תִקשׁוֹרֶת

1023 יחסים: Ach Gott, vom Himmel sieh darein, רי"ב 2, Bücherei des Schocken Verlag (ספרוני הוצאת שוקן), Collective Demise, Gangsta's Paradise, Salem, Seven Psalms, Singet dem Herrn ein neues Lied, רי"ב 190, War (אלבום), Wo Gott der Herr nicht bei uns hält, רי"ב 178, מארק אדאמו, מארק-אנטואן שרפנטייה, מאיר מאזוז, מאיר איש-שלום, מאיר ששון, מאיר בן אורי, מנשה שהרבני, מנזר קוז'איה, מנחם בגין, מנחם המאירי, מנהגי שבת בתנועת החסידות, מספרים גדולים, מסורת (יהדות), מסורה, מעגלים, מצהף קדוס, מצוות ערבה במקדש, מקס שטרן, מקרא מגילה, מקרא לישראל, מקדמות (ספר), מקויה, מרחביה (מושב), מרחביה (קיבוץ), מרדכי אליעזר ובר, מרדכי בירדוגו, מרדכי גימפל יפה, מרדכי כלפון, מרווין האייר, מרי סידני, רוזנת פמברוק, מרילין מנסון (להקה), משך, משפחת רוטשילד, משפחת בג'איו, משתה בלשאצר (וולטון), משל הצפרדע והעקרב, משלי, משה מונטיפיורי, משה אלשיך, משה סולובייצ'יק (ציריך), משה עידאן, ..., משה שלו (מוזיקאי), משה לאופר מנגן חב"ד, משה בן חנוך, משה גרסיאל, משה יצחק אשכנזי (טדסקי), מתתיה גרג'י, מלחמת סיחון, מלחמת ישראל ויהודה במואב, מלכי-צדק, מזמור, מזמור אמברוזיאני, מזמור תהילים, מזמור גרגוריאני, מזמורי אסף, מזמורי צ'יצ'סטר, מזמורים קנ"ב–קנ"ה, מזרח (קישוט), מזכרת, מחנה ישראל (חב"ד), מבצעי הרבי מחב"ד, מגן דוד, מגניפיקט, מגילת איכה, מגילת התהילים הגדולה, מגילות מדבר יהודה, מגיד (קבלה), מדרש, מדרש שמואל, מדרש תהילים, מה טובו, מהלל העדני, מונה מספר לכוכבים, מונותאיזם, מור (בושם), מוזיאון אסירי המחתרות - ירושלים, מוזיקה קלאסית ישראלית, מוזיקה כנסייתית, מוזיקה יהודית, מוזיקה יהודית אמנותית, מוזיקה יהודית דתית, מכתם, מכל מלמדי השכלתי, מכון משנת הרמב"ם, מכון אור לישרים, מי מרום, מי מריבה, מי ימלל, מירל'ה שרון, מידת הביטחון, מיכאל אשכול, מיכאל פריאנטה, מיכאל ברקוביץ, מיילס קאברדייל, א. גיטלין, אמן (הסכמה), אמנות קרולינגית, אמת (פירושונים), אם אשכחך, אנטוניו צ'יפרה, אנטוניוס מרגריטה, אנטיפון, אנג'ליקה נויבירט, אנדרטת המלחמה הלאומית (ניו זילנד), אנדרטת הצוללת אח"י דקר, אנדרטת השואה (הייד פארק), אנדי ארנוביץ, אני אוהב אותך לאה, אסף (פירושונים), אסף בן ברכיהו, אסתר אינגליס, אקרוסטיכון, ארמון, ארמין פריש, ארנולד ארליך, ארץ חמדה, ארגמן (אלבום), ארגייל וביוט, ארינפורה, אשרי יושבי ביתך, את (מילת יחס), אתר ההנצחה לחללי צי הסוחר, אתה נמצא כאן, אתה בכולם, אל מסתתר, אל תפתח פה לשטן, אל המעיין (תנועה), אלעזר משה סלוצקין (נדבן), אלפא-ביתא, אלפבית עברי, אלחנן סמט, אלול, אלוהים (יהדות), אלוהים יודע, אלווים, אליך ה' נשאתי עיני, אליעזר פאפו, אליעזר זוסמן סופר, אליעזר זוסיא פורטוגל, אלישבע סנש, אליטרציה, אליהו מצא, אליהו ליאון לוי, אליהו בן-אמוזג, אב הרחמים, אבנר עורקבי, אברהם מאפו, אברהם מאיר הברמן, אברהם מרדכי וינשטוק, אברהם משה מפשיסחה, אברהם אמינוף, אברהם אליהו קפלן, אברהם אטיק, אברהם אבן עזרא, אברהם עקרא, אברהם רזניק (רב), אברהם שלמה לויסון, אברהם בן הגר"א, אברהם דיין, אברהם כהן (זנטה), אברהם יצחק הכהן קוק, אברהם ישעיהו קרליץ, אבשלום, אבשלום חביב, אבלות (יהדות), אבלות על החורבן, אבדון, אבו עיסא אל אספהאני, אבי הורביץ, אביתר בנאי, אביב גפן, אביגדור דגן, אגברט, הארכיבישוף מטריר, אגדת בראשית, אדם (דמות מקראית), אדני נגדך כל תאותי, אדום (עם), אהרן עמרם, אהרן שמואל אסאד, אהרן יששכר דוידס, אהרן יהודה ליב שטינמן, אהל אל-כתאב, אהבת ה', אהובה בלקין, אופיר, אור (דעת), אור וירושלים, אורלנדו לאסוס, אורי וידיסלבסקי, אושוויץ, אולאף קילנד, אוחילה לאל, אובליסק הטכניון, אודיה קורן, אוהל (קבר), אוהל אדמו"רי חב"ד בניו יורק, אכיש, אינאס מסאלחה, אינקונבולה, איסור משכב זכר, איש הפיל (סרט), איתמר דוד, איתמר וולגלרנטר, איל רגב, אילן ישי, איגרת שנה טובה, אידו (שפה), איוואן אנגנל, איי קיימן, איימי ביץ', איילת השחר, איילת השחר (קיבוץ), נאום גטיסברג, נער מקהלה, נעים זמירות ישראל, נפלאות, נקמת דם, נקמה, נתן בוקובזה, נתן הנביא, נתיבות השלום, נזורה במדבר יהודה, נו"ן הפוכה, נוסח ארץ ישראל, נוסח פרובאנס, נוער חב"ד, נורית סירקיס בנק, נושאי כליו של השולחן ערוך, נווה שלום, ניקולאס גומברט, ניקוד ארץ־ישראלי, ניגון חופה, ניגון ירושלמי, ניגוני בעלז, סמל מרילנד, סמל מדינת ישראל, סמל איי קיימן, סמל המועצה המקומית ראש פינה, סמל העיר חדרה, סמינר בית יעקב, סנדי דני, סעדיה אזנקוט, סעדיה שוראקי, סעודה (הלכה), ספר מצוות קטן, ספר משפטים, ספר איוב, ספר נזיקין, ספר עבודה, ספר קרבנות, ספר תהלים, ספר טהרה, ספר זמנים, ספר המשיב, ספר הפלאה, ספר השעות, ספרות אנגלית עתיקה, ספרות עברית, ספרי אמ"ת, ספריית קרן ולמדונה, סתריה, סלה (מונח מקראי), סלומון זולצר, סטפאנו לאנדי, סטטיסטיקות של התנ"ך, סטיב רייך, סבא, סבאס, סבה, סדר תפילות יום הכיפורים, סימפליקיוס (פילוסוף), סיחון, סיבוב שערי הר הבית, סיגמונד מובינקל, סיגד, סידור רב סעדיה גאון, סידי פרג' חלימי, עמוד הענן, ענווה, עפרה חזה, עקרת בית, עקבתא דמשיחא, עקיבא ברוך פוזנר, ערן אליקים, ערבת בבל, עשרת ימי תשובה, על אישים מפורסמים (הירונימוס), על הצדיקים, על השחיטה, עלי אופקי, עלי בן חוסיין, עלילת החמור, עלילות בעל וענת, עליית יהודים להר הבית, עזר מציון, עזרת נשים (בית המקדש), עבודת ה', עבודה עברית (פרויקט מוזיקלי), עבירה לשמה, עדין אבן ישראל, עושה פלא, עובדיה ספורנו, עכשובאים, פאר מקדושים, פנחס מנחם אלעזר יוסטמן, פנחס קורח, פסלטר, פסלטר רמסי, פסטיבל הזמר המזרחי, פסטיבל הזמר והפזמון 1961, פסוק, פסוקי דזמרא, פסיכולוגיה של הדת, פראג'י עלוש, פרנצ'סקו סוריאנו, פרקי דרבי אליעזר, פרישי מדברא, פרידריך דליטש, פלצבו, פליצ'ה אנריו, פטירת מנהיגי הציבור החרדי, פחד, פורפיריוס, פול שוצר, פולמוס רמח"ל, פוטלוס (סרט, 1984), פוטי פרע כהן און, פירוש האבן עזרא, פירושי התורה לרבי יהודה החסיד, פיליפ סידני, פיגוע הירי בשער השלשלת, פיוטי הושענות, צ'יפריאנו דה רורה, צמאה, צמאה לך נפשי, צאבאים, צער בעלי חיים (יהדות), צפירת זיכרון, צרופה, צלם אלוהים, צלע-האלף, צבי פרץ חיות, צבי קוסטינר, צבי הירש מנדבורנה, צבי הירש מייזליש, צביעות, צדק לפניו יהלך, צדקתך צדק, צהריים, צו"ל, צור (לבנון), ציר הזמן של האנטישמיות, ציון (ירושלים), קן ברג'ס, קאת (עוף מקראי), קציעה, קרן לב"י, קרי וכתיב, קריאת ההלל, קריעת ים סוף, קתדרלת סיינה, קתדרלת ולס, קלמאן מארו, קלאופטרה, קטנתי, קטב מרירי, קחוון ארצישראלי, קבר דוד המלך, קברי צדיקים ביהדות, קבלת שבת, קבורת נספי האונייה סלבדור בישראל, קבורת זאב ז'בוטינסקי בישראל, קדומים, קדושה (תפילה), קדושה דסידרא, קהילת יהודי גורליצה, קופסת קבר רחל, קופסה שחורה (ספר), קופל גורבין, קורבן תודה, קורין אלאל, קולומבנוס, קידה שעירה, ראש השנה, ראובן סירוטקין, רצוננו לראות את מלכנו, רק בישראל (שיר), רקוויאם (ראטר), רקוויאם גרמני, רקיע, רש"ר הירש, רשב"ם, רחמים חי חויתה הכהן, רחה פריאר, רב עמרם, רב כהנא מפום נהרא, רבנוס מאורוס, רבי אלעזר בן ערך, רבי פרנך, רבי טרפון, רבי ירמיה, רבי יהודה הנשיא, רבי יוחנן, רגש, רד"ק, רוממה, רוממה (חיפה), רוק ישראלי, רותם המדבר, רוברט לאות', רוברט וייט, רודולף אגריקולה, ש. בן-ציון, שמאי גינזבורג, שמעה, שמעון זאב רוטשילד, שמחת הפרטים הקטנים, שמואל, שמואל שמעלקא טויבש, שמואל שלמה בוירסקי, שמואל טל, שמואל בן זקן, שמואל דוד לוצאטו, שמואל וילוז'ני, שמואל ישראל מולדר, שמיני עצרת, שאו שערים, שאול (עולם מתים), שאול עבדאללה יוסף, שנת הסוס, שפוך חמתך, שר שלום גאון, שרה שוהם, שלמה, שלמה צופיוף, שלמה ריסקין, שלמה תווינא, שלמה זלמן מוולוז'ין, שלמה זלמן אהרנרייך, שלום עליכם (פיוט), שלום שכנא ילין, שלום לעם, שלושת האמגושים, שלווה (מושב), שטן, שחר אבקשך, שבת, שביל אלי כהן, שומרונים, שולחן ערוך, שובה, שוכר כחיל השני, שויתי, שימוש, שימוש תהילים, שינוי שם, שיר של יום, שירת דוד, שירת הקודש של ביתא ישראל, שירת הלויים, שירי המעלות, שירים שהוקלטו על ידי דנה אינטרנשיונל, שיחות הר"ן, שיבת ציון (אוניית מעפילים), שיבת ציון (פירושונים), תאודור בזה, תנ"ך, תנ"ך כתר ירושלים, תנועת עוז, תענית, תעוז, תפילת מנחה של שבת, תפילת ערבית, תפילת ערבית של שבת, תפילת שחרית, תפילת תשע, תפילת המחרוזת, תפילה, תקווה, תרגומי המקרא לארמית, תרגומי המקרא לערבית, תרגומי המקרא ללטינית, תרגומי המקרא ליוונית, תרגומי המקרא ליידיש, תרגומי התנ"ך, תרגום דברי הימים, תרגום התנ"ך של לותר, תל קריית יערים, תלמוד תורה (מצווה), תלים, תזונת ימי הביניים, תחזקנה, תחיית הלשון העברית, תהלים, תהילים (סרט), תהילים מ"א, תהילים מ"ז, תהילים מ"ח, תהילים מ"ב, תהילים מ"ג, תהילים מ"ד, תהילים מ"ה, תהילים מ"ו, תהילים מ', תהילים א', תהילים נ"ט, תהילים נ"ז, תהילים נ"ח, תהילים נ"ב, תהילים נ"ג, תהילים נ"ד, תהילים נ"ה, תהילים נ"ו, תהילים נ', תהילים ס"א, תהילים ס"ט, תהילים ס"ז, תהילים ס"ח, תהילים ס"ב, תהילים ס"ג, תהילים ס"ד, תהילים ס"ה, תהילים ס"ו, תהילים ס', תהילים ע"א, תהילים ע"ט, תהילים ע"ז, תהילים ע"ח, תהילים ע"ב, תהילים ע"ג, תהילים ע"ד, תהילים ע"ה, תהילים ע"ו, תהילים ע', תהילים פ"א, תהילים פ"ט, תהילים פ"ז, תהילים פ"ח, תהילים פ"ב, תהילים פ"ג, תהילים פ"ד, תהילים פ"ה, תהילים פ"ו, תהילים פ', תהילים צ"א, תהילים צ"ט, תהילים צ"ז, תהילים צ"ח, תהילים צ"ב, תהילים צ"ג, תהילים צ"ד, תהילים צ"ה, תהילים צ"ו, תהילים צ', תהילים ק"מ, תהילים ק"א, תהילים ק"נ, תהילים ק"ל, תהילים ק"ט, תהילים ק"ז, תהילים ק"ח, תהילים ק"ב, תהילים ק"ג, תהילים ק"ד, תהילים ק"ו, תהילים ק"כ, תהילים ק"י, תהילים ק', תהילים קמ"א, תהילים קמ"ט, תהילים קמ"ז, תהילים קמ"ח, תהילים קמ"ב, תהילים קמ"ג, תהילים קמ"ד, תהילים קמ"ה, תהילים קמ"ו, תהילים קנ"א, תהילים קל"א, תהילים קל"ט, תהילים קל"ח, תהילים קל"ב, תהילים קל"ג, תהילים קל"ד, תהילים קל"ו, תהילים קט"ז, תהילים קט"ו, תהילים קכ"א, תהילים קכ"ז, תהילים קכ"ח, תהילים קכ"ב, תהילים קכ"ג, תהילים קכ"ד, תהילים קכ"ה, תהילים קכ"ו, תהילים קי"א, תהילים קי"ט, תהילים קי"ז, תהילים קי"ח, תהילים קי"ג, תהילים קי"ד, תהילים ל"ט, תהילים ל"ח, תהילים ל"ב, תהילים ל"ג, תהילים ל"ד, תהילים ל"ה, תהילים ל"ו, תהילים ל', תהילים ט"ז, תהילים ט"ו, תהילים ט', תהילים ז', תהילים ח', תהילים ב', תהילים ג', תהילים ד', תהילים ה', תהילים ו', תהילים כ"א, תהילים כ"ח, תהילים כ"ב, תהילים כ"ג, תהילים כ"ד, תהילים כ"ה, תהילים כ"ו, תהילים כ', תהילים י"א, תהילים י"ט, תהילים י"ז, תהילים י"ח, תהילים י"ב, תהילים י"ד, תהילים י', תוך כדי תנועה (אלבום של רביד פלוטניק), תומאס טאליס, תוספות לספר דניאל, תורת לחימה (ארגון), תורת הגמול, תוכנית ברקים, תכלאל, תיארוך ספרי התנ"ך, תיאודוסיוס ראש המנזר, תיקון, תיקון ליל הושענא רבה, תיקון חצות, תיקון הכללי, תילים, ל"ו צדיקים, למנצח לבני קרח מזמור, לאון שידלובסקי, לחם, לואיס בקלוב, לוקה דלה רוביה, לוי בן יפת הלוי, לכל איש יש שם (מפעל הנצחה), ליצנות (יהדות), ליל הסדר, ליבי קליין, ט' באדר, טנק המבצעים של חב"ד, טעמי המקרא, טקס השקת אונייה, טקס הדלקת המשואות ביום השואה, טקס ההכתרה של אליזבת השנייה, טרסוס, טל חיים, טבע, טבלאות המקומות הקדושים, טביעת האונייה מצדה, טד יוז, טומאה וטהרה, טודרוס בן יוסף אבולעפיה, ז'אן קלווין, ז'אן-מארי לוסטיז'ה, ז'אק פרומנטל הלוי, ז'קלין די פרה, זאב דב סלונים, זרע יעקב (פילוסוף), זלמן סורוצקין, זליגמן בר, זבור, זבולון שושנה, זונדל קרויזר, זיז (מיתולוגיה), ח"י רקפות, חמש מגילות, חנניה, מישאל ועזריה, חנוכת בית, חסידות סקולען, חסידות חב"ד, חסידות בעלז, חסידות וולברוז', חקר הסוגים, חריזה, חשמן, חת"ת, חתונת השנאה, חלוקת הפרקים בתנ"ך, חלוקת התנ"ך לסדרים, חבקוק, חבורת בימות, חגי, חוננו, חוק חג המצות (איסורי חמץ), חכם עדיף מנביא, חיל ורעדה, חידון התנ"ך העולמי לנוער יהודי, חיים מאיר היילמן, חיים מרדכי רולר, חיים אברהם גאגין, חיים נחמן ביאליק, חיים סופר, חיים פרדס, חיים פלאג'י, חיים צבי אנוך, חיים לאחר המוות, חיים בצלאל פנט, חיים ורנר, חיים יהושע אלעזר הכהן חמצי, חיים יוסף דוד אזולאי, בן ארזה, בן סירא, בן ציון רפאל פריצי, בן ציון כהן יהונתן, בנדטו מרצ'לו, בנדיקטוס מנורסיה, בני הרבנים, בנימין מטודלה, בניין שערי צדק הישן, בסתר רעם, בצפר (סדרת טלוויזיה, 2005), בראשית רבה, ברוך אדהנן, ברוך פוזנר, ברוך ברנר, ברוך ישר, ברודי, ברכת ברוך ה' לעולם, ברכת גאולה, ברכת האילנות, ברכת הלבנה, ברכת החמה, ברכות קריאת שמע, ברי סחרוף, ברית (מקרא), ברית יצחק, בללייקה (שיר), בלבב ימים, בלוטת יותרת הכליה, בבל (פירושונים), בואי הרוח, בוצינא דנהורא, בולוניה, בוב מארלי, בודפשט (משה גרשוני), ביציניום, בית אברלה, בית אוליפנט, בית שומאכר, בית תבור, בית המקדש, בית האבות של החברה קדישא, בית הקברות סגולה, בית הקברות היהודי בהר הזיתים, בית הכנסת של פאפה, בית הכנסת בשאלון-אן-שמפן, בית הכנסת הפורטוגזי באמסטרדם, בית הכנסת החורבה, בית הכנסת הגדול (וינה), בית כנסת הפירמידה, ביבליה, ג'ון ראטר, ג'ונבנה רמזי, גן התענוגות הארציים, גאוסופיה, גאורג וילהלם פרידריך הגל, גאווה, גני מודיעין, גלריית סמלי מחוז חיפה, גלוסה אורדינריה, גלות בבל, גבריאלה מיסטרל, גדעון גרייף, גדליה אבן יחיא (שלשלת הקבלה), גיתית (כלי נגינה), גיל, גיל מאה, דנה צרפתי, דני קרוון, דצ"ך עד"ש באח"ב, דקת דומייה, דקדוק עברי - מונחים, דרך שופט בירושלים, דרדרה, דריית'לם, דת, דחי, דבקות, דברי דוד האחרונים, דבש בישראל, דבתרה, דואג האדומי, דונמה, דורסי לילה בתרבות, דורית פרקש, דוד, דוד מסטפין, דוד מלך ישראל חי וקיים, דוד מויאל, דוד אלטשולר, דוד נובקובסקי, דוד עורי, דוד צבאח, דוד ציון לניאדו, דוד שריר, דוד שלמה אייבשיץ, דוד שלוש, דוד לידא, דוד חזן, דוד חיים צבאח, דוד בן ברוך, דוד בן-גוריון, דוד בורנשטיין, דוד ומשה, דוד ובת שבע, דייג, המנון, המנורה, המצודות, המשכן, המדפיסים בני פואה, המכון הישראלי לפרסומים תלמודיים, המים העליונים, האמונה הבוגומילית, האח הגדול עונה 1, האגודה למען ירושלים, האירוסין והנישואין בזמן המשנה והתלמוד, הנצחה, הנרי פרסל, הנרי בייקר טריסטראם, הנה מה טוב, הנוער העובד והלומד, הספרים החיצוניים, הספרייה הלאומית של צ'כיה, הסר חבר: רשת אפלה, הסטטוס קוו בהר הבית, העזרה, העברית בתקופת בית שני, הפסיון של ישו (סרט), הפכת מספדי, הפיגוע במונית בכביש עכו-צפת, הקנטוריות בקתדרלה של פירנצה, הקתיסמה, הקהילה היהודית באנטופול, הקהילה היהודית ברקסינגן, הקואופרציה במרחביה, הר ציון, הר שנאן, הר חרמון, הר געש, הרמן גץ, הרמן גונקל, הרמז, הרצועה, השם המפורש, התקווה, התרמה, הללויה, הלוויה, הלוויית 323 חללי מלחמת העצמאות בירושלים, הלוויית הרב עובדיה יוסף, הלוויית הרב חיים קניבסקי, החמצן, החורש (בצלאל), החי בארץ ישראל, החיים מתחילים לנגן, הבריאה (אורטוריה), הברית הישנה, הבשורה באסלאם, הבה נגילה, הבי מטאל, הדלקת נרות חנוכה, הוצאת זרע לבטלה, הורדוס אנטיפס, הכנסייה האורתודוקסית האתיופית, הכנסייה האורתודוקסית הפולנית, הכל זהב, היעדרותו של אלוהים ממגילת אסתר, הירונימוס, הילדגרד מבינגן, היימנות, היינריך שיץ, היינט, וסילי ורשצ'אגין, ועדת הבחירות המרכזית לכנסת, וחטנג השישי, וולטורנו, וינצנץ לכנר, ויקטור בראון, ויליאם בלייק, וידאל הצרפתי (הצוף דבש), ויה דולורוזה, כנסיות מהתקופה הביזנטית באשקלון, כנסיית הקבר, כנסיית השלום בסנסוסי, כנסיית הזיכרון על שם הקייזר וילהלם, כנסיית וירי-גלילאי, כס, כרוב (מיתולוגיה), כתר ארם צובא, כתב געז, כתובים, כל משבריך וגליך, כל כבודה בת מלך פנימה, כלב אפנדופולו, כלי נגינה במקרא, כוס (עוף), כוונה (יהדות), כיפת ברזל (סדרת טלוויזיה), ימות המשיח, ימי אהבה לשירה, ימי החנוכה, ימין אלוהים, יאן פוקלמן, יאן קוכנובסקי, יאן דיסמאס זלנקה, יאיר הופמן (חוקר המקרא), ינון (מושב), ינון (שם פרטי), יעקב מאיר שכטר, יעקב אנטולי, יעקב אטלינגר, יעקב סיניגאליאה, יעקב לנדא (האגור), יעקב חנוך סנקביץ', יעקב בר יוסף הרופא, יעקב דוד וינטרוב, יעקב יחזקיה גרינוולד (ויגד יעקב), יצחק מג'לד, יצחק אלפייה, יצחק אדל, יצחק אוחנה, יצחק אייזיק לנגנר, יצחק סטנוב, יצחק קנטריני, יצחק קוב'ו, יצחק חיות (זרע יצחק), יצחק גרשטנקורן, יציאת מצרים (פירושונים), יציאת מצרים במחקר, ירד (מלחין), ירדנה אלוטין, ירושלים, ירושלים בתקופה הממלוכית, ישמעאלים, ישראל במצרים (אורטוריה), ישראל הופשטיין מקוז'ניץ, ישיבת לומז'ה, ישיבת בני עקיבא נחלים, ישיבת כנסת ישראל (מיסודו של רבי חיים בן עטר), ישיבת כסא רחמים, ישיבה על קברו (עמותה), יתר בן גדעון, ילקוט מעם לועז, יטא, יחסי מין, יחזקאל עזרא הלוי, יחזקאל שרגא הלברשטאם, יחוה דעת, יחיאל הילל אלטשולר, יחיד ורבים (אלבום), יברכך, יגל יעקב, ידעיה הפניני, ידותון, יהדות פרנקפורט, יהדות השרירים, יהועדן, יהושע חנא רבניצקי, יהודה אריה ליב אלתר, יהודה לייב גורדון, יהודה הורוביץ מדז'יקוב, יהודה הכהן אבן מתקה, יום השנה, יום הולדת, יום כיפור קטן, יום ירושלים, יוסף אבן כספי, יוסף צבי דושינסקי, יוסף קאפח, יוסף לוגאסי, יוסף טל, יוסף חנני, יוסף חיים מבגדאד, יוסף באב"ד, יוסף ברדנשווילי, יוסף בכור שור, יוסף גוזיקוב, יוסף דוד (רב), יוסף יצחק שניאורסון, יוסי בנאי, יורם (אורטוריה), יוליוס רויבקה, יוז'ף קיש, יוחנן סופר, יוחנן פריד, יוהאן פכלבל, יוהאן רוזנמילר, יוהאן תיילה, יוהאן גוטליב נאומן, יוהנס מרטיני, יכליהו, יישר כוח. להרחיב מדד (973 יותר) » « הפסיכולוג מדד

Ach Gott, vom Himmel sieh darein, רי"ב 2

Ach Gott, vom Himmel sieh darein (בגרמנית: "הו אלוהים שבשמיים, הביטה וראה"), רי"ב 2, קנטטה דתית שהולחנה על ידי יוהאן סבסטיאן באך בשנת 1724, ובוצעה לראשונה ב-18 ביוני 1724, בלייפציג.

חָדָשׁ!!: תהילים וAch Gott, vom Himmel sieh darein, רי"ב 2 · ראה עוד »

Bücherei des Schocken Verlag (ספרוני הוצאת שוקן)

Bücherei des Schocken Verlag (בגרמנית, "ספרוני הוצאת שוקן"), שנקראת לעיתים גם "beliebte Reihe der Schocken-Bücherei" (בגרמנית, "הסדרה האהובה") היא סדרת ספרים שיצאה לאור בהוצאת שוקן בין נובמבר 1933 ל-1939.

חָדָשׁ!!: תהילים וBücherei des Schocken Verlag (ספרוני הוצאת שוקן) · ראה עוד »

Collective Demise

Collective Demise ("מוות קולקטיבי") הוא אלבום האולפן השלישי של להקת המטאל הישראלית סיילם, אשר יצא בשנת 2002.

חָדָשׁ!!: תהילים וCollective Demise · ראה עוד »

Gangsta's Paradise

Gangsta's Paradise (מילולית: "גן עדן של כנופיות", שכן "גנגסטה" היא מילת סלנג לכנופיות רחוב עם נטייה לאלימות, סמים ופשע) הוא שיר ראפ של הזמר קוליו בהשתתפות זמר ה-R&B.L.V. השיר הושמע לראשונה בפסקול הסרט "סיכון מחושב" בכיכובה של מישל פייפר (1995), ומאוחר יותר יצא גם במסגרת אלבומו של קוליו שנשא את אותו השם.

חָדָשׁ!!: תהילים וGangsta's Paradise · ראה עוד »

Salem

סיילם (Salem), או סאלם, היא להקת מטאל קיצוני ישראלית שהוקמה בשנת 1985, מלהקות המטאל הישראליות הראשונות, והראשונה שזכתה להצלחה בינלאומית.

חָדָשׁ!!: תהילים וSalem · ראה עוד »

Seven Psalms

Seven Psalms (בעברית: שבעה מזמורי תהילים) הוא אלבום האולפן החמישה-עשר של זמר הרוק והפולק היהודי-אמריקאי פול סיימון שיצא לאור ב-2023 בהוצאת אאול רקורדס ולגאסי רקורדינגס.

חָדָשׁ!!: תהילים וSeven Psalms · ראה עוד »

Singet dem Herrn ein neues Lied, רי"ב 190

Singet dem Herrn ein neues Lied (בעברית: שירו לה' שיר חדש), רי"ב 190, היא קנטטה שהלחין יוהאן סבסטיאן באך בהיותו בלייפציג.

חָדָשׁ!!: תהילים וSinget dem Herrn ein neues Lied, רי"ב 190 · ראה עוד »

War (אלבום)

War (בעברית: מלחמה) הוא אלבום האולפן השלישי של להקת הרוק האירית U2.

חָדָשׁ!!: תהילים וWar (אלבום) · ראה עוד »

Wo Gott der Herr nicht bei uns hält, רי"ב 178

Wo Gott der Herr nicht bei uns hält (גרמנית: "לולי ה' שהיה לנו"), רי"ב 178, היא קנטטה דתית מאת יוהאן סבסטיאן באך.

חָדָשׁ!!: תהילים וWo Gott der Herr nicht bei uns hält, רי"ב 178 · ראה עוד »

מארק אדאמו

מארק אדאמו (באנגלית: Mark Adamo; נולד ב-1 באוגוסט 1962) הוא מלחין ולבריתן אמריקאי.

חָדָשׁ!!: תהילים ומארק אדאמו · ראה עוד »

מארק-אנטואן שרפנטייה

מארק-אנטואן שרפנטייה (בצרפתית: Marc-Antoine Charpentier; 1643 – 24 בפברואר 1704) היה מלחין צרפתי מתקופת הבארוק.

חָדָשׁ!!: תהילים ומארק-אנטואן שרפנטייה · ראה עוד »

מאיר מאזוז

הרב מאיר נסים מאזוז (מכונה נאמ"ן; נולד בי"ג בניסן ה'תש"ה, 27 במרץ 1945) הוא פוסק תוניסאי, ראש "ישיבת כסא רחמים" ומוסדותיה.

חָדָשׁ!!: תהילים ומאיר מאזוז · ראה עוד »

מאיר איש-שלום

מאיר איש-שלום מאיר איש-שלום (פרידמן) (10 ביולי 1831 – 26 בנובמבר 1908, כ"ט בתמוז ה'תקצ"א – כ"ט בחשון ה'תרס"ט) היה מחשובי חוקרי היהדות, מוציא לאור של חיבורים תורניים בעריכה מדעית ומחבר פירושים לספרים שונים.

חָדָשׁ!!: תהילים ומאיר איש-שלום · ראה עוד »

מאיר ששון

הרב מאיר ששון (1840? – 1911) היה מתרגם, דיין וסופר סת"ם, מגדולי רבני ארם צובא, שנודע בשל תרגום של חלק מספרי המקרא ללהג ערבי-יהודי שדובר בקרב יהודי סוריה.

חָדָשׁ!!: תהילים ומאיר ששון · ראה עוד »

מאיר בן אורי

מאיר בן אוּרי (ח' באדר ב' תרס"ח, 21 במרץ 1908 – כ"ב באייר תשמ"ג, 5 במאי 1983) היה אדריכל, במאי, צייר, מאייר, מוזיקאי, מנצח ומלחין ישראלי.

חָדָשׁ!!: תהילים ומאיר בן אורי · ראה עוד »

מנשה שהרבני

הרב מנשה סלמאן שהרבני (4 ביוני 1881, ז' בסיוון ה'תרמ"א - 21 באוגוסט 1960, כ"ח באב ה'תש"ך) היה פרשן מקרא, מחנך ושד"ר, פייטן ומשורר, ורבן של הקהילות היהודיות באבאדאן ומחמרה שבכורדיסטן האיראנית.

חָדָשׁ!!: תהילים ומנשה שהרבני · ראה עוד »

מנזר קוז'איה

מנזר קוז'איה, הקרוי גם "מנזר אנטוניס הגדול" (באנגלית: Monastery of Qozhaya; בערבית: دير مار أنطونيوس قزحيا), הוא מנזר מרוני על שם אנטוניוס הגדול שהוקם בעמק קדישה שבמחוז זגרטא בצפון לבנון והיווה, לאורך השנים, מרכז לפעילות הכנסייה המרונית בלבנון.

חָדָשׁ!!: תהילים ומנזר קוז'איה · ראה עוד »

מנחם בגין

מנחם בגין (16 באוגוסט 1913, י"ג באב ה'תרע"ג – 9 במרץ 1992, ד' באדר ב' ה'תשנ"ב) היה פוליטיקאי, מדינאי ואיש צבא ישראלי, שכיהן כראש ממשלת ישראל השישי.

חָדָשׁ!!: תהילים ומנחם בגין · ראה עוד »

מנחם המאירי

רבי מנחם בן שלמה המאירי, מכונה בקיצור המאירי, היה מגדולי הראשונים (1249–1316) - מפרשי התלמוד וחכמי פרובנס, נודע גם בשם "דון וידאל שלמון", ומחבר בית הבחירה.

חָדָשׁ!!: תהילים ומנחם המאירי · ראה עוד »

מנהגי שבת בתנועת החסידות

חסידים בעיר רחובות בדרכם לבי"כ בכניסת השבת בתנועת החסידות יש מנהגים רבים הסובבים את יום השבת.

חָדָשׁ!!: תהילים ומנהגי שבת בתנועת החסידות · ראה עוד »

מספרים גדולים

המונח מספר גדול מתייחס לרוב למספר טבעי הגדול משמעותית ממספרים בהם נתקלים לרוב בחיי היום-יום, ולרוב הכוונה למספרים עם עשרות ספרות ויותר.

חָדָשׁ!!: תהילים ומספרים גדולים · ראה עוד »

מסורת (יהדות)

המסורת היהודית היא מערכת תרבותית – מנהגים, טקסים, דעות ואמונות, תורה שבעל-פה, חוקים, ערכים וכללי התנהגות שנמסרו מדור לדור בקהילות יהודיות.

חָדָשׁ!!: תהילים ומסורת (יהדות) · ראה עוד »

מסורה

חומש עם הערות מסורה בשולי הטקסט המָסוֹרָה היא אוסף של סימנים והערות המתלווים לנוסח המקרא, ומטרתה שימור נוסח המסורה מפני טעויות בהעתקה.

חָדָשׁ!!: תהילים ומסורה · ראה עוד »

מעגלים

מַעְגָּלִים הוא יישוב קהילתי דתי בנגב הצפוני מערבי, מדרום לנתיבות, המהווה חלק ממועצה אזורית שדות נגב והמשתייך לארגון יישובי הפועל המזרחי.

חָדָשׁ!!: תהילים ומעגלים · ראה עוד »

מצהף קדוס

מצהף קדוס (בכתב געז: መጽሐፍ ቅዱስ (תעתיק מדויק: מֵצְחֵף קָדוּס), עברית: "ספרי הקודש") הוא הכינוי שניתן בקהילת ביתא ישראל לאוסף כתבי הקודש של הקהילה.

חָדָשׁ!!: תהילים ומצהף קדוס · ראה עוד »

מצוות ערבה במקדש

מצוות ערבה במקדש היא מצווה להביא ענפי ערבה לבית המקדש בכל יום מימי חול המועד סוכות, להציב אותם בפינות המזבח ולהקיף אותו תוך אמירת הושענות.

חָדָשׁ!!: תהילים ומצוות ערבה במקדש · ראה עוד »

מקס שטרן

מקס שטרן (באנגלית: Max Stern; נולד ב־31 במרץ 1947, ניו יורק, ארצות הברית) הוא מלחין, מנצח, מוזיקולוג, מבקר מוזיקלי ומחנך ישראלי אמריקאי.

חָדָשׁ!!: תהילים ומקס שטרן · ראה עוד »

מקרא מגילה

מאה ה-18 יד להצבעה על המגילה. מִקְרָא מְגִלָּה היא מצווה מדרבנן לקרוא את מגילת אסתר בפורים על מנת לפרסם את הנס שנעשה ליהודים בימי החג.

חָדָשׁ!!: תהילים ומקרא מגילה · ראה עוד »

מקרא לישראל

מקרא לישראל הוא מפעל פרשנות ישראלי מדעי-מודרני לתנ"ך.

חָדָשׁ!!: תהילים ומקרא לישראל · ראה עוד »

מקדמות (ספר)

עטיפת הספר "מקדמות" לס. יזהר מִקְדָמוֹת הוא ספרו האוטוביוגרפי של ס. יזהר, המכיל את זיכרונותיו מתקופת ילדותו בחווה הניסיונית של חולדה הישנה, בתל אביב וברחובות.

חָדָשׁ!!: תהילים ומקדמות (ספר) · ראה עוד »

מקויה

אברהם איקורו טשימה, מייסד תנועת המקויה. יער המקויה בגליל התחתון מָקוּיה (ביפנית: キリストの幕屋; מילולית: "אוֹהֶל מוֹעֵד" או "משכן", ובהגייה עממית שגויה בישראל מקוֹיה) היא תנועה דתית נוצרית פילושמית שנוסדה ביפן ב-1948 על ידי איקורו טשימה.

חָדָשׁ!!: תהילים ומקויה · ראה עוד »

מרחביה (מושב)

מֶרְחַבְיָה (מוֹשָׁב) הוא מושב בעמק יזרעאל הנמצא 3 ק"מ מזרחית לעפולה, בתחום השיפוט של המועצה האזורית עמק יזרעאל.

חָדָשׁ!!: תהילים ומרחביה (מושב) · ראה עוד »

מרחביה (קיבוץ)

מֶרְחַבְיָה הוא קיבוץ בעמק יזרעאל, השוכן כ־2 ק"מ ממזרח לעפולה, לרגלי גבעת המורה, בסמוך למושב מרחביה.

חָדָשׁ!!: תהילים ומרחביה (קיבוץ) · ראה עוד »

מרדכי אליעזר ובר

הרב מרדכי אליעזר ובר (וועבער, "הרב מאדא", תקפ"ב, 1822 - כ"ז בתמוז תרנ"ב, 1892) היה רב חסידי-הונגרי.

חָדָשׁ!!: תהילים ומרדכי אליעזר ובר · ראה עוד »

מרדכי בירדוגו

הרב מרדכי בירדוגו (ה'תע"ה - י"ד אב ה'תקכ"ב 1762) המכונה: המרבי"ץ, היה ראש ישיבה, דרשן ודיין ופרשן מקראי ותלמודי בעיר מקנס שבמרוקו ומחבר ספרים פורה.

חָדָשׁ!!: תהילים ומרדכי בירדוגו · ראה עוד »

מרדכי גימפל יפה

בית הראשונים במושבה יהוד הרב מרדכי גימפל יפה (תק"פ, 1820 - כ"ה בחשוון תרנ"ב, 26 בנובמבר 1891) היה רבה של העיירה רוז'ינוי שברוסיה הלבנה, ומאנשי העלייה הראשונה.

חָדָשׁ!!: תהילים ומרדכי גימפל יפה · ראה עוד »

מרדכי כלפון

מרדכי כלפון (1927 - מאי 1981) היה מוזיקאי ישראלי שנודע כמלחין, כנגן עוד וכחזן בסגנון המוזיקלי הספרדי-ירושלמי, בתקופה שבה הפך לסגנון המוזיקלי המוביל בבתי הכנסת בישראל.

חָדָשׁ!!: תהילים ומרדכי כלפון · ראה עוד »

מרווין האייר

הרב מרווין (משה חיים) האייר (באנגלית: Marvin (Moshe Chaim) Hier; נולד ב-1939 בניו יורק) הוא רב אורתודוקסי.

חָדָשׁ!!: תהילים ומרווין האייר · ראה עוד »

מרי סידני, רוזנת פמברוק

מרי הרברט, רוזנת פמברוק (באנגלית: Mary Herbert, Countess of Pembroke, נולדה מרי סידני; 27 באוקטובר 1561 – 25 בספטמבר 1621) הייתה מחשובי המשוררים האנגלים בתקופה האליזבטנית ופטרונית של השירה.

חָדָשׁ!!: תהילים ומרי סידני, רוזנת פמברוק · ראה עוד »

מרילין מנסון (להקה)

מרילין מנסון (Marilyn Manson) היא להקת אינדסטריאל מטאל ורוק הממוקמת בהוליווד, קליפורניה שבארצות הברית.

חָדָשׁ!!: תהילים ומרילין מנסון (להקה) · ראה עוד »

משך

משך הוא השישי מבין בניו של יפת, לאחר יוון ותובל.

חָדָשׁ!!: תהילים ומשך · ראה עוד »

משפחת רוטשילד

Frankfurter Judengasse מאיר אנשל רוטשילד מייסד השושלת סמל משפחת רוטשילד בכניסה לגן רמת הנדיב ליד זכרון יעקב משפחת רוֹטשילד היא שושלת של בנקאים יהודים באירופה.

חָדָשׁ!!: תהילים ומשפחת רוטשילד · ראה עוד »

משפחת בג'איו

משפחת בג'איו היא משפחת יהודים פורטוגזים אנוסים שמוצאם מהעיר בז'ה בפורטוגל.

חָדָשׁ!!: תהילים ומשפחת בג'איו · ראה עוד »

משתה בלשאצר (וולטון)

משתה בלשאצר (באנגלית: Belshazzar's Feast) היא אורטוריה מאת המלחין הבריטי ויליאם וולטון.

חָדָשׁ!!: תהילים ומשתה בלשאצר (וולטון) · ראה עוד »

משל הצפרדע והעקרב

"הצב והעקרב", ציור מפנצ'טנטרה מאת מירזה רחים, 1847. ייתכן שמשל הצב והעקרב היווה השראה למשל הצפרדע והעקרב הצפרדע והעקרב הוא משל מפורסם שמחברו אינו ידוע, ומיוחס בטעות לאיזופוס, על אף שלא ידוע נוסח שלו לפני המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: תהילים ומשל הצפרדע והעקרב · ראה עוד »

משלי

ספר מִשְלֵי הוא מספרי התנ"ך, הספר השני בספרי הכתובים ומופיע לאחר ספר תהילים, והוא אחד מספרי אמ"ת, ותכליתו לחנך לדרך ארץ ומידות טובות, כשמחברו מנסה להוביל את הקורא לנהוג בדרך הנכונה.

חָדָשׁ!!: תהילים ומשלי · ראה עוד »

משה מונטיפיורי

משה מונטיפיורי בגיל 100 סר משה חיים מונטיפיורי (באנגלית: Sir Moses Haim Montefiore, 1st Baronet, Kt; 24 באוקטובר 1784, ח' בחשוון ה'תקמ"ה, ליבורנו, טוסקנה – 28 ביולי 1885, ט"ז באב ה'תרמ"ה, רמסגייט, קנט, אנגליה) היה נדבן ושדלן יהודי מאנגליה, שהקדיש את חייו לסיוע ליהודים בארצות שונות.

חָדָשׁ!!: תהילים ומשה מונטיפיורי · ראה עוד »

משה אלשיך

רבי משה אלשיך (מכונה האלשיך הקדוש) (ה'רס"ז, 1506/1507 - י"ג בניסן ש"ס, 1600), היה פרשן ומחבר דרשות מפורסמות על התורה (המכונות 'אלשיך'), שד"ר, ופוסק בצפת.

חָדָשׁ!!: תהילים ומשה אלשיך · ראה עוד »

משה סולובייצ'יק (ציריך)

הרב יעקב משה מרדכי סולובייצ'יק (א' בתשרי ה'תרע"ה, 21 בספטמבר 1914 – י"ט באייר ה'תשנ"ה, 19 במאי 1995) היה ראש ישיבה בשווייץ.

חָדָשׁ!!: תהילים ומשה סולובייצ'יק (ציריך) · ראה עוד »

משה עידאן

הרב משה עידאן (ה'תר"ב, 1842 – ד' באלול ה'תרנ"ד, 5 בספטמבר 1894) היה דיין ומקובל, שפעל באי ג'רבה ובעיר גאבס שבתוניסיה.

חָדָשׁ!!: תהילים ומשה עידאן · ראה עוד »

משה שלו (מוזיקאי)

משה שלו הוא מוזיקאי ישראלי.

חָדָשׁ!!: תהילים ומשה שלו (מוזיקאי) · ראה עוד »

משה לאופר מנגן חב"ד

משה לאופר מנגן חב"ד הוא פרויקט שמפעיל לוי'ק טובול והמלחין משה לאופר שמטרתו להנגיש את ניגוני חב"ד לציבור הרחב בעטיפה מוזיקלית עדכנית.

חָדָשׁ!!: תהילים ומשה לאופר מנגן חב"ד · ראה עוד »

משה בן חנוך

רבי משה בן חנוך היה רב בן ימי הביניים ואחד מארבעת השבויים, שלפי האגדה נטל חלק מרכזי בהעתקת המרכז התורני היהודי מבבל לספרד.

חָדָשׁ!!: תהילים ומשה בן חנוך · ראה עוד »

משה גרסיאל

משה גַרסיאל (נולד ב-6 בינואר 1936) הוא פרופסור אמריטוס במחלקה לתנ"ך באוניברסיטת בר-אילן.

חָדָשׁ!!: תהילים ומשה גרסיאל · ראה עוד »

משה יצחק אשכנזי (טדסקי)

משה יצחק אשכנזי (טֶדֶסְקִי - Tedeschi, טריאסט, 6 ביוני 1821 – 17 ביוני 1898), היה מורה ומחנך, סופר, פרשן המקרא ומתרגם יהודי-איטלקי.

חָדָשׁ!!: תהילים ומשה יצחק אשכנזי (טדסקי) · ראה עוד »

מתתיה גרג'י

ר' מתתיה גרג'יתמונה להחלפה רבי מתתיה גרג'י (1842, הראת – 29 בנובמבר 1917, ירושלים) היה פוסק, פרשן מקרא ומשנה, כרוניקאי, וממנהיגי קהילת יהודי הראת בסוף המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: תהילים ומתתיה גרג'י · ראה עוד »

מלחמת סיחון

מלחמת סיחון היא אירוע מקראי שהתרחש בשנת הארבעים לאחר יציאת בני ישראל ממצרים, בו נלחמו עם ישראל עם עם האמורי בהנהגת סיחון וכבשו את ארצו.

חָדָשׁ!!: תהילים ומלחמת סיחון · ראה עוד »

מלחמת ישראל ויהודה במואב

מלחמת ישראל ויהודה במואב, על פי המקרא, הייתה מלחמה שערכו יהורם מלך ישראל, יהושפט מלך יהודה ומלך אדום מול מישע מלך מואב, בסביבות מאה השמינית או התשיעית לפני הספירה.

חָדָשׁ!!: תהילים ומלחמת ישראל ויהודה במואב · ראה עוד »

מלכי-צדק

כפגישת אברהם (מימין) עם מלכי-צדק (משמאל). ציור מהמאה ה-15. התמונה מוצגת בקתדרלת סנט-פטר בלוון, בלגיה מַלְכִּי-צֶדֶק מלך שלם, היא ירושלים, כהן לאל עליון, הוא דמות מקראית.

חָדָשׁ!!: תהילים ומלכי-צדק · ראה עוד »

מזמור

The Latin text of Pange Lingua sung to its traditional melody, mode iii Gregorian chant מזמור (בלועזית: קַנטוּס; באנגלית: Chant, שמקורו בצרפתית עתיקה: chanter) הוא הפקה קצבית של מילים או צלילים, בדיבור או בשירה, אשר מבוססת במקרים רבים על גובהי צליל, אחד או שניים, הקרויים טונים דקלומיים.

חָדָשׁ!!: תהילים ומזמור · ראה עוד »

מזמור אמברוזיאני

מזמור אמברוזיאני (באנגלית: Ambrosian chant) קרוי על שמו של אמברוזיוס הקדוש בן המאה הרביעית, שבתקופתו נכתבו מזמורי תפילה בסגנון מחמיר והולבשו רעיונות נוצריים בפראזולוגיה קלאסית, שפנתה עם זאת לטעם הציבור הרחב.

חָדָשׁ!!: תהילים ומזמור אמברוזיאני · ראה עוד »

מזמור תהילים

מזמור הוא כינוי לאחד ממאה וחמישים פרקי תהילים.

חָדָשׁ!!: תהילים ומזמור תהילים · ראה עוד »

מזמור גרגוריאני

ספר מזמורים גרגוריאניים מזמור גרגוריאני (בלטינית: cantus choralis, "מזמור למקהלה", או cantus ecclesiasticus, "מזמור כנסייתי"; לעיתים מילולית, cantus gregorianus) היא המסורת המרכזית של הקנטוס פלאנוס המערבי, צורה של מזמור ליטורגי חד-קולי (מונופוני) בנצרות המערבית, שליווה את טקס המיסה וטקסי תפילות אחרים.

חָדָשׁ!!: תהילים ומזמור גרגוריאני · ראה עוד »

מזמורי אסף

מזמורי אסף הם שנים-עשר מזמורים שנמצאים בספר תהילים בפרקים נ' ובפרקים ע"ג-פ"ג לפי המספור שבנוסח המסורה (על פי המספור בתרגום השבעים ובוולגטה מדובר על הפרקים 49, 72-82).

חָדָשׁ!!: תהילים ומזמורי אסף · ראה עוד »

מזמורי צ'יצ'סטר

מזמורי צ'יצ'סטר היא יצירה מאת ליאונרד ברנשטיין לנער סופרן או קונטרה-טנור, רביעיית סולנים, מקהלה ותזמורת (3 חצוצרות בסי במול, 3 טרומבונים, טימפני, כלי הקשה (5 נגנים), 2 נבלים וכלי קשת).

חָדָשׁ!!: תהילים ומזמורי צ'יצ'סטר · ראה עוד »

מזמורים קנ"ב–קנ"ה

מזמורים קנ"ב–קנ"ה הם ארבעה מזמורים, שאינם כלולים בנוסח המסורה של ספר תהילים.

חָדָשׁ!!: תהילים ומזמורים קנ"ב–קנ"ה · ראה עוד »

מזרח (קישוט)

"'''מזרח'''" (1910) מאת משה בן יצחק מזרחי. מזרח הוא קישוט לבית יהודי המציין את כיוון המזרח, אליו יש לפנות בשעת התפילה, כך שגם המתפלל יחידי יוכל למצוא כיוון זה בקלות.

חָדָשׁ!!: תהילים ומזרח (קישוט) · ראה עוד »

מזכרת

דוכן מזכרות בלונדון מזכרת היא חפץ הנרכש או ניתן כמתנה לשם סימול הזכרונות המקושרים אליו.

חָדָשׁ!!: תהילים ומזכרת · ראה עוד »

מחנה ישראל (חב"ד)

בלאנק ישן של מחנה ישראל סמל של מחנה ישראל מחנה ישראל היא הזרוע הסוציאלית של תנועת חב"ד העולמית.

חָדָשׁ!!: תהילים ומחנה ישראל (חב"ד) · ראה עוד »

מבצעי הרבי מחב"ד

עשרת מבצעי הרבי מלובביץ' (בחסידות חב"ד: עשרת המבצעים) היא סדרת מערכי פעילות ("מבצעים") שיזם הרבי מנחם מנדל שניאורסון מלובביץ'.

חָדָשׁ!!: תהילים ומבצעי הרבי מחב"ד · ראה עוד »

מגן דוד

200px ציור קדום של מגן דוד משנת 1008 על כריכת כתב יד לנינגרד מגן דוד (בתו מחשב: ✡) הוא הקסגרמה (כוכב בעל שישה קודקודים) שבו מונחים שני משולשים שווי צלעות זה על זה ויוצרים מבנה של שישה משולשים שווי צלעות המחוברים לצלעות משושה משוכלל.

חָדָשׁ!!: תהילים ומגן דוד · ראה עוד »

מגניפיקט

מרים. תפילת המגניפיקט בשפות שונות על קיר כנסיית הביקור בעין כרם. מַגְנִיפִיקָט (בלטינית: Magnificat - "תגדל"; נהגה כשהטעם על ההברה השנייה) הוא שמו של מזמור נוצרי, הידוע גם בשם שירת מריה.

חָדָשׁ!!: תהילים ומגניפיקט · ראה עוד »

מגילת איכה

מקדים את האות פ' לאות ע'תמונה להחלפה ספר איכה בקודקס סינאיטיקוס, המכיל את נוסח תרגום השבעים היווני. (330-350 לספירה). שימו לב לשם הספר המתנוסס בראשו: '''Θρήνοι Ιερεμίου''' (תְרֵנוֹי יֶרֶמִיוּ, קינות לירמיהו) 250px מְגִלַּת אֵיכָה היא קובץ של חמישה פרקי קינות, שחוברו ככל הנראה לאחר חורבן ירושלים, בית המקדש הראשון והגליית תושביה.

חָדָשׁ!!: תהילים ומגילת איכה · ראה עוד »

מגילת התהילים הגדולה

ממוזער מגילת התהילים הגדולה או 11Q5 או 11Psa המגילה התגלתה בפברואר שנת 1956 במערה מס' 11 ממערות קומראן עם כתבי יד נוספים ובהם מגילת המקדש.

חָדָשׁ!!: תהילים ומגילת התהילים הגדולה · ראה עוד »

מגילות מדבר יהודה

קצר.

חָדָשׁ!!: תהילים ומגילות מדבר יהודה · ראה עוד »

מגיד (קבלה)

מַגִּיד הוא מונח בקבלה היהודית המתאר כוח עליון, מלאך או נשמה של צדיק שנפטר, המתגלים לצדיק חי בחוויה מיסטית, בחלום או בהקיץ, פעמים כתוצאה משימוש מהזמנה פעילה וייחודים ופעמים במפתיע.

חָדָשׁ!!: תהילים ומגיד (קבלה) · ראה עוד »

מדרש

ביהדות, מדרש או דרשה הם שיטה של פרשנות המקרא.

חָדָשׁ!!: תהילים ומדרש · ראה עוד »

מדרש שמואל

מדרש שמואל הוא מדרש אגדה המכיל שלושים ושניים פרקים המבוססים על ספר שמואל (עשרים וארבעה מהם מבוססים על סיפורי ספר שמואל א', ושמונה על סיפורי ספר שמואל ב').

חָדָשׁ!!: תהילים ומדרש שמואל · ראה עוד »

מדרש תהילים

מדרש תהילים הוא מדרש אגדה על רובו של ספר תהילים הערוך בעיקר בעברית.

חָדָשׁ!!: תהילים ומדרש תהילים · ראה עוד »

מה טובו

קצר.

חָדָשׁ!!: תהילים ומה טובו · ראה עוד »

מהלל העדני

מהלל העדני ר' מהלל העדני (27 בדצמבר 1883, כ"ח בכסלו תרמ"ד - 9 באוקטובר 1950, כ"ח בתשרי תשי"א) היה איש עסקים, פעיל ציוני, סופר עברי ופרשן מקרא.

חָדָשׁ!!: תהילים ומהלל העדני · ראה עוד »

מונה מספר לכוכבים

מונה מספר לכוכבים (באנגלית: Number the Stars) הוא ספר ילדים מאת הסופרת האמריקאית לויס לאורי.

חָדָשׁ!!: תהילים ומונה מספר לכוכבים · ראה עוד »

מונותאיזם

סמלי הדתות האברהמיות המונותאיסטיות: יהדות, נצרות ואסלאם מוֹנוֹתֵאִיזְם הוא אמונה באל אחד ויחיד, בניגוד לפוליתאיזם – אמונה באלים רבים.

חָדָשׁ!!: תהילים ומונותאיזם · ראה עוד »

מור (בושם)

עץ המור מור, בתערוכה "הנס והמגפה, ירושלים: גיליון רפואי", במוזיאון מגדל דוד. גבישי מור מוֹר הוא בושם המופק משרף עץ המור (Commiphora Myrrha) אשר מקורו באתיופיה ותימן.

חָדָשׁ!!: תהילים ומור (בושם) · ראה עוד »

מוזיאון אסירי המחתרות - ירושלים

הכניסה למוזיאון מוזיאון אסירי המחתרות - ירושלים הוא מוזיאון הנצחה לזכרם ופועלם של חברי המחתרות העבריות בתקופת המנדט הבריטי, שנכלאו בבית הסוהר המרכזי בירושלים.

חָדָשׁ!!: תהילים ומוזיאון אסירי המחתרות - ירושלים · ראה עוד »

מוזיקה קלאסית ישראלית

נגני התזמורת הפילהרמונית הישראלית עם המנצח זובין מהטה ביום השנה ה-70 להיווסדה, 2006 האורקסטרה של ראשון לציון, לפני 1899 תלמידי פסנתר בקונסרבטוריון כפר סבא בשנות ה-30 של המאה ה-20 מוזיקה לילדי מעברה בישראל שנת 50–1949 שיעור נגינה קבוצתי, נתיבות, שנות ה-70' מקהלת כפר ורבורג, 1973 הרביעייה הישראלית החדשה. משמאל: אלכסנדר טלמוזיקה קלאסית ישראלית החלה להתפתח בארץ ישראל בשנות ה-30 של המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: תהילים ומוזיקה קלאסית ישראלית · ראה עוד »

מוזיקה כנסייתית

שירה כנסייתית, "טאקואינום סאניטאטיס" קאסאנטנסיס, המאה ה-14 סאן מארקו בערב. הפנים רחב הידיים, המהדהד, נתן, בין שאר גורמים, השראה למוזיקה של האסכולה הוונציאנית. מוזיקה כנסייתית היא מוזיקה שנכתבה לשם ביצוע בכנסייה, או כל יצירה מוזיקלית לעבודת הקודש הכנסייתית, או מוזיקה ליטורגית כגון מזמורי תפילה.

חָדָשׁ!!: תהילים ומוזיקה כנסייתית · ראה עוד »

מוזיקה יהודית

לויים מנגנים "בכינורות ובנבלים ובמצילתיים ובכל כלי שיר בלא מספר", ולראות את זקני העם "מרקדים ואבוקות של אש בידם" ("שמחת בית השואבה", ציור מים מאת דפנה לבנון) מוזיקה יהודית היא המורשת המוזיקלית של העם היהודי לדורותיו, כוללת הן מוזיקה ליטורגית והן מוזיקה אמנותית ופופולרית, וכן מגוון קצבים וצלילים שהושפעו מתרבויות מוזיקליות שונות לאורך תקופה של 3,000 שנה, החל מהתרבות המזרח תיכונית העתיקה, ובהמשך בתרבויות השונות בארצות התפוצה שבהן היה העם היהודי מפוזר במשך כ-2,000 שנה, ועד הקמת מדינת ישראל וימינו אלה.

חָדָשׁ!!: תהילים ומוזיקה יהודית · ראה עוד »

מוזיקה יהודית אמנותית

ריקודי זוגות יהודיים מהמאה ה-15. מימין זמר ונגן לאוטה. יצירת מוזיקה אמנותית לנגינה ושירה בבית הכנסת היא, בדומה למוזיקה כנסייתית השייכת למה שנהוג לכנות מוזיקה קלאסית, הלחנה של פסוקים מהתפילה לביצוע באירועים ליטורגיים בשבתות ובחגים ובאירועים מחוץ לבית הכנסת כגון: חתונה, ברית מילה והופעות על רקע דתי יהודי.

חָדָשׁ!!: תהילים ומוזיקה יהודית אמנותית · ראה עוד »

מוזיקה יהודית דתית

חגיגות הלוויים בעת בניית בית המקדש השני. ציור משנת 1896מוזיקה יהודית דתית היא התופעה ההיסטורית של יצירה מוזיקלית למטרות דתיות וביצועה בקרב יהודים מאמינים מהתקופה המקראית ועד ימינו, בארץ ישראל ובתפוצות.

חָדָשׁ!!: תהילים ומוזיקה יהודית דתית · ראה עוד »

מכתם

מִכְתָּם, או אֶפִּיגְרָמָה (מיוונית: ἐπίγραμμα), הוא סוג של שיר, לרוב, שיר קצר בעל אופי סאטירי עוקצני או חידוד.

חָדָשׁ!!: תהילים ומכתם · ראה עוד »

מכל מלמדי השכלתי

מִכָּל מְלַמְּדַי הִשְׂכַּלְתִּי הוא ביטוי רווח שמשמעותו כי גם אדם חכם וידען יכול ללמוד מכל אחד – גם ממקור בלתי צפוי.

חָדָשׁ!!: תהילים ומכל מלמדי השכלתי · ראה עוד »

מכון משנת הרמב"ם

מכון משנת הרמב"ם – עמותת מכון משנת הרמב"ם (מכון מש"ה בראשי תיבות) היא עמותה המקדמת את חקר משנת הרמב"ם וחקר יהדות תימן.

חָדָשׁ!!: תהילים ומכון משנת הרמב"ם · ראה עוד »

מכון אור לישרים

מכון אור לישרים הוא מכון לעריכה והוצאה לאור של ספרות תורנית, בדגש על ספרי חסידות וספרי רבני משפחת אבוחצירא.

חָדָשׁ!!: תהילים ומכון אור לישרים · ראה עוד »

מי מרום

מי מֵרום היא סדרת ספרים הגותית ("במחשבת האמונה"), העוסקת בענייני הגאולה ואופי הופעתה בדורותינו, תנ"ך, ארץ ישראל, עם ישראל, מועדים ונושאים אמוניים נוספים.

חָדָשׁ!!: תהילים ומי מרום · ראה עוד »

מי מריבה

סיפורי מסה ומריבה ומי מריבה הם שני סיפורים דומים המתוארים בספר שמות ובספר במדבר, בהם משה מכה במטהו סלע יבש ויוצאים ממנו מים.

חָדָשׁ!!: תהילים ומי מריבה · ראה עוד »

מי ימלל

מִי יְמַלֵּל הוא שיר ילדים לחנוכה מאת מנשה רבינא המושר בלחן עממי, לעיתים בקאנון (בשני קולות).

חָדָשׁ!!: תהילים ומי ימלל · ראה עוד »

מירל'ה שרון

מירל'ה שרון (1932 - 20 ביולי 2017) הייתה רקדנית, כוריאוגרפית, מורה ומרצה למחול, מחלוצות המחול בישראל זוכת פרס משרד החינוך והתרבות למפעל חיים לשנת 2002 בתחום המחול, על תרומתה להכרת אמנות המחול על כל היבטיו במשך שנים רבות.

חָדָשׁ!!: תהילים ומירל'ה שרון · ראה עוד »

מידת הביטחון

ביהדות, מידת הביטחון אומרת כי על האדם להיות סמוך ובטוח על ההשגחה האלוהית ולהרגיש שאינו מתקיים בכוחות עצמו.

חָדָשׁ!!: תהילים ומידת הביטחון · ראה עוד »

מיכאל אשכול

מיכאל אשכול (13 בספטמבר 1924 – 27 בדצמבר 2022) היה פעיל ציוני ששימש כאיש חינוך, פעיל עלייה ומדריך קליטה.

חָדָשׁ!!: תהילים ומיכאל אשכול · ראה עוד »

מיכאל פריאנטה

מיכאל פריאנטה (Mickael Pariente; נולד ב-6 ביוני 1947) הוא סופר, ביבליוגרף ומו"ל ישראלי-צרפתי.

חָדָשׁ!!: תהילים ומיכאל פריאנטה · ראה עוד »

מיכאל ברקוביץ

מיכאל ברקוביץ (לעיתים מיכל; בכתיב יידי: בערקאָוויטש; בכתיב לועזי: Michael Berkowitz; ז' בשבט תרכ"ה, 3 בפברואר 1865, בוריסלב / דרוהוביץ' – י"ח באייר תרצ"ה, 18 במאי 1935, בילסקו, פולין) היה מחנך, עיתונאי, וסופר, מראשוני התנועה הציונית ומתרגמו העברי הראשון של הרצל.

חָדָשׁ!!: תהילים ומיכאל ברקוביץ · ראה עוד »

מיילס קאברדייל

מַיילְס קַאבֶרְדֵיל (באנגלית: Myles Coverdale, או גם Miles Coverdale; 1488 – 20 בינואר 1569) היה מלומד אנגלי, מתרגם הביבליה שהוציא לאור את התרגום המודפס הראשון לאנגלית של הברית הישנה והחדשה.

חָדָשׁ!!: תהילים ומיילס קאברדייל · ראה עוד »

א. גיטלין

תחנת כיבוי האש הסמוכה) אסתר (סְטוּלָה) גיטלין, בידיה מקראה עברית, בחנות הספרים של אביה אליהו גיטלין א.

חָדָשׁ!!: תהילים וא. גיטלין · ראה עוד »

אמן (הסכמה)

אָמֵן היא מילה המציינת הסכמה לנאמר קודם לה, במשמעות "אמיתי", "כך יהיה", "לו יהי כך".

חָדָשׁ!!: תהילים ואמן (הסכמה) · ראה עוד »

אמנות קרולינגית

האמנות הקרולנגית, הידועה גם בשם "הרנסאנס הקרולינגי", שלטה באירופה בין השנים 780 ל-900, זמן שלטונם של קרל הגדול ויורשיו.

חָדָשׁ!!: תהילים ואמנות קרולינגית · ראה עוד »

אמת (פירושונים)

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: תהילים ואמת (פירושונים) · ראה עוד »

אם אשכחך

אם אשכחך או ציון תמתי, הוא שירו של מנחם מנדל דוליצקי.

חָדָשׁ!!: תהילים ואם אשכחך · ראה עוד »

אנטוניו צ'יפרה

אנטוניו צ'יפרה (באיטלקית: Antonio Cifra, 1584 - 2 באוקטובר 1629) היה מלחין איטלקי מן האסכולה הרומאית בתקופת הרנסאנס וראשית תקופת הבארוק.

חָדָשׁ!!: תהילים ואנטוניו צ'יפרה · ראה עוד »

אנטוניוס מרגריטה

כריכת הספר "האמונה היהודית כולה" (1530) אנטוניוס מרגריטה (ידוע גם כאנטוניו או אנטון מרגריטה) (סביבות 1492–1542) היה יהודי מומר בן המאה השש-עשרה.

חָדָשׁ!!: תהילים ואנטוניוס מרגריטה · ראה עוד »

אנטיפון

אנטיפוֹן (בלטינית: Antiphon) הוא מזמור נוצרי-ליטורגי לטקסט בפרוזה ששירתו נקשרת למזמור תהילים.

חָדָשׁ!!: תהילים ואנטיפון · ראה עוד »

אנג'ליקה נויבירט

אנג'ליקה נויבירט (בגרמנית: Angelika Neuwirth; נולדה ב-4 בנובמבר 1943), היא פרופסור ללימודי הקוראן באוניברסיטה החופשית של ברלין, גרמניה.

חָדָשׁ!!: תהילים ואנג'ליקה נויבירט · ראה עוד »

אנדרטת המלחמה הלאומית (ניו זילנד)

שמאל אנדרטת המלחמה הלאומית (באנגלית: National War Memorial) בעיר ולינגטון, בירת ניו זילנד, נבנתה לכבוד חיילי המדינה ששירתו בכל מערכותיה ממלחמת הבורים ואילך ולזכר 28,654 מהם שנפלו.

חָדָשׁ!!: תהילים ואנדרטת המלחמה הלאומית (ניו זילנד) · ראה עוד »

אנדרטת הצוללת אח"י דקר

האנדרטה המרכזית לזכר הצוללת אח"י דקר היא אתר הזיכרון המרכזי לזכר 69 חללי הצוללת אח"י דקר שאבדה בים התיכון ביום כ"ד בטבת תשכ"ח, 25 בינואר 1968, ושרידיה נמצאו ביום 28 במאי 1999.

חָדָשׁ!!: תהילים ואנדרטת הצוללת אח"י דקר · ראה עוד »

אנדרטת השואה (הייד פארק)

הכיתוב על פני האנדרטה המצטט את מגילת איכה בעברית ובאנגלית וודג'ווד. צדו הפנימי של המכסה כיתוב מוזהב. הקופסה הוכנה לרגל חנוכת אנדרטת השואה הראשונה בבריטניה ב"הייד פארק" שבלונדון. הקופסה הוכנה כמזכרת למשתתפי קבלת פנים שהתקיימה יום קודם. אנדרטת השואה (באנגלית: The Holocaust Memorial) היא אנדרטה להנצחת זכר השואה, הממוקמת בהייד פארק, ברובע הסיטי של וסטמינסטר, שבמרכז העיר לונדון, בירת הממלכה המאוחדת.

חָדָשׁ!!: תהילים ואנדרטת השואה (הייד פארק) · ראה עוד »

אנדי ארנוביץ

אנדי ארנוביץ (2023) אנדי ארנוביץ (באנגלית: Andi Arnovitz, נולדה ב-1959) היא אמנית קונספטואלית ישראלית ממוצא אמריקאי, שעובדת במדיה מעורבת (דפוס, ציור ופיסול).

חָדָשׁ!!: תהילים ואנדי ארנוביץ · ראה עוד »

אני אוהב אותך לאה

אני אוהב אותך לאה הוא משיריו הבולטים והמצליחים של צביקה פיק, מילותיו נכתבו על ידי אהוד מנור והוא הולחן על ידי צביקה פיק עצמו.

חָדָשׁ!!: תהילים ואני אוהב אותך לאה · ראה עוד »

אסף (פירושונים)

קטגוריה:שמות משפחה עבריים קטגוריה:שמות פרטיים עבריים לגברים.

חָדָשׁ!!: תהילים ואסף (פירושונים) · ראה עוד »

אסף בן ברכיהו

אָסָף בֶּן בֶּרֶכְיָהוּ הוא דמות מקראית מהלויים המשוררים.

חָדָשׁ!!: תהילים ואסף בן ברכיהו · ראה עוד »

אסתר אינגליס

אסתר אינגליס (באנגלית: Esther Inglis) הייתה אמנית רב תחומית שעסקה, בין היתר בכתיבה, קליגרפיה ורקמה.

חָדָשׁ!!: תהילים ואסתר אינגליס · ראה עוד »

אקרוסטיכון

אקרוסטיכון (מיוונית: "άκρο" קיצוני + "στίχος" שורה; בלטינית: Acrostic) היא שיטת כתיבה של שיר או פרוזה, בה ליקוט האות הראשונה של כל מילה, שורה או בית בשיר יוצר מילה או מספר מילים, שם, אותיות האלפבית כסדרן וכדומה.

חָדָשׁ!!: תהילים ואקרוסטיכון · ראה עוד »

ארמון

פרידריך השני מלך פרוסיה, כפי שנראה בסביבות שנת 1900 ארמון האפיפיור באויניון. ארמון הוא מקום מגורים גדול ונרחב, המשמש או ששימש בעבר למגורי המלך ואחרים ממשפחת המלוכה, או העומדים בראש השלטון.

חָדָשׁ!!: תהילים וארמון · ראה עוד »

ארמין פריש

ארמין פריש (בהונגרית: Frisch Ármin; מיגלץ, 13 בינואר 1866 – בודפשט, 13 באפריל 1948) היה רב הונגרי, מורה יהודי, היסטוריון של הספרות בהונגריה.

חָדָשׁ!!: תהילים וארמין פריש · ראה עוד »

ארנולד ארליך

ארנולד בוגומיל ארליך (Arnold Bogumil Ehrlich; השתמש בשם העט: שבתי בן יום טוב אבן בודד; 15 בינואר 1848, ולודבה (פולין) – 5 בנובמבר 1919, ניו רושל, מדינת ניו יורק) היה חוקר ופרשן מקרא יהודי אמריקאי, יליד פולין, שביקש להנגיש את ממצאי הארכאולוגיה והכלים הפילולוגיים-היסטוריים המודרניים לניתוח טקסטים לציבור הרחב במסגרת פירוש חדש לתנ"ך.

חָדָשׁ!!: תהילים וארנולד ארליך · ראה עוד »

ארץ חמדה

אֶרֶץ חֶמְדָּה הוא כינוי לארץ ישראל, המבטא את יופייה וסגולותיה שמחמתם היא נחמדת ונחשקת.

חָדָשׁ!!: תהילים וארץ חמדה · ראה עוד »

ארגמן (אלבום)

"ארגמן" הוא האלבום השני של הזמר היוצר, המלחין והמוזיקאי ארז לב ארי שיצא ב-17 במאי 2010.

חָדָשׁ!!: תהילים וארגמן (אלבום) · ראה עוד »

ארגייל וביוט

ארגייל וביוט (באנגלית: Argyll and Bute, בגאלית סקוטית: Earra-Ghaidheal agus Bòd) הוא המחוז (Council Area) השני בגודלו בסקוטלנד.

חָדָשׁ!!: תהילים וארגייל וביוט · ראה עוד »

ארינפורה

האנדרטה לזכר חללי האונייה ארינפורה בבית הקברות הצבאי בהר הרצל אנדרטה בקיבוץ דגניה א' לחבר הקיבוץ שמואל (מוליא) תנפילוב שנספה בארינפורה ארינפורה (באנגלית: Erinpura) הייתה אוניית נוסעים ומטען בריטית שהטביעו מטוסי חיל האוויר הגרמני ב-1 במאי 1943, במלחמת העולם השנייה.

חָדָשׁ!!: תהילים וארינפורה · ראה עוד »

אשרי יושבי ביתך

אַשְׁרֵי יוֹשְׁבֵי בֵיתֶךָ (בקיצור אשרי או תְּהִילָּה לְדָוִד) הוא קטע תפילה הנאמר פעמיים בתפילת שחרית (בפסוקי דזמרא ולפני קדושה דסידרא, ובשבת ויום טוב שאין אומרים קדושה דסידרא בשחרית, אומרים אותו לפני הכנסת ספר תורה), וכן בתחילת תפילת מנחה.

חָדָשׁ!!: תהילים ואשרי יושבי ביתך · ראה עוד »

את (מילת יחס)

טור "ואת.. ואת... ואת..." במניין עשרת בני המן במגילת אסתר (מימין) אֶת היא מילת יחס עברית המשמשת לקישור בין נשוא לבין מושא ישיר מיודע.

חָדָשׁ!!: תהילים ואת (מילת יחס) · ראה עוד »

אתר ההנצחה לחללי צי הסוחר

הכיתוב על רגל האנדרטה לוח ההנצחה אתר ההנצחה לימאי צי הסוחר ממוקם בעיר חיפה ומוקדש להנצחת ימאי צי הסוחר הישראלי שנספו בלב ים ומקום קבורתם לא נודע.

חָדָשׁ!!: תהילים ואתר ההנצחה לחללי צי הסוחר · ראה עוד »

אתה נמצא כאן

אתה נמצא כאן הוא אלבומו השמיני במספר של מוזיקאי הרוק הישראלי ברי סחרוף שיצא בשנת 2011.

חָדָשׁ!!: תהילים ואתה נמצא כאן · ראה עוד »

אתה בכולם

אתה בכולם הוא סינגל שהוקלט על ידי הזמרת הישראלית יובל דיין.

חָדָשׁ!!: תהילים ואתה בכולם · ראה עוד »

אל מסתתר

אֵל מִסְתַּתֵּר הוא פיוט קבלי ידוע.

חָדָשׁ!!: תהילים ואל מסתתר · ראה עוד »

אל תפתח פה לשטן

"אל תפתח פה לשטן" הוא ניב עברי המשמש כמשפט אזהרה, לשמור על לשון נקייה ולא לומר דבר רע על מנת שלא יתרחש.

חָדָשׁ!!: תהילים ואל תפתח פה לשטן · ראה עוד »

אל המעיין (תנועה)

120x120 פיקסלים סניף אל המעיין ברמת החייל, תל אביב תנועת אל המעיין היא רשת חינוך בלתי פורמלי הפועלת בתחום החברתי והתורני בישראל, בפרט ביישובי הפריפריה ובמושבים.

חָדָשׁ!!: תהילים ואל המעיין (תנועה) · ראה עוד »

אלעזר משה סלוצקין (נדבן)

אלעזר משה סלוצקין (1868 – 29 בספטמבר 1945) היה איש עסקים ונדבן, מאנשי העלייה השנייה.

חָדָשׁ!!: תהילים ואלעזר משה סלוצקין (נדבן) · ראה עוד »

אלפא-ביתא

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: תהילים ואלפא-ביתא · ראה עוד »

אלפבית עברי

בסמל של אוניברסיטת ייל האמריקאית נעשה שימוש גם באותיות עבריות האלפבית העברי הנוכחי נמצא בשימוש מאז תקופת בית שני, במקום הכתב העברי העתיק.

חָדָשׁ!!: תהילים ואלפבית עברי · ראה עוד »

אלחנן סמט

הרב אלחנן סמט (נולד בט"ו בניסן ה'תשי"ג, 31 במרץ 1953) הוא מרצה, מורה ומחבר ספרי פרשנות לתנ"ך.

חָדָשׁ!!: תהילים ואלחנן סמט · ראה עוד »

אלול

אֱלוּל (מאכדית: ulūlu), הוא חודש בלוח הבבלי ובלוח העברי, השישי במספר לפי המסורת המקראית והשנים-עשר לפי המסורת החז"לית.

חָדָשׁ!!: תהילים ואלול · ראה עוד »

אלוהים (יהדות)

על פי היהדות, אֱלוֹהִים הוא האלהים היחיד, בורא העולם כולו ושליטו, שציווה על כלל בני האדם ז' מצוות ולעם ישראל נתן את התורה ובה תרי"ג מצוות.

חָדָשׁ!!: תהילים ואלוהים (יהדות) · ראה עוד »

אלוהים יודע

אלוהים יודע (באנגלית: God knows) הוא ספר בסגנון הטרגדיה הקומית, שנכתב על ידי ג'וזף הלר, מחבר הספר הידוע מלכוד 22, ופורסם בשנת 1984.

חָדָשׁ!!: תהילים ואלוהים יודע · ראה עוד »

אלווים

האלווים (בטורקית: Alevilik, Anadolu Aleviliği, Kızılbaşlık) הם קבוצת דת אדוקה ותת-אתנית יוצאת-האסלאם המרוכזת בעיקר בטורקיה.

חָדָשׁ!!: תהילים ואלווים · ראה עוד »

אליך ה' נשאתי עיני

אֵלֶיךָ ה' נָשָׂאתִי עֵינַי (בערבית: אילאךּ יא רבי רפדת עינייא) הוא פיוט הנאמר בסליחות בנוסח הספרדים, מחבר הפיוט אינו ידוע.

חָדָשׁ!!: תהילים ואליך ה' נשאתי עיני · ראה עוד »

אליעזר פאפו

הרב אליעזר ב"ר יצחק פאפו (תקמ"ו - כ' בתשרי תקפ"ח; 1786 – 11 באוקטובר 1827) היה פוסק ומקובל.

חָדָשׁ!!: תהילים ואליעזר פאפו · ראה עוד »

אליעזר זוסמן סופר

הרב אליעזר זוסמן סופר (ו' באדר ה'תקפ"ח, פברואר 1828, ברטיסלבה - ט' בתשרי ה'תרס"ג, 10 באוקטובר 1902, פאקש) היה רב וראש ישיבה בקישקונהלש ובפאקש שבהונגריה, ממנהיגי היהדות האורתודוקסית בהונגריה בשלהי המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: תהילים ואליעזר זוסמן סופר · ראה עוד »

אליעזר זוסיא פורטוגל

רבי אליעזר זוסיא פורטוגל (פרטיגול; א' בחשוון תרנ"ח, 18 בדצמבר 1897, סקולן – כ"ט באב ה'תשמ"ב, 18 באוגוסט 1982, ארצות הברית) היה מייסד חסידות סקולען ואדמו"רה הראשון.

חָדָשׁ!!: תהילים ואליעזר זוסיא פורטוגל · ראה עוד »

אלישבע סנש

אלישבע (אר'זי) סנש (במקור ארז'בט זינגר, בהונגרית: Szenes Erzsi; ראיץ, 5 ביוני 1902 – תל אביב, מאי 1981) הייתה משוררת, סופרת, עיתונאית, פרפורמרית ישראלית ממוצא יהודייה-הונגרייה, זוכת פרס נורדאו.

חָדָשׁ!!: תהילים ואלישבע סנש · ראה עוד »

אליטרציה

אָלִיטֵרַצְיָה (בעברית: הִשָּׁנוּת צְלִילִים) היא אמצעי ספרותי לשוני אמנותי קדום, המאופיין בחזרה על צליל, או על צירוף של צלילים, במספר מילים קרובות.

חָדָשׁ!!: תהילים ואליטרציה · ראה עוד »

אליהו מצא

אליהו מצא (4 בינואר 1935 – 29 באוקטובר 2021) היה שופט בית המשפט העליון (2005–1991) והמשנה לנשיאו (2005–2004).

חָדָשׁ!!: תהילים ואליהו מצא · ראה עוד »

אליהו ליאון לוי

ספרי הרב אליהו ליאון לוי בית הכנסת בישיבת תיקוני אליהו ומעייני הישועה הרב אליהו ליאון לוי ("הבאבא ליאון") (ה'תרצ"ט, 1939 – ד' באב ה'תשע"ה, 20 ביולי 2015) היה מקובל מבני ברק, מחבר "תיקון יסוד ישועת אליהו".

חָדָשׁ!!: תהילים ואליהו ליאון לוי · ראה עוד »

אליהו בן-אמוזג

הרב אליהו בן-אמוֹזֶג (הראב"א) (בצרפתית: Elie Benamozegh; י"ג באייר ה'תקפ"ג, 24 באפריל 1823 – ז' באדר א' תר"ס, 6 בפברואר 1900) היה רב, מקובל, פילוסוף ופרשן המקרא.

חָדָשׁ!!: תהילים ואליהו בן-אמוזג · ראה עוד »

אב הרחמים

אַב הָרַחֲמִים היא תפילה יהודית, המזכירה את נשמות הקהילות היהודיות שנהרגו על קידוש השם ומבקשת מאלוהים לנקום את נקמת דמן.

חָדָשׁ!!: תהילים ואב הרחמים · ראה עוד »

אבנר עורקבי

אבנר עורקבי (כ"ט בתשרי ה'תש"ך – ו' באלול ה'תשפ"א; 31 באוקטובר 1959 – 14 באוגוסט 2021) היה פעיל חברתי לקידום זכויות הנכים בישראל, ויו"ר עמותת אהב"ה אותה הקים.

חָדָשׁ!!: תהילים ואבנר עורקבי · ראה עוד »

אברהם מאפו

אברהם מַאפּוּ (י' בטבת ה'תקס"ח, 9 בינואר 1808, סְלובּודְקָה, קובנה, האימפריה הרוסית – י' בתשרי (יום הכיפורים) ה'תרכ"ח, 9 באוקטובר 1867, קניגסברג, פרוסיה) היה סופר ומשורר עברי בן תנועת ההשכלה, אשר ספריו נתנו השראה לתחיית הלשון העברית, ללימוד תנ"ך, לעלייה לא"י, ואף שימשו בסיס רעיוני לתנועת הציונות בימים ששאפה להיות חברת מופת מוסרית.

חָדָשׁ!!: תהילים ואברהם מאפו · ראה עוד »

אברהם מאיר הברמן

אברהם מאיר הַבֶּרְמן (בלועזית: Abraham Meir Habermann; ט"ז בטבת תרס"א, 7 בינואר 1901 – כ"ט בכסלו תשמ"א, דצמבר 1980), שנודע גם בשמו הספרותי הֵימָן הירושלמי, היה משורר ישראלי וחוקר הספרות העברית בימי הביניים, מחוקרי מדעי היהדות הפוריים ביותר.

חָדָשׁ!!: תהילים ואברהם מאיר הברמן · ראה עוד »

אברהם מרדכי וינשטוק

אברהם מרדכי (מוטי) וינשטוק (נולד בט"ו בשבט ה'תשמ"ד, 19 בינואר 1984) הוא איש תקשורת וסופר חרדי.

חָדָשׁ!!: תהילים ואברהם מרדכי וינשטוק · ראה עוד »

אברהם משה מפשיסחה

אברהם משה בונהרד מפשיסחה (תק"ס, 1800 - א' בטבת תקפ"ט, 7 בדצמבר 1828) היה בנו של רבי שמחה בונים מפשיסחה, ומנהיג לחלק מחסידי פשיסחה לאחר פטירת אביו.

חָדָשׁ!!: תהילים ואברהם משה מפשיסחה · ראה עוד »

אברהם אמינוף

הרב אברהם אמינוף, 1925 הרב אברהם אמינוף תלמודי (ה'תרי"ז, 1857 – ט' בשבט ה'תרצ"ט, 1939) היה רבה ומנהיגה של הקהילה הבוכרית בירושלים.

חָדָשׁ!!: תהילים ואברהם אמינוף · ראה עוד »

אברהם אליהו קפלן

הרב אברהם אליהו קפלן (י"ב בחשוון ה'תר"ן, 16 בנובמבר 1889–ט"ו באייר ה'תרפ"ד, 19 במאי 1924) היה ראש בית המדרש לרבנים בברלין ומאנשי תנועת המוסר.

חָדָשׁ!!: תהילים ואברהם אליהו קפלן · ראה עוד »

אברהם אטיק

הרב אברהם דוד אטיק (ט"ז באייר תש"ד, 9 במאי 1944 - ליל י' בשבט תשע"ה, 29 בינואר 2015) היה ראש ישיבה חרדי-ירושלמי.

חָדָשׁ!!: תהילים ואברהם אטיק · ראה עוד »

אברהם אבן עזרא

רבי אברהם בן מאיר אִבּן עזרא (מכונה ראב"ע; ד'תתמ"ט, 1089 – א' באדר א' ד'תתקכ"ד, 27 בינואר 1164) משורר, בלשן, פרשן מקרא, ופילוסוף בתקופת תור הזהב בספרד.

חָדָשׁ!!: תהילים ואברהם אבן עזרא · ראה עוד »

אברהם עקרא

רבי אברהם בן דון שמואל עקרא, היה רב, חוקר ומו"ל של מדרשים במאה ה-16.

חָדָשׁ!!: תהילים ואברהם עקרא · ראה עוד »

אברהם רזניק (רב)

הרב אברהם רזניק (רעזניק) (דרויא י"ב בסיוון ה'תרכ"ו, 26 במאי 1866 - י"ח באייר ה'תש"ב, 5 במאי 1942 ברוצ'סטר) היה רב במספר ערים בארצות הברית, דרשן וסופר פורה.

חָדָשׁ!!: תהילים ואברהם רזניק (רב) · ראה עוד »

אברהם שלמה לויסון

הרב אברהם שלמה לויסון (ד' בסיוון תרס"ב, 9 ביוני 1902 – י"ב באייר תש"ה, 25 באפריל 1945) היה מרבני הולנד בתקופת השואה.

חָדָשׁ!!: תהילים ואברהם שלמה לויסון · ראה עוד »

אברהם בן הגר"א

רבי אברהם בן הגר"א (לעיתים מכונה על שם עיר מוצאו: ר' אברהם וילנר; (1765 - כ"ה בכסלו ה'תקס"ט, 14 בדצמבר 1808) היה בנו של הגאון מווילנה, מייסד תחום חקר האגדה והמדרשים, וכן מוציא לאור ופרשן של כתבי אביו בשיתוף עם אחיו לייב.

חָדָשׁ!!: תהילים ואברהם בן הגר"א · ראה עוד »

אברהם דיין

הרב אברהם דיין (? - י"ז בחשוון ה'תרל"ז, 4 בנובמבר 1876), היה רב, דיין ומחבר.

חָדָשׁ!!: תהילים ואברהם דיין · ראה עוד »

אברהם כהן (זנטה)

אברהם כהן (נקרא גם אברהם בן שבתאי הכהן, באנגלית: Abraham ben Shabbetai ha-Kohen; 1670 – 1729) היה רופא, רב, פילוסוף דתי ומשורר יהודי מזנטה (זקינתוס), אי יוני ומושבה מעבר לים של הרפובליקה של ונציה.

חָדָשׁ!!: תהילים ואברהם כהן (זנטה) · ראה עוד »

אברהם יצחק הכהן קוק

הרב אברהם יצחק הכהן קוּק (ט"ז באלול ה'תרכ"ה, 7 בספטמבר 1865 – ג' באלול ה'תרצ"ה, 1 בספטמבר 1935. מכונה גם הראי"ה ועל ידי ממשיכי דרכו מרן הרב זצ"ל או רק הרב סתם) היה הרב הראשי האשכנזי הראשון בארץ ישראל, פוסק, מקובל והוגה דעות.

חָדָשׁ!!: תהילים ואברהם יצחק הכהן קוק · ראה עוד »

אברהם ישעיהו קרליץ

הרב אברהם ישעיהו קַרֶלִיץ (י"א בחשוון תרל"ט, 7 בנובמבר 1878 – ט"ו בחשוון תשי"ד, 24 באוקטובר 1953), המכונה "החזון איש" על שם סדרת ספריו, היה מגדולי הדור הליטאים ומפוסקי ההלכה הבולטים במאה ה-20.

חָדָשׁ!!: תהילים ואברהם ישעיהו קרליץ · ראה עוד »

אבשלום

בקתדרלה של סיינה. בוהמי מהמאה ה-14 על פי המקרא, אַבְשָׁלוֹם היה בנו השלישי של דוד המלך.

חָדָשׁ!!: תהילים ואבשלום · ראה עוד »

אבשלום חביב

אבשלום חביב (ליבליך) (18 ביוני 1926 – 29 ביולי 1947), מעולי הגרדום.

חָדָשׁ!!: תהילים ואבשלום חביב · ראה עוד »

אבלות (יהדות)

אבלים אומרים קדיש בבית הקברות בהר הזיתים אֲבֵלוּת היא מצב הלכתי של האָבֵל, מי שמת אחד מקרובי משפחתו.

חָדָשׁ!!: תהילים ואבלות (יהדות) · ראה עוד »

אבלות על החורבן

אבלות על החורבן היא אוסף של הלכות ומנהגים, שמטרתם שימור זיכרון חורבן בית המקדש הראשון ובית המקדש השני, והציפייה לבניין בית המקדש השלישי.

חָדָשׁ!!: תהילים ואבלות על החורבן · ראה עוד »

אבדון

אבדון נלחם בכריסטיאן, איור מהספר מסעות ההלך מאת ג'ון באניין אֲבַדּוֹן הוא, במסורות מסוימות, השד השולט במדור הגיהנום השביעי.

חָדָשׁ!!: תהילים ואבדון · ראה עוד »

אבו עיסא אל אספהאני

יִצְחָק בֶּן יַעֲקֹב עוֹבַדְיָה אַבּוּ עִיסִי, המוכר גם בשם אַבּוּ עִיסַא אלְ-אִסְפַהַאנִיּ, היה משיח שקר שחי בעיר אספהאן שבממלכת פרס בימי מלכותם של ח'ליפי בית אומיה, מייסד כת העיסוניים.

חָדָשׁ!!: תהילים ואבו עיסא אל אספהאני · ראה עוד »

אבי הורביץ

אָבִי הוּרְבִיץ (נולד ב-30 באוגוסט 1936 ברמת גן) הוא פרופסור אמריטוס בחוגים ללשון עברית ולמקרא באוניברסיטה העברית בירושלים.

חָדָשׁ!!: תהילים ואבי הורביץ · ראה עוד »

אביתר בנאי

בית גוברין, 2014 אביתר בנאי בהופעה (2014) אביתר בנאי (נולד ב-8 בפברואר 1973, ו' באדר א' ה'תשל"ג) הוא זמר-יוצר ישראלי, זוכה פרס אקו"ם ופרס שר החינוך למפעל חיים.

חָדָשׁ!!: תהילים ואביתר בנאי · ראה עוד »

אביב גפן

אביב ברוך גפן (נולד ב־10 במאי 1973) הוא זמר־יוצר, מוזיקאי, מלחין, פזמונאי, תסריטאי ומפיק מוזיקלי ישראלי.

חָדָשׁ!!: תהילים ואביב גפן · ראה עוד »

אביגדור דגן

אביגדור דגן (במקור ויקטור פישל, בצ'כית: Viktor Fischl; 30 ביוני 1912, הראדץ קרלובה – 28 במאי 2006, ירושלים, קריית משה) היה משורר וסופר ישראלי, ששירת כדיפלומט של משרד החוץ.

חָדָשׁ!!: תהילים ואביגדור דגן · ראה עוד »

אגברט, הארכיבישוף מטריר

אגברט (950 - 9 בדצמבר 993) היה הארכיבישוף מטריר משנת 977 ועד מותו.

חָדָשׁ!!: תהילים ואגברט, הארכיבישוף מטריר · ראה עוד »

אגדת בראשית

אגדת בראשית הוא מדרש אגדה על ספר בראשית.

חָדָשׁ!!: תהילים ואגדת בראשית · ראה עוד »

אדם (דמות מקראית)

אָדָם (מכונה: אדם הראשון; א' בתשרי ב', 26 בספטמבר 3760 לפנה"ס – 2830 לפנה"ס) הוא דמות מקראית והאדם הראשון עלי אדמות, אבי האנושות כולה לפי סיפור בריאת העולם בספר בראשית אדם נברא על ידי אלוהים ביום השישי לבריאת העולם: והושם על ידו בגן עדן, הוא היה בן זוגה של חוה, האישה הראשונה, ואחר חטא עץ הדעת גורש עימה מגן עדן.

חָדָשׁ!!: תהילים ואדם (דמות מקראית) · ראה עוד »

אדני נגדך כל תאותי

קטלוני מהמאה ה-14. אֲדֹנָי נֶגְדְּךָ כָל תַּאֲוָתִי היא בקשה שכתב יהודה הלוי, הנאמרת במנהגי הספרדים בתפילת שחרית של יום הכיפורים.

חָדָשׁ!!: תהילים ואדני נגדך כל תאותי · ראה עוד »

אדום (עם)

באדום בהיר: ארץ אדום; באדום כהה: שטחי אידומיאה בה ישבו האדומים בימי בית שני, בעקבות דחיקתם מארצם על־ידי הנבטים אֱדוֹם ((באדומית: 𐤀𐤃𐤌 – אדם (בכתיב חסר); באוגריתית 𐎜𐎄𐎎 – אֻדם; באשורית ú-du-mu) הוא שמו של עם קדום וממלכה, ששכנה בהרי אדום שבדרום עבר הירדן ובאזורים נרחבים ממזרח וממערב להם. חפירות ארכאולוגיות באזור מצאו כי הייתה זו תרבות יישובית-חקלאית עשירה שהוקמה בין המאה ה-13 לפנה"ס למאה ה-11 לפנה"ס. השפה האדומית היא שפה כנענית, כמעט זהה לעברית מקראית, שנכחדה. בכתובות בולט הרכיב התאופורי "קוס", הוא האל האדומי. עם חורבן ממלכת יהודה בידי הבבלים, גלו האדומים מארץ מכורתם בשל לחץ הנבטים, והתיישבו באזור דרום הר חברון, שאוכלוסייתו היהודית הידללה. במקורות מימי בית שני נודע אזור זה בשם אִידוּמיאָה, ועריו הראשיות היו מרשה ואדורים. בימי החשמונאים, חבל אידומיאה סופח לממלכתם והאדומים גוירו, ולבסוף נטמעו בעם ישראל. בתרבות היהודית מתחילת הגלות נעשה "אדום" כינוי לקיסרות הרומית ובהמשך לכלל העמים הנוצרים. על פי ספר בראשית עשו הוא אדום, וצאצאיו וארצו נקראים על שמו.

חָדָשׁ!!: תהילים ואדום (עם) · ראה עוד »

אהרן עמרם

אהרן עמרם (נולד ב-1939) הוא זמר, משורר, מלחין וחוקר יהדות תימן.

חָדָשׁ!!: תהילים ואהרן עמרם · ראה עוד »

אהרן שמואל אסאד

הרב אהרן שמואל אסאד (ה'תק"ץ 1830 – ו' בניסן ה'תרס"ה 1905) היה רבה של דונא-סרדהאלי שבסלובקיה במשך שלושים ושש שנה.

חָדָשׁ!!: תהילים ואהרן שמואל אסאד · ראה עוד »

אהרן יששכר דוידס

הרב אהרן יששכר דָוִידס (Aäron Barend Davids; ח' באלול תרנ"ה-החצי הראשון של אדר תש"ה; 28 באוגוסט 1895-החצי השני של פברואר 1945) היה רב בהולנד וממנהיגי תנועת המזרחי.

חָדָשׁ!!: תהילים ואהרן יששכר דוידס · ראה עוד »

אהרן יהודה ליב שטינמן

קברו של הרב שטיינמן בבית הקברות פוניבז' בבני ברק בכירי דגל התורה אצל הרב שטיינמן הרב אהרן יהודה לֵיבּ שטינמן ("הגראי"ל"; י"ד בחשוון ה'תרע"ה, 3 בנובמבר 1914 – כ"ד בכסלו ה'תשע"ח, 12 בדצמבר 2017) היה רב חרדי-ליטאי ישראלי, ממנהיגיו הבולטים של הציבור החרדי במפנה המאה ה-21.

חָדָשׁ!!: תהילים ואהרן יהודה ליב שטינמן · ראה עוד »

אהל אל-כתאב

אַהְל אל-כִּתַאבּ (בערבית: أهل الكتاب; תעתיק מדויק: אהל אלכתאב), "אנשי הספר", הוא מונח באסלאם המתייחס ליהודים, לנוצרים ולצאבִּאים, ולפעמים גם לבני דתות אחרות כמו הזורואסטרים.

חָדָשׁ!!: תהילים ואהל אל-כתאב · ראה עוד »

אהבת ה'

אהבת ה' היא מצוות עשה מהתורה לאהוב את אלוהים.

חָדָשׁ!!: תהילים ואהבת ה' · ראה עוד »

אהובה בלקין

אהובה בלקין, 2012 אהובה בֶּלקין היא היסטוריונית של האמנויות וחוקרת תיאטרון ישראלית, פרופסור אמריטה בחוג לאמנות התיאטרון שבפקולטה לאמנויות באוניברסיטת תל אביב.

חָדָשׁ!!: תהילים ואהובה בלקין · ראה עוד »

אופיר

אוֹפִיר היא ארץ הנזכרת במקרא ובממצא הארכאולוגי, ממנה יובאו לארץ ישראל זהב ואוצרות טבע אחרים.

חָדָשׁ!!: תהילים ואופיר · ראה עוד »

אור (דעת)

אור הוא מושג פילוסופי, בין השאר במחשבת ישראל ובקבלה.

חָדָשׁ!!: תהילים ואור (דעת) · ראה עוד »

אור וירושלים

אור וירושלים הוא שיר שכתב והלחין יוסף שריג, ובוצע במקור על ידי להקת הגבעטרון.

חָדָשׁ!!: תהילים ואור וירושלים · ראה עוד »

אורלנדו לאסוס

אורלנדו לאסוס מנצח על מקהלה ותזמורת. אורלנדו לאסוס, הידוע גם בשם אורלנדו די לאסו (Orlande de Lassus (also Orlandus Lassus, Orlando di Lasso, Roland de Lassus, or Roland Delattre) (1532 (ייתכן 1530) - 14 ביוני 1594) היה מלחין פרנקו-פלמי מתקופת הרנסאנס המאוחר. כיום הוא נחשב, לצד ג'ובאני פלסטרינה למייצג העיקרי של הסגנון הפוליפוני הבשל של האסכולה הפרנקו-פלמית, והיה המוזיקאי המפורסם ורב ההשפעה ביותר באירופה בסוף המאה ה-16.

חָדָשׁ!!: תהילים ואורלנדו לאסוס · ראה עוד »

אורי וידיסלבסקי

אֹוֹרי וידיסלבסקי (נולד ב-14 במרץ 1955) הוא מוזיקאי, מלחין, מעבד, עורך, מפיק ומנהל מוזיקלי ובמאי ישראלי.

חָדָשׁ!!: תהילים ואורי וידיסלבסקי · ראה עוד »

אושוויץ

מחנה הריכוז וההשמדה אושוויץ (מגרמנית: Auschwitz) שבדרום פולין היה הגדול במחנות ההשמדה שהקימה גרמניה הנאצית במלחמת העולם השנייה, ובו נרצחו כמיליון ומאתיים אלף נפשות, בהם כמיליון ומאה אלף יהודים (91%), יותר מבכל אתר אחר במהלך המלחמה.

חָדָשׁ!!: תהילים ואושוויץ · ראה עוד »

אולאף קילנד

אולאף קילנד (בנורווגית: Olav Kielland, 16 באוגוסט 1901 - 5 באוגוסט 1985) היה מלחין ומנצח נורווגי.

חָדָשׁ!!: תהילים ואולאף קילנד · ראה עוד »

אוחילה לאל

אוחילה לאל הוא פיוט מסוג רשות שלא ידוע מחברו, ונאמר בתפילת ראש השנה כרשות לאמירת פיוטי מלכויות זכרונות ושופרות ובתפילת יום הכיפורים כרשות לאמירת סדר העבודה.

חָדָשׁ!!: תהילים ואוחילה לאל · ראה עוד »

אובליסק הטכניון

אובליסק הטכניון הוא מונומנט קינטי, המוצב במרכז קמפוס הטכניון בחיפה, בטיילת לב הקמפוס מול בניין "אולמן".

חָדָשׁ!!: תהילים ואובליסק הטכניון · ראה עוד »

אודיה קורן

אוֹדֶיָּה קורן-שיסגל (נולדה ב-13 במרץ 1960) היא קומיקאית, סטנדאפיסטית ושחקנית תיאטרון, טלוויזיה וקולנוע ישראלית.

חָדָשׁ!!: תהילים ואודיה קורן · ראה עוד »

אוהל (קבר)

אוהל הוא מבנה הבנוי מעל ציון הקבר של הצדיק.

חָדָשׁ!!: תהילים ואוהל (קבר) · ראה עוד »

אוהל אדמו"רי חב"ד בניו יורק

הכניסה לבית המבקרים '''אוהל חב"ד לובביץ'''' ממנו נכנסים לאוהל אוהל אדמו"רי חב"ד־לובביץ' בניו יורק הוא ה"אוהל" בו קבורים שני האדמו"רים האחרונים של חסידות חב"ד: רבי יוסף יצחק שניאורסון (הריי"צ) וחתנו רבי מנחם מנדל שניאורסון מלובביץ'.

חָדָשׁ!!: תהילים ואוהל אדמו"רי חב"ד בניו יורק · ראה עוד »

אכיש

אָכִישׁ הוא דמות מקראית, מלך פלשתים בגת בימי המלכים שאול ודוד.

חָדָשׁ!!: תהילים ואכיש · ראה עוד »

אינאס מסאלחה

אינאס מסאלחה (בערבית: ايناس مصالحة; נולדה ב-1979) היא זמרת סופרן ערבייה ישראלית, המתגוררת בלונדון, שבאנגליה.

חָדָשׁ!!: תהילים ואינאס מסאלחה · ראה עוד »

אינקונבולה

תנ"ך שנדפס ב-1497 אינקונבולה (מלטינית Incunabulum, וברבים Incunabula, מילולית "חיתולים" ובהשאלה "עריסה", "ערש", "השלבים הראשונים של החיים") הוא כינוי כללי לספרי הדפוס הראשונים, שנדפסו משנת 1444 ועד שנת 1500.

חָדָשׁ!!: תהילים ואינקונבולה · ראה עוד »

איסור משכב זכר

איסור משכב זכר או משכב זכור הוא מצווה מהמקרא.

חָדָשׁ!!: תהילים ואיסור משכב זכר · ראה עוד »

איש הפיל (סרט)

איש הפיל (באנגלית: The Elephant Man) הוא סרט קולנוע אמריקאי משנת 1980 על חייו של ג'וזף מריק (בתסריט הוא מופיע כג'ון מריק) שלקה במחלה שעוותה את גופו בצורה קשה והקנתה לו את התואר "איש הפיל".

חָדָשׁ!!: תהילים ואיש הפיל (סרט) · ראה עוד »

איתמר דוד

איתמר דוד (בלועזית: Ismar David; 27 באוגוסט 1910, ברסלאו, גרמניה – 26 בפברואר 1996, ניו יורק) היה מאייר, גרפיקאי, טיפוגרף ומעצב גופנים יהודי גרמני-ישראלי-אמריקאי, מעצב גופן "דוד" הפופולרי.

חָדָשׁ!!: תהילים ואיתמר דוד · ראה עוד »

איתמר וולגלרנטר

רבי איתמר ווֹלגֶלֶרנטֶר מקונסקוולה (ביידיש: וואלגעלערנטער, – י"ז באייר תקצ"א, 1831) היה מצדיקי תנועת החסידות בדורה החמישי, מתלמידי החוזה מלובלין.

חָדָשׁ!!: תהילים ואיתמר וולגלרנטר · ראה עוד »

איל רגב

איל רגב (נולד ב-1970) הוא היסטוריון ופרופסור מן המניין לגאוגרפיה היסטורית וארכאולוגיה של ארץ-ישראל בתקופת בית שני במחלקה ללימודי ארץ-ישראל וארכאולוגיה ע"ש מרטין (זוס) באוניברסיטת בר-אילן.

חָדָשׁ!!: תהילים ואיל רגב · ראה עוד »

אילן ישי

חלון אילן ישי המושלם העתיק ביותר מצוי בקתדרלת שארטר, 1145 אילן ישי הוא ביטוי המתייחס לפסוק בספר ישעיהו, שבו תיאור מטפורי של שושלת המשיח: על פי האמונה הנוצרית, הפסוק מתייחס לישו, ולכן מיוצג לעיתים תכופות באמנות, בפרט בזו של תקופת ימי הביניים.

חָדָשׁ!!: תהילים ואילן ישי · ראה עוד »

איגרת שנה טובה

דוכן לממכר "שנות טובות" בתל אביב (1955) גלוית שנה טובה מתחילת המאה ה-20: דימויי מהגרים יהודים מרוסיה בלבוש מסורתי עם מטלטליהם מן העבר האחד, ומן העבר האחר אזרחי ארצות הברית בלבוש מהודר הקוראים להם להגיע לארצות הברית נשר על כרטיס ברכה שנה טובה, 1954 איגרת שנה טובה (גם: "שנה טובה" או "שנות טובות") היא כרטיס ברכה שנהוג לשלוח ערב ראש השנה. במקרים רבים מופיע על גביו הכיתוב: "לשנה טובה תִּכָּתֵבוּ וְתֵחָתֵמו" (ויש המוסיפים "לאלתר לחיים טובים"). מאות בשנים שאגרות "שנה טובה" בעלות נוסח זה או דומה לזה, נשלחו על ידי היהודים בקהילות היהודיות בכל רחבי תבל בסמוך למועד ראש השנה. המנהג היהודי היה במשך שנים חלק ממנגנון שימור הזיקה לאורחות השנה היהודית, למסורות השונות ולקשר עם ארץ ישראל. המנהג החל בימי הביניים. מסוף המאה ה-19, לאחר המצאת גלויות הדואר, נפוץ מאוד מנהג שליחת כרטיסי ברכה שהוכנו עבור החג. מסוף המאה ה-20 פחת השימוש בכרטיסי נייר, ורבים העדיפו למסור ברכות בטלפון ולימים במשלוח ברכות בדואר אלקטרוני ובמסרונים.

חָדָשׁ!!: תהילים ואיגרת שנה טובה · ראה עוד »

אידו (שפה)

אִידוֹ (Ido, באספרנטו: צאצא) היא שפה מתוכננת שמקורה באספרנטו, ותוכננה באופן דומה במטרה להיות שפת עזר בינלאומית לאנשים בעלי רקע מגוון.

חָדָשׁ!!: תהילים ואידו (שפה) · ראה עוד »

איוואן אנגנל

קארל איוואן אלכסנדר אנגנל (בשוודית: Karl Ivan Alexander Engnell; 12 בדצמבר 1906 בלינשפין – 10 בינואר 1964) היה תאולוג שוודי.

חָדָשׁ!!: תהילים ואיוואן אנגנל · ראה עוד »

איי קיימן

מפת איי קיימן חוף שבעת המיילים בגראנד קיימן איי קיימן (באנגלית: Cayman Islands) היא מדינת איים המורכבת מקבוצת איים בים הקריבי ומהווה מושבת כתר בריטית.

חָדָשׁ!!: תהילים ואיי קיימן · ראה עוד »

איימי ביץ'

איימי מרסי צ'ני ביץ' (באנגלית: Amy Marcy Cheney Beach; 5 בספטמבר 1867 - 27 בדצמבר 1944) הייתה מלחינה ופסנתרנית אמריקאית, המלחינה האמריקאית הראשונה שחיברה מוזיקה אמנותית בקנה מידה גדול.

חָדָשׁ!!: תהילים ואיימי ביץ' · ראה עוד »

איילת השחר

אַיֶּלֶת הַשַּׁחַר הוא ביטוי בעברית שמקורו בתנ"ך, המתייחס לכוכב המופיע זמן מועט לפני זריחת השמש ומסמן את "האור הראשון של הבוקר".

חָדָשׁ!!: תהילים ואיילת השחר · ראה עוד »

איילת השחר (קיבוץ)

פסל איילת השחר בקיבוץ שרידי מטוס סורי בקיבוץ אַיֶּלֶת הַשַּׁחַר היא קיבוץ בעמק החולה, בסמוך לחצור הגלילית וליסוד המעלה, השייך למועצה אזורית הגליל העליון.

חָדָשׁ!!: תהילים ואיילת השחר (קיבוץ) · ראה עוד »

נאום גטיסברג

נאום גטיסברג (באנגלית: Gettysburg Address) הוא הנאום המפורסם ביותר של נשיא ארצות הברית אברהם לינקולן, ואחד הנאומים המפורסמים ביותר בהיסטוריה של ארצות הברית.

חָדָשׁ!!: תהילים ונאום גטיסברג · ראה עוד »

נער מקהלה

נער מקהלה הוא חבר במקהלה כנסייתית נוצרית.

חָדָשׁ!!: תהילים ונער מקהלה · ראה עוד »

נעים זמירות ישראל

נעים זמירות ישראל (כינוי מסורתי לדוד המלך) היא יצירתו של המלחין פאול בן-חיים, שנכתבה לפי הזמנתה של "קרן נטלי קוסביצקי", שהמנצח סרגיי קוסביצקי הקים לאחר מות אשתו הראשונה.

חָדָשׁ!!: תהילים ונעים זמירות ישראל · ראה עוד »

נפלאות

נפלאות הוא עלון שבת בן עשרות עמודים המכיל סיכומים משיעורי תורה והתוועדויות חסידיות של הרב יצחק גינזבורג.

חָדָשׁ!!: תהילים ונפלאות · ראה עוד »

נקמת דם

נקמת דם (או גאולת דם) היא מנהג, לפיו מוטלת זכות ואף חובה על קרוב משפחה לנקום את דמו של איש שנהרג או נרצח, על ידי הריגת ההורג או הרוצח או על ידי הריגת בן משפחתו.

חָדָשׁ!!: תהילים ונקמת דם · ראה עוד »

נקמה

נקמה היא מעשה תגמול כנגד אדם או קבוצה של אנשים, כתגובה למעשה עוול, או למעשה כלשהו הנתפס ככזה.

חָדָשׁ!!: תהילים ונקמה · ראה עוד »

נתן בוקובזה

הרב נתן חזקיהו בוקובזה (ל' באב ה'תשכ"ג, 20 באוגוסט 1963 - י' בניסן ה'תשס"ו, 8 באפריל 2006) היה מקובל ודרשן.

חָדָשׁ!!: תהילים ונתן בוקובזה · ראה עוד »

נתן הנביא

תוכחות נתן לדוד בפסלטר פריזטקסט.

חָדָשׁ!!: תהילים ונתן הנביא · ראה עוד »

נתיבות השלום

נתיבות השלום (הביאור) היא מהדורה של חמישה חומשי תורה שיצאה לאור בין השנים 1780–1783 בברלין בהובלת משה מנדלסון.

חָדָשׁ!!: תהילים ונתיבות השלום · ראה עוד »

נזורה במדבר יהודה

מנזרי מדבר יהודה הוקמו במאה ה-4 והגיעו לשיא פעולתם במאה ה-6, תקופה בה חיו מאות נזירים במנזרים שייסד חריטון וכ-600 נזירים במנזר שייסד תיאודוסיוס וזאת לעומת נזירים בודדים שחיו במנזרים אלו בעת הקמתם.

חָדָשׁ!!: תהילים ונזורה במדבר יהודה · ראה עוד »

נו"ן הפוכה

כתבי היד החשובים ביותר של ספר התנ"ך המצויים כיום (המאה ה-10 לספירה). ניתן לראותם בשולי הגיליון מימין. י 35-36), בספר תורה בן זמננו נו"ן הפוכה (׆) או נו"ן מנוזרת (מובדלת) היא סימן בטקסט המקראי, כמין נ' הפוכה, ככתב ראי, המופיע במהדורות נוסח המסורה של התנ"ך בתשעה מקומות.

חָדָשׁ!!: תהילים ונו"ן הפוכה · ראה עוד »

נוסח ארץ ישראל

נוסח ארץ ישראל הוא נוסח התפילה שהיה נהוג בארץ ישראל, ובקהילות נוספות בסביבתה באלף הראשון לספירה.

חָדָשׁ!!: תהילים ונוסח ארץ ישראל · ראה עוד »

נוסח פרובאנס

נוסח פרובאנס הוא נוסח תפילה בו התפללו בתקופת ימי הביניים יהודי פרובאנס ודרום צרפת.

חָדָשׁ!!: תהילים ונוסח פרובאנס · ראה עוד »

נוער חב"ד

ארגון נוער חב"ד הוא ארגון נוער של חסידות חב"ד בישראל והוא ארגון הנוער הרביעי בגודלו בישראל, המונה כ-12,000 חניכים בכיתות א-י"ב, המוכר ונתמך על ידי משרד החינוך.

חָדָשׁ!!: תהילים ונוער חב"ד · ראה עוד »

נורית סירקיס בנק

נורית סירקיס בנק (נולדה ב-12 במאי 1964) היא מרצה, אוצרת תערוכות וחוקרת אמנות יהודית עכשווית ישראלית.

חָדָשׁ!!: תהילים ונורית סירקיס בנק · ראה עוד »

נושאי כליו של השולחן ערוך

571x571pxנושאי כליו של השולחן ערוך הוא שמם הקיבוצי של פרשני ספר השולחן ערוך אשר חיבר רבי יוסף קארו.

חָדָשׁ!!: תהילים ונושאי כליו של השולחן ערוך · ראה עוד »

נווה שלום

נווה שלום (בערבית واحة السلام, תעתיק מדויק: ואחת אלסלאם) הוא כפר שיתופי דו-לאומי, סמוך ללטרון, השייך למועצה אזורית מטה יהודה.

חָדָשׁ!!: תהילים ונווה שלום · ראה עוד »

ניקולאס גומברט

ניקולאס גומברט (בהולנדית: Nicolas Gombert; סביבות 1495 - סביבות 1560) היה מלחין פרנקו-פלמי מתקופת הרנסאנס, מהמפורסמים ביותר ורבי ההשפעה בין ז'וסקן דה פרה לג'ובאני פלסטרינה, ומטובי המייצגים של הסגנון הפוליפוני המורכב, שהגיע לשיא התפתחותו בתקופה זו בתולדות המוזיקה.

חָדָשׁ!!: תהילים וניקולאס גומברט · ראה עוד »

ניקוד ארץ־ישראלי

קטע פיוט בניקוד ארץ־ישראלי שנתגלה בגניזת קהיר (מתוך הקדושתא שחיבר הדותהו על משמרת בלגה) הניקוד הארץ־ישראלי הוא ניקוד עילי שהיה בשימוש יהודי ארץ ישראל בראשית ימי הביניים.

חָדָשׁ!!: תהילים וניקוד ארץ־ישראלי · ראה עוד »

ניגון חופה

ניגון חופה הוא ניגון המושר בזמן הובלת החתן והכלה לחופה וכשהכלה מסתובבת סביב החתן מתחת לחופה (לפי מנהג אשכנז).

חָדָשׁ!!: תהילים וניגון חופה · ראה עוד »

ניגון ירושלמי

שמאל אנסמבל ניגון ירושלמי הוא הרכב מוזיקלי המנגן מוזיקה אתנית.

חָדָשׁ!!: תהילים וניגון ירושלמי · ראה עוד »

ניגוני בעלז

תשע"ה ניגוני בעלז הם ניגונים חסידיים שהולחנו על ידי מלחינים מחסידות בעלז, רבים מתוכם הפכו ללהיטים ברחבי הציבור החרדי והדתי.

חָדָשׁ!!: תהילים וניגוני בעלז · ראה עוד »

סמל מרילנד

סמל מדינת מרילנד, ידוע רשמית כחותם הגדול של מדינת מרילנד (באנגלית: Great Seal of the State of Maryland) הוא סמל הממשל הרשמי של מדינת מרילנד בארצות הברית.

חָדָשׁ!!: תהילים וסמל מרילנד · ראה עוד »

סמל מדינת ישראל

סמל מדינת ישראל הוא מגן אשר במרכזו מנורת שבעת הקנים, משני צדדיה ענפי זית ובתחתיתו הכיתוב "ישראל".

חָדָשׁ!!: תהילים וסמל מדינת ישראל · ראה עוד »

סמל איי קיימן

סמל איי קיימן הוא שלט אצולה שעליו כתר ותחתיו מוטו האי.

חָדָשׁ!!: תהילים וסמל איי קיימן · ראה עוד »

סמל המועצה המקומית ראש פינה

סמל המועצה המקומית ראש פינה הוא סמלה הרשמי של המועצה.

חָדָשׁ!!: תהילים וסמל המועצה המקומית ראש פינה · ראה עוד »

סמל העיר חדרה

סמל העיר חדרה, סמלה הרשמי של העיר חדרה והעירייה, אומץ ב-1941 לכבוד שנת היובל להקמת העיר.

חָדָשׁ!!: תהילים וסמל העיר חדרה · ראה עוד »

סמינר בית יעקב

הדר בחיפה סמינר בית יעקב הוא מוסד לימודים לבנות חרדיות.

חָדָשׁ!!: תהילים וסמינר בית יעקב · ראה עוד »

סנדי דני

סנדי דני (אנגלית: Sandy Denny; 6 בינואר 1947 - 21 באפריל 1978) הייתה זמרת, מלחינה וכותבת שירים, ממיסדי זרם הפולק-רוק הבריטי.

חָדָשׁ!!: תהילים וסנדי דני · ראה עוד »

סעדיה אזנקוט

רבי סעדיה אָזַנְקוֹט היה פילולוג, משורר, מתרגם ומזרחן מיהדות מרוקו.

חָדָשׁ!!: תהילים וסעדיה אזנקוט · ראה עוד »

סעדיה שוראקי

רבי סעדיה שוראקי (1603 – 1704) היה מלומד רבני בן המאה ה-17 מתלמסאן שהיה ידוע עבור מאבקו בשבתאות וכן עבור ההשכלה הכללית הרחבה שלו.

חָדָשׁ!!: תהילים וסעדיה שוראקי · ראה עוד »

סעודה (הלכה)

לחם הוא המאכל שפותחים סעודה באכילתו. סעודת מצווה חגיגית עם חלה גדולה ביהדות ישנם הלכות ומנהגים העוסקים בסעודה, שהיא ארוחה שאוכל בה לחם העשוי מחמשת מיני דגן בכמות של לפחות כזית.

חָדָשׁ!!: תהילים וסעודה (הלכה) · ראה עוד »

ספר מצוות קטן

ספר מצוות קטן (סמ"ק) (בשמו המקורי 'שבעת עמודי גולה') הוא ספר הלכה שחובר על ידי רבי יצחק מקורביל ופורסם במאה השלוש עשרה.

חָדָשׁ!!: תהילים וספר מצוות קטן · ראה עוד »

ספר משפטים

ספר משפטים הוא הספר השלוש עשרה בסדרת ספריו ההלכתיים של הרמב"ם משנה תורה.

חָדָשׁ!!: תהילים וספר משפטים · ראה עוד »

ספר איוב

פסל איוב של נתן רפפורט ביד ושם בירושלים (1968) סֵפֶר אִיּוֹב הוא החלק השלישי בקובץ כתובים מתוך התנ"ך (ישנה מחלוקת בחז"ל לגבי הסדר, והאם הספר הוא השלישי).

חָדָשׁ!!: תהילים וספר איוב · ראה עוד »

ספר נזיקין

ספר נזיקין או לפי גרסאות אחרות ספר נזקים הוא הספר האחד-עשר בסדרת ספריו ההלכתיים של רמב"ם, משנה תורה.

חָדָשׁ!!: תהילים וספר נזיקין · ראה עוד »

ספר עבודה

ספר עבודה הוא הספר השמיני מסדרת ספריו ההלכתיים של הרמב"ם.

חָדָשׁ!!: תהילים וספר עבודה · ראה עוד »

ספר קרבנות

ספר קורבנות או ספר הקורבנות הוא הספר התשיעי בסדרת ספריו ההלכתיים של הרמב"ם.

חָדָשׁ!!: תהילים וספר קרבנות · ראה עוד »

ספר תהלים

#הפניה תהילים.

חָדָשׁ!!: תהילים וספר תהלים · ראה עוד »

ספר טהרה

ספר טהרה הוא החלק העשירי במשנה תורה, סדרת ספריו ההלכתיים של הרמב"ם.

חָדָשׁ!!: תהילים וספר טהרה · ראה עוד »

ספר זמנים

ספר זמנים הוא הספר השלישי בסדרת ספריו ההלכתיים של הרמב"ם משנה תורה.

חָדָשׁ!!: תהילים וספר זמנים · ראה עוד »

ספר המשיב

ספר המשיב הוא ספר קבלה שהתחבר ככל הנראה לפני גירוש ספרד או מעט אחריו, ועוסק בפירוש עשר הספירות.

חָדָשׁ!!: תהילים וספר המשיב · ראה עוד »

ספר הפלאה

ספר הפלאה הוא הספר השישי בסדרת ספריו ההלכתיים של הרמב"ם.

חָדָשׁ!!: תהילים וספר הפלאה · ראה עוד »

ספר השעות

דף מאויר מתוך ספר השעות העשירות מאוד של דוכס ברי. הדף מתאר את "יום מתן המתנות" שבתחילת חודש ינואר. בתמונה ניתן לראות את הדוכס מימין ומאחוריו ישנה מעין הילה, המסמלת צדיקות, אולם למעשה אין זו הילה, אלא מכסה קש.תפילת השעות, ידועה גם בתור, "המשרד האלוהי" (Divine Office) וכן, ליטורגיית השעות, היא התפילה הליטורגית והפומבית של הכנסייה הקתולית.

חָדָשׁ!!: תהילים וספר השעות · ראה עוד »

ספרות אנגלית עתיקה

ספרות אנגלית עתיקה (באנגלית: Old English literature) או ספרות אנגלו-סקסונית (באנגלית: Anglo-Saxon literature) הוא סך הספרות הכתובה באנגלית עתיקה או זאת שחוברה באנגליה במהלך התקופה האנגלו-סקסונית.

חָדָשׁ!!: תהילים וספרות אנגלית עתיקה · ראה עוד »

ספרות עברית

ספרות עברית היא כלל הספרות שנכתבה בעברית במהלך הדורות.

חָדָשׁ!!: תהילים וספרות עברית · ראה עוד »

ספרי אמ"ת

תחילת ספר תהילים סִפְרֵי אֱמֶ"ת הוא הכינוי לשלושת הספרים אשר פותחים את קובץ הכתובים בתנ"ך - איוב, משלי ותהילים.

חָדָשׁ!!: תהילים וספרי אמ"ת · ראה עוד »

ספריית קרן ולמדונה

ספריית קרן ולמדונה (באנגלית, The Valmadonna Trust Library) הייתה אוסף של 13,000 ספרים מודפסים וכתבי יד בעברית ובאלפבית עברי.

חָדָשׁ!!: תהילים וספריית קרן ולמדונה · ראה עוד »

סתריה

רחוב טיפוסי ביישוב, 2007 סִתְרִיַה הוא מושב באזור השפלה כקילומטר מדרום לעיר רחובות, נמצא בשטח השיפוט של מועצה אזורית גזר על שטח של 3,200 דונם ומשויך לתנועת המושבים.

חָדָשׁ!!: תהילים וסתריה · ראה עוד »

סלה (מונח מקראי)

המילה סֶלָה מופיעה בשירים ותפילות במקרא פעמים רבות, רובן בספר תהילים ומקצתן בספר חבקוק, ב"תפילת חבקוק" (פרק ג).

חָדָשׁ!!: תהילים וסלה (מונח מקראי) · ראה עוד »

סלומון זולצר

זולצר הספר "שיר ציון" בהוצאת פרנקפורט 1922 בית הכנסת הגדול בווינה שבו פעל זולצר סלומון (שלמה) זוּלצר (בגרמנית: Salomon Sulzer; 30 במרץ 1804 – 17 בינואר 1890), היה חזן, מלחין ומנצח בשדה החזנות האשכנזית.

חָדָשׁ!!: תהילים וסלומון זולצר · ראה עוד »

סטפאנו לאנדי

סטפאנו לאנדי (באיטלקית: Stefano Landi, הוטבל ב-26 בפברואר 1587, נפטר ב-28 באוקטובר 1639) היה מלחין ומורה איטלקי באסכולה הרומאית של ראשית תקופת הבארוק.

חָדָשׁ!!: תהילים וסטפאנו לאנדי · ראה עוד »

סטטיסטיקות של התנ"ך

ממוזער מילים היחידאיות בתנ"ך. בעריכתו של אליהו ציפר סטטיסטיקות של התנ"ך הכוללות ספירת הפסוקים, המילים, והאותיות שבתנ"ך, ידועות עוד מימי התלמוד (בסביבות המאה ה-3).

חָדָשׁ!!: תהילים וסטטיסטיקות של התנ"ך · ראה עוד »

סטיב רייך

סטיב מייקל רייך (באנגלית: Steve Michael Reich; נהגה: רייש; נולד ב-3 באוקטובר 1936) הוא מלחין יהודי-אמריקאי, חתן פרס פוליצר למוזיקה לשנת 2009.

חָדָשׁ!!: תהילים וסטיב רייך · ראה עוד »

סבא

תבליט סבאי המציין שמות של כמה אלים סְבָא הייתה ממלכה עתיקה שהתקיימה בדרום-ערב (תימן של ימינו) וחבש באתיופיה - ובשיאה שלטה מעבר לגבולות תימן וחבש, גם על, צפון סומליה, ג'יבוטי, מזרח סודאן ומערב ערב הסעודית ועומאן ואריתריאה.

חָדָשׁ!!: תהילים וסבא · ראה עוד »

סבאס

סבאס, או בכינויו מר סבא, היה אחת הדמויות החשובות בתנועת הנזירות שבמדבר יהודה, בתקופה הביזנטית.

חָדָשׁ!!: תהילים וסבאס · ראה עוד »

סבה

סָבַּהּ (מלאית: Sabah) היא אחת מ-13 המדינות של מלזיה, המזרחית שבהן.

חָדָשׁ!!: תהילים וסבה · ראה עוד »

סדר תפילות יום הכיפורים

במהלך יום הכיפורים מתפללים חמש תפילות, שבהן משולבות תוספות ייחודיות ליום הכיפורים, כסדר וידוי בתוך תפילת העמידה, וסדר העבודה באמצע תפילת מוסף.

חָדָשׁ!!: תהילים וסדר תפילות יום הכיפורים · ראה עוד »

סימפליקיוס (פילוסוף)

סימפליקיוס מקיליקיה (ביוונית: Σιμπλίκιος ὁ Κίλιξ; בערך 490 – 560 לספירה) היה תלמידם של אמוניוס בן הרמיאס ודמאסקיוס, ואחד מאחרוני הנאופלאטוניסטים.

חָדָשׁ!!: תהילים וסימפליקיוס (פילוסוף) · ראה עוד »

סיחון

סיחון מוזכר במקרא כמלך העם האמורי, אשר שלט על השטח שבין נחל ארנון לנחל יבוק.

חָדָשׁ!!: תהילים וסיחון · ראה עוד »

סיבוב שערי הר הבית

סיבוב השערים ליד שער הכותנה סיבוב השערים הוא טקס תפילה ייחודי שנזכר במקורות יהודיים קדומים כבר לפני אלף שנים.

חָדָשׁ!!: תהילים וסיבוב שערי הר הבית · ראה עוד »

סיגמונד מובינקל

סיגמונד אולף פליט מובינקל (בנורווגית: Sigmund Olaf Plytt Mowinckel; 4 באוגוסט 1884 – 4 ביוני 1965) היה פרופסור, תאולוג וחוקר מקרא נורווגי.

חָדָשׁ!!: תהילים וסיגמונד מובינקל · ראה עוד »

סיגד

ריקודי בנות באירועי חג הסיגד בנשר בהיכל התרבות 10 בנובמבר 2021 סִיגְד (בגעז: ስግድ, "סגידה") שמו העממי של חג המֶהֶללַה (ምህልላ, "תחינה"); הנקרא גם עמתה סו (ዐመተ ሰወ, "יום הקיבוץ"), הוא אחד מחגי ומועדי ביתא ישראל.

חָדָשׁ!!: תהילים וסיגד · ראה עוד »

סידור רב סעדיה גאון

סידור רב סעדיה גאון הוא הכינוי המקובל לספר כתאב ג'אמע אלצלואת ואלתסאביח (בעברית: ספר כל התפילות והברכות) שחיבר רב סעדיה גאון.

חָדָשׁ!!: תהילים וסידור רב סעדיה גאון · ראה עוד »

סידי פרג' חלימי

הרב סידי פרג' חלימי (1876–1957) היה הרב הראשי של העיר קונסטנטין שבאלג'יריה במשך כ-60 שנה ומחבר ספרים רבים.

חָדָשׁ!!: תהילים וסידי פרג' חלימי · ראה עוד »

עמוד הענן

גלויה עם תיאור עמוד הענן על פי המסופר בתנ"ך, עמוד הענן היה ענן מיוחד שהיווה שליחו של האלוהים אשר ליווה והדריך את בני ישראל ביציאתם ממצרים.

חָדָשׁ!!: תהילים ועמוד הענן · ראה עוד »

ענווה

עֲנָוָה או עַנְוְתָנוּת היא מידה טובה, הנחשבת על ידי חכמים רבים ליסוד כל המידות הטובות.

חָדָשׁ!!: תהילים וענווה · ראה עוד »

עפרה חזה

עפרה חזה (19 בנובמבר 1957; כ"ה בחשוון ה'תשי"ח – 23 בפברואר 2000; י"ח באדר א' ה'תש"ס) הייתה זמרת ושחקנית קולנוע ותיאטרון ישראלית, שזכתה להצלחה בין-לאומית.

חָדָשׁ!!: תהילים ועפרה חזה · ראה עוד »

עקרת בית

עקרת בית היא אישה העובדת במשק ביתה, ואינה מועסקת, כשכירה או כעצמאית, מחוץ לו.

חָדָשׁ!!: תהילים ועקרת בית · ראה עוד »

עקבתא דמשיחא

עקבתא דמשיחא (בארמית, בעברית: עקבות המשיח) הוא מונח יהודי המציין אמונה בקיומה של תקופה עתידית שבה יתקיים סוף הגלות באחרית הימים לפני ביאת המשיח, או בסמוך לביאתו, שבה יהיה עם ישראל בשפל תרבותי, מוסרי וכלכלי.

חָדָשׁ!!: תהילים ועקבתא דמשיחא · ראה עוד »

עקיבא ברוך פוזנר

הרב ד"ר עקיבא ברוך (ארתור ברנהרד) פוזנר (בגרמנית: Arthur Bernhard Posner; ג' בכסלו תרנ"א, 16 בנובמבר 1890, סאמטר, פוזן, גרמניה – ב' באייר תשכ"ב, 6 במאי 1962, ירושלים) היה רב, ספרן, ביבליוגרף וחוקר גרמני-ישראלי.

חָדָשׁ!!: תהילים ועקיבא ברוך פוזנר · ראה עוד »

ערן אליקים

אליקים בגלי צה"ל, 2021 ערן אליקים (נולד ב-30 ביוני 1969) הוא איש רדיו, שדרן, מגיש חדשות וקריין בגלי צה"ל ובגלגלצ, ראש מחלקת השידורים וסגן העורכת הראשית בגלי צה"ל.

חָדָשׁ!!: תהילים וערן אליקים · ראה עוד »

ערבת בבל

ערבת בבל או ערבה בוכייה או ערבת פקינג (שם מדעי: Salix babylonica) היא מין של ערבה שמקורה בערבות היבשות של צפון סין.

חָדָשׁ!!: תהילים וערבת בבל · ראה עוד »

עשרת ימי תשובה

תקיעות בשופר בעשרת ימי תשובה, הכותל המערבי עֲשֶׂרֶת יְמֵי תְּשׁוּבָה הם עשרת הימים הראשונים של חודש תשרי, אשר לפי המסורת היהודית בהם התשובה קרובה להתקבל יותר משאר ימות השנה.

חָדָשׁ!!: תהילים ועשרת ימי תשובה · ראה עוד »

על אישים מפורסמים (הירונימוס)

Master Theodoric, סביבת 1370 על אישים מפורסמים (בלטינית: De Viris Illustribus) הוא אוסף ביוגרפיות קצרות של 135 מחברים, שנכתבו בלטינית במאה ה-4 על ידי אב הכנסייה הירונימוס.

חָדָשׁ!!: תהילים ועל אישים מפורסמים (הירונימוס) · ראה עוד »

על הצדיקים

על הצדיקים היא הברכה ה-13 בתפילת שמונה עשרה, והיא מופיעה בין ברכת המינים לברכת ירושלים.

חָדָשׁ!!: תהילים ועל הצדיקים · ראה עוד »

על השחיטה

על השחיטה הוא שיר מאת חיים נחמן ביאליק משנת 1903, שנכתב מיד לאחר פרעות קישינב.

חָדָשׁ!!: תהילים ועל השחיטה · ראה עוד »

עלי אופקי

עלי אופקי (Ali Ufki; 1610–1675), או וויצ'ך בובובסקי (בפולנית: Wojciech Bobowski) היה מוזיקאי פולני ומתרגם בשירות האימפריה העות'מאנית.

חָדָשׁ!!: תהילים ועלי אופקי · ראה עוד »

עלי בן חוסיין

עלי בן חוסיין (658–713) (בערבית: علي بن حسين) המכונה גם עלי בן חוסיין זין אל-עאבדין (בערבית: علي بن حسين زين العابدين; משמעות השם: היפה / הטוב שבמאמינים) היה האימאם השיעי הרביעי.

חָדָשׁ!!: תהילים ועלי בן חוסיין · ראה עוד »

עלילת החמור

האל המצרי סת, שאחד מייצוגיו היה חמור. תבליט מקיר מקדש אדפו במצרים. עלילת החמור הייתה עלילה, שהופצה נגד היהודים בעת העתיקה לפיה אלוהי היהודים זוהה עם החמור.

חָדָשׁ!!: תהילים ועלילת החמור · ראה עוד »

עלילות בעל וענת

צלמית ברונזה של בעל מהמאות ה-14 עד ה-12 לפני הספירה, שנמצאה בחפירות באוגרית. האפוסים האוגריתיים. רשימה של אלי אוגרית עלילות בעל וענת (ידועות גם בשמות עלילות בעל וכן עלילות בעל ומות) הן אפוס מיתולוגי קדום, המספר את סיפורם של אלי כנען ואוגרית ונחשב למיתוס האוגריתי המרכזי והחשוב ביותר בשירה האוגריתית מהמאות ה-15 עד ה-12 לפנה"ס (תקופת הברונזה המאוחרת).

חָדָשׁ!!: תהילים ועלילות בעל וענת · ראה עוד »

עליית יהודים להר הבית

ממוזער ממוזער עליית יהודים להר הבית היא תופעה דתית שבמסגרתה יהודים עולים להר הבית, המקום בו על פי המסורת היהודית ניצבו בית המקדש הראשון והשני.

חָדָשׁ!!: תהילים ועליית יהודים להר הבית · ראה עוד »

עזר מציון

בית החלמה "אורנית" בפתח תקווה, לילדים ולנוער חולי סרטן עזר מציון היא עמותה ישראלית העוסקת בסיוע פרא-רפואי לחולים ולמוגבלים, ולנמצאים במצבי משבר.

חָדָשׁ!!: תהילים ועזר מציון · ראה עוד »

עזרת נשים (בית המקדש)

עזרת הנשים בחזית המקדש. דגם בית המקדש השני מצוי במוזיאון ישראל. מקום עזרת נשים בבית המקדש (בכחול)עזרת נשים – השטח המזרחי של חצר בית המקדש, בין החומה הפנימית לעזרה (השם הכולל לעזרת ישראל ועזרת כהנים).

חָדָשׁ!!: תהילים ועזרת נשים (בית המקדש) · ראה עוד »

עבודת ה'

המונח עבודת ה' (נקרא: עבודת השם) מתאר את מכלול הפעולות הדתיות של היהודי, שנעשות בהתאם למצוות היהדות.

חָדָשׁ!!: תהילים ועבודת ה' · ראה עוד »

עבודה עברית (פרויקט מוזיקלי)

עבודה עברית הוא פרויקט מוזיקלי רחב היקף, במסגרתו מבצעים אמנים ישראלים גרסאות כיסוי לשירים או יוצרים אלבומי קונספט המוקדשים לאמן ישראלי או לסוגה מוזיקלית.

חָדָשׁ!!: תהילים ועבודה עברית (פרויקט מוזיקלי) · ראה עוד »

עבירה לשמה

חצור, אויב ישראל, כדי להורגו ולהציל את ישראל. עֲבֵרָה לִשְׁמָהּ הוא מונח תלמודי, הקובע שעבירה שנעשתה ממניעים ולמטרה טובה, חשובה יותר ממצווה שנעשתה מתוך מניעים זרים.

חָדָשׁ!!: תהילים ועבירה לשמה · ראה עוד »

עדין אבן ישראל

הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ) (ג' באב ה'תרצ"ז, 11 ביולי 1937 – י"ז באב ה'תש"פ, 7 באוגוסט 2020) היה מחבר ספרי הגות יהודית וביאורים, בפרט לתלמוד ולחסידות.

חָדָשׁ!!: תהילים ועדין אבן ישראל · ראה עוד »

עושה פלא

מנוקדת. עושה פלא (במקור בכתיב חסר: עֹשה פלא) הוא ספר סיפורי עם בעברית, מהנפוצים והמוכרים ביותר מסוגו, שנכתב ופורסם על ידי הרב יוסף שבתי פרחי באיטליה באמצע המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: תהילים ועושה פלא · ראה עוד »

עובדיה ספורנו

רבי עובדיה סְפוֹרְנוֹ (נקרא גם הספורנו; איטלקית: Sforno. נולד 1468, ה'רכ"ח או 1473, ה'רל"ג – נפטר בשנת 1549, ה'ש"ט) היה פרשן מקרא יהודי-איטלקי, רב, רופא ואחד מראשי קהילת יהודי רומא וקהילת בולוניה.

חָדָשׁ!!: תהילים ועובדיה ספורנו · ראה עוד »

עכשובאים

מבעיתן עכשובאים (שם מדעי: Solifugae; בלטינית: שמש - sol, בורח fugae) היא סדרה של פרוקי-רגליים במחלקת העכבישנים.

חָדָשׁ!!: תהילים ועכשובאים · ראה עוד »

פאר מקדושים

פאר מקדושים הוא שמו של בית הוצאת ספרים אשר מוציא לאור את ספרי החסידות של תלמידי הבעל שם טוב במהדורה מחודשת.

חָדָשׁ!!: תהילים ופאר מקדושים · ראה עוד »

פנחס מנחם אלעזר יוסטמן

ר' פנחס מנחם (אלעזר) יוסטמן (כ' תמוז תר"ח 1848-י' בכסלו תרפ"א 1920) ייסד את החצר החסידית בפילץ ומהאדמו"רים החשובים בפולין שהתפרסם כמחבר ספר "שפתי צדיק".

חָדָשׁ!!: תהילים ופנחס מנחם אלעזר יוסטמן · ראה עוד »

פנחס קורח

הרב פנחס קורח (נולד בתש"א, 1941) הוא רב מיוצאי תימן בישראל ורב בית המדרש "שערי הלכה" בבני ברק.

חָדָשׁ!!: תהילים ופנחס קורח · ראה עוד »

פסלטר

ה"פסלטר המוזהב". עמוד 15b מתוך פסלטר אוטרכט בו מאויר פרק כ"ז בספר תהילים. האותיות הראשונות במזמורים בפסלטר סנט אולבנס. פסלטר חלודוב (המאה ה-9). פסלטר סופיה (1337). פסלטר (מלטינית: Psalterium) הוא כינוי בנצרות לספר המכיל את ספר תהילים וכן תפילות נוספות (כגון לוח שנה ובו מועדי ימי זיכרון לקדושים נוצריים).

חָדָשׁ!!: תהילים ופסלטר · ראה עוד »

פסלטר רמסי

עמודים 17b ו-18a מתוך פסלטר רמסי. פסלטר רמסי או פסלטר רמזי (באנגלית: Ramsey Psalter) הוא כתב יד מאויר, של ספר תהילים שנכתב במאה ה-10.

חָדָשׁ!!: תהילים ופסלטר רמסי · ראה עוד »

פסטיבל הזמר המזרחי

ראש הממשלה שמעון פרס משוחח עם הזמר חיים משה, בסיום פסטיבל הזמר המזרחי, ברמלה, 1985 פסטיבל הזמר המזרחי היה תחרות של שירים עבריים מסוגת הזמר המזרחי, שהתקיימה בין השנים 1971 – 1982 ותחרות נוספת בשנת 1985.

חָדָשׁ!!: תהילים ופסטיבל הזמר המזרחי · ראה עוד »

פסטיבל הזמר והפזמון 1961

פסטיבל הזמר והפזמון 1961 הייתה תחרות שירים ששודרה בקול ישראל.

חָדָשׁ!!: תהילים ופסטיבל הזמר והפזמון 1961 · ראה עוד »

פסוק

פסוק הוא משפט בתנ"ך או בכתבי קודש הנוצריים (הביבליה: הברית הישנה והחדשה).

חָדָשׁ!!: תהילים ופסוק · ראה עוד »

פסוקי דזמרא

"ברוך שאמר", פתיחת פסוקי דזמרא, מתוך סידור קורן דו-לשוני פסוקי דזמרא הם חלק מתפילת שחרית שתיקנו חז"ל הנפתחים בברכת "ברוך שאמר" ומסתיימים בברכת "ישתבח".

חָדָשׁ!!: תהילים ופסוקי דזמרא · ראה עוד »

פסיכולוגיה של הדת

פסיכולוגיה של הדת היא תחום מחקר המשתמש בשיטות פסיכולוגיות ובמסגרות פרשניות על מנת לנתח מסורות דתיות, והשפעתן על אנשים דתיים ושאינם דתיים.

חָדָשׁ!!: תהילים ופסיכולוגיה של הדת · ראה עוד »

פראג'י עלוש

הרב פראג'י עלוש (ה'תרי"ד, 1854 - י"ט בכסלו ה'תרפ"א, 1921) היה רב, דיין וראש ישיבה תוניסאי, שכיהן כרבה של העיר גאבס וכאב בית הדין שלה.

חָדָשׁ!!: תהילים ופראג'י עלוש · ראה עוד »

פרנצ'סקו סוריאנו

פרנצ'סקו סוריאנו פרנצ'סקו סוריאנו (באיטלקית: Francesco Soriano; נולד ב-1548 או 1549, נפטר ב-1621) היה מלחין איטלקי מתקופת הרנסאנס.

חָדָשׁ!!: תהילים ופרנצ'סקו סוריאנו · ראה עוד »

פרקי דרבי אליעזר

פִּרְקֵי דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר (בראשי תיבות: פדר"א) הוא ספר מדרשים ואגדות על התורה, והוא מן החיבורים הנפוצים שבספרות האגדה היהודית.

חָדָשׁ!!: תהילים ופרקי דרבי אליעזר · ראה עוד »

פרישי מדברא

פרישי מדברא (בעברית: פרושי המדבר) הוא מושג המופיע לראשונה בספר הזוהר, ומתאר קבוצת יהודים שנהגו להתבודד במדבריות ארץ ישראל ובעיקר במדבר יהודה.

חָדָשׁ!!: תהילים ופרישי מדברא · ראה עוד »

פרידריך דליטש

פרידריך דליטש (בגרמנית: Friedrich Delitzsch; 3 בספטמבר 1850 – 19 בדצמבר 1922) היה אשורולוג גרמני, בנו של מתרגם הברית החדשה לעברית, פרנץ דליטש.

חָדָשׁ!!: תהילים ופרידריך דליטש · ראה עוד »

פלצבו

ממוזער ממוזער פלצבו (ידוע גם בתור פלסבו; מקור המילה בלטינית ופירושה "אני ארַצה"; המונח העברי הוא תְּרוּפַת דֶּמֶה - לפי קביעת האקדמיה ללשון העברית משנת תשנ"ה, או אֵינְבּוֹ) הוא טיפול דמה שבו נותנים לחולה בדרך כלל חומר נטול השפעה.

חָדָשׁ!!: תהילים ופלצבו · ראה עוד »

פליצ'ה אנריו

פליצ'ה אנריו (באיטלקית: Felice Anerio; 1560 - 26 או 27 בספטמבר 1614) היה מלחין איטלקי משלהי תקופת הרנסאנס ותחילת תקופת הבארוק וחבר באסכולה הרומאית.

חָדָשׁ!!: תהילים ופליצ'ה אנריו · ראה עוד »

פטירת מנהיגי הציבור החרדי

חלק מהקהל בהלוויית הרב עובדיה יוסף פטירת מנהיגי הציבור החרדי מתייחסת לפטירתם של רבנים חרדים מגדולי הדור.

חָדָשׁ!!: תהילים ופטירת מנהיגי הציבור החרדי · ראה עוד »

פחד

פני ילדה מפוחדת. פחד, ציור של ז'אן-בטיסט גרז. הסתרת פנים פחד הוא תחושה רגשית ופיזיולוגית לא נעימה אצל בני אדם ובעלי חיים, הנגרמת כתוצאה מחשיפה לגירוי חיצוני מסוכן או מאיים (פיזית או מנטלית).

חָדָשׁ!!: תהילים ופחד · ראה עוד »

פורפיריוס

פורפיריוס (ביוונית: Πορφύριος, בלטינית: Porphyrios; נקרא גם: פורפירי מצור; בערך 233–309 לספירה) היה פילוסוף נאופלאטוני ממוצא סורי.

חָדָשׁ!!: תהילים ופורפיריוס · ראה עוד »

פול שוצר

פול שוּצר (באנגלית: Paul Schutzer; 11 ביולי 1930 – 5 ביוני 1967) היה צלם אמריקני-יהודי מטעם מגזין "לייף" שנהרג במבואות עזה ב-5 ביוני 1967, יומה הראשון של מלחמת ששת הימים, מפגיעה ישירה שספג בראשו בשעת נסיעתו בזחל"ם צבאי ישראלי, תוך שסיכן את חייו במסגרת עבודתו כדי לצלם לוחמים בשטח.

חָדָשׁ!!: תהילים ופול שוצר · ראה עוד »

פולמוס רמח"ל

ממוזער פולמוס רמח"ל היה מחלוקת סוערת שהתרחשה ביהדות אירופה בשנות ה-30 של המאה ה-18 בשאלת הלגיטימיות של רבי משה חיים לוצאטו (רמח"ל), כתביו ובני חבורתו.

חָדָשׁ!!: תהילים ופולמוס רמח"ל · ראה עוד »

פוטלוס (סרט, 1984)

פוטלוס (באנגלית: Footloose - "רגל משוחררת") הוא סרט נעורים מוזיקלי אמריקאי משנת 1984 בבימויו של הרברט רוס, עם קווין בייקון ולורי סינגר בתפקידים הראשיים.

חָדָשׁ!!: תהילים ופוטלוס (סרט, 1984) · ראה עוד »

פוטי פרע כהן און

פּוֹטִי פֶרַע (בנוסח תימן: פּוֹטִיפֶרַע) כֹּהֵן אֹן הוא דמות מקראית, שהיה כהן העיר המצרית העתיקה און (הליופוליס), שהייתה מרכז עיקרי לפולחן אלילי לאלי השמש אתום ורע.

חָדָשׁ!!: תהילים ופוטי פרע כהן און · ראה עוד »

פירוש האבן עזרא

תחילת פירושו של האבן עזרא על ספר שמות. כתב יד מנאפולי, 1488 פירוש האבן עזרא הוא פירוש לתנ"ך שנכתב על ידי רבי אברהם אבן עזרא במהלך המאה ה-12 והוא מהווה את אחד הפירושים החשובים ביותר שנכתבו לתנ"ך, הוא הודפס ברוב מוחלט של גרסאות מקראות גדולות לתנ"ך ולפירושו נכתבו מעל מאה פירושים.

חָדָשׁ!!: תהילים ופירוש האבן עזרא · ראה עוד »

פירושי התורה לרבי יהודה החסיד

פירושי התורה לרבי יהודה החסיד הוא פירוש לחמשה חומשי תורה מאת רבי יהודה החסיד, יש שערערו על אמינות החיבור בשל קטעים שמכילים פירושים המהווים לדעתם כפירה.

חָדָשׁ!!: תהילים ופירושי התורה לרבי יהודה החסיד · ראה עוד »

פיליפ סידני

סר פיליפ סידני (30 בנובמבר 1554 - 17 באוקטובר 1586) היה איש חצר אנגלי, משורר, מדינאי, חייל, מלומד, סופר ופטרון; מהאישים הבולטים של התקופה האליזבתנית.

חָדָשׁ!!: תהילים ופיליפ סידני · ראה עוד »

פיגוע הירי בשער השלשלת

שער השלשלת, משערי הר הבית, שבסמוך אליו אירע הפיגוע פיגוע הירי בשער השלשלת שבעיר העתיקה בירושלים התרחש ב־21 בנובמבר 2021: מחבל, שהשתייך לזרוע המדינית של חמאס בשועפאט, פתח בירי ופגע בחמישה.

חָדָשׁ!!: תהילים ופיגוע הירי בשער השלשלת · ראה עוד »

פיוטי הושענות

תחילת סדר הושענות לפי מנהג אשכנז. נדפס בוונציה, תקט"ו. מאוספי הספרייה הלאומית פיוטי הושענות הם פיוטים הנאמרים בתפילת שחרית או בתפילת מוסף של שבעת ימי חג הסוכות תוך כדי הקפת הבימה, כזכר להושענות שהיו נהוגות בזמן בית המקדש.

חָדָשׁ!!: תהילים ופיוטי הושענות · ראה עוד »

צ'יפריאנו דה רורה

צ'יפריאנו דה רורה צ'יפריאנו דה רורה (באיטלקית: Cipriano de Rore; 1515/6 - בין 11 בספטמבר ל-20 בספטמבר 1565) היה מלחין ומורה פלמי.

חָדָשׁ!!: תהילים וצ'יפריאנו דה רורה · ראה עוד »

צמאה

צמאה הוא פרויקט מוזיקלי של ניגוני חב"ד המבוצעים על ידי אמנים ישראלים בעיבודים עכשוויים, שבמסגרתו יצאו לאור שישה אלבומים מוזיקליים וכמה סינגלים.

חָדָשׁ!!: תהילים וצמאה · ראה עוד »

צמאה לך נפשי

צמאה לך נפשי הוא ניגון חסידי המבטא כמיהה וגעגוע.

חָדָשׁ!!: תהילים וצמאה לך נפשי · ראה עוד »

צאבאים

הצאבִּאים (בערבית: الصابئة או الصابئون; תעתיק מדויק: אלצַאבִּאָה או אלצַאבִּאוּן, בהתאמה) היו קבוצה דתית בממלכת שבא המוזכרת שלוש פעמים בקוראן כאהל אל-כתאב, כלומר, בעלי ספר שמיימי.

חָדָשׁ!!: תהילים וצאבאים · ראה עוד »

צער בעלי חיים (יהדות)

צער בעלי חיים הוא איסור על התעללות בבעל חיים או פגיעה בו שלא לצורך, ואף ציווי על מניעת צער מבעל חיים.

חָדָשׁ!!: תהילים וצער בעלי חיים (יהדות) · ראה עוד »

צפירת זיכרון

דקת דומייה בעת צפירת יום הזיכרון, תל אביב, 2007 צפירת זיכרון או צפירת דומייה היא קול צופר המושמע במשך זמן קצוב של דקות אחדות לשם הבעת אבל ציבורי.

חָדָשׁ!!: תהילים וצפירת זיכרון · ראה עוד »

צרופה

צְרוּפָה הוא מושב עובדים באזור מישור החוף הצפוני, השייך למועצה האזורית חוף הכרמל.

חָדָשׁ!!: תהילים וצרופה · ראה עוד »

צלם אלוהים

צלם אלוהים הוא ביטוי ומושג תאולוגי, שמשמעותו שהאדם נבדל מכל היצורים החיים מכיוון שהוא נברא בצלם אלוהים וטבועה בו מהות אלוהית, הקובעת לו הערכה מיוחדת, וכן סטנדרטים של התנהגות.

חָדָשׁ!!: תהילים וצלם אלוהים · ראה עוד »

צלע-האלף

צלע-האלף היה שמה של שכונה קראית אשר שכנה בירושלים במאות ה-10 וה-11.

חָדָשׁ!!: תהילים וצלע-האלף · ראה עוד »

צבי פרץ חיות

קברו של הרב צבי פרץ חיות חותמת שהוטבעה על ספריו לאחר פטירתו צבי פרץ חיוֹת (בגרמנית: Hirsch Perez Chajes; 1876 – 14 בדצמבר 1927), היה רב, היסטוריון וחוקר תנ"ך יהודי-אוסטרי, יליד גליציה.

חָדָשׁ!!: תהילים וצבי פרץ חיות · ראה עוד »

צבי קוסטינר

עם הרב מרדכי אליהו בבית הרב אליהו הרב צבי יצחק קוסטינר (נולד בה'תשי"ז, 1957) הוא ראש ישיבת מדברה כעדן במצפה רמון.

חָדָשׁ!!: תהילים וצבי קוסטינר · ראה עוד »

צבי הירש מנדבורנה

רבי צבי הירש מנדבורנה (בערך ת"ק, 1740 - כ' בסיוון תקס"ב, 1802) היה אדמו"ר חסידי בדור השלישי לחסידות.

חָדָשׁ!!: תהילים וצבי הירש מנדבורנה · ראה עוד »

צבי הירש מייזליש

הרב צבי הירש מייזליש (תרס"ב, 1901 − כ"ה בטבת תשל"ד, ינואר 1974) היה רב בגליציה ובהונגריה, ניצול השואה, רב במחנות העקורים ולאחר מכן רב בשיקגו.

חָדָשׁ!!: תהילים וצבי הירש מייזליש · ראה עוד »

צביעות

איור המתאר דימוי של אדם דו-פרצופי צביעוּת או דו-פרצופיות היא צורת התנהגות המתיימרת להציג כלפי חוץ תכונות אופי או התנהגות מוסרית נעלית, כאשר בפועל אין הדבר תואם את המציאות.

חָדָשׁ!!: תהילים וצביעות · ראה עוד »

צדק לפניו יהלך

"צֶדֶק לְפָנָיו יְהַלֵּךְ" היא יצירת אמנות של האמן הישראלי משה גרשוני.

חָדָשׁ!!: תהילים וצדק לפניו יהלך · ראה עוד »

צדקתך צדק

צדקתך צדק הוא כינוי לשלושה פסוקים הנאמרים מיד לאחר חזרת הש"ץ של מנחה של שבת.

חָדָשׁ!!: תהילים וצדקתך צדק · ראה עוד »

צהריים

מנוחת צהריים צָהֳרַיִם (נהגה כ"צוֹהוֹרַיִים", או כ"צָהוֹרַיִם" לפי ההגייה הספרדית) הוא פרק זמן המציין את אמצע היום.

חָדָשׁ!!: תהילים וצהריים · ראה עוד »

צו"ל

כיפה עם סרט (משמאל) וכיפה בלי סרט (מימין). בציבור החרדי הליטאי-ספרדי מסמל קיומו של הסרט את רמת ה"מודרניות" או ה"צו"ליות" של החובש אותה. בדרך כלל, כיפה עם סרט נחבשת על ידי חרדים אדוקים יותר. צוּ"ל, או צוּלניק או צוּלער (בלשון נקבה: צוּ"לית וצוּ"לניקית) הוא שם תואר סטריאוטיפי בסלנג הדתי והחרדי לדמות המאופיינת בצדיקות יתר ופעמים רבות אף צדקנות, לפעמים בקונוטציה שלילית.

חָדָשׁ!!: תהילים וצו"ל · ראה עוד »

צור (לבנון)

צוֹר (מפיניקית: 𐤑𐤓, צר; ביוונית: Τύρος – טִירוֹס; בצרפתית: Tyr, טִיר; בערבית: صُوْر, צוּר) היא עיר עתיקה, מהערים הפיניקיות המרכזיות ביותר, והעיר הרביעית בגודלה בלבנון.

חָדָשׁ!!: תהילים וצור (לבנון) · ראה עוד »

ציר הזמן של האנטישמיות

ציר הזמן שלהלן מתאר עדויות למעשים אנטישמיים כלפי יהודים כקבוצה דתית או אתנית.

חָדָשׁ!!: תהילים וציר הזמן של האנטישמיות · ראה עוד »

ציון (ירושלים)

אפרים משה ליליין, '''ציון''', 1903 צִיּוֹן, הוא אחד משבעים שמותיה של ירושלים, ובמקרא הוא הכינוי השני לירושלים אחר השם "ירושלים".

חָדָשׁ!!: תהילים וציון (ירושלים) · ראה עוד »

קן ברג'ס

קן ברג'ס (שם עברי: אברהם בר, 26 בנובמבר 1944 – 13 ביוני 2021) היה מוזיקאי, מפיק מוזיקלי וזמר ישראלי חרדי, גר יליד בריטניה.

חָדָשׁ!!: תהילים וקן ברג'ס · ראה עוד »

קאת (עוף מקראי)

לילית מדבר, אחד הזיהויים המוצעים לקאת שקנאי - זיהוי העוף ע"פ הרב יוסף קאפח. כוס החורבות - לפי אחד הזיהויים אחד מתת-המינים שלו הוא הקאת קָאָת (או: קָאַת) הוא מין עוף דורס לילה, שהוזכר בתורה ברשימת העופות הטמאים, ובישעיהו ובתהילים כעוף מדברי, המסמל חורבן של מקום.

חָדָשׁ!!: תהילים וקאת (עוף מקראי) · ראה עוד »

קציעה

בגלריה הלאומית בלונדון קְצִיעָה היא דמות מקראית, בתו של איוב.

חָדָשׁ!!: תהילים וקציעה · ראה עוד »

קרן לב"י

למען ביטחון ישראל (לב"י) הקרן להתעצמות צה"ל, המוכרת בשם המקוצר קרן לב"י, הייתה עמותה אזרחית שפעלה משנת 1980 עד שנת 2017 ומטרתה הייתה איסוף תרומות למען חיילי צה"ל ולפיתוח אמצעי לחימה בישראל.

חָדָשׁ!!: תהילים וקרן לב"י · ראה עוד »

קרי וכתיב

קרי וכתיב במקראות גדולות במסורה (מערכת מסירת הטקסט ושימורו) של המקרא, קרי וכתיב הם ההבדלים בין מסורת הכתיב של ספרי המקרא, התנ"ך, לבין מסורת הקריאה שלו.

חָדָשׁ!!: תהילים וקרי וכתיב · ראה עוד »

קריאת ההלל

מתפללים בבית הכנסת מחזיקים את ארבעת המינים במהלך קריאת הלל בחג הסוכות, גלויה מתחילת המאה ה-20. ההלל הוא חלק בתפילה היהודית הנקרא בימי חג ומועד, כדי להודות לאל ולשבח אותו.

חָדָשׁ!!: תהילים וקריאת ההלל · ראה עוד »

קריעת ים סוף

קריעת ים סוף, תמשיח בבית הכנסת בדורה אירופוס: משמאל, משה ובני ישראל עוברים בים. מימין, משה נוטה את ידו, והמצרים טובעים. קריעת ים סוף היא סיפור מקראי מכונן שהתרחש במהלך יציאת מצרים, בסיפור מתואר כיצד בני ישראל עמדו בפני התקפה של צבא מצרים, כדי להצילם אלוהים בקע את ים סוף ונוצר בו מעבר יבשתי בין חומות מים דרכו נמלטו בני ישראל, וכיצד לאחר מכן נסגרו המים על צבא המצרים והטביעו אותם.

חָדָשׁ!!: תהילים וקריעת ים סוף · ראה עוד »

קתדרלת סיינה

קתדרלת סייֶנָה (באיטלקית: Duomo di Siena; הדואומו של סיינה) היא קתדרלה רומית-קתולית מימי הביניים בעיר סיינה שבאיטליה.

חָדָשׁ!!: תהילים וקתדרלת סיינה · ראה עוד »

קתדרלת ולס

כנסיית הקתדרלה של סנט אנדרו (באנגלית: Cathedral Church of Saint Andrew), הידועה בכינוי קתדרלת ולס (Wells Cathedral), היא קתדרלה אנגליקנית בעיר ולס שבמחוז סאמרסט בדרום-מערב אנגליה.

חָדָשׁ!!: תהילים וקתדרלת ולס · ראה עוד »

קלמאן מארו

קלמאן מארו (בצרפתית: Clément Marot; נולד ב- 23 בנובמבר 1496 - נפטר ב-12 בספטמבר 1544) היה משורר צרפתי.

חָדָשׁ!!: תהילים וקלמאן מארו · ראה עוד »

קלאופטרה

קלאופטרה השביעית (תאה פילופטור, שמשמעותו "האלה אוהבת אביה"; ביוונית: Κλεοπάτρα Φιλοπάτωρ; 70 או 69 לפנה"ס – 12 באוגוסט 30 לפנה"ס) הייתה מלכת מצרים העתיקה, האחרונה בשושלת תַּלְמַי המוקדונית ששלטה במצרים התַּלְמַיִית במשך קרוב ל-300 שנים.

חָדָשׁ!!: תהילים וקלאופטרה · ראה עוד »

קטנתי

קָטֹנְתִּי הוא סינגל מסוגת מוזיקה חסידית בביצוע של יונתן רזאל, שיצא בשנת 2012 ונכנס לאלבומו בין הצלילים.

חָדָשׁ!!: תהילים וקטנתי · ראה עוד »

קטב מרירי

קֶטֶב מְרִירִי הוא שמו של שד המוזכר באגדה ובהלכה היהודית.

חָדָשׁ!!: תהילים וקטב מרירי · ראה עוד »

קחוון ארצישראלי

קחוון ארצישראלי (או קחוון שחור מוצים; שם מדעי: Anthemis palaestina) הוא מין פרח ממשפחת המורכבים, הצומח באופן טבעי באזור הים התיכון.

חָדָשׁ!!: תהילים וקחוון ארצישראלי · ראה עוד »

קבר דוד המלך

280px קבר דוד המלך הוא שם רווח למבנה בהר ציון שבירושלים, שבו על פי מסורות יהודיות, הנוצריות והמוסלמיות, קבור דוד המלך.

חָדָשׁ!!: תהילים וקבר דוד המלך · ראה עוד »

קברי צדיקים ביהדות

תנא רבי יונתן בן עוזיאל בעמוקה, זיהוי משנת 1210-1211 קבר רבי יהושע דסכנין ואשתו בסכנין, זיהוי משנת 1270-1320 ביהדות, קברי צדיקים הם מקומות קבורתם (או מקומות המזוהים כמקומות קבורתם, בעקבות מסורות מאוחרות) של יהודים (בעיקר רבנים) הנחשבים דמויות מופת.

חָדָשׁ!!: תהילים וקברי צדיקים ביהדות · ראה עוד »

קבלת שבת

קבלת שבת היא קבוצת מזמורי תהילים ופיוט הנאמרים בבית הכנסת בזמן המעבר בין ערב שבת לליל שבת, בין תפילת מנחה של חול לתפילת ערבית של שבת, ומציינת את תחילתה של השבת.

חָדָשׁ!!: תהילים וקבלת שבת · ראה עוד »

קבורת נספי האונייה סלבדור בישראל

הר הרצל בירושלים קבורת נספי האונייה סלבדור בישראל נערכה ב-31 באוגוסט 1964.

חָדָשׁ!!: תהילים וקבורת נספי האונייה סלבדור בישראל · ראה עוד »

קבורת זאב ז'בוטינסקי בישראל

זאב ז'בוטינסקי במדי הגדודים העבריים, מלחמת העולם הראשונה מודעת אבל של בית"ר על פטירתו של  זאב ז'בוטינסקי העלאת עצמותיו של זאב ז'בוטינסקי שהיה מנהיג ציוני, סופר, משורר, מתרגם, פובליציסט ומכונן הציונות הרוויזיוניסטית, נערכה בכ"ט בתמוז ה'תשכ"ד - 9 ביולי 1964 בחלקת משפחת ז'בוטינסקי בהר הרצל בירושלים, בנוכחות קהל רב ואישי ציבור מכובדים.

חָדָשׁ!!: תהילים וקבורת זאב ז'בוטינסקי בישראל · ראה עוד »

קדומים

קְדוּמִים היא התנחלות דתית בשומרון, צפונית לכביש 55, כעשרה ק"מ מערבית לשכם.

חָדָשׁ!!: תהילים וקדומים · ראה עוד »

קדושה (תפילה)

קדושה היא קטע תפילה יהודי הנאמר בחזרת הש"ץ כחלק מהברכה השלישית של תפילת העמידה.

חָדָשׁ!!: תהילים וקדושה (תפילה) · ראה עוד »

קדושה דסידרא

קדושה דסִדרא (או קדושת ובא לציון) היא לקט של פסוקים מהתנ"ך, הנאמרים בסדר התפילה היהודי, לרוב בתפילת שחרית.

חָדָשׁ!!: תהילים וקדושה דסידרא · ראה עוד »

קהילת יהודי גורליצה

מצבת זיכרון לקהילת גורליצה בבית העלמין בחולון גורליצה (בפולנית: Gorlice) היא עיר בדרום פולין, במחוז פולין קטן (Małopolska), בעבר נכללה באזור גליציה המערבית.

חָדָשׁ!!: תהילים וקהילת יהודי גורליצה · ראה עוד »

קופסת קבר רחל

"קופסת קבר רחל" או "קופסה מעוצבת בצורת קבר רחל" היא קופסה מעוטרת בדימויים הקשורים לקבר רחל, שעוצבה על ידי אברהם בר-אדון בשנת 1915.

חָדָשׁ!!: תהילים וקופסת קבר רחל · ראה עוד »

קופסה שחורה (ספר)

קופסה שחורה הוא ספר מאת עמוס עוז, הכתוב כרומן מכתבים, וייחודו בקול הייחודי שהוא נותן לכל אחת מן הדמויות המתכתבות, השונות מאוד זו מזו באופיין, בשפתן ובכוונותיהן.

חָדָשׁ!!: תהילים וקופסה שחורה (ספר) · ראה עוד »

קופל גורבין

קופל גורבין (28 בדצמבר 1923 - 18 באפריל 1990) היה אמן שטיחי קיר, צייר וגרפיקאי ישראלי.

חָדָשׁ!!: תהילים וקופל גורבין · ראה עוד »

קורבן תודה

קורבן תודה הוא קורבן נדבה שהיה קרב בבית המקדש.

חָדָשׁ!!: תהילים וקורבן תודה · ראה עוד »

קורין אלאל

קורין אלאל (נולדה ב-15 במרץ 1955) היא זמרת-יוצרת, מלחינה, מעבדת ומפיקה מוזיקלית, גיטריסטית, פזמונאית ושחקנית ישראלית, כלת פרס לנדאו למפעל חיים לשנת 2022.

חָדָשׁ!!: תהילים וקורין אלאל · ראה עוד »

קולומבנוס

קולומבנוס (בלטינית: Columbanus; 540 – 21 בנובמבר 615; פירוש שמו "יונה לבנה") היה נזיר ומיסיונר נוצרי אירי שהקים מספר מנזרים באירופה וכתב תקנון נזורה הנושא את שמו.

חָדָשׁ!!: תהילים וקולומבנוס · ראה עוד »

קידה שעירה

קידה שעירה (שם מדעי: Calicotome villosa) היא מין של שיח קוצני ענף וסבוך ממשפחת הפרפרניים.

חָדָשׁ!!: תהילים וקידה שעירה · ראה עוד »

ראש השנה

ראש השנה הוא חג יהודי מהתורה ואחד מראשי השנה העבריים.

חָדָשׁ!!: תהילים וראש השנה · ראה עוד »

ראובן סירוטקין

ראובן סירוטקין (נולד ב-1933 בירושלים) הוא מלחין חסידי ופזמונאי ישראלי.

חָדָשׁ!!: תהילים וראובן סירוטקין · ראה עוד »

רצוננו לראות את מלכנו

רצוננו לראות את מלכנו הוא אלבום סולו מספר 20 של הזמר החסידי הבולט אברהם פריד.

חָדָשׁ!!: תהילים ורצוננו לראות את מלכנו · ראה עוד »

רק בישראל (שיר)

רק בישראל הוא פזמון עברי שכתב אהוד מנור, הלחינה נורית הירש וביצעה להקת חיל הים בשנת 1968.

חָדָשׁ!!: תהילים ורק בישראל (שיר) · ראה עוד »

רקוויאם (ראטר)

הרקוויאם של ראטר הוא יצירה פרי עטו של המלחין הבריטי ג'ון ראטר המבוססת על הרקוויאם הקתולי.

חָדָשׁ!!: תהילים ורקוויאם (ראטר) · ראה עוד »

רקוויאם גרמני

המלחין יוהנס ברהמס רקוויאם גרמני (בגרמנית: Ein deutsches Requiem) היא אחת מיצירותיו החשובות והמפורסמות של יוהנס ברהמס.

חָדָשׁ!!: תהילים ורקוויאם גרמני · ראה עוד »

רקיע

277x277 פיקסלים הרָקִיעַ הוא השמיים כפי שהם מוצגים בסיפור הבריאה בפרשת בראשית.

חָדָשׁ!!: תהילים ורקיע · ראה עוד »

רש"ר הירש

הרב שמשון בן רפאל הירש (רש"ר הירש, בגרמנית: Samson Raphael Hirsch; כ"ד בסיוון ה'תקס"ח, 20 ביוני 1808 – כ"ז בטבת ה'תרמ"ט, 31 בדצמבר 1888) היה רב גרמני, מאבות הנאו־אורתודוקסיה במאה ה־19 וממנהיגי יהדות גרמניה בתקופה זו.

חָדָשׁ!!: תהילים ורש"ר הירש · ראה עוד »

רשב"ם

רבי שמואל בן מאיר (רשב"ם) (1080 לערך – 1160 לערך) היה פרשן המקרא, פרשן התלמוד ומבעלי התוספות, נכדו של רש"י ותלמידו.

חָדָשׁ!!: תהילים ורשב"ם · ראה עוד »

רחמים חי חויתה הכהן

הרב רחמים חי חְוִויתָה הכהן (כ"ב בסיוון ה'תרס"א, 9 ביוני 1901 - י' בשבט ה'תשי"ט, 19 בינואר 1959) היה ראש ישיבה ודיין.

חָדָשׁ!!: תהילים ורחמים חי חויתה הכהן · ראה עוד »

רחה פריאר

לוח זיכרון לכבוד רחה פריאר בברלין–שרלוטנבורג הכיכר על שם רחה פריאר בשכונת קטמון בירושלים בית רחה פריאר בקיבוץ יקום בתכנון אדריכל מנחם באר רֶחָה פְרַיֶאר (בגרמנית: Recha Freier; 29 באוקטובר 1892, נוֹרְדֶן, גרמניה – 2 באפריל 1984, ירושלים) הייתה מייסדת עליית הנוער, המפעל להכשרת ילדי ישראל, הקרן למלחינים ישראלים והטסטמוניום.

חָדָשׁ!!: תהילים ורחה פריאר · ראה עוד »

רב עמרם

רב עמרם היה אמורא בבלי בן הדור השני והשלישי (המאה ה-3), תלמידו המובהק של רב ששת.

חָדָשׁ!!: תהילים ורב עמרם · ראה עוד »

רב כהנא מפום נהרא

רב כהנא מפום נהרא (מכונה גם: רב כהנא השלישי) היה אמורא בבלי בדור השלישי והרביעי, עמד בראש ישיבת פום נהרא.

חָדָשׁ!!: תהילים ורב כהנא מפום נהרא · ראה עוד »

רבנוס מאורוס

ספרייה הלורנציאנית רבנוס מַאוּרוּס (Rabanus Maurus) או הרבנוס מאורוס (Hrabanus Maurus; 780 לערך – 4 בפברואר 856) המכונה "מגנטיקוס" (Magnentius) היה נזיר בנדיקטיני פרנקי.

חָדָשׁ!!: תהילים ורבנוס מאורוס · ראה עוד »

רבי אלעזר בן ערך

רבי אלעזר בן ערך היה תנא בדור השני של התנאים והיה תלמידו של רבן יוחנן בן זכאי.

חָדָשׁ!!: תהילים ורבי אלעזר בן ערך · ראה עוד »

רבי פרנך

רבי פרנך היה אמורא בדור השלישי לאמוראי ארץ ישראל, תלמידו של רבי יוחנן.

חָדָשׁ!!: תהילים ורבי פרנך · ראה עוד »

רבי טרפון

רבי טרפון היה תנא ממשפחת כהנים המיוחסים לעזרא הסופר שחי בדור שאחרי המרד הגדול (הדור השני והשלישי).

חָדָשׁ!!: תהילים ורבי טרפון · ראה עוד »

רבי ירמיה

רבי ירמיה היה מגדולי האמוראים בארץ־ישראל בדור השלישי והרביעי.

חָדָשׁ!!: תהילים ורבי ירמיה · ראה עוד »

רבי יהודה הנשיא

רבי יהודה הנשיא (ידוע גם בכינוי המקוצר "רבי") (חי בסביבות 135–220) היה תנא בדור החמישי, נשיא הסנהדרין ועורך המשנה, נצר למשפחת הלל הזקן וחותֵם תקופת התנאים.

חָדָשׁ!!: תהילים ורבי יהודה הנשיא · ראה עוד »

רבי יוחנן

רבי יוחנן (מכונה גם בר נפחא; 180–280 לספירה לערך) היה מגדולי האמוראים, בכיר אמוראי ארץ ישראל בדור ראשון, וראש ישיבת טבריה במשך עשרות שנים.

חָדָשׁ!!: תהילים ורבי יוחנן · ראה עוד »

רגש

שישה עשר ביטויי פנים לתשוקה האנושית, J. Pass 1981 גלגל הרגשות של רוברט פלוצ'יק הצמדים בגלגל הרגשות של רוברט פלוצ'יק רגש הוא מצב פסיכולוגי שמלווה בשינויים נוירופיזיולוגיים,הקשור למחשבות, תחושות, תגובות התנהגותיות ורמה הדונית של הנאה או סבל.

חָדָשׁ!!: תהילים ורגש · ראה עוד »

רד"ק

רבי דוד בן יוסף קמחי (ד'תתק"ך (1160)-ד'תתקצ"ה (1235)), המכונה הרד"ק, היה מגדולי פרשני המקרא ומחשובי המדקדקים של השפה העברית.

חָדָשׁ!!: תהילים ורד"ק · ראה עוד »

רוממה

פינה בבית חזן רוממה היא שכונה במערב ירושלים, הממוקמת בסמוך לכניסה לעיר ושוכנת כיום ברובה מאחורי מתחם התחנה המרכזית.

חָדָשׁ!!: תהילים ורוממה · ראה עוד »

רוממה (חיפה)

רחוב פלמ"ח, בכניסה לרוממה הישנה רוממה היא שכונה על רכס הכרמל בחיפה, מהשכונות הסובבות את אחוזת שמואל.

חָדָשׁ!!: תהילים ורוממה (חיפה) · ראה עוד »

רוק ישראלי

רוק ישראלי הוא מונח המתייחס לסצנה מוזיקלית ישראלית שהחלה כמה שנים אחרי היווצרות הרוק באנגליה ובארצות הברית בשנות השישים.

חָדָשׁ!!: תהילים ורוק ישראלי · ראה עוד »

רותם המדבר

רותם המדבר בפריחה רותם המדבר בפריחה רֹתֶם הַמִּדְבָּר (שם מדעי: Retama raetam) הוא שיח ממערכת בעלי הפרחים, ממשפחת הקטניות.

חָדָשׁ!!: תהילים ורותם המדבר · ראה עוד »

רוברט לאות'

רוברט לאות' (באנגלית Robert Lowth; 27 בנובמבר 1710 - 3 בנובמבר 1787) היה הבישוף של הכנסייה האנגליקנית, עמית החברה המלכותית, פרופסור לשירה באוקספורד,חוקר השירה העברית הקדומה ומחבר אחד מספרי הלימוד המשפיעים ביותר על דקדוק אנגלי.

חָדָשׁ!!: תהילים ורוברט לאות' · ראה עוד »

רוברט וייט

רוברט וייט (באנגלית: Robert White; סביבות 1538–1574) היה מלחין אנגלי-קתולי, שהמוזיקה הליטורגית שלו לטקסטים לטיניים נחשבת למשובחת במיוחד.

חָדָשׁ!!: תהילים ורוברט וייט · ראה עוד »

רודולף אגריקולה

רודולף אגריקולה (בהולנדית: Rodolphus Agricola במקור רולוף הוסמן Roelof Huusman) (17 בפברואר 1444 או 28 באוגוסט 1443 בפלו - 27 באוקטובר 1485 היידלברג), נודע כאבי ההומניזם בצפון ארצות השפלה וכמקור השפעה מרכזי עבור ארסמוס מרוטרדם.

חָדָשׁ!!: תהילים ורודולף אגריקולה · ראה עוד »

ש. בן-ציון

לוחית זיכרון על ביתו של שמחה בן-ציון ברחוב בוסתנאי 10 בנווה צדק ש.

חָדָשׁ!!: תהילים וש. בן-ציון · ראה עוד »

שמאי גינזבורג

הרב שמאי גינזבורג (י"ז בתמוז ה'תרס"ה – כ' בשבט ה'תשנ"ז; 1905–1997) היה רב ישראלי, חסיד גור ומשמשו האחרון של ה"אמרי אמת", האחראי הראשי על הכשרות של מחלקת העלייה והקליטה של הסוכנות היהודית וכן של חברת צים, ראש כולל פולין ופעיל ציבורי.

חָדָשׁ!!: תהילים ושמאי גינזבורג · ראה עוד »

שמעה

שִׁמְעָה היא התנחלות בעלת אופי חילוני במתכונת של יישוב קהילתי בדרום הר חברון.

חָדָשׁ!!: תהילים ושמעה · ראה עוד »

שמעון זאב רוטשילד

שמעון זאב (וולף) רוטשילד, או בשמו הלועזי וילהלם קרל פון רוטשילד (בכתיב יידי: ראטשילד או ראהטשילד; ג' בסיוון תקפ"ח, 1828 - ה' בשבט תרס"א, 25 בינואר 1901) היה איל הון ופילנתרופ יהודי אורתודוקסי, היחידי מבני משפחת רוטשילד בדור השלישי ששמר על אורח חיים דתי ברוח היהדות אורתודוקסית.

חָדָשׁ!!: תהילים ושמעון זאב רוטשילד · ראה עוד »

שמחת הפרטים הקטנים

שמחת הפרטים הקטנים הוא אלבום הבכורה של הזמר היוצר, המלחין והמוזיקאי ארז לב ארי.

חָדָשׁ!!: תהילים ושמחת הפרטים הקטנים · ראה עוד »

שמואל

שְׁמוּאֵל הַנָּבִיא הוא דמות מקראית, בנם של חנה ואלקנה מן הרמתיים צופים.

חָדָשׁ!!: תהילים ושמואל · ראה עוד »

שמואל שמעלקא טויבש

רבי שמואל שמעלקא טויבש (ה'תקס"ח – ח' באב ה'תרכ"ה, 1865) היה רבה של יאס ומחבר ספר חיי עולם.

חָדָשׁ!!: תהילים ושמואל שמעלקא טויבש · ראה עוד »

שמואל שלמה בוירסקי

הרב שמואל שלמה בוירסקי (בערך 1820 – לאחר 1894) היה למדן ליטאי שחי בירושלים.

חָדָשׁ!!: תהילים ושמואל שלמה בוירסקי · ראה עוד »

שמואל טל

הרב שמואל טל (נולד בכ"ט באלול ה'תשכ"ב, 27 בספטמבר 1962) הוא ראש ישיבת תורת החיים ביד בנימין (בעבר, בנווה דקלים שבגוש קטיף).

חָדָשׁ!!: תהילים ושמואל טל · ראה עוד »

שמואל בן זקן

רבי שמואל בן זקן (מכונה: הרשב"ז), היה דרשן ופרשן, מהחכמים הבולטים של יהדות פאס במאה ה-18, ומחברם של ביאורים למסכתות התלמוד.

חָדָשׁ!!: תהילים ושמואל בן זקן · ראה עוד »

שמואל דוד לוצאטו

שמואל דוד לוּצאטוֹ (בקיצור: שַדָּ"ל, באיטלקית: Samuele Davide Luzzatto; א' באלול ה'תק"ס, 22 באוגוסט 1800 – י' בתשרי ה'תרכ"ו, 30 בספטמבר 1865) היה פרשן מקרא, בלשן עברי, משורר, פילוסוף, חוקר ספרות ומתרגם.

חָדָשׁ!!: תהילים ושמואל דוד לוצאטו · ראה עוד »

שמואל וילוז'ני

שמואל (שמוליק) וילוז'ני (נולד ב-10 בינואר 1954) הוא שחקן קולנוע, טלוויזיה ותיאטרון, קומיקאי, סטנדאפיסט ובמאי ישראלי, זוכה פרס אופיר לשחקן המשנה הטוב ביותר.

חָדָשׁ!!: תהילים ושמואל וילוז'ני · ראה עוד »

שמואל ישראל מולדר

שְׁמוּאֵל יִשְׂרָאֵל (הירש) מוּלְדֶר (בהולנדית: Samuel Israel Mulder; ל' בסיוון תקנ"ב 20 ביוני 1792 – ז' בטבת תרכ"ג 29 בדצמבר 1862) היה סופר, מחנך ומתרגם יהודי-הולנדי.

חָדָשׁ!!: תהילים ושמואל ישראל מולדר · ראה עוד »

שמיני עצרת

שמיני עצרת הוא חג מקראי ויום טוב החל בכ"ב בתשרי, למחרת היום השביעי והאחרון של חג הסוכות.

חָדָשׁ!!: תהילים ושמיני עצרת · ראה עוד »

שאו שערים

ארון הקודש תוך כדי שירת "שאו שערים", בבסיס הנח"ל החרדי בבקעת הירדן שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם הוא שיר בליטורגיה היהודית.

חָדָשׁ!!: תהילים ושאו שערים · ראה עוד »

שאול (עולם מתים)

השְׁאוֹל הוא עולם המתים הקדום הנזכר בתנ"ך פעמים רבות ובהקשרים מגוונים.

חָדָשׁ!!: תהילים ושאול (עולם מתים) · ראה עוד »

שאול עבדאללה יוסף

שאול עבדאללה יוסף (26 בדצמבר 1849, בגדאד - 10 באוגוסט 1906, הונג קונג) היה משכיל עברי, משורר וחוקר שירה יהודי-בגדאדי שחי ועסק במסחר בהונג קונג.

חָדָשׁ!!: תהילים ושאול עבדאללה יוסף · ראה עוד »

שנת הסוס

Draft horse מהארדנים, ישן בעמידה שְׁנַת הַסוּס היא דפוס התנהגותו של הסוס בתחום השינה, והיא מאופיינת בשינה "עראית" ולרוב בעמידה, במשך זמן מועט ביממה, ובפרקי זמן רבים וקצרים.

חָדָשׁ!!: תהילים ושנת הסוס · ראה עוד »

שפוך חמתך

סיבה.

חָדָשׁ!!: תהילים ושפוך חמתך · ראה עוד »

שר שלום גאון

רב שר שלום בן בועז גאון היה גאון ישיבת סורא למשך עשר שנים, בין השנים 853-848 בערך.

חָדָשׁ!!: תהילים ושר שלום גאון · ראה עוד »

שרה שוהם

שרה שוהם (נולדה ב-1946) היא מלחינה ומנצחת מקהלות ישראלית.

חָדָשׁ!!: תהילים ושרה שוהם · ראה עוד »

שלמה

שְׁלֹמֹה המלך היה מלך מקראי המתואר כמלכהּ השלישי ואחד לפני האחרון של ממלכת ישראל המאוחדת, אחרי שאול, איש בושת (בן שאול) ודוד אביו ולפני רחבעם בנו שהביא לפירוק הממלכה.

חָדָשׁ!!: תהילים ושלמה · ראה עוד »

שלמה צופיוף

שלמה צופיוף (1876 – 1936) היה סוחר ואיש ציבור, ממנהיגי ומנכבדי העדה הבוכרית בירושלים, מייסד "בית צופיוף" בשכונת הבוכרים בעיר ומו"ל ספרי יהדות.

חָדָשׁ!!: תהילים ושלמה צופיוף · ראה עוד »

שלמה ריסקין

הרב שלמה הכהן ריסקין (נולד בכ' באייר ה'ת"ש, 28 במאי 1940) הוא הרב לשעבר של המועצה המקומית אפרת ומייסד מוסדות אור תורה סטון.

חָדָשׁ!!: תהילים ושלמה ריסקין · ראה עוד »

שלמה תווינא

הרב שלמה תווינא (ה'תרט"ז, 1855, בגדאד – כ"ד באלול ה'תרע"ג, 6 בספטמבר 1913, כלכותא) היה סופר, מתרגם, עיתונאי ומדפיס מקהילת יהודי בגדאד בהודו.

חָדָשׁ!!: תהילים ושלמה תווינא · ראה עוד »

שלמה זלמן מוולוז'ין

הרב שלמה זלמן מוולוז'ין (נקרא בפי כל בשם "רבי זעלמעלע") (כ"ו בסיוון ה'תקט"ז - י"ג באדר ה'תקמ"ח), תלמיד הגר"א, אחיו של רבי חיים מוולוז'ין, נודע כבקי בכל התורה ובעל הנהגות ייחודיות, נפטר בצעירותו בחיי הגר"א.

חָדָשׁ!!: תהילים ושלמה זלמן מוולוז'ין · ראה עוד »

שלמה זלמן אהרנרייך

רבי שלמה זלמן עהרנרייך (יידיש: עהרנרייך, ונהגה אֶרֶנרייך) (26 ביוני 1863, ט' בתמוז ה'תרכ"ג - נרצח בשואה, 2 ביוני 1944י"א בסיוון ה'תש"ד) היה אב"ד שימלוי במחוז סילאג' בחבל טרנסילבניה, מחבר "שאלות ותשובות לחם שלמה" ועוד כארבעים חיבורים, ונרצח עם קהילתו בשואה, בסוף מלחמת העולם השנייה.

חָדָשׁ!!: תהילים ושלמה זלמן אהרנרייך · ראה עוד »

שלום עליכם (פיוט)

"שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם" הוא פיוט ביהדות, שנאמר או מושר בליל שבת לפני הקידוש וסעודת ליל שבת.

חָדָשׁ!!: תהילים ושלום עליכם (פיוט) · ראה עוד »

שלום שכנא ילין

הרב שלום שכנא ילין (בכתיב היידי: יעֶלין; 1790 – 1874, ה'תק"ן – ה'תרל"ד), "המגיה מסקידל", היה מחכמי רוסיה וירושלים באמצע המאה ה-19, ומגדולי בעלי המסורה בדורות האחרונים.

חָדָשׁ!!: תהילים ושלום שכנא ילין · ראה עוד »

שלום לעם

שמאל שלום לעם הוא ארגון להפצת יהדות הפועל בישראל מאז שנת ה'תשנ"ד (1994), בנשיאות הרב יעקב משה הלל, ראש מוסדות אהבת שלום ובניהול בנו, הרב חיים הלל.

חָדָשׁ!!: תהילים ושלום לעם · ראה עוד »

שלושת האמגושים

סגידת האמגושים. סרקופג מהמאה ה-4 (קריית הוותיקן) שלושת האמגושים נושאים את מתנותיהם - פסיפס ביזנטי בבזיליקת סנט אפולינרה נואובו ברוונה (המאה ה-6) דיפטיך המתאר את הצליבה (ימין) ואת סגידת האמגושים (שמאל). הספרייה הלאומית בפריז (1350 לערך) הסרקופג של שלושת האמגושים בקתדרלת קלן סגידת האמגושים בקתדרלת שטרסבורג (המאה ה-14 או ה-15) האמגושים בפני הורדוס - זכוכית צבועה על ויטראז' בטכניקת גריזיי (צרפת, תחילת המאה ה-15) ופרא אנג'ליקו (תחילת המאה ה-15) הערצת חכמי הקדם לפי לאונרדו דה וינצ'י (1481) מסעם של האמגושים מאת ג'יימס טיסוט (המאה ה-19) פסל מודרני של שלושת האמגושים בברזיל (המאה ה-20) סגידת האמגושים במוזיאון המרציפן בסנטאנדרה, הונגריה הערצת המאגים, ג'נטילה דה פבריאנו, 1423 הערצת שלושת המלכים מאת דומניקו גירלנדיו בגלריית אופיצי שלושת האַמְגּוּשִׁים (גם שלושת המָגִים, שלושת חכְמי המזרח, או שלושת חכְמי הקדם) הם על פי הברית החדשה והמסורת הנוצרית שלושה חכמים או מלכים שהגיעו מהמזרח אל בית לחם כדי לסגוד לישו, "מלך היהודים", לאחר לידתו.

חָדָשׁ!!: תהילים ושלושת האמגושים · ראה עוד »

שלווה (מושב)

תצלום אווירי מושב שלווה 2022 צילום אוויר של מושב שלווה שלווה (שַׁלְוָה) הוא מושב ציוני דתי באזור דרום השפלה בקרבת העיר קריית גת מיסודה של תנועת הפועל המזרחי השייך למועצה אזורית שפיר.

חָדָשׁ!!: תהילים ושלווה (מושב) · ראה עוד »

שטן

"השטן בפני אלוהים", מאת קוראדו ג'אקווינטו, שנת 1750 בערך. מתוך מוזיאון הוותיקן. המלאך מיכאל במאבק עם השטן, מאת יוהנס רוטנהאמר, 1610. השטן מענה את איוב ובני משפחתו. איורים של ספר איוב מאת ויליאם בלייק, 1826 שחין. איורים של ספר איוב מאת ויליאם בלייק, 1826 פיתויו של ישו מאת הארי שפר, 1854. "מיכאל הקדוש מנצח את השטן", 1468 בקירוב. שטן בעל שלושה ראשים, מתוך "כיתאב אל-בולחן", סוף המאה ה-14. ציור זכוכית מהמאה ה-16 בכנסיית נוטרדאם בנורמאנדי השטן מתוך דפיו של 'קודקס גיגס', ספר מפורסם מהמאה ה-13, בו כתובים רוב הכתבים החשובים באותה התקופה. סביב הציור המבעית והספר פותחה אגדה, על פיה הספר נכתב לאחר שנזיר נידון למוות וביקש מחילה, בתנאי שיכתוב ספר שיכיל את כל הידע האנושי תוך יום אחד, משימה שביצע בעזרת השטן. על פי האגדה, הציור מתאר את מראהו האמיתי של השטן. שָׂטָן הוא דמות מיתולוגית של רשע ומקטרג, המופיע בדתות שונות ומוזכר בתנ"ך, בברית החדשה ובקוראן.

חָדָשׁ!!: תהילים ושטן · ראה עוד »

שחר אבקשך

שַׁחַר אֲבַקֶּשְׁךָ הוא פיוט שחיבר הפייטן רבי שלמה אבן גבירול.

חָדָשׁ!!: תהילים ושחר אבקשך · ראה עוד »

שבת

נרות שבת, חלות מכוסות וגביע קידוש. שתי חלות מכוסות שבר מחורבת עוצה של כן לנר שבת שעליו חרותה המילה "שבת" נמצא בשכבה 8, מתוארך לשנים 340–410 לספירה ביהדות, הַשַּׁבָּת היא יום של קדוּשה, שביתה ממלאכה ומנוחה, והמועד הראשון במועדים הקבועים מהתורה.

חָדָשׁ!!: תהילים ושבת · ראה עוד »

שביל אלי כהן

שביל אלי כהן הוא מיזם להנצחת פועלו של אלי כהן, הכולל 8 תחנות ברמת הגולן, בין חמת גדר עד פאתי קוניטרה.

חָדָשׁ!!: תהילים ושביל אלי כהן · ראה עוד »

שומרונים

בית הכנסת השומרוני בחולון שומרונים (בעברית שומרונית: ࠔࠠࠌࠝࠓࠩࠉࠌ שָׁמֶרִים, במשמעות שומרי התורה, בערבית: السامريون, א-סאמיריוּן) הם עם וקבוצה אתנו-דתית ייחודית שחיה במשך מעל אלפיים שנה בשומרון, וטוענת להיותה המשך ישיר של בני ישראל.

חָדָשׁ!!: תהילים ושומרונים · ראה עוד »

שולחן ערוך

שולחן ערוך, חלק אבן העזר, אמסטרדם, ה'תקס"ג שולחן ערוך הוא ספר הלכה שכתב רבי יוסף קארו בצפת בשנת 1558 (ה'שי"ח) ונדפס לראשונה בעיר ונציה, במהלך שנת 1565 (ה'שכ"ה–ה'שכ"ו).

חָדָשׁ!!: תהילים ושולחן ערוך · ראה עוד »

שובה

שׁוּבָה הוא מושב בנגב הצפוני-מערבי, מצפון מערב לנתיבות, המשתייך לארגון יישובי הפועל המזרחי, ומשתייך למועצה האזורית שדות נגב.

חָדָשׁ!!: תהילים ושובה · ראה עוד »

שוכר כחיל השני

שׁוּכְּר כֻּחַיל השני היה משיח שקר יהודי-תימני שפעל בשנים 1868–1875.

חָדָשׁ!!: תהילים ושוכר כחיל השני · ראה עוד »

שויתי

ה-19 "שִׁוִּיתִי" (בהגייה אשכנזית: "שִׁיוִויסִי") הם לוחות המשמשים בבית הכנסת בקהילות יהודיות מסוימות ככלי עזר להגות בשם האל.

חָדָשׁ!!: תהילים ושויתי · ראה עוד »

שימוש

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: תהילים ושימוש · ראה עוד »

שימוש תהילים

שימוש תהילים הוא ספר קבלה מעשית המפרט כיצד להשתמש בכל אחד ואחד מפרקי ספר תהילים למטרות כרפואה, הגנה לילד וליולדת, והצלחה.

חָדָשׁ!!: תהילים ושימוש תהילים · ראה עוד »

שינוי שם

שינוי שם הוא תהליך שבו משתנה שמו הפרטי או שם משפחתו של אדם.

חָדָשׁ!!: תהילים ושינוי שם · ראה עוד »

שיר של יום

שיר של יום הוא מזמור תהילים הנאמר בכל יום לקראת סיום תפילת שחרית.

חָדָשׁ!!: תהילים ושיר של יום · ראה עוד »

שירת דוד

שירת דוד היא שירה המופיעה ב.

חָדָשׁ!!: תהילים ושירת דוד · ראה עוד »

שירת הקודש של ביתא ישראל

כהנים מקהילת ביתא ישראל שעלו לישראל. סידור תפילות של קהילת ביתא ישראל, בעריכת קס קאסאו זימרו. שירת הקודש של ביתא ישראל היא שירה דתית מסורתית בת מאות שנים, שפותחה בקרב קהילת ביתא ישראל, בחבש, והועברה מדור לדור.

חָדָשׁ!!: תהילים ושירת הקודש של ביתא ישראל · ראה עוד »

שירת הלויים

שירת הלויים היא אחת מהמצוות שהיו מוטלות על הלויים בזמן שבית המקדש היה קיים.

חָדָשׁ!!: תהילים ושירת הלויים · ראה עוד »

שירי המעלות

שִׁירֵי המַעֲלוֹת הם קובץ של חמישה-עשר מזמורי תהילים המתייחדים בפתיחה 'שִׁיר הַמַּעֲלוֹת' - למעט מזמור אחד (השני, בסדר עולה) והוא מזמור קכ"א, המובדל במילת הייחוס שבפתיחתו - "שיר למעלות" ('אשא עיני אל ההרים').

חָדָשׁ!!: תהילים ושירי המעלות · ראה עוד »

שירים שהוקלטו על ידי דנה אינטרנשיונל

362x362px הזמרת-יוצרת הישראלית דנה אינטרנשיונל הקליטה שירים לשמונה אלבומי אולפן, שני אלבומי אוסף ומארז תקליטורים אחד בסך הכול.

חָדָשׁ!!: תהילים ושירים שהוקלטו על ידי דנה אינטרנשיונל · ראה עוד »

שיחות הר"ן

שיחות הר"ן הוא שמו של קובץ השיחות המרכזי המיוחס לרבי נחמן מברסלב.

חָדָשׁ!!: תהילים ושיחות הר"ן · ראה עוד »

שיבת ציון (אוניית מעפילים)

"שיבת ציון" מסלול ההפלגה של "שיבת ציון" גירוש מעפילי שיבת ציון שיבת ציון הייתה אוניית מעפילים שארגנה "ההגנה".

חָדָשׁ!!: תהילים ושיבת ציון (אוניית מעפילים) · ראה עוד »

שיבת ציון (פירושונים)

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: תהילים ושיבת ציון (פירושונים) · ראה עוד »

תאודור בזה

תאודור בֶּזָה (בלטינית: Theodorus Beza; בצרפתית: Théodore de Bèze; 24 ביוני 1519 – 13 באוקטובר 1605) היה תאולוג קלוויניסט פרוטסטנטי צרפתי, רפורמטור נוצרי ומורה.

חָדָשׁ!!: תהילים ותאודור בזה · ראה עוד »

תנ"ך

הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים), או המקרא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.

חָדָשׁ!!: תהילים ותנ"ך · ראה עוד »

תנ"ך כתר ירושלים

הדף הראשון של ספר בראשית ב"כתר ירושלים". כתר ירושלים הוא שמה של מהדורת תנ"ך, שהאוניברסיטה העברית בירושלים פרסה עליה את חסותה, ושמנסה ללכת בעקבות כתר ארם צובא בנוסחה הפנימי ובצורת הגופן והכתיבה שלה.

חָדָשׁ!!: תהילים ותנ"ך כתר ירושלים · ראה עוד »

תנועת עוז

תנועת הילדים עוז הוקמה בשנת 1989 על ידי יוסף (יוסק'ה) שפירא במטרה ליצור חינוך חברתי ערכי משמעותי דרך החינוך הלא פורמלי כהשלמה לחינוך הילדים בבתי הספר.

חָדָשׁ!!: תהילים ותנועת עוז · ראה עוד »

תענית

ביהדות, תַּעֲנִית היא יום צום בעל משמעות דתית.

חָדָשׁ!!: תהילים ותענית · ראה עוד »

תעוז

תעוז (תָּעֹז) הוא מושב של ארגון המושבים של הפועל המזרחי.

חָדָשׁ!!: תהילים ותעוז · ראה עוד »

תפילת מנחה של שבת

תפילת מנחה של שבת שונה מתפילת מנחה של ימי חול בשינויים רבים, הן בתפילות הנאמרות לפני תפילת העמידה, הן בנוסח תפילת העמידה עצמה והן בפסוקים הנאמרים לאחר תפילת מנחה.

חָדָשׁ!!: תהילים ותפילת מנחה של שבת · ראה עוד »

תפילת ערבית

שוק הפשפשים ביפו (תל אביב) כותל המערבי תְּפִלַּת עַרְבִית או מַעֲרִיב היא אחת משלוש תפילות יומיות ביהדות, הנערכת בלילה, בדרך כלל לאחר צאת הכוכבים.

חָדָשׁ!!: תהילים ותפילת ערבית · ראה עוד »

תפילת ערבית של שבת

תפילת ערבית של שבת היא התפילה הראשונה של השבת, והיא נערכת על פי רוב זמן מה לאחר שקיעת החמה של יום שישי, לאחר קבלת שבת.

חָדָשׁ!!: תהילים ותפילת ערבית של שבת · ראה עוד »

תפילת שחרית

תפילת שחרית בבית הכנסת באשתמוע תפילת שחרית היא התפילה הנאמרת בבוקר, והראשונה בתפילות היום.

חָדָשׁ!!: תהילים ותפילת שחרית · ראה עוד »

תפילת תשע

תפילת תשע היא שמה של תפילת העמידה - הכוללת תשע ברכות, הנאמרת בתפילת מוסף של ראש השנה, ומבוססת על תפילת שבע.

חָדָשׁ!!: תהילים ותפילת תשע · ראה עוד »

תפילת המחרוזת

אוניית המפרשים האנגלית מרי רוז חמישה עשר רזי המחרוזת תפילת המחרוזת (בלטינית: Rosarium, באנגלית: Rosary) היא תפילה קתולית מסורתית, שמה מתאר את מחרוזת התפילה אשר משמשת למנות את התפילות המרכיבות אותה.

חָדָשׁ!!: תהילים ותפילת המחרוזת · ראה עוד »

תפילה

דוד המלך מתפלל, ציור מהמאה ה-15 מאת Jean Fouquet מאמין בדת השינטו מתפלל תפילה היא פנייה מילולית אל כוח עליון (אל או אחר), שנעשית בדרך כלל בדרך של הבעת משאלה, או כתפילה סדירה במסגרת פולחן דתי, הבעת תודה או אף כשיח, שבו האדם שופך את ליבו בפני הישות העליונה.

חָדָשׁ!!: תהילים ותפילה · ראה עוד »

תקווה

תקווה תקווה היא ציפייה להתרחשות דבר טוב, אמונה שדבר חיובי יקרה בעתיד טוב יותר מההווה.

חָדָשׁ!!: תהילים ותקווה · ראה עוד »

תרגומי המקרא לארמית

קטע מספר במדבר עם תרגום אונקלוס תרגומי המקרא לארמית כוללים קבוצת תרגומים של ספרי המקרא לארמית.

חָדָשׁ!!: תהילים ותרגומי המקרא לארמית · ראה עוד »

תרגומי המקרא לערבית

תרגומי המקרא לערבית החלו להיכתב, בעיקר למן המאה השביעית.

חָדָשׁ!!: תהילים ותרגומי המקרא לערבית · ראה עוד »

תרגומי המקרא ללטינית

בתוך: Haec tibi pentadecas tetragonon respicit illud hospitium petri et pauliter quinque dierum, Vol. 1, Alcalá de Henares, 1514. התרגומים של ספרי המקרא לשפה הלטינית החלו להיות מחוברים לכל המאוחר במאה השנייה לספירה – ומפעל תרגומי זה נמשך ברצף למעשה עד היום הזה.

חָדָשׁ!!: תהילים ותרגומי המקרא ללטינית · ראה עוד »

תרגומי המקרא ליוונית

קודקס ותיקנוס. שבעים המתרגמים מתרגמים על פי רוח הקודש, נירנברג 1493. alt.

חָדָשׁ!!: תהילים ותרגומי המקרא ליוונית · ראה עוד »

תרגומי המקרא ליידיש

מילון יידיש-עברית-לטינית-גרמנית מאת אליהו לויטה, 1544 תרגומי המקרא ליידיש החלו להופיע במאה ה-16.

חָדָשׁ!!: תהילים ותרגומי המקרא ליידיש · ראה עוד »

תרגומי התנ"ך

קרניים" תרגומי התנ"ך הם מפעל תרגום התנ"ך מעברית לשפות אחרות.

חָדָשׁ!!: תהילים ותרגומי התנ"ך · ראה עוד »

תרגום דברי הימים

תרגום דברי הימים, הידוע גם כתרגום רב יוסף, הוא תרגום ארמי לדברי הימים.

חָדָשׁ!!: תהילים ותרגום דברי הימים · ראה עוד »

תרגום התנ"ך של לותר

התנ"ך המתורגם של לותר מ-1534, מוצג בבית לותר בויטנברג עמוד השער של הוצאת התנ"ך מ-1534, צויר במקור על ידי לוקאס קראנאך האב ונצבע מאוחר יותר תרגום התנ"ך של לותר (וליתר דיוק תרגום הביבליה של לותר) הוא תרגום הביבליה, כתבי הקודש הנוצריים, לגרמנית שנעשה על ידי מרטין לותר.

חָדָשׁ!!: תהילים ותרגום התנ"ך של לותר · ראה עוד »

תל קריית יערים

285x285 פיקסלים מצבת זיכרון של הלגיון העשירי שנמצאה באבו גוש ומשולבת כיום בכנסייה הכנסייה מהתקופה הצלבנית סמל אבו גוש, אשכול הענבים לזכר השם קריית אל ענב המשמר את השם המקראי תל קריית יערים הוא תל ארכאולוגי מערבית לירושלים.

חָדָשׁ!!: תהילים ותל קריית יערים · ראה עוד »

תלמוד תורה (מצווה)

חדר בבני ברק, 1965 מצוות תלמוד תורה היא מצוות עשה מהתורה ללמוד את התורה, שבכתב ושבעל פה, על כל רבדיה, וללמדה לאחרים.

חָדָשׁ!!: תהילים ותלמוד תורה (מצווה) · ראה עוד »

תלים

#הפניה תהילים.

חָדָשׁ!!: תהילים ותלים · ראה עוד »

תזונת ימי הביניים

סעודת הניצחון של ויליאם הכובש, לאחר ניצחונו בקרב הייסטינגס בשנת 1066 וכיבוש אנגליה, פרט מתוך שטיח באייה, מסוף המאה ה-11 הכנת יין; טאקואינום סניטטיס, ציור מהמאה ה-14 תזונת ימי הביניים הוא מונח המתאר את נוהגי האכילה, המאכלים ומוצרי המזון הבסיסיים ואופני הכנת המזון באירופה ובמזרח התיכון בימי הביניים – התקופה שנהוג לתחום אותה בדרך כלל בין שקיעת האימפריה הרומית (המאה ה-5) ועד תחילתה של תקופת הרנסאנס (המאה ה-16).

חָדָשׁ!!: תהילים ותזונת ימי הביניים · ראה עוד »

תחזקנה

ביאליק, בערך בתקופה בה נכתב השיר. תֶּחֱזַקְנָה הוא שמו העממי ועיבודו המקוצר והמולחן של בִּרְכּת עָם, שיר מאת חיים נחמן ביאליק, שאומץ כהמנון תנועת העבודה הישראלית.

חָדָשׁ!!: תהילים ותחזקנה · ראה עוד »

תחיית הלשון העברית

תחיית הלשון העברית היא תהליך שהתחולל באירופה ובארץ ישראל בסוף המאה התשע עשרה ובתחילת המאה העשרים, ובמהלכו הפכה השפה העברית מלשון כתובה וליטורגית, המשמשת בעיקר לצרכים דתיים או ספרותיים, ללשון מדוברת, רב-מערכתית ולאומית.

חָדָשׁ!!: תהילים ותחיית הלשון העברית · ראה עוד »

תהלים

#הפניה תהילים.

חָדָשׁ!!: תהילים ותהלים · ראה עוד »

תהילים (סרט)

תהילים הוא סרט קולנוע ישראלי משנת 2007 בבימויו של רפאל נג'ארי, עם מיכאל מושונוב, לימור גולדשטיין, ושמואל וילוז'ני בתפקידים הראשיים.

חָדָשׁ!!: תהילים ותהילים (סרט) · ראה עוד »

תהילים מ"א

תהילים מ"א הוא המזמור הארבעים ואחד בספר תהילים (לפי המספור בוולגטה ובתרגום השבעים, המזמור ממוספר כמזמור ה-40) ועוסק בתפילה להגנה מפני אויבים ובתודה על ההצלה.

חָדָשׁ!!: תהילים ותהילים מ"א · ראה עוד »

תהילים מ"ז

'''תהלים מ"ז''' בתרגום התנ"ך של לותר (המאה ה-16) תהילים מ"ז הוא המזמור ה-47 בספר תהילים.

חָדָשׁ!!: תהילים ותהילים מ"ז · ראה עוד »

תהילים מ"ח

תהילים מ"ח הוא המזמור הארבעים ושמונה בספר תהילים (לפי המספור בוולגטה ובתרגום השבעים, המזמור ממוספר כמזמור ה-47) המזמור מיוחס לבני קרח המוזכרים בספר דברי הימים כבני לוי וכמשוררים במקדש.

חָדָשׁ!!: תהילים ותהילים מ"ח · ראה עוד »

תהילים מ"ב

תהילים מ"ב הוא המזמור הארבעים ושניים בספר תהילים (לפי המספור בוולגטה ובתרגום השבעים, המזמור ממוספר כמזמור ה-41) זהו המזמור הראשון בספר השני של תהילים.

חָדָשׁ!!: תהילים ותהילים מ"ב · ראה עוד »

תהילים מ"ג

תהילים מ"ג הוא המזמור הארבעים ושלושה בספר תהילים (לפי המספור בוולגטה ובתרגום השבעים, המזמור ממוספר כמזמור ה-42) המזמור הוא חלקו השני של שיר שהחל בפרק מ"ב.

חָדָשׁ!!: תהילים ותהילים מ"ג · ראה עוד »

תהילים מ"ד

תהילים מ"ד הוא המזמור ה־44 בספר תהילים ואחד מעשרת המזמורים המיוחסים לבני קורח.

חָדָשׁ!!: תהילים ותהילים מ"ד · ראה עוד »

תהילים מ"ה

תהילים מ"ה הוא המזמור הארבעים וחמישה בספר תהילים.

חָדָשׁ!!: תהילים ותהילים מ"ה · ראה עוד »

תהילים מ"ו

תהילים מ"ו הוא המזמור הארבעים ושישה בספר תהילים (לפי המספור בוולגטה ובתרגום השבעים, המזמור ממוספר כמזמור ה-45) המסר המרכזי במזמור הוא "אֱלֹהִים לָנוּ מַחֲסֶה וָעֹז"(ב) והוא מיוחס לבני קרח המוזכרים בספר דברי הימים כבני לוי וכמשוררים במקדש.

חָדָשׁ!!: תהילים ותהילים מ"ו · ראה עוד »

תהילים מ'

תהילים מ' הוא המזמור הארבעים בספר תהילים (לפי המספור בוולגטה ובתרגום השבעים, המזמור ממוספר כמזמור ה-39) ועוסק בשיר הלל ותפילה לעזרה.

חָדָשׁ!!: תהילים ותהילים מ' · ראה עוד »

תהילים א'

תהילים א' כתב יד פארמה תהילים א' הוא המזמור הפותח את ספר תהילים ונפתח בפסוק.

חָדָשׁ!!: תהילים ותהילים א' · ראה עוד »

תהילים נ"ט

תהילים נ"ט הוא המזמור החמישים ותשעה בספר תהילים (לפי המספור בוולגטה ובתרגום השבעים, המזמור ממוספר כמזמור ה-58) המתייחס לאירוע מחיי דוד בו אנשי שאול המתינו לדוד כל הלילה ליד ביתו כדי להמיתו בבוקר.

חָדָשׁ!!: תהילים ותהילים נ"ט · ראה עוד »

תהילים נ"ז

תהילים נ"ז הוא המזמור ה-57 בספר תהילים.

חָדָשׁ!!: תהילים ותהילים נ"ז · ראה עוד »

תהילים נ"ח

תהילים נ"ח הוא המזמור ה-58 בספר תהילים.

חָדָשׁ!!: תהילים ותהילים נ"ח · ראה עוד »

תהילים נ"ב

תהילים נ"ב הוא המזמור החמישים ושתיים בספר תהילים.

חָדָשׁ!!: תהילים ותהילים נ"ב · ראה עוד »

תהילים נ"ג

תהילים נ"ג הוא המזמור החמישים ושלושה בספר תהילים (לפי המספור בוולגטה ובתרגום השבעים, המזמור ממוספר כמזמור ה-52) המזמור כולו חוזר ומופיע בשינויים קלים בתהילים י"ד.

חָדָשׁ!!: תהילים ותהילים נ"ג · ראה עוד »

תהילים נ"ד

תהילים נ"ד הוא המזמור ה-54 בספר תהילים (על פי המספור בוולגטה ובתרגום השבעים זהו המזמור ה-53 במספר).

חָדָשׁ!!: תהילים ותהילים נ"ד · ראה עוד »

תהילים נ"ה

תהילים נ"ה הוא המזמור ה-55 בספר תהילים.

חָדָשׁ!!: תהילים ותהילים נ"ה · ראה עוד »

תהילים נ"ו

תהילים נ"ו הוא המזמור החמישים ושישה בספר תהילים (לפי המספור בוולגטה ובתרגום השבעים, המזמור ממוספר כמזמור ה-55) המתייחס לאירוע מחיי דוד בו במהלך בריחתו משאול ביקש מקלט בזהות עלומה אצל הפלשתים, אך זוהה על ידם ("בֶּאֱחֹז אוֹתוֹ פְלִשְׁתִּים בְּגַת").

חָדָשׁ!!: תהילים ותהילים נ"ו · ראה עוד »

תהילים נ'

תהילים נ' הוא המזמור החמישים בספר תהילים (לפי המספור בוולגטה ובתרגום השבעים, המזמור ממוספר כמזמור ה-49).

חָדָשׁ!!: תהילים ותהילים נ' · ראה עוד »

תהילים ס"א

תהילים ס"א הוא המזמור ה-61 בספר תהילים.

חָדָשׁ!!: תהילים ותהילים ס"א · ראה עוד »

תהילים ס"ט

תהילים ס"ט הוא המזמור ה-69 בספר תהילים ומיוחס לדוד המלך.

חָדָשׁ!!: תהילים ותהילים ס"ט · ראה עוד »

תהילים ס"ז

לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינֹת הוא מזמור מספר תהילים (פרק ס"ו בתרגום השבעים ובוולגטה).

חָדָשׁ!!: תהילים ותהילים ס"ז · ראה עוד »

תהילים ס"ח

תהילים ס"ח הוא המזמור השישים ושמונה בספר תהילים (לפי המספור בוולגטה ובתרגום השבעים, המזמור ממוספר כמזמור ה-67).

חָדָשׁ!!: תהילים ותהילים ס"ח · ראה עוד »

תהילים ס"ב

תהילים ס"ב הוא המזמור השישים ושניים תהילים (לפי המספור בוולגטה ובתרגום השבעים, המזמור ממוספר כמזמור ה-61).

חָדָשׁ!!: תהילים ותהילים ס"ב · ראה עוד »

תהילים ס"ג

תהילים ס"ג הוא המזמור השישים ושניים תהילים (לפי המספור בוולגטה ובתרגום השבעים, המזמור ממוספר כמזמור ה-62).

חָדָשׁ!!: תהילים ותהילים ס"ג · ראה עוד »

תהילים ס"ד

תהילים ס"ד הוא המזמור השישים וארבע בספר תהילים (לפי המספור בוולגטה ובתרגום השבעים, המזמור ממוספר כמזמור ה-63).

חָדָשׁ!!: תהילים ותהילים ס"ד · ראה עוד »

תהילים ס"ה

תהילים ס"ה הוא המזמור השישים וחמישה בספר תהילים (לפי המספור בוולגטה ובתרגום השבעים, המזמור ממוספר כמזמור ה-64).

חָדָשׁ!!: תהילים ותהילים ס"ה · ראה עוד »

תהילים ס"ו

תהילים ס"ו הוא המזמור השישים ושישה בספר תהילים (לפי המספור בוולגטה ובתרגום השבעים, המזמור ממוספר כמזמור ה-65).

חָדָשׁ!!: תהילים ותהילים ס"ו · ראה עוד »

תהילים ס'

תהילים ס' הוא המזמור השישים בספר תהילים (לפי המספור בוולגטה ובתרגום השבעים, המזמור ממוספר כמזמור ה-59).

חָדָשׁ!!: תהילים ותהילים ס' · ראה עוד »

תהילים ע"א

תהילים ע"א הוא המזמור ה-71 בתהילים (על פי המספור בוולגטה ובתרגום השבעים זהו המזמור ה-72 במספר).

חָדָשׁ!!: תהילים ותהילים ע"א · ראה עוד »

תהילים ע"ט

תהילים ע"ט הוא המזמור ה-79 בספר תהילים ואחד משנים עשר המזמורים המיוחסים לאסף בן ברכיהו.

חָדָשׁ!!: תהילים ותהילים ע"ט · ראה עוד »

תהילים ע"ז

תהילים ע"ז הוא המזמור ה־77 בספר תהילים חלק משנים עשר המזמורים המיוחסים לאסף בן ברכיהו וחלק מהתיקון הכללי.

חָדָשׁ!!: תהילים ותהילים ע"ז · ראה עוד »

תהילים ע"ח

תהילים ע"ח הוא המזמור ה-78 בספר תהילים (על פי המספור בוולגטה ובתרגום השבעים זהו המזמור ה-77 במספר).

חָדָשׁ!!: תהילים ותהילים ע"ח · ראה עוד »

תהילים ע"ב

תהילים ע"ב הוא המזמור השבעים ושניים בספר תהילים (לפי המספור בוולגטה ובתרגום השבעים, המזמור ממוספר כמזמור ה-71).

חָדָשׁ!!: תהילים ותהילים ע"ב · ראה עוד »

תהילים ע"ג

תהילים ע"ג הוא המזמור ה-73 בספר תהילים ואחד משנים עשר המזמורים המיוחסים לאסף בן ברכיהו.

חָדָשׁ!!: תהילים ותהילים ע"ג · ראה עוד »

תהילים ע"ד

תהילים ע"ד הוא המזמור ה-74 בספר תהילים (ה-73 בתרגום השבעים ובוולגאטה).

חָדָשׁ!!: תהילים ותהילים ע"ד · ראה עוד »

תהילים ע"ה

תהילים ע"ה הוא המזמור השבעים וחמישה בספר תהילים (לפי המספור בוולגטה ובתרגום השבעים, המזמור ממוספר כמזמור ה-74).

חָדָשׁ!!: תהילים ותהילים ע"ה · ראה עוד »

תהילים ע"ו

תהילים ע"ו הוא המזמור ה-76 בספר תהילים ואחד משנים עשר המזמורים המיוחסים לאסף בן ברכיהו.

חָדָשׁ!!: תהילים ותהילים ע"ו · ראה עוד »

תהילים ע'

תהילים ע' הוא המזמור ה-70 בספר תהילים.

חָדָשׁ!!: תהילים ותהילים ע' · ראה עוד »

תהילים פ"א

תהילים פ"א הוא המזמור ה־81 בספר תהילים, חלק משנים עשר המזמורים המיוחסים לאסף בן ברכיהו ושיר של יום של יום חמישי.

חָדָשׁ!!: תהילים ותהילים פ"א · ראה עוד »

תהילים פ"ט

תהילים פ"ט הוא המזמור ה-89 בספר תהילים והמזמור היחיד שמיוחס לאיתן האזרחי.

חָדָשׁ!!: תהילים ותהילים פ"ט · ראה עוד »

תהילים פ"ז

תהילים פ"ז הוא המזמור השמונים ושבעה בתהילים.

חָדָשׁ!!: תהילים ותהילים פ"ז · ראה עוד »

תהילים פ"ח

תהילים פ"ח הוא המזמור ה-88 בספר תהילים.

חָדָשׁ!!: תהילים ותהילים פ"ח · ראה עוד »

תהילים פ"ב

תהילים פ"ב הוא המזמור ה־82 בספר תהילים, חלק משנים עשר המזמורים המיוחסים לאסף בן ברכיהו ושיר של יום של יום שלישי.

חָדָשׁ!!: תהילים ותהילים פ"ב · ראה עוד »

תהילים פ"ג

שִׁיר מִזְמוֹר לְאָסָף, אֱלֹהִים אַל דֳּמִי לָךְ, הוא בספר תהילים והמזמור ה-83 בו (בתרגום ליוונית וללטינית, זהו המזמור ה-82), הפותח במילים אלו.

חָדָשׁ!!: תהילים ותהילים פ"ג · ראה עוד »

תהילים פ"ד

תהילים פ"ד הוא המזמור ה-84 בספר תהילים וחלק מאחד עשר המזמורים המיוחסים לבני קורח.

חָדָשׁ!!: תהילים ותהילים פ"ד · ראה עוד »

תהילים פ"ה

תהילים פ"ה הוא המזמור ה-85 בספר תהילים וחלק מאחד עשר המזמורים המיוחסים לבני קורח.

חָדָשׁ!!: תהילים ותהילים פ"ה · ראה עוד »

תהילים פ"ו

תהילים פ"ו הוא המזמור ה-86 בספר תהילים ומיוחס לדוד המלך.

חָדָשׁ!!: תהילים ותהילים פ"ו · ראה עוד »

תהילים פ'

תהילים פ' הוא המזמור השמונים בספר תהילים.

חָדָשׁ!!: תהילים ותהילים פ' · ראה עוד »

תהילים צ"א

תהילים צ"א (מכונה גם: שיר של פגעים) הוא המזמור ה-91 בספר תהילים (המזמור ה-92 בנוסח תרגום השבעים והוולגטה).

חָדָשׁ!!: תהילים ותהילים צ"א · ראה עוד »

תהילים צ"ט

תהילים צ"ט הוא המזמור ה-99 בספר תהילים (ה-98 בתרגום השבעים ובוולגטה).

חָדָשׁ!!: תהילים ותהילים צ"ט · ראה עוד »

תהילים צ"ז

תהילים צ"ז הוא המזמור התשעים ושבעה בתהילים.

חָדָשׁ!!: תהילים ותהילים צ"ז · ראה עוד »

תהילים צ"ח

תהילים צ"ח הוא המזמור ה-98 בספר תהילים (על פי המספור בוולגטה ובתרגום השבעים זהו המזמור ה-97 במספר).

חָדָשׁ!!: תהילים ותהילים צ"ח · ראה עוד »

תהילים צ"ב

"מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת" הוא מזמור צ"ב (הפרק ה-92) בספר תהילים הנאמר בקבלת שבת לאחר שירת הפיוט לכה דודי.

חָדָשׁ!!: תהילים ותהילים צ"ב · ראה עוד »

תהילים צ"ג

תהילים צ"ג הוא המזמור ה-93 בספר תהילים (ה-94 לפי המספור של תרגום השבעים והוולגטה) ומכונה גם, על שם הפסוק הפותח אותו:.

חָדָשׁ!!: תהילים ותהילים צ"ג · ראה עוד »

תהילים צ"ד

אֵל נְקָמוֹת, הוא בספר תהילים (במיספור של תרגום השבעים).

חָדָשׁ!!: תהילים ותהילים צ"ד · ראה עוד »

תהילים צ"ה

תהילים צ"ה הוא המזמור ה-95 בספר תהילים (במספור של תרגום השבעים והוולגטה זהו הפרק ה-94).

חָדָשׁ!!: תהילים ותהילים צ"ה · ראה עוד »

תהילים צ"ו

תהילים צ"ו הוא המזמור ה־96 בספר תהילים ולא ידוע מי חיברו.

חָדָשׁ!!: תהילים ותהילים צ"ו · ראה עוד »

תהילים צ'

תהילים צ' הוא המזמור התשעים בתהילים.

חָדָשׁ!!: תהילים ותהילים צ' · ראה עוד »

תהילים ק"מ

תהילים ק"מ הוא המזמור ה-140 בספר תהילים (על פי המספור של תרגום השבעים והוולגטה, זהו המזמור ה-139 במספר).

חָדָשׁ!!: תהילים ותהילים ק"מ · ראה עוד »

תהילים ק"א

תהילים ק"א הוא המזמור ה-101 בספר תהילים (ה-100 בתרגום השבעים ובוולגטה).

חָדָשׁ!!: תהילים ותהילים ק"א · ראה עוד »

תהילים ק"נ

תהילים ק"נ הוא המזמור המאה וחמישים והאחרון בספר תהילים המזמור גם חותם את קובץ מזמורי הללויה.

חָדָשׁ!!: תהילים ותהילים ק"נ · ראה עוד »

תהילים ק"ל

תהילים ק"ל הוא המזמור ה-130 בספר תהילים.

חָדָשׁ!!: תהילים ותהילים ק"ל · ראה עוד »

תהילים ק"ט

תהילים ק"ט הוא המזמור ה־109 בספר תהילים ומיוחס לדוד המלך.

חָדָשׁ!!: תהילים ותהילים ק"ט · ראה עוד »

תהילים ק"ז

נו"ן הפוכה בפרק ק"ז בתהילים בכתר ארם צובא ניתן לראותם בשולי הגיליון מימין. תהילים ק"ז (מכונה גם: מזמור קיבוץ הגלויות, ארבעה צריכים להודות) הוא המזמור ה-107 בספר תהילים.

חָדָשׁ!!: תהילים ותהילים ק"ז · ראה עוד »

תהילים ק"ח

תהילים ק"ח הוא המזמור ה108 בספר תהילים ומיוחס לדוד המלך.

חָדָשׁ!!: תהילים ותהילים ק"ח · ראה עוד »

תהילים ק"ב

תהילים ק"ב הוא המזמור ה-102 בספר תהילים ולא ידוע מי חיברו.

חָדָשׁ!!: תהילים ותהילים ק"ב · ראה עוד »

תהילים ק"ג

תהילים ק"ג הוא המזמור ה-103 בספר תהילים ומיוחס לדוד המלך. המזמור הוא אחד מארבעה עשר מזמורים הפותחים במילה 'לדָוִד'.

חָדָשׁ!!: תהילים ותהילים ק"ג · ראה עוד »

תהילים ק"ד

ברכי נפשי הוא מזמור ק"ד בתהילים העוסק בגדולת האל בורא העולם בכך שהוא נותן מזון לכל הבריות, כמו כן מפרט המזמור מקצת משבחי האל במעשה הבריאה כולה.

חָדָשׁ!!: תהילים ותהילים ק"ד · ראה עוד »

תהילים ק"ו

תהילים ק"ו הוא המזמור המאה ושישה בספר תהילים (לפי המספור בוולגטה ובתרגום השבעים, המזמור ממוספר כמזמור ה-105).

חָדָשׁ!!: תהילים ותהילים ק"ו · ראה עוד »

תהילים ק"כ

תהילים ק"כ הוא המזמור המאה ועשרים בספר תהילים (המזמור ה-119 בנוסח תרגום השבעים ובוולגטה).

חָדָשׁ!!: תהילים ותהילים ק"כ · ראה עוד »

תהילים ק"י

תהילים ק"י הוא המזמור ה-110 בתהילים.

חָדָשׁ!!: תהילים ותהילים ק"י · ראה עוד »

תהילים ק'

מִזְמוֹר לְתוֹדָה הוא המזמור ה-100 בספר תהילים (במספור של תרגום השבעים והוולגטה זהו הפרק ה-99).

חָדָשׁ!!: תהילים ותהילים ק' · ראה עוד »

תהילים קמ"א

תהילים קמ"א הוא המזמור ה-141 בתהילים.

חָדָשׁ!!: תהילים ותהילים קמ"א · ראה עוד »

תהילים קמ"ט

תהילים קמ"ט הוא המזמור ה-149 בספר תהילים.

חָדָשׁ!!: תהילים ותהילים קמ"ט · ראה עוד »

תהילים קמ"ז

תהילים קמ"ז הוא המזמור ה-147 בספר תהילים.

חָדָשׁ!!: תהילים ותהילים קמ"ז · ראה עוד »

תהילים קמ"ח

הללו את ה' מן השמים הוא המזמור ה-148 בספר תהילים.

חָדָשׁ!!: תהילים ותהילים קמ"ח · ראה עוד »

תהילים קמ"ב

תהילים קמ"ב הוא המזמור ה-142 בספר תהילים ומיוחס לדוד המלך.

חָדָשׁ!!: תהילים ותהילים קמ"ב · ראה עוד »

תהילים קמ"ג

תהילים קמ"ג הוא המזמור ה-143 בספר תהילים ומיוחס לדוד המלך.

חָדָשׁ!!: תהילים ותהילים קמ"ג · ראה עוד »

תהילים קמ"ד

תהילים קמ"ד הוא המזמור ה-144 בספר תהילים.

חָדָשׁ!!: תהילים ותהילים קמ"ד · ראה עוד »

תהילים קמ"ה

תהילים קמ"ה הוא המזמור ה-145 בספר תהילים.

חָדָשׁ!!: תהילים ותהילים קמ"ה · ראה עוד »

תהילים קמ"ו

תהילים קמ"ו הוא המזמור ה-146 בספר תהילים.(על פי המספור בוולגטה ובתרגום השבעים זהו המזמור ה-145 במספר) מזמור זה הוא מזמור תהילה ובו מבקש המשורר מעצמו לשבח ולהלל את שם ה' ולשיר לו.

חָדָשׁ!!: תהילים ותהילים קמ"ו · ראה עוד »

תהילים קנ"א

ממוזער תהילים קנ"א הוא מזמור המופיע בנוסחים של ספר תהילים בתרגום השבעים היווני ובתרגום הפשיטתא הסורי, ונמצא בעברית בגרסה מורחבת במגילות קומראן במגילת התהילים הגדולה, יחד עם מזמורים חיצוניים נוספים.

חָדָשׁ!!: תהילים ותהילים קנ"א · ראה עוד »

תהילים קל"א

תהילים קל"א הוא המזמור המאה שלושים ואחד בספר תהילים ואחד ממזמורי קובץ שירי המעלות.

חָדָשׁ!!: תהילים ותהילים קל"א · ראה עוד »

תהילים קל"ט

תהילים קל"ט הוא המזמור ה-139 בספר תהילים.

חָדָשׁ!!: תהילים ותהילים קל"ט · ראה עוד »

תהילים קל"ח

תהילים קל"ח הוא המזמור ה-138 בספר תהילים.

חָדָשׁ!!: תהילים ותהילים קל"ח · ראה עוד »

תהילים קל"ב

תהילים קל"ב הוא המזמור ה-132 בספר תהילים.

חָדָשׁ!!: תהילים ותהילים קל"ב · ראה עוד »

תהילים קל"ג

תהילים קל"ג הוא אחד מחמישה עשר שירי המעלות.

חָדָשׁ!!: תהילים ותהילים קל"ג · ראה עוד »

תהילים קל"ד

תהילים קל"ד הוא המזמור ה-134 בספר תהילים (זהו הפרק ה-133 על פי המספור הקיים בתרגום השבעים ובוולגטה) והוא משתייך לקובץ שירי המעלות.

חָדָשׁ!!: תהילים ותהילים קל"ד · ראה עוד »

תהילים קל"ו

תהילים קל"ו הוא המזמור ה-136 בספר תהילים, הנקרא בשם הלל הגדול.

חָדָשׁ!!: תהילים ותהילים קל"ו · ראה עוד »

תהילים קט"ז

תהילים קט"ז הוא המזמור המאה ושישה עשר בספר תהילים (לפי המספור בוולגטה ובתרגום השבעים, המזמור ממוספר כשני מזמורים, ה-114 וה-115).

חָדָשׁ!!: תהילים ותהילים קט"ז · ראה עוד »

תהילים קט"ו

תהילים קט"ו הוא המזמור המאה וחמשה עשר בספר תהילים.

חָדָשׁ!!: תהילים ותהילים קט"ו · ראה עוד »

תהילים קכ"א

תהילים קכ"א הוא המזמור ה-121 בספר תהילים.

חָדָשׁ!!: תהילים ותהילים קכ"א · ראה עוד »

תהילים קכ"ז

תהילים קכ"ז הוא המזמור ה-127 בספר תהילים (על פי המספור בוולגטה ובתרגום השבעים זהו המזמור ה-126).

חָדָשׁ!!: תהילים ותהילים קכ"ז · ראה עוד »

תהילים קכ"ח

תהילים קכ"ח הוא המזמור ה-128 במספר בספר תהילים (על פי תרגום השבעים והוולגטה, זהו המזמור ה-127 במספר).

חָדָשׁ!!: תהילים ותהילים קכ"ח · ראה עוד »

תהילים קכ"ב

תהילים קכ"ב הוא המזמור ה-122 בספר תהילים והוא חלק מקובץ שירי המעלות בספר.

חָדָשׁ!!: תהילים ותהילים קכ"ב · ראה עוד »

תהילים קכ"ג

תהילים קכ"ג הוא המזמור המאה העשרים ושלושה בקובץ תהילים.

חָדָשׁ!!: תהילים ותהילים קכ"ג · ראה עוד »

תהילים קכ"ד

תהילים קכ"ד הוא המזמור ה-124 בספר תהילים ואחד מחמישה עשר שירי המעלות בספר.

חָדָשׁ!!: תהילים ותהילים קכ"ד · ראה עוד »

תהילים קכ"ה

תהילים קכ"ה הוא המזמור ה-125 בספר תהילים (בנוסח תרגום השבעים והוולגטה, מספור הפרקים שונה במעט וזהו המזמור ה-124).

חָדָשׁ!!: תהילים ותהילים קכ"ה · ראה עוד »

תהילים קכ"ו

תהילים קכ"ו הוא מזמור בספר תהילים הפותח במילים:.

חָדָשׁ!!: תהילים ותהילים קכ"ו · ראה עוד »

תהילים קי"א

תהילים קי"א הוא המזמור ה-111 בספר תהילים.

חָדָשׁ!!: תהילים ותהילים קי"א · ראה עוד »

תהילים קי"ט

אַשְׁרֵי תְמִימֵי דָרֶךְ הוא מזמור בספר תהילים, ונקרא גם תְּמַנְיָא אַפֵּי (בארמית: שמונָה פנים) או אלפא ביתא על שם מבנהו, הוא המזמור הארוך ביותר בספר תהילים והפרק הארוך ביותר בתנ"ך.

חָדָשׁ!!: תהילים ותהילים קי"ט · ראה עוד »

תהילים קי"ז

תהילים קי"ז הוא המזמור ה-117 בספר תהילים (מזמור 116 בנוסח תרגום השבעים ובוולגטה).

חָדָשׁ!!: תהילים ותהילים קי"ז · ראה עוד »

תהילים קי"ח

תהילים קי"ח הוא המזמור ה־118 בספר תהילים.

חָדָשׁ!!: תהילים ותהילים קי"ח · ראה עוד »

תהילים קי"ג

הַלְלוּיָהּ הַלְלוּ עַבְדֵי ה' הוא מספר תהילים (פרק קי"ב בתרגום השבעים ובוולגטה), הפותח במילים אלו.

חָדָשׁ!!: תהילים ותהילים קי"ג · ראה עוד »

תהילים קי"ד

בצאת ישראל, מתוך הגדת נירנברג הראשונה, 1449 בְּצֵאת יִשְׂרָאֵל (או בְּצֵאת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם) הוא מזמור בתהילים.

חָדָשׁ!!: תהילים ותהילים קי"ד · ראה עוד »

תהילים ל"ט

תהילים ל"ט הוא המזמור השלושים ותשעה בספר תהילים (לפי המספור בוולגטה ובתרגום השבעים, המזמור ממוספר כמזמור ה-38).

חָדָשׁ!!: תהילים ותהילים ל"ט · ראה עוד »

תהילים ל"ח

תהילים ל"ח הוא המזמור השלושים ושמונה בספר תהילים (לפי המספור בוולגטה ובתרגום השבעים, המזמור ממוספר כמזמור ה-37) ומיוחס לדוד המלך.

חָדָשׁ!!: תהילים ותהילים ל"ח · ראה עוד »

תהילים ל"ב

תהילים ל"ב הוא המזמור ה-32 בספר תהילים ומיוחס לדוד המלך.

חָדָשׁ!!: תהילים ותהילים ל"ב · ראה עוד »

תהילים ל"ג

תהילים ל"ג הוא המזמור ה-33 בספר תהילים ולא ידוע מי חיברו.

חָדָשׁ!!: תהילים ותהילים ל"ג · ראה עוד »

תהילים ל"ד

תהילים ל"ד הוא המזמור השלושים וארבעה בספר תהילים (לפי המספור בוולגטה ובתרגום השבעים, המזמור ממוספר כמזמור ה-33).

חָדָשׁ!!: תהילים ותהילים ל"ד · ראה עוד »

תהילים ל"ה

תהילים ל"ה הוא המזמור השלושים וחמישה בספר תהילים (לפי המספור בוולגטה ובתרגום השבעים, המזמור ממוספר כמזמור ה-34) ומיוחס לדוד המלך.

חָדָשׁ!!: תהילים ותהילים ל"ה · ראה עוד »

תהילים ל"ו

תהילים ל"ו הוא המזמור ה-36 בתהילים.

חָדָשׁ!!: תהילים ותהילים ל"ו · ראה עוד »

תהילים ל'

תהלים ל' הוא המזמור ה-30 בספר תהילים (המזמור ה-29 בנוסח תרגום השבעים ובוולגטה).

חָדָשׁ!!: תהילים ותהילים ל' · ראה עוד »

תהילים ט"ז

תהלים ט"ז (מכונה גם "מִכְתָּם לְדָוִד" על שם מילות הפתיחה שלו) הוא המזמור השישה עשר בספר תהילים, והוא מיוחס לדוד המלך.

חָדָשׁ!!: תהילים ותהילים ט"ז · ראה עוד »

תהילים ט"ו

תהילים ט"ו הוא המזמור ה-15 בספר תהילים.

חָדָשׁ!!: תהילים ותהילים ט"ו · ראה עוד »

תהילים ט'

תהילים ט' הוא המזמור התשיעי של ספר תהילים.

חָדָשׁ!!: תהילים ותהילים ט' · ראה עוד »

תהילים ז'

תהילים ז הוא המזמור השביעי של ספר תהילים.

חָדָשׁ!!: תהילים ותהילים ז' · ראה עוד »

תהילים ח'

תהילים ח' הוא המזמור השמיני בספר תהילים, הפותח במילים: לַמְנַצֵּחַ עַל הַגִּתִּית מִזְמוֹר לְדָוִד.

חָדָשׁ!!: תהילים ותהילים ח' · ראה עוד »

תהילים ב'

תהילים ב' הוא המזמור השני בספר תהילים.

חָדָשׁ!!: תהילים ותהילים ב' · ראה עוד »

תהילים ג'

המלך דוד מתפלל, ציור מאת רמברנדט (1652) תהילים ג' הוא המזמור השלישי של תהילים.

חָדָשׁ!!: תהילים ותהילים ג' · ראה עוד »

תהילים ד'

תהילים ד' הוא המזמור הרביעי של תהילים.

חָדָשׁ!!: תהילים ותהילים ד' · ראה עוד »

תהילים ה'

תהילים ה' הוא המזמור החמישי של תהילים.

חָדָשׁ!!: תהילים ותהילים ה' · ראה עוד »

תהילים ו'

תהילים ו' הוא המזמור השישי בספר תהילים.

חָדָשׁ!!: תהילים ותהילים ו' · ראה עוד »

תהילים כ"א

תהילים כ"א הוא המזמור העשרים ואחד בספר תהילים.

חָדָשׁ!!: תהילים ותהילים כ"א · ראה עוד »

תהילים כ"ח

תהילים כ"ח הוא המזמור ה-28 בספר תהילים.

חָדָשׁ!!: תהילים ותהילים כ"ח · ראה עוד »

תהילים כ"ב

למנצח על אילת השחר הוא מזמור בתהילים (מזמור כ"א בנוסח תרגום השבעים ובוולגטה), הקרוי על שם הפסוק הפותח אותו.

חָדָשׁ!!: תהילים ותהילים כ"ב · ראה עוד »

תהילים כ"ג

תהילים כ"ג הוא המזמור ה-23 בספר תהילים (על פי המספור של תרגום השבעים ותרגום הוולגטה, זהו המזמור ה-22 במספר).

חָדָשׁ!!: תהילים ותהילים כ"ג · ראה עוד »

תהילים כ"ד

תהילים כ"ד (לְדָוִד מִזְמוֹר לַה' הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ), הוא שיר של יום ראשון, מספר תהילים (פרק כ"ג במיספור של תרגום השבעים), הפותח במילים אלה ומיוחס לדוד המלך.

חָדָשׁ!!: תהילים ותהילים כ"ד · ראה עוד »

תהילים כ"ה

תהילים כ"ה הוא המזמור ה-25 בספר תהילים ומיוחס לדוד המלך.

חָדָשׁ!!: תהילים ותהילים כ"ה · ראה עוד »

תהילים כ"ו

מזמור כ"ו בספר תהילים מיוחס לדוד.

חָדָשׁ!!: תהילים ותהילים כ"ו · ראה עוד »

תהילים כ'

תהילים כ (מכונה גם לַמְנַצֵּחַ מִזְמוֹר לְדָוִד, או לַמְנַצֵּחַ, על שם מילות הפתיחה של הפרק) הוא הפרק העשרים בספר תהילים.

חָדָשׁ!!: תהילים ותהילים כ' · ראה עוד »

תהילים י"א

תהילים י"א הוא המזמור האחר עשר בתהילים (לפי המספור בוולגטה ובתרגום השבעים, המזמור ממוספר כמזמור העשירי).

חָדָשׁ!!: תהילים ותהילים י"א · ראה עוד »

תהילים י"ט

תהילים י"ט הוא המזמור ה-19 בתהילים (מזמור י"ח בנוסח תרגום השבעים ובוולגטה).

חָדָשׁ!!: תהילים ותהילים י"ט · ראה עוד »

תהילים י"ז

תהילים י"ז הוא המזמור השבעה עשר בספר תהילים.

חָדָשׁ!!: תהילים ותהילים י"ז · ראה עוד »

תהילים י"ח

תהילים י"ח הוא המזמור ה-18 בספר תהילים (לפי המספור בוולגטה ובתרגום השבעים, המזמור ממוספר כמזמור ה-17).

חָדָשׁ!!: תהילים ותהילים י"ח · ראה עוד »

תהילים י"ב

תהילים י"ב הוא המזמור השנים עשר של ספר תהילים.

חָדָשׁ!!: תהילים ותהילים י"ב · ראה עוד »

תהילים י"ד

תהילים י"ד הוא המזמור הארבעה עשר של ספר תהילים.

חָדָשׁ!!: תהילים ותהילים י"ד · ראה עוד »

תהילים י'

תהילים י' הוא המזמור העשירי של תהילים.

חָדָשׁ!!: תהילים ותהילים י' · ראה עוד »

תוך כדי תנועה (אלבום של רביד פלוטניק)

תוך כדי תנועה הוא אלבום ראפ והיפ הופ של הראפר וזמר הישראלי רביד פלוטניק.

חָדָשׁ!!: תהילים ותוך כדי תנועה (אלבום של רביד פלוטניק) · ראה עוד »

תומאס טאליס

תומאס טאליס (באנגלית: Thomas Tallis; 1510 - 23 בנובמבר 1585) היה מלחין אנגלי.

חָדָשׁ!!: תהילים ותומאס טאליס · ראה עוד »

תוספות לספר דניאל

בתרגום השבעים נמצאות מספר תוספות לספר דניאל שאינן נמצאות בנוסח המסורה.

חָדָשׁ!!: תהילים ותוספות לספר דניאל · ראה עוד »

תורת לחימה (ארגון)

תורת לחימה - רוח תורה למען צה"ל היא עמותה ישראלית, שמטרתה המוצהרת היא "הפצת יהדות ותורה לנוער לחיזוק ועידוד המוטיבציה לשירות צבאי.

חָדָשׁ!!: תהילים ותורת לחימה (ארגון) · ראה עוד »

תורת הגמול

תורת הגמול היא הדרך בה מקשרים מאמינים בין קיום או אי קיום החובות המוטלות עליהם על ידי האלוהים או האלים לבין הגמול אותו הם קיבלו או עתידים לקבל, בחייהם, לאחר מותם או באחרית הימים.

חָדָשׁ!!: תהילים ותורת הגמול · ראה עוד »

תוכנית ברקים

תוכנית "ברקים" היא תוכנית של היחידה הטכנולוגית של אגף המודיעין, במסגרת העתודה האקדמית של צה"ל.

חָדָשׁ!!: תהילים ותוכנית ברקים · ראה עוד »

תכלאל

עמוד שער, תכלאל קדמונים התִּכְּלַאל (ברבים "תְּכַּאלִיל") הוא שמו של הסידור אצל יהודי תימן.

חָדָשׁ!!: תהילים ותכלאל · ראה עוד »

תיארוך ספרי התנ"ך

אחת ממגילות מדבר יהודה. בממצא חשוב זה נמצאו עדויות לכך שקטעים נרחבים מן המקרא כבר הועלו לכתב בתקופת פעילות הכת. תיארוך התנ"ך הוא הניסיון למצוא את מקורו של כל אחד מן הספרים המרכיבים את התורה, את הנביאים ואת הכתובים.

חָדָשׁ!!: תהילים ותיארוך ספרי התנ"ך · ראה עוד »

תיאודוסיוס ראש המנזר

תיאודוסיוס ראש המנזר (לטינית: Theodosius the Cenobiarch; 423 - 11 בינואר 529) היה נזיר, אב מנזר, וקדוש.

חָדָשׁ!!: תהילים ותיאודוסיוס ראש המנזר · ראה עוד »

תיקון

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: תהילים ותיקון · ראה עוד »

תיקון ליל הושענא רבה

שער '''תיקון ליל הושענה רבה''', דפוס ראם, וילנא, תר"ט 1849 תיקון ליל שבועות ו'''הושענא רבה''', וורשא, 1873 תיקון ליל הושענא רבה הוא סדר לימוד ותפילות המיועד לליל הושענא רבה, היום האחרון של חג הסוכות, לפני חצות הלילה.

חָדָשׁ!!: תהילים ותיקון ליל הושענא רבה · ראה עוד »

תיקון חצות

תיקון חצות הוא טקסט קינות ותפילות שנאמר בחצות הלילה, ובו תוכן אבל על חורבן בית המקדש.

חָדָשׁ!!: תהילים ותיקון חצות · ראה עוד »

תיקון הכללי

שער התיקון הכללי בהוצאת קרן הדפסה "היכל הקודש" התיקון הכללי הוא השם של עשרה פרקי התהילים אשר נגלו לרבי נחמן מברסלב, כסוד מן השמיים עבור תיקון כנגד חטאים ועוונות רבים.

חָדָשׁ!!: תהילים ותיקון הכללי · ראה עוד »

תילים

#הפניה תהילים.

חָדָשׁ!!: תהילים ותילים · ראה עוד »

ל"ו צדיקים

על-פי ההגיוגרפיה והמסורת היהודית, בכל דור ודור קיימים ל"ו (36) צדיקים, חלקם נסתרים, שבזכותם קיים העולם.

חָדָשׁ!!: תהילים ול"ו צדיקים · ראה עוד »

למנצח לבני קרח מזמור

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: תהילים ולמנצח לבני קרח מזמור · ראה עוד »

לאון שידלובסקי

לאון שידלובסקי (באנגלית: Leon Schidlowsky; 21 ביולי 1931 – 10 באוקטובר 2022) היה מלחין ישראלי, פרופסור להלחנה ולתורת המוזיקה באקדמיה למוזיקה ע"ש רובין באוניברסיטת תל אביב.

חָדָשׁ!!: תהילים ולאון שידלובסקי · ראה עוד »

לחם

דגנים שונים והלחם המיוצר מהם סוגי לחם שונים כיכרות לחם טריות מסוגים שונים במאפיה במושב חוסן שבגליל כיכרות לחם על שולחן תצוגה של כיכרות לחם למכירה לֶחֶם הוא מוצר מזון בסיסי עשיר בפחמימות, הנפוץ כמעט בכל העולם מאז שחר הציוויליזציה האנושית.

חָדָשׁ!!: תהילים ולחם · ראה עוד »

לואיס בקלוב

לואיס אנריקס בקלוב (בספרדית: Luis Enríquez Bacalov; 30 באוגוסט 1933 - 15 בנובמבר 2017) היה מלחין מוזיקה לסרטים יהודי איטלקי יליד ארגנטינה.

חָדָשׁ!!: תהילים ולואיס בקלוב · ראה עוד »

לוקה דלה רוביה

לוקה דלה רוביה (באיטלקית: Luca della Robbia; 1400 לערך – 10 בפברואר 1482) היה פסל איטלקי, ידוע בשל עבודותיו בקרמיקה.

חָדָשׁ!!: תהילים ולוקה דלה רוביה · ראה עוד »

לוי בן יפת הלוי

לוי בן יפת הלוי (כונה אבו סעיד, ר' לוי הלוי המלמד, וכן מכונה בשמות נוספים), היה חכם קראי, מדקדק עברי ופרשן מקרא.

חָדָשׁ!!: תהילים ולוי בן יפת הלוי · ראה עוד »

לכל איש יש שם (מפעל הנצחה)

טקס "לכל איש יש שם" בכנסת ישראל, 5 במאי 2016 "לכל איש יש שם" הוא שמו של מפעל ההנצחה של מוסד יד ושם, לתיעוד שמות הנספים בשואה.

חָדָשׁ!!: תהילים ולכל איש יש שם (מפעל הנצחה) · ראה עוד »

ליצנות (יהדות)

ביהדות, ליצנות היא התנהגות או הלך רוח המאופיינים בקלות דעת, בטלה, בליינות וזלזול בערכים.

חָדָשׁ!!: תהילים וליצנות (יהדות) · ראה עוד »

ליל הסדר

שולחן הסדר סדר פסח ראשון במחנה העולים - ילדים קוראים בהגדה ליל הסדר או ליל פסח הוא שמו של הלילה הפותח את חג הפסח החל בליל ט"ו בניסן במסורת היהודית.

חָדָשׁ!!: תהילים וליל הסדר · ראה עוד »

ליבי קליין

אמי קליינמן, הידועה בשם העט ליבי קליין, היא סופרת ומרצה חרדית ישראלית, חסידת חב"ד.

חָדָשׁ!!: תהילים וליבי קליין · ראה עוד »

ט' באדר

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: תהילים וט' באדר · ראה עוד »

טנק המבצעים של חב"ד

הטנקים ברחבת הכותל המערבי בסיומה של השיירה השנתית בחנוכה - ה'תשס"ט תאריך_וידוא.

חָדָשׁ!!: תהילים וטנק המבצעים של חב"ד · ראה עוד »

טעמי המקרא

סימני ניקוד, ואילו הסימנים הכחולים הם טעמי מקרא. לפי סדר המילים טעמי המקרא נקראים: ש לפי הנוסח האשכנזי - ''' מונח, רביעי, קדמא ואזלא.''' ש לפי הנוסח הספרדי - '''שופר הולך, רביע, אזלא וגריש.''' טַעֲמֵי הַמִּקְרָא הם סימנים מיוחדים המצורפים לטקסט המקראי (מעל כל מילה, מתחתיה או אחריה), ומנחים את הקורא בנגינת המילים, בצורת הגייתן ובחלוקת המשפט.

חָדָשׁ!!: תהילים וטעמי המקרא · ראה עוד »

טקס השקת אונייה

השקת אוניית סוחר נורווגית, 1921 השקת אונייה היא התהליך שבו מועברת אונייה, במהלך בנייתה, מן המבדוק היבש בו שהתה עד אותו שלב אל המים.

חָדָשׁ!!: תהילים וטקס השקת אונייה · ראה עוד »

טקס הדלקת המשואות ביום השואה

טקס הדלקת המשואות ביום השואה הוא טקס שנתי רשמי המתקיים בערב יום הזיכרון לשואה ולגבורה ברחבת גטו ורשה שביד ושם.

חָדָשׁ!!: תהילים וטקס הדלקת המשואות ביום השואה · ראה עוד »

טקס ההכתרה של אליזבת השנייה

אליזבת חולפת על פני כיסא ההכתרה טקס ההכתרה של אליזבת השנייה התקיים ב-2 ביוני 1953 במנזר וסטמינסטר בלונדון.

חָדָשׁ!!: תהילים וטקס ההכתרה של אליזבת השנייה · ראה עוד »

טרסוס

טרסוס (בטורקית: Tarsus; ביוונית: Ταρσός) היא עיר בנפת מרסין במחוז הים התיכון בדרום טורקיה השוכנת על גדות נהר טרסוס צ'אי (Tarsus Çay, בעת העתיקה "קינדוס").

חָדָשׁ!!: תהילים וטרסוס · ראה עוד »

טל חיים

טל חיים היא סדרת ספרים של הרב שמואל טל, המורכבת מספרי עיון בסוגיות תלמודיות "אסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא", ומספרי שיחות.

חָדָשׁ!!: תהילים וטל חיים · ראה עוד »

טבע

צמחייה ירוקה ומים זכים הם סמל לטבע בריא. אזור טבעי של יער מחטני בברזיל מיימי נמר על עץ בערבות טנזניה פרחי כלנית מצויה בישראל הטבע בנרייפיורד, נורווגיה, כפי שנשקף ממלון סטלהיים באקולוגיה, טבע הוא מושג המייצג את כל מה שקיים, ולא נוצר או שונה על ידי האדם.

חָדָשׁ!!: תהילים וטבע · ראה עוד »

טבלאות המקומות הקדושים

ברסלאו, שוטלנדר, 1900 בערך. טבלאות המקומות הקדושים (או צורת הארץ הקדושה או מפות המקומות הקדושים) הן סדרה של טבלאות כרטוגרפיות, מעין מפות סכמטיות שהציגו את ארץ ישראל כלוח שעליו סדורים ציורי המקומות הקדושים.

חָדָשׁ!!: תהילים וטבלאות המקומות הקדושים · ראה עוד »

טביעת האונייה מצדה

א/מ מצדה הייתה אוניית צובר של חברת צים שטבעה בעת סערה באוקיינוס האטלנטי בבוקר 8 במרץ 1981.

חָדָשׁ!!: תהילים וטביעת האונייה מצדה · ראה עוד »

טד יוז

אדוארד ג'יימס "טד" יוז (באנגלית: Edward James "Ted" Hughes; 17 באוגוסט 1930 – 28 באוקטובר 1998) היה משורר וסופר ילדים אנגלי.

חָדָשׁ!!: תהילים וטד יוז · ראה עוד »

טומאה וטהרה

בהלכה, טֻמְאָה היא הגדרה למצב שבו נמצא אדם או חפץ בעקבות התרחשות מסוימת, שבגללו נאסר על אותו פרט טמא להתקרב לכל דבר קודש.

חָדָשׁ!!: תהילים וטומאה וטהרה · ראה עוד »

טודרוס בן יוסף אבולעפיה

רבי טודרוס בן יוסף הלוי אבולעפיה (ד'תתקפ"ה 1225 - ה'מ"ג, 1283) היה רב, פרשן התלמוד הבבלי ומקובל, "ראש גלות ספרד" ומנהיג יהדות קסטיליה במאה ה-13.

חָדָשׁ!!: תהילים וטודרוס בן יוסף אבולעפיה · ראה עוד »

ז'אן קלווין

ז'אן קלווין ז'אן קלווין (בצרפתית: Jean Calvin; 10 ביולי 1509 - 27 במאי 1564), תאולוג ומשפטן צרפתי בן המאה ה-16 שהיה לאחד הרפורמטורים החשובים של הדת הנוצרית, וממוביליה של תנועת הרפורמציה הפרוטסטנטית.

חָדָשׁ!!: תהילים וז'אן קלווין · ראה עוד »

ז'אן-מארי לוסטיז'ה

ז'אן-מארי לוסטיז'ה הקרדינל ז'אן-מארי לוסטיז'ה (בצרפתית: Jean-Marie Lustiger,; נולד כאהרון לוסטיגר 17 בספטמבר 1926 - 5 באוגוסט 2007) היה יהודי מומר שהיה לאיש כמורה צרפתי.

חָדָשׁ!!: תהילים וז'אן-מארי לוסטיז'ה · ראה עוד »

ז'אק פרומנטל הלוי

150px ז'אק-פרנסואה-פרומנטל אליהו הלוי (בצרפתית: Jacques-François-Fromental-Élie Halévy; 27 במאי 1799 – 17 במרץ 1862) היה מלחין יהודי-צרפתי.

חָדָשׁ!!: תהילים וז'אק פרומנטל הלוי · ראה עוד »

ז'קלין די פרה

ז'קלין די פרה (Jacqueline du Pré; 26 בינואר 1945 - 19 באוקטובר 1987) הייתה צ'לנית אנגלייה-יהודייה, הנמנית עם גדולי הצ'לנים מאז ומעולם.

חָדָשׁ!!: תהילים וז'קלין די פרה · ראה עוד »

זאב דב סלונים

הרב זאב דב סלונים (כ"א בתמוז ה'תרצ"ד, 4 ביולי 1934 - י"ד בטבת ה'תשע"ח, 1 בינואר 2018) היה רב מרכז ירושלים, חבר בית דין רבני חב"ד בישראל, מחבר ספרים ויזם הדפסת ספר החת"ת.

חָדָשׁ!!: תהילים וזאב דב סלונים · ראה עוד »

זרע יעקב (פילוסוף)

דקארט זרע יעקב (1599–1692, געז: ዘርአ ያዕቆብ), פילוסוף אתיופי מהמאה ה-17.

חָדָשׁ!!: תהילים וזרע יעקב (פילוסוף) · ראה עוד »

זלמן סורוצקין

הרב סורוצקין (רביעי משמאל) בעת הכתרת הרב מישיקובסקי לרב היישוב כפר חסידים, 1949 הרב זלמן סורוצקין (ידוע בכינויים: הרב מלוצק, אזנים לתורה; תר"מ, 1880 - ט' בתמוז תשכ"ו, 27 ביוני 1966) היה אב"ד לוצק באוקראינה לפני השואה, כיהן כיושב ראש מועצת גדולי התורה, מראשי ועד הישיבות והחינוך העצמאי.

חָדָשׁ!!: תהילים וזלמן סורוצקין · ראה עוד »

זליגמן בר

זליגמן (יצחק בן אריה יוסף) בר (18 בספטמבר 1825 – 30 במרץ 1897) היה חוקר מסורה וד"ר לבלשנות יהודי גרמני, ממשיך דרכו של וולף היידנהיים בהפעלת בית הדפוס של רדלהיים, נודע בעיקר בזכות הוצאת סידור "עבודת ישראל" (רעדעלהיים תרכ"ח) ובו תיקוני נוסח ופירושי התפילות והפיוטים, אשר עד היום מהווים מקור לפירוש התפילה ולנוסחה.

חָדָשׁ!!: תהילים וזליגמן בר · ראה עוד »

זבור

זַבּוּר (בערבית: زبور) באסלאם הוא ספר הקודש אשר אללה נתן לדוד, והוא אחד מספרי הקודש אשר קדמו לקוראן, כמו התורה שניתנה למשה, והבשורה שניתנה לישו.

חָדָשׁ!!: תהילים וזבור · ראה עוד »

זבולון שושנה

הרב זבולון שושנה (סביב ה'תר"ס, 1900 - ח' תשרי ה'תשמ"ז, 1986) היה דרשן, ראש ישיבה במרקש ובקזבלנקה שבמרוקו במאה העשרים.

חָדָשׁ!!: תהילים וזבולון שושנה · ראה עוד »

זונדל קרויזר

תמונה להחלפה הרב זונדל קרויזר (כ"ז בתשרי תרפ"ד, אוקטובר 1923 - ח' באייר תשע"ד, 8 במאי 2014) היה רב חרדי ירושלמי, מחבר סדרת הספרים אור החמה, בן למשפחת קרויזר.

חָדָשׁ!!: תהילים וזונדל קרויזר · ראה עוד »

זיז (מיתולוגיה)

אולם, 1238 זיז שָׂ-ד-י הוא עוף פלאי המוזכר בספר תהילים (אם כי יש פרשנים הסבורים שה"זיז" בתהילים הוא כינוי לשרצים), ומוזכר בהרחבה גם בספרות חז"ל שם נאמר עליו כי היה כה גדול עד שיכול היה לחסום את השמש עם כנפיו הפרושות.

חָדָשׁ!!: תהילים וזיז (מיתולוגיה) · ראה עוד »

ח"י רקפות

"ח"י רקפות" היא שמה של סדרה בת 18 ציורים מאת האמן הישראלי משה גרשוני.

חָדָשׁ!!: תהילים וח"י רקפות · ראה עוד »

חמש מגילות

ארון ובו ארבע מהמגילות בבית הכנסת ביקיר חמש מגילות הוא הכינוי לחטיבה של חמישה ספרים המופיעים, על פי נוסח המסורה, בחלק הכתובים של התנ"ך.

חָדָשׁ!!: תהילים וחמש מגילות · ראה עוד »

חנניה, מישאל ועזריה

חנניה, מישאל ועזריה (בשמותיהם הארמיים: שדרך, מישך ועבד נגו) הם דמויות מקראיות הנזכרות בספר דניאל, בסיפור שבו הם מושלכים על ידי נבוכדנצר לכבשן בשל סירובם לעבוד עבודה זרה, וניצלים ממוות על ידי אלוהים.

חָדָשׁ!!: תהילים וחנניה, מישאל ועזריה · ראה עוד »

חנוכת בית

חנוכת בית היא טקס או מסיבה חגיגית, בזמן הכניסה למגורים בבית חדש.

חָדָשׁ!!: תהילים וחנוכת בית · ראה עוד »

חסידות סקולען

חסידות סקולען היא חצר חסידית אשר הוקמה בארצות הברית על ידי האדמו"ר רבי אליעזר זוסיא פורטוגל, רב חסידי (מחצר רוז'ין) מהעיר סקולען שבמולדובה, על גבול רומניה.

חָדָשׁ!!: תהילים וחסידות סקולען · ראה עוד »

חסידות חב"ד

תמונה משותפת של שלוחי הרבי מליובאוויטש בחזית מרכז חב"ד העולמי – 770 בזמן כינוס השלוחים העולמי בשנת תשע"ו-2015 חסידות חב"ד (ראשי תיבות של "חכמה, בינה, דעת") היא תנועה, חצר ושושלת חסידית, שנוסדה בשלהי המאה ה־18 על ידי אדמו"רה הראשון רבי שניאור זלמן מלאדי ברוסיה הלבנה.

חָדָשׁ!!: תהילים וחסידות חב"ד · ראה עוד »

חסידות בעלז

חסידות בעלז (בכתיב מסורתי, המשמש גם בחסידות: בעלזא; הכתיב העברי התקני: בֶּלז) היא חצר חסידית שנוסדה בתחילת המאה ה-19 בעיירה בֶּלז, ובראשה עומד כיום הרב ישכר דב רוקח (השני).

חָדָשׁ!!: תהילים וחסידות בעלז · ראה עוד »

חסידות וולברוז'

הרב יששכר דב בעריש בן משה הכהן טורנהייםחסידות וולברוז' (או לוקעווע וולברוז') היא חסידות פולנית.

חָדָשׁ!!: תהילים וחסידות וולברוז' · ראה עוד »

חקר הסוגים

חקר הסוגים או חקר הסוגים הספרותיים (באנגלית: Form criticism, בגרמנית: Formgeschichte) הוא אסכולה בביקורת המקרא המסווגת את היחידות השונות של כתבי קודש לפי סוגה ספרותית ומנסה להתחקות אחר כל סוגה לתקופת העברתה בעל פה.

חָדָשׁ!!: תהילים וחקר הסוגים · ראה עוד »

חריזה

חריזה היא טכניקה שירית המבוססת על חזרה של צליל דומה בסופי מילים או חזרה של תנועות, בדרך כלל בסיומו של הטור השירי.

חָדָשׁ!!: תהילים וחריזה · ראה עוד »

חשמן

החשמן רישלייה חשמן (בלועזית: קרדינל) היא הדרגה הגבוהה ביותר מתחת לאפיפיור במדרג האדמיניסטרטיבי של הכנסייה הקתולית.

חָדָשׁ!!: תהילים וחשמן · ראה עוד »

חת"ת

כריכתו החיצונית של ספר חת"ת חִת"ת הוא שמו של סדר לימוד יומי בחסידות חב"ד.

חָדָשׁ!!: תהילים וחת"ת · ראה עוד »

חתונת השנאה

חתונת השנאה (כונתה גם ריקוד הסכינים) הייתה חתונה יהודית שנערכה בירושלים בדצמבר 2015, במהלכה צולמו החוגגים רוקדים ומנופפים בסכינים וכלי נשק אחרים, כשאחד מהם נראה דוקר שוב ושוב את תמונתו של הפעוט שנרצח בפיגוע בדומא, עלי דוואבשה.

חָדָשׁ!!: תהילים וחתונת השנאה · ראה עוד »

חלוקת הפרקים בתנ"ך

תרגום התנ"ך לארמית מהמאה ה-11, מגניזת כורדיסטן. בתחתית הטור הימני מסומן תחילת סדר. חלוקת הפרקים בתנ"ך ומספור הפסוקים הם פיתוחים מאוחרים מימי הביניים, והם מיוחסים לראשונה לתאולוג הנוצרי סטיבן לנגטון.

חָדָשׁ!!: תהילים וחלוקת הפרקים בתנ"ך · ראה עוד »

חלוקת התנ"ך לסדרים

חלוקה לסדרים היא שיטה לחלוקת התנ"ך למקטעים קצרים ששימשה בעם היהודי קודם לחלוקה לפרקים והיום נמצאת בשימוש מועט.

חָדָשׁ!!: תהילים וחלוקת התנ"ך לסדרים · ראה עוד »

חבקוק

חֲבַקּוּק היה אחד מנביאי המקרא, מתקופת הבית הראשון.

חָדָשׁ!!: תהילים וחבקוק · ראה עוד »

חבורת בימות

חבורת בימות הייתה חבורת זמרים ישראלים שהוקמה בשנת 1972 והעלתה מופע משיריה של נעמי שמר.

חָדָשׁ!!: תהילים וחבורת בימות · ראה עוד »

חגי

חגי. ציור מעשה ידי ג'יימס טיסו חַגַּי הוא נביא תנ"כי מימי שיבת ציון.

חָדָשׁ!!: תהילים וחגי · ראה עוד »

חוננו

עמותת חוננו (חָנֵּנוּ) היא עמותה ישראלית שהוקמה בשנת 2001 ועוסקת בהענקת ייעוץ וסיוע משפטי לאזרחים, לחיילים ולשוטרים יהודים שנעצרו או שמעורבים בהליכים משפטיים על רקע לאומני.

חָדָשׁ!!: תהילים וחוננו · ראה עוד »

חוק חג המצות (איסורי חמץ)

חוק חג המצות (איסורי חמץ), התשמ"ו-1986, הידוע בשם חוק החמץ, עוסק בצביון היהודי ציבורי במהלך חג הפסח במדינת ישראל ונחקק בכנסת באוגוסט 1986.

חָדָשׁ!!: תהילים וחוק חג המצות (איסורי חמץ) · ראה עוד »

חכם עדיף מנביא

חכם עדיף מנביא היא אמרה של חז"ל שמשמעותה שחכם יעיל יותר מאשר נביא.

חָדָשׁ!!: תהילים וחכם עדיף מנביא · ראה עוד »

חיל ורעדה

חִיל ורעדה (בדנית: Frygt og Bæven) הוא מספריו החשובים ביותר של אבי הפילוסופיה האקזיסטנציאליסטית, סרן קירקגור.

חָדָשׁ!!: תהילים וחיל ורעדה · ראה עוד »

חידון התנ"ך העולמי לנוער יהודי

ראש הממשלה, שמעון פרס, מעניק את הפרס לחתן התנ"ך העולמי לנוער, אהד זכריה, ביום העצמאות תשמ"ה-1985חידון התנ"ך העולמי לנוער יהודי הוא חידון בקיאות בתנ"ך, המתקיים בישראל מדי שנה ביום העצמאות, בהשתתפות בני נוער מישראל ומהעולם ובנוכחות יושב ראש הסוכנות היהודית, שר החינוך וראש ממשלת ישראל.

חָדָשׁ!!: תהילים וחידון התנ"ך העולמי לנוער יהודי · ראה עוד »

חיים מאיר היילמן

בצעירותו, תמונתו כפי שמופיעה ב"בית רבי".חיים מאיר היילמאן, היילמן או הילמן (ה'תרט"ו, 1855 – י"ג בחשוון ה'תרפ"ח, 8 בנובמבר 1927) היה ביוגרף, ומוציא לאור יהודי בלארוסי.

חָדָשׁ!!: תהילים וחיים מאיר היילמן · ראה עוד »

חיים מרדכי רולר

הרב חיים מרדכי רולר (כ"ח באדר תרכ"ח, 1868–ט' בחשוון תש"ז, אוקטובר 1946) היה הרב של טרגו ניאמץ במשך כיובל שנים, מחבר שו"ת "באר חיים מרדכי".

חָדָשׁ!!: תהילים וחיים מרדכי רולר · ראה עוד »

חיים אברהם גאגין

הרב חיים אברהם גאגין (כונה: חכם מירקאדו גאגין; חתם את שמו בראשי תיבות: אג"ן; תקמ"ה, 1785 - כ' באייר תר"ח, 1848) היה מקובל, ראש ישיבת המקובלים בית אל בירושלים וחכם באשי הרשמי הראשון בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: תהילים וחיים אברהם גאגין · ראה עוד »

חיים נחמן ביאליק

חיים נַחמן ביאליק (י' בטבת תרל"ג, 9 בינואר 1873 – כ"א בתמוז תרצ"ד, 4 ביולי 1934) היה משורר לירי, מגדולי משוררי ישראל בעת החדשה, סופר, מסאי, מתרגם, עורך ומו"ל שהשפיע רבות בשירתו ובפעליו על התרבות העברית החדשה, וזכה לתואר "המשורר הלאומי".

חָדָשׁ!!: תהילים וחיים נחמן ביאליק · ראה עוד »

חיים סופר

הרב חיים סופר (שם לועזי: Joachim Schreiber; ג' בתשרי ה'תקפ"ב, 29 בספטמבר 1821 - כ"ה בסיון ה'תרמ"ו, 28 ביוני 1886) היה רב ופוסק בהונגריה.

חָדָשׁ!!: תהילים וחיים סופר · ראה עוד »

חיים פרדס

הרב חיים מאניס הלוי פרדס (ז' בשבט ה'תרצ"ה, 1935 - 18 במאי 1999) היה רב ודיין ישראלי, כיהן כאב בית הדין הרבני בתל אביב-יפו וכרב בתי כנסת בעיר.

חָדָשׁ!!: תהילים וחיים פרדס · ראה עוד »

חיים פלאג'י

רבי חיים פלאג'י (נהגה כיום בקרב צאצאיו בכמה אופנים: פאלאצ׳י או פלסי או פלאז'ה; מכונה בספרי האחרונים החבי"פ או מוהרח"פ; י"ט בשבט ה'תקמ"ז (7 בפברואר 1787) – י"ז בשבט ה'תרכ"ח (10 בפברואר 1868)) היה פוסק, פרשן ומקובל, מגדולי חכמי איזמיר.

חָדָשׁ!!: תהילים וחיים פלאג'י · ראה עוד »

חיים צבי אנוך

המייסד והמנהל הראשון של כפר בתיה חיים צבי אנוך (כ"ז בניסן ה'תרס"ד, 12 באפריל 1904, דרמשטאדט, גרמניה - כ"ב בטבת ה'תשל"ז ינואר 1977, תל אביב) היה מחנך והוגה דעות בתחום החינוך, נחשב אחד ממייסדי ומעצבי החינוך הדתי לאומי בכלל ובמסגרת עליית הנוער הדתי בפרט.

חָדָשׁ!!: תהילים וחיים צבי אנוך · ראה עוד »

חיים לאחר המוות

חיים לאחר המוות הוא מונח כללי המתייחס להמשכיות או קיום, בדרך-כלל באופן רוחני, מעבר לעולם הקיים והמוכר, לאחר המוות.

חָדָשׁ!!: תהילים וחיים לאחר המוות · ראה עוד »

חיים בצלאל פנט

הרב חיים בצלאל פנט (כ"ג בסיון ה'תקס"ג, 13 ביוני 1803 – י"ט בניסן ה'תרל"ד, 6 באפריל 1874) היה רבה של טשנד ומחוז טרנסילבניה במשך ארבעים שנה.

חָדָשׁ!!: תהילים וחיים בצלאל פנט · ראה עוד »

חיים ורנר

הרב חיים שלמה ורנר (נולד בי"ב באדר א' ה'תש"ו 13 בפברואר 1946) הוא משפיע ותלמיד חכם חסידי.

חָדָשׁ!!: תהילים וחיים ורנר · ראה עוד »

חיים יהושע אלעזר הכהן חמצי

הרב חיים יהושע אלעזר הכהן חמצי (1806–1881) היה רב מחכמי איזמיר שבטורקיה ובסוף ימיו מורה צדק ואב בית הדין של חיפה, שם פעל בראשית התפתחות היישוב היהודי בעיר.

חָדָשׁ!!: תהילים וחיים יהושע אלעזר הכהן חמצי · ראה עוד »

חיים יוסף דוד אזולאי

ציון החיד"א בהר המנוחות ירושלים הרב חיים יוסף דוד אֲזוּלַאי (בראשי תיבות: חִידָ"א; ה'תפ"ד – י"א באדר ה'תקס"ו; 1724 – 1 במרץ 1806) היה פוסק הלכה, שד"ר ומקובל.

חָדָשׁ!!: תהילים וחיים יוסף דוד אזולאי · ראה עוד »

בן ארזה

בן ארזה (או בן ארזא) היה הממונה על הצלצל והמנצח על נגינת הלויים בבית המקדש השני, מחמישה עשר הממונים הקבועים שהיו בבית המקדש.

חָדָשׁ!!: תהילים ובן ארזה · ראה עוד »

בן סירא

מהדורה של ספר בן סירא, 1912 הספר בן סירא, הידוע גם בשם "חכמת בן סירא" או "משלי בן סירא", הוא מהספרים הידועים ביותר בין הספרים החיצוניים, כתיבת הספר מיוחסת לשמעון בן ישוע בן אלעזר בן סירא בירושלים במאה השנייה לפני הספירה.

חָדָשׁ!!: תהילים ובן סירא · ראה עוד »

בן ציון רפאל פריצי

הרב בן ציון רפאל הכהן פריצי (אוסטיאנו, מנטובה 1756 - 30 במאי 1844) היה פילוסוף, רופא, רב, ומחבר ספרים.

חָדָשׁ!!: תהילים ובן ציון רפאל פריצי · ראה עוד »

בן ציון כהן יהונתן

הרב בן ציון חי כהן יהונתן (1894–1971) היה רב בג'רבה שבתוניסיה ובזוארא שבלוב, ומחבר ספרים רבים.

חָדָשׁ!!: תהילים ובן ציון כהן יהונתן · ראה עוד »

בנדטו מרצ'לו

בנדטו מרצ'לו בנדטו מרצ'לו (באיטלקית: Benedetto Marcello; 31 ביולי או 1 באוגוסט 1686 - 24 ביולי 1739) היה מלחין איטלקי.

חָדָשׁ!!: תהילים ובנדטו מרצ'לו · ראה עוד »

בנדיקטוס מנורסיה

בנדיקטוס מנורסיה (בלטינית: Benedictus Nursiae; 480 לערך – 547; פרוש השם בעברית: ברוך) היה נזיר שייסד את מסדר הבנדיקטינים ונחשב כמייסד הנזירות במערב אירופה.

חָדָשׁ!!: תהילים ובנדיקטוס מנורסיה · ראה עוד »

בני הרבנים

בני הרבנים (באנגלית: The Rabbis' Sons) הוא הרכב מוזיקלי בתחום המוזיקה החסידית, שפעל בסוף שנות ה-60 של המאה ה-20 בארצות הברית.

חָדָשׁ!!: תהילים ובני הרבנים · ראה עוד »

בנימין מטודלה

בנימין בן יונה מִטּוּדֵלָה היה מגלה ארצות יהודי בן המאה ה-12.

חָדָשׁ!!: תהילים ובנימין מטודלה · ראה עוד »

בניין שערי צדק הישן

בית החולים שערי צדק במבט ממגדל סיידוף הסמוך, 2018 חזית המבנה, 2007 מבט מהאגף המזרחי אל החצר הקדמית אבן ראשה מסוגננת בפתח המבנה בניין שערי צדק הישן הוא בניין השוכן על רחוב יפו בירושלים, (מספר 161) ובו פעל משנת 1902 עד לשנת 1980 בית החולים שערי צדק.

חָדָשׁ!!: תהילים ובניין שערי צדק הישן · ראה עוד »

בסתר רעם

בסתר רעם - הלכה, הגות ומנהיגות בימי השואה הוא ספרה של אסתר פרבשטין, היסטוריונית חרדית וראש הקתדרה להוראת השואה במכללה ירושלים.

חָדָשׁ!!: תהילים ובסתר רעם · ראה עוד »

בצפר (סדרת טלוויזיה, 2005)

בֶּצֶפֶר היא סדרת טלוויזיה קומית ישראלית לנוער שנוצרה על ידי ארז בן הרוש וניר ארז, אשר שודרה בערוץ ניקלודאון בשנת 2005.

חָדָשׁ!!: תהילים ובצפר (סדרת טלוויזיה, 2005) · ראה עוד »

בראשית רבה

בראשית רבה הוא מדרש אגדה אמוראי על ספר בראשית, שנוצר בארץ ישראל ונערך או במאה הרביעית או במאה החמישית או במאה השישית.

חָדָשׁ!!: תהילים ובראשית רבה · ראה עוד »

ברוך אדהנן

ברוך אדהנן, 1908 דבתרה ברוך אדהנן (1850 – 1936) היה ליקה כהנת בביתא ישראל, אחיו התאום של דניאל אדהנן.

חָדָשׁ!!: תהילים וברוך אדהנן · ראה עוד »

ברוך פוזנר

ישראל ברוך פוזנר (ביידיש: פוזנער; ידוע בכינוי ר' ברוך; נפטר ב-6 באוקטובר 1791) היה מחסידי הבעל שם טוב.

חָדָשׁ!!: תהילים וברוך פוזנר · ראה עוד »

ברוך ברנר

הרב ברוך ברנר (נולד ב-13 באוקטובר 1966 בחיפה) הוא שחקן, זמר, ומורה למשחק ישראלי.

חָדָשׁ!!: תהילים וברוך ברנר · ראה עוד »

ברוך ישר

הרב ברוך ישר (שליכטר; ז' באדר תרנ"ו, 21 בפברואר 1896 - ג' בשבט תשמ"ט, 9 בינואר 1989) היה רבה הראשון של עכו לאחר הקמת המדינה.

חָדָשׁ!!: תהילים וברוך ישר · ראה עוד »

ברודי

בְּרוֹדִי (באוקראינית: Броди; בפולנית: Brody; ברוסית: Броды; ביידיש: בראָד, "ברוד") היא עיר באוקראינה במחוז לבוב, ומרכז נפת ברודי, לשעבר בחבל גליציה ההיסטורי.

חָדָשׁ!!: תהילים וברודי · ראה עוד »

ברכת ברוך ה' לעולם

ברכת ברוך ה' לעולם (או: יראו עינינו, ברכת הפסוקים או ברכת המולך בכבודו) היא ברכה הנאמרת בחלק מנוסחי התפילה היהודיים בתפילת ערבית של חול לאחר ברכת השכיבנו או כחלק ממנה.

חָדָשׁ!!: תהילים וברכת ברוך ה' לעולם · ראה עוד »

ברכת גאולה

ברכת הגאולה היא הברכה השביעית בתפילת שמונה עשרה, לאחר ברכת סליחה ולפני ברכת רפואה.

חָדָשׁ!!: תהילים וברכת גאולה · ראה עוד »

ברכת האילנות

נוסח ברכת האילנות תלוי על עץ, קיבוץ לוטן הרב פינחס מנחם אלתר, הרב זלמן ברוך מלמד ויעקב כץ (כצל'ה) בברכת האילנות בבית אל בִּרְכַּת הָאִילָנוֹת היא אחת מברכות הראייה הנאמרת פעם אחת בשנה בחודש ניסן כשרואים את פריחתם של אילנות מאכל.

חָדָשׁ!!: תהילים וברכת האילנות · ראה עוד »

ברכת הלבנה

סדר ברכת הלבנה על קיר בית הכנסת במקוה ישראל סדר קידוש לבנה על קיר "השטיבלך" בשכונת שערי חסד בירושלים נבטיםברכת הלבנה (בנוסח אשכנז: קידוש לבנה) היא ברכה מיוחדת הנאמרת בחציו הראשון של החודש העברי, בשעת ראיית הלבנה ההולכת וגדלה בתקופה זו של החודש.

חָדָשׁ!!: תהילים וברכת הלבנה · ראה עוד »

ברכת החמה

ברכת החמה ברחבת הכותל המערבי – 8 באפריל 2009, ערב פסח תשס"ט. רחובה הראשי של בני ברק, 8 באפריל 2009, ערב פסח תשס"ט. ברכת החמה בכפר מימון, 8 באפריל 2009. בהלכה, ברכת החמה (נקראת גם: קידוש החמה) היא ברכת ראייה שמברכים כשרואים את השמש בתחילת כל מחזור בן 28 שנים, שבו לפי המסורת השמש חוזרת למקומה המקורי בבריאת העולם באותה שעה ובאותו יום בשבוע כבזמן הבריאה.

חָדָשׁ!!: תהילים וברכת החמה · ראה עוד »

ברכות קריאת שמע

ברכות קריאת שמע הן ברכות המצוה הנאמרות לפני ואחרי קריאת שמע וכיום הן חלק מסידור התפילה היהודי היום-יומי, הנאמר בצמוד לקריאת שמע, כחלק מהותי שבתפילת ערבית ותפילת שחרית.

חָדָשׁ!!: תהילים וברכות קריאת שמע · ראה עוד »

ברי סחרוף

ברי סחרוף (נולד ב-7 ביולי 1957), הוא זמר-יוצר, גיטריסט, פזמונאי, מלחין ומפיק מוזיקלי ישראלי, שותפו של רמי פורטיס לצמד "פורטיסחרוף" וממקימיה של להקת "מינימל קומפקט".

חָדָשׁ!!: תהילים וברי סחרוף · ראה עוד »

ברית (מקרא)

בְּרִית מקראית הוא הסכם המתועד בתנ"ך, כתב הקודש המרכזי של היהדות ושל הנצרות (על אף שהנוצרים מחשיבים גם את הברית החדשה לקדושה והיהודים לא).

חָדָשׁ!!: תהילים וברית (מקרא) · ראה עוד »

ברית יצחק

ברית יצחק (נקראת גם ליל הזוהר או עקד אל-יאס, 'קשירת ההדסים' או שד אל-אס, 'משיכת ההדסים') הוא טקס הנהוג בלילה קודם ברית מילה בקרב קהילות עדות המזרח.

חָדָשׁ!!: תהילים וברית יצחק · ראה עוד »

בללייקה (שיר)

"בללייקה" הוא שיר שחיבר המשורר והפזמונאי יורם טהרלב והלחין קובי אשרת.

חָדָשׁ!!: תהילים ובללייקה (שיר) · ראה עוד »

בלבב ימים

"בִּלְבַב יַמִּים" הוא סיפור מאת ש"י עגנון, המתאר את מסעה של קבוצת חסידים מגליציה לארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: תהילים ובלבב ימים · ראה עוד »

בלוטת יותרת הכליה

בלוטות יוֹתֶרֶת הַכִּלְיָה (לעיתים בלוטות הטוחה או אדרנל) הן שתי בלוטות אנדוקריניות הממוקמות כל אחת על המשטח העליון של הכליה.

חָדָשׁ!!: תהילים ובלוטת יותרת הכליה · ראה עוד »

בבל (פירושונים)

קטגוריה:שמות משפחה.

חָדָשׁ!!: תהילים ובבל (פירושונים) · ראה עוד »

בואי הרוח

בואי הרוח הוא ספר פרוזה שכתב הרב חיים סבתו, ראש ישיבת ההסדר ברכת משה במעלה אדומים.

חָדָשׁ!!: תהילים ובואי הרוח · ראה עוד »

בוצינא דנהורא

בוצינא דנהורא הוא ספר חסידות המלקט את דברי תורתו של רבי ברוך ממז'בוז'.

חָדָשׁ!!: תהילים ובוצינא דנהורא · ראה עוד »

בולוניה

בולוניה (באיטלקית רשמית: Bologna; בלטינית: Bononia; בניב המקומי: Bologna) היא עיר הנמצאת בצפון איטליה, ובירת המחוז אמיליה-רומאניה.

חָדָשׁ!!: תהילים ובולוניה · ראה עוד »

בוב מארלי

נסטה רוברט מארלי (באנגלית: Nesta Robert Marley; 6 בפברואר 1945 – 11 במאי 1981), ידוע כבוב מארלי, היה מוזיקאי ופעיל פוליטי ג'מייקני.

חָדָשׁ!!: תהילים ובוב מארלי · ראה עוד »

בודפשט (משה גרשוני)

"בודפשט" או "קֶשֶׁת גִּבֹּרִים חַתִּים" (1988-1987) היא סדרה של עבודות מאת הצייר הישראלי משה גרשוני.

חָדָשׁ!!: תהילים ובודפשט (משה גרשוני) · ראה עוד »

ביציניום

במוזיקת הרנסאנס ובתקופה המוקדמת של מוזיקת הבארוק, המושג ביציניום (ברבים: ביציניה; bicinium, pl. bicinia) התייחס ליצירה מוזיקלית המבוצעת בידי שני מוזיקאים או כלים מוזיקליים, ולרוב יצירה זו העבירה מסרים חינוכיים.

חָדָשׁ!!: תהילים וביציניום · ראה עוד »

בית אברלה

בית אברלה הוא מבנה דו קומתי במושבה הגרמנית של ירושלים, שנבנה בשנת 1874 על ידי משפחתו של הסוחר והיבואן פאול אברלה.

חָדָשׁ!!: תהילים ובית אברלה · ראה עוד »

בית אוליפנט

בית אוליפנט המצוי במושבה הגרמנית בחיפה הוא מבנה מגורים טמפלרי אופייני שהיה שייך למשפחת אוליפנט.

חָדָשׁ!!: תהילים ובית אוליפנט · ראה עוד »

בית שומאכר

בית שומאכר הוא מבנה המצוי במושבה הגרמנית בחיפה, בשדרות בן-גוריון 12.

חָדָשׁ!!: תהילים ובית שומאכר · ראה עוד »

בית תבור

מימין: החזית החיצונית של אולם התפילה בית תבור ברחוב הנביאים 58 בירושלים נבנה בסוף המאה ה-19 כבית מגורים על ידי האדריכל קונרד שיק, ומשמש כיום את המכון התאולוגי השוודי.

חָדָשׁ!!: תהילים ובית תבור · ראה עוד »

בית המקדש

דגם בית המקדש וחומותיו במוזיאון ישראל כלי המשכן והכהנים בֵּית הַמִּקְדָּשׁ היה, על פי המקרא, מקום השראת השכינה, ומתוך כך שימש כמרכז הפולחן הדתי הקבוע של עם ישראל.

חָדָשׁ!!: תהילים ובית המקדש · ראה עוד »

בית האבות של החברה קדישא

חזית בית האבות החלונות המקושתים בית האבות של החברה קדישא (בהונגרית: Chevra Kadisa Aggok Menháza) היה בניין שנבנה על ידי החברה קדישא של הקהילה היהודית של פשט בסוף המאה ה-19 עבור קשישים יהודים.

חָדָשׁ!!: תהילים ובית האבות של החברה קדישא · ראה עוד »

בית הקברות סגולה

בית הקברות סגולה הוא בית הקברות הראשון בפתח תקווה.

חָדָשׁ!!: תהילים ובית הקברות סגולה · ראה עוד »

בית הקברות היהודי בהר הזיתים

מבט מבית הקברות אל הר הבית קברים ומצבות משוחזרים על הר הזיתים צילום אוויר של בית הקברות בית הקברות היהודי בהר הזיתים הוא בית קברות יהודי המתפרש במדרונותיו של הר הזיתים, ממרגלותיו שבנחל קדרון ועד פסגתו הצופה על העיר העתיקה והר הבית.

חָדָשׁ!!: תהילים ובית הקברות היהודי בהר הזיתים · ראה עוד »

בית הכנסת של פאפה

בית הכנסת של פאפה ברחוב פטפי (בהונגרית: Pápai zsinagóga) היה בית התפילה של הקהילה היהודית המאוכלסת ביותר במחוז וספרם, בניין בית הכנסת היה השלישי בגודלו בהונגריה.

חָדָשׁ!!: תהילים ובית הכנסת של פאפה · ראה עוד »

בית הכנסת בשאלון-אן-שמפן

בית הכנסת בשאלון-אן-שמפן, (בצרפתית: Châlons-en-Champagne) הוא בית כנסת הנמצא ברחוב רי לושט 21 (Rue Lochet) בעיר הצרפתית שאלון-אן-שמפאן, במחוז מארן שבחבל שמפן ארדן.

חָדָשׁ!!: תהילים ובית הכנסת בשאלון-אן-שמפן · ראה עוד »

בית הכנסת הפורטוגזי באמסטרדם

חזית בית הכנסת הפורטוגזי באמסטרדם בית הכנסת הפורטוגזי באמסטרדם (בהולנדית: De Portugees-Israëlietische Synagoge van Amsterdam, בלדינו: La Esnoga de Amsterdam) הוא בית כנסת של קהילת יוצאי ספרד ופורטוגל, שהיגרו להולנד בעקבות רדיפות האינקוויזיציה, וצאצאיהם.

חָדָשׁ!!: תהילים ובית הכנסת הפורטוגזי באמסטרדם · ראה עוד »

בית הכנסת החורבה

בית הכנסת "החורבה", תשע"ח-2019 בית הכנסת המשוחזר בתשעה באב, 2012 בית הכנסת המשוחזר בסוכות בית הכנסת החורבה (או חורבת רבי יהודה החסיד, מכונה בקיצור החורבה) הוא בית כנסת במרכז הרובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים, על יד כיכר החורבה ומול בית הכנסת צמח צדק.

חָדָשׁ!!: תהילים ובית הכנסת החורבה · ראה עוד »

בית הכנסת הגדול (וינה)

ללא.

חָדָשׁ!!: תהילים ובית הכנסת הגדול (וינה) · ראה עוד »

בית כנסת הפירמידה

מבט נוסף על בית הכנסת בית הכנסת המרכזי ליהודי עיראק על שם אליהו חלסצ'י המוכר בכינוי בית כנסת הפירמידה הוא בית כנסת שהוקם בשכונה א' בבאר שבע בשנת 1980 ומשמש את יוצאי יהדות עיראק.

חָדָשׁ!!: תהילים ובית כנסת הפירמידה · ראה עוד »

ביבליה

ביבליה (Biblia) היא כינוי לכתבי הקודש של היהדות או של הנצרות, כל דת לפי הקאנון שלה.

חָדָשׁ!!: תהילים וביבליה · ראה עוד »

ג'ון ראטר

ג'ון מילפורד ראטר (John Milford Rutter; נולד ב-24 בספטמבר 1945) הוא מלחין, מנצח, מעבד מוזיקלי ומפיק מוזיקלי בריטי, המתמחה בעיקר במוזיקה כנסייתית ובמוזיקה מקהלתית.

חָדָשׁ!!: תהילים וג'ון ראטר · ראה עוד »

ג'ונבנה רמזי

ג'וֹנְבֵּנֶה פטרישיה רמזי (באנגלית: JonBenét Patricia Ramsey; 6 באוגוסט 1990 – 25 בדצמבר 1996) הייתה ילדה אמריקאית שנרצחה בקולורדו.

חָדָשׁ!!: תהילים וג'ונבנה רמזי · ראה עוד »

גן התענוגות הארציים

גן התענוגות הארציים (בהולנדית: De tuin der lusten) הוא טריפטיכון שמן על עץ מעשה ידי הצייר ההולנדי הירונימוס בוש.

חָדָשׁ!!: תהילים וגן התענוגות הארציים · ראה עוד »

גאוסופיה

גאוסופיה (באנגלית: Geosophy) הוא תחום מדעי בהתהוות שהתפתח מתוך הגאוגרפיה האנושית ועוסק בקשר בין טריטוריה גאוגרפית ספציפית לבין המרקם התרבותי חברתי אנושי שנוצר בה.

חָדָשׁ!!: תהילים וגאוסופיה · ראה עוד »

גאורג וילהלם פרידריך הגל

גאורג וילהלם פרידריך הֵגֶל (בגרמנית: Georg Wilhelm Friedrich Hegel; 27 באוגוסט 1770 – 14 בנובמבר 1831) היה מראשי הפילוסופים של זרם האידיאליזם הגרמני, מחשובי ההוגים בתקופה המודרנית, ומגדולי הפילוסופים השיטתיים בתולדות הפילוסופיה המערבית.

חָדָשׁ!!: תהילים וגאורג וילהלם פרידריך הגל · ראה עוד »

גאווה

פרנסס אלן - זוכת פרס טיורינג. תחושת הגאווה יכולה להתעורר בעקבות הכרה בהישג אישי וקבלת פרס מקצועי גַּאֲוָוה היא תחושת ערך, הערכה והחשבה של אדם את הצלחותיו לעצמו: לתכונותיו שלו, למעשיו שלו, לדברים שיצר בכוחותיו שלו ולעיתים גם לכל אלו בקבוצה אליה הוא משתייך ועמה הוא מזדהה.

חָדָשׁ!!: תהילים וגאווה · ראה עוד »

גני מודיעין

גני מודיעין היא התנחלות עירונית דתית במועצה אזורית מטה בנימין, בסמוך ליישוב חשמונאים.

חָדָשׁ!!: תהילים וגני מודיעין · ראה עוד »

גלריית סמלי מחוז חיפה

רשימה זו כוללת את הסמלים שבהם נעשה שימוש במחוז חיפה של מדינת ישראל לפי סוג הרשות המוניציפלית ולפי סדר הא'-ב'.

חָדָשׁ!!: תהילים וגלריית סמלי מחוז חיפה · ראה עוד »

גלוסה אורדינריה

העמוד הפותח במהדורת הדפוס הראשונה, שטרסבורג 1481. רק שש השורות בגופן גדול הפזורות במרכז הן הטקסט המקראי (בראשית א', פסוקים א'-ג'); כל היתר הוא פירושי הגלוסה. גלוסה אורדינריה (בלטינית: Biblia Latina cum Glossa ordinaria, "הביבליה הלטינית עם הפירוש הרגיל") הייתה קובץ ערוך של פרשנות הברית הישנה והברית החדשה מאת אבות הכנסייה שאוגד ועובד בצרפת במאה ה-12.

חָדָשׁ!!: תהילים וגלוסה אורדינריה · ראה עוד »

גלות בבל

ז'אק טיסו – "בריחת האסירים". תיאור מסע הגלות. מפת ארץ ישראל לאחר גלות בבל, מפה משנת 1784 של הצרפתי, ז'ולי ז'וזף רומיין גלות בבל היא תקופה בהיסטוריה של העם היהודי המתחילה בהגליית תושבי ממלכת יהודה לממלכת בבל וחורבן ממלכת יהודה במאה השישית לפנה"ס עד תקופת שיבת ציון, שבה התהוותה הנהגה לאומית ודתית בפחוות יהודה.

חָדָשׁ!!: תהילים וגלות בבל · ראה עוד »

גבריאלה מיסטרל

גבריאלה מיסטרל גבּריאלה מיסטרל (בספרדית: Gabriela Mistral; 7 באפריל 1889 – 10 בינואר 1957) הוא שם העט של המשוררת הצ'יליאנית, זוכת פרס נובל לספרות לשנת 1945, לוסילה דה מריה דל פרפטואו סוקורו גודוי אלקאיאגה (בספרדית: Lucila de María del Perpetuo Socorro Godoy Alcayaga).

חָדָשׁ!!: תהילים וגבריאלה מיסטרל · ראה עוד »

גדעון גרייף

גדעון גרייף (Greif; נולד ב-16 במרץ 1951) הוא היסטוריון ישראלי העוסק בתחום חקר השואה.

חָדָשׁ!!: תהילים וגדעון גרייף · ראה עוד »

גדליה אבן יחיא (שלשלת הקבלה)

גדליה בן יוסף אבן יַחְיָא (1526 בערך – 1587) היה רב, פרשן ספרות חז"ל, סופר, היסטוריוגרף ומתרגם.

חָדָשׁ!!: תהילים וגדליה אבן יחיא (שלשלת הקבלה) · ראה עוד »

גיתית (כלי נגינה)

גיתית היא מונח מוזיקלי המוזכר שלוש פעמים בתנ"ך, בכולן כחלק מכותרת של מזמורי תהילים, בהם כתוב "לַמְנַצֵּח עַל-הַגִּתִּית".

חָדָשׁ!!: תהילים וגיתית (כלי נגינה) · ראה עוד »

גיל

גיל (ברבים: גילים) הוא פרק הזמן שחלף מאז היווצרותו של דבר-מה.

חָדָשׁ!!: תהילים וגיל · ראה עוד »

גיל מאה

דיוקנאות של בני מאה פרי יצירתה של האמנית מרי ג'יין אלכסנדר, בגלריה העולמית של טולסה, אוקלהומה תרשים שמדגים את הסיכוי לשרוד עד גיל 100 בשנת 2013 גיל מאה הוא נקודת ציון בחייו של אדם, הזוכה לתשומת לב מיוחדת בחברה ובתרבות.

חָדָשׁ!!: תהילים וגיל מאה · ראה עוד »

דנה צרפתי

ירושלים החדשה", תיאטרון החאן, 2012 "תעלולי סקפן", החאן, 2010 דנה צרפתי (נולדה ב-1970) היא מעצבת תפאורה ותלבושות ישראלית.

חָדָשׁ!!: תהילים ודנה צרפתי · ראה עוד »

דני קרוון

דני קרוון, 1969 דני קרוון באנדרטת חטיבת הנגב, 2014 דני קרוון (7 בדצמבר 1930 – 29 במאי 2021) היה פסל, מעצב תפאורות וצייר ישראלי, חתן פרס ישראל לפיסול לשנת תשל"ז (1977), יקיר העיר תל אביב (2021), עטור פרסים בינלאומיים על יצירותיו.

חָדָשׁ!!: תהילים ודני קרוון · ראה עוד »

דצ"ך עד"ש באח"ב

עשר המכות מצוירות בהגדת רוטשילד משנת 1450 דצ"ך עד"ש באח"ב הן ראשי תיבות המופיעות בהגדה של פסח ומובאות בשמו של רבי יהודה בתור סימנים לעשר מכות מצרים.

חָדָשׁ!!: תהילים ודצ"ך עד"ש באח"ב · ראה עוד »

דקת דומייה

דקת דומייה במשחק כדורגל דקת דומייה היא אמצעי ביטוי לאבל או לצער, בדומה להנפת דגל בחצי התורן.

חָדָשׁ!!: תהילים ודקת דומייה · ראה עוד »

דקדוק עברי - מונחים

__ללא_תוכן__ בדף הזה מרוכזים מונחים מתחום דקדוק הלשון העברית.

חָדָשׁ!!: תהילים ודקדוק עברי - מונחים · ראה עוד »

דרך שופט בירושלים

דרך שופט בירושלים הוא ספר אוטוביוגרפי של השופט גד פרומקין.

חָדָשׁ!!: תהילים ודרך שופט בירושלים · ראה עוד »

דרדרה

אנדרטה בדרדרה לחברי קיבוץ אייל שנפלו במקום במלחמת העצמאות בונקר בדרדרה דרדרה היה היישוב היהודי היחידי בצד המזרחי של אגם החולה.

חָדָשׁ!!: תהילים ודרדרה · ראה עוד »

דריית'לם

דריית'לם (באנגלית: Dryhthelm או Drithelm או Drythelm), היה נזיר הקשור למנזר של מלרוז, וידוע מהחיבור ההיסטורי Historia Ecclesiastica gentis Anglorum של בדה ונרביליס.

חָדָשׁ!!: תהילים ודריית'לם · ראה עוד »

דת

כוכב בעל תשעה קודקודים (הדת הבהאית), קהנדה (סיקהיזם). דת היא התארגנות חברתית או תרבותית הכוללת מערכת של אמונות או השקפות עולם, אשר בדרך כלל מקשרות את מאמיניה לרוחניות ולעקרונות מוסריים מחייבים.

חָדָשׁ!!: תהילים ודת · ראה עוד »

דחי

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: תהילים ודחי · ראה עוד »

דבקות

דבקות, וגם התדבקות, היא הצמדות לרעיון או ליעד עקרוני שיש להשיגו.

חָדָשׁ!!: תהילים ודבקות · ראה עוד »

דברי דוד האחרונים

דִּבְרֵי דָוִד הָאַחֲרֹנִים היא שירה בת שבעה פסוקים המופיעה ב.

חָדָשׁ!!: תהילים ודברי דוד האחרונים · ראה עוד »

דבש בישראל

צופיתצריכת הדבש בישראל עומדת על כ-500 גרם לנפש בשנה, והיא כמחצית מהצריכה הממוצעת בעולם המערבי.

חָדָשׁ!!: תהילים ודבש בישראל · ראה עוד »

דבתרה

דֶּבְּתֶרָה (געז, אמהרית ותגרית: ደብተራ; ברבים בגעז ובתגרית: דבתראת, באמהרית: דבתרווץ') הוא תואר ומעמד של מלומד יודע-ספר הקיים בכנסייה האתיופית, בכנסייה האריתראית ובקהילת בית ישראל באתיופיה.

חָדָשׁ!!: תהילים ודבתרה · ראה עוד »

דואג האדומי

דֹּאֵג הָאֲדֹמִי (שמו נכתב גם כדויג) הוא דמות מקראית.

חָדָשׁ!!: תהילים ודואג האדומי · ראה עוד »

דונמה

דוֹנְמֶה (או דֶנְמֶה. בטורקית dönme. בתרגום לעברית: "מהופך" או "מומר") היא כת שבתאית בעלת מאפיינים מוסלמיים ויהודיים שחבריה מתגוררים ומנהלים את אורח חייהם הדואליסטי בעיקר באיסטנבול ובאנקרה שבטורקיה.

חָדָשׁ!!: תהילים ודונמה · ראה עוד »

דורסי לילה בתרבות

תגליף של תנשמות בקיר בית כפרי בווריקשייר, אנגליה דורסי לילה (שם מדעי: Strigiformes) היא סדרת עופות הנכללת יחד עם דורסי היום בקבוצת העופות הדורסים.

חָדָשׁ!!: תהילים ודורסי לילה בתרבות · ראה עוד »

דורית פרקש

דורית פַרְקַש (נולדה ב-1957) היא זמרת ישראלית.

חָדָשׁ!!: תהילים ודורית פרקש · ראה עוד »

דוד

דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל (1040 לפני הספירה – 970 לפני הספירה), היה מלכהּ השני של ממלכת ישראל המאוחדת (אחרי שאול המלך), ומייסדה של שושלת בית דוד ששלטה בממלכת יהודה במשך למעלה מ-400 שנה לאחר מותו עד חורבן בית המקדש הראשון.

חָדָשׁ!!: תהילים ודוד · ראה עוד »

דוד מסטפין

רבי דוד הלוי מסטפין (ידוע בכינוי המגיד מסטפין - "דער סטעפינער מגיד"; ? – י"א בתשרי ה'תקע"א) היה תלמיד של הבעל שם טוב ושל המגיד ממזריטש.

חָדָשׁ!!: תהילים ודוד מסטפין · ראה עוד »

דוד מלך ישראל חי וקיים

הכיתוב '''דוד מלך ישראל חי וקיים''' בקבר דוד המלך דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל חַי וְקַיָּם הוא משפט שמקורו בתלמוד הבבלי כמילת קוד שנועדה להודיע על מולד הלבנה בזמן גזירת שמד.

חָדָשׁ!!: תהילים ודוד מלך ישראל חי וקיים · ראה עוד »

דוד מויאל

דוד מויאל (1 בפברואר 1880 - 29 בינואר 1953) היה משפטן בן היישוב הספרדי הוותיק ביפו.

חָדָשׁ!!: תהילים ודוד מויאל · ראה עוד »

דוד אלטשולר

רבי דוד אַלְטְשוּלֶר מפראג ("בעל המצודות", על שם פירושו המפורסם; קרוי גם רד"א), (ה'תמ"ז, 1687 – ה'תק"ל, 1769), מחכמי יהדות אשכנז ופולין, היה מחשובי פרשני הנ"ך בכל הזמנים, וביאורו לנ"ך, ה"מצודות", הפך לאבן יסוד לכל הלומדים.

חָדָשׁ!!: תהילים ודוד אלטשולר · ראה עוד »

דוד נובקובסקי

דוד נובקובסקי (בכתיב יידי: נאָוואַקאָווסקי; בלועזית: David Nowakowsky; 1848–1921) היה מלחין ומנצח יהודי-רוסי, שעסק בעיקר בכתיבת מוזיקה ליטורגית יהודית.

חָדָשׁ!!: תהילים ודוד נובקובסקי · ראה עוד »

דוד עורי

דוד עוֹרִי (26 בנובמבר 1934 - 23 בנובמבר 2012) היה מלחין, מעבד ומורה למוזיקה ישראלי.

חָדָשׁ!!: תהילים ודוד עורי · ראה עוד »

דוד צבאח

הרב דוד צבאח (25 ביולי 1869, י"ח באב ה'תרכ"ט – 31 בינואר 1956, י"ח בשבט ה'תשט"ז) היה דיין ופוסק חשוב ממרוקו.

חָדָשׁ!!: תהילים ודוד צבאח · ראה עוד »

דוד ציון לניאדו

הרב דוד (בן) ציון לניאדו (28 בנובמבר 1899 – 21 באוקטובר 1969) היה רבה של שכונת כפר שלם, חוקר יהדות סוריה ומחבר הספר "לקדושים אשר באר"ץ".

חָדָשׁ!!: תהילים ודוד ציון לניאדו · ראה עוד »

דוד שריר

ציור שמן על בד, 1991-6, 97*129, אוסף האמן עלי זהב על בד, 1972, 54*73, אוסף האמן שמן ועלי זהב על בד, 1970, 81*110, אוסף פרטי שמן על בד, 1996, 51*66, אוסף האמן הדרך אל התיבה, שמן על בד, 1971, 96*130, אוסף פרטי המרפסת ביפו, שמן על בד, 1996, 51*66, אוסף האמן שמן על בד, 1997-8, 90*220, אוסף פרטי 1974, 220*300, אוסף האמן דוד שריר (נולד ב-1938) הוא צייר ומעצב תפאורות ותלבושות לתיאטרון, אופרה ומחול.

חָדָשׁ!!: תהילים ודוד שריר · ראה עוד »

דוד שלמה אייבשיץ

רבי דוד שלמה אייבשיץ (תקט"ו, 1755 - תקע"ד, 1813) היה אדמו"ר, פוסק ורב בכמה קהילות בגליציה ובבסרביה.

חָדָשׁ!!: תהילים ודוד שלמה אייבשיץ · ראה עוד »

דוד שלוש

הרב דוד חיים שלוש (י' בטבת ה'תר"ף, 1 בינואר 1920 - 8 ביוני 2016, ב' בסיוון ה'תשע"ו) היה רבה הראשי של נתניה במשך כ-63 שנה, מחברם של ספרים רבים בהלכה ובמקרא.

חָדָשׁ!!: תהילים ודוד שלוש · ראה עוד »

דוד לידא

רבי דוד לידא (לפי הערכה ה'שצ"ב (1632) – כ"ז בחשוון ה'תנ"ז (1696) היה רבה של אוסטרוה, מגנצא, קהילת האשכנזים באמסטרדם ומלומד.

חָדָשׁ!!: תהילים ודוד לידא · ראה עוד »

דוד חזן

ספר חוזה דוד על תהלים לרב דוד חזן הרב דוד חזן (?-1748) היה רב ומקובל באזמיר ובירושלים.

חָדָשׁ!!: תהילים ודוד חזן · ראה עוד »

דוד חיים צבאח

רבי דוד חיים צבאח (סביב ה'תקכ"ח, 1768 – י' בתשרי ה'תרי"ח, 28 בספטמבר 1857) היה מקובל, פוסק הלכה אב בית הדין ורבה של מרקש במאה ה-19.

חָדָשׁ!!: תהילים ודוד חיים צבאח · ראה עוד »

דוד בן ברוך

רבי דוד בן ברוך הכהן אזוג (נפטר בג' בטבת, ה'תקמ"ה, 16 בדצמבר 1784) היה רב ומקובל במרוקו.

חָדָשׁ!!: תהילים ודוד בן ברוך · ראה עוד »

דוד בן-גוריון

דָּוִד בֶּן־גּוּרְיוֹן (גְּרין;; 16 באוקטובר 1886, י"ז בתשרי תרמ"ז – 1 בדצמבר 1973, ו' בכסלו תשל"ד) היה מדינאי ישראלי וראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: תהילים ודוד בן-גוריון · ראה עוד »

דוד בורנשטיין

רבי דוד בורנשטייןתמונה להחלפה הרב דוד בורנשטיין (תרל"ו-ח' בכסלו ה'תש"ג; 1876 – 17 בנובמבר 1942) היה האדמו"ר השלישי של חסידות סוכטשוב וממנהיגי יהדות פולין קודם השואה.

חָדָשׁ!!: תהילים ודוד בורנשטיין · ראה עוד »

דוד ומשה

בית הכנסת רבי דוד ומשה בשכונת מוסררה הרב דוד וּמשה מתואר במסורת יהדות מרוקו כצדיק ומחולל נסים.

חָדָשׁ!!: תהילים ודוד ומשה · ראה עוד »

דוד ובת שבע

תבליט שטוח עשוי ברונזה על דלת בכנסיית מדליין בפריז. נתן הנביא נראה משמאל, ומימין נראים דוד ובת שבע עם ילדם. מעשה דוד ובת שבע הוא סיפור תנ"כי, המתואר ב ו.

חָדָשׁ!!: תהילים ודוד ובת שבע · ראה עוד »

דייג

דייג חכה בברזיל דייגים בחוף, איור מאת ולדיסלב ואנקי ילדים המדמה דיג. דייג הוא אדם העוסק בפעילות דיג.

חָדָשׁ!!: תהילים ודייג · ראה עוד »

המנון

הִמְנוֹן (ביוונית: ὕμνος - הימנוס) הוא שיר שבח והודיה.

חָדָשׁ!!: תהילים והמנון · ראה עוד »

המנורה

מנורת המשכן, מתוך כתב יד רוטשילד 1296 מנורת שבעת הקנים שימשה כאחד מכלי הפולחן החשובים ביותר בבית המקדש.

חָדָשׁ!!: תהילים והמנורה · ראה עוד »

המצודות

ה"מצודות" הוא ביאור על כל ספרי הנביאים והכתובים (מלבד המגילות רות, איכה ואסתר).

חָדָשׁ!!: תהילים והמצודות · ראה עוד »

המשכן

איור המשכן, 1919 המשכן (או בשמו הנפוץ הנוסף: "אוהל מועד", או 'מקדש המדבר' (לשון הרמב"ם)), הוא מעין אוהל, שעל פי המסורת, הקימו בני ישראל בציווי האל בעת ששהו במדבר סיני.

חָדָשׁ!!: תהילים והמשכן · ראה עוד »

המדפיסים בני פואה

המדפיסים בני פואה (Foá) הם בני משפחת מדפיסים, אשר הפעילו בתי דפוס בכל רחבי אירופה.

חָדָשׁ!!: תהילים והמדפיסים בני פואה · ראה עוד »

המכון הישראלי לפרסומים תלמודיים

"מרכז שטיינזלץ" בשכונת נחלאות בירושלים, אשר בתוכו נמצא המכון הישראלי לפרסומים תלמודיים (מאי 2007) עד 2020. המכון הישראלי לפרסומים תלמודיים, ירושלים, נקרא גם מרכז שטיינזלץ שהיה בראשותו של הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ), הוא גוף המרכז את מרבית פרסומיו של הרב שטיינזלץ ובראשם תלמוד שטיינזלץ.

חָדָשׁ!!: תהילים והמכון הישראלי לפרסומים תלמודיים · ראה עוד »

המים העליונים

תרשים של מים העליונים מתוך מעשה טוביה יסניץ ה'ת"פ על פי הסיפור המקראי של בריאת העולם, המים העליונים (בלשון המקרא: המים אשר מעל לרקיע) הם מים שנמצאים מעל לרקיע, והובדלו על ידי אלוהים מ"המים התחתונים" ביום השני מששת ימי בראשית.

חָדָשׁ!!: תהילים והמים העליונים · ראה עוד »

האמונה הבוגומילית

מקדש בוגומילי בטראווניק, בוסניה והרצגובינה האמונה הבוגומילית הייתה זרם בנצרות המזרחית ובתקופה מסוימת דת המדינה של בוסניה והרצגובינה.

חָדָשׁ!!: תהילים והאמונה הבוגומילית · ראה עוד »

האח הגדול עונה 1

האח הגדול עונה 1 הייתה העונה הראשונה של תוכנית המציאות הישראלית "האח הגדול".

חָדָשׁ!!: תהילים והאח הגדול עונה 1 · ראה עוד »

האגודה למען ירושלים

סמל האגודה המקורי המשלב את סמלי שלוש הדתות, וכן הפסוק: "סובו ציון והקיפוה" סמל האגודה הנוכחי בצלאל בהנחיית האגודה. (רחוב שטראוס), השלט נמצא על כותל מבנה מעיין שטוב) האגודה למען ירושלים או אגודת פרו-ג'רוזלם (Pro-Jerusalem Society), פעלה בירושלים משנת 1918 ועד תום המנדט הבריטי, במטרה לפתח את העיר תוך שימור חלקיה ההיסטוריים והעתיקים.

חָדָשׁ!!: תהילים והאגודה למען ירושלים · ראה עוד »

האירוסין והנישואין בזמן המשנה והתלמוד

250px שינויים רבים ישנם בין האירוסין והנישואין בזמן המשנה והתלמוד לבין האירוסין והנישואין כיום.

חָדָשׁ!!: תהילים והאירוסין והנישואין בזמן המשנה והתלמוד · ראה עוד »

הנצחה

הנצחה היא פעולה שמטרתה לשמר את זכרם של אירוע, אישיות או קבוצת אנשים.

חָדָשׁ!!: תהילים והנצחה · ראה עוד »

הנרי פרסל

הנרי פרסל (באנגלית: Henry Purcell; 10 בספטמבר 1659 – 21 בנובמבר 1695) היה מלחין מתקופת הרסטורציה האנגלית (המקבילה כרונולוגית לתקופת הבארוק באירופה).

חָדָשׁ!!: תהילים והנרי פרסל · ראה עוד »

הנרי בייקר טריסטראם

תצלום הכניסה לקברי המלכים בשלהי המאה ה-19; אוסף http://www.loc.gov/rr/print/catalog.html ספריית הקונגרס האמריקני הנרי בייקר טריסטראם (באנגלית: Henry Baker Tristram; 11 במאי 1822 - 8 במרץ 1906) היה כומר, חוקר טבע, מלומד, נוסע ואורניתולוג אנגלי.

חָדָשׁ!!: תהילים והנרי בייקר טריסטראם · ראה עוד »

הנה מה טוב

הנה מה טוב הוא מזמור יהודי המושר באופן מסורתי בסעודות שבת.

חָדָשׁ!!: תהילים והנה מה טוב · ראה עוד »

הנוער העובד והלומד

חג המעלות ברקפת 6 באוקטובר 2021 תנועת הנוער העובד והלומד (הידועה גם בראשי התיבות של שמה, הנוע"ל) (בערבית: الشبيبة العاملة والمتعلمة) היא תנועת נוער ארץ ישראלית שמושתתת על ערכי הציונות העובדת.

חָדָשׁ!!: תהילים והנוער העובד והלומד · ראה עוד »

הספרים החיצוניים

הספרים החיצוניים הם ספרים שנכתבו בחלקם הגדול על ידי יהודים, בעיקר בתקופת בית שני, ולא נתקבלו ככתבי יד מקודשים בעת.

חָדָשׁ!!: תהילים והספרים החיצוניים · ראה עוד »

הספרייה הלאומית של צ'כיה

הספרייה הלאומית של צ'כיה (בצ'כית: Národní knihovna České republiky, ראשי תיבות: NL CR) משמשת כספרייה הלאומית, המרכזית והספרייה הגדולה של צ׳כיה.

חָדָשׁ!!: תהילים והספרייה הלאומית של צ'כיה · ראה עוד »

הסר חבר: רשת אפלה

הסר חבר: רשת אפלה (מאנגלית: Unfriended: Dark Web) הוא סרט אימה ומסתורין אמריקאי משנת 2018, המתרחש כולו על צג מחשב.

חָדָשׁ!!: תהילים והסר חבר: רשת אפלה · ראה עוד »

הסטטוס קוו בהר הבית

הסטטוס קוו בהר הבית מבוסס על סדרת הבנות והסדרים הנוגעים להר הבית (בערבית: אל-חרם אל-שריף, "המתחם הקדוש") שהתגבשו לאחר מלחמת ששת הימים בין ממשלת ישראל לבין הווקף.

חָדָשׁ!!: תהילים והסטטוס קוו בהר הבית · ראה עוד »

העזרה

מקום העזרה בבית המקדש (בכחול) הָעֲזָרָה היא השם המקובל לחצר בית המקדש.

חָדָשׁ!!: תהילים והעזרה · ראה עוד »

העברית בתקופת בית שני

העברית בתקופת בית שני היא שלב בלשון העברית הנמצא מבחינה כרונולוגית בתווך בין העברית המקראית לבין לשון חז"ל.

חָדָשׁ!!: תהילים והעברית בתקופת בית שני · ראה עוד »

הפסיון של ישו (סרט)

הפסיון של ישו (אנגלית The Passion of the Christ) הוא סרט קולנוע אמריקאי משנת 2004, המתאר את השעות האחרונות בחייו של ישו.

חָדָשׁ!!: תהילים והפסיון של ישו (סרט) · ראה עוד »

הפכת מספדי

הפכת מספדי הוא פזמון חסידי שבוצע על ידי הזמר החרדי-אמריקאי אברהם פריד, שהלחינו איצי וואלדנר ואברהם פריד, באלבומו רצוננו לראות את מלכנו.

חָדָשׁ!!: תהילים והפכת מספדי · ראה עוד »

הפיגוע במונית בכביש עכו-צפת

הפיגוע במונית בכביש עכו-צפת היה פיגוע ירי ודקירה סמוך לכפר ראמה ב-28 במרץ 1939, במהלך מאורעות תרצ"ו - תרצ"ט (המרד הערבי הגדול).

חָדָשׁ!!: תהילים והפיגוע במונית בכביש עכו-צפת · ראה עוד »

הקנטוריות בקתדרלה של פירנצה

הקנטוריות בקתדרלה של פירנצה הן שתי מרפסות מפוסלות משיש, שנוצרו עבור הקתדרלת סנטה מריה דל פיורה בפירנצה.

חָדָשׁ!!: תהילים והקנטוריות בקתדרלה של פירנצה · ראה עוד »

הקתיסמה

שרידי כנסיית הקתיסמה תוכנית הקתיסמה (הצבעים והדגמים להמחשה בלבד) מבט על - הקתיסמה הקתיסמה וגבעת המטוס מיקום בחזית נראים שרידי הקתיסמה, וברקע נראית הגבעה של תל רמת רחל, בו שכנה בֵּית הַכָּרֶם המקראית (באזור המיוער בפסגת הגבעה שברקע התמונה). שרידי הקתיסמה סמוך לדרך חברון שרידי הקתיסמה מפסיפסי הכנסייה שכוסו פסיפס הדקלים הקתיסמה (ביוונית: Κάθισμα, "הכסא" או "המושב") הייתה כנסייה ביזנטית חשובה, שציינה את המקום בו, על פי האמונה הנוצרית, נחה מריה, אם ישו על כיסא במהלך מסעה מנצרת לבית לחם.

חָדָשׁ!!: תהילים והקתיסמה · ראה עוד »

הקהילה היהודית באנטופול

הקהילה היהודית באנטופול, עיירה במחוז בריסק בדרום-מערב רוסיה הלבנה, כיום בלארוס, התקיימה כנראה במשך כ-340 שנים, ולפחות כ-300 שנים.

חָדָשׁ!!: תהילים והקהילה היהודית באנטופול · ראה עוד »

הקהילה היהודית ברקסינגן

בית הכנסת לשעבר, המשמש את הכנסייה האוונגלית הקהילה היהודית בעיר רקסינגן (גרמנית: Rexingen) שבווירטמברג, גרמניה התקיימה מאז המאה ה-16, עד לשנת 1942.

חָדָשׁ!!: תהילים והקהילה היהודית ברקסינגן · ראה עוד »

הקואופרציה במרחביה

חצר הקואופרציה במרחביה מראה בחצר הקואופרציה במרחביה הייתה חווה קואפרטיבית יהודית-ציוניות שהוקמה בעמק יזרעאל בשנת 1911 (כ"ד בטבת ה'תרע"א), על פי רעיונותיו של פרופסור פרנץ אופנהיימר.

חָדָשׁ!!: תהילים והקואופרציה במרחביה · ראה עוד »

הר ציון

הר ציון מתנשא בדרום-מערב העיר העתיקה של ירושלים מחוץ לחומותיה, ועם זאת הוא חלק בלתי נפרד מן העיר.

חָדָשׁ!!: תהילים והר ציון · ראה עוד »

הר שנאן

הר שנאן או שייח' עבאד הוא שמו של ההר הגבוה בהרי נפתלי שבגליל העליון.

חָדָשׁ!!: תהילים והר שנאן · ראה עוד »

הר חרמון

הנוף מהר החרמון עץ קפוא במעלה אתר החרמון הַר חֶרְמוֹן (בערבית: جبل الشيخ) הוא ההר הגבוה ביותר בישראל ובסוריה.

חָדָשׁ!!: תהילים והר חרמון · ראה עוד »

הר געש

סנט הלנס, 1980 ההתפרצותלוע סנט הלנס, צולם בחודש מאי 1982 הר געש הוא מבנה גאולוגי הנוצר כאשר הלוחות הטקטוניים מתרחקים, מאגמה פורצת דרך סדקים בקרום כדור הארץ ונפלטת אל פני השטח בתהליך הנקרא "התפרצות געשית".

חָדָשׁ!!: תהילים והר געש · ראה עוד »

הרמן גץ

הרמן גוסטב גץ (בגרמנית: Hermann Gustav Goetz, 7 בדצמבר 1840, קניגסברג – 3 בדצמבר 1876, הוטינגן, סמוך לציריך) היה מלחין גרמני.

חָדָשׁ!!: תהילים והרמן גץ · ראה עוד »

הרמן גונקל

הרמן גונקל (בגרמנית: Hermann Gunkel; 23 במאי 1862 – 11 במרץ 1932) היה תאולוג גרמני-פרוטסטנטי.

חָדָשׁ!!: תהילים והרמן גונקל · ראה עוד »

הרמז

הֶרְמֵז (כתוב גם ארמז ובלעז אָלוּזְיָה, allusion) הוא רמיזה באמצעות מילה או ביטוי המופיעים בתוך יצירה כלשהי אל מקורות אחרים בספרות, בקולנוע, מוזיקה, או אל אירועים היסטוריים.

חָדָשׁ!!: תהילים והרמז · ראה עוד »

הרצועה

הרצועה הייתה תוכנית הומור סאטירית בערוץ ביפ.

חָדָשׁ!!: תהילים והרצועה · ראה עוד »

השם המפורש

שלט המציג צורות שונות של השם המפורש, מבית כנסת בוורשה. השם המפורש או השם המיוחד, ביהדות, הוא שמו היחיד של אלוהים שמתייחס אליו עצמו, בשונה מכינויים אחרים, שמתארים הנהגות מסוימות שלו, ולכן יש לנהוג בו כבוד מיוחד.

חָדָשׁ!!: תהילים והשם המפורש · ראה עוד »

התקווה

"הַתִּקְוָה" הוא ההמנון הלאומי של מדינת ישראל, ועד הקמתה הייתה המנונה של התנועה הציונית.

חָדָשׁ!!: תהילים והתקווה · ראה עוד »

התרמה

לפרקונים" מתרימים את הקהל במהלך תהלוכה לאיסוף כספים לטובת מיזמי מאבק בעוני בסיאטל התרמה היא פעולה לשם איסוף תרומות, כלומר בקשת כסף, מזון או ציוד מאדם או מארגון.

חָדָשׁ!!: תהילים והתרמה · ראה עוד »

הללויה

הַלְלוּיָהּ היא מילה שמשמעותה "הללו את האל", אשר לה תפקיד מרכזי בתפילות רבות, בשירה ובתרבות הפופולרית.

חָדָשׁ!!: תהילים והללויה · ראה עוד »

הלוויה

הלוויה בכפר בהונדורס פרנץ הניגסן, '''הלוויה'''. שמן על קנבס. 1883 הלוויה הלוויה או לוויה היא טקס שנערך בעקבות מותו של אדם, ובו מלווים את הנפטר לקבורתו.

חָדָשׁ!!: תהילים והלוויה · ראה עוד »

הלוויית 323 חללי מלחמת העצמאות בירושלים

רחוב המלך ג'ורג' בירושלים הלוויית 323 חללי מלחמת העצמאות נערכה בירושלים ב-17 בנובמבר 1949.

חָדָשׁ!!: תהילים והלוויית 323 חללי מלחמת העצמאות בירושלים · ראה עוד »

הלוויית הרב עובדיה יוסף

חלק מהקהל בהלווייה מודעות אבל בירושלים על פטירת הרב יוסף הלוויית הרב עובדיה יוסף התקיימה בירושלים ביום שני ג' בחשוון תשע"ד (7 באוקטובר 2013).

חָדָשׁ!!: תהילים והלוויית הרב עובדיה יוסף · ראה עוד »

הלוויית הרב חיים קניבסקי

חלק מהקהל בהלוויה הלוויית הרב חיים קניבסקי, ממנהיגי הזרם הליטאי והציבור החרדי, התקיימה בבני ברק ביום ראשון, י"ז באדר ב' תשפ"ב, 20 במרץ 2022, יומיים לאחר פטירתו.

חָדָשׁ!!: תהילים והלוויית הרב חיים קניבסקי · ראה עוד »

החמצן

החמצן הוא אלבום הסולו השלישי של הזמר איציק שמלי.

חָדָשׁ!!: תהילים והחמצן · ראה עוד »

החורש (בצלאל)

"החורש" או "החורש בשדה" הוא מוטיב עיטורי שכיח ביצירות בצלאל, בית מדרש לאמנות ולמלאכות-אמנות מן השנים 1911–1929.

חָדָשׁ!!: תהילים והחורש (בצלאל) · ראה עוד »

החי בארץ ישראל

חיות שונות בארץ ישראל חיות שונות בארץ פזיות בשמורת חוף האלמוגים באילת שקנאים בשמורת החולה יעלים נוביים במכתש רמון זעמן שחור טורף קמטן חורש, צולם בעמק האלה צבים רכים בנחל אלכסנדר עטלף פירות מצוי - העטלף הנפוץ בישראל אמוניטים בקיר האמוניטים במכתש רמון עולם החי בארץ ישראל כולל את כל בעלי החיים החיים בשטחה של ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: תהילים והחי בארץ ישראל · ראה עוד »

החיים מתחילים לנגן

החיים מתחילים לנגן הוא אלבום האולפן השביעי של הזמר-יוצר אביתר בנאי.

חָדָשׁ!!: תהילים והחיים מתחילים לנגן · ראה עוד »

הבריאה (אורטוריה)

הבריאה (בגרמנית: Die Schöpfung) היא אורטוריה, שכתב יוזף היידן בין השנים 1797 ל-1798 (הובוקן 21/2).

חָדָשׁ!!: תהילים והבריאה (אורטוריה) · ראה עוד »

הברית הישנה

הברית הישנה הוא החלק הראשון של כתבי הקודש הנוצריים.

חָדָשׁ!!: תהילים והברית הישנה · ראה עוד »

הבשורה באסלאם

אינג'יל (בערבית: إنجيل) זה השם הערבי שניתן לבשורה של ישו.

חָדָשׁ!!: תהילים והבשורה באסלאם · ראה עוד »

הבה נגילה

הבה נגילה הוא פזמון עברי, מן המפורסמים ביותר בעולם, שזכה למעמד של שיר עם.

חָדָשׁ!!: תהילים והבה נגילה · ראה עוד »

הבי מטאל

הבי מטאל (באנגלית: heavy metal; תרגום חופשי: מתכת כבדה) הוא ז'אנר של מוזיקת רוק, שהתפתח בשלהי שנות השישים באנגליה ובארצות הברית מתוך סגנונות ההארד רוק, בלוז רוק, אסיד רוק ורוק פסיכדלי.

חָדָשׁ!!: תהילים והבי מטאל · ראה עוד »

הדלקת נרות חנוכה

ילד מדליק נרות בנשף חנוכה מטעם משרד החוץ, 1949 חנוכיה מונחת מול החלון בקבר רחל. נרות חנוכה דולקים בחושך תצ"ח (1738), מאוספי הספרייה הלאומית חנוכייה דולקת לצד החלון למען פרסום הנס הדלקת נרות חנוכה היא מצווה מדרבנן להדליק נר בכל לילה משמונת ימי החנוכה כדי לפרסם את ניצחון המכבים ונס פך השמן.

חָדָשׁ!!: תהילים והדלקת נרות חנוכה · ראה עוד »

הוצאת זרע לבטלה

הוצאת שכבת זרע לבטלה (בראשי תיבות: הוז"ל או שז"ל; נקרא גם כן החטא הידוע) הוא מונח הלכתי המתייחס לשפיכת נוזל זרע שלא במסגרת יחסי מין עם אישה, על ידי אוננות, קרי לילה או משגל נסוג.

חָדָשׁ!!: תהילים והוצאת זרע לבטלה · ראה עוד »

הורדוס אנטיפס

מטבע של הורדוס אנטיפס הורדוס אנטיפס (ביוונית: Ηρώδης Αντίπας) היה נסיך יהודי מבית הורדוס, בנו של הורדוס מלך יהודה.

חָדָשׁ!!: תהילים והורדוס אנטיפס · ראה עוד »

הכנסייה האורתודוקסית האתיופית

כנסיית ביתא גיורגיס בלליבלה כנסיית מרים מציון שבאקסום, בה על פי האמונה שוכן ארון הברית קידאנה מהרת - הכנסייה ברחוב אתיופיה בירושלים מושב הכנסייה האתיופית באדיס אבבה איש דת בכנסייה בירושלים פסוק מתהילים בשפת הגעז הכנסייה האורתודוקסית האתיופית המייחדת (בגעז: የኢትዮጵያ:ኦርቶዶክስ:ተዋሕዶ:ቤተ:ክርስቲያን, בתעתיק מדויק: יֶאִיתְיוֹפְּיַה אוֹרְתוֹדוֹכְּס תֶוַחְדוֹ בֵּתֶה כְּרְסְתִייַן) היא הכנסייה הנוצרית הגדולה בנצרות האוריינטלית.

חָדָשׁ!!: תהילים והכנסייה האורתודוקסית האתיופית · ראה עוד »

הכנסייה האורתודוקסית הפולנית

הכנסייה האורתודוקסית הפולנית (בפולנית: Polski Autokefaliczny Kościół Prawosławny; ברוסית: Польская православная церковь) היא אחת מהכנסיות האורתודוקסיות המזרחיות.

חָדָשׁ!!: תהילים והכנסייה האורתודוקסית הפולנית · ראה עוד »

הכל זהב

הכל זהב הוא שיר של המשורר והפזמונאי חיים חפר שהלחין סשה ארגוב וביצעה להקת הזמר התרנגולים.

חָדָשׁ!!: תהילים והכל זהב · ראה עוד »

היעדרותו של אלוהים ממגילת אסתר

בניגוד למרבית ספרי התנ"ך, שבהם לאלוהים נוכחות בולטת, במגילת אסתר אלוהים נעדר מהסיפור, לפחות ברובד הגלוי.

חָדָשׁ!!: תהילים והיעדרותו של אלוהים ממגילת אסתר · ראה עוד »

הירונימוס

אוסביוס סופרוניוס הירונימוס (בלטינית: Eusebius Sophronius Hieronymus; ביוונית: Εὐσέβιος Σωφρόνιος Ἱερώνυμος) היה אב כנסייה, שנמנה בין עמודי התווך של הכנסייה הלטינית.

חָדָשׁ!!: תהילים והירונימוס · ראה עוד »

הילדגרד מבינגן

הילדגרד מבינגן (בגרמנית: Hildegard von Bingen; 1098 – 17 בספטמבר 1179) היא אחת הדמויות היצירתיות ורבות הפנים של ימי הביניים.

חָדָשׁ!!: תהילים והילדגרד מבינגן · ראה עוד »

היימנות

קסים נושאים תפילה לזכר היהודים שנפלו בסודאן בדרכם ארצה. הַיימָנוֹת (בגעז: ሃይማኖት) היא הכינוי הנפוץ לתיאור כלל חוקי ומנהגי הדת והאמונה, הלכה ומחשבה, שהיו נהוגים בעדת ביתא ישראל.

חָדָשׁ!!: תהילים והיימנות · ראה עוד »

היינריך שיץ

היינריך שיץ (בגרמנית: Heinrich Schütz; 8 באוקטובר 1585 – 6 בנובמבר 1672) היה מלחין ונגן עוגב גרמני.

חָדָשׁ!!: תהילים והיינריך שיץ · ראה עוד »

היינט

יוסף גרביצקי (לימים רגב), ב. יאושזון, משה חייקין, מוטל בוקשטיין. הַיְינְט (בכתיב יידי: הײַנט; יידיש: "היום") היה עיתון יומי ביידיש שיצא לאור בוורשה בין השנים 1906–1939.

חָדָשׁ!!: תהילים והיינט · ראה עוד »

וסילי ורשצ'אגין

"תנו להם להיכנס!", 1871. "מתפוצצים על ידי תותחים, בהודו הבריטית", 1884. וסילי וסילייביץ' ורשצ'אגין (ברוסית: Васи́лий Васи́льевич Вереща́гин; 26 באוקטובר 1842 – 13 באפריל 1904) היה צייר רוסי, הידוע בציורי הקרבות הריאליסטיים שלו.

חָדָשׁ!!: תהילים ווסילי ורשצ'אגין · ראה עוד »

ועדת הבחירות המרכזית לכנסת

בחוק הבחירות לכנסת נוסח משולב, תשכ"ט-1969, נקבע כי על ניהול הבחירות לכנסת ולרשויות המקומיות מופקדים ארבעה גורמים: ועדת הקלפי, ועדת הבחירות האזורית, ועדת הבחירות המרכזית ויושב ראש ועדת הבחירות המרכזית; על הבחירות לרשויות המקומיות מופקד המפקח הארצי על הבחירות במשרד הפנים ומנהל הבחירות שממונה בכל רשות מקומית ומועצה אזורית.

חָדָשׁ!!: תהילים וועדת הבחירות המרכזית לכנסת · ראה עוד »

וחטנג השישי

וחטנג השישי (בגאורגית: ვახტანგ VI, בפרסית: חוסיין קולי חאן; 15 בספטמבר 1675 – 26 במרץ 1737) הידוע גם כוחטנג המלומד או וחטנג המחוקק משושלת בגרטיוני היה הוואלי של הממלכה המזרח גאורגית, ממלכת כארתלי, וסאל להלכה של השאה הפרסי בין השנים 1716-1724.

חָדָשׁ!!: תהילים ווחטנג השישי · ראה עוד »

וולטורנו

אוניית הקיטור "וולטורנו", 1907. וולטורנו (אנגלית: SS Volturno) הייתה אוניית נוסעים ומשא בבעלות חברת הספנות "אורניום" (Uranium), שנשרפה וטבעה באוקיינוס האטלנטי באוקטובר 1913.

חָדָשׁ!!: תהילים ווולטורנו · ראה עוד »

וינצנץ לכנר

וינצנץ לָכנר (בגרמנית: Vinzenz Lachner; 18 ביולי 1811 – 22 בינואר 1893) היה מלחין ומנצח גרמני.

חָדָשׁ!!: תהילים ווינצנץ לכנר · ראה עוד »

ויקטור בראון

אסי דיין כבטהובן בסרטו של בראון "פיניטה לה קומדיה", 2011 הארי גייטנר בסרטו של בראון "הירושה הגדולה", 2004 סינדרום ירושלים", 2005 ויקטור בראון (נולד ב-27 בנובמבר 1957) הוא במאי, מפיק ותסריטאי קולנוע ישראלי.

חָדָשׁ!!: תהילים וויקטור בראון · ראה עוד »

ויליאם בלייק

תאריך.

חָדָשׁ!!: תהילים וויליאם בלייק · ראה עוד »

וידאל הצרפתי (הצוף דבש)

רבי וידאל הצרפתי השני (ה'ש' 1540 - ה'ש"פ -1619), היה מורה צדק, ואב בית דין בקהילת המגורשים בעיר פאס, ראש ישיבה בעיר, מחבר ספרים רבים.

חָדָשׁ!!: תהילים ווידאל הצרפתי (הצוף דבש) · ראה עוד »

ויה דולורוזה

שלט רחוב במסלול ויה דולורוזה תהלוכת צליינים המדמה את מסע הייסורים של ישו בוויה דולורוזה, 2007 תהלוכת צליינים המדמה את מסע הייסורים של ישו בוויה דולורוזה, 1950 וִיה דולורוזה (מלטינית: Via Dolorosa; לעיתים נכתב כויאה דולורוזה; בערבית: طريق الآلام; תעתיק: טריק אלאאלאם; מילולית: דרך הייסורים) היא דרך בעיר העתיקה בירושלים שבה, על פי האמונה הנוצרית, צעד ישו מהמקום שבו נגזר דינו לצליבה ועד גבעת הגולגולתא שבה בוצע גזר הדין.

חָדָשׁ!!: תהילים וויה דולורוזה · ראה עוד »

כנסיות מהתקופה הביזנטית באשקלון

כנסייה ביזנטית באשקלון הכנסיות מהתקופה הביזנטית ברחוב צבי סגל וברחוב יקותיאל אדם באשקלון הן שרידים מן המאות הרביעית והחמישית לספירה.

חָדָשׁ!!: תהילים וכנסיות מהתקופה הביזנטית באשקלון · ראה עוד »

כנסיית הקבר

פנים כנסיית הקבר, אפריל 2009 כנסיית הקבר (נקראת גם כנסיית הקבר הקדוש - בלטינית: Sanctum Sepulchrum; או כנסיית התחייה - ביוונית: Ναός της Αναστάσεως, בערבית: كنيسة القيامة) היא כנסייה גדולה, הניצבת במקום אותו רואות מרבית המסורות הנוצריות כמקום צליבתו, קבורתו ותחייתו של ישו.

חָדָשׁ!!: תהילים וכנסיית הקבר · ראה עוד »

כנסיית השלום בסנסוסי

פסל ישו בכנסייה כנסיית השלום (גרמנית: Friedenskirche) הפרוטסטנטית שוכנת בגני מארלי שבפארק סנסוסי בפוטסדאם, גרמניה.

חָדָשׁ!!: תהילים וכנסיית השלום בסנסוסי · ראה עוד »

כנסיית הזיכרון על שם הקייזר וילהלם

הכנסייה בשנת 1900 לערך כנסיית הזיכרון על שם הקייזר וילהלם (בגרמנית: Kaiser-Wilhelm-Gedächtniskirche - "קייזר וילהלם גדכטניסקירכה") היא כנסייה פרוטסטנטית הנמצאת בכיכר ברייטשייד בין הרחובות קורפירסטנדאם, טאואנצין ורחוב בודפשט ברובע שרלוטנבורג בברלין.

חָדָשׁ!!: תהילים וכנסיית הזיכרון על שם הקייזר וילהלם · ראה עוד »

כנסיית וירי-גלילאי

פעמון הכנסייה של כנסיית וירי-גלילאי אומנות בכנסיית וירי-גלילאי כנסיית וִירִי גַלִילֵאי (בלטינית: Viri galilaei, "אנשי הגליל") היא כנסייה קטנה ומעון הקיץ של הפטריארך היווני-אורתודוקסי.

חָדָשׁ!!: תהילים וכנסיית וירי-גלילאי · ראה עוד »

כס

כס המלכות של קרלוס השלישי, מלך ספרד סנאט הקנדי שבאוטווה. בטקס פתיחת מושב הסנאט יושבים על הכסים הללו המושל הכללי של קנדה ורעייתו או המושלת הכללית ובעלה. הכיסא שבחזית מיועד ליושב ראש הסנאט. כס הוא מושבו הרשמי של מונרך בטקסים ובאירועים ממלכתיים.

חָדָשׁ!!: תהילים וכס · ראה עוד »

כרוב (מיתולוגיה)

כרוב הוא יצור מיתי המופיע במיתולוגיות שמיות, בעל פני אדם, גוף בעל חיים (אולי שוורים) וכנפיים.

חָדָשׁ!!: תהילים וכרוב (מיתולוגיה) · ראה עוד »

כתר ארם צובא

כתר ארם צובא, ספר ישעיהו. ניתן להבחין בסימני נזק כתוצאה מעובש דף מכתר ארם צובה, פרשת וזאת הברכה. באדיבות מכון בן צבי. כֶּתֶר אֲרַם צוֹבָא הוא כתב יד חשוב של התנ"ך שנכתב בטבריה, על פי כל כללי המסורה הטברנית, בתחלת המאה העשירית.

חָדָשׁ!!: תהילים וכתר ארם צובא · ראה עוד »

כתב געז

כתב גְעֵז (מכונה גם: "כתב אתיופי", "כתב חבשי"; בגעז: ግዕዝ) הוא כתב אבוגידה המשמש כיום לכתיבת שפות אתיו-שמיות ולחלק מהשפות האומוטיות באתיופיה.

חָדָשׁ!!: תהילים וכתב געז · ראה עוד »

כתובים

בחלק כתובים של התנ"ך מונים על פי המסורה אחד-עשר ספרים, והם: תהילים, משלי, איוב, שיר השירים, רות, איכה, קהלת, אסתר, דניאל, עזרא ונחמיה, ודברי הימים.

חָדָשׁ!!: תהילים וכתובים · ראה עוד »

כל משבריך וגליך

כל משבריךָ וגליךָ הוא קובץ שירים של המשוררת הישראלית דליה רביקוביץ, שנקבצו מאסופות שיריה.

חָדָשׁ!!: תהילים וכל משבריך וגליך · ראה עוד »

כל כבודה בת מלך פנימה

כָּל כְּבוּדָּה בַת מֶלֶךְ פְּנִימָה הוא כינוי לעיקרון אשר מוזכר בתלמוד ומתבסס על ציטוט מתוך מזמור מ"ה בספר תהילים.

חָדָשׁ!!: תהילים וכל כבודה בת מלך פנימה · ראה עוד »

כלב אפנדופולו

כָּלֵב בן אליהו אפנדופולו (בטורקית: Caleb Afendopolo; ב' בטבת ה'רכ"ה, 1 בדצמבר 1464 – י"ט באדר ה'רפ"ג, 6 במרץ 1523) היה משורר וחכם קראי.

חָדָשׁ!!: תהילים וכלב אפנדופולו · ראה עוד »

כלי נגינה במקרא

מצרי קדום איור מראשית המאה ה-20 של מנגנים בשלל כלי נגינה בסגנון ציור מצרי קדום, מתוך הערך: Music באנציקלופדיה לתנ"ך - '''Encyclopaedia Biblica''', 1903 נגני נבל מצרים, ציור מקבר רעמסס השלישי בתנ"ך מוזכרים כלי נגינה אחדים.

חָדָשׁ!!: תהילים וכלי נגינה במקרא · ראה עוד »

כוס (עוף)

כוס החורבות. כוס המחילות הנפוץ באמריקה הצפונית והדרומית. כּוֹס (שם מדעי: Athene) הוא סוג של עוף לילה דורס ממשפחת הינשופיים, בתת-המשפחת Surniinae.

חָדָשׁ!!: תהילים וכוס (עוף) · ראה עוד »

כוונה (יהדות)

כוונה היא מחשבה פנימית של האדם, המניעה אותו לבצע פעולות או מעשים מסוימים.

חָדָשׁ!!: תהילים וכוונה (יהדות) · ראה עוד »

כיפת ברזל (סדרת טלוויזיה)

כיפת ברזל היא סדרת טלוויזיה ישראלית מסוגת דרמה המתארת מחלקה של טירונים חרדים בצה"ל, ועוסקת במורכבות שבשירות הצבאי של חיילים חרדים במסלולים כמו נצח יהודה (הנח"ל החרדי).

חָדָשׁ!!: תהילים וכיפת ברזל (סדרת טלוויזיה) · ראה עוד »

ימות המשיח

ביהדות, ימות המשיח הוא שם כללי לתקופת בואו של מושיע באחרית הימים, שהוא לפי האמונה מלך מבית דוד (מזרע דוד המלך), אשר יגאל את עם ישראל וימלוך עליהם בדרך התורה.

חָדָשׁ!!: תהילים וימות המשיח · ראה עוד »

ימי אהבה לשירה

ימי אהבה לשירה, הוא פסטיבל לשירה, ספרות ומוזיקה שעורך כתב העת משיב הרוח בירושלים.

חָדָשׁ!!: תהילים וימי אהבה לשירה · ראה עוד »

ימי החנוכה

מחבר השיר המקורי ביידיש, מרדכי ריווסמן מחבר הגרסה העברית, אברהם אברונין ימי החנוכה הוא גירסה עברית לשיר היידי חנוכּה, אוי חנוכּה (חנוכה, הו חנוכה) מאת הסופר, המתרגם והמורה המשכיל היהודי-רוסי מרדכי (מארק) ריוֶוסמן (ריוועסמאַן).

חָדָשׁ!!: תהילים וימי החנוכה · ראה עוד »

ימין אלוהים

''אלוהים מזמין את ישו לשבת לימינו על כס המלכות'' (1645) מאת פיטר דה גרבר הביטוי "ימין אלוהים" (בלטינית: "Dextera Domini") או "יד ימינו של אלוהים" מתייחסות כנראה להתבטאויות בתנ"ך ובברית החדשה שמשמשות כמטאפורה לעוצמתו וליכולותיו הבלתי מוגבלות של האל, כמו גם כמוטיב באמנות.

חָדָשׁ!!: תהילים וימין אלוהים · ראה עוד »

יאן פוקלמן

יוהנס פטרוס (יאן) פוקלמן (נולד בבטאוויה (הודו המזרחית ההולנדית), ב-23 במרץ 1940) הוא חוקר מקרא הולנדי.

חָדָשׁ!!: תהילים ויאן פוקלמן · ראה עוד »

יאן קוכנובסקי

קוכנובסקי עם הבת המתה אורסולה, מאת יאן מטייקו יַאן קוֹכַנוֹבְסְקִי (בפולנית: Jan Kochanowski; 1530 – 22 באוגוסט 1584) היה משורר פולני מתקופת הרנסאנס הפולני שקבע דפוסים פיוטיים שיהפכו לחלק בלתי נפרד מהשפה הספרותית הפולנית.

חָדָשׁ!!: תהילים ויאן קוכנובסקי · ראה עוד »

יאן דיסמאס זלנקה

יאן דיסמאס זלנקה (בצ'כית: Jan Dismas Zelenka, הידוע גם בשם יוהאן דיסמאס זלנקה, 16 באוקטובר 1679 - 23 בדצמבר 1745) היה מלחין צ'כי מתקופת הבארוק.

חָדָשׁ!!: תהילים ויאן דיסמאס זלנקה · ראה עוד »

יאיר הופמן (חוקר המקרא)

יאיר הופמן (29 באפריל 1937 – 22 בנובמבר 2019) היה פרופסור בחוג למקרא, באוניברסיטת תל אביב.

חָדָשׁ!!: תהילים ויאיר הופמן (חוקר המקרא) · ראה עוד »

ינון (מושב)

יִנּוֹן הוא מושב באזור הדרום ליד העיר קריית מלאכי השייך למועצה אזורית באר טוביה.

חָדָשׁ!!: תהילים וינון (מושב) · ראה עוד »

ינון (שם פרטי)

יִנּוֹן הוא שם פרטי יהודי.

חָדָשׁ!!: תהילים וינון (שם פרטי) · ראה עוד »

יעקב מאיר שכטר

הרב שכטר משמש כמוהל בברית בירושלים יחד עם נכדו הרב נתן שכטר הרב יעקב מאיר שכטר (נולד בז' בחשוון תרצ"א, 29 באוקטובר 1930), הוא נשיא קהילת "קרן אור" של חסידי ברסלב.

חָדָשׁ!!: תהילים ויעקב מאיר שכטר · ראה עוד »

יעקב אנטולי

רבי יעקב ב"ר אבא מרי ב"ר שמשון אנטוּלִי (1194, פרובאנס, דרום צרפת - 1256), היה מחכמי פרובנס, רב, תלמיד חכם, פילוסוף, דרשן, רופא, ומתרגם.

חָדָשׁ!!: תהילים ויעקב אנטולי · ראה עוד »

יעקב אטלינגר

הרב יעקב יוקב אֶטלינגר (בכתיב מיושן: עטטלינגער; בגרמנית: Jakob Ettlinger; כ"ט באדר ה'תקנ"ח, 17 במרץ 1798 – כ"ה בכסלו ה'תרל"ב, 7 בדצמבר 1871) היה רב, פוסק הלכה וסופר.

חָדָשׁ!!: תהילים ויעקב אטלינגר · ראה עוד »

יעקב סיניגאליאה

רבי יעקב שמשון שבתי סינגאליאה (לפעמים: סיניגאליא, נפטר 1840) היה רב ופרשן בסניגליה ובאנקונה שבאיטליה, ומגדולי רבני נפת אנקרה.

חָדָשׁ!!: תהילים ויעקב סיניגאליאה · ראה עוד »

יעקב לנדא (האגור)

רבי יעקב ברוך אשכנזי לנדא (נהגה לנדוֹ; נפטר ב-1493) היה מחכמי אשכנז ואיטליה במחצית השנייה של המאה ה-15 (סוף תקופת הראשונים), מחבר "ספר האגור".

חָדָשׁ!!: תהילים ויעקב לנדא (האגור) · ראה עוד »

יעקב חנוך סנקביץ'

הרב שמואל יצחק הילמן נואם, באירוע בין השנים 1944–1953. מימינו הרב יחזקאל אברמסקי והרב איסר זלמן מלצר, משמאלו הרב סנקביץ' הלווית יעקב חנוך סנקביץ', ירושלים 1956 הרב יעקב חנוך סֶנקֶביץ (ה'תרנ"ד – א' בתשרי ה'תשי"ז, 1956) היה ראש ישיבת שפת אמת, חבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל, נשיא כולל פולין – קופת רבי מאיר בעל הנס במשך 25 שנה, וחבר ועד הישיבות בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: תהילים ויעקב חנוך סנקביץ' · ראה עוד »

יעקב בר יוסף הרופא

הרב יעקב בן רבי יוסף הרופא (נפטר בבגדאד בו' בתשרי תרי"ב, 1851) היה דיין ופוסק מפורסם בבגדאד, חיבר חיבורים תורניים רבים.

חָדָשׁ!!: תהילים ויעקב בר יוסף הרופא · ראה עוד »

יעקב דוד וינטרוב

הרב יעקב דוד וינטרוב (ביידיש נכתב גם ויינטראוב), (כ' בניסן תר"י, 2 באפריל 1850 - כ' בניסן תרפ"ד, 24 באפריל 1924) היה רב קהילת "חברת ביקור חולים" בראדומסק ומחבר ספרים תורניים.

חָדָשׁ!!: תהילים ויעקב דוד וינטרוב · ראה עוד »

יעקב יחזקיה גרינוולד (ויגד יעקב)

רבי יעקב יחזקיה גרינוולד בחברת תלמידיו, פאפא, הונגריה הרב יעקב יחזקיה גרינוולד (ה"ויגד יעקב", תרמ"ב, 1882 - ב' באדר תש"א, 1941) היה רבה של קהילת עץ חיים בפאפא שבהונגריה וראש הישיבה בה.

חָדָשׁ!!: תהילים ויעקב יחזקיה גרינוולד (ויגד יעקב) · ראה עוד »

יצחק מג'לד

הרב יצחק אברהם שלמה מְגַ'לֵד (ה'תקצ"ה, 1835 – א' באלול ה'תר"ף, 15 באוגוסט 1920) היה דיין, שוחט וממלא מקום החכם באשי של בגדאד.

חָדָשׁ!!: תהילים ויצחק מג'לד · ראה עוד »

יצחק אלפייה

הרב יצחק אלפייה (1878–1955) היה רב ודיין, מגדולי מקובלי ירושלים, יליד חלב שבסוריה.

חָדָשׁ!!: תהילים ויצחק אלפייה · ראה עוד »

יצחק אדל

יצחק אדל מימין עם פאול בן-חיים (במרכז) והפסנתרן פרנק פלג יצחק אֶדֶל (Edel; 1 בינואר 1896 – 12 בדצמבר 1973) היה מלחין, מורה ומחנך ישראלי.

חָדָשׁ!!: תהילים ויצחק אדל · ראה עוד »

יצחק אוחנה

הרב יצחק אוחנה (ה'תרס"ח 1908 – ט"ז בשבט ה'תשנ"ב, 21 בינואר 1992) היה רב ישראלי, שכיהן כרבה של קריית שמונה (1954–1978).

חָדָשׁ!!: תהילים ויצחק אוחנה · ראה עוד »

יצחק אייזיק לנגנר

רבי יצחק אייזיק לנגנר (י"א בשבט ה'תרל"ו, 1876 – כ"ב בתמוז ה'תש"ז, 1947) היה מקובל והאדמו"ר החמישי של חסידות סטרטין.

חָדָשׁ!!: תהילים ויצחק אייזיק לנגנר · ראה עוד »

יצחק סטנוב

ספר "משלי אסף" מאת יצחק סטנוב, ברלין תקמ"ט 1789 יצחק (איציק) הלוי סָטָנוֹב (סאטנוב, סטאנוב, סאטאנוב; ד' באלול תצ"ב, 5 בספטמבר 1732 - כ"ג בטבת תקס"ה, 25 בדצמבר 1804) היה סופר עברי, מן הפעילים בדור המאספים של תנועת ההשכלה בברלין.

חָדָשׁ!!: תהילים ויצחק סטנוב · ראה עוד »

יצחק קנטריני

יִצְחָק חַיִּים קַנְטַרִינִי או יצחק חיים כהן מהחזנים (כונה יחכ"ם, ובאיטלקית: Isaac Chaim Cantarini, וגם Isaacus Viva) (2 בפברואר 1644 – 8 ביוני 1723), היה משורר, סופר, רופא, רב ודרשן יהודי איטלקי.

חָדָשׁ!!: תהילים ויצחק קנטריני · ראה עוד »

יצחק קוב'ו

הרב יצחק ב"ר חזקיהו יוסף קוב'ו (ירושלים, ה'תק"ל (1770) – אלכסנדריה, כ"ד באב ה'תרי"ד, 1854) היה שד"ר והראשון לציון, מגדולי חכמי ירושלים במחצית הראשונה של המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: תהילים ויצחק קוב'ו · ראה עוד »

יצחק חיות (זרע יצחק)

רבי יצחק חיות (1640 – כ"ז באלול ה'תפ"ו, 23 בספטמבר 1726) היה רב, אב בית דין וראש ישיבה של קהילת סקוליה בגליציה המזרחית, ומחבר ספר זרע יצחק על המשניות.

חָדָשׁ!!: תהילים ויצחק חיות (זרע יצחק) · ראה עוד »

יצחק גרשטנקורן

יצחק גרשטנקורן נואם בחגיגת הנחת אבן הפינה למרכז התעשייה ע"ש אריה שנקר, קריית אריה, יוני 1947 יצחק גרשטנקורן (כ"ט בטבת תרנ"א, 9 בינואר 1891 - כ"ה בתשרי תשכ"ב, 4 באוקטובר 1961) היה חלוץ, מייסד בני ברק וראש העירייה הראשון שלה.

חָדָשׁ!!: תהילים ויצחק גרשטנקורן · ראה עוד »

יציאת מצרים (פירושונים)

יְצִיאַת מִצְרַיִם היא סיפור מקראי מכונן בתולדות העם היהודי.

חָדָשׁ!!: תהילים ויציאת מצרים (פירושונים) · ראה עוד »

יציאת מצרים במחקר

סיפור יציאת מצרים, שהוא מאבני היסוד באמונה היהודית, כולל תיאור של אירועים על-טבעיים בקנה מידה עצום: מכות מצרים, קריעת ים סוף, בריחה של מיליוני עבדים ממצרים ומסע ארוך ורצוף-ניסים במדבר.

חָדָשׁ!!: תהילים ויציאת מצרים במחקר · ראה עוד »

ירד (מלחין)

ירד הקדוש (געז: ቅዱስ ያሬድ, "קדוס ירד") (25 באפריל 505 - 20 במאי 571) הוא מוזיקאי אקסומי שלו מיוחס הפיתוח של שירת הקודש המסורתית של הכנסייה האתיופית האורתודוקסית ושיטת התיווי המוזיקלי באתיופיה.

חָדָשׁ!!: תהילים וירד (מלחין) · ראה עוד »

ירדנה אלוטין

ירדנה אלוטין (19 באוגוסט 1930 – 4 באוקטובר 1994) הייתה מלחינה ישראלית.

חָדָשׁ!!: תהילים וירדנה אלוטין · ראה עוד »

ירושלים

יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.

חָדָשׁ!!: תהילים וירושלים · ראה עוד »

ירושלים בתקופה הממלוכית

250px כתובת הקדשה ממלוכית מסולסלת עיטור גאומטרי ממלוכי אופייני העיר ירושלים הייתה תחת שלטון הממלוכים החל משנת 1260 ועד שנת 1516.

חָדָשׁ!!: תהילים וירושלים בתקופה הממלוכית · ראה עוד »

ישמעאלים

ישמעאלים הם עם של סוחרים-נוודים מבני ישמעאל המוזכר בתנ"ך, בדרך כלל כאויבים לעם ישראל.

חָדָשׁ!!: תהילים וישמעאלים · ראה עוד »

ישראל במצרים (אורטוריה)

ישראל במצרים (HWV 54 ברשימת יצירותיו של הנדל) היא אורטוריה תנ"כית בשלושה חלקים מאת גאורג פרידריך הנדל.

חָדָשׁ!!: תהילים וישראל במצרים (אורטוריה) · ראה עוד »

ישראל הופשטיין מקוז'ניץ

רבי ישראל הופשטיין מקוז'ניץ (תצ"ז, 1736 – י"ד בתשרי תקע"ה, 1814) היה מחשובי האדמו"רים בפולין בתחילת המאה ה-19, מתלמידי המגיד ממזריטש ורבי אלימלך מליז'נסק, חיבר ספרים רבים בחסידות ובקבלה, ידוע בכינוי המגיד מקוז'ניץ (ביידיש: דער קאז'ניצער מגיד) ועבודת ישראל על שם ספרו.

חָדָשׁ!!: תהילים וישראל הופשטיין מקוז'ניץ · ראה עוד »

ישיבת לומז'ה

בניין הישיבה בשנות ה-20 של המאה ה-20 הכתובת שבראש הבניין הכתובת מעל דלת הכניסה שלט ההסבר בכניסה לישיבת לומז'ה ישיבת לומז'ה - מבט על צידו של הבניין ישיבת לוֹמְזָ'ה (מבוטאת לוֹמְזֶ'ה) הייתה ישיבה שפעלה בעיר לומז'ה.

חָדָשׁ!!: תהילים וישיבת לומז'ה · ראה עוד »

ישיבת בני עקיבא נחלים

ישיבת בני עקיבא "נחל יצחק" נחלים היא ישיבה תיכונית שנוסדה בשנת 1955 במושב נחלים הסמוך לפתח תקווה.

חָדָשׁ!!: תהילים וישיבת בני עקיבא נחלים · ראה עוד »

ישיבת כנסת ישראל (מיסודו של רבי חיים בן עטר)

ישיבת כנסת ישראל (נקראת גם: מדרש כנסת ישראל) (1741 – אמצע המאה ה-19), הייתה ישיבה שנוסדה על ידי רבי חיים בן עטר בירושלים, והתקיימה במאות ה-18 וה-19.

חָדָשׁ!!: תהילים וישיבת כנסת ישראל (מיסודו של רבי חיים בן עטר) · ראה עוד »

ישיבת כסא רחמים

250px ישיבת כסא רחמים היא ישיבה חרדית ספרדית בבני ברק.

חָדָשׁ!!: תהילים וישיבת כסא רחמים · ראה עוד »

ישיבה על קברו (עמותה)

ישיבה על קברו היא עמותה שהוקמה לעילוי נשמת הרב אהרן יהודה ליב שטינמן, שמטרתה לעודד לימוד תורה באמצעות מבחנים ומלגות.

חָדָשׁ!!: תהילים וישיבה על קברו (עמותה) · ראה עוד »

יתר בן גדעון

יֶתֶר בֶּן גִּדְעוֹן הוא דמות מקראית, המוזכר התנ"ך פעם אחת בלבד, בספר שופטים, כבנו הבכור של גדעון בן יואש.

חָדָשׁ!!: תהילים ויתר בן גדעון · ראה עוד »

ילקוט מעם לועז

ילקוט מעם לועז הוא אנתולוגיה תורנית רחבת היקף, הכוללת עשרים ושלושה כרכים המאספים בתוכם: ביאורים ומדרשים על התנ"ך, פרקי אבות והגדה של פסח, בתוספת פסקי הלכות קצרים, בלשון קלה ועממית.

חָדָשׁ!!: תהילים וילקוט מעם לועז · ראה עוד »

יטא

יַ֫טַּא (בערבית: يطا) היא עיר בנפת חברון של הרשות הפלסטינית, 13 ק"מ דרומית לחברון.

חָדָשׁ!!: תהילים ויטא · ראה עוד »

יחסי מין

ציור מאת אדואר-אנרי אבריל (Avril) המתאר יחסי מין בין גבר ואישה יחסי מין בין גברים אנטומיה של משגל בין גבר ואישה באמצעות חתך אורך של גופם יחסי מין (מלעז: סקס) או משגל, הם מגע אינטימי בין בני אדם בו מעורבים איברי המין.

חָדָשׁ!!: תהילים ויחסי מין · ראה עוד »

יחזקאל עזרא הלוי

הרב יחזקאל עזרא הלוי (ה'תרי"ב, 1852 - ג' בטבת ה'תש"ב, 23 בדצמבר 1941), היה פוסק, מקובל, משורר וממלא מקום החכם באשי ("וכיל") בבגדאד שבעיראק.

חָדָשׁ!!: תהילים ויחזקאל עזרא הלוי · ראה עוד »

יחזקאל שרגא הלברשטאם

רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם משינובה (כ' בשבט ה'תקע"ה, 1815 - ו' בטבת ה'תרנ"ט, 19 בדצמבר 1898) היה בנו הבכור של רבי חיים הלברשטאם מצאנז.

חָדָשׁ!!: תהילים ויחזקאל שרגא הלברשטאם · ראה עוד »

יחוה דעת

שו"ת יחוה דעת הוא סדרת ספרי שאלות ותשובות בהלכה מאת הרב עובדיה יוסף (7 כרכים).

חָדָשׁ!!: תהילים ויחוה דעת · ראה עוד »

יחיאל הילל אלטשולר

ר' יחיאל הילל אַלְטְשוּלֶר (חי בסביבות שנות ה'ת"ק, במחצית המאה השמונה עשרה; נפטר תקנ"ג והלאה), רבן של עמדין ויבוריב, היה מחכמי יהדות אשכנז ופולין במאה השמונה העשרה; נודע במיוחד בשל פעולותיו להשלמתו, ההדרתו והוצאתו לאור של הפירוש הנודע של אביו ר' דוד לנ"ך, ה"מצודות", שנחשב כפירוש הנפוץ והמקובל ביותר לנ"ך בכל הזמנים, בנוסף לפירושי הראשונים.

חָדָשׁ!!: תהילים ויחיאל הילל אלטשולר · ראה עוד »

יחיד ורבים (אלבום)

יחיד ורבים (שם האלבום באנגלית: My fellow jew) הוא אלבום הסולו ה-16 של הזמר-יוצר החסידי אברהם פריד.

חָדָשׁ!!: תהילים ויחיד ורבים (אלבום) · ראה עוד »

יברכך

יברכך הוא שיר שהלחין דוד וינקרנץ למילים מתוך ספר תהילים, וביצעה במקור אילנה רובינא.

חָדָשׁ!!: תהילים ויברכך · ראה עוד »

יגל יעקב

מהדורות שונות של הספר יגל יעקב יגל יעקב הוא ספר שירי ופיוטי הרב יעקב אבוחצירא, ושאר צאצאיו רבני משפחת אבוחצירא.

חָדָשׁ!!: תהילים ויגל יעקב · ראה עוד »

ידעיה הפניני

רבי יְדַעְיָה בן אברהם הפניני הבֶּדֶרְשִׂי, ובשמו המקורי בשפה האוקסיטנית En Bonet אֶן בּוֹנֵט (בערך 1270 ה'ל' – בערך 1340 ה'ק'), היה רופא, משורר ופילוסוף יהודי.

חָדָשׁ!!: תהילים וידעיה הפניני · ראה עוד »

ידותון

יְדוּתוּן הוא דמות מקראית, אבי משפחת משוררים מהלויים, הנושאת שם זה.

חָדָשׁ!!: תהילים וידותון · ראה עוד »

יהדות פרנקפורט

"סמטת היהודים" (Judengasse) בפרנקפורט (סביבות 1868) Jüdischer Friedhof Battonnstraße יהדות פרנקפורט (כונתה "פרנקפורט דמיין", ובקיצור פפד"מ - פרנקפורט על המיין, כדי להבדילה מפרנקפורט על האודר) היא אחת הקהילות היהודיות הוותיקות באירופה, ואחת הבודדות שבהן התקיימה התיישבות יהודית רציפה מימי הביניים ועד ימינו.

חָדָשׁ!!: תהילים ויהדות פרנקפורט · ראה עוד »

יהדות השרירים

מאמר "יהדות השרירים" במוזיאון מכבי בכפר המכביה ממוזער יהדות השרירים (בגרמנית: Muskeljudentum) היא מושג שטבע מקס נורדאו בנאומו בקונגרס הציוני השני שהתקיים בבזל ב-28 באוגוסט 1898.

חָדָשׁ!!: תהילים ויהדות השרירים · ראה עוד »

יהועדן

יְהוֹעַדָּן היא דמות מקראית, אשת יואש ואמו של אמציה מלך יהודה אשר מלך אחריו.

חָדָשׁ!!: תהילים ויהועדן · ראה עוד »

יהושע חנא רבניצקי

ביאליק ורבניצקי יהושע חנא רבניצקי (13 בספטמבר 1859, י"ד באלול תרי"ט, אודסה – 4 במאי 1944, י"א באייר תש"ד, תל אביב) היה סופר, מבקר ספרותי, עיתונאי, עורך, מוציא לאור ופובליציסט.

חָדָשׁ!!: תהילים ויהושע חנא רבניצקי · ראה עוד »

יהודה אריה ליב אלתר

רבי יהודה אריה ליב אלתר (כ"ט בניסן ה'תר"ז, 15 באפריל 1847 – ה' בשבט תרס"ה, 11 בינואר 1905) היה אדמו"ר בשושלת אדמו"רי חסידות גור, ומן הבולטים במנהיגי יהדות פולין בשלהי המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: תהילים ויהודה אריה ליב אלתר · ראה עוד »

יהודה לייב גורדון

יהודה לֶיְיבּ גורדון (בראשי תיבות: יל"ג; ביידיש: יהודה לייב גאָרדאָן; ברוסית: Лев О́сипович Гордо́н, לב אוסיפוביץ' גורדון; (כ"א בכסלו תקצ"א, 7 בדצמבר 1830, וילנה – כ"ד באלול תרנ"ב, 16 בספטמבר 1892, סנקט פטרבורג) היה משורר, סופר ועורך עברי. נחשב לאחד מגדולי המשוררים בתנועת ההשכלה, שנודע גם במלחמתו הנוקבת בממסד הרבני. קריאתו בשירו "הקיצה עמי": "הֱיֵה אָדָם בְּצֵאתְךָ וִיהוּדִי בְּאָהֳלֶךָ" הפכה לסיסמת המשכילים בני דורו.

חָדָשׁ!!: תהילים ויהודה לייב גורדון · ראה עוד »

יהודה הורוביץ מדז'יקוב

רבי יהודה הורוויץ מדז'יקוב (ידוע בכינוי ר' יודל'י דז'יקובר; י"ח באלול ה'תרס"ה, ספטמבר 1905 - י"א בסיוון ה'תשמ"ט, יוני 1989) היה רב חסידי משושלת דז'יקוב-רופשיץ.

חָדָשׁ!!: תהילים ויהודה הורוביץ מדז'יקוב · ראה עוד »

יהודה הכהן אבן מתקה

יהודה בן שלמה הכהן (אבן מתקה 1215~ - 1274~) היה פילוסוף, אסטרונום ומתמטיקאי יהודי ספרדי שחי ופעל במאה ה-13.

חָדָשׁ!!: תהילים ויהודה הכהן אבן מתקה · ראה עוד »

יום השנה

נר זיכרון עם נורה נרות נשמה בטקס זיכרון לקורבנות השואה. ביהדות, יום השנה של אדם שנפטר הוא תאריך פטירתו, המצוין על ידי משפחתו ומכריו מדי שנה בשנה.

חָדָשׁ!!: תהילים ויום השנה · ראה עוד »

יום הולדת

ממנהגי יום ההולדת: נשיפה על נרות העוגה תוך הבעת משאלה וויקיפדיה. עוגת יום הולדת יום הולדת של אדם הוא היום בשנה שבו התאריך זהה לתאריך הלידה שלו.

חָדָשׁ!!: תהילים ויום הולדת · ראה עוד »

יום כיפור קטן

מודעה על תפילות תענית עם קריאת ויחל (כלומר שיש לפחות עשרה מתענים) בתענית יום כיפור קטן בבית הכנסת זיכרון משה, ערב ראש חודש כסלו תשפ"ב יום כיפור קטן ביהדות הוא שם למנהגי תענית, ואמירת סליחות, שיש הנוהגים לקיימם בכל ערב ראש חודש, למעט כשחל ראש חודש בשבת או ביום ראשון, שאז מקדימים את "יום כיפור קטן" ליום חמישי.

חָדָשׁ!!: תהילים ויום כיפור קטן · ראה עוד »

יום ירושלים

יום ירושלים הוא יום חג לאומי הנחגג בישראל בכ"ח באייר לציון איחוד העיר ירושלים תחת ריבונות ישראלית בכ"ח באייר ה'תשכ"ז, לאחר הקרב על ירושלים במלחמת ששת הימים.

חָדָשׁ!!: תהילים ויום ירושלים · ראה עוד »

יוסף אבן כספי

רבי יוסף אבן כספי ב"ר אבא מארי (נקרא גם יוסף כספי) (ארל 1280- מיורקה 1345) היה פרשן מקרא, פילוסוף ובלשן שחי באזור ארדש וספרד.

חָדָשׁ!!: תהילים ויוסף אבן כספי · ראה עוד »

יוסף צבי דושינסקי

עם רבי אהרן ראטה מכתב תמיכה בישיבה, בחתימת הרב דושינסקי, 1937 הרב יוסף צבי דושינסקי (בכתיב מיושן: דושינסקיא, מכונה: מהרי"צ דושינסקי, כ"ה בתמוז ה'תרכ"ז, 28 ביולי 1867 – י"ד בתשרי ה'תש"ט, 17 באוקטובר 1948) היה רבן של הערים גלנטה וחוסט בהונגריה, וגאב"ד 'העדה החרדית' בירושלים, פוסק וראש ישיבה.

חָדָשׁ!!: תהילים ויוסף צבי דושינסקי · ראה עוד »

יוסף קאפח

הרב יוסף קאפח (י"ב בכסלו ה'תרע"ח - י"ח בתמוז ה'תש"ס; 27 בנובמבר 1917 – 21 ביולי 2000) היה פוסק הלכה חבר בית הדין הרבני הגדול וחבר מועצת הרבנות הראשית לישראל.

חָדָשׁ!!: תהילים ויוסף קאפח · ראה עוד »

יוסף לוגאסי

יוסף לוגאסי (1908–1998) היה מראשוני המוציאים לאור במרוקו.

חָדָשׁ!!: תהילים ויוסף לוגאסי · ראה עוד »

יוסף טל

יוסף טל (18 בספטמבר 1910 – 25 באוגוסט 2008) היה מלחין ישראלי, חתן פרס ישראל (1970) ופרס וולף במוזיקה (1982), הנחשב לאחד האבות המייסדים של המוזיקה האמנותית הישראלית.

חָדָשׁ!!: תהילים ויוסף טל · ראה עוד »

יוסף חנני

יוסף חנני (8 בדצמבר 1908 - 18 באפריל 1988) היה סופר ומחנך.

חָדָשׁ!!: תהילים ויוסף חנני · ראה עוד »

יוסף חיים מבגדאד

הרב יוסף חיים מבגדאד (מכונה לעיתים הרי"ח הטוב או על שם ספרו הבן איש חי; כ"ז באב ה'תקצ"ה, 2 באוגוסט 1835 – י"ג באלול ה'תרס"ט, 30 באוגוסט 1909) היה מקובל, דרשן, מנהיג קהילה, מחבר ספרים ואחד הפוסקים הבולטים בקרב יהדות ארצות האסלאם.

חָדָשׁ!!: תהילים ויוסף חיים מבגדאד · ראה עוד »

יוסף באב"ד

רבי יוסף באב"ד (לעיתים: באבאט; כ"ד באלול ה'תקס"א, 2 בספטמבר 1801 – כ"ד באלול תרל"ד, 6 בספטמבר 1874) היה רב ופוסק בגליציה.

חָדָשׁ!!: תהילים ויוסף באב"ד · ראה עוד »

יוסף ברדנשווילי

יוסף (סוֹסוֹ) בָּרדָנַשווילי (בגאורגית: იოსებ (სოსო) ბარდანაშვილი; נולד ב-23 בנובמבר 1948 בבתומי) הוא מלחין וצייר ישראלי ממוצא יהודי-גאורגי.

חָדָשׁ!!: תהילים ויוסף ברדנשווילי · ראה עוד »

יוסף בכור שור

פירוש ר' יוסף בכור שור לתורה, מהדורת מוסד הרב קוק רבי יוסף בכור שור (נקרא גם ריב"ש או ר"י מאורליאנס), מבעלי התוספות, פרשן מקרא מקורי ופשטן, פרשן התלמוד ופייטן צרפתי בן המאה ה-12.

חָדָשׁ!!: תהילים ויוסף בכור שור · ראה עוד »

יוסף גוזיקוב

מיכאל יוסף גוזיקוב (ביידיש: גאזיקאוו; 2 בספטמבר 1806 - 21 באוקטובר 1837) היה הכליזמר הראשון שהופיע במערב אירופה, בהשתמשו ב"כלי העץ והקש" שלו.

חָדָשׁ!!: תהילים ויוסף גוזיקוב · ראה עוד »

יוסף דוד (רב)

רבי יוסף דוד (ה'ת"כ, 1660, סלוניקי - ב' בכסלו ה'תצ"ז, 1736) היה אב בית דין, ראש ישיבה ורב הקהילה היהודית בסלוניקי ומחבר שו"ת בית דוד.

חָדָשׁ!!: תהילים ויוסף דוד (רב) · ראה עוד »

יוסף יצחק שניאורסון

מכתב שפרסם הרב אברהם יצחק הכהן קוק בעיתון דואר היום לכבוד י"ב בתמוז תרפ"ח, יום השנה לשחרורו של רבי יוסף יצחק מהכלא הסובייטי דרכון לטבי שהונפק בריגה לרב שניאורסון בשנת 1933 ישיבת תורת אמת, לקראת ביקורו של הרב שניאורסון בירושלים הרב שניאורסון בזימון ברכת המזון בבר מצווה של נכדו בארי גוראריה רבי יוסף יצחק שניאורסון (מכונה הריי"צ; י"ב בתמוז ה'תר"ם, 21 ביוני 1880 – י' בשבט ה'תש"י, 28 בינואר 1950) היה האדמו"ר השישי בשושלת אדמו"רי חסידות חב"ד ליובאוויטש, שבראשה עמד משנת ה'תר"ף (1920) ועד לפטירתו בשנת ה'תש"י (1950).

חָדָשׁ!!: תהילים ויוסף יצחק שניאורסון · ראה עוד »

יוסי בנאי

יוסי בנאי (13 באפריל 1932, ז' בניסן ה'תרצ"ב – 11 במאי 2006, י"ג באייר ה'תשס"ו) היה זמר, שחקן קולנוע ותיאטרון, פזמונאי, קומיקאי, קריין, תסריטאי ובמאי תיאטרון ישראלי.

חָדָשׁ!!: תהילים ויוסי בנאי · ראה עוד »

יורם (אורטוריה)

ביצוע של האורטוריה "יורם" של פאול בן-חיים באודיטוריום סמולרש באוניברסיטת תל אביב "יורם" הוא שמה של אורטוריה לסופרן, טנור, בריטון, באס, מקהלה מעורבת ותזמורת סימפונית - אופוס 18 שכתב פאול בן-חיים.

חָדָשׁ!!: תהילים ויורם (אורטוריה) · ראה עוד »

יוליוס רויבקה

יוליוס רויבקה (בגרמנית: Julius Reubke; 23 במרץ 1834 – 3 ביוני 1858) היה מלחין, פסנתרן ונגן עוגב גרמני.

חָדָשׁ!!: תהילים ויוליוס רויבקה · ראה עוד »

יוז'ף קיש

יוז'ף קיש (במקור קליין, בהונגרית: Kiss József, מזצ'אט, 30 בנובמבר 1843 – בודפשט, 31 בדצמבר 1921) היה משורר, עורך כתבי עת יהודי-הונגרי, חבר אגודת פטפי.

חָדָשׁ!!: תהילים ויוז'ף קיש · ראה עוד »

יוחנן סופר

הרב יוחנן סופר (י"ג בטבת תרפ"ד; 21 בדצמבר 1923 - י"ג באדר א' תשע"ו, 22 בפברואר 2016) היה האדמו"ר מערלוי, דור חמישי לחת"ם סופר.

חָדָשׁ!!: תהילים ויוחנן סופר · ראה עוד »

יוחנן פריד

הרב יוחנן פריד (נולד בג' באלול תש"א, 26 באוגוסט 1941) הוא יו"ר בית הרב קוק, בעבר רב מושב בית מאיר וראש האגף לתרבות תורנית במשרד החינוך.

חָדָשׁ!!: תהילים ויוחנן פריד · ראה עוד »

יוהאן פכלבל

קברו של פכלבל בבית העלמין בנירנברג יוהאן פכלבל (בגרמנית: Johann Pachelbel; הוטבל ב-1 בספטמבר 1653 – 3 במרץ 1706) היה מלחין ונגן עוגב גרמני מתקופת הבארוק.

חָדָשׁ!!: תהילים ויוהאן פכלבל · ראה עוד »

יוהאן רוזנמילר

יוהאן רוזנמילר, או "יוהנס רוזנמילר" ידוע באיטליה כג'ובאני רוזנמילר (בגרמנית: Johann Rosenmüller או Johannes Rosenmüller, או באיטלקית: Giovanni Rosenmüller, 24 באוגוסט 1617, אלסניץ – 12 בספטמבר 1684, וולפנביטל) היה מלחין גרמני, מורה ונגן עוגב וטרומבון.

חָדָשׁ!!: תהילים ויוהאן רוזנמילר · ראה עוד »

יוהאן תיילה

"סצנת מוזיקה ביתית" של יוהאן פורהאוט, 1674. נגן הויול משמאל הוא כנראה יוהאן תיילה יוהאן תיילה (בגרמנית: Johann Theile; 29 ביולי 1646 – 24 ביוני 1724) היה מלחין גרמני בן תקופת הבארוק, נודע ביותר באופרה הדתית Der erschaffene, gefallene und aufgerichtete Mensch ("האדם שנברא, חטא ונשפט", הידועה גם בשם אדם וחוה), שבוצעה לראשונה בהמבורג ב-2 בינואר 1678.

חָדָשׁ!!: תהילים ויוהאן תיילה · ראה עוד »

יוהאן גוטליב נאומן

יוהאן גוטליב נאומן (בגרמנית: Johann Gottlieb Naumann; 17 באפריל 1741 – 23 באוקטובר 1801) היה מלחין, מנצח וקאפלמייסטר גרמני.

חָדָשׁ!!: תהילים ויוהאן גוטליב נאומן · ראה עוד »

יוהנס מרטיני

יוהנס מרטיני (בפלמית: Johannes Martini; סביבות 1440–1497) היה מלחין מן האסכולה הפרנקו-פלמית בתקופת הרנסאנס.

חָדָשׁ!!: תהילים ויוהנס מרטיני · ראה עוד »

יכליהו

יְכָלְיָהוּ היא דמות מקראית, אמו של עוזיהו מלך יהודה ואשת אמציה.

חָדָשׁ!!: תהילים ויכליהו · ראה עוד »

יישר כוח

יישר כוח הוא ביטוי של הכרת טובה לאדם על מאמציו ותרומתו, והבעת הערכה להישגיו.

חָדָשׁ!!: תהילים ויישר כוח · ראה עוד »

מפנה מחדש כאן:

ספר תהילים.

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/תהילים