גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
171 יחסים: מאזן אקולוגי, מנחם רוסק, מנחם תלמי, מנהרה 3 בקו הרכבת המהיר לירושלים, מסע וילהלם השני לארץ ישראל, מסילת ירושלים–גנות, מערב ירושלים, מעבר אקולוגי, מעיינות ראש העין, מקאם (מבנה), מקויה, מרד החשמונאים, מרוץ העצמאות, מרכז סיור ולימוד סוסיא, משמר העם, משבר האקלים, משה רשקס, משוריין, מתקפת הפדאיון נגד ישראל במלחמת סיני, מלחמת העצמאות, מח"ל, מחלף שער הגיא, מחלקת הל"ה, מבצע מכבי, מבצע נחשון, מבצע בן נון א', מבצע בן נון ב', מבצע יבוסי, מבצע יורם, מבצעי צה"ל במלחמת העצמאות, מבוא חורון, מורה דרך בארץ ישראל וסוריה, מכונה לכריית מנהרות, מיכאל קארה, מיכאל הלפרן, מיכה פרי, אמיל אל-ע'ורי, אנדרטאות מלחמת העצמאות בישראל, אנדרטת פורצי הדרך לירושלים, אסף גור, אספקת המים לירושלים, אריה אקשטיין, אתר ההנצחה לגדוד החמישי של פלמ"ח-הראל, אלידע בר-שאול, אזור, אחים לנשק (תנועת מחאה), אבן מיל, אבראהים פאשא, אברהם לבנת, אברהם חיים נאה, ..., אגד, אור וירושלים, אורי בידץ, איקורו טשימה, אית"ן, נעדרי מלחמת העצמאות, נקבת השילוח, נחל אילן, נחל איילון, נחל נחשון, נחל הירקון, נחל כפירה, נחל כרמילה, נחום כרמלי, סאריס, סופיה פוזננסקה, עוזי נרקיס, פארק יצחק רבין, פסטיבל הזמר והפזמון 1974, פרוזדור ירושלים, פלוגת הטנקים הסודית בירושלים, פונדק, פיטר יעקב מלץ, צפורה נריה, קנת בילבי, קרבות לטרון, קברי אחים בהר הרצל, קבוצת מנרב, קו השילוח, רות שועלי, רוגיין, רכס שיירות, רכב קרבי משוריין, שמעון רוקח, שלמה נאה, שביל גולני, שורש (מושב), שיינדל גרין, שיירת נבי דניאל, תצורת שורק, תל אפק (אנטיפטריס), תחבורה בירושלים, לטרון, ט"ו בשבט (מועד), ח"י רקפות, חאן (מבנה), חאן שער הגיא, חטיבת גבעתי (תש"ח), חטיבת הראל, חטיבת ירושלים במלחמת ששת הימים, חורש לזכר עולים מצפון אמריקה שנפלו במערכות ישראל, חולון, חוות שער הגיא, חוות הלימוד, חי"ש, באב אל ואד, באב אל-ואד, באב אל-וואד, בנימין סלנט, ברוך ג'מילי, בית מחסיר, בית סוסין, בית החלוצות (ירושלים), בית הדואר האוסטרי, ביתא ישראל, ג'מילי, ג'ון דיפנבייקר, ג'ורג' המורי, גן לאומי ירקון, גן יפני, גדעון ביגר, דן בבלי, דרך בורמה (ישראל), דרך דיפנבייקר, דוד בן-גוריון, דיר מוחיסין, דיר איוב, דיליז'נס, המנהרה, המערכה על ירושלים במלחמת העצמאות, המת החי, הפגנות יוצאי אתיופיה, הר-טוב, השרפה בשער הגיא (1995), השיירות לירושלים, התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים, התרסקות מטוס הנורסמן (1948), הלוויית יצחק רבין, הבלדה על ברוך ג'מילי, הגדוד החמישי של הפלמ"ח, הדסה למפל, הדרך ההיסטורית יפו–ירושלים, הדרכים הרומיות בארץ ישראל, ההגנה, הכביש המכושף, היישוב הישן, ודרך אין אחרת, כביש 1, כביש 38, כביש 395, כביש 424, כביש 443, כביש הגבורה, כבישי ישראל, יעקב ברגר, יער נווה אילן, יפו, ירושלים בתקופת בית ראשון, ירושלים בתקופת המנדט הבריטי, ירושלים המחולקת, ישראל רוזנסון, יחסי ירדן–ישראל, יהושע ברוק, יהודה אילן, יהודה קידר, יהודה הררי, יהודה ושומרון ומזרח ירושלים תחת שלטון ירדן, יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, יוסף שריג, יוסף טבנקין, יובל גורן. להרחיב מדד (121 יותר) »
מאזן אקולוגי
מאזן אקולוגי הוא מושג בסביבתנות המתייחס למצבה הרצוי של מערכת אקולוגית, לרוב למצבה לפני התערבות אנושית מסוימת, לפני עידן טכנולוגי משמעותי, או לפני שינוי משמעותי כתוצאה מגורם חיצוני אחר.
חָדָשׁ!!: שער הגיא ומאזן אקולוגי · ראה עוד »
מנחם רוסק
מנחם רוסק (רוּסָק, 24 ביולי 1920 – 21 באוגוסט 2000) היה חבר קיבוץ נען וחבר בארגוני ההגנה והפלמ"ח.
חָדָשׁ!!: שער הגיא ומנחם רוסק · ראה עוד »
מנחם תלמי
מנחם תלמי בקפריסין, פברואר 1949 מנחם תַּלְמִי (19 בספטמבר 1926 – 28 במרץ 2018) היה סופר עברי, עיתונאי ועורך ישראלי.
חָדָשׁ!!: שער הגיא ומנחם תלמי · ראה עוד »
מנהרה 3 בקו הרכבת המהיר לירושלים
מנהרה 3 הדרומית, יציאה מערבית מנהרה 3 בקו הרכבת המהיר לירושלים היא מנהרה כפולה המשמשת את הרכבת במסילת ירושלים - גנות.
חָדָשׁ!!: שער הגיא ומנהרה 3 בקו הרכבת המהיר לירושלים · ראה עוד »
מסע וילהלם השני לארץ ישראל
פמליית הקיסר במוריסטן, ברקע - מגדל כנסיית הגואל אותה חנך הקיסר מסעו של קיסר גרמניה וילהלם השני לארץ ישראל בחודשים אוקטובר-נובמבר 1898 היה נקודת ציון בולטת בתולדות ארץ ישראל בתקופה העות'מאנית ובתולדות הציונות.
חָדָשׁ!!: שער הגיא ומסע וילהלם השני לארץ ישראל · ראה עוד »
מסילת ירושלים–גנות
מסילת ירושלים–גנות (מכונה גם קו הרכבת המהיר לירושלים ופרויקט A1) היא מסילת רכבת חשמלית המחברת את ירושלים לתל אביב-יפו ואת נמל התעופה בן-גוריון לרשת המסילות הארצית.
חָדָשׁ!!: שער הגיא ומסילת ירושלים–גנות · ראה עוד »
מערב ירושלים
מפת ירושלים וגבולותיה מאז 1949 מפגש בין שוטרים ישראלים לליגיונר ירדני על "הקו העירוני" בירושלים. 1950 לערך המונח מערב ירושלים (או ירושלים המערבית, ובפי ירושלמים: "העיר המערבית") מתייחס לחלקה של העיר ירושלים אשר נותר בשליטה ישראלית בעקבות מלחמת העצמאות, להבדיל ממזרח ירושלים שהוא שטח העיר שבין 1948 לבין 1967 היה בשליטת ממלכת ירדן.
חָדָשׁ!!: שער הגיא ומערב ירושלים · ראה עוד »
מעבר אקולוגי
הגשר האקולוגי שבין שער הגיא למחלף שורש. כביש 1. הגשר האקולוגי מעל כביש 38 בין מסילת ציון לאשתאול. "גשר ירוק" על כביש מהיר A14 ליד שוורין בגרמניה מעבר אקולוגי תחתי לדו-חיים מנהרות מתחת למעבר אקולוגי בפארק הלאומי בבנף בקנדה מעבר לחתוליים בפלורידה גשר אקולוגי בבניה בקטע שבין שער הגיא למחלף שורש. כביש 1. מעבר אקולוגי הוא מעבר מלאכותי צר (עשרות מטרים בישראל עד מאות מטרים בשאר העולם), מרכיב חיוני בפתרון של מסדרון אקולוגי, המחבר בתי גידול טבעיים, ומאפשר לבעלי חיים לחצות בבטחה מכשולים מעשה אדם כגון כבישים, תעלות ומסילות רכבת.
חָדָשׁ!!: שער הגיא ומעבר אקולוגי · ראה עוד »
מעיינות ראש העין
מעיינות ראש העין, הקרויים גם מעיינות הירקון, נמצאים למרגלות תל אפק, בתחומי הגן הלאומי ירקון שהוקם סביבם.
חָדָשׁ!!: שער הגיא ומעיינות ראש העין · ראה עוד »
מקאם (מבנה)
פלסטיני עטארה מקאם אל ח'אדר בכפר ההרוס אל-בסה, בגליל המערבי מקאם שייח' אבריק קבר שייח' בוריק מקאם (מערבית: مقام) הוא מבנה שנבנה באתר הקשור לקדוש מוסלמי או דמות מקומית, לעיתים הקבר שלו, לעיתים המבנה הוא רק נקודת ציון (מבני המקאם מכונים גם "קבר שייח").
חָדָשׁ!!: שער הגיא ומקאם (מבנה) · ראה עוד »
מקויה
אברהם איקורו טשימה, מייסד תנועת המקויה. יער המקויה בגליל התחתון מָקוּיה (ביפנית: キリストの幕屋; מילולית: "אוֹהֶל מוֹעֵד" או "משכן", ובהגייה עממית שגויה בישראל מקוֹיה) היא תנועה דתית נוצרית פילושמית שנוסדה ביפן ב-1948 על ידי איקורו טשימה.
חָדָשׁ!!: שער הגיא ומקויה · ראה עוד »
מרד החשמונאים
מרד החשמונאים היה מרד של יהודים בשלטון הממלכה הסלאוקית בארץ ישראל, ובתומכיה המתייוונים, שהתחולל בין השנים 167 ל-160 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: שער הגיא ומרד החשמונאים · ראה עוד »
מרוץ העצמאות
מרוץ העצמאות הוא מרוץ שהתקיים בשנותיה הראשונות של מדינת ישראל ביום העצמאות ונמנה בין האירועים המרכזיים ביום זה.
חָדָשׁ!!: שער הגיא ומרוץ העצמאות · ראה עוד »
מרכז סיור ולימוד סוסיא
מרכז סיור ולימוד סוסיא הוקם בשנת 1985 בסוסיא כבית ספר שדה לאזור הר חברון.
חָדָשׁ!!: שער הגיא ומרכז סיור ולימוד סוסיא · ראה עוד »
משמר העם
סיכת "משמר העם" ירושלים תש"ח - תש"ט אנשי משמר העם בישיבה בירושלים, שנות ה-50 מחנה משמר העם בירושלים, שנות ה-50 משמר העם ירושלים - דסקית מס' 1644 תעודת הוקרה לפעיל במשמר העם בירושלים משמר העם היה יחידת מתנדבים שנועדה לשמור על הסדר בערים הגדולות, בהן חיפה, תל אביב, צפת וירושלים.
חָדָשׁ!!: שער הגיא ומשמר העם · ראה עוד »
משבר האקלים
הלוגו של ועדת בית הנבחרים של ארצות הברית על משבר האקלים משבר האקלים העולמי הוא מונח המשמש לתיאור ההשלכות של שינוי האקלים והתחממות כדור הארץ.
חָדָשׁ!!: שער הגיא ומשבר האקלים · ראה עוד »
משה רשקס
משה רשקס (16 ביוני 1928 – 28 באפריל 2018) היה סופר ישראלי, מחלוצי ספורט הנכים בישראל.
חָדָשׁ!!: שער הגיא ומשה רשקס · ראה עוד »
משוריין
משוריין מטיפוס "סנדוויץ'" עם חרכי ירי וגג נפתח. שיירת יחיעם. משוריין פורץ מחסומים שנבנה על בסיס משאית GMC 6,כ 1948 המתקן לפריצת המחסומים ששימש את לוחמי הגדוד השני של חטיבת הנגב של הפלמ"ח בשיירות שליוו אל ומהנגב, 1948 המשוריינים בשיירה הדו-שבועית להר הצופים, שנות ה-50 אוטובוס משוריין של חברת הארגז בפתח המפעל, מרץ 1948 משוריין הוא כלי רכב ממוגן בלוחות פלדה אשר נבנה בצורה מאולתרת בישראל בתקופת קום המדינה ומלחמת העצמאות ושימש להעברת אנשים ואספקה, בעיקר בשיירות.
חָדָשׁ!!: שער הגיא ומשוריין · ראה עוד »
מתקפת הפדאיון נגד ישראל במלחמת סיני
מתקפת הפדאיון נגד ישראל במלחמת סיני החלה לאחר פרוץ מלחמת סיני בין ישראל ומצרים ב-29 באוקטובר 1956, התחוללה בארבע חזיתות ונמשכה גם לאורך החודשים נובמבר ודצמבר אותה שנה.
חָדָשׁ!!: שער הגיא ומתקפת הפדאיון נגד ישראל במלחמת סיני · ראה עוד »
מלחמת העצמאות
מלחמת העצמאות (נקראת גם: מלחמת השחרור, מלחמת הקוממיות, מלחמת תש"ח, ומלחמת 1948; בערבית: حرب فلسطين 1948, תעתיק: חַרְבּ פִלַסְטִין 1948, תרגום: מלחמת פלשתינה 1948) פרצה ב-30 בנובמבר 1947.
חָדָשׁ!!: שער הגיא ומלחמת העצמאות · ראה עוד »
מח"ל
לוחמי מח"ל במהלך מבצע חורב, 1948 אנדרטת מח"ל רשימת חללי מח"ל במלחמת העצמאות לפי ארץ מוצאם-באנדרטת מח"ל מח"ל (ראשי תיבות: מתנדבי חוץ לארץ) הוא הכינוי הרשמי שניתן ליותר מ-3,000 מתנדבים, מארצות המערב ברובם, כמעט כולם יהודים, שהגיעו לארץ ישראל במלחמת העצמאות על מנת לעזור לצה"ל המתגבש, במאבק להקמת מדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: שער הגיא ומח"ל · ראה עוד »
מחלף שער הגיא
מחלף שער הגיא הוא מחלף המחבר את כביש 1 וכביש 38, ונמצא צפונית לבית שמש.
חָדָשׁ!!: שער הגיא ומחלף שער הגיא · ראה עוד »
מחלקת הל"ה
מחלקת הל"ה (נקראת גם שיירת הל"ה או בפשטות הל"ה; כונתה מחלקת ההר על ידי חיים גורי, בשירו "הנה מוטלות גופותינו"), הייתה מחלקה מקובצת של 40 לוחמים.
חָדָשׁ!!: שער הגיא ומחלקת הל"ה · ראה עוד »
מבצע מכבי
שלט בשמורת המסרק אודות משלט 17 וכיבושו במבצע מכבי משלט 16 ב"שלוחת שיירות" מעל שער הגיא משלט 10 ב"שלוחת משלטים", המערבי ביותר. עליו נערכו התקפות כבדות של צבא ההצלה במבצע מכבי מבצע מכבי במלחמת העצמאות נערך על ידי ארגון ההגנה בתאריכים 8 במאי 1948 - 18 במאי 1948, במטרה לפתוח את הדרך מן השפלה לירושלים.
חָדָשׁ!!: שער הגיא ומבצע מכבי · ראה עוד »
מבצע נחשון
מבצע נחשון היה מבצע של ההגנה במלחמת העצמאות, שהחל בליל 6-5 באפריל 1948 והסתיים ב-15 באפריל.
חָדָשׁ!!: שער הגיא ומבצע נחשון · ראה עוד »
מבצע בן נון א'
סיפור קרב מבצע בן נון א' באנדרטת חטיבת אלכסנדרוני בלטרון מבצע בן נון א' היה הראשון בסדרה של מתקפות ישראליות כושלות על מתחם לטרון, שהוחזק על ידי צבא עבר הירדן, במסגרת החזית הירדנית במלחמת העצמאות.
חָדָשׁ!!: שער הגיא ומבצע בן נון א' · ראה עוד »
מבצע בן נון ב'
מבצע בן נון ב' היה אחד ממבצעי צה"ל במלחמת העצמאות.
חָדָשׁ!!: שער הגיא ומבצע בן נון ב' · ראה עוד »
מבצע יבוסי
מפת מבצע יבוסי שלט הסבר על קרב קטמון ברחוב הפלמ"ח בירושלים מבצע יבוסי היה אחד ממבצעי ההגנה במלחמת העצמאות.
חָדָשׁ!!: שער הגיא ומבצע יבוסי · ראה עוד »
מבצע יורם
שלט הסבר על הקרב בפארק קנדה יגאל אלון מפקד המבצע משלט י"ד כיום בפארק קנדה שלט זיכרון לחללי הגדוד החמישי בקרב מבצע יורם היה הניסיון השלישי של ישראל לכבוש את לטרון במלחמת העצמאות, ובכך לנסות ולפתוח את הדרך לירושלים (ראו רקע בקרבות לטרון).
חָדָשׁ!!: שער הגיא ומבצע יורם · ראה עוד »
מבצעי צה"ל במלחמת העצמאות
הטבלה הבאה מסכמת את מבצעי היישוב העברי במלחמת העצמאות לפי סדר כרונולוגי.
חָדָשׁ!!: שער הגיא ומבצעי צה"ל במלחמת העצמאות · ראה עוד »
מבוא חורון
שלט הכניסה נחל יתלה נשפך ומגיע למבוא חורון מְבוֹא חוֹרוֹן היא התנחלות שחלקה מושב שיתופי וחלקה יישוב קהילתי, הנמצא בצפון עמק איילון על גבול השפלה והרי ירושלים, ממזרח למחלף לטרון.
חָדָשׁ!!: שער הגיא ומבוא חורון · ראה עוד »
מורה דרך בארץ ישראל וסוריה
מורה דרך בארץ ישראל וסוריה הוא ספר משנת 1890 מאת אברהם משה לונץ, שנועד להיות מעין מדריך "בדקר" (Baedeker) בידי הקורא העברי.
חָדָשׁ!!: שער הגיא ומורה דרך בארץ ישראל וסוריה · ראה עוד »
מכונה לכריית מנהרות
דגם של מכונה לכריית מנהרות שפעלה בבניית מנהרת בסיס הגוטהארד סגמנטים מבטון מזוין ששימשו את פרויקט הרכבת התחתית של פראג, תחנת ולסלאוון, קטע A. חתך בלהב דיסק חיתוך מקרביד הטונגסטן של חברת "הרנקנכט" מכונה לכריית מנהרות (Tunnel Boring Machine - TBM) או מכונת מנהור היא ציוד מכני הנדסי המשמש לחפירת מנהרות בשיטת מנהור מתועש, בעלות חתך עגול, למגוון רחב של סוגי אדמה או סלע.
חָדָשׁ!!: שער הגיא ומכונה לכריית מנהרות · ראה עוד »
מיכאל קארה
ציור של מיכאל קארה ששכן בתוך מבנה האנדרטה לחללי נשר במערכות ישראל, עד שנהרס במסגרת שיפוץ המבנה ב-2013 בול בעיצובו לרגל יום העצמאות השני, 1950 מיכאל קָארָה (נכתב גם: קארא, קרא; Michael Kara; 3 בספטמבר 1887 – 13 בפברואר 1964) היה פסל, צייר ומעצב גרפי יהודי שפעל בהונגריה, ברומניה, ביוגוסלביה, באיטליה ובישראל.
חָדָשׁ!!: שער הגיא ומיכאל קארה · ראה עוד »
מיכאל הלפרן
מיכאל הלפרן (1860 – 3 בדצמבר 1919 (י"א בכסלו תר"ף)) היה מחנך ופעיל ציוני, איש העלייה הראשונה, ממייסדי מפלגת "פועלי ציון", יזם של ארגוני הגנה יהודית בארץ ישראל ובמזרח אירופה, יזם תעשייה והתיישבות ותועמלן השפה העברית.
חָדָשׁ!!: שער הגיא ומיכאל הלפרן · ראה עוד »
מיכה פרי
מיכה פֶּרי (13 בדצמבר 1923, ה' בטבת תרפ"ד – 11 ביוני 1998, י"ז בסיוון תשנ"ח) היה מלוחמי ההגנה והפלי"ם, וממפקדי הפלמ"ח בחטיבת הראל ובחטיבת הנגב במהלך מלחמת העצמאות.
חָדָשׁ!!: שער הגיא ומיכה פרי · ראה עוד »
אמיל אל-ע'ורי
אמיל אל-ע'ורי (בערבית: إميل الغوري; תעתיק רווח בעברית: אמיל גורי; 1907–1984) היה ערבי-פלסטיני נוצרי (יווני-אורתודכסי), מזכיר הוועד הערבי העליון, גוף ההנהגה הרשמי של ערביי ארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי, וכמו כן גם המזכיר הכללי של המפלגה הערבית הפלסטינית, מפלגתם של משפחת חוסייני ומקורביהם.
חָדָשׁ!!: שער הגיא ואמיל אל-ע'ורי · ראה עוד »
אנדרטאות מלחמת העצמאות בישראל
משוריינים בשער הגיא – מאנדרטאות מלחמת העצמאות המוכרות ביותר ברחבי מדינת ישראל פזורות כמאתיים וחמישים אנדרטאות למלחמת העצמאות ולנופליה.
חָדָשׁ!!: שער הגיא ואנדרטאות מלחמת העצמאות בישראל · ראה עוד »
אנדרטת פורצי הדרך לירושלים
אנדרטת פורצי הדרך לירושלים היא אנדרטה לפורצי הדרך לירושלים במלחמת העצמאות.
חָדָשׁ!!: שער הגיא ואנדרטת פורצי הדרך לירושלים · ראה עוד »
אסף גור
אסף גוּר (גְרָזוֹבְסקי) (Asaph Goor; י"ט בתשרי תרנ"ה, 19 באוקטובר 1894 – מרץ 1982) היה אגרונום ישראלי, מומחה לגידול עצי פרי ומטעים, שהיה מופקד על ענף המטעים בארץ מ-1929 ועד 1963 (כפקיד הראשי למטעים במחלקת החקלאות של ממשלת המנדט, ולאחר קום המדינה מנהל אגף המטעים במשרד החקלאות).
חָדָשׁ!!: שער הגיא ואסף גור · ראה עוד »
אספקת המים לירושלים
נקבת השילוח בשנת 1900 נקבת השילוח בשנת 2002 אספקת המים לירושלים היוותה אתגר מורכב מאז היווסדה של העיר.
חָדָשׁ!!: שער הגיא ואספקת המים לירושלים · ראה עוד »
אריה אקשטיין
פורטרט עצמי בשחור לבן מחנה הריכוז אריה ״לוליק״ אקשטיין (נקרא בילדותו אברום לייב; 1929 או 1930, וילנה - 3 ביולי 2015, ראש פינה) היה צייר וסופר ישראלי.
חָדָשׁ!!: שער הגיא ואריה אקשטיין · ראה עוד »
אתר ההנצחה לגדוד החמישי של פלמ"ח-הראל
אתר ההנצחה לגדוד החמישי של פלמ"ח-הראל הוא מתחם זיכרון, המוקדש ללחימת הגדוד החמישי של הפלמ"ח במלחמת העצמאות במסגרת חטיבת הראל.
חָדָשׁ!!: שער הגיא ואתר ההנצחה לגדוד החמישי של פלמ"ח-הראל · ראה עוד »
אלידע בר-שאול
אלידע בר-שאול (נולד בה'תשל"ב) הוא איש ידיעת הארץ, מורה דרך ומחבר ספרי עיון היסטוריים.
חָדָשׁ!!: שער הגיא ואלידע בר-שאול · ראה עוד »
אזור
שלט באחת הכניסות לאזור אָזוֹר היא מועצה מקומית במחוז תל אביב בישראל, ליד כביש 44.
חָדָשׁ!!: שער הגיא ואזור · ראה עוד »
אחים לנשק (תנועת מחאה)
שלט של "אחים לנשק" על בית בהרצליה אחים לנשק הוא ארגון מחאה והתנדבות ישראלי שנוסד על ידי אנשי מילואים כחלק מהמחאה נגד הרפורמה המשפטית.
חָדָשׁ!!: שער הגיא ואחים לנשק (תנועת מחאה) · ראה עוד »
אבן מיל
אבן מיל משנות שלטונו של דומיטיאנוס, הוצבה במקור בשנת 83, התגלתה מדרום לאכזיב על כביש אנטיוכיה-עכו; תרגום הכתובת:ש"אימפרטור קיסר דומיטיאנוס, בנו של אספסיאנוס האלוהי, אוגוסטוס, פונטיפקס מקסימוס, בעל הסמכות הטריבונית, אימפרטור:בשלישית, אבי המולדת, קונסול בתשיעית, שחרר ממיסים הוקם על ידי קווינטוס רופוס קליאון, טריבון ופרופקטור של העם הרומאי, המייל ה-204" שרידי אבן המיל המוזהבת בפורום רומאנום הק"מ ה-13 בדרך בית גוברין - חברון ליד דורא ירושלים במפת מידבא - העמוד בצד שמאל באמצע אבן מיל בוויילס אבני מיל (לטינית: Milliarium) הן אבנים לסימון מרחקים אשר הונחו לאורך הדרכים של האימפריה הרומית.
חָדָשׁ!!: שער הגיא ואבן מיל · ראה עוד »
אבראהים פאשא
איבראהים מחמד עלי באשא, ציור של צ׳רלס פיליפ לריווייר. אִבּראהים מחמד עלי פאשא (בערבית: إبراهيممحمد علي باشا; תעתיק מדויק: אבראהים מחמד עלי באשא; 1789–1848) היה קצין מצרי שנלחם בהצלחה נגד האימפריה העות'מאנית והשתלט על סוריה ועל ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: שער הגיא ואבראהים פאשא · ראה עוד »
אברהם לבנת
אברהם ("בּוֹנְדִי") לִבְנָת (1924, צ'כוסלובקיה – 13 ביוני 2017) היה איש עסקים ישראלי, מייסדה של קבוצת "תעבורה" ומנהלהּ.
חָדָשׁ!!: שער הגיא ואברהם לבנת · ראה עוד »
אברהם חיים נאה
בתקופת חייו בירושלים רבי אברהם חיים נאה (י"ג באייר ה'תר"ן – כ' בתמוז ה'תשי"ד, 3 במאי 1890 - 21 ביולי 1954) (מכונה "הגרא"ח נאה" ו"בעל השיעורים") היה רב, דיין, בעל שיטה הלכתית חשובה ויסודית בנוגע למידות ושיעורי תורה ומחשובי רבני חב"ד.
חָדָשׁ!!: שער הגיא ואברהם חיים נאה · ראה עוד »
אגד
"אגד חברה לתחבורה בע"מ" (לשעבר: "אגד אגודה שיתופית לתחבורה בישראל בע"מ") המוכרת בשמה "אגד" היא חברה המפעילה תחבורה ציבורית בישראל, בייחוד אוטובוסים.
חָדָשׁ!!: שער הגיא ואגד · ראה עוד »
אור וירושלים
אור וירושלים הוא שיר שכתב והלחין יוסף שריג, ובוצע במקור על ידי להקת הגבעטרון.
חָדָשׁ!!: שער הגיא ואור וירושלים · ראה עוד »
אורי בידץ
אורי בידץ (נולד ב-20 בפברואר 1927) הוא אלוף-משנה לשעבר בצה"ל.
חָדָשׁ!!: שער הגיא ואורי בידץ · ראה עוד »
איקורו טשימה
איקורו טשימה, מייסד המקויה יער מקויה בגליל התחתון, ישראל, לזכרו של איקורו טשימה אברהם איקורו טשימה (ביפנית: 手島郁郎, 1910 – 25 בדצמבר 1973) היה איש דת נוצרי יפני, מייסד דת המקויה אוהדת ישראל.
חָדָשׁ!!: שער הגיא ואיקורו טשימה · ראה עוד »
אית"ן
קבר חייל אלמוני בבית הקברות נחלת יצחק אית"ן (ראשי תיבות של "איתור נעדרים") הוא מערך איתור נעדרים בצה"ל.
חָדָשׁ!!: שער הגיא ואית"ן · ראה עוד »
נעדרי מלחמת העצמאות
שמות נעדרי מלחמת העצמאות בגן הנעדרים בבית הקברות הצבאי בהר הרצל מספרם של נעדרי מלחמת העצמאות עמד בתום המלחמה על מאות רבות של חיילי צה"ל ואנשי היישוב.
חָדָשׁ!!: שער הגיא ונעדרי מלחמת העצמאות · ראה עוד »
נקבת השילוח
המחשה טופוגרפית של עיר דוד וסביבתה בימי חזקיהו הנקבה בשנת 1900 נִקְבַּת הַשִּׁלֹחַ, הידועה גם כנִקְבַּת חזקיהו, היא מנהרה בירושלים, שדרכה הועברו מי מעיין הגיחון תחת בתי עיר דוד ממזרח למערב, לאורך יותר מחצי קילומטר.
חָדָשׁ!!: שער הגיא ונקבת השילוח · ראה עוד »
נחל אילן
נחל אילן הוא נחל אכזב בפרוזדור ירושלים.
חָדָשׁ!!: שער הגיא ונחל אילן · ראה עוד »
נחל איילון
נחל איילון דרומית מערבית לנמל התעופה בן-גוריון (מימין למטה) נחל איילון זורם בשטח פארק אריאל שרון במבואות תל אביב 1.
חָדָשׁ!!: שער הגיא ונחל איילון · ראה עוד »
נחל נחשון
נחל נחשון (בערבית: وادي علي; בתעתוק לעברית: ואדי עלי) הוא נחל אכזב (זורם בחורף ובאביב) המהווה חלק משמורת הטבע "נחל מאיר ונחל נחשון" הממוקמת מזרחית לנווה שלום.
חָדָשׁ!!: שער הגיא ונחל נחשון · ראה עוד »
נחל הירקון
ספיקה חודשית ממוצעת בשנים 1969–1975 (מ"ק לשנייה) ספיקה שנתית ממוצעת בשנים 1969–1975 (מ"ק לשנייה) מקורות הירקון ליד ראש העין נופרים מפל קטן בירקון נחל הירקון, ליד רמת גן שילוט של שביל ישראל בנחל הירקון הירקון מתחת לגשר מבצע קדש בדרך ששת הימים בבני ברק, סמוך לאתר עשר טחנות הירקון בעשר טחנות שבע טחנות נחל הירקון חוצה את תל אביב, מבט אווירי מצפון שיט בירקון נַחַל הַיַּרְקוֹן (בערבית: נהר אלעוג׳א نهر العوجا (הפתלתל)) הוא הנחל בעל הספיקה הגבוהה מבין נחלי חוף הים התיכון של ארץ ישראל והשני בספיקתו בארץ ישראל לאחר הירדן.
חָדָשׁ!!: שער הגיא ונחל הירקון · ראה עוד »
נחל כפירה
נחל כפירה הוא אחד מיובליו של נחל איילון.
חָדָשׁ!!: שער הגיא ונחל כפירה · ראה עוד »
נחל כרמילה
נחל כרמילה הוא נחל הזורם בהרי ירושלים.
חָדָשׁ!!: שער הגיא ונחל כרמילה · ראה עוד »
נחום כרמלי
נחום כרמלי (הלל קרימולובסקי) (10 בינואר 1918 – 22 במאי 2013, י"ג סיוון תשע"ג) היה צייר ישראלי, חבר קיבוץ חולתה, מפעילי עלייה ב', מלוחמי הפלמ"ח, ההגנה וצה"ל.
חָדָשׁ!!: שער הגיא ונחום כרמלי · ראה עוד »
סאריס
סאריס (ערבית: ساريس) היה כפר ערבי בהרי ירושלים, כ-10 קילומטרים מערבית לירושלים, באזור שוכנים כיום מושב שורש והיישוב הכפרי שואבה, בגובה 656 מטר מעל פני הים.
חָדָשׁ!!: שער הגיא וסאריס · ראה עוד »
סופיה פוזננסקה
סופיה (זושה) פוזננסקה (בפולנית: Zosia Poznańska; לעיתים נכתב שמה פוזננסקי, (בפולנית פוזננסקי הוא שם משפחה גברי) 8 ביוני 1906 – 28 בספטמבר 1942) הייתה חברת "השומר הצעיר" ולאחר מכן המפלגה הקומוניסטית, צפנית ברשת הביון "התזמורת האדומה" במלחמת העולם השנייה.
חָדָשׁ!!: שער הגיא וסופיה פוזננסקה · ראה עוד »
עוזי נרקיס
לוחית זיכרון לעוזי נרקיס בשלוחת משלטים מעל כביש 1 לירושלים עוזי נרקיס (משמאל) ונחום שריג במבצע חורב, 12/1948 עוזי נרקיס, 1948 עוזי נרקיס (במרכז) לפני היציאה למבצע עובדה. משמאל, שעון על הג'יפ, נחום שריג, מרץ 1949 עוזי נרקיס (6 בינואר 1925 – 17 בדצמבר 1997) היה מפקד פיקוד המרכז של צה"ל במלחמת ששת הימים ומייסד המכללה לביטחון לאומי.
חָדָשׁ!!: שער הגיא ועוזי נרקיס · ראה עוד »
פארק יצחק רבין
תצפית משלוחת השיירות על כביש שער הגיא באזור קבר האימאם עלי דרך בורמה בפארק יצחק רבין החאן בשער הגיא (2008) שלט הדרכה אודות הפארק, בסמוך לאנדרטת המח"ל פארק יצחק רבין הוא פארק מיוער המשתרע על פני שטח בן כ-15,000 דונם.
חָדָשׁ!!: שער הגיא ופארק יצחק רבין · ראה עוד »
פסטיבל הזמר והפזמון 1974
פסטיבל הזמר והפזמון 1974 הייתה תחרות שירים ששודרה בקול ישראל ובערוץ הראשון ב-25 באפריל.
חָדָשׁ!!: שער הגיא ופסטיבל הזמר והפזמון 1974 · ראה עוד »
פרוזדור ירושלים
פרוזדור ירושלים הוא השטח המחבר בין השפלה לירושלים ונמצא בגבולות הקו הירוק.
חָדָשׁ!!: שער הגיא ופרוזדור ירושלים · ראה עוד »
פלוגת הטנקים הסודית בירושלים
טנקי סופר שרמן של פלוגת הטנקים הסודית בירושלים במהלך מלחמת ששת הימים פלוגת הטנקים הסודית בירושלים היא פלוגת טנקים שהוחזקה בירושלים בשנות ה-50 וה-60 בניגוד להסכמי שביתת הנשק בין ישראל לירדן שנחתמו לאחר מלחמת העצמאות.
חָדָשׁ!!: שער הגיא ופלוגת הטנקים הסודית בירושלים · ראה עוד »
פונדק
פונדק ברומניה מהמאה ה-19 פונדק הוא מבנה שבו יכולים עוברי דרכים ומטיילים לקבל מקום לינה ולצרוך מזון ומשקה.
חָדָשׁ!!: שער הגיא ופונדק · ראה עוד »
פיטר יעקב מלץ
פיטר יעקב מלץ (נולד ב-26 ביוני 1973) הוא אמן ישראלי יליד אנגליה.
חָדָשׁ!!: שער הגיא ופיטר יעקב מלץ · ראה עוד »
צפורה נריה
צפורה נריה (11 באוקטובר 1927 – 10 באפריל 2017) הייתה לוחמת בפלמ"ח וממלווי השיירות לירושלים בגדוד החמישי של חטיבת הראל במלחמת העצמאות, מן המפקדות הראשונות בנח"ל, קצינת ח"ן בדרגת סא"ל בצה"ל.
חָדָשׁ!!: שער הגיא וצפורה נריה · ראה עוד »
קנת בילבי
איור של קנת בילבי מתוך מעריב, אייר דדו, 1948 קנת בילבי (באנגלית: Kenneth W. Bilby; 7 באוקטובר 1918 – 1 באוגוסט 1997) היה עיתונאי אמריקאי שסיקר את מלחמת העצמאות ונתן את השם "דרך בורמה" לדרך העפר שהובקעה במהלך מלחמת העצמאות כדרך עוקפת לירושלים בזמן שהכביש הראשי מתל אביב לירושלים נחסם על ידי הלגיון הערבי הירדני בלטרון ובשער הגיא.
חָדָשׁ!!: שער הגיא וקנת בילבי · ראה עוד »
קרבות לטרון
קרבות לטרון היו סדרה של חמישה ניסיונות כושלים של כוחות צבא ישראליים, לכבוש את מתחם לטרון, שהוחזק על ידי כוחות צבא עבר הירדן, בין 25 במאי ל-18 ביולי 1948, במסגרת החזית הירדנית במלחמת העצמאות. אזור לטרון היה תא השטח היחיד לאורך כביש יפו-ירושלים - הכביש הראשי שחיבר את ירושלים העברית עם שפלת החוף - שנותר בשליטה ערבית, ולא ניתן היה לעקפו, באמצע מאי 1948, ומכאן נגזרה חשיבותו האסטרטגית. החל מ-17 במאי החלו כוחות הלגיון הערבי לתפוס את הרכס בין לטרון לשער הגיא, ששלט מצפון על הכביש לירושלים, והקימו שם מתחם הגנה מבוצר, שנועד למנוע העברת אספקה לירושלים העברית, ולאלץ אותה להיכנע. ההנהגה הישראלית ייחסה חשיבות עליונה לפריצת המצור הירדני על ירושלים, ולכן הורתה לפיקוד צה"ל לתקוף שוב ושוב את מתחם לטרון. בתקופה שבין פלישת הצבאות הערביים לשטח א"י (15 במאי) לכניסת ההפוגה השנייה ערכו הכוחות הישראלים חמש התקפות על מתחם לטרון, אך כולן נכשלו במחיר אבדות כבדות. פריצת דרך בורמה, שעקפה את חסימת הלגיון על הדרך לירושלים, הקטינה את החשיבות של כיבוש מתחם לטרון, ואזור לטרון נותר תחת שליטה ירדנית עד פרוץ מלחמת ששת הימים ב-1967.
חָדָשׁ!!: שער הגיא וקרבות לטרון · ראה עוד »
קברי אחים בהר הרצל
קבר המוני לחללי הקרב על ג'נין במלחמת העצמאות ב-1948 קבר אחים המוני לחללי הקרב על גוש עציון קבר אחים ומצבה לזכר הנעדרים בחצי האי סיני במלחמת יום הכיפורים קברי אחים בהר הרצל הם קברים או חלקות קבורה מיוחדות, בבית הקברות הצבאי בהר הרצל, שבהם נטמנים חללי מערכות ישראל, אשר היה קושי בזיהוי גופתם.
חָדָשׁ!!: שער הגיא וקברי אחים בהר הרצל · ראה עוד »
קבוצת מנרב
קבוצת מנרב בע"מ, המוכרת בשם המקוצר "מנרב", היא חברה ישראלית הפועלת בתחומי ביצוע עבודות הנדסה, קבלנות לבנייה ותשתיות במגזר הציבורי, העסקי והפרטי, ייזום פרויקטי מגורים, זכיינות בשיטת PPP, פרויקטים ושירות בתחומי האלקטרו מכניקה והשכרה וניהול נכסים מניבים.
חָדָשׁ!!: שער הגיא וקבוצת מנרב · ראה עוד »
קו השילוח
קו השילוח (או מפעל השילוח) הוא שמה של מערכת אספקת מים שנבנתה בימי מלחמת העצמאות על מנת לשבור את המצור על ירושלים הנצורה.
חָדָשׁ!!: שער הגיא וקו השילוח · ראה עוד »
רות שועלי
רות שועלי (נולדה: 16 בינואר 1988) היא זמרת-יוצרת, מלחינה ואשת חינוך ישראלית.
חָדָשׁ!!: שער הגיא ורות שועלי · ראה עוד »
רוגיין
לוגו איגוד הרוגיין העולמי רוגיין (באנגלית: Rogaine) או מרתון הרים הוא ספורט אתגרי שמבוסס על ניווט ספורטיבי מסוג סקור שמתקיים על פני שטחים נרחבים ולאורך שעות רבות.
חָדָשׁ!!: שער הגיא ורוגיין · ראה עוד »
רכס שיירות
דרך בורמה, ליד היישוב בית מאיר דרך בורמה דרך בורמה ברכס שיירות רכס שיירות הוא רכס הרים בהרי ירושלים מדרום לכביש 1 ששולט בעין על הקטע המחבר בין שער הגיא למחלף שורש.
חָדָשׁ!!: שער הגיא ורכס שיירות · ראה עוד »
רכב קרבי משוריין
דחפור די-9 משוריין (ציוד מכני הנדסי), משגר רקטות M-270 MLRS מנתץ (ארטילריה מתנייעת), מרכבה סימן 4מ (טנק). טנק מרכבה סימן 3ד קס"ג - דוגמה לרכב קרבי משוריין רכב קרבי משוריין (בראשי התיבות: רֶקֶ"ם) הוא רכב בעל מיגון ושריון לכלי רכב שמשמש ללחימה או לתמיכת לחימה.
חָדָשׁ!!: שער הגיא ורכב קרבי משוריין · ראה עוד »
שמעון רוקח
שמעון רוקח בשנות ה-20 קברם של רוקח ואשתו בבית הקברות טרומפלדור שמעון רוקח (כ"ג בסיוון תרכ"ג, 10 ביוני 1863 – י"ב בשבט תרפ"ב, 10 בפברואר 1922; כונה גם השיח' או הש"ר, על פי ראשי תיבות שמו) היה ממייסדי נווה צדק, משכונותיה הראשונות של תל אביב, כתב "הצבי" ופעיל ציבור בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: שער הגיא ושמעון רוקח · ראה עוד »
שלמה נאה
שלמה נאה (נולד בכ"א בתשרי תשט"ו, 18 באוקטובר 1954) הוא פרופסור מן המניין בחוגים לתלמוד ולמחשבת ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים.
חָדָשׁ!!: שער הגיא ושלמה נאה · ראה עוד »
שביל גולני
ממוזער שביל גולני הוא שביל טיולים ארצי ורצוף מאילת ועד החרמון.
חָדָשׁ!!: שער הגיא ושביל גולני · ראה עוד »
שורש (מושב)
שורש (שֹׁרֶש) הוא מושב שיתופי בהר יהודה, הנמצא כ-5 ק"מ מזרחית לשער הגיא וכ-11 קילומטרים ממערב לירושלים.
חָדָשׁ!!: שער הגיא ושורש (מושב) · ראה עוד »
שיינדל גרין
שיינדל גרין (נולדה כשינדל פרידמן; 1857 - 7 בפברואר 1898) הייתה רעייתו של אביגדור גרין ואמו של דוד בן-גוריון.
חָדָשׁ!!: שער הגיא ושיינדל גרין · ראה עוד »
שיירת נבי דניאל
הבית בו התבצרו אנשי שיירת נבי דניאל. הבית נהרס ב-1996. הבית בו התבצרו אנשי שיירת נבי דניאל (צילום: בוריס כרמי, 1967) שיירת נבי דניאל הייתה שיירה גדולה שיצאה בט"ז באדר ב', 27 במרץ 1948, מירושלים לעזרת גוש עציון הנצור, במטרה להעביר אספקה.
חָדָשׁ!!: שער הגיא ושיירת נבי דניאל · ראה עוד »
תצורת שורק
סלעים מתצורת שורק מהתערוכה באולם הכניסה של המכון למדעי כדור הארץ סלעי תצורת כסלון בנחל חלילים תצורת שורק (Kus - במפות הגאולוגיות) היא תצורה גאולוגית בחבורת יהודה.
חָדָשׁ!!: שער הגיא ותצורת שורק · ראה עוד »
תל אפק (אנטיפטריס)
גן לאומי ירקון, ספטמבר 2016האגם הגדול בתל אפק תֵּל אֲפֵק הוא אתר ארכאולוגי השוכן סמוך למקורות נחל הירקון, ממזרח לפתח תקווה וממערב לראש העין, ובתחומי הגן הלאומי ירקון (שנקרא גם "פארק אפק", על שם אתר זה).
חָדָשׁ!!: שער הגיא ותל אפק (אנטיפטריס) · ראה עוד »
תחבורה בירושלים
התחבורה בירושלים מורכבת במיוחד בשל הטופוגרפיה ההררית של העיר, צפיפות הבנייה בחלקים הישנים של העיר וכמות האוכלוסייה הרבה.
חָדָשׁ!!: שער הגיא ותחבורה בירושלים · ראה עוד »
לטרון
משטרת לטרון. נבנתה בסגנון מצודות טגארט ומהווה כיום חלק מאתר יד לשריון יד זיכרון לזכר בני חטיבת אלכסנדרוני מנזר השתקנים בלטרון המכ"ם בלטרון המקיים מעקב אחרי נדידת הציפורים ברדיוס של 50 ק"מ שרידי הכנסיות באמאוס ניקופוליס לטרון הוא רכס בעמק איילון, במרחק של כ-15 קילומטר מערבית לעיר ירושלים.
חָדָשׁ!!: שער הגיא ולטרון · ראה עוד »
ט"ו בשבט (מועד)
עץ שקד (השקדייה) מסמלת את בוא החג שדרות קרן קיימת לישראל בתל אביב (כיום שדרות בן-גוריון) בט"ו בשבט תרצ"ו (1936) מי שהציע את רעיון התהלוכה היה מורה הגימנסיה העברית נפתלי הרץ טור-סיני: מוזכר על ידי יצחק יעקבי בפרק שכתב "עבודתי בגימנסיה" כחלק מן הספר אותו ערך ח. מרחביה, "הגמנסיה העברית בירושלים - ספר היובל: תרס"ט - תשי"ט", ירושלים תשכ"ב, עמ' 29 ט"וּ בשבט, חמישה-עשר בשבט, ראש השנה לאילנות או ראש השנה לאילן (בלשון המשנה) הוא מועד בלוח העברי המצוין ביום ט"ו בחודש שבט, תקופה שבה כבר ירדו רוב גשמי השנה, והפירות שחונטים מכאן ואילך גדלים בעיקר מכוח גשמי השנה.
חָדָשׁ!!: שער הגיא וט"ו בשבט (מועד) · ראה עוד »
ח"י רקפות
"ח"י רקפות" היא שמה של סדרה בת 18 ציורים מאת האמן הישראלי משה גרשוני.
חָדָשׁ!!: שער הגיא וח"י רקפות · ראה עוד »
חאן (מבנה)
תרשים של חאן אופייני חאן אל-עומדאן בעכו "חאן אורחה" הנטוש, בסמוך לגבעת אורחה שברמת הגולן שרידי החאן בשער הגיא ח'אן או חאן (ברבים: ח'אנים או חאנות; ערבית: خان; פרסית: کاروانسرا; טורקית: Kervansaray) הוא אכסניה לשיירות סוחרים, שבה יכולות השיירות הנוסעות בדרכים לעצור למנוחת לילה מבלי לחשוש משודדי הדרכים.
חָדָשׁ!!: שער הגיא וחאן (מבנה) · ראה עוד »
חאן שער הגיא
אתר לאומי חאן שער הגיא (מכונה גם בָּאב אל-וָאד) הוא אתר זיכרון לאומי בשער הגיא המנציח את מבקיעי הדרך אל ירושלים הנצורה במלחמת העצמאות.
חָדָשׁ!!: שער הגיא וחאן שער הגיא · ראה עוד »
חטיבת גבעתי (תש"ח)
ג'יפ של חטיבת גבעתי במצעד צה"ל בתל אביב. חייל מחזיק את סמל גבעתי חטיבת גבעתי (חטיבה 5) הייתה חטיבת חי"ש מובחרת שהוקמה בתל אביב, על בסיס חי"ש פרברים (נוער עובד), פלוגות ה"נחשונים" (משוחררי הצבא הבריטי) ועולים חדשים.
חָדָשׁ!!: שער הגיא וחטיבת גבעתי (תש"ח) · ראה עוד »
חטיבת הראל
חטיבת הראל (חטיבה 10, חטיבה 164, חטיבה 786, חטיבה 395 ושוב חטיבה 10) היא חטיבת שריון השייכת לעוצבת סיני.
חָדָשׁ!!: שער הגיא וחטיבת הראל · ראה עוד »
חטיבת ירושלים במלחמת ששת הימים
הלחימה בחזית הירדנית חטיבת ירושלים על שלל יחידותיה (שמונה גדודים, יחידות של סיור, טנקים, הנדסה ועוד) הייתה הציר המרכזי בהגנת ירושלים בפתיחת המלחמה.
חָדָשׁ!!: שער הגיא וחטיבת ירושלים במלחמת ששת הימים · ראה עוד »
חורש לזכר עולים מצפון אמריקה שנפלו במערכות ישראל
החורש לזכר עולים מצפון אמריקה שנפלו במערכות ישראל והאנדרטה שלצידו מוקדשים לזכרם של עולים מארצות הברית ומקנדה ובני משפחותיהם ותיירים מארצות אלו, שנפלו במהלך שירותם בצה"ל או בפעולות איבה.
חָדָשׁ!!: שער הגיא וחורש לזכר עולים מצפון אמריקה שנפלו במערכות ישראל · ראה עוד »
חולון
מזרקה בקאנטרי חולון תיאטרון חולון ויד לבנים בחולון בשדרות קוגל חוֹלוֹן היא עיר במחוז תל אביב בישראל, במישור החוף הדרומי.
חָדָשׁ!!: שער הגיא וחולון · ראה עוד »
חוות שער הגיא
חוות שער הגיא הייתה מקום יישוב בלתי-רשמי (חוות בודדים) מזרחית לשער הגיא שהוקם בתקופת המנדט הבריטי (כיום על דרך מתל אביב לירושלים) אשר שימש לגידול כלבים מגזעי כלב כנעני וקולי.
חָדָשׁ!!: שער הגיא וחוות שער הגיא · ראה עוד »
חוות הלימוד
חוות הלימוד היא משק חקלאי-חינוכי שהקימה רחל ינאית בן-צבי בירושלים.
חָדָשׁ!!: שער הגיא וחוות הלימוד · ראה עוד »
חי"ש
שנות ה-40; עיצוב: איתמר דוד החי"ש, חיל השדה של ארגון ההגנה בשנים 1939–1948, היה ארגון צבאי חשאי (כלומר נסתר משלטונות המנדט הבריטי), שהורכב ממתנדבים בעלי כושר קרבי בגילאים 18–26.
חָדָשׁ!!: שער הגיא וחי"ש · ראה עוד »
באב אל ואד
#הפניה שער הגיא.
חָדָשׁ!!: שער הגיא ובאב אל ואד · ראה עוד »
באב אל-ואד
#הפניה שער הגיא.
חָדָשׁ!!: שער הגיא ובאב אל-ואד · ראה עוד »
באב אל-וואד
#הפניה שער הגיא.
חָדָשׁ!!: שער הגיא ובאב אל-וואד · ראה עוד »
בנימין סלנט
בנימין ביינוש סלנט מודעה שפרסם בנימין סלנט בעיתון הצפירה, 14 ביוני 1899, לגבי האתרוגים שהוא סוחר בהם קברו של בנימין ביינוש סלנט, בהר הזיתים. לשם אביו צמוד התואר נ"י (נרו יאיר), כיוון שהיה עדיין בחיים בזמן מותו של בנו בנימין ביינוש סלנט (תקצ"ח, סלנט, ליטא – י"ט בתשרי תר"ס, ירושלים) היה סוחר אתרוגים ארצישראלי ומהפעילים למען ההתיישבות היהודית בארץ ישראל במחצית השנייה של המאה ה-19.
חָדָשׁ!!: שער הגיא ובנימין סלנט · ראה עוד »
ברוך ג'מילי
מבנה המשאבות בשער הגיא והכיתוב (מצד שמאל של המבנה, למעלה) כפי שחודש ביום העצמאות תשע"א ברוך ג'מילי (2 בנובמבר 1923 – 29 בדצמבר 2004) היה חייל בחטיבת גבעתי ולוחם בחטיבת הראל של הפלמ"ח במלחמת העצמאות, שנודע בזכות גרפיטי שכתב בזפת, "פלמח ברוך ג'מילי פ"ת 1948 !", על קיר של מבנה שאיבת מים בשער הגיא, שעליו שמר, ובזכות השיר אודותיו, "הבלדה על ברוך ג'מילי".
חָדָשׁ!!: שער הגיא וברוך ג'מילי · ראה עוד »
בית מחסיר
הנצחת כיבוש מוצב המסרק ובית מחסיר בידי חטיבת הראל במלחמת העצמאות מפת בית מחסיר משנת 1880 PEF בית מחסיר (בערבית: بيت محسير) היה כפר ערבי בהרי ירושלים בגבול שפלת יהודה, 2.5 קילומטר דרומית מזרחית לבאב אל ואד (היום "שער הגיא").
חָדָשׁ!!: שער הגיא ובית מחסיר · ראה עוד »
בית סוסין
בית סוסין (בערבית بيت سويسن) היה כפר ערבי בגבול הרי יהודה ושפלת יהודה כ-17 קילומטרים דרומית מזרחית לרמלה וכשלושה קילומטרים דרומית ללטרון, בגובה 310 מטר מעל פני הים.
חָדָשׁ!!: שער הגיא ובית סוסין · ראה עוד »
בית החלוצות (ירושלים)
בית ליגת נשים למען ישראל, 2007 בית החלוצות (קיץ 2012) בית החלוצות (לשעבר בית ליגת נשים למען ישראל) הוא מבנה בשכונת רחביה בירושלים שהוקם כבית חלוצות.
חָדָשׁ!!: שער הגיא ובית החלוצות (ירושלים) · ראה עוד »
בית הדואר האוסטרי
בית הדואר האוסטרי בירושלים בתקופת פעולתו, על-פי ההערכה צולם בין השנים 1898 - 1917 חזית מבנה בית הדואר האוסטרי, מבט מכיוון הקישלה שלט מקורי של בית הדואר, מוסתר חלקית על ידי ארון בתוך המבנה בול שהונפק ב"יום הבול" ב-1966 לכבוד הדואר האוסטרי בישראל בית הדואר האוסטרי (בלשון בני התקופה: "הפוסטה האוסטרית") היה אחד ממספר בתי דואר בינלאומיים שפעלו בירושלים בתקופה העות'מאנית, וסיפק לתושבי העיר את שירות הדואר של האימפריה האוסטרו-הונגרית.
חָדָשׁ!!: שער הגיא ובית הדואר האוסטרי · ראה עוד »
ביתא ישראל
ביתא ישראל (בגעז: ቤተ እስራኤል - "בֵּתֶה אְסרָאֵל"; תרגום: "בית ישראל", כלומר "קהילת ישראל") היא קהילה היסטורית יהודית עם קשרים לתרבות ישראל ועדות יהודיות ומכונה גם יהודי אתיופיה.
חָדָשׁ!!: שער הגיא וביתא ישראל · ראה עוד »
ג'מילי
קטגוריה:שמות משפחה.
חָדָשׁ!!: שער הגיא וג'מילי · ראה עוד »
ג'ון דיפנבייקר
ג'ון ג'ורג' דיפנבייקר (באנגלית: John George Diefenbaker; 18 בספטמבר 1895 - 16 באוגוסט 1979) היה ראש ממשלת קנדה ה-13 וכיהן בין 21 ביוני 1957 עד 22 באפריל 1963.
חָדָשׁ!!: שער הגיא וג'ון דיפנבייקר · ראה עוד »
ג'ורג' המורי
ג'ורג' המורי (בהונגרית: Hámori György; 1918 – 1990) היה מעצב גרפי ישראלי-אוסטרלי ממוצא יהודי-הונגרי.
חָדָשׁ!!: שער הגיא וג'ורג' המורי · ראה עוד »
גן לאומי ירקון
מפת הגן הלאומי צעירים רוחצים בבריכה שנוצרה באחד משיפולי הירקון מבצר אנטיפטרוס בגן בריכת הנופרים במקורות הירקון גן לאומי ירקון הוא גן לאומי המשלב כיום שני אתרים: האחד הוא תל אפק, שהכניסה אליו היא מכביש 483, בין פתח-תקוה לראש העין והשני, מקורות נחל הירקון שהגישה אליו היא מכביש 5 או מכביש 40, דרך הכניסה אל כפר הבפטיסטים.
חָדָשׁ!!: שער הגיא וגן לאומי ירקון · ראה עוד »
גן יפני
גן בסגנון 'נוף יבש' במקדש בודהיסטי בקיוטו, יפן גן סמוך למצודת הירושימה גן בקיוטו, יפן פנסי אבן, אלמנט נפוץ בגנים יפניים סויקינקוצו כפול בטירת איוואסקי, נישין, מחוז איצ'י גנים יפניים (קנג'י: 日本庭園), במסורת של יפן, עשויים להימצא בבתים פרטיים, בפארקים שכונתיים או עירוניים, במקדשים בודהיסטיים או במקדשי שינטו ובנקודות ציון היסטוריות כדוגמת מצודות עתיקות.
חָדָשׁ!!: שער הגיא וגן יפני · ראה עוד »
גדעון ביגר
גדעון בִּיגֶר (נולד ב-30 באפריל 1945) הוא גאוגרף והיסטוריון ישראלי, פרופסור אמריטוס לגאוגרפיה היסטורית ומדינית בחוג לגאוגרפיה וסביבת האדם באוניברסיטת תל אביב.
חָדָשׁ!!: שער הגיא וגדעון ביגר · ראה עוד »
דן בבלי
דן אברהם בבלי (נולד ב-29 באוגוסט 1929) הוא רואה חשבון ועיתונאי ישראלי.
חָדָשׁ!!: שער הגיא ודן בבלי · ראה עוד »
דרך בורמה (ישראל)
שלט במשלט 21 המציג את תוואי הדרך לוחמים מעלים שקי קמח ב"דרך בורמה" בקטע שעדיין לא היה עביר לתנועת משאיות חיל המהנדסים פורץ את דרך בורמה אמבולנס נגרר על ידי טרקטור במעלה דרך בורמה בשנת 1948 שלט המורה על דרך בורמה שיירה בדרך בורמה ("כביש 7") בשנת 1948 רכס שיירות ושמאלה לו קטע מדרך בורמה, ליד היישוב בית מאיר קטע מדרך בורמה (חופף לשביל ישראל) ליד היישוב בית מאיר מראה במשלט 16 משלט 21 על רכס שיירות, מימינו כביש 1, ומשמאלה לו דרך בורמה משלט 21 דמויות תש"ח לצד דרך הגבורה דרך בּוּרְמָה הישרְאלית היא דרך עוקפת ששימשה מַעבר לכוחות צבא ישראלים ואספקה מאזור קיבוץ חולדה לירושלים.
חָדָשׁ!!: שער הגיא ודרך בורמה (ישראל) · ראה עוד »
דרך דיפנבייקר
חורבת עלקת בסמך לדרך דיפנבייקר דרך דיפנבייקר (או דיפנבקר, כפי שמופיע על מספר שלטים בשטח) היא דרך עפר בין שער הגיא לנווה אילן, על הרכס המקביל לתוואי כביש ירושלים-תל אביב, בשטח פארק רבין.
חָדָשׁ!!: שער הגיא ודרך דיפנבייקר · ראה עוד »
דוד בן-גוריון
דָּוִד בֶּן־גּוּרְיוֹן (גְּרין;; 16 באוקטובר 1886, י"ז בתשרי תרמ"ז – 1 בדצמבר 1973, ו' בכסלו תשל"ד) היה מדינאי ישראלי וראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: שער הגיא ודוד בן-גוריון · ראה עוד »
דיר מוחיסין
דיר מוחיסין או דיר מוחיזין (בערבית: دير محيسن; בתעתיק מדויק: דיר מחיסן) היה כפר ערבי בגבול הרי יהודה ושפלת יהודה כ-12 קילומטרים דרומית מזרחית לרמלה וכארבעה קילומטרים מערבית ללטרון, בגובה 150 מטר מעל פני הים.
חָדָשׁ!!: שער הגיא ודיר מוחיסין · ראה עוד »
דיר איוב
דיר איוב היה כפר ערבי בסמוך לשער הגיא, שנחרב במהלך מלחמת העצמאות.
חָדָשׁ!!: שער הגיא ודיר איוב · ראה עוד »
דיליז'נס
דיליז'נסים מחוץ לשער יפו בירושלים. דיליזַ'נְס (מצרפתית: Diligence, שקדנות, התמדה. בערבית: "חנטור" (עגלה) ובעברית: "מהירה") הייתה כרכרת נוסעים ובה מקום לשישה עד עשרה נוסעים שהייתה רתומה לשני סוסים (בעיר, במישור או בדרך טובה) או שלושה (בדרכים בין-עירוניות ובעליות) והיוותה את אמצעי התחבורה הציבורית העיקרי בארץ ישראל בין אמצע המאה ה-19 לראשית המאה ה-20.
חָדָשׁ!!: שער הגיא ודיליז'נס · ראה עוד »
המנהרה
המנהרה הוא רומן מאת א.ב. יהושע שיצא לאור בעברית בשנת 2018 בסדרת "הספריה החדשה" של ספרי סימן קריאה / הוצאת הקיבוץ המאוחד.
חָדָשׁ!!: שער הגיא והמנהרה · ראה עוד »
המערכה על ירושלים במלחמת העצמאות
ערבים מתקיפים את המרכז המסחרי בירושלים, 2 בדצמבר 1947 הרס הרובע היהודי של העיר העתיקה, 1948 מכונית התופת פרופ' מיכאל פקטה, רקטור האוניברסיטה העברית, אוסף מנת מים בעת המצור על ירושלים המערכה על ירושלים, סביבותיה והדרכים המובילות אליה נמשכה לכל אורכה של מלחמת העצמאות, החל משלב א' – מלחמת האזרחים, שפרצה למחרת קבלת ההחלטה באו"ם על תוכנית החלוקה בכ"ט בנובמבר 1947, עבור בשלב ב' - פלישת מדינות ערב לתחומי ארץ ישראל המערבית ובכללם שטחי מדינת ישראל ביום הכרזת עצמאותה וממועד ההפוגה השנייה עת התייצבו גבולות הפסקת האש, שלימים נודעו בשם הקו העירוני, ועד הסכמי שביתת הנשק באפריל 1949, בעצימות נמוכה.
חָדָשׁ!!: שער הגיא והמערכה על ירושלים במלחמת העצמאות · ראה עוד »
המת החי
גוסטב דורה, "חזון העצמות היבשות" המת החי (באנגלית: The undead, The living dead) הוא מוטיב ספרותי המבוסס על האַל-מת במיתולוגיה ובפולקלור העולמיים.
חָדָשׁ!!: שער הגיא והמת החי · ראה עוד »
הפגנות יוצאי אתיופיה
מפגין יוצא אתיופיה נושא את דגל ישראל ודגל אתיופיה בהפגנה בתל אביב (2015) הפגנות יוצאי אתיופיה הן סדרת הפגנות שנערכו בישראל על ידי ישראלים יוצאי אתיופיה ובהמשך גם על ידי צאצאיהם.
חָדָשׁ!!: שער הגיא והפגנות יוצאי אתיופיה · ראה עוד »
הר-טוב
הַר-טוּב הייתה מושבה בגבול השפלה והרי ירושלים, צפונית ובסמוך לבית שמש של ימינו, אשר פונתה במלחמת העצמאות בליל 16 במאי 1948.
חָדָשׁ!!: שער הגיא והר-טוב · ראה עוד »
השרפה בשער הגיא (1995)
השרפה בשער הגיא, המוכרת לעיתים גם כ"שרפת שורש", הייתה שרפת יער שפרצה בבוקר 2 ביולי 1995, סמוך למושב מסילת ציון, וכילתה קרוב ל-20,000 דונם של יער נטוע וחורש טבעי בהרי ירושלים ובפארק רבין.
חָדָשׁ!!: שער הגיא והשרפה בשער הגיא (1995) · ראה עוד »
השיירות לירושלים
שיירת אספקה מהשפלה פורצת את המצור ונכנסת לירושלים, 1948 השיירות לירושלים היו אמצעי התחבורה העיקרי לירושלים הנצורה בחודשים הראשונים של מלחמת העצמאות.
חָדָשׁ!!: שער הגיא והשיירות לירושלים · ראה עוד »
התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים
התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ארכה כארבע מאות שנה, משנת 1517 עד 1917, ומונחים רבים בשפה הטורקית החדשה והערבית, שחלקם שנוצרו או השתמעו בעקבות השלטון העות'מאני, השתרשו מאז בשפה ובתרבות העברית, כמו בתרבות הארצישראלית בכללה.
חָדָשׁ!!: שער הגיא והתקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים · ראה עוד »
התרסקות מטוס הנורסמן (1948)
250px 250px אנדרטה לצוות המטוס בגן הטייסים בגבעת יערים התרסקות מטוס הנורסמן התרחשה ב-10 במאי 1948 כשמטוס חיל האוויר הישראלי, מדגם נורדואין UC-64A נורסמן שמספרו היה NC74134, יצא לפעילות הפצצה וסיוע לכוחות הקרקע בהרי ירושלים והתרסק וששת אנשי הצוות נהרגו.
חָדָשׁ!!: שער הגיא והתרסקות מטוס הנורסמן (1948) · ראה עוד »
הלוויית יצחק רבין
קבר יצחק רבין בחודש שלאחר ההלוויה הלוויית ראש ממשלת ישראל יצחק רבין התקיימה בירושלים ביום שני, 6 בנובמבר 1995, לאחר שנרצח יומיים קודם לכן בתל אביב.
חָדָשׁ!!: שער הגיא והלוויית יצחק רבין · ראה עוד »
הבלדה על ברוך ג'מילי
הבלדה על ברוך ג'מילי הוא שיר מאת שלמה ארצי שכתב וביצע אותו.
חָדָשׁ!!: שער הגיא והבלדה על ברוך ג'מילי · ראה עוד »
הגדוד החמישי של הפלמ"ח
250px 250px 250px הגדוד החמישי של הפלמ"ח (מוכר גם כ"גדוד שער הגיא") הוא גדוד שהקים ארגון הפלמ"ח בשלהי 1947.
חָדָשׁ!!: שער הגיא והגדוד החמישי של הפלמ"ח · ראה עוד »
הדסה למפל
במחנה המעבר 'עיינות' בדרכה לארץ ישראל שנייה משמאל עם חברים לנשק בירושלים 1948 הדסה (הלנה) לֶמְפֶּל (12 בפברואר 1929 – 31 במאי 1948) הייתה ציירת ולוחמת פלמ"ח, שנהרגה בקרב על משטרת לטרון במלחמת העצמאות.
חָדָשׁ!!: שער הגיא והדסה למפל · ראה עוד »
הדרך ההיסטורית יפו–ירושלים
דרך יפו-ירושלים או דרך ירושלים ההיסטורית היא דרך עתיקה בארץ ישראל המקשרת בין יפו (ונמל יפו) עם אזור השפלה, הרי יהודה, עד לשער יפו והעיר העתיקה של ירושלים.
חָדָשׁ!!: שער הגיא והדרך ההיסטורית יפו–ירושלים · ראה עוד »
הדרכים הרומיות בארץ ישראל
כביש רומי בעמק האלה ("דרך הקיסר") בתקופת השלטון הרומאית בארץ ישראל נסללו בארץ דרכים רבות, ששרידיהן קיימים עד היום.
חָדָשׁ!!: שער הגיא והדרכים הרומיות בארץ ישראל · ראה עוד »
ההגנה
ארגון ההגנה היה הארגון הצבאי הגדול והמרכזי של היישוב היהודי והתנועה הציונית בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי, בין 1920 ל-1948, והיה התשתית להקמת צבא ההגנה לישראל עם הקמת המדינה.
חָדָשׁ!!: שער הגיא וההגנה · ראה עוד »
הכביש המכושף
מבט על הכביש המכושף מטיילת ארמון הנציב הכביש המכושף מונקטון קנדה הכביש המכושף הוא קטע כביש מפורסם בירושלים, מתחת לארמון הנציב, בתחומי השכונה הערבית ג'בל מוכבר.
חָדָשׁ!!: שער הגיא והכביש המכושף · ראה עוד »
היישוב הישן
פועלים יהודים בכרם אברהם, ירושלים, 1855 מפת ארץ ישראל וסביבתה, מעשה ידי הנרי ליבו, משנת 1729 מפת ארץ ישראל, מעשי ידי י"ב אלן, משנת 1851 המושג היישוב הישן מתייחס לחברה היהודית הוותיקה בארץ ישראל, שהתעצמה דמוגרפית ברבע האחרון של המאה ה-18 ובמשך המאה ה-19 במהלך התקופה העות'מאנית בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: שער הגיא והיישוב הישן · ראה עוד »
ודרך אין אחרת
ודרך אין אחרת הוא ספר עיון שנכתב בידי אביחי ברג, חוקר, מרצה ומורה דרך, ויצא לאור בשנת 2021 בהוצאת סלע מאיר.
חָדָשׁ!!: שער הגיא וודרך אין אחרת · ראה עוד »
כביש 1
כביש 1 הגשר האקולוגי שבין שער הגיא למחלף שורש בניית מחלף שער מוריה כביש 1 מטפס בנחל נחשון בחלק שבין חוות שער הגיא לשואבה – מבט ממשלט המסרק. ניתן להבחין בשטח הפתוח שחילק את הכביש לשניים בנקודה זו מראה הכביש בעת העבודות לשדרוגו בשנת 2014 צומת מישור אדומים מנחם ועליזה בגין בטקס פתיחת כביש 1, עם מארגן הטקס יהודה אילן 1979 כביש 1 בגובה פני הים בירידה מירושלים ליריחו דרך בורמה אנדרטת פורצי הדרך לירושלים וברקע כביש 1 מחלף חמד - בקדמת התמונה מתחם עין חמד וברקע אבו גוש ובית נקופה כביש 1 מהקסטל. ברקע הר המנוחות מנהרת הארזים נתיב המהיר מראה מהקסטל לעבר מחלף הראל העלייה לירושלים והכניסה למנהרות הקסטל שמאל רמות "התעוררות" - של הפסלת אור-נה רן פני הים, לצד כביש 1, מירושלים לים המלח כביש 1 הוא כביש ראשי בישראל שבחלקו מסומן ככביש מהיר המחבר בין תל אביב-יפו, ירושלים, מעלה אדומים ויריחו ומוכר גם בשם "כביש ירושלים–תל אביב".
חָדָשׁ!!: שער הגיא וכביש 1 · ראה עוד »
כביש 38
כביש 38 הוא כביש אורך אזורי בשפלת יהודה ומשמש כאחד מכבישי האורך העיקריים באזור שפלת ההר.
חָדָשׁ!!: שער הגיא וכביש 38 · ראה עוד »
כביש 395
כביש 395 הוא כביש רוחב אזורי מאזור בית שמש לירושלים, מדרום לכביש 1.
חָדָשׁ!!: שער הגיא וכביש 395 · ראה עוד »
כביש 424
שרמן על המגדל באתר יד לשריון אנדרטת הלח"י במשמר איילון כביש 424 הוא כביש אורך אזורי בשפלה ובעמק איילון, המוביל לאורך 12 ק"מ, מצומת חטיבה שבע בלטרון עד לצומת עם כביש 44 במחלף נשרים.
חָדָשׁ!!: שער הגיא וכביש 424 · ראה עוד »
כביש 443
פילבוקס בסמוך לכביש, מרץ 2007 מחסום מכבים בסמוך לעיר מודיעין-מכבים-רעות, אפריל 2007 קטע של גדר ההפרדה בצידי כביש 443, סמוך לצומת גבעת זאב. קטע זה בנוי ממספר קומות של גדר תלתלית ("גדר תייל") כביש 443 מגבעת התיתורה במודיעין-מכבים-רעות המעיין בשולי הכביש כביש 443 הוא כביש ראשי בישראל, המחבר בין לוד ומודיעין-מכבים-רעות לירושלים דרך הרי בנימין שם הוא פוגש את הכבישים 45 ו-436.
חָדָשׁ!!: שער הגיא וכביש 443 · ראה עוד »
כביש הגבורה
גדוד נהגי הפרדות של צה"ל בחנוכת כביש הגבורה, 7 בדצמבר 1948 "כביש הגבורה", שכונה בראשיתו "דרך הגבורה", הוא כביש עוקף לטרון שנסלל במלחמת העצמאות כדי לאפשר תנועת כלי רכב בין ירושלים לשפלה ומישור החוף, לאחר שהכביש הראשי לירושלים נחסם באזור לטרון שנשלט על ידי הלגיון הערבי.
חָדָשׁ!!: שער הגיא וכביש הגבורה · ראה עוד »
כבישי ישראל
כביש 50 (כביש בגין) בקטע שבין קריית משה וגבעת מרדכי מערכת הכבישים בישראל היא המערך הסלול של הדרכים בתחומי מדינת ישראל, וכוללת כבישים שנסללו הן טרם קום המדינה הן על ידיה.
חָדָשׁ!!: שער הגיא וכבישי ישראל · ראה עוד »
יעקב ברגר
לוח זיכרון לעשרת הנופלים בחניתה תחתית כתבה בעיתון על מותו של יעקב ברגר יעקב ברגר (תרס"ז, 1907, ינדז'יוב שבאימפריה הרוסית (בתחומי פולין של ימינו) – כ"ג באדר ב' תרצ"ח, 26 במרץ 1938) היה מנהיג פועלים ציוני וחבר פעיל ב"הגנה".
חָדָשׁ!!: שער הגיא ויעקב ברגר · ראה עוד »
יער נווה אילן
שלט בכניסה ליער נווה אילןיער נווה אילן נמצא על רכס בגובה כ־500 מטר מערבית לנווה אילן.
חָדָשׁ!!: שער הגיא ויער נווה אילן · ראה עוד »
יפו
מבט על יפו העתיקה מראה כללי של העיר ונמל יפו כנסיית פטרוס הקדוש, בראש "גבעת יפו" סירות בנמל יפו יפו (בערבית: يَافَا, "יאפא") היא עיר נמל עתיקה בארץ ישראל, לחוף הים התיכון.
חָדָשׁ!!: שער הגיא ויפו · ראה עוד »
ירושלים בתקופת בית ראשון
עיר דוד וירושלים של בית ראשון ביחס לעיר העתיקה העיר ירושלים בתקופת בית ראשון המקבילה לתקופה הארכאולוגית תקופת הברזל השנייה (המחצית הראשונה של האלף הראשון לפני הספירה), והייתה, על פי התנ"ך, בירתה של ממלכת יהודה.
חָדָשׁ!!: שער הגיא וירושלים בתקופת בית ראשון · ראה עוד »
ירושלים בתקופת המנדט הבריטי
דימוי של כיפת הסלע בבול דואר של ממשלת המנדט הבריטי דימוי של מגדל דוד בבול דואר של ממשלת המנדט הבריטי תקופת המנדט הבריטי בירושלים נמשכה כשלושים שנה, והשפיעה רבות על מהלך התפתחות העיר.
חָדָשׁ!!: שער הגיא וירושלים בתקופת המנדט הבריטי · ראה עוד »
ירושלים המחולקת
מפת ירושלים המחולקת, 1948-1967 שלט גבול בסמוך לשכונת ימין משה. ברקע: מגדל דוד, 1951 ירושלים המחולקת, או ירושלים החצויה, הוא שמו של מצב גאו-פוליטי ושל תקופה בת 19 שנה בתולדות ירושלים במאה ה-20, בין מלחמת העצמאות ב-1948 למלחמת ששת הימים ב-1967.
חָדָשׁ!!: שער הגיא וירושלים המחולקת · ראה עוד »
ישראל רוזנסון
ישראל רוזנסון (נולד בניסן ה'תש"ט, אפריל 1949) הוא פיזיקאי, איש חינוך וחוקר ארץ ישראל, יושב ראש המכללה המאוחדת אמונה-אפרתה בירושלים לשעבר וכיום נשיא מכללת תלפיות.
חָדָשׁ!!: שער הגיא וישראל רוזנסון · ראה עוד »
יחסי ירדן–ישראל
יחסי ממלכת ירדן ומדינת ישראל היו עוינים עם הקמת מדינת ישראל ב-1948 ועד להסכם השלום בין ישראל לירדן בשנת 1994.
חָדָשׁ!!: שער הגיא ויחסי ירדן–ישראל · ראה עוד »
יהושע ברוק
יהושע (שיקה) ברוק (כ"ב בטבת ה'תרע"ב, 12 בינואר 1912 – ב' באב ה'תשל"ז, 17 ביולי 1977) היה ראש המועצה האזורית יואב.
חָדָשׁ!!: שער הגיא ויהושע ברוק · ראה עוד »
יהודה אילן
דוד בן-גוריון ויהודה אילן במצעד 1960 נשיא המדינה זלמן שזר בטקס חידון התנ"ך העולמי, מקבל ספר תנ"ך חתום ממארגן הטקס יהודה אילן 1963 מפקד האוגדה אריאל שרון לצד קצין חינוך יהודה אילן במלחמת יום הכיפורים 1973 יצחק רבין, ראש עיריית ירושלים טדי קולק, יגאל אלון ואלוף פיקוד מרכז רחבעם זאבי בהכנות לטקס 20 שנה לחטיבת הראל עם מארגן הטקס יהודה אילן 1968 יהודה אילן (י"ח בשבט תרפ"ד, 24 בינואר 1924 – ט"ו באלול תשנ"ו, 30 באוגוסט 1996) היה מנכ"ל מרכז ההסברה בין השנים 1967–1983 והיה אחראי על הפקת כלל הטקסים, הלוויות, האזכרות והאירועים הממלכתיים בישראל.
חָדָשׁ!!: שער הגיא ויהודה אילן · ראה עוד »
יהודה קידר
יהודה קידר (נולד ב-28 בדצמבר 1925) הוא ביוגאוגרף ישראלי.
חָדָשׁ!!: שער הגיא ויהודה קידר · ראה עוד »
יהודה הררי
יהודה הררי (26 בינואר 1919 - 14 בינואר 1980) היה אלוף-משנה בצה"ל, ממייסדי מערך הצנחנים ומקים גדוד 890, עמד בראש פיקוד ההדרכה של הצבא.
חָדָשׁ!!: שער הגיא ויהודה הררי · ראה עוד »
יהודה ושומרון ומזרח ירושלים תחת שלטון ירדן
שטחה של ממלכת ירדן הכולל את אזור יהודה ושומרון ומזרח ירושלים בין השנים 1948–1967 בין 1948 ל־1967 שלטה ירדן במזרח ירושלים ובשטחי יהודה ושומרון, לאחר שכבשה אותם בסיומו של המנדט הבריטי.
חָדָשׁ!!: שער הגיא ויהודה ושומרון ומזרח ירושלים תחת שלטון ירדן · ראה עוד »
יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל
תרועות אבל ליום הזיכרון, 1951 יום הזיכרון לחלְלי מערְכות ישראל וּלחללי פעולות האיבה, המכונה בקיצור גם יום הזיכרון לחללי צה"ל או יום הזיכרון, הוא יום זיכרון לאומי במדינת ישראל להנצחת זכרם של חללי מערכות ישראל ופעולות האיבה לאורך כל שנות היישוב החדש בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: שער הגיא ויום הזיכרון לחללי מערכות ישראל · ראה עוד »
יוסף שריג
שיר של יוסף שריג על קיר בית בליידן שבהולנד יוסף שריג (24 במרץ 1944 - 10 באוקטובר 1973) היה משורר ומלחין ישראלי.
חָדָשׁ!!: שער הגיא ויוסף שריג · ראה עוד »
יוסף טבנקין
יוסף (יוספל'ה) טבנקין (18 במרץ 1921 - 24 בספטמבר 1987) היה ממפקדי הפלמ"ח במלחמת העצמאות.
חָדָשׁ!!: שער הגיא ויוסף טבנקין · ראה עוד »
יובל גורן
יובל גורן (נולד ב־1956) הוא ארכאולוג ישראלי, מומחה במיקרוארכאולוגיה (יישום שיטות מיקרוסקופיות בארכאולוגיה) ובעיקר בחקר ההרכב והמוצא של קרמיקה ארכאולוגית בשיטות של מינרלוגיה אופטית (פטרוגרפיה).
חָדָשׁ!!: שער הגיא ויובל גורן · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/שער_הגיא
