גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
145 יחסים: ממלכת הכוזרים, מסילת הברזל קארס-אחלכלכי-טביליסי-באקו, מפקד האוכלוסין של האימפריה הרוסית, מקס פאסמר, מרדכי טננבוים, משפחת שפות, מזרח אזרבייג'ן, מחמוד אל-כאשע'רי, מונגולים, מונגוליה, מוזיאון א-רקה, מכתב קייב, מירזה פתאלי אחונדוב, אאול, אנטון פאן, אסלאם באוקראינה, אסטלת קורגן, אפגניסטן, ארמנים, אלמטי, אלפבית קירילי, אלפבית לטיני, אלטאי, אטילה ההוני, אזרים, אזרית, אגם צ'ברקול, אגד לשונות, אהמט ג'אפרולו, אוע'וז, אורדה (ארגון), אורדו, אוליאנובסק, אוזבקים, אוזבקית, אויגורית, איינו (שפה), נטיית שם, נגורנו קרבאך, סאחה (שפה), סראטוב, סרגיי סטארוסטין, סין (אזור), סיף פרשים, עמים טורקיים, עבדוללה גול, עות'מאן הראשון, פצ'נגים, פינית, צ'אנגואים, ..., צ'אגאטאי, צ'אגאטאי (חאנות), צ'אגאטאי חאן, צ'רקסים, צ'ברקול, צ'ובשים, צ'ובשית, קאראקלפאקים, קראי מזרח אירופה, קראימית, קרימצ'קים, קרייטים, קזחית, קברדינו-בלקריה, קומיקים, קונסטנטין קנטמיר, קונדוז (עיר), קוז'ה אחמט יסאווי, קוזאקים, קירגיזית, ראייתיות, רפורמה בשפה, רשימת משפחות-שפה, שפות אלטאיות, שפות אורלו-אלטאיות, שפות איראניות, שפות נוסטרטיות, שפות פינו-אוגריות, שפות תורכיות, שפות טונגוסיות, שפות באזור הקווקז, שפות יניסייות, שיונגנו, לשון מדבק, לשונות תורכיות, טנגריזם, טרפן (סוס), טטרים, טטרים (פירושונים), טטרית, טטרית של קרים, טג'יקית, טוראניזם, טורקמנית, טורקים (עם), טורקית, טורקית עות'מאנית, טורקית צ'אגאטאי, טורול, טובאנית, טובה (רפובליקה), טימור לנג, טיסהבה, זמיי, ח'וראסאן (פירושונים), חווי, בקאו, בקלווה, בשקירית, בולגרים, בולגריה של הוולגה, בית באטורי, בית הסראייה, ביי, ג'רארד קלוסון, גגאוזית, גונאר יארינג, דמוגרפיה של איראן, דאגסטן, דרבנט, דודוק, דיולה (תואר), המסורת הטורקו־מונגולית, המועצה הטורקית, הארגון הבין-לאומי לתרבות טורקית, האלפבית הבשקירי, הרפובליקה האוטונומית הסובייטית הסוציאליסטית של טורקסטן, הרשות לרדיו ולטלוויזיה בטורקיה, הרי אלטאי, השושלת הקרא-ח'אנית, השושלת הטימורית, התיישבות המדיארים במרכז אירופה, הטמאן, הוצולים, הינדוסטנית, היסטוריה של סיביר, ואלרי מרצ'נקו, כליבאר, כגן, כוזרית, יחסי אזרבייג'ן–קזחסטן, יחסי טורקיה–קירגיזסטן, יחסי טורקיה–טורקמניסטן, יהדות אוזבקיסטן, יורט. להרחיב מדד (95 יותר) »
ממלכת הכוזרים
שחזור של בגד גוף כללי (כפתן) מתקופת ממלכת הכוזרים. ממלכת הכוזרים או כזאריה הייתה כגאנות טורקית שהוקמה בערבה האירואסייאתית והתקיימה בראשית ימי הביניים בתקופה שבין המאה ה-7 לתחילת המאה ה-11.
חָדָשׁ!!: שפות טורקיות וממלכת הכוזרים · ראה עוד »
מסילת הברזל קארס-אחלכלכי-טביליסי-באקו
מסילת הברזל קארס-אחלכלכי-טביליסי-באקו או מסילת הברזל קארס-טביליסי-באקו (טורקית Bakü-Tiflis-Kars או BTK) הוא פרויקט קו רכבת אזורי מתוכנן המחבר בין טורקיה, גאורגיה ואזרבייג'ן.
חָדָשׁ!!: שפות טורקיות ומסילת הברזל קארס-אחלכלכי-טביליסי-באקו · ראה עוד »
מפקד האוכלוסין של האימפריה הרוסית
מפקד האוכלוסין של האימפריה הרוסית משנת 1897 היה המפקד הראשון והיחיד שבוצע באימפריה הרוסית (פינלנד לא הוחרגה).
חָדָשׁ!!: שפות טורקיות ומפקד האוכלוסין של האימפריה הרוסית · ראה עוד »
מקס פאסמר
מקס יוליוס פרידריך פאסמר (בגרמנית: Max Julius Friedrich Vasmer, ברוסית גם מקסימיליאן רומאנוביץ' פאסמר Максимилиан Романович Фасмер, 28 בפברואר 1886 - 30 בנובמבר 1962) היה בלשן ומילונאי גרמני, יליד רוסיה, מומחה בשפות סלאביות ובלקניות.
חָדָשׁ!!: שפות טורקיות ומקס פאסמר · ראה עוד »
מרדכי טננבוים
מרדכי טננבוים מרדכי טננבוים ("תמרוף") או טננבאום (בכתיב יידי: טענענבוים, בפולנית: Mordechaj Tenenbaum, 1916 או 1917 – אוגוסט 1943) היה ממקימי הארגון היהודי הלוחם.
חָדָשׁ!!: שפות טורקיות ומרדכי טננבוים · ראה עוד »
משפחת שפות
משפחות שפות בעולם - חלוקה ראשונית דוגמה לעץ משפחת שפות - השפות ההודו-אירופיות משפחת שפות היא קבוצת שפות טבעיות הקשורות זו לזו בכך שהתפתחו משפה אם (פרוטו-שפה) משותפת.
חָדָשׁ!!: שפות טורקיות ומשפחת שפות · ראה עוד »
מזרח אזרבייג'ן
מזרח אזרבייג'ן (בפרסית: استان آذربایجان شرقی, באזרית: Şərqi Azərbaycan ostanı) היא אחת מ-31 פרובינציות איראן, ובירתה העיר תבריז.
חָדָשׁ!!: שפות טורקיות ומזרח אזרבייג'ן · ראה עוד »
מחמוד אל-כאשע'רי
מחמוד בן אל-חסין בן מחמד אל-כאשע'רי (1005–1102) היה מלומד מוסלמי ממוצא טורקי, שחי במאה החמישית להג'רה.
חָדָשׁ!!: שפות טורקיות ומחמוד אל-כאשע'רי · ראה עוד »
מונגולים
המונגולים הם ממרכז וצפון אסיה המונה כ-10 מיליון אנשים.
חָדָשׁ!!: שפות טורקיות ומונגולים · ראה עוד »
מונגוליה
מונגוליה (בכתב מונגולי:, באלפבית קירילי: Монгол улс, מילולית: ארץ המונגולים. מבוטא מוֹנְגוֹל אוּלְס) היא מדינה ללא מוצא לים במזרח אסיה.
חָדָשׁ!!: שפות טורקיות ומונגוליה · ראה עוד »
מוזיאון א-רקה
מוזיאון א-רקה (בערבית: متحف الرقة) הוא מוזיאון לארכאולוגיה ולאמנות, השוכן בעיר א-רקה בצפון סוריה.
חָדָשׁ!!: שפות טורקיות ומוזיאון א-רקה · ראה עוד »
מכתב קייב
צילום המכתב. מעליו כתב רונות טורקי מוגדל וגרסה לקריאתו שהוצעה על ידי אומליאן פריצק. מכתב קייב (באנגלית: The Kievian Letter; באוקראינית: Київський лист) הוא מכתב בקשה בעברית מתחילת המאה ה-10 או ה-11, שנשלח בשם אחד מבני קהילת הכוזרים היהודים בקייב.
חָדָשׁ!!: שפות טורקיות ומכתב קייב · ראה עוד »
מירזה פתאלי אחונדוב
מירזה מהמדטא (ג)י-או (ג)לו פתאלי אחונדוב (באזרית: Mirzə Fətəli Məhəmmədtağı oğlu Axundov, בפרסית: میرزا فتحعلی آخوندزاده שם בלידה: מירזא פתח'עלי אח'ונדזאדה, 12 ביולי 1812 נוח'ה, כיום שקי - 9 במרץ 1878 טביליסי) היה סופר, מחזאי הוגה-דעות ומבקר ספרות אזרביג'אני בשפות אזרית ופרסית.
חָדָשׁ!!: שפות טורקיות ומירזה פתאלי אחונדוב · ראה עוד »
אאול
האאול גוניב בדאגסטן, היישוב אחרון שבו התגורר האימאם שאמיל לפני מעצרו, צילום מהעשור הראשון או השני של המאה ה-20 אָאוּל (ברוסית: аул) הוא סוג של כפר הררי בקווקז, שבו כל בית בכפר נסמך על הבית שלידו, או על מורד ההר שלידו, כשאלו משמשים כאחד מקירותיו.
חָדָשׁ!!: שפות טורקיות ואאול · ראה עוד »
אנטון פאן
אנטון פאן, בשמו המלא אנטונן פנטולאון פטרוב, נודע אחר כך בוולאכיה כאנטוניֶה פנטולאון פטרוביאנו (ברומנית: Anton Pann, Antonie Pantoleon Petroveanu; 1790 סליבן - 2 בנובמבר 1854 בוקרשט) היה מלחין, זמר כנסייה, מוזיקולוג, סופר ומשורר רומני יליד בולגריה (אז חלק מרומליה באימפריה העות'מאנית), לפי השערות רבות - ממוצא צועני.
חָדָשׁ!!: שפות טורקיות ואנטון פאן · ראה עוד »
אסלאם באוקראינה
האסלאם היא הדת הרביעית בגודלה באוקראינה, המייצגת 0.6% -0.9% מהאוכלוסייה.
חָדָשׁ!!: שפות טורקיות ואסלאם באוקראינה · ראה עוד »
אסטלת קורגן
הפסל הקדום הקרוי "הבאבה הסקיטית" מאזור חרקוב באוקראינה אסטלות קורגן (במונגולית:חון צ'ולו хүн чулуу, ברוסית:каменные бабы " ובאוקראינית: Баби кам'яні -.
חָדָשׁ!!: שפות טורקיות ואסטלת קורגן · ראה עוד »
אפגניסטן
ילדה מאפגניסטן האמירות האסלאמית של אפגניסטן (בפשטו:; בדארי:; תעתיק מדויק: אמארת אסלאמי אפע'אנסתאן) היא שמה הנוכחי של אפגניסטן, ארץ ללא מוצא לים, הממוקמת בחלקה הדרום-מרכזי של מרכז אסיה.
חָדָשׁ!!: שפות טורקיות ואפגניסטן · ראה עוד »
ארמנים
ארמנים (בארמנית: Հայեր) הם אומה וקבוצה אתנית עתיקה ממוצא הודו-אירופי, שמקורה בשטח שמדרום לים השחור (הקווקז והרמה הארמנית).
חָדָשׁ!!: שפות טורקיות וארמנים · ראה עוד »
אלמטי
אלמטי המודרנית מרכז עסקים באלמטי אוניברסיטת קימפ בעיר אלמטי (מילולית: "מקום התפוחים"; ברוסית: Алма-Ата - אלמה-אטה) היא הגדולה שבערי קזחסטן ובירתה עד להתפרקות ברית המועצות.
חָדָשׁ!!: שפות טורקיות ואלמטי · ראה עוד »
אלפבית קירילי
האלפבית הקירילי (Кириллица) הוא מערכת אותיות המכילה בבסיסה 32 אותיות, לכל אות יש שתי צורות - האות הגדולה (заглавные буквы) והאות הקטנה.
חָדָשׁ!!: שפות טורקיות ואלפבית קירילי · ראה עוד »
אלפבית לטיני
האלפבית הלטיני (Latin), המכונה גם אלפבית רומאני (Roman), הוא אחד האלפביתים הנפוצים ביותר, ומשמש מערכת כתב עבור שפות רבות ברחבי העולם, ובשפות יוצאות-אירופה בפרט.
חָדָשׁ!!: שפות טורקיות ואלפבית לטיני · ראה עוד »
אלטאי
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שפות טורקיות ואלטאי · ראה עוד »
אטילה ההוני
אטילה (406? – 453), ידוע גם כאטילה ההוני, היה מלכם של ההונים משנת 434, ושלט במשך 19 שנים על אימפריה אירופית.
חָדָשׁ!!: שפות טורקיות ואטילה ההוני · ראה עוד »
אזרים
האזרים, או האזרבייג'נים (באזרית: Azərilər), הם עם (קבוצה אתנית) ולאום החי בעיקר בצפון איראן ובאזרבייג'ן של ימינו ודוברים את השפה האזרית, שהיא ממשפחת השפות הטורקיות.
חָדָשׁ!!: שפות טורקיות ואזרים · ראה עוד »
אזרית
אַזֶרית, או אזרבייג'נית (Azərbaycanca, Azərbaycan dili), הוא מונח המתייחס לכמה ניבים קרובים המדוברים בקווקז ובאיראן.
חָדָשׁ!!: שפות טורקיות ואזרית · ראה עוד »
אגם צ'ברקול
אגם צ'ברקול (ברוסית: озеро Чебаркуль) הוא אגם במחוז צ'ליאבינסק ברוסיה, על המורדות הדרומיים של רכס הרי האורל.
חָדָשׁ!!: שפות טורקיות ואגם צ'ברקול · ראה עוד »
אגד לשונות
אגד לשונות (מגרמנית: Sprachbund, שפראכבונד, "איחוד שפות") או אזור לשוני הוא קבוצה של שפות שנדמו זו לזו במאפיינים מסוימים בשל קרבה גאוגרפית.
חָדָשׁ!!: שפות טורקיות ואגד לשונות · ראה עוד »
אהמט ג'אפרולו
אהמט ביי ג'אפרולו, בצעירותו גם אחמד ג'אפארוב או אחמד ג'אפרזאדה (באזרית:Əhməd Cəfəroğlu, בטורקית: Ahmet Caferoğlu 17 באפריל 1899 – 6 בינואר 1975) היה בלשן אזרי-טורקי, טורקולוג, פליט מאזרבייג'ן לטורקיה, שבלט בחקר ההיסטוריה של השפות הטורקיות, חקר האטימולוגיה הטורקית, הניבים הטורקיים והאנטוליים.
חָדָשׁ!!: שפות טורקיות ואהמט ג'אפרולו · ראה עוד »
אוע'וז
האוע'וז היא אחת הקבוצות החשובות בתוך העמים הטורקיים.
חָדָשׁ!!: שפות טורקיות ואוע'וז · ראה עוד »
אורדה (ארגון)
האורדה (גם אורדוֹ, אורדוּ, או אורדון) או הורד היה מבנה סוציו-פוליטי וצבאי היסטורי, שנמצא על הערבה האירואסייתית.
חָדָשׁ!!: שפות טורקיות ואורדה (ארגון) · ראה עוד »
אורדו
אֻרְדוּ (IPA:; אורדו),לסירוגין לאשקרי (מְבוּטָא: Laškarī ˈləʃkəri כתיב: لشکری), היא ניב של הינדוסטנית, המזוהה עם מוסלמים בדרום אסיה.
חָדָשׁ!!: שפות טורקיות ואורדו · ראה עוד »
אוליאנובסק
נמל התעופה הבינלאומי של אוליאנובסק אוליאנובסק (ברוסית: Улья́новск; עד 1924 נקראה סימבירסק, Симби́рск) היא עיר היושבת על נהר הוולגה ברוסיה, 893 ק"מ מזרחה ממוסקבה.
חָדָשׁ!!: שפות טורקיות ואוליאנובסק · ראה עוד »
אוזבקים
אוזבקי מבוכרה, איור משנת 1843 אוזבקים (באוזבקית: ўзбеклар / oʻzbeklar / اوزبکلر) הם עם וקבוצה אתנית ממוצא טורקי השוכן במרכז אסיה.
חָדָשׁ!!: שפות טורקיות ואוזבקים · ראה עוד »
אוזבקית
left אוזבקית (אלפבית לטיני: O‘zbek tili; אלפבית קירילי: Ўзбек тили), הנמנית במשפחת השפות הטורקיות, היא שפתה הרשמית של אוזבקיסטן.
חָדָשׁ!!: שפות טורקיות ואוזבקית · ראה עוד »
אויגורית
אויגורית היא שפה ממשפחת השפות הטורקיות, שרוב דובריה חיים במחוז שינג'יאנג בצפון־מערב הרפובליקה העממית של סין.
חָדָשׁ!!: שפות טורקיות ואויגורית · ראה עוד »
איינו (שפה)
שפת אַיְנוּ (アイヌ イタク אַיְנוּ אִיטַק; ביפנית: アイヌ語) היא שפתם של בני האיינו, קבוצה אתנית שמרכזה בחלק הצפוני של האי הוקאידו שביפן.
חָדָשׁ!!: שפות טורקיות ואיינו (שפה) · ראה עוד »
נטיית שם
בבלשנות, נטיית שם (בלעז: Declension) היא שינוי צורת המילה, בדרך כלל כדי לבטא את תפקידה התחבירי במשפט, בדרך של הטיה כלשהי.
חָדָשׁ!!: שפות טורקיות ונטיית שם · ראה עוד »
נגורנו קרבאך
נַגוֹרְנוֹ-קַרָבָּאך (ברוסית: нагорный Карабах) הוא חבל ארץ בהרי הקווקז, אשר באופן היסטורי אוכלס על ידי ארמנים אתניים בני הדת הנוצרית.
חָדָשׁ!!: שפות טורקיות ונגורנו קרבאך · ראה עוד »
סאחה (שפה)
סאחה, הידועה גם בשם יקוטית,יאקוט או סאקה (ביקוטית: саха тыла) היא שפה טורקית עם כ-450,000 דוברי שפת אם.
חָדָשׁ!!: שפות טורקיות וסאחה (שפה) · ראה עוד »
סראטוב
הגשר של סראטוב על הוולגה סָרָאטוֹב (ברוסית: Саратов, במקור: סרה-טאו, תרגום משפות טורקיות: ההר הצהוב) היא עיר ברוסיה על גדת נהר הוולגה ובירת מחוז סראטוב.
חָדָשׁ!!: שפות טורקיות וסראטוב · ראה עוד »
סרגיי סטארוסטין
סרגיי אנטולייביץ' סטארוסטין (24 במרץ 1953 - 30 בספטמבר 2005) היה בלשן ופילולוג היסטורי רוסי.
חָדָשׁ!!: שפות טורקיות וסרגיי סטארוסטין · ראה עוד »
סין (אזור)
החומה הגדולה של סין, אחד מסמליה העיקריים של סין סין (סינית מפושטת: 中国, סינית מסורתית: 中國, פין-יין), היא ארץ, ישות גאוגרפית ותרבותית בת אלפי שנים במזרח אסיה.
חָדָשׁ!!: שפות טורקיות וסין (אזור) · ראה עוד »
סיף פרשים
סיף פרשים צרפתי בנדן, עם תקריב על הניצב סיף פרשים הוא סוג של חרב שלהבה ארוך ובדרך כלל מעוקל, בעל שפה חדה יחידה בצידו הקמור.
חָדָשׁ!!: שפות טורקיות וסיף פרשים · ראה עוד »
עמים טורקיים
450px העמים הטורקיים או לחלופין העמים הטוראנים (באנגלית: Turkic peoples) הם קבוצה אתנית-לשונית הנפוצה בעיקר בערבה האירואסייתית.
חָדָשׁ!!: שפות טורקיות ועמים טורקיים · ראה עוד »
עבדוללה גול
עבדוללה גוּל (בטורקית: Abdullah Gül; נולד ב-29 באוקטובר 1950 בקייסרי) הוא נשיא טורקיה האחד-עשר, שכיהן בתפקיד זה בשנים 2014-2007.
חָדָשׁ!!: שפות טורקיות ועבדוללה גול · ראה עוד »
עות'מאן הראשון
עות'מאן הראשון (בטורקית עות'מאנית: عثمان باک; 1258 – 1326) היה מייסד השושלת העות'מאנית והעניק לה את שמה.
חָדָשׁ!!: שפות טורקיות ועות'מאן הראשון · ראה עוד »
פצ'נגים
פֶּצֶ'נֶגִים (ׁביוונית.
חָדָשׁ!!: שפות טורקיות ופצ'נגים · ראה עוד »
פינית
פינית (Suomen kieli - IPA) היא שפה פינו-אוגרית המשתייכת למשפחת השפות האוּרַאלִיוֹת.
חָדָשׁ!!: שפות טורקיות ופינית · ראה עוד »
צ'אנגואים
צ'אנגואים, ביחיד צ'אנגו (בהונגרית: csángók, ביחיד csángó, ברומנית: ceangăi צ'אנגֶיי, ביחיד - ceangău - צ'אנגֶאו, בגרמנית: Tschangos (או Tschangonen) הם תת-קבוצה אתנית הונגרית (מדיארית) החיה לרוב בשטחי הממלכה הישנה (Vechiul Regat) של רומניה. הצ'אנגואים מחולקים לשלוש קבוצות.
חָדָשׁ!!: שפות טורקיות וצ'אנגואים · ראה עוד »
צ'אגאטאי
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שפות טורקיות וצ'אגאטאי · ראה עוד »
צ'אגאטאי (חאנות)
החאנות של צ'אגאטאי (במונגולית: Tsagadaina Khaanat Ulus/Цагаадайн Хаант Улс) הייתה אחת ממדינות הירושה של האימפריה המונגולית.
חָדָשׁ!!: שפות טורקיות וצ'אגאטאי (חאנות) · ראה עוד »
צ'אגאטאי חאן
לוייתו של צ'אגאטאי חאן צ'אגאטאי חאן (1183 – 1 ביולי 1242) היה בנו השני של ג'ינגיס חאן.
חָדָשׁ!!: שפות טורקיות וצ'אגאטאי חאן · ראה עוד »
צ'רקסים
צ'רקסים, הנקראים בפי עצמם אדיגים (באדיגית: Адыгэхэ), הם עם קווקזי המורכב מ־12 שבטים שמתגוררים בעיקר בצפון הקווקז שברוסיה, בטורקיה ובשאר המזרח התיכון.
חָדָשׁ!!: שפות טורקיות וצ'רקסים · ראה עוד »
צ'ברקול
צ'ברקול (ברוסית: Чебарку́ль) היא עיר במחוז צ'ליאבינסק ברוסיה.
חָדָשׁ!!: שפות טורקיות וצ'ברקול · ראה עוד »
צ'ובשים
250px הצ'ובשים (בצ'ובשית ביחיד: צ'בש чǎваш, ברבים: צ'בשסם чǎвашсем; ברוסית ברבים - чуваши) הם בני עם טורקי הדובר צ'ובשית, והמהווה את האוכלוסייה הגרעינית של הרפובליקה הצ'ובשית שהיא חלק מהפדרציה הרוסית.
חָדָשׁ!!: שפות טורקיות וצ'ובשים · ראה עוד »
צ'ובשית
בול שהונפק בברית המועצות בשנת 1933 והוקדש לבני העם הצ'ובשי צ'ובשית (Чӑвашла - IPA) היא שפה טורקית המדוברת במזרח החלק האירופי של רוסיה, בעיקר בצ'ובשיה ובאזורים סמוכים.
חָדָשׁ!!: שפות טורקיות וצ'ובשית · ראה עוד »
קאראקלפאקים
הקַאראקלְפָּאקִים, קרקלפקים או כְּארַאכְלַפָּאקִים הם קבוצה אתנית טורקית, ומוצאם קאראקלפאקסטן בצפון-מערב אוזבקיסטן.
חָדָשׁ!!: שפות טורקיות וקאראקלפאקים · ראה עוד »
קראי מזרח אירופה
בית תפילה של הקראילאר בליטא קראים (קראילאר) הוא השם המקובל בקרב צאצאי היהודים הקראים במזרח אירופה לכינוי ללאומיותם.
חָדָשׁ!!: שפות טורקיות וקראי מזרח אירופה · ראה עוד »
קראימית
תחילת פיוט לשבת רחמים של החכם אהרון הראשון, ותרגומו לשפת קדר היא השפה הקראימית. מתוך הספר "צקון לחש" קראימית היא שפה טורקית עם השפעה עברית בדומה ליידיש או ללאדינו, המדוברת במזרח אירופה על ידי קראי מזרח אירופה.
חָדָשׁ!!: שפות טורקיות וקראימית · ראה עוד »
קרימצ'קים
קרימצָ'קים (ברוסית: Крымчаки, שמם העצמי הוא בני ישראל או שראל באלאלרי, או יהודילר - יהודים, או קירימלר) היו קהילה יהודית רבנית סגורה, ששפתה טורקית-קרימצ'קית, הדומה לטטרית של קרים.
חָדָשׁ!!: שפות טורקיות וקרימצ'קים · ראה עוד »
קרייטים
האימפריה המונגולית בסביבות שנת 1207. במפה נראה במרכז ובדרום האימפריה - השטח שנשלט על ידי שבטי החריידים קֶרֶייטים (במונגולית: Хэрэйд חֶרֶייד, בסינית: 克烈 קֶה-ליֶה, בקזחית: Керейіт - קֶרֶייט, בפרסית: قرائیها - קיראיט) היו קבוצה אתנית מונגולית-טורקית עתיקה, אחת מחמשת איחודי השבטים או החאנויות ("חאנליג") המונגוליות-טורקיות, שבטים שחיו במאות 10-13 במרחב המונגולי - באזור מונגוליה ועבר הבאיקל של ימינו.
חָדָשׁ!!: שפות טורקיות וקרייטים · ראה עוד »
קזחית
קזחית היא שפה טורקית, השפה הרשמית של קזחסטן וכ-18.5 מיליון תושביה רואים בה שפת אם.
חָדָשׁ!!: שפות טורקיות וקזחית · ראה עוד »
קברדינו-בלקריה
רפובליקת קברדינו-בלקריה (ברוסית: Кабарди́но-Балка́рская Респу́блика, קברדינית: Къэбэрдей-Балъкъэр Республикэ, בלקרית: Къабарты-Малкъар Республика) היא רפובליקה השוכנת בדרום הפדרציה הרוסית, באזור הקווקז.
חָדָשׁ!!: שפות טורקיות וקברדינו-בלקריה · ראה עוד »
קומיקים
דגל העם הקומיקי הקומיקים (בקומיקית: къумукълар, "קומוקלאר"; ברוסית: кумыки, "קומיקי") הם עם טורקי החי במישור הקומיקי בצפון דאגסטן (צפון קווקז), באזור נהר טרק, ועל חוף הים הכספי.
חָדָשׁ!!: שפות טורקיות וקומיקים · ראה עוד »
קונסטנטין קנטמיר
קונסטנטין קנטמיר (ברומנית: Constantin Cantemir; 8 (18) בנובמבר 1612 סילישטן - 16 (26) במרץ 1692 יאשי) היה אציל (בויאר) ואיש צבא מולדבי שכיהן כשליט נסיכות מולדובה בין 25 ביוני 1685 ל-27 במרץ 1693.
חָדָשׁ!!: שפות טורקיות וקונסטנטין קנטמיר · ראה עוד »
קונדוז (עיר)
קונדוז (בפשטו: کندز; בפרסית ובדארי: قندوز) היא עיר בצפון-מזרח אפגניסטן ובירת המחוז הקרוי על שמה, קונדוז מחוברת באמצעות כבישים עם מזאר-י שריף במערב, עם קאבול בדרום ועם שר ח'אן בנדר בצפון.
חָדָשׁ!!: שפות טורקיות וקונדוז (עיר) · ראה עוד »
קוז'ה אחמט יסאווי
המאוזוליאום של קוז'ה אחמט יסאווי קוז'ה אחמט יסאווי (או אחמד יסאווי; באוזבקית: Xoja Ahmad Yassaviy, בקזחית: Қожа Ахмед Яссауи'; נולד ב-1093 בסאיראם, נפטר ב-1166 בחזרט-י טורקסטן) הוא משורר ומיסטיקן סופי בן העמים הטורקיים, שהותיר חותם עז על התפתחות הצווים המיסטיים בעולם דוברי השפות הטורקיות.
חָדָשׁ!!: שפות טורקיות וקוז'ה אחמט יסאווי · ראה עוד »
קוזאקים
ממאי הקוזאק צופה בהיידמקים הורגים מלווים-בריבית יהודים. ציור עממי מן המאה ה-19. קוֹזָאקים (ברוסית: казаки; באוקראינית: козаки; בפולנית: Kozacy) הם קבוצת אנשים שהורכבה בעיקרה מסלאבים מזרחיים שחיו בארצות מזרח אירופה.
חָדָשׁ!!: שפות טורקיות וקוזאקים · ראה עוד »
קירגיזית
קירגיזית (Кыргыз тили, Кыргызча, قىرعىزچا, قىرعىز تىلى) היא שפה טורקית ושפתה הרשמית של קירגיזסטן.
חָדָשׁ!!: שפות טורקיות וקירגיזית · ראה עוד »
ראייתיות
ראייתיות (או: אבידנציאליות) היא תחום מחקר בבלשנות, העוסק בעדויות הניתנות למבעים שפתיים, כלומר בהיעדר או בקיום סימוכין שפתי, ובסוגים שונים של סימוכין כזה.
חָדָשׁ!!: שפות טורקיות וראייתיות · ראה עוד »
רפורמה בשפה
רפורמה בשפה היא תהליך של יצירת שפה מתוכננת באמצעות שינויים נרחבים בשפה קיימת.
חָדָשׁ!!: שפות טורקיות ורפורמה בשפה · ראה עוד »
רשימת משפחות-שפה
משפחות-השפה העיקריות בעולם (ובמקרים מסוימים קבוצות גאוגרפיות של משפחות). לפרטים נוספים, ראו תפוצת שפות בעולם. ערך זה מרכז רשימות של משפחות-שפה, על פי כמה חלוקות שונות: לפי מספר הדוברים במשפחה, שפות מדוברות לעומת מסומנות, שפות שנכחדו, ועוד.
חָדָשׁ!!: שפות טורקיות ורשימת משפחות-שפה · ראה עוד »
שפות אלטאיות
שפות אלטאיות הן משפחת שפות מוצעת.
חָדָשׁ!!: שפות טורקיות ושפות אלטאיות · ראה עוד »
שפות אורלו-אלטאיות
שפות אורלו-אלטאיות, או אורל-אלטאיות, או טוראניות, היא משפחת-על של שפות שאמורה להכליל את השפות האורליות ואת השפות האלטאיות (משפחה שעצם קיומה שנוי במחלוקת).
חָדָשׁ!!: שפות טורקיות ושפות אורלו-אלטאיות · ראה עוד »
שפות איראניות
השפות האיראניות הן קבוצת שפות המשתייכות למשפחת השפות ההודו-אירופיות, תחת הגדרה זו למשפחת השפות ההודו-איראניות ותחת קבוצה זו לקבוצה נפרדת - השפות האיראניות.
חָדָשׁ!!: שפות טורקיות ושפות איראניות · ראה עוד »
שפות נוסטרטיות
משפחת השפות הנוסטרטיות (Nostratic languages) היא מאקרו-משפחה היפותטית, הכוללת רבות ממשפחות-השפות של ילידי אירואסיה, על אף שההרכב והמבנה המדויקים שלה משתנים בין דעותיהם של הוגי ההיפותזה. היא בדרך כלל כוללת את השפות הכרתווליות, ההודו-אירופיות והאורליות; כמה שפות ממשפחת השפות האלטאיות השנויה במחלוקת; השפות האפרו-אסיאתיות המדוברות בצפון אפריקה, בקרן אפריקה, בחצי האי ערב ובמזרח הקרוב, וכן השפות הדרווידיות בתת היבשת ההודית (ואחרים מוסיפים גם את, המחברות בין הודו לרמה האיראנית). שפת המוצא הקדומה המשוערת של המשפחה הנוסטרטית נקראת פרוטו-נוסטרטית (Proto-Nostratic). ההנחה היא שפרוטו-נוסטרטית דוברה בין 15,000 ל-12,000 לפני הספירה, בתקופה האפיפלאוליתית, קרוב לסוף עידן הקרח האחרון. הראשון שכתב על ההיפותזה הנוסטרטית היה הבלשן הולגר פדרסן בראשית המאה העשרים. את השם "נוסטרטי" גזר ב-1903 מהמילה הלטינית "nostrates", שמשמעותה "בני עמנו, מִשֶלָנו". ההשערה הורחבה באופן משמעותי בשנות ה-60 של המאה העשרים בידי בלשנים סובייטים, והבולטים בהם ולדיסלב איליץ'-סביטיץ' ואהרן דולגופולסקי. קבוצת חוקרים זאת כוּנתה "אסכולת מוסקבה" בידי אלן בומהרד (2008, 2011 ו-2014) וזכתה לתשומת לב מחודשת באקדמיה דוברת האנגלית מאז שנות התשעים. היפותזה זו שנויה במחלוקת, וזוכה לדרגות שונות של קבלה בקרב בלשנים ברחבי העולם – רובם דוחים אותה ביתר תוקף וכן דוחים השערות רבות אחרות על מאקרו-משפחות. ישנם בלשנים הנוקטים עמדה אַגנוסטית בנושא. מקבץ דומה של שפות, המשפחה האירו-אסיאתית, הציע ג'וזף גרינברג (2000); זו אומצה בידי מריט רולן, בעוד שבומהרד (2008) מחשיב אותה כמשפחה-בת של המשפחה הנוסטרטית.
חָדָשׁ!!: שפות טורקיות ושפות נוסטרטיות · ראה עוד »
שפות פינו-אוגריות
השפות הפינו-אוּגְריות הן קבוצה של שפות המדוברות בצפון-מזרח אירופה ובצפון-מערב אסיה.
חָדָשׁ!!: שפות טורקיות ושפות פינו-אוגריות · ראה עוד »
שפות תורכיות
#הפניה שפות טורקיות.
חָדָשׁ!!: שפות טורקיות ושפות תורכיות · ראה עוד »
שפות טונגוסיות
300px שפות טונגוסיות (או השפות המנצ'ורו-טונגוסיות) הן משפחת שפות המדוברות במזרח סיביר ובמנצ'וריה.
חָדָשׁ!!: שפות טורקיות ושפות טונגוסיות · ראה עוד »
שפות באזור הקווקז
באזור הקווקז מדוברות מגוון שפות ממשפחות שונות.
חָדָשׁ!!: שפות טורקיות ושפות באזור הקווקז · ראה עוד »
שפות יניסייות
תפוצת שפות היניסיי במאה ה-17 השפות היניסייות (נקראות על שם נהר היניסיי בסיביר שברוסיה) הן קבוצה של שפות פליאו-סיביריות המדוברות בפי עמים היושבים, או ישבו בעבר, על גדול נהר היניסיי.
חָדָשׁ!!: שפות טורקיות ושפות יניסייות · ראה עוד »
שיונגנו
שְׂיוֹנְגנוּ (סינית: 匈奴, פיניין: Xiōngnú, וייד-ג'יילס: Hsiung-nu) הוא המונח הסיני לקונפדרציה של שבטים נוודים שמקורם אינו ידוע, שבין המאה השלישית לפנה"ס למאה הרביעית שלטו על חלקים גדולים ממרכז אסיה תחת שליט מרכזי המכונה "שאנְיוּ".
חָדָשׁ!!: שפות טורקיות ושיונגנו · ראה עוד »
לשון מדבק
לשון מִדְבָּק (באנגלית Agglutinative language) או שפה צירופית, היא שפה אשר רוב המילים בה מורכבות מהדבקה של מורפמות זו לזו.
חָדָשׁ!!: שפות טורקיות ולשון מדבק · ראה עוד »
לשונות תורכיות
#הפניה שפות טורקיות.
חָדָשׁ!!: שפות טורקיות ולשונות תורכיות · ראה עוד »
טנגריזם
סמל הטנגריזם; הסהר טנגריזם (טורקית עתיקה: Täŋri) היא דת שאמנית עתיקה ממרכז, מזרח, צפון אסיה ובעבר אף מזרח ודרום אירופה, המבוססת על אל השמיים '''טנגרי''' אב-השמיים, שהוא האל הראשי, הבורא.
חָדָשׁ!!: שפות טורקיות וטנגריזם · ראה עוד »
טרפן (סוס)
טרפָּן (שם מדעי: Equus ferus ferus) הוא תת-מין של סוס רמכי, נקרא גם בשם סוס הבר האירואסיאתי.
חָדָשׁ!!: שפות טורקיות וטרפן (סוס) · ראה עוד »
טטרים
טטרים (בטטרית: татарлар; ברוסית: татары), שמוצאם בין השאר במונגוליה, מהווים כיום אומה טורקית-מוסלמית המונה כשבעה מיליון בני אדם, החיה בעיקר ברוסיה ובמדינות ברית המועצות לשעבר, בין השאר ברפובליקה הרוסית טטרסטן, שבירתה היא קאזאן.
חָדָשׁ!!: שפות טורקיות וטטרים · ראה עוד »
טטרים (פירושונים)
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שפות טורקיות וטטרים (פירושונים) · ראה עוד »
טטרית
טטרית היא שפה טורקית המדוברת בפי הטטרים במזרח אירופה ובמרכז אסיה.
חָדָשׁ!!: שפות טורקיות וטטרית · ראה עוד »
טטרית של קרים
טטרית של קרים היא שפה טורקית המדוברת בעיקר בחצי האי קרים על ידי הטטרים של קרים.
חָדָשׁ!!: שפות טורקיות וטטרית של קרים · ראה עוד »
טג'יקית
טג'יקית (тоҷикӣ או تاجیکی) היא שפה המהווה את אחד מניבי השפה הפרסית המודרניים.
חָדָשׁ!!: שפות טורקיות וטג'יקית · ראה עוד »
טוראניזם
טוראניזם (טורקית Turancılık) הוא רעיון אידאולוגי שקובע כי קיים קשר גזעי, אתני, תרבותי, לשוני והיסטורי בין כל העמים הטוראנים, ומרחיב את רעיון הפאן-טורקיות או טורקיזם (Türkçülük או Türkizm) הטוען באופן דומה לגבי כל העמים הטורקיים הדוברים שפות טורקיות.
חָדָשׁ!!: שפות טורקיות וטוראניזם · ראה עוד »
טורקמנית
טורקמנית (türkmençe,türkmen dili; כתב ערבי-פרסי: تورکمن ﺗﻴﻠی, تورکمنچه; כתב קירילי:түркменче, түркмен дили) היא שפה מהקבוצה הדרום-מערבית של השפות הטורקיות, השפה הלאומית של העם הטורקמני והרשמית בטורקמניסטן.
חָדָשׁ!!: שפות טורקיות וטורקמנית · ראה עוד »
טורקים (עם)
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שפות טורקיות וטורקים (עם) · ראה עוד »
טורקית
בכחול כהה - טורקית כשפת הרוב, בכחול בהיר - מיעוט דוברי טורקית טורקית (Türkçe, IPA:,; בכתיב ארכאי: תורכית) היא שפה טורקית דרום-מערבית המדוברת כשפת אם בפי 56 מיליון איש בטורקיה, בקפריסין, בבולגריה, במקדוניה וביוון.
חָדָשׁ!!: שפות טורקיות וטורקית · ראה עוד »
טורקית עות'מאנית
"תחריר דפתרי"- רשימות מיסוי של העיר פטולמאידה (כיום ביוון) מתקופתו של הסולטאן סלים השני בול עות'מאני מ-1901 ובמרכזו נראית הטורה טורקית עוֹתְ'מָאנִית (בטורקית: Osmanlıca או Osmanlı Türkçesi; בטורקית עות'מאנית: لسان عثمانی או عثمانليجة ובתעתיק לטיני מודרני Lisan-ı Osmani) היא רובד היסטורי של השפה הטורקית, אשר דובר בשטחיה של טורקיה המודרנית ובשטחים נוספים של האימפריה העות'מאנית, ואשר שימש כשפת המִנהל, הספרות והתרבות ברחבי האימפריה העות'מאנית כולה.
חָדָשׁ!!: שפות טורקיות וטורקית עות'מאנית · ראה עוד »
טורקית צ'אגאטאי
טורקית צ'אגאטאי היא שפה טורקית נכחדת בה נהגו לדבר ולכתוב במרכז אסיה.
חָדָשׁ!!: שפות טורקיות וטורקית צ'אגאטאי · ראה עוד »
טורול
פסל טורול. הכתר על ראשו איננו כתר הונגריה הקדוש אלא כתר המיוחס לאטילה ההוני טורול (בהונגרית: Turul) היא ציפור מיתולוגית אגדית, המהווה את הסמל המובהק ביותר של הקשר בין העם ההונגרי לשורשיו בשבטים המדיארים וההקשרים שלהם עם ההונים בתקופה שלפני קבלת הנצרות.
חָדָשׁ!!: שפות טורקיות וטורול · ראה עוד »
טובאנית
טובאנית (тыва дыл, ידועה גם כטוביאנית, טיבאן או טובין) היא אחת השפות הטורקיות.
חָדָשׁ!!: שפות טורקיות וטובאנית · ראה עוד »
טובה (רפובליקה)
רפובליקת טוּבָה או טִיבָה (ברוסית: Республика Тыва (Тува); בטובאנית: Тыва Республика) היא אחת מהרפובליקות המרכיבות את הפדרציה הרוסית.
חָדָשׁ!!: שפות טורקיות וטובה (רפובליקה) · ראה עוד »
טימור לנג
טימור או תימור-י לנג (במקור מטורקית צ'אגאטאי: Temür פירוש השם "ברזל"; 1336, שאהר-י סאבז – 17 או 18 בפברואר 1405. נקרא גם בשם "טמרליין") היה שליט וכובש מונגולי-טורקי, מגדולי הכובשים בכל הדורות, מייסדה של האימפריה הטימורית.
חָדָשׁ!!: שפות טורקיות וטימור לנג · ראה עוד »
טיסהבה
טיסהבה (בהונגרית: Tiszabő) הוא כפר גדול במישור הגדול הצפוני, במחוז יאס-נאג'קון-סולנוק בנפת קונהג'ש.
חָדָשׁ!!: שפות טורקיות וטיסהבה · ראה עוד »
זמיי
ויקטור ואסנצוב, '''מאבקו של דובריניה ניקיטיץ' בזְמֵיי גוֹרִינִיץ'''' איוואן ביליבין, '''דובריניה ניקיטיץ' לצד ראשיו הערופים של זמיי גוריניץ'''' במיתולוגיה הסלאבית, מתארת המילה זְמֵיי (ברוסית: Змей; בצ'כית ובבלארוסית: Zmej) ומקבילותיה, זְ'מִיי (בפולנית: Żmij), זְמִיי או זְמַיי – דרקון.
חָדָשׁ!!: שפות טורקיות וזמיי · ראה עוד »
ח'וראסאן (פירושונים)
ח'וראסאן (خراسان) פירושו בפרסית "מקום זריחת השמש".
חָדָשׁ!!: שפות טורקיות וח'וראסאן (פירושונים) · ראה עוד »
חווי
מסגד דונגגוואן, שינינג משפחה מבני החווי חוגגת את עיד אל-פיטר, נינגשיה החְווֵי או ח'ואי (סינית: 回族; פין-יין: Huízú) הם מיעוט אתני מוסלמי בסין, החי בעיקר בצפון-מערב ובמרכז המדינה, אם כי מפוזר בכל רחבי סין.
חָדָשׁ!!: שפות טורקיות וחווי · ראה עוד »
בקאו
בקאו (ברומנית) היא עיר ברומניה הנמצאת במרכז-מערב של חבל הארץ מולדובה, למרגלות הקרפטים המזרחיים על גדות הנהר ביסטריצה הנשפך לנהר סירט כ-8 ק"מ מדרום לעיר.
חָדָשׁ!!: שפות טורקיות ובקאו · ראה עוד »
בקלווה
בַּקְלָוָה (בטורקית: Baklava; בטורקית עות'מאנית: باقلوا) או בַּקְלָאווה (בערבית: بقلاوة) היא מאפה מתוק העשוי שכבות בצק פילו וביניהן מילוי של אגוזי מלך או פיסטוקים טחונים.
חָדָשׁ!!: שפות טורקיות ובקלווה · ראה עוד »
בשקירית
בשקירית (башҡорт теле - IPA) היא שפתה הרשמית של הרפובליקה הבשקירית והעם הבשקירי.
חָדָשׁ!!: שפות טורקיות ובשקירית · ראה עוד »
בולגרים
* * * קטגוריה:עמים סלאביים קטגוריה:עמים טורקיים קטגוריה:טטרסטן קטגוריה:טטרים קטגוריה:צ'ובשיה קטגוריה:צ'ובשים.
חָדָשׁ!!: שפות טורקיות ובולגרים · ראה עוד »
בולגריה של הוולגה
בולגריה של הוולגה הייתה מדינה היסטורית בטריטוריות של מפגש הקאמה עם הוולגה בין המאה ה-7 ובין המאה ה-13, בשטח הנמצא היום בתחום רוסיה.
חָדָשׁ!!: שפות טורקיות ובולגריה של הוולגה · ראה עוד »
בית באטורי
בית באטורי (בהונגרית: A Báthori család,Báthori,Báthory) הוא שושלת של אצילים הונגרים שאבותיה היו בני משפחת גוטקלד מארץ השוואבים שעל הדנובה בגרמניה.
חָדָשׁ!!: שפות טורקיות ובית באטורי · ראה עוד »
בית הסראייה
בית הסראייה הוא שמו של בית הממשל העות'מאני שנבנה במספר ערים בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: שפות טורקיות ובית הסראייה · ראה עוד »
ביי
בֵּיי (בטורקית מודרנית: Bey, בטורקית עות'מאנית: بک - בֵּיי, בק, בכּ או בג) היה תואר אצולה טורקי שהוצמד לאחר שמו הפרטי של אדם, ומקבילתו הנשית הייתה "האנם" (Hanım) מונח מהשפה הפרסית שמשמעותו "גברת".
חָדָשׁ!!: שפות טורקיות וביי · ראה עוד »
ג'רארד קלוסון
סר ג'רארד לסלי מייקינס קלוסון (באנגלית: Sir Gerard Leslie Makins Clauson,, 28 באפריל 1891 - 1 במאי 1974) היה איש מנהל, איש עסקים, בלשן ומזרחן שהתמחה בחקר השפות והעמים הטורקיים (טורקולוג) והשפות המונגוליות.
חָדָשׁ!!: שפות טורקיות וג'רארד קלוסון · ראה עוד »
גגאוזית
השפה הגגאוזית היא שפה טורקית המדוברת על ידי הגגאוזים ומשמשת שפה רשמית במחוז גגאוזיה במולדובה.
חָדָשׁ!!: שפות טורקיות וגגאוזית · ראה עוד »
גונאר יארינג
גונאר יארינג (בשוודית: Gunnar Jarring; 12 באוקטובר 1907 – 29 במאי 2002) היה מלומד ודיפלומט שוודי.
חָדָשׁ!!: שפות טורקיות וגונאר יארינג · ראה עוד »
דמוגרפיה של איראן
אוכלוסיית איראן גדלה משמעותית בחצי השני של המאה ה־20, והגיעה ל־75 מיליון תושבים בשנת 2011.
חָדָשׁ!!: שפות טורקיות ודמוגרפיה של איראן · ראה עוד »
דאגסטן
שער בחומת העיר העתיקה דרבנט, אתר מורשת עולמית רפובליקת דאגֶסְטַן (ברוסית: Респу́блика Дагеста́н) היא אחת הרפובליקות של רוסיה.
חָדָשׁ!!: שפות טורקיות ודאגסטן · ראה עוד »
דרבנט
דרבנט (ברוסית Дербент; באזרית Dərbənd; באווארית Дербенд; בלגזית Кьвевар; בפרסית دربند), או דרבנד, היא העיר השלישית בגודלה ברפובליקה של דאגסטן בדרום רוסיה והעיר הדרומית במדינה.
חָדָשׁ!!: שפות טורקיות ודרבנט · ראה עוד »
דודוק
דוּדוּק (בארמנית: դուդուկ) הוא כלי נגינה ממשפחת כלי הנשיפה מעץ.
חָדָשׁ!!: שפות טורקיות ודודוק · ראה עוד »
דיולה (תואר)
דְיוּלה, ד'יולה או גיוּלה (בהונגרית: Gyula, במקורות פוגשים גם את הצורות Yula, Gula, Gila) היה, לפי כרוניקות מוסלמיות וביזנטיות, תואר של מנהיגים צבאיים של שבטי המדיארים (הונגרים) במאה ה-9–10.
חָדָשׁ!!: שפות טורקיות ודיולה (תואר) · ראה עוד »
המסורת הטורקו־מונגולית
אסיה בשנת 1335 טורקו־מונגולית או המסורת הטורקו-מונגולית היא סינתזה אתנו־תרבותית שהתקיימה באסיה במהלך המאה ה-14 בקרב שליטי אורדת הזהב וח'אנות צ'אגאטאי.
חָדָשׁ!!: שפות טורקיות והמסורת הטורקו־מונגולית · ראה עוד »
המועצה הטורקית
המועצה הטורקית, רשמית המועצה לשיתוף פעולה של מדינות טורקיות, היא ארגון בינלאומי המורכב מהמדינות בעלות המורשת הטורקית.
חָדָשׁ!!: שפות טורקיות והמועצה הטורקית · ראה עוד »
הארגון הבין-לאומי לתרבות טורקית
חברות הארגון הארגון הבין-לאומי לתרבות טורקית (בטורקית: TÜRKSOY - Uluslararası Türk Kültürü Teşkilatı) הוא ארגון בינלאומי המאגד מדינות המאוכלסות בעמים טורקיים ומבוסס על התרבות המשותפת לדוברי השפות הטורקיות.
חָדָשׁ!!: שפות טורקיות והארגון הבין-לאומי לתרבות טורקית · ראה עוד »
האלפבית הבשקירי
האלפבית הבשקירי (בשקירית: Башҡорт әлифбаһы, הגייה מקורבת: בַּשְׁקוֹרְתְּ אֶלִיפְבַּהֻו) הוא גרסה של האלפבית הקירילי שבו נכתבת השפה הבשקירית.
חָדָשׁ!!: שפות טורקיות והאלפבית הבשקירי · ראה עוד »
הרפובליקה האוטונומית הסובייטית הסוציאליסטית של טורקסטן
הרפובליקה האוטונומית הסובייטית הסוציאליסטית של טורקסטן (בתחילה, הרפובליקה הפדרטיבית הסוציאליסטית של טורקסטן; 30 באפריל 1918 – 27 באוקטובר 1924) הייתה רפובליקה אוטונומית של הרפובליקה הסובייטית הפדרטיבית הסוציאליסטית הרוסית, במרכז אסיה הסובייטית.
חָדָשׁ!!: שפות טורקיות והרפובליקה האוטונומית הסובייטית הסוציאליסטית של טורקסטן · ראה עוד »
הרשות לרדיו ולטלוויזיה בטורקיה
200px תבנית בדיקה של TRT2 הרשות לרדיו וטלוויזיה בטורקיה (טורקית Türkiye Radyo Televizyon Kurumu או TRT) הוקמה מכוח חוק ב-1964 והיא רשות השידור הממלכתית בטורקיה.
חָדָשׁ!!: שפות טורקיות והרשות לרדיו ולטלוויזיה בטורקיה · ראה עוד »
הרי אלטאי
הר בלוחה אלטאי או הרי אלטאי (באלטאית: Алтай туулар; ברוסית: алтайские горы; במונגולית: Алтай уул; בסינית: 阿尔泰山脉) הם רכס הרים במרכז אסיה, בגבול רוסיה, סין, מונגוליה וקזחסטן המכסים חלק גדול משטח הרפובליקה האוטונומית אלטאי שברוסיה.
חָדָשׁ!!: שפות טורקיות והרי אלטאי · ראה עוד »
השושלת הקרא-ח'אנית
הממלכה הקרא-ח'אנית הייתה חאנות טורקית שששלטה בחלקים ממרכז אסיה מהמאה ה-9 עד המאה ה-13 המוקדמת.
חָדָשׁ!!: שפות טורקיות והשושלת הקרא-ח'אנית · ראה עוד »
השושלת הטימורית
השושלת הטימורית מיסודו של טימור לנג שלטה על אימפריה גדולה אשר התקיימה בין 1370 לבין 1506.
חָדָשׁ!!: שפות טורקיות והשושלת הטימורית · ראה עוד »
התיישבות המדיארים במרכז אירופה
דרכם של ההונגרים מהמזרח אל פאנוניה מפה קינטית של פלישת ההונגרים מהמזרח אל פאנוניה והסביבה בשנים 902-893 אירופה בשנת 814, שנת מותו של קרל הגדול פשיטות השבטים המדיארים מעבר לפאנוניה התיישבות המדיארים (מגיארים) במרכז אירופה, באגן הקרפטים, על אזור הדנובה האמצעית, ידועה בהיסטוריה של העם ההונגרי תחת השם "כיבוש המולדת" (בהונגרית: Honfoglalás (הונפוגלאלאש)) ומציינת תקופה במחצית השנייה של המאה ה-9 עד שנת 896 כשאיחוד (או איגוד) השבטים המדיארים בראשותם של ארפאד וקורסאן פלש מכיוון צפון הים השחור אל עבר המישור הפאנוני או פאנוניה.
חָדָשׁ!!: שפות טורקיות והתיישבות המדיארים במרכז אירופה · ראה עוד »
הטמאן
הטמאן (רוסית: атаман, אוקראינית: הטמאן гетьман, בדרגה נמוכה יותר "אוטאמאן" отаман, בפולנית הטמאן hetman) תואר שניתן למנהיגי קוזאקים ו/או היידמקים, בעיקר אצל הקוזקים האוקראינים שעל הדנייסטר.
חָדָשׁ!!: שפות טורקיות והטמאן · ראה עוד »
הוצולים
ממוזער הוצולים (באוקראינית: гуцули, ברוסית: гуцулы, ברומנית: ביחיד huțul, ברבים huțuli, בפולנית: ביחיד: Hucuł, בריבוי Huculi, Hucułowie בסלובקית: Huculi) הם בני קבוצה אתנו-תרבותית אוקראינית קטנה החיה בעיקר במערב אוקראינה בדרום-מזרח הרי הקרפטים האוקראינים ובחלקם באזורי הגבול הצפוני של רומניה, במרמורש ובוקובינה.
חָדָשׁ!!: שפות טורקיות והוצולים · ראה עוד »
הינדוסטנית
הינדוסטנית (כתב דוונאגרי: हिन्दुस्तानी; כתב נסתעליק: ہندوستانی, בתעתיק לטיני: Hindustānī; נקראת גם הינדי-אורדו, דוונאגרי: हिंदी उर्दू, נסתעליק: ہندی اردو, תעתיק לטיני: hindī-urdū) היא שפה מקבוצת השפות ההודו-אריות במשפחת השפות ההודו-אירופיות והלינגואה פרנקה של צפון הודו ושל פקיסטן.
חָדָשׁ!!: שפות טורקיות והינדוסטנית · ראה עוד »
היסטוריה של סיביר
חבל הארץ הנודע כסיביר לרוב נחשב להיות אזור נידח ודליל באוכלוסייתו.
חָדָשׁ!!: שפות טורקיות והיסטוריה של סיביר · ראה עוד »
ואלרי מרצ'נקו
וָלֵרִי בֶֿנִיאַמִינוֹבִיץ' מַרְצֶ'נְקוֹ (באוקראינית: Валерій Веніамінович Марченко, 16 בספטמבר 1947 - 7 באוקטובר 1984) היה פעיל למען הדמוקרטיה ("דיסידנט") אוקראיני, מסאי, מורה, משורר, בלשן (טורקולוג), מתרגם ועיתונאי, חבר בקבוצת הלסינקי מאוקראינה.
חָדָשׁ!!: שפות טורקיות וואלרי מרצ'נקו · ראה עוד »
כליבאר
כליבאר או כלייבר (בפרסית: كليبر, באזרית: Kəleybər קלייבר) היא עיר באיראן, בירת המחוז קליבר (שהוקם ב-2010) שבפרובינציית מזרח אזרבייג'ן.
חָדָשׁ!!: שפות טורקיות וכליבאר · ראה עוד »
כגן
כגן או כאקאן (בכתב טורקי עתיק: 𐰴𐰍𐰣 ובתעתיק qaɣan. במונגולית: Хаган או) היה תוארו של השליט העליון בעיקר אצל עמים טורקו-מונגוליים של הערבה האירואסייתית.
חָדָשׁ!!: שפות טורקיות וכגן · ראה עוד »
כוזרית
כוזרית הייתה שפה בה דיברו בממלכת הכוזרים, ישות מדינית שהתקיימה בין המאה ה-7 לראשית המאה ה-11.
חָדָשׁ!!: שפות טורקיות וכוזרית · ראה עוד »
יחסי אזרבייג'ן–קזחסטן
יחסי אזרבייג'ן–קזחסטן הם היחסים הדו-צדדיים בין אזרבייג'ן לקזחסטן.
חָדָשׁ!!: שפות טורקיות ויחסי אזרבייג'ן–קזחסטן · ראה עוד »
יחסי טורקיה–קירגיזסטן
יחסי טורקיה–קירגיזסטן הם היחסים דו-צדדיים בין קירגיזסטן לטורקיה.
חָדָשׁ!!: שפות טורקיות ויחסי טורקיה–קירגיזסטן · ראה עוד »
יחסי טורקיה–טורקמניסטן
יחסי טורקיה–טורקמניסטן (בטורקית: Türkiye-Türkmenistan ilişkileri, ברוסית: Туркмено-турецкие отношения, בטורקמנית: Türkiýe-Türkmenistan gatnaşyklary) הם יחסי החוץ בין '''הרפובליקה הטורקית''' ובין טורקמניסטן.
חָדָשׁ!!: שפות טורקיות ויחסי טורקיה–טורקמניסטן · ראה עוד »
יהדות אוזבקיסטן
יהדות אוזבקיסטן היא קהילה יהודית גדולה שהתקיימה באזור מרכז אסיה באוזבקיסטן של היום.
חָדָשׁ!!: שפות טורקיות ויהדות אוזבקיסטן · ראה עוד »
יורט
יורט מקופל ומוכן לתנועה יוּרְט (בטורקית: Yurt), יוּרְטָה (ברוסית: Юрта) או גיר (במונגולית: Гэр; מילולית: בית) הוא סוג אוהל מסורתי המשמש מספר קבוצות נוודים שונות בערבות מרכז אסיה, והעשוי בדרך כלל מלבד צמר או פרווה המכסה שלד עץ.
חָדָשׁ!!: שפות טורקיות ויורט · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/שפות_טורקיות
