת מאיר טיקטינר · ראה עוד »

שמריהו גוראריה

הרב שמריהו גוראריה (גור-אריה; מכונה בחב"ד בראשי תיבות: הרש"ג; א' בכסלו ה'תרנ"ח, 26 בנובמבר 1897 - ו' באדר א' ה'תשמ"ט, 11 בפברואר 1989) היה חתנו של האדמו"ר השישי מחב"ד רבי יוסף יצחק שניאורסון, וגיסו של רבי מנחם מנדל שניאורסון.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה ושמריהו גוראריה · ראה עוד »

שמיני עצרת

שמיני עצרת הוא חג מקראי ויום טוב החל בכ"ב בתשרי, למחרת היום השביעי והאחרון של חג הסוכות.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה ושמיני עצרת · ראה עוד »

שאמיל (ניגון)

ניגון שאמיל הוא ניגון חב"די ללא מילים, אשר על פי המסורת בחב"ד הלחין אותו האימאם שאמיל, והוא אחד מניגוני הרבי מלובביץ'.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה ושאמיל (ניגון) · ראה עוד »

שאו שערים

ארון הקודש תוך כדי שירת "שאו שערים", בבסיס הנח"ל החרדי בבקעת הירדן שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם הוא שיר בליטורגיה היהודית.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה ושאו שערים · ראה עוד »

שנת זשג

שנת זשג היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה ושנת זשג · ראה עוד »

שנת זשה

שנת זשה היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה ושנת זשה · ראה עוד »

שנת זחא

שנת זחא היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה ושנת זחא · ראה עוד »

שנת זחג

שנת זחג היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה ושנת זחג · ראה עוד »

שנת בשז

שנת בשז היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה ושנת בשז · ראה עוד »

שנת בשה

שנת בשה היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה ושנת בשה · ראה עוד »

שנת בחג

שנת בחג היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה ושנת בחג · ראה עוד »

שנת בחה

שנת בחה היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה ושנת בחה · ראה עוד »

שנת גכז

שנת גכז היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה ושנת גכז · ראה עוד »

שנת גכה

שנת גכה היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה ושנת גכה · ראה עוד »

שנת השא

שנת השא היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה ושנת השא · ראה עוד »

שנת השג

שנת השג היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה ושנת השג · ראה עוד »

שנת החא

שנת החא היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה ושנת החא · ראה עוד »

שנת הכז

שנת הכז היא אחת מארבעה-עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה ושנת הכז · ראה עוד »

שניים מקרא ואחד תרגום

שניים מקרא ואחד תרגום (בראשי תיבות: שמו"ת) היא תקנה הלכתית לקרוא את פרשת השבוע פעמיים בנוסח המקרא ופעם נוספת עם תרגום מדי שבוע.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה ושניים מקרא ואחד תרגום · ראה עוד »

ששון מרדכי שנדוך

הרב ששון ב"ר מרדכי שנדוך (נודע גם כחכם ששון עג'מי או בכינויו הרש"ם; ה'תק"ז (1747) - ו' בטבת ה'תק"ץ (1.1.1830)), היה מחכמי עיראק.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה וששון מרדכי שנדוך · ראה עוד »

שלמה זלמן אהרנרייך

רבי שלמה זלמן עהרנרייך (יידיש: עהרנרייך, ונהגה אֶרֶנרייך) (26 ביוני 1863, ט' בתמוז ה'תרכ"ג - נרצח בשואה, 2 ביוני 1944י"א בסיוון ה'תש"ד) היה אב"ד שימלוי במחוז סילאג' בחבל טרנסילבניה, מחבר "שאלות ותשובות לחם שלמה" ועוד כארבעים חיבורים, ונרצח עם קהילתו בשואה, בסוף מלחמת העולם השנייה.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה ושלמה זלמן אהרנרייך · ראה עוד »

שלמה זלמן ברינשטיין

הרב שלמה זלמן ברינשטיין היה דרשן שהיה שותף בייסוד פאג"י.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה ושלמה זלמן ברינשטיין · ראה עוד »

שלמה זלמן גייגר

רבי שלמה זלמן גייגר (כ"ד בסיוון ה'תקנ"ב, יוני 1792, פרנקפורט – ח' באלול ה'תרל"ח, ספטמבר 1878, פרנקפורט) היה דיין ומורה הוראה בפרנקפורט דמיין.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה ושלמה זלמן גייגר · ראה עוד »

שלום קורח

הרב שלום (סאלם) קֹרח (ה'תרל"ג, 1873 – י"ג בחשוון ה'תשי"ג, 1 בנובמבר 1952) היה רב ומשורר, יהודי תימני.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה ושלום קורח · ראה עוד »

שבת

נרות שבת, חלות מכוסות וגביע קידוש. שתי חלות מכוסות שבר מחורבת עוצה של כן לנר שבת שעליו חרותה המילה "שבת" נמצא בשכבה 8, מתוארך לשנים 340–410 לספירה ביהדות, הַשַּׁבָּת היא יום של קדוּשה, שביתה ממלאכה ומנוחה, והמועד הראשון במועדים הקבועים מהתורה.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה ושבת · ראה עוד »

שדרות

שְׂדֵרוֹת היא עיר במחוז הדרום ובצפון הנגב המערבי בישראל, בקצה הצפון–מזרחי של עוטף עזה.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה ושדרות · ראה עוד »

שי חרמש

מכללה האקדמית ספיר, 2015 הטבח הגיע לקיבוץ ומצא בהריסות הבית את התפילין שלו וחנוכיית המשפחה. שי חרמש (נולד ב-23 במרץ 1944) כיהן כראש המועצה האזורית שער הנגב (1988–2002) וכחבר הכנסת מטעם סיעת קדימה (2006–2013).

חָדָשׁ!!: שמחת תורה ושי חרמש · ראה עוד »

שיר של יום

שיר של יום הוא מזמור תהילים הנאמר בכל יום לקראת סיום תפילת שחרית.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה ושיר של יום · ראה עוד »

שיר הכבוד

לוח עם שיר הכבוד בבית כנסת בלודשיר הכבוד, מכונה גם אנעים זמירות על פי מילות פתיחתו, הוא פיוט מבית מדרשם של חסידי אשכנז, שנכתב במאה ה-11 או ה-12 על ידי פייטן אנונימי.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה ושיר הכבוד · ראה עוד »

שירי המעלות

שִׁירֵי המַעֲלוֹת הם קובץ של חמישה-עשר מזמורי תהילים המתייחדים בפתיחה 'שִׁיר הַמַּעֲלוֹת' - למעט מזמור אחד (השני, בסדר עולה) והוא מזמור קכ"א, המובדל במילת הייחוס שבפתיחתו - "שיר למעלות" ('אשא עיני אל ההרים').

חָדָשׁ!!: שמחת תורה ושירי המעלות · ראה עוד »

שירים ופיוטים לפורים

כורידסטן לחג הפורים מספר פיוטים.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה ושירים ופיוטים לפורים · ראה עוד »

שישו ושמחו

שישו ושמחו הוא פזמון שהלחין שייקה פייקוב למילים מן המקורות.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה ושישו ושמחו · ראה עוד »

תאוריית קשר

אחת מתיאוריית הקשר המפורסמות היא תאוריית הקשר על זיוף הנחיתה על הירח תאוריית קשר (יכולה להיקרא גם: תאוריית קונספירציה או טענת מזימה) היא ניסיון להסביר אירוע או תופעה באופן חתרני כמבוססת על קנוניה ובניגוד להסבר המקובל, מתוך תפיסה שגורמים בעלי כח מסתירים מהציבור הרחב את האמת, ומונעים את חשיפתה בשל אינטרסים שונים.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה ותאוריית קשר · ראה עוד »

תנ"ך

הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים), או המקרא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה ותנ"ך · ראה עוד »

תנו רבנן (שיר)

גרסה אחת של השיר "תנו רבנן", מושר על ידי משפחת ברנר תנו רבנן הוא שיר עממי המבוסס על סוגיות ומושגים ביהדות, המסודרים לפי מספרם, בעיקר כאלו הלקוחים מהמשנה ומהתלמוד הבבלי.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה ותנו רבנן (שיר) · ראה עוד »

תשרי

בול ישראלי לחודש תשרי, מזל מאזניים. תִּשְׁרֵי (מאכדית: tašrītu) הוא חודש בלוח הבבלי ובלוח העברי, השביעי במספר לפי המסורת המקראית והראשון לפי המסורת החז"לית.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה ותשרי · ראה עוד »

תהילים ח'

תהילים ח' הוא המזמור השמיני בספר תהילים, הפותח במילים: לַמְנַצֵּחַ עַל הַגִּתִּית מִזְמוֹר לְדָוִד.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה ותהילים ח' · ראה עוד »

תהילים כ"ט

"מִזְמוֹר לְדָוִד הָבוּ לַה' בְּנֵי אֵלִים" הוא המשפט הפותח בספר תהילים פרק כ"ט, הוא מזמור שבח לה'.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה ותהילים כ"ט · ראה עוד »

תהילים כ"ז

לדוד ה' אורי וישעי הוא מזמור מ, ונוהגים לאומרו ברוב קהילות ישראל בסיום תפילת שחרית ומנחה, ונקרא לרוב לפני תחילת ערבית של חול, פרק זה נקרא מתחילת חודש אלול עד יום הושענא רבה.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה ותהילים כ"ז · ראה עוד »

תהילים כ"ד

תהילים כ"ד (לְדָוִד מִזְמוֹר לַה' הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ), הוא שיר של יום ראשון, מספר תהילים (פרק כ"ג במיספור של תרגום השבעים), הפותח במילים אלה ומיוחס לדוד המלך.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה ותהילים כ"ד · ראה עוד »

תהילים י"ט

תהילים י"ט הוא המזמור ה-19 בתהילים (מזמור י"ח בנוסח תרגום השבעים ובוולגטה).

חָדָשׁ!!: שמחת תורה ותהילים י"ט · ראה עוד »

תכלאל

עמוד שער, תכלאל קדמונים התִּכְּלַאל (ברבים "תְּכַּאלִיל") הוא שמו של הסידור אצל יהודי תימן.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה ותכלאל · ראה עוד »

תיקון ליל הושענא רבה

שער '''תיקון ליל הושענה רבה''', דפוס ראם, וילנא, תר"ט 1849 תיקון ליל שבועות ו'''הושענא רבה''', וורשא, 1873 תיקון ליל הושענא רבה הוא סדר לימוד ותפילות המיועד לליל הושענא רבה, היום האחרון של חג הסוכות, לפני חצות הלילה.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה ותיקון ליל הושענא רבה · ראה עוד »

לא אד"ו ראש

לא אד"ו ראש הוא אחד הכללים בלוח העברי, הקובע שיומו הראשון של ראש השנה לא יחול בימים ראשון, רביעי או שישי בשבוע (א', ד', ו' בהתאמה).

חָדָשׁ!!: שמחת תורה ולא אד"ו ראש · ראה עוד »

לחי העולמים

לחי העולמים הוא סינגל בסוגת המוזיקה החסידית, שבוצע על ידי הזמרים בני פרידמן ומרדכי שפירא.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה ולחי העולמים · ראה עוד »

לוי יצחק שניאורסון

הרב לוי יצחק שניאורסון (כונה: ר' לויק; י"ח בניסן ה'תרל"ח – כ' באב ה'תש"ד, 1878–1944) היה רב ומקובל, מרבני העיר יקטרינוסלב (דנייפרופטרובסק) שבאוקראינה בשנים ה'תרס"ט–ה'תרצ"ט (1909–1939), תחילה לצד רבנים נוספים ובהמשך לבדו.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה ולוי יצחק שניאורסון · ראה עוד »

לייבוש לייזר

האדמו"ר מפשעווארסק בתפילה רבי חיים אריה לייבוש לייזר (נולד: 23 באוגוסט 1938 כ"ו אב ה'תרצ"ח) הוא האדמו"ר השלישי מפשעווארסק, באנטוורפן.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה ולייבוש לייזר · ראה עוד »

טבח הגמלאים בשדרות

טבח הגמלאים בשדרות הוא טבח שביצע ארגון הטרור חמאס בבוקר שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשדרות.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה וטבח הגמלאים בשדרות · ראה עוד »

טייגלעך

טייגלעך רותחים בדבש טייגלעך (או טייגלאך, מיידיש: "בצק קטן") הוא מאכל מתוק המשתייך למטבח היהודי האשכנזי.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה וטייגלעך · ראה עוד »

זריחה שחורה

"זריחה שחורה" הוא שיר של הזמר-יוצר הישראלי אביב גפן, ביחד עם מיאה ליימברג, נערה ישראלית שנחטפה לעזה במהלך מתקפת הפתע על ישראל ושוחררה לאחר 53 ימים בשבי חמאס.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה וזריחה שחורה · ראה עוד »

חמד בן ח'ליפה אאל נהיאן

השייח' חמד בִּן ח'ליפה אאל נהיאן (בערבית: حمد بن خليفة آل نهيان), היה ידוע גם כעאדל אל-עתיבה, הוא איש עסקים מאיחוד האמירויות הערביות, ובן למשפחת המלוכה השולטת (בית נהיאן) באבו דאבי.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה וחמד בן ח'ליפה אאל נהיאן · ראה עוד »

חננאל מאק

חננאל מאק (נולד ב-1941) הוא פרופסור בגמלאות במדעי היהדות, דוקטור לכימיה, ומומחה לספרות המדרש והאגדה.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה וחננאל מאק · ראה עוד »

חנוך בן משה

רבנו חנוך בן משה (נפטר בד'תשע"ה או ד'תשפ"ה, 1014 או 1024) היה ראש ישיבת קורדובה במפנה המאות ה-10 וה-11, ומנהיג יהדות ספרד באותה תקופה.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה וחנוך בן משה · ראה עוד »

חסידות סאטמר

חסידות סאטמָר (באיות המקובל בחסידות: סאטמאר) היא חצר חסידית שהוקמה על ידי הרב יואל טייטלבוים ב-1905 (תרס"ה), בעיר סאטו מארה שבטרנסילבניה (כיום ברומניה).

חָדָשׁ!!: שמחת תורה וחסידות סאטמר · ראה עוד »

חסידות ספינקה

החקל יצחק (משמאל), האדמו"ר השני בשושלת, עם חסידיו. 1930 לערך. חסידות ספינקה הוא שמה של שושלת חסידית שמקורה בעיר ספנצה (ספינקא ביידיש) בחבל מרמורש שבגלילות סיגוט (ברומניה, בעבר בהונגריה).

חָדָשׁ!!: שמחת תורה וחסידות ספינקה · ראה עוד »

חסידות צ'ורטקוב

הקלויז של חסידות צ'ורטקוב ארון הקודש בקלויז עיר העתיקה של צפת בית הכנסת של חסידות צ'ורטקוב באנטוורפן חסידות צ'ורטקוב (נכתבת על ידי החסידים בכתיב היידי: טשורקוב) היא חצר חסידית שנוסדה בעיר צ'ורטקוב (כיום באוקראינה), על ידי ענף למשפחת חסידות רוז'ין שהייתה מהגדולות שבחצרות מזרח אירופה עד תחילת המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה וחסידות צ'ורטקוב · ראה עוד »

חסידות בעלז

חסידות בעלז (בכתיב מסורתי, המשמש גם בחסידות: בעלזא; הכתיב העברי התקני: בֶּלז) היא חצר חסידית שנוסדה בתחילת המאה ה-19 בעיירה בֶּלז, ובראשה עומד כיום הרב ישכר דב רוקח (השני).

חָדָשׁ!!: שמחת תורה וחסידות בעלז · ראה עוד »

חסידות ברסלב

בית המדרש של חסידות ברסלב במאה שערים קבר הרשב"י חסידות ברסלב היא זרם בחסידות, שנוסד על ידי רבי נחמן מברסלב (1772–1810), נינו של הבעל שם טוב וסביב כתביו.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה וחסידות ברסלב · ראה עוד »

חסידות גור

קיר הנצחה בישיבת שפת אמת בירושלים, העתק של קיר החזית בבית המדרש שבגורה קלוואריה קבריהם של "חידושי הרי"ם" ונכדו, ה"שפת אמת" בבית עלמין בגורה קלוואריה האדמו"ר אברהם מרדכי אלתר בחופשה. משמאל לו בנו רבי ישראל אלתר מגור. הרב ישראל אלתר ה"בית ישראל" מגור (במרכז) רבי פנחס מנחם אלתר, "הפני מנחם" מגור, מימין הרב זלמן ברוך מלמד; משמאל יעקב כץ (כצל'ה), בעת ברכת האילנות בבית אל, בשנת 1990 חסידות גור נחשבת לחצר החסידית הגדולה בישראל.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה וחסידות גור · ראה עוד »

חסידות הורניסטייפול

חסידות הורניסטייפול היא ענף של חסידות צ'רנוביל, על שם הכפר הורנוסטייפל שבאוקראינה.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה וחסידות הורניסטייפול · ראה עוד »

חסידות וולברוז'

הרב יששכר דב בעריש בן משה הכהן טורנהייםחסידות וולברוז' (או לוקעווע וולברוז') היא חסידות פולנית.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה וחסידות וולברוז' · ראה עוד »

חלוקת התנ"ך לסדרים

חלוקה לסדרים היא שיטה לחלוקת התנ"ך למקטעים קצרים ששימשה בעם היהודי קודם לחלוקה לפרקים והיום נמצאת בשימוש מועט.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה וחלוקת התנ"ך לסדרים · ראה עוד »

חטיבת עוז

לוחמי החטיבה בטקס החלפת מפקד חטיבת עוֹז (עוצבה 89), הידועה בכינוי חטיבת הקומנדו, היא עוצבת חיל רגלים למבצעים מיוחדים של זרוע היבשה בצה"ל.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה וחטיבת עוז · ראה עוד »

חטיבת גולני במלחמת חרבות ברזל

במלחמת חרבות ברזל לחמה חטיבת גולני בקרבות רבים, הן במתקפת הפתע על ישראל והן בתמרון הקרקעי ברצועת עזה.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה וחטיבת גולני במלחמת חרבות ברזל · ראה עוד »

חטיבת הנח"ל במלחמת חרבות ברזל

חטיבת הנח"ל לחמה במלחמת חרבות ברזל עוד מיומה הראשון ב-7 באוקטובר 2023.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה וחטיבת הנח"ל במלחמת חרבות ברזל · ראה עוד »

חטיבת החילוץ וההדרכה במלחמת חרבות ברזל

במלחמת חרבות ברזל לחמה חטיבת החילוץ וההדרכה בקרבות רבים, הן במתקפת הפתע על ישראל ב-7 באוקטובר 2023 והן בתמרון הקרקעי ברצועת עזה.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה וחטיבת החילוץ וההדרכה במלחמת חרבות ברזל · ראה עוד »

חזק חזק ונתחזק

העמוד האחרון בחומש בראשית. ניתן לראות שלאחר הפסוק האחרון הודפסה המילה 'חזק' חֲזַק חֲזַק וְנִתְחַזֵּק (או וְנִתְחַזַּק) היא קריאה שנוהגים לומר בני קהילות אשכנז בסיום כל אחד מחמישה חומשי תורה.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה וחזק חזק ונתחזק · ראה עוד »

חברת אהבת שלום

חברת אהבת שלום היא רשת מוסדות הכוללת כוללי אברכים, בית דין ובית הוראה, מפעל הוצאה לאור, פעילויות קירוב ועוד.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה וחברת אהבת שלום · ראה עוד »

חג שני

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה וחג שני · ראה עוד »

חגי ישראל ומועדיו

רימון ושופר. מסמלי החג היהודי ראש השנה סרטונים מעגל החגים הישראלי בסדר כרונולוגי (החל מתשרי) - וידאו כרטיס ברכה לראש השנה מגרמניה, שנת 1900. ביום זה מתחילים עשרת ימי תשובה, לכן מאחלים "לשנה טובה תכתבו". הפסוק בתחתית מתייחס לארבעת המינים, אותם אוחזים בחג הסוכות (ראו תמונה). חגי ישראל ומועדיו הם כלל החגים והמועדים היהודיים הקיימים.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה וחגי ישראל ומועדיו · ראה עוד »

חגים ציבוריים בישראל

החגים הציבוריים בישראל הם החגים הלאומיים שמוכרים רשמית בכנסת.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה וחגים ציבוריים בישראל · ראה עוד »

חגים ומועדים בקהילות ביתא ישראל

החגים והמועדים בקהילות ביתא ישראל מקורם בהלכה ובמסורת שבע"פ שקדמו לימי חז"ל והותאמו למציאות החיים בגלות סאמיאן.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה וחגים ומועדים בקהילות ביתא ישראל · ראה עוד »

חוף זיקים

חוף זיקים ליד קיבוץ זיקים, הוא חוף ים הנמצא כקילומטר וחצי מערבית לקיבוץ זיקים שבמישור החוף הדרומי, החוף נמתח מאזור התעשייה הדרומי של אשקלון ועד גבול ישראל–רצועת עזה בדרום, אורך החוף 4.3 קילומטרים.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה וחוף זיקים · ראה עוד »

חוות טליה

חוות טליה היא חווה חקלאית מזרחית לבית יתיר ודרומית לסוסיא, ידועה גם בשם חוות נוף הנשר או חוות לוציפר.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה וחוות טליה · ראה עוד »

חיל הים במלחמת חרבות ברזל

מאז תחילת מלחמת חרבות ברזל, פעלה זרוע הים בזירה הימית הדרומית במאמצי הגנה, התקפה וסיוע.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה וחיל הים במלחמת חרבות ברזל · ראה עוד »

חיים פלאג'י

רבי חיים פלאג'י (נהגה כיום בקרב צאצאיו בכמה אופנים: פאלאצ׳י או פלסי או פלאז'ה; מכונה בספרי האחרונים החבי"פ או מוהרח"פ; י"ט בשבט ה'תקמ"ז (7 בפברואר 1787) – י"ז בשבט ה'תרכ"ח (10 בפברואר 1868)) היה פוסק, פרשן ומקובל, מגדולי חכמי איזמיר.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה וחיים פלאג'י · ראה עוד »

חיים זליבנסקי

הרב חיים נפתלי הערץ זליבנסקי (שמחת תורה ה'תרצ"ט, 17 באוקטובר 1938 - תשנ"ה 10 בנובמבר 1994) היה ראש ישיבה חרדי-ליטאי.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה וחיים זליבנסקי · ראה עוד »

חיים ורנר

הרב חיים שלמה ורנר (נולד בי"ב באדר א' ה'תש"ו 13 בפברואר 1946) הוא משפיע ותלמיד חכם חסידי.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה וחיים ורנר · ראה עוד »

בן ציון חיים שלמה משולם זושא טברסקי

רבי בן ציון חיים שלמה משולם זושא טברסקי היה האדמו"ר מהורניסטייפול ורב הקהילה היהודית בדנבר, קולורדו, ארצות הברית.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה ובן ציון חיים שלמה משולם זושא טברסקי · ראה עוד »

בארי (קיבוץ)

קיבוץ בְּאֵרִי נמצא בנגב המערבי, כארבעה קילומטרים מזרחית לרצועת עזה.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה ובארי (קיבוץ) · ראה עוד »

בני פרידמן

בני פרידמן (שם מלא: בן ציון הכהן פרידמן; נולד בט' בכסלו תשמ"ה, 3 בדצמבר 1984) הוא זמר חסידי-אמריקאי.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה ובני פרידמן · ראה עוד »

בני ישראל (הודו)

כריכת הספר "ההיסטוריה של בני-ישראל מהודו" מאת חיים שמואל קהימקר, יצא בתל אביב בשנת 1937 בני-ישראל מהודו שנת 1838 (כנראה ממשפחת קמודן מוכאדם דיווקר, נשיאי הקהילה) משפחת טלקר: הסבא דניאל, הבן משה והנכד דניאל (שנת 1870 לערך) בני ישראל (במראטהית-יהודית: बेने इस्राएल, תעתיק: "בֶּנֶה ישראל") הוא כינויה של קהילה יהודית שהתקיימה במערב הודו לצד קהילת יהודי בגדאד ויהודי קוצ'ין.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה ובני ישראל (הודו) · ראה עוד »

בנימין הכהן ויטאלי

רבי בנימין הכהן ויטאלי (נודע בכינויו הרב"ך; ה'תי"א 1651 – ת"ץ?) היה רב, פוסק הלכה ומקובל.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה ובנימין הכהן ויטאלי · ראה עוד »

בר גיורא (ארגון)

ישראל שוחט, מפקד ארגון "בר גיורא" "בר גיורא" היה ארגון שמירה יהודי חשאי שפעל בארץ ישראל מספטמבר 1907 עד אפריל 1909.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה ובר גיורא (ארגון) · ראה עוד »

ברוך אידלשטיין

הרב ברוך בן-ציון אידלשטיין (כ' באב ה'תרצ"ו, 8 באוגוסט 1936 – ט"ז באלול ה'תשע"ה, 30 באוגוסט 2015) היה ראש ישיבה ציוני ישראלי שייסד את הישיבה התיכונית "פרחי אהרן" בקריית שמואל, ועמד בראשותה במשך 22 שנים.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה וברוך אידלשטיין · ראה עוד »

ברכת שהחיינו

בִּרְכַּת שֶׁהֶחֱיָנוּ (נקראת גם ברכת הזמן) היא ברכת שבח שתיקנו חכמים לברך בשני סוגי מצבים: בשעה שזוכים להגיע לחג או מועד, או בזמן קיום מצווה שקבוע לה זמן כמו תקיעת שופר, נטילת לולב והדלקת נרות חנוכה.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה וברכת שהחיינו · ראה עוד »

ברכת המזון

פיוטים הפותחים את סדר ברכת המזון בשבת ויום טוב בִּרְכַּת הַמָּזוֹן היא ברכה אחרונה הנאמרת על פי ההלכה בסיום כל סעודה בה נאכל לחם בכמות משביעה (ומדברי חכמים, אפילו בכמות של כזית).

חָדָשׁ!!: שמחת תורה וברכת המזון · ראה עוד »

בתי ורשה (יפו)

מטה משטרת מחוז תל אביב תבליט בתי ורשה בתי ורשה (או: וורשא) הייתה חווה חקלאית טמפלרית לצד ראשיתה של דרך סלמה ביפו, כיום מטה מחוז תל אביב של משטרת ישראל.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה ובתי ורשה (יפו) · ראה עוד »

בימה

בימה עשויה מאבן מתכת וזכוכית, בהיכל ישיבת איתמר, יצירת האמן אסף קדרון בימה היא מבנה או שולחן שנמצא בבית כנסת.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה ובימה · ראה עוד »

בית דניאל (תל אביב)

בית דניאל הוא הקהילה המרכזית של היהדות הרפורמית בתל אביב.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה ובית דניאל (תל אביב) · ראה עוד »

בית הספר הריאלי

בית הספר הריאלי העברי בחיפה (ידוע בשמו המקוצר "בית הספר הריאלי" ואף "הריאלי") הוא בית ספר מוכר שאינו רשמי בחיפה.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה ובית הספר הריאלי · ראה עוד »

בית הרב קוק

הקפות שניות של ישיבת מרכז הרב בבית המדרש בבית הרב קוק שער הכניסה לחצר בית הרב קוק בית הרב קוק הוא הבית שבו חי ופעל הרב אברהם יצחק הכהן קוק החל משנת ה'תרפ"ג (1923) ועד לפטירתו בג' באלול ה'תרצ"ה (1 בספטמבר 1935).

חָדָשׁ!!: שמחת תורה ובית הרב קוק · ראה עוד »

בית הכנסת אלגריבה

בית הכנסת אלגריבה (בערבית: كنيس الغريبة; תעתיק מדויק: אלע'ריבה) הוא בית כנסת עתיק באי ג'רבה בתוניסיה.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה ובית הכנסת אלגריבה · ראה עוד »

בית הכנסת לדרמן

בית הכנסת לדרמן, קומת הקרקע בית המדרש בבית הכנסת לדרמן בֵּית הַכְּנֶסֶת לֶדֶרְמָן הוא בית הכנסת המרכזי של שיכון חזון איש בבני ברק, שהוקם לזכרו של החזון איש ומונהג על פי שיטותיו ופסקיו.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה ובית הכנסת לדרמן · ראה עוד »

בית הכנסת בית מנחם

בית הכנסת "בית מנחם" הוא בית הכנסת המרכזי בכפר חב"ד.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה ובית הכנסת בית מנחם · ראה עוד »

בית הכנסת העתיק בליבורנו

בית הכנסת העתיק בליבורנו היה בית הכנסת הגדול של העיר, ובית הכנסת הספרדי השני בגודלו באירופה אחרי בית הכנסת הספרדי באמסטרדם.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה ובית הכנסת העתיק בליבורנו · ראה עוד »

בית הכנסת הפורטוגזי באמסטרדם

חזית בית הכנסת הפורטוגזי באמסטרדם בית הכנסת הפורטוגזי באמסטרדם (בהולנדית: De Portugees-Israëlietische Synagoge van Amsterdam, בלדינו: La Esnoga de Amsterdam) הוא בית כנסת של קהילת יוצאי ספרד ופורטוגל, שהיגרו להולנד בעקבות רדיפות האינקוויזיציה, וצאצאיהם.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה ובית הכנסת הפורטוגזי באמסטרדם · ראה עוד »

בית הכנסת הקראי בירושלים

חלל בית הכנסת ואחד מהחלונות הקבועים בתקרתו הרב הראשי משה פירוז (משמאל) וסגן יו"ר המועצה העליונה, אלי אלטחן, בטקס חנוכת המוזיאון ב-2016 בית הכנסת הקראי בירושלים הוא בית כנסת יהודי-קראי השוכן ברחוב הקראים, מול שרידיו של בית הכנסת תפארת ישראל ברובע היהודי בירושלים.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה ובית הכנסת הקראי בירושלים · ראה עוד »

בית היתומים היהודי בפרנקפורט

בית היתומים היהודי בפרנקפורט שבגרמניה הוקם בשנת 1874, ושימש כמקלט ליתומים יהודים.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה ובית היתומים היהודי בפרנקפורט · ראה עוד »

גליקל מהמלין

מרת גליקל בת ר' יהודה לייב, הידועה כגליקל האמיל (בלועזית Glickl או Glückel, בעברית מודרנית: גליקל מהמלין; ה'ת"ה, 1645 – ב' דראש השנה תפ"ה, 19 בספטמבר 1724) הייתה אשת עסקים וכותבת זיכרונות יהודייה אשכנזייה.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה וגליקל מהמלין · ראה עוד »

גולדה מאיר

גולדה מאיר (מאירסון; נולדה בשם גולדה מאבוביץ'; 3 במאי 1898, י"א באייר ה'תרנ"ח – 8 בדצמבר 1978, ח' בכסלו ה'תשל"ט) הייתה פוליטיקאית ישראלית, אחת משתי הנשים היחידות החתומות על מגילת העצמאות.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה וגולדה מאיר · ראה עוד »

דניאל גולדשמידט

ארנסט דניאל גולדשמידט (בלועזית: Ernst Daniel Goldschmidt; (כ"ב בכסלו תרנ"ו, 9 בדצמבר 1895 – ו' בטבת תשל"ג, 10 בדצמבר 1972) היה חוקר ופרשן תפילה ופיוט; הגיה, ערך והוציא לאור מהדורות ביקורתיות ומדעיות של סידורים ומחזורי תפילה, לפי מנהגי הקהילות והעדות השונות. חיבר את הספר "הגדה של פסח, מקורותיה ותולדותיה במשך הדורות" והיה אחד המגיהים של תנ"ך קורן. את לימודיו הגבוהים החל באוניברסיטת ברסלאו ובהמשך עבר לאוניברסיטת ברלין. במקביל ללימודיו באוניברסיטה, למד בבית המדרש לרבנים בעיר. בשנת 1925 הגיש את עבודת הדוקטורט, שעסקה בכתביו של המדינאי היווני, הרטוריקן, אייסכינס. הוא סיים את לימודיו, והתקבל לעבודה בספרייה המלכותית של ברלין. בנוסף, היה חבר מערכת ואחראי על כתיבת הערכים של האינקונבולים העבריים, ב"קטלוג הכללי של האינקונבולים", שיצא לאור ב-1925. הוא החל לגלות עניין גם בתחום חקר התפילה והפיוט, בעיקר לגבי נוסחיה השונים. לאחר עליית הנאצים לשלטון וחקיקת החוק לשיקום שירות המדינה המקצועי, נפגעו תנאי העסקתו. עם ההחמרה במדיניות הנאצים כלפי היהודים, פוטרו, בשנת 1936, הוא וכל העובדים היהודים האחרים מהספרייה. באותה השנה (1936) עלה לארץ ישראל, והחל לעבוד בבית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי. מאוחר יותר, היה גם חבר המערכת של מפעל הביבליוגרפיה העברית. לאחר למעלה מ-25 שנים בהן עבד בבית הספרים הלאומי פרש לגמלאות, אך דווקא אז החל ביתר שאת במלאכת ההוצאה לאור של סידורים ומחזורי תפילה במהדורה מדעית, ובראשם "מחזור לפי מנהגי בני אשכנז לכל ענפיהם". הוא נפטר בשנת 1972, בעודו עובד על "מחזור סוכות, שמיני עצרת ושמחת תורה, לפי מנהגי בני אשכנז".

חָדָשׁ!!: שמחת תורה ודניאל גולדשמידט · ראה עוד »

דפוס סלאוויטא

שער מסכת ברכות ש"ס סלאוויטא שער מסכת בבא קמא ש"ס סלאוויטא שנדפס בזיטומיר דפוס סלאוויטא, שנודע גם בשם דפוס האחים שפירא, היה בית דפוס עברי בעיירה סלאוויטא שבאימפריה הרוסית וכיום עיירה במחוז חמלניצקי במערב אוקראינה.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה ודפוס סלאוויטא · ראה עוד »

דרך שופט בירושלים

דרך שופט בירושלים הוא ספר אוטוביוגרפי של השופט גד פרומקין.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה ודרך שופט בירושלים · ראה עוד »

דרכך אלוקינו

דרכך אלוקינו הוא ניגון חב"די אוקראיני ישן, מהניגונים שלימד הרבי מלובביץ'.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה ודרכך אלוקינו · ראה עוד »

דלוגושיודלו

דלוגושיודלו (בפולנית: Długosiodło), היא עיירה במחוז מזוביה שבפולין.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה ודלוגושיודלו · ראה עוד »

דגל

שם.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה ודגל · ראה עוד »

דגל שמחת תורה

כרטיס שנה טובה המציג ילדים אוחזים בדגלי שמחת תורה (גרמניה, 1910) דגל ובו איור של משה עם לוחות, וסביבו סמלי 12 שבטי ישראל (שנות ה-30 בערך) דגל ובו איור של בנים ובנות בלבוש ישראלי חלוצי רוקדים יחדיו סביב ספר התורה (שנות ה-50–60) מטוסי חיל האוויר הישראלי (1967) דגל שמחת תורה (ביידיש: באַנער שמחת תורה) הוא דגל מקושט שמניפים ילדים כחלק ממנהג חגיגות ההקפות הנערכות בחג היהודי שמחת תורה.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה ודגל שמחת תורה · ראה עוד »

דוד מזעקי

מארי דוד מזעקי (ה'תקפ"ז – כ"ג בתשרי ה'תרפ"ח, 1827 – 19 באוקטובר 1927) היה רב ואב"ד בעיר בית עד'אקה בתימן.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה ודוד מזעקי · ראה עוד »

דוד אסף

דוד אסף בחדר עבודתו, 2018 דוד אסף (נולד ב-14 בפברואר 1956) הוא היסטוריון ישראלי, פרופסור מן המניין בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת תל אביב.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה ודוד אסף · ראה עוד »

דוד חבקין

דוד חבקין (1930 – אפריל 2013) היה פעיל עלייה מברית המועצות.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה ודוד חבקין · ראה עוד »

דוד דיין

הרב דוד דיין (1932–1987) היה רב ומורה, רבה של לימה שבפרו ורבה הראשי הספרדי של צפת.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה ודוד דיין · ראה עוד »

דוד יונגרייז

הרב דוד הלוי יונגרייז (י"ג בשבט תרנ"ח 5 בפברואר 1898 - כ"ג בתשרי תשל"ב 12 באוקטובר 1971) היה ראש אב בית דין העדה החרדית בין השנים תשכ"ח - תשל"ב (1968–1971).

חָדָשׁ!!: שמחת תורה ודוד יונגרייז · ראה עוד »

ה'תרס"ח

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה וה'תרס"ח · ראה עוד »

ה'תרס"ו

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה וה'תרס"ו · ראה עוד »

המשכן לאמנות על שם חיים אתר

המשכן לאמנות עין חרוד על שם חיים אתר הוא מחלוצי המוזיאונים הגדולים לאמנות בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה והמשכן לאמנות על שם חיים אתר · ראה עוד »

המלאך הגואל

פירט, 1738 המלאך הגואל הוא פסוק בפרשת ויחי, חלק מפסוקי ברכת יעקב לבני יוסף, אפרים ומנשה.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה והמלאך הגואל · ראה עוד »

האדרת והאמונה

הָאַדֶּרֶת וְהָאֱמוּנָה הוא פיוט נפוץ שתוכנו הוא המנון שבח להקב"ה.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה והאדרת והאמונה · ראה עוד »

הפטרה

ההפטרה היא קטע מספרי הנביאים שנהוג לקרוא בציבור בבית הכנסת בשבתות, במועדי ישראל, ובחלק מהקהילות גם בתעניות ציבור בתפילת מנחה, לאחר סיום קריאת התורה.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה והפטרה · ראה עוד »

הפיצול בחסידות גור

הפיצול בחסידות גור הוא סכסוך קהילתי ומחלוקת פנים־חסידית המתרחשת בחסידות גור.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה והפיצול בחסידות גור · ראה עוד »

הפיגוע בבית הכנסת באנטוורפן (1981)

ב-20 באוקטובר 1981, התפוצצה משאית תופת מחוץ לבית כנסת פורטוגזי, הממוקם באזור בורסת היהלומים המרכזי, באנטוורפן שבבלגיה.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה והפיגוע בבית הכנסת באנטוורפן (1981) · ראה עוד »

הפיגוע בבית הכנסת בפריז (1980)

הפיגוע בבית הכנסת בפריז (1980) הוא פיגוע שבוצע ב-3 באוקטובר 1980 בבית כנסת ברחוב קופרניק שבפריז.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה והפיגוע בבית הכנסת בפריז (1980) · ראה עוד »

הקפות

שלום קובושווילי, הקפות בבית הכנסת בשמחת תורה, ציור משנת 1937 לערך. הקפות הן מנהג דתי בו קבוצת אנשים מקיפה בהליכה או בריקודים מקום או עצם מסוים, בדרך כלל דבר קדוש.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה והקפות · ראה עוד »

הקפות (סרט, 2015)

הקפות הוא סרט קולנוע ישראלי שיצא לאקרנים ב-2015 בתסריט ובימוי של לי גילת, עם אגם אוזלבו, אסי לוי, ליאור אשכנזי ואורי גבריאל בתפקידים הראשיים.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה והקפות (סרט, 2015) · ראה עוד »

הקרב בבסיס אורים

קרב בסיס אורים התרחש במסגרת הקרבות של מתקפת הפתע על ישראל בבסיס אורים של פיקוד העורף בחג שמחת תורה ה'תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה והקרב בבסיס אורים · ראה עוד »

הקהילה היהודית בסנקט פטרבורג

הקהילה היהודית בסנקט פטרבורג (ברוסית: Еврейская община Санкт-Петербурга) או מרכז הקהילה יהודית בסנקט פטרבורג (ברוסית: Еврейский общинный центр Санкт-Петербурга) הוא ארגון המוקדש ללימוד, פיתוח והפצה של התרבות היהודית בעיר סנקט פטרבורג.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה והקהילה היהודית בסנקט פטרבורג · ראה עוד »

הקונסיסטוריה היהודית של וסטפליה

300px הקונסיסטוריה הווסטפלית המלכותית לבני ישראל (בגרמנית: Königlich Westphälisches Konsistorium der Israeliten, בתעתיק לעברית בן התקופה: קאֶניגליך וועזטפֿאלישז קאָנזיזטאָריום דער איזראַעליטען) הייתה הוועד המרכזי והמפקח על יהודי ממלכת וסטפאליה הנפוליאונית, שפעל מ-1808 עד 1813.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה והקונסיסטוריה היהודית של וסטפליה · ראה עוד »

הלחימה ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל

חיילים עוברים במעבר ארז במלחמת חרבות ברזל אל עבר שטחי צפון רצועת עזה lang.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה והלחימה ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל · ראה עוד »

הלחימה ברצועת עזה בין מבצע שומר החומות למלחמת חרבות ברזל

עימותים בין ישראל לארגוני הטרור ברצועת עזה התחדשו זמן קצר לאחר סיום מבצע שומר החומות, עם הפרחת בלוני תבערה מרצועת עזה לישראל, הפגנות אלימות ליד גדר הגבול, ירי מנשק קל, ירי רקטות מרצועת עזה לישראל ולעומתם ירי צלפים של צה"ל ותקיפות של מטוסי חיל האוויר הישראלי.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה והלחימה ברצועת עזה בין מבצע שומר החומות למלחמת חרבות ברזל · ראה עוד »

הלוח העברי

אדר ב' בשנים המעוברות משנת ה'תרפ"ז לשנת ה'תש"ח דמות המופיעה בלוח עברי מימי הביניים ומזכירה ליהודים בחודש תשרי לרכוש ארבעת המינים לקראת חג הסוכות. הלוח העברי הוא לוח שנה המבוסס על שילוב מחזור הירח ומחזור השמש (לוח ירחי-שמשי) עם התחשבות בימות השבוע.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה והלוח העברי · ראה עוד »

הטבח במשתתפי מסיבת פסיידאק

הטבח במשתתפי מסיבת פסיידאק אירע כחלק ממתקפת הפתע על ישראל שהחלה בבוקר יום שבת, שמיני עצרת ה'תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה והטבח במשתתפי מסיבת פסיידאק · ראה עוד »

הטבח באופקים

הטבח באופקים (נקרא גם קרב אופקים) התבצע בעיר אופקים בתחילת מלחמת חרבות ברזל, כחלק ממתקפת טרור של מחבלים מארגון הטרור חמאס על תושבי העיר, אשר גבה קורבנות רבים.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה והטבח באופקים · ראה עוד »

הטבח בנתיב העשרה

הטבח בנתיב העשרה הוא טבח שביצע ארגון הטרור חמאס בבוקר שמחת תורה ה'תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023 במושב נתיב העשרה הצמוד לגדר הגבול בצפון רצועת עזה, כחלק ממתקפת הפתע על ישראל.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה והטבח בנתיב העשרה · ראה עוד »

הטבח בנחל עוז

הטבח בנחל עוז הוא טבח שביצע ארגון הטרור חמאס בבוקר שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023 בקיבוץ נחל עוז הסמוך לצפון רצועת עזה, כחלק ממתקפת הפתע על ישראל.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה והטבח בנחל עוז · ראה עוד »

הטבח בניר עוז

הטבח בניר עוז הוא טבח ופיגוע טרור שבוצע על ידי ארגון הטרור חמאס בבוקר 7 באוקטובר 2023, שמחת תורה תשפ"ד, בקיבוץ ניר עוז הסמוך לדרום רצועת עזה, כחלק ממתקפת הפתע על ישראל.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה והטבח בניר עוז · ראה עוד »

הטבח בניר יצחק

הטבח בניר יצחק הוא טבח שביצע ארגון הטרור חמאס בבוקר 7 באוקטובר 2023, שמחת תורה תשפ"ד, בקיבוץ ניר יצחק הסמוך לדרום רצועת עזה, כחלק ממתקפת הפתע על ישראל.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה והטבח בניר יצחק · ראה עוד »

הטבח בנירים

הטבח בנירים הוא טבח שביצע ארגון הטרור חמאס בבוקר שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בקיבוץ נירים הסמוך לדרום רצועת עזה, כחלק ממתקפת הפתע על ישראל.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה והטבח בנירים · ראה עוד »

הטבח בפסטיבל נובה

הטבח בפסטיבל נוֹבָה (מוכר גם בשמות הטבח במסיבה ברֵעִים או הטבח במסיבת הטבע ליד רעים) הוא טבח שאירע בפסטיבל מוזיקה ליד קיבוץ רעים כחלק ממתקפת הפתע על ישראל ב-7 באוקטובר 2023.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה והטבח בפסטיבל נובה · ראה עוד »

הטבח בקיבוץ רעים

הטבח בקיבוץ רעים היה טבח שביצע ארגון הטרור חמאס בבוקר 7 באוקטובר 2023, שמחת תורה ה'תשפ"ד, בקיבוץ רעים הסמוך לגדר הגבול במרכז רצועת עזה, כחלק ממתקפת הפתע על ישראל.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה והטבח בקיבוץ רעים · ראה עוד »

הטבח בחוף זיקים

הטבח בחוף זיקים הוא טבח שביצע ארגון הטרור חמאס בבוקר שמחת תורה ה'תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בחוף זיקים הסמוך לגדר הגבול בצפון רצועת עזה, כחלק ממתקפת הפתע על ישראל.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה והטבח בחוף זיקים · ראה עוד »

הטבח בחולית

הטבח בחולית הוא טבח שביצע ארגון הטרור חמאס בבוקר 7 באוקטובר 2023, שמחת תורה תשפ"ד, בקיבוץ חולית הסמוך לדרום רצועת עזה, כחלק ממתקפת הפתע על ישראל.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה והטבח בחולית · ראה עוד »

הטבח בבארי

הטבח בבארי היה טבח שביצע ארגון הטרור חמאס בבוקר 7 באוקטובר 2023, שמחת תורה ה'תשפ"ד, בקיבוץ בארי הסמוך לגדר הגבול במרכז רצועת עזה, כחלק ממתקפת הפתע על ישראל.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה והטבח בבארי · ראה עוד »

הטבח בכפר עזה

שי חרמש בהריסות ביתו בכפר עזה. מספר ימים לאחר הטבח הגיע לקיבוץ ומצא בהריסות הבית את התפילין שלו וחנוכיית המשפחה. הטבח בכפר עזה היה טבח שביצע ארגון הטרור חמאס בבוקר 7 באוקטובר 2023, שמחת תורה ה'תשפ"ד, בקיבוץ כפר עזה הסמוך לגדר הגבול בצפון רצועת עזה, כחלק ממתקפת הפתע על ישראל.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה והטבח בכפר עזה · ראה עוד »

הטבח בכיסופים

הטבח בכיסופים היה טבח שביצע ארגון הטרור חמאס בבוקר שמחת תורה ה'תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בקיבוץ כיסופים הסמוך למרכז רצועת עזה, כחלק ממתקפת הפתע על ישראל.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה והטבח בכיסופים · ראה עוד »

הטבח ביכיני

הטבח ביכיני הוא טבח שביצע ארגון הטרור חמאס בבוקר שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023 במושב יכיני הסמוך לצפון רצועת עזה, כחלק ממתקפת הפתע על ישראל.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה והטבח ביכיני · ראה עוד »

החטיפה לעזה (מלחמת חרבות ברזל)

החטיפה לרצועת עזה אירעה במסגרת מתקפת הפתע על ישראל שהוביל ארגון הטרור חמאס בבוקר חג שמחת תורה ה'תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, ובעקבותיה החלה מלחמת חרבות ברזל.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה והחטיפה לעזה (מלחמת חרבות ברזל) · ראה עוד »

החטיבה הטקטית של משמר הגבול

החטיבה הטקטית של משמר הגבול היא יחידת המבצעים המיוחדים של משמר הגבול במשטרת ישראל.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה והחטיבה הטקטית של משמר הגבול · ראה עוד »

הבתולה מלודמיר

חנה רחל ורברמאכר (בכתיב יידי: ווערבערמאכער; ה'תקס"ו, 1805 – כ"ב בתמוז ה'תרמ"ח, 1 ביולי 1888), בת רבי מאניש, הידועה כבתולה מלודמיר (די לאדמירער מויד), הייתה אישה יהודייה שהשתייכה לתנועת החסידות וסיגלה לעצמה גינוני אדמו"רות.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה והבתולה מלודמיר · ראה עוד »

הבחירות לאספה המכוננת

גבול.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה והבחירות לאספה המכוננת · ראה עוד »

הבה נגילה

הבה נגילה הוא פזמון עברי, מן המפורסמים ביותר בעולם, שזכה למעמד של שיר עם.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה והבה נגילה · ראה עוד »

הביצה הירושלמית

הַבִּיצָה הירושלמית (ובקיצור: הַבִּיצָה) הוא כינוי סלנג לשכבה חברתית אליטיסטית, המורכבת מרווקים ורווקות בשנות ה-20 או ה-30 לחייהם בני המגזר הדתי לאומי אשר גרים (לרוב בשכירות) בשכונות שונות במרכז ירושלים, במיוחד קטמון, ומנהלים בה חיי חברה תוססים.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה והביצה הירושלמית · ראה עוד »

הגבהה

הגבהה של ספר תורה אשכנזי בכותל המערבי. ברקע ניתן לראות יהודי מצביע בזרתו לכיוון הספר, מנהג נפוץ בעת ההגבהה הגבהה של ספר תורה אשכנזי ביום חול ביהדות, הגבהה היא נוהג הנעשית כחלק מקריאת התורה ובמהלכה מרימים לגובה את ספר התורה בעודו פתוח, על מנת שכל הציבור יוכל לראות את מקום הקריאה.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה והגבהה · ראה עוד »

הגדעונים (יחידה)

הגדעונים בלבוש טקטי הגדעונים, נקראת גם יחידה 33, היא יחידת עילית משטרתית ללוחמה בטרור, בפשיעה קשה ואיסוף מודיעין במשטרת ישראל.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה והגדעונים (יחידה) · ראה עוד »

הגדת פובלט

הא לחמא עניא, הגדת פובלט, המאה ה-14 הגדת פובלט היא כתב יד מאויר, אחד מעשרה כתבי יד מסוג זה שהוכנו עבור הקהילה היהודית בקטלוניה במאות ה-13 וה-14.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה והגדת פובלט · ראה עוד »

הדת השומרונית

הדת השומורונית (בערבית: السامرية) היא מכלול המסורות והמנהגים המונהגים על ידי עדת השומרונים.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה והדת השומרונית · ראה עוד »

הוא אלוקינו

הוא אלוקינו הוא ניגון חב"ד מהסוג שמחה, מהניגונים שלימד הרבי מלובביץ' שנפוץ גם מחוץ לחסידות חב"ד, מושר בקהילות שונות וזכה לביצועים רבים.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה והוא אלוקינו · ראה עוד »

הוצאת ספר תורה

הוצאת ספר תורה בעפרה. החזן נושא את ספר התורה. מאחוריו האיש שפתח את הארון סוגר את הארון. הוצאת ספר תורה (נקרא גם הוצאה והכנסה, פתיחה או פתיחת ההיכל) הוא טקס ההוצאה של ספר התורה מארון הקודש בזמנים מיוחדים, על פי רוב הוצאת הספר תורה הוא על מנת לקרוא בו.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה והוצאת ספר תורה · ראה עוד »

הושיעה את עמך

הושיעה את עמך הוא ניגון שהולחן על ידי הרב ד"ר אברהם טברסקי.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה והושיעה את עמך · ראה עוד »

הכנסת ספר תורה

הכנסת ספר תורה בפתח תקווה אחר מלחמת העולם השנייה הכנסת ספר תורה בפאפה בשנת תרצ"ד (1934). הרמטכ"ל גבי אשכנזי כותב אותיות אחרונות בספר תורה, 2010 הרב יצחק לוי, 2006–תשס"ו, בהכנסת ספר תורה לבית-כנסת חדש לזכר בתו איילת השחר לוי הזמנה לחגיגה לרגל הכנסת ספר תורה הכנסת ספר תורה היא טקס שבו מכניסים לבית כנסת ספר תורה חדש שהסתיימה כתיבתו או ספר שהגיע מבית כנסת אחר.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה והכנסת ספר תורה · ראה עוד »

ותערב

ותערב לפניך עתירתנו היא תוספת לברכת עבודה הנהוגה בנוסח אשכנז בחזרת הש"ץ של תפילת מוסף ביום טוב.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה וותערב · ראה עוד »

ויאתיו כל לעבדך

ויאתיו כל לעבדך הוא פיוט אנונימי הנאמר, לפי נוסח אשכנז המזרחי, בחזרת הש"ץ של תפילת מוסף של ראש השנה ויום הכיפורים, לפני הקטע 'ותמלוך אתה ה' לבדך' החותם את ברכת קדושת השם.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה וויאתיו כל לעבדך · ראה עוד »

כ"א בתשרי

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה וכ"א בתשרי · ראה עוד »

כ"ב בתשרי

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה וכ"ב בתשרי · ראה עוד »

כ"ג בתשרי

בכ"ג בתשרי מתחילה תקופת "אחרי החגים", הבאה לאחר סדרת החגים הארוכה של חודש תשרי.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה וכ"ג בתשרי · ראה עוד »

כפר שמריהו

מפת כפר שמריהו כְּפַר שׁמַרְיָהוּ היא מועצה מקומית במחוז תל אביב בישראל.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה וכפר שמריהו · ראה עוד »

כפר חב"ד

חרות על ניצני הקמת כפר חב"ד, פברואר 1949 בניין 770 בכפר חב"ד זלמן שזר - נשיא מדינת ישראל נואם בהתוועדות כ"ג באייר תשכ"ג, 1963 בכפר חב"ד בישיבה גדולה שבכפר חב"ד, 1970 כְּפַר-חַבַּ"ד הוא יישוב במועצה האזורית שדות דן.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה וכפר חב"ד · ראה עוד »

כל הנערים

עליית כל הנערים היא שמה של אחת מהעליות לתורה שנהגו בשמחת תורה.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה וכל הנערים · ראה עוד »

כבש הבית

כבש הבית (שם מדעי: Ovis aries) הוא מין בסוג "כבש".

חָדָשׁ!!: שמחת תורה וכבש הבית · ראה עוד »

כד יתבין ישראל

כד יתבין ישראל הוא שיר יהודי נפוץ בעולם היהודי.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה וכד יתבין ישראל · ראה עוד »

כי אנו עמך (חב"ד)

כי אנו עמך הם שנים מניגוני חב"ד, מהניגונים שלימד הרבי מלובביץ'.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה וכי אנו עמך (חב"ד) · ראה עוד »

כיסופים (אלבום)

כיסופים הוא אלבום סולו של הזמר מרדכי בן דוד שיצא לאור בשנת 2011.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה וכיסופים (אלבום) · ראה עוד »

כיתת כוננות

כיתת כוננות היא כוח אבטחה מצומצם המיועד לפעול במהירות תוך מענה ראשוני לאירוע ביטחוני עד להגעת כוחות נוספים.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה וכיתת כוננות · ראה עוד »

כיכר רבין

כיכר רַבִּין (או בשמה המלא כיכר יצחק רבין) היא אחת הכיכרות העירונית המרכזיות של תל אביב ואחת הכיכרות החשובות בישראל.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה וכיכר רבין · ראה עוד »

ימין משה

מראה כללי של השכונה חותם "כרם משה ויהודית" בית בימין משה מדרגות בשכונה היורדות לגיא בן הינום שלט הרחוב בית ועץ בשכונה ימין משה היא שכונה ותיקה בירושלים בקרבת העיר העתיקה.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה וימין משה · ראה עוד »

יעקב משה עייאש

ר' יעקב משה עייאש (1727–1817, כ"ו בטבת ה'תקע"ז) היה הראשון לציון, שד"ר, מנהיג קהילה וראש ישיבה.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה ויעקב משה עייאש · ראה עוד »

יעקב משה הלל

ישיבת '''חברת אהבת שלום''' בירושלים הרב יעקב משה הלל (נולד בכ"ט באב תש"ה, 8 באוגוסט 1945) הוא ראש מוסדות חברת אהבת שלום.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה ויעקב משה הלל · ראה עוד »

יעקב ליינר

רבי יעקב ליינר (בכתיב יידי: ליינער; כ"ז בחשוון ה'תקע"ח (נובמבר 1817) או ה'תקע"ה (1814) – ט"ו באב ה'תרל"ח (14 באוגוסט 1878)) היה האדמו"ר השני של חסידות איזביצה ראדזין, הרחיב וביסס את החסידות ואת הגותה, והעביר את מרכז החסידות מהעיירה איזביצה לראדזין.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה ויעקב ליינר · ראה עוד »

יעקב יוסף כ"ץ

הרב יעקב יוסף כ"ץ (ה'תנ"ה, 1695 - כ"ד בתשרי ה'תקמ"ב, 1781) הידוע כרבי יעקב יוסף מפולנאה או התולדות (״דער תולדות״ ביידיש).

חָדָשׁ!!: שמחת תורה ויעקב יוסף כ"ץ · ראה עוד »

יצחק אייכל

יצחק (איצק) אַייכל (בגרמנית: Isaac Euchel; כ"ג בתשרי תקי"ז, 17 באוקטובר 1756 – ט' בתמוז תקס"ד, 18 ביוני 1804) היה מן הפעילים המרכזיים של תנועת ההשכלה היהודית בברלין.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה ויצחק אייכל · ראה עוד »

יצחק סג"ל לנדא

קברו של רבי יצחק סג"ל לנדא בבית הקברות היהודי העתיק בקרקוב רבי יצחק סג"ל לנדא (ה'תמ"ט, 1689 – כ"ג בתשרי ה'תקכ"ח, 16 באוקטובר 1767) היה רב מגדולי יהדות אשכנז במחצית הראשונה של המאה ה-18.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה ויצחק סג"ל לנדא · ראה עוד »

יצחק שוורזנץ

יצחק שוורזנץ (בגרמנית: Jizchak Schwersenz; 30 במאי 1915, ברלין – 1 ביוני 2005, ברלין) היה מורה, מתנגד גרמני לנאציזם בתקופת גרמניה הנאצית וממייסדי קבוצת המחתרת "חוג חלוצי".

חָדָשׁ!!: שמחת תורה ויצחק שוורזנץ · ראה עוד »

יצחק ב"ק

יצחק ב"ק לוי יצחק ב"ק (1896 – 1974) היה אמן וצייר אוטודידקט ישראלי, איש היישוב הישן בירושלים.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה ויצחק ב"ק · ראה עוד »

יצחק ידידיה פרנקל

בית הכנסת "אהבת חסד", ברחוב אברבנאל 46 פלורנטין. דרום תל אביב. הרב יצחק ידידיה פרנקל (כ"ו בתשרי תרע"ד, אוקטובר 1913 - ד' באלול תשמ"ו, 8 בספטמבר 1986) היה הרב הראשי וראש אבות בתי הדין בתל אביב-יפו.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה ויצחק ידידיה פרנקל · ראה עוד »

יציאת האדמו"ר מבעלז מהונגריה

רבי אהרן רוקח יציאתו של האדמו"ר מבעלז מהונגריה אירעה בימי השואה, בתחילת שנת 1944.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה ויציאת האדמו"ר מבעלז מהונגריה · ראה עוד »

ירי דו-צדדי

ירי דו-צדדי (בראשי תיבות: דו"צ; באנגלית: Friendly Fire; בתרגום מילולי: אש ידידותית), או בשמו העממי אש כוחותינו, הוא מצב שבו כוח צבאי, משטרתי או אפילו כנופיית רחוב, פותח בירי על כוח עמית, עקב זיהויו בטעות ככוח עוין.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה וירי דו-צדדי · ראה עוד »

ישכר דב רוקח

רבי ישכר דב רוקח (השני) (נולד בח' בשבט ה'תש"ח, 19 בינואר 1948) הוא האדמו"ר מבעלז משנת ה'תשכ"ו (1966) והחמישי בשושלת חסידות זו.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה וישכר דב רוקח · ראה עוד »

ישיבת קול יעקב

ישיבת קול יעקב היא ישיבה גדולה השוכנת בשכונת בית וגן בירושלים.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה וישיבת קול יעקב · ראה עוד »

ישיבת רמת גן

ישיבת רמת גן היא ישיבת הסדר ציונית דתית נאו-חסידית, חלוצת הישיבות הציוניות בגוש דן, שהוקמה בשנת ה'תשנ"ד.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה וישיבת רמת גן · ראה עוד »

ישיבת הר המור

בית המדרש הקודם במתחם כרמית, תש"ע בניין הישיבה ישיבת הר המור היא ישיבה גבוהה השייכת לזרם התורני לאומי.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה וישיבת הר המור · ראה עוד »

ישיבת ההסדר עכו

קריית ישיבת ההסדר עכו ישיבת ההסדר עכו (רוח צפונית) היא ישיבת הסדר שהוקמה בשנת תשס"ג (2002) בעכו בראשות הרב יוסי שטרן.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה וישיבת ההסדר עכו · ראה עוד »

יחסי אישות (הלכה)

יחסי אישות (או בלשון חז"ל: תשמיש המיטה) הם יחסי מין בעגה יהודית הלכתית.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה ויחסי אישות (הלכה) · ראה עוד »

יחיאל יהושע רבינוביץ

רבי יחיאל יהושע מביאלא (משמאל) עם האדמו"ר מאוז'רוב מחבר הספרים "אש דת" ו"באר משה"תמונה להחלפה רבי יחיאל יהושע רבינוביץ (ה' בטבת תרס"א - כ"א בשבט תשמ"ב, 1900–1982, מכונה "החלקת יהושע" על שם ספרו) היה האדמו"ר מביאלא וחבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה ויחיאל יהושע רבינוביץ · ראה עוד »

יגדל אלוהים חי

יגדל אלוהים חי הוא פיוט המיוסד על שלושה עשר עקרי האמונה שקבע הרמב"ם (בפירושו לפרק חלק).

חָדָשׁ!!: שמחת תורה ויגדל אלוהים חי · ראה עוד »

יהדות

היהדות היא רצף המסורת וההמשכיות הדתית, התרבותית והמשפטית הקולקטיבית של היהודים.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה ויהדות · ראה עוד »

יהדות צרפת

בית-כנסת בווקלוז (צולם ב-2009) יהדות צרפת היא כיום הקהילה היהודית השלישית בגודלה בעולם, אחרי ישראל וארצות הברית.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה ויהדות צרפת · ראה עוד »

יהדות קוצ'ין

משפחה של יהודי קוצ'ין. צילום מסביבות 1900 יהדות קוצ'ין היא שם כולל למספר קהילות יהודיות בשטחה של מדינת קרלה, המהוות חלק מיהדות הודו, אשר התגבשו בדרום-מערב הודו בתקופת קיומה של ממלכת קוצ'ין.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה ויהדות קוצ'ין · ראה עוד »

יהדות דניפרו

יהדות דניפרו (בעבר- דניפרופטרובסק, ולפני כן יקטרינוסלב) היא קהילה יהודית בעיר דניפרו, שהייתה מן הגדולות והחשובות במזרח אירופה.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה ויהדות דניפרו · ראה עוד »

יהדות ונציה

244x244 פיקסלים יהדות ונציה הוא הכינוי לקהילה היהודית, שהתקיימה מאז המאה ה-10 באזור ונציה שבאיטליה.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה ויהדות ונציה · ראה עוד »

יהושע גוטמן

יהושע גוטמן (כ"ב בתשרי תרנ"א, 7 באוקטובר 1890, צ'אשניקי, פלך ויטבסק, רוסיה (רוסיה הלבנה) – י"ד בכסלו תשכ"ד, 30 בנובמבר 1963, ירושלים) היה איש חינוך עברי, מורה בתיכון, מנהל הסמינר העברי למורים "תרבות" בווילנה ובית המדרש למורים העברי בבית הכרם, וחוקר תולדות עם ישראל בתקופה ההלניסטית והספרות היהודית-הלניסטית, עורך אנציקלופדיות במדעי היהדות, פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה ויהושע גוטמן · ראה עוד »

יהודה מאיר שפירא

רבי יהודה מאיר שפירא הרב יהודה מאיר שפירא (מהר"ם שפירא; ז' באדר תרמ"ז תרמ"ז, 3 במרץ 1887 - ז' בחשוון תרצ"ד, 27 באוקטובר 1933) היה נשיא אגודת ישראל בפולין, מייסד וראש ישיבת חכמי לובלין ומחולל רעיון הדף היומי.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה ויהודה מאיר שפירא · ראה עוד »

יהודה עמיטל

הרב יהודה עמיטל (ג' בחשוון ה'תרפ"ה, 31 באוקטובר 1924 – כ"ז בתמוז ה'תש"ע, 9 ביולי 2010) היה ראש הישיבה המייסד של ישיבת הר עציון, הוגה דעות, מייסד מפלגת מימד ושר בממשלת ישראל העשרים ושש.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה ויהודה עמיטל · ראה עוד »

יהודה ליב שניאורסון

רבי יהודה לֵיבּ שניאורסון (מכונה: המהרי"ל מקאפוסט; ה'תקס"ט (1809) – ג' בחשוון ה'תרכ"ז (12 באוקטובר 1866)) האדמו"ר מקאפוסט, הוא בנו של הצמח צדק, רבי מנחם מנדל שניאורסון, האדמו"ר השלישי של חב"ד.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה ויהודה ליב שניאורסון · ראה עוד »

יהודה לייב משפולי

רבי יהודה לֵיְבּ משפולי, שנודע כסבא משפּוֹלי (יידיש: דּעֶר שפאלער זֵיידֶע; כ"ה בכסלו ה'תפ"ה, 11 בדצמבר 1724 – ו' בתשרי ה'תקע"ב, 24 בספטמבר 1811) היה צדיק חסידי והמגיד מישרים של הקהילה היהודית בשפולי בראשיתה של תנועת החסידות.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה ויהודה לייב משפולי · ראה עוד »

יהודה לייב אורליאן

הרב יהודה לייב אורליאן (כ"ב באדר א' תר"ס, 21 בפברואר 1900 – סוף תשרי תש"ד, סוף אוקטובר 1943) היה מחנך ונשיא פועלי אגודת ישראל בפולין.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה ויהודה לייב אורליאן · ראה עוד »

יהודה יערי

יהודה יערי (23 בנובמבר 1900 - 6 בנובמבר 1982) היה סופר, מחזאי ומתרגם ישראלי, מאנשי העלייה השלישית.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה ויהודה יערי · ראה עוד »

יום שבתון

יום שבתון הוא יום שמרבית האוכלוסייה, או קבוצה מובחנת באוכלוסייה, אינה עובדת בו, עקב אירוע מיוחד שחל ביום זה.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה ויום שבתון · ראה עוד »

יום טוב

שולחן חגיגי ערוך לקראת ליל הסדר, החל בליל יום טוב ראשון של פסח יוֹם טוֹב הוא תאריך בלוח השנה היהודי שבו קבעה התורה חג ואסרה על קיום מלאכה.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה ויום טוב · ראה עוד »

יום טוב שני של גלויות

יום טוב שני של גלויות הוא יממה נוספת שמצרפים מחוץ לארץ ישראל, מאז ימי חז"ל, לכל אחד מן הימים הטובים.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה ויום טוב שני של גלויות · ראה עוד »

יום טוב הסמוך לשבת

על פי קביעות הלוח העברי הנוהגת כיום, אחדים מהחגים בהם ישנה חובת שבתון יכולים לחול ביום שישי או ביום ראשון.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה ויום טוב הסמוך לשבת · ראה עוד »

יוסף פרל

יוסף פֶּרְל (בכתיב יידי: פערל; 10 בנובמבר 1773, תקל"ד, טרנופול, גליציה – 1 באוקטובר 1839, ת"ר, שם) היה מראשי תנועת ההשכלה היהודית בגליציה.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה ויוסף פרל · ראה עוד »

יוסף בנסולי

ר' יוסף בנסולי או בנשולי או אלבנשולי או אבן אלבנסולי או אבן סולי היה פייטן, סופר וחזן ספרדי בראשית המאה ה-14.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה ויוסף בנסולי · ראה עוד »

יוסף יצחק שניאורסון

מכתב שפרסם הרב אברהם יצחק הכהן קוק בעיתון דואר היום לכבוד י"ב בתמוז תרפ"ח, יום השנה לשחרורו של רבי יוסף יצחק מהכלא הסובייטי דרכון לטבי שהונפק בריגה לרב שניאורסון בשנת 1933 ישיבת תורת אמת, לקראת ביקורו של הרב שניאורסון בירושלים הרב שניאורסון בזימון ברכת המזון בבר מצווה של נכדו בארי גוראריה רבי יוסף יצחק שניאורסון (מכונה הריי"צ; י"ב בתמוז ה'תר"ם, 21 ביוני 1880 – י' בשבט ה'תש"י, 28 בינואר 1950) היה האדמו"ר השישי בשושלת אדמו"רי חסידות חב"ד ליובאוויטש, שבראשה עמד משנת ה'תר"ף (1920) ועד לפטירתו בשנת ה'תש"י (1950).

חָדָשׁ!!: שמחת תורה ויוסף יצחק שניאורסון · ראה עוד »

1948 בברית המועצות

1948 בברית המועצות הייתה שנה בה נחגגה השנה ה-31 למהפכת אוקטובר.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה ו1948 בברית המועצות · ראה עוד »

7 (מספר)

שלט בית מספר 7 ברחוב בירושלים 7 (במילים בלשון זכר: שבעה; בלשון נקבה: שבע) הוא המספר הטבעי הבא אחרי 6 והבא לפני 8.

חָדָשׁ!!: שמחת תורה ו7 (מספר) · ראה עוד »

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/שמחת_תורה

יוניונפדיה מפת מושג או רשת סמנטית מאורגנת כמו אנציקלופדיה או מילון. זה נותן הגדרה קצרה של כל מושג ומערכות יחסים שלה.

זוהי מפה נפשית מקוונת ענקית המשמשת כבסיס לתרשימי מושג. זה בחינם לשימוש וכל מאמר או מסמך ניתן להוריד. זהו כלים, משאבים או התייחסות למחקר, מחקר, חינוך, למידה והוראה, שיכול להיות בשימוש על ידי מורים, מחנכים, תלמידים או סטודנטים; לעולם האקדמי: לבית ספר, יסודי, בית ספר תיכון המשני,, אמצע, מכללה, תואר טכני, מכללה, אוניברסיטה, סטודנט לתואר ראשון, תואר שני או תואר דוקטור; למסמכים, דוחות, פרויקטים, רעיונות, תיעוד, סקרים, סיכומים, או תזה. הנה ההגדרה, הסבר, התיאור, או את המשמעות של כל משמעותי שבו אתה זקוק למידע, ורשימה של המושגים הקשורים בם כמילון מונח. זמין ב עברית, אַנגְלִית, סְפָרַדִית, פורטוגזית, יַפָּנִית, סִינִית, צָרְפָתִית, גֶרמָנִיָת, אִיטַלְקִית, לק, הוֹלַנדִי, רוּסִי, עֲרָבִית, הינדי, שוודי, אוקראיני, הוּנגָרִי, קטלאנית, צ׳כית, דַנִי, פִינִית, אינדונזי, נורבגי, רומנית, טורקי, ויאטנמית, קוריאנית, תאילנדית, יווני, בולגרית, קרואטית, סלובקית, ליטאית, פיליפינית, לטבית, אסטונית ו סלובנית. שפות נוספות בקרוב.

כל המידע המופק מויקיפדיה, והוא זמין תחת רישיון Creative Commons ייחוס-שיתוף זהה 3.0.

יוניונפדיה אינה נתמכת על ידי קרן ויקימדיה או קשורה אליה.

Google Play, Android ואת הלוגו של Google Play הם סימנים מסחריים של Google Inc.

מדיניות פרטיות

יוֹצֵאנִכנָס