תוכן עניינים
27 יחסים: מוצאי שבת, מוטב שיהיו שוגגין ואל יהיו מזידין, מיכאל חסין, אלטנוישול, נרות שבת ויום טוב, סידורו של שבת, ערב שבת, ערב יום הכיפורים, פנים חדשות בברכת חתנים, צאת הכוכבים, צבי מאיר זילברברג, קבלת שבת, רפאל מייזלס, שמי הלילה, שער הכוונות, שקיעת החמה, שבת, תפילת ערבית של שבת, תשעה באב, תשעה באב שחל בשבת, תוספת יום טוב, תוספת יום כיפור, זמני היום בהלכה, בין השמשות (יהדות), דוד יוסף (רב), כניסת שבת, כבתה אין זקוק לה.
מוצאי שבת
הבדלה עם שירה ונגינה בגיטרה לכבוד מוצאי שבת. שימוש בכלי נגינה נאסר בשבת עצמה. בהלכה היהודית, מוֹצָאֵי שַׁבָּת (בראשי תיבות: מוצ"ש; נכתב גם מוצש"ק - מוצאי שבת קודש) הוא הזמן שבין צאת השבת, לבין עלות השחר ביום ראשון שלאחר מכן.
לִרְאוֹת תוספת שבת ומוצאי שבת
מוטב שיהיו שוגגין ואל יהיו מזידין
מוטב שיהיו שוגגין ואל יהיו מזידין הוא עיקרון הלכתי לפיו אין להוכיח אדם שעובר על חטא בשוגג, אם ידוע לנו שהוא לא ימנע מעבירה זו אף לאחר התוכחה, הטעם לכך הוא מפני שעדיף שאדם יעבור על איסור קל - איסור בשוגג, מאשר איסור חמור יותר - במזיד.
לִרְאוֹת תוספת שבת ומוטב שיהיו שוגגין ואל יהיו מזידין
מיכאל חסין
הרב מיכאל חסין (נולד בט' בכסלו ה'תשט"ז, 24 בנובמבר 1955) הוא רב ספרדי-ספרדי, ראש מוסדות "שער התורה" ברחובות, רב קהילת "חניכי הישיבות" הספרדים ודיין בבית הדין "בד"ץ מהדרין" שבראשות הרב אברהם רובין.
לִרְאוֹת תוספת שבת ומיכאל חסין
אלטנוישול
אלטנוישול- צפון מערב קמרונות הצלעות הגותיים בתוך בית הכנסת. הצלע החמישית נוספה כדי למנוע צורת צלב. הכתובות על הקיר המזרחי הכתובות על הקיר המערבי אלטנוישול, או בית הכנסת ישן-חדש ברובע היהודי יוספוב, בפראג, צ'כיה הוא בית הכנסת העתיק ביותר באירופה שעדיין פעיל.
לִרְאוֹת תוספת שבת ואלטנוישול
נרות שבת ויום טוב
פמוטות שבת עשויים אבן, יצירת האמן אסף קדרון נרות שבת נרות שבת שבר מחורבת עוצה של כן לנר שבת שעליו חרותה המילה '''שבת''' נמצא בשכבה 8, מתוארך לשנים 340–410 לספירה הדלקת נרות שבת ויום טוב היא תקנת חכמים להדליק נר בבית לצורך מאור בליל שבת ובליל יום טוב.
לִרְאוֹת תוספת שבת ונרות שבת ויום טוב
סידורו של שבת
סידורו של שבת הוא ספר חסידות העוסק בעניין קדושת השבת בדרך פרד"ס.
לִרְאוֹת תוספת שבת וסידורו של שבת
ערב שבת
איזידור קאופמן, "ערב שבת" ערב שבת (נכתב גם כראשי תיבות: ער"ש או ערש"ק, 'ערב שבת קודש'. שם זה מבטא את ההכנות הנעשות בו לקראת יום השבת. בשיח הישראלי מכונה לעיתים ליל השבת (הזמן שלאחר שקיעת החמה של יום שישי) בשם 'ערב שבת', אך בפרסומים ומסמכים רשמיים של מוסדות ציבור, עדיין נהוג לקרוא לימי שישי "ערבי שבתות".
לִרְאוֹת תוספת שבת וערב שבת
ערב יום הכיפורים
ערב יום הכיפורים, חל בט' בתשרי, ונהוגים בו מנהגים אחדים הקשורים בחג שבא מיד אחריו, יום הכיפורים.
לִרְאוֹת תוספת שבת וערב יום הכיפורים
פנים חדשות בברכת חתנים
פנים חדשות הוא שמו של נידון הלכתי בהלכות שבע ברכות.
לִרְאוֹת תוספת שבת ופנים חדשות בברכת חתנים
צאת הכוכבים
הופעת שלושה כוכבים ראשונים בשמי הלילה היא הסימן המוקדם ביותר לזמן צאת הכוכבים. צאת הכוכבים הוא הרגע ביממה שבו מתחיל הלילה באופן ודאי מבחינה הלכתית, זאת לעומת המושג 'שקיעת החמה' המציין את הרגע שבו מתחיל פרק הזמן הנקרא 'בין השמשות', שהוא ספק יום ספק לילה.
לִרְאוֹת תוספת שבת וצאת הכוכבים
צבי מאיר זילברברג
הרב צבי מאיר זילברברג (נולד בכ"ו בניסן ה'תשכ"ג) הוא משפיע ודרשן חסידי.
לִרְאוֹת תוספת שבת וצבי מאיר זילברברג
קבלת שבת
קבלת שבת היא קבוצת מזמורי תהילים ופיוט הנאמרים בבית הכנסת בזמן המעבר בין ערב שבת לליל שבת, בין תפילת מנחה של חול לתפילת ערבית של שבת, ומציינת את תחילתה של השבת.
לִרְאוֹת תוספת שבת וקבלת שבת
רפאל מייזלס
רבי רפאל מייזלס (ה'תנ"ו, 1696 בערך – ה'תקל"ח, 1777) היה רב ופוסק, מחשובי הפוסקים בהלכות שבת.
לִרְאוֹת תוספת שבת ורפאל מייזלס
שמי הלילה
שביל החלב כפי שצולם ממצפה הכוכבים לה סילה שבצ'ילה שמי הלילה הם מראה השמיים מכדור הארץ בלילה, כשהם אפלים וזרועים בגרמי שמיים: כוכבים, כוכבי לכת, אסטרואידים, הירח ועוד.
לִרְאוֹת תוספת שבת ושמי הלילה
שער הכוונות
שער הכוונות הוא שמו של ספר קבלה מכתבי האר"י שכתב רבי חיים ויטאל העוסק בכוונות התפילה השבת ומועדי ישראל.
לִרְאוֹת תוספת שבת ושער הכוונות
שקיעת החמה
דקות ספורות לפני שקיעת החמה. חוף הכרמל לאחר שקיעת החמה ותחילת זמן בין השמשות. שקיעת החמה היא ציון זמן בהלכה המוגדרת ככניסת כל גלגל החמה מתחת לקו האופק.
לִרְאוֹת תוספת שבת ושקיעת החמה
שבת
נרות שבת, חלות מכוסות וגביע קידוש. שתי חלות מכוסות שבר מחורבת עוצה של כן לנר שבת שעליו חרותה המילה "שבת" נמצא בשכבה 8, מתוארך לשנים 340–410 לספירה ביהדות, הַשַּׁבָּת היא יום של קדוּשה, שביתה ממלאכה ומנוחה, והמועד הראשון במועדים הקבועים מהתורה.
לִרְאוֹת תוספת שבת ושבת
תפילת ערבית של שבת
תפילת ערבית של שבת היא התפילה הראשונה של השבת, והיא נערכת על פי רוב זמן מה לאחר שקיעת החמה של יום שישי, לאחר קבלת שבת.
לִרְאוֹת תוספת שבת ותפילת ערבית של שבת
תשעה באב
חורבן בית המקדש בציורו של פרנצ'סקו אייץ (ונציה, 1867) יהודים מתפללים בבית הכנסת בליל תשעה באב. צייר: מאוריצי טרמבץ'. אוסף התצלומים, הספרייה הלאומית. תשעה באב הוא יום תענית מדרבנן ושיא תקופת האבלות של ימי בין המצרים.
לִרְאוֹת תוספת שבת ותשעה באב
תשעה באב שחל בשבת
כאשר חל ט' באב בשבת (כ-28% מהשנים), צום תשעה באב נדחה ליום ראשון בעקבות הכלל שאין אבלות בשבת.
לִרְאוֹת תוספת שבת ותשעה באב שחל בשבת
תוספת יום טוב
#הפניה תוספת שבת.
לִרְאוֹת תוספת שבת ותוספת יום טוב
תוספת יום כיפור
#הפניה תוספת שבת.
לִרְאוֹת תוספת שבת ותוספת יום כיפור
זמני היום בהלכה
בין השמשות - הזמן שבין שקיעת החמה לצאת הכוכבים זמני היום הוא כינוי לנקודות זמן שונות במהלך היממה שיש להן משמעות בהלכה.
לִרְאוֹת תוספת שבת וזמני היום בהלכה
בין השמשות (יהדות)
בין השמשות בהלכה היהודית, בין השמשות הוא פרק זמן בסוף היום(דמדומי ערב) שמעמדו מסופק עקרונית ולא ניתן להכריע האם הוא נחשב לחלק מהיום הקודם או לחלק מהלילה(הלילה הוא חלק מהיום הבא), ולספק זה השלכות רבות: זמני כניסת ויציאת שבתות וחגים, ספירת הימים לברית מילה ולנידה, הזמן המתאים לקיום מצוות שזמנן רק ביום או רק בלילה ועוד.
לִרְאוֹת תוספת שבת ובין השמשות (יהדות)
דוד יוסף (רב)
הרב דוד יוסף (נולד בי"ד באב תשי"ז, 10 באוגוסט 1957) הוא ראש כולל יחוה דעת וחבר מועצת חכמי התורה של מפלגת ש"ס.
לִרְאוֹת תוספת שבת ודוד יוסף (רב)
כניסת שבת
מכריז על כניסת השבת באמצעות תקיעה בחצוצרה, ברחובות תל אביב, 1935 כניסת שבת הוא פרק זמן שלפני רדת החשיכה ביום שישי, שבו מתחילה השבת.
לִרְאוֹת תוספת שבת וכניסת שבת
כבתה אין זקוק לה
כבתה אין זקוק לה היא הלכה מהלכות הדלקת נרות חנוכה לפיה אם לאחר שהודלקו נרות החנוכה כבו הנרות, אין צורך לחזור ולהדליקם.
לִרְאוֹת תוספת שבת וכבתה אין זקוק לה